שיחת משתמש:Dovi

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Dovi</title>
    <ns>3</ns>
    <id>33</id>
    <revision>
      <id>1417855</id>
      <parentid>1416528</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:07:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>איתי יהודה</username>
        <id>34010</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקרא על פי המסורה */ פסקה חדשה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14671" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)
:תיקון נוסף: בתהלים מ&quot;ד י&quot;ט, במילה &quot;אשרינו&quot;, חסר הגרש של הרביע המוגרש. [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

== מקרא על פי המסורה ==

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) [[משתמש:איתי יהודה|איתי יהודה]] ([[שיחת משתמש:איתי יהודה|שיחה]]) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>g6j65ep2xrd1i1xshfareb8xn7flyl8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417862</id>
      <parentid>1417855</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:13:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקרא על פי המסורה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16044" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)
:תיקון נוסף: בתהלים מ&quot;ד י&quot;ט, במילה &quot;אשרינו&quot;, חסר הגרש של הרביע המוגרש. [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

== מקרא על פי המסורה ==

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) [[משתמש:איתי יהודה|איתי יהודה]] ([[שיחת משתמש:איתי יהודה|שיחה]]) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

:שלום איתי, ותודה על ההתעניינות. כן, זה המקום הנכון (אפשר גם לפנות אלי דרך המייל אם תרצה). הפרויקט כבר נגמר מבחינת שלבי הבנייה של נוסח דיגיטלי מתועד למקרא, חוץ מכמה דברים מסביב (כגון חלק מפרקי המבוא שעדיין לא שלמים). אך תהליך ההגהה הוא מעצם טבעו לא דבר שנגמר אי פעם. דיוקו של כתר ארם צובה נובע מכך שהמסרן, אהרן בן אשר, עבר עליו פעמים רבות מאוד, כנראה עד סוף חייו, וכל פעם הוא תיקן עוד דברים וכך קירב את כתב היד אל השלמות. ב&quot;ה הרבה עיניים מביטים על ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; (לא רק באתר הזה), ומידי פעם אנשים עדיין מוצאים בו דברים שצריכים תיקון. כל מי שעושה את זה בעצם מקרב את הפרויקט קצת יותר אל השלמות.

:ייתכן שבעתיד יהיו הוספות מהצד של התכנות, או מהצד של התוכן (כגון חיבור אודיו ביחד עם הטקסט). הכל תלוי במתנדבים. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:13, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>7k8dmzmmexcwnokjb7xdurh775qncti</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417866</id>
      <parentid>1417862</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:20:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקרא על פי המסורה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16699" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)
:תיקון נוסף: בתהלים מ&quot;ד י&quot;ט, במילה &quot;אשרינו&quot;, חסר הגרש של הרביע המוגרש. [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

== מקרא על פי המסורה ==

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) [[משתמש:איתי יהודה|איתי יהודה]] ([[שיחת משתמש:איתי יהודה|שיחה]]) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

:שלום איתי, ותודה על ההתעניינות. כן, זה המקום הנכון (אפשר גם לפנות אלי דרך המייל אם תרצה). הפרויקט כבר נגמר מבחינת שלבי הבנייה של נוסח דיגיטלי מתועד למקרא, חוץ מכמה דברים מסביב (כגון חלק מפרקי המבוא שעדיין לא שלמים). אך תהליך ההגהה הוא מעצם טבעו לא דבר שנגמר אי פעם. דיוקו של כתר ארם צובה נובע מכך שהמסרן, אהרן בן אשר, עבר עליו פעמים רבות מאוד, כנראה עד סוף חייו, וכל פעם הוא תיקן עוד דברים וכך קירב את כתב היד אל השלמות. ב&quot;ה הרבה עיניים מביטים על ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; (לא רק באתר הזה), ומידי פעם אנשים עדיין מוצאים בו דברים שצריכים תיקון. כל מי שעושה את זה בעצם מקרב את הפרויקט קצת יותר אל השלמות.

:ייתכן שבעתיד יהיו הוספות מהצד של התכנות, או מהצד של התוכן (כגון חיבור אודיו ביחד עם הטקסט). הכל תלוי במתנדבים. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:13, 12 באוגוסט 2022 (IDT)
::{{א|איתי יהודה}}, אם לתמצת את דברי Dovi, הפרוייקט גמור ולא אמורות להיות בו טעויות. הטעויות האחרונות שעדיין מוצאים בו הן מינוריות וזניחות. עם זאת, כפי שהוא אמר, עדיין ממשיכים להגיה ולחפש טעויות, וכנראה החיפוש הזה יימשך עוד כמה עשרות שנים. אבל למיטב הבנתי, לא אמורים כבר למצוא בו שגיאות משמעותיות כלשהן. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:20, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>q2fttg0n9j3tspodemssyj2863t3u9b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417876</id>
      <parentid>1417866</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:28:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16845" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)
:תיקון נוסף: בתהלים מ&quot;ד י&quot;ט, במילה &quot;אשרינו&quot;, חסר הגרש של הרביע המוגרש. [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

== מקרא על פי המסורה ==

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) [[משתמש:איתי יהודה|איתי יהודה]] ([[שיחת משתמש:איתי יהודה|שיחה]]) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

:שלום איתי, ותודה על ההתעניינות. כן, זה המקום הנכון (אפשר גם לפנות אלי דרך המייל אם תרצה). הפרויקט כבר נגמר מבחינת שלבי הבנייה של נוסח דיגיטלי מתועד למקרא, חוץ מכמה דברים מסביב (כגון חלק מפרקי המבוא שעדיין לא שלמים). אך תהליך ההגהה הוא מעצם טבעו לא דבר שנגמר אי פעם. דיוקו של כתר ארם צובה נובע מכך שהמסרן, אהרן בן אשר, עבר עליו פעמים רבות מאוד, כנראה עד סוף חייו, וכל פעם הוא תיקן עוד דברים וכך קירב את כתב היד אל השלמות. ב&quot;ה הרבה עיניים מביטים על ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; (לא רק באתר הזה), ומידי פעם אנשים עדיין מוצאים בו דברים שצריכים תיקון. כל מי שעושה את זה בעצם מקרב את הפרויקט קצת יותר אל השלמות.

:ייתכן שבעתיד יהיו הוספות מהצד של התכנות, או מהצד של התוכן (כגון חיבור אודיו ביחד עם הטקסט). הכל תלוי במתנדבים. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:13, 12 באוגוסט 2022 (IDT)
::{{א|איתי יהודה}}, אם לתמצת את דברי Dovi, הפרוייקט גמור ולא אמורות להיות בו טעויות. הטעויות האחרונות שעדיין מוצאים בו הן מינוריות וזניחות. עם זאת, כפי שהוא אמר, עדיין ממשיכים להגיה ולחפש טעויות, וכנראה החיפוש הזה יימשך עוד כמה עשרות שנים. אבל למיטב הבנתי, לא אמורים כבר למצוא בו שגיאות משמעותיות כלשהן. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:20, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

כן, ותודה נחום. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:28, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>7bslen9t3rb7w7rhuwg9giuzga8o3fl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417877</id>
      <parentid>1417876</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:31:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקרא על פי המסורה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16845" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)
:תיקון נוסף: בתהלים מ&quot;ד י&quot;ט, במילה &quot;אשרינו&quot;, חסר הגרש של הרביע המוגרש. [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

== מקרא על פי המסורה ==

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) [[משתמש:איתי יהודה|איתי יהודה]] ([[שיחת משתמש:איתי יהודה|שיחה]]) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

:שלום איתי, ותודה על ההתעניינות. כן, זה המקום הנכון (אפשר גם לפנות אלי דרך המייל אם תרצה). הפרויקט כבר נגמר מבחינת שלבי הבנייה של נוסח דיגיטלי מתועד למקרא, חוץ מכמה דברים מסביב (כגון חלק מפרקי המבוא שעדיין לא שלמים). אך תהליך ההגהה הוא מעצם טבעו דבר דלא נגמר אי פעם. דיוקו של כתר ארם צובה נובע מכך שהמסרן, אהרן בן אשר, עבר עליו פעמים רבות מאוד, כנראה עד סוף חייו, וכל פעם הוא תיקן עוד דברים וכך קירב את כתב היד אל השלמות. ב&quot;ה הרבה עיניים מביטות על ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; (לא רק באתר הזה), ומידי פעם אנשים עדיין מוצאים בו דברים שצריכים תיקון. כל מי שעושה את זה בעצם מקרב את הפרויקט קצת יותר אל השלמות.

:ייתכן שבעתיד יהיו הוספות מהצד של התכנות, או מהצד של התוכן (כגון חיבור אודיו ביחד עם הטקסט). הכל תלוי במתנדבים. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:13, 12 באוגוסט 2022 (IDT)
::{{א|איתי יהודה}}, אם לתמצת את דברי Dovi, הפרוייקט גמור ולא אמורות להיות בו טעויות. הטעויות האחרונות שעדיין מוצאים בו הן מינוריות וזניחות. עם זאת, כפי שהוא אמר, עדיין ממשיכים להגיה ולחפש טעויות, וכנראה החיפוש הזה יימשך עוד כמה עשרות שנים. אבל למיטב הבנתי, לא אמורים כבר למצוא בו שגיאות משמעותיות כלשהן. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:20, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

כן, ותודה נחום. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:28, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>f1vdj018ei8yvcz9bgb9q65peztwy6e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417878</id>
      <parentid>1417877</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:32:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>/* מקרא על פי המסורה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16845" xml:space="preserve">כאן בדף שיחתי ניתן לדווח על טעויות ב'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה|מקרא על פי המסורה]]''' וב'''[[תרגום אונקלוס]]''', וגם כמובן לפנות אלי למטרות אחרות. לחץ על [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new &quot;פסקה חדשה&quot;] כדי להתחיל דיון חדש.&lt;div dir=&quot;ltr&quot;&gt;
Here at my talk page you can report errors in '''[[:en:User:Dovi/Miqra according to the Mesorah|Miqra according to the Mesorah]]''' and '''[[תרגום אונקלוס|Targum Onkelos]]''', or contact me for any other reason. Click on [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Dovi&amp;action=edit&amp;section=new Add topic] to begin a new discussion.
&lt;/div&gt;
{{ש}}
__TOC__
==ארכיון==

'''ארכיון לדף השיחה שלי:'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון א|א]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ב|ב]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ג|ג]]'''
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ד|ד]]''' (05.10-12.12)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ה|ה]]''' (01.13-08.13)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ו|ו]]''' (24.10.2013-04.01.2022)
*'''[[שיחת משתמש:Dovi/ארכיון ז|ז]]'''

== שני של פרשת בשלח ==

בפרשת בשלח נראה כאילו מסומן כי עליית שני מתחילה בפסוק י' (ופרעה הקריב), בעוד היא אמורה להתחיל (וכך כנראה זה מוזן בנתונים) בפסוק ט'. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 23:51, 13 בינואר 2022 (IST)

:תודה! אתה צודק, העלייה מתחילה בפסוק ט' (&quot;וירדפו מצרים&quot;) וכך הוזן גם נכון בנתונים. אבל יש באג בהצגת סימני הניווט בשוליים, ראה '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ב#ניווט לפי הפרקים ומספרי פסוקים|כאן]]'''. לצערי עדיין אין פתרון לזה. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 14 בינואר 2022 (IST)

::אוקי, רק אציין שבניגוד לרוב המקרים בהם הבאג הזה לא מאוד מפריע כאן הוא מאוד מבלבל. תודה בכ&quot;מ. [[משתמש:מוכני|מוכני]] ([[שיחת משתמש:מוכני|שיחה]]) 10:21, 14 בינואר 2022 (IST)

== שמות כג כ, תרגום על בראשית לז ג ==

נראה לי בשמות כג ׃כ שהמלה &quot;לשמרך&quot; צ״ל בקמץ קטן. כך הוא בקורן ובתנ״ך סימנים, כי המילה קצור מ&quot;לשמור&quot;.

אני לא יודע אם זה המקום נכונה לנושא זה, אבל בתרגום אונקנוס על בראשית לז ׃ג המילה &quot;רחים&quot; בשוא, כמו בהרבה דפוסים (קורן, נעטטער). אבל בכתר 1901 הוא בקמץ, וגם ב&quot;תורת חיים&quot; של מוסד הרב קוק ובתר בר־אילן.{{שכח לחתום|Gingerkid1234}}
:{{א|Gingerkid1234}}, תן בבקשה קישור לדף בתרגום אונקלוס ואנסה בל&quot;נ לבדוק.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 04:33, 24 בינואר 2022 (IST)

בוקר טוב, ותודה על תשומת הלב לפרטים.
#לגבי &quot;לשמרך&quot; אתה צודק שצריך קמץ קטן. אבל יש בו כבר קמץ קטן!
#לגבי &quot;רחים&quot;, גילית מחלוקת אמיתית. אני משנה לקמץ, כי כך נמצא לא רק בדפוס הראשון של התאג' אלא גם בהרבה מהדורות המבוססות עליו ושעברו את הגהתו של הרב קאפח, ובנוסף כך הוא ב-4 כתבי יד תימנים ישנים שבקדתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:11, 24 בינואר 2022 (IST)

:1. סליחה, קראתי הפסוק בSefaria שיש קמץ גדול. אני רואה בspreadsheet שהתיקון היתה לפני חדשיים ונראה שהם לא עדכנו מאז.
:2. מאוד מעניין, תודה.
:3. מצאתי קמץ שאולי צריך הערה. בשמות כג כד המילה &quot;תעבדם&quot; יש רק קמץ גדול בקמץ שני, אבל אני חושב שהקמץ ראשון מחלוקת, כמו בשמות כ ד. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:52, 24 בינואר 2022 (IST)

תיקנתי ב[[שמות כג/טעמים#כג כד|שמות כג,כד]], ותודה! לגבי הקמצים תיקנתי את ההפניה בהערה בשמות כ,ד. אבקש ממך לא לדווח סתם לספריא, כי אז הם שולחים לי מייל לגבי התיקון (שכבר נעשה!) וזה יוצר עבודה מיותרת. אבל אפשר לכתוב להם שצריך תיקון מסוים שכבר בוצע בגרסאות הבאות. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:53, 25 בינואר 2022 (IST)

:(Switching to English to make sure I don't miscommunicate what to send to Sefaria)
:I haven't sent Sefaria any corrections in Mikra al pi Masora or (and not the targum either). Are you planning to send an update to them, should I make a list of updates from the spreadsheet that require changes to the text as it is on Sefaria, or something else?
:נראה לי שיש עוד מקומות שהמילה &quot;רחים&quot; הופיע בתרגום בשוא. אני אבדוק בתאג׳, תורת־חיים, ובר־אלין ועדכן לך אם יש עוד פסוקים שיש אותו תיקון. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 18:44, 26 בינואר 2022 (IST)
::יש &quot;רחים&quot; בדברים כג ט בשוא בwikisource אבל קמץ בתאג׳ ובר־אילן וCAL. בדברים ד לז יש שתי גרסאות בתאג׳, בשוא ובקמץ. בבר־אילן יש שוא ובCAL יש קמץ.
::בקמה מקומות יש &quot;ורחים&quot; (דוגמה׃ בראשית כה כח ), ונראה ש&quot;ורחים&quot; בשוא בלי ספק. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 20:21, 26 בינואר 2022 (IST)

ערב טוב, נא לפנות אלי במייל לגבי כל זה (אפשר לכתוב בשפה שנוחה לך). ותבדוק בבקשה אם &quot;דברים כג ט&quot; הוא הפניה נכונה. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:37, 26 בינואר 2022 (IST)

:סליחה, הפסוק נכון דברים לג ט. אני אשלח לך מייל לגבי ספריא. [[מיוחד:תרומות/50.237.149.17|50.237.149.17]] 00:50, 27 בינואר 2022 (IST)
::אני יודע שזה שאלה פשוטה, אבל איך אפשר לשלח מייל בויקיטקסק? [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 16:34, 27 בינואר 2022 (IST)
:::תסתכל בצד ימין, &quot;כלים&quot; &gt;&gt; שליחת דוא&quot;ל למשתמש. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:37, 27 בינואר 2022 (IST)
::::ורק שתבין לגבי ספריא: באותו יום שכתבת לי על קמץ קטן ב&quot;לשמרך&quot; קיבלתי מייל מספריא על אותו תיקון! אולי בכל זאת זה היה מישהו אחרי... :-) [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:45, 27 בינואר 2022 (IST)
:::::זה היה מישהו אחר. אשלך לך מייל בעוד קמה דקות. [[משתמש:Gingerkid1234|Gingerkid1234]] ([[שיחת משתמש:Gingerkid1234|שיחה]]) 19:54, 27 בינואר 2022 (IST)

== ויבינו במקרא ==

ר' אבי שלום,
אם לא קשה לך, בקשתי היא שתשנה את שמות כל הקבצים שהעליתי במסגרת &quot;ויבינו במקרא&quot;, בהדרגה ולפי תוכנית מסודרת, כך שבמקום Nevuchadnezzar יירשם שם Nahum וכל שאר שם הקובץ יהיה לפי הפורמט שלך. סליחה על הטרחה ויישר כוח על כל העזרה. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 13:39, 20 בפברואר 2022 (IST)

:ערב טוב נחום, אני רואה '''[https://commons.wikimedia.org/wiki/Special:ListFiles?limit=500&amp;user=Nevuchadnezzar&amp;ilshowall=1 כאן]''' את ההעלאות שלך תחת השם &quot;נבוכדנצר&quot;. חשוב קודם כל שעל דף המשתמש שלך שם תחת השם &quot;נחום&quot;, שתיכנס ותכתוב באופן ברור באנגלית שגם הקבצים והתרומות בשם המשתמש &quot;נבוכדנצר&quot; הם משלך. ואותו דבר ל&quot;נבוכדנצר&quot;.

:לאחרונה רק השתדלתי שלפחות הדברים החדשים שעולים יהיו מאורגנים מראש. לגבי מה שכבר עלה בעבר במשך השנים זה באמת הרבה מאוד (לא רק משלך). אולי במשך השנה אפשר לעשות את זה, שבת בשבת ובמועדים. אצלך אני רואה שהרבה מהקבצים הם קריאות יפות של תורה והפטרה למועדים, וגם להם צריך קודם כל שיטה ברורה. בינתיים אנסה לבנות שיטה ולתעד אותה, ובעזר&quot;ה במשך הזמן נוכל לעשות סדר להכל. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 17:57, 20 בפברואר 2022 (IST)
::יישר כוח על התשובה המהירה. אשתדל לטפל בל&quot;נ בנושא המידע בשני דפי המשתמש בקרוב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 19:00, 20 בפברואר 2022 (IST)
::הוספתי בדף [[commons:User:Nevuchadnezzar]] את המידע הנחוץ. הוספתי גם בדף [[commons:User:Nahum]] בקומונז את המידע הנחוץ. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:41, 21 בפברואר 2022 (IST)
:::יופי, תודה. אנסה לעבור על הדברים לאט לאט ביחד עם פרשת השבוע והמועדים. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 16:11, 21 בפברואר 2022 (IST)

== הגהה ==

יישר כח גדול על על הפרוייקט &quot;מקרא על פי המסורה&quot;,
אני כבר מחכה ליום שיושלם, ואוכל לקרוא את ספר התהילים כולו בדיוק ובעימוד הראויים לפי המסורה.
רק אם אפשר להעיר, בתהלים פרק י&quot;ח פסוק מ&quot;ט, חסרות התיבות: מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי.
כמו כן אשמח לקבל כתובת אימייל לשלוח כל מיני דיוקים, כמו בדגשים או נקוד, אם אמצא.
ושוב תודה רבה על הפרויקט החשוב מאד!
[[משתמש:מאיר פ.|מאיר פ.]] ([[שיחת משתמש:מאיר פ.|שיחה]]) 14:03, 9 במרץ 2022 (IST)

:שלום מאיר, ותודה על ההערה ועל המילים הטובות. לעצם העניין, הסתכלתי ב[[תהלים יח/טעמים#יח מט|תהלים יח,מט]] ורואים היטב את התיבות &quot;מֵאִ֥ישׁ חָ֝מָ֗ס תַּצִּילֵֽנִי׃&quot;. אולי מדובר על אי-הבנה?
:כדי ליצור קשר במייל, נא להשתמש ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%93%D7%95%D7%90%D7%A8_%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9/Dovi &quot;שליחת דוא&quot;ל למשתמש זה&quot;].
:ואם במקרה אתה קורא יפה ומדויק בטעמי המקרא, אולי תוכל לתרום הקלטות ב[[ויבינו במקרא]].
:בהצלחה, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 14:18, 9 במרץ 2022 (IST)

::שלום גם לך דובי.
::אכן מדובר באי-הבנה, ואבהיר את כוונתי.
::דיברתי על [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר תהלים/יח|תהלים בצורת שירה]] ואכן שם חסרות תיבות אלו.
::בכבוד רב

מצאתי את התקלה ותיקנתי. אמנם מדובר שם על דף ישן נסיוני מלפני כ-10 שנים...

הגירסה העדכנית של ספר תהלים נמצאת '''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/כתובים#ספר תהלים|כאן]]'''. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 21:59, 10 במרץ 2022 (IST)

== תיקון(?) לנוסח המקרא ==

תוכל לבדוק את השורוק במילה &quot;העדיו&quot; בדניאל ה' כ'?
בתנ&quot;ך ברויאר ובמקראות הכתר אין שורוק.
בווסטמינסטר יש, אבל לענ&quot;ד בלנינגרד זו רק נקודה דהויה אחרי הוא&quot;ו, ולא שורוק.
[[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 12:38, 29 ביולי 2022 (IDT)

:ברויאר לא התייחס לזה בשינו&quot;ס בסוף המהדורה שלו, ולכן נראה לי שגם הוא סבר שזה לכלוך דהוי ולא ניקוד מכוון.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:54, 29 ביולי 2022 (IDT)

::ראו נא [https://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%94/%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D&amp;curid=239301&amp;diff=1415958&amp;oldid=1379910 בתיקון הזה]. נחום בעצם צודק. תודה רבה עשהאל על התיקון! שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:18, 29 ביולי 2022 (IDT)
:תיקון נוסף: בתהלים מ&quot;ד י&quot;ט, במילה &quot;אשרינו&quot;, חסר הגרש של הרביע המוגרש. [[משתמש:עשהאל|עשהאל]] ([[שיחת משתמש:עשהאל|שיחה]]) 20:08, 1 באוגוסט 2022 (IDT)
::תודה רבה מאוד! האם אפשר לתת לך קרדיט בשמך על התיקונים האלה? [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 08:55, 2 באוגוסט 2022 (IDT)

== מקרא על פי המסורה ==

רציתי לדעת האם בעיניך הפרוייקט גמור, ולא אמורות להיות בו שגיאות או שעדיין מחפשים טעויות?

(אני רק היום פתחתי חשבון, ולא הבנתי איפה אמורים לשלוח שאלות כאלה, זה המקום הנכון? אם לא, איפה כן?) [[משתמש:איתי יהודה|איתי יהודה]] ([[שיחת משתמש:איתי יהודה|שיחה]]) 11:07, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

:שלום איתי, ותודה על ההתעניינות. כן, זה המקום הנכון (אפשר גם לפנות אלי דרך המייל אם תרצה). הפרויקט כבר נגמר מבחינת שלבי הבנייה של נוסח דיגיטלי מתועד למקרא, חוץ מכמה דברים מסביב (כגון חלק מפרקי המבוא שעדיין לא שלמים). אך תהליך ההגהה הוא מעצם טבעו דבר שלא נגמר אי פעם. דיוקו של כתר ארם צובה נובע מכך שהמסרן, אהרן בן אשר, עבר עליו פעמים רבות מאוד, כנראה עד סוף חייו, וכל פעם הוא תיקן עוד דברים וכך קירב את כתב היד אל השלמות. ב&quot;ה הרבה עיניים מביטות על ב&quot;מקרא על פי המסורה&quot; (לא רק באתר הזה), ומידי פעם אנשים עדיין מוצאים בו דברים שצריכים תיקון. כל מי שעושה את זה בעצם מקרב את הפרויקט קצת יותר אל השלמות.

:ייתכן שבעתיד יהיו הוספות מהצד של התכנות, או מהצד של התוכן (כגון חיבור אודיו ביחד עם הטקסט). הכל תלוי במתנדבים. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:13, 12 באוגוסט 2022 (IDT)
::{{א|איתי יהודה}}, אם לתמצת את דברי Dovi, הפרוייקט גמור ולא אמורות להיות בו טעויות. הטעויות האחרונות שעדיין מוצאים בו הן מינוריות וזניחות. עם זאת, כפי שהוא אמר, עדיין ממשיכים להגיה ולחפש טעויות, וכנראה החיפוש הזה יימשך עוד כמה עשרות שנים. אבל למיטב הבנתי, לא אמורים כבר למצוא בו שגיאות משמעותיות כלשהן. בברכה, [[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 12:20, 12 באוגוסט 2022 (IDT)

כן, ותודה נחום. שבת שלום, [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 13:28, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>lep53738l5v90lbxq10parf2ld4uqv6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:Nahum</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1547</id>
    <revision>
      <id>1417839</id>
      <parentid>1417278</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T05:20:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12028" xml:space="preserve">שמי נחום ונגרוב, ואני בנו של [[w:אלחנן צ'ארלס ונגרוב|ר' אלחנן צבי (צ'רלס) ונגרוב]] המנוח, ואחד מצעירי תלמידיו של מרן הגרש&quot;ז אויערבאך בישיבת &quot;קול תורה&quot;. אני מעמד, מגיה ומתרגם במקצועי, מתמחה בניקוד ופיסוק, ועובד בהוצאה לאור קטנה של ספרי קודש. לפרטים נוספים אודותיי ראו [[w:משתמש:נחום|כאן]], [[w:משתמש:Nahum|כאן]] ו[http://stage.co.il/a/1104 בבמה חדשה]. 


{{תיבות משתמש|תיבות=
{{#babel:he|en-4|yi-1|tmr-3}} }}
{{משתמש תרומות|64,000}}
&lt;div dir=ltr&gt;
{{רווח קשיח|2}}Volunteering at he.wikisource since June 2005.&lt;br /&gt;
[http://meta.wikimedia.org/wiki/User:Nahum Link to my User Page on Meta]
&lt;/div&gt;
&lt;br /&gt;
{{תוכן עניינים ללא מיספור}}
{{סוף}}

==דפים במעקב:==
לשימוש בהצבעת מחיקה: {{תב|הצבעת מחיקה}}

==פרוייקטים שסיימתי בסייעתא דשמיא:==
*רשימת מיזמים ישנים הועברה ל[[משתמש:Nahum/ארכיון|ארכיון]]
*מיזמים חדשים:
# [[משנה]] מהדורת ניקוד: סדרי זרעים, מועד, נשים ונזיקין
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר בראשית]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר שמות|שמות]], [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא|ויקרא]] ו[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר|במדבר]], בשיתוף Dovi ואחרים
#'''[[שניים מקרא ואחד תרגום]]''' ע&quot;פ [[מקרא ותרגום]], בשיתוף Dovi
#[[קבא דקשייתא]]
#טקסטים מולחנים בליליפונד:
## [[ויקיטקסט:טקסטים מולחנים]]
# [[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים]]

==תרגומים שלי מאנגלית==
#[[קובלא חאן]]
#{{ללא גלישה|[[סינדרלה, או נעל הזכוכית הקטנה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#{{ללא גלישה|[[היפה והחיה]] מתוך [[ספר הפיות הכחול]]}}
#[[יסודות השחמט (קפבלנקה)]] -- בעבודה.

==ספרי הספרייה הלאומית==
#{{ללא גלישה|[[מפתח:בממלכת כוזר היהודית.pdf]] - [[בממלכת כוזר היהודית]]}}
#[[מפתח:משא בערב.pdf]] - [[משא בערב]]

==פרוייקט החודש==

===ארכיון פרוייקטי החודש:===
'''ימי האהבה:''' [[ראשית חכמה/שער האהבה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד יוהכ&quot;פ): [[ראשית חכמה/שער התשובה]]
*חודשי אלול-תשרי (עד סוף סוכות): [[מטה אפרים]]
*חודש כסלו: '''[[בני יששכר מאמרי חודש כסלו טבת/מאמר ד]]'''
*חודש אדר: '''[[יוסף תהלות]]''' על תהלים למרן '''[[מחבר:חיד&quot;א|החיד&quot;א]]''' עמ' 101
*חודש אדר: '''[[בני יששכר מאמרי חודש אדר/מאמר ד]]'''
*חודש ניסן: '''[[בני יששכר מאמרי חודש ניסן/מאמר א]]'''
*חודש סיון: '''[[בני יששכר מאמרי חודש סיון/מאמר ב]]'''

*לתשעה באב: 
:'''[[לבוש אורח חיים תקנו]],''' הל' ת&quot;ב, עמ' 192
:'''[[איכה רבה פתיחתא כז]]'''
:'''[[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים/ספר ב/פרק יט]]'''
:'''דקס [[ביאור:בבלי גיטין דף נז]],''' ע&quot;א קט12

==הפרוייקטים המרכזיים שלי כרגע==
# משנה מנוקדת: [[משנה מעילה ב ניקוד]]
# דק&quot;ס {{ק|[שינו&quot;ס מבוססים על פרוייקט &quot;הכי גרסינן&quot; של מכון פרידברג ואתר &quot;מאגרים&quot; של האקדמיה, ובמס' ברכות מתמקדים בעיקר בכתי&quot;י '''מ'''ינכן, '''פ'''ריז, '''א'''וקספורד {{ק|(ספ.בודל. 366)}}, '''פיר'''נצה, ושאר כתי&quot;י ודפו&quot;י]}}:
## [[ביאור:בבלי ברכות דף טז]], ע&quot;ב
#[[משתמש:Uziel302/מילים חשודות]], הגהה ע&quot;פ הרשימה
#(2 הדברים הבאים לא כ&quot;כ עובדים לי מסיבות שונות)
##[[משתמש:Uziel302/typos]]
##[[משתמש:Uziel302/קישורים שבורים מוויקיפדיה]] - [https://quarry.wmflabs.org/query/37508 לינק לשאילתא].

=== בשיתוף Dovi ===
#[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/לג]]

:*([[שיחה:רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר במדבר/כז]])

==פרוייקטים נוספים שאני משתתף בהם:==

===מקרא ופרשנות:===
#[[ויבינו במקרא]]
#[[נחמיאש על משלי]] פרק ו, עמ' 54;
#[[משתמש:Inkbug/שד&quot;ל]]; [[שמואל דוד לוצאטו (שד&quot;ל) על בראשית]]
##[[מפתח:SD Luzzatto - Commentary on Bereshit.pdf]];
##[[מפתח:Luzzato-Ohev-Ger-HB23918.pdf]];
#[[התורה על פי סדרי הקריאה הארץ ישראלית]]

===הלכה:===
#'''רי&quot;ף''' עם מפרשים, [[רי&quot;ף על הש&quot;ס/ברכות/דף ד עמוד א]]
#[[ארבעה טורים]] עם מפרשים, בעיקר הגהת או.סי.אר, פתיחת ר&quot;ת, עיצוב ופיסוק לב&quot;י וד&quot;מ: [[טור אורח חיים צד]]
#[[שולחן ערוך]], ולאו&quot;ח עם נושאי כלים: באר הגולה, [[משנה ברורה]], [[ביאור הלכה]], מגן אברהם, [[ט&quot;ז]], [[ביאור הגר&quot;א]], [[כף החיים]], [[באר היטב]] ו[[שערי תשובה (מרגליות)|שערי תשובה]];
##{{ללא גלישה|כרגע: גרא ל[[שולחן ערוך אורח חיים ל|סימן ל]] בס&quot;ד; [[כף החיים על אורח חיים נא]], עמ' 167 בקובץ}}
#[[לבוש אורח חיים]] דף 52 סט; [[לבוש האורה]] דף 75;
#[[שולחן ערוך הרב]];
#[[תרומת הדשן]], הגהה ופיסוק עד סימן ל&quot;ט, עמ' 22 בקובץ;

===מוסר, חסידות, קבלה ופילוסופיה:===
#[[ראשית חכמה]];
#[[בני יששכר]];
#[[תורה אור (חב&quot;ד)]];
#[[האמונות והדעות]] לרס&quot;ג;
#[[יסוד ושורש העבודה/ב]];
#[[מדרש האיתמרי]] עמ' 27;

===מדרש:===
# [[ילקוט שמעוני תורה קלח]];
#[[מדרש תנחומא הקדום/כרך א]] עמ' 415;
#[[ספרי על דברים]] לפי סדר החלוקה המקורי;

===תפילה:===
#[[מפתח:The Seliḥot for the Entire Year.pdf|הסליחות לכל השנה]], מאת זליגמן בר
#[[סידור בית יעקב (עמדין)]]
#[[סידור תורה אור]];
##[[מפתח:Siddur Torah Ohr (Schulzinger Bros. 1940).pdf]]

===שונות:===
#[[מנחת חינוך]];
#[[תפארת ישראל על המשנה/יבקש דעת]];
#[[ספר המצוות רמב&quot;ן שרשים]] תחילת עמ' 18 בקובץ;
#[[תפארת האדם]] - מאת הרב אלכסנדר סנדר גדליהו טכורש ז&quot;ל, עמ' 26 בקובץ

===ספרות חול:===
#[[מקור ברוך (אוטוביוגרפיה)]], עד סוף עמ' 2 בקובץ 1120;
#[[זכרונות לבית דוד]] (עבודה אופליין)
#[[חנוך ב]], פ&quot;ח

===ספרי רש&quot;ר הירש:===
#[[אגרות צפון]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Igrot tsafon.he.pdf]];
#[[חורב]],
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot Vehatorot. 1892.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מאמר למען דעת]].
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Haedot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת העדות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. Hatorot. 1893.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק א. מערכת התורות]]
##[[מפתח:Samson Raphael Hirsch. Sefer Horev. 1895.pdf|ספר חורב (תרגום: משה זלמן אהרנזון). חלק ב]]
#[[עונג שבת]]

==מחברים שיצירתם תהיה חופשית==
*[[מחבר:אלישבע ביחובסקי]], יצירה חופשית
*[[w:מיכאל היגר|ד&quot;ר מיכאל היגגער]] - [[מסכת סופרים יד]] [[מסכת סופרים (היגר)]], 1 בינואר 2023
*[[חזון אי&quot;ש]], 1 בינואר 2024
*דילן תומאס, [[ואין שלטון ביום המוות]], 1 בינואר 2024
*[[מחבר:רב יהודה לייב הלוי אשלג|הרב יהודה אשלג]], 1 בינואר 2025 - [[ספר שמעתי]]
* ספר חנוך א' - כהנא ויעקב פייטלוביץ' - 1 בינואר 2026
*[[מחבר:אפרים פורת]], 1 בינואר 2030 - [[אגרות צפון]] בתרגומו
*[[w:חיים הלר|חיים הלר - סהמ&quot;צ להרמב&quot;ם]], 1 בינואר 2031
*[[w:en:Grigorii Grebnev|גריגורי גרבנב]] - 1 בינואר 2031
*[[מלכי רבנן]], שיחזור ע&quot;פ דף השיחה, 1 בינואר 2032
*[[ודע מה שתשיב המבואר]] - 1 בינואר 2033
*[[אנא בחסדך]]; [[חביבי]]; [[נגילה הללויה]] - [[w:אשר מזרחי|אשר מזרחי]] - 1 בינואר 2034
*הרב [[w:צבי יהודה קוק|צבי יהודה קוק]] - [[עולת ראי&quot;ה]] - 1 בינואר 2053
*[[w:זלדה|זלדה]] – 1 בינואר 2055
* [[נאום השפנים והחזירים (הרב שך)]] – 1 בינואר 2072

== הרהורים תועים ==
אם יש ספר שראוי לניקוד וטעמים בשיטת המסורה, מלבד כ&quot;ד כתבי הקודש, הרי אלו ששה סדרי משנה; ואחריהם, מכל הספרים החיצונים, ספר יוסיפון.

==קישורים נוספים==
*[[/טיוטה/]]
*[[משתמש:Zofthej/אור שמח/הלכות יסודי התורה]]

* שבוע נוכחי: {{שבוע נוכחי}} 

*לעזרה בהוראות תנאי: [[w:עזרה:הוראות תנאי]]

*לעזרה בטבלאות: [[w:עזרה:טבלאות]]

*לעזרה בחיפוש והחלפת ביטויים רגולריים: [[עזרה:ביטוי רגולרי]]

*[[שיחת תבנית:פרשת השבוע הנוכחית]]--לעזרה בתיקון העמוד הראשי בתחילת השנה האזרחית

*[[שיחת משתמש:BinyominZeev]] -- לאתר מפתח לתורה לפרשת שבוע
*[https://nakdan.dicta.org.il/ הנקדן של דיקטא]
*[http://www.eshkol.net/Nikud/Default.aspx מסיר ניקוד]
*[[/ארגז חול/]]
*[https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.30.2.1?lang=he&amp;with=all&amp;lang2=he גר&quot;א]
*[https://www.sefaria.org.il/Minchat_Chinukh?lang=he מנ&quot;ח בספריא]
*'''לשלב בדפי הרי&quot;ף:''' [[השגות הראב&quot;ד על רי&quot;ף/ברכות/מד א‏]] 

[[משתמש:Nahum/דוגמאות וקישורים נחוצים|דוגמאות וקישורים נחוצים]]

[[תבנית:חופשת ויקי]]

[[:yi:טייטש יהואש בראשית פרק י]]

[[מדיה ויקי:Sitenotice]]

[[תבנית:המרת או.סי.אר 2]]

[[תבנית:ממ רמב&quot;ם/קיצור שם]]

[[ויקיטקסט:ציטוט השבוע/הוספת ציטוט השבוע/דיונים]]

[[:קטגוריה:בבל: משתמשים לפי שפה]]

[[ויבינו במקרא/הפטרות#יהושע|רשימת ההפטרות לפי סדרם של ספרי הנביאים]] / [[ויבינו במקרא/הפטרות לשבתות ומועדים|לפי הסדר של פרשת השבוע]]

&lt;div align=ltr dir=ltr&gt;
&lt;nowiki&gt;After the software is deployed, but before it is enabled on your wiki, you can manually invoke the feature on individual pages by using this wikitext code: &lt;references responsive /&gt; instead of the plain  &lt;references /&gt; tag or a local template.&lt;/nowiki&gt;

For grouping reference notes: 

&lt;nowiki&gt;blah blah&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 1&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;nowiki&gt;blah blah2&lt;ref group=&quot;group name&quot;&gt;note 2&lt;/ref&gt;&lt;/nowiki&gt;

...

&lt;nowiki&gt;&lt;references group=&quot;group name&quot; \&gt;&lt;/nowiki&gt;

&lt;/div&gt;
----
מעודכן לתאריך: 2.07.2021 - נחום</text>
      <sha1>8q6nbnbx00qi3aojgxry749s9sy3vv7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספר החינוך (סדר דפוס פרנקפורט)/שפה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>64341</id>
    <revision>
      <id>1417786</id>
      <parentid>1013614</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T15:10:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>EliahouN</username>
        <id>33255</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9799" xml:space="preserve">{{מצוה בספר החינוך|שפד|שפה|שפו||להפריש חלה תרומה מהעיסה}}&lt;קטע התחלה=חינוך/&gt;

'''להפריש''' חלה מכל עריסה וליתן אותה לכהן, שנאמר {{פסוק|רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה|במדבר|טו|כ}}. ודרשו זכרונם לברכה {{הפניה-גמ1|עירובין|פג|א}} {{צ|ראשית עריסותיכם}} כדי עיסתכם. ועיסת המדבר היתה עומר, והעומר עשירית האיפה הוא. והאיפה: שלוש סאין. והסאה: שישה קבין. וקב: ארבעת לוגין. ולוג: שישה ביצים. נמצאת האיפה: תל&quot;ב ביצים, עשירית מ&quot;ג ביצים וחומש ביצה. וזהו שיעור עיסה המחוייבת בחלה. 

'''משרשי''' המצוה לפי שחיותו של אדם במזונות ורוב העולם יחיו בלחם, רצה המקום לזכותנו במצוה תמידית בלחמנו, כדי שתנוח ברכה בו על ידי המצוה ונקבל בה זכות בנפשנו ונמצאת העיסה מזון לגוף ומזון לנפש. גם למען יחיו בו משרתי השם העוסקין תמיד בעבודתו, והם הכהנים, מבלי יגיעה כלל, שאילו בתרומת הגורן יש להם עמל להעביר התבואה בכברה ולטחון אותה, אבל כאן יבוא חוקם להם מבלי צער של כלום.

'''מדיני''' המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה {{ממ|משנה חלה ג|א}} שאין חיוב העיסה משניתן הקמח בעריסה, אלא החיוב הוא משעת גלגול. כלומר משיערב הקמח והמים, מיד חיוב החלה חל. וחמשת המינין הם שחייבין בחלה, החטים והשעורים וכוסמין ושבולת שועל ושיפון, שנאמר {{פסוק|וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ}} {{שם|במדבר טו||יט}}. ואין קרוי לחם אלא פת הנעשית מאלו וכולם מצטרפין לשיעור חלה. ומי שלא הפריש חלה בעיסה, מפריש אותה מן הלחם, שנאמר {{צ|בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם}}, מלמד שהחיוב גם בלחם. ואפילו הלש פחות מכשיעור, שהוא פטור מחלה, אם אחר כך לש פעם אחרת והשלים השיעור ונתערב כל הפת בכלי אחר שיש לו תוך הכלי, מצרפן לחלה. ושמעתי מפי מורי: יש אומרים דדוקא בשנתן הפת מן התנור לכלי, שיש לו בית קיבול דוקא, אבל הניח אותו כשהוציאו מן התנור על גבי לוח או על הקרקע ובכל מקום שאין לו תוך, אף על פי שנתנו אחר כן בסל, כבר נפטר מחלה. וזהו שאמרו הרודה ונותן לסל, דדוקא לסל בשעת רדיה מן התנור, ואין צריך לומר שהתנור אינו עושה צירוף לחלה. [ורבים ונכבדים חולקים שאין קפידא להוצאתו מהתנור לסל.] הסובין שבקמח, קודם שרקדו משלים לשיעור, אבל אחר שרקדו אם חזר ועירבו אינו משלים לשיעור. 

החלה אין לה שיעור ידוע מן התורה. אפילו לא הפריש אלא בשעורה מן העיסה, פטר כל העיסה שבעריסה מדין חלה, שלא נאמר בתורה אלא {{צ|רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ}}. וכל שהוא מרים ממנה פטור הוא בכך. אבל חכמים חייבונו להפריש מן העיסה חלק אחד מעשרים וארבעה, וסמכו הדבר במה שאמר הכתוב במצוה זו {{צ|תִּתְּנוּ לה'}}, כלומר תן לכהן מתנה ראויה, ושיערו הם שהיא כן. והנחתום, שהוא עושה עיסתו למכור בשוק והיא מרובה, וגם צריך לרווח, לא חייבוהו לתת אלא אחת מארבעים ושמונה. ובין שהרבה בעל הבית בעיסה ובין שמיעט נחתום, דינם כמו שאמרנו למעלה. 

עיסה שנילושה בשתי קצוות העריסה ואין באחד מן החלקים שיעור חלה, אינה מתחייבת בחלה אלא אם כן נשכו זה את זה והן מאיש אחד. עיסה שנילושה בין במים בין בכל שאר משקין, ובין שאפאה בתנור או בקרקע או במחבת ומרחשת, ובין שהדביק הפת תחילה בהן ולבסוף הרתיח, כלומר שהדליק האש תחתיה, או הרתיח ולבסוף הדביק, בכל עניינים אלו יש חיוב חלה. שבכל עניינים אלו לחם נקרא, שאין הלכה כמאן דאמר אין לחם אלא האפוי בתנור בלבד. אבל העושה עיסה לייבשה בחמה או לבשלה בקדירה, אין בה חיוב חלה. ועיסת ארנונא, כלומר משותפת בין ישראל וגוי, חייבת בחלה אם יש בחלק הישראל שיעור חלה. עיסה הנעשית בשביל בהמות פטורה מן החלה, ואם בשביל בהמות ואדם חייבת בחלה. עיסה מתוקנת, כלומר שהורמה ממנה חלה, ונתערבה בה עיסה אחרת שלא הורמה ממנה חלה, כיצד עושה? מביא עיסה אחרת וסומכה עליה ונוטל חלה על הכל. ואם אין לו עיסה אחרת, נוטל ממנה חלה בלא ברכה לפי הדומה, לפי שנעשית כולה טבל. ואפילו מעט ממנה טובלת כמה עיסות מתוקנות, שהטבל אוסר בכל שהוא, כמו שכתכתי בסדר אמור אל הכהנים {{מקור|ספר החינוך רפד|מצוה רפד}}. ויתר פרטיה מבוארין במסכת חלה וכן במסכת ערלה.

'''ונוהגת''' בזכרים ונקבות בארץ ישראל בלבד, שנאמר {{צ|בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ}}. ודווקא בזמן שכל ישראל שם, כלומר רובם, שנאמר {{צ|בְּבוֹאֲכֶם}}. ובא הפירוש על זה {{הפניה-גמ1|כתובות|כה|א}} בביאת כולכם ולא בביאת מקצתכם. ומדברי סופרים להפריש חלה בחוצה לארץ, כדי שלא תשתכח תורת חלה מישראל. ומפני שאין החיוב בה אלא שלא תשתכח מישראל, נהגו להקל בה בענין שאין מפרישין מעיסה גדולה אלא כזית, ומשליכין אותה באש ואינה נאכלת לשום כהן קטן או גדול. ושמעתי שיש מקומות שנהגו להפריש חלה גדולה כשיעור שנתנו לנו חכמים בה, ונותנין אותה לכהן קטן שאין טומאה יוצאת עליו מגופו או לכהנת קטנה שעדיין לא ראתה, ואפילו לכהן גדול שטבל לקריו או לזיבתו נותנין אותה, ואף על פי שהוא טמא מת נהגו להאכילה לו באותן מקומות. ועוד נראה שיש להקל בה עוד בחלת חוצה לארץ, שאדם יכול לבטלה לכתחילה ברוב, כמו שבא במסכת יבמות ובמקומות אחרים בגמרא. ואין בכל האיסורין שבתורה כן לפי ידיעתי, זולתי בעצים שנשרו מן הדקל ביום טוב לתוך התנור, שמבטלין אותן גם כן לכתחילה. וכדאמרינן ביום טוב {{הפניה-גמ1|ביצה|ד|ב}} אדם מרבה עליהם עצים ומתירן, ואמרו בטעם הדבר משום דמיקלא קלי איסורייהו, כלומר שהוא דבר שכלה באש ולכן הקלו בדבר.

והרמב&quot;ם ז&quot;ל כתב בספר זרעים {{ממ רמב&quot;ם|ה|ביכורים|}}: ובזמן הזה שאין שם עיסה טהורה מפני טומאת המת, מפרישין חלה אחת בכל ארץ ישראל, אחד ממ&quot;ח, ושורף אותה מפני שהיא טמאה. ויש לה שם עיקר מן התורה. ומכזיב עד אמנה, מפרישין חלה שניה לכהן לאכילה, ואין לה שיעור כמו שהיה הדבר מקדם. חלת חוצה לארץ, אף על פי שהיא טמאה, הואיל ועיקר חיובה מדבריהם אינה אסורה באכילה, אלא על כהן שטומאה יוצאה עליו מגופו וכן בעלי קריין וזבין וזבות ונידות ויולדות ומצורעין. אבל שאר הטמאין במגע הטומאות, אפילו טמא מת, מותרים לאוכלה. לפיכך אם היה שם כהן קטן בחוצה לארץ, בין בסוריא בין בשאר ארצות, רצה להפריש חלה אחת, מפריש אחד ממ&quot;ח והיא נאכלת לקטן שעדיין לא ראה קרי ולקטנה שעדיין לא ראתה נידה. ואין צריך להפריש שניה לאש, וכן אם היה שם כהן גדול שטבל משכבת זרע או מזיבתו, אף על פי שלא העריב שמשו ואף על פי שהוא טמא מת, הרי זה מותר לאכול החלה הראשונה. ואינו צריך להפריש שניה בחוצה לארץ. עד כאן.&lt;קטע סוף=חינוך/&gt;
&lt;noinclude&gt;
==קישורים חיצוניים==
* [[ספר המצוות עשה קלג]]
* [[סמ&quot;ג עשה קמא]]
* [http://tora.us.fm/tryg/mcwa/385.html האתר למקוריות במצוות]
{{קיצור דרך|tryg/mcwa/385}}&lt;/noinclude&gt;
[[קטגוריה:ספר החינוך - דפוס פרנקפורט]]</text>
      <sha1>c0dskdxpg91scb8ppsduy9h0lldbn3a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מכילתא על שמות כג ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>93343</id>
    <revision>
      <id>1417768</id>
      <parentid>1310600</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:21:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>רק לרגע</username>
        <id>28424</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3397" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|מכילתא|שמות|כג|ז}}&lt;/noinclude&gt;


'''רי'''. מדבר שקר תרחק ((וגו') [הרי זה אזהרה למדבר לשון הרע. דבר אחר, הרי זה אזהרה לדיין שלא יושיב אצלו דיין בור. ד&quot;א, שלא יעמיד אצלו סניגורין שנאמר עד האלהים יבא דבר שניהם. ר' נתן אומר, מדבר שקר תרחק, אזהרה לפרוש מן המינות. וכן הוא אומר, ומוצא אני מר ממות וגו' (קהלת ז). והמלך ישמח באלהים וגו' (תהלים סג)]. (כדכתיב)).

'''ריא'''. ונקי וצדיק אל תהרוג (כי אלו) היה אחד מעידו שעובד לחמה ואחד (עובד) [שעובד] ללבנה, שומע אני שיצטרפו זה עם זה ויהא חייב. תלמוד לומר (ונקי) וצדיק אל תהרוג. ראוהו רודף אחר חברו להרגו והסכייף בידו. אמרו לו הוי יודע שהוא בן ברית והתורה אמרה (ונקי וצדיק אל תהרוג ואומר) שופך דם האדם באדם דמו ישפך (בראשית ט). ואמר יודע אני, על מנת כן. והעלימו עדים עיניהם (ואם) [ואחר] כן מצאנוהו הרוג מפרפר והסייף מנטף דם מיד ההורג. שומע אני יהא חייב, תלמוד לומר ונקי וצדיק אל תהרוג.

כבר הרג (שמעון בן שטח) [יהודה ב”ט] עד זומם. אמר לו (יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] אראה בנחמה אם לא שפכת דם נקי, (ואמרה) תורה הרוג על פי עדים הרוג על פי זוממים. מה עדים שנים אף זוממים שנים. וכבר היה (יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] נכנס לחורבה, ומצא שם הרוג ומפרפר והסיף מנטף דם מיד ההורג. אמר לו ((יהודה בן טבאי) [שמעון בן שטח] תבא עלי אם לא) אני או אתה הרגנוהו. אבל מה אעשה שהרי אמרה תורה על פי שנים עדים יקום דבר (דברים יט). אבל היודע ובעל מחשבות הוא יפרע מאותו האיש. ולא הספיק לומר עד שנשכו נחש ומת.

ונקי וצדיק אל תהרוג הרי שיצא מבית דין חייב ומצאו לו זכוות לאחר מכאן, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר ונקי (וצדיק) אל תהרוג ([יכול] כשם שיצא מבית דינך [זכאי] כך יצא מבית דיני. תלמוד לומר כי לא אצדיק רשע).

וצדיק אל תהרוג הרי שיצא מבית דין זכאי ואחר כך מצאו לו חובה, שומע אני יהא חייב. תלמוד לומר וצדיק אל תהרוג. [יכול] כשם שיצא מבית דינך כך יצא מבית דיני, תלמוד לומר כי לא אצדיק רשע. והרי דברים קל וחומר ומה אם מדת פורענות אמרה תורה כי לא אצדיק רשע, קל וחומר למדה טובה מרובה.

&lt;noinclude&gt;

ראו גם: [[התורה והמצוה על שמות כג ז]] - פירוש מלבי&quot;ם על המכילתא.

{{פרשן על פסוק|מכילתא|שמות|כג|ו|ז|ח}}

{{קיצור דרך|mdrjhlka-jm-23-07}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>m0nn3lixzn1ociy0ywzdt0abmu1byde</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>התורה והמצוה על שמות כג ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>93344</id>
    <revision>
      <id>1417769</id>
      <parentid>1310601</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:25:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>רק לרגע</username>
        <id>28424</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2758" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{קטע של פירוש על פסוק|התורה והמצוה|שמות|כג|ז}}&lt;/noinclude&gt;


&lt;noinclude&gt;פירוש מלבי&quot;ם על [[מכילתא על שמות כג ז]]:&lt;/noinclude&gt;

'''רי'''. מדבר שקר תרחק. הגר”א הגיה בכאן א”ל רבו אתה יודע בי שאם נותנים לי כל ממון שבעולם וכו'. שנמצא במכלתא למעלה על פסוק אל תשת ידך עם רשע . כי בגמ' [[שבועות לא א|שבועות (דף לא)]] למד לה מן מדבר שקר תרחק. ולדעתי זה רומז במה שאמרו כדכתיב. רצונו לומר כמה שאמרו למעלה. ובילקוט יש פה כמה דרושים שאין נמצאים במכלתא שלפנינו.

'''ריא'''. ונקי וצדיק אל תהרג . כבר בארתי בפ' איוב (ד ז, ח, ככ יח) שיש הברל בין נקי ובין צדיק. שהנקי הוא בהשקף אל עצמו, שהוא עצמו חף מפשע. והצדיק הוא בהשקף אל אחרים, שאחרים יצדיקו אותו. והגם שהוא רשע בפני עצמו. ויצויר צדיק בלתי נקי, ונקי בלתי צדיק. אם העולם טועים ומצדיקים את הרשע ומרשיעים את הצדיק. ויש צדיק ונקי, אם על פי דין תורה אי אפשר לדונו כלל. ותחלה מצייר המכלתא מי שהוא נקי וצדיק, ויש סברא להרגו. אם ראו רודף אחר חברו להרגו וגם התרו בו. רק שהעדים העלימו עיניהם. והוא נקי גם צדיק כי אי אפשר לשפטו כלל. ומובא בסנהדרין (דף לז ע”ב). ועל פי זה מביא המעשה של שמעון בן שטח. ואגב מביא המעשה מה שאמר שמעון בן שטח ליהודה בן טבאי, שמובא בסנהדרין (שם) וחגיגה (טז ע&quot;ב) [גי' הספרים משובשת].

ואחר כך מפרש אם הוא נקי לבד ולא צדיק. וזה יצויר אם נדון לחובה ואם כן אינו צדיק בדין. ואחר כך מצאו לו זכות והוא נקי מצד עצמו. וכן אם הוא צדיק ולא נקי. וזה יצוייר שיצא זכאי בדין הבית דין והוא צדיק מצד הבית דין. ואחר כך מצאו לו חובה, ואינו נקי. וכמה שאמרו בסנהדרין (דף לג ע&quot;ב) ואמר שבכל זאת השם יעשה משפט בחייבים כמה שאמרו במעשה דשמעון בן שטח שהכישו נחש. ועל זה אמר כי לא אצדיק רשע.

&lt;noinclude&gt;

{{פרשן על פסוק|התורה והמצוה|שמות|כג|ו|ז|ח}}

{{קיצור דרך|mlbim-jm-23-07}}

&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>s3tex9639rgl1oesq13oq2wk1v6zwty</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סנהדרין לג ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>169326</id>
    <revision>
      <id>1417838</id>
      <parentid>1181128</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T03:46:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Seyegd</username>
        <id>15319</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* רש&quot;י */ הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12989" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|סנהדרין|לג|ב|לג א|לד א}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;ואין מחזירין לחובה מחזירין לזכות זכות גרידתא ואין מחזירין לחובה לזכות שהיא חובה חובתיה דמאן הא לא קשיא חובתיה דגואל הדם משום חובתיה דגואל הדם קטלינן ליה להאי ועוד מאי בין בין קשיא רבינא אמר כגון שהיה לו בידו משכון ונטלו ממנו טימא את הטהור דאגעי ביה שרץ טיהר את הטמא שעירבן בין פירותיו:

דיני נפשות כו':

ת&quot;ר {{שוליים|א}}מניין ליוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד עליו זכות מניין שמחזירין אותו ת&quot;ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כג|ז}})}} נקי אל תהרג ומניין ליוצא מב&quot;ד זכאי ואמר אחד יש לי ללמד עליו חובה מניין שאין מחזירין אותו ת&quot;ל {{קטן|({{הפניה לפסוק|שמות כג|ז}})}} צדיק אל תהרג א&quot;ר שימי בר אשי {{שוליים|ב}}וחילופא למסית דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יג|ט}})}} לא תחמול ולא תכסה עליו רב כהנא מתני {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים יג|י}})}} מכי הרג תהרגנו בעא מניה רבי זירא מרב ששת {{שוליים|ג}}חייבי גליות (מניין) אתיא רוצח רוצח {{שוליים|ד}}חייבי מלקיות (מניין) אתיא רשע רשע תניא נמי הכי חייבי גליות מניין אתיא רוצח רוצח חייבי מלקות מניין אתיא רשע רשע:

ואין מחזירין לחובה:

אמר ר' חייא בר אבא אמר רבי יוחנן {{שוליים|ה}}והוא שטעה בדבר שאין הצדוקין מודין בו אבל טעה בדבר שהצדוקין מודין בו זיל קרי בי רב הוא בעא מיניה רבי חייא בר אבא מרבי יוחנן טעה בנואף ונואפת מהו א&quot;ל אדמוקדך יקיד זיל קוץ קרך וצלי איתמר נמי א&quot;ר אמי א&quot;ר יוחנן טעה בנואף חוזר אלא היכי דמי אין חוזרין א&quot;ר אבהו אמר רבי יוחנן {{שוליים|ו}}כגון שטעה שלא כדרכה:

דיני ממונות הכל כו':

הכל {{שוליים|ז}}ואפילו עדים נימא מתניתין ר' יוסי ברבי יהודה היא ולא רבנן דתניא {{קטן|({{הפניה לפסוק|במדבר לה|ל}})}} ועד אחד לא יענה בנפש {{שוליים|ח}}בין לזכות בין לחובה ר' יוסי בר' יהודה אומר עונה לזכות ואין עונה לחובה אמר רב פפא {{שוליים|ט}}באחד מן התלמידים ודברי הכל&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;'''זכות גרידתא''' -  שהיא זכות לו ואינה חובה לבעל דינו כגון חלול שבת או אשת איש:

'''ואין מחזירין לחובה לזכות שהיא חובה''' -  דהא לחובה ממש לא מצית לפרושא דהא בדיני ממונות נמי ליתא:

'''חובתיה דגואל הדם''' -  שקשה בעיניו שזה ניצול:

'''בין בין''' -  קתני ברישא בין לזכות בין לחובה אלמא תרתי מילי קתני וליכא לפרושה לזכות שהיא חובה:

'''רבינא''' -  מהדר לאוקומי לתירוציה דרב חסדא דמתני' כשלא נשא ונתן ביד ודן את הדין כשנשא ונתן ביד ודקשיא לך זיכה את החייב מאי נשא ונתן ביד איכא כגון שהיה לו משכון לתובע מן הנתבע וזיכה הדיין את הלוה ואמר לו פטור אתה ונטל המשכון מיד המלוה והחזירו ללוה:

'''טימא את הטהור''' -  נמי משכחת לה כשנשא ונתן ביד דנגע בהו שרץ כשבא לישאל לפניו על דבר הספק דנולד לו בטהרותיו ואמר לו הדיין טמאות הן ונטל שרץ והשליך עליהם שלא יהא עוד ספק בדבר והן לא היו אלא טהורות:

'''טיהר את הטמא''' -  ונטלו הדיין עצמו ועירבן עם שאר פירות של נשאל ונמצא שטעה והרי הכל טמא:

'''נקי''' -  משמע מן החטא ואע&quot;פ שנתחייב בדין:

'''צדיק''' -  משמע שנצטדק בדין ואע&quot;פ שאינו נקי:

'''חייבי גלות מאי''' -  מי הוו כדיני נפשות אי לא: כתיב בחייבי מיתות ([[במדבר  לה]]) יומת הרוצח וכתיב (שם) בחייבי גלות לנוס שמה רוצח:

'''רשע רשע''' -  כתיב בדיני נפשות (שם) אשר הוא רשע למות וכתיב בחייבי מלקות ([[דברים  כה]]) והיה אם בן הכות הרשע:

'''תניא נמי הכי''' -  בתוספתא תניא גבי הא מילתא דמחזירין לזכות:

'''דבר שאין הצדוקין מודין בו''' -  שאין טעותו מפורש בתורה בהדיא אלא במשנה או בדברי האמוראים:

'''זיל קרי בי רב הוא''' -  תינוקות של בית רבן יודעין שאינו כלום והדר:

'''טעה בנואף ונואפת''' -  זיכה מהן מי אמרינן מהדרינן ליה לחובה דבשלמא ברוצח איכא למיטעי במילי טובא דלא מיפרשי בהדיא כגון באומר אבן שהרגו בה לא היה בה כדי מיתה או במותרה מפי ההרוג ולא מפי עדים או באומר הוא היה רודפנו ויכול להציל באחד מאבריו ולא הציל אלא הרגו אבל בנואף ונואפת ליכא טעותא לזכותא:

'''עד דמוקדך יקיד קוץ קרך וצלי''' -  בעוד שהאש דולקת קצוץ דלועין שלך וצלה אותן כלומר בעוד שאתה עוסק בשמועתך תן לב להבין ולהוסיף לקח הרי שמעת ממני טעה בדבר שהצדוקין מודין בו חוזר והאי דבר שהצדוקין מודין בו הוא:

'''אלא היכי דמי אין חוזרין''' -  דקתני מתניתין סתם דיני נפשות אין מחזירין לחובה ועריות נמי במשמע:

'''כגון שטעה''' -  הדיין וזיכה בנואף ונואפת שלא כדרכה דלא מפרש חיוביה בהדיא דרבנן ילפי לה (לקמן דף נה.) ממשכבי אשה שני משכבות ואין הצדוקין מודין בו:

'''הכל ואפילו עדים''' -  שהעידו עליו יכולין ללמד עליו ראיות של זכות:

'''אמר רב פפא''' -  הכל דמתניתין לאיתויי תלמידים היושבין שורות לפני הדיינין קאמר דמלמדין זכות ואין מלמדין חובה ודברי הכל:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;'''שעירבן''' עם פירותיו. הקשה רבינו אפרים לא יהא אלא כמטמא בידים דתנן בפ' הניזקין {{הפניה-גמ|מסכת=כן|גיטין|נב|ב}} המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור והא נמי בשוגג הוא ובשלמא לחזקיה דאמר התם (דף נג.) אחד שוגג ואחד מזיד חייב ומה טעם אמרו . בשוגג פטור כדי שיודיעו וגבי חכם בעל הוראה אין לפטור מטעם כדי שיודיעו דכי נמי מחייבת ליה מודע ליה אלא לר' יוחנן דאמר דבר תורה אחד שוגג ואחד מזיד פטור ומה טעם אמרו במזיד חייב שלא יהיה כל אחד ואחד מטמא טהרותיו של חבירו ואומר פטור אני הכא לא שייך לחייב מהאי טעמא מיהו למאי דמוקי במסקנא שנטל ונתן ביד יש לחייב כמו מזיד דלמה לו לאדם ליטול וליתן ביד אבל למאי דסבירא ליה מעיקרא שעירבן בעה&quot;ב קשה וי&quot;ל דמכל מקום חשיב כמו מזיד שהיה לו לחכם לדקדק בהוראתו ולידע שבעה&quot;ב יערב:

''' אתיא''' רשע רשע תניא נמי הכי. תימה תקשה לרבא מבריי' דהכא דקאמר בפרק קמא (דף י.) דמלקות תחת מיתה עומדת ולית ליה ג&quot;ש דרשע וכן בפרק קמא דמכות {{הפניה-גמ|מכות|ה|א}} גבי משלשין בממון ואין משלשין במכות אביי אמר אתיא רשע רשע ורבא אמר בעינן כאשר זמם וליכא ועוד אטו סתמא דהש&quot;ס בפ&quot;ק דמכות (שם:) כאביי גבי אין העדים זוממין נהרגין עד שיגמר הדין ואמר חייבי מלקות מניין אתיא רשע רשע ויש לומר דרבא אית ליה ג&quot;ש אלא דלהנך מילי קאמר דלא צריך מיהו קשה דבפ' אלו נערות (כתובות דף לה. ושם) גבי חייבי מלקות שוגגין דפטורין מן ממון קאמר אביי אתיא רשע רשע ורבא אמר אתיא מכה מכה ולרבי יוחנן קשה נמי אמאי מחייב . חייבי מלקות שוגגין בתשלומין ולא יליף ג&quot;ש דרשע ועוד בההוא פירקא (דף לז.) קאמר והא מהכא נפקא מהתם נפקא כדי רשעתו ומסיק חדא במיתה וממון וחדא במלקות וממון והשתא במלקות וממון למ&quot;ל קרא תיפוק ליה מג&quot;ש דרשע רשע ויש לומר דרבא ורבי יוחנן לא דרשי התם גזירה שוה דרשע משום דלא הוי בגוף המלקות אלא לפטור ממון דבהדי מלקות וקרא דרשע בגוף המלקות כתיב והיה אם בן הכות הרשע והא דדריש רבא מכה מכה משום דגבי תשלומים כתיב מכה נפש בהמה ישלמנה אבל אביי דריש ג&quot;ש דרשע רשע בכל מקום וסוגין דההוא פירקין גבי כדי רשעתו אליבא דרבא אתיא דלאביי למלקות ולממון לא צריך קרא דאתיא ג&quot;ש דרשע רשע ומוקי חדא למיתה ומלקות כר&quot;מ:

''' טעה''' בנואף ונואפת מהו. פירש הקונטרס דבנואף ליכא טעות לזכות ותימה דהא איכא מילי טובא כי ההיא דפליגי בשילהי פ&quot;ק דמכות {{הפניה-גמ|מכות|ז|א}} אי אמרינן במנאפין עד שיראו דרך מנאפין או עד שיראו כמכחול בשפופרת או חבר בעי התראה או שיתיר עצמו למיתה או שיהיו שני עדיו מתרין בו וי&quot;ל דמבעיא ליה אם יש בנואף ונואפת דבר שאין הצדוקין מודין בו וקאמר רבי יוחנן אדמוקדך יקיד קוץ כו' בעוד שאתה עוסק בשמועתך שאמרתי לך שיש חילוק בין דבר שצדוקין מודין בו לדבר שאין צדוקין מודין בו תן לב להבין מה הן מודין ומה אין הם מודין ועתה מפרש הש&quot;ס ה&quot;ד דבר שאין הצדוקין מודין בו:

''' שטעה''' שלא כדרכה. פ&quot;ה דלא מפרש חיובא בהדיא דילפינן ממשכבי אשה שתי משכבות באשה ואין הצדוקין מודין וקשה דבדבר זה מודין כדמוכח בפ&quot;ק דהוריות {{הפניה-גמ|הוריות|ד|א}} דאמר שמואל אין ב&quot;ד חייבין עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו ומסיק בגמ' דאמרי' (שלא) בכדרכה וכו' ופריך והא משכבי אשה כתיב ופי' דהצדוקין מודין בו וי&quot;ל דהכא מיירי בהעראה דאמר בכדרכה אפי' בהעראה אסור שלא כדרכה בגמר ביאה אסור העראה שריא אע&quot;ג דפריך התם אההיא שינויא מכל מקום לפי המסקנא דהתם איתוקם ההיא שינויא שפיר:

''' אחד''' מן התלמידים. תימה הא אמר בספ&quot;ק (דף יז.) דאי אמר איני יודע והדר אמר טעמא (למילתיה) לא שמעינן ליה ולא יהא אלא כאחד מן התלמידים וי&quot;ל דהתם באומר טעמא לחובה והכא באומר טעמא לזכות:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/סנהדרין/פרק ד|לג ב}}
{{מפרשים לדף גמרא|סנהדרין|ד|לג|ב}}
[[קטגוריה:בבלי סדר נזיקין]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת סנהדרין]]</text>
      <sha1>d14sj99aeeb6c9ju1b0wl373sjphuw7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>נפש החיים/שער ג/פרק ז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>209376</id>
    <revision>
      <id>1417845</id>
      <parentid>1416847</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T07:53:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יומא</username>
        <id>24959</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6770" xml:space="preserve">
ואלו הב' בחי' הנ&quot;ל שמצדו יתברך ומצדנו הן הן עצמן ענין הצמצום והקו הנזכר בדברי האריז&quot;ל. ואשר מבואר שם שמצד הצמצום לא יצדק בו שום שינוי וחילוק מקום מעלה ומטה פנים ואחור. רק השואה גמורה אמתית. וכל עניני השינוים וחילוק המקומות וכל השמות וכנויים כולם נאמרים רק מצד בחי' הקו וע' בריש ס' אוצרות חיים ומודעת שכל דברי האריז&quot;ל בנסתרות משל הם ופנימיות ענין הצמצום והקו. הכוונה על אלו הב' בחי' הנ&quot;ל שהן בעצם בחי' א' וענין א' לגמרי. כי באור מלת צמצום כאן אינו לשון סילוק והעתק ממקום למקום להתכנס ולהתחבר עצמו אל עצמו כביכול להמציא מקום פנוי ח&quot;ו אלא כענין שאמרו בב&quot;ר ס&quot;פ מ&quot;ה וצמצמה פניה ולא ראתה המלך. ובאיכה רבתי בריש א&quot;ב דאני הגבר הלכה וצמצמה פניה אחר העמוד שפירושו שם לשון הסתר וכיסוי &lt;small&gt;(עיין בערוך ערך צמצם)&lt;/small&gt;. כן כאן מלת צמצום היינו הסתר וכסוי והכוונה שאחדותו ית&quot;ש בבחי' עצמותו הממלא כל עלמין הוא מצומצם ומוסתר מהשגתנו וכענין אכן אתה אל מסתתר &lt;small&gt;(ישעיה מ. ה)&lt;/small&gt; והשגתנו מה שאנחנו משיגים מציאת השתלשלות עולמות זה למעלה מזה בבחי' שונים מכנים אנחנו בשם קו שהוא כעין קו המשתלשל: וז&quot;ש האריז&quot;ל שמצד הצמצום היינו מצד עצמות אחדותו יתב' שבהעולמות המלא את כל. אשר אף שמאתנו הוא מצומצם ומוסתר. אבל בבחי' עצמותו. לא יצדק ענין מעלה ומטה. רק מצד הקו היינו מצד השגתנו שאנחנו מצדנו משיגים סדר העולמות דרך השתלשלות כעין קו יצדק מצדנו מעלה ומטה. &lt;small&gt;(ואף גם זאת שמצד הצמצום היינו אף שהוא ית&quot;ש צמצם והסתיר מהשגתנו אור עצמות אחדותו הממלא כל עכ&quot;ז לא יצדק בו מעלה ומטה אף מצד השגתנו אם היינו משיגים הסתר שוה בהשואה גמורה בכל המקומות כענין עיגול המקיף שלא יצדק בו מעלה ומטה וחילוק מקום אך מצד הקו היינו שמאחר שגזרה רצונו יתב' שגם אחר הצמצום וההסתר. אין ההסתר שוה להשגתנו בכל המקומות בשוה ואנחנו משיגים השגות שונים בחילוק בחי' פרטים דרך השתלשלות כעין קו אור המאיר השגתנו להשיג התגלות אורו יתב' בעולמות וכחות חלוקים. שכל עולם וכח היותר עליון ההתגלות אור האלקי בו יותר וגם השגתינו התגלות אורו יתב' בזה העולם הוא גם כן בבחי' ומדרגות שונים במקומות חלוקים כמו שמנו רז&quot;ל עשר קדושות וג' מחנות מקודשות. זו למעלה מזו בערך קדושתם אז מצד קו אור השגתינו התגלות אורו ית' הוא שיצדק בו מעלה ומטה וכל חילוקי המקומות והבחי' שונים ופרטיהם המבוארים בדברי האריז&quot;ל וכן ענין המקראות אל עליון ואלהינו בשמים יושב בשמים והרבה כיוצא. שמצד השגתנו יצדק לומר שבמקום זה ניכר יותר גם אצלנו התגלו' אור אלקותו יוז&quot;ש מבמקו' אחר שהתגלו' אורו ית' הוא בבחי' הסתר מהשגתנו. וכענין שאמר יעקב אבינו ע&quot;ה בעמדו על מקום המקדש כמו שקבלו רז&quot;ל אין זה כי אם בית אלהים. ר&quot;ל שבזה המקום מושג גם להשגת האד' שאין בו רק התגלות אור אלקותו יתברך לבד)&lt;/small&gt;: 

וזהו ענין החלל ומקום פנוי שהזכיר ז&quot;ל ושכלל ענין הצמצו' הי' להתגלו' הכלים היינו שגזרה רצונו מטעם הכמוס אתו יתב' להסתיר אור אחדות עצמותו יתב' בזה המקום שיעור עמידת העולמות והבריות כולם הסתר עצום להמציא עי&quot;ז ענין נפלא כזה שיתרא' ויושג מציאות עולמות וכחות אין מספר דרך הדרגה והשתלשלות ולהאיר בהם התגלות אורו יתב' אור דק בשיעור ודקדוק עצום ודרך מסכים אין קץ. ועד שיוכלו להמצא דרך השתלשלות ומסכים עצומים גם מקומות אשר אינם טהורים וכחות הטומאה והרע והקליפות בשפל המדרגות התחתונים. ונראה ומתדמה כאלו ח&quot;ו הוא חלל פנוי מאור אחדות עצמותו ית&quot;ש. ואין אנחנו משיגים רק רשימה דקה מועטת ואור מועט כעין קו ד&quot;מ עד שבהגיעו דרך סדר ההדרגות והמסכים הרבים אל הכחות תחתוני התחתונים כחות הטומאה והרע. אין התגלות אורו יתברך ניכר כלל להשגתנו וז&quot;ש שם שהקו האור לא הגיע עד קצה התחתון ולא נדבק בתחתיתו ועי&quot;ז ימצא בחי' מעלה ומטה כו' ע&quot;ש והוא מבוא' למבין והצמצו' והקו הכל א' וענין א' ור&quot;ל עם כי ודאי שגם במקום כל העולמות והברואים הכל מלא גם עתה רק עצמותו ית&quot;ש לבד כקודם הבריאה אמנם הוא בבחי' צמצום היינו בבחי' הסתר לבד מופלא ומכוסה מהשגתינו. כדי שע&quot;י זה הצמצום וההסתר תהא כל השגתינו את העולמות דרך השתלשלות והמשכת התגלות אורו יתב' בהם בסדר ההדרגה לבד כעין קו דרך משל כנ&quot;ל. וז&quot;ש שם בשער עיגולים ויושר ענף ב' שהקו חוט האור לא נמשך ונתפשט תיכף עד למטה אלא לאט לאט ר&quot;ל דר הדרגות רבות מאד בשיעור מדוקדק כפי הצורך להשגתינו ענין העולמו' וסדר הדרגתם והמבין יבין עפי&quot;ז מדעתו כל שורש הענין המבואר שם כי א&quot;א לפרט ולהסביר היטב כל דבריו ז&quot;ל שם: 
[[קטגוריה:נפש החיים]]</text>
      <sha1>6nwpkwajb6eifr3va3xj8fn2exmd0im</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ספרא (מלבי&quot;ם)/פרשת מצורע זבים/פרשה א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250204</id>
    <revision>
      <id>1417785</id>
      <parentid>570158</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:53:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5898" xml:space="preserve">{{פרק ספרא|מלבי&quot;ם|מצורע|זבים|פרשה א|קודם=מצורע מצורע/פרק ה|הבא=מצורע זבים/פרק א}}

&lt;קטע התחלה=ויקרא טו ב/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן קיח/&gt;[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה (&lt;small&gt;'''''ואולי יש לגרוס כאן אין שורפים עליהם-- מלבי&quot;ם'''''&lt;/small&gt;) ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש &lt;קטע סוף=סימן קיח/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קיט/&gt;אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? ת&quot;ל &quot;ואמרת אליהם&quot;. &lt;קטע סוף=סימן קיט/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קכ/&gt;&quot;איש&quot;-- אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? ת&quot;ל &quot;איש איש&quot; דברי ר' יהודה. ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר, הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot;. &quot;לזכר&quot;-- כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot;-- כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. &lt;קטע סוף=סימן קכ/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קכא/&gt;[ב] &quot;כי יהיה&quot;-- מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. מה נגעים פטר בהם לפני הדיבור אף זבים יפטר בהם לפני הדיבור קל וחומר! ומה נגעים שטימא בהם אנסים פטר בהם לפני הדיבור, זבים שלא טימא בהם אנסים אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור?! {{ססס}} לא אם אמרת בנגעים שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן, תאמר בזבים שטומאתם וטהרתם בכל אדם! הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם לא יפטר בהם לפני הדיבור... ת&quot;ל &quot;כי יהיה&quot;-- מן הדיבור ואילך &lt;קטע סוף=סימן קכא/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קכב/&gt;[ג] &quot;כי יהיה זב&quot;-- יכול אפילו זב מכל מקום יהיה טמא?... ודין הוא! טימא בזב וטימא בזבה, מה זבה מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה, אף זב במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. [ד] לא אם אמרת  בזבה שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, תאמר בזב שהוא מטמא בג' ראיות ליום א'?! הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א', יטמא מכל מקום... ת&quot;ל &quot;מבשרו&quot;-- ולא כל בשרו. {{ססס}} [ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. מה זבה מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה אף הזב מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.

[ו] &quot;מבשרו&quot;-- עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! ומה אם הזבה שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים -מטמאה בפנים כבחוץ, זב שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ?! ת&quot;ל &quot;מבשרו&quot;-- עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו

[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. משנזקק לזיבה אין בודקין אותו-- אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים כי רגלים לדבר. &lt;קטע סוף=סימן קכב/&gt;

&lt;קטע התחלה=סימן קכג/&gt;[ח] &quot;זובו טמא&quot;-- לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב -שהזוב גרם לו טומאה- הרי הוא טמא, הזוב -שהוא גרם לטומאה- אינו דין שיהיה טמא?! שעיר המשתלח יוכיח! שגרם לטומאה והרי הוא טהור, [ט] אף אתה אל תתמה על הזוב שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא... ת&quot;ל &quot;זובו טמא&quot;-- לימד על הזוב שהוא טמא

[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? ת&quot;ל &quot;הוא&quot;-- הוא טמא ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא אלא טהור. &lt;קטע סוף=סימן קכג/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא טו ב/&gt;

&lt;קטע התחלה=ויקרא טו ג/&gt;&lt;קטע התחלה=סימן קכד/&gt;[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק שהוא יוצא במקום טהרה הרי הוא טמא, מימי רגליו שהם יוצאים ממקום טומאה אינו דין שיהא טמא?! הדם היוצא משם יוכיח! שהוא יוצא ממקום טומאה והרי הוא טהור [יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה לא יהיו טמאים... ת&quot;ל &quot;וזאת&quot;-- לרבות את מימי רגליו.

[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, והראי יהיו טמאים?... ת&quot;ל &quot;הוא&quot;.

אוציא את אלו שאינם מטמאים טומאת משקים ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים?... ת&quot;ל &quot;זאת&quot;

נמצאת אתה אומר תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי-- טהורים מכלום. דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה-- טמאים טומאת משקים. זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה. &lt;קטע סוף=סימן קכד/&gt; &lt;קטע סוף=ויקרא טו ג/&gt;</text>
      <sha1>o8ax5ky8wlshwk8dr8xgnsap27dmfd4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אבן העזר קסט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259158</id>
    <revision>
      <id>1417814</id>
      <parentid>1417483</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T19:44:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף כא */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29946" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>cze6f1qhhf9enwmfe48i22g888gi7ot</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417815</id>
      <parentid>1417814</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T19:45:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף כב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29949" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כתל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>abunxmuddck21sgkygdmyf1hlpi7pky</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417816</id>
      <parentid>1417815</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T19:47:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף ל */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29952" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>843fjpy5pofuaif0pg6t8ecwnqncxoq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417817</id>
      <parentid>1417816</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T19:48:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף לה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29955" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>4po0yo2enpne34w1iy1j5ehlwxqub6d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417818</id>
      <parentid>1417817</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T19:48:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אבי מרציאנו</username>
        <id>11034</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף מ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29958" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אבן העזר|קסח|קסט|סדר חליצה|{{קו תחתי|הלכות חליצה}}{{ש}}כל דיני חליצה בפרטות|56|}}{{בעבודה}}
*'''סימן זה נכתב בכתיב חסר. יש להפוך כל המילים החסרות לכתיב מלא ולמחוק תבנית בעבודה והודעה זו'''

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
מצות  חליצה בג' דיינים ישראלים, ושלא יהיו קרובים זה לזה ולא ליבם וליבמה. {{רמ&quot;א|ואפלו שנים נשואין שתי בנות אחין, לא יהיו זה עם זה. אבל שני בשלישי, כשר (ת&quot;ה סימן רכ&quot;ו)}}. ואפלו הם הדיוטות, רק שידעו להקרות את היבם והיבמה. ואם חלצה בפני עמי הארץ שאינם יודעים להקרות, כשרה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
נמצא אחד מהם קרוב או פסול, או גר, פסול. ואפלו היה אביו גר ואמו ישראלית, פסול, עד שיהא אביו ואמו  מישראל. {{רמ&quot;א|ויש אומרים שאם אביו מישראל, כשר (טור בשם סמ&quot;ג)}}. ומיהו, חליצה פסולה מיהא הויא לפסלה על האחים, אפילו בינו לבינה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים דאסור לקח שכר מחליצה, דהנוטל שכר לדון דיניו בטלין (ר&quot;י מינץ ומהרא&quot;י), וכן נראה בעיני. בחליצות, יש לזהר שלא ישב בשלשה דיינים שיושבים לחלץ מי שנוטל שכר, דהרי בעינן בית דין כשר מדאוריתא, ועין בחשן המשפט [[שולחן ערוך חושן משפט ט|סימן ט']] איזה שכר מתר לדיין לקבל. ואפילו בזה נראה לי להחמיר אם נוטל שכר מן החליצה, משום מראית העין, כמו שמחמירין לענין קרובים ובשאר דברים לענין בית דין של חליצה, יותר מבשאר בית דין. וראיתי ושמעתי שהרב נוטל שכר הרבה מן החליצה, וסומך עצמו במה שמוכר לו סנדל של חליצה; וקולא גדולה היא בעיני, ושומר נפשו ירחק מזה. ולא דמי למה שעדי הגט נוטלין שכר מטעם שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קל|סימן ק&quot;ל]], גם הרב המסדר הגט כמו שכתבתי לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר סדר הגט#סעיף ד|בסדר הגט סעיף ד']], כי אותן הטעמים אינם שיכים בחליצה (הכל דעת עצמו)}}:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
לכתחלה מצוה שיוסיפו שנים על  הג', ואפילו השנים הם עמי הארץ. 
: {{רמ&quot;א|חלצו בג' חליצתה כשרה (טור). ואלו השנים שמוסיפים, לא יהיו קרובים ופסולים; ודוקא לכתחלה, אבל בדיעבד כשר (ב&quot;י)}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
צריכים הדינים לכתחלה לקבע מקום לומר: נלך למקום פלוני לחלץ. 
: {{רמ&quot;א|מיהו, אם חלצה בלא קביעות מקום, כשר (טור בשם הרמב&quot;ם)}}:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
יש קובעים מקום בו ביום, ויש אומרים לקבע ביום שלפניו:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ו|סעיף ו]]==
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
אין חליצה כשרה אלא ביום. חלצה בלילה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ז|סעיף ז]]==
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
אין חולצין בשבתות ולא בימים טובים; ומיהו, בחול המועד, שפיר דמי. 
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים דאין לחלץ בערב שבת וערב יום טוב, וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ח|סעיף ח]]==
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;
צריך שיכירו שהוא אחי המת, ושהיה בעולמו, וזאת היא אשת המת; ואפילו אין כאן אלא עד אחד שמעיד עליהם, או אפילו קרוב או אשה או עבד או שפחה או קטן שהוא מכיר ונבון, נאמן בכך:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ט|סעיף ט]]==
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;
צריך שידעו הדיינים שיש צ' יום משמת הבעל, חוץ מיום שמת בו ויום שחולצת בו:
&lt;קטע סוף=ט/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט י|סעיף י]]==
&lt;קטע התחלה=י/&gt;
צריך שידעו שהיבם בן י&quot;ג שנה ויום אחד, והיבמה בת י&quot;ב שנה ויום אחד, ושהביאו שתי שערות אחר שהגיעו לזמנים אלו. ואם יש ליבמה דדים גדולים, אין צריך לבדק אחר השערות. וכן אם היבם נתמלא זקנו, אין צריך לבדק אחר השערות. ומשפט שתי השערות ובדיקתן, נתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קנה#סעיף טו|בסימן קנ&quot;ה {{רמ&quot;א|(סעיף ט&quot;ו)}}]]:
&lt;קטע סוף=י/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יא|סעיף יא]]==
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;
אין סומכין במנין השנים לא על פי קרובים ולא על פי נשים, אלא על פי עדים כשרים להעיד. ויש אומרים שאם הוחזק בעיני השכנים, שלא על פי האב, שבא לכלל שנים, או שיצא עליו קול שבא לכלל שנים, נאמנים להחזיקן בגדולים, אם בדקום ומצאו להם שתי שערות, {{רמ&quot;א|אבל לא מהני שראו אותו שעלה לספר תורה או שהיה שליח צבור (מרדכי פרק מצות חליצה)}}. 

ואפילו בלא חזקת השכנים, אם יש להם רבוי שערות, או שהם ארוכות כמו שרגילות לאיש גדול ולאשה גדולה, חזקה שבאו לכלל שנים, וחולצים. ועל זה סומכים שלא לבדק אם יש גומות בשערות, מאחר שיש רבוי שערות או שהם ארוכות. ואם הם גדולים בקומה, יש לסמך שהם גדולים, אפלו לא הביאו כי אם שתי שערות. {{רמ&quot;א|ואם יש ליבמה בנים, הרי הם כסימנים (הגהות מרדכי דיבמות)}}:
&lt;קטע סוף=יא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יב|סעיף יב]]==
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;
ישבו הדיינים כמו שצריכים לישב בדין, ויעמדו לפניהם היבם והיבמה, שמצות חליצה לכתחלה,  מעומד. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל בדיעבד, אם חלצה מיושב, כשר (טור). וכן חולה שלא יוכל לעמוד, יוכל לחלץ מישב, דכל דבר שאין לו תקנה חשוב דיעבד (פסקי מהרא&quot;י סימן ק&quot;צ). ועין לקמן סעיף ס&quot;ד בפרוש סדר חליצה}}:
&lt;קטע סוף=יב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יג|סעיף יג]]==
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;
מאחר שמסכים היבם לחלץ, יאמרו לו לבטל כל מודעות שמסר, כמו גבי גט; שאם מסר מודעא תחלה, החליצה פסולה. 
: {{רמ&quot;א|הגה: וכן אם כפו אותו לחלץ, דינו כמו בגט. ועין לעיל [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|סימן קל&quot;ד]]. ואף על גב דיש אומרים מצות חליצה קודם, ואם כן כל כפיה היא בדין, מכל מקום אין לכף אלא במקום שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=יג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יד|סעיף יד]]==
&lt;קטע התחלה=יד/&gt;
לכתחלה צריך לתת ליבם מנעל החליצה  במתנה. ויש אומרים שיהלך בו מעט, כדי שיהא נראה כשלו. {{רמ&quot;א|ואם לא נתנו לו, כשר (טור)}}:
&lt;קטע סוף=יד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טו|סעיף טו]]==
&lt;קטע התחלה=טו/&gt;
המנעל צריך שיהיה כלו של עור. לפיכך, צריך לתפרו {{רמ&quot;א|כל תפירותיו}} בעור לכתחלה. 
: {{רמ&quot;א|וכן נוהגין; ויש פוסלין אף בדיעבד (טור בשם הרמ&quot;ה). דלא כיש אומרים דבזמן הזה שכל המנעלים תפורין בפשתן צריך להיות תפור בפשתן (בסדר ר&quot;י מינץ בשם ר' שמריה)}}. 

אבל רצועותיו אין צריך שיהיו מעור. {{רמ&quot;א|ויש אומרים דגם רצועותיו מעור (נמוקי יוסף), וכן  נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=טו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט טז|סעיף טז]]==
&lt;קטע התחלה=טז/&gt;
צריך לכתחלה שיהא העור קשה קצת, שיהא דומה קצת לסנדל. ויש אומרים שהתפירה תהיה מבחוץ. יש אומרים מבפנים, כדי שיהא דומה לסנדל. ויש אומרים שלא יהא בגד או עור מבפנים ותפרו בו. ויש אומרים שעושים אותו מחתיכה אחת, כדי שיהא דומה גם בזה לסנדל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: אבל נהגו לחלץ לכתחלה במנעל שהוא תפור מבחוץ, וגם שהוא משני חתיכות, דהינו שהתחתון שלו שקורין שול&quot;א הוא חתיכה אחרת. וגם הרצועות הם חתיכה אחרת תפורין בו. ויזהרו שלא תהיה העור של הסנדל משוחה בשמן  לרככו (בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=טז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יז|סעיף יז]]==
&lt;קטע התחלה=יז/&gt;
יש אומרים שלכתחלה עושין אותו מעור בהמה טהורה. {{רמ&quot;א|גם הרצועות והקרסים שבו, גם רצועות התפירה (כ&quot;כ בסדר ר&quot;י מרגליות), וכן נוהגין}}:
&lt;קטע סוף=יז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יח|סעיף יח]]==
&lt;קטע התחלה=יח/&gt;
יהיו בו שתי רצועות לקשרו בהם, אחת בצד זה ואחת בצד זה. ויש אומרים שרצועות אלו יהיו לבנות. 
: {{רמ&quot;א|וגם רצועות התפירה יהיו לבנים. אבל השאר, הכל שחור מבחוץ (הגהות מרדכי דיבמות), וכן נוהגים. אבל מבפנים, אין לחוש. ואם השחרו הרצועות מחמת זקנה, אין להקפיד (פסקי מהרא&quot;י סימן ר&quot;ה), וכן נוהגין. ויהיו הרצועות ארכות, שיוכל לכפל כל אחת שתי פעמים (כל בו)}}:
&lt;קטע סוף=יח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט יט|סעיף יט]]==
&lt;קטע התחלה=יט/&gt;
יעשו בו כמין קשר, שקורים חמרתא, בצד האחד, שיכנס בנקב שבצד האחר כדי להדקו יפה. ויש אומרים שיעשו שלשה קשרים בענין זה, ולפחות שתים. 
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוהגים לעשות שלשה. ולא יהיו הקשרים מן המנעל עצמו, אלא רצועה אחרת מחברת בראש המנעל. וכן יעשה הקרסים שבצד השני (הגהות מרדכי) וכן נוהגין. ויתפר אלו הלולאות והקרסים מבחוץ, ולא מבפנים, וכן נוהגין:}}
&lt;קטע סוף=יט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כ|סעיף כ]]==
&lt;קטע התחלה=כ/&gt;
יש אומרים שלא יהיה לו לשון כמו שרגילים לעשות במנעלים, כדי שלא יהא מעל דמעל. 
: {{רמ&quot;א|הגה: יש אומרים לתפר שפה סביב המנעל למעלה (ר&quot;י מינ&quot;ץ בשם ראבי&quot;ה), ולא נהגו כן. ויזהר לתפרו בתפירות תכופות זו לזו (בסדר ר&quot;י מרגליות). ועושין אזני המנעל קצרים, שלא יהיו הלולאות והקרסים על המנעל, רק על הרגל, שלא יהיה מעל דמעל (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כא|סעיף כא]]==
&lt;קטע התחלה=כא/&gt;
יהא עשוי לצורת רגל ימנית, וינעלו ברגלו הימנית; ויהיה למדת רגלו, שלא יהא גדול עד שאין ראוי לילך בו, ולא יהיה קטן עד שאינו מכסה רוב הרגל. ולא יהיה קרוע עד שאינו יכול לילך בו:
&lt;קטע סוף=כא/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כב|סעיף כב]]==
&lt;קטע התחלה=כב/&gt;
חלצה בסנדל של עץ או של שעם שאינם מחפים עור, או ברגל שמאל, או שהיה מנעל גדול עד שאינו יכול לילך בו, או קטן שאינו מכסה רוב רגלו, או קרוע שאינו יכול לילך בו, או בסנדל שאין לו  עקב, או באנפליא של בגד, חליצתו פסולה. 
: {{רמ&quot;א|היה של עץ ומחפה עור, או שבגד פשתן תפור בפנים, או שחלץ במנעל של שמאל בימין, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=כב/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כג|סעיף כג]]==
&lt;קטע התחלה=כג/&gt;
מנעל של עובדי אלילים שמניחים אותו לרגלי הצורה ומהלכין אותה בו, לא תחלץ בו; ואם חלצה, חליצתה כשרה. אבל בשל תקרבת עבודה זרה, או של עיר הנדחת, או שנעשית לתכריכי המת, אם חלצה, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=כג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כד|סעיף כד]]==
&lt;קטע התחלה=כד/&gt;
שולט בשתי רגליו, וכן היא בשתי ידיה, יעשו בשל ימין.  
: {{רמ&quot;א|ואם היא אטרת יד, תעשה בימין דידה, שהוא שמאל כל אדם (טור בשם י&quot;א)}}:
&lt;קטע סוף=כד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כה|סעיף כה]]==
&lt;קטע התחלה=כה/&gt;
אטר ברגלו, יש אומרים שחולץ בשתיהם, במנעל של ימין בימין, ובמנעל של שמאל בשמאל. ויש מי שנסתפק לומר שאין לו תקנה.  
: {{רמ&quot;א|ונהגו כסברא הראשונה, ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף מ'}}:
&lt;קטע סוף=כה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כו|סעיף כו]]==
&lt;קטע התחלה=כו/&gt;
ינעל המנעל על רגלו כשהוא יחף, ולא על בתי שוקים, שלא יהא מעל  דמעל. ומטעם זה יש מדקדקים שלא יהא טיט דבוק במנעל מבפנים, וגם מטעם זה יש מצריכים לרחץ  רגלו הימנית יפה יפה:
&lt;קטע סוף=כו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כז|סעיף כז]]==
&lt;קטע התחלה=כז/&gt;
יש מי שאומר, שהיבם קושר כנף המכנסים למעלה משוקו, {{רמ&quot;א|כדי שיראו הדינים היטב שאין דבר בין רגלו ובין מנעלו (הגהות מרדכי)}}:
&lt;קטע סוף=כז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כח|סעיף כח]]==
&lt;קטע התחלה=כח/&gt;
ינעל המנעל ויכרך הרצועות סביב למנעל ברגלו, ויקשר שניהם יחד שני קשרים זה על זה, {{רמ&quot;א|ואל יהדק קשר השני בחזק, כדי שתוכל להתירו בימין (כן עשה מהרי&quot;ל וכן משמע בסמ&quot;ג)}}, ועניבה עליהם. וצריך שיהיה הקשר על בשר שוקו, ולא על אזני המנעל, לכך צריך שיחתך במנעל לפניו ולאחריו כמו פגימה, כדי שתהא הרצועה החוזרת דבוקה ממש על רגלו יחף. ויסבב הרצועות פעמים סביב לשוק, עד שישובו ראשי הרצועות {{רמ&quot;א|(על השוק לפנים) ממעל לאזני המנעל (הגהות מרדכי)}}, על השוק  ערם. ויהיו הקשרים על פני השוק ולא מאחוריו. ויכניס הקשרים {{רמ&quot;א|(שבאזנו)}} בנקבים שבאזנו השניה:
&lt;קטע סוף=כח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט כט|סעיף כט]]==
&lt;קטע התחלה=כט/&gt;
מלמדין אותה ואת היבם לקרות, עד שהוא והיא יהיו רגילים, ותהיה יכולה לקרות &quot;לא אבה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}}  בנשימה אחת. ויש מי שאומר, שצריך גם כן שהוא יהיה יכול לומר: &quot;לא חפצתי&quot; {{ממ|דברים|כה|ח}} בנשימה אחת. ויקראו אותה, והיא מעמד, בלשון הקדש: &quot;מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי&quot;  {{ממ|דברים|כה|ז}} ויקראו אותו, והוא מעמד; לא חפצתי לקחתה  
: {{רמ&quot;א|ויש אומרים שצריך שידקדקו עמה שהיא תקרא: &quot;לא אבה יבמי&quot;, בנשימה אחת (טור). וכן הוא המנהג. גם ב&quot;לא חפצתי לקחתה&quot;. ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ס&quot;ו}}:
&lt;קטע סוף=כט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט ל|סעיף ל]]==
&lt;קטע התחלה=ל/&gt;
יעמד אצל כותל או אצל עמוד וישען בו, וידחק רגלו בקרקע, ותתיר קשרי המנעל, ואחר כך הקרסים, הכל בידה הימנית, ותתפס רגלו בידה השמאלית, ותהיה שומטת המנעל מן העקב בידה הימנית, ותחלץ כל המנעל גם בידה הימנית, וכל זה בלי סיוע יד שמאלית. ובכל זה לא תהיה יושבת, ולא על ברכיה, אלא תהיה מעמד, ותכף עצמה. ומשלכת המנעל לארץ.  
: {{רמ&quot;א|חלצה בידה השמאלית או בשניה, כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=ל/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לא|סעיף לא]]==
&lt;קטע התחלה=לא/&gt;
גדמת, חולצת בשניה:
&lt;קטע סוף=לא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לב|סעיף לב]]==
&lt;קטע התחלה=לב/&gt;
יש אומרים, שאם לא דחק רגלו בקרקע, חליצתה פסולה:
&lt;קטע סוף=לב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לג|סעיף לג]]==
&lt;קטע התחלה=לג/&gt;
התיר הוא הקשר, ושמטה היא המנעל מרגלו; או שהתירה היא, ושמט הוא, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|הגה: ויש אומרים דוקא שאינו יכול להלך בו בלא קשירה; אבל אם יכול להלך בו בלא קשירה, וחלצה אותו, החליצה כשרה אף על פי שהוא התיר הקשר (טור בשם הרא&quot;ש)}}:
&lt;קטע סוף=לג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לד|סעיף לד]]==
&lt;קטע התחלה=לד/&gt;
היתה רגלו עקמה לאחור, או הפוכה על צדה, או שמהלך על אצבעות רגליו, אינו חולץ:
&lt;קטע סוף=לד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לה|סעיף לה]]==
&lt;קטע התחלה=לה/&gt;
חלצה מן הארכבה ולמטה, חליצתה כשרה. מן הארכבה ולמעלה, חליצתה פסולה. ויש אומרים דאקשירה קאי, שאם היה הקשר למעלה מהארכבה, פסולה. אבל אם נקטעה רגלו, אפלו מן הארכבה ולמטה, אינו חולץ. {{רמ&quot;א|ועל כן לא יהיה המנעל ארוך עד למעלה מן הארכבה (מרדכי ריש מצות חליצה)}}. 

ויש אומרים דבנקטעה רגלו מירי, שאם נקטעה למטה מהארכבה ונשאר כל כך משוקו שיכול להכניס בו המנעל ולקשרו למטה מהארכבה, חולץ:
&lt;קטע סוף=לה/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לו|סעיף לו]]==
&lt;קטע התחלה=לו/&gt;
קרעה המנעל מעל רגלו, או ששרפתו,  פסולה:
&lt;קטע סוף=לו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לז|סעיף לז]]==
&lt;קטע התחלה=לז/&gt;
היה לבוש שני מנעלים, וחלצה  העליון, אף על פי שקרעה התחתון עד שנתגלית רגלו, חליצתה פסולה.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם חלצה  שניהם, חליצתה כשרה (טור)}}:
&lt;קטע סוף=לז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לח|סעיף לח]]==
&lt;קטע התחלה=לח/&gt;
תעמד נגד היבם, ותירק בארץ כנגד פני היבם, רק הנראה לדינים כשיצא מפיה עד שיגיע לפני היבם. ואם לא ראו הדינים כשיצא הרק מפיה,  כשרה:
&lt;קטע סוף=לח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט לט|סעיף לט]]==
&lt;קטע התחלה=לט/&gt;
רקקה וקלטתו הרוח קדם שהגיע נגד פניו, כגון שהיא ארכה ממנו, צריכה לירק פעם אחרת. אבל לאחר שהגיע הרק נגד פניו, אפלו לא הגיע לארץ, כשרה. לפיכך, אם הוא ארך והיא קצרה, קרינן בה שפיר &quot;בפניו&quot;  {{ממ|דברים|כה|ט}}:
&lt;קטע סוף=לט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מ|סעיף מ]]==
&lt;קטע התחלה=מ/&gt;
יבמה שרקקה דם, אינה צריכה לירק פעם אחרת. ויש אומרים דדוקא  במוצצת, משום דאי אפשר לה בלא צחצוחי רוק:
&lt;קטע סוף=מ/&gt;

==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מא|סעיף מא]]==
&lt;קטע התחלה=מא/&gt;
אכלה שום או גרגר וכיוצא בו, מדברים המרבים רק, והיה רק  זב מפיה, אינו כלום. ונהגו למנעה מלאכל  כלום.  
: {{רמ&quot;א|וכן לשתות, ותמעט בדבור, כדי שיבא הרק מעצמו. גם לא תנקר שניה, כדי שלא תרק דם (כ&quot;ז בסדרים)}}:
&lt;קטע סוף=מא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מב|סעיף מב]]==
&lt;קטע התחלה=מב/&gt;
אחר כך מקרין אותה מעמד: &quot;ככה יעשה  לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו, ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל&quot; {{הפניה לפסוקים|דברים|כה|ט|י}}(דברים כה, ט י). ומצוה לכל העומדים לומר: &quot;חלוץ הנעל&quot;,  שלש פעמים. ויש אומרים שגם היבמה תאמר כן:
&lt;קטע סוף=מב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מג|סעיף מג]]==
&lt;קטע התחלה=מג/&gt;
נמצא סדר החליצה: קוראה &quot;מאן יבמי&quot; {{ממ|דברים|כה|ז}}, וקורא &quot;לא חפצתי לקחתה&quot;  {{ממ|דברים|כה|ח}}, וחולצת, ורוקקת, וקוראה &quot;ככה יעשה לאיש&quot; (דברים כה, ט י) ואין הסדר מעכב. ולא עוד, אלא אפלו לא קראה ולא רקקה, אלא שחלצה בלבד, החליצה כשרה. במה דברים אמורים, כשהיו יכולים לדבר, שהרי הם ראוים לקרות. אבל אלם ואלמת וקטנה, אינם חולצין, ואם חלצו, חליצתן פסולה; ואינה כשוטה וקטן, שלא עשו כלום, שאינה נפסלת לאחים ויכולה להתיבם להם או לו. ויש אומרים דהוא הדין לחליצת חרש וחרשת שאינה כלום. ויש אומרים שחליצתן פסולה, כמו של אלם ואלמת:
&lt;קטע סוף=מג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מד|סעיף מד]]==
&lt;קטע התחלה=מד/&gt;
צריך שיכונו היבם  והיבמה שתהא מתרת לזר בחליצה זו. נתכון הוא ולא היא, או היא ולא הוא, לא התרה; אבל חליצה פסולה היא לפסלה על האחים. לפיכך, יבמה שגדלה בין האחים, וראינו שחלצה נעלו של אחד מהם, אסורה להתיבם, שמא כונו לשם חליצה; וצריכה חליצה כשרה, להתירה לזר; אבל כל זמן שלא ראינו שחלצה לאחד מהם, מתרת להתיבם, ואין חוששין שמא חלצה:
&lt;קטע סוף=מד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מה|סעיף מה]]==
&lt;קטע התחלה=מה/&gt;
וכן אם רקקה לפני היבם בפני  בית דין, נפסלה מלהתיבם. ויש מי שאומר, דהני מלי כשרקקה רק, אבל אם רקקה דם, ואין רק מערב בו, אינה נפסלת בכך:
&lt;קטע סוף=מה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מו|סעיף מו]]==
&lt;קטע התחלה=מו/&gt;
יש מי שאומר, שיש לזהר שלא תירק היבמה לפני היבם קדם חליצה, כדי שלא תהא חליצה פסולה ותהא צריכה לחזר על כל האחים:
&lt;קטע סוף=מו/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מז|סעיף מז]]==
&lt;קטע התחלה=מז/&gt;
אם קראה לבד, לא נפסלה בכך מלהתיבם:
&lt;קטע סוף=מז/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מח|סעיף מח]]==
&lt;קטע התחלה=מח/&gt;
הסומא, אינו חולץ  לכתחלה. ואם חלץ, חליצתו כשרה. ויש מי שאומר, שאם אין אח אלא הוא, חולצת לכתחלה, {{רמ&quot;א|כדי שלא תתעגן (ב&quot;י מ&quot;כ). ולא מקרי סומא, אלא בשתי עיניו (הגהות מימוני פ&quot;ד)}}:
&lt;קטע סוף=מח/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט מט|סעיף מט]]==
&lt;קטע התחלה=מט/&gt;
קטנה שחלצה לגדול, חליצתה פסולה ונפסלה על כל האחים. {{רמ&quot;א|וכשתגדיל, תחלץ מאחד מהם, ואינה צריכה לחזר על כל האחים}}:
&lt;קטע סוף=מט/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נ|סעיף נ]]==
&lt;קטע התחלה=נ/&gt;
חליצה מטעת, שאומרים לו: חלץ לה על מנת שתתן לך מאתים זוז, החליצה כשרה, אפלו אינה נותנת לו כלום, ואפלו כפל התנאי. {{רמ&quot;א|ואפלו אמר לה בשעת החליצה: על מנת שלא תנשאי לאיש, וכפל תנאו, אינו כלום (תשובת הרא&quot;ש כלל נ&quot;ב)}}. ואף על פי שהחליצה כשרה אף אם לא תתן לו, מכל מקום חיבת לתן לו, כשאר שכר שכיר לעשות מלאכתן. אבל אם יש טענה שאינה חפצה בו מפני שאינו הגון לה, והוא חיב לחלץ אלא שאינו רוצה, והטעוהו שיחלץ לה על מנת שתתן לו מאתים זוז, אינה חיבת לתן לו כלום.  
: {{רמ&quot;א|אבל אם נתנה לו המעות או השלישה לו המעות, אינה יכולה לחזר (תשובת רשב&quot;א אלף ר&quot;מ). ועין לעיל ריש [[שולחן ערוך אבן העזר קסה|סימן קס&quot;ה]]}}:
&lt;קטע סוף=נ/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נא|סעיף נא]]==
&lt;קטע התחלה=נא/&gt;
אמרו לו: חלץ לה ובכך אתה כונסה, או שאמרו לה: חלץ לה שזו מצוה היא ואינה מפסדת עליך כלום, ואם תרצה אחר כך ליבם, תיבם, וכיוצא בדברים אלו, אינה חליצה להתירה, כיון שלא נתכון להתירה, אבל נפסלה בכך מלהתיבם, וכופין אפלו בשוטים לחלץ לה חליצה כשרה:
&lt;קטע סוף=נא/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נב|סעיף נב]]==
&lt;קטע התחלה=נב/&gt;
אמרו לו: האשה הזאת אינה רוצה בך דרך יבום, אלא חלץ לה ועקר זקתה הימנה והיא נשאת לך דרך נשואין, יש מי שאומר שחליצתה כשרה:
&lt;קטע סוף=נב/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נג|סעיף נג]]==
&lt;קטע התחלה=נג/&gt;
דין חליצה מעשית על ידי ישראל או על ידי עכו&quot;ם, דינה כדין גט מעשה, שנתבאר [[שולחן ערוך אבן העזר קלד|בסימן קל&quot;ד]]. {{רמ&quot;א|ועין לעיל סימן זה [[#סעיף יג|סעיף י&quot;ג]]}}:
&lt;קטע סוף=נג/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נד|סעיף נד]]==
&lt;קטע התחלה=נד/&gt;
מסר מודעא על החליצה, אינה חליצה בטלה, אלא חליצה פסולה היא:
&lt;קטע סוף=נד/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נה|סעיף נה]]==
&lt;קטע התחלה=נה/&gt;
חליצה פסולה פוסלת על כל האחים, ופוסלת לכהנה, ואוסרת עליו כל קרובותיה, ואינה נשאת לזר עד שתחלץ חליצה כשרה. עברה ונשאת לזר קדם שתחלץ, חולץ לה חליצה כשרה והיא תחת בעלה, ואין מוציאין אותה ממנו, מכל מקום מפרישין אותה מבעלה עד שיחלץ לה היבם:
&lt;קטע סוף=נה/&gt;
==[[שולחן ערוך אבן העזר קסט נו|סעיף נו]]==
&lt;קטע התחלה=נו/&gt;
לאחר שחלצה, כותבין לה בית דין שחלצה  בפניהם, גט חליצה. ואם לא כתבוהו לה, כל שנים שראו החליצה יכולים לכתבו, אף על פי שאינם מכירים לא היבם ולא היבמה; שבית דין לא חלצו בפניהם אם לא היו מכירים. וצריכין לשרטטו, מפני מקראות שבו.  
: {{רמ&quot;א|ועין לקמן בפרוש הסדר סעיף ל&quot;ה}}:
&lt;קטע סוף=נו/&gt;

[[קטגוריה:שולחן ערוך אבן העזר/הכל]]</text>
      <sha1>6g9wqp7yplisj5k1xdegvn1aib5sh70</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שולחן ערוך אורח חיים תצט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>260219</id>
    <revision>
      <id>1417875</id>
      <parentid>1023821</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:22:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* סעיף א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2111" xml:space="preserve">{{שולחן ערוך|אורח חיים|תצח|תצט|תק|דין מליגה ומליחה ביום טוב|5}}

==[[שולחן ערוך אורח חיים תצט א|סעיף א]]==
&lt;קטע התחלה=א/&gt;
אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח גדול ואין בו צורך למועד.
&lt;קטע סוף=א/&gt;

==[[שולחן ערוך אורח חיים תצט ב|סעיף ב]]==
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול העור.
&lt;קטע סוף=ב/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצט ג|סעיף ג]]==
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנה במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל ומותר למלוח עליו מליחה קלה כדרך שמולחים לצלי ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלח את כולו אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור:
: {{רמ&quot;א|הגה: ונוצות של עוף דינן כמו בעור דמותר לטלטלן כדי להצניען כמו בעור}}:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצט ד|סעיף ד]]==
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
אין מולחין את החלבים ולא מהפכין בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות אף על פי שנשחטה ביום טוב וכן אסור למלוח בשר עליהם באויר:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;
==[[שולחן ערוך אורח חיים תצט ה|סעיף ה]]==
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
עלי שהוא דף עב וכבד וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות מותר לטלטלו לקצב עליו בשר ולאחר שקצב עליו אסור לטלטלו מחמה לצל {{רמ&quot;א|(אבל לצורך גופו ומקומו שרי)}}:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;
[[קטגוריה:שולחן ערוך אורח חיים/הכל]]</text>
      <sha1>5gqwtcynf9jne9ywsq67e7ru7a5cndl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1417799</id>
      <parentid>1417714</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1867" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>du41lb32yn76dgqnf0gbnnwfn4qwvjc</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417831</id>
      <parentid>1417799</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1857" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>jsibjha20i2grledtfdrzstoo7xvcow</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417851</id>
      <parentid>1417831</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1934" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>hknpuxzxvkztqbcujhpiugt13idlyk6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417853</id>
      <parentid>1417851</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:04:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2223" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירים והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>km1i7n6bbrj7oxt194nxjt2ypj3vja6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק תאגידי מים וביוב</title>
    <ns>116</ns>
    <id>284798</id>
    <revision>
      <id>1417761</id>
      <parentid>1401094</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:27:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="254741" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001

&lt;מאגר 2000021 תיקון 2161820&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשס&quot;א, 454|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)); ((תשס&quot;ב, 172|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)); ((תשס&quot;ג, 205|תיקון מס' 2|15:300612)); ((תשס&quot;ד, 517|תיקון מס' 3|16:299882)); ((תשס&quot;ו, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 77|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ט, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תשע&quot;ג, 35|תיקון מס' 196 לפקודת מס הכנסה|18:301479)), ((174, 193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 342|תיקון מס' 7|19:301637)), ((544|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ה, 135|תיקון מס' 8|19:306618)); ((תשע&quot;ו, 51|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016)|20:316718)); ((תשע&quot;ז, 82, 95|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)); ((תשע&quot;ח, 94|תיקון מס׳ 11|20:457847)); ((תשע&quot;ט, 89|תיקון מס' 12|20:528210)); ((תשפ&quot;ב, 257|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|24:611801)).

__TOC__

== פרק א׳: פרשנות ==

@ 1. מטרות החוק והדרכים להשגתן
: (א) מטרותיו של חוק זה הן:
:: (1) להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים ובלא הפליה, בתחום שירותי המים והביוב;
:: (2) להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;
:: (3) לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים;
:: (4) להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות;
:: (5) לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב;
:: (6) לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.
: (ב) לשם השגת מטרות החוק יוסמכו הרשויות המקומיות להקים, לפי חוק זה, חברות לשירות ציבורי, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לענין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל התושבים בלא הפליה, יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים, והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי הרשות, אשר תקבע גם את תעריפי השירותים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס&quot;ז, תשע״ג–2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח)
: בחוק זה –
:- ”בן משפחה”, ”החזקה” ו”רכישה” – כמשמעותם [[בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968]]; לענין הגדרות אלו יראו רשויות מקומיות המחזיקות אמצעי שליטה בחברה אחת או בחברה אזורית, כמחזיקות בהם ביחד;
:- ”בעל המקרקעין” – בעל המקרקעין, מי שזכאי להרשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה [[בחוק המקרקעין]], החוכר, וכן מי שחייב על פי דין בתשלום תשלומים חד־פעמיים בשל התקנה וחיבור של מערכת מים או מערכת ביוב למקרקעין;
:- ”דיבידנד” – כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- ”המועד הקובע” – אחד מאלה:
:: (1) לגבי רשות מקומית בלא חברה – ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019);
:: (2) לגבי חברה שאינה חברה כאמור בפסקה (3) – ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019);
:: (3) לגבי חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום כ״ט בשבט התשע״ד (30 בינואר 2014) עד ליום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019) – ט״ו בכסלו התשפ״א (1 בדצמבר 2020);
:- ”הקמה”, של חברה או חברה אזורית – לרבות הצטרפות של רשות מקומית לחברה או לחברה אזורית או מיזוג של חברה לחברה אזורית, לפי העניין;
:- ”הממונה” – מי שמונה לפי [[סעיף 110]] להיות ממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב;
:- ”הצטרפות לחברה” – הקצאה של מניות בחברה או בחברה אזורית לרשות מקומית עקב העברת שירותי המים והביוב של הרשות המקומית להפעלה בידי החברה או החברה האזורית, וכן, לעניין חברת ביוב משותפת – הקצאה של מניות בחברת ביוב משותפת בעת הקמתה או עקב הצטרפות של ספק שרותי ביוב לחברת הביוב המשותפת לפי [[סעיף 13ג]];
:- ”הרשות” – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק המים]];
:- ”התקופה הראשונה” – שלוש שנים מיום תחילת פעילות החברה או החברה האזורית;
:- ”חברה” – חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי [[סימן א׳ לפרק ב׳]], והתאגדה בישראל לפי [[חוק החברות]] וכן חברה אזורית, למעט לעניין [[סעיפים 2]], [[3]], [[5]], [[6]], [[6א(ב) ו־(ג)]] [[ו־6ב עד 6ט]];
:- ”חברה אזורית” – חברה שהוקמה לפי [[סעיף 6ג]];
:- ”חברה מנהלת” – חברה שמספקת לחברה אחרת שירותי ניהול שוטף של ענייני החברה האחרת ושירותי ביצוע של תפקידיה לפי חוק זה, במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון של החברה האחרת ובכפוף להנחיותיו ולפיקוחו, וקיבלה רישיון משנה לפי [[סעיף 25]];
:- ”חברת ביוב” – מי שקיבל רישיון חברת ביוב;
:- ”חברת ביוב משותפת” – חברת ביוב כאמור [[בסעיף 15(ג1)(1)(ג)]];
:- ”חוק החברות” – [[חוק החברות, התשנ״ט–1999]];
:- ”חוק החברות הממשלתיות” – [[חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]];
:- ”חוק החוזים (חלק כללי)” – [[חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973]];
:- ”חוק המים” – [[חוק המים, התשי״ט–1959]];
:- ”חוק המקרקעין” – [[חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969]];
:- ”חוק העונשין” – [[חוק העונשין, התשל״ז–1977]];
:- ”יום המעבר” – לעניין חברת ביוב – היום שנקבע בהסכם בין ספק שירותי ביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה, לפי הוראות [[סעיף 13ט(ב) ו־(ג)]], להעברת שירותי ההולכה והטיפול מספק שירותי הביוב לחברת הביוב;
:- ”יום תחילת פעילות החברה” – היום שנקבע, באישור הממונה, בהסכם בין רשות מקומית לבין חברה, להעברת תפעול משק המים והביוב לחברה, ובלבד שבאותו יום קיים בידי החברה רישיון; לא היה קיים באותו יום רישיון בידי החברה – יהיה יום תחילת פעילות החברה יום קבלת הרישיון; יום תחילת פעילות החברה לגבי רשות מקומית שהצטרפה לחברה או לחברה אזורית או הקימה חברה אזורית ולגבי חברה שמוזגה לחברה אזורית, יהיה היום שנקבע, באישור הממונה, להעברת שירותי המים והביוב שלה להפעלה בידי החברה או החברה האזורית, או מועד המיזוג שצוין בתעודת רשם החברות לפי [[סעיף 323(5) לחוק החברות]], לפי העניין;
:- ”מועצת הרשות” או ”המועצה” – מועצת הרשות, שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק המים]];
:- ”מועצת הרשות הממשלתית” - (((בוטלה);))
:- ”מנהל הרשות” – מנהל הרשות שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק המים]];
:- ”מנהל הרשות הממשלתית” - (((בוטלה);))
:- ”מערכת ביוב” – כל מערכות הביוב הציבורי, ובכלל זה ביב מאסף וביוב ראשי על כל מיתקניהם, תחנות שאיבה וקווי סניקה על כל מיתקניהם, מיתקנים לטיהור שפכים, מיתקנים לטיפול בבוצה, וכן מיתקנים לסילוק שפכים מטוהרים, ולעניין ספק שירותי ביוב – תשתית הולכה וטיפול;
:- ”מערכת מים” – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד המים, ובהעדר מד מים – אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;
:- ”מפעל” – מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים, או נותנים שירותים, שממנו מוזרמים שפכי תעשיה;
:- ”מקרקעין פרטיים” – מקרקעין שאינם מקרקעין ציבוריים;
:- ”מקרקעין ציבוריים” – מקרקעי ישראל, כמשמעותם [[בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל]] או מקרקעין בבעלות של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על פי חוק, ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;
:- ”מרחב ביוב” – כמשמעותו [[בסעיף 13ב]];
:- ”ספק שירותי ביוב” – חברה, חברה אזורית, חברת ביוב ורשות מקומית, לרבות מועצה אזורית ואיגוד ערים, שמספקים שירותי ביוב;
:- ”פעילות חיונית” –
:: (1) לגבי חברה שהוקמה לפי [[סעיף 3]] או חברה אזורית שהוקמה לפי [[סעיף 6ג]] – מתן שירותי מים לצרכנים יחד עם מתן שירותי ביוב לצרכנים;
:: (2) לגבי חברה שהוקמה לפי [[סעיף 4]] – מתן שירותי מים ושירותי ביוב לצרכנים, ככל שהם בגדר תפקידיו וסמכויותיו של איגוד הערים שהקים אותה;
:: (3) לגבי חברת ביוב – מתן שירותי הולכה וטיפול לצרכנים;
:- ”פעילות נוספת” – כל אחד מאלה:
:: (1) הפקת מים;
:: (2) התפלת מים;
:: (3) השבה, הולכה ומכירה של קולחים לשימושים חקלאיים ואחרים;
:: (4) ניצול בוצה ומכירתה;
:: (5) ניקוז ותיעול מי גשמים ושטפונות;
:: (6) פעילות אחרת בתחומים הקשורים למשק המים והביוב או לתחום התברואה, שקבעו השרים בצו;
:- ”צרכן” – לעניין חברה או חברה אזורית – לרבות רשות מקומית שבתחום החברה או החברה האזורית, ולרבות מי שזכאי להיות צרכן של החברה או החברה האזורית, ולעניין חברת ביוב – מי שמקבל שירותי הולכה וטיפול או הצטרף לחברת ביוב משותפת לפי [[סעיף 13ג]], וכן מי שזכאי לבקש לקבל שירותים או להצטרף כאמור;
:- ”קולחים” – שפכים מטוהרים;
:- ”רשות מקומית”, לענין חברה שהוקמה לפי [[סעיפים 3]], [[6]] [[ו־6ב]] ולעניין חברה אזורית – עיריה או מועצה מקומית, ולענין חברה שהוקמה לפי [[סעיף 4]] – גם איגוד ערים;
:- ”רשות מקומית בלא חברה” – עירייה או מועצה מקומית שעד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019) לא העבירה את הפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה לידי חברה או לידי חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי [[סעיף 6א(ג)]];
:- ”רישיון” – רישיון שניתן לפי [[סעיף 15]];
:- ”רישיון הולכה וטיפול” – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי [[סעיף 15(א)]];
:- ”רישיון חברת ביוב” – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי [[סעיף 15(ג1)(1)]];
:- ”שלבי ההקמה” – ביצוע פעולות כאמור באחת [[הפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 6ז(א)]], במועדים שנקבעו לכך באותן פסקאות;
:- ”שירותי ביוב” – איסוף שפכים והולכתם, טיהורם וסילוקם, באמצעות מערכת ביוב או באמצעי אחר, טיפול בבוצה וסילוקה, וכן פיקוח על הזרמת שפכי תעשיה אל מערכת ביוב או באמצעותה, ולעניין חברת ביוב – שירותי הולכה וטיפול;
:- ”שירותי הולכה וטיפול” – שירותי ביוב שניתנים באמצעות תשתית הולכה וטיפול, ובכלל זה אלה: הולכת שפכים, טיהורם, סילוקם וטיפול בבוצה וסילוקה, לרבות הקמה, שדרוג, הרחבה, שיקום ותחזוקה של תשתיות ההולכה והטיפול;
:- ”שירותי מים” – מכירת מים ואספקתם באמצעות מערכת מים;
:- ”שליטה”, ”אמצעי שליטה” – כמשמעותם [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981]];
:- ”שפכי תעשיה” – שפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים;
:- ”שפכים” – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין;
:- ”שפכים סניטריים” – שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח, ובלבד שאם מקורם במטבח – לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב;
:- ”תואר אקדמי מוכר” – תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו כמוסד להשכלה גבוהה;
:- ”תחום החברה” –
:: (1) לגבי פעילות חיונית – כל השטח שבתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה או בחברה האזורית;
:: (2) לגבי פעילות נוספת – כל השטח שבתחום כאמור בפסקה (1), או חלקו, כפי שנקבע לגביה ברישיון;
:: (3) לגבי חברת ביוב – השטח במרחב הביוב שבו ניתן לה רישיון חברת ביוב ושבו מצויה תשתית הולכה וטיפול שלה או של ספקי שירותי ביוב שביקשו לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או הצטרפו אליה, לפי העניין, בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי [[סעיף 13ד]];
:: והכל בשינויים הנובעים מהוראות [[סעיפים 29]] [[ו־30]];
:- ”תשלומים” – כל סוגי התשלומים שחברה או חברה אזורית זכאית לגבותם בעד שירותי מים וביוב שהיא מספקת, בין חד־פעמיים ובין שוטפים, והתנאים לתשלומם, ולרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;
:- ”תשלומים אחרים” – כל סוגי התשלומים שחברה או חברה אזורית זכאית לגבותם בעד שירותים שהיא מבצעת לפי חוק זה, שאינם שירותי מים ושירותי ביוב, בין חד־פעמיים ובין שוטפים, לרבות החזר הוצאות לפי [[סעיף 53(א)]], והתנאים לתשלומם, לרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;
:- ”תשתית הולכה וטיפול” – מערכת ביוב, שהיא אחד או יותר מאלה:
:: (1) מיתקנים לטיהור שפכים ולסילוקם ומיתקנים לטיפול בבוצה;
:: (2) מערכת ביוב שמצויה מחוץ לתחום חברה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”תחום החברה” או מחוץ לתחום רשות מקומית, ולעניין מועצה אזורית – מחוץ לתחום יישוב המצוי בתחום מועצה אזורית;
:: (3) ביב מאסף ראשי וביוב ראשי על כל מיתקניהם, קווי סניקה ותחנות שאיבה ראשיים על כל מיתקניהם;
:: והכול למעט מערכת ביוב המחוברת ישירות לצרכן של ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, וכן בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי [[סעיף 13ד]];
:- ”השרים” – שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר האוצר.

== פרק ב׳: הפעלת משק המים והביוב באמצעות חברה ==

=== סימן א׳: הקמת חברה ===

@ 3. הקמת חברה בידי עיריה ומועצה מקומית
: (א) רשות מקומית רשאית להחליט כי פעילות חיונית שלה, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלה, יבוצעו בידי חברה שהיא תקים למטרה זו, ומספר רשויות מקומיות רשאיות להחליט כי פעילות חיונית שלהן, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלהן, יבוצעו בידי חברה שהן יקימו במשותף למטרה זו; החליטו רשות מקומית או רשויות מקומיות כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
: (ב) החלטה כאמור בסעיף זה טעונה אישור מועצת הרשות המקומית, או אישור כל אחת ממועצות הרשויות המקומיות, לפי הענין, ובלבד שבכל מקרה ראש הרשות המקומית הצביע בעד ההחלטה.
: (ג) לא תעביר רשות מקומית את משק המים או משק הביוב שבתחומה להפעלה בידי גורם אחר, אלא אם כן הוא חברה שהוקמה לפי חוק זה.

@ 4. הקמת חברה בידי איגוד ערים
: (א) איגוד ערים רשאי להחליט כי פעילות חיונית שלו, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלו, יבוצעו בידי חברה שהוא יקים למטרה זו; החליט איגוד ערים כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
: (ב) החלטה לפי סעיף זה טעונה אישור של מועצת האיגוד, וכן אישור של כל אחת ממועצות הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד, ובלבד שכל אחד מראשי הרשויות המקומיות האמורות הצביע בעד ההחלטה.
: (ג) הוקמה חברה לפי סעיף זה, והפעילות שהועברה לביצועה היתה עיקר תפקידיו וסמכויותיו של האיגוד, רשאית מועצת האיגוד להחליט על פירוק האיגוד; בצו המפרק יקבע שר הפנים הוראות בדבר הקניה לרשויות המקומיות של אמצעי השליטה בחברה ושל יתרת רכוש האיגוד שלא הועברה לחברה, והוראות [[+|סעיפים 17ב]] [[ו־18(1) לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955]], יחולו, בשינויים המחויבים.

@ 5. אישור להקמת חברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) הקמת חברה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] טעונה אישור מועצת הרשות לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.
: (ב) מועצת הרשות רשאית, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה, לשם השגת יעילות כלכלית מנקודת ראות של המשק הלאומי או מטרותיו של חוק זה, להתנות את אישורה בכך שתחום החברה שתוקם יכלול תחום של רשות מקומית נוספת או של כמה רשויות מקומיות נוספות, אשר ישתתפו בהקמת החברה, או שלחברה שתוקם תינתן סמכות להפעיל את מערכות המים והביוב בשטחים מסוימים שבתחום רשות מקומית נוספת או רשויות מקומיות נוספות, הכל בהסכמתן של כל הרשויות המקומיות האמורות.
: (ג) מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעריכת חוות דעת של הממונה לענין סעיף זה.

@ 6. חיוב הקמת חברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) לא החליטה רשות מקומית כאמור [[בסעיף 3]] בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית מועצת הרשות להורות לרשות המקומית להקים חברה למתן שירותי מים וביוב, ולהעביר את משק המים והביוב של הרשות המקומית להפעלת החברה.
: (ב) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א), תגיש הרשות המקומית לממונה את הצעתה בתוך 6 חדשים; להצעה יצורפו טיוטות של תקנון החברה ושל הסכם להעברת נכסים, זכויות וחובות, כאמור [[בסעיפים 9 עד 11]].
: (ג) הממונה רשאי, לאחר שמיעת עמדת הרשות המקומית, להורות על שינויים בתקנון ובהסכם האמורים בסעיף קטן (ב).
: (ד) אישרה מועצת הרשות את הקמת החברה, ואישר הממונה את התקנון וההסכם האמורים בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים, תוקם החברה ותוגש בקשה לרישומה לפי [[חוק החברות]] בצרוף התקנון כפי שאושר, וייחתם ההסכם האמור, כפי שאושר, הכל בתוך 60 ימים מיום האישור, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
: (ה) מועצת הרשות רשאית, לבקשה מנומקת של רשות מקומית, להאריך לגבי הרשות המקומית את המועד האמור בסעיף קטן (ב), לתקופה שתקבע, ורשאית היא להתנות את הארכת המועד בתנאים שעל הרשות המקומית לקיים בענין ניהול משק המים והביוב שלה בתקופת ההארכה, שנועדו להכינו להעברתו לחברה ולהשגת מטרותיו של חוק זה.
: (ו) לא הגישה רשות מקומית הצעה להקמת חברה במועד האמור בסעיף קטן (ב) או במועד שהוארך לפי סעיף קטן (ה), רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות כי משק המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי חוק זה.
: (ז) מועצת הרשות רשאית להורות כאמור בסעיף קטן (א) גם לכמה רשויות מקומיות, שיקימו חברה במשותף, והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה:
:: (1) בכל מקום שבו מדובר בהסכם להעברת נכסים, זכויות או עובדים, יערכו הסכמים נפרדים כאמור בין כל רשות מקומית לבין החברה;
:: (2) ההצעה לפי סעיף קטן (ב) תוגש בידי הרשויות המקומיות יחדיו;
:: (3) שמיעת העמדה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לגבי כל רשות מקומית בנפרד;
:: (4) הבקשה לפי סעיף קטן (ה) יכול שתהיה של רשות מקומית אחת או יותר, והתנאים שניתן להתנות יכול שיהיו שונים לגבי כל אחת מן הרשויות המקומיות;
:: (5) ההוראה לפי סעיף קטן (ו) יכול שתהיה אחת לגבי כל הרשויות המקומיות או שונה לגבי כל אחת מהן.

@ 6א. איסור הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב (תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח)
: (א) רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.
: (ב) לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013), תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה; ואולם בלי לגרוע מהוראות חוק זה, לא יראו רשות מקומית שערב תחילתו של [[20:457847|חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס׳ 11), התשע״ח–2018]], לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה כמפרה את הוראות סעיף קטן זה.
: (ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

@ 6ב. ביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת בידי חברה אזורית (תיקון: תשע״ג–2)
: החל במועד הקובע –
: (1) רשות מקומית לא תבצע פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי [[סעיף 6א(ג)]];
: (2) חברה לא תעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי [[סעיף 6ו]].

@ 6ג. הקמת חברה אזורית (תיקון: תשע״ג–2, תשע&quot;ט)
: (א) מועצת הרשות תקבע בהודעה ברשומות, לאחר המלצת הממונה ובהתחשב במטרות חוק זה, שיוך של הרשויות המקומיות בישראל לקבוצות שמספרן לא יעלה על 30, כך שלכל קבוצה כאמור תהיה חברה אזורית אחת; הודעה ראשונה לפי סעיף קטן זה תפורסם לא יאוחר מיום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013).
: (ב) הרשויות המקומיות ששויכו לקבוצה לפי סעיף קטן (א) והחברות הפועלות בתחומן (בחוק זה – חברות הקבוצה), יקימו חברה אזורית בהתאם לשיוך שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
: (ג) הקמת חברה אזורית טעונה אישור מועצת הרשות, לאחר המלצת הממונה וקבלת רישיון לפי [[סעיף 15]]; מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה, כללים להבטחת ההקמה של חברות אזוריות, לעניין אופן ההקמה ולעניין עמידתן של חברות אזוריות בהוראות לפי חוק זה, ובכלל זה כללים בעניינים אלה:
:: (1) המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה להעביר לעיונו של הממונה, לבדיקתו או לאישורו, והמועדים להעברתם, ובכלל זה מידע ומסמכים הנדרשים לממונה לשם חלוקת בעלות בחברה אזורית כאמור [[בסעיף 73(ב)]];
:: (2) מינוי נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בחברה אזורית, תקופת כהונתם ועילות לסיום כהונתם, בכפוף להוראות [[פרק ד׳]], והכול כנדרש מהיות החברה חברה אזורית;
:: (3) הגבלת התחייבויות או פעולות אחרות שעלולות למנוע מיזוג עתידי של חברה שקיבלה פטור לפי [[סעיף 6ו]] לחברה אזורית, או להקשות עליה להתמזג.
: (ד)(1) איגוד ערים, וכן אדם המספק שירותי מים או שירותי ביוב בתחום מועצה אזורית, רשאים לבקש להצטרף לחברה אזורית, ועל החברה האזורית לצרפם, אם הורתה על כך מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה ולאחר שמצאה כי הדבר דרוש לשם מימוש מטרות החוק ואסדרת שירותי המים והביוב בתחומה של החברה האזורית.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), אדם המספק שירותי מים כאמור באותה פסקה, ורוב כמות המים שהוא מספק היא למטרת חקלאות, לא יבקש להצטרף לחברה אזורית אלא לאחר שקיבל את הסכמתם של הצרכנים שלהם הוא מספק את רוב כמות המים למטרת חקלאות.
: (ד1) החליטה מועצת רשות מקומית בלא חברה על הצטרפות לחברה אזורית, על החברה האזורית לצרפה, באישור מועצת הרשות, ובלבד שהרשות המקומית והחברה האזורית שייכות לאותה קבוצה שנקבעה בשיוך לפי סעיף קטן (א); הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברה שלא קיבלה פטור לפי [[סעיף 6ו]].
: (ה) לשם יישום ההוראות לפי סעיף זה, רשאי הממונה, בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי חוק זה, לתת הוראות לחברה מסוימת, ובכלל זה לעניין התקשרויות של חברה מסוימת מיום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013) עד מועד ההקמה, במטרה להבטיח כי היא מביאה בחשבון את הקמת החברה האזורית ואת השלכותיה; ואולם בעניינים שלגביהם המועצה מוסמכת לקבוע כללים לפי חוק זה, רשאי הממונה לתת הוראות כאמור לתקופה של שנה החל מיום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), או עד לקביעת אותם כללים, לפי המוקדם.

@ 6ד. הקמת חברה אזורית לחלק מקבוצה לפני המועד הקובע (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) החל במועד קביעת שיוך לקבוצות לפי [[סעיף 6ג(א)]], רשאית מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, לאשר בקשה להקמת חברה אזורית בידי חלק מחברות הקבוצה, לפני המועד הקובע, ובלבד שהמבקשות התחייבו מראש כי יאפשרו את המיזוג וההצטרפות העתידית לחברה של שאר חברות הקבוצה, וכי לא יפגעו בזכויות מהותיות שלהן; המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אופן ההתחייבות כאמור.
: (ב) הממונה לא ימליץ בחוות דעתו על אישור הקמתה של חברה אזורית לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנע כי ניתנה לשאר חברות הקבוצה הזדמנות להצטרף לבקשה להקמת החברה האזורית כאמור באותו סעיף קטן.

@ 6ה. החלת הוראות על מיזוג (תיקון: תשע״ג–2)
: הוראות [[הפרק הראשון בחלק השמיני לחוק החברות]] יחולו על מיזוג של חברה אזורית לאחר המועד הקובע ובמקרים שבהם לא ניתן פטור לפי [[סעיף 6ו]], בשינויים אלה:
: (1) [[-|סעיפים 314]], [[-|315]] [[-|ו־317]] – לא ייקראו;
: (2) [[-|בסעיף 316]], במקום הרישה עד המילים ”את המיזוג” יקראו ”החברות” ובמקום ”ויחתמו עליה” יקראו ”יחתמו עליה ויגישו אותה לרשם החברות”;
: (3) [[-|סעיף 319]] ייקרא בלא הקטע החל במילים ”להורות על” ועד המילים ”וכן רשאי הוא”;
: (4) [[-|סעיפים 320]] [[-|ו־321]] – לא ייקראו;
: (5) [[-|בסעיף 323]], במקום ”וחלפו שלושים ימים ממועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בכל אחת מן החברות המתמזגות”, יקראו ”ובכלל זה אישור הממונה לפי [[חוק זה|סעיף 6ז(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001]]” ובמקום ”וחמישים” יקראו ”וחלפו חמישים”.

@ 6ו. פטור מביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית (תיקון: תשע״ג–2, תשע&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 6ב]], חברה רשאית להגיש בקשה לפטור מהחובה לבצע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית (בסעיף זה - פטור); הבקשה לפטור תוגש לממונה ארבעה חודשים לפחות לפני המועד הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יקבע הממונה, באישור מועצת הרשות, אם מתקיימים בחברה תנאים אלה (בסעיף זה - תנאים למתן פטור):
:: (1) היא ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שאישר הממונה לפי [[סעיף 112]];
:: (2) היא קיימה את ההוראות, שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי [[סעיף 21א]] לעניין הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה, בנושא יחס המינוף המרבי ויחס כיסוי החוב; ואולם עד שייכנסו לתוקפם כללים כאמור יחולו ההוראות הקבועות [[בתוספת]], לעניין סעיף זה, במקום הוראות הכללים;
:: (3) היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 99]].
: (ב) קבע הממונה, באישור מועצת הרשות, שבחברה מתקיימים התנאים למתן פטור, תפנה החברה לשר האנרגיה בבקשה לקבל את אישורו לפטור; החלטת שר האנרגיה טעונה הסכמה של שר האוצר ושר הפנים; לא ניתן פטור לחברה בתוך שלושה חודשים לכל היותר ממועד פנייתה לממונה כאמור, יחולו עליה הוראות [[סעיף 6ב(2)]].
: (ג) פטור יינתן לתקופה של שלוש שנים; שר האנרגיה יבחן ויחליט, לפני תום התקופה שלגביה ניתן הפטור, אם להאריך את תוקפו, לפי בקשת החברה, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים; על בקשה להאריך את תוקפו של פטור יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
: (ד) ניתן פטור, רשאי הממונה לבחון מדי שנה את עמידתה של החברה בתנאים למתן פטור; מצא הממונה, בתקופת הפטור, כי לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים, יעביר את המלצתו למועצת הרשות, שרשאית לפנות לשר האנרגיה בבקשה לבטל את האישור שנתן לפטור.
: (ה) קבע הממונה שבחברה לא מתקיים תנאי מהתנאים למתן פטור, לא תקבל מועצת הרשות החלטה בעניין זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה בעניין עמידתה בתנאים למתן הפטור.
: (ו) אין בקבלת פטור כדי לגרוע מחובותיה של חברה לפי חוק זה ולפי הרישיון.
: (ז) החלטה בדבר מתן פטור ונימוקיה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה, לא יינתן פטור אם כתוצאה ממתן הפטור מספרן הכולל של החברות, ובכלל זה חברות אזוריות, יעלה על 30.

@ 6ז. שלבי ההקמה של חברה אזורית בידי רשות מקומית בלא חברה ובידי חברה שאין לה פטור ממיזוג לחברה אזורית (תיקון: תשע״ג–2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע&quot;ט)
: (א) רשות מקומית בלא חברה, או חברה שלא קיבלה פטור לפי [[סעיף 6ו]] או שהפטור שקיבלה בוטל, תבצע את שלבי ההקמה כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, בתקופות הקבועות בהן:
:: (1) תגיש לממונה חישוב של שווי הנכסים שתעביר רשות מקומית לחברה האזורית או את הדוח השנתי האחרון של החברה המתמזגת, לפי העניין, וכן מידע ומסמכים נוספים הנדרשים לפי [[סעיף 6ג(ג)(1)]] לגבי חלוקת בעלות בחברה אזורית – 20 ימים;
:: (2) תגיש לממונה את ההסכם בינה לבין החברה האזורית בדבר העברת נכסיה, זכויותיה וחובותיה לחברה האזורית ותנאי העברתם, כאמור [[בסעיף 11(ב)]] – 50 ימים;
:: (3) תגיש לממונה כל הסכם בינה לבין החברה האזורית או בינה לבין חברה אחרת או רשות מקומית בלא חברה, בעניינים הנוגעים להקמת החברה האזורית – 80 ימים;
:: (4) תשלים את ההליכים לפי חוק זה, ובכלל זה תעביר את האישורים הנדרשים לפי [[סעיף 323 לחוק החברות]] כנוסחו [[בסעיף 6ה]], לשם הקמתה של החברה האזורית או העברת שירותי המים והביוב לחברה האזורית, לפי העניין, לאחר קבלת אישור הממונה לפי סעיף קטן (ג) – 120 ימים.
: (ב) התקופות לביצוע כל אחד מארבעת שלבי ההקמה שבסעיף קטן (א), יימנו לגבי רשות מקומית בלא חברה – מיום כ״ח בסיוון התשע״ט (1 ביולי 2019), ולגבי חברה שאין לה פטור לפי [[סעיף 6ו]] – מיום כ״ח בתמוז התשע״ט (31 ביולי 2019), אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או מיום מתן ההחלטה שלא לאשר את בקשת הפטור, לפי העניין, אם ביקשה פטור; ואולם לגבי חברה כאמור בפסקה (3) להגדרה ”המועד הקובע” שאין לה פטור לפי [[סעיף 6ו]], יימנו התקופות לביצוע כאמור מיום י׳ באב התש״ף (31 ביולי 2020), אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או מיום מתן ההחלטה שלא לאשר את בקשת הפטור, לפי העניין, אם ביקשה פטור.
: (ג) הממונה יבחן את התאמת המסמכים שהוגשו לו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), להוראות לפי חוק זה ולמטרותיו, ויודיע אם החליט לאשרם בתוך 30 ימים מיום הגשתם.
: (ד) סבר הממונה כי נדרשים תיקונים או השלמות לגבי מסמך שהוגש לו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), רשאי הוא להורות על הגשת תיקונים או השלמות באופן ובתקופה כפי שיורה, ובלבד שסך כל התקופות להגשתם לא יעלה על 14 ימים; הורה הממונה על הגשת תיקונים או השלמות כאמור, רשאי הוא להאריך בהתאם את התקופה הקבועה בסעיף קטן (א)(4).
: (ה) חברה אזורית, שחברה או רשות מקומית בלא חברה מבצעת את שלבי ההקמה כדי להצטרף אליה או להתמזג עמה (בסעיף זה – הגוף המצטרף), תבצע פעולות אלה:
:: (1) תגיש לממונה, עד למועד האמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין הגוף המצטרף, את הדוח השנתי האחרון שלה, ככל שישנו, וכן מסמכים נוספים שנדרשים כאמור [[בסעיף 6ג(ג)(1)]] לעניין חלוקת בעלות בחברה אזורית;
:: (2) תחתום על הסכם עם הגוף המצטרף כאמור בסעיף קטן (א)(2), עד שבעה ימים לפני המועד שבו על הגוף המצטרף להגיש את ההסכם לממונה כאמור באותו סעיף קטן;
:: (3) תבצע את הפעולות הנדרשות ממנה לפי [[סעיף 316 לחוק החברות]] כנוסחו [[בסעיף 6ה]], עד שבעה ימים לפני המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(4) לעניין הגוף המצטרף.
: (ו) הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על הגשת מסמכים לפי סעיף קטן (ה)(1), בשינויים המחויבים.

@ 6ח. מינוי מנהל מורשה לרשות מקומית בלא חברה (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) סבר הממונה כי רשות מקומית בלא חברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה, ישלח לה הודעה בכתב ובה יפרט את השלב שלא ביצעה ואת התקופה שבה היא נדרשת לבצעו, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה בעניין בתוך התקופה האמורה או בתוך תקופה קצרה ממנה, כפי שיציין בהודעה; הגישה הרשות המקומית הערות או השגות כאמור, יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר למועד קבלתן ויודיע על החלטתו לרשות המקומית, ואם סבר כי יש בכך צורך – יקבע מחדש את התקופה שבה על הרשות המקומית לבצע את השלב האמור.
: (ב)(1) חלפה התקופה שנקבעה בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא נקבעה מחדש לפי אותו סעיף קטן או שנקבעה מחדש כאמור וחלפה, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, למנות מנהל מורשה מטעמו שיפעל לשם הבטחת ביצוע שלבי ההקמה; לא התקבלה הסכמת שר הפנים להצעת שר האוצר בדבר מינוי כאמור בתוך 30 ימים, יובא המינוי לאישור הממשלה.
:: (2) כשיר להתמנות כמנהל מורשה מי שמתקיימים בו התנאי [[שבפסקה (1) לסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]] ואחד התנאים [[שבפסקה (2) לסעיף האמור]], בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”חמש שנים” יקראו ”שנתיים”.
:: (3) לא ימונה אדם למנהל מורשה אם הוא עלול להימצא באופן תדיר, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל מורשה לבין עניין אישי שלו או בין תפקידו כאמור לבין תפקיד אחר שלו.
: (ג) למנהל מורשה שהתמנה לפי סעיף קטן (ב) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לראש הרשות המקומית, למועצת הרשות המקומית ולנושאי משרה בה בכל הנוגע לביצוע שלבי ההקמה; כל עוד ממלא המנהל המורשה את תפקידו לא ימלאו כל אלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם לעניין ביצוע שלבי ההקמה.
: (ד) התמנה מנהל מורשה לפי סעיף קטן (ב), יהיו ראש הרשות המקומית, חבר מועצת הרשות המקומית, נושאי משרה ברשות המקומית ועובדי הרשות המקומית, חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המורשה.
: (ה) הממונה רשאי להורות לרשות המקומית לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות שהוציא לשם ביצוע תפקידו כפי שיורה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה; מנהל מורשה יהיה רשאי לגבות את שכרו והוצאותיו מחשבון הרשות המקומית, והוא יבוא לעניין זה במקום הרשות המקומית, לפי העניין, והגורמים המוסמכים מטעמה.
: (ו) מנהל מורשה יפעל בהתחשב בטובת הרשות המקומית ותושביה, ויפעל בזהירות, במיומנות ובשקידה המתחייבים מהסמכויות שניתנו לו לפי סעיף זה; הוראות [[סעיף 123(ב)]] יחולו על מנהל מורשה, בשינויים המחויבים.
: (ז) כהונתו של מנהל מורשה תפקע עם אישור הממונה כי הסתיים שלב ההקמה כאמור [[בסעיף 6ז(א)(4)]].

@ 6ט. הבטחת זכויות נושי חברה מתמזגת (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות אזוריות ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן מן החברות המתמזגות.
: (ב) לא היה ביכולתה של חברה אזורית לעמוד בהתחייבויות שהועברו אליה מחברה מתמזגת, זכאים נושי חברה מתמזגת לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) נושה חברה מתמזגת המבקש סיוע לגבי התחייבות כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו (בסעיף זה – הגורם המוסמך), לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו־30 ימים מהיום שבו פנה לחברה האזורית בדרישה לקיום ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה כאמור.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יינתן סיוע אם הגורם המוסמך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי־יכולתה של החברה האזורית לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מהמיזוג.
: (ה) ניתן סיוע לפי סעיף קטן (ב), יראו את החוב לנושה החברה המתמזגת, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה למדינה, אף אם בהסכם שבינו לבין החברה המתמזגת נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
: (ו) בסעיף זה, ”נושה חברה מתמזגת” – נושה שהתקשר עם חברה המחויבת במיזוג לפי הוראות חוק זה או עם חברה בת של חברה כאמור, לפני יום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), בהסכם לתקופה הנמשכת עד לאחר המועד הקובע, ואינו רשות מקומית, תאגיד בשליטת רשות מקומית או מקורות חברת מים בע״מ.

@ 7. אישור תקנון החברה
: התקנון של חברה טעון אישור הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.

=== סימן ב׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות והתחייבויות ===

@ 8. הסכם להעברת עובדים והסכם עבודה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) הרשות המקומית והחברה רשאיות להסכים ביניהן, וביניהן לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות המקומית, על העברת עובדי הרשות המקומית משירות הרשות המקומית לשירות החברה (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום תחילת פעילות החברה:
:: (1) עובד הרשות המקומית שנקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שנקבע בו;
:: (2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות המקומית שהיה לעובד החברה כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מן הרשות המקומית את זכויותיו מכח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלה, שהחברה קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.
: (ב) לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]], יהיו הסכמי העבודה בין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי החברה, שענינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שענינם כאמור, טעונים אישור מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[החוק האמור]] לענין חברה עירונית.

@ 9. העברת נכסים לחברה (תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ט, תשע״ג–2)
: (א) רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את כל זכויותיה בנכסים התפעוליים ששימשו ערב הקמת החברה את משק המים והביוב של הרשות המקומית, לרבות –
:: (1) מערכת המים ומערכת הביוב;
:: (2) בריכות ותחנות שאיבה;
:: (3) מיתקני טיהור וסילוק של שפכים;
:: (4) ציוד מכני ואלקטרוני המשמש את מערכות המים והביוב;
:: (5) תכניות, מפות, סקרים וכיוצא באלה;
:: (6) מידע על צרכנים, הנדרש לחברה לשם מתן שירותי מים וביוב לפי חוק זה, כמפורט להלן: שם פרטי ושם משפחה, מספר תעודת זהות, מספר נכס, כתובת הנכס, כתובת למשלוח דואר, קוטר מד מים ושנת התקנתו; מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים על אודות צרכנים לעניין פסקה זו, הנדרשים לחברה לשם מתן שירותי מים וביוב לפי חוק זה.
: (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין נכסים תפעוליים כמשמעותם באותו סעיף שבבעלות רשות מקומית ערב הקמת החברה, רשאית הרשות המקומית להעביר לחברה זכויות חכירה בלבד ל־49 שנים, במקום בעלות.
: (ב) הרשות המקומית רשאית להעביר לחברה זכויות בנכסים נוספים ששימשו, ערב הקמת החברה, את משק המים והביוב שלה או פעילות נוספת שלה, לרבות זכויות במקרקעין, משרדים, בתי מלאכה, מעבדות, מחסנים וציוד לשעת חירום.
: (ג) אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי [[סעיף 11(ב)]], תבוא החברה לענין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום תחילת פעילות החברה, במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי החברה, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות חייבת כלפי בעל השעבוד ביחד עם החברה.
: (ד) רישיונות והקצבות שניתנו לפי [[חוק המים]], לרשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, יועברו לחברה החל ביום תחילת פעילות החברה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות לפי [[החוק האמור]].

@ 10. העברת זכויות וחובות להפעלת המערכות ולמתן השירותים
: רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.

@ 11. תנאי ההעברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2)
: (א) מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לענין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מן הרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית; לענין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בענינים אלה:
:: (1) חישוב שווי הנכסים המועברים;
:: (2) קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כתמורה להקצאת מניות בחברה;
:: (3) קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברה כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה.
: (ב) הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור [[בסעיפים 9]] [[ו־10]] ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין הרשות המקומית לבין החברה או בהסכם בין החברה המתמזגת לחברה האזורית, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.

@ 12. תביעות ועילות
: (א) כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשות המקומית או נגדה לפני יום תחילת פעילות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב, לנכסי מערכות המים והביוב או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור [[בסעיפים 8 עד 11]], וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, רשאי הממונה להורות או לאשר כי לענין תביעות או עילות מסוימות, או סוגי תביעות ועילות, תבוא החברה במקום הרשות המקומית, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות צד לתביעה יחד עם החברה.

@ 13. פטור ממיסים ומאגרות (תיקון: תשס״ב, תשע״ג–2)
: (א) הסכמים בין הרשות המקומית לבין החברה בכל הנוגע להקמת החברה ולהעברת נכסים, זכויות וחובות ביניהן, יהיו פטורים ממס בולים לפי [[חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ״א–1961]]; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא בשליטת הרשות המקומית, כהגדרתה [[בסעיף 59(ב)]].
: (ב) לענין [[+|סעיפים 21]] [[ו־88 לפקודת מס הכנסה]], ולענין [[חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963]], יחולו לגבי נכס שהועבר מהרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית לפי [[סימן זה]], הוראות אלה:
:: (1) המחיר המקורי של נכס יהא שוויו ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי [[סעיף 11]];
:: (2) שווי הרכישה יהא שווי הזכות במקרקעין ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי [[סעיף 11]];
:: (3) יום הרכישה יהיה יום ההעברה;
:: (4) העברת הזכות במקרקעין מהרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית תחויב במס רכישה בשיעור של 0.5% משוויה לפי פסקה (2) ולא תחויב במס מכירה;
:: לענין זה, ”יום ההעברה” – יום חתימת הסכם ההעברה של הנכסים מהרשות המקומית לחברה או יום החתימה על הצעת המיזוג לפי [[סעיף 316 לחוק החברות]] כנוסחו [[בסעיף 6ה]], לפי העניין.

@ 13א. פטור ממס חברות – הוראת שעה (תיקון: תשע״ג, תשע״ז)
: בשנות המס 2011 עד 2018 הכנסתה של חברה אשר רשות מקומית, אחת או יותר, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה, תהיה פטורה ממס חברות; לעניין זה, ”מס חברות” – מס המוטל לפי [[סעיף 126 לפקודת מס הכנסה]].

=== סימן ב׳1: הפעלת שירותי הולכה וטיפול באמצעות חברת ביוב (תיקון: תשע״ז) ===

@ 13ב. מרחבי ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) מועצת הרשות, בהמלצת הממונה, תקבע בהודעה ברשומות חלוקה של שטח המדינה למרחבים שבכל אחד מהם יתאפשר לתת רישיון חברת ביוב לחברת ביוב אחת בלבד; חלוקה כאמור תיקבע בהתחשב במטרות חוק זה.
: (ב) מועצת הרשות תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לחלוקה כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שתורה מועצת הרשות.

@ 13ג. העברת שירותי הולכה וטיפול לחברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב רשאי לבקש מחברת הביוב שבמרחב הביוב שבו הוא נמצא לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת, אם בחר שלא להמשיך לספק בעצמו שירותי הולכה וטיפול לצרכניו בכפוף להוראות כל דין; בקשה כאמור טעונה –
:: (1) לעניין ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית – אישור מועצת הרשות המקומית;
:: (2) לעניין ספק שירותי ביוב שהוא חברה – אישור דירקטוריון החברה, ולעניין חברה שמוחזקת בידי רשות מקומית אחת – גם אישור מועצת הרשות המקומית.
: (ב) ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור בסעיף קטן (א), תהיה חברת הביוב חייבת לספק לו את השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה; ואולם חברת ביוב שערב קבלת רישיון חברת ביוב סיפקה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב במרחב הביוב שלה לפי הסכם שנעשה כדין ביניהם, תהיה רשאית שלא לספק שירותי הולכה וטיפול לפי הוראות חוק זה, ותמשיך לספק שירותי הולכה וטיפול לאותו ספק לפי הוראות ההסכם, והכול כל עוד ההסכם בתוקף.
: (ג) ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (א), תצרף אותו חברת הביוב המשותפת, לפי הוראות חוק זה.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אספקת שירותי הולכה וטיפול כאמור בסעיף קטן (ב) ולעניין הצטרפות ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (ג), ועד לקביעת כללים כאמור יפעלו חברת הביוב וספק שירותי הביוב בהתאם להוראות שתיתן המועצה לשם יישום סעיף זה.
: (ה) לעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים, יראו ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית שבתחום אותו איגוד הערים, וכן ספק שירותי ביוב שהוא חברה שאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי רשות מקומית כאמור, כמי שביקשו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

@ 13ד. הוראות לעניין תשתית הולכה וטיפול (תיקון: תשע״ז)
: (א) ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, מחברת ביוב, לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור [[בסעיף 13ג]] (בסעיף קטן זה – הספק המבקש), רשאי הממונה להורות כי תשתית ההולכה והטיפול שבאמצעותה תיתן חברת הביוב את שירותי ההולכה והטיפול לספק המבקש –
:: (1) תכלול מרכיבים ממערכת הביוב של הספק המבקש, שנמצאים בתחומו ומשמשים להולכת ביוב או מרכיבים של מערכת ביוב שיותקנו בידי חברת הביוב בתחומו של הספק המבקש;
:: (2) לא תכלול מרכיבים מתשתית ההולכה והטיפול של הספק המבקש.
: (ב) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א)(1), יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה; הורה כאמור בסעיף קטן (א)(2) – לא יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה.

@ 13ה. תקנון חברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: התקנון של חברת ביוב, למעט איגוד ערים, טעון אישור של הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.

@ 13ו. העברת עובדים לחברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) ספק שירותי ביוב וחברת הביוב, או ספקי שירותי ביוב שהקימו חברת ביוב משותפת, רשאים להסכים ביניהם, וביניהם לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי ספק שירותי ביוב, ואם לא היה ארגון מייצג לעובדי ספק שירותי ביוב – ביניהם לבין עובד ספק שירותי הביוב, על העברת עובדי ספק שירותי ביוב משירות ספק שירותי ביוב לשירות חברת הביוב (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים, יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום המעבר:
:: (1) עובד ספק שירותי ביוב שהועבר על פי הסכם להעברת עובדים, יהיה עובד חברת הביוב החל ביום שנקבע בו;
:: (2) על אף האמור בכל דין, עובד ספק שירותי הביוב שהיה לעובד חברת הביוב כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מספק שירותי הביוב את זכויותיו מכוח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלו, שחברת הביוב קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.
: (ב) לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985]], יהיו הסכמי העבודה בין חברת הביוב לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי ספק שירותי הביוב, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שעניינם כאמור, טעונים אישור של מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[החוק האמור]] לעניין חברה עירונית.

@ 13ז. העברת נכסים לחברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב המצטרף לחברת ביוב משותפת יעביר לחברת הביוב המשותפת את כל זכויותיו בתשתית ההולכה והטיפול שלו.
: (ב) ביקש ספק שירותי ביוב במרחב ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב שבאותו מרחב ביוב –
:: (1) יעביר הספק לחברת הביוב זכויות בתשתית ההולכה והטיפול ששימשה למתן שירותי הולכה וטיפול על ידו, ערב יום המעבר כנגד כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 13ט(א)(4)]], ועד לקביעת כללים כאמור – כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי [[סעיף 13ט(ב)]] בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור המועצה;
:: (2) רשאי הספק להעביר לחברת הביוב התחייבויות בהתאם להלוואות שנלקחו על ידו, כנגד זכויות בתשתית ההולכה והטיפול שלו, כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי [[סעיף 13ט(ב)]] בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה.
: (ג) אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי [[סעיף 13ט(ב)]], תבוא חברת הביוב לעניין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום המעבר, במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי חברת הביוב, ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות חייב כלפי בעל השעבוד יחד עם חברת הביוב.
: (ד) רישיונות שניתנו לפי [[חוק המים]], לספק שירותי ביוב, וכן חובות שהוטלו עליו בהוראות לפי [[אותו חוק]], יועברו לחברת הביוב החל מיום המעבר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות לפי [[החוק האמור]].

@ 13ח. העברת זכויות והתחייבויות לחברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: ספק שירותי ביוב שהחליט לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יעביר לחברת הביוב את זכויותיו וסמכויותיו לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת תשתיות הולכה וטיפול ערב יום המעבר; מיום המעבר יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברת הביוב, והחובות וההתחייבויות המוטלות על ספק שירותי הביוב לפי ההסכמים יהיו מוטלות על חברת הביוב, והיא תבוא במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.

@ 13ט. תנאי ההעברה לעניין חברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לעניין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מספק שירותי הביוב לחברת הביוב; לעניין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בעניינים אלה:
:: (1) חישוב שווי הנכסים המועברים;
:: (2) קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כנגד להקצאת מניות בחברת הביוב המשותפת;
:: (3) קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברת הביוב כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה;
:: (4) קביעת הזכויות בתשתית ההולכה והטיפול שיועברו מספק שירותי הביוב לחברת הביוב כנגד כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור כאמור [[בסעיף 13ז(ב)(1)]], וכן התנאים והמועדים לביצוע ההעברה כאמור.
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017]].))
: (ב) הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור [[בסעיפים 13ז עד 13ח]] [[ו־13י]] ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור של הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.
: (ג) בהסכם כאמור בסעיף קטן (ב), ייקבע גם יום העברת שירותי ההולכה והטיפול מספק שירותי הביוב לחברת הביוב.
: (ד) הגיש ספק שירותי ביוב לחברת ביוב, בקשה לקבלת שירותי הולכה וטיפול ממנה, או בקשה להצטרף לחברת ביוב משותפת, ולא הגיעו הצדדים להסכם בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה, יפעלו הצדדים בהתאם להוראות שייתן הממונה לעניין זה, החל מהמועד שיורה עליו, ויראו את המועד שיורה עליו כאמור כיום המעבר לעניין חוק זה; חלקו חברת הביוב או ספק שירותי הביוב על הוראות הממונה כאמור, תובא המחלוקת להכרעת המועצה; הכריעה המועצה כאמור בניגוד לעמדת ספק שירותי הביוב, יהיה ספק שירותי הביוב רשאי לבטל את בקשתו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, לפי העניין.
: (ה)(1) מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות ביוב ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן מספקי שירותי ביוב.
:: (2) לא היה ביכולתה של חברת ביוב לעמוד בהתחייבויות שהועברו אליה מספק שירותי ביוב או בהתחייבויות שהיו לה ערב צירופו של ספק שירותי ביוב אליה, זכאים נושי ספק שירותי הביוב או, לפי העניין, נושי ספק שירותי הביוב שהוא חברת הביוב המשותפת, לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
:: (3) נושה ספק שירותי ביוב המבקש סיוע לגבי התחייבות כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו (בסעיף זה – הגורם המוסמך), לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו־30 ימים מהיום שבו פנה לחברת הביוב, לפי העניין, בדרישה לקיום ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה כאמור.
:: (4) על אף האמור בפסקה (2), לא יינתן סיוע אם הגורם המוסמך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי־יכולתה של חברת הביוב לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מצירוף ספק שירותי הביוב.
:: (5) ניתן סיוע לפי פסקה (2), יראו את החוב לנושה ספק שירותי ביוב, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה למדינה, אף אם בהסכם שבינו לבין חברת הביוב נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
:: (6) בסעיף קטן זה, ”נושה ספק שירותי ביוב” – נושה שהתקשר עם ספק שירותי ביוב טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב לחברת ביוב משותפת, לעניין תשתית הולכה וטיפול, ולעניין חברת ביוב משותפת שצירפה אליה ספק שירותי ביוב לאחר שהוקמה – גם נושה שהתקשר עם חברת הביוב המשותפת טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב כאמור לחברת הביוב המשותפת, לעניין תשתית הולכה וטיפול.

@ 13י. תביעות ועילות לעניין חברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם ספק שירותי הביוב או נגדו לפני יום המעבר, בקשר לשירותי הולכה וטיפול או תשתיות הולכה וטיפול, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור [[בסעיפים 13ו עד 13ט]], בנוגע לשירותים או תשתיות כאמור, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא החלה חברת הביוב לתת שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי הביוב או שספק שירותי הביוב לא הצטרף לחברת הביוב המשותפת, לפי העניין.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, ספק שירותי ביוב וחברת ביוב רשאים להסכים כי כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם ספק שירותי הביוב או נגדו לפני יום המעבר, בקשר לתשתית ההולכה והטיפול, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור [[בסעיפים 13ו עד 13ט]], וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, תועבר מספק שירותי הביוב לחברת הביוב ובלבד שהממונה אישר את ההעברה כאמור; ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות צד לתביעה יחד עם חברת הביוב.

@ 13יא. פטור ממסים לעניין חברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: (א) [[סעיפים 13(א)]] [[ו־13א]] יחולו, בשינויים המחויבים, על חברת ביוב ועל הסכמים לפי [[סימן זה]].
: (ב) [[סעיף 13(ב)]] יחול על העברת נכס מספק שירותי ביוב לחברת ביוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בפסקאות (1) ו־(2), בכל מקום, במקום ”[[סעיף 11]]” יקראו ”[[סעיף 13ט]]”;
:: (2) בפסקה (4), במקום ההגדרה ”יום ההעברה” יקראו:
:::- ””יום ההעברה” – יום החתימה על ההסכם בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, כמשמעותו [[((ב))סעיף 13ט(ב)]].”

@ 13יב. תחולת הוראות לעניין חברת ביוב (תיקון: תשע״ז)
: על חברת ביוב יחולו הוראות החוק לעניין חברה, למעט הוראות [[סימנים א׳]] [[סימן ב פרק זה|ו־ב׳ של פרק זה]], [[וסעיפים 29(א)]], [[30 עד 32]] [[ו־124]] ולעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים – גם למעט לעניין [[סעיפים 28]], [[112]] והוראות [[פרקים ד׳]] [[פרק ה|ו־ה׳]] [[וסימן ב׳ לפרק ח׳]].

=== סימן ג׳: רישוי ===

@ 14. חובת רישיון (תיקון: תשע״ז)
: (א) לא תעסוק חברה בפעילות חיונית אלא על פי רישיון שניתן לה לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו, ולא תעסוק בפעילות נוספת אלא אם כן ניתן לה גם רישיון לאותה פעילות נוספת, ובהתאם לתנאיו.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יעסוק ספק שירותי ביוב בשירותי הולכה וטיפול, אלא אם כן ניתן לו רישיון הולכה וטיפול לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; הוראה זו לא תחול על ספק שירותי ביוב שהתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) חל לגביו פטור מהצורך בקבלת רישיון בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 21א]];
:: (2) הוא איגוד ערים המספק שירותי הולכה וטיפול, הכוללים הולכת שפכים והטיפול בהם גם יחד.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מי שקיבל רישיון חברת ביוב, לא יעסוק במתן שירותי הולכה וטיפול אלא לפי הרישיון האמור ובהתאם לתנאיו; על אף האמור, ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 13ג]], מי שקיבל רישיון חברת ביוב ועסק כדין או שהוא חברה־בת של חברה שעסקה כדין, ערב מתן הרישיון, במתן שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב, רשאי להמשיך לתת שירותי הולכה וטיפול לאותו ספק, בהתאם לדין האמור, למעט חברת ביוב שהיא איגוד ערים שנתנה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב כאמור שהוא חבר באיגוד הערים.

@ 15. מתן רישיונות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) הממונה רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 21א]], לתת לחברה רישיונות לפעילות חיונית ולפעילות נוספת, וכן לתת לספק שירותי ביוב רישיון לשירותי הולכה וטיפול, ולקבוע בהם תנאים להגשמת מטרותיו של חוק זה, ולעניין רישיון שירותי הולכה וטיפול – להגשמת מטרות הוראות הדין לעניין שירותי הולכה וטיפול שחלות על בעל רישיון שירותי הולכה וטיפול.
: (ב) הממונה לא יתן רישיון לפעילות נוספת אלא לחברה שיש לה רישיון לפעילות חיונית, או לחברה־בת שלה כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) הממונה רשאי להורות כי פעילות נוספת תבוצע באמצעות חברה־בת של החברה; לחברה־הבת יינתן רישיון לפעילות הנוספת, ויחולו עליה הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שייקבע ברישיון.
: (ג1)(1) הממונה רשאי, באישור המועצה ועל פי כללים שקבעה לפי [[סעיף 21א]], לתת רישיון חברת ביוב לאחד מאלה, שביקש לקבל רישיון כאמור:
::: (א) חברה־בת של חברה;
::: (ב) איגוד ערים;
::: (ג) חברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] שהתאגדה בישראל לפי [[חוק החברות]] וכל אמצעי השליטה בה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר.
:: (2) לא יינתן רישיון חברת ביוב למי שהממוצע השנתי של כמות השפכים המיוצרים או המטופלים על ידיו קטן מ־10 מיליון מטרים מעוקבים, אלא אם כן ניתן אישורה של המועצה לכך, אם נוכחה כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן; לעניין זה, ”ממוצע שנתי” – ממוצע שנתי כפי שחושב לעניין התקופה של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה הוגשה הבקשה לרישיון.
:: (3) המועצה תפרסם, באתר האינטרנט של הרשות, לפחות 30 ימים מראש, הודעה בדבר כוונתה לתת אישור לרישיון לפי פסקאות (1) או (2) וכן תמציא הודעה בדבר כוונתה כאמור לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב; המועצה תקבל החלטה בדבר מתן אישור לפי פסקאות (1) או (2) לאחר שנתנה למי שביקש רישיון חברת ביוב ולספקי שירותי הביוב, במרחב הביוב, הזדמנות להשמיע את טענותיהם ושקלה את עמדות הציבור שנמסרו לה בכתב לעניין זה.
:: (4) המועצה לא תאשר מתן רישיון חברת ביוב לחברת ביוב משותפת, אלא אם כן השתכנעה כי מתקיימים תנאים מיוחדים המחייבים הקמת חברת ביוב משותפת במרחב הביוב, בין השאר, בשל אלה: העדר גוף קיים המסוגל לספק את שירותי ההולכה והטיפול בכל שטחי מרחב הביוב, לרבות בשל אי־יכולת פיננסית או הנדסית לתת את השירותים כאמור, קיומן של תשתיות הולכה וטיפול משותפות מהותיות במרחב הביוב, או יכולת מוכחת לשיתוף פעולה של כלל הגופים הפועלים במרחב הביוב בתחום מתן שירותי הולכה וטיפול.
:: (5) הממונה ייתן רישיון לפעילות נוספת כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה ”פעילות נוספת” לחברת ביוב שביקשה זאת.
: (ד) רישיון יינתן לצמיתות או לתקופה קצובה שתיקבע בו.
: (ה) רישיונות לשירותי הולכה וטיפול לספקי שירותי ביוב יינתנו לפי עקרונות אחידים.
: (([[כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשע&quot;ז-2017]] הם חלק מתנאי הרישיון של חברה, שניתן לה לפי סעיף זה (לפי [[סעיף 2 לכללים האמורים]]).))

@ 16. שינוי תנאים ברישיון (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) הממונה רשאי, בכל עת, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 21א]], לשנות, להוסיף או לגרוע תנאים ברישיון, לרבות שינוי תקופתו או קציבתה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה.
: (ב) בטרם יעשה הממונה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) –
:: (1) ייתן לחברה או לספק שירותי הביוב, לפי העניין, להשמיע את טענותיהם;
:: (2) יתן לרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה הודעה על כוונתו לעשות כן, לפחות 30 ימים מראש, וישקול את עמדותיהן, אם אלה נמסרו לו בכתב;
:: (3) יפרסם הודעה לציבור על כוונתו לעשות כן לפחות 30 ימים מראש, וישקול עמדות שנמסרו לו בכתב.

@ 17. פרסום (תיקון: תשע״ז)
: רישיון וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, וכן באתר האינטרנט של בעל הרישיון אם יש כזה.

@ 18. עיון
: ברישיון ובשינויים בו ניתן לעיין במשרדי החברה ובמשרדי הממונה בשעות העבודה המקובלות.

@ 19. הגבלות על העברת רישיון, שעבוד ועיקול (תיקון: תשע״ז)
: (א) רישיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי נכסים מסוימים של החברה, לרבות זכויות, הדרושים לדעת הממונה לביצוע הפעילות לפי הוראות הרישיון, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב; והכול לפי כללים שקבעה המועצה לפי [[סעיף 21א]], ועד לקביעת כללים כאמור – בהתאם להוראות שתיתן המועצה.
: (ג) פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ובית המשפט לא יורה על הקנית זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (ב) לאדם אחר; מי שקיבל לידיו נכס כאמור חייב להשיבו לחברה, והחברה תשיב לו את מה שקיבלה תמורתו, או את שוויו.
: (ד) נקבעו ברישיון מגבלות כאמור בסעיף קטן (ב), תפעל החברה ככל הדרוש לרישומן בפנקסים ומרשמים המתנהלים לפי כל דין לגבי הנכסים שעליהם הן חלות, ותמציא לממונה אישורים על הרישומים שבוצעו.

@ 20. ביטול רישיון או הגבלתו (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) הממונה רשאי, על פי הכללים שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 21א]], לבטל בכל עת רישיון או להגבילו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברישיון באופן הפוגע פגיעה של ממש במתן שירותים חיוניים או באפשרות הפיקוח על פעולותיה, ולא תיקנה את ההפרה בתוך זמן סביר שקבע הממונה בהודעה שנשלחה אליה;
:: (2) החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברישיון, הפרות חוזרות ונשנות, על אף התראות שקיבלה מאת הממונה.
: (ב) הממונה לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן ניתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

@ 21. העברת האחריות למתן השירותים ומערכות המים והביוב (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) בוטל רישיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, יקבע הממונה הוראות לענין קיום רצף במתן שירותי המים והביוב, ככל שלא נקבעו ברישיון, ורשאי הוא להורות, באישור מועצת הרשות, על העברת האחריות לנתינתם לרשות מקומית בעלת אמצעי שליטה בחברה או לחברה אחרת, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש בנכסי החברה ושיעורם.
: (ב) בוטל רישיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, לא יועברו נכסי מערכות המים והביוב של החברה, ולא תוקנה בהם זכות שימוש, אלא באישור הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב.
: (ג) בוטל רישיון או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, וניתן לחברה אחרת רישיון לפעילות נושא הרישיון, רשאי הממונה להורות כי יועברו לחברה האחרת זכויות החברה בנכסים אשר הממונה קבע, לפי בקשת החברה האחרת או בהסכמתה, כי הם דרושים לחברה האחרת לביצוע הפעילות.
: (ד) הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), על החברה להעביר את הזכויות בנכסים לחברה האחרת ועל החברה האחרת לשלם לחברה את שוויין לפי ערכן בספרי החברה; באין הסכמה בדבר השווי, יקבע הממונה את השווי ואת מועדי התשלום, לאחר שנתן לחברות הזדמנות להשמיע את טענותיהן.
: (ד1) הממונה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.
: (ה) החברה רשאית, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לה קביעת הממונה לפי סעיף קטן (ד), לערור על הקביעה לפני בית הדין למים כמשמעותו [[בחוק המים]] (בחוק זה – בית הדין למים).
: (ו) אין באי הסכמה על השווי או בהגשת ערר, לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), כדי למנוע מתן רישיון לחברה האחרת או לעכב את העברת הנכסים, זולת אם בית הדין למים הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

@ 21א. כללים לרישוי (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2, תשע״ז)
: (א) מועצת הרשות תקבע כללים לענין מתן רישיונות, קביעת תנאים בהם ושינוים, ולענין ביטול רישיונות והגבלתם, לרבות לעניין הגבלות על העברת רישיון, שעבוד ועיקול לפי [[סעיף 19]], הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה והתנהלותה הנאותה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכות מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תקבע המועצה בכללים את התנאים והמועדים להגשת בקשה לקבלת רישיון חברת ביוב ולמתן רישיון חברת ביוב, ובכלל זה תקבע כללים לבחירת גוף שיקבל רישיון חברת ביוב, לרבות אם היה יותר מגוף אחד שביקש זאת לעניין מרחב ביוב מסוים, ולעניין קביעת מועדים כאמור – רשאית המועצה לקבוע מועדים שונים למרחבי ביוב שונים; בקביעת כללים כאמור, יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האלה, בכפוף למטרות החוק:
:: (1) יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון;
:: (2) ניסיון מבקש הרישיון בתחום הביוב והיקף תשתיות ההולכה והטיפול הקיימות;
:: (3) שיקולים תפעוליים, הנדסיים, כלכליים, סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים;
:: (4) ייעול משק הביוב והפיקוח עליו.
: (ג) מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים למתן פטור מהצורך בקבלת רישיון שירותי הולכה וטיפול, לעניין ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, וזאת, בין השאר, בשל היקף השפכים המיוצרים או המטופלים על ידו.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשע״ז–2017]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (תנאים למתן רישיון לפעילות נוספת), התשפ״ב–2021]].))

=== סימן ד׳: תפקידי חברה והנחיות לפעולתה ===

@ 22. עיסוקים מותרים לחברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) חברה לא תעסוק, במישרין או בעקיפין, אלא בפעילות חיונית ובפעילויות נוספות בתחום החברה, הכל לפי הרישיונות שניתנו לה לפי חוק זה, וכן בפעולות נלוות הקשורות במישרין בפעילויות כאמור.
: (ב) התעורר ספק או מחלוקת בענין עיסוק של חברה, יקבע הממונה אם העיסוק מותר לה, ורשאי הוא להתנות את העיסוק בשינוי תנאי הרישיון או בתנאים אחרים שיקבע, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 21א]].
: (ג) התעורר ספק או מחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), בעניין חלוקת האחריות ביחס למתן שירותי ביוב, לרבות בעניין האחריות לגבי תשתית הולכה וטיפול או השימוש בה, בין חברת ביוב לבין צרכן של חברת הביוב או בין ספקי שירותי ביוב, יכריע בכך הממונה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לפי כללים שתקבע המועצה לפי [[סעיף 21א]].
: (ד) סבר ספק שירותי ביוב (בסעיף זה – המבקש), כי על ספק שירותי ביוב אחר, לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה כדי להבטיח קיומן של הוראות החוק או הוראות לפיו לעניין שירותי הולכה וטיפול, רשאי המבקש לפנות אל ספק שירותי הביוב האחר, ולבקשו לעשות כן; לא נענתה הבקשה, רשאי המבקש לפנות לממונה ולבקשו להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לשם הבטחת קיומן של הוראות החוק כאמור; הממונה יכריע בבקשה לאחר ששמע את הצדדים על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי [[סעיף 21א]].

@ 23. תפקידי חברה בפעילות חיונית (תיקון: תשע״ז)
: (א) לשם ביצוע הפעילות החיונית החברה תתכנן, תקים ותפתח את מערכות המים והביוב שבתחומה, תתפעלן, תנהלן ותחזיקן במצב תקין ובהתאם להוראות כל דין, ובכלל זה –
:: (1) תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב;
:: (2) תכין תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, וכן תכניות רב־שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשיקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה;
:: (3) תטפל באישורן של התכניות על פי כל דין, בהשגת זכויות במקרקעין הדרושות לשם ביצוען, ברכישת הציוד הנחוץ לביצוען, ובביצוען של התכניות, הכל במועדים הנדרשים;
:: (4) תדאג לתפעול ולאחזקה תקינים של מערכות המים והביוב, תוך שמירה על איכות המים, מניעת זיהום מקורות מים, מניעת זיהום הים והנחלים ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים;
:: (5) תגבה את התשלומים המגיעים לה בהתאם לתעריפים שאושרו לה לפי חוק זה, ותגייס משאבים נוספים לביצוע תפקידיה.
: (ב) בביצוע תפקידיה תפעל החברה על פי שיקולים מקצועיים ותבחר בדרכי הפעולה המתאימות להשגת מטרותיו של חוק זה בעלות סבירה.

@ 24. ביצוע פעילות באמצעות אחר
: חברה רשאית להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליה לבצע לפי חוק זה ולפי הרישיונות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריותה לפי חוק זה ולפי הרישיונות.

@ 25. ביצוע עיקר הפעילות באמצעות מי שמקבל רישיון משנה (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], חברה לא תתקשר עם אחר לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית או עיקרם, בכל תחום החברה או בחלקו, אלא אם כן הוא תאגיד שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או חברה מנהלת והממונה, בהתייעצות עם מועצת הרשות, אישר את ההתקשרות והסכים לתת להם רישיון משנה לפי סעיף זה.
: (ב) התקשרות כאמור בסעיף קטן (א) עם תאגיד לא תהיה אלא עם תאגיד שהתאגד בישראל, שלו או למי מבעלי השליטה בו נסיון של שבע שנים לפחות במתן שירותי מים וביוב באזור ששטחו ומספר תושביו אינם קטנים משטחה וממספר תושביה של הרשות המקומית שבתחומה פועלת החברה.
: (ג) אישר הממונה התקשרות כאמור בסעיף קטן (א), יתן לתאגיד או לחברה מנהלת שהחברה התקשרה עמם רישיון משנה ויקבע בו תנאים שיותאמו לתנאי הרישיון שניתן לחברה, בשינויים המחויבים, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים נוספים ככל הדרוש לדעתו להשגת מטרותיו של חוק זה, ולשנותם כאמור [[בסעיף 16]].
: (ד) רישיון משנה יינתן לתקופה שיקבע בו הממונה ושלא תעלה על תקופת ההתקשרות בין החברה לבין בעל רישיון המשנה, או על עשרים וחמש שנים, לפי התקופה הקצרה יותר.
: (ה) בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), דין רישיון משנה כדין רישיון, וההוראות לפי חוק זה יחולו על בעל רישיון משנה כשם שהן חלות על החברה, בשינויים ובתיאומים שייקבעו ברישיון המשנה.
: (ו) אין במתן רישיון משנה כדי לגרוע מאחריות החברה לפי חוק זה, והחברה ובעל רישיון המשנה יהיו חייבים ביחד ולחוד בחובותיהם החופפות לפי הרישיון ורישיון המשנה ולפי הוראות חוק זה; הפר בעל רישיון משנה הוראה חופפת שהוחלה עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה, לכל דבר וענין, לרבות לענין [[סעיף 20]] [[ופרק ט׳]].
: (ז) התקשרות של חברה לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית בתחומה, כולם, חלקם או עיקרם, שלא אושרה בידי הממונה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי [[סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי)]].

@ 26. עסקאות והתקשרויות עם הרשויות המקומיות (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 26א]], ”רשות מקומית” – לרבות תאגיד בשליטת הרשות המקומית שאינו חברה לפי חוק זה.
: (ב) חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת אלא מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובלבד שהעסקה היא אחת מאלה המנויות בפסקאות שלהלן והתקיימו התנאים הקבועים בהן לגבי העסקה:
:: (1) התקשרות לשכירת נכס מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב, מטעמים שיפרט בהחלטתו; לשם מתן אישור כאמור, יבחן הממונה אם השימוש בנכס אינו פוגע באיכות השירות שהחברה נותנת ואם דמי השכירות בעד הנכס הם בתנאי השוק;
:: (2) התקשרות לצורך עבודות פיתוח, לפי כללים שקבעה המועצה;
:: (3) התקשרות לצורך רכישת טובין, לפי כללים שקבעה המועצה;
:: (4) התקשרות לקבלת שירותי גבייה מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב;
::: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (התקשרות חברה עם רשות מקומית לביצוע גבייה), התשע״ד–2013]].))
:: (5) כל עסקה אחרת, באישור מראש של המועצה, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.
: (ג) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) –
:: (1) החל ביום תחילת פעילות החברה רשאית החברה לשאול עובדים מקצועיים ממחלקות המים והביוב ברשות המקומית שבתחומה היא פועלת (בסעיף זה – העובדים), ובלבד שהממונה אישר את שאילת העובדים לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה; החברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים לפי פסקה זו, כולם או חלקם, מעבר לעשר שנים באישור הממונה; אישור הממונה לפי פסקה זו יינתן מראש ובכתב לגבי כל אחד מהעובדים, ומטעמים שיפרט בהחלטתו, לאחר שבחן אם יש צורך בכך בין השאר מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובתנאים שקבע באישור;
:: (2) החלה תקופת השאילה של עובדים לפני יום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), והעובדים היו מושאלים ביום האמור, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, עד תום עשר שנים מהמועד שבו הושאלו מהרשות המקומית לחברה (בסעיף זה – מועד ההשאלה), ובלבד שהממונה אישר את הארכת תקופת השאילה; החברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים לפי פסקה זו, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, מעבר לעשר שנים ממועד ההשאלה, באישור הממונה; אישור הממונה כאמור בפסקה זו יינתן לפי פסקה (1) סיפה;
:: (3) חל מועד ההשאלה למעלה מעשר שנים לפני יום כ״ה באלול התשע״ג (1 באוגוסט 2013) והעובדים היו מושאלים ביום האמור, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, באישור הממונה שיינתן לפי פסקה (1) סיפה.
: (ד) בקשה לפי סעיף קטן (ג) תוגש לממונה בין שלושה לשישה חודשים לפני פקיעת תוקפו של אישור הממונה לשאילת העובדים, והממונה יחליט בבקשה כאמור בתוך שלושה חודשים.
: (ה) עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי [[סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי)]].

@ 26א. רכישת שירותים מספק משותף (תיקון: תשע״ג–2)
: חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא מספקת שירותי מים וביוב, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, וההתקשרות אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד עניינים; כללים כאמור יכללו בין השאר תנאים להתקשרות והסדרים למניעת ניגוד עניינים.

@ 27. הפעילות – בכפוף לכל דין ורישיון אחר
: (א) חברה תפעל בכפוף לכל דין, ככל שאינו סותר הוראה מפורשת של חוק זה.
: (ב) אין במתן רישיון כדי לגרוע מן החובה לקבל כל רישיון, היתר, הרשאה או אישור הנדרשים על פי כל דין אחר לביצוע תפקידי החברה והפעילות נושא הרישיון, ולהפעלת כל סמכות של החברה לפי חוק זה.

=== סימן ה׳: שינויים בחברה ובתחומה ===

@ 28. שינויים בחברה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) ההחלטות הבאות של חברה טעונות אישור מראש ובכתב של הממונה:
:: (1) שינוי תקנון החברה;
:: (2) הקמת תאגיד, לבד או ביחד עם אחרים, וקבלת אמצעי שליטה בתאגיד קיים;
:: (3) ארגון מחדש, לרבות מיזוג או פיצול;
:: (4) פשרה או הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה או בינה לבין נושיה;
:: (5) פירוק מרצון.
: (ב)(1) הממונה רשאי להתנות את אישורו להקמת תאגיד או קבלת אמצעי שליטה בתאגיד, כאמור בסעיף קטן (א)(2), שכתוצאה מהן החברה תשלוט בתאגיד, בתנאי שכל עוד החברה שולטת בתאגיד יחולו על התאגיד הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שיקבע, כשם שהן חלות על החברה;
:: (2) הפר התאגיד הוראות שהוחלו עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה לכל דבר וענין, לרבות לענין [[סעיף 20]] [[ופרק ט׳]].
: (ג) הממונה לא יאשר החלטה של חברה על פירוקה מרצון, על מיזוגה או על פיצולה, כל עוד היא בעלת רישיון ולא ניתן לחברה אחרת רישיון לגבי תחומה.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), הממונה לא יאשר החלטה של חברה שהוקמה במשותף בידי כמה רשויות מקומיות או של חברה אזורית על פיצולה לכמה חברות שיפעלו בתחומיהן של רשויות מקומיות שונות, אלא אם כן שוכנע כי לכל חברה שתוקם לאחר הפיצול ישויכו, ככל האפשר, הנכסים המשמשים את תחומי הרשויות המקומיות שבהן היא תפעל וההתחייבויות בעדם.

@ 29. שינויים בתחומי חברות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) חברות, וכן רשות מקומית וחברה שאינה בתחומה, רשאיות להסכים ביניהן כי האחת תבצע פעילות חיונית או פעילות נוספת בתחומה של האחרת.
: (א1) חברה שאינה חברת ביוב (בסעיף קטן זה – החברה) או רשות מקומית, שבמרחב הביוב של חברת ביוב, רשאיות להסכים עם חברת הביוב, כי חברת הביוב תבצע פעילות חיונית בתחומה של החברה או בתחומה של הרשות המקומית, לפי העניין; הסכמה כאמור טעונה אישורה של כל מועצת רשות מקומית, של רשות מקומית המחזיקה בחברה.
: (ב) הסכם כאמור בסעיף קטן (א) טעון אישור מועצת הרשות; המועצה תיתן את אישורה אם ראתה, לאחר שקיבלה את חוות דעתו של הממונה, כי יש לדבר הצדקה מטעמים כלכליים, גאוגרפיים, הנדסיים או סביבתיים, וכי תנאי ההסכם אינם פוגעים פגיעה של ממש בצרכנים או בנושי החברות.
: (ג) מועצת הרשות רשאית להתנות את אישורה בתנאים; התנאים ייחשבו כתנאים ברישיונותיהן של החברות הנוגעות בדבר, לכל דבר וענין, לרבות לענין [[סעיף 20]] [[ופרק ט׳]].
: (ד) אושר הסכם לפי סעיף זה, יראו את השטח שבו חברה או רשות מקומית מבצעת פעילות חיונית או פעילות נוספת לפי ההסכם כתחומה לענין חוק זה.
: (ה) הוראות [[סעיף 26]] לא יחולו על הסכם כאמור בסעיף זה.

@ 30. שינויים בתחומי הרשות המקומית (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2, תשע״ד, תשע״ז)
: (א) חל שינוי בתחומה של רשות מקומית שבה הוקמה חברה, יקבע שר הפנים, על פי הצעת מועצת הרשות, ובהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, אם תחום החברה ישתנה בהתאם לכך; הצעת מועצת הרשות בסעיף קטן זה תינתן לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה ושמעה את עמדות הרשות המקומית והחברה.
: (ב) קבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א) כי תחום החברה יורחב, יחולו הוראות [[סימן ב׳]], בשינויים המחויבים, והממונה יהיה רשאי לתת הוראות משלימות והוראות מעבר לעניינים המצויים בו; לא יהיה בקביעת שר הפנים כאמור כדי לשנות את החלוקה של שטח המדינה למרחבי ביוב לפי [[סעיף 13ב]].

== פרק ג׳: חובות וסמכויות של חברה ==

=== סימן א׳: שירותי מים ===

@ 31. חובת מתן שירותי מים
: חברה תמכור ותספק מים ברציפות וביעילות, בכמות ובאיכות הנדרשים לפי כל דין ותנאי הרישיון, לכל צרכן בתחומה בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי [[סעיף 99]], ולתעריפים שנקבעו לפי [[סעיף 102]].

@ 32. סמכויות במתן שירותי מים
: לשם מילוי חובותיה כאמור [[בסעיף 31]] ובכפוף לתנאי הרישיון, רשאית חברה –
: (1) להקים, לרכוש, לחכור או לשכור מפעלי מים, להחזיקם, להפעילם ולתחזקם;
: (2) לקנות מים, ואם קיבלה רישיון להפקת מים – גם להפיקם בעצמה, לחפור ולצייד בארות, ולעשות כל פעולה אחרת שתידרש למטרה זו;
: (3) להקים מערכת מים ולחברה למקרקעין;
: (4) להקים מיתקנים ולבצע פעולות לניטור ולשיפור איכות המים;
: (5) להתקין ולתחזק מדי מים ולבצע מדידה של המים הנצרכים;
: (6) לבצע פעולות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.

=== סימן ב׳: שירותי ביוב ===

@ 33. חובת מתן שירותי ביוב (תיקון: תשע״ז)
: חברה תספק שירותי ביוב בהתאם לכללים וברמה כנדרש לפי כל דין ותנאי הרישיון, לכל צרכן בתחומה, בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי [[סעיף 99]], ולתעריפים שנקבעו לפי [[סעיף 102]].
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014]].))

@ 34. סמכויות במתן שירותי ביוב
: (א) לשם ביצוע חובותיה כאמור [[בסעיף 33]] ובכפוף לתנאי הרישיון, רשאית חברה –
: (1) להקים מערכת ביוב ולחברה למקרקעין;
: (2) להקים מיתקנים ולבצע פעילות לניטור שפכים;
: (3) לבצע פעילויות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.
: (ב) הוראות [[+|סעיפים 10]], [[+|14]] [[ו־15 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962]], יחולו על חברה, והוראות [[+|סעיף 13]] והתקנות שהותקנו לפי [[סעיף 55(ב) לחוק האמור]] יחולו על תכניות של החברה.

@ 35. חיבור נכס שמחוץ לתחום
: חברה רשאית להרשות לבעל או למחזיק נכס שמחוץ לתחומה לחבר ביב שבנכסו עם מערכת הביוב של החברה בתנאים שיוסכם עליהם עמה ועם החברה או הרשות המקומית, שבתחומה נמצא הנכס.

=== סימן ג׳: הוראות כלליות למים ולביוב ===

@ 36. הודעה לבעלי מקרקעין (תיקון: תשע״ז)
: החליטו דירקטוריון החברה או מועצת איגוד הערים להקים מערכת ביוב או מערכת מים ולחבר אותה למקרקעין, תמציא החברה לכל בעל מקרקעין שיחוברו כאמור הודעה על כל שלב של המערכת העומד להתבצע; טענה כי לא נמסרה הודעה כאמור למי שחייב בתשלום עקב ההקמה והחיבור לא תישמע אלא מאותו חייב עצמו.

@ 37. עבודות מחוץ לתחום החברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) שימוש בסמכות לפי חוק זה בידי חברה מחוץ לתחומה, לצורך ביצוע תפקידיה, טעון אישור הממונה שיינתן על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.
: (ב) חברה החפצה להשתמש בסמכות כאמור בסעיף קטן (א) תגיש בקשה מנומקת ומפורטת לממונה, ותשלח העתק מן הבקשה לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות.
: (ג) הממונה לא יתן את אישורו אלא לאחר שנתן לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות, הזדמנות להשמיע את טענותיה.

@ 38. מניעת מפגע
: התקנת מיתקנים של מערכות מים וביוב בידי חברה וכל שינוי בהם, לרבות סגירתם או הריסתם, ייעשו באופן שלא יהא בהם משום סכנה לבריאות הציבור, וככל האפשר באופן שלא יהא בהם משום מפגע לציבור או לסביבה.

@ 39. גביה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) חברה תנקוט את האמצעים הדרושים לגביית התשלומים המגיעים לה בעבור השירותים שהיא מספקת וכן הוצאות שהוציאה לפי [[סעיף 53]], ואולם היא לא תהיה רשאית להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב לצרכן שלא שילם את התשלומים שנדרשו ממנו כדין, אלא על פי כללים שייקבעו לפי [[סעיף 146]].
: (ב) [[פקודת המסים (גבייה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על תשלומים והוצאות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]]; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, כמשמעותה [[בסעיף 59(ב)]].

@ 40. העברת מים ושפכים בעבור אחרים (תיקון: תשע״ו)
: (א) חברה רשאית להרשות לספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה, להעביר דרך מערכת המים שלה מים המיועדים לתחום אותו ספק, ולהעביר דרך מערכת הביוב שלה שפכים שמקורם בתחום אותה חברה או רשות מקומית, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהם.
: (ב) הממונה, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לחברה, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה:
:: (1) להתקין בתחומה מערכת מים או ביוב, לשדרגה או להרחיבה, לשם אספקת שירותי מים או ביוב בעבור צרכנים שנמצאים בתחומה או להתקין בתחומה מערכת ביוב, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב בעבור ספק שירותי ביוב אחר;
:: (2) לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר;
:: (3) להעביר דרך מערכות המים או הביוב שלה מים או ביוב בעבור ספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה.
: (ג) לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
:: (1) מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית בחברה או בצרכניה, ובשים לב ליכולתה של החברה למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה;
:: (2) מנהל רשות המים והביוב הודיע לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב;
:: (3) ניתנה לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.
: (ד) בהוראה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ה).
: (ה) מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה.
: (ו) חברה שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי המים או הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו [[בחוק המים]].

=== סימן ד׳: סמכויות חברה הקשורות למקרקעין ===

@ 41. הגדרה
: [[בסימן זה]], ”הממונה” – לרבות אדם שהוא הסמיך לענין [[סימן זה]].

@ 42. כניסה למקרקעין ופעולות אחרות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) החברה וכל אדם שהיא הרשתה, רשאים, לצורך ביצוע תפקידי החברה, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים, ולבצע בהם פעולות אלה:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;
:: (2) להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב לאותם מקרקעין;
:: (3) לפי כללים שקבעה מועצת הרשות, ובאין כללים כאמור, באישור הממונה - להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב למקרקעין אחרים;
:: (4) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו־(3);
:: (5) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן קיים או מתוכנן של מערכת מים או ביוב, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (6) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן של מערכת מים או ביוב הנמצא בהם, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (7) לחפור תעלות, מינהרות ומעברים על־קרקעיים ותת־קרקעיים;
:: (8) להעביר צינורות במקרקעין;
:: (9) להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעולה התקינה של מערכות המים והביוב ולהסיר כל מכשול המפריע לפעולה כאמור;
:: (10) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה תחזיר החברה את הדרך, ככל האפשר, למצבה הקודם; בפסקה זו, ”דרך” – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:: (11) לעבור ברכב במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולה כמפורט בפסקאות (1) עד (10).
: (ב) כניסה למקום המוחזק בידי מערכת הבטחון טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

@ 43. קבלת הסכמת בעל מקרקעין או הודעה
: (א) כניסה למקרקעין שהם פרטיים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות:
:: (1) לפי [[סעיף 42(א)(2), (3), (4), (7), (8) ו־(10)]], טעונים הסכמת בעל המקרקעין; הומצאה לבעל המקרקעין הודעה על כוונה כאמור, והוא לא הודיע על התנגדותו בתוך 14 ימים, רואים אותו כאילו הסכים.
:: (2) לפי [[סעיף 42(א)(1), (5), (6) ו־(9)]] טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.
: (ב) כניסה למקרקעין ציבוריים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי [[סעיף 42]], טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.
: (ג) כאשר המקרקעין הם בנין, וכאשר יש במקרקעין בנין המשמש למגורים, תיעשה הכניסה בשעות היום.

@ 44. סייג
: על אף האמור [[בסעיף 43]], כניסה למקרקעין לצורך קריאת מונה, תחזוקתו או החלפתו, וכן לצורך ביצוע בדיקה, ביקורת, או פעולת תחזוקה או החלפה של מיתקן של מערכת מים או של מערכת ביוב, מסוג שקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אינה טעונה הסכמת בעל המקרקעין או הודעה מראש לבעל המקרקעין.

@ 45. התנגדות
: (א) הודיע בעל המקרקעין על התנגדותו לביצוע פעולות כאמור [[בסעיף 43(א)]], רשאית החברה לבקש מהממונה הרשאה לביצוע הפעולות.
: (ב) בעל המקרקעין הרואה עצמו נפגע מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות כאמור [[בסעיף 43(ב)]], רשאי להגיש התנגדות לממונה בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה, וימסור לחברה העתק מכתב ההתנגדות.

@ 46. הרשאה
: ביקשה החברה הרשאה לפי [[סעיף 45(א)]] או הוגשה התנגדות לפי [[סעיף 45(ב)]], רשאי הממונה, לאחר שנתן לנציג החברה ולבעל המקרקעין הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב במועדים שיקבע, לתת הרשאה לשימוש בסמכות לפי [[סעיף 42]], להתנותה בתנאים, או לסרב לתת הרשאה; הממונה יתן את החלטתו בתוך 30 ימים מקבלת טענות הצדדים, או מהיום שבו היה עליהם להגיש את טענותיהם, לפי המוקדם.

@ 47. ערעור
: (א) בעל המקרקעין הרואה את עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי [[סימן זה]], רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על ההרשאה.
: (ב) הגשת ערעור לבית המשפט אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי ההרשאה, ואולם בית המשפט רשאי להורות על עיכוב השימוש בסמכות.

@ 48. עבודות דחופות
: ראה המנהל הכללי של החברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך מניעה של נזק לאדם או לרכוש, בזבוז מים, זיהום מקורות מים או ים, או מפגע תברואי או סביבתי, ודחיה בנקיטת הפעולה עלולה לגרום להגדלת הפגיעה, רשאית החברה, וכל אדם שהוא הרשה, להשתמש בסמכויות המנויות [[בסעיף 42(א)]] אף ללא הסכמת בעל המקרקעין או מתן הודעה מראש לבעל המקרקעין, ואף שלא בשעות היום, בכפוף לאמור [[בסעיף 42(ב)]]; פעלה החברה כאמור, תמציא על כך הודעה לבעל המקרקעין ולממונה, בתוך 48 שעות מביצוע הפעולה.

@ 49. תשלום פיצויים
: (א) חברה וכל אדם שהיא הרשתה, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[פרק זה]], יימנעו, עד כמה שהדבר ניתן, מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין, ככל האפשר, למצבם הקודם.
: (ב) נגרם נזק ישיר כתוצאה משימוש בסמכות האמורה [[בסעיף 42]], תשלם החברה פיצויים על הנזק שנגרם; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.
: (ג) החליטה החברה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), תמסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך 60 ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 50. מיתקני החברה המחוברים למקרקעין
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן של מערכת מים או ביוב שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

=== סימן ה׳: סמכויות בדבר ביצוע עבודות ===

@ 51. סמכות חברה לדרוש ביצוע עבודות מבעלי נכסים ומפעלים (תיקון: תשע״ז)
: (א) חברה רשאית לקבוע למפעלים שבתחומה הוראות בענינים אלה:
:: (1) טיפול מקדים בשפכי תעשיה; הוראות כאמור יבואו נוסף על הוראות לפי כל דין ולא יגרעו מהן;
:: (2) ניטור של איכות שפכי התעשיה ודיווח על תוצאות הניטור לחברה, בדרך ובתדירות שקבעה;
:: (3) חובת מסירת הודעה לחברה על כל שינוי שחל בספיקה או באיכות של שפכי התעשיה, אשר יש בו כדי להשפיע על תקינות פעולתה של מערכת הביוב או על איכות הקולחים או הבוצה שהיא מייצרת;
: (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו ככל הנדרש לדעת החברה כדי –
:: (1) כדי למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה;
:: (2) למנוע נזקים למערכת הביוב, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים וטיהורם, או למערכת השבת קולחים; ההוראות יהיו בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לענין זה, ויכול שיהיו דרך כלל, לסוגי מפעלים או למפעל מסוים, בין כתנאי לחיבור המפעל למערכת הביוב ובין בכל עת לאחר מכן.
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום), התשע״ה–2014]].))
: (ג) ראתה חברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך טיפול תקין בשפכים ממקרקעין או ממפעל שבתחומה, הבטחת פעולתן התקינה של מערכות המים או הביוב, מניעה של נזק ממים או משפכים, זיהום מקורות מים או ים, או מניעה של מפגע תברואי או סביבתי, או הסרתו – רשאית היא, בכפוף לתנאי הרישיון ולכללים שקבעה מועצת הרשות בענין זה, לדרוש בכתב –
:: (1) מבעל המקרקעין או מהמפעל, להתקין ביב, לשנותו או לתקנו, לחבר ביב, ולשנות או לתקן צינורות או מיתקנים של מערכת מים או ביוב שבנכסו;
:: (2) מהמפעל לבצע, טיפול מקדים בשפכי תעשיה לפני כניסתם למערכת הביוב, כנדרש לפי כל דין ולפי הוראות שהחברה קבעה לפי סעיף קטן (א);
:: והכל בתוך המועד ובתנאים שתקבע החברה בדרישה.
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום), התשע״ה–2014]].))
: (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), בתחומו של ספק שירותי ביוב שבחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יהיו הסמכות לקבוע הוראות כאמור בסעיף קטן (א) והסמכות לדרוש ביצוע פעולות כאמור בסעיף קטן (ג), נתונות לחברת הביוב בלבד, לאחר שהתייעצה עם ספק שירותי הביוב כאמור; חברת הביוב תמסור לספק שירותי הביוב כאמור הודעה על קביעת הוראה או דרישת ביצוע פעולה, לפי סעיף קטן זה.

@ 52. ערר וערעור (תיקון: תשע״ז)
: (א) הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראה שקבעה החברה לפי [[סעיף 51(א) או (ד)]] או על ידי דרישת חברה לפי [[סעיף 51(ג) או (ד)]], רשאי להגיש ערר למי שהשר לאיכות הסביבה הסמיך לענין זה (להלן – המוסמך), שיהיה רשאי, לאחר שמיעת הצדדים, לבטל את ההוראה או את הדרישה או לשנותה.
: (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסמך לפי סעיף קטן (א), רשאי לערער עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו; החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה ניתנת לערעור ברשות.

@ 53. סמכות חברה לצמצם שירותים ולבצע עבודות (תיקון: תשע״ג–2, תשע״ז)
: (א) לא קיים בעל מקרקעין או מפעל הוראה או דרישה של החברה לפי [[סעיף 51]], החלטה של המוסמך לפי [[סעיף 52(א)]], או החלטה של בית משפט לפי [[סעיף 52(ב)]], לפי הענין, או נוכחה החברה כי הדבר דרוש לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי תעשיה, רשאית החברה –
:: (1) בהתאם לכללים שייקבעו לפי [[סעיף 146]] – להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב למקרקעין או למפעל;
:: (2) לאחר מתן התראה סבירה לפי נסיבות הענין ובכפוף לאמור [[בסעיף 42(ב)]] – להיכנס למקרקעין או למפעל ולבצע את העבודות הדרושות ולגבות את הוצאותיה מבעל המקרקעין או מהמפעל;
:: (3) שהיא חברת ביוב, בתחומו של ספק שירותי ביוב שבחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת – להורות לספק שירותי ביוב להפעיל את סמכותו כאמור בפסקאות (1) ו־(2) וכן להפסיק או לצמצם את מתן שירותי ההולכה והטיפול.
: (ב) ערר לפי [[סעיף 52(א)]] או ערעור לפי [[סעיף 52(ב)]] אינם מעכבים את השימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (א), זולת אם המוסמך או בית המשפט, לפי הענין, הורו אחרת.
: (ג) ביצוע עבודות על ידי החברה לפי סעיף זה אינו פוטר את בעל המקרקעין או המפעל מאחריות פלילית או אזרחית לפי חוק זה ולפי כל חיקוק אחר.

=== סימן ו׳: דוחות ומסירת מידע ===

@ 54. דוחות כספיים – שנתי וביניים (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2)
: (א) חברה תערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דוח כספי שנתי שלה מבוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד 30 באפריל שלאחר תאריך הדוח (בחוק זה – דוח שנתי).
: (ב) חברה תערוך ליום האחרון של חודש יוני של כל שנה (להלן – יום הדוח) דוח ביניים, מסוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד תום חודשיים מיום הדוח (בחוק זה – דוח ביניים).
: (ג) דוח שנתי ודוח ביניים ייערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים לענין דוח שנתי ולענין דוח ביניים, לפי הענין, והכללים שתקבע מועצת הרשות לפי [[סעיף 104]].
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ע–2010]].))
: (ד) חברה תפרסם את הדוח השנתי שלה כפי שתקבע מועצת הרשות בכללים.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בתקופה הראשונה רשאית חברה להגיש את הדוחות עד תום שלושה חודשים מן המועדים הקבועים להגשתם בסעיפים הקטנים האמורים.

@ 55. דוחות מידיים
: (א) מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לרשות דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ע–2010]].))
: (ב) הממונה רשאי לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לממונה דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.

@ 56. מסירת מידע (תיקון: תשס״ו, תשס״ז)
: (א) מועצת הרשות או עובד שהמועצה הסמיכה, וכן הממונה, רשאים לדרוש מחברה למסור להם בכתב הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים שכללה בדוח שנתי, בדוח ביניים או בדוחות מידיים, לפי [[סעיף 55]].
: (ב) למילוי תפקידיהם רשאים מועצת הרשות, באמצעות עובד שהיא הסמיכה, וכן הממונה –
:: (1) לדרוש מחברה, וכן מדירקטור בחברה מטעם רשות מקומית, מהמנהל הכללי של חברה ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה;
:: (2) לעיין ברשומות ובמסמכים של חברה.

@ 57. חובות דיווח לצרכנים ולציבור
: (א) מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים חובות דיווח לצרכנים ולציבור שיחולו על חברה, לרבות בדבר עמידתה באמות המידה שנקבעו לפי [[סעיף 99]], ובדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריותה.
: (ב) הכללים יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדוח השנתי ויתר הדיווחים ובדבר פרסומם ומועדי הפרסום.
: (ג) הוראות [[חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], יחולו על חברה, בשינויים המחויבים, לענין מידע בדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריות החברה, גם לאחר שתפסיק להיות בשליטת רשות מקומית, ויראו אותה כרשות ציבורית לענין זה; הרשות המקומית תמשיך לכלול את החברה ברשימה שהיא מעמידה לרשות הציבור לפי [[סעיף 4(ב) לחוק האמור]], בהתאם לפרטים שתמסור לה החברה.

=== סימן ז׳: מילוות ואיגרות חוב ===

@ 58. פטור
: הוראות [[+|סעיפים 45]], [[+|46]] [[ו־46א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985]], לא יחולו על חברה.

== פרק ד׳: ניהול החברה ==

=== סימן א׳: הגדרות ===

@ 59. הגדרות [[לפרק ד]] (תיקון: תשע״ג–2)
: [[בפרק זה]] –
: (א) ”דירקטור חיצוני” – כהגדרתו [[בחוק החברות]];
: (ב) ”חברה בשליטת רשות מקומית” – חברה שיותר מ־50 אחוזים מאמצעי שליטה בה, מסוג כלשהו, מוחזקים בידי רשות מקומית או רשויות מקומיות, וכן חברה־בת שלה שקיבלה רישיון כאמור [[בסעיף 15(ג)]].
: (ג) ”הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים” או ”הוועדה” – הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 63א]].

=== סימן ב׳: הדירקטוריון ===

@ 60. תנאי כשירות (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) כשיר לכהן כדירקטור בחברה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ב) לא יכהן אדם כדירקטור בחברה אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברה; כהונתו של אדם כחבר מועצה לרבות כראש רשות מקומית, או כעובד של רשות מקומית שהיא בעלת אמצעי שליטה בחברה, לא תיחשב כיוצרת ניגוד ענינים כאמור.
: (ב1) מבקר של רשות מקומית לא יכהן כדירקטור בחברה שאותה רשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בה.
: (ג) מי שמונה דירקטור בחברה, ימסור לחברה, לא יאוחר מתום 14 ימים מיום מינויו, הצהרה לפיה מתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן בדבר העדר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (ב), והחברה תשלח העתק ממנה לממונה.
: (ד) חדלו להתקיים בדירקטור תנאי הכשירות, יכנס הדירקטוריון אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי חברה־בת שקיבלה רישיון כאמור [[בסעיף 15(ג)]].

@ 61. החלת הוראות על דירקטורים בחברה (תיקון: תשע״ג–2, תשע״ז, תשע&quot;ט)
: (א) דירקטורים בחברה ימונו בידי מועצת הרשות המקומית שהיא בעלת המניות בחברה, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי [[סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות]] (בסעיף זה – הועדה); הוראות [[סעיף 18ב(ב) ו־(ג)(1), (3), (4) ו־(5) לחוק החברות הממשלתיות]], יחולו, בשינויים המחויבים, על עבודת הועדה ותפקידיה.
: (ב) על דירקטורים בחברה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17א]], [[+|19]], [[+|20]], [[+|21]], [[+|22(א)(1), (3), (5) ו־(6)]] [[ו־23 לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים האלה:
:: (1) בכל מקום במקום ”הרשות” יקראו ”הממונה”;
:: (2) בכל מקום במקום ”השרים” יקראו ”מועצת הרשות המקומית”.
: (ג) לא יתמנה דירקטור בחברה מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הועדה, להיות דירקטור בחברה; דירקטור יחדל לכהן בחברה לפני תום תקופת כהונתו אם הורשע בעבירה כאמור.
: (ד) דירקטור שמונה בהיותו חבר מועצת רשות מקומית או עובד שלה, וחדל להיות חבר או עובד כאמור, יחדל לכהן כדירקטור בחברה; ואולם ניתן למנותו מחדש, לאחר התייעצות עם הועדה.
: (ה) הוראות סעיף זה יחולו גם על דירקטורים מטעם חברה בשליטת רשות מקומית בחברה־בת שלה שקיבלה רישיון כאמור [[בסעיף 15(ג)]] או בחברת ביוב.
: (ו) מינוי דירקטורים בחברה אזורית ייעשה בהסכמה של כלל בעלי המניות; לא מונו דירקטורים במספר המזערי כאמור [[בסעיף 63(א)(1) ו־(1א)]] עד המועד הקובע, תמנה אותם הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים לפי [[סעיף 63א]].

@ 62. החלת הוראות על חברה שאינה בשליטת רשות מקומית
: חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו, נוסף על הוראות [[סעיף 60]], הוראות [[סימן ה פרק 1 חלק 6 לחוק החברות|סימן ה׳: דירקטור חיצוני, שבפרק הראשון לחלק השישי בחוק החברות]], אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה [[בחוק החברות]].

@ 63. החלת הוראות על חברה בשליטת רשות מקומית (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2, תשע&quot;ט)
: (א) כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית יחולו, נוסף על הוראות [[סעיף 60]], ההוראות האלה:
:: (1) מספר חברי הדירקטוריון של החברה יהיה לפחות חמישה ולא יותר מתשעה, ואולם בחברה שבתחומה 100,000 תושבים לפחות ואמצעי השליטה בה מוחזקים בידי ארבע רשויות מקומיות לפחות, מספר חברי הדירקטוריון לא יעלה על אחד עשר;
:: (1א) מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שמונה או תשעה – לא יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים, ואם מספר חבריו עולה על תשעה - לא יפחת ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים;
:: (2) לא יותר מרבע מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ברשות המקומית;
:: (3) בהרכב הדירקטוריון יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין;
:: (3א) בהרכב הדירקטוריון יינתן ככל הניתן ייצוג לכל הרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בחברה, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1);
:: (4) נעדר דירקטור משלוש ישיבות רצופות של הדירקטוריון או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת, תמסור החברה מיד הודעה על כך לממונה, והדירקטוריון יכנס אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו, אלא אם כן אישר הדירקטוריון, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה, ברוב קולות חבריו, כי הסיבה להיעדרותו היתה מוצדקת;
:: (5) החלטות החברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה לפי כללים שקבעה המועצה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הממונה לא יאשר ייעוד רווחים לחלוקה אם החברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה או הוראה לפי [[סעיף 6ז(ה)]] במועדים שנקבעו לכך [[באותו סעיף]]; חלק הממונה על החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת מועצת הרשות;
::: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (ייעוד רווחים), התשע״ד–2014]].))
:: (6) עסקה כאמור [[בסעיפים 26]] [[ו־26א]] וכן עסקה של חברה עם אדם אחר, שלרשות מקומית בעלת עניין בחברה יש בה עניין אישי, טעונות אישור ועדת הביקורת של החברה, כל עוד החברה חייבת במינוי ועדת ביקורת לפי [[סעיף 70(א)]], ולאחריו אישור הדירקטוריון ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שבישיבה נוכח לפחות דירקטור חיצוני אחד; הוראות אלה לא יחולו לגבי עסקה שעניינה חלוקת דיבידנד; בפסקה זו, ”בעל עניין” ו”עניין אישי” – כהגדרתם [[בחוק החברות]];
:: (7) ישיבה או חלק מישיבה שיושב ראש הדירקטוריון מנוע מלהשתתף בהם עקב ניגוד עניינים, ינוהלו בידי דירקטור חיצוני שיבחר הדירקטוריון.
: (א1) בהעדר הסכמה בין בעלי המניות בחברה אזורית בדבר אופן מינוים של דירקטורים, וכל עוד החברה האזורית היא בשליטת רשויות מקומיות, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לכל רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית תהיה זכות למנות דירקטורים במספר השווה למכפלה של מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בה לפי סעיף קטן (א) ביחס שבין מספר התושבים באותה רשות מקומית ובין מספר התושבים בכלל הרשויות המקומיות שבתחום החברה האזורית, מעוגלת כלפי מטה; בפסקה זו, &quot;מספר התושבים&quot; - מספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין;
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), חושב מספר חברי הדירקטוריון שרשאית כל רשות מקומית למנות לפי אותה פסקה, ולפי אותו חישוב נותרה רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית בלא דירקטור מטעמה, רשאית אותה רשות מקומית למנות דירקטור אחד מטעמה אף אם מינוי כאמור יביא לכך שמספר חברי הדירקטוריון יעלה על מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בחברה האזורית לפי סעיף קטן (א)(1); אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(1א) לעניין היחס בין מספר הדירקטורים החיצוניים למספר הדירקטורים שאינם חיצוניים באותה חברה;
:: (3) לא מונו דירקטורים במספר המרבי שניתן למנות בחברה אזורית לפי סעיף קטן (א), תחולק הזכות למנות דירקטורים מעבר למספר הדירקטורים לפי פסקה (1) ועד למספר המרבי של דירקטורים שניתן למנות באותה חברה בסדר יורד בין בעלי המניות, החל מבעל המניות שנותרה לו השארית הגבוהה ביותר לפני העיגול כלפי מטה לפי פסקה (1), למעט רשות מקומית שמינתה דירקטור אחד מטעמה לפי הוראות פסקה (2);
:: (4) מספר התושבים כאמור בפסקה (1) ייבחן אחת לחמש שנים, ובהתאם לכך יעודכן מספר חברי הדירקטוריון שבעל מניות רשאי למנות לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שחבר דירקטוריון שכיהן בדירקטוריון במועד העדכון ישלים את תקופת כהונתו לפי דין.
: (ב) הממונה רשאי, באישור מועצת הרשות, לפטור, בכתב, חברה מהצורך לקבל את אישורו לפי הוראת סעיף קטן (א)(5), אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת; בסעיף קטן זה, ”מניות” – תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת תעודות כאמור.
: (ג)(1) פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1) או פחת מספר הדירקטורים החיצוניים מהמספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1א), יורה הממונה לרשות המקומית למנות דירקטור לשם השלמת החסר בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שעליה יורה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים.
:: (2) לא מונה דירקטור או דירקטור חיצוני כנדרש לפי הוראת הממונה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), תמנה הוועדה דירקטור חיצוני במקומו.
:: (3) תקופת כהונתו של מי שהוועדה מינתה לפי פסקה (2) תהיה עד שימונו דירקטורים או דירקטורים חיצוניים במספר ובהרכב הנדרש לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א), לפי העניין, או עד תום שנה ממועד מינויו, לפי המאוחר;
:: (4) הוראות [[סעיפים 60]] [[ו־61]] יחולו על מינוי וכהונה של מי שהוועדה מינתה לפי פסקה (2), בכפוף להוראות פסקאות (1) עד (3).

@ 63א. ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) מועצת הרשות תמנה ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בחברות.
: (ב) בוועדה יכהנו שלושה חברים, ובהם אישה אחת לפחות, והם:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי שיציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
:: (2) שני חברים שיציע יושב ראש הוועדה, שהם בעלי מומחיות בתחום המים והביוב ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור.
: (ג) חבר הוועדה יתמנה לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ד) לא ימונה כחבר ועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
: (ה) חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למועצת הרשות;
:: (2) מועצת הרשות החליטה להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
::: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
::: (ב) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר ועדה, למעט הגשת כתב אישום כאמור בסעיף קטן (ד).
: (ו) המועצה רשאית להשעות חבר ועדה בשל הגשת כתב אישום נגדו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף זה.
: (ז) רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ט) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בחברה שהוועדה דנה בעניינה או כשולטים בחברה האמורה.
: (י) הוועדה היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]]].
: (יא) חבר ועדה שאינו עובד המדינה זכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות הוועדה וכן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות באותן ישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה והחזר הוצאות בעד ההשתתפות; שר האוצר יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות כאמור ואת שיעוריהם.
: (יב) לעניין ניגוד עניינים, מינוי חבר ועדה במקום חבר ועדה שחדל לכהן ותוקף פעולות יחולו הוראות [[סעיפים 3ד עד 3ו לחוק הנפט, התשי״ב–1952]], בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום ”השר” יקראו ”המועצה”.

@ 64. תפקידי הדירקטוריון
: דירקטוריון של חברה יעסוק, בין השאר, בענינים אלה, נוסף על תפקידיו כאמור [[בסעיף 92 לחוק החברות]]:
: (1) יאשר מדי שנה את תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה וכל שוני בהן;
: (2) יאשר מדי שנה את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח של החברה וכל שוני בהם;
: (3) יקבע את תקן כוח האדם בחברה ואת מדיניות השכר בחברה, לרבות תנאי פרישה והטבות כספיות אחרות, וכל שינוי במדיניות זו;
: (4) ימנה את ועדות הדירקטוריון ויקבע את סמכויותיהן;
: (5) יעקוב אחר אופן ביצוע החלטותיו בידי המנהל הכללי של החברה.

@ 65. ישיבות הדירקטוריון
: (א) ישיבות הדירקטוריון יתקיימו לפחות אחת לחודשיים.
: (ב) הדירקטוריון יקיים ישיבה מיוחדת לפי דרישת הממונה, ביוזמת הממונה או ביוזמת מועצת הרשות; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם דרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה, וההחלטות יובאו מיד לידיעת הממונה, ואם הישיבה זומנה ביוזמת מועצת הרשות – גם לידיעת מועצת הרשות.

@ 66. מנין חוקי בישיבות ולהחלטות (תיקון: תשע״ג–2)
: (א)(1) המנין החוקי לישיבות הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד;
:: (2) המנין החוקי לענין פסקה (1) נדרש בפתיחת הישיבה.
: (ב) המנין החוקי לקבלת החלטות הדירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.
: (ג) החלטות הדירקטוריון יירשמו בפרוטוקול בתום כל ישיבה.

@ 67. ועדות הדירקטוריון
: (א) הדירקטוריון רשאי לאצול מסמכויותיו, למעט מהסמכויות המפורטות [[בסעיף 64]], לועדה של שלושה לפחות מבין חבריו, ואשר בה לפחות דירקטור חיצוני אחד.
: (ב) הדירקטוריון רשאי למנות ועדת השקעות ופיתוח שתפקידיה יהיו, בין השאר, לפקח על ביצוע תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה, ולבדוק את מידת ההתאמה להוראות הממונה; לא מינה הדירקטוריון ועדה כאמור – יבצע הדירקטוריון תפקידים אלה.

=== סימן ג׳: המנהל הכללי ועובדי החברה ===

@ 68. מינוי וכשירות מנהל כללי (תיקון: תשע״ג–2, תשע״ז)
: (א) הדירקטוריון ימנה לחברה מנהל כללי, ואולם החברה רשאית לקבוע כי לא ימונה בה מנהל כללי, וכי תפקידי המנהל הכללי, שירותי הניהול השוטף של ענייניה ושירותי הביצוע של תפקידיה יבוצעו באמצעות חברה מנהלת; ולעניין חברת ביוב – באמצעות חברה שמחזיקה בה.
: (א1) המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום שלושה חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה; קבעה חברה כי לא ימונה בה מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א), תתקשר עם חברה מנהלת לא יאוחר מהמועד האמור.
: (ב) הדירקטוריון לא ימנה מנהל כללי מי שהוא חבר מועצה או עובד של רשות מקומית כלשהי, או מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מנהל כללי בחברה, וטרם חלפו עשר שנים מיום גזר הדין או מיום שגמר לרצות עונש מאסר בפועל אם הוא נדון, בפסק דין סופי, לעונש כאמור.
: (ג) על המנהל הכללי יחולו תנאי הכשירות הקבועים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ד) כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו על המנהל הכללי גם הוראות [[סעיף 37 לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, והוא יתמנה לאחר התייעצות עם הועדה האמורה [[בסעיף 61(א)]].
: (ה) חדלו להתקיים במנהל כללי תנאי כשירות, יבטל הדירקטוריון את מינויו וימנה אחר במקומו.

@ 69. עובדים
: לא תעסיק חברה כעובד מי שהוא עובד של רשות מקומית שהיא בעלת ענין בחברה, או של תאגיד שבשליטת רשות מקומית כאמור, או מועסק על ידן, במישרין או בעקיפין, זולת עובדים שהושאלו לחברה לפי הוראות [[סעיף 26]].

=== סימן ד׳: ביקורת פנימית ===

@ 70. ועדת ביקורת (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות [[חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992]], והדירקטוריון ימנה ועדת ביקורת מבין חבריו, שמספר חבריה לא יפחת משלושה ורוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה, הם דירקטורים חיצוניים.
: (ב) חדלה החברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות [[פרק רביעי שבחלק הרביעי לחוק החברות]], אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה [[בחוק החברות]].

@ 71. מסירת דוחות ביקורת
: (א) מבקר הפנים של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מדוחות הביקורת שלו.
: (ב) יושב ראש ועדת הביקורת של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מהחלטות הועדה.

== פרק ה׳: החזקת אמצעי שליטה בחברה ==

@ 72. הגדרות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: [[בפרק זה]] –
:- ”הממשלה” – הממשלה או ועדת השרים שהיא הסמיכה לענין [[פרק זה]] ושבה חברים לפחות השרים;
:- ”העברה”, של אמצעי שליטה – לרבות הקצאה או הנפקה של ניירות ערך המקנים אמצעי שליטה או של ניירות ערך הניתנים להמרה בניירות ערך כאמור;
:- ”העברה לאחר” – העברה למי שאינו רשות מקומית מבין הרשויות המקומיות האמורות [[בסעיף 73]];
:- ”השרים” – (((נמחקה).))

@ 73. הבעלות במועד הקמת החברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2, תשע״ז)
: (א) במועד הקמתה תהיה חברה בשליטה ובבעלות מלאה של הרשות המקומית שבתחומה היא פועלת; הוקמה החברה בידי יותר מרשות מקומית אחת, תהיה החברה בשליטה ובבעלות מלאה שלהן, בחלוקה ביניהן לפי כללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה, ואולם הרשויות המקומיות רשאיות להסכים ביניהן, באישור הממונה, על חלוקה אחרת מזו שנקבע בכללים כאמור.
: (א1) הבעלות בחברת ביוב משותפת תחולק בין ספקי שירותי הביוב שמחזיקים בה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות, בהתייעצות עם הממונה, ואולם ספקי שירותי הביוב רשאים להסכים ביניהם, באישור הממונה, על חלוקה אחרת מזו שנקבעה בכללים כאמור.
:: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017]].))
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), חלוקת הבעלות בחברה אזורית בין הרשויות המקומיות תהיה כפי שיורה להן הממונה, בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה; כללים כאמור ייקבעו בהתחשב בשווי הנכסים שבבעלות כל אחת מהרשויות המקומיות בלא חברה והתחייבויותיהן ובכמות המים שכל אחת מהרשויות המקומיות סיפקה לצרכניה; חלוקת הבעלות בין רשויות מקומיות המחזיקות במשותף בחברה אחת שאינה חברה אזורית תיעשה בהתחשב בשיעור החזקתן של אותן רשויות מקומיות; הממונה יורה על חלוקת הבעלות בתוך שלושים ימים מיום קבלת מידע ומסמכים כנדרש לפי [[סעיף 6ג(ג)(1)]] לעניין חלוקת בעלות בחברה אזורית.

@ 73א. החלטות של חברה אזורית ושל חברת ביוב משותפת הדורשות רוב מיוחד (תיקון: תשע&quot;ג–2, תשע״ז)
: (א) החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חברה אזורית או של חברת ביוב משותפת בנושאים אלה יתקבלו ברוב של שני שלישים:
:: (1) החלטה בדבר ייעוד רווחים; החלטה כאמור תתקבל על ידי הדירקטוריון באישור האסיפה הכללית;
:: (2) אישור עסקה שמתקיים בה האמור [[בסעיף 270(1) לחוק החברות]]; החלטה כאמור תתקבל על ידי הדירקטוריון;
:: (3) אישור עסקה לפי [[סעיף 63(א)(6)]], שאינה טעונה אישור של ועדת הביקורת.
: (ב) מועצת הרשות, לפי המלצת הממונה ובהתייעצות עם שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לעניין אופן קבלת החלטות נוספות של חברה אזורית או של חברת ביוב משותפת, לשם שמירת ענייניהם של בעלי אמצעי שליטה בה שהחזקותיהם מצומצמות יחסית להחזקותיהם של בעלי אמצעי שליטה אחרים בה או לשם מניעת פגיעה ברמת שירותי המים והביוב הניתנים לצרכניה.

@ 74. העברת אמצעי שליטה בתקופה הראשונה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: בתקופה הראשונה לא תועבר לאחר השליטה בחברה ולא יועברו לאחר אמצעי השליטה בחברה, בשיעור כלשהו, אלא באישור הממשלה לאחר שקיבלה חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה; ניתן אישור כאמור, יחולו הוראות [[פרק זה]].

@ 75. החלטה על העברה או על הקצאה של אמצעי שליטה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) החלטה של רשות מקומית להעביר לאחר שליטה או אמצעי שליטה בחברה, כולם או מקצתם, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.
: (ב) החלטה של חברה שרשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בה, להעביר לאחר אמצעי שליטה או שליטה בחברה, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.
: (ג) ההחלטה הראשונה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (א) או (ב), וכן החלטה שכתוצאה ממנה תועבר השליטה בחברה לאחר, טעונות אישור של הממשלה לאחר שקיבלו חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה;
: (ד) החלטה לפי סעיף זה לא תתקבל אלא אם נקבעו כללים לפי [[סעיף 77]].

@ 76. רכישה והחזקה של שליטה ואמצעי שליטה בחברה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) לא ירכוש אדם שליטה ולא ישלוט בה אלא באישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה.
: (ב) לאחר התקופה הראשונה לא ירכוש ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של עשרה אחוזים או יותר, אלא אם כן ניתן לכך אישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, זולת אם קיבלם באישור הממשלה לפי [[סעיף 74]]; מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, ליתן אישור לרכישה מסוימת, או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים.
: (ג) לא יעביר אדם אמצעי שליטה או שליטה בחברה כל עוד לא קיבל הנעבר אישור לפי [[פרק זה]].
: (ד) מועצת הרשות תפרסם הוראות בדבר הדרכים להגשת בקשה לקבלת אישור לפי [[פרק זה]], את הפרטים שייכללו בבקשה והמסמכים שיצורפו אליה.
: (ה) חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית כהגדרתה [[בסעיף 59(ב)]], רשאית מועצת הרשות לפטור אותה מהוראות [[סעיף 75]] וסעיף זה ומהוראות כללים שנקבעו לפי [[סעיף 77(א) ו־(ב)]], כולן או מקצתן, ולקבוע תנאים לפטור כאמור.

@ 77. תקנות לענין העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) מועצת הרשות תקבע כללים בדבר ההליכים להעברת אמצעי שליטה בחברה מאת רשות מקומית, כדי להבטיח שוויוניות בין מעוניינים ברכישה ולהפיק את מרב היתרונות לרשות המקומית ולצרכני החברה.
: (ב) מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר החובות שיחולו על חברה שרשות מקומית החליטה לגביה כאמור [[בסעיף 75]], ועל נושאי משרה בה, ככל שייראה דרוש להבטחת ביצועה הנאות של החלטה כאמור.
: (ג) מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים תנאים והגבלות נוספים להעברה של אמצעי שליטה בחברה כדי להבטיח את האינטרס הציבורי ובכלל זה נאותות הבעלות בחברה, תפקודה התקין ומניעת ריכוזיות בתחום המים והביוב.
: (ד) כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 78. איסורים מיוחדים (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) חברה, תאגיד בשליטת חברה או בעל ענין בחברה, לא ירכשו ולא יחזיקו אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בחברה אחרת למעט חברת ביוב שהיא חברה־בת כאמור [[בסעיף 15(ג1)(1)(א)]], או בבעל רישיון משנה הפועל בתחום חברה אחרת, אלא באישור הממונה; הממונה רשאי ליתן אישור לרכישה מסוימת או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים, הכל על פי כללים שקבעה המועצה.
: (ב) מי שמספק את רוב המים הנצרכים בתחום החברה, תאגיד השולט בו או תאגיד בשליטתו, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בחברה שהוא מספק את רוב המים הנצרכים בתחומה.

@ 79. מכירת אמצעי שליטה המוחזקים שלא כדין
: (א) החזיק אדם, ללא אישור כנדרש לפי חוק זה, בשליטה או באמצעי שליטה, יהיה חייב למכור את אמצעי השליטה המקנים לו שליטה או את אמצעי השליטה העודפים, לפי הענין; עד למכירה לא יהיה המחזיק או מי מטעמו רשאי להפעיל את הזכויות מכוח אמצעי השליטה האמורים ולא יהיה תוקף להפעלת זכות כאמור.
: (ב) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה לאחר שהממונה נתן לו התראה בכתב, רשאי בית משפט מחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה ולהפעלת הזכויות מכוחם עד למכירתם.

== פרק ו׳: הרשות הממשלתית למים וביוב (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) ==

=== סימן א׳: הרשות, מטרותיה ותפקידיה לענין חוק זה (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) ===

@ 80. מטרות הרשות לענין חוק זה (תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז)
: הרשות תהיה, לענין חוק זה, רשות פיקוח ממשלתית שמטרתה להבטיח כי מתן שירותי המים והביוב על ידי חברות שיוקמו לפי חוק זה ועל ידי ספקי שירותי ביוב, יהיה ברמות שירות, איכות ואמינות נאותות, ובמחירים סבירים על פי עקרון העלות המוכרת.

@ 81. תפקידי הרשות וביצועם (תיקון: תשס״ו, תשס״ז)
: (א) תפקידי הרשות, לענין חוק זה, הם, בין השאר:
:: (1) לקבוע, לפי [[סעיף 99]], אמות מידה לשירותים שעל חברה לתת, ולפקח על מילוי חובותיה של חברה על פי אמות המידה ועל טיפולה בתלונות צרכנים;
:: (2) לקבוע, לפי [[סעיף 101]], כללים לחישוב עלות השירותים שעל חברה לתת, וכללים בדבר תשלומים ותעריפים;
:: (3) לבצע פעולות של בקרת העלויות של החברות, ולקבוע, לפי [[סעיף 102]], תעריפים לכל חברה;
:: (4) לקבוע, לפי [[סעיפים 55]], [[75]] [[ו־103]], כללים בדבר חובות פרסום ודיווח לצרכנים, לציבור ולרשות, שיחולו על חברה, באופן שיבטיח פומביות ושקיפות של פעולותיה, ולפקח על מילוין;
:: (5) לייעץ לממונה ולשרים בעניינים שבהם עליהם להתייעץ עימה לפי חוק זה.
: (ב) תפקידי הרשות, למעט אלה שיוחדו למועצת הרשות, יבוצעו בידי מנהל הרשות בהתאם להחלטות המועצה ובאמצעות עובדי הרשות.

=== סימן ב׳: מועצת הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) ===

@ 82. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 83. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 84. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 85. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 86. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 87. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 88. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 89. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 90. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 91. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג׳: מנהל הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) ===

@ 92. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 93. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 95. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד׳: עובדי הרשות (((בוטל))) (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) ===

@ 96. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))

=== סימן ה׳: תקציב הרשות ועסקאותיה (((בוטל))) (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) ===

@ 97. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))
@ 98. (תיקון: תשס״ו, תשס״ז) : (((בוטל).))

=== סימן ו׳: קביעת אמות מידה לשירות ===

@ 99. אמות מידה לשירות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה או לפי הצעתו, אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה ולהבטחתם ברציפות ולאורך זמן, ובלבד שלא יסתרו כל דין אחר.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תקבע מועצת הרשות אמות מידה והוראות בענינים אלה:
:: (1) פרקי הזמן המרביים לחיבורו של נכס למערכת המים ולמערכת הביוב, ולתיקון תקלות במערכות המים והביוב;
:: (2) פרקי הזמן המרביים שבהם רשאית חברה להפסיק אספקת שירותים לצורך תיקון תקלות במערכות המים והביוב, וחובת חברה לתת הודעה מראש על הפסקות מתוכננות;
:: (3) דרכי טיפול של חברה בתלונות של צרכנים.
:: (4) חובתה של חברה להתקין ולהפעיל מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה ממדי-מים אל החברה (בפסקה זו - מערכת קריאה מרחוק), ובלבד -
::: (א) שבכללים לפי פסקה זו ייקבעו הוראות לעניין האפשרות להתקין ולהפעיל במערכת קריאה מרחוק מנגנון להשבתה מוחלטת של הפעילות החשמלית במערכת בימי מנוחה כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], כדי להתחשב בזכותו של צרכן לקיים את ימי המנוחה לפי דתו או עדתו;
::: (ב) שלא תושת על צרכן הצורך מים למטרת צורכי בית, במישרין, עלות התקנה ראשונה של מערכת קריאה מרחוק, ובכלל זה מערכת ובה מנגנון כאמור בפסקת משנה (א), ביחידת דיור, חלף מד-מים המותקן באותה יחידת דיור.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]].))

@ 100. פיצוי בשל הפרה
: מועצת הרשות תקבע כללים בענין סכומי כסף שתשלם חברה לצרכנים בשל הפרת הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 99]].

=== סימן ז׳: קביעת כללים לחישוב עלות ותעריפים ===

@ 101. כללים לחישוב עלות השירותים וכללי עדכון ותשלום (תיקון: תשע״ז)
: (א) מועצת הרשות תקבע כללים לפי עקרונות אחידים לחישוב העלות הריאלית, לרבות שיעור תשואה נאות על ההון, של שירותי מים ושל שירותי ביוב שנותנת חברה; כללים כאמור יכול שייקבעו לפי שטח הקרקע והמבנים שאליהם או שבהם מסופקים המים או שמהם זורמים השפכים, העומס על המערכת, איכות המים, סוג השפכים ואיכותם, או כל ענין אחר שיש בו לשנות את העלות של שירותי המים או שירותי הביוב, ויכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים שמספקת חברה או לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
: (ב) מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים את אופן מתן ההודעה על התשלומים בעבור השירותים שמספקת חברה לצרכניה, את אופן גבייתם, באחת או לשיעורין על פני תקופה, וביטחונות לתשלומם, ואת סדרי הגביה ובירור מחלוקות בענין תשלומים.
: (ג) מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים –
:: (1) נוסחאות לעדכון תעריפים ותקופות שבהן יחולו הנוסחאות;
:: (2) דרכי ניכוי מן התעריפים של שיעור הפחתה שייקבע לפי [[סעיף 102(ד)(2)]];
:: (3) שיעורי ריבית או הפרשי הצמדה וריבית שישולמו לחברה על תשלומים לשיעורין ועל איחור בתשלומים לחברה, ושישולמו בידי חברה בעת החזר תשלומי יתר שגבתה.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015]].))

@ 102. קביעת תעריפים לפי עקרון העלות המוכרת (תיקון: תשע״ג, תשע״ג–2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) מועצת הרשות תקבע את התעריפים לתשלומים שתגבה חברה מצרכניה בעד שירותי מים ובעד שירותי ביוב, ורשאית היא לקבוע תעריפים לתשלומים אחרים, לרבות בעד פעולות ניטור ופיקוח על שפכי תעשיה שמבצעת החברה, וכן תקבע תעריפים מופחתים לתשלום שתגבה חברה מצרכניה בעד צריכת מים למטרת צורכי בית שהוכרה כנזילה, ורשאית היא לקבוע תעריפים מופחתים, בין השאר בהתחשב בהיקף הנזילה.
:: ((פורסמו [[כללי איגודי ערים (תעריפים לשירותי ביוב שמספקים איגודי ערים לביוב), התשע״ה–2014]].))
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב1) ו־(ג), התעריפים בעד שירותי המים ובעד שירותי הביוב ייקבעו בהתאם לעלות אספקת השירותים, בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 101(א)]]; כל מחיר ישקף, ככל האפשר, את עלות השירות שלו הוא נקבע.
: (ב1)(1) שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע, בכל שנת כספים, אמות מידה שוויוניות בהתחשב בשיקולים סוציאליים, שלפיהן יקבע כאמור רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב; אמות המידה והרשימה כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת לפחות שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים ויפורסמו ברשומות.
:: (2) סך ההפחתה בתשלום של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב ימומן מתקציב המדינה בדרך של תמיכה, ובלבד שסך התמיכה לא יעלה על סכום השווה ל־1.5% מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים הצורכים מים למטרת צורכי בית לפי [[חוק המים]] בעד שירותי המים ושירותי הביוב.
:: (3) חלפו 60 ימים מתחילת שנת הכספים ולא אושרו אמות המידה ורשימת סוגי הזכאים כאמור בפסקה (1), יחול תשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב לגבי אותה שנת כספים בהתאם להוראות פסקה (2), לפי אמות המידה והרשימה שנקבעו בשנת הכספים שקדמה לה כל עוד לא פורסמו אמות המידה ורשימת סוגי הזכאים לאותה שנת כספים.
:: (4) שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת לפי סעיף קטן זה, וכן הוראות לעניין אופן מסירת מידע לשם הוכחת זכאות כאמור.
:: (5) הוראות שנקבעו לפי סעיף זה לגבי זכאות לתשלום מופחת לזכאי לגמלה לפי [[סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ&quot;א-1980]], יחולו, בשנים 2022 עד 2025, גם על אישה תושבת ישראל שמלאו לה 62 שנים ומשתלמת לה גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]].
: (ג) ניתנה מתקציב המדינה תמיכה לשם הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מכלל העלות המוכרת של אותו שירות לצורך קביעת התעריף, כל עוד ניתנת התמיכה.
: (ד) בקביעת התעריפים רשאית מועצת הרשות –
:: (1) שלא להביא בחשבון הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה חורגות מן הסביר או הנחוץ;
:: (2) לקבוע שיעור הפחתה מעדכון תעריפים לשם התייעלות.
: (ה) בקביעת התעריפים לא תביא מועצת הרשות בחשבון הוצאות בשל תשלום קנסות או עיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, וכן דיבידנד או רווחים שחולקו, או הטבות שניתנו, בניגוד לצו לפי [[סעיף 116(א)(2)]].
: (ו) מועצת הרשות לא תשתמש בסמכויותיה לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את דברה.
: (ז) קבעה מועצת הרשות לחברה תעריפים לתשלום בעד שירות, לא תגבה החברה תשלומים בעד אותו שירות אלא בהתאם לתעריפים שאושרו לה.
: (ח) נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, לא יחולו הוראות [[חוק המים]], בדבר קביעת מחירים ותעריפים למים ולהספקת מים, על התשלומים שמגיעים לחברה מצרכניה בעד מים שהיא מספקת ובעד הספקתם.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015]].))

@ 103. תשלומים בעד הקמת מערכת מים או ביוב ומניעת כפל תשלומים (תיקון: תשס״ו)
: (א) מועצת הרשות תקבע כללים ותעריפים לפי [[סימן זה]] לענין תשלומים חד־פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, בהתאם להוראות אלה:
:: (1) לגבי נכס שכבר שולמו בשלו לרשות המקומית דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי השלב שעליו שולמו;
:: (2) לגבי נכס שכבר שולמו בשלו, לרשות המקומית או לחברה, היטלים או אגרות לחיבור או לפיתוח מערכת מים, או היטל ביוב, או תשלום שנקבע לפי חוק זה, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי שטח הקרקע ושטח הבנין שבשלהם שולמו, ואם שולמו לפי אמת מידה אחרת – לגבי אותה אמת מידה, לפי הענין;
:: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), החליט דירקטוריון החברה כי כתוצאה מתוספת בניה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת, או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ניתן לחייב את בעל הנכס בתשלום לפי התעריפים שתקבע מועצת הרשות לפי [[סימן זה]].
: (ב) קבעה מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, תקבע תעריף מופחת או פטור בעד תקופה שתקבע, לענין נכסים ששולמו בשלהם תשלומים חד־פעמיים, כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2).
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009]].))
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015]].))

=== סימן ח׳: הוראות שונות ===

@ 104. כללי דיווח
: ראתה מועצת הרשות כי הדבר דרוש לה למילוי תפקידיה לפי [[סעיפים 101]] [[ו־102]], רשאית היא לקבוע לחברות כללים בדבר הכללת פרטים בדוחות שיוגשו לפי [[סעיף 54]] או בדוחות נפרדים, אם הם לא נדרשים לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים או כללי הדיווח המקובלים, או אם הם מהווים פירוט נוסף של הנדרש לפי העקרונות והכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ע–2010]].))

@ 105. דוח מתקן או נוסף
: מועצת הרשות רשאית להורות לחברה, לאחר שניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להגיש, בתוך תקופה שתורה –
: (1) דוח המתקן דוח שהוגש לפי חוק זה או דוח שיכלול חוות דעת נוספת על חוות דעת שנכללה בו, אם נוכחה כי דוח שהוגש לה אינו כנדרש לפי [[סעיפים 54]] [[ו־104]], או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראות [[סעיפים 55]] [[או 56]] מחייבים מתן הוראה כאמור;
: (2) דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, או לפי הכללים שנקבעו כאמור [[בסעיף 104]], ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי החברה.

@ 106. דרך קביעת כללים
: אמות מידה וכללים שתקבע מועצת הרשות לפי חוק זה יכול שיהיו לכל החברות, לסוגי חברות או לחברה מסוימת.

@ 107. שמיעת הצעות ועמדות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה תאפשר מועצת הרשות למשרדי הממשלה, לרשויות ציבוריות, לנציגי ארגוני צרכנים ארציים ומקומיים, לרבות ארגוני צרכנים שהוקמו לטיפול בנושאי חוק זה, לנציגי ארגונים שענינם בשמירה על איכות הסביבה, ולכל גורם מעוניין אחר, להביא לפניה, בדרך ובמועדים שתקבע, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, הצעות ועמדות לענין קביעת אמות המידה לפי [[סעיף 99]], תעריפים לפי [[סעיפים 102]] [[ו־103]] וכללים לפי [[סעיפים 57]], [[101]] [[ו־103]].

@ 108. בירור תלונות
: הרשות תברר תלונות של צרכנים, ובלבד שפנו תחילה לחברה הנוגעת בדבר.

@ 109. דוח שנתי ופרסום פומבי של כללים, החלטות ותעריפים (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) הרשות תפרסם אחת לשנה דוח על פעולותיה ועל פעילויות החברות, כפי שתמצא לנכון, ותכלול בו, בין השאר, מידע ונתונים בדבר התעריפים המופחתים בעד צריכת מים שהוכרה כנזילה שנקבעו לפי [[סעיף 102(א)]]; הדוח יוגש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת ויועמד לעיון הציבור.
: (ב) הרשות תפרסם ברבים את אלה:
:: (1) אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות;
:: (2) תעריפים שקבעה מועצת הרשות;
:: (3) ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים;
:: (4) החלטות אחרות של מועצת הרשות שיש בהן ענין לציבור;
:: (5) ממצאים של בקרת עלויות שתערוך הרשות ונתונים סטטיסטיים.
: (ג) פרסומי הרשות יהיו בדרך שתקבע מועצת הרשות, ובלבד שאמות מידה, כללים ותעריפים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יפורסמו גם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, וביאורים. החלטות וממצאים כאמור בסעיף קטן (ב)(3) עד (5) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והכול סמוך ככל האפשר לאחר קביעתם.
: (ד) פרסומי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב) יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ובמשרדי החברות הנוגעות בדבר.
: (ה) על אף האמור בסעיף זה רשאית מועצת הרשות לפטור החלטה או נתונים מסוימים מפרסום, אם לדעתה שמירה על סוד מסחרי של חברה או של אדם אחר או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים זאת; הודעה על מתן פטור כאמור תפורסם בדרך שבה היו מתפרסמים ההחלטה או הנתונים אילולא ניתן הפטור.

== פרק ז׳: הממונה ==

@ 110. מינוי הממונה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) מנהל הרשות ימנה, באישור שר הפנים, ממונה על עניני החברות לשירותי מים וביוב; הממונה יהיה עובד הרשות.
: (ב) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

@ 111. תפקידי הממונה (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: הממונה, בכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות בהתאם לסמכויותיה –
: (1) ייתן לחברות רישיונות כאמור [[בסעיף 15]];
: (2) יחליט בבקשות לאישור הסכמים כאמור [[בסעיפים 9]], [[10]], [[13ז]] [[ו־13ח]] בין רשויות מקומיות לבין חברות, או בין ספקי שירותי ביוב לבין חברות ביוב, לפי העניין;
: (3) יחליט בבקשות של חברות בענינים הטעונים אישורו, הסכמתו או הרשאתו, לפי חוק זה;
: (4) ייעץ וייתן חוות דעת לרשות ולשרים, בענינים המנויים לענין זה בחוק זה;
: (5) יעקוב אחר פעילותן של חברות ואחר מילוי התנאים וההוראות שקבע להן לפי חוק זה וברישיונות ואחר קיום אמות המידה וההוראות שקבעה המועצה לפי [[סעיף 99]];
: (6) ימלא כל תפקיד אחר ויפעיל כל סמכות אחרת שניתנו לו בחוק זה, לשם השגת מטרותיו.

@ 112. אישור תכניות (תיקון: תשע״ז)
: הממונה רשאי לדרוש מחברה להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, ותכנית פיתוח שנתית או רב־שנתית, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיה לפי הרישיונות שניתנו לה; מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין תכניות אב ותכניות פיתוח כאמור, ובכלל זה לעניין אופן ומועד הגשתן והפרטים שיש לכלול בהן.

@ 113. הוראות בעניין חומרים ואבזרים (תיקון: תשע״ז)
: (א) ראה הממונה צורך בכך לשם הבטחת האספקה הסדירה והתקינה של שירותי המים והביוב לאורך זמן, רשאי הוא, בהתייעצות עם מועצת הרשות ועם שר הבריאות ובכפוף לכל דין, לקבוע הוראות לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב; הוראות כאמור יכול שיינתנו לעניין כלל מערכות המים והביוב או לעניין סוג מסוים מהן.
: (ב) הוראות שקבע הממונה לפי סעיף קטן (א) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות ויהיו פתוחות לעיון הציבור במשרדיו ובמשרדי החברות.

@ 114. דיון נוסף במועצה (תיקון: תשע״ז)
: סברה חברה כי דרישה, כללים או הוראות של הממונה לפי [[סעיפים 112]] [[או 113]] עלולים להביא להעלאה ניכרת בעלויותיה במתן השירותים, אשר תשפיע באופן ניכר על התעריפים שהיא תבקש לאשר לה, רשאית היא לפנות לממונה בבקשה כי הענין יידון במועצת הרשות; שוכנע הממונה כי יש יסוד לסברתה זו של החברה, יביא את הנושא לדיון במועצת הרשות; מועצת הרשות רשאית לאחר שמיעת עמדות הממונה והחברה, להורות על הארכת המועד לביצוע הדרישה, הכללים או ההוראות, לפי העניין.

== פרק ח׳: פיקוח על ניהולה התקין של חברה ומילוי חובותיה ==

=== סימן א׳: תיקון פגמים ===

@ 115. הודעה לחברה על פגמים (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה מנהלת את עסקיה באופן תקין או שאינה ממלאת אחר הוראות שנקבעו ברישיון או לפי חוק זה, לרבות אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות, ישלח הודעה בכתב לחברה ובה יפרט את הפגמים ואת התקופה שבה נדרשת החברה לתקנם, וייתן לחברה הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם, וזאת בתוך התקופה האמורה או תקופה קצרה ממנה כפי שיפורש בהודעה.
: (ב) הגישה חברה הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן, ויודיע על החלטתו לחברה, ואם דרש את תיקונם של הפגמים – יקבע מחדש את התקופה שבה על החברה לעשות כאמור.

@ 116. צו לתיקון פגמים (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: (א) לא תיקנה חברה פגמים כנדרש בהודעת הממונה לפי [[סעיף 115]], בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאי הממונה באישור מועצת הרשות, ליתן לחברה צו –
:: (1) המורה לה לעשות מעשה שהיא חייבת לעשותו על פי חוק זה או הרישיון, או להימנע מלעשות מעשה שאסור לה לעשותו על פי חוק זה או הרישיון;
:: (2) האוסר עליה לחלק דיבידנד או רווחים לבעלי המניות של החברה ועל מתן הטבות לנושאי משרה בה או לעובדיה מעבר לשכרם הרגיל לפני מתן ההודעה לפי [[סעיף 115]].
: (ב) הודעה על מתן צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
: (ג) על מתן צו לפי סעיף זה רשאים החברה, בעל מניות בה ונושא משרה בה, לפי הענין, לערער לבית הדין למים.

=== סימן ב׳: מינוי מנהל מיוחד וועדת הנהלה ===

@ 117. מינוי מנהל מיוחד (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2)
: (א) היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה ממלאת אחר חובותיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את עסקיה באופן שאינו מאפשר לה למלא את חובותיה לפי חוק זה או שלא יאפשר לה לעשות כן, ובכלל זה את קיום חובותיה לפי [[סעיף 6ז]], רשאי הממונה, לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להשעות את המנהל הכללי של החברה מתפקידו או להשעות את החברה המנהלת מביצוע תפקידי המנהל הכללי, לפי העניין, למנות לה מנהל מיוחד שינהל את עסקיה ולמנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד; החלטת הממונה טעונה התייעצות עם מועצת הרשות.
: (ב) למנהל מיוחד שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה, לדירקטוריון שלה, לועדות הדירקטוריון שלה ולדירקטורים שלה, על פי הוראות חוק זה ועל פי תקנון החברה וההחלטות שנתקבלו בה כדין; כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) הממונה רשאי להורות לחברה לשלם למנהל המיוחד שכר והוצאות כפי שיקבע, ואם היה המנהל המיוחד עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
: (ד) הודעה על מינוי מנהל מיוחד ועל סיום תפקידו תמסר לרשם החברות.

@ 118. תפקידי המנהל המיוחד
: (א) תפקידיו של המנהל המיוחד הם:
:: (1) לנהל את החברה;
:: (2) לבדוק את הגורמים לפגמים שנתגלו בניהולה של החברה;
:: (3) להגיש את המלצותיו לממונה לענין הפעולות הנדרשות לתיקון הפגמים, ובין השאר רשאי הוא להמליץ על העברת ניהול החברה לידי אחר, על פירוקה של החברה לשתי חברות או יותר, או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה, כולם או חלקם, לחברה אחרת.
: (ב) הממונה רשאי לקבל את המלצותיו של המנהל המיוחד לפי סעיף קטן (א)(3), או לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא לפעול בכל דרך שתיראה לו לתיקון הפגמים.

@ 119. ועדת הנהלה
: (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי [[סעיף 117(א)]] תייעץ למנהל המיוחד במילוי תפקידיו לפי [[סעיף 118]], וכן תאשר את מאזן החברה ותמנה לה רואה חשבון, כאילו היתה האסיפה הכללית של החברה.
: (ב) המנהל המיוחד יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
: (ג) הממונה רשאי להורות לחברה לשלם לחברי ועדת ההנהלה גמול כפי שיקבע, ואם היו החברים עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי הגמול ישולם לאוצר המדינה.

@ 120. מתן ידיעות
: נתמנה מנהל מיוחד לפי [[סעיף 117(א)]], יהיו המנהל הכללי וכל דירקטור של החברה, וכן כל אדם אחר המועסק אצל החברה, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המיוחד.

@ 121. סיום תפקיד
: מנהל מיוחד וועדת ההנהלה יתמנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם הממונה רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשם השלמת תפקידם, להאריך את תקופת מינוים לתקופה נוספת של שישה חודשים.

@ 122. סייג לפירוק ולמינוי כונס נכסים
: (א) המנהל המיוחד רשאי, באישור הממונה, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים מיום מינויו לא תקיים החברה התחייבויות כספיות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
: (ב) המליץ המנהל המיוחד על העברת ניהול החברה לידי אחר או על פירוקה או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה לחברה אחרת, וההליכים הדרושים לשם כך טרם הסתיימו, רשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות ובלבד שלא יעלו בסך הכל על תשעים ימים.
: (ג) נתמנה מנהל מיוחד לחברה, לא ייתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המיוחד בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של החברה.
: (ד) נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל הליך שנפתח בבית המשפט בענין מינוי מפרק או כונס נכסים לחברה.
: (ה) המנהל המיוחד, הממונה, החברה וכל הפועל מטעמה, לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) או בשל אי מילוי התחייבות בהתאם להוראה שניתנה כאמור, ובלבד שפעלו בתום לב.

@ 123. אחריות ושיפוי
: (א) מנהל מיוחד וחברי ועדת הנהלה –
:: (1) חבים כלפי החברה חובת זהירות וחובת אמונים כאמור [[+|בסעיפים 252]] [[ו־254 לחוק החברות]], כאילו היו נושאי משרה בחברה, בשינויים המחויבים;
:: (2) יפעלו ברמת מיומנות שבה היה פועל אדם סביר הממלא תפקידים אלה באותן הנסיבות.
: (ב) המדינה תשפה מנהל מיוחד וחבר ועדת הנהלה על תשלום שנתחייבו בו לצד שלישי, לרבות הוצאות משפט סבירות, בשל ביצוע תפקידיהם לפי [[סימן זה]], ובלבד –
:: (1) שהחיוב הוא על פי פסק דין או פסק בורר שהמדינה הסכימה למינויו, ולמדינה ניתנה אפשרות להצטרף להליך או לנהל את ההגנה בו מטעם הנתבעים;
:: (2) שהתובע שיפוי פעל בתום לב.

== פרק ט׳: עונשין ועיצומים כספיים ==

=== סימן א׳: עונשין ===

@ 124. עבירות ועונשין (תיקון: תשע״ז)
: (א) חברה, או מי מטעמה, העוסקים בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לחברה בהתאם להוראות [[סעיף 14]], דינם – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] –
:: (1) מוסר דיווח או הודעה לפי הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 51(א)(2) או (3)]] או לפי [[סעיף 51(ד)]], שהם כוזבים;
:: (2) אינו עורך דוח שנתי או דוחות ביניים, אינו מגישם או אינו מפרסמם בהתאם להוראות [[סעיף 54]] או כללים שנקבעו לפי [[סעיף 55]];
:: (3) אינו ממלא אחר דרישה לפי [[סעיפים 56]] [[או 120]];
:: (4) גובה תשלומים שלא בהתאם לתעריפים לתשלום שירות שקבעה לו מועצת הרשות בניגוד להוראות [[סעיף 102(ז)]];
:: (5) מפר צו לתיקון פגמים, שניתן לפי [[סעיף 116]].
: (ג) מי שאינו ממלא אחר דרישה לפי [[סעיף 51(ג)]], דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ד) היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, כלהלן:
:: (1) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א) – פי שניים מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]];
:: (2) לענין עבירה לפי סעיף קטן (ב) – הקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]];
:: (3) לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג) – פי שלושה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]].
: (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס שנקבע לעבירה.

@ 125. אחריות נושא משרה
: (א) נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע ביצוע עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 124]] בידי החברה או מי מטעמה; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, ”נושא משרה” – דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 124]] על ידי חברה או על ידי מי מטעמה, חזקה היא כי נושא המשרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 126. השחתת מיתקן מים או ביוב
: (א) המשחית כל מיתקן או חלק של מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו, דינו – מאסר חמש שנים.
: (ב) הגורם ברשלנות נזק לכל מיתקן או חלק של מערכת מים או מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, דינו – מאסר שנה או קנס פי שניים מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].

@ 127. הפרעה לבעל רישיון
: (א) העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים –
:: (1) מפריע, מונע או מעכב מתן שירותי מים או שירותי ביוב;
:: (2) מפריע לחברה או למי מטעמה, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של מערכת מים או מערכת ביוב, או חלק ממנה;
:: (3) מתחבר למערכת מים או למערכת ביוב של חברה בלא הסכמתה, או מאפשר לאדם אחר להתחבר למערכות אלה שלא בהסכמת חברה.

@ 128. סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה או עובד הרשות שהממונה הסמיך לכך בכתב, לדרוש מחברה כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים ופלט המופק על ידי מחשב (להלן – מסמכים).
: (ב) המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך פלילי; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
: (ג) הממונה ימסור למי שממנו נלקחו העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו בתוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אם ביקש זאת.

@ 129. צו איסור וצו עשה
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סימן זה]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותוקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

=== סימן ב׳: עיצום כספי ===

@ 130. עיצום כספי (תיקון: תשע״ג–2, תשע״ז, תשע״ז–2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]] –
:: (1) הפר הוראות [[סעיף 25(א) או (ב)]];
:: (2) הפר הוראות לפי [[סעיפים 26]] [[או 26א]];
:: (3) פעל כאמור [[בסעיף 29(א)]] בלא אישור לפי הוראות [[סעיף 29(ב)]] או בניגוד לתנאיו;
:: (4) הפר הוראות לפי [[סעיף 54]] או כללים שנקבעו לפי [[סעיף 55]] [[או 57]];
:: (4א) הפר הוראות [[סעיף 68(א1)]];
:: (5) הפר הוראות [[סעיף 69]];
:: (6) הפר כללים שנקבעו לפי [[סעיף 104]].
: (ב) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור פי שניים מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]] –
:: (1) לעניין חברת ביוב – לא סיפקה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב בניגוד להוראות [[סעיף 13ג(ב)]] או לא צירפה ספק שירותי ביוב לחברת ביוב משותפת בניגוד להוראות [[סעיף 13ג(ג)]];
:: (1א) עסקה בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לה בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (1ב) קיבל החלטות בלא אישור מראש של הממונה בניגוד להוראות [[סעיף 28]];
:: (1ג) לא מילא אחר הוראה של הממונה שלא ניתן עוד לערור עליה לפי [[סעיף 40(ו)]], בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ב)]];
:: (1ד) הפר צו לתיקון פגמים שניתן לפי [[סעיף 116]];
:: (2) הפר הוראות [[סעיפים 74]], [[75]], [[76]], [[78]] [[או 79]];
:: (3) הפר הוראות [[סעיפים 31]] [[או 33]] בשל אי מילוי הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 99]] לענין אמות מידה לשירות, או הפר הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 113]] לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב;
:: (3א) לא מילא אחר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 6א(ב)]];
:: (4) לא מילא אחר דרישה, הוראה או צו שניתנו לפי [[סעיפים 6א(ב)]], [[56]], [[105]], [[112]], [[116]] [[או 120]];
:: (5) גבה תשלומים בניגוד לכללים שנקבעו לפי [[סעיף 101]] או בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 102(א)]].
: (ג) היה לממונה יסוד סביר להניח כי רשות מקומית או חברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה או שחברה אזורית לא ביצעה פעולה לפי [[סעיף 6ז(ה)]] במועדים שנקבעו לכך [[בסעיף האמור]], רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הקובע, ואולם לא יוטלו, בשנה אחת, עיצומים כספיים לפי סעיף קטן זה על רשות מקומית אחת או על חברה אחת, בסכום העולה על שמונה מיליון שקלים חדשים; בסעיף קטן זה, ”הסכום הקובע” –
:: (1) לעניין רשות מקומית – מכפלה של מחצית האחוז בסך ההכנסות השנתיות של הרשות המקומית ובאשכול שבו היא מדורגת לפי דירוג הרמה החברתית––כלכלית, והכול לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או שלושה וחצי מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך;
:: (2) לעניין חברה – הסכום המתקבל ממכפלות שיעור הבעלות היחסי של כל רשות מקומית בחברה בסכום החל על כל רשות מקומית כאמור בפסקה (1).

@ 130א. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 130]] ([[בסימן זה]] – מפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בסימן זה]] – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה לפי סעיף קטן (א) יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] – המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר להגיש את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 130ב]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות [[סעיף 131]].

@ 130ב. זכות טיעון (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

@ 130ג. דרישת תשלום (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי [[סעיף 130ב]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 131א]].
: (ב) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור [[בסעיף 132]] והמועד לתשלומו.
: (ג) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר בכתב.
: (ד) בדרישת תשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ג), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
: (ה) לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 130ב]] בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 131. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) בהפרה נמשכת ייתוסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים הקבוע לאותה הפרה לכל יום שבו נמשכה ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 130]], לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת” – הפרת הוראה מההוראות המנויות [[בסעיף 130]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 131א. סכומים מופחתים (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בסימן זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע [[בסימן זה]], בשיעורים שתקבע.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״ב–2021]].))

@ 132. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ג–2, תשע״ד-2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 130ב]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) הסכומים הנקובים [[בסעיף 130(ג)]] יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; בסעיף קטן זה, ”מדד” – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 133. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) עיצום כספי על הפרה לפי [[סעיף 130]] ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 45 ימים מיום קבלתה;
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־45 ימים, את תשלום העיצום הכספי וכן להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכול על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.

@ 133א. פרסום (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
:: (5) שמו של המפר, אם הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור על דרישת תשלום, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ד) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
: (ה) שר המשפטים, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ד).

@ 134. ערעור
: (א) על דרישה כאמור [[בסעיף 133]] ניתן לערער לבית המשפט השלום בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה.
: (ב) הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, זולת אם הסכים לכך הממונה או אם הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
: (ג) התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961]] (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
: (ד) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות.

@ 135. הפרשי הצמדה
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית.

@ 136. גביה
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 137. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע״ג–2)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 130]], המהווה עבירה לפי חוק זה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי [[סימן זה]] בשל אותה הפרה.

== פרק י׳: תחולת חוקים והוראות שונות ==

@ 138. אי תחולת [[פקודת העיריות]] (תיקון: תשע״ז)
: הוראות [[פקודת העיריות]], ובכלל זה הוראות [[-|סעיפים 170(א)]] [[-|ו־249א]], לא יחולו על חברה, למעט חברת ביוב שהיא איגוד ערים ככל שהוראות [[הפקודה האמורה]] חלות עליו.

@ 139. ביטול סמכויות הרשות (תיקון: תשע״ז)
: (א) החל ביום תחילת פעילות החברה, למעט חברת ביוב, תהיה כל אחת מן הרשויות המקומיות שבתחום החברה (להלן – הרשות המקומית) משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים ושירותי ביוב וכן מחובותיה לביצוע פעילות נוספת שהיא העבירה לחברה, ויינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין בכל הנוגע לאספקתם ולהטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות הרשות המקומית כבעלת מניות בחברה.
: (א1) החל ביום המעבר, יהיה ספק שירותי הביוב משוחרר מחובותיו למתן שירותי הולכה וטיפול ויינטלו ממנו סמכויותיו על פי כל דין בכל הנוגע למתן שירותים אלה; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות ספק שירותי הביוב כבעל מניות בחברת ביוב.
: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), הרשות המקומית או ספק שירותי הביוב לא יפעלו, לענין אספקת שירותי מים ושירותי ביוב ולענין שהעבירו לחברה או לחברת ביוב, לפי העניין, כאמור בהוראות החוקים האלה ובתקנות ובחוקי העזר שהותקנו מכוחם, לפי הענין:
:: (1) [[+|סעיפים 235(2)]], [[+|237]] [[ו־238 לפקודת העיריות]];
:: (2) [[סעיף 147 לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950]], [[ולצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953]], [[וסעיף 63(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958]];
:: (3) [[פקודת העיריות (אספקת מים)]];
:: (4) [[חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962]].

@ 140. הסמכת עובד החברה כנותן אישור לעסק
: השר לאיכות הסביבה רשאי להסמיך עובד של חברה להיות נותן אישור לענין [[חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968]], בכל הנוגע למתן אישור מוקדם לפי [[סעיף 6 לחוק האמור]] ולקביעת תנאים מוקדמים, תנאים ברישיון ותנאים נוספים ברישיון, כמשמעותם [[בסעיף 7 לחוק האמור]], שעניינם איכות שפכי התעשיה שיוזרמו מעסק למערכת הביוב; הוסמך עובד כאמור – יחולו עליו במילוי תפקידו הוראות [[חוק העונשין]] החלות על עובד ציבור וכן החיקוקים האמורים [[בסעיף 86(3) עד (6)]].

@ 141. : ((הנוסח שולב [[בחוק המים, התשי״ט–1959]].))
@ 142. : ((הנוסח שולב [[בחוק מדידת מים, התשט״ו–1955]].))
@ 143. : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975]].))
@ 144. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965]].))

@ 145. דין המדינה
: דין המדינה לענין חוק זה כדין כל בעל מקרקעין או צרכן אחר.

@ 146. כללים לענין הפסקת שירותים (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) מועצת הרשות, תקבע, בכללים, את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין, לרבות בשל אי תשלום תשלומים שדרשה ממנו.
: (ב) מועצת הרשות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, תקבע את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב בשל אי קיום הוראה או דרישה לפי [[סעיף 51]].
: (ג) כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: ((פורסמו [[כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב), התשע״ה–2015]].))

@ 147. המצאת מסמכים (תיקון: תשע״ג–2, תשע&quot;ט)
: (א) הודעה או הוראה שיש להמציא לאדם לפי [[סעיפים 36]], [[43]], [[48]] [[ו־51]], המצאתם תהיה באחת מאלה:
:: (1) במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
:: (2) במשלוח מכתב רשום למענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
: (ב) נוכח הממונה שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר המצאתו באחת או יותר מדרכים אלה:
:: (1) בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין במקרקעין נושא המסמך;
:: (2) בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי שאישר;
:: (3) בכל דרך אחרת שתיראה לו.

@ 148. (תיקון: תשס״ו) : (((בוטל).))

@ 149. החלת החוק על חברה קיימת (תיקון: תשס״ב, תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) בסעיף זה, [[ובסעיפים 149א]] [[ו־150]], ”חברה” – כמשמעותה [[בחוק החברות]].
: (ב) רשות מקומית שהקימה לפני תחילתו של חוק זה חברה להפעלת משק המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, והעניקה לה בעלות, חכירה או זכות שימוש בנכסי מערכת המים ומערכת הביוב שלה, כולם או מרביתם, רשאית להחליט, בדרך האמורה [[בסעיף 3(ב)]], כי חוק זה יחול על אותה חברה.
: (ג) החלטה לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור כאמור [[בסעיף 5(א)]], והוראות [[סעיף 5(ב)]] יחולו, בשינויים המחויבים; בקשה לאישור תוגש בידי הרשות המקומית לממונה, בצירוף כל אלה:
:: (1) מסמכי ההתאגדות של החברה;
:: (2) כל ההסכמים שבין הרשות המקומית לבין החברה;
:: (3) דוחות כספיים מבוקרים לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
:: (4) כל מסמך ומידע נוסף שידרוש הממונה הקשור למשק המים והביוב שבתחום הרשות המקומית ולפעולותיה, נכסיה והתחייבויותיה של החברה.
: (ד) מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה, להתנות את אישורה בשינוי המסמכים וההסכמים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) ו־(2) ובכל תנאי אחר שייראה לה דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.
: (ה) אישרה מועצת הרשות את החלטות הרשות המקומית ומולאו התנאים שקבעה לפי סעיף קטן (ד), וניתן לחברה רישיון לפי [[סעיף 15]], יחולו הוראות חוק זה החל ביום מתן הרישיון, והוא ייחשב כיום תחילת פעילות החברה, ואולם רשאית המועצה לקבוע כי התקופה הראשונה לענין החברה תהיה פחות משלוש שנים מאותו יום, דרך כלל או לענין הוראה מהוראות חוק זה, וכן רשאית מועצת הרשות לקבוע הוראות מעבר בענין הדירקטורים והמנהל הכללי של החברה המכהנים ביום מתן הרישיון.

@ 149א. החלת החוק על חברה להפעלת משק המים והביוב (תיקון: תשס״ב)
: (א) הוראות חוק זה יחולו גם על חברה שזכתה במכרז להפעלת משק המים והביוב של רשות מקומית, שפורסם ערב תחילתו של חוק זה, וזאת אף אם לא מתקיים בה האמור [[בסעיפים 73]] [[ו־74]], ובלבד שנתקבל לכך אישור הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להתנות את אישורו בתנאים, לרבות לענין שינוי במסמכי ההתאגדות של החברה הזוכה, שינוי בתנאים בהסכם שאמור להחתם בין החברה הזוכה והרשות המקומית, ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.
: (ג) הממונה רשאי להתנות את אישורו בכך שהרשות תקים חברה לפי חוק זה, אשר תתקשר בהסכם עם החברה הזוכה, בתנאים שיקבע הממונה, ויראו לענין זה את החברה הזוכה כתאגיד אשר ניתן לתת לו רישיון משנה לפי [[סעיפים 24]] [[או 25]], בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע הממונה.

@ 149ב. תחולת הוראות מסוימות על בעל רישיון הולכה וטיפול (תיקון: תשע״ז)
: (א) הוראות [[סעיפים 16]], [[20]], [[21]], [[21א(א)]], [[23]], [[33]], [[56]], [[57(א) ו־(ב)]], [[99(ב)]], [[106 עד 108]], [[111]], [[113 עד 116]] וכן [[55]] לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, יחולו, בשינויים המחויבים, על איגוד ערים שאינו חברת ביוב שהוא בעל רישיון הולכה וטיפול.
: (ב) הוראות [[סעיפים 16]], [[19 עד 21]], [[21א(א)]], [[23]], [[33]], [[56]], [[57(א) ו־(ב)]], [[99(ב)]], [[106 עד 108]], [[111]], [[114 עד 116]] וכן [[55]] לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, יחולו, בשינויים המחויבים, על רשות מקומית, למעט איגוד ערים, שהיא בעלת רישיון הולכה וטיפול.
: (ג) על הפרת ההוראות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בידי איגוד ערים או רשות מקומית שהם בעלי רישיון הולכה וטיפול, יחולו הוראות [[סימן ב׳ לפרק ט׳]], אם נקבע עיצום כספי על הפרה של הוראה מההוראות האמורות.
: (ד) בעל רישיון הולכה וטיפול שניתנה לו הוראה של הממונה לפי הוראות [[סימן ג׳ לפרק ב׳]], רשאי לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין למים.

@ 150. שמירת זכויות
: אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיהן של אגודות שיתופיות ובכפוף להוראות [[סעיף 149]] – של חברות, שהוקמו להפעלת משק מים או משק ביוב ברשויות מקומיות, לפני תחילתו של חוק זה.

@ 151. הגבלת התחולה על מועצות אזוריות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ז)
: חוק זה, למעט הוראות לעניין ספק שירותי ביוב לעניין שירותי הולכה וטיפול, לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, ואולם השרים רשאים, בצו, על פי הצעת מועצת הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך.

@ 152. הוראות מעבר לענין תעריפים והפסקת שירות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט)
: (א) כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, ימשיכו לחול בתחומה התעריפים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב יום תחילת פעילות החברה, והיא תהיה זכאית לגבות מן הצרכנים תשלומים לפי התעריפים האמורים; מועצת הרשות רשאית, כל עוד לא קבעה לחברה תעריפים לפי חוק זה, לקבוע עדכונים לתעריפים אלה, לפי שיעור השינוי של הסל הקובע כהגדרתו [[בסעיף 112א לחוק המים]], או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים לפי [[סעיף 146]], יחולו, לענין הפסקה או צמצום שירותים בידי חברה, ההסדרים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף בתחומה ערב יום תחילת פעילותה.

@ 152א. הוראות לענין ניהול חשבון בנק נפרד ברשות מקומית (תיקון: תשס״ד)
: (א) בסעיף זה, ”רשות מקומית מיוחדת” – רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) סכום החוב המצטבר שלה, בשל אספקת המים, לספק המים, עולה על 120% מהחשבון החודשי הממוצע של שלושת החודשים האחרונים;
:: (2) שיעור הגירעון המצטבר שלה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא 17.5% או יותר.
: (ב)(1) שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, יוודא קיום התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בתוך שבועיים ממועד פניית ספק המים אליו בבקשה להכריז כי רשות מקומית מסוימת היא רשות מקומית מיוחדת;
:: (2) קבע שר הפנים כי מתקיימים ברשות המקומית התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יכריז כי הרשות המקומית היא רשות מקומית מיוחדת; לא הגיב השר בתוך שבועיים ממועד הפניה, תיחשב הרשות המקומית כרשות שהוכרז עליה שהיא רשות מקומית מיוחדת.
: (ג) לרשות מקומית מיוחדת המפעילה בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומיה, יהיה חשבון בנק נפרד אשר ישמש רק להפקדת דמי המים ואגרות או תשלומים הקשורים במים ובביוב, שהרשות המקומית המיוחדת גובה מצרכניה, למעט היטלי פיתוח (בסעיף זה – החשבון הנפרד); הכספים בחשבון הנפרד ייועדו לתשלום החשבונות השוטפים לספק המים בשל אספקת המים בעבור התקופה שבה היתה הרשות המקומית רשות מקומית מיוחדת.
: (ד) נותרו בחשבון הנפרד כספים לאחר תשלום החשבונות האמורים, תועבר היתרה לחשבון הבנק שבו הופקדו ההכנסות ממים ומביוב ערב היות הרשות רשות מקומית מיוחדת.
: (ה) הכספים שבחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשעבודים שנרשמו כדין לפני תחילתו של [[16:299882|חוק תאגידי מים וביוב (תיקון), התשס״ד–2004]].

@ 153. הוראות מעבר לענין מינויים
: המינויים וההסמכה הראשונים לפי חוק זה ייעשו במועדים כמפורט להלן:
: (1) מינוי חברי מועצת הרשות כאמור [[בסעיף 82(ב)(2) ו־(3)]] – בתוך 60 ימים מן היום שבו אושרה לראשונה הקמת חברה לפי [[סעיף 5]] או אושרה לראשונה החלת החוק על חברה לפי [[סעיף 149(ג)]], לפי המוקדם;
: (2) מינוי מנהל הרשות כאמור [[בסעיף 92]] – בכל עת החל ביום פרסומו של חוק זה ועד ליום מינוי שאר חברי המועצה כאמור בפסקה (1);
: (3) הסמכת הממונה כאמור [[בסעיף 110]] – בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 154. (תיקון: תשס״ב) : (((בוטל).))

@ 155. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס״ו, תשס&quot;ט, תשע״ג–2, תשע״ד)
: שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ושר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכים מועצת הרשות או הממונה, לפי חוק זה, לקבוע כללים.

@ 156. חובת התקנת תקנות
: תקנות ראשונות לפי [[סעיף 146]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך ששה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

@ 157. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות באתוך 30 יום מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשע״ג–2) ==
==== ((([[סעיף 6ו(א)(2)]]))) ====

@ 1. : [[בתוספת זו]] –
:- ”יחס מינוף מרבי” – היחס שבין סך ההתחייבויות לבין סך המאזן;
:- ”השקעות דרושות” – סך ההשקעות בשיקום ובפיתוח של מערכת המים והביוב, כפי שנקבעו בתכנית העסקית, בניכוי תשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב כאמור [[בסעיף 103]] הצפויים להירשם בספרי החברה לפי התכנית העסקית;
:- ”יחס כיסוי חוב” – היחס שבין הרווח התפעולי המצטבר בחמש השנים שאליהן מתייחסת התכנית העסקית לבין הסכום המצטבר של הוצאות המימון והחלויות השוטפות באותה תקופה;
:- ”רווח תפעולי” – הרווח השנתי של חברה לפני הוצאות מימון ופחת על רכוש קבוע, בתוספת הכנסות אחרות ובניכוי השקעות דרושות;
:- ”תכנית עסקית” – תכנית חמש־שנתית לפעילות החברה, שהגישה חברה לממונה בהתאם להוראות שנתן לה ואושרה על ידו.

@ 2. : אלה התנאים שעל חברה לעמוד בהם לשם קבלת הפטור לפי [[סעיף 6ו]]:
: (1) יחס המינוף המרבי על פי הדוחות השנתיים האחרונים שחברה מחויבת להגיש לפי חוק זה, והוגשו לפני מועד בדיקת המסמכים לצורך הבקשה לפטור לפי [[סעיף 6ו]], לא יעלה על 65%;
: (2) התקיים לפחות אחד מאלה:
:: (א) ממוצע יחס כיסוי החוב עולה על 1.15;
:: (ב) ממוצע יחס כיסוי החוב עולה על 1, ובלבד שיחס המינוף המרבי לא יעלה על 55%.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשס״א (17 ביולי 2001).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* אליהו ישי, שר הפנים
* משה קצב, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>ip0wjfe0kz94wr1hefxjo1emva4t0rg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק תאגידי מים וביוב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>284964</id>
    <revision>
      <id>1417762</id>
      <parentid>1401098</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:30:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417761]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="294813" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000021}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״א, 454|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 172|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 205|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300612.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 517|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 77|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 219|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 35|תיקון מס׳ 196 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301479.pdf}}, {{ח:תיבה|174, 193|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 342|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301637.pdf}}, {{ח:תיבה|544|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 135|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306618.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 51|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 82, 95|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 94|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 89|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528210.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 257|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפעלת משק המים והביוב באמצעות חברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת חברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות והתחייבויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: הפעלת שירותי הולכה וטיפול באמצעות חברת ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: תפקידי חברה והנחיות לפעולתה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: שינויים בחברה ובתחומה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: חובות וסמכויות של חברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: שירותי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: שירותי ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: סמכויות חברה הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: סמכויות בדבר ביצוע עבודות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: דוחות ומסירת מידע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מילוות ואיגרות חוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ניהול החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הדירקטוריון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: המנהל הכללי ועובדי החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: ביקורת פנימית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: החזקת אמצעי שליטה בחברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הרשות הממשלתית למים וביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הרשות, מטרותיה ותפקידיה לענין חוק זה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: מנהל הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: עובדי הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: תקציב הרשות ועסקאותיה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: קביעת אמות מידה לשירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: קביעת כללים לחישוב עלות ותעריפים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הממונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: פיקוח על ניהולה התקין של חברה ומילוי חובותיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן א|סימן א׳: תיקון פגמים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מינוי מנהל מיוחד וועדת הנהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: עונשין ועיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: עונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: תחולת חוקים והוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|מטרות החוק והדרכים להשגתן}}
{{ח:תת|(א)}} מטרותיו של חוק זה הן:
{{ח:תתת|(1)}} להבטיח רמת שירות, איכות ואמינות נאותים, במחירים סבירים ובלא הפליה, בתחום שירותי המים והביוב;
{{ח:תתת|(2)}} להבטיח ייעוד של ההכנסות ממתן שירותי אספקת מים וביוב לצורך השקעות במערכות המים והביוב, הפעלתן ומתן השירותים;
{{ח:תתת|(3)}} לאפשר גיוס הון להשקעות במשק המים והביוב, ושיתוף משקיעים פרטיים בבעלות ובחלוקת הרווחים;
{{ח:תתת|(4)}} להביא לניהול עסקי, מקצועי ויעיל של מערכות המים והביוב ברשויות המקומיות;
{{ח:תתת|(5)}} לעודד חיסכון במים ובמשאבים אחרים, שמירה על מקורות המים, בריאות הציבור, איכות הסביבה וערכי טבע ונוף ומניעת זיהום הים והנחלים, ככל שהדברים נובעים ממשק המים והביוב;
{{ח:תתת|(6)}} לעודד תחרות במתן שירותים הקשורים במשק המים והביוב.
{{ח:תת|(ב)}} לשם השגת מטרות החוק יוסמכו הרשויות המקומיות להקים, לפי חוק זה, חברות לשירות ציבורי, שתפקידן העיקרי יהיה לתת שירותי מים וביוב בתחומיהן; על החברות יוטלו חובות לענין מתן השירותים, באיכות נאותה לכלל התושבים בלא הפליה, יוסמכו לגבות את התשלומים בעד השירותים, והן יהיו נתונות לפיקוח הממונה ולבקרת איכות ועלויות השירותים בידי הרשות, אשר תקבע גם את תעריפי השירותים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; לענין הגדרות אלו יראו רשויות מקומיות המחזיקות אמצעי שליטה בחברה אחת או בחברה אזורית, כמחזיקות בהם ביחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל המקרקעין“ – בעל המקרקעין, מי שזכאי להרשם כבעל המקרקעין, ואם המקרקעין מוחכרים בחכירה לדורות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, החוכר, וכן מי שחייב על פי דין בתשלום תשלומים חד־פעמיים בשל התקנה וחיבור של מערכת מים או מערכת ביוב למקרקעין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיבידנד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי רשות מקומית בלא חברה – ב׳ בכסלו התש״ף (30 בנובמבר 2019);
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חברה שאינה חברה כאמור בפסקה (3) – ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019);
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חברה שהוקמה על ידי רשות מקומית מיום כ״ט בשבט התשע״ד (30 בינואר 2014) עד ליום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019) – ט״ו בכסלו התשפ״א (1 בדצמבר 2020);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הקמה“, של חברה או חברה אזורית – לרבות הצטרפות של רשות מקומית לחברה או לחברה אזורית או מיזוג של חברה לחברה אזורית, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} להיות ממונה על ענייני החברות לשירותי מים וביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הצטרפות לחברה“ – הקצאה של מניות בחברה או בחברה אזורית לרשות מקומית עקב העברת שירותי המים והביוב של הרשות המקומית להפעלה בידי החברה או החברה האזורית, וכן, לעניין חברת ביוב משותפת – הקצאה של מניות בחברת ביוב משותפת בעת הקמתה או עקב הצטרפות של ספק שרותי ביוב לחברת הביוב המשותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|סעיף 124יא לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – שלוש שנים מיום תחילת פעילות החברה או החברה האזורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – חברה למתן שירותי מים וביוב שהוקמה לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳ לפרק ב׳}}, והתאגדה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} וכן חברה אזורית, למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 6א|6א(ב) ו־(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ב|ו־6ב עד 6ט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אזורית“ – חברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“ – חברה שמספקת לחברה אחרת שירותי ניהול שוטף של ענייני החברה האחרת ושירותי ביצוע של תפקידיה לפי חוק זה, במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון של החברה האחרת ובכפוף להנחיותיו ולפיקוחו, וקיבלה רישיון משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ביוב“ – מי שקיבל רישיון חברת ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת ביוב משותפת“ – חברת ביוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג1)(1)(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החוזים (חלק כללי)“ – {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)|חוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המים“ – {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום המעבר“ – לעניין חברת ביוב – היום שנקבע בהסכם בין ספק שירותי ביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ט|סעיף 13ט(ב) ו־(ג)}}, להעברת שירותי ההולכה והטיפול מספק שירותי הביוב לחברת הביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום תחילת פעילות החברה“ – היום שנקבע, באישור הממונה, בהסכם בין רשות מקומית לבין חברה, להעברת תפעול משק המים והביוב לחברה, ובלבד שבאותו יום קיים בידי החברה רישיון; לא היה קיים באותו יום רישיון בידי החברה – יהיה יום תחילת פעילות החברה יום קבלת הרישיון; יום תחילת פעילות החברה לגבי רשות מקומית שהצטרפה לחברה או לחברה אזורית או הקימה חברה אזורית ולגבי חברה שמוזגה לחברה אזורית, יהיה היום שנקבע, באישור הממונה, להעברת שירותי המים והביוב שלה להפעלה בידי החברה או החברה האזורית, או מועד המיזוג שצוין בתעודת רשם החברות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 323|סעיף 323(5) לחוק החברות}}, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות“ או ”המועצה“ – מועצת הרשות, שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות“ – מנהל הרשות שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק המים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – {{ח:הערה|(בוטלה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ביוב“ – כל מערכות הביוב הציבורי, ובכלל זה ביב מאסף וביוב ראשי על כל מיתקניהם, תחנות שאיבה וקווי סניקה על כל מיתקניהם, מיתקנים לטיהור שפכים, מיתקנים לטיפול בבוצה, וכן מיתקנים לסילוק שפכים מטוהרים, ולעניין ספק שירותי ביוב – תשתית הולכה וטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת מים“ – צנרת ומיתקנים אחרים להפקה, להולכה ולאספקה של מים, לרבות מיתקני אחסון, אגירה, מדידה וויסות לחץ, ומיתקנים לטיוב המים ולטיפול בהם, למעט מיתקנים כאמור הנמצאים בחצרי הצרכן אחרי מד המים, ובהעדר מד מים – אחרי המקום שבו מועברים המים לרשות הצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים, או נותנים שירותים, שממנו מוזרמים שפכי תעשיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם מקרקעין ציבוריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין ציבוריים“ – מקרקעי ישראל, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}} או מקרקעין בבעלות של רשות מקומית או של תאגיד שהוקם על פי חוק, ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחב ביוב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 13ב|בסעיף 13ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירותי ביוב“ – חברה, חברה אזורית, חברת ביוב ורשות מקומית, לרבות מועצה אזורית ואיגוד ערים, שמספקים שירותי ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות חיונית“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי חברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} או חברה אזורית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}} – מתן שירותי מים לצרכנים יחד עם מתן שירותי ביוב לצרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} – מתן שירותי מים ושירותי ביוב לצרכנים, ככל שהם בגדר תפקידיו וסמכויותיו של איגוד הערים שהקים אותה;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חברת ביוב – מתן שירותי הולכה וטיפול לצרכנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות נוספת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת מים;
{{ח:תתת|(2)}} התפלת מים;
{{ח:תתת|(3)}} השבה, הולכה ומכירה של קולחים לשימושים חקלאיים ואחרים;
{{ח:תתת|(4)}} ניצול בוצה ומכירתה;
{{ח:תתת|(5)}} ניקוז ותיעול מי גשמים ושטפונות;
{{ח:תתת|(6)}} פעילות אחרת בתחומים הקשורים למשק המים והביוב או לתחום התברואה, שקבעו השרים בצו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – לעניין חברה או חברה אזורית – לרבות רשות מקומית שבתחום החברה או החברה האזורית, ולרבות מי שזכאי להיות צרכן של החברה או החברה האזורית, ולעניין חברת ביוב – מי שמקבל שירותי הולכה וטיפול או הצטרף לחברת ביוב משותפת לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}}, וכן מי שזכאי לבקש לקבל שירותים או להצטרף כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קולחים“ – שפכים מטוהרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“, לענין חברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}} {{ח:פנימי|סעיף 6ב|ו־6ב}} ולעניין חברה אזורית – עיריה או מועצה מקומית, ולענין חברה שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} – גם איגוד ערים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית בלא חברה“ – עירייה או מועצה מקומית שעד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019) לא העבירה את הפעלת שירותי המים והביוב שבתחומה לידי חברה או לידי חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון הולכה וטיפול“ – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון חברת ביוב“ – רישיון למתן שירותי הולכה וטיפול שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ג1)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלבי ההקמה“ – ביצוע פעולות כאמור באחת {{ח:פנימי|סעיף 6ז|הפסקאות (1) עד (4) שבסעיף 6ז(א)}}, במועדים שנקבעו לכך באותן פסקאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי ביוב“ – איסוף שפכים והולכתם, טיהורם וסילוקם, באמצעות מערכת ביוב או באמצעי אחר, טיפול בבוצה וסילוקה, וכן פיקוח על הזרמת שפכי תעשיה אל מערכת ביוב או באמצעותה, ולעניין חברת ביוב – שירותי הולכה וטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי הולכה וטיפול“ – שירותי ביוב שניתנים באמצעות תשתית הולכה וטיפול, ובכלל זה אלה: הולכת שפכים, טיהורם, סילוקם וטיפול בבוצה וסילוקה, לרבות הקמה, שדרוג, הרחבה, שיקום ותחזוקה של תשתיות ההולכה והטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מים“ – מכירת מים ואספקתם באמצעות מערכת מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“, ”אמצעי שליטה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכי תעשיה“ – שפכים שמקורם במפעל המוזרמים מן המפעל למערכת הביוב, למעט שפכים סניטריים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – מים לאחר שימוש, הטעונים טיהור או סילוק לפי דין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים סניטריים“ – שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח, ובלבד שאם מקורם במטבח – לפי טיבם וכמותם לא נדרש לגביהם טיפול מקדים לפני כניסתם למערכת הביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תואר אקדמי מוכר“ – תואר אקדמי שניתן על ידי מוסד שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו כמוסד להשכלה גבוהה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחום החברה“ –
{{ח:תתת|(1)}} לגבי פעילות חיונית – כל השטח שבתחום הרשות המקומית או הרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה או בחברה האזורית;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי פעילות נוספת – כל השטח שבתחום כאמור בפסקה (1), או חלקו, כפי שנקבע לגביה ברישיון;
{{ח:תתת|(3)}} לגבי חברת ביוב – השטח במרחב הביוב שבו ניתן לה רישיון חברת ביוב ושבו מצויה תשתית הולכה וטיפול שלה או של ספקי שירותי ביוב שביקשו לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או הצטרפו אליה, לפי העניין, בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד}};
{{ח:תת}} והכל בשינויים הנובעים מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיפים 29}} {{ח:פנימי|סעיף 30|ו־30}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים“ – כל סוגי התשלומים שחברה או חברה אזורית זכאית לגבותם בעד שירותי מים וביוב שהיא מספקת, בין חד־פעמיים ובין שוטפים, והתנאים לתשלומם, ולרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים אחרים“ – כל סוגי התשלומים שחברה או חברה אזורית זכאית לגבותם בעד שירותים שהיא מבצעת לפי חוק זה, שאינם שירותי מים ושירותי ביוב, בין חד־פעמיים ובין שוטפים, לרבות החזר הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(א)}}, והתנאים לתשלומם, לרבות תשלומים בשל איחור בתשלום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית הולכה וטיפול“ – מערכת ביוב, שהיא אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מיתקנים לטיהור שפכים ולסילוקם ומיתקנים לטיפול בבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} מערכת ביוב שמצויה מחוץ לתחום חברה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”תחום החברה“ או מחוץ לתחום רשות מקומית, ולעניין מועצה אזורית – מחוץ לתחום יישוב המצוי בתחום מועצה אזורית;
{{ח:תתת|(3)}} ביב מאסף ראשי וביוב ראשי על כל מיתקניהם, קווי סניקה ותחנות שאיבה ראשיים על כל מיתקניהם;
{{ח:תת}} והכול למעט מערכת ביוב המחוברת ישירות לצרכן של ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, וכן בהתאמות הנובעות מהוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ד|סעיף 13ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – שר הפנים, שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ושר האוצר.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפעלת משק המים והביוב באמצעות חברה}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הקמת חברה}}

{{ח:סעיף|3|הקמת חברה בידי עיריה ומועצה מקומית}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית רשאית להחליט כי פעילות חיונית שלה, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלה, יבוצעו בידי חברה שהיא תקים למטרה זו, ומספר רשויות מקומיות רשאיות להחליט כי פעילות חיונית שלהן, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלהן, יבוצעו בידי חברה שהן יקימו במשותף למטרה זו; החליטו רשות מקומית או רשויות מקומיות כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה כאמור בסעיף זה טעונה אישור מועצת הרשות המקומית, או אישור כל אחת ממועצות הרשויות המקומיות, לפי הענין, ובלבד שבכל מקרה ראש הרשות המקומית הצביע בעד ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תעביר רשות מקומית את משק המים או משק הביוב שבתחומה להפעלה בידי גורם אחר, אלא אם כן הוא חברה שהוקמה לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקמת חברה בידי איגוד ערים}}
{{ח:תת|(א)}} איגוד ערים רשאי להחליט כי פעילות חיונית שלו, או פעילות חיונית ביחד עם פעילות נוספת שלו, יבוצעו בידי חברה שהוא יקים למטרה זו; החליט איגוד ערים כאמור, תוקם החברה לפי הוראות חוק זה, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה לפי סעיף זה טעונה אישור של מועצת האיגוד, וכן אישור של כל אחת ממועצות הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד, ובלבד שכל אחד מראשי הרשויות המקומיות האמורות הצביע בעד ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} הוקמה חברה לפי סעיף זה, והפעילות שהועברה לביצועה היתה עיקר תפקידיו וסמכויותיו של האיגוד, רשאית מועצת האיגוד להחליט על פירוק האיגוד; בצו המפרק יקבע שר הפנים הוראות בדבר הקניה לרשויות המקומיות של אמצעי השליטה בחברה ושל יתרת רכוש האיגוד שלא הועברה לחברה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ב|סעיפים 17ב}} {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 18|ו־18(1) לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, יחולו, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|5|אישור להקמת חברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הקמת חברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} טעונה אישור מועצת הרשות לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות רשאית, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה, לשם השגת יעילות כלכלית מנקודת ראות של המשק הלאומי או מטרותיו של חוק זה, להתנות את אישורה בכך שתחום החברה שתוקם יכלול תחום של רשות מקומית נוספת או של כמה רשויות מקומיות נוספות, אשר ישתתפו בהקמת החברה, או שלחברה שתוקם תינתן סמכות להפעיל את מערכות המים והביוב בשטחים מסוימים שבתחום רשות מקומית נוספת או רשויות מקומיות נוספות, הכל בהסכמתן של כל הרשויות המקומיות האמורות.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעריכת חוות דעת של הממונה לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6|חיוב הקמת חברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא החליטה רשות מקומית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} בתוך שלוש שנים מיום תחילתו של חוק זה, רשאית מועצת הרשות להורות לרשות המקומית להקים חברה למתן שירותי מים וביוב, ולהעביר את משק המים והביוב של הרשות המקומית להפעלת החברה.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א), תגיש הרשות המקומית לממונה את הצעתה בתוך 6 חדשים; להצעה יצורפו טיוטות של תקנון החברה ושל הסכם להעברת נכסים, זכויות וחובות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9 עד 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, לאחר שמיעת עמדת הרשות המקומית, להורות על שינויים בתקנון ובהסכם האמורים בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} אישרה מועצת הרשות את הקמת החברה, ואישר הממונה את התקנון וההסכם האמורים בסעיף קטן (ב), בשינויים או בלי שינויים, תוקם החברה ותוגש בקשה לרישומה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} בצרוף התקנון כפי שאושר, וייחתם ההסכם האמור, כפי שאושר, הכל בתוך 60 ימים מיום האישור, והוראות חוק זה יחולו על החברה.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות רשאית, לבקשה מנומקת של רשות מקומית, להאריך לגבי הרשות המקומית את המועד האמור בסעיף קטן (ב), לתקופה שתקבע, ורשאית היא להתנות את הארכת המועד בתנאים שעל הרשות המקומית לקיים בענין ניהול משק המים והביוב שלה בתקופת ההארכה, שנועדו להכינו להעברתו לחברה ולהשגת מטרותיו של חוק זה.
{{ח:תת|(ו)}} לא הגישה רשות מקומית הצעה להקמת חברה במועד האמור בסעיף קטן (ב) או במועד שהוארך לפי סעיף קטן (ה), רשאית מועצת הרשות, בצו, להורות כי משק המים והביוב של אותה רשות מקומית יופעל בידי חברה שהקימה רשות מקומית אחרת לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ז)}} מועצת הרשות רשאית להורות כאמור בסעיף קטן (א) גם לכמה רשויות מקומיות, שיקימו חברה במשותף, והוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים ובהתאמות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שבו מדובר בהסכם להעברת נכסים, זכויות או עובדים, יערכו הסכמים נפרדים כאמור בין כל רשות מקומית לבין החברה;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה לפי סעיף קטן (ב) תוגש בידי הרשויות המקומיות יחדיו;
{{ח:תתת|(3)}} שמיעת העמדה לפי סעיף קטן (ג) תהיה לגבי כל רשות מקומית בנפרד;
{{ח:תתת|(4)}} הבקשה לפי סעיף קטן (ה) יכול שתהיה של רשות מקומית אחת או יותר, והתנאים שניתן להתנות יכול שיהיו שונים לגבי כל אחת מן הרשויות המקומיות;
{{ח:תתת|(5)}} ההוראה לפי סעיף קטן (ו) יכול שתהיה אחת לגבי כל הרשויות המקומיות או שונה לגבי כל אחת מהן.

{{ח:סעיף|6א|איסור הפעלה עצמית של שירותי המים והביוב|תיקון: תשס״ד, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית לא תפעיל בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומה החל בתום שש שנים מיום תחילתו של חוק זה, אלא באמצעות חברה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הפעילה רשות מקומית את שירותי המים והביוב באמצעות חברה עד יום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013), תורה לה מועצת הרשות להקים חברה או להצטרף לחברה קיימת, ולהעביר לאותה חברה את הפעלת משק המים והביוב שלה עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), בתנאים שהמועצה תפרט בהוראתה; ואולם בלי לגרוע מהוראות חוק זה, לא יראו רשות מקומית שערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457847.pdf|חוק תאגידי מים וביוב (תיקון מס׳ 11), התשע״ח–2018}}, לא הפעילה את שירותי המים והביוב שלה באמצעות חברה כמפרה את הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לפטור רשות מקומית מהחובה להפעיל את שירותי המים והביוב שבתחומה באמצעות חברה לפי הוראות חוק זה, אם נוכח כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

{{ח:סעיף|6ב|ביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת בידי חברה אזורית|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} החל במועד הקובע –
{{ח:תת|(1)}} רשות מקומית לא תבצע פעילות חיונית אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ג)}};
{{ח:תת|(2)}} חברה לא תעסוק בפעילות חיונית או בפעילות נוספת אלא באמצעות חברה אזורית, ובלבד שלא קיבלה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}}.

{{ח:סעיף|6ג|הקמת חברה אזורית|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע בהודעה ברשומות, לאחר המלצת הממונה ובהתחשב במטרות חוק זה, שיוך של הרשויות המקומיות בישראל לקבוצות שמספרן לא יעלה על 30, כך שלכל קבוצה כאמור תהיה חברה אזורית אחת; הודעה ראשונה לפי סעיף קטן זה תפורסם לא יאוחר מיום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013).
{{ח:תת|(ב)}} הרשויות המקומיות ששויכו לקבוצה לפי סעיף קטן (א) והחברות הפועלות בתחומן (בחוק זה – חברות הקבוצה), יקימו חברה אזורית בהתאם לשיוך שנקבע לפי אותו סעיף קטן.
{{ח:תת|(ג)}} הקמת חברה אזורית טעונה אישור מועצת הרשות, לאחר המלצת הממונה וקבלת רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}; מועצת הרשות תקבע, לפי המלצת הממונה, כללים להבטחת ההקמה של חברות אזוריות, לעניין אופן ההקמה ולעניין עמידתן של חברות אזוריות בהוראות לפי חוק זה, ובכלל זה כללים בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המידע והמסמכים שעל רשות מקומית או חברה להעביר לעיונו של הממונה, לבדיקתו או לאישורו, והמועדים להעברתם, ובכלל זה מידע ומסמכים הנדרשים לממונה לשם חלוקת בעלות בחברה אזורית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} מינוי נושאי משרה ובעלי תפקידים אחרים בחברה אזורית, תקופת כהונתם ועילות לסיום כהונתם, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, והכול כנדרש מהיות החברה חברה אזורית;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלת התחייבויות או פעולות אחרות שעלולות למנוע מיזוג עתידי של חברה שקיבלה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}} לחברה אזורית, או להקשות עליה להתמזג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} איגוד ערים, וכן אדם המספק שירותי מים או שירותי ביוב בתחום מועצה אזורית, רשאים לבקש להצטרף לחברה אזורית, ועל החברה האזורית לצרפם, אם הורתה על כך מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה ולאחר שמצאה כי הדבר דרוש לשם מימוש מטרות החוק ואסדרת שירותי המים והביוב בתחומה של החברה האזורית.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), אדם המספק שירותי מים כאמור באותה פסקה, ורוב כמות המים שהוא מספק היא למטרת חקלאות, לא יבקש להצטרף לחברה אזורית אלא לאחר שקיבל את הסכמתם של הצרכנים שלהם הוא מספק את רוב כמות המים למטרת חקלאות.
{{ח:תת|(ד1)}} החליטה מועצת רשות מקומית בלא חברה על הצטרפות לחברה אזורית, על החברה האזורית לצרפה, באישור מועצת הרשות, ובלבד שהרשות המקומית והחברה האזורית שייכות לאותה קבוצה שנקבעה בשיוך לפי סעיף קטן (א); הוראות סעיף קטן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חברה שלא קיבלה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}}.
{{ח:תת|(ה)}} לשם יישום ההוראות לפי סעיף זה, רשאי הממונה, בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי חוק זה, לתת הוראות לחברה מסוימת, ובכלל זה לעניין התקשרויות של חברה מסוימת מיום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013) עד מועד ההקמה, במטרה להבטיח כי היא מביאה בחשבון את הקמת החברה האזורית ואת השלכותיה; ואולם בעניינים שלגביהם המועצה מוסמכת לקבוע כללים לפי חוק זה, רשאי הממונה לתת הוראות כאמור לתקופה של שנה החל מיום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), או עד לקביעת אותם כללים, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|6ד|הקמת חברה אזורית לחלק מקבוצה לפני המועד הקובע|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} החל במועד קביעת שיוך לקבוצות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג(א)}}, רשאית מועצת הרשות, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, לאשר בקשה להקמת חברה אזורית בידי חלק מחברות הקבוצה, לפני המועד הקובע, ובלבד שהמבקשות התחייבו מראש כי יאפשרו את המיזוג וההצטרפות העתידית לחברה של שאר חברות הקבוצה, וכי לא יפגעו בזכויות מהותיות שלהן; המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אופן ההתחייבות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ימליץ בחוות דעתו על אישור הקמתה של חברה אזורית לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן שוכנע כי ניתנה לשאר חברות הקבוצה הזדמנות להצטרף לבקשה להקמת החברה האזורית כאמור באותו סעיף קטן.

{{ח:סעיף|6ה|החלת הוראות על מיזוג|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8 פרק 1|הפרק הראשון בחלק השמיני לחוק החברות}} יחולו על מיזוג של חברה אזורית לאחר המועד הקובע ובמקרים שבהם לא ניתן פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}}, בשינויים אלה:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 314|סעיפים 314}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 315|315}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 317|ו־317}} – לא ייקראו;
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 316|בסעיף 316}}, במקום הרישה עד המילים ”את המיזוג“ יקראו ”החברות“ ובמקום ”ויחתמו עליה“ יקראו ”יחתמו עליה ויגישו אותה לרשם החברות“;
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 319|סעיף 319}} ייקרא בלא הקטע החל במילים ”להורות על“ ועד המילים ”וכן רשאי הוא“;
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 321|ו־321}} – לא ייקראו;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 323|בסעיף 323}}, במקום ”וחלפו שלושים ימים ממועד קבלת החלטת האסיפה הכללית בכל אחת מן החברות המתמזגות“, יקראו ”ובכלל זה אישור הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיף 6ז(ג) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}“ ובמקום ”וחמישים“ יקראו ”וחלפו חמישים“.

{{ח:סעיף|6ו|פטור מביצוע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}, חברה רשאית להגיש בקשה לפטור מהחובה לבצע פעילות חיונית ופעילות נוספת באמצעות חברה אזורית (בסעיף זה – פטור); הבקשה לפטור תוגש לממונה ארבעה חודשים לפחות לפני המועד הקובע; הוגשה בקשה כאמור, יקבע הממונה, באישור מועצת הרשות, אם מתקיימים בחברה תנאים אלה (בסעיף זה – תנאים למתן פטור):
{{ח:תתת|(1)}} היא ביצעה את מלוא תכנית הפיתוח השנתית שאישר הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}};
{{ח:תתת|(2)}} היא קיימה את ההוראות, שקבעה מועצת הרשות בכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}} לעניין הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה, בנושא יחס המינוף המרבי ויחס כיסוי החוב; ואולם עד שייכנסו לתוקפם כללים כאמור יחולו ההוראות הקבועות {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, לעניין סעיף זה, במקום הוראות הכללים;
{{ח:תתת|(3)}} היא מקיימת את ההוראות ואמות המידה שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע הממונה, באישור מועצת הרשות, שבחברה מתקיימים התנאים למתן פטור, תפנה החברה לשר האנרגיה בבקשה לקבל את אישורו לפטור; החלטת שר האנרגיה טעונה הסכמה של שר האוצר ושר הפנים; לא ניתן פטור לחברה בתוך שלושה חודשים לכל היותר ממועד פנייתה לממונה כאמור, יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(2)}}.
{{ח:תת|(ג)}} פטור יינתן לתקופה של שלוש שנים; שר האנרגיה יבחן ויחליט, לפני תום התקופה שלגביה ניתן הפטור, אם להאריך את תוקפו, לפי בקשת החברה, לתקופה אחת נוספת של שלוש שנים; על בקשה להאריך את תוקפו של פטור יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן פטור, רשאי הממונה לבחון מדי שנה את עמידתה של החברה בתנאים למתן פטור; מצא הממונה, בתקופת הפטור, כי לא התקיים תנאי מהתנאים האמורים, יעביר את המלצתו למועצת הרשות, שרשאית לפנות לשר האנרגיה בבקשה לבטל את האישור שנתן לפטור.
{{ח:תת|(ה)}} קבע הממונה שבחברה לא מתקיים תנאי מהתנאים למתן פטור, לא תקבל מועצת הרשות החלטה בעניין זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה בעניין עמידתה בתנאים למתן הפטור.
{{ח:תת|(ו)}} אין בקבלת פטור כדי לגרוע מחובותיה של חברה לפי חוק זה ולפי הרישיון.
{{ח:תת|(ז)}} החלטה בדבר מתן פטור ונימוקיה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יינתן פטור אם כתוצאה ממתן הפטור מספרן הכולל של החברות, ובכלל זה חברות אזוריות, יעלה על 30.

{{ח:סעיף|6ז|שלבי ההקמה של חברה אזורית בידי רשות מקומית בלא חברה ובידי חברה שאין לה פטור ממיזוג לחברה אזורית|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ח, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית בלא חברה, או חברה שלא קיבלה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}} או שהפטור שקיבלה בוטל, תבצע את שלבי ההקמה כמפורט בפסקאות (1) עד (4) שלהלן, בתקופות הקבועות בהן:
{{ח:תתת|(1)}} תגיש לממונה חישוב של שווי הנכסים שתעביר רשות מקומית לחברה האזורית או את הדוח השנתי האחרון של החברה המתמזגת, לפי העניין, וכן מידע ומסמכים נוספים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג(ג)(1)}} לגבי חלוקת בעלות בחברה אזורית – 20 ימים;
{{ח:תתת|(2)}} תגיש לממונה את ההסכם בינה לבין החברה האזורית בדבר העברת נכסיה, זכויותיה וחובותיה לחברה האזורית ותנאי העברתם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}} – 50 ימים;
{{ח:תתת|(3)}} תגיש לממונה כל הסכם בינה לבין החברה האזורית או בינה לבין חברה אחרת או רשות מקומית בלא חברה, בעניינים הנוגעים להקמת החברה האזורית – 80 ימים;
{{ח:תתת|(4)}} תשלים את ההליכים לפי חוק זה, ובכלל זה תעביר את האישורים הנדרשים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 323|סעיף 323 לחוק החברות}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה}}, לשם הקמתה של החברה האזורית או העברת שירותי המים והביוב לחברה האזורית, לפי העניין, לאחר קבלת אישור הממונה לפי סעיף קטן (ג) – 120 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} התקופות לביצוע כל אחד מארבעת שלבי ההקמה שבסעיף קטן (א), יימנו לגבי רשות מקומית בלא חברה – מיום כ״ח בסיוון התשע״ט (1 ביולי 2019), ולגבי חברה שאין לה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}} – מיום כ״ח בתמוז התשע״ט (31 ביולי 2019), אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או מיום מתן ההחלטה שלא לאשר את בקשת הפטור, לפי העניין, אם ביקשה פטור; ואולם לגבי חברה כאמור בפסקה (3) להגדרה ”המועד הקובע“ שאין לה פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}}, יימנו התקופות לביצוע כאמור מיום י׳ באב התש״ף (31 ביולי 2020), אם לא ביקשה פטור, ומיום פקיעת פטור שניתן לה או מיום מתן ההחלטה שלא לאשר את בקשת הפטור, לפי העניין, אם ביקשה פטור.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יבחן את התאמת המסמכים שהוגשו לו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), להוראות לפי חוק זה ולמטרותיו, ויודיע אם החליט לאשרם בתוך 30 ימים מיום הגשתם.
{{ח:תת|(ד)}} סבר הממונה כי נדרשים תיקונים או השלמות לגבי מסמך שהוגש לו לפי סעיף קטן (א)(1) עד (3), רשאי הוא להורות על הגשת תיקונים או השלמות באופן ובתקופה כפי שיורה, ובלבד שסך כל התקופות להגשתם לא יעלה על 14 ימים; הורה הממונה על הגשת תיקונים או השלמות כאמור, רשאי הוא להאריך בהתאם את התקופה הקבועה בסעיף קטן (א)(4).
{{ח:תת|(ה)}} חברה אזורית, שחברה או רשות מקומית בלא חברה מבצעת את שלבי ההקמה כדי להצטרף אליה או להתמזג עמה (בסעיף זה – הגוף המצטרף), תבצע פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תגיש לממונה, עד למועד האמור בסעיף קטן (א)(1) לעניין הגוף המצטרף, את הדוח השנתי האחרון שלה, ככל שישנו, וכן מסמכים נוספים שנדרשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ג|בסעיף 6ג(ג)(1)}} לעניין חלוקת בעלות בחברה אזורית;
{{ח:תתת|(2)}} תחתום על הסכם עם הגוף המצטרף כאמור בסעיף קטן (א)(2), עד שבעה ימים לפני המועד שבו על הגוף המצטרף להגיש את ההסכם לממונה כאמור באותו סעיף קטן;
{{ח:תתת|(3)}} תבצע את הפעולות הנדרשות ממנה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 316|סעיף 316 לחוק החברות}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה}}, עד שבעה ימים לפני המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(4) לעניין הגוף המצטרף.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד) יחולו על הגשת מסמכים לפי סעיף קטן (ה)(1), בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6ח|מינוי מנהל מורשה לרשות מקומית בלא חברה|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה כי רשות מקומית בלא חברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה, ישלח לה הודעה בכתב ובה יפרט את השלב שלא ביצעה ואת התקופה שבה היא נדרשת לבצעו, וייתן לה הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה בעניין בתוך התקופה האמורה או בתוך תקופה קצרה ממנה, כפי שיציין בהודעה; הגישה הרשות המקומית הערות או השגות כאמור, יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר למועד קבלתן ויודיע על החלטתו לרשות המקומית, ואם סבר כי יש בכך צורך – יקבע מחדש את התקופה שבה על הרשות המקומית לבצע את השלב האמור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} חלפה התקופה שנקבעה בהודעה כאמור בסעיף קטן (א) ולא נקבעה מחדש לפי אותו סעיף קטן או שנקבעה מחדש כאמור וחלפה, רשאי שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, למנות מנהל מורשה מטעמו שיפעל לשם הבטחת ביצוע שלבי ההקמה; לא התקבלה הסכמת שר הפנים להצעת שר האוצר בדבר מינוי כאמור בתוך 30 ימים, יובא המינוי לאישור הממשלה.
{{ח:תתת|(2)}} כשיר להתמנות כמנהל מורשה מי שמתקיימים בו התנאי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|שבפסקה (1) לסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}} ואחד התנאים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|שבפסקה (2) לסעיף האמור}}, בשינוי זה: בכל מקום, במקום ”חמש שנים“ יקראו ”שנתיים“.
{{ח:תתת|(3)}} לא ימונה אדם למנהל מורשה אם הוא עלול להימצא באופן תדיר, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל מורשה לבין עניין אישי שלו או בין תפקידו כאמור לבין תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ג)}} למנהל מורשה שהתמנה לפי סעיף קטן (ב) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש לראש הרשות המקומית, למועצת הרשות המקומית ולנושאי משרה בה בכל הנוגע לביצוע שלבי ההקמה; כל עוד ממלא המנהל המורשה את תפקידו לא ימלאו כל אלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם לעניין ביצוע שלבי ההקמה.
{{ח:תת|(ד)}} התמנה מנהל מורשה לפי סעיף קטן (ב), יהיו ראש הרשות המקומית, חבר מועצת הרשות המקומית, נושאי משרה ברשות המקומית ועובדי הרשות המקומית, חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המורשה.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי להורות לרשות המקומית לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות שהוציא לשם ביצוע תפקידו כפי שיורה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה; מנהל מורשה יהיה רשאי לגבות את שכרו והוצאותיו מחשבון הרשות המקומית, והוא יבוא לעניין זה במקום הרשות המקומית, לפי העניין, והגורמים המוסמכים מטעמה.
{{ח:תת|(ו)}} מנהל מורשה יפעל בהתחשב בטובת הרשות המקומית ותושביה, ויפעל בזהירות, במיומנות ובשקידה המתחייבים מהסמכויות שניתנו לו לפי סעיף זה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 123|סעיף 123(ב)}} יחולו על מנהל מורשה, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ז)}} כהונתו של מנהל מורשה תפקע עם אישור הממונה כי הסתיים שלב ההקמה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ז|בסעיף 6ז(א)(4)}}.

{{ח:סעיף|6ט|הבטחת זכויות נושי חברה מתמזגת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות אזוריות ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן מן החברות המתמזגות.
{{ח:תת|(ב)}} לא היה ביכולתה של חברה אזורית לעמוד בהתחייבויות שהועברו אליה מחברה מתמזגת, זכאים נושי חברה מתמזגת לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} נושה חברה מתמזגת המבקש סיוע לגבי התחייבות כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו (בסעיף זה – הגורם המוסמך), לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו־30 ימים מהיום שבו פנה לחברה האזורית בדרישה לקיום ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יינתן סיוע אם הגורם המוסמך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי־יכולתה של החברה האזורית לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מהמיזוג.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן סיוע לפי סעיף קטן (ב), יראו את החוב לנושה החברה המתמזגת, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה למדינה, אף אם בהסכם שבינו לבין החברה המתמזגת נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”נושה חברה מתמזגת“ – נושה שהתקשר עם חברה המחויבת במיזוג לפי הוראות חוק זה או עם חברה בת של חברה כאמור, לפני יום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), בהסכם לתקופה הנמשכת עד לאחר המועד הקובע, ואינו רשות מקומית, תאגיד בשליטת רשות מקומית או מקורות חברת מים בע״מ.

{{ח:סעיף|7|אישור תקנון החברה}}
{{ח:ת}} התקנון של חברה טעון אישור הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: העברת עובדים, נכסים, זכויות והתחייבויות}}

{{ח:סעיף|8|הסכם להעברת עובדים והסכם עבודה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות המקומית והחברה רשאיות להסכים ביניהן, וביניהן לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי הרשות המקומית, על העברת עובדי הרשות המקומית משירות הרשות המקומית לשירות החברה (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום תחילת פעילות החברה:
{{ח:תתת|(1)}} עובד הרשות המקומית שנקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שנקבע בו;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד הרשות המקומית שהיה לעובד החברה כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מן הרשות המקומית את זכויותיו מכח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלה, שהחברה קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יהיו הסכמי העבודה בין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי החברה, שענינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שענינם כאמור, טעונים אישור מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}} לענין חברה עירונית.

{{ח:סעיף|9|העברת נכסים לחברה|תיקון: תשס״ג, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או ביחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את כל זכויותיה בנכסים התפעוליים ששימשו ערב הקמת החברה את משק המים והביוב של הרשות המקומית, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} מערכת המים ומערכת הביוב;
{{ח:תתת|(2)}} בריכות ותחנות שאיבה;
{{ח:תתת|(3)}} מיתקני טיהור וסילוק של שפכים;
{{ח:תתת|(4)}} ציוד מכני ואלקטרוני המשמש את מערכות המים והביוב;
{{ח:תתת|(5)}} תכניות, מפות, סקרים וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(6)}} מידע על צרכנים, הנדרש לחברה לשם מתן שירותי מים וביוב לפי חוק זה, כמפורט להלן: שם פרטי ושם משפחה, מספר תעודת זהות, מספר נכס, כתובת הנכס, כתובת למשלוח דואר, קוטר מד מים ושנת התקנתו; מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים על אודות צרכנים לעניין פסקה זו, הנדרשים לחברה לשם מתן שירותי מים וביוב לפי חוק זה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לענין נכסים תפעוליים כמשמעותם באותו סעיף שבבעלות רשות מקומית ערב הקמת החברה, רשאית הרשות המקומית להעביר לחברה זכויות חכירה בלבד ל־49 שנים, במקום בעלות.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות המקומית רשאית להעביר לחברה זכויות בנכסים נוספים ששימשו, ערב הקמת החברה, את משק המים והביוב שלה או פעילות נוספת שלה, לרבות זכויות במקרקעין, משרדים, בתי מלאכה, מעבדות, מחסנים וציוד לשעת חירום.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, תבוא החברה לענין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום תחילת פעילות החברה, במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי החברה, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות חייבת כלפי בעל השעבוד ביחד עם החברה.
{{ח:תת|(ד)}} רישיונות והקצבות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}, לרשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, יועברו לחברה החל ביום תחילת פעילות החברה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|10|העברת זכויות וחובות להפעלת המערכות ולמתן השירותים}}
{{ח:ת}} רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.

{{ח:סעיף|11|תנאי ההעברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לענין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מן הרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית; לענין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב שווי הנכסים המועברים;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כתמורה להקצאת מניות בחברה;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברה כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה.
{{ח:תת|(ב)}} הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין הרשות המקומית לבין החברה או בהסכם בין החברה המתמזגת לחברה האזורית, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.

{{ח:סעיף|12|תביעות ועילות}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם הרשות המקומית או נגדה לפני יום תחילת פעילות החברה בקשר לתפעול משק המים והביוב, לנכסי מערכות המים והביוב או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או לעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיפים 8 עד 11}}, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא נעשתה ההעברה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, רשאי הממונה להורות או לאשר כי לענין תביעות או עילות מסוימות, או סוגי תביעות ועילות, תבוא החברה במקום הרשות המקומית, אולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי הרשות המקומית תמשיך להיות צד לתביעה יחד עם החברה.

{{ח:סעיף|13|פטור ממיסים ומאגרות|תיקון: תשס״ב, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכמים בין הרשות המקומית לבין החברה בכל הנוגע להקמת החברה ולהעברת נכסים, זכויות וחובות ביניהן, יהיו פטורים ממס בולים לפי {{ח:חיצוני|חוק מס הבולים על מסמכים|חוק מס הבולים על מסמכים, התשכ״א–1961}}; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא בשליטת הרשות המקומית, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|ו־88 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963}}, יחולו לגבי נכס שהועבר מהרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן זה}}, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המחיר המקורי של נכס יהא שוויו ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(2)}} שווי הרכישה יהא שווי הזכות במקרקעין ביום ההעברה, כפי שנקבע בהתאם לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(3)}} יום הרכישה יהיה יום ההעברה;
{{ח:תתת|(4)}} העברת הזכות במקרקעין מהרשות המקומית לחברה או מהחברה המתמזגת לחברה האזורית תחויב במס רכישה בשיעור של 0.5% משוויה לפי פסקה (2) ולא תחויב במס מכירה;
{{ח:תת}} לענין זה, ”יום ההעברה“ – יום חתימת הסכם ההעברה של הנכסים מהרשות המקומית לחברה או יום החתימה על הצעת המיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 316|סעיף 316 לחוק החברות}} כנוסחו {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה}}, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13א|פטור ממס חברות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ג, תשע״ז}}
{{ח:ת}} בשנות המס 2011 עד 2018 הכנסתה של חברה אשר רשות מקומית, אחת או יותר, מחזיקה בכל אמצעי השליטה בה, תהיה פטורה ממס חברות; לעניין זה, ”מס חברות“ – מס המוטל לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|סעיף 126 לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב1|סימן ב׳1: הפעלת שירותי הולכה וטיפול באמצעות חברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|13ב|מרחבי ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות, בהמלצת הממונה, תקבע בהודעה ברשומות חלוקה של שטח המדינה למרחבים שבכל אחד מהם יתאפשר לתת רישיון חברת ביוב לחברת ביוב אחת בלבד; חלוקה כאמור תיקבע בהתחשב במטרות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לחלוקה כאמור בסעיף קטן (א), בדרך שתורה מועצת הרשות.

{{ח:סעיף|13ג|העברת שירותי הולכה וטיפול לחברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב רשאי לבקש מחברת הביוב שבמרחב הביוב שבו הוא נמצא לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת, אם בחר שלא להמשיך לספק בעצמו שירותי הולכה וטיפול לצרכניו בכפוף להוראות כל דין; בקשה כאמור טעונה –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית – אישור מועצת הרשות המקומית;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין ספק שירותי ביוב שהוא חברה – אישור דירקטוריון החברה, ולעניין חברה שמוחזקת בידי רשות מקומית אחת – גם אישור מועצת הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור בסעיף קטן (א), תהיה חברת הביוב חייבת לספק לו את השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה; ואולם חברת ביוב שערב קבלת רישיון חברת ביוב סיפקה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב במרחב הביוב שלה לפי הסכם שנעשה כדין ביניהם, תהיה רשאית שלא לספק שירותי הולכה וטיפול לפי הוראות חוק זה, ותמשיך לספק שירותי הולכה וטיפול לאותו ספק לפי הוראות ההסכם, והכול כל עוד ההסכם בתוקף.
{{ח:תת|(ג)}} ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (א), תצרף אותו חברת הביוב המשותפת, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין אספקת שירותי הולכה וטיפול כאמור בסעיף קטן (ב) ולעניין הצטרפות ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב לחברת ביוב משותפת כאמור בסעיף קטן (ג), ועד לקביעת כללים כאמור יפעלו חברת הביוב וספק שירותי הביוב בהתאם להוראות שתיתן המועצה לשם יישום סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} לעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים, יראו ספק שירותי ביוב שהוא רשות מקומית שבתחום אותו איגוד הערים, וכן ספק שירותי ביוב שהוא חברה שאמצעי השליטה בה מוחזקים בידי רשות מקומית כאמור, כמי שביקשו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב כאמור, בהתאם להוראות סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|13ד|הוראות לעניין תשתית הולכה וטיפול|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, מחברת ביוב, לקבל ממנה שירותי הולכה וטיפול או להצטרף לחברת ביוב משותפת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ג|בסעיף 13ג}} (בסעיף קטן זה – הספק המבקש), רשאי הממונה להורות כי תשתית ההולכה והטיפול שבאמצעותה תיתן חברת הביוב את שירותי ההולכה והטיפול לספק המבקש –
{{ח:תתת|(1)}} תכלול מרכיבים ממערכת הביוב של הספק המבקש, שנמצאים בתחומו ומשמשים להולכת ביוב או מרכיבים של מערכת ביוב שיותקנו בידי חברת הביוב בתחומו של הספק המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} לא תכלול מרכיבים מתשתית ההולכה והטיפול של הספק המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (א)(1), יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה; הורה כאמור בסעיף קטן (א)(2) – לא יראו את השטח שבו נמצאים המרכיבים כאמור באותה פסקה כתחומה של חברת הביוב לעניין חוק זה.

{{ח:סעיף|13ה|תקנון חברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} התקנון של חברת ביוב, למעט איגוד ערים, טעון אישור של הממונה; הממונה יאשרו אם נוכח כי הוא תואם את הוראות חוק זה ומטרותיו.

{{ח:סעיף|13ו|העברת עובדים לחברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירותי ביוב וחברת הביוב, או ספקי שירותי ביוב שהקימו חברת ביוב משותפת, רשאים להסכים ביניהם, וביניהם לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי ספק שירותי ביוב, ואם לא היה ארגון מייצג לעובדי ספק שירותי ביוב – ביניהם לבין עובד ספק שירותי הביוב, על העברת עובדי ספק שירותי ביוב משירות ספק שירותי ביוב לשירות חברת הביוב (להלן – הסכם להעברת עובדים); נחתם הסכם להעברת עובדים, יחולו הוראות אלה מיום תחילתו, שלא יקדם ליום המעבר:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ספק שירותי ביוב שהועבר על פי הסכם להעברת עובדים, יהיה עובד חברת הביוב החל ביום שנקבע בו;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, עובד ספק שירותי הביוב שהיה לעובד חברת הביוב כאמור בפסקה (1), לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה, והוא לא יהיה רשאי לתבוע מספק שירותי הביוב את זכויותיו מכוח יחסי עובד ומעביד בשל תקופת היותו עובד שלו, שחברת הביוב קיבלה על עצמה בהסכם להעברת עובדים לקיים אותן.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי תקופת היות החברה חברה עירונית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985}}, יהיו הסכמי העבודה בין חברת הביוב לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי ספק שירותי הביוב, שעניינם תנאי עבודה, שינויי תקן, שכר והטבות אחרות, וכן חוזים אישיים בין החברה לבין עובדיה שעניינם כאמור, טעונים אישור של מועצת הרשות; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}} לעניין חברה עירונית.

{{ח:סעיף|13ז|העברת נכסים לחברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב המצטרף לחברת ביוב משותפת יעביר לחברת הביוב המשותפת את כל זכויותיו בתשתית ההולכה והטיפול שלו.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש ספק שירותי ביוב במרחב ביוב לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב שבאותו מרחב ביוב –
{{ח:תתת|(1)}} יעביר הספק לחברת הביוב זכויות בתשתית ההולכה והטיפול ששימשה למתן שירותי הולכה וטיפול על ידו, ערב יום המעבר כנגד כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור, בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ט|סעיף 13ט(א)(4)}}, ועד לקביעת כללים כאמור – כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ט|סעיף 13ט(ב)}} בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי הספק להעביר לחברת הביוב התחייבויות בהתאם להלוואות שנלקחו על ידו, כנגד זכויות בתשתית ההולכה והטיפול שלו, כפי שייקבע בהסכם ההעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ט|סעיף 13ט(ב)}} בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, באישור הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה את הסכם ההעברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ט|סעיף 13ט(ב)}}, תבוא חברת הביוב לעניין הזכויות בנכסים שהועברו בהסכם, מיום המעבר, במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל דין ובכל חוזה, לרבות חוזה בדבר שעבוד הנכסים; זכויות בעל השעבוד יהיו כלפי חברת הביוב, ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת בעל השעבוד, כי ההעברה פוגעת פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי הוא לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות חייב כלפי בעל השעבוד יחד עם חברת הביוב.
{{ח:תת|(ד)}} רישיונות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}, לספק שירותי ביוב, וכן חובות שהוטלו עליו בהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|אותו חוק}}, יועברו לחברת הביוב החל מיום המעבר; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויותיהם של מנהל הרשות ומועצת הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק האמור}}.

{{ח:סעיף|13ח|העברת זכויות והתחייבויות לחברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק שירותי ביוב שהחליט לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יעביר לחברת הביוב את זכויותיו וסמכויותיו לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה – הסכמים) בכל הנוגע להפעלת תשתיות הולכה וטיפול ערב יום המעבר; מיום המעבר יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברת הביוב, והחובות וההתחייבויות המוטלות על ספק שירותי הביוב לפי ההסכמים יהיו מוטלות על חברת הביוב, והיא תבוא במקום ספק שירותי הביוב לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים.

{{ח:סעיף|13ט|תנאי ההעברה לעניין חברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע, לאחר התייעצות עם הממונה, כללים לעניין התנאים שבהם יועברו הנכסים והזכויות מספק שירותי הביוב לחברת הביוב; לעניין זה תהיה המועצה רשאית, בין השאר, לקבוע כללים ועקרונות בעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חישוב שווי הנכסים המועברים;
{{ח:תתת|(2)}} קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר כנגד להקצאת מניות בחברת הביוב המשותפת;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת החלק של הנכסים אשר יועבר לחברת הביוב כהלוואה, ותנאי ההלוואה, לרבות שעבוד נכסים להבטחת פירעונה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת הזכויות בתשתית ההולכה והטיפול שיועברו מספק שירותי הביוב לחברת הביוב כנגד כל השקעה חדשה שתבצע חברת הביוב בתשתית ההולכה והטיפול שמשמשת למתן שירותי הולכה וטיפול לספק האמור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ז|בסעיף 13ז(ב)(1)}}, וכן התנאים והמועדים לביצוע ההעברה כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הנכסים, הזכויות והחובות אשר יועברו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ז|בסעיפים 13ז עד 13ח}} {{ח:פנימי|סעיף 13י|ו־13י}} ותנאי העברתם ייקבעו בהסכם בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, בכפוף לכללים שייקבעו לפי סעיף קטן (א); הסכם כאמור טעון אישור של הממונה והוא יאשרו אם נוכח כי ההסכם תואם את הכללים ואת הוראות חוק זה ומטרותיו.
{{ח:תת|(ג)}} בהסכם כאמור בסעיף קטן (ב), ייקבע גם יום העברת שירותי ההולכה והטיפול מספק שירותי הביוב לחברת הביוב.
{{ח:תת|(ד)}} הגיש ספק שירותי ביוב לחברת ביוב, בקשה לקבלת שירותי הולכה וטיפול ממנה, או בקשה להצטרף לחברת ביוב משותפת, ולא הגיעו הצדדים להסכם בתוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה, יפעלו הצדדים בהתאם להוראות שייתן הממונה לעניין זה, החל מהמועד שיורה עליו, ויראו את המועד שיורה עליו כאמור כיום המעבר לעניין חוק זה; חלקו חברת הביוב או ספק שירותי הביוב על הוראות הממונה כאמור, תובא המחלוקת להכרעת המועצה; הכריעה המועצה כאמור בניגוד לעמדת ספק שירותי הביוב, יהיה ספק שירותי הביוב רשאי לבטל את בקשתו לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת הביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה, כללים לשם הבטחת האיתנות הפיננסית של חברות ביוב ועמידתן בהתחייבויות שהועברו אליהן מספקי שירותי ביוב.
{{ח:תתת|(2)}} לא היה ביכולתה של חברת ביוב לעמוד בהתחייבויות שהועברו אליה מספק שירותי ביוב או בהתחייבויות שהיו לה ערב צירופו של ספק שירותי ביוב אליה, זכאים נושי ספק שירותי הביוב או, לפי העניין, נושי ספק שירותי הביוב שהוא חברת הביוב המשותפת, לסיוע מאוצר המדינה בשיעור שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תתת|(3)}} נושה ספק שירותי ביוב המבקש סיוע לגבי התחייבות כלפיו יגיש את בקשתו למי ששר האוצר הסמיך לכך מבין עובדי משרדו (בסעיף זה – הגורם המוסמך), לאחר שחלפו 60 ימים מהיום שנקבע לפירעון ההתחייבות ו־30 ימים מהיום שבו פנה לחברת הביוב, לפי העניין, בדרישה לקיום ההתחייבות; שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה כאמור.
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), לא יינתן סיוע אם הגורם המוסמך החליט, לאחר התייעצות עם הממונה, כי אי־יכולתה של חברת הביוב לקיים את התחייבויותיה אינו נובע מצירוף ספק שירותי הביוב.
{{ח:תתת|(5)}} ניתן סיוע לפי פסקה (2), יראו את החוב לנושה ספק שירותי ביוב, בסכום הסיוע שניתן, כאילו הומחה למדינה, אף אם בהסכם שבינו לבין חברת הביוב נקבעה הוראה המונעת המחאה כאמור.
{{ח:תתת|(6)}} בסעיף קטן זה, ”נושה ספק שירותי ביוב“ – נושה שהתקשר עם ספק שירותי ביוב טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב לחברת ביוב משותפת, לעניין תשתית הולכה וטיפול, ולעניין חברת ביוב משותפת שצירפה אליה ספק שירותי ביוב לאחר שהוקמה – גם נושה שהתקשר עם חברת הביוב המשותפת טרם הצטרפותו של ספק שירותי הביוב כאמור לחברת הביוב המשותפת, לעניין תשתית הולכה וטיפול.

{{ח:סעיף|13י|תביעות ועילות לעניין חברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם ספק שירותי הביוב או נגדו לפני יום המעבר, בקשר לשירותי הולכה וטיפול או תשתיות הולכה וטיפול, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ו|בסעיפים 13ו עד 13ט}}, בנוגע לשירותים או תשתיות כאמור, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, יוסיפו לעמוד בתוקפן כאילו לא החלה חברת הביוב לתת שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי הביוב או שספק שירותי הביוב לא הצטרף לחברת הביוב המשותפת, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובדיני המחאת חיובים, ספק שירותי ביוב וחברת ביוב רשאים להסכים כי כל תביעה שהיתה תלויה ועומדת מטעם ספק שירותי הביוב או נגדו לפני יום המעבר, בקשר לתשתית ההולכה והטיפול, או בקשר לרישיונות, להסכמים, להתקשרויות או עסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13ו|בסעיפים 13ו עד 13ט}}, וכן כל עילה של תביעה כזו שהיתה קיימת אותו זמן, תועבר מספק שירותי הביוב לחברת הביוב ובלבד שהממונה אישר את ההעברה כאמור; ואולם אם קבע בית המשפט, לבקשת תובע או מבקש, כי הדבר פוגע פגיעה מהותית בזכויותיו, רשאי בית המשפט לצוות כי ספק שירותי הביוב ימשיך להיות צד לתביעה יחד עם חברת הביוב.

{{ח:סעיף|13יא|פטור ממסים לעניין חברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|ו־13א}} יחולו, בשינויים המחויבים, על חברת ביוב ועל הסכמים לפי {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ב)}} יחול על העברת נכס מספק שירותי ביוב לחברת ביוב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בפסקאות (1) ו־(2), בכל מקום, במקום ”{{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}“ יקראו ”{{ח:פנימי|סעיף 13ט|סעיף 13ט}}“;
{{ח:תתת|(2)}} בפסקה (4), במקום ההגדרה ”יום ההעברה“ יקראו:
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ””יום ההעברה“ – יום החתימה על ההסכם בין ספק שירותי הביוב לבין חברת הביוב, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 13ט|{{ח:הערה|ב}}סעיף 13ט(ב)}}.“

{{ח:סעיף|13יב|תחולת הוראות לעניין חברת ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על חברת ביוב יחולו הוראות החוק לעניין חברה, למעט הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|ו־ב׳ של פרק זה}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|וסעיפים 29(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 30|30 עד 32}} {{ח:פנימי|סעיף 124|ו־124}} ולעניין חברת ביוב שהיא איגוד ערים – גם למעט לעניין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}} והוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרקים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק ה|ו־ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|וסימן ב׳ לפרק ח׳}}.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: רישוי}}

{{ח:סעיף|14|חובת רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא תעסוק חברה בפעילות חיונית אלא על פי רישיון שניתן לה לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו, ולא תעסוק בפעילות נוספת אלא אם כן ניתן לה גם רישיון לאותה פעילות נוספת, ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא יעסוק ספק שירותי ביוב בשירותי הולכה וטיפול, אלא אם כן ניתן לו רישיון הולכה וטיפול לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו; הוראה זו לא תחול על ספק שירותי ביוב שהתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חל לגביו פטור מהצורך בקבלת רישיון בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוא איגוד ערים המספק שירותי הולכה וטיפול, הכוללים הולכת שפכים והטיפול בהם גם יחד.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), מי שקיבל רישיון חברת ביוב, לא יעסוק במתן שירותי הולכה וטיפול אלא לפי הרישיון האמור ובהתאם לתנאיו; על אף האמור, ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג}}, מי שקיבל רישיון חברת ביוב ועסק כדין או שהוא חברה־בת של חברה שעסקה כדין, ערב מתן הרישיון, במתן שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב, רשאי להמשיך לתת שירותי הולכה וטיפול לאותו ספק, בהתאם לדין האמור, למעט חברת ביוב שהיא איגוד ערים שנתנה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב כאמור שהוא חבר באיגוד הערים.

{{ח:סעיף|15|מתן רישיונות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לתת לחברה רישיונות לפעילות חיונית ולפעילות נוספת, וכן לתת לספק שירותי ביוב רישיון לשירותי הולכה וטיפול, ולקבוע בהם תנאים להגשמת מטרותיו של חוק זה, ולעניין רישיון שירותי הולכה וטיפול – להגשמת מטרות הוראות הדין לעניין שירותי הולכה וטיפול שחלות על בעל רישיון שירותי הולכה וטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יתן רישיון לפעילות נוספת אלא לחברה שיש לה רישיון לפעילות חיונית, או לחברה־בת שלה כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות כי פעילות נוספת תבוצע באמצעות חברה־בת של החברה; לחברה־הבת יינתן רישיון לפעילות הנוספת, ויחולו עליה הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שייקבע ברישיון.
{{ח:תת|(ג1)|(1)}} הממונה רשאי, באישור המועצה ועל פי כללים שקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לתת רישיון חברת ביוב לאחד מאלה, שביקש לקבל רישיון כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} חברה־בת של חברה;
{{ח:תתתת|(ב)}} איגוד ערים;
{{ח:תתתת|(ג)}} חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} שהתאגדה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות}} וכל אמצעי השליטה בה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר.
{{ח:תתת|(2)}} לא יינתן רישיון חברת ביוב למי שהממוצע השנתי של כמות השפכים המיוצרים או המטופלים על ידיו קטן מ־10 מיליון מטרים מעוקבים, אלא אם כן ניתן אישורה של המועצה לכך, אם נוכחה כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן; לעניין זה, ”ממוצע שנתי“ – ממוצע שנתי כפי שחושב לעניין התקופה של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה הוגשה הבקשה לרישיון.
{{ח:תתת|(3)}} המועצה תפרסם, באתר האינטרנט של הרשות, לפחות 30 ימים מראש, הודעה בדבר כוונתה לתת אישור לרישיון לפי פסקאות (1) או (2) וכן תמציא הודעה בדבר כוונתה כאמור לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב; המועצה תקבל החלטה בדבר מתן אישור לפי פסקאות (1) או (2) לאחר שנתנה למי שביקש רישיון חברת ביוב ולספקי שירותי הביוב, במרחב הביוב, הזדמנות להשמיע את טענותיהם ושקלה את עמדות הציבור שנמסרו לה בכתב לעניין זה.
{{ח:תתת|(4)}} המועצה לא תאשר מתן רישיון חברת ביוב לחברת ביוב משותפת, אלא אם כן השתכנעה כי מתקיימים תנאים מיוחדים המחייבים הקמת חברת ביוב משותפת במרחב הביוב, בין השאר, בשל אלה: העדר גוף קיים המסוגל לספק את שירותי ההולכה והטיפול בכל שטחי מרחב הביוב, לרבות בשל אי־יכולת פיננסית או הנדסית לתת את השירותים כאמור, קיומן של תשתיות הולכה וטיפול משותפות מהותיות במרחב הביוב, או יכולת מוכחת לשיתוף פעולה של כלל הגופים הפועלים במרחב הביוב בתחום מתן שירותי הולכה וטיפול.
{{ח:תתת|(5)}} הממונה ייתן רישיון לפעילות נוספת כאמור בפסקאות (3) ו־(4) להגדרה ”פעילות נוספת“ לחברת ביוב שביקשה זאת.
{{ח:תת|(ד)}} רישיון יינתן לצמיתות או לתקופה קצובה שתיקבע בו.
{{ח:תת|(ה)}} רישיונות לשירותי הולכה וטיפול לספקי שירותי ביוב יינתנו לפי עקרונות אחידים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)|כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשע״ז–2017}} הם חלק מתנאי הרישיון של חברה, שניתן לה לפי סעיף זה (לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)#סעיף 2|סעיף 2 לכללים האמורים}}).}}

{{ח:סעיף|16|שינוי תנאים ברישיון|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, בכל עת, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לשנות, להוסיף או לגרוע תנאים ברישיון, לרבות שינוי תקופתו או קציבתה, אם מצא כי הדבר דרוש לשם הגשמת מטרותיו של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} בטרם יעשה הממונה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} ייתן לחברה או לספק שירותי הביוב, לפי העניין, להשמיע את טענותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} יתן לרשויות המקומיות שהן בעלות אמצעי שליטה בחברה הודעה על כוונתו לעשות כן, לפחות 30 ימים מראש, וישקול את עמדותיהן, אם אלה נמסרו לו בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} יפרסם הודעה לציבור על כוונתו לעשות כן לפחות 30 ימים מראש, וישקול עמדות שנמסרו לו בכתב.

{{ח:סעיף|17|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון וכל שינוי בו יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, וכן באתר האינטרנט של בעל הרישיון אם יש כזה.

{{ח:סעיף|18|עיון}}
{{ח:ת}} ברישיון ובשינויים בו ניתן לעיין במשרדי החברה ובמשרדי הממונה בשעות העבודה המקובלות.

{{ח:סעיף|19|הגבלות על העברת רישיון, שעבוד ועיקול|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון או כל חלק ממנו אינו ניתן להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע ברישיון כי נכסים מסוימים של החברה, לרבות זכויות, הדרושים לדעת הממונה לביצוע הפעילות לפי הוראות הרישיון, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, לרבות בדרך של שעבוד או עיקול, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב; והכול לפי כללים שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, ועד לקביעת כללים כאמור – בהתאם להוראות שתיתן המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה בטלה, ובית המשפט לא יורה על הקנית זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (ב) לאדם אחר; מי שקיבל לידיו נכס כאמור חייב להשיבו לחברה, והחברה תשיב לו את מה שקיבלה תמורתו, או את שוויו.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו ברישיון מגבלות כאמור בסעיף קטן (ב), תפעל החברה ככל הדרוש לרישומן בפנקסים ומרשמים המתנהלים לפי כל דין לגבי הנכסים שעליהם הן חלות, ותמציא לממונה אישורים על הרישומים שבוצעו.

{{ח:סעיף|20|ביטול רישיון או הגבלתו|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על פי הכללים שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}, לבטל בכל עת רישיון או להגבילו, אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברישיון באופן הפוגע פגיעה של ממש במתן שירותים חיוניים או באפשרות הפיקוח על פעולותיה, ולא תיקנה את ההפרה בתוך זמן סביר שקבע הממונה בהודעה שנשלחה אליה;
{{ח:תתת|(2)}} החברה הפרה הוראה לפי חוק זה או תנאי ברישיון, הפרות חוזרות ונשנות, על אף התראות שקיבלה מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יעשה שימוש בסמכויותיו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן ניתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

{{ח:סעיף|21|העברת האחריות למתן השירותים ומערכות המים והביוב|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל רישיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, יקבע הממונה הוראות לענין קיום רצף במתן שירותי המים והביוב, ככל שלא נקבעו ברישיון, ורשאי הוא להורות, באישור מועצת הרשות, על העברת האחריות לנתינתם לרשות מקומית בעלת אמצעי שליטה בחברה או לחברה אחרת, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש בנכסי החברה ושיעורם.
{{ח:תת|(ב)}} בוטל רישיון או הוגבל, או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, לא יועברו נכסי מערכות המים והביוב של החברה, ולא תוקנה בהם זכות שימוש, אלא באישור הממונה ובתנאים שיקבע כדי להבטיח את רציפות מתן שירותי המים והביוב.
{{ח:תת|(ג)}} בוטל רישיון או פג תקפו ולא חודש, או מונה לחברה כונס נכסים, מפרק או מפרק זמני, וניתן לחברה אחרת רישיון לפעילות נושא הרישיון, רשאי הממונה להורות כי יועברו לחברה האחרת זכויות החברה בנכסים אשר הממונה קבע, לפי בקשת החברה האחרת או בהסכמתה, כי הם דרושים לחברה האחרת לביצוע הפעילות.
{{ח:תת|(ד)}} הורה הממונה כאמור בסעיף קטן (ג), על החברה להעביר את הזכויות בנכסים לחברה האחרת ועל החברה האחרת לשלם לחברה את שוויין לפי ערכן בספרי החברה; באין הסכמה בדבר השווי, יקבע הממונה את השווי ואת מועדי התשלום, לאחר שנתן לחברות הזדמנות להשמיע את טענותיהן.
{{ח:תת|(ד1)}} הממונה יפעיל את סמכויותיו לפי סעיף זה על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.
{{ח:תת|(ה)}} החברה רשאית, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לה קביעת הממונה לפי סעיף קטן (ד), לערור על הקביעה לפני בית הדין למים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים}} (בחוק זה – בית הדין למים).
{{ח:תת|(ו)}} אין באי הסכמה על השווי או בהגשת ערר, לפי סעיפים קטנים (ד) או (ה), כדי למנוע מתן רישיון לחברה האחרת או לעכב את העברת הנכסים, זולת אם בית הדין למים הורה אחרת מטעמים מיוחדים.

{{ח:סעיף|21א|כללים לרישוי|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע כללים לענין מתן רישיונות, קביעת תנאים בהם ושינוים, ולענין ביטול רישיונות והגבלתם, לרבות לעניין הגבלות על העברת רישיון, שעבוד ועיקול לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}, הבטחת האיתנות הפיננסית של חברה והתנהלותה הנאותה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכות מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תקבע המועצה בכללים את התנאים והמועדים להגשת בקשה לקבלת רישיון חברת ביוב ולמתן רישיון חברת ביוב, ובכלל זה תקבע כללים לבחירת גוף שיקבל רישיון חברת ביוב, לרבות אם היה יותר מגוף אחד שביקש זאת לעניין מרחב ביוב מסוים, ולעניין קביעת מועדים כאמור – רשאית המועצה לקבוע מועדים שונים למרחבי ביוב שונים; בקביעת כללים כאמור, יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האלה, בכפוף למטרות החוק:
{{ח:תתת|(1)}} יציבותו הכלכלית של מבקש הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} ניסיון מבקש הרישיון בתחום הביוב והיקף תשתיות ההולכה והטיפול הקיימות;
{{ח:תתת|(3)}} שיקולים תפעוליים, הנדסיים, כלכליים, סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים;
{{ח:תתת|(4)}} ייעול משק הביוב והפיקוח עליו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים למתן פטור מהצורך בקבלת רישיון שירותי הולכה וטיפול, לעניין ספק שירותי ביוב שאינו חברת ביוב, וזאת, בין השאר, בשל היקף השפכים המיוצרים או המטופלים על ידו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות)|כללי תאגידי מים וביוב (קביעת תנאים ברישיון לעניין אמות מידה הנדסיות), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תנאים למתן רישיון לפעילות נוספת)|כללי תאגידי מים וביוב (תנאים למתן רישיון לפעילות נוספת), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: תפקידי חברה והנחיות לפעולתה}}

{{ח:סעיף|22|עיסוקים מותרים לחברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חברה לא תעסוק, במישרין או בעקיפין, אלא בפעילות חיונית ובפעילויות נוספות בתחום החברה, הכל לפי הרישיונות שניתנו לה לפי חוק זה, וכן בפעולות נלוות הקשורות במישרין בפעילויות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} התעורר ספק או מחלוקת בענין עיסוק של חברה, יקבע הממונה אם העיסוק מותר לה, ורשאי הוא להתנות את העיסוק בשינוי תנאי הרישיון או בתנאים אחרים שיקבע, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}.
{{ח:תת|(ג)}} התעורר ספק או מחלוקת כאמור בסעיף קטן (ב), בעניין חלוקת האחריות ביחס למתן שירותי ביוב, לרבות בעניין האחריות לגבי תשתית הולכה וטיפול או השימוש בה, בין חברת ביוב לבין צרכן של חברת הביוב או בין ספקי שירותי ביוב, יכריע בכך הממונה לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לפי כללים שתקבע המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}.
{{ח:תת|(ד)}} סבר ספק שירותי ביוב (בסעיף זה – המבקש), כי על ספק שירותי ביוב אחר, לעשות מעשה או להימנע מלעשות מעשה כדי להבטיח קיומן של הוראות החוק או הוראות לפיו לעניין שירותי הולכה וטיפול, רשאי המבקש לפנות אל ספק שירותי הביוב האחר, ולבקשו לעשות כן; לא נענתה הבקשה, רשאי המבקש לפנות לממונה ולבקשו להפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה לשם הבטחת קיומן של הוראות החוק כאמור; הממונה יכריע בבקשה לאחר ששמע את הצדדים על פי כללים שקבעה מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21א|סעיף 21א}}.

{{ח:סעיף|23|תפקידי חברה בפעילות חיונית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע הפעילות החיונית החברה תתכנן, תקים ותפתח את מערכות המים והביוב שבתחומה, תתפעלן, תנהלן ותחזיקן במצב תקין ובהתאם להוראות כל דין, ובכלל זה –
{{ח:תתת|(1)}} תכין תחזיות לביקוש לשירותי מים ולשירותי ביוב;
{{ח:תתת|(2)}} תכין תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, וכן תכניות רב־שנתיות ותכניות שנתיות הנגזרות מהן, לשיקום ולפיתוח מערכות המים והביוב (להלן – התכניות); התכניות יהיו תואמות לתחזיות הביקוש, לצורכי התושבים והרשויות המקומיות שבתחום החברה ולתכניות המיתאר שבתחום החברה;
{{ח:תתת|(3)}} תטפל באישורן של התכניות על פי כל דין, בהשגת זכויות במקרקעין הדרושות לשם ביצוען, ברכישת הציוד הנחוץ לביצוען, ובביצוען של התכניות, הכל במועדים הנדרשים;
{{ח:תתת|(4)}} תדאג לתפעול ולאחזקה תקינים של מערכות המים והביוב, תוך שמירה על איכות המים, מניעת זיהום מקורות מים, מניעת זיהום הים והנחלים ומניעת מפגעים בריאותיים וסביבתיים;
{{ח:תתת|(5)}} תגבה את התשלומים המגיעים לה בהתאם לתעריפים שאושרו לה לפי חוק זה, ותגייס משאבים נוספים לביצוע תפקידיה.
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע תפקידיה תפעל החברה על פי שיקולים מקצועיים ותבחר בדרכי הפעולה המתאימות להשגת מטרותיו של חוק זה בעלות סבירה.

{{ח:סעיף|24|ביצוע פעילות באמצעות אחר}}
{{ח:ת}} חברה רשאית להתקשר עם אחר לביצוע פעולות שעליה לבצע לפי חוק זה ולפי הרישיונות, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לגרוע מאחריותה לפי חוק זה ולפי הרישיונות.

{{ח:סעיף|25|ביצוע עיקר הפעילות באמצעות מי שמקבל רישיון משנה|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, חברה לא תתקשר עם אחר לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית או עיקרם, בכל תחום החברה או בחלקו, אלא אם כן הוא תאגיד שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף קטן (ב) או חברה מנהלת והממונה, בהתייעצות עם מועצת הרשות, אישר את ההתקשרות והסכים לתת להם רישיון משנה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} התקשרות כאמור בסעיף קטן (א) עם תאגיד לא תהיה אלא עם תאגיד שהתאגד בישראל, שלו או למי מבעלי השליטה בו נסיון של שבע שנים לפחות במתן שירותי מים וביוב באזור ששטחו ומספר תושביו אינם קטנים משטחה וממספר תושביה של הרשות המקומית שבתחומה פועלת החברה.
{{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה התקשרות כאמור בסעיף קטן (א), יתן לתאגיד או לחברה מנהלת שהחברה התקשרה עמם רישיון משנה ויקבע בו תנאים שיותאמו לתנאי הרישיון שניתן לחברה, בשינויים המחויבים, וכן רשאי הוא לקבוע תנאים נוספים ככל הדרוש לדעתו להשגת מטרותיו של חוק זה, ולשנותם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}}.
{{ח:תת|(ד)}} רישיון משנה יינתן לתקופה שיקבע בו הממונה ושלא תעלה על תקופת ההתקשרות בין החברה לבין בעל רישיון המשנה, או על עשרים וחמש שנים, לפי התקופה הקצרה יותר.
{{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), דין רישיון משנה כדין רישיון, וההוראות לפי חוק זה יחולו על בעל רישיון משנה כשם שהן חלות על החברה, בשינויים ובתיאומים שייקבעו ברישיון המשנה.
{{ח:תת|(ו)}} אין במתן רישיון משנה כדי לגרוע מאחריות החברה לפי חוק זה, והחברה ובעל רישיון המשנה יהיו חייבים ביחד ולחוד בחובותיהם החופפות לפי הרישיון ורישיון המשנה ולפי הוראות חוק זה; הפר בעל רישיון משנה הוראה חופפת שהוחלה עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה, לכל דבר וענין, לרבות לענין {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:פנימי|פרק ט|ופרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ז)}} התקשרות של חברה לביצוע כל תפקידיה בפעילות החיונית בתחומה, כולם, חלקם או עיקרם, שלא אושרה בידי הממונה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי)}}.

{{ח:סעיף|26|עסקאות והתקשרויות עם הרשויות המקומיות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 26א|ובסעיף 26א}}, ”רשות מקומית“ – לרבות תאגיד בשליטת הרשות המקומית שאינו חברה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה לא תתקשר בעסקה עם רשות מקומית שבתחומה היא פועלת אלא מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובלבד שהעסקה היא אחת מאלה המנויות בפסקאות שלהלן והתקיימו התנאים הקבועים בהן לגבי העסקה:
{{ח:תתת|(1)}} התקשרות לשכירת נכס מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב, מטעמים שיפרט בהחלטתו; לשם מתן אישור כאמור, יבחן הממונה אם השימוש בנכס אינו פוגע באיכות השירות שהחברה נותנת ואם דמי השכירות בעד הנכס הם בתנאי השוק;
{{ח:תתת|(2)}} התקשרות לצורך עבודות פיתוח, לפי כללים שקבעה המועצה;
{{ח:תתת|(3)}} התקשרות לצורך רכישת טובין, לפי כללים שקבעה המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} התקשרות לקבלת שירותי גבייה מאת הרשות המקומית, לפי כללים שקבעה המועצה ובאישור הממונה מראש ובכתב;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (התקשרות חברה עם רשות מקומית לביצוע גבייה)|כללי תאגידי מים וביוב (התקשרות חברה עם רשות מקומית לביצוע גבייה), התשע״ד–2013}}.}}
{{ח:תתת|(5)}} כל עסקה אחרת, באישור מראש של המועצה, לאחר קבלת חוות דעת של הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נוסף על האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} החל ביום תחילת פעילות החברה רשאית החברה לשאול עובדים מקצועיים ממחלקות המים והביוב ברשות המקומית שבתחומה היא פועלת (בסעיף זה – העובדים), ובלבד שהממונה אישר את שאילת העובדים לתקופה שלא תעלה על עשר שנים מיום תחילת פעילות החברה; החברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים לפי פסקה זו, כולם או חלקם, מעבר לעשר שנים באישור הממונה; אישור הממונה לפי פסקה זו יינתן מראש ובכתב לגבי כל אחד מהעובדים, ומטעמים שיפרט בהחלטתו, לאחר שבחן אם יש צורך בכך בין השאר מטעמים של יעילות כלכלית לחברה ושיפור השירות לצרכנים, ובתנאים שקבע באישור;
{{ח:תתת|(2)}} החלה תקופת השאילה של עובדים לפני יום כ״ה באב התשע״ג (1 באוגוסט 2013), והעובדים היו מושאלים ביום האמור, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, עד תום עשר שנים מהמועד שבו הושאלו מהרשות המקומית לחברה (בסעיף זה – מועד ההשאלה), ובלבד שהממונה אישר את הארכת תקופת השאילה; החברה רשאית להמשיך את שאילת העובדים לפי פסקה זו, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, מעבר לעשר שנים ממועד ההשאלה, באישור הממונה; אישור הממונה כאמור בפסקה זו יינתן לפי פסקה (1) סיפה;
{{ח:תתת|(3)}} חל מועד ההשאלה למעלה מעשר שנים לפני יום כ״ה באלול התשע״ג (1 באוגוסט 2013) והעובדים היו מושאלים ביום האמור, רשאית החברה להאריך את תקופת שאילתם, כולם או חלקם, לתקופה נוספת, באישור הממונה שיינתן לפי פסקה (1) סיפה.
{{ח:תת|(ד)}} בקשה לפי סעיף קטן (ג) תוגש לממונה בין שלושה לשישה חודשים לפני פקיעת תוקפו של אישור הממונה לשאילת העובדים, והממונה יחליט בבקשה כאמור בתוך שלושה חודשים.
{{ח:תת|(ה)}} עסקה שנעשתה בניגוד להוראות סעיף זה – בטלה, ולבית המשפט לא תהיה סמכות לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק החוזים (חלק כללי)}}.

{{ח:סעיף|26א|רכישת שירותים מספק משותף|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} חברה לא תתקשר בעסקה לרכישת שירותים ממי שנותן שירותים לרשות המקומית שבתחומה היא מספקת שירותי מים וביוב, אלא אם כן השירותים הנרכשים הם שירותי מינהלה מסוגים שקבעה המועצה בכללים, וההתקשרות אינה מעמידה את נותן השירותים במצב של חשש לניגוד עניינים; כללים כאמור יכללו בין השאר תנאים להתקשרות והסדרים למניעת ניגוד עניינים.

{{ח:סעיף|27|הפעילות – בכפוף לכל דין ורישיון אחר}}
{{ח:תת|(א)}} חברה תפעל בכפוף לכל דין, ככל שאינו סותר הוראה מפורשת של חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} אין במתן רישיון כדי לגרוע מן החובה לקבל כל רישיון, היתר, הרשאה או אישור הנדרשים על פי כל דין אחר לביצוע תפקידי החברה והפעילות נושא הרישיון, ולהפעלת כל סמכות של החברה לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: שינויים בחברה ובתחומה}}

{{ח:סעיף|28|שינויים בחברה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} ההחלטות הבאות של חברה טעונות אישור מראש ובכתב של הממונה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי תקנון החברה;
{{ח:תתת|(2)}} הקמת תאגיד, לבד או ביחד עם אחרים, וקבלת אמצעי שליטה בתאגיד קיים;
{{ח:תתת|(3)}} ארגון מחדש, לרבות מיזוג או פיצול;
{{ח:תתת|(4)}} פשרה או הסדר בין החברה לבין בעלי מניותיה או בינה לבין נושיה;
{{ח:תתת|(5)}} פירוק מרצון.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה רשאי להתנות את אישורו להקמת תאגיד או קבלת אמצעי שליטה בתאגיד, כאמור בסעיף קטן (א)(2), שכתוצאה מהן החברה תשלוט בתאגיד, בתנאי שכל עוד החברה שולטת בתאגיד יחולו על התאגיד הוראות חוק זה, כולן או חלקן, כפי שיקבע, כשם שהן חלות על החברה;
{{ח:תתת|(2)}} הפר התאגיד הוראות שהוחלו עליו כאמור, יראו בכך גם הפרה של החברה לכל דבר וענין, לרבות לענין {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:פנימי|פרק ט|ופרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יאשר החלטה של חברה על פירוקה מרצון, על מיזוגה או על פיצולה, כל עוד היא בעלת רישיון ולא ניתן לחברה אחרת רישיון לגבי תחומה.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), הממונה לא יאשר החלטה של חברה שהוקמה במשותף בידי כמה רשויות מקומיות או של חברה אזורית על פיצולה לכמה חברות שיפעלו בתחומיהן של רשויות מקומיות שונות, אלא אם כן שוכנע כי לכל חברה שתוקם לאחר הפיצול ישויכו, ככל האפשר, הנכסים המשמשים את תחומי הרשויות המקומיות שבהן היא תפעל וההתחייבויות בעדם.

{{ח:סעיף|29|שינויים בתחומי חברות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חברות, וכן רשות מקומית וחברה שאינה בתחומה, רשאיות להסכים ביניהן כי האחת תבצע פעילות חיונית או פעילות נוספת בתחומה של האחרת.
{{ח:תת|(א1)}} חברה שאינה חברת ביוב (בסעיף קטן זה – החברה) או רשות מקומית, שבמרחב הביוב של חברת ביוב, רשאיות להסכים עם חברת הביוב, כי חברת הביוב תבצע פעילות חיונית בתחומה של החברה או בתחומה של הרשות המקומית, לפי העניין; הסכמה כאמור טעונה אישורה של כל מועצת רשות מקומית, של רשות מקומית המחזיקה בחברה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכם כאמור בסעיף קטן (א) טעון אישור מועצת הרשות; המועצה תיתן את אישורה אם ראתה, לאחר שקיבלה את חוות דעתו של הממונה, כי יש לדבר הצדקה מטעמים כלכליים, גאוגרפיים, הנדסיים או סביבתיים, וכי תנאי ההסכם אינם פוגעים פגיעה של ממש בצרכנים או בנושי החברות.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות רשאית להתנות את אישורה בתנאים; התנאים ייחשבו כתנאים ברישיונותיהן של החברות הנוגעות בדבר, לכל דבר וענין, לרבות לענין {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:פנימי|פרק ט|ופרק ט׳}}.
{{ח:תת|(ד)}} אושר הסכם לפי סעיף זה, יראו את השטח שבו חברה או רשות מקומית מבצעת פעילות חיונית או פעילות נוספת לפי ההסכם כתחומה לענין חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}} לא יחולו על הסכם כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|30|שינויים בתחומי הרשות המקומית|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ד, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חל שינוי בתחומה של רשות מקומית שבה הוקמה חברה, יקבע שר הפנים, על פי הצעת מועצת הרשות, ובהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים, אם תחום החברה ישתנה בהתאם לכך; הצעת מועצת הרשות בסעיף קטן זה תינתן לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה ושמעה את עמדות הרשות המקומית והחברה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע שר הפנים לפי סעיף קטן (א) כי תחום החברה יורחב, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳}}, בשינויים המחויבים, והממונה יהיה רשאי לתת הוראות משלימות והוראות מעבר לעניינים המצויים בו; לא יהיה בקביעת שר הפנים כאמור כדי לשנות את החלוקה של שטח המדינה למרחבי ביוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}}.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: חובות וסמכויות של חברה}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: שירותי מים}}

{{ח:סעיף|31|חובת מתן שירותי מים}}
{{ח:ת}} חברה תמכור ותספק מים ברציפות וביעילות, בכמות ובאיכות הנדרשים לפי כל דין ותנאי הרישיון, לכל צרכן בתחומה בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, ולתעריפים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.

{{ח:סעיף|32|סמכויות במתן שירותי מים}}
{{ח:ת}} לשם מילוי חובותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בסעיף 31}} ובכפוף לתנאי הרישיון, רשאית חברה –
{{ח:תת|(1)}} להקים, לרכוש, לחכור או לשכור מפעלי מים, להחזיקם, להפעילם ולתחזקם;
{{ח:תת|(2)}} לקנות מים, ואם קיבלה רישיון להפקת מים – גם להפיקם בעצמה, לחפור ולצייד בארות, ולעשות כל פעולה אחרת שתידרש למטרה זו;
{{ח:תת|(3)}} להקים מערכת מים ולחברה למקרקעין;
{{ח:תת|(4)}} להקים מיתקנים ולבצע פעולות לניטור ולשיפור איכות המים;
{{ח:תת|(5)}} להתקין ולתחזק מדי מים ולבצע מדידה של המים הנצרכים;
{{ח:תת|(6)}} לבצע פעולות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: שירותי ביוב}}

{{ח:סעיף|33|חובת מתן שירותי ביוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} חברה תספק שירותי ביוב בהתאם לכללים וברמה כנדרש לפי כל דין ותנאי הרישיון, לכל צרכן בתחומה, בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, ולתעריפים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|34|סמכויות במתן שירותי ביוב}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע חובותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33|בסעיף 33}} ובכפוף לתנאי הרישיון, רשאית חברה –
{{ח:תת|(1)}} להקים מערכת ביוב ולחברה למקרקעין;
{{ח:תת|(2)}} להקים מיתקנים ולבצע פעילות לניטור שפכים;
{{ח:תת|(3)}} לבצע פעילויות נילוות הקשורות במישרין בביצוע פעילויות כאמור בסעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 14|14}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 15|ו־15 לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}, יחולו על חברה, והוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 13|סעיף 13}} והתקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)#סעיף 55|סעיף 55(ב) לחוק האמור}} יחולו על תכניות של החברה.

{{ח:סעיף|35|חיבור נכס שמחוץ לתחום}}
{{ח:ת}} חברה רשאית להרשות לבעל או למחזיק נכס שמחוץ לתחומה לחבר ביב שבנכסו עם מערכת הביוב של החברה בתנאים שיוסכם עליהם עמה ועם החברה או הרשות המקומית, שבתחומה נמצא הנכס.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: הוראות כלליות למים ולביוב}}

{{ח:סעיף|36|הודעה לבעלי מקרקעין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} החליטו דירקטוריון החברה או מועצת איגוד הערים להקים מערכת ביוב או מערכת מים ולחבר אותה למקרקעין, תמציא החברה לכל בעל מקרקעין שיחוברו כאמור הודעה על כל שלב של המערכת העומד להתבצע; טענה כי לא נמסרה הודעה כאמור למי שחייב בתשלום עקב ההקמה והחיבור לא תישמע אלא מאותו חייב עצמו.

{{ח:סעיף|37|עבודות מחוץ לתחום החברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} שימוש בסמכות לפי חוק זה בידי חברה מחוץ לתחומה, לצורך ביצוע תפקידיה, טעון אישור הממונה שיינתן על פי כללים שקבעה מועצת הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} חברה החפצה להשתמש בסמכות כאמור בסעיף קטן (א) תגיש בקשה מנומקת ומפורטת לממונה, ותשלח העתק מן הבקשה לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יתן את אישורו אלא לאחר שנתן לרשות המקומית או לחברה, שבתחומה מבוקש השימוש בסמכות, הזדמנות להשמיע את טענותיה.

{{ח:סעיף|38|מניעת מפגע}}
{{ח:ת}} התקנת מיתקנים של מערכות מים וביוב בידי חברה וכל שינוי בהם, לרבות סגירתם או הריסתם, ייעשו באופן שלא יהא בהם משום סכנה לבריאות הציבור, וככל האפשר באופן שלא יהא בהם משום מפגע לציבור או לסביבה.

{{ח:סעיף|39|גביה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} חברה תנקוט את האמצעים הדרושים לגביית התשלומים המגיעים לה בעבור השירותים שהיא מספקת וכן הוצאות שהוציאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, ואולם היא לא תהיה רשאית להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב לצרכן שלא שילם את התשלומים שנדרשו ממנו כדין, אלא על פי כללים שייקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על תשלומים והוצאות כאמור בסעיף קטן (א) כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|בפקודה האמורה}}; הוראה זו תחול כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(ב)}}.

{{ח:סעיף|40|העברת מים ושפכים בעבור אחרים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חברה רשאית להרשות לספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה, להעביר דרך מערכת המים שלה מים המיועדים לתחום אותו ספק, ולהעביר דרך מערכת הביוב שלה שפכים שמקורם בתחום אותה חברה או רשות מקומית, בתנאים ובתמורה שיוסכמו ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה, באישור מועצת רשות המים והביוב, רשאי להורות לחברה, לשם ניצול מיטבי של תשתיות מים וביוב, השגת יעילות כלכלית, מניעת פגיעה סביבתית או בריאותית או לשם הסרת חסמי פיתוח, לעשות אחד או יותר מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} להתקין בתחומה מערכת מים או ביוב, לשדרגה או להרחיבה, לשם אספקת שירותי מים או ביוב בעבור צרכנים שנמצאים בתחומה או להתקין בתחומה מערכת ביוב, לשדרגה או להרחיבה לשם אספקת שירותי ביוב בעבור ספק שירותי ביוב אחר;
{{ח:תתת|(2)}} לספק שירותי ביוב באמצעות מערכת הביוב שלה לספק שירותי ביוב אחר;
{{ח:תתת|(3)}} להעביר דרך מערכות המים או הביוב שלה מים או ביוב בעבור ספק שירותי מים או ביוב אחר, שאינו בתחומה.
{{ח:תת|(ג)}} לא תאשר מועצת רשות המים והביוב הוראה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מועצת רשות המים והביוב שוכנעה שמתן הוראה או תנאיה לא יפגעו פגיעה משמעותית בחברה או בצרכניה, ובשים לב ליכולתה של החברה למלא את חובותיה לפי כל דין וליכולתה הכלכלית וההנדסית לבצע את ההוראה;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל רשות המים והביוב הודיע לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר על כוונתו להביא לאישורה של מועצת רשות המים והביוב הוראה לפי סעיף זה, וניתנה להם הזדמנות סבירה להגיע להסכמה באותו עניין, לרבות לעניין התנאים והתמורה לכך, ובלבד שהסכמה כאמור תובא לאישור מועצת רשות המים והביוב;
{{ח:תתת|(3)}} ניתנה לחברה ולספק שירותי המים או הביוב האחר הזדמנות להשמיע את טענותיהם, לרבות לעניין התנאים והתמורה לביצוע הפעולות.
{{ח:תת|(ד)}} בהוראה לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו התנאים והתמורה לביצועה, ויכול שתינתן לתקופה קצובה, והכול בהתאם לכללים לפי סעיף קטן (ה).
{{ח:תת|(ה)}} מועצת רשות המים והביוב תקבע כללים בדבר אופן קביעת התנאים והתמורה לביצוע פעולות בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ככל שמועצת רשות המים והביוב לא קבעה בכללים אחרים לפי כל דין הסדרים בעניינים אלה.
{{ח:תת|(ו)}} חברה שניתנה לה הוראה לפי סעיף זה וספק שירותי המים או הביוב האחר, רשאים לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין לענייני מים כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: סמכויות חברה הקשורות למקרקעין}}

{{ח:סעיף|41|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}}, ”הממונה“ – לרבות אדם שהוא הסמיך לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|42|כניסה למקרקעין ופעולות אחרות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל אדם שהיא הרשתה, רשאים, לצורך ביצוע תפקידי החברה, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים, ולבצע בהם פעולות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;
{{ח:תתת|(2)}} להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב לאותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(3)}} לפי כללים שקבעה מועצת הרשות, ובאין כללים כאמור, באישור הממונה – להתקין, לבנות או להציב מיתקנים של מערכות מים וביוב המיועדים לתת שירותי מים או ביוב למקרקעין אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו־(3);
{{ח:תתת|(5)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן קיים או מתוכנן של מערכת מים או ביוב, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(6)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן של מערכת מים או ביוב הנמצא בהם, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(7)}} לחפור תעלות, מינהרות ומעברים על־קרקעיים ותת־קרקעיים;
{{ח:תתת|(8)}} להעביר צינורות במקרקעין;
{{ח:תתת|(9)}} להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעולה התקינה של מערכות המים והביוב ולהסיר כל מכשול המפריע לפעולה כאמור;
{{ח:תתת|(10)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה תחזיר החברה את הדרך, ככל האפשר, למצבה הקודם; בפסקה זו, ”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:תתת|(11)}} לעבור ברכב במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולה כמפורט בפסקאות (1) עד (10).
{{ח:תת|(ב)}} כניסה למקום המוחזק בידי מערכת הבטחון טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום.

{{ח:סעיף|43|קבלת הסכמת בעל מקרקעין או הודעה}}
{{ח:תת|(א)}} כניסה למקרקעין שהם פרטיים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות:
{{ח:תתת|(1)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(2), (3), (4), (7), (8) ו־(10)}}, טעונים הסכמת בעל המקרקעין; הומצאה לבעל המקרקעין הודעה על כוונה כאמור, והוא לא הודיע על התנגדותו בתוך 14 ימים, רואים אותו כאילו הסכים.
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)(1), (5), (6) ו־(9)}} טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כניסה למקרקעין ציבוריים בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, טעונה הודעה מראש של 14 ימים לבעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ג)}} כאשר המקרקעין הם בנין, וכאשר יש במקרקעין בנין המשמש למגורים, תיעשה הכניסה בשעות היום.

{{ח:סעיף|44|סייג}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43}}, כניסה למקרקעין לצורך קריאת מונה, תחזוקתו או החלפתו, וכן לצורך ביצוע בדיקה, ביקורת, או פעולת תחזוקה או החלפה של מיתקן של מערכת מים או של מערכת ביוב, מסוג שקבע שר הפנים בתקנות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אינה טעונה הסכמת בעל המקרקעין או הודעה מראש לבעל המקרקעין.

{{ח:סעיף|45|התנגדות}}
{{ח:תת|(א)}} הודיע בעל המקרקעין על התנגדותו לביצוע פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(א)}}, רשאית החברה לבקש מהממונה הרשאה לביצוע הפעולות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל המקרקעין הרואה עצמו נפגע מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ב)}}, רשאי להגיש התנגדות לממונה בתוך 14 ימים מיום המצאת ההודעה, וימסור לחברה העתק מכתב ההתנגדות.

{{ח:סעיף|46|הרשאה}}
{{ח:ת}} ביקשה החברה הרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(א)}} או הוגשה התנגדות לפי {{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45(ב)}}, רשאי הממונה, לאחר שנתן לנציג החברה ולבעל המקרקעין הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב במועדים שיקבע, לתת הרשאה לשימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, להתנותה בתנאים, או לסרב לתת הרשאה; הממונה יתן את החלטתו בתוך 30 ימים מקבלת טענות הצדדים, או מהיום שבו היה עליהם להגיש את טענותיהם, לפי המוקדם.

{{ח:סעיף|47|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בעל המקרקעין הרואה את עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן זה}}, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה על ההרשאה.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערעור לבית המשפט אין בה, כשלעצמה, כדי לעכב את השימוש בסמכות לפי ההרשאה, ואולם בית המשפט רשאי להורות על עיכוב השימוש בסמכות.

{{ח:סעיף|48|עבודות דחופות}}
{{ח:ת}} ראה המנהל הכללי של החברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך מניעה של נזק לאדם או לרכוש, בזבוז מים, זיהום מקורות מים או ים, או מפגע תברואי או סביבתי, ודחיה בנקיטת הפעולה עלולה לגרום להגדלת הפגיעה, רשאית החברה, וכל אדם שהוא הרשה, להשתמש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(א)}} אף ללא הסכמת בעל המקרקעין או מתן הודעה מראש לבעל המקרקעין, ואף שלא בשעות היום, בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}}; פעלה החברה כאמור, תמציא על כך הודעה לבעל המקרקעין ולממונה, בתוך 48 שעות מביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|49|תשלום פיצויים}}
{{ח:תת|(א)}} חברה וכל אדם שהיא הרשתה, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, יימנעו, עד כמה שהדבר ניתן, מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין, ככל האפשר, למצבם הקודם.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק ישיר כתוצאה משימוש בסמכות האמורה {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}}, תשלם החברה פיצויים על הנזק שנגרם; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק על פי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} החליטה החברה לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), תמסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך 60 ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|50|מיתקני החברה המחוברים למקרקעין}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן של מערכת מים או ביוב שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: סמכויות בדבר ביצוע עבודות}}

{{ח:סעיף|51|סמכות חברה לדרוש ביצוע עבודות מבעלי נכסים ומפעלים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חברה רשאית לקבוע למפעלים שבתחומה הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול מקדים בשפכי תעשיה; הוראות כאמור יבואו נוסף על הוראות לפי כל דין ולא יגרעו מהן;
{{ח:תתת|(2)}} ניטור של איכות שפכי התעשיה ודיווח על תוצאות הניטור לחברה, בדרך ובתדירות שקבעה;
{{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת הודעה לחברה על כל שינוי שחל בספיקה או באיכות של שפכי התעשיה, אשר יש בו כדי להשפיע על תקינות פעולתה של מערכת הביוב או על איכות הקולחים או הבוצה שהיא מייצרת;
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) ייקבעו ככל הנדרש לדעת החברה כדי –
{{ח:תתת|(1)}} כדי למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה;
{{ח:תתת|(2)}} למנוע נזקים למערכת הביוב, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים וטיהורם, או למערכת השבת קולחים; ההוראות יהיו בכפוף לכללים שקבעה מועצת הרשות לענין זה, ויכול שיהיו דרך כלל, לסוגי מפעלים או למפעל מסוים, בין כתנאי לחיבור המפעל למערכת הביוב ובין בכל עת לאחר מכן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום)|כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} ראתה חברה כי יש צורך לנקוט פעולה לצורך טיפול תקין בשפכים ממקרקעין או ממפעל שבתחומה, הבטחת פעולתן התקינה של מערכות המים או הביוב, מניעה של נזק ממים או משפכים, זיהום מקורות מים או ים, או מניעה של מפגע תברואי או סביבתי, או הסרתו – רשאית היא, בכפוף לתנאי הרישיון ולכללים שקבעה מועצת הרשות בענין זה, לדרוש בכתב –
{{ח:תתת|(1)}} מבעל המקרקעין או מהמפעל, להתקין ביב, לשנותו או לתקנו, לחבר ביב, ולשנות או לתקן צינורות או מיתקנים של מערכת מים או ביוב שבנכסו;
{{ח:תתת|(2)}} מהמפעל לבצע, טיפול מקדים בשפכי תעשיה לפני כניסתם למערכת הביוב, כנדרש לפי כל דין ולפי הוראות שהחברה קבעה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תת}} והכל בתוך המועד ובתנאים שתקבע החברה בדרישה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום)|כללי תאגידי מים וביוב (ביצוע עבודות למניעת זיהום), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), בתחומו של ספק שירותי ביוב שבחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת, יהיו הסמכות לקבוע הוראות כאמור בסעיף קטן (א) והסמכות לדרוש ביצוע פעולות כאמור בסעיף קטן (ג), נתונות לחברת הביוב בלבד, לאחר שהתייעצה עם ספק שירותי הביוב כאמור; חברת הביוב תמסור לספק שירותי הביוב כאמור הודעה על קביעת הוראה או דרישת ביצוע פעולה, לפי סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|52|ערר וערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע על ידי הוראה שקבעה החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א) או (ד)}} או על ידי דרישת חברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ג) או (ד)}}, רשאי להגיש ערר למי שהשר לאיכות הסביבה הסמיך לענין זה (להלן – המוסמך), שיהיה רשאי, לאחר שמיעת הצדדים, לבטל את ההוראה או את הדרישה או לשנותה.
{{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת המוסמך לפי סעיף קטן (א), רשאי לערער עליה לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצא הנכס, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו; החלטת בית משפט השלום לפי סעיף זה, תהיה ניתנת לערעור ברשות.

{{ח:סעיף|53|סמכות חברה לצמצם שירותים ולבצע עבודות|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא קיים בעל מקרקעין או מפעל הוראה או דרישה של החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}, החלטה של המוסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}}, או החלטה של בית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}}, לפי הענין, או נוכחה החברה כי הדבר דרוש לשם מניעת סכנה ממשית ומיידית לפעולתה של מערכת הביוב עקב הזרמת שפכי תעשיה, רשאית החברה –
{{ח:תתת|(1)}} בהתאם לכללים שייקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}} – להפסיק או לצמצם את מתן שירותי המים והביוב למקרקעין או למפעל;
{{ח:תתת|(2)}} לאחר מתן התראה סבירה לפי נסיבות הענין ובכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42(ב)}} – להיכנס למקרקעין או למפעל ולבצע את העבודות הדרושות ולגבות את הוצאותיה מבעל המקרקעין או מהמפעל;
{{ח:תתת|(3)}} שהיא חברת ביוב, בתחומו של ספק שירותי ביוב שבחר לקבל שירותי הולכה וטיפול מחברת ביוב או להצטרף לחברת ביוב משותפת – להורות לספק שירותי ביוב להפעיל את סמכותו כאמור בפסקאות (1) ו־(2) וכן להפסיק או לצמצם את מתן שירותי ההולכה והטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} ערר לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(א)}} או ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52(ב)}} אינם מעכבים את השימוש בסמכויות לפי סעיף קטן (א), זולת אם המוסמך או בית המשפט, לפי הענין, הורו אחרת.
{{ח:תת|(ג)}} ביצוע עבודות על ידי החברה לפי סעיף זה אינו פוטר את בעל המקרקעין או המפעל מאחריות פלילית או אזרחית לפי חוק זה ולפי כל חיקוק אחר.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: דוחות ומסירת מידע}}

{{ח:סעיף|54|דוחות כספיים – שנתי וביניים|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} חברה תערוך ליום 31 בדצמבר של כל שנה דוח כספי שנתי שלה מבוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד 30 באפריל שלאחר תאריך הדוח (בחוק זה – דוח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} חברה תערוך ליום האחרון של חודש יוני של כל שנה (להלן – יום הדוח) דוח ביניים, מסוקר בידי רואה חשבון, ותגישו לרשות ולממונה עד תום חודשיים מיום הדוח (בחוק זה – דוח ביניים).
{{ח:תת|(ג)}} דוח שנתי ודוח ביניים ייערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים לענין דוח שנתי ולענין דוח ביניים, לפי הענין, והכללים שתקבע מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים)|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ד)}} חברה תפרסם את הדוח השנתי שלה כפי שתקבע מועצת הרשות בכללים.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בתקופה הראשונה רשאית חברה להגיש את הדוחות עד תום שלושה חודשים מן המועדים הקבועים להגשתם בסעיפים הקטנים האמורים.

{{ח:סעיף|55|דוחות מידיים}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לרשות דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים)|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע כללים בדבר חובת חברה להגיש לממונה דוחות מידיים על אירועים חריגים מסוימים שקבעה.

{{ח:סעיף|56|מסירת מידע|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות או עובד שהמועצה הסמיכה, וכן הממונה, רשאים לדרוש מחברה למסור להם בכתב הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים שכללה בדוח שנתי, בדוח ביניים או בדוחות מידיים, לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}.
{{ח:תת|(ב)}} למילוי תפקידיהם רשאים מועצת הרשות, באמצעות עובד שהיא הסמיכה, וכן הממונה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מחברה, וכן מדירקטור בחברה מטעם רשות מקומית, מהמנהל הכללי של חברה ובאמצעותו מכל מי שעובד בחברה או מועסק בשירותה, מידע וחומר בעניני החברה;
{{ח:תתת|(2)}} לעיין ברשומות ובמסמכים של חברה.

{{ח:סעיף|57|חובות דיווח לצרכנים ולציבור}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים חובות דיווח לצרכנים ולציבור שיחולו על חברה, לרבות בדבר עמידתה באמות המידה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, ובדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריותה.
{{ח:תת|(ב)}} הכללים יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדוח השנתי ויתר הדיווחים ובדבר פרסומם ומועדי הפרסום.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, יחולו על חברה, בשינויים המחויבים, לענין מידע בדבר איכות המים, השפכים והקולחים שבאחריות החברה, גם לאחר שתפסיק להיות בשליטת רשות מקומית, ויראו אותה כרשות ציבורית לענין זה; הרשות המקומית תמשיך לכלול את החברה ברשימה שהיא מעמידה לרשות הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 4|סעיף 4(ב) לחוק האמור}}, בהתאם לפרטים שתמסור לה החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מילוות ואיגרות חוב}}

{{ח:סעיף|58|פטור}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 45|סעיפים 45}}, {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 46|46}} {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 46א|ו־46א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, לא יחולו על חברה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ניהול החברה}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ד|לפרק ד}}|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:תת|(א)}} ”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תת|(ב)}} ”חברה בשליטת רשות מקומית“ – חברה שיותר מ־50 אחוזים מאמצעי שליטה בה, מסוג כלשהו, מוחזקים בידי רשות מקומית או רשויות מקומיות, וכן חברה־בת שלה שקיבלה רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)}}.
{{ח:תת|(ג)}} ”הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים“ או ”הוועדה“ – הוועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הדירקטוריון}}

{{ח:סעיף|60|תנאי כשירות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} כשיר לכהן כדירקטור בחברה מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יכהן אדם כדירקטור בחברה אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו כדירקטור בחברה; כהונתו של אדם כחבר מועצה לרבות כראש רשות מקומית, או כעובד של רשות מקומית שהיא בעלת אמצעי שליטה בחברה, לא תיחשב כיוצרת ניגוד ענינים כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} מבקר של רשות מקומית לא יכהן כדירקטור בחברה שאותה רשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בה.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמונה דירקטור בחברה, ימסור לחברה, לא יאוחר מתום 14 ימים מיום מינויו, הצהרה לפיה מתקיימים בו תנאי הכשירות כאמור בסעיף קטן (א) וכן בדבר העדר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (ב), והחברה תשלח העתק ממנה לממונה.
{{ח:תת|(ד)}} חדלו להתקיים בדירקטור תנאי הכשירות, יכנס הדירקטוריון אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי חברה־בת שקיבלה רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)}}.

{{ח:סעיף|61|החלת הוראות על דירקטורים בחברה|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} דירקטורים בחברה ימונו בידי מועצת הרשות המקומית שהיא בעלת המניות בחברה, לאחר התייעצות עם הועדה לבדיקת מינויים שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ב|סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות}} (בסעיף זה – הועדה); הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ב|סעיף 18ב(ב) ו־(ג)(1), (3), (4) ו־(5) לחוק החברות הממשלתיות}}, יחולו, בשינויים המחויבים, על עבודת הועדה ותפקידיה.
{{ח:תת|(ב)}} על דירקטורים בחברה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|סעיפים 17א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 20|20}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 22|22(א)(1), (3), (5) ו־(6)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 23|ו־23 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכל מקום במקום ”הרשות“ יקראו ”הממונה“;
{{ח:תתת|(2)}} בכל מקום במקום ”השרים“ יקראו ”מועצת הרשות המקומית“.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתמנה דירקטור בחברה מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת הועדה, להיות דירקטור בחברה; דירקטור יחדל לכהן בחברה לפני תום תקופת כהונתו אם הורשע בעבירה כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} דירקטור שמונה בהיותו חבר מועצת רשות מקומית או עובד שלה, וחדל להיות חבר או עובד כאמור, יחדל לכהן כדירקטור בחברה; ואולם ניתן למנותו מחדש, לאחר התייעצות עם הועדה.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על דירקטורים מטעם חברה בשליטת רשות מקומית בחברה־בת שלה שקיבלה רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג)}} או בחברת ביוב.
{{ח:תת|(ו)}} מינוי דירקטורים בחברה אזורית ייעשה בהסכמה של כלל בעלי המניות; לא מונו דירקטורים במספר המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 63|בסעיף 63(א)(1) ו־(1א)}} עד המועד הקובע, תמנה אותם הוועדה למינוי דירקטורים חיצוניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 63א|סעיף 63א}}.

{{ח:סעיף|62|החלת הוראות על חברה שאינה בשליטת רשות מקומית}}
{{ח:ת}} חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 6 פרק 1 סימן ה|סימן ה׳: דירקטור חיצוני, שבפרק הראשון לחלק השישי בחוק החברות}}, אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|63|החלת הוראות על חברה בשליטת רשות מקומית|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית יחולו, נוסף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיף 60}}, ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספר חברי הדירקטוריון של החברה יהיה לפחות חמישה ולא יותר מתשעה, ואולם בחברה שבתחומה 100,000 תושבים לפחות ואמצעי השליטה בה מוחזקים בידי ארבע רשויות מקומיות לפחות, מספר חברי הדירקטוריון לא יעלה על אחד עשר;
{{ח:תתת|(1א)}} מספר הדירקטורים החיצוניים בדירקטוריון לא יפחת משלושה, ובדירקטוריון שמספר חבריו עולה על שמונה או תשעה – לא יפחת ביותר מאחד ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים, ואם מספר חבריו עולה על תשעה – לא יפחת ממספר הדירקטורים שאינם חיצוניים;
{{ח:תתת|(2)}} לא יותר מרבע מחברי הדירקטוריון יהיו חברי מועצה ברשות המקומית;
{{ח:תתת|(3)}} בהרכב הדירקטוריון יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(3א)}} בהרכב הדירקטוריון יינתן ככל הניתן ייצוג לכל הרשויות המקומיות שהן בעלות מניות בחברה, בכפוף להוראות סעיף קטן (א1);
{{ח:תתת|(4)}} נעדר דירקטור משלוש ישיבות רצופות של הדירקטוריון או מחמש ישיבות בתקופה של שנה אחת, תמסור החברה מיד הודעה על כך לממונה, והדירקטוריון יכנס אסיפה כללית לשם ביטול מינויו ומינוי אחר במקומו, אלא אם כן אישר הדירקטוריון, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההודעה, ברוב קולות חבריו, כי הסיבה להיעדרותו היתה מוצדקת;
{{ח:תתת|(5)}} החלטות החברה בדבר ייעוד רווחיה טעונות אישור הממונה לפי כללים שקבעה המועצה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הממונה לא יאשר ייעוד רווחים לחלוקה אם החברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה או הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיף 6ז(ה)}} במועדים שנקבעו לכך {{ח:פנימי|סעיף 6ז|באותו סעיף}}; חלק הממונה על החלטת החברה, תובא המחלוקת להכרעת מועצת הרשות;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ייעוד רווחים)|כללי תאגידי מים וביוב (ייעוד רווחים), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תתת|(6)}} עסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 26|בסעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 26א|ו־26א}} וכן עסקה של חברה עם אדם אחר, שלרשות מקומית בעלת עניין בחברה יש בה עניין אישי, טעונות אישור ועדת הביקורת של החברה, כל עוד החברה חייבת במינוי ועדת ביקורת לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70(א)}}, ולאחריו אישור הדירקטוריון ברוב של הדירקטורים החיצוניים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה, ובלבד שבישיבה נוכח לפחות דירקטור חיצוני אחד; הוראות אלה לא יחולו לגבי עסקה שעניינה חלוקת דיבידנד; בפסקה זו, ”בעל עניין“ ו”עניין אישי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:תתת|(7)}} ישיבה או חלק מישיבה שיושב ראש הדירקטוריון מנוע מלהשתתף בהם עקב ניגוד עניינים, ינוהלו בידי דירקטור חיצוני שיבחר הדירקטוריון.
{{ח:תת|(א1)}} בהעדר הסכמה בין בעלי המניות בחברה אזורית בדבר אופן מינוים של דירקטורים, וכל עוד החברה האזורית היא בשליטת רשויות מקומיות, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לכל רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית תהיה זכות למנות דירקטורים במספר השווה למכפלה של מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בה לפי סעיף קטן (א) ביחס שבין מספר התושבים באותה רשות מקומית ובין מספר התושבים בכלל הרשויות המקומיות שבתחום החברה האזורית, מעוגלת כלפי מטה; בפסקה זו, ”מספר התושבים“ – מספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין;
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חושב מספר חברי הדירקטוריון שרשאית כל רשות מקומית למנות לפי אותה פסקה, ולפי אותו חישוב נותרה רשות מקומית שהיא בעלת מניות בחברה האזורית בלא דירקטור מטעמה, רשאית אותה רשות מקומית למנות דירקטור אחד מטעמה אף אם מינוי כאמור יביא לכך שמספר חברי הדירקטוריון יעלה על מספר הדירקטורים המרבי שניתן למנות בחברה האזורית לפי סעיף קטן (א)(1); אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)(1א) לעניין היחס בין מספר הדירקטורים החיצוניים למספר הדירקטורים שאינם חיצוניים באותה חברה;
{{ח:תתת|(3)}} לא מונו דירקטורים במספר המרבי שניתן למנות בחברה אזורית לפי סעיף קטן (א), תחולק הזכות למנות דירקטורים מעבר למספר הדירקטורים לפי פסקה (1) ועד למספר המרבי של דירקטורים שניתן למנות באותה חברה בסדר יורד בין בעלי המניות, החל מבעל המניות שנותרה לו השארית הגבוהה ביותר לפני העיגול כלפי מטה לפי פסקה (1), למעט רשות מקומית שמינתה דירקטור אחד מטעמה לפי הוראות פסקה (2);
{{ח:תתת|(4)}} מספר התושבים כאמור בפסקה (1) ייבחן אחת לחמש שנים, ובהתאם לכך יעודכן מספר חברי הדירקטוריון שבעל מניות רשאי למנות לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שחבר דירקטוריון שכיהן בדירקטוריון במועד העדכון ישלים את תקופת כהונתו לפי דין.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, באישור מועצת הרשות, לפטור, בכתב, חברה מהצורך לקבל את אישורו לפי הוראת סעיף קטן (א)(5), אם ראה שטעמים של מכירת מניותיה, לרבות הנפקתן לציבור או למשקיעים, מחייבים זאת; בסעיף קטן זה, ”מניות“ – תעודות שחברה מנפיקה בסדרות והמקנות זכות חברות או השתתפות בה, או המקנות זכות לרכישת תעודות כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1) או פחת מספר הדירקטורים החיצוניים מהמספר המזערי הקבוע בסעיף קטן (א)(1א), יורה הממונה לרשות המקומית למנות דירקטור לשם השלמת החסר בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו, או בתוך תקופה קצרה יותר שעליה יורה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים.
{{ח:תתת|(2)}} לא מונה דירקטור או דירקטור חיצוני כנדרש לפי הוראת הממונה בתוך התקופה כאמור בפסקה (1), תמנה הוועדה דירקטור חיצוני במקומו.
{{ח:תתת|(3)}} תקופת כהונתו של מי שהוועדה מינתה לפי פסקה (2) תהיה עד שימונו דירקטורים או דירקטורים חיצוניים במספר ובהרכב הנדרש לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א), לפי העניין, או עד תום שנה ממועד מינויו, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60}} {{ח:פנימי|סעיף 61|ו־61}} יחולו על מינוי וכהונה של מי שהוועדה מינתה לפי פסקה (2), בכפוף להוראות פסקאות (1) עד (3).

{{ח:סעיף|63א|ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תמנה ועדה למינוי דירקטורים חיצוניים בחברות.
{{ח:תת|(ב)}} בוועדה יכהנו שלושה חברים, ובהם אישה אחת לפחות, והם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט המחוזי שיציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים שיציע יושב ראש הוועדה, שהם בעלי מומחיות בתחום המים והביוב ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} חבר הוועדה יתמנה לתקופה של שלוש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
{{ח:תת|(ד)}} לא ימונה כחבר ועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למועצת הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות החליטה להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מהיות חבר ועדה, למעט הגשת כתב אישום כאמור בסעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להשעות חבר ועדה בשל הגשת כתב אישום נגדו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ט)}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בחברה שהוועדה דנה בעניינה או כשולטים בחברה האמורה.
{{ח:תת|(י)}} הוועדה היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(יא)}} חבר ועדה שאינו עובד המדינה זכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות הוועדה וכן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות באותן ישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה והחזר הוצאות בעד ההשתתפות; שר האוצר יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות כאמור ואת שיעוריהם.
{{ח:תת|(יב)}} לעניין ניגוד עניינים, מינוי חבר ועדה במקום חבר ועדה שחדל לכהן ותוקף פעולות יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 3ד|סעיפים 3ד עד 3ו לחוק הנפט, התשי״ב–1952}}, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: במקום ”השר“ יקראו ”המועצה“.

{{ח:סעיף|64|תפקידי הדירקטוריון}}
{{ח:ת}} דירקטוריון של חברה יעסוק, בין השאר, בענינים אלה, נוסף על תפקידיו כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 92|בסעיף 92 לחוק החברות}}:
{{ח:תת|(1)}} יאשר מדי שנה את תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה וכל שוני בהן;
{{ח:תת|(2)}} יאשר מדי שנה את התקציב הרגיל ואת תקציב הפיתוח של החברה וכל שוני בהם;
{{ח:תת|(3)}} יקבע את תקן כוח האדם בחברה ואת מדיניות השכר בחברה, לרבות תנאי פרישה והטבות כספיות אחרות, וכל שינוי במדיניות זו;
{{ח:תת|(4)}} ימנה את ועדות הדירקטוריון ויקבע את סמכויותיהן;
{{ח:תת|(5)}} יעקוב אחר אופן ביצוע החלטותיו בידי המנהל הכללי של החברה.

{{ח:סעיף|65|ישיבות הדירקטוריון}}
{{ח:תת|(א)}} ישיבות הדירקטוריון יתקיימו לפחות אחת לחודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון יקיים ישיבה מיוחדת לפי דרישת הממונה, ביוזמת הממונה או ביוזמת מועצת הרשות; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם דרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה, וההחלטות יובאו מיד לידיעת הממונה, ואם הישיבה זומנה ביוזמת מועצת הרשות – גם לידיעת מועצת הרשות.

{{ח:סעיף|66|מנין חוקי בישיבות ולהחלטות|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנין החוקי לישיבות הדירקטוריון הוא רוב חברי הדירקטוריון, ובהם לפחות דירקטור חיצוני אחד;
{{ח:תתת|(2)}} המנין החוקי לענין פסקה (1) נדרש בפתיחת הישיבה.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי לקבלת החלטות הדירקטוריון יהיה שלושה דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני אחד לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הדירקטוריון יירשמו בפרוטוקול בתום כל ישיבה.

{{ח:סעיף|67|ועדות הדירקטוריון}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון רשאי לאצול מסמכויותיו, למעט מהסמכויות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 64|בסעיף 64}}, לועדה של שלושה לפחות מבין חבריו, ואשר בה לפחות דירקטור חיצוני אחד.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון רשאי למנות ועדת השקעות ופיתוח שתפקידיה יהיו, בין השאר, לפקח על ביצוע תכניות ההשקעות והפיתוח של החברה, ולבדוק את מידת ההתאמה להוראות הממונה; לא מינה הדירקטוריון ועדה כאמור – יבצע הדירקטוריון תפקידים אלה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: המנהל הכללי ועובדי החברה}}

{{ח:סעיף|68|מינוי וכשירות מנהל כללי|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה לחברה מנהל כללי, ואולם החברה רשאית לקבוע כי לא ימונה בה מנהל כללי, וכי תפקידי המנהל הכללי, שירותי הניהול השוטף של ענייניה ושירותי הביצוע של תפקידיה יבוצעו באמצעות חברה מנהלת; ולעניין חברת ביוב – באמצעות חברה שמחזיקה בה.
{{ח:תת|(א1)}} המנהל הכללי הראשון של החברה ימונה לא יאוחר מתום שלושה חודשים ממועד מתן הרישיון לחברה; קבעה חברה כי לא ימונה בה מנהל כללי כאמור בסעיף קטן (א), תתקשר עם חברה מנהלת לא יאוחר מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ב)}} הדירקטוריון לא ימנה מנהל כללי מי שהוא חבר מועצה או עובד של רשות מקומית כלשהי, או מי שהורשע בעבירה שבשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות מנהל כללי בחברה, וטרם חלפו עשר שנים מיום גזר הדין או מיום שגמר לרצות עונש מאסר בפועל אם הוא נדון, בפסק דין סופי, לעונש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על המנהל הכללי יחולו תנאי הכשירות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ד)}} כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו על המנהל הכללי גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|סעיף 37 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, והוא יתמנה לאחר התייעצות עם הועדה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 61|בסעיף 61(א)}}.
{{ח:תת|(ה)}} חדלו להתקיים במנהל כללי תנאי כשירות, יבטל הדירקטוריון את מינויו וימנה אחר במקומו.

{{ח:סעיף|69|עובדים}}
{{ח:ת}} לא תעסיק חברה כעובד מי שהוא עובד של רשות מקומית שהיא בעלת ענין בחברה, או של תאגיד שבשליטת רשות מקומית כאמור, או מועסק על ידן, במישרין או בעקיפין, זולת עובדים שהושאלו לחברה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: ביקורת פנימית}}

{{ח:סעיף|70|ועדת ביקורת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד החברה היא חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביקורת הפנימית|חוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992}}, והדירקטוריון ימנה ועדת ביקורת מבין חבריו, שמספר חבריה לא יפחת משלושה ורוב חבריה, ובהם יושב ראש הוועדה, הם דירקטורים חיצוניים.
{{ח:תת|(ב)}} חדלה החברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית, יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 4 פרק 4|פרק רביעי שבחלק הרביעי לחוק החברות}}, אף אם אינה חברה ציבורית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|71|מסירת דוחות ביקורת}}
{{ח:תת|(א)}} מבקר הפנים של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מדוחות הביקורת שלו.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש ועדת הביקורת של חברה יעביר לממונה ולרשות העתקים מהחלטות הועדה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: החזקת אמצעי שליטה בחברה}}

{{ח:סעיף|72|הגדרות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממשלה“ – הממשלה או ועדת השרים שהיא הסמיכה לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ושבה חברים לפחות השרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה“, של אמצעי שליטה – לרבות הקצאה או הנפקה של ניירות ערך המקנים אמצעי שליטה או של ניירות ערך הניתנים להמרה בניירות ערך כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”העברה לאחר“ – העברה למי שאינו רשות מקומית מבין הרשויות המקומיות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השרים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|73|הבעלות במועד הקמת החברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} במועד הקמתה תהיה חברה בשליטה ובבעלות מלאה של הרשות המקומית שבתחומה היא פועלת; הוקמה החברה בידי יותר מרשות מקומית אחת, תהיה החברה בשליטה ובבעלות מלאה שלהן, בחלוקה ביניהן לפי כללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה, ואולם הרשויות המקומיות רשאיות להסכים ביניהן, באישור הממונה, על חלוקה אחרת מזו שנקבע בכללים כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} הבעלות בחברת ביוב משותפת תחולק בין ספקי שירותי הביוב שמחזיקים בה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות, בהתייעצות עם הממונה, ואולם ספקי שירותי הביוב רשאים להסכים ביניהם, באישור הממונה, על חלוקה אחרת מזו שנקבעה בכללים כאמור.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), חלוקת הבעלות בחברה אזורית בין הרשויות המקומיות תהיה כפי שיורה להן הממונה, בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות בהתייעצות עם הממונה; כללים כאמור ייקבעו בהתחשב בשווי הנכסים שבבעלות כל אחת מהרשויות המקומיות בלא חברה והתחייבויותיהן ובכמות המים שכל אחת מהרשויות המקומיות סיפקה לצרכניה; חלוקת הבעלות בין רשויות מקומיות המחזיקות במשותף בחברה אחת שאינה חברה אזורית תיעשה בהתחשב בשיעור החזקתן של אותן רשויות מקומיות; הממונה יורה על חלוקת הבעלות בתוך שלושים ימים מיום קבלת מידע ומסמכים כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג(ג)(1)}} לעניין חלוקת בעלות בחברה אזורית.

{{ח:סעיף|73א|החלטות של חברה אזורית ושל חברת ביוב משותפת הדורשות רוב מיוחד|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החלטות הדירקטוריון והאסיפה הכללית של חברה אזורית או של חברת ביוב משותפת בנושאים אלה יתקבלו ברוב של שני שלישים:
{{ח:תתת|(1)}} החלטה בדבר ייעוד רווחים; החלטה כאמור תתקבל על ידי הדירקטוריון באישור האסיפה הכללית;
{{ח:תתת|(2)}} אישור עסקה שמתקיים בה האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 270|בסעיף 270(1) לחוק החברות}}; החלטה כאמור תתקבל על ידי הדירקטוריון;
{{ח:תתת|(3)}} אישור עסקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיף 63(א)(6)}}, שאינה טעונה אישור של ועדת הביקורת.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות, לפי המלצת הממונה ובהתייעצות עם שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לעניין אופן קבלת החלטות נוספות של חברה אזורית או של חברת ביוב משותפת, לשם שמירת ענייניהם של בעלי אמצעי שליטה בה שהחזקותיהם מצומצמות יחסית להחזקותיהם של בעלי אמצעי שליטה אחרים בה או לשם מניעת פגיעה ברמת שירותי המים והביוב הניתנים לצרכניה.

{{ח:סעיף|74|העברת אמצעי שליטה בתקופה הראשונה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} בתקופה הראשונה לא תועבר לאחר השליטה בחברה ולא יועברו לאחר אמצעי השליטה בחברה, בשיעור כלשהו, אלא באישור הממשלה לאחר שקיבלה חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה; ניתן אישור כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|75|החלטה על העברה או על הקצאה של אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} החלטה של רשות מקומית להעביר לאחר שליטה או אמצעי שליטה בחברה, כולם או מקצתם, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ב)}} החלטה של חברה שרשות מקומית היא בעלת אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בה, להעביר לאחר אמצעי שליטה או שליטה בחברה, טעונה הסכמה של רוב חברי מועצת הרשות המקומית ובהם ראש הרשות המקומית.
{{ח:תת|(ג)}} ההחלטה הראשונה של רשות מקומית לפי סעיף קטן (א) או (ב), וכן החלטה שכתוצאה ממנה תועבר השליטה בחברה לאחר, טעונות אישור של הממשלה לאחר שקיבלו חוות דעת מאת מועצת הרשות שניתנה בהתייעצות עם הממונה;
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לפי סעיף זה לא תתקבל אלא אם נקבעו כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}.

{{ח:סעיף|76|רכישה והחזקה של שליטה ואמצעי שליטה בחברה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} לא ירכוש אדם שליטה ולא ישלוט בה אלא באישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} לאחר התקופה הראשונה לא ירכוש ולא יחזיק אדם אמצעי שליטה בחברה בשיעור של עשרה אחוזים או יותר, אלא אם כן ניתן לכך אישור מועצת הרשות לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, זולת אם קיבלם באישור הממשלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}; מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה חוות דעת של הממונה, ליתן אישור לרכישה מסוימת, או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעביר אדם אמצעי שליטה או שליטה בחברה כל עוד לא קיבל הנעבר אישור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות תפרסם הוראות בדבר הדרכים להגשת בקשה לקבלת אישור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, את הפרטים שייכללו בבקשה והמסמכים שיצורפו אליה.
{{ח:תת|(ה)}} חדלה חברה מלהיות חברה בשליטת רשות מקומית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 59|בסעיף 59(ב)}}, רשאית מועצת הרשות לפטור אותה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75}} וסעיף זה ומהוראות כללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77(א) ו־(ב)}}, כולן או מקצתן, ולקבוע תנאים לפטור כאמור.

{{ח:סעיף|77|תקנות לענין העברת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע כללים בדבר ההליכים להעברת אמצעי שליטה בחברה מאת רשות מקומית, כדי להבטיח שוויוניות בין מעוניינים ברכישה ולהפיק את מרב היתרונות לרשות המקומית ולצרכני החברה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים בדבר החובות שיחולו על חברה שרשות מקומית החליטה לגביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, ועל נושאי משרה בה, ככל שייראה דרוש להבטחת ביצועה הנאות של החלטה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים תנאים והגבלות נוספים להעברה של אמצעי שליטה בחברה כדי להבטיח את האינטרס הציבורי ובכלל זה נאותות הבעלות בחברה, תפקודה התקין ומניעת ריכוזיות בתחום המים והביוב.
{{ח:תת|(ד)}} כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|78|איסורים מיוחדים|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חברה, תאגיד בשליטת חברה או בעל ענין בחברה, לא ירכשו ולא יחזיקו אמצעי שליטה בשיעור כלשהו בחברה אחרת למעט חברת ביוב שהיא חברה־בת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(ג1)(1)(א)}}, או בבעל רישיון משנה הפועל בתחום חברה אחרת, אלא באישור הממונה; הממונה רשאי ליתן אישור לרכישה מסוימת או לסוגים של רכישות, ולהתנותו בתנאים, הכל על פי כללים שקבעה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שמספק את רוב המים הנצרכים בתחום החברה, תאגיד השולט בו או תאגיד בשליטתו, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בחברה שהוא מספק את רוב המים הנצרכים בתחומה.

{{ח:סעיף|79|מכירת אמצעי שליטה המוחזקים שלא כדין}}
{{ח:תת|(א)}} החזיק אדם, ללא אישור כנדרש לפי חוק זה, בשליטה או באמצעי שליטה, יהיה חייב למכור את אמצעי השליטה המקנים לו שליטה או את אמצעי השליטה העודפים, לפי הענין; עד למכירה לא יהיה המחזיק או מי מטעמו רשאי להפעיל את הזכויות מכוח אמצעי השליטה האמורים ולא יהיה תוקף להפעלת זכות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה לאחר שהממונה נתן לו התראה בכתב, רשאי בית משפט מחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה ולהפעלת הזכויות מכוחם עד למכירתם.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הרשות הממשלתית למים וביוב|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הרשות, מטרותיה ותפקידיה לענין חוק זה|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}

{{ח:סעיף|80|מטרות הרשות לענין חוק זה|תיקון: תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה, לענין חוק זה, רשות פיקוח ממשלתית שמטרתה להבטיח כי מתן שירותי המים והביוב על ידי חברות שיוקמו לפי חוק זה ועל ידי ספקי שירותי ביוב, יהיה ברמות שירות, איכות ואמינות נאותות, ובמחירים סבירים על פי עקרון העלות המוכרת.

{{ח:סעיף|81|תפקידי הרשות וביצועם|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי הרשות, לענין חוק זה, הם, בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, אמות מידה לשירותים שעל חברה לתת, ולפקח על מילוי חובותיה של חברה על פי אמות המידה ועל טיפולה בתלונות צרכנים;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}}, כללים לחישוב עלות השירותים שעל חברה לתת, וכללים בדבר תשלומים ותעריפים;
{{ח:תתת|(3)}} לבצע פעולות של בקרת העלויות של החברות, ולקבוע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}, תעריפים לכל חברה;
{{ח:תתת|(4)}} לקבוע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103}}, כללים בדבר חובות פרסום ודיווח לצרכנים, לציבור ולרשות, שיחולו על חברה, באופן שיבטיח פומביות ושקיפות של פעולותיה, ולפקח על מילוין;
{{ח:תתת|(5)}} לייעץ לממונה ולשרים בעניינים שבהם עליהם להתייעץ עימה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידי הרשות, למעט אלה שיוחדו למועצת הרשות, יבוצעו בידי מנהל הרשות בהתאם להחלטות המועצה ובאמצעות עובדי הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: מועצת הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}

{{ח:סעיף|82||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|83||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|84||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|85||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|86||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|87||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|88||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|89||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|90||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|91||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: מנהל הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}

{{ח:סעיף|92||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: עובדי הרשות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}

{{ח:סעיף|96||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: תקציב הרשות ועסקאותיה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}

{{ח:סעיף|97||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|98||תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: קביעת אמות מידה לשירות}}

{{ח:סעיף|99|אמות מידה לשירות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע, בהתייעצות עם הממונה או לפי הצעתו, אמות מידה והוראות בענין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה ולהבטחתם ברציפות ולאורך זמן, ובלבד שלא יסתרו כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) תקבע מועצת הרשות אמות מידה והוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פרקי הזמן המרביים לחיבורו של נכס למערכת המים ולמערכת הביוב, ולתיקון תקלות במערכות המים והביוב;
{{ח:תתת|(2)}} פרקי הזמן המרביים שבהם רשאית חברה להפסיק אספקת שירותים לצורך תיקון תקלות במערכות המים והביוב, וחובת חברה לתת הודעה מראש על הפסקות מתוכננות;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי טיפול של חברה בתלונות של צרכנים.
{{ח:תתת|(4)}} חובתה של חברה להתקין ולהפעיל מערכת המאפשרת שידור תדיר של נתוני קריאה ממדי־מים אל החברה (בפסקה זו – מערכת קריאה מרחוק), ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שבכללים לפי פסקה זו ייקבעו הוראות לעניין האפשרות להתקין ולהפעיל במערכת קריאה מרחוק מנגנון להשבתה מוחלטת של הפעילות החשמלית במערכת בימי מנוחה כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, כדי להתחשב בזכותו של צרכן לקיים את ימי המנוחה לפי דתו או עדתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא תושת על צרכן הצורך מים למטרת צורכי בית, במישרין, עלות התקנה ראשונה של מערכת קריאה מרחוק, ובכלל זה מערכת ובה מנגנון כאמור בפסקת משנה (א), ביחידת דיור, חלף מד־מים המותקן באותה יחידת דיור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה לשירות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה) (הוראת שעה)|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה) (הוראת שעה), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:סעיף|100|פיצוי בשל הפרה}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות תקבע כללים בענין סכומי כסף שתשלם חברה לצרכנים בשל הפרת הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ז|סימן ז׳: קביעת כללים לחישוב עלות ותעריפים}}

{{ח:סעיף|101|כללים לחישוב עלות השירותים וכללי עדכון ותשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע כללים לפי עקרונות אחידים לחישוב העלות הריאלית, לרבות שיעור תשואה נאות על ההון, של שירותי מים ושל שירותי ביוב שנותנת חברה; כללים כאמור יכול שייקבעו לפי שטח הקרקע והמבנים שאליהם או שבהם מסופקים המים או שמהם זורמים השפכים, העומס על המערכת, איכות המים, סוג השפכים ואיכותם, או כל ענין אחר שיש בו לשנות את העלות של שירותי המים או שירותי הביוב, ויכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים שמספקת חברה או לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים את אופן מתן ההודעה על התשלומים בעבור השירותים שמספקת חברה לצרכניה, את אופן גבייתם, באחת או לשיעורין על פני תקופה, וביטחונות לתשלומם, ואת סדרי הגביה ובירור מחלוקות בענין תשלומים.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות רשאית לקבוע בכללים –
{{ח:תתת|(1)}} נוסחאות לעדכון תעריפים ותקופות שבהן יחולו הנוסחאות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי ניכוי מן התעריפים של שיעור הפחתה שייקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ד)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} שיעורי ריבית או הפרשי הצמדה וריבית שישולמו לחברה על תשלומים לשיעורין ועל איחור בתשלומים לחברה, ושישולמו בידי חברה בעת החזר תשלומי יתר שגבתה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|102|קביעת תעריפים לפי עקרון העלות המוכרת|תיקון: תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע את התעריפים לתשלומים שתגבה חברה מצרכניה בעד שירותי מים ובעד שירותי ביוב, ורשאית היא לקבוע תעריפים לתשלומים אחרים, לרבות בעד פעולות ניטור ופיקוח על שפכי תעשיה שמבצעת החברה, וכן תקבע תעריפים מופחתים לתשלום שתגבה חברה מצרכניה בעד צריכת מים למטרת צורכי בית שהוכרה כנזילה, ורשאית היא לקבוע תעריפים מופחתים, בין השאר בהתחשב בהיקף הנזילה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי איגודי ערים (תעריפים לשירותי ביוב שמספקים איגודי ערים לביוב)|כללי איגודי ערים (תעריפים לשירותי ביוב שמספקים איגודי ערים לביוב), התשע״ה–2014}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב1) ו־(ג), התעריפים בעד שירותי המים ובעד שירותי הביוב ייקבעו בהתאם לעלות אספקת השירותים, בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(א)}}; כל מחיר ישקף, ככל האפשר, את עלות השירות שלו הוא נקבע.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע, בכל שנת כספים, אמות מידה שוויוניות בהתחשב בשיקולים סוציאליים, שלפיהן יקבע כאמור רשימה של סוגי זכאים לתשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב; אמות המידה והרשימה כאמור יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת לפחות שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים ויפורסמו ברשומות.
{{ח:תתת|(2)}} סך ההפחתה בתשלום של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב ימומן מתקציב המדינה בדרך של תמיכה, ובלבד שסך התמיכה לא יעלה על סכום השווה ל־1.5% מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים הצורכים מים למטרת צורכי בית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}} בעד שירותי המים ושירותי הביוב.
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 60 ימים מתחילת שנת הכספים ולא אושרו אמות המידה ורשימת סוגי הזכאים כאמור בפסקה (1), יחול תשלום מופחת של מחיר שירותי המים ושירותי הביוב לגבי אותה שנת כספים בהתאם להוראות פסקה (2), לפי אמות המידה והרשימה שנקבעו בשנת הכספים שקדמה לה כל עוד לא פורסמו אמות המידה ורשימת סוגי הזכאים לאותה שנת כספים.
{{ח:תתת|(4)}} שר האוצר, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת לפי סעיף קטן זה, וכן הוראות לעניין אופן מסירת מידע לשם הוכחת זכאות כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות שנקבעו לפי סעיף זה לגבי זכאות לתשלום מופחת לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}, יחולו, בשנים 2022 עד 2025, גם על אישה תושבת ישראל שמלאו לה 62 שנים ומשתלמת לה גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה מתקציב המדינה תמיכה לשם הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מכלל העלות המוכרת של אותו שירות לצורך קביעת התעריף, כל עוד ניתנת התמיכה.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת התעריפים רשאית מועצת הרשות –
{{ח:תתת|(1)}} שלא להביא בחשבון הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה חורגות מן הסביר או הנחוץ;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע שיעור הפחתה מעדכון תעריפים לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} בקביעת התעריפים לא תביא מועצת הרשות בחשבון הוצאות בשל תשלום קנסות או עיצומים כספיים שהוטלו לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, וכן דיבידנד או רווחים שחולקו, או הטבות שניתנו, בניגוד לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(א)(2)}}.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות לא תשתמש בסמכויותיה לפי סעיף זה אלא לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את דברה.
{{ח:תת|(ז)}} קבעה מועצת הרשות לחברה תעריפים לתשלום בעד שירות, לא תגבה החברה תשלומים בעד אותו שירות אלא בהתאם לתעריפים שאושרו לה.
{{ח:תת|(ח)}} נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}, בדבר קביעת מחירים ותעריפים למים ולהספקת מים, על התשלומים שמגיעים לחברה מצרכניה בעד מים שהיא מספקת ובעד הספקתם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|103|תשלומים בעד הקמת מערכת מים או ביוב ומניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות תקבע כללים ותעריפים לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן זה}} לענין תשלומים חד־פעמיים או שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, בהתאם להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי נכס שכבר שולמו בשלו לרשות המקומית דמי השתתפות בהתקנת מערכת ביוב או מערכת מים, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי השלב שעליו שולמו;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי נכס שכבר שולמו בשלו, לרשות המקומית או לחברה, היטלים או אגרות לחיבור או לפיתוח מערכת מים, או היטל ביוב, או תשלום שנקבע לפי חוק זה, לא יחוייב בעל הנכס בתשלום לגבי שטח הקרקע ושטח הבנין שבשלהם שולמו, ואם שולמו לפי אמת מידה אחרת – לגבי אותה אמת מידה, לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), החליט דירקטוריון החברה כי כתוצאה מתוספת בניה בנכס בהיקף ניכר או בשל שינוי מהותי בשימוש הנעשה בנכס, נוצר צורך להקים ולחבר לנכס מערכת מים או ביוב נוספת, או להחליף את מערכת המים או הביוב הקיימת המחוברת לנכס, ניתן לחייב את בעל הנכס בתשלום לפי התעריפים שתקבע מועצת הרשות לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ז|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה מועצת הרשות לפי סעיף קטן (א), תשלומים שוטפים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב, תקבע תעריף מופחת או פטור בעד תקופה שתקבע, לענין נכסים ששולמו בשלהם תשלומים חד־פעמיים, כאמור בסעיף קטן (א)(1) ו־(2).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (דמי הקמה למערכות מים ולמערכות ביוב), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ח|סימן ח׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|104|כללי דיווח}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות כי הדבר דרוש לה למילוי תפקידיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיפים 101}} {{ח:פנימי|סעיף 102|ו־102}}, רשאית היא לקבוע לחברות כללים בדבר הכללת פרטים בדוחות שיוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} או בדוחות נפרדים, אם הם לא נדרשים לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים או כללי הדיווח המקובלים, או אם הם מהווים פירוט נוסף של הנדרש לפי העקרונות והכללים האמורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים)|כללי תאגידי מים וביוב (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש״ע–2010}}.}}

{{ח:סעיף|105|דוח מתקן או נוסף}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית להורות לחברה, לאחר שניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להגיש, בתוך תקופה שתורה –
{{ח:תת|(1)}} דוח המתקן דוח שהוגש לפי חוק זה או דוח שיכלול חוות דעת נוספת על חוות דעת שנכללה בו, אם נוכחה כי דוח שהוגש לה אינו כנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 104|ו־104}}, או כי פרטים שנמסרו מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|או 56}} מחייבים מתן הוראה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} דוחות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם או של רואה חשבון אחר במקום אלה שנכללו בדוח שהוגש לרשות, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, או לפי הכללים שנקבעו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקי החברה.

{{ח:סעיף|106|דרך קביעת כללים}}
{{ח:ת}} אמות מידה וכללים שתקבע מועצת הרשות לפי חוק זה יכול שיהיו לכל החברות, לסוגי חברות או לחברה מסוימת.

{{ח:סעיף|107|שמיעת הצעות ועמדות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:ת}} לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה תאפשר מועצת הרשות למשרדי הממשלה, לרשויות ציבוריות, לנציגי ארגוני צרכנים ארציים ומקומיים, לרבות ארגוני צרכנים שהוקמו לטיפול בנושאי חוק זה, לנציגי ארגונים שענינם בשמירה על איכות הסביבה, ולכל גורם מעוניין אחר, להביא לפניה, בדרך ובמועדים שתקבע, לאחר קבלת חוות דעת הממונה, הצעות ועמדות לענין קביעת אמות המידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}}, תעריפים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיפים 102}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103}} וכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיפים 57}}, {{ח:פנימי|סעיף 101|101}} {{ח:פנימי|סעיף 103|ו־103}}.

{{ח:סעיף|108|בירור תלונות}}
{{ח:ת}} הרשות תברר תלונות של צרכנים, ובלבד שפנו תחילה לחברה הנוגעת בדבר.

{{ח:סעיף|109|דוח שנתי ופרסום פומבי של כללים, החלטות ותעריפים|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם אחת לשנה דוח על פעולותיה ועל פעילויות החברות, כפי שתמצא לנכון, ותכלול בו, בין השאר, מידע ונתונים בדבר התעריפים המופחתים בעד צריכת מים שהוכרה כנזילה שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(א)}}; הדוח יוגש לשרים ולועדת הכלכלה של הכנסת ויועמד לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תפרסם ברבים את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות;
{{ח:תתת|(2)}} תעריפים שקבעה מועצת הרשות;
{{ח:תתת|(3)}} ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים;
{{ח:תתת|(4)}} החלטות אחרות של מועצת הרשות שיש בהן ענין לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} ממצאים של בקרת עלויות שתערוך הרשות ונתונים סטטיסטיים.
{{ח:תת|(ג)}} פרסומי הרשות יהיו בדרך שתקבע מועצת הרשות, ובלבד שאמות מידה, כללים ותעריפים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יפורסמו גם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, וביאורים. החלטות וממצאים כאמור בסעיף קטן (ב)(3) עד (5) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, והכול סמוך ככל האפשר לאחר קביעתם.
{{ח:תת|(ד)}} פרסומי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב) יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ובמשרדי החברות הנוגעות בדבר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה רשאית מועצת הרשות לפטור החלטה או נתונים מסוימים מפרסום, אם לדעתה שמירה על סוד מסחרי של חברה או של אדם אחר או טעמים אחרים שבטובת הציבור מצדיקים זאת; הודעה על מתן פטור כאמור תפורסם בדרך שבה היו מתפרסמים ההחלטה או הנתונים אילולא ניתן הפטור.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הממונה}}

{{ח:סעיף|110|מינוי הממונה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות ימנה, באישור שר הפנים, ממונה על עניני החברות לשירותי מים וביוב; הממונה יהיה עובד הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|111|תפקידי הממונה|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הממונה, בכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות בהתאם לסמכויותיה –
{{ח:תת|(1)}} ייתן לחברות רישיונות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}};
{{ח:תת|(2)}} יחליט בבקשות לאישור הסכמים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 13ז|13ז}} {{ח:פנימי|סעיף 13ח|ו־13ח}} בין רשויות מקומיות לבין חברות, או בין ספקי שירותי ביוב לבין חברות ביוב, לפי העניין;
{{ח:תת|(3)}} יחליט בבקשות של חברות בענינים הטעונים אישורו, הסכמתו או הרשאתו, לפי חוק זה;
{{ח:תת|(4)}} ייעץ וייתן חוות דעת לרשות ולשרים, בענינים המנויים לענין זה בחוק זה;
{{ח:תת|(5)}} יעקוב אחר פעילותן של חברות ואחר מילוי התנאים וההוראות שקבע להן לפי חוק זה וברישיונות ואחר קיום אמות המידה וההוראות שקבעה המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}};
{{ח:תת|(6)}} ימלא כל תפקיד אחר ויפעיל כל סמכות אחרת שניתנו לו בחוק זה, לשם השגת מטרותיו.

{{ח:סעיף|112|אישור תכניות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לדרוש מחברה להגיש לאישורו, באופן ובמועד שידרוש, תכניות אב למים ולביוב או תכניות אב לשירותי הולכה וטיפול, לפי העניין, ותכנית פיתוח שנתית או רב־שנתית, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיה לפי הרישיונות שניתנו לה; מועצת הרשות רשאית לקבוע כללים לעניין תכניות אב ותכניות פיתוח כאמור, ובכלל זה לעניין אופן ומועד הגשתן והפרטים שיש לכלול בהן.

{{ח:סעיף|113|הוראות בעניין חומרים ואבזרים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} ראה הממונה צורך בכך לשם הבטחת האספקה הסדירה והתקינה של שירותי המים והביוב לאורך זמן, רשאי הוא, בהתייעצות עם מועצת הרשות ועם שר הבריאות ובכפוף לכל דין, לקבוע הוראות לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב; הוראות כאמור יכול שיינתנו לעניין כלל מערכות המים והביוב או לעניין סוג מסוים מהן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות שקבע הממונה לפי סעיף קטן (א) יפורסמו ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות ויהיו פתוחות לעיון הציבור במשרדיו ובמשרדי החברות.

{{ח:סעיף|114|דיון נוסף במועצה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} סברה חברה כי דרישה, כללים או הוראות של הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיפים 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|או 113}} עלולים להביא להעלאה ניכרת בעלויותיה במתן השירותים, אשר תשפיע באופן ניכר על התעריפים שהיא תבקש לאשר לה, רשאית היא לפנות לממונה בבקשה כי הענין יידון במועצת הרשות; שוכנע הממונה כי יש יסוד לסברתה זו של החברה, יביא את הנושא לדיון במועצת הרשות; מועצת הרשות רשאית לאחר שמיעת עמדות הממונה והחברה, להורות על הארכת המועד לביצוע הדרישה, הכללים או ההוראות, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: פיקוח על ניהולה התקין של חברה ומילוי חובותיה}}

{{ח:קטע3|פרק ח סימן א|סימן א׳: תיקון פגמים}}

{{ח:סעיף|115|הודעה לחברה על פגמים|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה מנהלת את עסקיה באופן תקין או שאינה ממלאת אחר הוראות שנקבעו ברישיון או לפי חוק זה, לרבות אמות מידה וכללים שקבעה מועצת הרשות, ישלח הודעה בכתב לחברה ובה יפרט את הפגמים ואת התקופה שבה נדרשת החברה לתקנם, וייתן לחברה הזדמנות להגיש את הערותיה או את השגותיה לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם, וזאת בתוך התקופה האמורה או תקופה קצרה ממנה כפי שיפורש בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה חברה הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן, ויודיע על החלטתו לחברה, ואם דרש את תיקונם של הפגמים – יקבע מחדש את התקופה שבה על החברה לעשות כאמור.

{{ח:סעיף|116|צו לתיקון פגמים|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא תיקנה חברה פגמים כנדרש בהודעת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}, בתוך התקופה שנקבעה לכך, רשאי הממונה באישור מועצת הרשות, ליתן לחברה צו –
{{ח:תתת|(1)}} המורה לה לעשות מעשה שהיא חייבת לעשותו על פי חוק זה או הרישיון, או להימנע מלעשות מעשה שאסור לה לעשותו על פי חוק זה או הרישיון;
{{ח:תתת|(2)}} האוסר עליה לחלק דיבידנד או רווחים לבעלי המניות של החברה ועל מתן הטבות לנושאי משרה בה או לעובדיה מעבר לשכרם הרגיל לפני מתן ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מתן צו לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ג)}} על מתן צו לפי סעיף זה רשאים החברה, בעל מניות בה ונושא משרה בה, לפי הענין, לערער לבית הדין למים.

{{ח:קטע3|פרק ח סימן ב|סימן ב׳: מינוי מנהל מיוחד וועדת הנהלה}}

{{ח:סעיף|117|מינוי מנהל מיוחד|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי חברה פלונית אינה ממלאת אחר חובותיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את עסקיה באופן שאינו מאפשר לה למלא את חובותיה לפי חוק זה או שלא יאפשר לה לעשות כן, ובכלל זה את קיום חובותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיף 6ז}}, רשאי הממונה, לאחר שנתן לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, להשעות את המנהל הכללי של החברה מתפקידו או להשעות את החברה המנהלת מביצוע תפקידי המנהל הכללי, לפי העניין, למנות לה מנהל מיוחד שינהל את עסקיה ולמנות ועדת הנהלה שתייעץ למנהל המיוחד; החלטת הממונה טעונה התייעצות עם מועצת הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} למנהל מיוחד שנתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של החברה, לדירקטוריון שלה, לועדות הדירקטוריון שלה ולדירקטורים שלה, על פי הוראות חוק זה ועל פי תקנון החברה וההחלטות שנתקבלו בה כדין; כל עוד ממלא המנהל המיוחד את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות לחברה לשלם למנהל המיוחד שכר והוצאות כפי שיקבע, ואם היה המנהל המיוחד עובד המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} הודעה על מינוי מנהל מיוחד ועל סיום תפקידו תמסר לרשם החברות.

{{ח:סעיף|118|תפקידי המנהל המיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיו של המנהל המיוחד הם:
{{ח:תתת|(1)}} לנהל את החברה;
{{ח:תתת|(2)}} לבדוק את הגורמים לפגמים שנתגלו בניהולה של החברה;
{{ח:תתת|(3)}} להגיש את המלצותיו לממונה לענין הפעולות הנדרשות לתיקון הפגמים, ובין השאר רשאי הוא להמליץ על העברת ניהול החברה לידי אחר, על פירוקה של החברה לשתי חברות או יותר, או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה, כולם או חלקם, לחברה אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבל את המלצותיו של המנהל המיוחד לפי סעיף קטן (א)(3), או לדחותן; קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא להורות למנהל המיוחד לפעול ליישומן; לא קיבל הממונה את ההמלצות, רשאי הוא לפעול בכל דרך שתיראה לו לתיקון הפגמים.

{{ח:סעיף|119|ועדת הנהלה}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הנהלה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}} תייעץ למנהל המיוחד במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, וכן תאשר את מאזן החברה ותמנה לה רואה חשבון, כאילו היתה האסיפה הכללית של החברה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל המיוחד יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות לחברה לשלם לחברי ועדת ההנהלה גמול כפי שיקבע, ואם היו החברים עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי הגמול ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|120|מתן ידיעות}}
{{ח:ת}} נתמנה מנהל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117(א)}}, יהיו המנהל הכללי וכל דירקטור של החברה, וכן כל אדם אחר המועסק אצל החברה, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך, למסור לו או לשלוחיו את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מידע אחר שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע תפקידיו של המנהל המיוחד.

{{ח:סעיף|121|סיום תפקיד}}
{{ח:ת}} מנהל מיוחד וועדת ההנהלה יתמנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם הממונה רשאי, אם ראה כי הדבר דרוש לשם השלמת תפקידם, להאריך את תקופת מינוים לתקופה נוספת של שישה חודשים.

{{ח:סעיף|122|סייג לפירוק ולמינוי כונס נכסים}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל המיוחד רשאי, באישור הממונה, להורות כי בתוך תקופה שלא תעלה על ארבעה עשר ימים מיום מינויו לא תקיים החברה התחייבויות כספיות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תת|(ב)}} המליץ המנהל המיוחד על העברת ניהול החברה לידי אחר או על פירוקה או על העברת שירותי המים והביוב שבידי החברה לחברה אחרת, וההליכים הדרושים לשם כך טרם הסתיימו, רשאי הממונה להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) לתקופות נוספות ובלבד שלא יעלו בסך הכל על תשעים ימים.
{{ח:תת|(ג)}} נתמנה מנהל מיוחד לחברה, לא ייתן בית המשפט, כל עוד מינוי המנהל המיוחד בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של החברה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה יוזמן לכל הליך שנפתח בבית המשפט בענין מינוי מפרק או כונס נכסים לחברה.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל המיוחד, הממונה, החברה וכל הפועל מטעמה, לא יישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) או בשל אי מילוי התחייבות בהתאם להוראה שניתנה כאמור, ובלבד שפעלו בתום לב.

{{ח:סעיף|123|אחריות ושיפוי}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מיוחד וחברי ועדת הנהלה –
{{ח:תתת|(1)}} חבים כלפי החברה חובת זהירות וחובת אמונים כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 252|בסעיפים 252}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 254|ו־254 לחוק החברות}}, כאילו היו נושאי משרה בחברה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} יפעלו ברמת מיומנות שבה היה פועל אדם סביר הממלא תפקידים אלה באותן הנסיבות.
{{ח:תת|(ב)}} המדינה תשפה מנהל מיוחד וחבר ועדת הנהלה על תשלום שנתחייבו בו לצד שלישי, לרבות הוצאות משפט סבירות, בשל ביצוע תפקידיהם לפי {{ח:פנימי|פרק ח סימן ב|סימן זה}}, ובלבד –
{{ח:תתת|(1)}} שהחיוב הוא על פי פסק דין או פסק בורר שהמדינה הסכימה למינויו, ולמדינה ניתנה אפשרות להצטרף להליך או לנהל את ההגנה בו מטעם הנתבעים;
{{ח:תתת|(2)}} שהתובע שיפוי פעל בתום לב.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: עונשין ועיצומים כספיים}}

{{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: עונשין}}

{{ח:סעיף|124|עבירות ועונשין|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חברה, או מי מטעמה, העוסקים בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לחברה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, דינם – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} מוסר דיווח או הודעה לפי הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(א)(2) או (3)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ד)}}, שהם כוזבים;
{{ח:תתת|(2)}} אינו עורך דוח שנתי או דוחות ביניים, אינו מגישם או אינו מפרסמם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} או כללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(3)}} אינו ממלא אחר דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיפים 56}} {{ח:פנימי|סעיף 120|או 120}};
{{ח:תתת|(4)}} גובה תשלומים שלא בהתאם לתעריפים לתשלום שירות שקבעה לו מועצת הרשות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ז)}};
{{ח:תתת|(5)}} מפר צו לתיקון פגמים, שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}.
{{ח:תת|(ג)}} מי שאינו ממלא אחר דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ג)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ד)}} היתה עבירה לפי סעיף זה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף לכל יום שבו נמשכת העבירה, כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לענין עבירה לפי סעיף קטן (א) – פי שניים מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} לענין עבירה לפי סעיף קטן (ב) – הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} לענין עבירה לפי סעיף קטן (ג) – פי שלושה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס שנקבע לעבירה.

{{ח:סעיף|125|אחריות נושא משרה}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בחברה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר כדי למנוע ביצוע עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 124|בסעיף 124}} בידי החברה או מי מטעמה; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, המנהל הכללי וכל ממלא תפקיד כאמור גם אם תואר משרתו שונה, או בעל תפקיד אחר בחברה האחראי מטעמה על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}} על ידי חברה או על ידי מי מטעמה, חזקה היא כי נושא המשרה בחברה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|126|השחתת מיתקן מים או ביוב}}
{{ח:תת|(א)}} המשחית כל מיתקן או חלק של מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו, דינו – מאסר חמש שנים.
{{ח:תת|(ב)}} הגורם ברשלנות נזק לכל מיתקן או חלק של מערכת מים או מערכת ביוב, למעט מיתקן לשימוש פרטי, דינו – מאסר שנה או קנס פי שניים מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|127|הפרעה לבעל רישיון}}
{{ח:תת|(א)}} העושה שלא כדין אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים –
{{ח:תתת|(1)}} מפריע, מונע או מעכב מתן שירותי מים או שירותי ביוב;
{{ח:תתת|(2)}} מפריע לחברה או למי מטעמה, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של מערכת מים או מערכת ביוב, או חלק ממנה;
{{ח:תתת|(3)}} מתחבר למערכת מים או למערכת ביוב של חברה בלא הסכמתה, או מאפשר לאדם אחר להתחבר למערכות אלה שלא בהסכמת חברה.

{{ח:סעיף|128|סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי הממונה או עובד הרשות שהממונה הסמיך לכך בכתב, לדרוש מחברה כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים ופלט המופק על ידי מחשב (להלן – מסמכים).
{{ח:תת|(ב)}} המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום שלושה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הם דרושים לשם ניהול הליך פלילי; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת הממונה ולאחר שניתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור למי שממנו נלקחו העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו בתוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אם ביקש זאת.

{{ח:סעיף|129|צו איסור וצו עשה}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן זה}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותוקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: עיצום כספי}}

{{ח:סעיף|130|עיצום כספי|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ז, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א) או (ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיפים 26}} {{ח:פנימי|סעיף 26א|או 26א}};
{{ח:תתת|(3)}} פעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(א)}} בלא אישור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}} או בניגוד לתנאיו;
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} או כללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}} {{ח:פנימי|סעיף 57|או 57}};
{{ח:תתת|(4א)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א1)}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר כללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור פי שניים מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}} –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חברת ביוב – לא סיפקה שירותי הולכה וטיפול לספק שירותי ביוב בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ב)}} או לא צירפה ספק שירותי ביוב לחברת ביוב משותפת בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13ג|סעיף 13ג(ג)}};
{{ח:תתת|(1א)}} עסקה בפעילות חיונית או בפעילות נוספת בלא רישיון שניתן לה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(1ב)}} קיבל החלטות בלא אישור מראש של הממונה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28}};
{{ח:תתת|(1ג)}} לא מילא אחר הוראה של הממונה שלא ניתן עוד לערור עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ו)}}, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)}};
{{ח:תתת|(1ד)}} הפר צו לתיקון פגמים שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיפים 74}}, {{ח:פנימי|סעיף 75|75}}, {{ח:פנימי|סעיף 76|76}}, {{ח:פנימי|סעיף 78|78}} {{ח:פנימי|סעיף 79|או 79}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:פנימי|סעיף 33|או 33}} בשל אי מילוי הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|סעיף 99}} לענין אמות מידה לשירות, או הפר הוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} לענין החומרים והאבזרים של מערכות המים והביוב;
{{ח:תתת|(3א)}} לא מילא אחר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיף 6א(ב)}};
{{ח:תתת|(4)}} לא מילא אחר דרישה, הוראה או צו שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6א|סעיפים 6א(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}, {{ח:פנימי|סעיף 116|116}} {{ח:פנימי|סעיף 120|או 120}};
{{ח:תתת|(5)}} גבה תשלומים בניגוד לכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}} או בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי רשות מקומית או חברה לא ביצעה שלב משלבי ההקמה או שחברה אזורית לא ביצעה פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיף 6ז(ה)}} במועדים שנקבעו לכך {{ח:פנימי|סעיף 6ז|בסעיף האמור}}, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי בסכום הקובע, ואולם לא יוטלו, בשנה אחת, עיצומים כספיים לפי סעיף קטן זה על רשות מקומית אחת או על חברה אחת, בסכום העולה על שמונה מיליון שקלים חדשים; בסעיף קטן זה, ”הסכום הקובע“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין רשות מקומית – מכפלה של מחצית האחוז בסך ההכנסות השנתיות של הרשות המקומית ובאשכול שבו היא מדורגת לפי דירוג הרמה החברתית–כלכלית, והכול לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או שלושה וחצי מיליון שקלים חדשים, לפי הנמוך;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חברה – הסכום המתקבל ממכפלות שיעור הבעלות היחסי של כל רשות מקומית בחברה בסכום החל על כל רשות מקומית כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|130א|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}} ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – מפר) ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|אותו סעיף}}, ימסור לו הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה לפי סעיף קטן (א) יציין הממונה, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור העיצום הכספי והמועד לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר להגיש את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130ב|סעיף 130ב}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}.

{{ח:סעיף|130ב|זכות טיעון|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו לפני הממונה, בכתב או בעל פה, כפי שיורה הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 45 ימים.

{{ח:סעיף|130ג|דרישת תשלום|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שהוגשו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 130ב|סעיף 130ב}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 131א|סעיף 131א}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל עיצום כספי, ימסור למפר דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת תשלום יציין הממונה, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132}} והמועד לתשלומו.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למפר בכתב.
{{ח:תת|(ד)}} בדרישת תשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ג), יפרט הממונה את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ה)}} לא הגיש המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130ב|סעיף 130ב}} בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|131|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייתוסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים הקבוע לאותה הפרה לכל יום שבו נמשכה ההפרה; לעניין זה, ”הפרה נמשכת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, לאחר שנמסרה למפר דרישת תשלום בשל הפרת אותה הוראה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|131א|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|בסימן זה}}, בשיעורים שתקבע.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (הפחתה של סכומי עיצום כספי)|כללי תאגידי מים וביוב (הפחתה של סכומי עיצום כספי), התשפ״ב–2021}}.}}

{{ח:סעיף|132|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 130ב|בסעיף 130ב}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור, ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ג)}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ״ד באב התשע״ג (31 ביולי 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; בסעיף קטן זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|133|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי על הפרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} ישולם לפי דרישת הממונה, בתוך 45 ימים מיום קבלתה;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לדחות, ב־45 ימים, את תשלום העיצום הכספי וכן להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים, והכול על פי בקשתו של המפר ובשל נסיבות מיוחדות שהתקיימו לגביו.

{{ח:סעיף|133א|פרסום|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל הממונה עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את הפרטים שלהלן, באופן שיבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה בדבר הטלת עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעור ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, אם הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור על דרישת תשלום, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים.
{{ח:תת|(ה)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין אופן הפרסום לפי סעיף זה, כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), בתום תקופת הפרסום כאמור בסעיף קטן (ד).

{{ח:סעיף|134|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 133|בסעיף 133}} ניתן לערער לבית המשפט השלום בתוך 30 ימים מקבלת הדרישה.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים, זולת אם הסכים לכך הממונה או אם הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} התקבל ערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} (להלן – הפרשי הצמדה וריבית) מיום תשלומו ועד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות.

{{ח:סעיף|135|הפרשי הצמדה}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|136|גביה}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|137|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, המהווה עבירה לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות, המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: תחולת חוקים והוראות שונות}}

{{ח:סעיף|138|אי תחולת {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|פקודת העיריות}}, ובכלל זה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 170|סעיפים 170(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|ו־249א}}, לא יחולו על חברה, למעט חברת ביוב שהיא איגוד ערים ככל שהוראות {{ח:חיצוני|פקודת העיריות|הפקודה האמורה}} חלות עליו.

{{ח:סעיף|139|ביטול סמכויות הרשות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום תחילת פעילות החברה, למעט חברת ביוב, תהיה כל אחת מן הרשויות המקומיות שבתחום החברה (להלן – הרשות המקומית) משוחררת מחובותיה לאספקת שירותי מים ושירותי ביוב וכן מחובותיה לביצוע פעילות נוספת שהיא העבירה לחברה, ויינטלו ממנה סמכויותיה על פי כל דין בכל הנוגע לאספקתם ולהטלה ולגביה של תשלומי חובה בקשר אליהם; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות הרשות המקומית כבעלת מניות בחברה.
{{ח:תת|(א1)}} החל ביום המעבר, יהיה ספק שירותי הביוב משוחרר מחובותיו למתן שירותי הולכה וטיפול ויינטלו ממנו סמכויותיו על פי כל דין בכל הנוגע למתן שירותים אלה; ואולם אין בכך כדי לגרוע מחובות ספק שירותי הביוב כבעל מניות בחברת ביוב.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), הרשות המקומית או ספק שירותי הביוב לא יפעלו, לענין אספקת שירותי מים ושירותי ביוב ולענין שהעבירו לחברה או לחברת ביוב, לפי העניין, כאמור בהוראות החוקים האלה ובתקנות ובחוקי העזר שהותקנו מכוחם, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 235|סעיפים 235(2)}}, {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 237|237}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 238|ו־238 לפקודת העיריות}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (א)#סעיף 147|סעיף 147 לצו המועצות המקומיות (א), התשי״א–1950}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (ב)|ולצו המועצות המקומיות (ב), התשי״ג–1953}}, {{ח:חיצוני|צו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות)#סעיף 63|וסעיף 63(א) לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), התשי״ח–1958}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת העיריות (אספקת מים)|פקודת העיריות (אספקת מים)}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ביוב)|חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962}}.

{{ח:סעיף|140|הסמכת עובד החברה כנותן אישור לעסק}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה רשאי להסמיך עובד של חברה להיות נותן אישור לענין {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, בכל הנוגע למתן אישור מוקדם לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|סעיף 6 לחוק האמור}} ולקביעת תנאים מוקדמים, תנאים ברישיון ותנאים נוספים ברישיון, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק האמור}}, שעניינם איכות שפכי התעשיה שיוזרמו מעסק למערכת הביוב; הוסמך עובד כאמור – יחולו עליו במילוי תפקידו הוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} החלות על עובד ציבור וכן החיקוקים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 86|בסעיף 86(3) עד (6)}}.

{{ח:סעיף|141|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המים|בחוק המים, התשי״ט–1959}}.}}

{{ח:סעיף|142|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|בחוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}.}}

{{ח:סעיף|143|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.}}

{{ח:סעיף|144|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|145|דין המדינה}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין חוק זה כדין כל בעל מקרקעין או צרכן אחר.

{{ח:סעיף|146|כללים לענין הפסקת שירותים|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות, תקבע, בכללים, את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב לצרכן או למקרקעין, לרבות בשל אי תשלום תשלומים שדרשה ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, תקבע את המקרים והתנאים שבהם רשאית חברה להפסיק או לצמצם מתן שירותי מים וביוב בשל אי קיום הוראה או דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}}.
{{ח:תת|(ג)}} כללים לפי סעיף זה ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (ניתוק אספקת מים וביוב), התשע״ה–2015}}.}}

{{ח:סעיף|147|המצאת מסמכים|תיקון: תשע״ג־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה או הוראה שיש להמציא לאדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיפים 36}}, {{ח:פנימי|סעיף 43|43}}, {{ח:פנימי|סעיף 48|48}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}, המצאתם תהיה באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} במסירה לידו; ובאין למצאו במקום מגוריו או במקום עסקו – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים, ובתאגיד ובחבר בני אדם – במסירה במשרדו הרשום או לידי אדם המורשה כדין לייצגו;
{{ח:תתת|(2)}} במשלוח מכתב רשום למענו של האדם, התאגיד או חבר בני האדם, עם אישור מסירה, ויראו את תאריך המסירה שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הממונה שאי אפשר להמציא את המסמך כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להתיר המצאתו באחת או יותר מדרכים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהדבקת עותק שלו במקום הנראה לעין במקרקעין נושא המסמך;
{{ח:תתת|(2)}} בפרסום מודעה ברשומות או בעתון יומי שאישר;
{{ח:תתת|(3)}} בכל דרך אחרת שתיראה לו.

{{ח:סעיף|148||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|149|החלת החוק על חברה קיימת|תיקון: תשס״ב, תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, {{ח:פנימי|סעיף 149א|ובסעיפים 149א}} {{ח:פנימי|סעיף 150|ו־150}}, ”חברה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} רשות מקומית שהקימה לפני תחילתו של חוק זה חברה להפעלת משק המים והביוב בתחומי הרשות המקומית, והעניקה לה בעלות, חכירה או זכות שימוש בנכסי מערכת המים ומערכת הביוב שלה, כולם או מרביתם, רשאית להחליט, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(ב)}}, כי חוק זה יחול על אותה חברה.
{{ח:תת|(ג)}} החלטה לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)}} יחולו, בשינויים המחויבים; בקשה לאישור תוגש בידי הרשות המקומית לממונה, בצירוף כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות של החברה;
{{ח:תתת|(2)}} כל ההסכמים שבין הרשות המקומית לבין החברה;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות כספיים מבוקרים לשנה שהסתיימה לפני הגשת הבקשה;
{{ח:תתת|(4)}} כל מסמך ומידע נוסף שידרוש הממונה הקשור למשק המים והביוב שבתחום הרשות המקומית ולפעולותיה, נכסיה והתחייבויותיה של החברה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות רשאית, לאחר שקיבלה את חוות דעת הממונה, להתנות את אישורה בשינוי המסמכים וההסכמים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) ו־(2) ובכל תנאי אחר שייראה לה דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.
{{ח:תת|(ה)}} אישרה מועצת הרשות את החלטות הרשות המקומית ומולאו התנאים שקבעה לפי סעיף קטן (ד), וניתן לחברה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, יחולו הוראות חוק זה החל ביום מתן הרישיון, והוא ייחשב כיום תחילת פעילות החברה, ואולם רשאית המועצה לקבוע כי התקופה הראשונה לענין החברה תהיה פחות משלוש שנים מאותו יום, דרך כלל או לענין הוראה מהוראות חוק זה, וכן רשאית מועצת הרשות לקבוע הוראות מעבר בענין הדירקטורים והמנהל הכללי של החברה המכהנים ביום מתן הרישיון.

{{ח:סעיף|149א|החלת החוק על חברה להפעלת משק המים והביוב|תיקון: תשס״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות חוק זה יחולו גם על חברה שזכתה במכרז להפעלת משק המים והביוב של רשות מקומית, שפורסם ערב תחילתו של חוק זה, וזאת אף אם לא מתקיים בה האמור {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיפים 73}} {{ח:פנימי|סעיף 74|ו־74}}, ובלבד שנתקבל לכך אישור הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות את אישורו בתנאים, לרבות לענין שינוי במסמכי ההתאגדות של החברה הזוכה, שינוי בתנאים בהסכם שאמור להחתם בין החברה הזוכה והרשות המקומית, ובכל תנאי אחר שייראה לו דרוש להשגת מטרותיו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להתנות את אישורו בכך שהרשות תקים חברה לפי חוק זה, אשר תתקשר בהסכם עם החברה הזוכה, בתנאים שיקבע הממונה, ויראו לענין זה את החברה הזוכה כתאגיד אשר ניתן לתת לו רישיון משנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיפים 24}} {{ח:פנימי|סעיף 25|או 25}}, בשינויים המחויבים ובשינויים שיקבע הממונה.

{{ח:סעיף|149ב|תחולת הוראות מסוימות על בעל רישיון הולכה וטיפול|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 21|21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106 עד 108}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 113|113 עד 116}} וכן {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, יחולו, בשינויים המחויבים, על איגוד ערים שאינו חברת ביוב שהוא בעל רישיון הולכה וטיפול.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19 עד 21}}, {{ח:פנימי|סעיף 21א|21א(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 56|56}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57(א) ו־(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 99|99(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106 עד 108}}, {{ח:פנימי|סעיף 111|111}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114 עד 116}} וכן {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} לעניין מתן שירותי הולכה וטיפול, יחולו, בשינויים המחויבים, על רשות מקומית, למעט איגוד ערים, שהיא בעלת רישיון הולכה וטיפול.
{{ח:תת|(ג)}} על הפרת ההוראות המפורטות בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) בידי איגוד ערים או רשות מקומית שהם בעלי רישיון הולכה וטיפול, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳ לפרק ט׳}}, אם נקבע עיצום כספי על הפרה של הוראה מההוראות האמורות.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הולכה וטיפול שניתנה לו הוראה של הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳ לפרק ב׳}}, רשאי לערור עליה, בתוך 30 ימים מיום שניתנה, לפני בית הדין למים.

{{ח:סעיף|150|שמירת זכויות}}
{{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בזכויותיהן של אגודות שיתופיות ובכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149}} – של חברות, שהוקמו להפעלת משק מים או משק ביוב ברשויות מקומיות, לפני תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|151|הגבלת התחולה על מועצות אזוריות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} חוק זה, למעט הוראות לעניין ספק שירותי ביוב לעניין שירותי הולכה וטיפול, לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית, ואולם השרים רשאים, בצו, על פי הצעת מועצת הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להחיל חוק זה על מועצות אזוריות ולקבוע תנאים והתאמות לכך.

{{ח:סעיף|152|הוראות מעבר לענין תעריפים והפסקת שירות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט}}
{{ח:תת|(א)}} כל עוד לא נקבעו לחברה תעריפים לפי חוק זה, ימשיכו לחול בתחומה התעריפים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב יום תחילת פעילות החברה, והיא תהיה זכאית לגבות מן הצרכנים תשלומים לפי התעריפים האמורים; מועצת הרשות רשאית, כל עוד לא קבעה לחברה תעריפים לפי חוק זה, לקבוע עדכונים לתעריפים אלה, לפי שיעור השינוי של הסל הקובע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|בסעיף 112א לחוק המים}}, או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}, יחולו, לענין הפסקה או צמצום שירותים בידי חברה, ההסדרים שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף בתחומה ערב יום תחילת פעילותה.

{{ח:סעיף|152א|הוראות לענין ניהול חשבון בנק נפרד ברשות מקומית|תיקון: תשס״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”רשות מקומית מיוחדת“ – רשות מקומית שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום החוב המצטבר שלה, בשל אספקת המים, לספק המים, עולה על 120% מהחשבון החודשי הממוצע של שלושת החודשים האחרונים;
{{ח:תתת|(2)}} שיעור הגירעון המצטבר שלה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא 17.5% או יותר.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} שר הפנים, או מי שהוא הסמיך לכך, יוודא קיום התנאים המפורטים בסעיף קטן (א) בתוך שבועיים ממועד פניית ספק המים אליו בבקשה להכריז כי רשות מקומית מסוימת היא רשות מקומית מיוחדת;
{{ח:תתת|(2)}} קבע שר הפנים כי מתקיימים ברשות המקומית התנאים האמורים בסעיף קטן (א), יכריז כי הרשות המקומית היא רשות מקומית מיוחדת; לא הגיב השר בתוך שבועיים ממועד הפניה, תיחשב הרשות המקומית כרשות שהוכרז עליה שהיא רשות מקומית מיוחדת.
{{ח:תת|(ג)}} לרשות מקומית מיוחדת המפעילה בעצמה את שירותי המים והביוב שבתחומיה, יהיה חשבון בנק נפרד אשר ישמש רק להפקדת דמי המים ואגרות או תשלומים הקשורים במים ובביוב, שהרשות המקומית המיוחדת גובה מצרכניה, למעט היטלי פיתוח (בסעיף זה – החשבון הנפרד); הכספים בחשבון הנפרד ייועדו לתשלום החשבונות השוטפים לספק המים בשל אספקת המים בעבור התקופה שבה היתה הרשות המקומית רשות מקומית מיוחדת.
{{ח:תת|(ד)}} נותרו בחשבון הנפרד כספים לאחר תשלום החשבונות האמורים, תועבר היתרה לחשבון הבנק שבו הופקדו ההכנסות ממים ומביוב ערב היות הרשות רשות מקומית מיוחדת.
{{ח:תת|(ה)}} הכספים שבחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לעיקול, לשעבוד או להמחאה, ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בשעבודים שנרשמו כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf|חוק תאגידי מים וביוב (תיקון), התשס״ד–2004}}.

{{ח:סעיף|153|הוראות מעבר לענין מינויים}}
{{ח:ת}} המינויים וההסמכה הראשונים לפי חוק זה ייעשו במועדים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} מינוי חברי מועצת הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 82|בסעיף 82(ב)(2) ו־(3)}} – בתוך 60 ימים מן היום שבו אושרה לראשונה הקמת חברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} או אושרה לראשונה החלת החוק על חברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 149|סעיף 149(ג)}}, לפי המוקדם;
{{ח:תת|(2)}} מינוי מנהל הרשות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}} – בכל עת החל ביום פרסומו של חוק זה ועד ליום מינוי שאר חברי המועצה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הסמכת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 110|בסעיף 110}} – בתוך 60 ימים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|154||תיקון: תשס״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|155|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ט, תשע״ג־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בהתייעצות עם שר הפנים ושר האוצר, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכים מועצת הרשות או הממונה, לפי חוק זה, לקבוע כללים.

{{ח:סעיף|156|חובת התקנת תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת בתוך ששה חודשים מיום תחילתו של חוק זה.

{{ח:סעיף|157|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות באתוך 30 יום מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ג־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו(א)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס מינוף מרבי“ – היחס שבין סך ההתחייבויות לבין סך המאזן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעות דרושות“ – סך ההשקעות בשיקום ובפיתוח של מערכת המים והביוב, כפי שנקבעו בתכנית העסקית, בניכוי תשלומים בעד הקמת מערכת מים או מערכת ביוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 103|בסעיף 103}} הצפויים להירשם בספרי החברה לפי התכנית העסקית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס כיסוי חוב“ – היחס שבין הרווח התפעולי המצטבר בחמש השנים שאליהן מתייחסת התכנית העסקית לבין הסכום המצטבר של הוצאות המימון והחלויות השוטפות באותה תקופה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי“ – הרווח השנתי של חברה לפני הוצאות מימון ופחת על רכוש קבוע, בתוספת הכנסות אחרות ובניכוי השקעות דרושות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית עסקית“ – תכנית חמש־שנתית לפעילות החברה, שהגישה חברה לממונה בהתאם להוראות שנתן לה ואושרה על ידו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} אלה התנאים שעל חברה לעמוד בהם לשם קבלת הפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}}:
{{ח:תת|(1)}} יחס המינוף המרבי על פי הדוחות השנתיים האחרונים שחברה מחויבת להגיש לפי חוק זה, והוגשו לפני מועד בדיקת המסמכים לצורך הבקשה לפטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ו|סעיף 6ו}}, לא יעלה על 65%;
{{ח:תת|(2)}} התקיים לפחות אחד מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} ממוצע יחס כיסוי החוב עולה על 1.15;
{{ח:תתת|(ב)}} ממוצע יחס כיסוי החוב עולה על 1, ובלבד שיחס המינוף המרבי לא יעלה על 55%.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ו בתמוז התשס״א (17 ביולי 2001).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר הפנים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אברהם בורג'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>422bl6kxy9rez648siibm459anljhfv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק המים</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285201</id>
    <revision>
      <id>1417765</id>
      <parentid>1416782</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:36:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="243658" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק המים, תשי&quot;ט-1959

&lt;מאגר 2000381 תיקון 575299&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' &lt;!-- 2001343 --&gt; ((ע&quot;ר 1938, תוס' 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|0:561243)).
'''חוק חדש:''' &lt;!-- 2000381 --&gt; ((ס&quot;ח תשי&quot;ט, 169|חוק המים|3:208926)); ((תש&quot;ך, 10|תיקון|4:208927)); ((תשכ&quot;א, 175|תיקון מס' 2|4:208928)), ((193|תיקון מס' 3|4:208929)); ((תשכ&quot;ה, 191|תיקון מס' 4|5:208930)); ((תשל&quot;ב, 8|תיקון מס' 5|7:208931)); ((תשל&quot;ו, 140|תיקון מס' 6|8:208932)); ((תשנ&quot;א, 180|תיקון מס' 7|12:210868)); ((תשנ&quot;ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)); ((תשנ&quot;ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)); ((תשנ&quot;ה, 362|תיקון מס' 10|13:211199)); ((תשנ&quot;ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תש&quot;ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((172|תיקון מס' 13|15:300203)); ((תשס&quot;א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|15:300397)), ((570|ת&quot;ט)); ((תשס&quot;ב, 417|תיקון מס' 15|15:300492)); ((תשס&quot;ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|15:300615)), ((197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)); ((תשס&quot;ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((436|תיקון מס' 19|16:299731)), ((517|תיקון מס' 3 לחוק תאגידי מים וביוב|16:299882)); ((תשס&quot;ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס&quot;ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)); ((תשס&quot;ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשס&quot;ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|17:300127)); ((תש&quot;ע, 394|תיקון מס' 26|18:301006)); ((תשע&quot;ז, 394|תיקון מס' 27|20:369440)).

''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תשס&quot;ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))); ((תש&quot;ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות))). ''שינוי תוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק)), ((1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס' 2))); ((תשע&quot;ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק)). ''הודעות:'' ק&quot;ת תשנ&quot;ט, 1150; תש&quot;ס, 464; תשס&quot;ז, 1119, 1120; תשס&quot;ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס&quot;ט, 312, 400, 1142, 1234; תש&quot;ע, 960, 961, 1427; תשע&quot;א, 24, 141, 959, 1196; תשע&quot;ב, 1070, 1071; תשע&quot;ג, 111, 1368, 1616; תשע&quot;ד, 244; תשע&quot;ה, 27, 1312; תשע&quot;ו, 166, 1088.

__TOC__

== פרק ראשון: מבוא ==

@ 1. מקורות המים ויעודם
: מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

@ 2. מקורות המים מה הם
: מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

@ 3. זכות הפרט למים
: כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

@ 4. הקשר בין הקרקע והמים
: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי [[סעיף 3]].

@ 5. אין לדלדל מקור מים
: זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

@ 6. צמידות הזכות למטרה (תיקון: תשס&quot;ד-2)
: כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה - פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים -
: (1) צרכי בית;
: (2) חקלאות;
: (3) תעשיה;
: (4) מלאכה, מסחר ושירותים;
: (5) שירותים ציבוריים;
: (6) שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה - ערכי טבע ונוף).

@ 7. תחולה
: לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין - לרבות חוק זה - או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

== פרק שני: הסדר השימוש במים ==

=== סימן א': שמירה על המים ===

@ 8. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;דלדול מקור מים&quot; - לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
:- &quot;זיהום מים&quot; - (((נמחקה).))

@ 9. כללים לשמירת המים (תיקון: תשל&quot;ב, תשע&quot;ז)
: (א) חייב אדם -
:: (1) לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
:: (2) להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
:: (3) להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
:: (4) למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]] (בסעיף זה - חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי [[סעיף 46]] (להלן - רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי [[פרק חמישי ב']], [[סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], או [[סעיף 10 לחוק מדידת מים]], להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

@ 9א. התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[בתוספת הראשונה]] יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה - מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
:: (2) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים [[בתוספת הראשונה]], ובלבד שגוף ציבורי שייווסף [[לתוספת האמורה]] לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].
: (ב) הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 9ב. (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשל&quot;ב) : (((בוטל).))

@ 11. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט]] (להלן - מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות [[סעיף 9]], רשאי הוא -
: (1) לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר - לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
: (2) לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

@ 12. חיוב בהוצאות (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי [[סעיף 11]] רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות [[סעיף 9]], ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, [[שפקודת המסים (גביה)]], פרט [[-|לסעיף 12 שבה]], חלה עליו.

@ 13. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי [[סעיף 11]] או על ידי הטלת הוצאות לפי [[סעיף 12]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי [[סעיף 140]] (להלן - בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי [[סעיף 12]] אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

@ 14. שיעורן של רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו]] (להלן - מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

@ 15. קביעת רצועות מגן (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

@ 16. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 15]] או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 17. (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 18. פיצויים (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי [[סעיף 150יט]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 18א. אירוע פגיעה במים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
::- &quot;תשתית מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 35א(א)]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
: (ד) לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי [[סימן א1]] ולפי [[חוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]].
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 19. מקור מים שנתדלדל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן - לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]].

@ 20. מוביל מים בלתי מנוצל (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו-צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

=== סימן א(('))1: מניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב) ===

@ 20א. הגדרות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;זיהום מים&quot; - שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
:- &quot;מקור מים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 2]], לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
:- &quot;גורם זיהום&quot; - מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו [[בחוק התכנון והבניה, תשכ&quot;ה-1965]], מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
:- &quot;סימן א(('))1&quot; - לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

@ 20ב. איסור זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: (א) חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
: (ב) לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

@ 20ג. מניעת זיהום מים במיתקני מים (תיקון: תשל&quot;ב)
: מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת-קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

@ 20ד. תקנות למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר -
:: (1) מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (2) השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
:: (3) ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
:: (4) הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
: (ב) תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות [[בסעיף 20ב]] [[ו-20ג]].
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006]] [[וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010]].))
: ((פורסמו [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011]].))

@ 20ה. סילוק שפכים מגורם זיהום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
: (ב) נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
: (ג) אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
: (ד) אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], חוץ [[מסעיף 12 שבה]].
: (ה) לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
: (ו) מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
: (ז) בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

@ 20ו. התנאת תנאים למניעת זיהום מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 20ז. תיקון המעוות (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
: (ב) לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול [[פקודת המסים (גביה)]] חוץ [[מסעיף 12 שבה]].

@ 20ח. צו הפסקה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן - צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות [[סימן זה]], או הפר הוראה מהוראותיו של [[סימן זה]] או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
: (ב) צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
: (ג) היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

@ 20ט. צו הפסקה במקרים מיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

@ 20י. סמכויות חירום (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

@ 20יא. צו הרשאה (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: (א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
:: (1) כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
:: לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו [[בסימן זה]], אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
: (ג) צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין-וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
: (ו) רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

@ 20יב. הענקת סמכויות (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי [[סימן זה]] או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן בסעיף זה - רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
: (ב) רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
: (ג) הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים - גם בהסכמת שר הפנים.
: (ד) בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
: (ה) הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

@ 20יג. הוראות בדבר איכות מים (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
: (ג) הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

@ 20יד. שמירת חובות (תיקון: תשל&quot;ב)
: הוראות [[סימן זה]] באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

@ 20טו. צווים כלליים ומיוחדים (תיקון: תשל&quot;ב)
: צו לפי [[סימן זה]] יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת [[בסימן זה]].

@ 20טז. שטח תחולה (תיקון: תשל&quot;ב)
: תקנות וצווים לפי [[סימן זה]] יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 20יז. פעולות הנוגעות למי שתיה (תיקון: תשל&quot;ב)
: אין בהוראותיו של [[סימן זה]] כדי לגרוע מן האמור [[בחלק ה(('))1 לפקודת בריאות העם, 1940]], בכל הנוגע למי שתיה.

@ 20יח. זכות ערר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות [[סימן זה]] או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם [[בסעיף 20יב]] או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
: (ב) הגשת ערר לפי [[סימן זה]] לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות [[סימן זה]], אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
: (ג) אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור [[בסעיף 153]].

@ 20יט. תקופת מעבר (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו)
: (א) בהפעלת סמכויותיהם על פי [[סימן זה]], רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום [[סימן זה]].
: (ב) תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת [[סימן זה]] לתקפו.

@ 20כ. חובת דיווח (תיקון: תשל&quot;ב, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

@ 20כא. עונשין לענין [[סימן א(('))1]] (תיקון: תשנ&quot;א, ק&quot;ת תשנ&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ג, תשס&quot;ח, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראה מהוראות [[סימן א(('))1]], דינו - מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
: (ב) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
: (ג) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו - ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
: (ד)(1) בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
:: (2) לעניין סעיף קטן זה, &quot;טובת הנאה&quot; - לרבות הוצאה שנחסכה.
:: (3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 63 לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]].

@ 20כב. אחריות נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ&quot;א)
: נעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]] בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

@ 20כג. סמכויות בית-משפט (תיקון: תשנ&quot;א)
: (א) קיים חשד שנעברה עבירה לפי [[סעיף 20כא]], רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), &quot;בית משפט&quot; - בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
: (ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
: (ג) תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
: (ד) חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
: (ה) חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
: (ו) בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
: (ז) בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
: (ח) לענין סעיף זה -
::- &quot;צו&quot; - צו עשה או צו לא תעשה;
::- &quot;תובע&quot; -
::: (1) כהגדרתו [[בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]];
::: (2) קובל כאמור [[בסעיף 20כה]] - לאחר שהגיש קובלנה.

@ 20כד. חיוב בהוצאות ובניקוי (תיקון: תשנ&quot;א)
: בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי [[סעיף 20כא]] רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
: (1) בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
: (2) לנקוט את האמצעים הדרושים כדי -
:: (א) להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
:: (ב) לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
:: (ג) להחזיר את המצב לקדמותו.

@ 20כה. קובלנה (תיקון: תשנ&quot;א, תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע)
: (א) קובלנה כאמור [[בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], על עבירה לפי [[סימן א(('))1]], רשאי להגיש אחד מאלה:
:: (1) כל אדם - לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
:: (2) רשות מקומית - לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
:: (3) כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים [[בתוספת הראשונה א']] - לגבי כל עבירה לפי [[סימן זה]]; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת הראשונה א']].
: (ב) לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 20כו. דין המדינה (תיקון: תשנ&quot;א)
: דין המדינה לענין [[סימן א(('))1]], כדין כל אדם.

=== סימן ב': כללים לשימוש במים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 21. קביעת כללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
: (ב) נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 22. מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת כללים כאמור [[בסעיף 21]] לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

=== סימן ג': פיקוח על הפקה והספקה של מים ===

@ 22א. רשיון הקמה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי-ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
: (א1) מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט&quot;ו-1955]], [[וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].
: (ג) הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 23. רשיון הפקה או הספקה (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי-ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן - רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי-ים ובין אם קיבלם מספק אחר - אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, &quot;הספקה&quot; - לרבות צריכה עצמית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ([[בסימן זה]] - רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))

@ 24. פרטי הרשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

@ 25. תנאים ברשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

@ 25א. אמות מידה להקצאת מים לחקלאות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

@ 26. הספקת מים קיימת (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
: (ב) בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות [[סימן זה]] לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

@ 27. רישום רשיונות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
: (ב) כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
: (ג) הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו-(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

@ 28. מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, &quot;אמצעי שליטה&quot; ו&quot;שליטה&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 29. רישיון באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי [[סעיף 36]], רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי [[סעיף 37]].

@ 30. ביטולו ושינויו של רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

@ 31. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

@ 32. השהיית ביטול רשיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
: (ב) ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

@ 33. המשך הספקה לאחר ביטול רישיון (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי [[סעיף 30]] וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
: (ג) מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

@ 33א. חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
: (ב) מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה.

@ 34. חיוב לספק מים (תיקון: תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם - יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ב) תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

@ 35. המשך הספקת מים במקרים מיוחדים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת-חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי&quot;ז-1957, ימשיך הספק - לפי דרישת הצרכן - לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים - במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
: (ב) ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
: (ה) תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

@ 35א. חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ד, תשס&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;תשתית מים&quot; - מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
::- &quot;שירותי תשתית&quot; - מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
: (ב) לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית -
:: (1) להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן - בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011]].))

=== סימן ד': אזורי קיצוב ===

@ 36. הכרזה על אזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן - אזור קיצוב).
: ((פורסמה [[אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008]], לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.))

@ 37. סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים -
:: (1) כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
:: (2) מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
: (ב) המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה - ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת - שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
: (ג) הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי [[סעיף 23]].
: ((פורסמו [[כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976]].))

@ 38. פרסום הצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 39. התנגדות להצעת הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

@ 40. החלטה על הסדר (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי [[סעיף 37]] אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

@ 41. שינוי הסדר
: הוראות [[הסעיפים 37–40]] יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

@ 42. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי [[סימן זה]] -
: (1) לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
: (2) להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

@ 43. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי [[סעיף 42]], רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

@ 44. פיצויים עקב קיצוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי [[סימן זה]], ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 42(2)]], זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
: (ד) על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

=== סימן ה': החדרת מים (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

@ 44א. הגדרה (תיקון: תשכ&quot;ה)
:- &quot;החדרת מים&quot; - פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת-קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת-הקרקע.

@ 44ב. איסור על החדרת מים שלא ברשות (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות [[בסעיף 44ג]] ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן - רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

@ 44ג. מטרות ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ואלה מטרות ההחדרה:
: (1) מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
: (2) אגירה עונתית ורב-שנתית של מים;
: (3) כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 44ד. הצעת תכנית החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את -
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) מקום ההחדרה;
:: (3) גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן - אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
:: (4) כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
:: (5) אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
:: (6) תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
:: (7) תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
:: (8) אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

@ 44ה. שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
: (ב) לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

@ 44ו. שמירה על איכות המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

@ 44ז. תכנו של רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
:: (1) מטרת ההחדרה;
:: (2) כמויות המים המיועדים להחדרה;
:: (3) מערכות המים שמהן יילקחו המים;
:: (4) התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
:: (5) מקומות ההחדרה ומועדיה;
:: (6) איכות המים המוחדרים;
:: (7) אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
: (ב) רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

@ 44ח. פרסום רשיון החדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה - במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44ט. ערר (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

@ 44י. בדיקה תקופתית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
: (ב) תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 44יא. דרישה להפסקת ההחדרה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי [[סעיף 44י]] שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
: (ב) אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

@ 44יב. שינויים בתכנית (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 44ד]] [[ו-44ה]] יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי [[סעיף 44ה]].

@ 44יג. החדרה למטרת אגירה (תיקון: תשכ&quot;ה)
: החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

@ 44יד. תיאומים ברשיון הפקה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
: (ב) ברישיון לפי [[סעיף 23]] הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
: (ג) כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
: (ד) הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

@ 44טו. הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

@ 44טז. רכישת מים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) גובה התשלום כאמור [[בסעיף 44טו]] ייקבע בתעריף על פי [[סעיף 112]] [[ו-113(ב)]]; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
: (ב) לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
:: ((פורסמו [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977]].))

@ 44יז. ויתור על הזכות למים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי [[סעיף 23]] ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

@ 44יח. תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על-ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה - ייקבעו התנאים על-ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על-מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

@ 44יט. חלוקת התשלומים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
: (ב) הטלת התשלום תיעשה על-פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
: (ג) (((בוטל).))

@ 44כ. מדידת מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
: (ב) לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

@ 44כא. אמצעי חילופין (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי [[סעיף 44ד]] הצעת-תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
:: (1) הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
:: (2) השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על-ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
: (ב) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על-ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה [[בסימן זה]] - רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות [[סימן זה]] על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור [[בסעיף 44א]].

@ 44כב. פיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה [[שבסעיף 44ג(1)]] או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי [[סימן זה]], יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
: (ב) מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
: (ג) באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]].

@ 44כג. מסירת דין וחשבון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום [[סימן זה]].

== פרק שלישי: מפעלי מים ==

=== סימן א': מפעלים ורשויות ===

@ 45. מפעלי מים
: מפעל מים לענין [[פרק זה]] הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי [[פרק זה]], בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן - המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן - מפעל אזורי).

@ 46. רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 47. זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
: (ב) זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
: (ג) תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

@ 48. רשות המים הארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
: (ב) רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית -
:: (1) תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי [[סעיף 112]]; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם [[בסעיף 109]] בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור [[בסעיף 33א(ב)]] ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו [[בסעיפים 111]] [[ו-112]] ובאופן שקבעה;
:: (2) תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
:: (3) תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
: (ג) [[פקודת המסים (גבייה)]], למעט [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
:: (1) [[פקודת המסים (גבייה)|בסעיף 4]], במקום פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1) הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.&quot;;
:: (2) [[-|בסעיף 5(1) ברישה]], אחרי &quot;אחר הדרישה&quot; יקראו &quot;בתוך חמישה ימים&quot;;
:: (3) [[-|בסעיף 7]], אחרי פסקה (1) יקראו:
::: &quot;(1א) ניתן צו עיקול, כאמור [[-#7|בסעיף קטן (1)]], ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.&quot;
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי [[סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)]] ולא יינקטו פעולות לפי [[הפקודה האמורה]], כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי [[סעיף 48א]].

@ 48א. תיקון ליקויים וחובת דיווח (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו' בתמוז התשע&quot;ז (30 ביוני 2017).
: (ב) ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

@ 48ב. פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית (תיקון: תשע&quot;ז)
: ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי [[סעיף 48(ב)]], יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי [[סעיף 33א(ב)]].

@ 49. רשות מים אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

@ 50. תפקידי רשות מים אזורית
: תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

@ 51. הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

@ 52. הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

@ 53. תנאי למתן הרשאת ביצוע (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרשאת ביצוע לפי [[סעיף 52]] לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי [[פרק זה]], נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

@ 54. סייג למימון (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 55. גוף מבוקר
: רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו [[בחוק מבקר המדינה, תשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 56. סמכויות מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

@ 57. פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

@ 58. דו&quot;ח לכנסת (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

@ 59. רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי [[סעיף 22א]] או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
: (ב) ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
:: (1) לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
:: (2) לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
:: (3) לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור - באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

@ 60. סייג לגבי רשות המים הארצית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי [[סעיף 59]] גם לגבי רשות המים הארצית.

@ 61. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי [[סעיף 59]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

=== סימן ב': תכנון מפעלי מים ===

@ 62. תכנית מפעל
: תכנית למפעל מים (בחוק זה - תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
: (1) תפקיד המפעל;
: (2) שטח פעולתו של המפעל;
: (3) העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
: (4) אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
: (5) המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
: (6) המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
: (7) רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור [[בסעיפים 84]] [[ו-85]];
: (8) סקר משקי כלכלי על המפעל.
: לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

@ 63. בדיקת הצעת תכנית
: הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי [[סעיף 133]] לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

@ 64. סמכויות לבדיקת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

@ 65. פרסום הצעת תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

@ 66. ערר על תכנית (תיקון: תשס&quot;ו)
: כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי [[סעיף 65]] או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

@ 67. אישור תכניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) כעבור התקופה האמורה [[בסעיף 66]] תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

@ 68. תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
: (ב) לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].
: (ג) לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

@ 69. כוחה של תכנית מפעל
: כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

@ 70. מקומות קדושים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו [[דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א&quot;י (המקומות הקדושים), 1924]], או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
: בסעיף זה - &quot;מקום פולחן דתי&quot; - לרבות בית קברות.

@ 71. מקומות היסטוריים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו [[בחוק העתיקות, התשל&quot;ח-1978]], לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

@ 72. פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל
: (א) הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה [[בסעיף 65]].
: (ב) העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

@ 73. שינויים בתכנית מפעל מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוראות [[הסעיפים 62 עד 72]] יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי [[סעיף 65]].

@ 74. מפעלים קיימים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין [[פרק זה]].
: (ב) הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
: (ג) המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
: (ד) לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
: (ה) היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
: (ו) הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

@ 75. ערר
: ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי [[סעיף 74]] רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 76. מפעלים שהוחל בהקמתם
: הוראות [[הסעיפים 74]] [[ו-75]] יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

=== סימן ג': הקמת מפעלי מים ===

@ 77. סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
:: (1) להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
:: (2) לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
:: (3) לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי [[סעיף 26]].
: (ב) הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

@ 78. סמכות לתת היתרים (תיקון: תשס&quot;ו)
: היתה פעולה מהפעולות המנויות [[בסעיף 77]] טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

@ 79. פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה
: (א) מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
: (ב) לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
:: ואולם -
:: (1) אם היה המבנה דירה כמשמעותה [[בחוק הגנת הדייר, תשט&quot;ו-1955]], והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח [[החוק ההוא]] או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
:: (2) אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

@ 80. רכישת מקרקעין (תיקון: תשס&quot;ו)
: מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

@ 81. גישה חלופה סבירה
: היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

@ 82. הספקת מים חלופה (תיקון: תשס&quot;ו)
: על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

@ 83. ביצוע עבודות זמניות
: (א) עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
: (ב) לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

@ 84. הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) &quot;קו מים&quot;, לענין [[סימן זה]] - קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה - מלוא הרצועה הזאת.

@ 85. הגבלות זמניות (תיקון: תשס&quot;ו)
: משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור [[בסעיף 65]], יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור [[בסעיף 84]], טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי [[סעיף 73]] - לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

@ 86. סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[הסעיפים 84]] [[או 85]] אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

@ 87. פטור ממסים ותשלומים אחרים
: הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח [[הסעיפים 84]] [[או 85]], יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

@ 88. בניה ונטיעה שלא בהיתר (תיקון: תשס&quot;ו)
: בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], למעט [[סעיף 12 שבה]].

@ 89. ערר (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי [[סעיף 84]] [[או 85]] ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי [[סעיף 88]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

=== סימן ד': פיצויים ===

@ 90. פיצויים מרשות מים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
:: (1) הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
:: (2) מי שנגרם לו נזק על ידי -
::: (א) שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם - אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
::: (ב) שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
::: (ג) סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי [[סעיף 85]].
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

@ 91. פיצויים בעין
: הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

@ 91א. חישוב המועד לפיצויים (תיקון: תשכ&quot;ה)
: תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי [[סימן זה]] מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי [[סעיף 72]], הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי [[סעיף 79]].

@ 92. סייג לפיצויים
: בחישוב הפיצויים לפי [[סימן זה]] לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי [[סעיפים 84]] [[או 85]].

@ 93. כללים לחישוב הפיצויים (תיקון: תשכ&quot;א-2, תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי [[סימן זה]], לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
: (ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים [[בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943]]; לענין [[סעיף 12 לאותה פקודה]] יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי [[סעיף 65]] כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

@ 94. הכרעה בדבר הפיצויים (תיקון: תשס&quot;ו)
: באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם [[לסעיף 80]].

@ 95. התיישנות
: רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי [[סימן זה]], פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

=== סימן ה': הספקת מים על ידי רשות מים ===

@ 96. הספקה בשטח המפעל
: רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

@ 97. הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
: (ב) הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ-10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
: (ג) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

@ 98. ערר
: הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי [[סעיף 97]], רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

@ 99. הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל
: הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו [[בסעיף 73]].

@ 100. הוראות כלליות להספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
: (1) מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
: (2) תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
: (3) אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
: (4) סדרי הגביה של דמי המים.

@ 101. התנגדות להוראות כלליות (תיקון: תשס&quot;ו)
: לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי [[סעיף 100]] לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

@ 102. כללים בדבר הפסקת הספקת מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

@ 103. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ו': העברת מפעלי מים ===

@ 104. העברת מפעלים מרשות לרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

@ 105. העברת מפעל לידי המדינה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

@ 106. אישור הסכמים על ידי בית משפט
: הסכמים שנערכו לפי [[סעיפים 104]] [[ו-105]] טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

@ 107. פרסום ותחילת תוקף (תיקון: תשס&quot;ו)
: הודעה על הסכם מאושר כאמור [[בסעיפים 104]] [[ו-105]] תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

@ 108. כוחה של העברה
: העברתו של מפעל מים לפי [[סימן זה]] מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

== פרק רביעי: דמי מים ==

=== סימן א': פיקוח על דמי מים ===

@ 109. הגדרה (תיקון: תשע&quot;ז)
:- &quot;דמי מים&quot;, לענין [[פרק זה]] הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

@ 110. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר - חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))

@ 111. כללים לחישוב עלות המים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))

@ 112. קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם (תיקון: תשל&quot;ו, תשנ&quot;ג, תש&quot;ס, תשס&quot;ד-3, תשס&quot;ה, תשס&quot;ו, תשס&quot;ו-2, תשע&quot;ז)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017]].))
: (א1) תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי [[סעיף 111]], עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ&quot;ק, והם יתעדכנו לפי הוראות [[סעיף 112א]].
: (ג) תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה - מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
: (ד) לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, &quot;בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה&quot; - למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], רשות מקומית ורשות המים הארצית.

@ 112א. עדכון (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל-3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי [[סעיף 112(א)]] לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל-3.5%; בסעיף זה -
::- &quot;המדד הכללי&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר&quot; - הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;שיעור השינוי של הסל הקובע&quot; - שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
::: (1) 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
::: (2) 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: (3) 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
::: מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
::- &quot;מועד ההעלאה הקודם&quot; - המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112(א)]] או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

@ 113. שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
: (ב) (((בוטל).))

@ 114. כוחו של תעריף (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
: (ב) מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
: (ג) נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

@ 114א. הפסקת שירות בשל חוב (תיקון: תשס&quot;ד-3)
: (א) ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
: (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 112(ג) ו-(ד)]].

@ 115. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ב': היטל הפקה ממקורות מים (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) ===

@ 116. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 117. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 118. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 119. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 120. (תיקון: תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 121. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 122. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 123. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))
@ 124. (תיקון: תשנ&quot;ט) : (((בוטל).))

=== סימן ג': תשלום מיוחד (((בוטל))) (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) ===

@ 124א. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ב. (תיקון: תשכ&quot;א, תשל&quot;ו, תשנ&quot;ד, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ג. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ד. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ה. (תיקון: תשכ&quot;א, תשס&quot;ו, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ו. (תיקון: תשכ&quot;א, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))
@ 124ז. (תיקון: תשכ&quot;א, תשנ&quot;ט, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ד': הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשנ&quot;ג) ===

@ 124ח. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ג)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;תשלום יתר&quot; - תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה&quot; - תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין -
:: (1) בתשלום לפי חוק זה - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
:: (2) בתשלום יתר - מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
:- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;מועד החיוב&quot; - המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה -
:: (1) על תשלום לפי חוק זה - ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
:: (2) על תשלום יתר - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 124ט. תשלומי פיגורים (תיקון: תשנ&quot;ג, תשס&quot;ג)
: (א) תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
: (ב) דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי [[סעיף 124א]] וכן היטל הפקה לפי [[סעיף 116]], שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, &quot;ריבית פיגורים החשב הכללי&quot; - כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

@ 124י. החזר תשלומי יתר (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו)
: שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

== פרק חמישי: ארגון ==

=== סימן א': הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יא. הרשות הממשלתית למים ולביוב (תיקון: תשס&quot;ו)
: מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה - הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ([[בפרק זה]] - משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

@ 124יב. תקציב הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]]; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין [[החוק האמור]], יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 124יג. עסקאות הרשות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 124יד. עובדי הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

=== סימן א'1: מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124טו. מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט]], והוא יהיה יושב ראש המועצה;
:: (2) המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
:: (3) המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
:: (4) המנהל הכללי של משרד הפנים;
:: (5) המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
:: (6) הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
:: (7) שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות [[סעיף 124טז]].
: (ב) כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

@ 124טז. נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ([[בסימן זה]] - נציג הציבור).
: (ב) כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]].
: (ג) נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
: (ד) נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה - השר הממליץ);
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
:: (4) השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
:: (5) נתמנה כעובד המדינה;
:: (6) השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
: (ה) נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, &quot;בן משפחה&quot; ו&quot;בעל ענין&quot; - כהגדרתם [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 124יז. תפקידי מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
:: (1) הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
:: (2) ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
:: (3) קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
:: (4) קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
:: (5) קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
:: (6) קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
:: (7) פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
:: (8) סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין-לאומיות בנושא מים.
:: ((פורסמו [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014]].))
:: ((פורסמו [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017]].))
: (ב) אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו-(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]].

@ 124יח. סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
: (ב) המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
: (ג) החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
: (ד) מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ה) מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

=== סימן א'2: מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 124יט. מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

@ 124כ. כשירות (תיקון: תשס&quot;ו)
: כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
: (1) הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
: (2) הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

@ 124כא. הפסקת כהונה (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי [[סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]]; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

@ 124כב. ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה (תיקון: תשס&quot;ו)
: השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה [[בסעיף 124יט]], ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי [[סעיף 124כ]], לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

@ 124כג. דוח מנהל הרשות הממשלתית (תיקון: תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה - דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

=== סימן א'3: מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 125. מועצת המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה - מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

@ 126. הרכב מועצת המים (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ג, תשס&quot;ו)
: (א) מועצת המים תהיה של לא פחות מ-27 ולא יותר מ-39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
: (ב) מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
: (ג) בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, &quot;הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה&quot; - הגופים המפורטים [[בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס&quot;ג-2002]].

@ 127. כהונת החברים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
: (ב) פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 128. כינוסי המועצה (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
: (ב) שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

@ 129. סדרי עבודה
: מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
: תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

@ 130. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

@ 131. ועדות אזוריות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

@ 132. ועדות אספקה (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

@ 133. ועדת תכנון (תיקון: תשכ&quot;ה, תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ-11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
: (ב) ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
: (ג) פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

@ 134. נציגות צרכנים בפני רשות מים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן - נציגות צרכנים).
: (ב) נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

@ 135. נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית (תיקון: תשס&quot;ו)
: הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם [[לסעיף 131]], רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

@ 136. הרכב נציגות הצרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים - שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

@ 137. הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים (תיקון: תשס&quot;ו)
: הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

=== סימן ב': נציב המים (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ו) ===

@ 138. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))
@ 139. (תיקון: תשס&quot;ו) : (((בוטל).))

=== סימן ג': בית דין לעניני מים ===

@ 140. הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו
: (א) שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
:: ((לפי [[צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש&quot;ך-1959]] (ק&quot;ת תש&quot;ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו - כל שטח המדינה.))
: (ב) בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי [[חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי&quot;ח-1957]].

@ 141. הרכב בית הדין (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) בית דין לעניני מים (בחוק זה - בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
: (ב) נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
: (ג) השופט הוא אב בית הדין.

@ 142. סמכות אב בית הדין
: (א) בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
: (ב) אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

@ 143. סמכות בית הדין
: בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 144. ראיות
: בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

@ 145. החלטות בית הדין
: בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

@ 146. ערעור והוצאה לפועל
: פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

@ 147. תקנות בית הדין
: שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
&lt;!-- ((פורסמו [[תקנות הניקוז וההגנה מפני שטפונות (סדרי דין בבתי דין לעניני מים ובערעורים על החלטותיהם), תשי&quot;ח-1958]].)) --&gt;
: ((פורסמו [[תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966]].))

=== סימן ד': פנקס המים ===

@ 148. הנהלת פנקס המים (תיקון: תשס&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן - פנקס המים).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

@ 149. הפנקס ראיה לכאורה
: הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

@ 150. עיון בפנקס
: פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

@ 150א. דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף (תיקון: תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ו)
: מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה-1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי [[סעיף 6(6)]]; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה - ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

== פרק חמישי א': עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150ב. עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית - בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]].
: (ב) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
:: (1) מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 9(ב)]], בניגוד להוראות [[הסעיף האמור]];
:: (2) בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]];
:: (3) בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות [[סעיף 33א(א)]].
: (ג) הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
:: (1) הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (2) סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 23(א)]];
:: (3) לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 48(ב)(1)]]; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]];
:: (4) לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(2)]];
:: (5) לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות [[סעיף 48(ב)(3)]];
:: (6) הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(א)]];
:: (7) לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי [[סעיף 150יט(2)]].

@ 150ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור [[בסעיף 150ב]] ([[בפרק זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[אותו סעיף]], ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה), המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות [[סעיף 150ד]];
:: (4) הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 150ו]], והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין [[הסעיף האמור]].

@ 150ד. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 150ג]] רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

@ 150ה. החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 150ד]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 150ז]].
: (ב) החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 150ד]], בתוך התקופה האמורה [[באותו סעיף]], יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 150ו. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 150ב]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 150ז. סכומים מופחתים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים [[בפרק זה]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בפרק זה]], ובשיעורים שתקבע.

@ 150ח. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 150ה(ד)]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי [[סעיף 150יג]], ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט - יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
: (ב) סכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיף 150ב]] יתעדכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 150ט. המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 150ה]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ג) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות [[סעיף 150י]].

@ 150י. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 150יא. גבייה (תיקון: תשע&quot;ז)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 150יב. עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר (תיקון: תשע&quot;ז)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות [[בסעיף 150ב]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 150יג. ערעור (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי [[פרק זה]] ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
: (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
: (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[פרק זה]], והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

@ 150יד. פרסום (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי [[פרק זה]], יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל;
:: (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
:: (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (6) שמו של המפר - ככל שהמפר הוא תאגיד.
: (ב) הוגש ערעור לפי [[סעיף 150יג]], יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
: (ו) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

@ 150טו. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) תשלום עיצום כספי, לפי [[פרק זה]], לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות [[בסעיף 150ב]], המהווה עבירה.
: (ב) שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

@ 150טז. כללים (תיקון: תשע&quot;ז)
: מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות [[פרק זה]].

== פרק חמישי ב': סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז) ==

@ 150יז. מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ([[בפרק זה]] - מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי [[פרק זה]] תפורסם ברשומות.
: (ב) לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי [[פרק זה]].

@ 150יח. תנאים למינוי (תיקון: תשע&quot;ז)
: לא ימונה מפקח לפי [[סעיף 150יז]], אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

@ 150יט. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;ז)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט, כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
: (4) לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
: (5) לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
: (6) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
: (7) לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

@ 150כ. זיהוי מפקח (תיקון: תשע&quot;ז)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 150כא. הרשאה לביצוע פעולות (תיקון: תשע&quot;ז)
: פעולות כאמור [[בסעיף 150יט(7)]], למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי [[סעיף 150יט(4)]], לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
: (1) עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
: (2) מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

@ 150כב. הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי המדינה ומוסדותיה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי [[פרק זה]] כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי [[סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;מערכת הביטחון&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
::: (2) צבא הגנה לישראל;
::: (3) יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
::: (4) מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]], שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
:: (5) משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

@ 150כג. סמכויות לשמירה על המים (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור [[בסעיף 150יט(4) עד (7)]]:
:: (1) עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
:: (2) עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר - בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
:: (3) עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועובד של רשות המים הארצית לפי [[סעיף 46]] - בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
: (ב) הוראות [[סעיף 150יח]], לעניין תנאים למינוי והוראות [[סעיפים 150כ]] [[ו-150כב]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
: (ג) על עובד של רשות כמשמעותה [[בסעיף 20יב]] ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי [[=חוק המשמעת|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ&quot;ג-1963]] (בסעיף זה - חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 17 לחוק המשמעת]], יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי-ענידת תג זיהוי, אי-מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
:: (2) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
:: (3) הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות [[בפרק השישי של חוק המשמעת]], ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים [[-|באותו החוק]] בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
::: (א) סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
::: (ב) אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
::: (ג) הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
:: (4) דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו [[בסעיף 14 לחוק המשמעת]] שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
:: (5) אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי [[חוק המשמעת]], ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות [[חוק המשמעת]] יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
::: הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי [[החוק האמור]] יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
:: (6) כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

== פרק ששי: הוראות שונות ==

@ 151. מים לשתיה וכדומה
: הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

@ 152. שמירת הוראות [[חוק הנפט]]
: אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי [[סעיף 45 לחוק הנפט, תשי&quot;ב-1952]].

@ 153. השהיית פעולות
: כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

@ 154. מסירת הודעות (תיקון: תשס&quot;ו)
: מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

@ 154א. פרסום (תיקון: תשס&quot;ו)
: מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור [[בסעיף 124כג]].

@ 155. קביעת אזורים (תיקון: תשס&quot;ו)
: קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

@ 155א. ערבויות של בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור - באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב-5 אגורות; לעניין זה, &quot;תנאים&quot; - לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
: (ג) ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

@ 156. עונשין (תיקון: תשל&quot;ב, תשנ&quot;א, תשס&quot;ו, תש&quot;ע)
: (א) אדם שעשה אחד מאלה:
:: (1) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 9]], [[9א]], [[15]] [[ו-21]] לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי [[סעיף 100]] לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
:: (3) עבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 84]], [[85]], [[96]], [[110]], [[114(א)]] [[ו-122]];
:: (4) עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
:: (5) הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
:: (6) (((נמחקה),))
:: דינו - קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ב) הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו - קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ג) אדם שעבר על הוראה מהוראות [[הסעיפים 23]], [[35]], ועל תקנות לפי [[סעיף 37]], דינו - מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת - קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
: (ד) קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

@ 157. ביטול (תיקון: תש&quot;ך)
: בטלים -
: (1) הסעיפים הבאים של המג'לה - 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
: (2) ((הנוסח שולב [[חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני]].))
: (3) פקודת חקירת המים, 1938.
: (4) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))
: (5) ((הנוסח שולב [[בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957]].))

@ 158. תיקונים
: (א) לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו-1234 של המג'לה.
: (ב) ((הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש&quot;ח-1948.))

@ 159. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס&quot;ו, תשס&quot;ז)
: (א) שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 160. הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון (תיקון: תשנ&quot;ט, תשס&quot;ו, [הודעות])
: (א)(1) קרן האיזון, כמשמעותה [[בסימן ב' לפרק רביעי]] כנוסחו ביום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) (להלן - הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) (להלן - היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
:: (2) סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
:: (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
:: (4) שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
:: (1) הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
:: (2) השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
:: (3) תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה - אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
: (ג) עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות [[סימן ב' לפרק רביעי]], החל ביום ט&quot;ו בשבט התשנ&quot;ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
:: (1) מים לצריכה חקלאית - 15.0 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (2) מים לצריכה תעשייתית - 26.3 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: (3) מים לצריכה ביתית - 61.2 אגורות למ&quot;ק (((נכון ליום 1.2.2000)));
:: עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א]], בשינויים המחויבים לפי הענין.

@ 161. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ז)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ-31 במרס מדי שנה -
: (1) בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של [[20:369440|חוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]] (בסעיף זה - יום התחילה) - על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם [[לסעיפים 111]] [[ו-112]], וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
: (2) לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה - על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

== תוספת ראשונה: גוף ציבורי (תיקון: תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 9א]]))) ====

@ 1. : משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.
@ 2. : הכנסת.
@ 3. : צבא הגנה לישראל.
@ 4. : משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.
@ 5. : רשות מקומית.
@ 6. : תאגיד עירוני כמשמעותו [[בסעיף 249א לפקודת העיריות]], וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.
@ 7. : חברה כמשמעותה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]].
@ 8. : תאגיד שהוקם בחוק.
@ 9. : חברה ממשלתית כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם [[בחוק האמור]].
@ 10. : קופת חולים כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]].
@ 11. : מוסד שהוכר לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק האמור]].
@ 12. : מוסד חינוך רשמי כהגדרתו [[בחוק לימוד חובה, התש&quot;ט-1949]].
@ 13. : ההסתדרות הציונית העולמית.
@ 14. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשנ&quot;ה, תשס&quot;ז, תש&quot;ע) ==
==== ((([[סעיף 20כה(א)(3)]]))) ====
@ : המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;
@ : רשות הגנים הלאומיים;
@ : רשות שמורות הטבע;
@ : החברה להגנת הטבע;
@ : המועצה לארץ ישראל יפה;
@ : המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר&quot;ז);
@ : אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשס&quot;ז, ק&quot;ת תשס&quot;ח, תשע&quot;ז) ==
==== ((([[סעיף 116]]))) ====
@ : ((([[תוספת זאת|התוספת]] בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים [[תוספת זאת|בתוספת]] כנוסחה ערב ביטולה).))

@ 1. הגדרות (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אזור עמק חרוד;
:: (2) אזור עמק בית שאן;
:: (3) אזור בקעת הירדן;
:: (4) אזור ים המלח והערבה;
:: (5) כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
:- &quot;אזור מערכת המים הארצית&quot; - כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
:- &quot;אזור סובב כנרת&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תחום המועצה המקומית מגדל;
:: (2) תחום עיריית טבריה;
:: (3) תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
:: (4) אזור בקעת יבנאל;
:: (5) אזור רמת הגולן;
:: (6) אזור הגליל העליון;
:: (7) כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת - הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
:: (2) לגבי מפיק עירוני - הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
:- &quot;כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות&quot; - כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 - יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
:- &quot;מפיק עירוני&quot; - מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר &quot;מפיק עירוני&quot; ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
:- &quot;מצב הידרולוגי&quot; - מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]];
:- &quot;עונת צריכת החורף&quot; - התקופה שתחילתה ב-1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב-31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

@ 2. פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת
: (א) לא יאוחר מ-15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב-1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג &quot;טוב&quot;, &quot;ממוצע&quot; או &quot;גרוע&quot;; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
: (ב) סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
:: (1) כאשר מפלס הכנרת גבוה מ-210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ-9 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי טוב;
:: (2) כאשר מפלס הכנרת נמוך מ-211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ-8 מטרים מעוקבים לשניה - מצב הידרולוגי גרוע;
:: (3) בכל מקרה אחר - מצב הידרולוגי ממוצע.

@ 3. היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה אחידה&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
::- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
::- &quot;הפקת עידוד&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;הפקת שימור&quot; - הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה - בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב-1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
::- &quot;כושר הפקה פעיל&quot; - סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
::- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
::- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, &quot;תעודת רישום&quot;, של קידוח - כמשמעותה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
::- &quot;תעריף ייחוס&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]] לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
::: (2) לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)]] או לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות]] או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים]], והכל לפי העניין;
: (ב) החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקת שימור - תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקת עידוד - תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (4) הפקה חורגת - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (5) הפקת חורף - תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (6) הפקה אחידה - התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ב1) 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
:: (1) הפקה בסיסית - בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת, למים שפירים - בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
::: בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר - התעריף שהיה נקבע לפי [[כללי מקורות]], לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)]] או [[-|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים]], לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (2) הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית - תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש&quot;ח למטר מעוקב;
:: (3) הפקה חורגת - תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש&quot;ח למטר מעוקב.
: (ג) עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו-(ב1), לפי הוראות [[סעיף 112א]] ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו-(ב1) הוראות [[סעיף 116(ג)]].
: (ג1) על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות [[סעיף 112א]], יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו-(ב1) בשיעור 0%.
: (ד) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

@ 4. היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח, ק&quot;ת תשע&quot;א)
: החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט [[תוספת זאת לוח 1|בלוח 1]], לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
: (1) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 2|בלוח 2]] - לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
: (2) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 3|בלוח 3]] - לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי [[סעיף 2 לתוספת זו]] ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
: (3) במקדם הקבוע [[תוספת זאת לוח 4|בלוח 4]] - לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

@ 5. היטל על הפקה באזור רמת הגולן
: על אף הוראות [[סעיף 4 לתוספת זו]], החל ביום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה - מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
: (1) בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן - ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי [[סעיף 4 לתוספת זו]];
: (2) בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב-15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב-30 באפריל בשנה שאחריה - מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

@ 6. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;א) : (((בוטל).))

@ 7. היטל על הפקה במקרים מיוחדים (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;א-4, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: על אף הוראות [[פרט 3|סעיפים 3 עד 6]], מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
: (1) בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול - 1.436 אגורות למטר מעוקב - למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון - למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
: (2) בעד הפקת טיוב - היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו -
::- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
::- &quot;היטל קובע&quot; - ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
: (3) בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה - יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
: (4) בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר - 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן - היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
:: (א) למטרות צריכה ביתית או תעשייה - 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) למטרת חקלאות - היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה [[פרט 4|בסעיף 4]];
:: (ג) להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש - 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
: (5) בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו - היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
: (6) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
:: (א) הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה - היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
:: (ב) הפקה למטרת חקלאות - היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
:: בפסקה זו -
::- &quot;הפקת בצורת&quot; - הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
::: (1) ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן - תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
::: (2) מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
: (7) בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי - היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי [[פרט 2|סעיף 2]] בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו -
::- &quot;המקורות המושפעים&quot; - לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
::- &quot;שימוש כלל ארצי&quot; - הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 35א לחוק]].

@ 8. (תיקון: תשס&quot;ח)
: על אף האמור [[בסעיף 4 לתוספת השניה]], ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית -
: (1) מיום י&quot;א בטבת התשס&quot;ז (1 בינואר 2007) עד יום כ&quot;ב בטבת התשס&quot;ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
: (2) מיום כ&quot;ג בטבת התשס&quot;ח (1 בינואר 2008) עד יום ד' בטבת התשס&quot;ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

=== לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
@ (תיקון: ק&quot;ת תשס&quot;ח-4, ק&quot;ת תשס&quot;ט, ק&quot;ת תשס&quot;ט-2, ק&quot;ת תש&quot;ע, ק&quot;ת תש&quot;ע-2, ק&quot;ת תשע&quot;א, ק&quot;ת תשע&quot;א-2, ק&quot;ת תשע&quot;א-3, ק&quot;ת תשע&quot;ב, ק&quot;ת תשע&quot;ב-2, ק&quot;ת תשע&quot;ג, ק&quot;ת תשע&quot;ג-2, ק&quot;ת תשע&quot;ד, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ו)
: {|
! האזור !! היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}
|-
| אזור מנותק || 0.056
|-
| אזור סובב כנרת || 0.283
|-
| אזור מערכת המים הארצית || 0.564
|}

=== לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | סוג ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה ראשונה || 0.4 || 0.4 || 0.1
|-
| הפקה נוספת || 1.0 || 1.0 || 1.9
|-
| הפקה משלימה || 1.6 || 1.6 || 2.8
|}

@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;הפקה משלימה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
:: (2) 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
:- &quot;הפקה ראשונה&quot; - הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
:: (1) 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
:: (2) 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
:: (3) כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
:- &quot;יישוב מתוכנן&quot; - יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
:- &quot;כמות מים שפירים בסיסית&quot; - כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
:: (1) לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן - על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
:: (2) לענין מפיק מים אחר - על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

=== לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | המצב ההידרולוגי !! rowspan=&quot;2&quot; | מקור המים !! colspan=&quot;2&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | טוב || עיליים || 0.2 || 0.2
|-
| אקוויפר || 0.2 || 2.0
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | ממוצע || עיליים || 0.5 || 0.5
|-
| אקוויפר || 0.5 || 0.5
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | גרוע || עיליים || 2.0 || 2.0
|-
| אקוויפר || 2.0 || 0.2
|}
=== לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}} __NOTOC__ ===
: {|
! rowspan=&quot;2&quot; | מקום ההפקה !! colspan=&quot;3&quot; | המקדם
|-
! אזור מנותק !! אזור סובב כנרת !! אזור מערכת המים הארצית
|-
| הפקה באזור מעלה || 0.8 || 1.8 || 1.2
|-
| הפקה באזור ביניים || 0.4 || 0.8 || 1.0
|-
| הפקה באזור מורד || 0 || 0 || 0
|}
@ : [[בלוח זה]] -
:- &quot;אזור ביניים&quot; - אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מורד&quot;, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
:- &quot;הפקה באזור ביניים&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
:- &quot;הפקה באזור מורד&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
:- &quot;הפקה באזור מעלה&quot; - הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.


&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום כ&quot;ח בתמוז תשי&quot;ט (3 באוגוסט 1959).
&lt;חתימות&gt;
* דוד בן-גוריון, ראש הממשלה
* קדיש לוז, שר החקלאות
* יצחק בן-צבי, נשיא המדינה</text>
      <sha1>fwjha24c1iv0pcp4z3gvc31rv7hlpgx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק המים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285202</id>
    <revision>
      <id>1417766</id>
      <parentid>1416783</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417765]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="284849" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק המים, תשי״ט–1959}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000381}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ע״ר 1938, תוס׳ 1, 4|פקודת חקירת המים, 1938|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561243.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 169|חוק המים|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208926.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 10|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208927.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 175|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208928.pdf}}, {{ח:תיבה|193|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_208929.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 191|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208930.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 8|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_208931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 140|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 180|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210868.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 16|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 51|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 362|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211199.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 95|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 74|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300203.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 489|חוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300397.pdf}}, {{ח:תיבה|570|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 417|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300492.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 119|חוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300615.pdf}}, {{ח:תיבה|197|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 141|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299731.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 3 לחוק תאגידי מים וביוב|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299882.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 378|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 331, 344|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 860|חוק הגנת הסביבה (המזהם משלם) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300127.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 394|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 394|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf}}.

''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 94|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 124|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 949|צו העונשין (שינוי שיעורי קנסות)}}. ''שינוי תוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ח, 840|שינוי התוספת השניה לחוק}}, {{ח:תיבה|1120|שינוי התוספת השניה לחוק (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1134|שינוי התוספת השניה לחוק}}. ''הודעות:'' ק״ת תשנ״ט, 1150; תש״ס, 464; תשס״ז, 1119, 1120; תשס״ח, 97, 98, 514, 872, 1146, 1400; תשס״ט, 312, 400, 1142, 1234; תש״ע, 960, 961, 1427; תשע״א, 24, 141, 959, 1196; תשע״ב, 1070, 1071; תשע״ג, 111, 1368, 1616; תשע״ד, 244; תשע״ה, 27, 1312; תשע״ו, 166, 1088.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: מבוא}}

{{ח:סעיף|1|מקורות המים ויעודם}}
{{ח:ת}} מקורות המים שבמדינה הם קנין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצרכי תושביה ולפיתוח הארץ.

{{ח:סעיף|2|מקורות המים מה הם}}
{{ח:ת}} מקורות המים לענין חוק זה הם המעינות, הנחלים, הנהרות, האגמים ושאר זרמים ומקווים של מים, בין עיליים ובין תחתיים, בין טבעיים ובין מוסדרים או מותקנים, בין שהמים נובעים או זורמים או עומדים בהם תמיד או לפרקים, לרבות מי ניקוז ומי שופכין.

{{ח:סעיף|3|זכות הפרט למים}}
{{ח:ת}} כל אדם זכאי לקבל מים ולהשתמש בהם בכפוף להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|4|הקשר בין הקרקע והמים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה, אולם אין הוראת סעיף זה גורעת מזכות של אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}.

{{ח:סעיף|5|אין לדלדל מקור מים}}
{{ח:ת}} זכותו של אדם לקבל מים ממקור מים עומדת לו כל עוד אין בקבלתם כדי המלחת המקור או דלדולו.

{{ח:סעיף|6|צמידות הזכות למטרה|תיקון: תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} כל זכות למים צמודה לאחת ממטרות המים המנויות להלן; בטלה המטרה – פקעה הזכות למים; ואלה מטרות המים –
{{ח:תת|(1)}} צרכי בית;
{{ח:תת|(2)}} חקלאות;
{{ח:תת|(3)}} תעשיה;
{{ח:תת|(4)}} מלאכה, מסחר ושירותים;
{{ח:תת|(5)}} שירותים ציבוריים;
{{ח:תת|(6)}} שמירה ושיקום של ערכי טבע ונוף, לרבות מעיינות, נחלים ובתי גידול לחים (בחוק זה – ערכי טבע ונוף).

{{ח:סעיף|7|תחולה}}
{{ח:ת}} לענין חוק זה אין נפקא מינה אם זכות למים נוצרה על פי דין – לרבות חוק זה – או על פי הסכם או נוהג או באופן אחר, ואם נוצרה לפני תחילתו של חוק זה או אחרי כן.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הסדר השימוש במים}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: שמירה על המים}}

{{ח:סעיף|8|הגדרות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דלדול מקור מים“ – לרבות הנמכת פני המים, בין עיליים ובין תחתיים, והרעת האפשרות להעלאת מים על פני האדמה או להובלתם ממקום למקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|9|כללים לשמירת המים|תיקון: תשל״ב, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם –
{{ח:תתת|(1)}} לנהוג במים הבאים לרשותו ביעילות ובחסכון;
{{ח:תתת|(2)}} להחזיק את מיתקני המים שברשותו במצב תקין כדי מניעת בזבוז מים;
{{ח:תתת|(3)}} להימנע מסתימתו ומדלדולו של כל מקור מים;
{{ח:תתת|(4)}} למנוע סתימתו ודלדולו של מקור המים ממנו הוא מפיק מים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק מדידת מים), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בצו, למפיק מים או לספק מים לאפשר, לעובד של רשות המים הארצית שהוסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} (להלן – רשות המים הארצית), שהוא הסמיכו לכך, לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, או {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים#סעיף 10|סעיף 10 לחוק מדידת מים}}, להיכנס לשטח המוחזק בידיו ולבצע פעולות של מדידה או בדיקה של המים המופקים על ידו או המסופקים לו או על ידו, ובכלל זה להחליף מערכת למדידת כמויות המים או לתחזק אותה, ובהודעה מראש ובכתב להתקין, בכפוף לכל דין, מד מים או מערכת למדידת כמויות המים והכול בהתאם לכללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|9א|התקנת אבזרים לחיסכון במים בגופים ציבוריים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} גוף ציבורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יתקין אבזרים לחיסכון במים במבנה בבעלותו, במבנה בהחזקתו לפי חוזה שכירות לתקופה העולה על חמש שנים, או במבנה בבעלות המדינה, לפי העניין (בסעיף זה – מבנה); מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לעניין התקנתם של אבזרים לחיסכון במים, ובכלל זה לעניין סוגי האבזרים, דרכי התקנתם והתאמתם למבנים.
{{ח:תתת|(2)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאית, בצו, לשנות את רשימת הגופים הציבוריים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, ובלבד שגוף ציבורי שייווסף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספת האמורה}} לפי פסקה זו יהיה גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות הממשלתית רשאית לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות לפי סעיף קטן (א)(1), לגבי מבנה מסוים, כולו או חלקו, אם נוכחה כי בשל מצב המבנה, לרבות מצב התשתיות המשמשות את המבנה, לא ניתן להתקין בו אבזרים לחיסכון במים; החלטת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה תהיה מנומקת ובכתב.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|9ב||תיקון: תש״ע, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית בשמירה על המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}} (להלן – מנהל הרשות הממשלתית) שלא נתקיימה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי הוא –
{{ח:תת|(1)}} לצוות על מי שחייב בקיום ההוראה שיתקן את המעוות בהתאם לצו; ואם לא יתוקן תוך זמן סביר – לעשות את הדרוש לתיקונו, וכן לצוות על הפסקת הפקה או הספקה או צריכה של מים, או צמצומן, ככל שיידרש לפי הנסיבות, עד לתיקון המעוות;
{{ח:תת|(2)}} לנקוט אמצעים למניעת נזק מיידי חמור למקור מים אם אין למנעו בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|12|חיוב בהוצאות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוצאות שהוציא מנהל הרשות הממשלתית לצורך פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} רשאי הוא, בצו, להטיל על מי שהיה חייב בקיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ומשעשה כן ייגבו ההוצאות כאילו היו מס, {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|שפקודת המסים (גביה)}}, פרט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|לסעיף 12 שבה}}, חלה עליו.

{{ח:סעיף|13|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על ידי הטלת הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין שהוקם לפי {{ח:פנימי|סעיף 140|סעיף 140}} (להלן – בית הדין). הערר אינו מעכב את ביצוע הצו אלא אם ציווה בית הדין לעכבו, אולם לא ייגבו הוצאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}} אלא לאחר שבית הדין פסק בערר.

{{ח:סעיף|14|שיעורן של רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124טו|סעיף 124טו}} (להלן – מועצת הרשות הממשלתית) רשאית לקבוע כללים בדבר רחבן ושטחן של רצועות מגן, ואם עשתה כן, לא יקבע מנהל הרשות הממשלתית רצועת מגן אלא במסגרת הכללים האלה ולא יותר מן ההכרחי לקיום המטרה שלשמה נקבעה רצועת המגן.

{{ח:סעיף|15|קביעת רצועות מגן|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראה מנהל הרשות הממשלתית צורך בכך לשם שמירה על מים, על מקור מים, על מפעל מים או על מיתקן להפקת מים, להחסנתם או להובלתם, רשאי הוא, בצו, לקבוע מסביב לאותו מקור או מיתקן או לצדדיו רצועת מגן שהכניסה אליה והמעבר בה יהיו אסורים, זולת בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי ההיתר.

{{ח:סעיף|16|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי קביעת רצועת מגן, על ידי סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} או על ידי תנאי ההיתר, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|18|פיצויים|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שנגרם לו נזק על ידי קביעת רצועת מגן או על ידי פעולה לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, לענין הזכאות לפיצויים, שיעורם ותנאי תשלומם; הטוען כי לא קיבל פיצויים בהתאם לכללים כאמור רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|18א|אירוע פגיעה במים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתיה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתיה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 35א|בסעיף 35א(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריז על אירוע פגיעה במים, ומשהכריז כאמור רשאי הוא לצוות על כל אדם הנוגע בדבר לעשות את כל הדרוש לשם טיפול באירוע כאמור, מניעתו, הפסקתו, החזרת המצב לקדמותו ומניעת הישנותו, ולשם הסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאותו אירוע, לתקופה ובתנאים שיקבע בצו, והכל על פי כללים כאמור בסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין הכרזה על אירוע פגיעה במים, דרכי הטיפול באירוע כאמור, הדרכים למניעתו, להפסקתו, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו, ולהסדרת אספקת מים לצרכנים שנפגעו כתוצאה מאירוע כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} לא קיים אדם הוראות צו שניתן לו לפי סעיף קטן (ב), בתוך התקופה שנקבעה בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את הנדרש על פי הצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בהוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה, תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות השר לאיכות הסביבה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א1}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות למועצת הרשות הממשלתית סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|19|מקור מים שנתדלדל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים מתדלדל במידה שתפוקתו בהפקה סדירה אינה מספיקה לקיום הספקת כמות המים הרגילה ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, לצוות על מפיק המים לצמצם את ההפקה מאותו מקור, או לצוות על ויסות ההפקה או על נקיטת אמצעי חירום אחרים להבטחת הספקת מים ככל שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא קויים הצו תוך זמן סביר שנקבע בו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התראה בכתב, לעשות את הדרוש מצדו, ומשעשה כן – לגבות את ההוצאות הכרוכות בכך, ממי שהצו הופנה אליו; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף קטן זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20|מוביל מים בלתי מנוצל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית שמקור מים של ספק או של מפיק נתדלדל או שהשימוש במקור או במיתקנים שברשותם נפגם במידה שתפוקתו אינה מספקת לקיום הספקת כמות המים הרגילה מהם, רשאי הוא לחייב בעל קו־צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים שאינם מנוצלים על ידיו, להוביל מים בשביל הספק או המפיק שנפגעו כאמור או בשביל צרכניו של הספק; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, תנאי הובלתם והתשלומים הכרוכים בכך, ייקבעו אלה על ידי מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1: מניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}

{{ח:סעיף|20א|הגדרות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום מים“ – שינוי בתכונותיהם של מים שבמקור מים מבחינה פיסיקלית, כימית, אורגנולפטית, ביולוגית, בקטריולוגית, רדיואקטיבית או אחרת, או שינוי הגורם שהמים יהיו מסוכנים לבריאות הציבור, או עלולים לפגוע בחי או בצומח, או פחות ראויים למטרה אשר לה הם משמשים או נועדו לשמש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, לרבות מובילי מים פתוחים או סגורים, מאגרי מים ותעלות ניקוז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם זיהום“ – מפעל תעשייתי או חקלאי, בנין כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, תשכ״ה–1965}}, מיתקן, לרבות מיתקן ביוב, מכונה או כלי תחבורה, אשר מיקומם, הקמתם, הפעלתם, החזקתם או השימוש בהם גורמים או עלולים לגרום לזיהום מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן א{{ח:הערה|׳}}1“ – לרבות התקנות שהותקנו והצוים שניתנו מכוחו.

{{ח:סעיף|20ב|איסור זיהום מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב אדם להימנע מכל פעולה המזהמת מים או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן; ואין נפקא מינה אם היה מקור המים מזוהם לפני אותה פעולה ואם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישליך אדם ולא יזרים לתוך מקור מים או בקרבתו חמרים נוזלים, מוצקים או גזיים, ולא יניח אותם בו או בקרבתו.

{{ח:סעיף|20ג|מניעת זיהום מים במיתקני מים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} מי שברשותו מיתקן להפקת מים, להספקתם, להובלתם, לאגירתם או להחדרתם לתת־קרקע, חייב לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע שהמיתקן או הפעלתו יגרמו לזיהום מים.

{{ח:סעיף|20ד|תקנות למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} למניעת זיהום מים ולהגנה על מקורות מים מפני זיהום, רשאי השר לאיכות הסביבה, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, להתקין תקנות הקובעות, בין השאר, סייגים, איסורים, תנאים והוראות אחרות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מיקומם והקמתם של גורמי זיהום שיפורטו; תקנות אלה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(2)}} השימוש בחמרים מסויימים או בשיטות מסויימות בתהליכי הייצור של גורם זיהום, הפעלתו והשימוש בו, לרבות תהליכי עיבוד חקלאי, וכן דישון וריסוס; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} ייצורם, ייבואם, הפצתם ושיווקם של חמרים ומוצרים מסויימים; תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם שר המסחר והתעשיה ויובאו לידיעתה המוקדמת של ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:תתת|(4)}} הסדרת התנועה והשהייה של כלי תחבורה והשימוש בהם, על פני מקורות מים או בקרבתם; תקנות אלה יותקנו בהסכמת שר התחבורה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף זה אינן גורעות מן החובות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 20ב|בסעיף 20ב}} {{ח:פנימי|סעיף 20ג|ו־20ג}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (בורות ספיגה ובורות רקב), התשנ״ב–1992}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס״ד–2003}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}} {{ח:חיצוני|כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק)|וכללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מערכת להולכת שפכים), התשע״ב–2011}}.}}

{{ח:סעיף|20ה|סילוק שפכים מגורם זיהום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שברשותו גורם זיהום, שהפעלתו או השימוש בו מצריכים סילוק שפכים ממנו, חייב, על פי צו של מנהל הרשות הממשלתית, להגיש לאישורו תכנית המפרטת את דרך סילוקם של השפכים, מהותם וכמותם, הרכבם הכימי, הפיסיקלי והביולוגי וכל פרט אחר אשר ידרוש מנהל הרשות הממשלתית לענין זה; מנהל הרשות הממשלתית רשאי שלא לאשר את התכנית, או לשנותה או להתנותה בתנאים שייראו לו.
{{ח:תת|(ב)}} נצטווה אדם להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א), לא יסולקו השפכים כל עוד לא אושרה התכנית, אך רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות על דרך זמנית לסילוק השפכים, עד לאישורה של התכנית.
{{ח:תת|(ג)}} אושרה תכנית לסילוק שפכים, לא יסולקו השפכים אלא על פי התכנית המאושרת.
{{ח:תת|(ד)}} אדם שנצטווה להגיש תכנית כאמור בסעיף קטן (א) ולא עשה זאת במועד שנקבע לכך בצו, או שתכניתו לא אושרה, או שלא ביצע את השינויים בתכנית שנדרשו ממנו, או שלא מילא אחר תנאים שבהם הותנתה התכנית, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להכין למענו תכנית לסילוק השפכים, ומשעשה כן, יהיה האדם חייב בהוצאות הכנתה של התכנית; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.
{{ח:תת|(ה)}} לא ישתמש מנהל הרשות הממשלתית בסמכות הנתונה לו בסעיף קטן (ד) אלא בתום חודש ימים מן המועד שנקבע להגשת התכנית, לביצוע השינויים או מילוי התנאים, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ו)}} מי שלמענו הכין מנהל הרשות הממשלתית תכנית כאמור בסעיף קטן (ד), לא יסלק שפכים מגורם הזיהום אלא על פי התכנית שהוכנה כאמור.
{{ח:תת|(ז)}} בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי סעיף זה, יקיים מנהל הרשות הממשלתית התייעצות מוקדמת עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך.

{{ח:סעיף|20ו|התנאת תנאים למניעת זיהום מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:ת}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאי להתנות תנאים בדבר מניעת זיהום מים, באישורים, ברשיונות ובהיתרים הניתנים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|20ז|תיקון המעוות|תיקון: תשל״ב, תשס״ו, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים, רשאי הוא לצוות על מי שגרם לאותו זיהום, לעשות את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו לפני שנגרם הזיהום ולמניעת הישנותו של זיהום המים, הכל כפי שיפורט בצו.
{{ח:תת|(ב)}} לא נתמלאו הוראות צו לפי סעיף קטן (א) תוך זמן סביר שנקבע בצו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לעשות את כל שפורט בצו, ומשעשה כן, יהיה מי שנצטווה ולא מילא אחר הוראות הצו חייב בתשלום כפל ההוצאות הכרוכות בכך; על גבייתן של הוצאות אלה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}} חוץ {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|מסעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|20ח|צו הפסקה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על הפסקת הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים או צמצומן, או להימנע מהקצבתם (להלן – צו הפסקה), לאדם אשר גרם לזיהום מים, או לא שעה להוראה שניתנה לו על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, או הפר הוראה מהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או תקנה או צו לפיו, לאחר שהותרה על כך, ובלבד שלא יישללו ממנו על ידי כך מי שתיה.
{{ח:תת|(ב)}} צו הפסקה יעמוד בתקפו כל עוד לא נפסק הזיהום, לא הוחזר המצב לקדמותו כפי שהיה לפני שנגרם הזיהום וכל עוד לא ננקטו צעדים למניעת הישנותו של זיהום המים; אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל את הצו, בין בתנאים ובין בלא תנאים, אם הוכח לו כי מי שאליו כוון הצו מבצע את כל הדרוש להפסקת זיהום המים, להחזרת המצב לקדמותו ולמניעת הישנותו של זיהום המים, או אם ניתנה לו מאת מי שאליו כוון הצו ערובה להנחת דעתו, לביצוען של הפעולות האמורות תוך זמן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} היה בצו הפסקה כדי לפגוע בצרכניו של ספק שאליו כוון הצו, לא יינתן הצו אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר הספקת מים תקינה לאותם צרכנים, כל עוד הצו בתקפו ובתנאים שקבע.

{{ח:סעיף|20ט|צו הפסקה במקרים מיוחדים|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מצא מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום מים בנסיבות שאין לאדם שליטה עליהן, או כי צפויה סכנת זיהום כאמור, והדבר מחייב, בין השאר, מתן צו הפסקה, לא יינתן צו הפסקה, אלא לאחר שמנהל הרשות הממשלתית הסדיר, ככל שיש אפשרות לכך ובתנאים שקבע, הספקת מים תקינה, כל עוד הצו בתקפו, לכל מי שהופסקו או צומצמו לו המים כתוצאה מצו ההפסקה.

{{ח:סעיף|20י|סמכויות חירום|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי נגרם זיהום חמור של מים או כי צפויה סכנת זיהום חמור של מים, והדבר מחייב, בין השאר, להפסיק או לצמצם מיד הפקתם, הספקתם או צריכתם של מים ממקור מים פלוני, רשאי הוא לנקוט כל האמצעים שייראו לו בנסיבות הענין, כדי להפסיק או למנוע את זיהום המים או את תוצאותיו, ולשם כך רשאי הוא להשתמש בכוח במידה הדרושה לענין.

{{ח:סעיף|20יא|צו הרשאה|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כי פעולה מסויימת נועדה לטיוב המים, לשיפור איכותם, לחיטוים, למיהולם, למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה, או להולכת חמרים במים לצורך שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} כי נסיבות הענין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור מים מסויים לתקופה קצובה שתפורש;
{{ח:תת}} לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}, אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לענין זה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בצו הרשאה רשאי מנהל הרשות הממשלתית לקבוע תנאים, סייגים ומגבלות, בין בעת נתינתו ובין במועד מאוחר יותר, ומשעשה כן יהיה מי שניתן לו צו ההרשאה חייב לפעול בהתאם לתנאי הצו, לסייגיו ולמגבלותיו.
{{ח:תת|(ג)}} צו הרשאה לענין סעיף קטן (א)(2) יהיה צו אישי ומנומק ויעמוד בתקפו שנה אחת, אולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריכו מפעם לפעם, מסיבות שיפורטו.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם מי ששר הבריאות הסמיכו לכך, רשאי לבטל את צו ההרשאה, או לשנות את תנאיו, סייגיו ומגבלותיו, אם השתנו נסיבות הענין, או אם מצא כי טובת הציבור מחייבת זאת, או נוכח כי הופר הצו או הופרו תנאיו, סייגיו או מגבלותיו.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין־וחשבון על צווי הרשאה שנתן, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה.
{{ח:תת|(ו)}} רשימת צווי ההרשאה שנתן מנהל הרשות הממשלתית תהיה פתוחה לעיון הציבור ללא תשלום.

{{ח:סעיף|20יב|הענקת סמכויות|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, רשאים להעניק סמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או כל חלק ממנו, למעט הסמכות להתקין תקנות בנות פועל תחיקתי והסמכות לתת צווי הפסקה או צווי הרשאה, לרשות מים, לרשות ניקוז, לרשות מקומית, לאיגוד ערים או לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן בסעיף זה – רשות), בכל הנוגע למניעת זיהום מים בתחומיהן.
{{ח:תת|(ב)}} רשויות כאמור בסעיף קטן (א) בעלות ענין משותף למניעת זיהום מים בתחומיהן, רשאיות להתאגד בתאגיד על מנת שיוענקו לו הסמכויות למניעת זיהום מים בתחומיהן של הרשויות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) תיעשה בהסכמת הרשות אשר לה מוענקות הסמכויות, ובמקרה של הענקת סמכויות לרשות מקומית, לאיגוד ערים, לחברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב) הכולל בתוכו רשות מקומית או איגוד ערים – גם בהסכמת שר הפנים.
{{ח:תת|(ד)}} בעת הענקת סמכויות כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), יקבעו השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, בצו, את הסמכויות המוענקות כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הוענקה סמכות לרשות כאמור בסעיף קטן (א), או לתאגיד של רשויות כאמור בסעיף קטן (ב), יהיו הרשות או התאגיד מוסמכים לפעול לשם ביצועה של אותה סמכות, על אף כל הגבלה הקיימת על פי דין או באופן אחר.

{{ח:סעיף|20יג|הוראות בדבר איכות מים|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} השר לאיכות הסביבה רשאי, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, לקבוע בתקנות הוראות בדבר איכותם של מים למטרות שונות, לרבות מי שטפונות ומי שופכין, אך למעט איכותם התברואית של מי שתיה, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות כאמור בסעיף קטן (א), במידה שהן נוגעות לבריאות הציבור, יותקנו לאחר התייעצות עם שר הבריאות.
{{ח:תת|(ג)}} הותקנו תקנות כאמור בסעיף קטן (א), לא יתיר מנהל הרשות הממשלתית הפקתם, הספקתם וצריכתם של מים, למטרות ולשימושים השונים, אלא לפי התקנות האמורות, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית לאסור את ההפקה, ההספקה או הצריכה של מים שאינם לפי התקנות האמורות, או לשנות את מטרתם של המים, ובלבד שיהיו ראויים לאותה מטרה.

{{ח:סעיף|20יד|שמירת חובות|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} באות להוסיף על הוראות כל חיקוק אחר הנוגעות לזיהום מים, ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|20טו|צווים כלליים ומיוחדים|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} צו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול להיות כללי או לאדם מסויים, לסוג של בני אדם, לגבי גורם זיהום מסויים, לגבי סוג של גורמי זיהום או לגבי חלק מגורם זיהום, והוא אם לא נאמר אחרת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|20טז|שטח תחולה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} תקנות וצווים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} יכול שיחולו בכל שטחה של המדינה או בחלק ממנה, או לגבי מקור מים מסויים, הכל לפי המפורט בתקנות או בצווים; על צו שהוחל על חלק מן המדינה תימסר הודעה מוקדמת לועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|20יז|פעולות הנוגעות למי שתיה|תיקון: תשל״ב}}
{{ח:ת}} אין בהוראותיו של {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} כדי לגרוע מן האמור {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#חלק ה1|בחלק ה{{ח:הערה|׳}}1 לפקודת בריאות העם, 1940}}, בכל הנוגע למי שתיה.

{{ח:סעיף|20יח|זכות ערר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהפעלת סמכויותיהם של השר לאיכות הסביבה או של מנהל הרשות הממשלתית על פי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} או מסירובם להפעיל סמכויותיהם כאמור, או מהפעלת סמכות שהוענקה לרשות או לתאגיד של רשויות כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} או מסירוב להפעיל סמכות כאמור, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך עשרים ואחד יום מיום שנודעה לו הפעלת הסמכות או הסירוב לעשות כן.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לא תעכב את ביצוע הפעולה שעליה עוררים אלא אם הורה בית הדין לעכבה, אולם לא ייגבו הוצאות, במקום שהותרה גבייתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, אלא לאחר שבית הדין פסק בערר ולפי תוצאותיו של פסק זה.
{{ח:תת|(ג)}} אין באמור בסעיף קטן (ב) כדי לפגוע באמור {{ח:פנימי|סעיף 153|בסעיף 153}}.

{{ח:סעיף|20יט|תקופת מעבר|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בהפעלת סמכויותיהם על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}, רשאים השר לאיכות הסביבה או מנהל הרשות הממשלתית, הכל לפי הענין, להתחשב בתקופת הזמן הדרושה לדעתם בהתאם לנסיבות המקרה, לאפשר לכל אדם, לרבות מי שברשותו גורם זיהום, להתאים את פעולותיו או את גורם הזיהום שברשותו לנסיבות שנוצרו עם פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} תקופת הזמן האמורה בסעיף קטן (א) לא תעלה על ששה חדשים מיום כניסת {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}} לתקפו.

{{ח:סעיף|20כ|חובת דיווח|תיקון: תשל״ב, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת מדי שנה דין וחשבון על מצב זיהום המים, ועל הפעולות שננקטו למניעתו.

{{ח:סעיף|20כא|עונשין לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}|תיקון: תשנ״א, ק״ת תשנ״ז, ק״ת תשס״ג, תשס״ח, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, דינו – מאסר שנה או קנס 392,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת – מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 25,900 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה.
{{ח:תת|(ב)}} עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
{{ח:תת|(ג)}} העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א), באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או פגיעה מהותית בסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
{{ח:תתת|(3)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 63|סעיף 63 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|20כב|אחריות נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} בידי תאגיד, ייאשם גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד בכיר באותו תאגיד, האחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע או להפסיק את העבירה.

{{ח:סעיף|20כג|סמכויות בית־&lt;wbr&gt;משפט|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:תת|(א)}} קיים חשד שנעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}}, רשאי בית משפט, לבקשת תובע, ליתן צו זמני, אף לפני שהוגש כתב אישום, נגד מי שחשוד או שנאשם בגרימת זיהום מים, ככל שיראה לנכון בנסיבות הענין כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את זיהום המים; לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), ”בית משפט“ – בית המשפט המוסמך לדון בעבירה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לחשוד או לנאשם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע טענותיהם; לא התייצבו החשוד או הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמנו כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרם.
{{ח:תת|(ג)}} תקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ויכול שיהיה עד לגמר ההליכים; ניתן הצו בטרם הוגש כתב אישום, יפקע תקפו בתום שלושים ימים מיום שניתן, אלא אם כן הוגש כתב אישום בתוך התקופה האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
{{ח:תת|(ה)}} חשוד, נאשם ותובע רשאים לערור על החלטה בענין בקשה כאמור בסעיף קטן (א) או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערר בשופט אחד.
{{ח:תת|(ו)}} בקשה לעיון חוזר או ערר תוגש בכתב, תכיל תמצית נימוקיה ויצורפו לה העתקים של החלטות קודמות שניתנו בענין.
{{ח:תת|(ז)}} בעיון חוזר ובערר רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל, החלטה שעליה עוררים, או לתת החלטה אחרת במקומה.
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו“ – צו עשה או צו לא תעשה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובע“ –
{{ח:תתתת|(1)}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}};
{{ח:תתתת|(2)}} קובל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20כה|בסעיף 20כה}} – לאחר שהגיש קובלנה.

{{ח:סעיף|20כד|חיוב בהוצאות ובניקוי|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה על פי {{ח:פנימי|סעיף 20כא|סעיף 20כא}} רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו:
{{ח:תת|(1)}} בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו לניקוי המים וכל אשר זוהם עקב העבירה, אם הוגשה לבית המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(2)}} לנקוט את האמצעים הדרושים כדי –
{{ח:תתת|(א)}} להפסיק, לצמצם או למנוע את המשך זיהום המים;
{{ח:תתת|(ב)}} לנקות את המים וכל אשר זוהם עקב ביצוע העבירה;
{{ח:תתת|(ג)}} להחזיר את המצב לקדמותו.

{{ח:סעיף|20כה|קובלנה|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} קובלנה כאמור {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 68|בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, על עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, רשאי להגיש אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל אדם – לגבי עבירה שכתוצאה ממנה נפגע במישרין;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה.
{{ח:תתת|(3)}} כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת הראשונה א׳}} – לגבי כל עבירה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן זה}}; השר לאיכות הסביבה, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|התוספת הראשונה א׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך ששים ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|20כו|דין המדינה|תיקון: תשנ״א}}
{{ח:ת}} דין המדינה לענין {{ח:פנימי|פרק 2 סימן א1|סימן א{{ח:הערה|׳}}1}}, כדין כל אדם.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: כללים לשימוש במים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|21|קביעת כללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע, בכללים, נורמות לכמויות המים, לאיכותם, למחירם, לחלוקתם בין מטרות המים השונות, לתנאי הספקתם ולשימוש בהם במסגרת מטרת המים שלה יועדו, וכן הוראות לניצולם היעיל והחסכוני.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעו כללים לפי הוראות סעיף קטן (א), לא יספק אדם מים ולא ישתמש במים אלא בהתאם לכללים האמורים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)|כללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|22|מי שנפגעה זכותו על ידי הכללים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת כללים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}} לא תשמש עילה לכל תביעת פיצויים, אולם צרכן שהשקיע השקעה במפעלו של ספק המספק לו מים בתמורה ועקב קביעה כאמור אין הוא רשאי עוד להשתמש באותה כמות מים שהיה זכאי לה לפי השקעתו במפעל, רשאי לקבל חזרה מהספק את החלק מהשקעותיו האמורות המתייחס לאותה כמות מים שאין הוא רשאי להשתמש בה עוד.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: פיקוח על הפקה והספקה של מים}}

{{ח:סעיף|22א|רשיון הקמה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא יקים אדם מיתקן, מכון או מבנה המיועדים להפקת מים, להטייתם ממקור אחר או להתפלת מי־ים, למעט הפקה או הטיה ממערכות חלוקת מים הנמצאות ברשותו של אדם המשתמש במים כדין, אלא על פי רשיון הקמה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון הקמה); להקמת מיתקן, מכון או מבנה כאמור במקור מים המשמש גם לשיט, יהיה מתן הרשיון טעון הסכמתו של שר התחבורה או מי שהוסמך על ידיו לענין זה.
{{ח:תת|(א1)}} מתן רישיון לפי סעיף זה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} אין הוראות סעיף זה באות לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, תשט״ו–1955}}, {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|וחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מסירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת רשיון הקמה, או מתנאי הרשיון, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|23|רשיון הפקה או הספקה|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יפיק אדם מים ממקור מים ולא יתפיל מי־ים, בין לצריכה עצמית ובין להספקה לאחרים אלא על פי רישיון הפקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרישיון (להלן – רישיון הפקה), ולא יספק מים, בין אם הפיקם ממקור מים או התפילם ממי־ים ובין אם קיבלם מספק אחר – אלא על פי רשיון הספקה מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רישיון הספקה); לעניין סעיף זה, ”הספקה“ – לרבות צריכה עצמית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן רישיון הפקה או רישיון הספקה ({{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}} – רישיון) ולתנאים שייקבעו בו, ובכלל זה לעניין חובות בעל רישיון כלפי צרכניו, כלפי בעלי רישיונות אחרים וכלפי רשות המים הארצית.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}

{{ח:סעיף|24|פרטי הרשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיון יציין את כמות המים שבעל הרשיון רשאי להפיק ולספק בשעה, ביממה, בעונה, בשנה או בכל תקופה אחרת, ופרטים אחרים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית בכללים.

{{ח:סעיף|25|תנאים ברשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לקבוע ברישיון כל תנאי הנראה לו דרוש להבטיח יעילות בהפקה, בהחסנה, בהובלה ובחלוקה של מים ולמנוע דלדולם של מקורות מים; והוא כשאין הוראה אחרת בענין זה בכללים שקבעה הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|25א|אמות מידה להקצאת מים לחקלאות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} שר החקלאות יקבע בתקנות אמות מידה להקצאת מים בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות, לצריכה למטרת חקלאות.

{{ח:סעיף|26|הספקת מים קיימת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהפיק או סיפק מים ביום תחילתו של חוק זה או תוך שנה שקדמה לאותו יום, יתן לו מנהל הרשות הממשלתית רשיון הפקה לאותה כמות מים שהפיק או סיפק לפני כן ובשביל אותם הצרכנים שסיפק להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון הפקה לפי סעיף זה תוגש למנהל הרשות הממשלתית תוך 90 יום מיום תחילתו של חוק זה, והוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}} לא יחולו על המבקש כל עוד לא ניתן לו הרשיון; לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לקבל בקשה לפי סעיף זה גם אם הוגשה לאחר 90 יום, אם היו סיבות מיוחדות לאיחור.

{{ח:סעיף|27|רישום רשיונות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} רישיון על כל תנאיו יירשם בפנקס המים וכן יירשמו צרכניו של ספק והתנאים שלפיהם מסופקים להם מים.
{{ח:תת|(ב)}} כל צרכן רשאי לקבל, לפי דרישתו, העתק מהרישומים בפנקס המים הנוגעים לו בקשר להספקת המים על כל תנאיה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות הסעיפים הקטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על צרכנים של רשות מקומית, פרט לצרכנים המקבלים מים למטרות תעשיה או חקלאות או לשימושים אחרים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית בצו.

{{ח:סעיף|28|מגבלות על העברת רישיון ועל העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי חוק זה, אינם ניתנים להעברה, במישרין או בעקיפין, אלא באישור מראש ובכתב מאת מנהל הרשות הממשלתית ובתנאים שיקבע, והכול בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישורה; בכללים כאמור רשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע מגבלות על העברת שליטה או אמצעי שליטה בבעל רישיון וכן לקבוע כי הרישיון או כל חלק ממנו או נכסים מסוימים הדרושים לביצוע הפעילות לפיו אינם ניתנים לשעבוד או לעיקול אלא באישור מנהל הרשות הממשלתית; לעניין זה, ”אמצעי שליטה“ ו”שליטה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|29|רישיון באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על קציבת מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}}, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לבטל רישיון, להגביל את הכמות שמותר להפיק או לספק על פיו או לשנותו, הכל בהתאם לקביעות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}.

{{ח:סעיף|30|ביטולו ושינויו של רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לבטל רישיון, להתלותו או לשנותו אם בעל הרשיון הפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה והמשיך לעשות כך לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בו בכתב ונתן לו זמן סביר לתיקון המעוות.

{{ח:סעיף|31|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון, על ידי תנאים שנקבעו ברישיון או על ידי התלייתו, שינויו או ביטולו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין תוך 21 יום מיום מסירת הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערר כדין מעכבת את ביטול הרשיון, התלייתו או שינויו.

{{ח:סעיף|32|השהיית ביטול רשיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בית הדין המאשר החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר ביטולו של רישיון, רשאי לקבוע שהביטול לא ייכנס לתקפו אלא אם חזר בעל הרשיון, תוך תקופה שבית הדין קבע, והפיק או סיפק מים בניגוד לאמור ברשיון או בניגוד לאמור לפי חוק זה, ובית הדין, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, פסק כך.
{{ח:תת|(ב)}} ביטול רישיון יעמוד בתקפו במשך שנתיים מיום החלטת בית הדין, והרשיון יתחדש מאליו כתום המועד האמור זולת אם בית הדין האריך, לפי בקשת מנהל הרשות הממשלתית, את תקופת הביטול לשנה נוספת.

{{ח:סעיף|33|המשך הספקה לאחר ביטול רישיון|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוטל, הותלה או שונה רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|סעיף 30}} וכתוצאה מכך נמנע מבעליו של מפעל להספקת מים לספק לצרכניו מלוא כמות המים שהיו מקבלים ממנו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לנהל את המפעל האמור על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה המועצה, וזאת עד שניתן רישיון חדש לבעל המפעל לגבי אותו המפעל, או שהמפעל הועבר על ידי בעליו לבעל רישיון אחר המקיים הספקת מים תקינה לצרכנים הנוגעים בדבר, או שהובטחה לצרכנים הספקת מים בדרך אחרת ובתנאים סבירים.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לנהל מפעל מים בהתאם לסעיף קטן (א), רשאי הוא, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור אותה מועצה, להעביר את סמכויותיו לענין זה, כולן או מקצתן, לאדם אחר לרבות בעל המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} מי שמנהל מפעל מים בהתאם להוראות סעיף זה יראוהו כאילו נתמנה על ידי בית משפט כונס נכסים ומנהל.

{{ח:סעיף|33א|חובת דיווח ותשלום של בעל רישיון לרשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכות הפיקוח של הרשות הממשלתית וחובות הדיווח אליה לפי כל דין, בעל רישיון ידווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק או סיפק, לפי כללים שתקבע מועצת הרשות הממשלתית ולפי תנאי הרישיון.
{{ח:תת|(ב)}} מים שהפיק בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה יראו אותם כאילו סופקו לו על ידי רשות המים הארצית לשם הספקתם לעצמו או לצרכניו והוא ישלם לה בעדם דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם על פי חיוב שתוציא לו רשות המים הארצית, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה.

{{ח:סעיף|34|חיוב לספק מים|תיקון: תשס״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על בעל רשיון הספקה שיספק מים לאדם פלוני, במידה שהספקה זו לא תפגע פגיעה של ממש בסיפוק הצרכים של בעל הרשיון ושל צרכניו, ובלבד שהוצאות השקעת היסוד לסידור ההספקה לא יחולו על בעל הרשיון; באין הסכמה בין הצדדים על כמות המים, מחירם ותנאי הספקתם – יורה על כך, על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית; הרואה עצמו נפגע על ידי צו או הוראה שניתנו לפי סעיף קטן זה רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} תשלום לפי סעיף זה שעל הצרכן לשלם לספק המים, ובמועד שבו היה עליו לשלמו לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריפים בעבור השקעת היסוד לסידור ההספקה, וכן תשלומי הפיגורים שיחולו על הסכומים כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה הצרכן חייב בתשלומים כאמור.

{{ח:סעיף|35|המשך הספקת מים במקרים מיוחדים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} היתה קיימת ביום תחילתו של חוק זה חובה על פי הסכם העומד להסתיים תוך שנה לאחר אותו יום או על פי הוראות צו שעת־חירום (השימוש במים ואספקתם), תשי״ז–1957, ימשיך הספק – לפי דרישת הצרכן – לספק מים לאותה קרקע, באותם תנאי הספקה ולאותה מטרה כפי שעשה זאת ערב תחילת החוק, במשך שנה מיום תחילתו או מיום שהסתיים ההסכם, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, ואם אותו חוזה היה לתקופה העולה על 5 שנים – במשך שנתיים מיום תחילת חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שבכוונתו להפסיק את הספקת המים לצרכן לאחר המועד האמור יודיע על כך לפחות שלושה חדשים מראש בהודעה בכתב לצרכן ולמנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לצוות על המשך הספקת מים לאחר תום המועד ולקבוע תנאיה.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי צו מנהל הרשות הממשלתית או הסירוב לתיתו או התנאים הכלולים בו, רשאי לערור על כך לפני בית הדין, ולא יפסיק הספק הספקת מים לצרכן כל עוד לא החליט בית הדין בערר.
{{ח:תת|(ה)}} תנאי ההספקה לענין סעיף זה הם התנאים הנוגעים לכמות המים, לקרקע לה מסופקים המים, לנקודת ההספקה, למידת הלחץ, לזמני ההספקה ושיעוריה, לאיכות המים בשים לב לשימוש שלו הם מיועדים וכן התנאים הנוגעים למחיר המים ואופן תשלומו.

{{ח:סעיף|35א|חובת רכישת מים ומתן שרותי תשתית|תיקון: תש״ס, תשס״ד, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתית מים“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה ולאיגום של מים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות להשתמש בתשתית מים לצורכי הספקה, הולכה ואיגום של מים מכל סוג ולכל מטרה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום הפקה, הספקה או צריכה סדירות ויעילות של מים, הוזלתם, או ניצול מיטבי של תשתיות מים, רשאי מנהל הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעלים, למפעיל או למחזיק בתשתית מים (להלן – בעל תשתית), לספק שירותי תשתית למפיק או לספק מים שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} להורות לבעל תשתית שהוא גם ספק מים, לרכוש מים מאדם שעליו הורה מנהל הרשות הממשלתית או להורות לאדם האמור למכור את המים לבעל התשתית; בהעדר הסכמה בין הצדדים על מחיר המים שעל רכישתם או על מכירתם הורה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך, להורות על המחיר שבו יימכרו המים כאמור; אין בהעדר הסכמה על מחיר המים כדי למנוע או לעכב את ביצוע הוראות מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן זה לא יהיה בה כדי לפגוע פגיעה משמעותית במי שעליו הורה או בצרכניו ויכול שתהיה בתנאים ולתקופה כפי שקבע; הרואה עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית רשאי לערור עליה לפני בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יקבע בהוראה את התנאים למתן שירותי התשתית ולרכישת מים לפי סעיף זה, לרבות סוג המים, כמותם, איכותם ומועדי מתן השירותים, וזאת בהתאם למחיר שנקבע לפי סעיף קטן (ב)(2) או בהתאם לתעריפים שנקבעו לפי סעיף קטן (ו) ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} ניתנה הוראה לפי סעיף קטן (א) וסירב או עיכב מי שניתנה לו ההוראה את ביצועה, יהיה מי שלטובתו ניתנה ההוראה זכאי, בלי לגרוע מכל סעד אחר, לפנות לבית הדין לשם אכיפת הוראות מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע, בכללים, תעריפים לשירותי תשתית, לפי עלותם; תעריפים כאמור יכול שיתייחסו לעלות כלל השירותים הניתנים על ידי בעל תשתית, לסוגי שירותים או לכל שירות בנפרד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ד|סימן ד׳: אזורי קיצוב}}

{{ח:סעיף|36|הכרזה על אזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נוכחה מועצת הרשות הממשלתית כי מקורות המים באזור פלוני אינם מספיקים לקיום צריכת המים הקיימת, רשאית היא להכריז על האזור, ברשומות, כעל אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה (להלן – אזור קיצוב).
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|אכרזת המים (אזור קיצוב)|אכרזת המים (אזור קיצוב), התשס״ט–2008}}, לפיה כל שטח מדינת ישראל הוכרז אזור שצריכת המים בו תהיה קצובה.}}

{{ח:סעיף|37|סמכות להסדיר שימוש במים באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הכריזה מועצת הרשות הממשלתית על אזור קיצוב ונראה לה שאין אפשרות סבירה להבטיח לאזור הספקת מים שתספיק לקיום הצריכה שהיתה קיימת בו ערב ההכרזה, רשאית היא להסדיר את ההספקה והצריכה באזור הקיצוב בכללים הקובעים –
{{ח:תתת|(1)}} כמויות צריכה מכסימליות, מידות לאיכות המים ותנאי הספקתם ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לדרג את הכמויות הקצובות, מידות האיכות ותנאי ההספקה לפי השימוש במים במסגרת מטרת מים פלונית, לפי עונות השנה, לפי שעות היממה, לפי טיב הקרקע וסוגה ולפי נתונים, גיאוגרפיים, בריאותיים או אחרים;
{{ח:תתת|(2)}} מטרות מים שהן, במקרה של מחסור במים, עדיפות על מטרות אחרות, והוא הדין לגבי שימושים שונים במסגרת מטרה פלונית.
{{ח:תת|(ב)}} המגמה בכללים לפי סעיף קטן (א)(1) תהיה – ככל שהמצב ההידרולוגי יאפשר זאת – שהפחתת כמויות המים תחול במידה יחסית על צרכני האזור הנוגעים בדבר ובשים לב לזכויות המים שהוכרו להם על ידי המוסדות המוסמכים לכך, בין שנוצלו זכויות אלה ובין שטרם נוצלו.
{{ח:תת|(ג)}} הוכרז אזור קיצוב, וקצבה מועצת הרשות הממשלתית את היקף הצריכה המרבית הכוללת המותרת בו למטרת חקלאות, יקבע שר החקלאות, בתקנות, אמות מידה להקצאת המים, במסגרת היקף הצריכה שקצבה המועצה, בידי מנהל הרשות הממשלתית ברישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), תשל״ו–1976}}.}}

{{ח:סעיף|38|פרסום הצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ראתה מועצת הרשות הממשלתית להסדיר את הספקת המים וצריכתם באזור קיצוב, תכין הצעת הסדר מפורטת ותניח העתק ממנה במשרדי מנהל הרשות הממשלתית, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן נמצא, כולו או מקצתו, באזור הקיצוב, במשרדי ארגונים חקלאיים יציגים ובמשרדי ארגוני צרכנים, וכל אדם יהא רשאי לעיין בהצעה חינם ולקבל העתק ממנה תמורת תשלום שיקבע מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על הנחת הצעת הסדר תפורסם ברשומות, בעתונים יומיים, ובכל דרך אחרת שהורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|39|התנגדות להצעת הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעוניין בקרקע או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי הצעת הסדר שהונחה כאמור, וכל צרכן מים באזור קיצוב שמחיר המים המסופקים לו עתיד להתייקר כתוצאה מן ההסדר, רשאי, תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה על הנחת ההצעה, להגיש למועצת הרשות הממשלתית התנגדות מנומקת בכתב.

{{ח:סעיף|40|החלטה על הסדר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית לא תקבע כללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}} אלא לאחר שניתנה לכל מתנגד הזדמנות להביא טענותיו לפניה.

{{ח:סעיף|41|שינוי הסדר}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37|הסעיפים 37–40}} יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, גם על שינוי בהסדר של הספקה וצריכה.

{{ח:סעיף|42|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית באזור קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, אם ראה צורך לעשות כן לביצוען של הוראות על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}} –
{{ח:תת|(1)}} לפתוח מובילי מים, לסגרם, להסדיר את זרימת המים בהם, להפעיל בארות ומיתקני מים הנמצאים בתחום אזור הקיצוב ולסגרם;
{{ח:תת|(2)}} להורות שצרכן פלוני לא יקבל מים מהמקור שהיה מקבלם ממנו לפני כן אלא ממקור מים אחר, ובלבד שאיכות המים תהיה ראויה לשימוש לו הם מיועדים.

{{ח:סעיף|43|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע מפעולת מנהל הרשות הממשלתית או מהוראותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, רשאי לערור לפני בית הדין. אין הערר מעכב את ביצוע הפעולות אלא אם בית הדין הורה כך.

{{ח:סעיף|44|פיצויים עקב קיצוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק או צרכן שערך הבארות או מיתקני המים שברשותו ירד עקב קציבת המים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ד|סימן זה}}, ומי שנגרם לו נזק עקב הוראות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(2)}}, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, זולת אם הוטלה הקציבה מחמת התדלדלות של מקורות המים באזור שנגרמה מניצולם הקיים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לחישוב הפיצויים לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בענין פיצויים לפי סעיף זה ניתן לערער לבית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ה|סימן ה׳: החדרת מים|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף|44א|הגדרה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – פעולה מתוכננת של הכנסת מים לתת־קרקע מכל מקור שהוא, לרבות מי שטפונות, מי ניקוז ומי שופכין, ובכל צורה שהיא, בין על ידי החדרה ישירה לתוך בארות, בורות או קידוח ובין על ידי גרימת חלחול המים מפני הקרקע לתת־הקרקע.

{{ח:סעיף|44ב|איסור על החדרת מים שלא ברשות|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אין להחדיר מים אלא לאחת המטרות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 44ג|בסעיף 44ג}} ועל פי רשיון מאת מנהל הרשות הממשלתית ובהתאם לתנאי הרשיון (להלן – רשיון החדרה); מתן רשיון החדרה וקביעת התנאים בו ייעשו על פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ג|מטרות ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ואלה מטרות ההחדרה:
{{ח:תת|(1)}} מילוי חוזר מלאכותי בתוספת למילוי החוזר הטבעי, לשם הפקת מים תקינה ממקור מים פלוני;
{{ח:תת|(2)}} אגירה עונתית ורב־שנתית של מים;
{{ח:תת|(3)}} כל מטרה אחרת שתקבע מועצת הרשות הממשלתית באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|44ד|הצעת תכנית החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמבקש רשיון החדרה יגיש למנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה שתפרט, בין השאר, את –
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} מקום ההחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} גבולות האזור המשוערים בהם תורגש השפעת ההחדרה על המצב ההידרולוגי הקיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף (להלן – אזור ההחדרה), ורשימת הספקים והמפיקים הנמצאים באזור זה;
{{ח:תתת|(4)}} כמות המים ואיכותם המשוערת שבכוונתו להחדיר והכמות שניתן יהיה להפיק בעקבות ההחדרה ממקורות המים באזור ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} אומדן ההוצאות הקשורות בפעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(6)}} תחזית השפעת ההחדרה על מקורות המים כתוצאה ממהילת מים מאיכויות שונות;
{{ח:תתת|(7)}} תיאור טכני של פעולות ההחדרה;
{{ח:תתת|(8)}} אמצעי המעקב לשם בדיקה תקופתית של השפעת ההחדרה על מקורות המים באזור.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לדרוש מהמחדיר פרטים נוספים על אלה שבסעיף קטן (א), כאשר נראה לו כי הפרטים האמורים הם הכרחיים לשם בדיקתה ואישורה של תכנית ההחדרה, לרבות הצעות בדבר תכניות חלופות לתוספת מים לאזור, אם מצא כי הדבר נדרש לשם שיפור מצב הספקת המים באזור.

{{ח:סעיף|44ה|שמיעת טענות לפני מתן רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} העתק תכנית החדרה יוצג לתקופה של 30 יום במשרד הרשות המקומית, ואם אין כזה במשרד הממונה על המחוז שבתחומם רוצים לבצע את ההחדרה, וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה ולא יתן רשיון החדרה, אלא לאחר שנתן, תוך התקופה האמורה, לכל מפיק, ספק או צרכן מים באזור ההחדרה הזדמנות להשמיע את הצעותיו, טענותיו או התנגדותו לתכנית ההחדרה בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.

{{ח:סעיף|44ו|שמירה על איכות המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יאשר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה העשויה לפגוע באיכות המים באזור ההחדרה עד כדי כך שהמים לא יהיו ראויים לשימוש לו נועדו באזור, אלא אם הוכיח המחדיר, להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, שיעמיד לרשות הספק, או הצרכן, שאיכות המים שלו ירדה כאמור, מים ממקור חלוף, באיכות הראויה לשימוש לו נועדו המים באזור.

{{ח:סעיף|44ז|תכנו של רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ברשיון ההחדרה ייקבעו, בין השאר, הפרטים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} מטרת ההחדרה;
{{ח:תתת|(2)}} כמויות המים המיועדים להחדרה;
{{ח:תתת|(3)}} מערכות המים שמהן יילקחו המים;
{{ח:תתת|(4)}} התנאים הטכניים לצורת ההחדרה;
{{ח:תתת|(5)}} מקומות ההחדרה ומועדיה;
{{ח:תתת|(6)}} איכות המים המוחדרים;
{{ח:תתת|(7)}} אמצעי ניטור שעל בעל הרשיון להתקין כדי לפקח על כמותם ואיכותם של המים המוחדרים והשפעתם על הקרקע, ותוצאות הניטור שעליו להעביר למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון ההחדרה יציין את הספקים והמפיקים המיועדים ליהנות מפעולה זו או עלולים להיפגע ממנה, באופן ישיר או עקיף, וכמויות המים העשויות לעלות בחלקו של כל אחד מהם מהכמות המוחדרת.

{{ח:סעיף|44ח|פרסום רשיון החדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} העתק רשיון ההחדרה יוצג במשרד הרשות המקומית ואם אין כזה – במשרד הממונה על המחוז, שבתחומם מבוצעת ההחדרה וכן במקומות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית. הרשות המקומית תודיע לישובים המואגדים בתוכה על ההצגה. כל אדם רשאי לעיין בהעתק רשיון ההחדרה חינם; הודעה על הצגת הרשיון תפורסם בעתונים יומיים הנקראים במקום, בנוסף על כל דרך אחרת שיורה עליה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44ט|ערר|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מי שרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן רשיון החדרה או הסירוב לתיתו או מפרט שנקבע או צויין ברשיון כאמור, רשאי לערור על כך לבית הדין תוך 30 יום מיום שניתנה הודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית בדבר מתן הרשיון או הסירוב לתיתו.

{{ח:סעיף|44י|בדיקה תקופתית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} על המחדיר לנקוט כל הפעולות שייקבעו על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ברשיון ההחדרה או בדרך אחרת, לשם בדיקה תקופתית של השפעת פעולות ההחדרה על מקורות המים באזור ועל איכות המים שבהם.
{{ח:תת|(ב)}} תוצאות הבדיקה ייערכו בכתב ויהיו פתוחות לעיון הציבור במקומות שיקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|44יא|דרישה להפסקת ההחדרה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מסתבר מהבדיקות התקופתיות הנערכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 44י|סעיף 44י}} שהחדרת המים גרמה לכך שאין המים ראויים עוד לשימוש שנועדו לו, או כאשר קיים חשש סביר כי המים לא יהיו ראויים לשימוש זה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, בין על דעתו ובין על פי בקשת מי שרואה עצמו נפגע מכך, להורות שהחדרת המים תופסק או שכמות המים המוחדרים תופחת או שמספר מקומות ההחדרה יוקטן, הכל בהתאם להוראות מנהל הרשות הממשלתית; על החלטת מנהל הרשות הממשלתית להורות על הפסקת ההחדרה או הקטנתה או על הסירוב להורות כן, ניתן לערור בפני בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} אין הערר מפסיק את ההחדרה אלא אם החליט על כך בית הדין.

{{ח:סעיף|44יב|שינויים בתכנית|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 44ד|הסעיפים 44ד}} {{ח:פנימי|סעיף 44ה|ו־44ה}} יחולו גם על שינויים בתכנית ההחדרה, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מהצגה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ה|סעיף 44ה}}.

{{ח:סעיף|44יג|החדרה למטרת אגירה|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} החדרה למטרת אגירה לא תקנה לספקים, מפיקים או צרכנים זכות לתוספת מים לכמות שנקבעה להם כחוק ולא תשמש עילה לביטול הסדרי קיצוב באזור פלוני, אולם אין בכך כדי לפגוע בזכותו של ספק, מפיק או צרכן לדרוש תוספת מים לשם שטיפת מלחים, כפי שייקבע בהסדרי הקיצוב ובתקנות הקיצוב.

{{ח:סעיף|44יד|תיאומים ברשיון הפקה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נרשמה ברשיון ההחדרה כמות מים שתעמוד לרשותו של ספק או מפיק פלוני, יקבע מנהל הרשות הממשלתית ברשיון ההפקה או ההספקה של אותו ספק או מפיק את כמות המים שמותר להם להפיק, לספק או לצרוך, לפי העניין, בשים לב למצב ההידרולוגי שהיה קיים לולא נעשו פעולות ההחדרה, וכן את כמות המים שמותר להם להפיק או לספק או לצרוך בשים לב לכמויות שהוחדרו למקורות שמהם הם מפיקים מים.
{{ח:תת|(ב)}} ברישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} הניתן לספק ייקבעו כמויות המים העומדות לרשותם של צרכניו מהמים שנרכשו מהמחדיר.
{{ח:תת|(ג)}} כמויות המים המוחדרות יחולקו, אם ניתן הדבר להנחת דעתו של מנהל הרשות הממשלתית, בהתאם לתכנית ההחדרה, באופן יחסי בין כל מפיקי המים וצרכני המים הנכללים בתכנית ההחדרה שאושרה כדין.
{{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פי סעיף זה, רשאי לערור על כך תוך 21 יום בפני בית הדין.

{{ח:סעיף|44טו|הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} אישר מנהל הרשות הממשלתית תכנית החדרה וניתן רשיון החדרה בהתאם, זכאים הספקים והמפיקים לקבל מהמחדיר תמורת תשלום את כמויות המים העולות בחלקם בהתאם לרישוי.

{{ח:סעיף|44טז|רכישת מים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} גובה התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44טו|בסעיף 44טו}} ייקבע בתעריף על פי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:פנימי|סעיף 113|ו־113(ב)}}; כל עוד לא מצאה מועצת הרשות הממשלתית מקום לקבוע תעריף, ייקבע גובה התשלום בהסכם בין המחדיר לבין הספקים והמפיקים, ובאין הסכם יכריע מנהל הרשות הממשלתית; על החלטתו של מנהל הרשות הממשלתית ניתן לערור לבית הדין; הערר אינו מעכב את התשלום כפי שנקבע על ידי מנהל הרשות הממשלתית, אלא אם הורה על כך בית הדין.
{{ח:תת|(ב)}} לפני שייקבע תשלום לענין זה, הן בדרך של הסכם בין הספק למחדיר והן בדרך של תעריף או הכרעת מנהל הרשות הממשלתית, תינתן לספקים ולצרכנים, שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות, בדרך שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, בכללים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)|תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים), תשל״ז–1977}}.}}

{{ח:סעיף|44יז|ויתור על הזכות למים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} ספק, מפיק או צרכן רשאים לוותר על חלקם במים שנוספו על ידי פעולות ההחדרה, תוך 30 יום מאישור תכנית ההחדרה; ויתרו כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להעביר את הזכות למים אלה לספק, מפיק או צרכן אחר, הנמצאים בתחום תכנית ההחדרה, והרישיונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}} ורישיונות ההחדרה ישונו בהתאם לכך; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך את המועד האמור אם, לדעתו, נסיבות הענין מצדיקות זאת.

{{ח:סעיף|44יח|תחילת הזכות לשימוש במים מוחדרים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} ספק או מפיק רשאי להשתמש במים המוחדרים רק לאחר שהגיע להסדר עם המחדיר בדבר תשלום עבור חלקו במים המוחדרים ונתן התחייבות להסדרת התשלומים עבור המים המוחדרים, בתנאים שאושרו על־ידי מנהל הרשות הממשלתית. לא הגיעו הצדדים להסכם בענין זה – ייקבעו התנאים על־ידי מנהל הרשות הממשלתית, אולם רשאי כל אחד מן הצדדים, במקום זאת, לפנות לבית הדין על־מנת שיקבע את התנאים המתאימים.

{{ח:סעיף|44יט|חלוקת התשלומים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שרכש מים ממחדיר, רשאי להטיל על צרכניו את התשלומים שעליו לשלם בקשר למים שרכש, באופן פרופורציונלי לכמות המים שנקבעה לאותם צרכנים ברשיונות שניתנו על פי חוק זה, וסופקה כדין.
{{ח:תת|(ב)}} הטלת התשלום תיעשה על־פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית; כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, תיעשה הטלת התשלום בין הספק לצרכניו, ובאין הסכם, יכריע מנהל הרשות הממשלתית, אשר על החלטתו ניתן לערור לבית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44כ|מדידת מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} המחדיר יהיה רשאי לקרוא את מד המים של כל ספק שרכש ממנו מים, והוא יהיה מוסמך לשם כך להיכנס, באישור מנהל הרשות הממשלתית ועל פי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים. ואולם, החזקת מד המים במצב תקין מוטלת על הספק או המפיק.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכנס המחדיר למכוני המים ולבארות של הספקים והמפיקים כאמור בסעיף קטן (א) אלא בנוכחות הספק או המפיק, זולת אם סירב הספק או המפיק להילוות למחדיר בכניסתו.

{{ח:סעיף|44כא|אמצעי חילופין|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אדם רשאי להגיש במקום תכנית החדרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44ד|סעיף 44ד}} הצעת־תכנית חלופה שתקבע שבמקום שיוחדרו כמויות מים על ידו באזור פלוני, יועמדו מים נוספים לרשות הספקים והמפיקים הנכללים באזור, בשיטות הבאות:
{{ח:תתת|(1)}} הספקת מים ישירה, באמצעותו או באמצעות ספק אחר;
{{ח:תתת|(2)}} השתקת בארות שברשותו והעמדת המים אשר לא יופקו על־ידו לרשות הספקים והמפיקים שבאזור להפקה מהבארות שברשותם.
{{ח:תת|(ב)}} שוכנע מנהל הרשות הממשלתית כי על־ידי הפעלת השיטות האמורות יעמדו לרשות הספקים והמפיקים באזור אותן כמויות מים שהיו עומדות לרשותם לולא נעשתה פעולת ההחדרה כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|בסימן זה}} – רשאי הוא לאשר את התכנית האמורה ולהכליל בה את השיטות האמורות, ומשעשה כן יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}} על המים המוספים לספקים באזור ועל תנאי הספקתם, כאילו הוחדרו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44א|בסעיף 44א}}.

{{ח:סעיף|44כב|פיצויים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שבעבר הפיק או צרך מים ממקורות אשר לא נדלדלו עד כדי הצורך להחדיר מים למטרה {{ח:פנימי|סעיף 44ג|שבסעיף 44ג(1)}} או ליתן תוספת מים מאיכות ירודה, ונגרמו נזקים למטעיו או לגידוליו הקיימים, או שנפגם טיב הקרקע עד כדי כך שלא ניתן לגדל בה באופן משקי את הגידולים שעליהם מושתת המשק החקלאי באזור, או שנגרמו נזקים למיתקני תעשיה ומלאכה כתוצאה מפעולות החדרה שנעשו לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שנגרם לו נזק כאמור כתוצאה מירידת טיב המים על ידי מהילת מים מאיכויות שונות, יהיה זכאי לפיצויים מאוצר המדינה, ובלבד שהצורך במהילת מים מאיכויות שונות לא נגרם כתוצאה מדלדול מקורות המים מהם הפיק או צרך מים.
{{ח:תת|(ג)}} באין הסכמה בין הדורש לבין מנהל הרשות הממשלתית בדבר שיעור הפיצויים, צורתם ותנאי תשלומם, יכריע בית הדין.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|44כג|מסירת דין וחשבון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת דין וחשבון על תכניות ההחדרה שאושרו על ידיו ועל פעולות ההחדרה שנעשו, במועדים שתקבע ועדת הכלכלה, ולפחות פעם אחת בשנה, במשך חמש שנים מיום פרסום {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: מפעלי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן א|סימן א׳: מפעלים ורשויות}}

{{ח:סעיף|45|מפעלי מים}}
{{ח:ת}} מפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}} הוא מפעל שמטרתו להפיק, לאגור, להוביל ולספק מים ושהוקם בהתאם לתכנית מפעל שאושרה לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, בין שהוא פועל בקנה מידה ארצי (להלן – המפעל הארצי) ובין בתחום מסויים של הארץ (להלן – מפעל אזורי).

{{ח:סעיף|46|רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להסמיך תאגיד להיות רשות המים הארצית, ובלבד שרוב המניות המקנות כוח שליטה בו מוחזק בידי המדינה וההסתדרות הציונית העולמית או מוסדותיה; ההסמכה טעונה אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|47|זכות ההכרעה לשר התשתיות הלאומיות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בתזכיר ההתאגדות של רשות המים הארצית ובתקנותיה ובתקנונה תובטח לשר התשתיות הלאומיות או למי שימנה לכך, זכות הכרעה בכל הנוגע להנהלה ולניהולה של רשות המים הארצית; להבטחת זכות זו רשאית חברה לשנות את תזכיר ההתאגדות שלה על אף האמור בכל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} זכות ההכרעה כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת לפגיעה על ידי שינוי התזכיר התקנות או התקנון של רשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} תזכיר ההתאגדות, התקנות של רשות המים הארצית ותקנונה יפורסמו ברשומות וכל שינוי בהם טעון אישור הממשלה ופרסום ברשומות.

{{ח:סעיף|48|רשות המים הארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידיה של רשות המים הארצית הם: להקים את המפעל הארצי, לנהלו, לספק מים ממנו ולהחזיקו במצב תקין, לשפרו, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.
{{ח:תת|(ב)}} רשות המים הארצית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית ובאישור מועצת הרשות הממשלתית –
{{ח:תתת|(1)}} תשלם לבעל רישיון הפקה בעד המים שהופקו על ידו וסופקו לרשות המים הארצית בהתאם לתעריף ההפקה שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}}; ואולם אם בעל רישיון ההפקה הוא גם בעל רישיון הספקה תחייב אותו רשות המים הארצית בתשלום דמי מים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 109|בסעיף 109}} בשיעור ההפרש שבין תעריף ההפקה וההולכה של מים לתעריף ההספקה שלהם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 33א|בסעיף 33א(ב)}} ותגבה ממנו את החיוב האמור, והכול בהתאם לכללים ולתעריפים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 111|בסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}} ובאופן שקבעה;
{{ח:תתת|(2)}} תנהל רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה כאמור בפסקה (1), לפי העניין;
{{ח:תתת|(3)}} תדווח למנהל הרשות הממשלתית במועדים ובאופן שיקבע, על החיובים שחייבה ועל הסכומים שגבתה כאמור בפסקה (1), וכן על כמויות המים שהופקו ושסופקו כפי שנרשמו על ידה כאמור בפסקה (2).
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק זה בידי רשות המים הארצית, מבעלי רישיונות הפקה שהם גם בעלי רישיונות הספקה, למעט גבייה מחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, ומרשות מקומית, בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|בסעיף 4}}, במקום פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1)}} הוטל על אדם כחוק סכום כסף בקשר לאיזה מס שהוא ולא שילם אותו אדם את הסכום בתוך עשרים וחמישה ימים מיום שהומצאה לו דרישה, במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, לשלם את הסכום שהוא חייב לפרעו ושלא פרעו, ייתן פקיד גבייה כתב הרשאה לגובה מסים ובו יצטווה לדרוש מאת החייב לשלם מיד את הסכום המגיע ממנו ולגבותו, אם לא ישלמנו, על ידי תפיסתם ומכירתם של נכסי המיטלטלין של החייב באופן המותנה להלן.“;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|בסעיף 5(1) ברישה}}, אחרי ”אחר הדרישה“ יקראו ”בתוך חמישה ימים“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף 7}}, אחרי פסקה (1) יקראו:
{{ח:תתתת|”(1א)}} ניתן צו עיקול, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 7|בסעיף קטן (1)}}, ימציא פקיד הגבייה הודעה על כך לסרבן במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה; בהודעה יצוין, כי אם לא ישלם הסרבן את הסכום בתוך מועד שייקבע בהודעה, ניתן יהיה למכור את הנכסים.“
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), הגיש אדם תובענה או הליך משפטי אחר לעניין החיוב שהוטל עליו לפי חוק זה, לא תומצא לאדם, לגבי הסכום השנוי במחלוקת, דרישה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 4|סעיף 4 לפקודת המסים (גבייה)}} ולא יינקטו פעולות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|הפקודה האמורה}}, כל עוד לא ניתן פסק דין סופי או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור בהליך האמור.
{{ח:תת|(ה)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להכריע בכל מחלוקת שתתעורר בין בעל רישיון ובין רשות המים הארצית בעניין תעריפים, אופן החיוב ומדידה לפי חוק זה, ויראו את הכרעתו, כלפי רשות המים הארצית, כהוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א}}.

{{ח:סעיף|48א|תיקון ליקויים וחובת דיווח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח מנהל הרשות הממשלתית כי רשות המים הארצית פועלת באופן לקוי העלול לפגוע בביצוע תפקידיה לפי חוק זה, רשאי הוא להורות בכתב לרשות המים הארצית לתקן את הליקוי, בתוך תקופה שקבע; מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית על הוראות שנתן כאמור מדי שישה חודשים, החל ביום ו׳ בתמוז התשע״ז (30 ביוני 2017).
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי סעיף קטן (א), רשאית היא להגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה לעיון חוזר בהוראה, בתוך 15 ימים מיום קבלתה; הגישה רשות המים הארצית בקשה כאמור, יחליט בה מנהל הרשות הממשלתית, סמוך ככל האפשר לאחר קבלתה, ויודיע על החלטתו לרשות המים הארצית; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להחליט על הארכת התקופה לתיקון הליקוי לפי סעיף קטן (א), עוד בטרם דן בבקשה לגופה.

{{ח:סעיף|48ב|פעולות בעל רישיון כרשות מים ארצית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} ניתנה לרשות המים הארצית הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)}}, יוסיפו לחול עליה כל הוראות החוק החלות על רשות מים ארצית בין בתפקידה כמפיק או ספק מים ובין בתפקידה כרשות מים ארצית, ובכלל זה ההוראות לעניין סמכויות מנהל הרשות הממשלתית ומועצת הרשות הממשלתית כלפי ספק מים ורשות המים הארצית, ולמעט הוראות לעניין תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}}.

{{ח:סעיף|49|רשות מים אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית להסמיך תאגיד להיות רשות מים וכן ורשאית היא להסמיך לכך גם רשות מקומית או איגוד ערים; הודעה על ההסמכה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|50|תפקידי רשות מים אזורית}}
{{ח:ת}} תפקידיה של רשות מים אזורית הם: להקים מפעל אזורי, לנהלו, לספק מים ממנו, להחזיקו במצב תקין, להרחיבו ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להספקת מים ממנו.

{{ח:סעיף|51|הסכמת הרשות הארצית למפעל אזורי|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, במקום להסמיך לכך רשות מים אזורית, להסמיך את רשות המים הארצית למלא תפקידיה של רשות מים אזורית לגבי מפעל מים אזורי פלוני.

{{ח:סעיף|52|הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תתחיל בביצוע תפקידיה לגבי מפעל מים פלוני, אלא לאחר שמועצת הרשות הממשלתית הרשתה אותה לכך בהודעה ברשומות.

{{ח:סעיף|53|תנאי למתן הרשאת ביצוע|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרשאת ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}} לא תינתן אלא אם נוכחה מועצת הרשות הממשלתית שהכספים הדרושים לביצוע מפעל המים, לרבות סכומי הפיצויים שיש לשלם לפי {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}, נמצאים בידי רשות המים או שיש סיכויים סבירים, לדעתה, שיהיו בידי רשות המים בזמן הדרוש, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית להתנות את ההרשאה במתן ערובה להבטחת תשלום הפיצויים האמורים, בצורה ובסכום שתורה.

{{ח:סעיף|54|סייג למימון|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים לא תוציא סדרת איגרות חוב ולא תקבל הלוואה לתקופה של יותר משלוש שנים, אלא באישור מועצת הרשות הממשלתית; אין הוראה זו גורעת מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|55|גוף מבוקר}}
{{ח:ת}} רשות מים היא גוף מבוקר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|בחוק מבקר המדינה, תשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|56|סמכויות מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהרשהו לכך בכתב, רשאי להיות נוכח בכל אסיפה כללית של רשות מים ובכל ישיבה של הנהלתה ושל מוסדותיה.

{{ח:סעיף|57|פיקוח מועצת הרשות הממשלתית ומנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים תגיש למועצת הרשות הממשלתית, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיה ותתן בכל עת למועצה האמורה או למנהל הרשות הממשלתית, כל ידיעה שידרשו בקשר לפעולותיה.

{{ח:סעיף|58|דו״ח לכנסת|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תגיש לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, דין וחשבון על פעולותיהן של רשויות המים.

{{ח:סעיף|59|רשות מים אזורית שאיננה פועלת כהלכה|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מקימה או הקימה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד לתנאי רשיון ההקמה שניתן לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 22א|סעיף 22א}} או בניגוד לכללים החלים על הקמת מפעל מים כאמור, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית, בכתב, לנקוט את הצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את כל ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא להשלים את הקמת המפעל בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – על פי אישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת או לידי המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} ניהלה רשות מים אזורית, שאיננה בבעלות המדינה, מפעל מים בניגוד להוראות לפי חוק זה ותכנית המפעל, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ולאחר שהתרה ברשות המים האזורית בכתב, לנקוט בצעדים הבאים, כולם או מקצתם:
{{ח:תתת|(1)}} לעשות כל הדרוש תיקון, ומשעשה כן לגבות מרשות המים את ההוצאות הכרוכות בכך;
{{ח:תתת|(2)}} לצוות על העברת מפעל המים לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית, או לידי המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} לבטל את ההסמכה להיות רשות מים, ומשעשה כן רשאי הוא לנהל את מפעל המים בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ובהעדר כללים כאמור – באישור מאת המועצה האמורה, וזאת עד שיועבר המפעל לידי רשות מים אחרת, לידי רשות מקומית או לידי המדינה, או עד שתבוטל תכנית המפעל והמפעל יועבר לידי ספק מים שיספק ממנו מים לכל הצרכנים שקיבלו אספקתם מרשות המים האמורה.

{{ח:סעיף|60|סייג לגבי רשות המים הארצית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, להשתמש בסמכויותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} גם לגבי רשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|61|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי העברת מפעל מים או על ידי ביטול הסמכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ב|סימן ב׳: תכנון מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|62|תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} תכנית למפעל מים (בחוק זה – תכנית מפעל) תפרט בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} תפקיד המפעל;
{{ח:תת|(2)}} שטח פעולתו של המפעל;
{{ח:תת|(3)}} העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
{{ח:תת|(4)}} אומדן ההשקעות ודרך מימונן;
{{ח:תת|(5)}} המקרקעין המיועדים לתפיסה צמיתה;
{{ח:תת|(6)}} המקרקעין שבהם יונחו צינורות או ייעשו פעולות, בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
{{ח:תת|(7)}} רצועות הקרקע שבהן יהיו בניה ונטיעה מוגבלות לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|ו־85}};
{{ח:תת|(8)}} סקר משקי כלכלי על המפעל.
{{ח:ת}} לתכנית יצורפו תשריטים של שטח פעולתו של מפעל ושל שטח תכנית המפעל.

{{ח:סעיף|63|בדיקת הצעת תכנית}}
{{ח:ת}} הצעת תכנית מפעל תוגש תחילה לועדת התכנון שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133}} לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ולשם התאמה של תכנית מפעל אזורי לתכנית המפעל הארצי.

{{ח:סעיף|64|סמכויות לבדיקת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} ועדת התכנון רשאית לדרוש עריכת מדידות, חפירות, קדיחות ופעולות סבירות אחרות העשויות לעזור בבדיקת התכנית; דרישה כזאת תשמש הרשאה למנהל הרשות הממשלתית או למי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב, להיכנס לכל מקום ולעשות כל דבר הדרוש בקשר לפעולות המפורטות בדרישה.

{{ח:סעיף|65|פרסום הצעת תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} המליצה ועדת התכנון על הצעת התכנית, תפורסם ההצעה בצורה ובמקומות שיורה מנהל הרשות הממשלתית, והודעה על כך תפורסם ברשומות ובעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|66|ערר על תכנית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כל המעונין, הן בתור בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהצעתה פורסמה, רשאי להגיש התנגדות לועדת התכנון תוך 60 יום מיום פרסום ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או תוך תקופה ארוכה יותר שקבע מנהל הרשות הממשלתית באותה הודעה.

{{ח:סעיף|67|אישור תכניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} כעבור התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 66|בסעיף 66}} תובא הצעת התכנית, עם מסקנות ועדת התכנון להתנגדויות שהוגשו ועם הערותיהם של יוזמי התכנית ושל מנהל הרשות הממשלתית, לאישור מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתאם לכללים שתקבע, לאשר את התכנית, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית לא תדחה התנגדות אלא לאחר שדנו בה לפניה.

{{ח:סעיף|68|תיאום תכנית עם תכנית בנין עיר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית תכנית מפעל לפני שהביאה אותה לפני הועדה המחוזית לבניה ולתכנון עיר במחוז שבו נמצא שטח פעולתו של המפעל, והועדה רשאית לאשר את התכנית, על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, בדבר דרכי אישור תכנית בנין עיר.
{{ח:תת|(ב)}} לא תסרב הועדה האמורה לאשר את התכנית אלא מאותם טעמים שמכוחם היא רשאית לסרב לאשר תכנית בנין עיר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא אישרה הועדה את התכנית, רשאית מועצת הרשות הממשלתית להביא את התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, בשינויים או בלי שינויים, או להדחותה.

{{ח:סעיף|69|כוחה של תכנית מפעל}}
{{ח:ת}} כוחה של תכנית מפעל שאושרה לפי חוק זה יפה מכוחה של כל תכנית לבנין עיר.

{{ח:סעיף|70|מקומות קדושים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע במקום קדוש כמשמעותו {{ח:חיצוני|דבר המלך במועצה על ארץ ישראל (המקומות הקדושים)|בדבר המלך במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924}}, או במקום פולחן דתי, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר הדתות.
{{ח:ת}} בסעיף זה – ”מקום פולחן דתי“ – לרבות בית קברות.

{{ח:סעיף|71|מקומות היסטוריים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היה ביצועה של תכנית מפעל פוגע באתר עתיקות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העתיקות|בחוק העתיקות, התשל״ח–1978}}, לא תאשר אותה מועצת הרשות הממשלתית אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.

{{ח:סעיף|72|פרסום ותחילת תקפה של תכנית מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} הודעה על אישורה של תכנית מפעל או על הדחיה תפורסם ברשומות, ותחילת התכנית ביום פרסום ההודעה על אישורה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; פרסומה של תכנית שאושרה יהיה בדרך שנקבעה {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}.
{{ח:תת|(ב)}} העתק של תכנית מפעל שאושרה יונח, ביחד עם תכנית לבנין עיר, במשרדי הועדה המקומית לבנין עיר שבתחומה נמצא שטח פעולתו של המפעל.

{{ח:סעיף|73|שינויים בתכנית מפעל מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|הסעיפים 62 עד 72}} יחולו גם על שינויים בתכנית מפעל, אולם אם אין בשינוי משום פגיעה בזכויות, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפטור מפרסום לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|74|מפעלים קיימים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מי שמנהל מפעל להספקת מים שהוקם לפני תחילתו של חוק זה, רשאי לבקש אישור המפעל כמפעל מים לענין {{ח:פנימי|פרק 3|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תובא תחילה לפני ועדת התכנון לשם בדיקה מבחינה טכנית, כלכלית ומשקית ומבחינת התאמתה לתכנית המפעל הארצי.
{{ח:תת|(ג)}} המליצה ועדת התכנון על אישור מפעל, רשאית מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שמיעת דעתם של נציגי צרכני המפעל, לאשר את המפעל כמפעל מים או לסרב לאשרו.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב מועצת הרשות הממשלתית לאשר מפעל אלא לאחר שניתנה למבקש הזדמנות להשמיע טענותיו לפניה.
{{ח:תת|(ה)}} היו באזור כמה מפעלים להספקת מים שכל אחד היה לדעת מועצת הרשות הממשלתית ראוי לאישור לפי חוק זה, לא תאשר המועצה אחד מהם אלא לאחר שנתנה להם זמן סביר להתאחד למפעל אחד או לבוא לידי הסכם אחר ביניהם.
{{ח:תת|(ו)}} הודעה על אישור מפעל לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|75|ערר}}
{{ח:ת}} ספק הרואה עצמו נפגע על ידי אישור מפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|76|מפעלים שהוחל בהקמתם}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74|הסעיפים 74}} {{ח:פנימי|סעיף 75|ו־75}} יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על מפעל להספקת מים שהוחל בהקמתו לפני יום תחילת חוק זה אך לא הושלם לפני אותו יום.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ג|סימן ג׳: הקמת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|77|סמכויות לביצוע של מפעל מים ולניהולו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע תכנית מפעל שאושרה כדין רשאית רשות המים או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה בין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום, לקדוח, לחפור ולהניח צינורות, להקים או לסלק מבנים, סכרים ומיתקנים, ולסלק נטיעות וגידולים, הכל בהתאם לתכנית המפעל ובמידה שהדבר דרוש לביצועה;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס את המקרקעין המיועדים, בהתאם לתכנית המפעל, לתפיסה צמיתה ולמנוע את הגישה אליהם;
{{ח:תתת|(3)}} לתפוס, באישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקורות המים המיועדים למפעל או לדרוש מאלה המפיקים מהם מים לספק לרשות המים או לצרכניה, בתנאי הספקה סבירים את מלוא כמות המים שהם מפיקים או חלק ממנה, הכל בהתאם לתכנית מפעל שאושרה; ובלבד שכתוצאה מפעולות רשות המים לפי פסקה זו לא תוקטן כמות המים שמפיק המים וצרכניו זכאים לקבלה בהתאם לרשיון הפקה שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוקם מפעל מים לפי תכנית מפעל שאושרה, רשאית רשות המים, או מי שהורשה לכך בכתב על ידיה, להיכנס לכל מקום ולעשות כל עבודה הדרושה לניהולו היעיל של המפעל.

{{ח:סעיף|78|סמכות לתת היתרים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} היתה פעולה מהפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}} טעונה היתר, רישיון או פטור על פי כל חיקוק, לרבות חוק עזר שניתן לפיו, לא יתן השר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק את ההיתר, הרישיון או הפטור, אלא לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית; הוראה זו אינה גורעת מכל הוראה אחרת בחיקוק.

{{ח:סעיף|79|פינוי מקרקעין שנועדו לתפיסה צמיתה}}
{{ח:תת|(א)}} מבנים ומקרקעין אחרים המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים לדרוש את פינויים, לאחר מתן הודעה מראש של 90 יום לפחות למחזיקים בהם.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה כוחה של תכנית מפעל שאושרה ככוח פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי משרד ההוצאה לפועל של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצאים המבנים או המקרקעין;
{{ח:תת}} ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} אם היה המבנה דירה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955}}, והמחזיק בה היה מוגן מפני פינוי מכוח {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|החוק ההוא}} או שהיה בעליו של המבנה, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש משרד ההוצאה לפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם היה המבנה משמש מקום לעסק שעליו עיקר פרנסתו של המחזיק, לא יפונה אלא לאחר שרשות המים הציעה לו פיצויים נאותים; באין הסכמה בין המחזיק לבין רשות המים על גובה הפיצויים, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין ולא יפונה המחזיק אלא לאחר שבית הדין קבע את מועד הפינוי, אם לאלתר ואם תוך מתן ארכה; קבע בית הדין פינוי לאלתר, יביא זאת בחשבון בקביעת הפיצויים.

{{ח:סעיף|80|רכישת מקרקעין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מקרקעין המיועדים לפי תכנית המפעל לתפיסה צמיתה, רשאית רשות המים, מבלי לפגוע בזכות לפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, לרכשם או לחכרם מיד כשהם חפשיים מכל שעבוד, עיקול או זכות אחרת בהם, והמקרקעין או זכות החכירה יירשמו על שם המדינה על סמך אישור לכך מאת מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|גישה חלופה סבירה}}
{{ח:ת}} היתה תכנית המפעל או ביצועה מונע מבעל מקרקעין את הגישה אליהם, חייבת רשות המים להתקין לו במועד סביר על חשבונה היא דרך גישה חפשית לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להכניס הוראות מתאימות לתכנית המפעל ולהשתמש בכל הסמכויות שיש לה לביצועה.

{{ח:סעיף|82|הספקת מים חלופה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} על פי דרישת ישוב שבשטח פעולתו של מפעל המים אשר תושביו אינם יכולים עוד, עקב הקמת המפעל, לקבל מים לשתיה ולהשקאת בעלי חיים במקומות שהיו נוהגים לקבלם לפני הקמת המפעל, תאפשר רשות המים לתושבים לקבל מים למטרות אלה בתנאים ובמקומות ולפי תכנית, שקבע מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|83|ביצוע עבודות זמניות}}
{{ח:תת|(א)}} עשתה רשות המים במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודת חפירה או כל פעולה אחרת בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם ולא יאוחר מששה חדשים לאחר גמר הפעולה, לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
{{ח:תת|(ב)}} לא קיימה רשות המים את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או המחזיק בהם כדין, לאחר שהתרה ברשות המים בכתב, לעשות זאת ולגבות הוצאותיו מרשות המים.

{{ח:סעיף|84|הגבלות בניה ונטיעה בתחום קו המים ולצדדיו|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} משני צדדיו של קו המים, במרחק שייקבע בתכנית מפעל, יהיו הקמתם והגדלתם של בנינים ומיתקנים, ונטיעתם של מטעים, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} ”קו מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ג|סימן זה}} – קו צינורות, תעלה או מיתקן אחר להובלת מים, לויסותם, לאגירתם או למדידתם שהותקנו או שעומדים להיות מותקנים בהתאם לתכנית מפעל שאושרה, ואם עובר המיתקן ברצועת קרקע המיועדת לפי התכנית לתפיסה צמיתה – מלוא הרצועה הזאת.

{{ח:סעיף|85|הגבלות זמניות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} משנתפרסמה הודעה על הצעת תכנית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65}}, יהיו הקמתם והגדלתם של מבנים ומיתקנים ונטיעתם של מטעים במקרקעין המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה והמפורטים בה במפורש לענין זה, וכן בתחום קו המים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}}, טעונות היתר ממנהל הרשות הממשלתית, כל עוד לא הודחתה התכנית או לא הוצאו המקרקעין מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההודעה האמורה; ולגבי מקרקעין שנתווספו על ידי שינוי תכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 73|סעיף 73}} – לא יותר משנה מיום פרסום ההודעה.

{{ח:סעיף|86|סייג לסירוב מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא יסרב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} אלא אם עלולים הבנינים, המיתקנים או המטעים לסכן את קו המים או להפריע לשימוש בו או לגישה אליו.

{{ח:סעיף|87|פטור ממסים ותשלומים אחרים}}
{{ח:ת}} הוגבלו זכויות של פלוני בקרקע מכוח {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}, יפטור אותו שר האוצר מתשלום כל מס המגיע מאותה קרקע לאוצר המדינה, ורשות מקומית תפטור אותו כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, והכל במידה שהדבר נוגע לשטח הקרקע ולתקופת ההגבלות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות; סעיף זה אינו גורע מהוראות כל חיקוק אחר.

{{ח:סעיף|88|בניה ונטיעה שלא בהיתר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} בנינים ומיתקנים שהוקמו או שהוחל בהקמתם ומטעים שניטעו או שהוחל בנטיעתם, בלי היתר או שלא לפיו, רשאי מנהל הרשות הממשלתית, לאחר שהתרה בכתב בבעליהם או במחזיקים בהם, לסלקם או להרסם ולגבות את ההוצאות הכרוכות בכך ממי שהקימם או נטעם; על גבייתן של ההוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, למעט {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}.

{{ח:סעיף|89|ערר|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי סירובו של מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}} ומי שעשוי להיפגע על ידי סילוקם או הריסתם של בנינים, מיתקנים או מטעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין; אין הערר מעכב את ביצוע הסילוק או ההריסה אלא אם הורה בית הדין לעכבם.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ד|סימן ד׳: פיצויים}}

{{ח:סעיף|90|פיצויים מרשות מים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} ואלה זכאים לפיצויים מרשות המים, מבלי לגרוע מזכויות על פי כל דין אחר:
{{ח:תתת|(1)}} הבעלים והחוכרים של מקרקעין שנתפסו לצמיתות על ידי רשות המים, וכן מי שהיה לו במקרקעין אלה ערב התפיסה שעבוד, עיקול או זכות אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} מי שנגרם לו נזק על ידי –
{{ח:תתתת|(א)}} שלילה זמנית של ההנאה במקרקעין או של השימוש הסביר בהם, או הפחתת ערכם של יבולים או השמדתם – אם כתוצאה מפעולות להקמת מפעל מים או לניהולו ואם כתוצאה מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלילתו של מקור מים, שפרנסתו היתה עליו, או ניתוקו ממקור מים שממנו היה מקבל מים, או החלפת מקור המים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סירוב מנהל הרשות הממשלתית לתת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}}.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) אינו גורע מזכותו של התובע פיצויים על פיו בבית הדין, לצרף לתובענתו כל עילת תביעה הנובעת מנזק שנגרם לו על ידי פעולה להקמת מפעל המים או לניהולו, או על ידי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.

{{ח:סעיף|91|פיצויים בעין}}
{{ח:ת}} הפיצויים יינתנו בכסף או על ידי העמדת מקרקעין חלופים לרשות הזכאי או על ידי הקמת מבנים או מיתקנים או על ידי סילוק פגיעות או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לשמש פיצוי מתאים לניזק.

{{ח:סעיף|91א|חישוב המועד לפיצויים|תיקון: תשכ״ה}}
{{ח:ת}} תחילת הזכות לקבלת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} מרשות המים היא מיום התפיסה או מיום גרימת הנזק, או תוך ששה חדשים מיום אישור התכנית לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72}}, הכל לפי המועד המוקדם יותר; אין סעיף זה בא לגרוע מהזכויות המוענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 79|סעיף 79}}.

{{ח:סעיף|92|סייג לפיצויים}}
{{ח:ת}} בחישוב הפיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}} לא יובאו בחשבון בנינים, מיתקנים או מטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה או נטיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיפים 84}} {{ח:פנימי|סעיף 85|או 85}}.

{{ח:סעיף|93|כללים לחישוב הפיצויים|תיקון: תשכ״א־2, תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הכספים של הכנסת, תקבע כללים לחישוב פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, לרבות הפיצויים בעין בשל תפיסת מקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יחולו על הפקעת מקרקעין ותפיסתם הכללים לחישוב הפיצויים הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)|בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943}}; לענין {{ח:חיצוני|פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור)#סעיף 12|סעיף 12 לאותה פקודה}} יראו את מועד פרסום תכנית המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} כמועד פרסום הודעה בדבר הכוונה לרכוש חזקה במקרקעין.

{{ח:סעיף|94|הכרעה בדבר הפיצויים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} באין הסכמה בין רשות המים ובין התובע פיצויים בדבר מתן פיצויים, שיעורם, צורתם ותנאי נתינתם, יכריע בית הדין. אולם אין לפנות לבית הדין אלא לאחר שהענין הובא תחילה לפני מנהל הרשות הממשלתית ולא עלה בידו, תוך שלושה חדשים מהיום שהענין הובא לפניו, להביא את הצדדים לידי הסכמה. הוראות סעיף זה יחולו גם על תנאי החכירה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 80|לסעיף 80}}.

{{ח:סעיף|95|התיישנות}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לא להיענות לתביעת פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ד|סימן זה}}, פרט לפיצויים הנובעים מתפיסה צמיתה של מקרקעין, אם לא הוגשה התביעה תוך חמש שנים לאחר שנולדה עילת התביעה או לאחר שאושרה תכנית המפעל, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, והתובע לא הראה טעם סביר לאיחור.

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ה|סימן ה׳: הספקת מים על ידי רשות מים}}

{{ח:סעיף|96|הספקה בשטח המפעל}}
{{ח:ת}} רשות מים חייבת לספק מים בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לכל הצרכנים שבשטח פעולתו של מפעל המים.

{{ח:סעיף|97|הספקה זמנית מחוץ לשטח פעולתו של המפעל|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} רשות מים רשאית, בהיתר מאת מנהל הרשות הממשלתית, לספק מים, בעצמה או על ידי ספקים אחרים, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, לצרכנים שמחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים, והיא חייבת לעשות כן על פי צו ממנהל הרשות הממשלתית; כמות המים, מחירם, תנאי הספקתם ומשך תקופת ההספקה ייקבעו בהיתר או בצו.
{{ח:תת|(ב)}} הספקת מים לצרכנים בודדים מחוץ לשטח פעולתו של מפעל המים לתקופה של יותר משלוש שנים כשהכמות המסופקת קטנה מ־10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, טעונה אישור מועצת הרשות הממשלתית, שיינתן לאחר שמיעת רשויות המים הנוגעות בדבר; ניתן אישור כאמור חייבת רשות המים או ספק מספקיה לספק מים לצרכנים הכלולים באישור ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למתן היתרים וצווים בידי מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|98|ערר}}
{{ח:ת}} הרואה עצמו נפגע על ידי היתר, צו או אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, רשאי לערור על כך לפני בית הדין.

{{ח:סעיף|99|הספקה ממושכת מחוץ לשטח המפעל}}
{{ח:ת}} הספקת מים מחוץ לשטח פעולתו של המפעל לתקופה של יותר משלוש שנים לצרכנים הנמצאים בשטח רצוף, כשהכמות המסופקת עולה על 10% מֵהֶסְפֵּק המפעל, דינה כדין שינוי במפעל כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}.

{{ח:סעיף|100|הוראות כלליות להספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית, באישור מועצת הרשות הממשלתית, ובכפוף להוראות כל חיקוק אחר, לקבוע הוראות כלליות בדברים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדידת כמות המים שרשות המים תספק לצרכניה;
{{ח:תת|(2)}} תנאים טכניים הקשורים בהספקת המים;
{{ח:תת|(3)}} אמצעים שהצרכנים יהיו חייבים לנקוט בהם כדי להבטיח שימוש יעיל וחסכוני במים שיסופקו להם וכדי למנוע בזבוז מים או זיהומם;
{{ח:תת|(4)}} סדרי הגביה של דמי המים.

{{ח:סעיף|101|התנגדות להוראות כלליות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} לא תאשר מועצת הרשות הממשלתית את ההוראות הכלליות לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לפני שנתנה לנוגעים בדבר הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.

{{ח:סעיף|102|כללים בדבר הפסקת הספקת מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשות מים תהיה רשאית להפסיק זמנית או לצמצם זמנית את הספקת המים לצרכניה.

{{ח:סעיף|103||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 3 סימן ו|סימן ו׳: העברת מפעלי מים}}

{{ח:סעיף|104|העברת מפעלים מרשות לרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} רשות מים רשאית לבוא לידי הסכם עם רשות מים אחרת או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים מזו לזו, וכן בדבר איחודם של שני מפעלים או יותר. ההסכם טעון אישור מועצת הרשות הממשלתית, ואם היתה רשות מקומית צד להסכם, גם אישור שר הפנים ככל שאישור כאמור נדרש לפי חוק אחר.

{{ח:סעיף|105|העברת מפעל לידי המדינה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, באישור הממשלה, לבוא בשם המדינה לידי הסכם עם רשות מים אזורית או רשות מקומית בדבר העברת מפעל מים אזורי לידי המדינה.

{{ח:סעיף|106|אישור הסכמים על ידי בית משפט}}
{{ח:ת}} הסכמים שנערכו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} טעונים אישור בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא שטח פעולתו של מפעל המים. בית המשפט יבדוק תחילה אם העברת המפעל עלולה לפגוע בזכויותיהם של חברים, צרכנים או נושים, ויהיה רשאי לקבוע תנאים שייראו לו להגנתן של זכויות אלה.

{{ח:סעיף|107|פרסום ותחילת תוקף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הודעה על הסכם מאושר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיפים 104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}} תפורסם ברשומות על ידי מנהל הרשות הממשלתית, ותחילת תקפה של ההעברה תהיה בתום 30 יום מיום הפרסום או מיום מאוחר יותר שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|108|כוחה של העברה}}
{{ח:ת}} העברתו של מפעל מים לפי {{ח:פנימי|פרק 3 סימן ו|סימן זה}} מעבירה לידי הנעבר את כל הנכסים, הזכויות, החובות והחיובים שהיו למעביר בקשר למפעל הנדון, אולם במידה וזכויותיהם של חברים, נושים או צרכנים של המפעל הובטחו בדרך שונה, אפשר להתנות אחרת בהסכם.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: דמי מים}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן א|סימן א׳: פיקוח על דמי מים}}

{{ח:סעיף|109|הגדרה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי מים“, לענין {{ח:פנימי|פרק 4|פרק זה}} הם: מחיר המים וכל תמורה אחרת בקשר להפקה או להספקה של מים.

{{ח:סעיף|110|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מי שמפיק או מספק מים לעצמו, לצרכן או לספק אחר – חייב למסור למנהל הרשות הממשלתית, לפי דרישתו, פרטים מלאים על דמי המים עבור המים שהוא שהוא מפיק או מספק, ודרך חישובם.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}

{{ח:סעיף|111|כללים לחישוב עלות המים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לחישוב עלות המים; כללים אלה יתבססו על עקרונות אחידים ועל העלויות הנדרשות בקשר להפקת המים, הולכתם והספקתם, לרבות ריבית, עלות ההון, שיקום תשתיות והוצאות אחרות, ורשאית מועצת הרשות הממשלתית לקבוע כללים כאמור בהתחשב באזורים ובנתונים גאוגרפיים או טופוגרפיים המשפיעים על עלויות ההפקה, ההולכה או ההספקה של המים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}

{{ח:סעיף|112|קביעת תעריפים לדמי מים ודירוגם|תיקון: תשל״ו, תשנ״ג, תש״ס, תשס״ד־3, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ו־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים תעריפים לדמי מים, בדרך כלל או לגבי מצאי סוגי המים באזור פלוני או לגבי סוג ספקים פלוני, ורשאית היא לדרג את דמי המים לפי מטרות המים, לפי השימושים במים, לפי עונות השנה או שעות היממה, בשים לב ליכולת התשלום של צרכני המים במטרה פלונית ולתצרוכת המים לאותה מטרה.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות)|כללי המים והביוב (תשלומים בעד שירותי מים וביוב במועצות אזוריות), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(א1)}} תעריפים לדמי מים כאמור בסעיף קטן (א) ייקבעו בהתבסס על הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 111|סעיף 111}}, עקרונות אחידים ארציים ונוסחאות לקביעת התעריפים ודרכי עדכונן שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), התעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ״ק, והם יתעדכנו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}.
{{ח:תת|(ג)}} תשלום לפי סעיף זה שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם לספק מים, ובמועד שבו היה עליהם לשלמו (בסעיף זה – מועד החיוב) לא שולם, ישולם בתוספת תשלומי פיגורים; מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים לענין תשלומי הפיגורים שיחולו על חוב כאמור, לרבות לענין התקופה שבשלה יהיו הרשות או הצרכן האחר חייבים בתשלומי הפיגורים.
{{ח:תת|(ד)}} לא נקבעו כללים כאמור בסעיף קטן (ג), ישולם החוב בתוספת ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל, אלא אם כן יוסכם אחרת בין הספק לרשות המקומית או לצרכן האחר, ובלבד שלא יסכימו על ריבית העולה על הריבית האמורה בסעיף קטן (ג); בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים את אופן גבייתם של תשלומים בעבור שירותי הספקת מים שמספק בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה לפי חוק זה לצרכניו, באחת או לשיעורין על פני תקופה, ואת סדרי הגבייה ובירור מחלוקות בעניין תשלומים כאמור; לעניין זה, ”בעל רישיון הפקה שהוא בעל רישיון הספקה“ – למעט בעל רישיון שהוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, רשות מקומית ורשות המים הארצית.

{{ח:סעיף|112א|עדכון|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} התברר במועד כלשהו כי שיעור השינוי של הסל הקובע מגיע ל־3.5% או יותר, יעודכנו התעריפים לדמי מים הנקבעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} לפי שיעור השינוי; חלפו ששה חדשים מיום שנקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או מיום העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, יעודכנו התעריפים לפי שיעור השינוי של הסל הקובע, אף אם לא הגיע ל־3.5%; בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הכללי“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – הממוצע לשלושה חודשים רצופים של השכר הממוצע במשק שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השינוי של הסל הקובע“ – שיעור השינוי המצטבר של שלושה אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} 35% משיעור השינוי בממוצע תעריפי החשמל לעומת ממוצע תעריפי החשמל שהיו בתוקף במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(2)}} 15% משיעור השינוי במדד השכר הידוע לעומת מדד השכר שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתתת|(3)}} 50% משיעור השינוי במדד הכללי הידוע לעומת המדד הכללי שהיה ידוע במועד ההעלאה הקודם;
{{ח:תתת}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, בהתחשב בשינויים ביחסים בין מרכיבי העלות של הפקת מים, לשנות בצו את היחס שבין המרכיבים האמורים בפסקאות (1) עד (3);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד ההעלאה הקודם“ – המועד האחרון שבו נקבעו תעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(א)}} או שבו חושב העדכון האחרון לפי סעיף קטן זה, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על תעריפי דמי המים שעודכנו לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|113|שמיעת טענות לפני קביעת תעריפים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לפני שמועצת הרשות הממשלתית תקבע תעריף לדמי מים, תיתן לספקים ולצרכנים שעליהם הוא יחול, הזדמנות להשמיע טענות והצעות בדרך שקבעה בכללים.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|114|כוחו של תעריף|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית תעריף לדמי מים לא יספק ספק מים אלא בהתאם לתעריף שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} מי ששילם לספק דמי מים למעלה מן הקבוע בתעריף רשאי, תוך שנה מיום התשלום, לדרוש החזרת העודף או לנכותו מן המגיע ממנו לספק, על אף האמור בכל הסכם.
{{ח:תת|(ג)}} נעשה הסכם בין ספק לצרכן לפני קביעת תעריף על תשלום דמי מים למטה מן הקבוע בתעריף רשאי הספק לשנות את ההסכם בהתאם לתעריף.

{{ח:סעיף|114א|הפסקת שירות בשל חוב|תיקון: תשס״ד־3}}
{{ח:תת|(א)}} ספק מים, שהרשות המקומית שילמה לו לפחות 80% מהתשלומים המגיעים לו בשל אספקת המים, לפי חשבון שהגיש לה, לא יהיה רשאי להפסיק את אספקת המים לרשות המקומית בגלל יתרת החוב המגיעה לו בשל אותו חשבון.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הרשות המקומית לא פרעה במלואם שלושה חשבונות שהגיש לה ספק המים, וסך החוב המצטבר הוא 60% או יותר מהממוצע של שלושת החשבונות האחרונים.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור רשות מקומית מחובתה לשלם את כל חובותיה בעבור המים שסופקו לה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112(ג) ו־(ד)}}.

{{ח:סעיף|115||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳: היטל הפקה ממקורות מים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|116||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ז, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|117||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|118||תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|119||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|120||תיקון: תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|121||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|122||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|123||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ג|סימן ג׳: תשלום מיוחד {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}

{{ח:סעיף|124א||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ב||תיקון: תשכ״א, תשל״ו, תשנ״ד, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ג||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ד||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ה||תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ו||תיקון: תשכ״א, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|124ז||תיקון: תשכ״א, תשנ״ט, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 4 סימן ד|סימן ד׳: הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשנ״ג}}

{{ח:סעיף|124ח|הגדרות|תיקון: תשנ״ג}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלום יתר“ – תשלום לפי חוק זה ששילם אדם בלא שחב בו או יתר תשלום ששילם אדם על סכום שהוא חב בו לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, כשהיא מחושבת, לפי הענין –
{{ח:תתת|(1)}} בתשלום לפי חוק זה – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלום יתר – מן המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזרתו בפועל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועד החיוב“ – המועד לביצוע תשלום לפי חוק זה שנקבע בהודעה לגביו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום לפי חוק זה – ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} על תשלום יתר – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|124ט|תשלומי פיגורים|תיקון: תשנ״ג, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי חוק זה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
{{ח:תת|(ב)}} דין הפרשי הצמדה וריבית, לענין גבייתם, כדין התשלום שבשלו הם נגבים.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 124א|סעיף 124א}} וכן היטל הפקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}}, שלא שולמו במועד החיוב, ישולמו בצירוף ריבית בשיעור ריבית פיגורים החשב כללי, בחישוב יומי ממועד החיוב ועד תשלומו בפועל; בסעיף קטן זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות.

{{ח:סעיף|124י|החזר תשלומי יתר|תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט, תשס״ו}}
{{ח:ת}} שילם אדם תשלום יתר ולא הוחזר לו תוך שלושים ימים מיום תשלומו, יחזירו מנהל הרשות הממשלתית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: ארגון}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א|סימן א׳: הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יא|הרשות הממשלתית למים ולביוב|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה הרשות הממשלתית למים ולביוב (בחוק זה – הרשות הממשלתית), שתהיה מופקדת על ניהול משק המים והביוב ({{ח:פנימי|פרק 5|בפרק זה}} – משק המים), ואשר תפעל בהתאם למדיניות הממשלה ובהתאם לסמכויותיה בתחום משק המים לפי הוראות חוק זה וכל דין אחר.

{{ח:סעיף|124יב|תקציב הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות הממשלתית ייקבע בחוק התקציב השנתי, בסעיף תקציב נפרד, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|החוק האמור}}, יהיה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|124יג|עסקאות הרשות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית מורשה, יחד עם חשב הרשות הממשלתית, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|124יד|עובדי הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} עובדי הרשות הממשלתית יהיו עובדי המדינה, והם יפעלו לפי הוראות מנהל הרשות הממשלתית ובפיקוחו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א1|סימן א׳1: מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124טו|מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לרשות הממשלתית תהיה מועצה, המורכבת משמונה חברים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 124יט|סעיף 124יט}}, והוא יהיה יושב ראש המועצה;
{{ח:תתת|(2)}} המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
{{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(4)}} המנהל הכללי של משרד הפנים;
{{ח:תתת|(5)}} המנהל הכללי של משרד התשתיות הלאומיות;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
{{ח:תתת|(7)}} שני נציגי ציבור שמונו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 124טז|סעיף 124טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} כל אחד מהמנויים בפסקאות (2) עד (6) בסעיף קטן (א) רשאי למנות נציג מטעמו שיהיה חבר הרשות הממשלתית במקומו, ובלבד שהוא עובד משרדו בדרגת סגן מנהל כללי ומעלה.

{{ח:סעיף|124טז|נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה את שני נציגי הציבור במועצת הרשות הממשלתית, אחד לפי המלצת שר התשתיות הלאומיות, ואחד לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הפנים לאחר שנועצו בשר התשתיות הלאומיות ({{ח:פנימי|פרק 5 סימן א1|בסימן זה}} – נציג הציבור).
{{ח:תת|(ב)}} כשיר להתמנות כנציג הציבור מי שמתקיימים בו תנאי הכשירות לכהן כיושב ראש דירקטוריון בחברה ממשלתית כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}.
{{ח:תת|(ג)}} נציג הציבור יתמנה לתקופה של שלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה.
{{ח:תת|(ד)}} נציג הציבור יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר או לשרים שהמליצו על מינויו כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – השר הממליץ);
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והשר הממליץ החליט להעביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת השר הממליץ, בשל חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר במועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(4)}} השר הממליץ קבע כי חדל להתקיים לגביו תנאי מתנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(5)}} נתמנה כעובד המדינה;
{{ח:תתת|(6)}} השר הממליץ קבע, בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי.
{{ח:תת|(ה)}} נציג הציבור שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי בן משפחתו או על ידי תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי ענין בו, בענין העומד לדיון במועצת הרשות הממשלתית, יודיע על כך בכתב ליושב ראש המועצה מיד לאחר שנודע לו שהענין עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה באותו ענין, ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת לענין האמור או הקשורה עמו; בסעיף קטן זה, ”בן משפחה“ ו”בעל ענין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|124יז|תפקידי מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} תפקידי מועצת הרשות הממשלתית הם כמפורט בחוק זה ובכל דין אחר, ובין השאר:
{{ח:תתת|(1)}} הסדרת משק המים, פיתוחו ופיקוח עליו;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע מדיניות הממשלה שיש לה השלכות על משק המים;
{{ח:תתת|(3)}} קביעת כללים למתן רישיונות לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת תעריפים והיטלים לשימושי המים השונים;
{{ח:תתת|(5)}} קביעת כללים בדבר הפקת מים, הספקתם, כמותם, איכותם, מחירם, השימוש בהם במסגרת מטרות המים, ואירוע פגיעה במים;
{{ח:תתת|(6)}} קביעת תקנים לטיפול במי שפכים;
{{ח:תתת|(7)}} פיקוח על רשות המים הארצית ורשויות המים האזוריות;
{{ח:תתת|(8)}} סיוע לשר התשתיות הלאומיות במילוי תפקידו כשר היוזם לענין אמנות בין־לאומיות בנושא מים.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים), התשע״ח–2017}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} אין בתפקידי מועצת הרשות הממשלתית המפורטים בפסקאות (5) ו־(6) בסעיף קטן (א), כדי להקנות לה סמכויות בענינים שלגביהם מוקנות סמכויות לאחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}.

{{ח:סעיף|124יח|סדרי עבודתה של מועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקיים ישיבה אחת לחודשיים, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} המנין החוקי בישיבת מועצת הרשות הממשלתית הוא שלושה חברים לפחות, וביניהם מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} החלטות הרשות הממשלתית יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה.
{{ח:תת|(ד)}} מועצת הרשות הממשלתית תיתן לציבור ולכל גורם הנוגע בדבר הזדמנות נאותה להביא לפניה את עמדתם בנוגע לכללים שבדעתה לקבוע, בדרך שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ה)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א2|סימן א׳2: מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|124יט|מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה, על פי הצעת שר התשתיות הלאומיות, תמנה את מנהל הרשות הממשלתית, שיהיה אחראי לניהול משק המים, בהתאם למדיניות הממשלה, ובכפוף להנחיות, להוראות ולכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית יהיה עובד המדינה; תקופת כהונתו של המנהל תהיה חמש שנים ואפשר לחזור ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת, של שלוש שנים.

{{ח:סעיף|124כ|כשירות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} כשיר להתמנות כמנהל הרשות הממשלתית אזרח ישראלי ותושב ישראל שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא בעל תואר אקדמי בתחום עיסוקה של הרשות הממשלתית, מאת מוסד מוכר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:תת|(2)}} הוא בעל ניסיון מצטבר של חמש שנים בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי.

{{ח:סעיף|124כא|הפסקת כהונה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה לא תפסיק את כהונתו של מנהל הרשות הממשלתית אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 7|סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.

{{ח:סעיף|124כב|ממלא מקום למנהל הרשות שהושעה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} השעתה הממשלה את מנהל הרשות הממשלתית, תמנה לו, בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 124יט|בסעיף 124יט}}, ממלא מקום שמתקיימים בו תנאי הכשירות הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 124כ|סעיף 124כ}}, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של מנהל הרשות הממשלתית לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|124כג|דוח מנהל הרשות הממשלתית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית יגיש אחת לשנה לפחות, דין וחשבון על פעולותיו (בסעיף זה – דוח שנתי); הדוח השנתי יוגש לממשלה, ולמועצת הרשות הממשלתית, וכן לוועדת הכלכלה של הכנסת, שתדון בו.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן א3|סימן א׳3: מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|125|מועצת המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הממשלה תמנה מועצה ארצית שתייעץ לשר התשתיות הלאומיות בשאלות של מדיניות מים (בחוק זה – מועצת המים); הודעה על מינוי המועצה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|126|הרכב מועצת המים|תיקון: תשכ״ה, תשס״ג, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת המים תהיה של לא פחות מ־27 ולא יותר מ־39 חברים, ובהם שר התשתיות הלאומיות שיהיה יושב ראש המועצה, מנהל הרשות הממשלתית שיהיה סגן יושב ראש המועצה, נציגי ציבור, נציגי ממשלה ונציג ההסתדרות הציונית העולמית ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} מספרם של נציגי הציבור במועצת המים יהיה לא פחות משני שלישים מחברי המועצה ומספרם של נציגי הממשלה עם נציג ההסתדרות הציונית העולמית לא יעלה על שליש מחברי המועצה.
{{ח:תת|(ג)}} בין נציגי הציבור יהיו נציגי צרכנים שיתמנו בשים לב להיקף הצריכה למטרות המים השונות, ונציגי ספקים, ובלבד שמספר נציגי הצרכנים לא יהיה פחות ממחצית כל חברי המועצה ובהם יהיה נציג אחד של הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה לפי הצעת השר לאיכות הסביבה, מתוך רשימת מועמדים שיגישו גופים אלה; לענין זה, ”הגופים הציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה)#תוספת|בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שענינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002}}.

{{ח:סעיף|127|כהונת החברים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} חבר מועצת המים, פרט לשר התשתיות הלאומיות ולמנהל הרשות הממשלתית, יתמנה לתקופה של שלוש שנים ויכהן עד שימונה חבר תחתיו ואפשר לחזור ולמנותו.
{{ח:תת|(ב)}} פעולה של מועצת המים או של ועדה מועדותיה לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|128|כינוסי המועצה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות יכנס את מועצת המים לפי הצורך או לפי דרישתם של שליש מחבריה אך לפחות אחת לחדשיים, ובשנה הראשונה לשתים עשרה ישיבות, לפחות.
{{ח:תת|(ב)}} שר התשתיות הלאומיות יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, פרט לישיבות שיכנס לפי דרישת חבריה.

{{ח:סעיף|129|סדרי עבודה}}
{{ח:ת}} מועצת המים תקבע בעצמה את סדרי העבודה שלה ושל ועדותיה, לרבות המנין החוקי בישיבותיהן, במידה שהדבר לא נקבע בתקנות;
{{ח:ת}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם מועצת המים.

{{ח:סעיף|130||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|131|ועדות אזוריות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים רשאית, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לבחור ועדות אזוריות שחבריהן יהיו חברי המועצה ושאינם חברי המועצה ובלבד שמספרם של הראשונים יהיה גדול משל האחרונים. מועצת המים אינה רשאית לאצול לועדה אזורית מסמכויותיה אלא בענינים הנוגעים לאותו אזור.

{{ח:סעיף|132|ועדות אספקה|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת המים תמנה, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, ובהתחשב עם הגורמים השונים בחקלאות, ועדה לאספקת מים לחקלאות שתדון בענינים הקשורים להספקת מים לחקלאות, ולשימוש במים למטרה זו, וכן ועדת אספקה למטרות מים אחרות, שתדון בהספקת מים והשימוש בהם למטרות האחרות. חבר ועדת אספקה יכול להיות מי שאינו חבר המועצה.

{{ח:סעיף|133|ועדת תכנון|תיקון: תשכ״ה, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות, על פי הצעת מועצת הרשות הממשלתית, ימנה ועדה של לא יותר מ־11 חברים להיות ועדת תכנון לבדיקתן של תכניות מפעל לפי הוראות חוק זה או תכניות מפעלי מים גדולי היקף אחרות שנקבעו לכך על ידי שר התשתיות הלאומיות או מנהל הרשות הממשלתית; הודעה על מינוי הועדה, על הרכבה ועל כל שינוי בה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת התכנון תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, לרבות המנין החוקי בישיבותיה במידה שהדבר לא נקבע בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} פעולה של ועדת התכנון לא תיפסל מחמת זאת בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של חבר מחבריה פנוי מכל סיבה שהיא.

{{ח:סעיף|134|נציגות צרכנים בפני רשות מים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות רשאי, בצו ברשומות, להקים ליד רשות מים אזורית מועצה שמתפקידה לייצג את הצרכנים של רשות המים לפניה ולפני מועצת המים (להלן – נציגות צרכנים).
{{ח:תת|(ב)}} נציגות צרכנים תהיה רשאית להביא טענות והצעות לפני רשות המים בכל הנוגע לפיתוחו והרחבתו של מפעל המים ובכל הנוגע להספקת מים ממנו, ורשות המים חייבת לתת לנציגות הצרכנים הזדמנות להשמיע בפניה טענות והצעות לפני כל החלטה על פיתוח המפעל ועל שינוי תנאי הספקת המים ממנו.

{{ח:סעיף|135|נציגות צרכנים בפני ועדה אזורית|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הוקמה לאזור פלוני ועדה אזורית של מועצת המים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 131|לסעיף 131}}, רשאי שר התשתיות הלאומיות, בצו ברשומות, להקים נציגות צרכנים באותו אזור שמתפקידה לייצג את צרכני האזור לפני הועדה האמורה ולפני מועצת המים.

{{ח:סעיף|136|הרכב נציגות הצרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} נציגות צרכנים תהא מורכבת מנציגי הרשויות המקומיות, פרט לאלה שהוסמכו כרשויות מים, מנציגי תאגידים המספקים מים בתמורה והמקבלים מצדם מים מרשות המים ומנציגי ארגונים חקלאיים ותעשייתיים. שר התשתיות הלאומיות רשאי לצרף לנציגות צרכנים נציג של צרכני מים – שלדעתו מטרת המים שלהם אינה מיוצגת על ידי שאר חברי הנציגות.

{{ח:סעיף|137|הרכבה וסדרי עבודתה של נציגות צרכנים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} הרכבה של נציגות צרכנים וסדרי עבודתה ייקבעו בצו שהקים את נציגות הצרכנים, והיא תכונס על ידי מנהל הרשות הממשלתית, או מי שמנהל הרשות הממשלתית הרשהו לכך בכתב.

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ב|סימן ב׳: נציב המים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|138||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|139||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ג|סימן ג׳: בית דין לעניני מים}}

{{ח:סעיף|140|הקמת בית דין, תחום שיפוטו וסמכותו}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים, בצו, בית דין או בתי דין לעניני מים ויקבע מקום מושבם ואזור שיפוטם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים)|צו המים (הקמת בית דין לעניני מים), תש״ך–1959}} (ק״ת תש״ך, 245), מוקם בית דין לעניני מים בחיפה; מקום מושבו הוא בית המשפט המחוזי בחיפה ואזור שיפוטו – כל שטח המדינה.}}
{{ח:תת|(ב)}} בית הדין יהיה מוסמך לדון, בנוסף לענינים המסורים לו לפי חוק זה, בכל הענינים המסורים לשיפוטה והכרעתה של ועדת שפיטה לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.

{{ח:סעיף|141|הרכב בית הדין|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית דין לעניני מים (בחוק זה – בית דין) ידון בשלושה; שופט שנתמנה על ידי שר המשפטים ושני נציגי ציבור מתוך רשימה שנערכה על ידי שר התשתיות הלאומיות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית ועם ארגונים של רשויות מקומיות.
{{ח:תת|(ב)}} נציגי הציבור אשר ידונו בענין פלוני ייקבעו על ידי נשיא בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא מקום מושבו של בית הדין.
{{ח:תת|(ג)}} השופט הוא אב בית הדין.

{{ח:סעיף|142|סמכות אב בית הדין}}
{{ח:תת|(א)}} בהסכמת בעלי הדין רשאי אב בית הדין, כדן יחידי, לשמוע אותם ולתת תוקף של פסק דין להסכם פשרה ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} אב בית הדין רשאי, כדן יחידי, לתת צווי ביניים וצווי עיכוב.

{{ח:סעיף|143|סמכות בית הדין}}
{{ח:ת}} בתחום סמכותו יהא כוחו של בית הדין ככוחו של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|144|ראיות}}
{{ח:ת}} בית הדין רשאי, מטעמים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה מתקבלת בבית משפט.

{{ח:סעיף|145|החלטות בית הדין}}
{{ח:ת}} בית דין הדן בערר, רשאי לאשר את ההחלטה או הפעולה שעליהן עוררים, בשינויים או בלי שינויים, או לבטלה, וכן לתת צווי ביניים.

{{ח:סעיף|146|ערעור והוצאה לפועל}}
{{ח:ת}} פסק דין והחלטה אחרת של בית הדין ניתנים לערעור ולהוצאה לפועל כפסק דין והחלטה אחרת של בית משפט מחוזי במשפט אזרחי.

{{ח:סעיף|147|תקנות בית הדין}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין לפני בית הדין, לרבות מועדי העררים, במידה שלא נקבעו בחוק זה, קיום ישיבות בית הדין מחוץ למקום מושבו, הערעורים על החלטותיו והאגרות שמשתלמות בבית הדין, וכן רשאי הוא לקבוע את השכר שישתלם לנציגי הציבור בבית הדין.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו)|תקנות המים (סדרי הדין לפני בית הדין לעניני מים ובערעורים על החלטותיו), תשכ״ו–1966}}.}}

{{ח:קטע3|פרק 5 סימן ד|סימן ד׳: פנקס המים}}

{{ח:סעיף|148|הנהלת פנקס המים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ינהל פנקס מים שבו יירשמו הקביעות והקציבות לפי חוק זה, והזכויות לשימוש במים שהוכרו על פיו (להלן – פנקס המים).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים בדבר הנהלת פנקס המים, הפרטים שייכללו בו והגשת ההתנגדויות לרישומים שנעשו בו.

{{ח:סעיף|149|הפנקס ראיה לכאורה}}
{{ח:ת}} הפרטים שנרשמו בפנקס המים ישמשו הוכחה לכאורה לאמיתותם.

{{ח:סעיף|150|עיון בפנקס}}
{{ח:ת}} פנקס המים יהיה פתוח לעיון לכל דורש ללא תשלום.

{{ח:סעיף|150א|דיווח על הקצאת מים לערכי טבע ונוף|תיקון: תשס״ד־2, תשס״ו}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ימסור לועדת הכלכלה של הכנסת, עד ה־1 במאי של כל שנה, הודעה בדבר כמות המים שהוחלט להקצות במהלך אותה שנה למטרה של ערכי טבע ונוף, לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(6)}}; חל במהלך השנה שינוי בכמות המים המוקצית למטרה האמורה – ימסור מנהל הרשות הממשלתית הודעה גם על השינוי.

{{ח:קטע2|פרק 5א|פרק חמישי א׳: עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150ב|עיצום כספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 100,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד, למעט רשות המים הארצית – בסכום של 200,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפק מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 150,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} מפיק מים או ספק מים שהפר צו שנתן לו מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון הפקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שהפיק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון הספקה שלא דיווח לרשות המים הארצית על מים שסיפק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33א|סעיף 33א(א)}}.
{{ח:תת|(ג)}} הפרה רשות המים הארצית הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל הרשות הממשלתית להטיל עליה עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, בסכום של 250,000 שקלים חדשים:
{{ח:תתת|(1)}} הפיקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} סיפקה מים בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} לא שילמה לבעל רישיון הפקה בעד הפקת מים, לא חייבה בעל רישיון הפקה שהוא גם בעל רישיון הספקה לשלם בעד הספקת מים או לא גבתה ממנו את החיוב האמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(1)}}; לעניין זה, יראו את רשות המים הארצית כמי שגבתה את החיוב כאמור אם מיצתה את הליכי הגבייה בהתאם לכללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|הסעיף האמור}};
{{ח:תתת|(4)}} לא ניהלה רישום של כמויות המים שהופקו בידי בעל רישיון הפקה או שסופקו בידי בעל רישיון הספקה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא דיווחה למנהל הרשות הממשלתית על חיובים שחייבה, על סכומים שגבתה או על כמויות המים שהופקו ושסופקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(ב)(3)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפרה הוראה של מנהל הרשות הממשלתית לתיקון ליקוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא מסרה ידיעה או מסמך שנדרשה למסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(2)}}.

{{ח:סעיף|150ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל הרשות הממשלתית יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ב|אותו סעיף}}, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל הרשות הממשלתית, בין השאר, את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – המעשה), המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}};
{{ח:תתת|(4)}} הסמכות להוסיף על סכום העיצום הכספי בשל הפרה נמשכת או הפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ו|סעיף 150ו}}, והמועד שממנו יראו הפרה כהפרה נמשכת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 150ו|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף|150ד|זכות טיעון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ג|סעיף 150ג}} רשאי לטעון את טענותיו לפני מנהל הרשות הממשלתית, בכתב או בעל פה, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית, לעניין הכוונה להטיל עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה, ורשאי מנהל הרשות הממשלתית להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

{{ח:סעיף|150ה|החלטת מנהל הרשות הממשלתית ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ז|סעיף 150ז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט מנהל הרשות הממשלתית לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן ואת התקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה, לפי סעיף קטן (ב), יפרט מנהל הרשות הממשלתית את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150ד|סעיף 150ד}}, בתוך התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 150ד|באותו סעיף}}, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום אותה תקופה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|150ו|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכה ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|150ז|סכומים מופחתים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאית לקבוע בכללים מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}}, ובשיעורים שתקבע.

{{ח:סעיף|150ח|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה(ד)}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב; הוגש ערעור לבית משפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, ועוכב תשלומו של העיצום הכספי בידי מנהל הרשות הממשלתית או בית המשפט – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} יתעדכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על סכומי העיצום הכספי המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|150ט|המועד לתשלום העיצום הכספי ופריסת תשלומו|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150ה|בסעיף 150ה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, על פי בקשתו של המפר, להחליט על פריסת התשלום של העיצום הכספי, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת מנהל הרשות הממשלתית על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (ב) כבטלה, ועל יתרת התשלום של העיצום הכספי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150י|סעיף 150י}}.

{{ח:סעיף|150י|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק 5א|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|150יא|גבייה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|150יב|עיצום כספי בשל הפרה לפי חוק זה ולפי חוק אחר|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|150יג|ערעור|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} על החלטה סופית של מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך מנהל הרשות הממשלתית או שבית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, והורה על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד ליום החזרתו.

{{ח:סעיף|150יד|פרסום|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל מנהל הרשות הממשלתית עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל;
{{ח:תתת|(4)}} אם הופחת העיצום הכספי – הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום הכספי ושיעורי ההפחתה;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(6)}} שמו של המפר – ככל שהמפר הוא תאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש ערעור לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יג|סעיף 150יג}}, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), רשאי מנהל הרשות הממשלתית לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם מנהל הרשות הממשלתית פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד – לתקופה של שנתיים; בפרסום כאמור יישם מנהל הרשות הממשלתית אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי למנוע, ככל האפשר, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף זה לאחר שחלפה התקופה האמורה בסעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ו)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע בכללים דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה.

{{ח:סעיף|150טו|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי, לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, המנויות {{ח:פנימי|סעיף 150ב|בסעיף 150ב}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} שלח מנהל הרשות הממשלתית למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו מנהל הרשות הממשלתית הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}} בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|150טז|כללים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק 5א|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 5ב|פרק חמישי ב׳: סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}

{{ח:סעיף|150יז|מינוי מפקחים של הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי למנות, מבין עובדי הרשות הממשלתית, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה ({{ח:פנימי|פרק 5ב|בפרק זה}} – מפקחים); הודעה על הסמכת מפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידו, יהיו למנהל הרשות הממשלתית כל הסמכויות הנתונות למפקח לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|150יח|תנאים למינוי|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לא ימונה מפקח לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יז|סעיף 150יז}}, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת מנהל הרשות הממשלתית, להיות מפקח;
{{ח:תת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים והשר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|150יט|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} לערוך מדידות, לרבות מדידת כמות המים או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
{{ח:תת|(4)}} לפעול לשם חשיפת מקורות מים על ידי איתור מקור המים או המערכות להספקת המים אל וממקור המים;
{{ח:תת|(5)}} לבצע מדידת תפוקתם ותכונותיהם של מקורות מים, וכן לבצע בדיקה של מיתקני מדידה, בדיקת קרקע, צמחייה ותנאים מקומיים אחרים לשם קביעת הצריכה במים;
{{ח:תת|(6)}} להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תת|(7)}} לבצע פעולה לשמירה על המים, לרבות סגירה של מקור מים, ניתוק או סילוק של כל מיתקן הפוגע בשמירה על המים או ניתוק מקור כוח למיתקן כאמור.

{{ח:סעיף|150כ|זיהוי מפקח|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה חתומה בידי מנהל הרשות הממשלתית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|150כא|הרשאה לביצוע פעולות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} פעולות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(7)}}, למעט סגירה של מקור מים בשל חריגה מכמויות המים שנקבעו ברישיון וכן פעולה לחשיפת מקור מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 150יט|סעיף 150יט(4)}}, לא ייעשו, אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עושה הפעולה סבר שיש חשש ממשי כי אם לא תינקט פעולה תיגרם פגיעה בהספקת המים, באיכותם או ביכולת של מקור או תשתית המים לשמש לייעודם או שיש חשד לביצועה של עבירה על הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך, ובלבד שהוא עובד הרשות הממשלתית בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות או הממונה הבכיר על האכיפה ברשות הממשלתית, הכפוף ישירות למנהל הרשות הממשלתית, הורה על ביצוע הפעולה.

{{ח:סעיף|150כב|הסדרת הפיקוח והאכיפה כלפי המדינה ומוסדותיה|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי המדינה ומוסדותיה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעשה מפקח שימוש בסמכויותיו לפי {{ח:פנימי|פרק 5ב|פרק זה}} כלפי מערכת הביטחון, אלא לאחר שעבר התאמה ביטחונית כפי שנקבעה בכללים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|סעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו;
{{ח:תתתת|(2)}} צבא הגנה לישראל;
{{ח:תתתת|(3)}} יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
{{ח:תתתת|(4)}} מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}}, שאינם יחידות כאמור בפסקה (3), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם לשר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
{{ח:תתת|(5)}} משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת על עדים.

{{ח:סעיף|150כג|סמכויות לשמירה על המים|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית, וכן כל אחד מהמפורטים להלן אם מנהל הרשות הממשלתית הסמיכו לכך בכתב, רשאים, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לעשות פעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 150יט|בסעיף 150יט(4) עד (7)}}:
{{ח:תתת|(1)}} עובד ברשות הממשלתית או עובד במשרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים שהם עובדי המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} עובד המדינה במשרד ממשלתי אחר – בהסכמת השר הממונה על אותו משרד;
{{ח:תתת|(3)}} עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועובד של רשות המים הארצית לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|סעיף 46}} – בהסכמת ראש הגוף שהעובד שייך אליו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 150יח|סעיף 150יח}}, לעניין תנאים למינוי והוראות {{ח:פנימי|סעיף 150כ|סעיפים 150כ}} {{ח:פנימי|סעיף 150כב|ו־150כב}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין הסמכה והפעלת סמכויות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} על עובד של רשות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 20יב|בסעיף 20יב}} ועל עובד רשות המים הארצית שהוסמך לפי סעיף זה, אשר לא חל עליו חיקוק הקובע שיפוט משמעתי לעובדים, יחולו הוראות הדין המשמעתי החל על עובד המדינה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}} (בסעיף זה – חוק המשמעת), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 17|סעיף 17 לחוק המשמעת}}, יהיו עבירות אלה עבירות משמעת: שימוש לרעה בסמכות שניתנה מכוח תפקיד, אי־ענידת תג זיהוי, אי־מילוי חובת הזדהות או מסירת פרטי זהות כוזבים, והתחזות לבעל סמכות אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה יתקיים בידי דן יחיד; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להסמיך כדן יחיד את עובד הרשות הממשלתית, ובלבד שהוא בדרגת סגן מנהל כללי לכל הפחות;
{{ח:תתת|(3)}} הליך משמעתי לפי סעיף קטן זה ייעשה בהתאם להוראות הקבועות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#פרק 6|בפרק השישי של חוק המשמעת}}, ככל שהן נוגעות לעניין; מועצת הרשות הממשלתית תקבע בכללים הוראות נוספות בהתאם לעקרונות הקבועים {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|באותו החוק}} בשינויים המחויבים, לרבות בעניינים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סדרי דין וראיות בהליך לפני דן יחיד, ובכלל זה המוסמכים לפתוח בהליך לפני דן יחיד, אופן הזימון להליך ומימוש זכות הטיעון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אמצעי משמעת שדן יחיד רשאי להטיל מבין אלה: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה וקנס, ובלבד שלא יעלה על החלק השנים עשר ממשכורתו החודשית הרגילה של העובד לתקופה של שישה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הליך ערר על החלטותיו של דן יחיד לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(4)}} דן יחיד יודיע לתובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 14|בסעיף 14 לחוק המשמעת}} שהסמיך נציב שירות המדינה לעניין זה, על החלטותיו לפי סעיף קטן זה;
{{ח:תתת|(5)}} אין בהוראות סעיף קטן זה או בנקיטת אמצעי משמעת לפיו כדי למנוע העמדה לדין משמעתי של עובד שסעיף קטן זה חל עליו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}}, ובלבד שאם הועמד לדין כאמור, יבוטלו אמצעי המשמעת שהוטלו עליו לפי סעיף קטן זה; הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק המשמעת}} יחולו לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
{{ח:תתת}} הסמכויות של השר הממונה על העובד ושל מנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|החוק האמור}} יהיו נתונות, לגבי עובד שסעיף קטן זה חל עליו, לראש הגוף שבו מועסק העובד, למנהל הכללי של אותו גוף ולמנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(6)}} כללים לפי פסקה (3) יותקנו על ידי מועצת הרשות הממשלתית, לאחר התייעצות עם שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק ששי: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|151|מים לשתיה וכדומה}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה אינן פוגעות בנוהג לקחת באקראי מים בכלי לשתיה, להשקאת בעלי חיים ולהפעלת כלי רכב, ובלבד שלא תוסג רשות היחיד.

{{ח:סעיף|152|שמירת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט}}}}
{{ח:ת}} אין הוראות חוק זה גורעות מכל זכות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט#סעיף 45|סעיף 45 לחוק הנפט, תשי״ב–1952}}.

{{ח:סעיף|153|השהיית פעולות}}
{{ח:ת}} כל מקום שבחוק זה ניתנת לבית הדין סמכות לצוות על עיכוב של פעולה לא תבוצע הפעולה במשך חמישה ימים אלא מאז שהודיעו לנוגע בדבר כי עומדים לבצעה.

{{ח:סעיף|154|מסירת הודעות|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי מועצת הרשות הממשלתית, מנהל הרשות הממשלתית או רשות מים או כל רשות אחרת שהוקמה לפי חוק זה, היא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון; לא נודע מענו של אותו אדם, תפורסם ההודעה בעתונים יומיים.

{{ח:סעיף|154א|פרסום|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות הממשלתית תפרסם באתר האינטרנט שלה את התקנות והכללים לפי חוק זה, המתפרסמים ברשומות, וכן את הדוח השנתי האמור {{ח:פנימי|סעיף 124כג|בסעיף 124כג}}.

{{ח:סעיף|155|קביעת אזורים|תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} קביעת תחומי האזורים הדרושים לביצוע חוק זה, תיעשה על ידי מועצת הרשות הממשלתית, בכללים, אם אין בחוק זה הוראה אחרת לענין זה.

{{ח:סעיף|155א|ערבויות של בעל רישיון|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לפי כללים שקבעה מועצת הרשות הממשלתית, ואם לא נקבעו כללים כאמור – באישור מועצת הרשות הממשלתית, לדרוש ממי שמבקש רישיון לפי חוק זה או מהמבקש לחדשו, ערבות בתנאים שעליהם יורה, כתנאי למתן הרישיון או לחידושו, אם ראה כי הדבר נדרש לשם הבטחת תשלומים שנקבעו לפי חוק זה או לשם הבטחת רציפות הספקת או הפקת המים, ובלבד שסכום הערבות הנדרשת מבעל רישיון הפקה או בעל רישיון הספקה לא יעלה על מכפלת כמות המים הקבועה ברישיונו ב־5 אגורות; לעניין זה, ”תנאים“ – לרבות סכום הערבות, נוסח ההתחייבות שנכללת בכתב הערבות, התנאים למימושה של הערבות ודרכי מימושה בידי מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לקבוע כללים לפי סעיף קטן (א) לכל בעלי הרישיון לפי חוק זה או לסוגים מסוימים שלהם, ורשאית היא לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של בעלי רישיון כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהומצאו לפי סעיף קטן (א), והכספים שהתקבלו במימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשעבוד.

{{ח:סעיף|156|עונשין|תיקון: תשל״ב, תשנ״א, תשס״ו, תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אדם שעשה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|הסעיפים 9}}, {{ח:פנימי|סעיף 9א|9א}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}} לאחר שנמסרה לו התראה ממנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(2)}} עבר על הוראה כללית של רשות מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}} לאחר שנמסרה לו התראה מרשות המים;
{{ח:תתת|(3)}} עבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 84|הסעיפים 84}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85}}, {{ח:פנימי|סעיף 96|96}}, {{ח:פנימי|סעיף 110|110}}, {{ח:פנימי|סעיף 114|114(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 122|ו־122}};
{{ח:תתת|(4)}} עבר על צו או הוראה של מנהל הרשות הממשלתית שניתנו לו לפי הוראה מהוראות חוק זה;
{{ח:תתת|(5)}} הפריע למנהל הרשות הממשלתית, לרשות המים או מי שפועל בשמם בביצוע פעולותיהם לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(6)}} {{ח:הערה|(נמחקה),}}
{{ח:תת}} דינו – קנס 3000 לירות ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 100 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל עבירה לפי סעיף קטן (א) ועבר אותה עבירה פעם נוספת, דינו – קנס 6000 לירות, ואם העבירה היתה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} אדם שעבר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|הסעיפים 23}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}}, ועל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}}, דינו – מאסר 3 חדשים או קנס 6000 לירות, ואם היתה העבירה עבירה נמשכת – קנס נוסף של 200 לירות לכל יום שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ד)}} קנס שהוטל עקב הפעלת סמכות בידי עובד של רשות מקומית, בשל עבירה לפי חוק זה שנעברה בתחומה, ישולם לקופת אותה רשות מקומית, והיא לא תשתמש בו אלא לשם שיפור ולפיתוח משק המים בתחומה.

{{ח:סעיף|157|ביטול|תיקון: תש״ך}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} הסעיפים הבאים של המג׳לה – 1235 עד 1239, 1251, 1262, 1263, 1264, 1268, 1269, 1280 עד 1288, 1290, 1291, 1321 עד 1327.
{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק הקרקעות העותומני}}.}}
{{ח:תת|(3)}} פקודת חקירת המים, 1938.
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}
{{ח:תת|(5)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות|בחוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957}}.}}

{{ח:סעיף|158|תיקונים}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחולו לענין מים הסעיפים 1015 ו־1234 של המג׳לה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|הנוסח שולב בפקודת המועצה החקלאית הכללית, תש״ח–1948.}}

{{ח:סעיף|159|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ו, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} שר התשתיות הלאומיות ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, למעט בענינים שבהם מוסמכת מועצת הרשות הממשלתית, לפי חוק זה, לקבוע כללים.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאית, לקבוע, בכללים, אגרות בעד הגשת בקשות לרישיונות ולהיתרים לפי חוק זה; על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|160|הוראות מעבר לענין ביטול קרן האיזון|תיקון: תשנ״ט, תשס״ו, [הודעות]}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} קרן האיזון, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|בסימן ב׳ לפרק רביעי}} כנוסחו ביום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) (להלן – הדין הקודם), תחדל לפעול בתוך 60 ימים מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) (להלן – היום הקובע), ואולם לא ייגבו היטלי איזון ולא יינתנו הענקות מקרן האיזון, בשל התקופה שמהיום הקובע ואילך.
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שנותרו לזכות הקרן ביום הקובע וטרם הוצאו, וכן כל הנכסים והזכויות העומדים לזכות הקרן, יועברו לאוצר המדינה בתוך 60 ימים מהיום הקובע.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, בשל התקופה שעד היום הקובע, לגבי נכסים, זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות של קרן האיזון לפי הסכמים, התקשרויות, עסקאות ולפי כל דין, תבוא המדינה במקום הקרן, והוראות הדין הקודם ימשיכו לחול לענין חיוב בהיטלים והזכות להענקות בשל התקופה שעד היום הקובע; ואולם אין בהעברת החובות וההתחייבויות של קרן האיזון למדינה, לרבות העברת תביעות תלויות ועומדות נגדה, כדי להטיל על המדינה חובת תשלום מעבר לסך כל הסכומים, הנכסים והזכויות שהועברו אליה מהקרן.
{{ח:תתת|(4)}} שר התשתיות הלאומיות ושר האוצר, רשאים להורות בכל ענין שיידרש לשם הסדרת סיום פעילות קרן האיזון.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע כללים למענקים שישולמו מתוך הסכומים שהועברו מקרן האיזון כאמור בסעיף קטן (א) וסכומים נוספים, בכפוף לסכומים שיתוקצבו לענין זה בתקציב המדינה, בחוק תקציב שנתי, וזאת למטרות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקמה של מפעלים ומיתקנים ליצירה ופיתוח של מקורות מים נחותי איכות, שישמשו להמרה של מים שפירים;
{{ח:תתת|(2)}} השבחת מים שנפסלו או שעומדים להיפסל מלשמש כמקור מי שתיה, על מנת לאפשר המשך השימוש בהם כמי שתיה;
{{ח:תתת|(3)}} תמיכה במפיקי מים שעלות המים שלהם, לרבות היטל ההפקה – אם הוטל עליהם, עולה על שיעור שנקבע בכללים האמורים.
{{ח:תת|(ג)}} עד קביעת היטל הפקה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק 4 סימן ב|סימן ב׳ לפרק רביעי}}, החל ביום ט״ו בשבט התשנ״ט (1 בפברואר 1999), ישלמו מפיקי מים ממקורות המים השפירים באקויפר החוף, לפי מטרות המים, היטלי הפקה בסכומים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} מים לצריכה חקלאית – 15.0 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(2)}} מים לצריכה תעשייתית – 26.3 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תתת|(3)}} מים לצריכה ביתית – 61.2 אגורות למ״ק {{ח:הערה|(נכון ליום 1.2.2000)}};
{{ח:תת}} עדכון ההיטלים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ייעשה בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, בשינויים המחויבים לפי הענין.

{{ח:סעיף|161|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, לא יאוחר מ־31 במרס מדי שנה –
{{ח:תת|(1)}} בתקופה של חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|חוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}} (בסעיף זה – יום התחילה) – על התקדמות יישום המהלך של העברת הפקת המים למשטר תעריפי מבוסס עלות לפי עקרונות אחידים בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 111|לסעיפים 111}} {{ח:פנימי|סעיף 112|ו־112}}, וכן על אודות השלכות היישום על תעריפי המים לחקלאות ולצרכן הביתי;
{{ח:תת|(2)}} לאחר שחלפו חמש שנים מיום התחילה – על מצב משק המים, לרבות מצב משק המים לחקלאות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה: גוף ציבורי|תיקון: תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9א|סעיף 9א}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} משרד ממשלתי, לרבות יחידות הסמך שלו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הכנסת.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} צבא הגנה לישראל.

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, למעט מבנה או חלק ממבנה המשמש למעצר או לכליאה בלבד.

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} רשות מקומית.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} תאגיד עירוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#סעיף 249א|בסעיף 249א לפקודת העיריות}}, וכן תאגיד שבו יש למועצה מקומית לפחות מחצית ההון או מחצית כוח ההצבעה.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} חברה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד שהוקם בחוק.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} חברה ממשלתית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, למעט חברה ממשלתית שקבע שר התשתיות הלאומיות, בהסכמת השרים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1 פרט 10}}
{{ח:ת}} קופת חולים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}.

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1 פרט 11}}
{{ח:ת}} מוסד שהוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1 פרט 12}}
{{ח:ת}} מוסד חינוך רשמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לימוד חובה|בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949}}.

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1 פרט 13}}
{{ח:ת}} ההסתדרות הציונית העולמית.

{{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1 פרט 14}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשנ״ה, תשס״ז, תש״ע}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 20כה|סעיף 20כה(א)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות הגנים הלאומיים;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשות שמורות הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} החברה להגנת הטבע;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה לארץ ישראל יפה;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} המועצה הציבורית למניעת רעש וזיהום אויר בישראל (מלר״ז);

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשע״ז}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת}} בטלה החל מיום 30.4.2017; אך לעניין גובה התעריפים שקובעת מועצת הרשות הממשלתית, גובה התעריפים בעד מים שיופקו מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) או עד תחילתם של כללים החלים לגבי אותה הפקה, לפי המוקדם, יהיה בשיעורים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת}} כנוסחה ערב ביטולה).}}

{{ח:סעיף*|1|הגדרות|תיקון: ק״ת תשס״ח־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אזור עמק חרוד;
{{ח:תתת|(2)}} אזור עמק בית שאן;
{{ח:תתת|(3)}} אזור בקעת הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור ים המלח והערבה;
{{ח:תתת|(5)}} כל אזור אחר שהספקת מים שפירים אליו מתבצעת באמצעות הפקה באותו אזור ושההפקה כאמור אינה משפיעה על מקור מים באזורים אחרים ואשר מנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו בהודעה ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מערכת המים הארצית“ – כל אזור שאינו אזור מנותק או אזור סובב כנרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סובב כנרת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תחום המועצה המקומית מגדל;
{{ח:תתת|(2)}} תחום עיריית טבריה;
{{ח:תתת|(3)}} תחום המועצה האזורית עמק הירדן;
{{ח:תתת|(4)}} אזור בקעת יבנאל;
{{ח:תתת|(5)}} אזור רמת הגולן;
{{ח:תתת|(6)}} אזור הגליל העליון;
{{ח:תתת|(7)}} כל אזור אחר שמנהל הרשות הממשלתית הכריז עליו ברשומות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי מפיק שאינו מפיק עירוני או לגבי מפיק באזור מנותק או באזור סובב כנרת – הפקת מים שפירים למטרת צריכה ביתית, בכמות שאינה עולה על הכמות שהוקצתה ברישיון ההפקה ככמות בסיסית להפקה;
{{ח:תתת|(2)}} לגבי מפיק עירוני – הפקה כאמור שלא בעונת צריכת החורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות“ – כמות המים השפירים שהקצה מנהל הרשות הממשלתית ברישיון ההפקה של מפיק מים, למטרת חקלאות, בשנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז, ולענין מפיק מים שהוקצתה לו לראשונה כמות כאמור לאחר שנת הרישוי 1989 – יראו לגביו את כמות המים לחישוב היטלים לחקלאות ככמות המים כאמור שהוקצתה לו לראשונה לאחר שנת הרישוי 1989, לרבות כל השינויים שנעשו בה כדין מאז;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק עירוני“ – מפיק מים שפירים שכמות המים השפירים שהוקצתה לו למטרות צריכה ביתית ותעשיה, במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על הגבוה מבין אלה: 100,000 מטרים מעוקבים בשנה או כמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו, אם ישנה, ושהוגדר ”מפיק עירוני“ ברישיון ההפקה, למעט מפיק מים שכמות המים הכוללת שהוקצתה לו להפקה במועד מתן רישיון ההפקה, ובהתאם לקבוע בו, עולה על 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב הידרולוגי“ – מצב מקורות המים באזור מנותק או באזור סובב כנרת, בשנה מסוימת, בהתאם להודעה שפורסמה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עונת צריכת החורף“ – התקופה שתחילתה ב־1 בדצמבר של כל שנה וסיומה ב־31 במרס של השנה שאחריה; ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, לגבי שנה מסוימת, בהודעה שתפורסם ברשומות, כי עונת צריכת החורף לגבי תקופה כאמור תהיה למשך תקופה קצרה יותר, אם שוכנע כי תנאים הנוגעים למשק המים מחייבים זאת; וכן רשאי מנהל הרשות הממשלתית להורות, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, כי מפיק עירוני מסוים, לגבי שנה מסוימת או חלק ממנה יהיה פטור מתשלום מהיטל הפקת חורף בשל החלק המיוחס לעונה זו, אם נוכח לדעת כי אין תשתית המגיעה לגבול תחומו של המפיק או שקיימת תשתית כאמור אך דרך תשתית זו לא ניתן לספק כמות מים מספקת ממקור אחר, ובלבד שהמפיק צרך את כל הכמות האפשרית מהתשתית המגיעה לגבול תחומו כאמור וצמצם בהתאמה לצריכה מתשתית זו את ההפקה ממקורותיו בעונה זו.

{{ח:סעיף*|2|פרסום הודעה בדבר המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת|עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 באפריל בכל שנה, יפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, הודעה על המצב ההידרולוגי באזור מנותק ובאזור סובב כנרת, לגבי השנה שתחילתה ב־1 בינואר שקדם לפרסום, לפי הסיווג ”טוב“, ”ממוצע“ או ”גרוע“; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ויכול שתקדים את הפרסום ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} סיווג המצב ההידרולוגי כאמור בסעיף קטן (א), לענין אזור סובב כנרת, יהיה בהתאם למפורט להלן, בהתבסס על הנתונים בדבר מפלס הכנרת ושפיעת מעיינות הדן בשבוע האחרון של חודש מרס בכל שנה:
{{ח:תתת|(1)}} כאשר מפלס הכנרת גבוה מ־210.20 מטרים מתחת לפני הים ושפיעת מעיינות הדן גבוהה מ־9 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי טוב;
{{ח:תתת|(2)}} כאשר מפלס הכנרת נמוך מ־211.60 מטרים מתחת לפני הים או ששפיעת מעיינות הדן נמוכה מ־8 מטרים מעוקבים לשניה – מצב הידרולוגי גרוע;
{{ח:תתת|(3)}} בכל מקרה אחר – מצב הידרולוגי ממוצע.

{{ח:סעיף*|3|היטל על הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה באזור מערכת המים הארצית|תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה אחידה“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק שאינו מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בכמות העולה על כמות המים שהוקצתה לאותה מטרה ברישיון ההפקה של המפיק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, בעונת צריכת החורף;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת עידוד“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשיה, שלא בעונת צריכת החורף, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקת שימור, ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שימור“ – הפקת מים שפירים בידי מפיק עירוני, למטרות צריכה ביתית או תעשייה, בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־100 שעות בעונת צריכת החורף, ובסך הכול בכל השנה – בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת כושר ההפקה הפעיל של המפיק ב־1,000 שעות ובלבד שאינה הפקה חורגת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה פעיל“ – סך כל הספיקות המוכרות לקידוח של מפיק עירוני, כפי שהובא לידיעתו בהודעה מאת מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה לשעה של קידוח פעיל המשמש להפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשיה, המחושבת לפי הספיקה כפי שמופיעה בתעודת רישום של קידוח או לפי הספיקה בפועל, לפי הספיקה הנמוכה מביניהן; לענין זה, ”תעודת רישום“, של קידוח – כמשמעותה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעריף ייחוס“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} לכמות מים שהופקה לשימוש עצמי של המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}} לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תתתת|(2)}} לכמות מים שהופקה לשם אספקה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות שמעבר לכמות המוכרת למי שסופקו לו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.2)}} או לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.2), בכללי מקורות}} או התעריף בעד כל כמות בעבור מי שאינו ספק לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.3), לאותם כללים}}, והכל לפי העניין;
{{ח:תת|(ב)}} החל ביום 1 ביולי 2013 ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה באזור המערכת הארצית, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקת שימור – תעריף הייחוס בהפחתה של 2.586 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לפי אותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לרוכש המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקת עידוד – תעריף הייחוס בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(4)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(5)}} הפקת חורף – תעריף הייחוס בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(6)}} הפקה אחידה – התעריף הייחוס בהפחתה של 2.309 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ב1)}} 21 החל ביום 1 ביולי 2012, ישלם מפיק מים בעד מים שפירים למטרות צריכה ביתית או תעשייה, באזור מנותק או באזור סובב כנרת, היטל הפקה בחישובו לפי סוג ההפקה, כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שעד סוף שנת 2013 יראו מפיק שאינו ספק כמשמעותו בכללי מקורות כספק שאינו חברה כמשמעותו באותם כללים:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה בסיסית – בעד כמות מים שהופקה לשימוש המפיק – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת, למים שפירים – בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, לאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1) לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת}} בעד כמות מים שהופקה למכירה לאחר – התעריף שהיה נקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|כללי מקורות}}, לכל צריכה אחרת למים שפירים בעד כמות מים שעד לכמות המוכרת, למי שסופקו המים מאותו מפיק לשלם למקורות לו היה צרכן שלה לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.1.1)}} או {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(3)(ב)(3.1.2.1), לאותם כללים}}, לפי העניין, בהפחתה של 0.534 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה בכמות שמעבר לכמות להפקה בסיסית – תעריף הייחוס בהפחתה של 3.233 ש״ח למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה חורגת – תעריף הייחוס, בתוספת 0.615 ש״ח למטר מעוקב.
{{ח:תת|(ג)}} עודכן תעריף הייחוס בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שבפרטי המשנה (ב) ו־(ב1), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}} ולא יחולו לעניין היטלי ההפקה שבפרטי משנה (ב) ו־(ב1) הוראות {{ח:פנימי|סעיף 116|סעיף 116(ג)}}.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בפרט משנה (ג), בפעם הראשונה בשנת 2010 שבה יעודכן תעריף הייחוס לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 112א|סעיף 112א}}, יעודכנו המספרים הנקובים בחישובים שפרטי משנה (ב) ו־(ב1) בשיעור 0%.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם ברשומות הודעה על היטלי ההפקה שעודכנו לפי סעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף*|4|היטל על הפקה למטרת חקלאות באזור מערכת המים הארצית והיטל על הפקה לכל המטרות באזור מנותק או באזור סובב כנרת|תיקון: ק״ת תשס״ח, ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007), ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים למטרת חקלאות היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של היטל הבסיס המפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 1|בלוח 1}}, לפי האזור שממנו הוא מפיק את המים השפירים כאמור באותו לוח, במקדמים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח 2}} – לגבי כל אחד מהאזורים, בהתאם לסוג ההפקה המפורט לצדו;
{{ח:תת|(2)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 3|בלוח 3}} – לגבי אזור מנותק או אזור סובב כנרת, בהתאם למצב ההידרולוגי באזור זה באותה שנה כפי שפורסם לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2 לתוספת זו}} ובהתאם למקור המים המפורט לצדו;
{{ח:תת|(3)}} במקדם הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח 4}} – לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים, בהתאם למקום ההפקה של אותם מים.

{{ח:סעיף*|5|היטל על הפקה באזור רמת הגולן|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}}, החל ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) יחולו לענין מאגרי מים המצויים באזור רמת הגולן והמשמשים לאיגום מים שפירים עיליים או מי אקוויפר (בסעיף זה – מאגרי רמת הגולן), ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תת|(1)}} בעד מים שפירים שהופקו ממאגרי רמת הגולן – ישלם מפיק מים היטל הפקה בסכום המתקבל ממכפלה של 0.4 בסכום ההיטל שיש לשלמו בשל הפקת מים שפירים עיליים באזור סובב כנרת לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|סעיף 4 לתוספת זו}};
{{ח:תת|(2)}} בעד מים שפירים שהופקו לשם מילוי מאגרי רמת הגולן, בתקופה שתחילתה ב־15 בנובמבר בכל שנה וסיומה ב־30 באפריל בשנה שאחריה – מפיק המים יהיה פטור מתשלום היטל הפקה.

{{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף*|7|היטל על הפקה במקרים מיוחדים|תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״א־4, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|סעיפים 3 עד 6}}, מפיק מים ישלם בעד הפקת מים שפירים כמפורט בפסקאות (1) עד (5), את ההיטלים הקבועים באותן פסקאות:
{{ח:תת|(1)}} בעד הפקת מים שפירים שלפי תנאי רישיון ההפקה נועדו להשקיית אדמות הכבול – 1.436 אגורות למטר מעוקב – למפיק שעמד בתנאי הרישיון, או היטל הפקה בסכום של 0.3 שקלים חדשים למטר מעוקב, עד לכמות הנקובה ברישיון – למפיק שלא עמד בתנאי הרישיון;
{{ח:תת|(2)}} בעד הפקת טיוב – היטל בשיעור מתוך סכום ההיטל הקובע, כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית בהודעה ברשומות, ובלבד שסכום ההיטל בעד הפקת טיוב, למעט בעד הפקה כאמור בעונת צריכת החורף, לא יעלה על מחצית ההיטל הקובע; מנהל הרשות הממשלתית רשאי לפרסם ברשומות שיעורים שונים לסוגים שונים של הפקות טיוב; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקת מים שפירים שמביאה לטיוב מקור המים או שמליחותם עולה על 400 מיליגרם כלוריד לליטר ושהוגדרה ברישיון ההפקה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היטל קובע“ – ההיטל שהיה מוטל בעד הפקה אילולא הוגדרה כהפקת טיוב;
{{ח:תת|(3)}} בעד הפקת מים שפירים עיליים ממיתקני הפקה שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה שפרסם ברשומות, כי אם לא יופקו באמצעותם מים כאמור יביא הדבר להמלחת המים או לפגיעה דומה באיכותם, באופן שלא יהיה ניתן להשתמש בהם, בעלות סבירה, למטרות שהוגדרו ברישיון ההפקה – יהיה מפיק המים פטור מתשלום היטל הפקה, ובלבד שיזרים מים חלופיים, בכמות ובאיכות כפי שהורה מנהל הרשות הממשלתית למקום כפי שהורה, הנמצא בתחום שבו ממוקמים מיתקני ההפקה;
{{ח:תת|(4)}} בעד הפקת מים שפירים המיועדת לסילוק מים מאקוויפר – 7 שקלים חדשים למטר מעוקב, ולעניין הפקה כאמור המסופקת למטרות כמפורט בפסקאות המשנה שלהלן – היטל מופחת כמפורט באותן פסקאות:
{{ח:תתת|(א)}} למטרות צריכה ביתית או תעשייה – 5 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} למטרת חקלאות – היטל בסכום השווה לסכום ההיטל בעד הפקה נוספת כהגדרתה {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4}};
{{ח:תתת|(ג)}} להזרמה למערכת ביוב כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, שאישר מנהל הרשות הממשלתית מראש ושניתן לגביה היתר לפי כל דין, אם הדבר נדרש – 3 שקלים חדשים למטר מעוקב; מנהל הרשות הממשלתית לא ייתן אישור כאמור אלא לאחר שנועץ, טרם ההזרמה, עם בעל מערכת הביוב, ובשים לב לאיכות המים המוזרמים, ליכולת ההולכה והטיפול של מערכת הביוב ובתנאי שהשפכים המטופלים ינוצלו במלואם לפי רישיון הפקה;
{{ח:תת|(5)}} בעד הפקת מים שפירים מאקוויפר למטרות צריכה ביתית, תעשיה או חקלאות, בידי מי שהחדיר מי שיטפונות לאקוויפר לפי רישיון החדרה שניתן לו – היטל בסכום כפי שפרסם מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שיחול לענין כמות מים שאינה עולה על הכמות שאותה החדיר המפיק לאקוויפר כאמור; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות, בהודעה ברשומות, כי סכום ההיטל לפי פסקה זו יהיה בשיעור כפי שיורה מתוך סכום ההיטל שהיה מוטל בעד אותה הפקה אילולא בוצעה החדרה כאמור;
{{ח:תת|(6)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי רישיון ההפקה הוגדרו כהפקת בצורת ישלם המפיק היטל בסכומים הנקובים להלן:
{{ח:תתת|(א)}} הפקה למטרות צריכה ביתית או תעשיה – היטל בשיעור של 1.526 שקלים חדשים למטר מעוקב;
{{ח:תתת|(ב)}} הפקה למטרת חקלאות – היטל בשיעור של 0.220 שקלים חדשים למטר מעוקב.
{{ח:תת}} בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקת בצורת“ – הפקה של מים שפירים, שמתקיימים לגביה תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ההפקה היא מקור מים שפורסמה לגביו, בהודעה של מנהל הרשות, ברשומות ובאינטרנט, כי אם לא תוגבר ההפקה ממנו (להלן – תוספת ההפקה), יביא הדבר לדלדול מקור מים אחר; תוקף הודעה כאמור מיום הפרסום הקודם מבין השניים;
{{ח:תתתת|(2)}} מנהל הרשות הוסיף תוספת הפקה לרישיון ההפקה של מפיק והגדיר את תוספת ההפקה כהפקת בצורת; מנהל הרשות רשאי לפרסם ברשומות ובאינטרנט מזמן לזמן את התנאים להוספת תוספת בגין הפקת בצורת לרישיון ההפקה;
{{ח:תת|(7)}} בעד הפקת מים שפירים, שלפי תנאי הרישיון הוגדרו לשימוש כלל ארצי – היטל בסכום אפס; על אף האמור, פרסם מנהל הרשות הממשלתית הודעה לפי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|סעיף 2}} בדבר מצב הידרולוגי ממוצע יהיה שיעור ההיטל 0.1 שקלים חדשים למטר מעוקב ואם ההודעה בדבר מצב הידרולוגי גרוע יהיה שיעור ההיטל 0.2 שקלים חדשים למטר מעוקב; היטל כאמור ישולם בעד הפקה ממקורות המושפעים מההודעה האמורה; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המקורות המושפעים“ – לפי הודעה שיפרסם מנהל הרשות הממשלתית ברשומות, באישור מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש כלל ארצי“ – הפקת מים בידי מפיק מים שכמות המים השפירים הכוללת שהוקצתה לו לאספקה, במועד מתן רישיון ההפקה, ולפי האמור בו, למטרות צריכה ביתית, עולה על 200 מיליון מטרים מעוקבים בשנה לרבות הפקת מים שנועדה לאספקה לאותו מפיק לפי הוראת מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}.

{{ח:סעיף*|8||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|בסעיף 4 לתוספת השניה}}, ישלם מפיק מים בעד הפקת מים שפירים עיליים באזור מערכת המים הארצית –
{{ח:תת|(1)}} מיום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) עד יום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), שלושים אחוזים (30%) מההיטל הקבוע באותה פסקה;
{{ח:תת|(2)}} מיום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) עד יום ד׳ בטבת התשס״ט (31 בדצמבר 2008), שבעים אחוזים (70%) מההיטל הקבוע באותה פסקה.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 1|לוח 1: היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשס״ח־4, ק״ת תשס״ט, ק״ת תשס״ט־2, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״א־2, ק״ת תשע״א־3, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ד, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;האזור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;היטל בסיס {{ש}} {{מוקטן|(בשקלים חדשים למטר מעוקב)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מנותק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.056&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור סובב כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.283&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.564&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 2|לוח 2: מקדם בהתאם לסוג ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה ראשונה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה נוספת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה משלימה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 2|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה משלימה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים שהיתה מופקת בידי אותו מפיק בהפקה נוספת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות העולה על כמות המים המופקת בהפקה ראשונה, ובלבד שאינה עולה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרה זו;
{{ח:תתת|(2)}} 80 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכה המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה ראשונה“ – הפקת מים שפירים בידי כל מפיק, למטרת חקלאות, בכמות שאינה עולה על הכמות הגבוהה מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 50 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של המפיק בעבור מפיק שאינו באזור מערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(2)}} 25% אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות של מפיק במערכת המים הארצית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שפירים בסיסית, ובלבד שאינה עולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה של המפיק למטרת חקלאות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יישוב מתוכנן“ – יישוב הכלול ברשימה המופקדת במשרדי הרשות הממשלתית והכוללת יישובים ששר החקלאות ופיתוח הכפר הכיר בהם כיישובים מתוכננים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים שפירים בסיסית“ – כמות מים שפירים המוקצית ברישיון ההפקה של מפיק מים למטרת חקלאות, ואשר אינה עולה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מפיק מים שהוא יישוב מתוכנן – על 300,000 מטרים מעוקבים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} לענין מפיק מים אחר – על 15 אחוזים מכמות מים לחישוב היטלים לחקלאות שלו.

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 3|לוח 3: מקדם בהתאם למצב ההידרולוגי ובהתאם למקור המים {{ש}} {{מוקטן|(לגבי אזור מנותק ואזור סובב כנרת)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המצב ההידרולוגי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקור המים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;טוב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;ממוצע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;גרוע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אקוויפר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 2 לוח 4|לוח 4: מקדם בהתאם למקום ההפקה {{ש}} {{מוקטן|(לגבי מים שפירים עיליים, בכל אחד מהאזורים)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;מקום ההפקה&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;המקדם&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור סובב כנרת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אזור מערכת המים הארצית&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור ביניים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקה באזור מורד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2 לוח 4|בלוח זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור ביניים“ – אזור שלא הוכרז בידי מנהל הרשות הממשלתית כאזור מורד או כאזור מעלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מורד“, בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אבדן המים באותו אזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה ברשומות, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור ביניים“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור ביניים ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור ביניים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מורד“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מורד ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה כמיתקנים המפיקים מים באזור מורד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה באזור מעלה“ – הפקת מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים הממוקמים באזור מעלה ואשר הוגדרו ברישיון ההפקה במיתקנים המפיקים מים באזור מעלה.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח בתמוז תשי״ט (3 באוגוסט 1959).}}
* '''דוד בן־גוריון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''קדיש לוז'''&lt;br&gt;שר החקלאות
* '''יצחק בן־צבי'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6hxun6pefbd2qsh0dd5fk34koz0dkhk</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק חתימה אלקטרונית</title>
    <ns>116</ns>
    <id>285569</id>
    <revision>
      <id>1417759</id>
      <parentid>1384248</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:12:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45306" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק חתימה אלקטרונית, התשס&quot;א-2001

&lt;מאגר 2000673 תיקון 2064242&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשס&quot;א, 210|חוק חתימה אלקטרונית|15:300353)); ((תשס&quot;ה, 750|תיקון מס' 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|16:299627)); ((תש&quot;ע, 558|תיקון מס' 2 והוראת שעה|18:300934)), ((622|ת&quot;ט)); ((תשע&quot;ח, 212|תיקון מס' 3|20:491449)).
''תיקון התוספות:'' ((ק&quot;ת תשס&quot;ב, 754|קביעת תוספות לחוק|6169)); ((תשס&quot;ו, 730|תיקון התוספת הראשונה לחוק|6477)); ((תשע&quot;ב, 528|תיקון התוספת השנייה לחוק|7072)); ((תשע&quot;ז, 250|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7799)); ((תשע&quot;ח, 346|תיקון התוספת הראשונה לחוק|7901)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;א, 2450|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|6199)); ((תשע&quot;ג, 2153|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|6529)); ((תשע&quot;ד, 4542|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|6774)); ((תשפ&quot;ב, 2856|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן|10136)).

__TOC__

== פרק א׳: כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: בחוק זה –
:- ”אמצעי לאימות חתימה” – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים כדי לזהות שחתימה אלקטרונית מאושרת מאובטחת הופקה באמצעי חתימה מסוים;
:- ”אמצעי חתימה” – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים להפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת מאושרת;
:- ”בעל אמצעי חתימה” – מי שהופק לו אמצעי חתימה;
:- ”גורם מאשר” – גורם המנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
:- ”גורם מאשר זר” – גורם שהוכר לפי הוראות [[סעיף 22]], והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
:- ”חתימה אלקטרונית” – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;
:- ”חתימה אלקטרונית מאובטחת” – חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
:: (1) היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;
:: (2) היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;
:: (3) היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;
:: (4) היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;
:- ”חתימה אלקטרונית מאושרת” – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;
:- ”מחשב”, ”חומר מחשב”, ”פלט” ו”חדירה לחומר מחשב” – כהגדרתם [[+|בסעיפים 1]] [[ו־4 לחוק המחשבים, התשנ&quot;ה–1995]];
:- ”מידע”, לעניין ההגדרות בסעיף זה – כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- ”מסר אלקטרוני” – מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא, נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור;
:- ”מרשם” – המרשם כאמור [[בסעיף 9]];
:- ”רשם” – הרשם שמונה לפי הוראות [[סעיף 9]];
:- ”תעודה אלקטרונית” – מסר אלקטרוני המאשר כי אמצעי לאימות חתימה מסוים הוא של אדם מסוים;
:- ”תעודה אלקטרונית מאושרת” – תעודה אלקטרונית שהנפיק גורם מאשר לפי הוראות [[פרק ד׳]];
:- ”השר” – שר המשפטים.

== פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ח) ==

@ 2. קיום דרישת חתימה לפי חיקוק (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:
:: (1) חתימה אלקטרונית מאושרת;
:: (2) חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) –
:: (1) דרישת חתימה לפי חיקוק על מסמך מהסוג המנוי [[בטור א' בחלק א' לתוספת הראשונה]], ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה אלקטרונית מהסוג הקבוע לגביו [[תוספת 1 חלק א|בטור ב' לצדו]];
:: (2) לגבי סוגי מסמכים המנויים [[בחלק ב' לתוספת הראשונה]] לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית.
: (ג) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת הראשונה]].

@ 3. קבילות חתימה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית.
: (ב) מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך –
:: (1) שהמסר האלקטרוני לא שונה לאחר מועד החתימה;
:: (2) שהמסר האלקטרוני נחתם באמצעי החתימה המזוהה על ידי האמצעי לאימות החתימה אשר נמצא בתעודה האלקטרונית שצורפה למסר האלקטרוני, ככל שצורפה;
:: (3) לעניין מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת – גם לכך שהמסר האלקטרוני נחתם על ידי בעל אמצעי החתימה.

@ 3א. נטל ההוכחה בעניין חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) גורם מעצב המבקש להסתמך על חתימה של צד לחוזה עמו על מסר אלקטרוני בקשר לאותו חוזה או לכריתתו, עליו הנטל להוכיח כי אותו צד חתם על המסר האלקטרוני; לעניין זה, ”גורם מעצב” – צד לחוזה שיש לו עדיפות בעיצוב אופן החתימה האלקטרונית על המסר האלקטרוני כאמור.
: (ב) הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חוזה.
: (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.

@ 4. חזקה לעניין חתימה אלקטרונית (תיקון: תשע&quot;ח)
: הנפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה חתימה אלקטרונית, חזקה כי אותה חתימה אלקטרונית היא חתימה אלקטרונית מאושרת.

@ 5. תעודת גורם מאשר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מאושרת מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.
: (ב) דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין [[סעיף 237 לחוק העונשין, התשל&quot;ז–1977]].
: (ג) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
: (ד) נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

@ 6. (תיקון: תשע&quot;ח) : (((בוטל).))

@ 7. חובות בעל אמצעי חתימה ואחריותו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל אמצעי חתימה –
:: (1) ינקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על אמצעי החתימה שלו ולשם מניעת שימוש בו בלא הרשאתו;
:: (2) ימסור הודעה, מיד כשנודע לו על פגיעה בשליטתו באמצעי החתימה, לכל מי שסביר שיסתמך על חתימתו האלקטרונית עקב קשרים שגרתיים ביניהם, ולכל מי שידוע לו כי קרוב לודאי שיסתמך על חתימתו האלקטרונית.
: (א1) השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעה לפי סעיף קטן (א)(2); כמו כן רשאי השר לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי בעל אמצעי חתימה לקיים את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור באמצעות מסירת הודעה לגורם שהנפיק את אמצעי החתימה במקום מסירת הודעה לגורמים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגבי אותו גורם תנאים שקבע השר.
: (ב) קיים בעל אמצעי החתימה את חובותיו כאמור בסעיף זה, לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

@ 8. חובות בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאושרת ואחריותו (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת:
:: (1) יקיים את הוראות [[סעיף 7(א)(1)]];
:: (2) ימסור לגורם מאשר, לפי בקשתו, מידע שהוא למיטב ידיעתו נכון ומלא, הדרוש לגורם המאשר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה;
:: (3) ימסור הודעה לגורם המאשר שהנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בעבורו, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו באמצעי החתימה.
: (ב) קיים בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת את חובותיו, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

== פרק ג': רישום ==

@ 9. רשם גורמים מאשרים
: (א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, להיות רשם.
: (ב) הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום גורמים מאשרים וגורמים מאשרים זרים לפי הוראות חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
: (ג) הרשם יפקח על הגורמים המאשרים לפי הוראות חוק זה.

@ 10. בקשה לרישום גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) בקשה לרישום גורם מאשר במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
:: (1) שם המבקש, שמו של המועמד להיות מנהל הגורם המאשר ופרטי הזיהוי של כל אחד מהם ומענם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, את שמות בעלי השליטה בתאגיד, וכן את שמות המנהלים, פרטי זיהוים ומענם; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[החוק האמור]];
:: (2) פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש;
:: (3) פרטים נוספים שקבע השר.
: (א1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לרישום שמגישה המדינה, או שמגיש תאגיד שהוקם לפי חוק, בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר.
: (ב) לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום כאמור [[בסעיף 11]].
: (ג) הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

@ 11. תנאים לרישום גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) הרשם ירשום במרשם מבקש המקיים אחר ההוראות לפי חוק זה וכן את כל אלה:
:: (1) הוא אחד מאלה:
::: (א) אזרח ישראלי או תושב ישראל;
::: (ב) תאגיד שהתאגד בישראל שמקום עסקיו או פעילותו בישראל ואחת ממטרותיו היא ניהול עסק או פעילות כגורם מאשר;
::: (ג) תאגיד שהוקם לפי חוק, והשר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד אישר לו להגיש בקשה להירשם במרשם;
::: (ד) המדינה; ואולם התנאים הקבועים בפסקה (3) לא יחול לגבי המדינה, והתנאים הקבועים בפסקה (5) יחולו לגביה בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין רישום המדינה במרשם;
:: (2) בידיו מערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות;
:: (3) הוא הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת, או ביטח את עצמו אצל מבטח כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ&quot;א-1981]], הכל לפי קביעת הרשם, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הגורם המאשר;
:: (4) הוא רשם את מאגרי התעודות האלקטרוניות המאושרות, האמורים [[בסעיף 18(ג)]], כמאגרי מידע לפי [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]];
:: (5) מבקש הרישום וכן מי שמועמד להיות מנהל הגורם המאשר לא הורשעו בעבירה; היה המבקש תאגיד - לא הורשעו בעבירה דירקטור המכהן בו וכן בעל השליטה בתאגיד; בפסקה זו –
:::- &quot;הורשע בעבירה&quot; - לרבות מי שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:::- &quot;עבירה&quot; - עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי המבקש יירשם כגורם מאשר;
:::- &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 10]].
: (ב) הרשם רשאי להתנות את הרישום בתנאים נוספים וכן לקבוע הגבלות על פעילותו של הגורם המאשר לענין היקף הפעילות או סוגה, בין השאר בשים לב גם לעיסוקיו האחרים של המבקש.

@ 12. אישור אמצעי אימות חתימה של גורם מאשר
: השר רשאי לקבוע כי הרשם יאשר בחתימתו האלקטרונית המאובטחת את אמצעי אימות החתימה של הגורמים המאשרים; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר את דרכי האישור ופרטיו.

@ 13. דיווח לרשם על שינויים
: חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי [[סעיפים 10]] [[או 11]], ידווח על כך לרשם, מבקש הרישום או הגורם המאשר, לפי הענין, בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

@ 14. מחיקת רישום של גורם מאשר או התליית תוקפו
: (א) נוכח הרשם כי גורם מאשר אינו מקיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ידרוש מהגורם המאשר לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לגורם המאשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את תוקף רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, או למחקו מהמרשם.
: (ב) התלה הרשם את תוקף הרישום של גורם מאשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ונוכח בתום תקופת ההתליה כי לא תוקן הטעון תיקון, רשאי הוא להאריך את תקופת ההתליה ב-30 ימים נוספים; נוכח הרשם כי לא תוקן הטעון תיקון בתום תקופת ההארכה, ימחק הרשם את הגורם המאשר מהמרשם.
: (ג) הרשם יפרסם הודעה על התליה או מחיקה לפי סעיף זה, בדרך שקבע השר.

@ 14א. עיצום כספי (תיקון: תש&quot;ע, [י&quot;פ הודעות])
: לא קיים גורם מאשר דרישה של הרשם לתיקון לפי [[סעיף 14(א)]], רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 70,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 77,640 ש&quot;ח))).

@ 14ב. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; – הפרה של דרישת הרשם לפי [[סעיף 14(א)]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של דרישה כאמור שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

@ 14ג. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרשם ימסור לגורם מאשר שלא קיים דרישה לתיקון לפי [[סעיף 14(א)]] (בחוק זה – המפר), הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 14ד]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות [[סעיף 14ב]].

@ 14ד. זכות טיעון (תיקון: תש&quot;ע)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

@ 14ה. החלטת הרשם ודרישת תשלום (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות [[סעיף 14ד]], יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 14ו]].
: (ב)(1) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
:: (2) החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) לא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
: (ג) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 14ד]], בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 14ו. סכומים מופחתים (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע [[בסעיף 14א]], אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
: (ב) השר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע [[בסעיף 14א]], בשיעורים שיקבע.

@ 14ז. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם כאמור [[בסעיף 14ד]] – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב)(1) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
:: (2) הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי פסקה (1), תפורסם ברשומות.

@ 14ח. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תש&quot;ע)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 14ה]].

@ 14ט. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ע)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 14י. גבייה (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 14יא. עתירה (תיקון: תש&quot;ע)
: (א) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 14יב. פרסום (תיקון: תש&quot;ע)
: הוטל עיצום כספי לפי הוראות חוק זה, רשאי הרשם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הרשם להורות למפר לפרסם על חשבונו אל המפר פרסום כאמור.

@ 15. שינוי נסיבות
: (א) נוכח הרשם כי מערכת חומרה או תוכנה שבידי גורם מאשר אינה מקיימת עוד את התנאים האמורים [[בסעיף 11(א)(2)]], רשאי הוא להורות לגורם המאשר להתאימה לתנאים האמורים, בתוך תקופה שיקבע.
: (ב) נוכח הרשם כי השתנו הנסיבות באופן המחייב את שינוי הערובה או הביטוח שהופקדו לפי הוראות [[סעיף 11(א)(3)]], רשאי הוא להורות על שינוי הערובה או הביטוח, בתוך התקופה שיורה.
: (ג) לא קיים גורם מאשר את הוראות הרשם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להתלות את תוקף רישומו במרשם או למחקו מן המרשם, לפי הוראות [[סעיף 14]].

@ 16. (תיקון: תשס&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 17. סמכויות הרשם
: (א) לצורך מילוי תפקידיו רשאי הרשם או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה - הרשם), לפקח על פעולות הגורמים המאשרים כלהלן:
:: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעילותו של גורם מאשר;
:: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו פועל גורם מאשר, ולערוך בו בדיקה; ואולם לא ייכנס הרשם למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
:: (3) לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות כאמור ייעשו רק על ידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה;
:: (4) לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה או כדי למנוע הפרה של הוראותיו; לענין תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, יחולו הוראות אלה:
::: (א) הרשם יעתיק את חומר המחשב ויותיר את המקור בידי בעליו;
::: (ב) סבר הרשם כי הותרת המקור של חומר המחשב בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את המקור ויותיר העתק בידי הבעלים;
::: (ג) סבר הרשם כי העתקת חומר המחשב או הותרתו בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את חומר המחשב בלא להעתיקו;
::: (ד) לא יפעל הרשם לפי הוראות פסקת משנה (ג) ולא יתפוס חפץ שהוא מחשב או רכיב מרכיביו אלא אם כן קיבל צו של בית משפט;
::: (ה) בית המשפט ייתן צו לפי סעיף זה רק אם שוכנע כי התפיסה חיונית לביצוע הפיקוח; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 48 שעות, ולענין זה לא יובאו במנין השעות שבתות וחגים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לאחר שנתן לבעלים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ב) הרשם לא יסמיך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מטעמים של ביטחון הציבור;
:: (2) הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור;
:: (3) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר.
: (ג) פעל הרשם לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:
:: (1) הרשם יערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו אגב ביצוע הפיקוח, והמקומות שבהם נמצאו;
:: (2) הגורם המאשר או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בעת ביצוע הפיקוח, ויימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו;
:: (3) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הרשם או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע;
:: (4) חפץ שנתפס יוחזר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ-15 ימים מיום שנתפס.

== פרק ד': גורם מאשר ==

@ 18. פעילותו של גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר רשאי להנפיק לאדם מסוים, לפי בקשתו (להלן - המבקש), תעודה אלקטרונית מאושרת, המאשרת כי אמצעי אימות חתימה מסוים הוא שלו.
: (ב) גורם מאשר לא ינפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אלא לאחר שנקט אמצעים סבירים לזהות את המבקש, לבדוק את אמצעי אימות החתימה שבידיו ולבדוק כי הפרטים שבבקשה להנפקת התעודה נכונים ומלאים.
: (ג) גורם מאשר ינהל מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות שהנפיק וכן מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות, לפי הוראות חוק זה.
: (ד) לצורך ביצוע תפקידיו, ישתמש גורם מאשר רק במערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות; ניהול מערכות כאמור ייעשה כך שפעילותו הטכנולוגית של הגורם המאשר לפי חוק זה תופרד מפעילויות אחרות המבוצעות על ידו.

@ 19. פרטי תעודה אלקטרונית מאושרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר יכלול בתעודה אלקטרונית מאושרת לפחות את הפרטים האלה:
:: (1) שמו של בעל התעודה ומספר הזהות שלו, או פרט מזהה אחר, כפי שקבע השר;
:: (2) אישור בדבר בדיקת אמצעי אימות החתימה של בעל התעודה;
:: (3) המספר הסידורי של התעודה האלקטרונית במאגר שהוא מנהל;
:: (4) ציון האופן שבו זוהה בעל התעודה;
:: (5) ציון מועדי התחילה והסיום של תוקף התעודה;
:: (6) שמו ומענו של הגורם המאשר, ודבר רישומו במרשם;
:: (7) חתימתו האלקטרונית המאובטחת של הגורם המאשר;
:: (8) מידע בדבר קיומן של הגבלות על השימושים המותרים לפי התעודה, ככל שישנן, ואם היתה הגבלה על סכום העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה - פירוט הסכום;
:: (9) מידע בדבר קיומן של הגבלות על אחריותו של הגורם המאשר, ככל שישנן;
:: (10) הפניה למאגר התעודות האלקטרוניות המאושרות הבטלות, כאמור [[בסעיף 18(ג)]].
: (ב) השר, באישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר ייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת.

@ 20. ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר יבטל תעודה אלקטרונית מאושרת בכל אחד מאלה:
:: (1) לפי בקשה של בעל התעודה, מיד לאחר קבלת הבקשה ואימות זהות המבקש;
:: (2) מיד כשנודע לגורם המאשר כי פרט מהפרטים המופיעים בתעודה אינו נכון, או כי נפגמה מהימנות התעודה בדרך אחרת, או כי נפל פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת של בעל התעודה;
:: (3) בשל מותו של בעל התעודה, ואם הוא תאגיד - בשל מתן צו לפירוקו, מיד לאחר קבלת הודעה על כך, ובלבד שהשתכנע הגורם המאשר במהימנות ההודעה;
:: (4) מיד כשנודע לגורם המאשר על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה שלו, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
: (ב) מיד עם ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת, יודיע על כך הגורם המאשר לבעל התעודה, וירשום את דבר הביטול במאגר כאמור [[בסעיף 81(ג)]], באופן שקבע השר.

@ 21. אחריות גורם מאשר (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) גורם מאשר לא יהא אחראי לנזק שנגרם עקב הסתמכות על תעודה אלקטרונית מאושרת שהנפיק, אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לקיום חובותיו לפי חוק זה.
: (ב) קבע גורם מאשר הגבלות על סוגי השימוש בתעודה או על סכומי העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה, לא יהיה הגורם המאשר אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש החורג מההגבלה, ובלבד שפירט הגבלה זו על גבי התעודה לפי הוראות [[סעיף 19]]; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של גורם מאשר לקבוע הגבלות נוספות על אחריותו, בכפוף לכל דין.
: (ג) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לגבי אחריות המדינה לפי סעיף זה, ואולם לא ייקבעו הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של גורם מאשר לפי סעיף זה.

@ 21א. הנפקת תעודות אלקטרוניות  מאושרות  בידי המדינה (תיקון: תש&quot;ע, תשע&quot;ח)
: (א) המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לפי חוק זה, בכל אחד מאלה:
:: (1) על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו [[בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש&quot;ע-2009]]; ואולם מקום שבו נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת לפי כל דין, תוכל תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה לפי סעיף זה לשמש רק לשם ביצוע פעולה של בעל התעודה מול המדינה, ובלבד שאינה פעולה של תאגיד או פעולה כאמור של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו;
:: (2) לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור; לעניין זה, &quot;עובד המדינה&quot; - לרבות חייל, שוטר וסוהר.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה, החל ביום כ&quot;ו בטבת התשע&quot;א (2 בינואר 2011) (בסעיף זה - המועד הקובע), להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:: (1) התעודה דרושה לצורך ביצוע חובה המוטלת על מבקש התעודה על פי דין או על פי דרישה של רשות מרשויות המדינה;
:: (2) הממשלה החליטה על כך לאחר שנוכחה כי רק גורם מאשר אחד מנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות למטרות האמורות בפסקה (1) וקיימים ליקויים מהותיים באופן פעולתו, ועקב כך קיים חשש לפגיעה ביכולתם של מי שהוטלה עליהם חובה או דרישה כאמור בפסקה (1), למלא הוראות או דרישות בהתאם לכל דין ובאופן סביר.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המדינה להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), לפני המועד הקובע, ובלבד שלא קיים גורם מאשר אחר שיכול לספק את השירות, והתקיים אחד מאלה:
:: (1) גורם מאשר נמחק מהמרשם;
:: (2) הותלה תוקף רישומו של גורם מאשר במרשם;
:: (3) נפסקה פעילותו של גורם מאשר;
:: (4) הממשלה נוכחה, על פי חוות דעתו של הרשם, כי קיימים בפעולתו של גורם מאשר ליקויים מהותיים המעלים חשש לפגיעה במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
: (ד) התקיימו התנאים להנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יודיע השר לגורם המאשר על ההחלטה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה.
: (ה) החליטה הממשלה כי הוסר החשש האמור בסעיף קטן (ב)(2) או (ג)(4), או חדלו להתקיים התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), תחדל המדינה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין חדילה מדורגת של הנפקה כאמור על ידי המדינה.
: (ו) השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות וביטולן בידי המדינה לפי [[פרק זה]], ואולם לא יקבע השר הוראות שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות הנדרשות מגורם מאשר לפי חוק זה.

== פרק ה': שונות ==

@ 22. תעודה אלקטרונית מאושרת של גורם מאשר זר (תיקון: תשע&quot;ח)
: (א) הרשם רשאי להכיר בגורם המאשר חתימות אלקטרוניות והפועל מחוץ לישראל כגורם מאשר, ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים הדומים לאלה הנדרשים ממי שמבקש להירשם כגורם מאשר לפי חוק זה; קבע השר תנאים נוספים לפי סעיף קטן (ד) - ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים נוספים כאמור.
: (ב) הרשם ירשום במרשם את הגורמים המאשרים הזרים שהכיר בהם לפי סעיף קטן (א).
: (ג) דין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה בידי גורם מאשר זר שהוכר בידי הרשם ונרשם על ידו לפי סעיף זה, כדין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה על ידי גורם מאשר בישראל, לפי חוק זה.
: (ד) השר רשאי לקבוע מה הם תנאים דומים לענין סעיף קטן (א) וכן תנאים נוספים להכרה בגורם מאשר זר לפי סעיף זה.

@ 23. דין רשויות המדינה
: שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית, אל רשויות המדינה ומהן, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 24. ביצוע ותקנות (תיקון: תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ח)
: (א) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע -
:: (1) אגרות בעבור הרישום במרשם והעיון בו;
:: (2) פרטים שייכללו במרשם, והוראות לענין אופן ניהול המרשם;
:: (3) את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה;
:: (4) הוראות לענין ביטוח, ערבות בנקאית, או ערובה אחרת, לרבות סוג הערובה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה וחילוטה, לפי [[סעיפים 11(א)(3)]] [[ו-15(ב)]];
:: (5) תנאים נוספים לרישום גורם מאשר, הוראות לענין סוג ואופן ההגבלה על פעילותו ודרישות לענין אופן פעולתו, לפי [[סעיף 11]];
:: (6) הוראות לענין ניהול מאגרים של תעודות אלקטרוניות מאושרות תקפות ותעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות או מותלות, לרבות לענין אופן העיון בהם, משך החזקתן של תעודות אלקטרוניות מאושרות במאגר ודרכי שמירתן, לפי [[סעיפים 14]], [[18]] [[ו-20]];
:: (7) פרטי הבקשה לקבלת תעודה אלקטרונית מאושרת לפי [[סעיף 18]];
:: (8) פירוט המידע שעל גורם מאשר למסור לבעל אמצעי חתימה, לרבות בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת, והחובות המוטלות על בעל אמצעי החתימה לפי חוק זה;
:: (9) סוגי מערכות אשר חזקה עליהן שהן מערכות חומרה ותוכנה מהימנות לפי [[סעיפים 11]], [[15]] [[ו-18]], וכן סוגי חתימה אלקטרונית אשר חזקה שהן מהוות חתימה אלקטרונית מאובטחת;
:: (10) דרכים לזיהוי המבקש ובדיקת אמצעי החתימה שבידיו, לצורך קבלת תעודה אלקטרונית מאושרת, לפי [[סעיף 18]];
:: (11) פרטים שייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת ואופן הצגתם, לפי [[סעיף 19]];
:: (12) תנאים להכרה בגורם מאשר זר, לפי [[סעיף 22(ד)]].
: (ב)(1) (((נמחקה).))
:: (2) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (12) יותקנו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

@ 25. שמירת דינים
: הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

@ 26. חובת התקנת תקנות
: תקנות ראשונות לפי [[סעיפים 2(ב)]] [[ו-6(ב)]] יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 27. תחילה
: תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

== תוספת ראשונה (תיקון: תשע&quot;ח) ==
==== ((([[סעיף 2(ב)(1)]]))) ====
=== חלק א' ===
==== ((([[סעיף 2(ב)(1)]]))) ====
==== סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים ====
@
{|
| ||טור א׳ {{ש}}סוג המסמך ||טור ב׳ {{ש}}סוג החתימה האלקטרונית
|-
| 1. || צוואה לפי [[+|סעיף 20]] [[או 22 לחוק הירושה, התשכ&quot;ה–1965]] (להלן – חוק הירושה) || חתימה אלקטרונית מאושרת
|-
|2. || זיכרון דברים על צוואה בעל פה לפי [[סעיף 23(ב) לחוק הירושה]] || חתימה אלקטרונית מאושרת
|}

=== חלק ב' ===
==== ((([[סעיף 2(ב)(2)]]))) ====
==== סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית ====

@ 1. : צוואה בכתב יד לפי [[סעיף 19 לחוק הירושה]].

== תוספת שניה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ח) ==

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ב' בניסן התשס&quot;א (26 במרס 2001).
&lt;חתימות&gt;
* אריאל שרון, ראש הממשלה
* מאיר שטרית, שר המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* אברהם בורג, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>3hrf0j4jbeac0z7a15h19cijhtsy4zh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק חתימה אלקטרונית</title>
    <ns>0</ns>
    <id>285599</id>
    <revision>
      <id>1417763</id>
      <parentid>1384382</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:30:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417759]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52483" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000673}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״א, 210|חוק חתימה אלקטרונית|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300353.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 750|תיקון מס׳ 15 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299627.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 558|תיקון מס׳ 2 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300934.pdf}}, {{ח:תיבה|622|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 212|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491449.pdf}}.

''תיקון התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 754|קביעת תוספות לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 730|תיקון התוספת הראשונה לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 528|תיקון התוספת השנייה לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 250|תיקון התוספת הראשונה לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 346|תיקון התוספת הראשונה לחוק}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״א, 2450|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 2153|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 4542|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2856|הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישום}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: גורם מאשר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: {{מוקטן|סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: {{מוקטן|סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי לאימות חתימה“ – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים כדי לזהות שחתימה אלקטרונית מאושרת מאובטחת הופקה באמצעי חתימה מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי חתימה“ – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים להפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת מאושרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל אמצעי חתימה“ – מי שהופק לו אמצעי חתימה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר“ – גורם המנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורם מאשר זר“ – גורם שהוכר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית“ – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;
{{ח:תתת|(2)}} היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;
{{ח:תתת|(3)}} היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;
{{ח:תתת|(4)}} היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחשב“, ”חומר מחשב“, ”פלט“ ו”חדירה לחומר מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 1|בסעיפים 1}} {{ח:חיצוני|חוק המחשבים#סעיף 4|ו־4 לחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע“, לעניין ההגדרות בסעיף זה – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר אלקטרוני“ – מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא, נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרשם“ – המרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשם“ – הרשם שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אלקטרונית“ – מסר אלקטרוני המאשר כי אמצעי לאימות חתימה מסוים הוא של אדם מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – תעודה אלקטרונית שהנפיק גורם מאשר לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:סעיף|2|קיום דרישת חתימה לפי חיקוק|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חתימה אלקטרונית מאושרת;
{{ח:תתת|(2)}} חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} דרישת חתימה לפי חיקוק על מסמך מהסוג המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה}}, ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה אלקטרונית מהסוג הקבוע לגביו {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בטור ב׳ לצדו}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי סוגי מסמכים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת הראשונה}} לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}.

{{ח:סעיף|3|קבילות חתימה אלקטרונית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית.
{{ח:תת|(ב)}} מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך –
{{ח:תתת|(1)}} שהמסר האלקטרוני לא שונה לאחר מועד החתימה;
{{ח:תתת|(2)}} שהמסר האלקטרוני נחתם באמצעי החתימה המזוהה על ידי האמצעי לאימות החתימה אשר נמצא בתעודה האלקטרונית שצורפה למסר האלקטרוני, ככל שצורפה;
{{ח:תתת|(3)}} לעניין מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת – גם לכך שהמסר האלקטרוני נחתם על ידי בעל אמצעי החתימה.

{{ח:סעיף|3א|נטל ההוכחה בעניין חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מעצב המבקש להסתמך על חתימה של צד לחוזה עמו על מסר אלקטרוני בקשר לאותו חוזה או לכריתתו, עליו הנטל להוכיח כי אותו צד חתם על המסר האלקטרוני; לעניין זה, ”גורם מעצב“ – צד לחוזה שיש לו עדיפות בעיצוב אופן החתימה האלקטרונית על המסר האלקטרוני כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חוזה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.

{{ח:סעיף|4|חזקה לעניין חתימה אלקטרונית|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} הנפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה חתימה אלקטרונית, חזקה כי אותה חתימה אלקטרונית היא חתימה אלקטרונית מאושרת.

{{ח:סעיף|5|תעודת גורם מאשר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מאושרת מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 237|סעיף 237 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
{{ח:תת|(ד)}} נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|חובות בעל אמצעי חתימה ואחריותו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אמצעי חתימה –
{{ח:תתת|(1)}} ינקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על אמצעי החתימה שלו ולשם מניעת שימוש בו בלא הרשאתו;
{{ח:תתת|(2)}} ימסור הודעה, מיד כשנודע לו על פגיעה בשליטתו באמצעי החתימה, לכל מי שסביר שיסתמך על חתימתו האלקטרונית עקב קשרים שגרתיים ביניהם, ולכל מי שידוע לו כי קרוב לודאי שיסתמך על חתימתו האלקטרונית.
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעה לפי סעיף קטן (א)(2); כמו כן רשאי השר לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי בעל אמצעי חתימה לקיים את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור באמצעות מסירת הודעה לגורם שהנפיק את אמצעי החתימה במקום מסירת הודעה לגורמים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגבי אותו גורם תנאים שקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} קיים בעל אמצעי החתימה את חובותיו כאמור בסעיף זה, לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

{{ח:סעיף|8|חובות בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאושרת ואחריותו|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת:
{{ח:תתת|(1)}} יקיים את הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(א)(1)}};
{{ח:תתת|(2)}} ימסור לגורם מאשר, לפי בקשתו, מידע שהוא למיטב ידיעתו נכון ומלא, הדרוש לגורם המאשר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(3)}} ימסור הודעה לגורם המאשר שהנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בעבורו, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו באמצעי החתימה.
{{ח:תת|(ב)}} קיים בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת את חובותיו, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישום}}

{{ח:סעיף|9|רשם גורמים מאשרים}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, להיות רשם.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום גורמים מאשרים וגורמים מאשרים זרים לפי הוראות חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפקח על הגורמים המאשרים לפי הוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|10|בקשה לרישום גורם מאשר|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרישום גורם מאשר במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבקש, שמו של המועמד להיות מנהל הגורם המאשר ופרטי הזיהוי של כל אחד מהם ומענם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, את שמות בעלי השליטה בתאגיד, וכן את שמות המנהלים, פרטי זיהוים ומענם; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים נוספים שקבע השר.
{{ח:תת|(א1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לרישום שמגישה המדינה, או שמגיש תאגיד שהוקם לפי חוק, בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.

{{ח:סעיף|11|תנאים לרישום גורם מאשר|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ירשום במרשם מבקש המקיים אחר ההוראות לפי חוק זה וכן את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד שהתאגד בישראל שמקום עסקיו או פעילותו בישראל ואחת ממטרותיו היא ניהול עסק או פעילות כגורם מאשר;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד שהוקם לפי חוק, והשר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד אישר לו להגיש בקשה להירשם במרשם;
{{ח:תתתת|(ד)}} המדינה; ואולם התנאים הקבועים בפסקה (3) לא יחול לגבי המדינה, והתנאים הקבועים בפסקה (5) יחולו לגביה בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין רישום המדינה במרשם;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו מערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת, או ביטח את עצמו אצל מבטח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}, הכל לפי קביעת הרשם, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(4)}} הוא רשם את מאגרי התעודות האלקטרוניות המאושרות, האמורים {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}, כמאגרי מידע לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}};
{{ח:תתת|(5)}} מבקש הרישום וכן מי שמועמד להיות מנהל הגורם המאשר לא הורשעו בעבירה; היה המבקש תאגיד – לא הורשעו בעבירה דירקטור המכהן בו וכן בעל השליטה בתאגיד; בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הורשע בעבירה“ – לרבות מי שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עבירה“ – עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי המבקש יירשם כגורם מאשר;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם רשאי להתנות את הרישום בתנאים נוספים וכן לקבוע הגבלות על פעילותו של הגורם המאשר לענין היקף הפעילות או סוגה, בין השאר בשים לב גם לעיסוקיו האחרים של המבקש.

{{ח:סעיף|12|אישור אמצעי אימות חתימה של גורם מאשר}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי הרשם יאשר בחתימתו האלקטרונית המאובטחת את אמצעי אימות החתימה של הגורמים המאשרים; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר את דרכי האישור ופרטיו.

{{ח:סעיף|13|דיווח לרשם על שינויים}}
{{ח:ת}} חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}}, ידווח על כך לרשם, מבקש הרישום או הגורם המאשר, לפי הענין, בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.

{{ח:סעיף|14|מחיקת רישום של גורם מאשר או התליית תוקפו}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הרשם כי גורם מאשר אינו מקיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ידרוש מהגורם המאשר לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לגורם המאשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את תוקף רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, או למחקו מהמרשם.
{{ח:תת|(ב)}} התלה הרשם את תוקף הרישום של גורם מאשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ונוכח בתום תקופת ההתליה כי לא תוקן הטעון תיקון, רשאי הוא להאריך את תקופת ההתליה ב־30 ימים נוספים; נוכח הרשם כי לא תוקן הטעון תיקון בתום תקופת ההארכה, ימחק הרשם את הגורם המאשר מהמרשם.
{{ח:תת|(ג)}} הרשם יפרסם הודעה על התליה או מחיקה לפי סעיף זה, בדרך שקבע השר.

{{ח:סעיף|14א|עיצום כספי|תיקון: תש״ע, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} לא קיים גורם מאשר דרישה של הרשם לתיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 70,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2010; בשנת 2022, 77,640 ש״ח)}}.

{{ח:סעיף|14ב|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה של דרישת הרשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של דרישה כאמור שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.

{{ח:סעיף|14ג|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם ימסור לגורם מאשר שלא קיים דרישה לתיקון לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14(א)}} (בחוק זה – המפר), הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}.

{{ח:סעיף|14ד|זכות טיעון|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.

{{ח:סעיף|14ה|החלטת הרשם ודרישת תשלום|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
{{ח:תתת|(2)}} החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) לא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
{{ח:תת|(ג)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|14ו|סכומים מופחתים|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}, בשיעורים שיקבע.

{{ח:סעיף|14ז|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי פסקה (1), תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|14ח|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ה|בסעיף 14ה}}.

{{ח:סעיף|14ט|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|14י|גבייה|תיקון: תש״ע, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|14יא|עתירה|תיקון: תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|14יב|פרסום|תיקון: תש״ע}}
{{ח:ת}} הוטל עיצום כספי לפי הוראות חוק זה, רשאי הרשם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הרשם להורות למפר לפרסם על חשבונו אל המפר פרסום כאמור.

{{ח:סעיף|15|שינוי נסיבות}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הרשם כי מערכת חומרה או תוכנה שבידי גורם מאשר אינה מקיימת עוד את התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(א)(2)}}, רשאי הוא להורות לגורם המאשר להתאימה לתנאים האמורים, בתוך תקופה שיקבע.
{{ח:תת|(ב)}} נוכח הרשם כי השתנו הנסיבות באופן המחייב את שינוי הערובה או הביטוח שהופקדו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)(3)}}, רשאי הוא להורות על שינוי הערובה או הביטוח, בתוך התקופה שיורה.
{{ח:תת|(ג)}} לא קיים גורם מאשר את הוראות הרשם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להתלות את תוקף רישומו במרשם או למחקו מן המרשם, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17|סמכויות הרשם}}
{{ח:תת|(א)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי הרשם או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה – הרשם), לפקח על פעולות הגורמים המאשרים כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעילותו של גורם מאשר;
{{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו פועל גורם מאשר, ולערוך בו בדיקה; ואולם לא ייכנס הרשם למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
{{ח:תתת|(3)}} לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות כאמור ייעשו רק על ידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה;
{{ח:תתת|(4)}} לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה או כדי למנוע הפרה של הוראותיו; לענין תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הרשם יעתיק את חומר המחשב ויותיר את המקור בידי בעליו;
{{ח:תתתת|(ב)}} סבר הרשם כי הותרת המקור של חומר המחשב בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את המקור ויותיר העתק בידי הבעלים;
{{ח:תתתת|(ג)}} סבר הרשם כי העתקת חומר המחשב או הותרתו בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את חומר המחשב בלא להעתיקו;
{{ח:תתתת|(ד)}} לא יפעל הרשם לפי הוראות פסקת משנה (ג) ולא יתפוס חפץ שהוא מחשב או רכיב מרכיביו אלא אם כן קיבל צו של בית משפט;
{{ח:תתתת|(ה)}} בית המשפט ייתן צו לפי סעיף זה רק אם שוכנע כי התפיסה חיונית לביצוע הפיקוח; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 48 שעות, ולענין זה לא יובאו במנין השעות שבתות וחגים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לאחר שנתן לבעלים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם לא יסמיך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מטעמים של ביטחון הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר.
{{ח:תת|(ג)}} פעל הרשם לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרשם יערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו אגב ביצוע הפיקוח, והמקומות שבהם נמצאו;
{{ח:תתת|(2)}} הגורם המאשר או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בעת ביצוע הפיקוח, ויימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו;
{{ח:תתת|(3)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הרשם או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע;
{{ח:תתת|(4)}} חפץ שנתפס יוחזר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שנתפס.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: גורם מאשר}}

{{ח:סעיף|18|פעילותו של גורם מאשר|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר רשאי להנפיק לאדם מסוים, לפי בקשתו (להלן – המבקש), תעודה אלקטרונית מאושרת, המאשרת כי אמצעי אימות חתימה מסוים הוא שלו.
{{ח:תת|(ב)}} גורם מאשר לא ינפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אלא לאחר שנקט אמצעים סבירים לזהות את המבקש, לבדוק את אמצעי אימות החתימה שבידיו ולבדוק כי הפרטים שבבקשה להנפקת התעודה נכונים ומלאים.
{{ח:תת|(ג)}} גורם מאשר ינהל מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות שהנפיק וכן מאגר של תעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות, לפי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} לצורך ביצוע תפקידיו, ישתמש גורם מאשר רק במערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות; ניהול מערכות כאמור ייעשה כך שפעילותו הטכנולוגית של הגורם המאשר לפי חוק זה תופרד מפעילויות אחרות המבוצעות על ידו.

{{ח:סעיף|19|פרטי תעודה אלקטרונית מאושרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר יכלול בתעודה אלקטרונית מאושרת לפחות את הפרטים האלה:
{{ח:תתת|(1)}} שמו של בעל התעודה ומספר הזהות שלו, או פרט מזהה אחר, כפי שקבע השר;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בדבר בדיקת אמצעי אימות החתימה של בעל התעודה;
{{ח:תתת|(3)}} המספר הסידורי של התעודה האלקטרונית במאגר שהוא מנהל;
{{ח:תתת|(4)}} ציון האופן שבו זוהה בעל התעודה;
{{ח:תתת|(5)}} ציון מועדי התחילה והסיום של תוקף התעודה;
{{ח:תתת|(6)}} שמו ומענו של הגורם המאשר, ודבר רישומו במרשם;
{{ח:תתת|(7)}} חתימתו האלקטרונית המאובטחת של הגורם המאשר;
{{ח:תתת|(8)}} מידע בדבר קיומן של הגבלות על השימושים המותרים לפי התעודה, ככל שישנן, ואם היתה הגבלה על סכום העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה – פירוט הסכום;
{{ח:תתת|(9)}} מידע בדבר קיומן של הגבלות על אחריותו של הגורם המאשר, ככל שישנן;
{{ח:תתת|(10)}} הפניה למאגר התעודות האלקטרוניות המאושרות הבטלות, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, באישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר ייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת.

{{ח:סעיף|20|ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר יבטל תעודה אלקטרונית מאושרת בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי בקשה של בעל התעודה, מיד לאחר קבלת הבקשה ואימות זהות המבקש;
{{ח:תתת|(2)}} מיד כשנודע לגורם המאשר כי פרט מהפרטים המופיעים בתעודה אינו נכון, או כי נפגמה מהימנות התעודה בדרך אחרת, או כי נפל פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת של בעל התעודה;
{{ח:תתת|(3)}} בשל מותו של בעל התעודה, ואם הוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, מיד לאחר קבלת הודעה על כך, ובלבד שהשתכנע הגורם המאשר במהימנות ההודעה;
{{ח:תתת|(4)}} מיד כשנודע לגורם המאשר על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה שלו, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
{{ח:תת|(ב)}} מיד עם ביטול תעודה אלקטרונית מאושרת, יודיע על כך הגורם המאשר לבעל התעודה, וירשום את דבר הביטול במאגר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81(ג)}}, באופן שקבע השר.

{{ח:סעיף|21|אחריות גורם מאשר|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} גורם מאשר לא יהא אחראי לנזק שנגרם עקב הסתמכות על תעודה אלקטרונית מאושרת שהנפיק, אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לקיום חובותיו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבע גורם מאשר הגבלות על סוגי השימוש בתעודה או על סכומי העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה, לא יהיה הגורם המאשר אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש החורג מההגבלה, ובלבד שפירט הגבלה זו על גבי התעודה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של גורם מאשר לקבוע הגבלות נוספות על אחריותו, בכפוף לכל דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לגבי אחריות המדינה לפי סעיף זה, ואולם לא ייקבעו הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של גורם מאשר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|21א|הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה|תיקון: תש״ע, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לפי חוק זה, בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע|בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009}}; ואולם מקום שבו נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת לפי כל דין, תוכל תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה לפי סעיף זה לשמש רק לשם ביצוע פעולה של בעל התעודה מול המדינה, ובלבד שאינה פעולה של תאגיד או פעולה כאמור של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו;
{{ח:תתת|(2)}} לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר וסוהר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה, החל ביום כ״ו בטבת התשע״א (2 בינואר 2011) (בסעיף זה – המועד הקובע), להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התעודה דרושה לצורך ביצוע חובה המוטלת על מבקש התעודה על פי דין או על פי דרישה של רשות מרשויות המדינה;
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה החליטה על כך לאחר שנוכחה כי רק גורם מאשר אחד מנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות למטרות האמורות בפסקה (1) וקיימים ליקויים מהותיים באופן פעולתו, ועקב כך קיים חשש לפגיעה ביכולתם של מי שהוטלה עליהם חובה או דרישה כאמור בפסקה (1), למלא הוראות או דרישות בהתאם לכל דין ובאופן סביר.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאית המדינה להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), לפני המועד הקובע, ובלבד שלא קיים גורם מאשר אחר שיכול לספק את השירות, והתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} גורם מאשר נמחק מהמרשם;
{{ח:תתת|(2)}} הותלה תוקף רישומו של גורם מאשר במרשם;
{{ח:תתת|(3)}} נפסקה פעילותו של גורם מאשר;
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה נוכחה, על פי חוות דעתו של הרשם, כי קיימים בפעולתו של גורם מאשר ליקויים מהותיים המעלים חשש לפגיעה במהימנות התעודות האלקטרוניות המאושרות שהוא מנפיק.
{{ח:תת|(ד)}} התקיימו התנאים להנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יודיע השר לגורם המאשר על ההחלטה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות בידי המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} החליטה הממשלה כי הוסר החשש האמור בסעיף קטן (ב)(2) או (ג)(4), או חדלו להתקיים התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), תחדל המדינה להנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין חדילה מדורגת של הנפקה כאמור על ידי המדינה.
{{ח:תת|(ו)}} השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות אלקטרוניות מאושרות וביטולן בידי המדינה לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}, ואולם לא יקבע השר הוראות שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות הנדרשות מגורם מאשר לפי חוק זה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|22|תעודה אלקטרונית מאושרת של גורם מאשר זר|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הרשם רשאי להכיר בגורם המאשר חתימות אלקטרוניות והפועל מחוץ לישראל כגורם מאשר, ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים הדומים לאלה הנדרשים ממי שמבקש להירשם כגורם מאשר לפי חוק זה; קבע השר תנאים נוספים לפי סעיף קטן (ד) – ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים נוספים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} הרשם ירשום במרשם את הגורמים המאשרים הזרים שהכיר בהם לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} דין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה בידי גורם מאשר זר שהוכר בידי הרשם ונרשם על ידו לפי סעיף זה, כדין תעודה אלקטרונית מאושרת שהונפקה על ידי גורם מאשר בישראל, לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע מה הם תנאים דומים לענין סעיף קטן (א) וכן תנאים נוספים להכרה בגורם מאשר זר לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|23|דין רשויות המדינה}}
{{ח:ת}} שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית, אל רשויות המדינה ומהן, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|24|ביצוע ותקנות|תיקון: תש״ע, תש״ע־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע –
{{ח:תתת|(1)}} אגרות בעבור הרישום במרשם והעיון בו;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים שייכללו במרשם, והוראות לענין אופן ניהול המרשם;
{{ח:תתת|(3)}} את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה;
{{ח:תתת|(4)}} הוראות לענין ביטוח, ערבות בנקאית, או ערובה אחרת, לרבות סוג הערובה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה וחילוטה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} תנאים נוספים לרישום גורם מאשר, הוראות לענין סוג ואופן ההגבלה על פעילותו ודרישות לענין אופן פעולתו, לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}};
{{ח:תתת|(6)}} הוראות לענין ניהול מאגרים של תעודות אלקטרוניות מאושרות תקפות ותעודות אלקטרוניות מאושרות בטלות או מותלות, לרבות לענין אופן העיון בהם, משך החזקתן של תעודות אלקטרוניות מאושרות במאגר ודרכי שמירתן, לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}};
{{ח:תתת|(7)}} פרטי הבקשה לקבלת תעודה אלקטרונית מאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(8)}} פירוט המידע שעל גורם מאשר למסור לבעל אמצעי חתימה, לרבות בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת, והחובות המוטלות על בעל אמצעי החתימה לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(9)}} סוגי מערכות אשר חזקה עליהן שהן מערכות חומרה ותוכנה מהימנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיפים 11}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18}}, וכן סוגי חתימה אלקטרונית אשר חזקה שהן מהוות חתימה אלקטרונית מאובטחת;
{{ח:תתת|(10)}} דרכים לזיהוי המבקש ובדיקת אמצעי החתימה שבידיו, לצורך קבלת תעודה אלקטרונית מאושרת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}};
{{ח:תתת|(11)}} פרטים שייכללו בתעודה אלקטרונית מאושרת ואופן הצגתם, לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תתת|(12)}} תנאים להכרה בגורם מאשר זר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22(ד)}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (12) יותקנו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

{{ח:סעיף|25|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|26|חובת התקנת תקנות}}
{{ח:ת}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(ב)}} יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|27|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(1)}})}}}}

{{ח:קטע4||סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טור א׳ {{ש}}סוג המסמך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טור ב׳ {{ש}}סוג החתימה האלקטרונית&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צוואה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 20|סעיף 20}} {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 22|או 22 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק הירושה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה אלקטרונית מאושרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;זיכרון דברים על צוואה בעל פה לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 23|סעיף 23(ב) לחוק הירושה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חתימה אלקטרונית מאושרת&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)(2)}})}}}}

{{ח:קטע4||סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} צוואה בכתב יד לפי {{ח:חיצוני|חוק הירושה#סעיף 19|סעיף 19 לחוק הירושה}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ח}}

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן התשס״א (26 במרס 2001).}}
* '''אריאל שרון'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מאיר שטרית'''&lt;br&gt;שר המשפטים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''אברהם בורג'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6in8dp9lrrj1w4uxf93ncr5z89g125n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק התקשורת (בזק ושידורים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>287232</id>
    <revision>
      <id>1417812</id>
      <parentid>1414222</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T18:09:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="458157" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשס&quot;א-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק הבֶּזֶק, התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2000002 תיקון 2158478&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 4|תיקון|10:208166)); ((תשמ&quot;ד, 38|ת&quot;ט|ec:10:317262)), ((167|תיקון מס' 2|10:210218)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((224|תיקון מס' 4|11:210520)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 5|11:210565)); ((תשמ&quot;ט, 104|תיקון מס' 6|12:210682)); ((תש&quot;ן, 14|ת&quot;ט|ec:12:317263)), ((33|ת&quot;ט|ec:12:317264)), ((142|תיקון מס' 7|12:210810)); ((תשנ&quot;ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((187|תיקון מס' 9|13:210950)); ((תשנ&quot;ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|13:211159)); ((תשנ&quot;ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211266)), ((258|תיקון מס' 12|13:211281)), ((302|תיקון מס' 13|13:211334)), ((309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|13:211335)); ((תשנ&quot;ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|14:211376)), ((102|תיקון מס' 15|14:211401)), ((183|תיקון מס' 16|14:211434)), ((214|תיקון מס' 17|14:211428)); ((תשנ&quot;ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 41|ת&quot;ט|ec:14:317265)), ((113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211619)); ((תש&quot;ס, 2|תיקון מס' 21|15:300167)), ((76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((218|תיקון מס' 23|15:300604)); ((תשס&quot;א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((530|תיקון מס' 25|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((483|תיקון מס' 27|15:300520)); ((תשס&quot;ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 65|תיקון מס' 31|16:299709)), ((395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ז, 20|תיקון מס' 34|17:300000)), ((26|תיקון מס' 35|17:300090)), ((60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((309|ת&quot;ט)), ((457|תיקון מס' 37|17:300739)); ((תשס&quot;ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|17:300736)), ((429|תיקון מס' 39|17:300105)), ((518|תיקון מס' 40|17:299991)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תשס&quot;ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|17:300902)), ((153|תיקון מס' 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301082)), ((198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 554|תיקון מס' 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301230)), ((642|תיקון מס' 44|18:301020)); ((תשע&quot;א, 90|תיקון מס' 45|18:300661)), ((138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((334, 346|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((759|תיקון מס' 49|18:301943)), ((1014|תיקון מס' 50|18:301367)), ((1016|תיקון מס' 51|18:301293)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((38|תיקון מס' 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301364)), ((231|תיקון מס' 52|18:301349)), ((319|תיקון מס' 53|18:301386)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((618|תיקון מס' 55|18:301463)); ((תשע&quot;ג, 48|תיקון מס' 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301513)), ((131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון מס' 58|19:301602)), ((294|תיקון מס' 59 והוראת שעה|19:301615)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:315215)), ((654, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס' 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|20:348528)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)), ((1209|תיקון מס' 63|20:348674)); ((תשע&quot;ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((982|תיקון מס' 65|20:387451)); ((תשע&quot;ח, 139|תיקון מס' 66|20:489232)), ((158|תיקון מס׳ 67|20:489236)), ((206|תיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:491148)), ((253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((670|תיקון מס' 72|20:501326)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 212|תיקון מס' 74|23:593573)); ((תשפ&quot;ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)). &lt;!-- , ((934|תיקון מס' 76|24:644019)). --&gt;

''הודעה על תחילה:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417|הודעה על תחילת החוק)). ''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1141|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ו, 130|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ז, 896|שינוי התוספת לחוק)); ((תש&quot;ס, 478|שינוי התוספת לחוק)); ((תשס&quot;ג, 55|שינוי התוספת לחוק)); ((תשע&quot;ח, 1987|שינוי התוספת לחוק)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330| צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))). ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 300|שינוי שעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ז, 358|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ג, 487|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ו, 995|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ז, 94|שינוי שיעורי קנסות)); ((תש&quot;ע, 948|שינוי שיעורי קנסות)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים)), ((3864|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים)).

&lt;מבוא&gt; בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]].

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב-6)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור שירות&quot; - תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
:- &quot;אישור סוג&quot; - אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
:- &quot;בזק&quot; - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רשיון&quot; - מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי כבלים&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב'1]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[פרק ב'2]];
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:- &quot;החברה&quot; - &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ;
:- &quot;החזקה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;היתר כללי&quot; - היתר שניתן לפי [[סעיף 4א1]] לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;מוקד שידור&quot; - מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
:- &quot;מישק&quot; - המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
:- &quot;מיתקן בזק&quot; - מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין [[פרקים ז']] [[ו-ח']] - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
:- &quot;מסר בזק&quot; - מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
:- &quot;מעבדה חיצונית&quot; - מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
:- &quot;נס&quot;ר (נקודת סיום רשת)&quot; - מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
:- &quot;פעולת בזק&quot; - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
:- &quot;ציוד קצה&quot; - ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים באמצעותה;
:- &quot;רישיון כללי ייחודי&quot; - רישיון כללי לפי [[סעיף 4(א1)]], למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; - רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת&quot; - רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
:- &quot;רשת בזק ציבורית&quot; - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;רשת גישה&quot; - מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס&quot;ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב-ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;
:- &quot;שירות בזק&quot; - ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
:: בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
:- &quot;תיקון 25&quot; - [[15:300411|חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת.

== פרק ב': פעולות בזק ושירותי בזק - רישוי (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 2. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
: (ב) לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

@ 3. סייגים לתחולה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: הוראות [[סעיף 2(ב)]] לא יחולו על -
: (1) פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
: (2) ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
: (3) פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי [[הפקודה]], ופעולת בזק [[שהפקודה]] פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
: (4) הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
: (5) פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
: (6) עיבוד נתונים אלקטרוני;
: (7) מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי [[#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה]], וכמי שקיבל זיכיון לפי [[סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]];
: (8) פעולות בזק או שירותי בזק, פנים-ארציים או בין-לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי [[סעיף 4]] ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן -
:: (א) מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 4א1(א)]];
:: (ב) לענין שירותי הבזק - קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

@ 4. הענקת רשיון, שינויו ושלילתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
: (א1)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט&quot;ו באלול התשס&quot;ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
:: (2) אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 6יב2]] או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, &quot;רישיון כללי&quot; - אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, &quot;מפעל מהותי (([צ&quot;ל: מפעיל מהותי]))&quot; - כפי שקבע השר.
:: (4) רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות &quot;רישיון כללי&quot; ו&quot;רשת בזק ציבורית&quot;.
: (א2)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
:: (2) השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009).
:: (3) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
:: (4) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי [[סעיף 5]], כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) - בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
::: (ב) השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
:: (5) הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
:: (6) בסעיף קטן זה, &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]].
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010]].))
: (ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
:: (1א) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
:: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
: (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
: (ד1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ד2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) או [[סעיף 59]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ד3) הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
: (ו) השר רשאי, בהודעה ברשומות,
:: (1) להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות [[בפרקים ו']], [[ו-ט']], כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
:: (2) להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
:: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: &quot;בזק&quot; - החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4190; תשנ&quot;ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ&quot;ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ&quot;ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס&quot;ב, 3677, 3678; תשס&quot;ד, 3242; תשס&quot;ו, 3593); חברת פלא-פון תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); חברת בזק בין-לאומי בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ט, 1627; תשס&quot;ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע&quot;מ&lt;/s&gt; [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1590; תשס&quot;ד, 2203; תשס&quot;ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259; תשס&quot;ד, 1579); חברת אקספון 018 בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ו, 3593; תשע&quot;ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 811; תשע&quot;ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3370, תשע&quot;ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 4299); חברת נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3511); חברת הום סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 4268); חברת אלון סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5095); חברת גולן טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5829; תשע&quot;ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 3684, 3759; תשע&quot;ה, 32; תשע&quot;ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7383); חברת בינת עסקים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858).))

@ 4א. הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1א)]], לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מוסמכת).
: (א1) השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1ב)]], הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מורשית).
: (א2) מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
: (א3) הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (א4) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או [[סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)]], החלות עליה.
: (ב) אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי [[סעיף 53א(א) או (ג)]] בתקנות.
: (ג) לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
:: (1) ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
:: (2) רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
: (ד) מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]].
: (ד1) לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי [[סעיף 53א]], ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
: (ד2) ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
: (ד3) ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
: (ד4) השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) (((בוטל).))

@ 4א1. היתר כללי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי [[סעיף 4]], רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
:: (2) השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
:: (3) השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
:: (4) ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
:: (5) ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
:: (6) הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
: (ב) במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
: (ד) ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
: (ה) על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) הוראות [[פרק ב']] למעט [[4|סעיף 4(ו)(2) שבו]], וכן [[סעיף 6יא1]] [[שבפרק ב'1]], [[ופרקים ד']], [[ה']] [[ו-י&quot;א]];
:: (2) הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
: (ו) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
:: (2) דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

@ 4א2. מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור (תיקון: תשס&quot;ה)
: נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות [[סעיף 3(8)]], לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות [[סעיף 4]], יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

@ 4ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4ג. אגרות לרשיונות ותנאיהם (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד מתן רשיון;
:: (2) אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי [[סעיף 54]];
:: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
: (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

@ 4ג1. סמכות לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3)
: השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

@ 4ד. שירות חיוני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב-5)
: (א)(1) ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן - שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
::: (א) כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
::: (ב) כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
:: (2) בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן - נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (א1) לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן - מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
:: (2) המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
:: (2) תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
: (ג) ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
:: (1) קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן - מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן - מגבלת הישראליות);
:: (3) קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
:: (4) קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
:: (5) קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, &quot;נושא משרה&quot; - (((נמחקה);))
:: (6) קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]], כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
:: (7) קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
:: (8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
:: (9) קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
:: (2) רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
:: (3) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
:: (3א) ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
: (ה) הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע [[מההגדרה &quot;החזקה&quot; בסעיף 1]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, &quot;תאגיד בנקאי ישראלי&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שקיבל רישיון לפי [[פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור]]; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
::: (2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
::- &quot;פירוק מרצון&quot; - כמשמעותו [[פרק ג לחלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]];
::- &quot;מיזוג&quot; ו&quot;פיצול&quot; - כמשמעותם [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;שליטה&quot; - (((נמחקה).))

@ 4ה. הפעלת שירות חיוני בידי הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ג)
: (א) חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]], או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
: (ד) הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
: (ה) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על-פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

@ 4ה1. מינוי משקיף (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בצו לפי [[סעיף 4ד]], שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה - המשקיף).
: (ב) המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי [[פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
: (ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
: (ה) ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
: (ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ז) הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי [[סעיף 13]] או את הוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי]], לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]], וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

@ 4ה2. חשיפת מידע סודי (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) הוצא צו לפי [[סעיף 4ד]], רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
:: (1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
:: (2) תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
: (ב) קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

@ 4ה3. הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
: (ב) לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
: (ג) אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
: (ד) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

@ 4ה4. הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוצא צו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי [[פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות]], בשל אותן עילות או עילות דומות.

@ 4ו. שירות לכלל הציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ג)
: (א) השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן - סל שירותים לכלל הציבור).
: (ב)(1) קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
:: (2) השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
::: (א) לתחרות בתחום הבזק;
::: (ב) לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
::: (ג) להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
:: (3) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג)(1) השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
::: (א) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
::: (ב) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
::: (ג) עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
::: רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
:: (2) קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
:: (3) קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

@ 4ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירותי בזק או שידורים.

@ 4ח. הזכות לרכוש תיול פנימי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;ציוד קצה לווייני&quot;, &quot;צלחת קליטה&quot; - כהגדרתם [[בפרק ב'2]];
::- &quot;תיול פנימי&quot; - החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
: (ג) רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
: (ד) רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
: (ה) התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
:: (1) בבית משותף - 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב-12 תשלומים שווים;
:: (2) בחצרים שאינם בית משותף - בסכום שקבע השר באישור הועדה;
:: (3) השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

@ 4ט. אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אתר פוגעני&quot; - אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
::- &quot;תוכן פוגעני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הצגת חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה -
:::: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:::: (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:::: (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:::: והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
::: (2) הסתה גזענית או לאומנית;
::: (3) הימורים;
::: (4) משחקים הכוללים מעשי אלימות;
::- &quot;ספק גישה לאינטרנט&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
: (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר -
:: (1) אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
:: (2) סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
:: (1) ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
:: (2) יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
:: (3) יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
:: (4) ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
: (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

@ 5. קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר (תיקון: תש&quot;ן-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בעל זיכיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – כהגדרתו [[בסעיף 1]], ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
::- ”בעל רישיון אחר” – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- ”קישור־גומלין” – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
::- ”רשת בזק ציבורית” – (((נמחקה);))
::- ”שימוש” – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
::: (1) מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
::: (2) מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
: (ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
:: (1) לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
:: (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000]].))
: (ב1) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
:: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
:: ((פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י&quot;פ תש&quot;ף, 4468).))
: (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ד) נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר” – לרבות מי שהשר הסמיכו.
: (ד1) לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור-גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
: (ה) מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”.
: (ז) היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
:: (1) במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו” יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם”;
:: (2) במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”;
:: בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים” – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ח) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 4ח]] ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף”.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 6לד]], השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
: (י)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע&quot;ה-2014]], כנוסחן ערב יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (4) קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (5) היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
:: (6) התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
::: (א) הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
::: (ב) אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
:: (7) בסעיף קטן זה –
:::- ”בעל רישיון מפ״א תשתית” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
:::- ”גורם ביטחון” – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:::- ”מפעיל פנים־ארצי” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
:::- ”תשתית פסיבית” – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

@ 5א. מספור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הועדה&quot; - ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
::- &quot;הקצאה&quot; - אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
::- &quot;מספר טלפון&quot; - קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
::- &quot;ניידות מספרים&quot; - האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
::- &quot;תכנית מספור&quot; - תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
: (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר -
:: (1) להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
:: (2) להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
: (ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
: (ה)(1) השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה - תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח' באלול התשס&quot;ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
:: (2) נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
:: (3) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
: (ו) בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

@ 5ב. חסימת שירותי מסרון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
: (ב) ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
: (ג) נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
: (ד) בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
: (ה) השר רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
:: (2) להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;מסרון&quot; (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;שירותי מסרון&quot; - שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

@ 5ג. שירותי נדידה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון חדש&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
::: (2) מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י&quot;ז באייר התשס&quot;ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
::- &quot;בעל רישיון קיים&quot; - מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה &quot;בעל רישיון חדש&quot;;
::- &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]];
::- &quot;שירותי נדידה&quot; - אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
::- &quot;תשלום מרבי לקישור-גומלין&quot; - התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור-גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 5(ב)(2)]], ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט - מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
: (ב) כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
:: (2) השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה - אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
: (ג) בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי [[סעיף 13]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
: (ה) השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
: (ו) השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012).
: (ז) עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור-גומלין בעד שירותי הנדידה.
: (ח) גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי [[סעיף 5]], ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

@ 6. ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז)
: השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
: (1) בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
: (2) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
: (2א) בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], [[13]] [[או 13א]];
: (2ב) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
: (3) בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
: (4) בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
: (5) בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
: (6) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
: (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

== פרק ב'1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
:- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה [[בסעיף 6יב1]], של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
:: (1) הפקה מקומית עצמית;
:: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
:: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
:- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
:- &quot;מפיק ערוץ&quot; - מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
:- &quot;מוקד תפעול&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
:- &quot;משדר ערוץ ייעודי&quot; - מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6לד1]], לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
:- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
:- &quot;ציוד מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון לשידורים לפי דרישה&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר שידורים לפי דרישה;
:- &quot;רישיון לשידורי כבלים&quot; - רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון מיוחד לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
:- &quot;רשת כבלים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורי כבלים&quot; - שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
:- &quot;שידורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים לפי דרישה&quot; - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - (((נמחקה).))

=== סימן ב': המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6ב. מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
: (ב) במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
:: (1) ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
: (ג) יושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
: (ד) השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
: (ה) המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987]].))

@ 6ג. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב-ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

@ 6ד. החלת דינים על חברי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 6ה. תפקידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: ואלה תפקידי המועצה:
: (1) לקבוע את המדיניות לגבי -
:: (א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
:: (ב) קיום שידורים קהילתיים;
:: (ג) עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
:: (ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]], וכן לפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
:: (ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
: (2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
: (3) לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
: (4) (((נמחקה);))
: (5) לקבוע כללים -
:: (א) בענינים המנויים בפסקה (1);
:: (ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
: (6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ח]];
: (7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

@ 6ה1. הפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
:: (2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ-8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
: (א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
: (א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
: (ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 6ה]], רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות -
:: (1) לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
:: (2) לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
:: (3) לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ד) הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי [[סעיף 37ב1]], בשל אותה ההפרה.

@ 6ו. פיזור המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי [[פרק זה]], יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ב) פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה [[בסעיף 6ב]]; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 6ו1. העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6)
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
: (ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

=== סימן ג': רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6ז. חובת רישיון (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 6ח. מתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
: (ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
: (ג) המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
: (ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
: (ו) השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
:: (1) הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
:: (2) האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
: (ז) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 6ח1. שיקולים במתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
: (4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

@ 6ח2. כשירות לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי [[סעיף 6ט(א)(5)]]; בפסקה זו -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6ח3. סייגים למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
: (1) מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
: (2) מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
: (3) המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
: (4) המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

@ 6ח4. בעלויות צולבות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
:: (1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]], או בעל רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק ב׳2]] או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]] (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
:: (2) הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
:: (3) הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
:: (4)(א) החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
::: (ב) החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
:: (5) הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור [[בסעיף 6יב2(1)]], יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעותו [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב [[15:300411|תיקון 25]] ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

@ 6ט. תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
:: (1) ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
:: (3) ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
:: (4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
:: (5) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור [[בסעיף 4(ד2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
:: (7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
:: (8) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
: (ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6ט1. ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

@ 6י. איסור העברה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א)(1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 6ח1]], להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
:: (2) העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אינו טעון אישור כאמור.
:: (3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
: (ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
:: (1) לשעבוד או לעיקול;
:: (2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6ט(א)(3)]] [[או 6ט(ב)]] לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

@ 6יא. ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
:: (2) בעל הרישיון לא קיים הוראות [[פרק זה]] או תקנות או כללים לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
:: (3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
:: (5) חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
:: (6) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
:: (7) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (8) לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
: (ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6יא1. סמכויות נוספות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

@ 6יא2. חבילת יסוד (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה - חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
: (ד) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה - תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
: (ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

@ 6יב. קיום רצף בשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות [[בסעיף 6יא]] או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

=== סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 6יב1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל זיכיון&quot;, &quot;זיכיון&quot;, &quot;תחנת שידור&quot; ו&quot;רשת כבלים&quot; - כמשמעותם [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
:- &quot;חברה&quot; - לרבות תאגיד אחר;
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש - בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין - הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;חברות אחיות&quot; - חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
:- &quot;חברה אם&quot; - חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
:- &quot;חברה בת&quot; - חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

@ 6יב2. תנאים למתן רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן - המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן - הרישיון), לפי הוראות [[סעיף 4]] ובכפוף לתנאים אלה:
: (1) בתוך 60 ימים ממועד תחילת [[15:300411|תיקון 25]] הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי - לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים - לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור [[בסעיף 6יא(ב)]] ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
: (3)(א) היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
:: (ב) היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

@ 6יב3. מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי [[סעיף 6יב2(1)]]; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ב) קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי [[סעיף 6יב2(1)]], רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ג) לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
: (ד) לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

@ 6יב4. מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות [[סעיף 6יב2(1)]] בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

@ 6יב5. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 6יב6. זיכיון הנותר בעינו (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) לא ניתן רישיון כללי כאמור [[בסימן זה]], או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], לרבות העבירות לפי [[פרק ז']] ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
:: (1) במקום [[סעיף 6יא(ב)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא:
::: &quot;(ב) בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה - יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.&quot;;
:: (2) יחולו על בעל הזיכיון הוראות [[סעיפים 4ח]] [[ו-5 לחוק]], הוראות [[סעיף 6כה]] [[ופרק ז'1]] לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
:: (3) במקום [[סעיף 6ה(1)(ד)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא: &quot;פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]]&quot;.
: (ב) ניתן רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6יב3]], רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

@ 6יב7. שיתוף פעולה - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן - תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
: (ב) אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
: (ג) השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן - התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
: (ד) בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], והוראות [[סעיף 6ח4(א)(4)(ב)]] לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות [[בסעיף 6ח4]]; בסעיף קטן זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ו) השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
: (ז) לענין סעיף זה, &quot;בעל זיכיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4]].

@ 6יב8. נתח שוק - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ט)
: בתום התקופה הקבועה [[בסעיף 6ח4(ב)]], יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן - בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות [[סעיפים 6ח4(א)(3)]] [[ו-6ח4(א)(4)]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
: (1) מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: (2) קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

=== סימן ד': מכרזים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יד. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 6יט1. שירות נלווה לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

@ 6יט2. תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה - אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
: (ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

@ 6כ. תוכן שידורי הכבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
: (ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
: (ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
: (ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
: (ו1) (((פקע).))
: (ו2) (((פקע).))
: (ו3) (((פקע).))
: (ו4) (((פקע).))
: (ו5) (((פקע).))
: (ז) בסעיף זה, &quot;אזור&quot; - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

@ 6כ1. אישור ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים [[בסעיף 6יט2(א)]], כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
:: (1) ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
:: (2) ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
::- &quot;הפקה&quot; - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
::- &quot;ערוץ עצמי&quot; - ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות [[סעיף 6כא(א)]], ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
::- &quot;ערוץ משותף&quot; - ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

@ 6כ2. שידורי חדשות שאינם אזוריים (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א)(1) בסעיף זה –
:::- ”בעל ענין” ו”החזקה” – (((נמחקו);))
:::- ”מפיק חדשות עצמאי” – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
:::- ”משדר ערוץ חדשות” – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי [[סעיף 6לד1]], לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
:::- ”שליטה” – (((נמחקה).))
:: (2) (((בוטלה).))
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 6סב1(א)]] ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
:: (1) שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
:: (2)(א) התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
::: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
::: (ג) המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי [[סעיף 6ב(ב)(2)]], ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
:: (3) מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
:: (4) מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
:: (5) התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018]].))
: (ג) המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
:: (1) הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
:: (3) רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
:: (4) מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
:: (5) מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
::: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
::: (ב) בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
::: (ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
::: (ג)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
:::: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
::: (ד)(1) עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
::: (ה)(1) מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
:: (6) המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי [[סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה]];
:: (7) השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
: (ד)(1) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
::: (א) מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
::: (ב) מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
::: (ג) המבקש הוא אחד מאלה:
:::: (1) מפלגה, כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::: (2) נציג או שלוח של מפלגה;
:::: (3) גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (4) גוף אחר הקשור למפלגה;
:::: (5) גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
:::: והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
:: (2) המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
: (ה) מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
:: (1) הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
:: (2) חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
:: (3) חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
: (ז) הוראות [[סעיפים 6ח(ב)(5)]], [[6י(א) ו-(ג)]], [[6יא(א)]], [[6כד]], [[6כה]] [[ו־6מב]] יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
: (ח) אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
: (ט)(1) על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות [[סעיף 6כד]]; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
:: (2) המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

@ 6כ3. שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - משדר ערוץ חדשות בין-לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
::- &quot;משדר ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור - שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 6כ(א)]] [[ו-6כ2]], המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; ובמקום &quot;מפיק החדשות העצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין-לאומי&quot;.
: (ג) המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) התקיימו בו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו-(6)]], בשינויים המחויבים;
:: (3) מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
: (ד) לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 6כ2(ד)(1)]], בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 6כ2(ד)(2)]].
: (ה) על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי יחולו הוראות [[סעיף 6כ2(ה) ו-(ז)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot;.
: (ו) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי אחר.
: (ז) המועצה תקבע כללים כדי להבטיח -
:: (1) שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי אינן לישראל;
:: (2) את קיום הוראות [[סעיף 6כ2(ה)]] על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)]].
: (ח) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018]].))
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018]].))

@ 6כא. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
: (ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

@ 6כא1. אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22 (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ו-5, תשע״ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אפיק קיים&quot; - כהגדרתו [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו=|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;ערוץ 2&quot;, &quot;הערוץ השלישי&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[18:301253|תיקון מס' 33]];
::- &quot;המועצות&quot; - המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
::- &quot;מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות השנייה]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
:: (1) שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי [[חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע [[החוק האמור]];
:: (2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס&quot;ד-2003]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
:: (3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
:: (4) (((בוטל);))
:: (5) שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ג) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
:: (1) לעניין אפיק 10 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]] - בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
:: (2) לעניין אפיק 22 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
: (ה) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
: (ו)(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה - רשימת האפיקים הראשונה).
:: (2) העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
:: (3) המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו-(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
:: (4) לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
:: (5) באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
::: (א) אפיק 22 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::: (ב) אפיק 10 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]].
: (ז)(1) האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט [[בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה]], מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
:: (2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות [[סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]], תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה -
:: (1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של [[20:491148=|החוק המתקן]], את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
:: (2) שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot;, &quot;בעל רישיון זעיר ייעודי&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6כב. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג&quot;א.

=== סימן ו': שידורי טלויזיה באמצעות לווין (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6כג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))

=== סימן ז': סייגים לשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6כד. איסור פרסומת (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
: (ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של [[פרק זה]], רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

@ 6כד1. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשע״ח-3)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6לד1(ז)(3)]], לרבות קדימון צולב כהגדרתו [[באותו סעיף]].

@ 6כה. שידורים אסורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
:: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:: והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

=== סימן ח': הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (((הכותרת נמחקה))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6כו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 17א]]).))
@ 6כז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6כח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21א]]).))
@ 6כט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ב]]).))
@ 6ל. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ג]]).))
@ 6לא. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לב. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ט': העברת שידורים וערוצים ייעודיים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) ===

@ 6לד. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((בוטל).))
: (ב)(1) בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
: הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות [[סעיף 5]].

@ 6לד1. רישיון למשדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשע״ח-2, תשע״ח-3)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
: (ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור [[בסעיף 6לד(א3)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
: (ה)(1) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
:: (2) מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
: (ז) המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
:: (1) הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
:: (2) איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
:: (3) זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
:::- ”קדימון” – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
:::- ”קדימון צולב” – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
:: (4) הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
:: (5) שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
:: (6) מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
:: (7) עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
:: (8) סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
:: (9) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
:: (10) סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
:: (11) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
:: (12) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
:: (13) סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
:: (14) סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה &quot;הפקה מקומית&quot;;
:: (15) סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
:: (16) קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
: (ט) הוראות [[סעיפים 6יא]] [[ו־6יב]] יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
: (י) השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

@ 6לד2. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לד3. (תיקון: תשס״א–2, תשע״א–3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח–2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לה. (תיקון: תשמ&quot;ו–2, תשס״א–2) : (((בוטל).))

=== סימן י': שונות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6לו. השימוש בהכנסות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
: (ב) דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות [[פרק זה]], לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 6ה]] [[ו-6ה1]]; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

@ 6לז. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 6ז]], [[6כה(1), (2), (3) ו-(4)]] [[או 6מד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 6ג]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]], לכל יום שבו היא נמשכת.
: (ה) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות [[בסעיף 6ז(א) או (ב)]] בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ו) האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
: (ז) מבלי לגרוע מהוראות [[פרק ד' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן - &quot;מוקד שידור אסור&quot; או &quot;שידורים אסורים&quot;, לפי הענין).
: (ח) לענין סעיף קטן (ז), &quot;סיוע&quot; -
:: (1) השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
:: (2) הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
:: (3) הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
:: (4) ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
:: (5) מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
:: (6) עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
:: (7) תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
:: (8) העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
:: (9) ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
:: (10) הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
: (ט) נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
:: (2) התשדיר שודר שלא בידיעתו.
: (י) לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), &quot;תשדיר פרסומת&quot;, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
: (יא) לענין סעיף זה, &quot;מוקד שידור&quot; - לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]].

@ 6לח. תקנות וכללים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) תקנות לפי [[פרק זה]], טעונות אישור הועדה.
: (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

@ 6לח1. חיוב מכוח החלטת המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

@ 6לט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מ. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2) : (((פקע).))
@ 6מא. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ב'2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

=== סימן א': רישוי (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6מג. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 6א]];
:- &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - מי שקיבל רשיון לפי [[פרק זה]] לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;מיתקן שידור לוויני&quot; - מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
:- &quot;מפיק ערוץ עצמאי&quot; - מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות [[סעיף 6נב]], לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
:- &quot;ציוד קצה לוויני&quot; - האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו-כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
:- &quot;שידורים ארציים&quot; - שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
:- &quot;שידור לוויני&quot; - הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
:- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

@ 6מד. חובת רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) לענין סעיף זה, &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג]] ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
: (ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
: (ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, &quot;אזרח ישראלי&quot; - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
: (ד) לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ה) הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רשיון לפי [[פרק זה]].

@ 6מה. שידורים המיועדים בעיקרם לישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לענין [[6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו-(ג)]] -
: (1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
: (2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

@ 6מו. רשיון ומכרז (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6מח(א)]], ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
: (ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

@ 6מז. כשירות לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור [[בסעיף 6מח(ג)]], מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6מח. הליכים ותנאים למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
:: (1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
:: (5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
:: (6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה [[בפרק ב'1]];
:: (7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 6מט. תנאי הרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע״ח-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים [[בסעיף 6מח]] ובענינים אלה:
:: (1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
:: (2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
:: (3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
:: (4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרשיונו כאמור;
:: (5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
:: (6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
:: (7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
:: (8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
: (ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,&quot;בעל רישיון זעיר&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6מט1. העברת שידורים ארציים על פי חובה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור [[בסעיף 6מט(4)]], לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
: (ב) לענין סעיף זה ולענין [[סעיף 6מט(4)]], ”שידורים ארציים” – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות [[סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה]].

@ 6נ. שיקולים במתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

@ 6נ1. שידורים לפי דרישה (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים [[בסעיף 6נ]], להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;שידורים לפי דרישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א]].

@ 6נא. זכויותיו של בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
: (ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
:: (1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
:: (2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
:: (4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
:: (5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
: (ג) הוראת [[סעיף 6ט(א)(1)]] לא תחול לענין סעיף זה.

@ 6נא1. שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, &quot;שידורי חדשות&quot; - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות [[סעיף 6כ2]] [[או 6כ3]], לפי העניין, בשינויים המחויבים.

@ 6נב. החלת כללים על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות [[פרק ב1 סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ב1 סימן ה|ו-ה' לפרק ב'1]], כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים [[בסעיף 6ה(1)]], בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

@ 6נג. החלת כללים על מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ח)
: התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

@ 6נד. העברת שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3)
: (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי [[סעיף 6מט(4)]], לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

@ 6נה. שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-3)
: (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
: (ב)(1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו [[בסעיף 6א]].
: (ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי [[סעיפים 6נב]] [[ו-6נג]], ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות [[סעיף 6מט(א)(5)]] וסעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון זעיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;שידורים ארציים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מט1(ב)]].

@ 6נו. תמלוגים ודמי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק זה]].
: (ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

@ 6נז. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[סעיפים 6ה]], [[6ח(ג)]], [[6ט1]], [[6י]], [[6יא]], [[6יט2]], [[6כ1]], [[6כב]], [[6כד]], [[6כד1]], [[6כה]], [[6לו(ב)]], [[6לח(ב)]], יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות [[סעיפים 6ה1]], [[6יא1]], [[6יא2]], [[6כא1]] [[ו-6לח1]] יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה [[בסעיף 6כד(ב)]] לא תחול לענין שידורים לפי [[פרק זה]].

=== סימן ב': צלחות קליטה (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6נח. הגדרות ופרשנות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;צלחת קליטה&quot; - אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
::- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 6נט. התקנת צלחת קליטה - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי [[סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].

@ 6ס. התקנת צלחת קליטה בבית משותף (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
:: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
:: (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
:: (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
: (ב) המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

@ 6סא. החלת הוראות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב]], [[21ג]] [[ו-22]] יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;בעל רישיון&quot; יבוא &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot;; לענין סעיף זה, &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
:: (2) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (3) במקום &quot;רשת כבלים&quot; יבוא &quot;ציוד קצה לווייני&quot;;
:: (4) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין]], לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
: (ג) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי [[סימן זה]].

@ 6סב. איסור אספקת שידורים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות [[+|סעיפים 145]] [[או 266א לחוק התכנון והבניה]], ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

== פרק ב'3: חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==

@ 6סב1. חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה - בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה - חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
: (ב) לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
: (ג) המועצה, כהגדרתה [[בסעיף 6א]], תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של [[19:301615|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 59 והוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
: (ד) החדשות המקומיות לפי [[פרק זה]] ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ד (22 באפריל 2014).

== פרק ג': מועצה מייעצת (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון ==

@ 11. חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

@ 11א. מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 11(ב)]], ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]] (בסעיף זה - הליך השימוע).
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
: (ג) מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי [[סעיף 11(ב)]].

@ 12. ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
: (א1)(1) בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי-פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) -
::: (א) כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
::: (ב) כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים;
:::- &quot;ניתוק שירות&quot; - הפסקה זמנית של שירות בזק;
:::- &quot;שיחה אל מוקד חירום&quot; - שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
: (ב) בכפוף לאמור [[בפרק ה']], רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר -
:: (1) אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
:: (2) הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
:: (3) דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
:: (4) סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
:: (5) חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ&quot;א-2020]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 12א. שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
: (ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
: (ג) בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5ב(ו)]];
::- &quot;מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
::: (1) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע&quot;ר);
::: (2) סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
::: (3) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון (ע&quot;ר);
::: (4) מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון (ע&quot;ר);
::: (5) מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל-אביב (ע&quot;ר);
::: (6) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים ע&quot;ש לינדה פלדמן;
::: (7) תאיר - מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע&quot;ר);
::: (8) מסל&quot;ן - מרכז סיוע לנשים - נגב;
::: (9) מרכז הסיוע לנשים דתיות;
::: (10) &quot;אלסואר&quot; - תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע&quot;ר);
::: (11) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
::- &quot;מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
::: (1) ער&quot;ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע&quot;ר);
::: (2) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

@ 13. שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;בעל רשיון לשידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
::- &quot;נציג כוחות הביטחון&quot; - מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
::- &quot;הפקודה&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]] ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
:: (1) מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
:: (2) התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
:: (3) קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות [[סעיף 4ד]] וצווים לפיו.
: (ג) התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
: (ד) מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
: (ה) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

@ 13א. הוראות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז, תשע״ח-4)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 13ב]] -
::- &quot;אירוע חירום אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]];
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן מי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;החלטה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]], או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]];
::: (3) החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח;
::: (4) מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;מערכת בזק&quot; - מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
::- &quot;משבר תקשורת&quot; - העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;החלטה על שעת חירום&quot;;
::- &quot;נציג המשטרה&quot; - מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;נציג מערכת הביטחון&quot; - מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::- &quot;תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח&quot; - תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש&quot;ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
::- &quot;השר&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
: (ב)(1) נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה - הודעה בדבר משבר תקשורת).
:: (2) הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
:: (3) השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: (4) הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - בתקופות ארוכות יותר.
: (ג) ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
:: (1) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
:: (2) הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
:: (3) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
:: (4) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח.
: (ד)(1) הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
:: (2) נעשתה העברת תפקיד כמשמעה [[בסעיף 90יב לפקודת המשטרה]], יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
: (ה)(1) הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
:: (2) הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
: (ו) בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
: (ז)(1) הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
:: (2) הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
: (ח) על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה - ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 13(ג)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
: (ט) בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור [[בסעיף 34יג לחוק העונשין]], וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

@ 13ב. הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי [[סעיף 13א]] ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי-קיום קישור-גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים [[בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)]], ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
: (ב) הוראות [[סעיף 13א(ו) עד (י)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קישור-גומלין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]], לרבות שימוש כהגדרתו [[בסעיף האמור]];
::- &quot;שידורים&quot; - שידורי כבלים כהגדרתם [[בסעיף 6א]] ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;שירותי בזק בסיסיים&quot; - כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים-ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין-לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

@ 14. כללים
: (א) בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט [[בסעיף 12]] הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986]].))
: (ב) לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
: (ג) השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
:: ((פורסמו [[הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986]], לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.))

== פרק ד'1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 14א. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור יהודה והשומרון&quot; - אזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי [[סעיף 14ו]];
:- &quot;אזורי הפריסה של החברה&quot; - האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי [[סעיפים 14ב(ב)]] [[ו-14ה(ג)]];
:- &quot;אזור תמרוץ&quot; - אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
:- &quot;בעל זיקה שיווקית&quot; - מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
:: (1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
:: (2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
::: (א) שירות בזק;
::: (ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
::: (ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה;
:- &quot;בעל זיקה תשתיתית&quot; - בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
:: (1) אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
:: (2) מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
:- &quot;גוף חייב&quot; - בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הכנסה חייבת&quot; - ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם [[בסעיף 5(א)]];
:- &quot;הכנסה שנתית אחרונה&quot; - סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021);
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;רישיון מפ&quot;א כללי&quot; - רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשת גישה מתכתית&quot; - רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ&quot;א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
:- &quot;רשת מתקדמת&quot; - רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס&quot;ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, &quot;דירה&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
:- &quot;שירות בזיקה לתשתית&quot; - שירות בזק שהוא אחד מאלה:
:: (1) שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ&quot;א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
:: (2) שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
:: (3) שירות תמסורת; לעניין זה, &quot;שירות תמסורת&quot; - העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
:: (4) שירות תשתית; לעניין זה, &quot;שירות תשתית&quot; - מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו [[בסעיף 6א]], לשם מתן שירותים על ידם;
:: (5) שירות גישה לאינטרנט;
:- &quot;שירות גישה לאינטרנט&quot; - שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
:- &quot;תאגיד בעל זיקה לחברה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
:: (3) תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (4) תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

@ 14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה - הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
: (ב)(1) נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
::: (א) המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
::: (ב) מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה -
:: (1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
:: (2) רשאי בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 4]] לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
: (ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ&quot;א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

@ 14ג. קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]], ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת ([[בפרק זה]] - תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ([[בפרק זה]] - קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
: (ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]], ולמטרה זו בלבד.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה - הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]] רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
: (ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה - המועד האחרון לתשלום).
: (ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
: (ו) חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]], אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
: (ז) הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
:: (1) נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד - בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת - בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ג1]], השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

@ 14ד. הקצאת כספי קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה - ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי [[סעיף 14ג(ג)]], מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ג) בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
: (ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
: (ה)(1) במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי [[סעיף 14ג]], רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
::: (א) המצב הביטחוני באותו תחום;
::: (ב) היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
::: (ג) צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
::: (ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
::: (ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
:: (2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
: (ו) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי [[סעיף 4]], יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
: (ז) השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור [[בסעיף 14ב(ד)(2)]].
: (ח) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
: (ט) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי [[סעיף 5(ב) ו-(ב1)]] רשאי השר לקבוע תעריף מופחת -
:: (1) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, &quot;תשתית פסיבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)]], ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
:: (2) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

@ 14ה. הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב)(1) החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי [[סעיף 14ד]], ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי [[סעיף 14ב(א)]].
:: (2) השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי [[סעיף 14ד(ב)]] ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי [[סעיף 14ב(ב)]], ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
:: (3) לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה [[בסעיף 14ב(ב)]], לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
: (ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור [[בסעיף 14ב(ב)]]; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
: (ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מנוי עסקי&quot; - לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
::: (1) תאגיד;
::: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
::: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (4) גוף שהוקם לפי חוק.

@ 14ו. אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין [[פרק זה]] לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה - פרסומי הלמ&quot;ס), ובאזור יהודה והשומרון - בהתבסס על פרסומי הלמ&quot;ס.
: (ב) נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי [[סעיפים 14ב(ב)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]], ולפי פרסומי הלמ&quot;ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ&quot;ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ&quot;ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט [[בסעיף 14ג(ב)]]:
:: (1) הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
:: (2) שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
:: (3) השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
: (ד) האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 14ז. תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], תיול פנימי כהגדרתו [[בסעיף 4ח(א)]] שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
: (ב) בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 14ח. שמירת זכויות ודינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מאלה:
: (1) האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
: (2) סמכות השר לפי [[סעיף 5(ב), (ב1) ו-(ו)]] ותחולת ההוראות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]] לעניין רשת מתקדמת;
: (3) תחולת ההוראות לפי [[סעיף 12(א)]] לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

@ 14ט. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות [[פרק זה]] בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
:: (1) חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ד]], החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי [[סעיף 14ה]] והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
:: (2) סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור [[בסעיף 14ג]], פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור [[בסעיף 14ד(ה)]].
: (ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) - עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023).

== פרק ה': תשלומים בעד שירותי בזק ==

@ 15. סמכות לקביעת תשלום (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה - תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
::: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
::: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
:::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
:::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
:::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
:: (2) דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. סל תשלומים חלופי (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) נקבעו תשלומים לפי [[סעיף 15(א)(1)]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה - מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
:: (2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
:: (3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
: (ב) חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
: (ג) תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
: (ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
:: (1) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
:: (2) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), בכל מקום, במקום &quot;30 ימים&quot; יקראו &quot;14 ימי עבודה&quot; ובמקום &quot;15 ימים&quot; יקראו &quot;7 ימי עבודה&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים &quot;בארבעה עיתונים יומיים&quot; יקראו &quot;במקום ובאופן שיורה השר&quot;.

@ 16. פיגורים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987]].))

@ 17. שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
: (ב) השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
: (ג) ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
:: (1) בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
:: (2) בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
:: (3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
: (ד)(1) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
::: ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
:: (2) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
::- &quot;שירות בזק&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור [[בסעיף 5]];
::: (2) לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו-(2) ו-(ד) - מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

== פרק ו': סמכויות הקשורות למקרקעין ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 17א. &lt;!-- קודם 6כו --&gt; הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משותף&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]], לרבות בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;בעל דירה&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיף 52]] [[או 77א לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מפקח&quot; - כהגדרתו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
:- &quot;קרקע ציבורית&quot; - קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כמשמעותו [[+|בפרקים ו']] [[ו-ו'1 לחוק המקרקעין]], למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
:- &quot;רשת&quot; - רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

=== סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 18. הנחת רשת בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי [[סעיף 4(ו)]] (להלן [[בפרק זה]] – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
:: (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
:: (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
:: ((ראו גם [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984]].))
: (ב) לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת [[15:300411|תיקון 25]], וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]], כרשת שהונחה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ג) כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה]], טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

@ 19. הודעה למחזיק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי [[סעיף 18(א)(1)]] כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי [[סעיף 18(א)(2), (3) או (5)]], ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
: (ב) לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984]].))

@ 20. ערעור
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 21]] -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 19]];
::- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
: (ב) בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 18]], רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 21. סדרי הערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

@ 21א. &lt;!-- קודם 6כח --&gt; (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': פעולות במקרקעין פרטיים (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 21ב. &lt;!-- קודם 6כט --&gt; הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]] (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו [[בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
: (ב) היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת” – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
:: (2) 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
:: (3) נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
::: (א) לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
::: (ב) לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
:: (4) בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
:: (5) המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
::: (א) נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
::: (ב) לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
:: (6)(א) המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
::: (ב) הוראות [[סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
::: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
: (ב2)(1) בסעיף זה, &quot;רשת מתקדמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה - המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה - הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
::: (ב) הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה - יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, &quot;פרטי בעל הדירה&quot; - שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
::: (ג) המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה - הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
:::: (1) שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
:::: (2) המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
:::: (3) מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
:::: (4) יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
::: (ד) חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
:: (3) בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
:: (4) הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
:: (5) הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
:: (6) הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
: (ב3) בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף - עם המורשה של בעלי הדירות כאמור [[בסעיף 6ל(א)]]; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
: (ו) הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
: (ז) על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
:: (1) להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות [[סעיף 4(ו)]], את הסמכות;
:: (2) לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
: (ח) הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות [[סימן ח׳ לפרק ב׳1]] או רשת שהונחה בהתאם להוראות [[פרק ו׳]], כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

@ 21ג. &lt;!-- קודם 6ל --&gt; מורשה של בעלי הדירות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
: (ב) בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות [[סעיף 21ב(ב1)]], יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) - המבקש כמשמעותו [[בסעיף 21ב(ב1)]], אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

=== סימן ד': שונות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 22. תשלום פיצויים ותיקון נזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[סעיף 18]] או בהרשאה לפי [[סעיף 21ב]], יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
: (ב) נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
: (ג) החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 23. אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
: מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

@ 24. מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

@ 25. הודעה על סלילת דרך
: (א)(1) הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
:: (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
: (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
: (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

@ 26. שינויים במקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה - בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
: (ב) לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
: (ג) סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
: (ד) בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

@ 27. מיתקני בזק בבנינים
: בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות [[שבחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובתקנות שלפיו.

=== סימן ה': מיתקן גישה אלחוטי (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 27א. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot; - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס&quot;מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו [[בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;מיתקן עגינה&quot; - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 27ב. התקנת מיתקן גישה אלחוטית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי [[סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]], פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].
: (ג) לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

@ 27ג. התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ביקש בעל דירה בבית משותף ([[בסימן זה]] - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
:: (1) המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
:: (2) המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
:: (3) המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
:: (4) המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]];
:: (5) מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
: (ב)(1) פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
:: (2) המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

@ 27ד. החלת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב עד 22]], יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (2) במקום &quot;רשת&quot; יבוא &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot;;
:: (3) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא &quot;ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ד) בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
:::: &quot;(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]].&quot;.
: (ב) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי [[סימן זה]].

== פרק ז': עבירות ==

@ 28. ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 2(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]], יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 28א. סמכות כניסה ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה)
: (א) מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה - הממונה), רשאי -
:: (1) להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות [[סעיף 36א(א)]] או שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 53א]] שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות [[הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה - חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
: (ג) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 28ב. הפרת צו או הוראות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי [[סעיף 4ד]] והצווים מכוחו;
:: (2) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי [[סעיף 4ה]] לענין המשך מתן שירות חיוני;
:: (3) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי [[סעיף 4ה2]].
: (ג) המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה:
:: (1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(2)]];
:: (3) מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(3)]];
:: (4) אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(4)]];
:: (5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(5)]];
:: (6) מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(6)]];
:: (7) מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(7)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (8) אינו מקיים הוראות לפי [[סעיף 4ד(ג)(9)]];
:: (9) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי [[סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)]];
:: (10) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי [[סעיף 4ה1]].
: (ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(8)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28ג. הפרת הוראות לפי [[סעיף 13]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: המפר הוראות שניתנו בכתב לפי [[סעיף 13]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו - גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 28ד. אחריות נושאי משרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיפים 28ב]] [[ו-28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בנותן שירות חיוני&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל((,)) או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 28ב]] [[או 28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 29. פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
: (2) מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
: (ד) (((ספרור שגוי במקור):)) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27ב(ג)]].

@ 30. הטרדה
: המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 30א. שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-7)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דבר פרסומת&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
::: (2) מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
::: (3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
::- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
::- &quot;הודעת מסר קצר&quot; - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מערכת חיוג אוטומטי&quot; - מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
::- &quot;מפרסם&quot; - מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
::- &quot;תעמולה&quot; - הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
::- &quot;תרומה&quot; - למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
: (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
:: (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
:: (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
: (ד)(1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
:: (2) בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
: (ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
::: (א) היותו דבר פרסומת; המילים &quot;פרסומת&quot;, &quot;בקשת תרומה&quot; או &quot;תעמולה&quot;, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה;
::: (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
::: (ג)(1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
:::: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
: (ו)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
:: (2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
: (ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
:: (2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
:: (3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
::: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
::: (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
::: (ג) היקף ההפרה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
:: (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
::: (א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
::: (ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
::: (ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
: (יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין -
:: (1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
:: (4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
:: (5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
: (יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
: (יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 31. מרמה ותחבולה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, &quot;מיתקן בזק&quot; - לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
:: (2) משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
:: (3) מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
: (ב) הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
: (ג) (((בוטל).))

@ 32. חובת שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה)
: עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 33. הפרעה בעבודה (תיקון: תשס&quot;ה)
: המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו - קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 34. צמחיה המפריעה למיתקן בזק
: (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי [[סעיף 18(א)(5)]], דינו - קנס.

@ 35. פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;א-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו - קנס 40,800 שקלים חדשים.

@ 36. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 36א. ציוד קצה שלא אושר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העובר על הוראות תקנות לפי [[סעיף 53א]] שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו - קנס.

@ 37. צו איסור וצו עשה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 28]], [[28א]], [[31]], [[33]], [[35]] [[או 36א]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

== פרק ז'1: עיצומים כספיים (תיקון: תש&quot;ס-2) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל הרשיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי [[סעיף 37א1]];
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;המועצה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6א]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין בעל רישיון אחר -
::: (א) אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
::: (ב) אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 1,600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש&quot;ח))) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
:- &quot;יושב ראש המועצה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6ב]].

@ 37א1. הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
: (ב)(1) הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
:: (2) שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
:: (3) השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
:: (4) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ו) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
: (ז) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
: (ט) בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (י) המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 37א8]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה - פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור.
: (יא) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (יב) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

@ 37א2. עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;א)
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט [[בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
:: (1) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק א' של התוספת]] - עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ב' של התוספת]] - עד 25% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ג' של התוספת]] - עד 50% מהסכום הבסיסי;
:: (4) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד' של התוספת]] - עד גובה הסכום הבסיסי;
:: (4א) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד'1 של התוספת]] - עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
:: (5) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ה' של התוספת]] - עד 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש&quot;ח))).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 37א3. עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4. עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
: (2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות [[סעיפים 6ז(א)]] [[או 6מד(ב)]];
: (3) ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 36א(א)]].

@ 37א4א. עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4ב. עיצום כספי על אי-מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי [[סעיף 14ג(ט)]] (בסעיף זה - גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
:: (1) בכפוף להוראות פסקאות (2) ו-(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
:: (2) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]] והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה [[37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
:: (3) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]], ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות [[סעיף 37א5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה שנתית&quot;, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון - סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
::- &quot;הסכום הבסיסי הגבוה&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
::- &quot;הסכום הבסיסי הנמוך&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(א) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

@ 37א4ג. עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון (תיקון: תשפ״ב–2)
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 4ד]] כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (((במקור לשנת 2022))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) הפר את הוראת [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)]];
: (2) לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

@ 37א5. סכום מרבי של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ב–6, תשע״ד, תשפ״ב–2)
: סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות [[סעיפים 37א2 עד 37א4א]] [[ו־37א4ג]] לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב [[37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי”]].

@ 37א6. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
:: (1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
:: (2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
:: (3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
:: (4) משך ההפרה;
:: (5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
:: (6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
:: (7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
:: (8) הפרות קודמות של המפר;
:: (9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
:: (10) לגבי מפר שהוא יחיד - יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
:: (11) לגבי מפר שהוא תאגיד - קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
: (ב) המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 37א7. הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סימן זה]], ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
:: (4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
:: (5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 37א8]].

@ 37א8. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 37א7]], רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 37א9. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א)
: (א)(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 37א8]], ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות [[תוספת חלק ג|בחלקים ג']], [[תוספת חלק ד|ד']] [[תוספת חלק ד1|ו-ד'1 של התוספת]], אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
:: (2) החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 37א8(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 37א8(א)]] בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 37א8(ב)]], אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 37א10. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 37א8]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 37א15]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]] וסכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 37א11. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37א9]].

@ 37א12. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

@ 37א13. גבייה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות [[סעיפים 4(ד)]] [[או 4א1]], כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 37א14. מניעת כפל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 37א15. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) אין בהגשת עתירה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 37א16. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
: (ד) הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 37א17. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה - יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 37א18. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 37א2]] בשל הפרת הוראה המפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א']], [[תוספת חלק ב|ב']] [[תוספת חלק ה|או ה' של התוספת]] ולפי [[סעיפים 37א3 עד 37א4ג]].

@ 37ב. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37ב1. עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 5]] [[או 6יב]], או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
:: (2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי [[סעיף 6ט(א)]];
:: (3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיפים 6ט1(ב)]], [[6כב]], [[6לד(א)]] [[או 13]];
:: (4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
:: (6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח [[סעיף 4ג1]];
:: (7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]].
: (ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה לפי [[סעיפים 6ה1]], [[6יא2(ג) או (ד)]], [[6כא]], [[6כד]];
:: (2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי [[סעיף 6כ1]] או כלל שנקבע לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 6כה]];
:: (4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי [[סעיפים 6ה(5)]], [[6כ(ו)]], [[6כד1]] [[או 6נב]];
:: (5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ט1(ב)]];
:: (7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
:: (8) הפר הוראה לפי [[סעיף 6סב1]].

@ 37ב2. (תיקון: תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 37ג. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6)
: (א) בהפרה כאמור [[בסעיף 37ב1]] ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרה נוספת לפי [[סעיף 37ב1]], אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

@ 37ד. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 37ה. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ס-2)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

@ 37ו. גביה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

@ 37ז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

@ 37ח. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 37ט. דרכי מסירה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לענין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

== פרק ז'2: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==

@ 37י. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 37יא]].

@ 37יא. מינוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 37יב. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, &quot;חצריו של בעל רישיון&quot; - לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
: (4) לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

@ 37יג. בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2]] [[או 37ב1(א)]], רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסעיף 37יב]], לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

@ 37יד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ח': עוולות ==

@ 38. פיצויים על פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה, ”ציוד הנדסי” – כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]].
: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
: (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
: (ד) הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
: (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה.
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': חסינויות ==

@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 40. הגבלת אחריות בנזיקין
: בכפוף לאמור [[בסעיף 41]], בעל רשיון שהוענקה לו על פי [[סעיף 4(ו)]] חסינות לענין סעיף זה ([[בפרק זה]] - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
: (1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
: (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

@ 41. פטור מאחריות בנזיקין
: בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
: (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
: (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

@ 42. שמירת תניות אחידות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
: (2) הן אושרו בידי בית הדין לפי [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
: (3) הן פורסמו ברשומות.

@ 43. תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט
: השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

@ 44. סייגים
: הוראות [[סעיף 43]] לא יחולו באחת מאלה:
: (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
: (2) בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

@ 45. תעתיק מסר בזק ישמש ראיה
: השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק י': החברה ==

@ 46. רשיון כללי לחברה
: השר יעניק רשיון כללי לחברה.

@ 47. הסכם העברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח)
: (א) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ג) שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה -
:: (1) מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
:: (2) מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו&quot;ח על הקצאת מניות כאמור [[סעיף 145 לחוק החברות|בסעיף 93 לפקודת החברות]].
: (ד) על אף האמור [[+|בסעיפים 24]] [[ו-95 לפקודת מס הכנסה]], המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

@ 48. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 49. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 47(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

@ 50. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 51. סייגים לרשיון מיוחד
: (א) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן - ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
: (ב) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

== פרק י'1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד) ==

@ 51א. איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 51ב]] -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;תקופת התחייבות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ב]], וחובות שצבר המנוי; לעניין זה -
::- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו [[בסעיף 51ד(א)]];
::- &quot;סכום התקרה&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ב. עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4)
: (א) הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
: (ב) בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

@ 51ג. איסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;סחר&quot; - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
::- &quot;סחר בציוד תקשורת&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;ציוד תקשורת&quot; - ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
: (ב) בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה - ציוד קצה רט&quot;ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
:: (1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
:: (2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
:: (3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה - רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
:: (2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
::: (ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים [[בסעיף 4(ב)]], ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
::: (ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

@ 51ד. הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; - בעל רישיון כהגדרתו [[בסעיף 51א(א)]];
::- &quot;הסכם התקשרות&quot; - הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
::- &quot;הסכם התקשרות עם בעל רישיון&quot; - הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
::- &quot;הסכם התקשרות משולב&quot; - הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;ממוצע החשבונות החודשיים&quot; - ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
::- &quot;מנוי&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::: (2) מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ה]], וחובות שצבר המנוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ה. עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות (תיקון: תשע&quot;א-6)
: הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, &quot;בעל רישיון&quot;, &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; ו&quot;הסכם התקשרות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51ד(א)]].

== פרק י&quot;א: הוראות שונות ==

@ 52. מתן שירותים למדינה
: בכפוף להוראות [[סעיף 13]], השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה), התשמ״ד–1984]].))

@ 52א. רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע&quot;מ (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-2)
: לצורך קיום התברוקה לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], יעניק השר לחברה כהגדרתה [[בחוק האמור]] רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות [[סעיף 5]].

@ 53. תחולה על המדינה
: (א) הוראות [[פרק ו']] יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
: (ב) הוראות [[פרקים ו']] [[ו-ט']] יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי [[סעיף 2(א)]], כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

@ 53א. פיקוח על ציוד קצה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
:: (1) הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
:: (1א) תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
:: (1ב) תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
:: (2) תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
:: (3) יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
:: (4) חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
: (ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
:: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

@ 53ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 53ג. תקנים ומפרטים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]], לרבות ציוד קצה ונס&quot;ר ודרכי פרסומם.

@ 54. תמלוגים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2)
: (א) בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
: (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
:: ((בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ&quot;ד-1994 (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל-8% מן ההכנסות האמורות.))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

@ 54א. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;א)
: על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;אגרות&quot;, &quot;דמי רישיון&quot;, &quot;תמלוגים&quot; או &quot;תשלומי חובה&quot; - אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם [[בסעיף 14ג]], שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 55. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))

@ 55א. תחולת [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

@ 55ב. פטור מרישוי לפי [[חוק החשמל]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]], לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

@ 56. (תיקון: תשס&quot;א-2) : ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל&quot;ז-1976]].))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 59. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 59א. אישור ועדה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: תקנות, תשלומים ואגרות לפי [[סעיפים 4א]], [[4א1(ו)]], [[4ג]] [[ו-53א]] ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 60. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר -
: (1) הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
: (2) הסכם כאמור [[בסעיף 47]];
: ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
: ((פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ&quot;ט בשבט התשמ&quot;ד (1 בפברואר 1984) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417).))

== פרק י&quot;ב: הוראות מעבר ==

@ 61. תקנות לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח-2)
: תקנות שהותקנו מכוח [[חוק הדואר|הפקודה]] לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 62. תעריפי פתיחה
: (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 15(ד)]] יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 63. תחולת תניות על מקבלי שירות
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור [[בסעיף 42]] יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
: (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

@ 64. רשיונות קיימים
: רשיון שניתן לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

@ 65. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-6) ==
==== ((([[סעיף 37א2]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) ====
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4]] וכן היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1]];
:- &quot;הוראת רישיון&quot; - תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

=== חלק א' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה שירות בשירות בניגוד להוראות [[סעיף 4ז]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר את הוראת [[סעיף 5א(ו)]] לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ב]] לעניין חסימת שירותי מסרון;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 16]] לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
@ (5) : גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51א]] [[או 51ד]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51ב(א)]] [[או 51ה]];
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד [[לסעיף 51ב(ב)]];
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
@ (1) : לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג1]] [[או 37יב(2)]], לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי [[סעיף 12(ב)(5)]], או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4ט]] לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א)]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;
@ (2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות [[סעיף 12(א1)]] או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
@ (2א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (2ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : לא פרסם תשלומים בניגוד [[לסעיף 15א(ג)]] או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
@ (3) : גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 51ג]];
@ (4) : הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין-לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין-לאומיים;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין-לאומית.

=== חלק ג' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)]] או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
@ (2) : לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי [[סעיף 5א]];
@ (3) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 12(ב)(1) עד (4)]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 15]] [[ו-17(ב) או (ג)]] לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי [[סעיף 15א]];
@ (5) : הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
@ (6) : הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
@ (7א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי-גילוי מידע מסווג;
@ (8) : הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;
@ (10) : השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

=== חלק ד' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]] או בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(1)]], לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(2) או (3)]], לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
@ (4) : הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]];
@ (5) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5]] לעניין קישור גומלין או שימוש;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ג]] לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11א]] לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
@ (8) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 13]] לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 13א]] [[או 13ב]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;
@ (8א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 4]] [[ו-12]] שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי [[סעיף 12(א) ו-(ב)]], ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי [[תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד'1]];
@ (9א) (תיקון: תשפ&quot;א) : פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

=== חלק ד'1 (תיקון: תשפ&quot;א) __NOTOC__ ===
@ (1) : הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי [[סעיפים 14ב(ב) או (ה)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]].

=== חלק ה' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;א) : הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א' עד ד'1]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* מרדכי ציפורי, שר התקשורת
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>3bn6mimjz6rwbcptr5cb79pyxqcrvjh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417842</id>
      <parentid>1417812</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T06:48:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="458363" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשס&quot;א-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק הבֶּזֶק, התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2000002 תיקון 2158478&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 4|תיקון|10:208166)); ((תשמ&quot;ד, 38|ת&quot;ט|ec:10:317262)), ((167|תיקון מס' 2|10:210218)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((224|תיקון מס' 4|11:210520)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 5|11:210565)); ((תשמ&quot;ט, 104|תיקון מס' 6|12:210682)); ((תש&quot;ן, 14|ת&quot;ט|ec:12:317263)), ((33|ת&quot;ט|ec:12:317264)), ((142|תיקון מס' 7|12:210810)); ((תשנ&quot;ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((187|תיקון מס' 9|13:210950)); ((תשנ&quot;ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|13:211159)); ((תשנ&quot;ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211266)), ((258|תיקון מס' 12|13:211281)), ((302|תיקון מס' 13|13:211334)), ((309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|13:211335)); ((תשנ&quot;ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|14:211376)), ((102|תיקון מס' 15|14:211401)), ((183|תיקון מס' 16|14:211434)), ((214|תיקון מס' 17|14:211428)); ((תשנ&quot;ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 41|ת&quot;ט|ec:14:317265)), ((113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211619)); ((תש&quot;ס, 2|תיקון מס' 21|15:300167)), ((76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((218|תיקון מס' 23|15:300604)); ((תשס&quot;א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((530|תיקון מס' 25|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((483|תיקון מס' 27|15:300520)); ((תשס&quot;ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 65|תיקון מס' 31|16:299709)), ((395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ז, 20|תיקון מס' 34|17:300000)), ((26|תיקון מס' 35|17:300090)), ((60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((309|ת&quot;ט)), ((457|תיקון מס' 37|17:300739)); ((תשס&quot;ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|17:300736)), ((429|תיקון מס' 39|17:300105)), ((518|תיקון מס' 40|17:299991)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תשס&quot;ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|17:300902)), ((153|תיקון מס' 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301082)), ((198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 554|תיקון מס' 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301230)), ((642|תיקון מס' 44|18:301020)); ((תשע&quot;א, 90|תיקון מס' 45|18:300661)), ((138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((334, 346|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((759|תיקון מס' 49|18:301943)), ((1014|תיקון מס' 50|18:301367)), ((1016|תיקון מס' 51|18:301293)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((38|תיקון מס' 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301364)), ((231|תיקון מס' 52|18:301349)), ((319|תיקון מס' 53|18:301386)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((618|תיקון מס' 55|18:301463)); ((תשע&quot;ג, 48|תיקון מס' 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301513)), ((131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון מס' 58|19:301602)), ((294|תיקון מס' 59 והוראת שעה|19:301615)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:315215)), ((654, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס' 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|20:348528)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)), ((1209|תיקון מס' 63|20:348674)); ((תשע&quot;ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((982|תיקון מס' 65|20:387451)); ((תשע&quot;ח, 139|תיקון מס' 66|20:489232)), ((158|תיקון מס׳ 67|20:489236)), ((206|תיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:491148)), ((253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((670|תיקון מס' 72|20:501326)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 212|תיקון מס' 74|23:593573)); ((תשפ&quot;ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)). &lt;!-- , ((934|תיקון מס' 76|24:644019)). --&gt;

''הודעה על תחילה:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417|הודעה על תחילת החוק)). ''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1141|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ו, 130|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ז, 896|שינוי התוספת לחוק)); ((תש&quot;ס, 478|שינוי התוספת לחוק)); ((תשס&quot;ג, 55|שינוי התוספת לחוק)); ((תשע&quot;ח, 1987|שינוי התוספת לחוק)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330| צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))). ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 300|שינוי שעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ז, 358|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ג, 487|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ו, 995|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ז, 94|שינוי שיעורי קנסות)); ((תש&quot;ע, 948|שינוי שיעורי קנסות)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים)), ((3864|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים)).

&lt;מבוא&gt; בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]].

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב-6)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור שירות&quot; - תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
:- &quot;אישור סוג&quot; - אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
:- &quot;בזק&quot; - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רשיון&quot; - מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי כבלים&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב'1]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[פרק ב'2]];
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:- &quot;החברה&quot; - &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ;
:- &quot;החזקה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;היתר כללי&quot; - היתר שניתן לפי [[סעיף 4א1]] לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;מוקד שידור&quot; - מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
:- &quot;מישק&quot; - המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
:- &quot;מיתקן בזק&quot; - מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין [[פרקים ז']] [[ו-ח']] - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
:- &quot;מסר בזק&quot; - מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
:- &quot;מעבדה חיצונית&quot; - מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
:- &quot;נס&quot;ר (נקודת סיום רשת)&quot; - מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
:- &quot;פעולת בזק&quot; - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
:- &quot;ציוד קצה&quot; - ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים באמצעותה;
:- &quot;רישיון כללי ייחודי&quot; - רישיון כללי לפי [[סעיף 4(א1)]], למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; - רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת&quot; - רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
:- &quot;רשת בזק ציבורית&quot; - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;רשת גישה&quot; - מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס&quot;ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב-ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;
:- &quot;שירות בזק&quot; - ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
:: בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
:- &quot;תיקון 25&quot; - [[15:300411|חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת.

== פרק ב': פעולות בזק ושירותי בזק - רישוי (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 2. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
: (ב) לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

@ 3. סייגים לתחולה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: הוראות [[סעיף 2(ב)]] לא יחולו על -
: (1) פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
: (2) ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
: (3) פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי [[הפקודה]], ופעולת בזק [[שהפקודה]] פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
: (4) הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
: (5) פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
: (6) עיבוד נתונים אלקטרוני;
: (7) מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי [[#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה]], וכמי שקיבל זיכיון לפי [[סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]];
: (8) פעולות בזק או שירותי בזק, פנים-ארציים או בין-לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי [[סעיף 4]] ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן -
:: (א) מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 4א1(א)]];
:: (ב) לענין שירותי הבזק - קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

@ 4. הענקת רשיון, שינויו ושלילתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
: (א1)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט&quot;ו באלול התשס&quot;ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
:: (2) אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 6יב2]] או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, &quot;רישיון כללי&quot; - אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, &quot;מפעל מהותי (([צ&quot;ל: מפעיל מהותי]))&quot; - כפי שקבע השר.
:: (4) רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות &quot;רישיון כללי&quot; ו&quot;רשת בזק ציבורית&quot;.
: (א2)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
:: (2) השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009).
:: (3) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
:: (4) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי [[סעיף 5]], כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) - בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
::: (ב) השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
:: (5) הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
:: (6) בסעיף קטן זה, &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]].
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010]].))
: (ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
:: (1א) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
:: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
: (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
: (ד1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ד2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) או [[סעיף 59]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ד3) הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
: (ו) השר רשאי, בהודעה ברשומות,
:: (1) להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות [[בפרקים ו']], [[ו-ט']], כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
:: (2) להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
:: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: &quot;בזק&quot; - החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4190; תשנ&quot;ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ&quot;ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ&quot;ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס&quot;ב, 3677, 3678; תשס&quot;ד, 3242; תשס&quot;ו, 3593); חברת פלא-פון תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); חברת בזק בין-לאומי בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ט, 1627; תשס&quot;ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע&quot;מ&lt;/s&gt; [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1590; תשס&quot;ד, 2203; תשס&quot;ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259; תשס&quot;ד, 1579); חברת אקספון 018 בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ו, 3593; תשע&quot;ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 811; תשע&quot;ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3370, תשע&quot;ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 4299); חברת נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3511); חברת הום סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 4268); חברת אלון סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5095); חברת גולן טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5829; תשע&quot;ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 3684, 3759; תשע&quot;ה, 32; תשע&quot;ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7383); חברת בינת עסקים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858).))

@ 4א. הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1א)]], לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מוסמכת).
: (א1) השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1ב)]], הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מורשית).
: (א2) מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
: (א3) הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (א4) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או [[סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)]], החלות עליה.
: (ב) אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי [[סעיף 53א(א) או (ג)]] בתקנות.
: (ג) לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
:: (1) ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
:: (2) רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
: (ד) מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]].
: (ד1) לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי [[סעיף 53א]], ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
: (ד2) ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
: (ד3) ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
: (ד4) השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) (((בוטל).))

@ 4א1. היתר כללי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי [[סעיף 4]], רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
:: (2) השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
:: (3) השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
:: (4) ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
:: (5) ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
:: (6) הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
: (ב) במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
: (ד) ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
: (ה) על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) הוראות [[פרק ב']] למעט [[4|סעיף 4(ו)(2) שבו]], וכן [[סעיף 6יא1]] [[שבפרק ב'1]], [[ופרקים ד']], [[ה']] [[ו-י&quot;א]];
:: (2) הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
: (ו) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
:: (2) דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

@ 4א2. מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור (תיקון: תשס&quot;ה)
: נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות [[סעיף 3(8)]], לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות [[סעיף 4]], יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

@ 4ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4ג. אגרות לרשיונות ותנאיהם (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד מתן רשיון;
:: (2) אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי [[סעיף 54]];
:: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
: (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

@ 4ג1. סמכות לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3)
: השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

@ 4ד. שירות חיוני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב-5)
: (א)(1) ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן - שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
::: (א) כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
::: (ב) כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
:: (2) בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן - נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (א1) לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן - מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
:: (2) המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
:: (2) תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
: (ג) ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
:: (1) קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן - מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן - מגבלת הישראליות);
:: (3) קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
:: (4) קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
:: (5) קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, &quot;נושא משרה&quot; - (((נמחקה);))
:: (6) קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]], כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
:: (7) קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
:: (8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
:: (9) קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
:: (2) רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
:: (3) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
:: (3א) ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
: (ה) הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע [[מההגדרה &quot;החזקה&quot; בסעיף 1]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, &quot;תאגיד בנקאי ישראלי&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שקיבל רישיון לפי [[פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור]]; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
::: (2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
::- &quot;פירוק מרצון&quot; - כמשמעותו [[פרק ג לחלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]];
::- &quot;מיזוג&quot; ו&quot;פיצול&quot; - כמשמעותם [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;שליטה&quot; - (((נמחקה).))

@ 4ה. הפעלת שירות חיוני בידי הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ג)
: (א) חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]], או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
: (ד) הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
: (ה) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על-פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

@ 4ה1. מינוי משקיף (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בצו לפי [[סעיף 4ד]], שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה - המשקיף).
: (ב) המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי [[פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
: (ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
: (ה) ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
: (ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ז) הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי [[סעיף 13]] או את הוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי]], לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]], וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

@ 4ה2. חשיפת מידע סודי (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) הוצא צו לפי [[סעיף 4ד]], רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
:: (1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
:: (2) תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
: (ב) קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

@ 4ה3. הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
: (ב) לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
: (ג) אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
: (ד) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

@ 4ה4. הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוצא צו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי [[פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות]], בשל אותן עילות או עילות דומות.

@ 4ו. שירות לכלל הציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ג)
: (א) השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן - סל שירותים לכלל הציבור).
: (ב)(1) קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
:: (2) השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
::: (א) לתחרות בתחום הבזק;
::: (ב) לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
::: (ג) להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
:: (3) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג)(1) השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
::: (א) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
::: (ב) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
::: (ג) עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
::: רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
:: (2) קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
:: (3) קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

@ 4ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירותי בזק או שידורים.

@ 4ח. הזכות לרכוש תיול פנימי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;ציוד קצה לווייני&quot;, &quot;צלחת קליטה&quot; - כהגדרתם [[בפרק ב'2]];
::- &quot;תיול פנימי&quot; - החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
: (ג) רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
: (ד) רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
: (ה) התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
:: (1) בבית משותף - 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב-12 תשלומים שווים;
:: (2) בחצרים שאינם בית משותף - בסכום שקבע השר באישור הועדה;
:: (3) השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

@ 4ט. אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אתר פוגעני&quot; - אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
::- &quot;תוכן פוגעני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הצגת חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה -
:::: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:::: (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:::: (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:::: והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
::: (2) הסתה גזענית או לאומנית;
::: (3) הימורים;
::: (4) משחקים הכוללים מעשי אלימות;
::- &quot;ספק גישה לאינטרנט&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
: (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר -
:: (1) אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
:: (2) סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
:: (1) ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
:: (2) יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
:: (3) יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
:: (4) ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
: (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

@ 5. קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר (תיקון: תש&quot;ן-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בעל זיכיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – כהגדרתו [[בסעיף 1]], ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
::- ”בעל רישיון אחר” – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- ”קישור־גומלין” – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
::- ”רשת בזק ציבורית” – (((נמחקה);))
::- ”שימוש” – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
::: (1) מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
::: (2) מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
: (ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
:: (1) לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
:: (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000]].))
: (ב1) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
:: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
:: ((פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י&quot;פ תש&quot;ף, 4468).))
: (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ד) נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר” – לרבות מי שהשר הסמיכו.
: (ד1) לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור-גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
: (ה) מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”.
: (ז) היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
:: (1) במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו” יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם”;
:: (2) במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”;
:: בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים” – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ח) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 4ח]] ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף”.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 6לד]], השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
: (י)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע&quot;ה-2014]], כנוסחן ערב יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (4) קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (5) היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
:: (6) התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
::: (א) הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
::: (ב) אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
:: (7) בסעיף קטן זה –
:::- ”בעל רישיון מפ״א תשתית” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
:::- ”גורם ביטחון” – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:::- ”מפעיל פנים־ארצי” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
:::- ”תשתית פסיבית” – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

@ 5א. מספור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הועדה&quot; - ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
::- &quot;הקצאה&quot; - אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
::- &quot;מספר טלפון&quot; - קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
::- &quot;ניידות מספרים&quot; - האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
::- &quot;תכנית מספור&quot; - תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
: (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר -
:: (1) להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
:: (2) להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
: (ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
: (ה)(1) השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה - תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח' באלול התשס&quot;ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
:: (2) נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
:: (3) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
: (ו) בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

@ 5ב. חסימת שירותי מסרון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
: (ב) ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
: (ג) נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
: (ד) בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
: (ה) השר רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
:: (2) להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;מסרון&quot; (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;שירותי מסרון&quot; - שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

@ 5ג. שירותי נדידה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון חדש&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
::: (2) מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י&quot;ז באייר התשס&quot;ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
::- &quot;בעל רישיון קיים&quot; - מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה &quot;בעל רישיון חדש&quot;;
::- &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]];
::- &quot;שירותי נדידה&quot; - אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
::- &quot;תשלום מרבי לקישור-גומלין&quot; - התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור-גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 5(ב)(2)]], ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט - מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
: (ב) כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
:: (2) השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה - אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
: (ג) בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי [[סעיף 13]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
: (ה) השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
: (ו) השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012).
: (ז) עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור-גומלין בעד שירותי הנדידה.
: (ח) גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי [[סעיף 5]], ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

@ 6. ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז)
: השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
: (1) בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
: (2) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
: (2א) בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], [[13]] [[או 13א]];
: (2ב) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
: (3) בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
: (4) בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
: (5) בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
: (6) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
: (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

== פרק ב'1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
:- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה [[בסעיף 6יב1]], של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
:: (1) הפקה מקומית עצמית;
:: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
:: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
:- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
:- &quot;מפיק ערוץ&quot; - מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
:- &quot;מוקד תפעול&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
:- &quot;משדר ערוץ ייעודי&quot; - מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6לד1]], לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
:- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
:- &quot;ציוד מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון לשידורים לפי דרישה&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר שידורים לפי דרישה;
:- &quot;רישיון לשידורי כבלים&quot; - רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון מיוחד לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
:- &quot;רשת כבלים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורי כבלים&quot; - שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
:- &quot;שידורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים לפי דרישה&quot; - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - (((נמחקה).))

=== סימן ב': המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6ב. מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
: (ב) במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
:: (1) ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
: (ג) יושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
: (ד) השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
: (ה) המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987]].))

@ 6ג. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב-ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

@ 6ד. החלת דינים על חברי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 6ה. תפקידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: ואלה תפקידי המועצה:
: (1) לקבוע את המדיניות לגבי -
:: (א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
:: (ב) קיום שידורים קהילתיים;
:: (ג) עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
:: (ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]], וכן לפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
:: (ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
: (2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
: (3) לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
: (4) (((נמחקה);))
: (5) לקבוע כללים -
:: (א) בענינים המנויים בפסקה (1);
:: (ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
: (6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ח]];
: (7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

@ 6ה1. הפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
:: (2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ-8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
: (א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
: (א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
: (ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 6ה]], רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות -
:: (1) לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
:: (2) לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
:: (3) לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ד) הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי [[סעיף 37ב1]], בשל אותה ההפרה.

@ 6ו. פיזור המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי [[פרק זה]], יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ב) פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה [[בסעיף 6ב]]; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 6ו1. העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6)
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
: (ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

=== סימן ג': רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6ז. חובת רישיון (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 6ח. מתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
: (ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
: (ג) המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
: (ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
: (ו) השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
:: (1) הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
:: (2) האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
: (ז) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 6ח1. שיקולים במתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
: (4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

@ 6ח2. כשירות לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי [[סעיף 6ט(א)(5)]]; בפסקה זו -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6ח3. סייגים למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
: (1) מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
: (2) מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
: (3) המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
: (4) המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

@ 6ח4. בעלויות צולבות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
:: (1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]], או בעל רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק ב׳2]] או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]] (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
:: (2) הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
:: (3) הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
:: (4)(א) החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
::: (ב) החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
:: (5) הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור [[בסעיף 6יב2(1)]], יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעותו [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב [[15:300411|תיקון 25]] ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

@ 6ט. תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
:: (1) ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
:: (3) ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
:: (4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
:: (5) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור [[בסעיף 4(ד2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
:: (7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
:: (8) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
: (ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6ט1. ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

@ 6י. איסור העברה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א)(1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 6ח1]], להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
:: (2) העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אינו טעון אישור כאמור.
:: (3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
: (ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
:: (1) לשעבוד או לעיקול;
:: (2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6ט(א)(3)]] [[או 6ט(ב)]] לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

@ 6יא. ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
:: (2) בעל הרישיון לא קיים הוראות [[פרק זה]] או תקנות או כללים לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
:: (3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
:: (5) חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
:: (6) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
:: (7) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (8) לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
: (ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6יא1. סמכויות נוספות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

@ 6יא2. חבילת יסוד (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה - חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
: (ד) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה - תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
: (ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

@ 6יב. קיום רצף בשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות [[בסעיף 6יא]] או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

=== סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 6יב1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל זיכיון&quot;, &quot;זיכיון&quot;, &quot;תחנת שידור&quot; ו&quot;רשת כבלים&quot; - כמשמעותם [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
:- &quot;חברה&quot; - לרבות תאגיד אחר;
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש - בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין - הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;חברות אחיות&quot; - חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
:- &quot;חברה אם&quot; - חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
:- &quot;חברה בת&quot; - חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

@ 6יב2. תנאים למתן רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן - המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן - הרישיון), לפי הוראות [[סעיף 4]] ובכפוף לתנאים אלה:
: (1) בתוך 60 ימים ממועד תחילת [[15:300411|תיקון 25]] הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי - לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים - לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור [[בסעיף 6יא(ב)]] ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
: (3)(א) היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
:: (ב) היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

@ 6יב3. מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי [[סעיף 6יב2(1)]]; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ב) קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי [[סעיף 6יב2(1)]], רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ג) לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
: (ד) לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

@ 6יב4. מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות [[סעיף 6יב2(1)]] בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

@ 6יב5. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 6יב6. זיכיון הנותר בעינו (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) לא ניתן רישיון כללי כאמור [[בסימן זה]], או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], לרבות העבירות לפי [[פרק ז']] ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
:: (1) במקום [[סעיף 6יא(ב)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא:
::: &quot;(ב) בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה - יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.&quot;;
:: (2) יחולו על בעל הזיכיון הוראות [[סעיפים 4ח]] [[ו-5 לחוק]], הוראות [[סעיף 6כה]] [[ופרק ז'1]] לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
:: (3) במקום [[סעיף 6ה(1)(ד)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא: &quot;פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]]&quot;.
: (ב) ניתן רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6יב3]], רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

@ 6יב7. שיתוף פעולה - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן - תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
: (ב) אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
: (ג) השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן - התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
: (ד) בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], והוראות [[סעיף 6ח4(א)(4)(ב)]] לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות [[בסעיף 6ח4]]; בסעיף קטן זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ו) השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
: (ז) לענין סעיף זה, &quot;בעל זיכיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4]].

@ 6יב8. נתח שוק - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ט)
: בתום התקופה הקבועה [[בסעיף 6ח4(ב)]], יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן - בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות [[סעיפים 6ח4(א)(3)]] [[ו-6ח4(א)(4)]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
: (1) מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: (2) קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

=== סימן ד': מכרזים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יד. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 6יט1. שירות נלווה לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

@ 6יט2. תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה - אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
: (ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

@ 6כ. תוכן שידורי הכבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
: (ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
: (ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
: (ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
: (ו1) (((פקע).))
: (ו2) (((פקע).))
: (ו3) (((פקע).))
: (ו4) (((פקע).))
: (ו5) (((פקע).))
: (ז) בסעיף זה, &quot;אזור&quot; - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

@ 6כ1. אישור ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים [[בסעיף 6יט2(א)]], כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
:: (1) ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
:: (2) ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
::- &quot;הפקה&quot; - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
::- &quot;ערוץ עצמי&quot; - ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות [[סעיף 6כא(א)]], ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
::- &quot;ערוץ משותף&quot; - ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

@ 6כ2. שידורי חדשות שאינם אזוריים (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א)(1) בסעיף זה –
:::- ”בעל ענין” ו”החזקה” – (((נמחקו);))
:::- ”מפיק חדשות עצמאי” – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
:::- ”משדר ערוץ חדשות” – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי [[סעיף 6לד1]], לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
:::- ”שליטה” – (((נמחקה).))
:: (2) (((בוטלה).))
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 6סב1(א)]] ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
:: (1) שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
:: (2)(א) התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
::: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
::: (ג) המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי [[סעיף 6ב(ב)(2)]], ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
:: (3) מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
:: (4) מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
:: (5) התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018]].))
: (ג) המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
:: (1) הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
:: (3) רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
:: (4) מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
:: (5) מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
::: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
::: (ב) בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
::: (ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
::: (ג)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
:::: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
::: (ד)(1) עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
::: (ה)(1) מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
:: (6) המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי [[סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה]];
:: (7) השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
: (ד)(1) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
::: (א) מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
::: (ב) מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
::: (ג) המבקש הוא אחד מאלה:
:::: (1) מפלגה, כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::: (2) נציג או שלוח של מפלגה;
:::: (3) גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (4) גוף אחר הקשור למפלגה;
:::: (5) גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
:::: והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
:: (2) המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
: (ה) מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
:: (1) הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
:: (2) חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
:: (3) חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
: (ז) הוראות [[סעיפים 6ח(ב)(5)]], [[6י(א) ו-(ג)]], [[6יא(א)]], [[6כד]], [[6כה]] [[ו־6מב]] יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
: (ח) אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
: (ט)(1) על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות [[סעיף 6כד]]; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
:: (2) המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

@ 6כ3. שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - משדר ערוץ חדשות בין-לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
::- &quot;משדר ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור - שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 6כ(א)]] [[ו-6כ2]], המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; ובמקום &quot;מפיק החדשות העצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין-לאומי&quot;.
: (ג) המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) התקיימו בו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו-(6)]], בשינויים המחויבים;
:: (3) מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
: (ד) לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 6כ2(ד)(1)]], בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 6כ2(ד)(2)]].
: (ה) על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי יחולו הוראות [[סעיף 6כ2(ה) ו-(ז)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot;.
: (ו) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי אחר.
: (ז) המועצה תקבע כללים כדי להבטיח -
:: (1) שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי אינן לישראל;
:: (2) את קיום הוראות [[סעיף 6כ2(ה)]] על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)]].
: (ח) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018]].))
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018]].))

@ 6כא. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
: (ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

@ 6כא1. אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22 (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ו-5, תשע״ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אפיק קיים&quot; - כהגדרתו [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו=|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;ערוץ 2&quot;, &quot;הערוץ השלישי&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[18:301253|תיקון מס' 33]];
::- &quot;המועצות&quot; - המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
::- &quot;מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות השנייה]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
:: (1) שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי [[חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע [[החוק האמור]];
:: (2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס&quot;ד-2003]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
:: (3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
:: (4) (((בוטל);))
:: (5) שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ג) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
:: (1) לעניין אפיק 10 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]] - בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
:: (2) לעניין אפיק 22 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
: (ה) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
: (ו)(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה - רשימת האפיקים הראשונה).
:: (2) העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
:: (3) המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו-(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
:: (4) לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
:: (5) באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
::: (א) אפיק 22 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::: (ב) אפיק 10 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]].
: (ז)(1) האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט [[בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה]], מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
:: (2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות [[סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]], תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה -
:: (1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של [[20:491148=|החוק המתקן]], את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
:: (2) שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot;, &quot;בעל רישיון זעיר ייעודי&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6כב. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג&quot;א.

=== סימן ו': שידורי טלויזיה באמצעות לווין (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6כג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))

=== סימן ז': סייגים לשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6כד. איסור פרסומת (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
: (ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של [[פרק זה]], רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

@ 6כד1. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשע״ח-3)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6לד1(ז)(3)]], לרבות קדימון צולב כהגדרתו [[באותו סעיף]].
: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים), התשע״ט–2019]].))

@ 6כה. שידורים אסורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
:: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:: והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

=== סימן ח': הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (((הכותרת נמחקה))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6כו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 17א]]).))
@ 6כז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6כח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21א]]).))
@ 6כט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ב]]).))
@ 6ל. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ג]]).))
@ 6לא. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לב. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ט': העברת שידורים וערוצים ייעודיים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) ===

@ 6לד. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((בוטל).))
: (ב)(1) בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
: הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות [[סעיף 5]].

@ 6לד1. רישיון למשדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשע״ח-2, תשע״ח-3)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
: (ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור [[בסעיף 6לד(א3)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
: (ה)(1) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
:: (2) מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
: (ז) המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
:: (1) הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
:: (2) איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
:: (3) זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
:::- ”קדימון” – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
:::- ”קדימון צולב” – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
:: (4) הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
:: (5) שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
:: (6) מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
:: (7) עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
:: (8) סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
:: (9) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
:: (10) סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
:: (11) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
:: (12) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
:: (13) סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
:: (14) סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה &quot;הפקה מקומית&quot;;
:: (15) סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
:: (16) קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
: (ט) הוראות [[סעיפים 6יא]] [[ו־6יב]] יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
: (י) השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

@ 6לד2. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לד3. (תיקון: תשס״א–2, תשע״א–3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח–2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לה. (תיקון: תשמ&quot;ו–2, תשס״א–2) : (((בוטל).))

=== סימן י': שונות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6לו. השימוש בהכנסות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
: (ב) דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות [[פרק זה]], לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 6ה]] [[ו-6ה1]]; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

@ 6לז. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 6ז]], [[6כה(1), (2), (3) ו-(4)]] [[או 6מד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 6ג]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]], לכל יום שבו היא נמשכת.
: (ה) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות [[בסעיף 6ז(א) או (ב)]] בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ו) האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
: (ז) מבלי לגרוע מהוראות [[פרק ד' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן - &quot;מוקד שידור אסור&quot; או &quot;שידורים אסורים&quot;, לפי הענין).
: (ח) לענין סעיף קטן (ז), &quot;סיוע&quot; -
:: (1) השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
:: (2) הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
:: (3) הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
:: (4) ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
:: (5) מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
:: (6) עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
:: (7) תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
:: (8) העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
:: (9) ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
:: (10) הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
: (ט) נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
:: (2) התשדיר שודר שלא בידיעתו.
: (י) לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), &quot;תשדיר פרסומת&quot;, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
: (יא) לענין סעיף זה, &quot;מוקד שידור&quot; - לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]].

@ 6לח. תקנות וכללים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) תקנות לפי [[פרק זה]], טעונות אישור הועדה.
: (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

@ 6לח1. חיוב מכוח החלטת המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

@ 6לט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מ. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2) : (((פקע).))
@ 6מא. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ב'2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

=== סימן א': רישוי (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6מג. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 6א]];
:- &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - מי שקיבל רשיון לפי [[פרק זה]] לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;מיתקן שידור לוויני&quot; - מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
:- &quot;מפיק ערוץ עצמאי&quot; - מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות [[סעיף 6נב]], לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
:- &quot;ציוד קצה לוויני&quot; - האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו-כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
:- &quot;שידורים ארציים&quot; - שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
:- &quot;שידור לוויני&quot; - הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
:- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

@ 6מד. חובת רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) לענין סעיף זה, &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג]] ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
: (ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
: (ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, &quot;אזרח ישראלי&quot; - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
: (ד) לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ה) הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רשיון לפי [[פרק זה]].

@ 6מה. שידורים המיועדים בעיקרם לישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לענין [[6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו-(ג)]] -
: (1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
: (2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

@ 6מו. רשיון ומכרז (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6מח(א)]], ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
: (ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

@ 6מז. כשירות לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור [[בסעיף 6מח(ג)]], מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6מח. הליכים ותנאים למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
:: (1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
:: (5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
:: (6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה [[בפרק ב'1]];
:: (7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 6מט. תנאי הרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע״ח-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים [[בסעיף 6מח]] ובענינים אלה:
:: (1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
:: (2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
:: (3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
:: (4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרשיונו כאמור;
:: (5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
:: (6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
:: (7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
:: (8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
: (ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,&quot;בעל רישיון זעיר&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6מט1. העברת שידורים ארציים על פי חובה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור [[בסעיף 6מט(4)]], לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
: (ב) לענין סעיף זה ולענין [[סעיף 6מט(4)]], ”שידורים ארציים” – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות [[סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה]].

@ 6נ. שיקולים במתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

@ 6נ1. שידורים לפי דרישה (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים [[בסעיף 6נ]], להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;שידורים לפי דרישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א]].

@ 6נא. זכויותיו של בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
: (ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
:: (1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
:: (2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
:: (4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
:: (5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
: (ג) הוראת [[סעיף 6ט(א)(1)]] לא תחול לענין סעיף זה.

@ 6נא1. שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, &quot;שידורי חדשות&quot; - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות [[סעיף 6כ2]] [[או 6כ3]], לפי העניין, בשינויים המחויבים.

@ 6נב. החלת כללים על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות [[פרק ב1 סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ב1 סימן ה|ו-ה' לפרק ב'1]], כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים [[בסעיף 6ה(1)]], בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

@ 6נג. החלת כללים על מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ח)
: התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

@ 6נד. העברת שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3)
: (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי [[סעיף 6מט(4)]], לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

@ 6נה. שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-3)
: (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
: (ב)(1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו [[בסעיף 6א]].
: (ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי [[סעיפים 6נב]] [[ו-6נג]], ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות [[סעיף 6מט(א)(5)]] וסעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון זעיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;שידורים ארציים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מט1(ב)]].

@ 6נו. תמלוגים ודמי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק זה]].
: (ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

@ 6נז. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[סעיפים 6ה]], [[6ח(ג)]], [[6ט1]], [[6י]], [[6יא]], [[6יט2]], [[6כ1]], [[6כב]], [[6כד]], [[6כד1]], [[6כה]], [[6לו(ב)]], [[6לח(ב)]], יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות [[סעיפים 6ה1]], [[6יא1]], [[6יא2]], [[6כא1]] [[ו-6לח1]] יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה [[בסעיף 6כד(ב)]] לא תחול לענין שידורים לפי [[פרק זה]].

=== סימן ב': צלחות קליטה (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6נח. הגדרות ופרשנות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;צלחת קליטה&quot; - אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
::- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 6נט. התקנת צלחת קליטה - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי [[סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].

@ 6ס. התקנת צלחת קליטה בבית משותף (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
:: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
:: (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
:: (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
: (ב) המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

@ 6סא. החלת הוראות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב]], [[21ג]] [[ו-22]] יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;בעל רישיון&quot; יבוא &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot;; לענין סעיף זה, &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
:: (2) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (3) במקום &quot;רשת כבלים&quot; יבוא &quot;ציוד קצה לווייני&quot;;
:: (4) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין]], לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
: (ג) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי [[סימן זה]].

@ 6סב. איסור אספקת שידורים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות [[+|סעיפים 145]] [[או 266א לחוק התכנון והבניה]], ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

== פרק ב'3: חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==

@ 6סב1. חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה - בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה - חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
: (ב) לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
: (ג) המועצה, כהגדרתה [[בסעיף 6א]], תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של [[19:301615|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 59 והוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
: (ד) החדשות המקומיות לפי [[פרק זה]] ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ד (22 באפריל 2014).

== פרק ג': מועצה מייעצת (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון ==

@ 11. חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

@ 11א. מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 11(ב)]], ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]] (בסעיף זה - הליך השימוע).
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
: (ג) מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי [[סעיף 11(ב)]].

@ 12. ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
: (א1)(1) בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי-פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) -
::: (א) כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
::: (ב) כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים;
:::- &quot;ניתוק שירות&quot; - הפסקה זמנית של שירות בזק;
:::- &quot;שיחה אל מוקד חירום&quot; - שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
: (ב) בכפוף לאמור [[בפרק ה']], רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר -
:: (1) אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
:: (2) הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
:: (3) דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
:: (4) סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
:: (5) חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ&quot;א-2020]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 12א. שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
: (ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
: (ג) בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5ב(ו)]];
::- &quot;מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
::: (1) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע&quot;ר);
::: (2) סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
::: (3) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון (ע&quot;ר);
::: (4) מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון (ע&quot;ר);
::: (5) מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל-אביב (ע&quot;ר);
::: (6) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים ע&quot;ש לינדה פלדמן;
::: (7) תאיר - מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע&quot;ר);
::: (8) מסל&quot;ן - מרכז סיוע לנשים - נגב;
::: (9) מרכז הסיוע לנשים דתיות;
::: (10) &quot;אלסואר&quot; - תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע&quot;ר);
::: (11) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
::- &quot;מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
::: (1) ער&quot;ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע&quot;ר);
::: (2) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

@ 13. שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;בעל רשיון לשידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
::- &quot;נציג כוחות הביטחון&quot; - מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
::- &quot;הפקודה&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]] ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
:: (1) מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
:: (2) התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
:: (3) קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות [[סעיף 4ד]] וצווים לפיו.
: (ג) התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
: (ד) מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
: (ה) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

@ 13א. הוראות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז, תשע״ח-4)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 13ב]] -
::- &quot;אירוע חירום אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]];
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן מי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;החלטה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]], או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]];
::: (3) החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח;
::: (4) מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;מערכת בזק&quot; - מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
::- &quot;משבר תקשורת&quot; - העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;החלטה על שעת חירום&quot;;
::- &quot;נציג המשטרה&quot; - מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;נציג מערכת הביטחון&quot; - מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::- &quot;תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח&quot; - תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש&quot;ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
::- &quot;השר&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
: (ב)(1) נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה - הודעה בדבר משבר תקשורת).
:: (2) הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
:: (3) השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: (4) הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - בתקופות ארוכות יותר.
: (ג) ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
:: (1) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
:: (2) הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
:: (3) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
:: (4) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח.
: (ד)(1) הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
:: (2) נעשתה העברת תפקיד כמשמעה [[בסעיף 90יב לפקודת המשטרה]], יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
: (ה)(1) הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
:: (2) הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
: (ו) בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
: (ז)(1) הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
:: (2) הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
: (ח) על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה - ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 13(ג)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
: (ט) בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור [[בסעיף 34יג לחוק העונשין]], וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

@ 13ב. הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי [[סעיף 13א]] ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי-קיום קישור-גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים [[בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)]], ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
: (ב) הוראות [[סעיף 13א(ו) עד (י)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קישור-גומלין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]], לרבות שימוש כהגדרתו [[בסעיף האמור]];
::- &quot;שידורים&quot; - שידורי כבלים כהגדרתם [[בסעיף 6א]] ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;שירותי בזק בסיסיים&quot; - כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים-ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין-לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

@ 14. כללים
: (א) בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט [[בסעיף 12]] הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986]].))
: (ב) לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
: (ג) השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
:: ((פורסמו [[הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986]], לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.))

== פרק ד'1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 14א. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור יהודה והשומרון&quot; - אזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי [[סעיף 14ו]];
:- &quot;אזורי הפריסה של החברה&quot; - האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי [[סעיפים 14ב(ב)]] [[ו-14ה(ג)]];
:- &quot;אזור תמרוץ&quot; - אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
:- &quot;בעל זיקה שיווקית&quot; - מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
:: (1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
:: (2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
::: (א) שירות בזק;
::: (ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
::: (ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה;
:- &quot;בעל זיקה תשתיתית&quot; - בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
:: (1) אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
:: (2) מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
:- &quot;גוף חייב&quot; - בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הכנסה חייבת&quot; - ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם [[בסעיף 5(א)]];
:- &quot;הכנסה שנתית אחרונה&quot; - סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021);
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;רישיון מפ&quot;א כללי&quot; - רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשת גישה מתכתית&quot; - רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ&quot;א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
:- &quot;רשת מתקדמת&quot; - רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס&quot;ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, &quot;דירה&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
:- &quot;שירות בזיקה לתשתית&quot; - שירות בזק שהוא אחד מאלה:
:: (1) שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ&quot;א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
:: (2) שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
:: (3) שירות תמסורת; לעניין זה, &quot;שירות תמסורת&quot; - העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
:: (4) שירות תשתית; לעניין זה, &quot;שירות תשתית&quot; - מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו [[בסעיף 6א]], לשם מתן שירותים על ידם;
:: (5) שירות גישה לאינטרנט;
:- &quot;שירות גישה לאינטרנט&quot; - שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
:- &quot;תאגיד בעל זיקה לחברה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
:: (3) תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (4) תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

@ 14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה - הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
: (ב)(1) נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
::: (א) המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
::: (ב) מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה -
:: (1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
:: (2) רשאי בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 4]] לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
: (ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ&quot;א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

@ 14ג. קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]], ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת ([[בפרק זה]] - תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ([[בפרק זה]] - קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
: (ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]], ולמטרה זו בלבד.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה - הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]] רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
: (ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה - המועד האחרון לתשלום).
: (ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
: (ו) חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]], אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
: (ז) הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
:: (1) נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד - בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת - בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ג1]], השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

@ 14ד. הקצאת כספי קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה - ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי [[סעיף 14ג(ג)]], מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ג) בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
: (ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
: (ה)(1) במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי [[סעיף 14ג]], רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
::: (א) המצב הביטחוני באותו תחום;
::: (ב) היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
::: (ג) צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
::: (ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
::: (ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
:: (2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
: (ו) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי [[סעיף 4]], יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
: (ז) השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור [[בסעיף 14ב(ד)(2)]].
: (ח) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
: (ט) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי [[סעיף 5(ב) ו-(ב1)]] רשאי השר לקבוע תעריף מופחת -
:: (1) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, &quot;תשתית פסיבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)]], ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
:: (2) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

@ 14ה. הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב)(1) החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי [[סעיף 14ד]], ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי [[סעיף 14ב(א)]].
:: (2) השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי [[סעיף 14ד(ב)]] ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי [[סעיף 14ב(ב)]], ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
:: (3) לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה [[בסעיף 14ב(ב)]], לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
: (ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור [[בסעיף 14ב(ב)]]; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
: (ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מנוי עסקי&quot; - לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
::: (1) תאגיד;
::: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
::: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (4) גוף שהוקם לפי חוק.

@ 14ו. אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין [[פרק זה]] לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה - פרסומי הלמ&quot;ס), ובאזור יהודה והשומרון - בהתבסס על פרסומי הלמ&quot;ס.
: (ב) נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי [[סעיפים 14ב(ב)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]], ולפי פרסומי הלמ&quot;ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ&quot;ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ&quot;ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט [[בסעיף 14ג(ב)]]:
:: (1) הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
:: (2) שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
:: (3) השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
: (ד) האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 14ז. תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], תיול פנימי כהגדרתו [[בסעיף 4ח(א)]] שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
: (ב) בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 14ח. שמירת זכויות ודינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מאלה:
: (1) האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
: (2) סמכות השר לפי [[סעיף 5(ב), (ב1) ו-(ו)]] ותחולת ההוראות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]] לעניין רשת מתקדמת;
: (3) תחולת ההוראות לפי [[סעיף 12(א)]] לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

@ 14ט. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות [[פרק זה]] בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
:: (1) חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ד]], החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי [[סעיף 14ה]] והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
:: (2) סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור [[בסעיף 14ג]], פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור [[בסעיף 14ד(ה)]].
: (ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) - עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023).

== פרק ה': תשלומים בעד שירותי בזק ==

@ 15. סמכות לקביעת תשלום (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה - תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
::: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
::: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
:::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
:::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
:::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
:: (2) דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. סל תשלומים חלופי (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) נקבעו תשלומים לפי [[סעיף 15(א)(1)]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה - מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
:: (2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
:: (3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
: (ב) חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
: (ג) תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
: (ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
:: (1) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
:: (2) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), בכל מקום, במקום &quot;30 ימים&quot; יקראו &quot;14 ימי עבודה&quot; ובמקום &quot;15 ימים&quot; יקראו &quot;7 ימי עבודה&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים &quot;בארבעה עיתונים יומיים&quot; יקראו &quot;במקום ובאופן שיורה השר&quot;.

@ 16. פיגורים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987]].))

@ 17. שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
: (ב) השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
: (ג) ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
:: (1) בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
:: (2) בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
:: (3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
: (ד)(1) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
::: ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
:: (2) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
::- &quot;שירות בזק&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור [[בסעיף 5]];
::: (2) לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו-(2) ו-(ד) - מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

== פרק ו': סמכויות הקשורות למקרקעין ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 17א. &lt;!-- קודם 6כו --&gt; הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משותף&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]], לרבות בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;בעל דירה&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיף 52]] [[או 77א לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מפקח&quot; - כהגדרתו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
:- &quot;קרקע ציבורית&quot; - קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כמשמעותו [[+|בפרקים ו']] [[ו-ו'1 לחוק המקרקעין]], למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
:- &quot;רשת&quot; - רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

=== סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 18. הנחת רשת בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי [[סעיף 4(ו)]] (להלן [[בפרק זה]] – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
:: (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
:: (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
:: ((ראו גם [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984]].))
: (ב) לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת [[15:300411|תיקון 25]], וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]], כרשת שהונחה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ג) כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה]], טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

@ 19. הודעה למחזיק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי [[סעיף 18(א)(1)]] כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי [[סעיף 18(א)(2), (3) או (5)]], ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
: (ב) לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984]].))

@ 20. ערעור
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 21]] -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 19]];
::- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
: (ב) בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 18]], רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 21. סדרי הערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

@ 21א. &lt;!-- קודם 6כח --&gt; (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': פעולות במקרקעין פרטיים (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 21ב. &lt;!-- קודם 6כט --&gt; הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]] (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו [[בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
: (ב) היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת” – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
:: (2) 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
:: (3) נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
::: (א) לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
::: (ב) לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
:: (4) בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
:: (5) המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
::: (א) נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
::: (ב) לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
:: (6)(א) המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
::: (ב) הוראות [[סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
::: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
: (ב2)(1) בסעיף זה, &quot;רשת מתקדמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה - המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה - הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
::: (ב) הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה - יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, &quot;פרטי בעל הדירה&quot; - שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
::: (ג) המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה - הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
:::: (1) שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
:::: (2) המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
:::: (3) מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
:::: (4) יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
::: (ד) חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
:: (3) בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
:: (4) הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
:: (5) הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
:: (6) הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
: (ב3) בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף - עם המורשה של בעלי הדירות כאמור [[בסעיף 6ל(א)]]; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
: (ו) הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
: (ז) על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
:: (1) להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות [[סעיף 4(ו)]], את הסמכות;
:: (2) לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
: (ח) הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות [[סימן ח׳ לפרק ב׳1]] או רשת שהונחה בהתאם להוראות [[פרק ו׳]], כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

@ 21ג. &lt;!-- קודם 6ל --&gt; מורשה של בעלי הדירות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
: (ב) בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות [[סעיף 21ב(ב1)]], יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) - המבקש כמשמעותו [[בסעיף 21ב(ב1)]], אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

=== סימן ד': שונות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 22. תשלום פיצויים ותיקון נזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[סעיף 18]] או בהרשאה לפי [[סעיף 21ב]], יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
: (ב) נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
: (ג) החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 23. אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
: מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

@ 24. מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

@ 25. הודעה על סלילת דרך
: (א)(1) הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
:: (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
: (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
: (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

@ 26. שינויים במקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה - בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
: (ב) לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
: (ג) סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
: (ד) בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

@ 27. מיתקני בזק בבנינים
: בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות [[שבחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובתקנות שלפיו.

=== סימן ה': מיתקן גישה אלחוטי (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 27א. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot; - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס&quot;מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו [[בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;מיתקן עגינה&quot; - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 27ב. התקנת מיתקן גישה אלחוטית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי [[סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]], פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].
: (ג) לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

@ 27ג. התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ביקש בעל דירה בבית משותף ([[בסימן זה]] - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
:: (1) המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
:: (2) המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
:: (3) המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
:: (4) המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]];
:: (5) מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
: (ב)(1) פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
:: (2) המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

@ 27ד. החלת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב עד 22]], יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (2) במקום &quot;רשת&quot; יבוא &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot;;
:: (3) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא &quot;ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ד) בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
:::: &quot;(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]].&quot;.
: (ב) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי [[סימן זה]].

== פרק ז': עבירות ==

@ 28. ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 2(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]], יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 28א. סמכות כניסה ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה)
: (א) מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה - הממונה), רשאי -
:: (1) להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות [[סעיף 36א(א)]] או שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 53א]] שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות [[הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה - חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
: (ג) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 28ב. הפרת צו או הוראות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי [[סעיף 4ד]] והצווים מכוחו;
:: (2) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי [[סעיף 4ה]] לענין המשך מתן שירות חיוני;
:: (3) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי [[סעיף 4ה2]].
: (ג) המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה:
:: (1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(2)]];
:: (3) מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(3)]];
:: (4) אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(4)]];
:: (5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(5)]];
:: (6) מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(6)]];
:: (7) מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(7)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (8) אינו מקיים הוראות לפי [[סעיף 4ד(ג)(9)]];
:: (9) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי [[סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)]];
:: (10) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי [[סעיף 4ה1]].
: (ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(8)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28ג. הפרת הוראות לפי [[סעיף 13]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: המפר הוראות שניתנו בכתב לפי [[סעיף 13]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו - גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 28ד. אחריות נושאי משרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיפים 28ב]] [[ו-28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בנותן שירות חיוני&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל((,)) או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 28ב]] [[או 28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 29. פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
: (2) מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
: (ד) (((ספרור שגוי במקור):)) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27ב(ג)]].

@ 30. הטרדה
: המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 30א. שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-7)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דבר פרסומת&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
::: (2) מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
::: (3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
::- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
::- &quot;הודעת מסר קצר&quot; - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מערכת חיוג אוטומטי&quot; - מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
::- &quot;מפרסם&quot; - מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
::- &quot;תעמולה&quot; - הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
::- &quot;תרומה&quot; - למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
: (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
:: (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
:: (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
: (ד)(1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
:: (2) בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
: (ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
::: (א) היותו דבר פרסומת; המילים &quot;פרסומת&quot;, &quot;בקשת תרומה&quot; או &quot;תעמולה&quot;, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה;
::: (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
::: (ג)(1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
:::: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
: (ו)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
:: (2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
: (ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
:: (2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
:: (3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
::: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
::: (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
::: (ג) היקף ההפרה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
:: (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
::: (א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
::: (ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
::: (ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
: (יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין -
:: (1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
:: (4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
:: (5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
: (יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
: (יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 31. מרמה ותחבולה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, &quot;מיתקן בזק&quot; - לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
:: (2) משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
:: (3) מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
: (ב) הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
: (ג) (((בוטל).))

@ 32. חובת שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה)
: עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 33. הפרעה בעבודה (תיקון: תשס&quot;ה)
: המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו - קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 34. צמחיה המפריעה למיתקן בזק
: (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי [[סעיף 18(א)(5)]], דינו - קנס.

@ 35. פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;א-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו - קנס 40,800 שקלים חדשים.

@ 36. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 36א. ציוד קצה שלא אושר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העובר על הוראות תקנות לפי [[סעיף 53א]] שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו - קנס.

@ 37. צו איסור וצו עשה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 28]], [[28א]], [[31]], [[33]], [[35]] [[או 36א]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

== פרק ז'1: עיצומים כספיים (תיקון: תש&quot;ס-2) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל הרשיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי [[סעיף 37א1]];
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;המועצה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6א]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין בעל רישיון אחר -
::: (א) אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
::: (ב) אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 1,600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש&quot;ח))) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
:- &quot;יושב ראש המועצה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6ב]].

@ 37א1. הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
: (ב)(1) הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
:: (2) שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
:: (3) השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
:: (4) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ו) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
: (ז) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
: (ט) בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (י) המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 37א8]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה - פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור.
: (יא) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (יב) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

@ 37א2. עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;א)
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט [[בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
:: (1) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק א' של התוספת]] - עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ב' של התוספת]] - עד 25% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ג' של התוספת]] - עד 50% מהסכום הבסיסי;
:: (4) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד' של התוספת]] - עד גובה הסכום הבסיסי;
:: (4א) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד'1 של התוספת]] - עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
:: (5) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ה' של התוספת]] - עד 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש&quot;ח))).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 37א3. עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4. עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
: (2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות [[סעיפים 6ז(א)]] [[או 6מד(ב)]];
: (3) ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 36א(א)]].

@ 37א4א. עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4ב. עיצום כספי על אי-מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי [[סעיף 14ג(ט)]] (בסעיף זה - גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
:: (1) בכפוף להוראות פסקאות (2) ו-(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
:: (2) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]] והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה [[37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
:: (3) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]], ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות [[סעיף 37א5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה שנתית&quot;, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון - סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
::- &quot;הסכום הבסיסי הגבוה&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
::- &quot;הסכום הבסיסי הנמוך&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(א) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

@ 37א4ג. עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון (תיקון: תשפ״ב–2)
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 4ד]] כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (((במקור לשנת 2022))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) הפר את הוראת [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)]];
: (2) לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

@ 37א5. סכום מרבי של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ב–6, תשע״ד, תשפ״ב–2)
: סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות [[סעיפים 37א2 עד 37א4א]] [[ו־37א4ג]] לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב [[37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי”]].

@ 37א6. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
:: (1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
:: (2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
:: (3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
:: (4) משך ההפרה;
:: (5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
:: (6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
:: (7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
:: (8) הפרות קודמות של המפר;
:: (9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
:: (10) לגבי מפר שהוא יחיד - יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
:: (11) לגבי מפר שהוא תאגיד - קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
: (ב) המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 37א7. הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סימן זה]], ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
:: (4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
:: (5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 37א8]].

@ 37א8. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 37א7]], רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 37א9. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א)
: (א)(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 37א8]], ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות [[תוספת חלק ג|בחלקים ג']], [[תוספת חלק ד|ד']] [[תוספת חלק ד1|ו-ד'1 של התוספת]], אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
:: (2) החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 37א8(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 37א8(א)]] בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 37א8(ב)]], אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 37א10. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 37א8]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 37א15]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]] וסכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 37א11. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37א9]].

@ 37א12. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

@ 37א13. גבייה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות [[סעיפים 4(ד)]] [[או 4א1]], כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 37א14. מניעת כפל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 37א15. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) אין בהגשת עתירה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 37א16. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
: (ד) הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 37א17. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה - יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 37א18. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 37א2]] בשל הפרת הוראה המפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א']], [[תוספת חלק ב|ב']] [[תוספת חלק ה|או ה' של התוספת]] ולפי [[סעיפים 37א3 עד 37א4ג]].

@ 37ב. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37ב1. עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 5]] [[או 6יב]], או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
:: (2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי [[סעיף 6ט(א)]];
:: (3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיפים 6ט1(ב)]], [[6כב]], [[6לד(א)]] [[או 13]];
:: (4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
:: (6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח [[סעיף 4ג1]];
:: (7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]].
: (ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה לפי [[סעיפים 6ה1]], [[6יא2(ג) או (ד)]], [[6כא]], [[6כד]];
:: (2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי [[סעיף 6כ1]] או כלל שנקבע לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 6כה]];
:: (4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי [[סעיפים 6ה(5)]], [[6כ(ו)]], [[6כד1]] [[או 6נב]];
:: (5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ט1(ב)]];
:: (7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
:: (8) הפר הוראה לפי [[סעיף 6סב1]].

@ 37ב2. (תיקון: תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 37ג. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6)
: (א) בהפרה כאמור [[בסעיף 37ב1]] ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרה נוספת לפי [[סעיף 37ב1]], אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

@ 37ד. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 37ה. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ס-2)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

@ 37ו. גביה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

@ 37ז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

@ 37ח. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 37ט. דרכי מסירה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לענין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

== פרק ז'2: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==

@ 37י. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 37יא]].

@ 37יא. מינוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 37יב. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, &quot;חצריו של בעל רישיון&quot; - לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
: (4) לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

@ 37יג. בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2]] [[או 37ב1(א)]], רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסעיף 37יב]], לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

@ 37יד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ח': עוולות ==

@ 38. פיצויים על פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה, ”ציוד הנדסי” – כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]].
: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
: (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
: (ד) הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
: (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה.
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': חסינויות ==

@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 40. הגבלת אחריות בנזיקין
: בכפוף לאמור [[בסעיף 41]], בעל רשיון שהוענקה לו על פי [[סעיף 4(ו)]] חסינות לענין סעיף זה ([[בפרק זה]] - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
: (1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
: (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

@ 41. פטור מאחריות בנזיקין
: בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
: (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
: (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

@ 42. שמירת תניות אחידות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
: (2) הן אושרו בידי בית הדין לפי [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
: (3) הן פורסמו ברשומות.

@ 43. תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט
: השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

@ 44. סייגים
: הוראות [[סעיף 43]] לא יחולו באחת מאלה:
: (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
: (2) בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

@ 45. תעתיק מסר בזק ישמש ראיה
: השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק י': החברה ==

@ 46. רשיון כללי לחברה
: השר יעניק רשיון כללי לחברה.

@ 47. הסכם העברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח)
: (א) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ג) שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה -
:: (1) מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
:: (2) מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו&quot;ח על הקצאת מניות כאמור [[סעיף 145 לחוק החברות|בסעיף 93 לפקודת החברות]].
: (ד) על אף האמור [[+|בסעיפים 24]] [[ו-95 לפקודת מס הכנסה]], המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

@ 48. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 49. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 47(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

@ 50. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 51. סייגים לרשיון מיוחד
: (א) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן - ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
: (ב) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

== פרק י'1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד) ==

@ 51א. איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 51ב]] -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;תקופת התחייבות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ב]], וחובות שצבר המנוי; לעניין זה -
::- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו [[בסעיף 51ד(א)]];
::- &quot;סכום התקרה&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ב. עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4)
: (א) הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
: (ב) בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

@ 51ג. איסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;סחר&quot; - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
::- &quot;סחר בציוד תקשורת&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;ציוד תקשורת&quot; - ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
: (ב) בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה - ציוד קצה רט&quot;ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
:: (1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
:: (2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
:: (3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה - רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
:: (2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
::: (ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים [[בסעיף 4(ב)]], ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
::: (ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

@ 51ד. הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; - בעל רישיון כהגדרתו [[בסעיף 51א(א)]];
::- &quot;הסכם התקשרות&quot; - הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
::- &quot;הסכם התקשרות עם בעל רישיון&quot; - הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
::- &quot;הסכם התקשרות משולב&quot; - הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;ממוצע החשבונות החודשיים&quot; - ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
::- &quot;מנוי&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::: (2) מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ה]], וחובות שצבר המנוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ה. עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות (תיקון: תשע&quot;א-6)
: הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, &quot;בעל רישיון&quot;, &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; ו&quot;הסכם התקשרות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51ד(א)]].

== פרק י&quot;א: הוראות שונות ==

@ 52. מתן שירותים למדינה
: בכפוף להוראות [[סעיף 13]], השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה), התשמ״ד–1984]].))

@ 52א. רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע&quot;מ (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-2)
: לצורך קיום התברוקה לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], יעניק השר לחברה כהגדרתה [[בחוק האמור]] רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות [[סעיף 5]].

@ 53. תחולה על המדינה
: (א) הוראות [[פרק ו']] יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
: (ב) הוראות [[פרקים ו']] [[ו-ט']] יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי [[סעיף 2(א)]], כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

@ 53א. פיקוח על ציוד קצה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
:: (1) הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
:: (1א) תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
:: (1ב) תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
:: (2) תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
:: (3) יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
:: (4) חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
: (ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
:: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

@ 53ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 53ג. תקנים ומפרטים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]], לרבות ציוד קצה ונס&quot;ר ודרכי פרסומם.

@ 54. תמלוגים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2)
: (א) בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
: (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
:: ((בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ&quot;ד-1994 (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל-8% מן ההכנסות האמורות.))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

@ 54א. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;א)
: על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;אגרות&quot;, &quot;דמי רישיון&quot;, &quot;תמלוגים&quot; או &quot;תשלומי חובה&quot; - אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם [[בסעיף 14ג]], שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 55. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))

@ 55א. תחולת [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

@ 55ב. פטור מרישוי לפי [[חוק החשמל]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]], לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

@ 56. (תיקון: תשס&quot;א-2) : ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל&quot;ז-1976]].))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 59. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 59א. אישור ועדה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: תקנות, תשלומים ואגרות לפי [[סעיפים 4א]], [[4א1(ו)]], [[4ג]] [[ו-53א]] ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 60. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר -
: (1) הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
: (2) הסכם כאמור [[בסעיף 47]];
: ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
: ((פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ&quot;ט בשבט התשמ&quot;ד (1 בפברואר 1984) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417).))

== פרק י&quot;ב: הוראות מעבר ==

@ 61. תקנות לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח-2)
: תקנות שהותקנו מכוח [[חוק הדואר|הפקודה]] לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 62. תעריפי פתיחה
: (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 15(ד)]] יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 63. תחולת תניות על מקבלי שירות
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור [[בסעיף 42]] יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
: (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

@ 64. רשיונות קיימים
: רשיון שניתן לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

@ 65. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-6) ==
==== ((([[סעיף 37א2]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) ====
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4]] וכן היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1]];
:- &quot;הוראת רישיון&quot; - תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

=== חלק א' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה שירות בשירות בניגוד להוראות [[סעיף 4ז]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר את הוראת [[סעיף 5א(ו)]] לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ב]] לעניין חסימת שירותי מסרון;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 16]] לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
@ (5) : גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51א]] [[או 51ד]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51ב(א)]] [[או 51ה]];
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד [[לסעיף 51ב(ב)]];
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
@ (1) : לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג1]] [[או 37יב(2)]], לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי [[סעיף 12(ב)(5)]], או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4ט]] לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א)]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;
@ (2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות [[סעיף 12(א1)]] או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
@ (2א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (2ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : לא פרסם תשלומים בניגוד [[לסעיף 15א(ג)]] או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
@ (3) : גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 51ג]];
@ (4) : הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין-לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין-לאומיים;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין-לאומית.

=== חלק ג' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)]] או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
@ (2) : לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי [[סעיף 5א]];
@ (3) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 12(ב)(1) עד (4)]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 15]] [[ו-17(ב) או (ג)]] לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי [[סעיף 15א]];
@ (5) : הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
@ (6) : הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
@ (7א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי-גילוי מידע מסווג;
@ (8) : הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;
@ (10) : השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

=== חלק ד' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]] או בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(1)]], לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(2) או (3)]], לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
@ (4) : הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]];
@ (5) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5]] לעניין קישור גומלין או שימוש;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ג]] לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11א]] לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
@ (8) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 13]] לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 13א]] [[או 13ב]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;
@ (8א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 4]] [[ו-12]] שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי [[סעיף 12(א) ו-(ב)]], ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי [[תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד'1]];
@ (9א) (תיקון: תשפ&quot;א) : פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

=== חלק ד'1 (תיקון: תשפ&quot;א) __NOTOC__ ===
@ (1) : הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי [[סעיפים 14ב(ב) או (ה)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]].

=== חלק ה' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;א) : הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א' עד ד'1]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* מרדכי ציפורי, שר התקשורת
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>dit2anqs8yyc2c8jpti011chlgxapqz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417882</id>
      <parentid>1417842</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:59:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="458572" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982 (תיקון: תשס&quot;א-2)
&lt;שם קודם&gt; חוק הבֶּזֶק, התשמ&quot;ב-1982

&lt;מאגר 2000002 תיקון 2158478&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשמ&quot;ב, 218|חוק הבזק|10:208164)); ((תשמ&quot;ג, 4|תיקון|10:208166)); ((תשמ&quot;ד, 38|ת&quot;ט|ec:10:317262)), ((167|תיקון מס' 2|10:210218)); ((תשמ&quot;ו, 100|חוק רשות הדואר|11:210472)), ((224|תיקון מס' 4|11:210520)); ((תשמ&quot;ח, 174|תיקון מס' 5|11:210565)); ((תשמ&quot;ט, 104|תיקון מס' 6|12:210682)); ((תש&quot;ן, 14|ת&quot;ט|ec:12:317263)), ((33|ת&quot;ט|ec:12:317264)), ((142|תיקון מס' 7|12:210810)); ((תשנ&quot;ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((187|תיקון מס' 9|13:210950)); ((תשנ&quot;ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|13:211159)); ((תשנ&quot;ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211266)), ((258|תיקון מס' 12|13:211281)), ((302|תיקון מס' 13|13:211334)), ((309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|13:211335)); ((תשנ&quot;ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|14:211376)), ((102|תיקון מס' 15|14:211401)), ((183|תיקון מס' 16|14:211434)), ((214|תיקון מס' 17|14:211428)); ((תשנ&quot;ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשנ&quot;ט, 41|ת&quot;ט|ec:14:317265)), ((113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211619)); ((תש&quot;ס, 2|תיקון מס' 21|15:300167)), ((76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((218|תיקון מס' 23|15:300604)); ((תשס&quot;א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|15:300324)), ((530|תיקון מס' 25|15:300411)); ((תשס&quot;ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|15:300460)), ((483|תיקון מס' 27|15:300520)); ((תשס&quot;ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)); ((תשס&quot;ה, 65|תיקון מס' 31|16:299709)), ((395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|16:303797)); ((תשס&quot;ז, 20|תיקון מס' 34|17:300000)), ((26|תיקון מס' 35|17:300090)), ((60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((309|ת&quot;ט)), ((457|תיקון מס' 37|17:300739)); ((תשס&quot;ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|17:300736)), ((429|תיקון מס' 39|17:300105)), ((518|תיקון מס' 40|17:299991)), ((620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|17:300124)); ((תשס&quot;ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|17:300902)), ((153|תיקון מס' 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301082)), ((198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)); ((תש&quot;ע, 554|תיקון מס' 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301230)), ((642|תיקון מס' 44|18:301020)); ((תשע&quot;א, 90|תיקון מס' 45|18:300661)), ((138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((334, 346|תיקון מס' 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|18:301253)), ((759|תיקון מס' 49|18:301943)), ((1014|תיקון מס' 50|18:301367)), ((1016|תיקון מס' 51|18:301293)); ((תשע&quot;ב, 3|ת&quot;ט|18:301173)), ((38|תיקון מס' 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301364)), ((231|תיקון מס' 52|18:301349)), ((319|תיקון מס' 53|18:301386)), ((507|תיקון מס' 19 לחוק החברות|18:301358)), ((618|תיקון מס' 55|18:301463)); ((תשע&quot;ג, 48|תיקון מס' 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|18:301513)), ((131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)); ((תשע&quot;ד, 282|תיקון מס' 58|19:301602)), ((294|תיקון מס' 59 והוראת שעה|19:301615)), ((813|חוק השידור הציבורי|19:303857)); ((תשע&quot;ה, 292|תיקון מס' 2 לחוק השידור הציבורי|20:313946)); ((תשע&quot;ו, 7|תיקון מס' 33 (תיקון מס' 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:315215)), ((654, 655|תיקון מס' 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:324296)), ((1177|תיקון מס' 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|20:348528)), ((1202|תיקון מס' 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|20:348673)), ((1209|תיקון מס' 63|20:348674)); ((תשע&quot;ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((982|תיקון מס' 65|20:387451)); ((תשע&quot;ח, 139|תיקון מס' 66|20:489232)), ((158|תיקון מס׳ 67|20:489236)), ((206|תיקון מס' 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|20:491148)), ((253|תיקון מס' 34 לפקודת המשטרה|20:491909)), ((489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|20:491979)), ((670|תיקון מס' 72|20:501326)); ((תשע&quot;ט, 250|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)); ((תשפ&quot;א, 212|תיקון מס' 74|23:593573)); ((תשפ&quot;ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)). &lt;!-- , ((934|תיקון מס' 76|24:644019)). --&gt;

''הודעה על תחילה:'' ((י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417|הודעה על תחילת החוק)). ''שינוי התוספת:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ה, 1141|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ו, 130|שינוי התוספת לחוק)); ((תשנ&quot;ז, 896|שינוי התוספת לחוק)); ((תש&quot;ס, 478|שינוי התוספת לחוק)); ((תשס&quot;ג, 55|שינוי התוספת לחוק)); ((תשע&quot;ח, 1987|שינוי התוספת לחוק)). ''דחיית מועדים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק)). ''דחיית תחילה:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק))), ((1330| צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס' 2))). ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים)). ''שינוי שיעורי קנסות:'' ((ק&quot;ת תשמ&quot;ו, 300|שינוי שעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ז, 358|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשמ&quot;ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ג, 487|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ו, 995|שינוי שיעורי קנסות)); ((תשנ&quot;ז, 94|שינוי שיעורי קנסות)); ((תש&quot;ע, 948|שינוי שיעורי קנסות)). ''עדכון סכומים:'' ((י&quot;פ תשע&quot;ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים)), ((3864|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשע&quot;ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תש&quot;ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים)); ((תשפ&quot;ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים)).

&lt;מבוא&gt; בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו [[חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76]].

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ד, תשמ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשס&quot;ז-4, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ב-6)
: בחוק זה -
:- &quot;אזור שירות&quot; - תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
:- &quot;אישור סוג&quot; - אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחד מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
:- &quot;בזק&quot; - שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
:- &quot;בעל ענין&quot; - מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
:- &quot;בעל רשיון&quot; - מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
:- &quot;בעל רישיון לשידורי כבלים&quot; - מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי [[פרק ב'1]];
:- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי [[פרק ב'2]];
:- &quot;דרך&quot; - לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
:- &quot;החברה&quot; - &quot;בזק&quot;, החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ;
:- &quot;החזקה&quot;, לענין אמצעי שליטה בתאגיד - במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
:- &quot;היתר כללי&quot; - היתר שניתן לפי [[סעיף 4א1]] לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;מוקד שידור&quot; - מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
:- &quot;מישק&quot; - המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
:- &quot;מיתקן בזק&quot; - מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין [[פרקים ז']] [[ו-ח']] - מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
:- &quot;מסר בזק&quot; - מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
:- &quot;מעבדה חיצונית&quot; - מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]];
:- &quot;נכסי הרישיון&quot; - הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
:- &quot;נס&quot;ר (נקודת סיום רשת)&quot; - מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
:- &quot;פעולת בזק&quot; - הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
:- &quot;ציוד קצה&quot; - ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
:- &quot;רישיון כללי&quot; - רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים באמצעותה;
:- &quot;רישיון כללי ייחודי&quot; - רישיון כללי לפי [[סעיף 4(א1)]], למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשיון מיוחד&quot; - רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים-ארציים או בין-לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
:- &quot;רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת&quot; - רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
:- &quot;רשת בזק ציבורית&quot; - מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין-לאומית, ולמעט ציוד קצה;
:- &quot;רשת גישה&quot; - מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס&quot;ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
:- &quot;שידורים&quot; - שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב-ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו-כיווניים והידודיים;
:- &quot;שירות בזק&quot; - ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
:: בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
:- &quot;תיקון 25&quot; - [[15:300411|חוק הבזק (תיקון מס' 25), התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;השר&quot; - שר התקשורת.

== פרק ב': פעולות בזק ושירותי בזק - רישוי (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 2. זכות המדינה וחובת רישוי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
: (ב) לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

@ 3. סייגים לתחולה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: הוראות [[סעיף 2(ב)]] לא יחולו על -
: (1) פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
: (2) ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
: (3) פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי [[הפקודה]], ופעולת בזק [[שהפקודה]] פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
: (4) הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
: (5) פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
: (6) עיבוד נתונים אלקטרוני;
: (7) מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי [[#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה]], וכמי שקיבל זיכיון לפי [[סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]];
: (8) פעולות בזק או שירותי בזק, פנים-ארציים או בין-לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי [[סעיף 4]] ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן -
:: (א) מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים [[בסעיף 4א1(א)]];
:: (ב) לענין שירותי הבזק - קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

@ 4. הענקת רשיון, שינויו ושלילתו (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ט-3, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
: (א1)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט&quot;ו באלול התשס&quot;ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
:: (2) אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 6יב2]] או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, &quot;רישיון כללי&quot; - אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
:: (3) על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, &quot;מפעל מהותי (([צ&quot;ל: מפעיל מהותי]))&quot; - כפי שקבע השר.
:: (4) רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות &quot;רישיון כללי&quot; ו&quot;רשת בזק ציבורית&quot;.
: (א2)(1) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
:: (2) השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י&quot;ג בתשרי התש&quot;ע (1 באוקטובר 2009).
:: (3) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
:: (4) העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי [[סעיף 5]], כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) - בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
::: (א) בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
::: (ב) השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
:: (5) הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
:: (6) בסעיף קטן זה, &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]].
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010]].))
: (ב) במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
:: (1א) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (2) התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
:: (3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
: (ג) בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
: (ד) השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
: (ד1) רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
: (ד2) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) או [[סעיף 59]], ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
:: (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
:: (2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
:: (3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
: (ד3) הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
: (ו) השר רשאי, בהודעה ברשומות,
:: (1) להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות [[בפרקים ו']], [[ו-ט']], כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
:: (2) להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
:: ((פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: &quot;בזק&quot; - החברה הישראלית לתקשורת בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשנ&quot;ד, 4190; תשנ&quot;ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ&quot;ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ&quot;ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס&quot;ב, 3677, 3678; תשס&quot;ד, 3242; תשס&quot;ו, 3593); חברת פלא-פון תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); חברת בזק בין-לאומי בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשנ&quot;ט, 1627; תשס&quot;ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע&quot;מ&lt;/s&gt; [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ב, 1590; תשס&quot;ד, 2203; תשס&quot;ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ג, 1259; תשס&quot;ד, 1579); חברת אקספון 018 בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ו, 3593; תשע&quot;ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 811; תשע&quot;ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 3370, תשע&quot;ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י&quot;פ תשס&quot;ז, 4299); חברת נטוויז'ן 013 ברק בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשס&quot;ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשס&quot;ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י&quot;פ תש&quot;ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 3511); חברת הום סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 4268); חברת אלון סלולר בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5095); חברת גולן טלקום בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ב, 5829; תשע&quot;ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 3684, 3759; תשע&quot;ה, 32; תשע&quot;ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע&quot;מ [ס] (י&quot;פ תשע&quot;ד, 7383); חברת בינת עסקים בע&quot;מ [סח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע&quot;מ [ח] (י&quot;פ תשע&quot;ט, 9858).))

@ 4א. הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1א)]], לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מוסמכת).
: (א1) השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1ב)]], הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]] (בסעיף זה - מעבדה חיצונית מורשית).
: (א2) מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
: (א3) הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (א4) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או [[סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)]], החלות עליה.
: (ב) אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי [[סעיף 53א(א) או (ג)]] בתקנות.
: (ג) לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
:: (1) ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
:: (2) רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
: (ד) מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 53א(א)(1) או (ג)]].
: (ד1) לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי [[סעיף 53א]], ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
: (ד2) ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
: (ד3) ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
: (ד4) השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ה) (((בוטל).))

@ 4א1. היתר כללי (תיקון: תשס&quot;ה)
: (א) נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי [[סעיף 4]], רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 5]], ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
:: (1) ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
:: (2) השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
:: (3) השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
:: (4) ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
:: (5) ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
:: (6) הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
: (ב) במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]], בשינויים המחויבים.
: (ג) ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
: (ד) ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
: (ה) על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
:: (1) הוראות [[פרק ב']] למעט [[4|סעיף 4(ו)(2) שבו]], וכן [[סעיף 6יא1]] [[שבפרק ב'1]], [[ופרקים ד']], [[ה']] [[ו-י&quot;א]];
:: (2) הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
: (ו) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
:: (2) דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

@ 4א2. מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור (תיקון: תשס&quot;ה)
: נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות [[סעיף 3(8)]], לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות [[סעיף 4]], יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

@ 4ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 4ג. אגרות לרשיונות ותנאיהם (תיקון: תשמ&quot;ח)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) אגרה בעד מתן רשיון;
:: (2) אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי [[סעיף 54]];
:: (3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
: (ב) בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

@ 4ג1. סמכות לדרוש מידע (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ג-3)
: השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

@ 4ד. שירות חיוני (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשע&quot;ב-5)
: (א)(1) ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן - שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
::: (א) כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
::: (ב) כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
:: (2) בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן - נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
: (א1) לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן - מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
:: (2) המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
: (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
:: (2) תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
: (ג) ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
:: (1) קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן - מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
:: (2) קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן - מגבלת הישראליות);
:: (3) קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
:: (4) קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
:: (5) קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, &quot;נושא משרה&quot; - (((נמחקה);))
:: (6) קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]], כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
:: (7) קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
:: (8) קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
:: (9) קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
: (ד) הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
:: (2) רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
:: (3) רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
:: (3א) ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ-10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
: (ה) הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
: (ו) לענין סעיף זה -
::- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;החזקה&quot; - לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע [[מההגדרה &quot;החזקה&quot; בסעיף 1]];
::- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, &quot;תאגיד בנקאי ישראלי&quot; - תאגיד בנקאי כמשמעותו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], שקיבל רישיון לפי [[פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור]]; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור -
::: (1) יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
::: (2) חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
::- &quot;פירוק מרצון&quot; - כמשמעותו [[פרק ג לחלק 8א לחוק החברות|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]] (להלן - פקודת החברות);
::- &quot;הסדר&quot; - כמשמעותו [[בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות]];
::- &quot;מיזוג&quot; ו&quot;פיצול&quot; - כמשמעותם [[בפקודת מס הכנסה]];
::- &quot;שליטה&quot; - (((נמחקה).))

@ 4ה. הפעלת שירות חיוני בידי הממונה (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תשס&quot;ג)
: (א) חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]], או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
: (ב) ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן - הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
: (ג) במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
: (ד) הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
: (ה) מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על-פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

@ 4ה1. מינוי משקיף (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בצו לפי [[סעיף 4ד]], שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]] (להלן - חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה - המשקיף).
: (ב) המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי [[פרק ג' לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ג) הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
: (ד) זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
: (ה) ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 13]], או בניגוד להוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
: (ו) הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ז) הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי [[סעיף 13]] או את הוראות [[סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי]], לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
: (ח) הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן [[בחוק החברות הממשלתיות]], וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

@ 4ה2. חשיפת מידע סודי (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) הוצא צו לפי [[סעיף 4ד]], רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
:: (1) לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
:: (2) תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
: (ב) קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות [[+|סעיפים 19(א)(2)]] [[ו-36ג(ב) לחוק ניירות ערך]], ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

@ 4ה3. הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
: (ב) לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
: (ג) אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
: (ד) בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

@ 4ה4. הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוצא צו לפי [[סעיפים 4ד עד 4ה2]], לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי [[פרק ח'2 לחוק החברות הממשלתיות]], בשל אותן עילות או עילות דומות.

@ 4ו. שירות לכלל הציבור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ג)
: (א) השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן - סל שירותים לכלל הציבור).
: (ב)(1) קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
:: (2) השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
::: (א) לתחרות בתחום הבזק;
::: (ב) לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
::: (ג) להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
:: (3) הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג)(1) השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
::: (א) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
::: (ב) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
::: (ג) עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
::: רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
:: (2) קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
:: (3) קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

@ 4ז. התניית שירות בשירות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, &quot;שירות&quot; - שירותי בזק או שידורים.

@ 4ח. הזכות לרכוש תיול פנימי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;ציוד קצה לווייני&quot;, &quot;צלחת קליטה&quot; - כהגדרתם [[בפרק ב'2]];
::- &quot;תיול פנימי&quot; - החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
: (ג) רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
: (ד) רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
: (ה) התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
:: (1) בבית משותף - 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב-12 תשלומים שווים;
:: (2) בחצרים שאינם בית משותף - בסכום שקבע השר באישור הועדה;
:: (3) השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
: (ו) הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

@ 4ט. אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט (תיקון: תשע&quot;א-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אתר פוגעני&quot; - אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
::- &quot;תוכן פוגעני&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) הצגת חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין]], ובכלל זה -
:::: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:::: (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:::: (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:::: והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
::: (2) הסתה גזענית או לאומנית;
::: (3) הימורים;
::: (4) משחקים הכוללים מעשי אלימות;
::- &quot;ספק גישה לאינטרנט&quot; - מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
: (ב) השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר -
:: (1) אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
:: (2) סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
: (ג) ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
:: (1) ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
:: (2) יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
:: (3) יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
:: (4) ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
: (ד) ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

@ 5. קישור־גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר (תיקון: תש&quot;ן-3, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה –
::- ”בעל זיכיון” – (((נמחקה);))
::- ”בעל רישיון” – כהגדרתו [[בסעיף 1]], ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
::- ”בעל רישיון אחר” – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו [[בסעיף 6מג]];
::- ”קישור־גומלין” – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
::- ”רשת בזק ציבורית” – (((נמחקה);))
::- ”שימוש” – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
::: (1) מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
::: (2) מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
: (ב) השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
:: (1) לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
:: (2) לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000]].))
: (ב1) קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
:: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
:: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
:: ((פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י&quot;פ תש&quot;ף, 4468).))
: (ג) לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
: (ד) נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור-גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור-הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר” – לרבות מי שהשר הסמיכו.
: (ד1) לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור-גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
: (ה) מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
: (ו) בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”.
: (ז) היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
:: (1) במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו” יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם”;
:: (2) במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש”;
:: בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים” – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ח) בלי לגרוע מהאמור [[בסעיף 4ח]] ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין” יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף”.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות [[סעיף 6לד]], השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
: (י)(1) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
:: (2) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
:: (3) עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית [[בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע&quot;ה-2014]], כנוסחן ערב יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (4) קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]].
:: (5) היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
:: (6) התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
::: (א) הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
::: (ב) אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
:: (7) בסעיף קטן זה –
:::- ”בעל רישיון מפ״א תשתית” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
:::- ”גורם ביטחון” – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם [[בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ&quot;ח-1998]];
:::- ”מפעיל פנים־ארצי” – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
:::- ”תשתית פסיבית” – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

@ 5א. מספור (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;ה-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;הועדה&quot; - ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
::- &quot;הקצאה&quot; - אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
::- &quot;מספר טלפון&quot; - קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
::- &quot;ניידות מספרים&quot; - האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
::- &quot;תכנית מספור&quot; - תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
: (ב) לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר -
:: (1) להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
:: (2) להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
: (ג) השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
: (ה)(1) השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה - תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח' באלול התשס&quot;ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
:: (2) נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
:: (3) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
: (ו) בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

@ 5ב. חסימת שירותי מסרון (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
: (ב) ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
: (ג) נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
: (ד) בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
: (ה) השר רשאי -
:: (1) לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
:: (2) להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
: (ו) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;מסרון&quot; (SMS) - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;שירותי מסרון&quot; - שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

@ 5ג. שירותי נדידה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון חדש&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
::: (2) מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י&quot;ז באייר התשס&quot;ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
::- &quot;בעל רישיון קיים&quot; - מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ&quot;ב באלול התש&quot;ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה &quot;בעל רישיון חדש&quot;;
::- &quot;שימוש&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]];
::- &quot;שירותי נדידה&quot; - אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
::- &quot;תשלום מרבי לקישור-גומלין&quot; - התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור-גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי [[סעיף 5(ב)(2)]], ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט - מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
: (ב) כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
:: (1) בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
:: (2) השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה - אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
: (ג) בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי [[סעיף 13]].
: (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
: (ה) השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו-(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
: (ו) השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח' בשבט התשע&quot;ב (1 בפברואר 2012).
: (ז) עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה - המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור-גומלין בעד שירותי הנדידה.
: (ח) גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
: (ט) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי [[סעיף 5]], ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

@ 6. ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז)
: השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
: (1) בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
: (2) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
: (2א) בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], [[13]] [[או 13א]];
: (2ב) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
: (3) בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
: (4) בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
: (5) בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
: (6) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
: (7) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

== פרק ב'1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6א. הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשנ&quot;ו-4, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ח, תשס&quot;ז, תשס&quot;ז-4)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור&quot; - תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
:- &quot;אמצעי שליטה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל זכיון&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;בעל ענין&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - ועדת הכלכלה של הכנסת;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
:- &quot;הפקה מקומית עצמית&quot; - הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב-10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה [[בסעיף 6יב1]], של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
:- &quot;הפקה מקומית קנויה&quot; - הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
:: (1) הפקה מקומית עצמית;
:: (2) הפקה של מוסד ממשלתי;
:: (3) הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
:- &quot;זמן שידור בסיסי&quot; - הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
:- &quot;שידור ראשוני&quot; - שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
:- &quot;מפיק ערוץ&quot; - מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
:- &quot;מוקד תפעול&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
:- &quot;משדר ערוץ ייעודי&quot; - מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6לד1]], לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
:- &quot;ערוץ ייעודי&quot; - ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
:- &quot;ציוד מישק&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון לשידורים לפי דרישה&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר שידורים לפי דרישה;
:- &quot;רישיון לשידורי כבלים&quot; - רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
:- &quot;רישיון מיוחד לשידורי כבלים&quot; - רישיון שניתן לפי [[פרק זה]] לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
:- &quot;רשת כבלים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורי כבלים&quot; - שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
:- &quot;שידורים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;שידורים לפי דרישה&quot; - שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
:- &quot;תחנת שידור&quot; - (((נמחקה).))

=== סימן ב': המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6ב. מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
: (ב) במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
:: (1) ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
:: (2) שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
: (ג) יושב-ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
: (ד) השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
: (ה) המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987]].))

@ 6ג. חובת גילוי ואיסור התקשרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב-ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
: (ב) חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
: (ג) בסעיף זה, &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

@ 6ד. החלת דינים על חברי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
: (1) [[חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ&quot;ט-1969]];
: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי&quot;ט-1959]];
: (3) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
: (4) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
: (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
: (6) [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]].

@ 6ה. תפקידי המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-3)
: ואלה תפקידי המועצה:
: (1) לקבוע את המדיניות לגבי -
:: (א) סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
:: (ב) קיום שידורים קהילתיים;
:: (ג) עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
:: (ד) פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]], וכן לפקח על ביצוע חובות לפי [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]];
:: (ה) תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
:: (ו) אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
: (2) לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
: (3) לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
: (4) (((נמחקה);))
: (5) לקבוע כללים -
:: (א) בענינים המנויים בפסקה (1);
:: (ב) בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
: (6) ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ח]];
: (7) לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

@ 6ה1. הפקות מקומיות (תיקון: תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א)(1) 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
:: (2) 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
: (א1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ-8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
: (א2) המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
: (א3) המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
: (ב)(1) המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) בלי לגרוע מכלליות הוראות [[סעיף 6ה]], רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות -
:: (1) לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
:: (2) לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
:: (3) לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
: (ד) הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי [[סעיף 37ב1]], בשל אותה ההפרה.

@ 6ו. פיזור המועצה (תיקון: תשמ&quot;ו-2)
: (א) ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי [[פרק זה]], יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב-ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
: (ב) פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה [[בסעיף 6ב]]; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו [[בפרק זה]].

@ 6ו1. העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

@ 6ו2. השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית (תיקון: תשע&quot;א-7, תשע״ח-3, תשע&quot;ח-6)
: (א) לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה - הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה - כספי תמיכה).
: (ב) המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ-12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
: (ג) הוראות [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים [[בהגדרה &quot;מוסד ציבור&quot; שבסעיף האמור]].
: (ד) בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
:: (1) מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
:: (2) הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
:: (3) מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
:: (4) הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
:: (5) הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;הפקה מקומית&quot; - תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני-הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
::- &quot;בן העדה האתיופית&quot; - מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
::- &quot;רוב&quot; - 75 אחוזים לפחות.

=== סימן ג': רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6ז. חובת רישיון (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי [[פרק זה]].
: (ב) לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) (((בוטל).))

@ 6ח. מתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4)
: (א) המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
: (ב1) הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
: (ג) המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
: (ד) הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
: (ה) לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
: (ו) השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
:: (1) הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
:: (2) האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
: (ז) המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 6ח1. שיקולים במתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
: (4) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

@ 6ח2. כשירות לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי [[סעיף 6ט(א)(5)]]; בפסקה זו -
::- &quot;אזרח ישראלי&quot; - כמשמעותו [[בחוק האזרחות, התשי&quot;ב-1952]];
::- &quot;תושב&quot; - כהגדרתו [[בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
: (2) המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6ח3. סייגים למתן רישיון (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
: (1) מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
: (2) מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
: (3) המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
: (4) המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

@ 6ח4. בעלויות צולבות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
:: (1) הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]], או בעל רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק ב׳2]] או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]] (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
:: (2) הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
:: (3) הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
:: (4)(א) החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
::: (ב) החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ-24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
:: (5) הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ-24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור [[בסעיף 6יב2(1)]], יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]].
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;עיתון&quot; - עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - כמשמעותו [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב [[15:300411|תיקון 25]] ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

@ 6ט. תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
:: (1) ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
:: (2) אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
:: (3) ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
:: (4) תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
:: (5) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור [[בסעיף 4(ד2)]], בשינויים המחויבים;
:: (6) הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
:: (7) תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
:: (8) תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
:: (9) חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
: (ב) לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6ט1. ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

@ 6י. איסור העברה, שעבוד או עיקול (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א)(1) רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים [[בסעיף 6ח1]], להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
:: (2) העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], אינו טעון אישור כאמור.
:: (3) שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
: (ב) ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן -
:: (1) לשעבוד או לעיקול;
:: (2) להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
: (ג) ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6ט(א)(3)]] [[או 6ט(ב)]] לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

@ 6יא. ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
:: (1) בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
:: (2) בעל הרישיון לא קיים הוראות [[פרק זה]] או תקנות או כללים לפיו;
:: (3) בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
:: (3א) בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
:: (4) בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
:: (5) חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
:: (6) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
:: (7) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
:: (8) לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
: (ב) לענין סעיף זה, תחול הוראת [[סעיף 6ח(ה)]].

@ 6יא1. סמכויות נוספות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

@ 6יא2. חבילת יסוד (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה - חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
: (ג) המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
: (ד) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה - תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
: (ה) הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

@ 6יב. קיום רצף בשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות [[בסעיף 6יא]] או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

=== סימן ג'1: מעבר מזיכיון לרישיון (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 6יב1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל זיכיון&quot;, &quot;זיכיון&quot;, &quot;תחנת שידור&quot; ו&quot;רשת כבלים&quot; - כמשמעותם [[בפרק ב'1]], כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
:- &quot;חברה&quot; - לרבות תאגיד אחר;
:- &quot;חברה בעלת זיקה&quot; - חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש - בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין - הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;חברות אחיות&quot; - חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
:- &quot;חברה אם&quot; - חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
:- &quot;חברה בת&quot; - חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

@ 6יב2. תנאים למתן רישיון כללי (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן - המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן - הרישיון), לפי הוראות [[סעיף 4]] ובכפוף לתנאים אלה:
: (1) בתוך 60 ימים ממועד תחילת [[15:300411|תיקון 25]] הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי - לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים - לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
: (2) בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור [[בסעיף 6יא(ב)]] ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]];
: (3)(א) היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
:: (ב) היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

@ 6יב3. מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי [[סעיף 6יב2(1)]]; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ב) קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי [[סעיף 6יב2(1)]], רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיף 6יב]].
: (ג) לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
: (ד) לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

@ 6יב4. מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות [[סעיף 6יב2(1)]] בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

@ 6יב5. תקנות וכללים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 6יב6. זיכיון הנותר בעינו (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב, תשס&quot;ב-2)
: (א) לא ניתן רישיון כללי כאמור [[בסימן זה]], או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], לרבות העבירות לפי [[פרק ז']] ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
:: (1) במקום [[סעיף 6יא(ב)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא:
::: &quot;(ב) בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה - יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.&quot;;
:: (2) יחולו על בעל הזיכיון הוראות [[סעיפים 4ח]] [[ו-5 לחוק]], הוראות [[סעיף 6כה]] [[ופרק ז'1]] לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
:: (3) במקום [[סעיף 6ה(1)(ד)]] כנוסחו ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]] יבוא: &quot;פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות [[חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס&quot;א-2001]]&quot;.
: (ב) ניתן רישיון כללי לפי הוראות [[סעיף 6יב2]], והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי [[סעיף 6יב3]], רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

@ 6יב7. שיתוף פעולה - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן - תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
: (ב) אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
: (ג) השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן - התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
: (ד) בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], והוראות [[סעיף 6ח4(א)(4)(ב)]] לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות [[בסעיף 6ח4]]; בסעיף קטן זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]].
: (ה) ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ו) השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
: (ז) לענין סעיף זה, &quot;בעל זיכיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6ח4]].

@ 6יב8. נתח שוק - הוראת שעה (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ט)
: בתום התקופה הקבועה [[בסעיף 6ח4(ב)]], יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן - בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות [[סעיפים 6ח4(א)(3)]] [[ו-6ח4(א)(4)]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
: (1) מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: (2) קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
: אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

=== סימן ד': מכרזים (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יד. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6טז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6יח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6יט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

@ 6יט1. שירות נלווה לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2)
: נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

@ 6יט2. תוכן שידורי כבלים (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ב) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה - אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
: (ג) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

@ 6כ. תוכן שידורי הכבלים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-2, תשס&quot;ח, תשס&quot;ט, תשס&quot;ט-2, תש&quot;ע, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
: (ג) במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן - מישדרים בעניני האזור).
: (ד) המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
: (ה) המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
: (ו) בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
: (ו1) (((פקע).))
: (ו2) (((פקע).))
: (ו3) (((פקע).))
: (ו4) (((פקע).))
: (ו5) (((פקע).))
: (ז) בסעיף זה, &quot;אזור&quot; - שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

@ 6כ1. אישור ערוצים משותפים (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ט, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד-2)
: (א) בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים [[בסעיף 6יט2(א)]], כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
:: (1) ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
:: (2) ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
: (ב) המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
: (ד) המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידורים&quot; - למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
::- &quot;הפקה&quot; - לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
::- &quot;ערוץ עצמי&quot; - ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות [[סעיף 6כא(א)]], ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
::- &quot;ערוץ משותף&quot; - ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

@ 6כ2. שידורי חדשות שאינם אזוריים (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א)(1) בסעיף זה –
:::- ”בעל ענין” ו”החזקה” – (((נמחקו);))
:::- ”מפיק חדשות עצמאי” – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
:::- ”משדר ערוץ חדשות” – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי [[סעיף 6לד1]], לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
:::- ”שליטה” – (((נמחקה).))
:: (2) (((בוטלה).))
: (ב) על אף הוראות [[סעיף 6סב1(א)]] ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
:: (1) שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
:: (2)(א) התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
::: (ב) בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
::: (ג) המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי [[סעיף 6ב(ב)(2)]], ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
:: (3) מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
:: (4) מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
:: (5) התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018]].))
: (ג) המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
:: (1) הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
:: (2) מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
:: (3) רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
:: (4) מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
:: (5) מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
::: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
::: (ב) בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
::: (ב1) בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי [[חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
::: (ג)(1) בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[=חוק הרשות השניה|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
:::: (2) הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]], והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי [[חוק הרשות השניה]] אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
::: (ד)(1) עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
::: (ה)(1) מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
:::: (2) על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
:: (6) המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי [[סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה]];
:: (7) השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
: (ד)(1) לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
::: (א) מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
::: (ב) מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
::: (ג) המבקש הוא אחד מאלה:
:::: (1) מפלגה, כמשמעותה [[בחוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]];
:::: (2) נציג או שלוח של מפלגה;
:::: (3) גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו [[בחוק מימון מפלגות, התשל&quot;ג-1973]];
:::: (4) גוף אחר הקשור למפלגה;
:::: (5) גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
:::: והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
:: (2) המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
: (ה) מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
:: (1) הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
:: (2) חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
:: (3) חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
: (ז) הוראות [[סעיפים 6ח(ב)(5)]], [[6י(א) ו-(ג)]], [[6יא(א)]], [[6כד]], [[6כה]] [[ו־6מב]] יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
: (ח) אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
: (ט)(1) על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות [[סעיף 6כד]]; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
:: (2) המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

@ 6כ3. שידורי חדשות בין-לאומיים שמקורם בישראל (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - משדר ערוץ חדשות בין-לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
::- &quot;משדר ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; - מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור - שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
: (ב) על אף האמור [[בסעיפים 6כ(א)]] [[ו-6כ2]], המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot; ובמקום &quot;מפיק החדשות העצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין-לאומי&quot;.
: (ג) המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי בהתקיים כל אלה:
:: (1) הוא חברה כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:: (2) התקיימו בו התנאים המנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו-(6)]], בשינויים המחויבים;
:: (3) מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
: (ד) לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין-לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות [[בסעיף 6כ2(ד)(1)]], בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיף 6כ2(ד)(2)]].
: (ה) על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי יחולו הוראות [[סעיף 6כ2(ה) ו-(ז)]], בשינוי זה: במקום &quot;מפיק חדשות עצמאי&quot; יקראו &quot;בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי&quot;.
: (ו) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי אחר.
: (ז) המועצה תקבע כללים כדי להבטיח -
:: (1) שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין-לאומי אינן לישראל;
:: (2) את קיום הוראות [[סעיף 6כ2(ה)]] על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים [[בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)]].
: (ח) המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018]].))
:: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018]].))

@ 6כא. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
: (ב) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
: (ג) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

@ 6כא1. אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו-22 (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ו-5, תשע״ח-3)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;אפיק קיים&quot; - כהגדרתו [[חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו=|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;בעל רישיון לשידורי טלוויזיה&quot;, &quot;ערוץ 2&quot;, &quot;הערוץ השלישי&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;המועד הקובע&quot; - יום תחילתו של [[18:301253|תיקון מס' 33]];
::- &quot;המועצות&quot; - המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
::- &quot;מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו&quot; - כמשמעותה [[בחוק הרשות השנייה]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
:: (1) שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי [[חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע&quot;ד-2014]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע [[החוק האמור]];
:: (2) שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס&quot;ד-2003]]; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
:: (3) שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם [[בחוק הרשות השנייה]];
:: (4) (((בוטל);))
:: (5) שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
: (ג) בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
:: (1) לעניין אפיק 10 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]] - בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
:: (2) לעניין אפיק 22 - בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
: (ה) חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
: (ו)(1) השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ&quot;ה באדר א' התשע&quot;א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה - רשימת האפיקים הראשונה).
:: (2) העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
:: (3) המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו-(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
:: (4) לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
:: (5) באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
::: (א) אפיק 22 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
::: (ב) אפיק 10 - בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות [[סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה]].
: (ז)(1) האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט [[בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה]], מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
:: (2) הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות [[סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה]], תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה -
:: (1) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של [[20:491148=|החוק המתקן]], את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
:: (2) שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי [[חוק העמותות, התש&quot;ם-1980]], או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון זעיר&quot;, &quot;בעל רישיון זעיר ייעודי&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6כב. שידורים במקרי חירום (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג&quot;א.

=== סימן ו': שידורי טלויזיה באמצעות לווין (((בוטל))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ח) ===

@ 6כג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תשנ&quot;ח) : (((בוטל).))

=== סימן ז': סייגים לשידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6כד. איסור פרסומת (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
: (ב) בתום חמש שנים מיום תחילתו של [[פרק זה]], רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

@ 6כד1. עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקון: תשס&quot;ח-4, תשע״ח-3)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, &quot;קדימון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 6לד1(ז)(3)]], לרבות קדימון צולב כהגדרתו [[באותו סעיף]].
: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים), התשע״ט–2019]].))

@ 6כה. שידורים אסורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2)
: בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים -
: (1) שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה [[בפקודת סרטי הראינוע]], לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
: (2) שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו [[בחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
:: (1) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
:: (2) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
:: (3) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
:: והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
: (2א) (((נמחקה);))
: (3) שהם תעמולה מפלגתית;
: (4) שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
: (5) שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

=== סימן ח': הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין (((הכותרת נמחקה))) (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) ===

@ 6כו. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 17א]]).))
@ 6כז. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6כח. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21א]]).))
@ 6כט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ב]]).))
@ 6ל. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((סומן מחדש [[כסעיף 21ג]]).))
@ 6לא. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לב. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6לג. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

=== סימן ט': העברת שידורים וערוצים ייעודיים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) ===

@ 6לד. העברת שידורים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ד, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
: (א1) (((בוטל).))
: (א2) (((בוטל).))
: (א3) (((בוטל).))
: (ב)(1) בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות [[סעיף 5]] בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
:: (2) (((נמחקה).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]] ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
: הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות [[סעיף 5]].

@ 6לד1. רישיון למשדר ערוץ ייעודי (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשע״ח-2, תשע״ח-3)
: (א) (((בוטל).))
: (א1) נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע&quot;ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
: (ב) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
: (ג) המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור [[בסעיף 6לד(א3)]], בשינויים המחויבים.
: (ד) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
: (ה)(1) בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
:: (2) מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
: (ו) המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
: (ז) המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
:: (1) הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
:: (2) איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
:: (3) זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
:::- ”קדימון” – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
:::- ”קדימון צולב” – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
:: (4) הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
:: (5) שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
:: (6) מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
:: (7) עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
:: (8) סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
:: (9) סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
:: (10) סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
:: (11) סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
:: (12) סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
:: (13) סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
:: (14) סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה &quot;הפקה מקומית&quot;;
:: (15) סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
:: (16) קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
: (ח) השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
: (ט) הוראות [[סעיפים 6יא]] [[ו־6יב]] יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
: (י) השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.
: ((פורסמו [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי), התשס״ד–2004]].))

@ 6לד2. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;א-2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לד3. (תיקון: תשס״א–2, תשע״א–3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח–2, תשע״ח-3) : (((בוטל).))
@ 6לה. (תיקון: תשמ&quot;ו–2, תשס״א–2) : (((בוטל).))

=== סימן י': שונות (תיקון: תשמ&quot;ו-2) ===

@ 6לו. השימוש בהכנסות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ו-3, תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
: (ב) דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות [[פרק זה]], לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי [[סעיפים 6ה]] [[ו-6ה1]]; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

@ 6לז. עונשין (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ב-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיפים 6ז]], [[6כה(1), (2), (3) ו-(4)]] [[או 6מד]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
: (א1) (((בוטל).))
: (ב) חבר המועצה העובר על הוראות [[סעיף 6ג]], דינו - מאסר שנה.
: (ג) המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו - מאסר שלוש שנים.
: (ד) המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], ובהפרעה נמשכת - קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע [[בסעיף 61(ג) לחוק האמור]], לכל יום שבו היא נמשכת.
: (ה) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות [[בסעיף 6ז(א) או (ב)]] בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ו) האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
: (ז) מבלי לגרוע מהוראות [[פרק ד' לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן - &quot;מוקד שידור אסור&quot; או &quot;שידורים אסורים&quot;, לפי הענין).
: (ח) לענין סעיף קטן (ז), &quot;סיוע&quot; -
:: (1) השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
:: (2) הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
:: (3) הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
:: (4) ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
:: (5) מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
:: (6) עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
:: (7) תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
:: (8) העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
:: (9) ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
:: (10) הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
: (ט) נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
:: (1) הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
:: (2) התשדיר שודר שלא בידיעתו.
: (י) לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), &quot;תשדיר פרסומת&quot;, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
: (יא) לענין סעיף זה, &quot;מוקד שידור&quot; - לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו [[בסעיף 6מג]].

@ 6לח. תקנות וכללים (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2)
: (א) תקנות לפי [[פרק זה]], טעונות אישור הועדה.
: (ב) השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

@ 6לח1. חיוב מכוח החלטת המועצה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

@ 6לט. (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מ. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשנ&quot;ו-4, תשס&quot;א-2) : (((פקע).))
@ 6מא. (תיקון: תשמ&quot;ט, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 6מב. (תיקון: תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ב'2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין (תיקון: תשנ&quot;ח) ==

=== סימן א': רישוי (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6מג. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, &quot;בעל ענין&quot; ו&quot;מפיק ערוץ&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 6א]];
:- &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - מי שקיבל רשיון לפי [[פרק זה]] לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
:- &quot;המועצה&quot; - המועצה שנתמנתה לפי [[סעיף 6ב]];
:- &quot;מיתקן שידור לוויני&quot; - מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
:- &quot;מפיק ערוץ עצמאי&quot; - מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות [[סעיף 6נב]], לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
:- &quot;ציוד קצה לוויני&quot; - האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו-כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
:- &quot;שידורים ארציים&quot; - שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
:- &quot;שידור לוויני&quot; - הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
:- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו-כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

@ 6מד. חובת רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: (א) לענין סעיף זה, &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לווין&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מג]] ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
: (ב) לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
: (ג) אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי [[פרק זה]] או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, &quot;אזרח ישראלי&quot; - לרבות תאגיד הרשום בישראל.
: (ד) לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי [[סעיף 4]] ובהתאם לתנאיו.
: (ה) הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רשיון לפי [[פרק זה]].

@ 6מה. שידורים המיועדים בעיקרם לישראל (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לענין [[6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו-(ג)]] -
: (1) שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
: (2) שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

@ 6מו. רשיון ומכרז (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6מח(א)]], ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
: (ב) לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

@ 6מז. כשירות לרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
: (1) הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל - אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור [[בסעיף 6מח(ג)]], מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
: (2) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד - מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

@ 6מח. הליכים ותנאים למתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
:: (1) מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור - תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
:: (2) יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
:: (4) מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
:: (5) הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
:: (6) היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה [[בפרק ב'1]];
:: (7) הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
: (ג) תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 6מט. תנאי הרשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשע&quot;ז, תשע״ח-3)
: (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים [[בסעיף 6מח]] ובענינים אלה:
:: (1) תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
:: (2) מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
:: (3) מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
:: (4) הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו [[בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע&quot;ב-2012]], ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו [[בחוק האמור]], בהתאם לרשיונו כאמור;
:: (5) חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
:: (6) חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
:: (7) המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
:: (8) ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
: (ב) בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של [[החוק המתקן]], יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,&quot;בעל רישיון זעיר&quot; ו&quot;החוק המתקן&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]].

@ 6מט1. העברת שידורים ארציים על פי חובה (תיקון: תשנ&quot;ט-3, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד-3, ק&quot;ת תשע&quot;ה, ק&quot;ת תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע״ח-3)
: (א) הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור [[בסעיף 6מט(4)]], לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
: (ב) לענין סעיף זה ולענין [[סעיף 6מט(4)]], ”שידורים ארציים” – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות [[סימן ט' בפרק ד' לחוק הרשות השנייה]].

@ 6נ. שיקולים במתן רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
: (3) התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
: (4) תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

@ 6נ1. שידורים לפי דרישה (תיקון: תשס&quot;ז-4)
: השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים [[בסעיף 6נ]], להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, &quot;רישיון כללי לשידורי כבלים&quot; ו&quot;שידורים לפי דרישה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6א]].

@ 6נא. זכויותיו של בעל זכיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג' בטבת התשנ&quot;ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
: (ב) מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה -
:: (1) התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
:: (2) מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
:: (3) מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
:: (4) יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
:: (5) היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
: (ג) הוראת [[סעיף 6ט(א)(1)]] לא תחול לענין סעיף זה.

@ 6נא1. שידורי חדשות (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3, תשע&quot;ז-2)
: (א) לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, &quot;שידורי חדשות&quot; - חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות [[סעיף 6כ2]] [[או 6כ3]], לפי העניין, בשינויים המחויבים.

@ 6נב. החלת כללים על בעל רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2)
: המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות [[פרק ב1 סימן ב|סימנים ב']] [[פרק ב1 סימן ה|ו-ה' לפרק ב'1]], כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים [[בסעיף 6ה(1)]], בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

@ 6נג. החלת כללים על מפיק ערוץ (תיקון: תשנ&quot;ח)
: התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

@ 6נד. העברת שידורי רדיו (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט-3)
: (א) בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי [[סעיף 6מט(4)]], לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
: (ב) בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

@ 6נה. שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי (תיקון: תשנ&quot;ח, תש&quot;ס-2, תש&quot;ע-2, תשע״ח-3)
: (א) לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
: (ב)(1) על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]], בשינויים המחויבים.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו [[בסעיף 6א]].
: (ג) המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי [[סעיפים 6נב]] [[ו-6נג]], ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
: (ד) על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות [[סעיף 6מט(א)(5)]] וסעיף זה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון זעיר&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה]];
::- &quot;שידורים ארציים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6מט1(ב)]].

@ 6נו. תמלוגים ודמי רשיון (תיקון: תשנ&quot;ח)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי [[פרק זה]].
: (ב) קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

@ 6נז. שמירת דינים (תיקון: תשנ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2)
: הוראות [[סעיפים 6ה]], [[6ח(ג)]], [[6ט1]], [[6י]], [[6יא]], [[6יט2]], [[6כ1]], [[6כב]], [[6כד]], [[6כד1]], [[6כה]], [[6לו(ב)]], [[6לח(ב)]], יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות [[סעיפים 6ה1]], [[6יא1]], [[6יא2]], [[6כא1]] [[ו-6לח1]] יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה [[בסעיף 6כד(ב)]] לא תחול לענין שידורים לפי [[פרק זה]].

=== סימן ב': צלחות קליטה (תיקון: תש&quot;ס-3) ===

@ 6נח. הגדרות ופרשנות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;צלחת קליטה&quot; - אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
::- &quot;שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין&quot; - שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 6נט. התקנת צלחת קליטה - הוראות מיוחדות (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי [[סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].

@ 6ס. התקנת צלחת קליטה בבית משותף (תיקון: תש&quot;ס-3)
: (א) לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
:: (1) בעל דירה בבית המשותף (להלן - מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
:: (2) מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
:: (3) מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
: (ב) המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

@ 6סא. החלת הוראות (תיקון: תש&quot;ס-3, תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב]], [[21ג]] [[ו-22]] יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;בעל רישיון&quot; יבוא &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot;; לענין סעיף זה, &quot;בעל רשיון לשידורי לוויין&quot; - לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
:: (2) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (3) במקום &quot;רשת כבלים&quot; יבוא &quot;ציוד קצה לווייני&quot;;
:: (4) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים&quot;.
: (ב) הוראות [[סעיף 12 לחוק המקרקעין]], לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
: (ג) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי [[סימן זה]].

@ 6סב. איסור אספקת שידורים (תיקון: תש&quot;ס-3)
: בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות [[+|סעיפים 145]] [[או 266א לחוק התכנון והבניה]], ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

== פרק ב'3: חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2) ==

@ 6סב1. חדשות מקומיות - הוראת שעה (תיקון: תשע&quot;ד-2)
: (א) בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה - בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה - חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
: (ב) לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
: (ג) המועצה, כהגדרתה [[בסעיף 6א]], תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של [[19:301615|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 59 והוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]], הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
: (ד) החדשות המקומיות לפי [[פרק זה]] ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ&quot;ב בניסן התשע&quot;ד (22 באפריל 2014).

== פרק ג': מועצה מייעצת (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;א-2) ==

@ 7. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 8. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 9. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תשס&quot;א-2) : (((בוטל).))

== פרק ד': פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון ==

@ 11. חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
: (ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

@ 11א. מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 11(ב)]], ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 11(ב)]] (בסעיף זה - הליך השימוע).
: (ב) הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
: (ג) מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי [[סעיף 11(ב)]], רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי [[סעיף 11(ב)]].

@ 12. ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
: (א1)(1) בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי-פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
:: (2) אין בהוראות פסקה (1) -
::: (א) כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
::: (ב) כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
:: (3) בסעיף קטן זה -
:::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים;
:::- &quot;ניתוק שירות&quot; - הפסקה זמנית של שירות בזק;
:::- &quot;שיחה אל מוקד חירום&quot; - שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
: (ב) בכפוף לאמור [[בפרק ה']], רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר -
:: (1) אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
:: (2) הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
:: (3) דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
:: (4) סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
:: (5) חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011]].))
:: ((פורסמו [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ&quot;א-2020]].))
: (ג) (((בוטל).))

@ 12א. שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית (תיקון: תשע&quot;ב-3)
: (א) שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
: (ב) דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
: (ג) בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5ב(ו)]];
::- &quot;מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
::: (1) מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע&quot;ר);
::: (2) סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
::: (3) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - חיפה והצפון (ע&quot;ר);
::: (4) מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית - השרון (ע&quot;ר);
::: (5) מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל-אביב (ע&quot;ר);
::: (6) מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית - ירושלים ע&quot;ש לינדה פלדמן;
::: (7) תאיר - מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע&quot;ר);
::: (8) מסל&quot;ן - מרכז סיוע לנשים - נגב;
::: (9) מרכז הסיוע לנשים דתיות;
::: (10) &quot;אלסואר&quot; - תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע&quot;ר);
::: (11) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
::- &quot;מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית&quot; - מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין [[סעיף 46 לפקודת מס הכנסה]], שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
::: (1) ער&quot;ן - עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע&quot;ר);
::: (2) מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

@ 13. שירותי בזק לכוחות הביטחון (תיקון: תשנ&quot;ו-2, תש&quot;ס, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ז)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל זיכיון&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;בעל רשיון לשידורי לווין&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
::- &quot;מיתקן&quot; - מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
::- &quot;נציג כוחות הביטחון&quot; - מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
::- &quot;הפקודה&quot; - (((נמחקה).))
: (ב) ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים [[בסעיף 4(ב)]] ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
:: (1) מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
:: (2) התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
:: (3) קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות [[סעיף 4ד]] וצווים לפיו.
: (ג) התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
: (ד) מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
: (ה) במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

@ 13א. הוראות בשעת חירום (תיקון: תשס&quot;ז, תשע״ח-4)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 13ב]] -
::- &quot;אירוע חירום אזרחי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 90א לפקודת המשטרה]];
::- &quot;בעל רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]], וכן מי שקיבל רישיון לפי [[הפקודה]];
::- &quot;החלטה על שעת חירום&quot; - כל אחת מאלה:
::: (1) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי [[סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי&quot;א-1951]];
::: (2) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב לפקודת המשטרה]], או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]];
::: (3) החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח;
::: (4) מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;מערכת בזק&quot; - מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
::- &quot;משבר תקשורת&quot; - העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה &quot;החלטה על שעת חירום&quot;;
::- &quot;נציג המשטרה&quot; - מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;נציג מערכת הביטחון&quot; - מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או [[סעיף 13ב]];
::- &quot;פקודת המשטרה&quot; - [[פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]];
::- &quot;תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח&quot; - תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1716 מיום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס' 1080 מיום ז' באדר א' התש&quot;ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
::- &quot;השר&quot; - לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
: (ב)(1) נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה - הודעה בדבר משבר תקשורת).
:: (2) הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
:: (3) השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה - תקופת ההארכה).
:: (4) הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת - בתקופות ארוכות יותר.
: (ג) ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
:: (1) ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
:: (2) הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
:: (3) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
:: (4) העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח.
: (ד)(1) הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי [[סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה]] או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי [[סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה]], רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
:: (2) נעשתה העברת תפקיד כמשמעה [[בסעיף 90יב לפקודת המשטרה]], יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
: (ה)(1) הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
:: (2) הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל&quot;ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל&quot;ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
: (ו) בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
: (ז)(1) הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
:: (2) הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
: (ח) על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה - ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיף 13(ג)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות [[סעיף 5(ד) ו-(ה)]] לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
: (ט) בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור [[בסעיף 34יג לחוק העונשין]], וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
: (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

@ 13ב. הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי [[סעיף 13א]] ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי-קיום קישור-גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים [[בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)]], ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
: (ב) הוראות [[סעיף 13א(ו) עד (י)]] יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
: (ג) בסעיף זה -
::- &quot;קישור-גומלין&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5(א)]], לרבות שימוש כהגדרתו [[בסעיף האמור]];
::- &quot;שידורים&quot; - שידורי כבלים כהגדרתם [[בסעיף 6א]] ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם [[בסעיף 6מג]];
::- &quot;שירותי בזק בסיסיים&quot; - כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים-ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין-לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

@ 14. כללים
: (א) בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט [[בסעיף 12]] הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
:: ((פורסמו [[כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986]].))
: (ב) לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
: (ג) השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
:: ((פורסמו [[הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986]], לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.))

== פרק ד'1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה (תיקון: תשפ&quot;א) ==

@ 14א. הגדרות - [[פרק ד'1]] (תיקון: תשפ&quot;א)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אזור יהודה והשומרון&quot; - אזור כהגדרתו [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ&quot;ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
:- &quot;אזור סטטיסטי&quot; - יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית-סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי [[סעיף 14ו]];
:- &quot;אזורי הפריסה של החברה&quot; - האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי [[סעיפים 14ב(ב)]] [[ו-14ה(ג)]];
:- &quot;אזור תמרוץ&quot; - אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
:- &quot;בעל זיקה שיווקית&quot; - מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
:: (1) הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
:: (2) הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
::: (א) שירות בזק;
::: (ב) אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
::: (ג) מכירה או אספקה של ציוד קצה;
:- &quot;בעל זיקה תשתיתית&quot; - בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
:: (1) אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
:: (2) מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
:- &quot;גוף חייב&quot; - בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;הכנסה חייבת&quot; - ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם [[בסעיף 5(א)]];
:- &quot;הכנסה שנתית אחרונה&quot; - סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021);
:- &quot;השפעה ניכרת&quot; - היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
:- &quot;רישיון מפ&quot;א כללי&quot; - רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
:- &quot;רשת גישה מתכתית&quot; - רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ&quot;א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
:- &quot;רשת מתקדמת&quot; - רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס&quot;ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, &quot;דירה&quot; - חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
:- &quot;שירות בזיקה לתשתית&quot; - שירות בזק שהוא אחד מאלה:
:: (1) שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ&quot;א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
:: (2) שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
:: (3) שירות תמסורת; לעניין זה, &quot;שירות תמסורת&quot; - העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
:: (4) שירות תשתית; לעניין זה, &quot;שירות תשתית&quot; - מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו [[בסעיף 6א]], לשם מתן שירותים על ידם;
:: (5) שירות גישה לאינטרנט;
:- &quot;שירות גישה לאינטרנט&quot; - שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
:- &quot;תאגיד בעל זיקה לחברה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (2) תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
:: (3) תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
:: (4) תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

@ 14ב. פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה - הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
: (ב)(1) נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
:: (2) החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
::: (א) המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
::: (ב) מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
: (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל-ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
:: (2) החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
: (ד) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה -
:: (1) רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
:: (2) רשאי בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי [[סעיף 4]] לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
: (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ&quot;א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
: (ו) אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו-(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ&quot;א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

@ 14ג. קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]], ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל-0.5% מהכנסתו החייבת ([[בפרק זה]] - תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ([[בפרק זה]] - קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
: (ב) כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות [[סעיף 14ד]], ולמטרה זו בלבד.
: (ג) המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ-31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה - הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי [[סעיף 14ב]] רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
: (ד) גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה - המועד האחרון לתשלום).
: (ה) לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]], מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
: (ו) חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]], אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
: (ז) הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
:: (1) נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד - בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
:: (2) נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת - בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
: (ח) על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
: (ט) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 4ג1]], השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

@ 14ד. הקצאת כספי קופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה - ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
: (ב) ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי [[סעיף 14ג(ג)]], מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
: (ג) בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
: (ד) אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
: (ה)(1) במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי [[סעיף 14ג]], רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
::: (א) המצב הביטחוני באותו תחום;
::: (ב) היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
::: (ג) צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
::: (ד) מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
::: (ה) הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
:: (2) הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
: (ו) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי [[סעיף 4]], יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
: (ז) השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ&quot;א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור [[בסעיף 14ב(ד)(2)]].
: (ח) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
: (ט) בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי [[סעיף 5(ב) ו-(ב1)]] רשאי השר לקבוע תעריף מופחת -
:: (1) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, &quot;תשתית פסיבית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 5(י)]], ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
:: (2) בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

@ 14ה. הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ב)(1) החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי [[סעיף 14ד]], ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי [[סעיף 14ב(א)]].
:: (2) השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה - אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי [[סעיף 14ד(ב)]] ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי [[סעיף 14ב(ב)]], ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
:: (3) לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה [[בסעיף 14ב(ב)]], לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
: (ג) התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור [[בסעיף 14ב(ב)]]; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
: (ד) זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור [[בסעיף 14ד(ו)]].
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה -
::- &quot;מנוי עסקי&quot; - לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
::: (1) תאגיד;
::: (2) משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
::: (3) עוסק מורשה כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]], למעט עוסק פטור כהגדרתו [[בחוק האמור]];
::: (4) גוף שהוקם לפי חוק.

@ 14ו. אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין [[פרק זה]] לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה - פרסומי הלמ&quot;ס), ובאזור יהודה והשומרון - בהתבסס על פרסומי הלמ&quot;ס.
: (ב) נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי [[סעיפים 14ב(ב)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]], ולפי פרסומי הלמ&quot;ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ&quot;ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ&quot;ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט [[בסעיף 14ג(ב)]]:
:: (1) הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
:: (2) שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
:: (3) השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
: (ד) האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 14ז. תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 24]], תיול פנימי כהגדרתו [[בסעיף 4ח(א)]] שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
: (ב) בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות [[סעיף 17]], בשינויים המחויבים.

@ 14ח. שמירת זכויות ודינים (תיקון: תשפ&quot;א)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מאלה:
: (1) האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
: (2) סמכות השר לפי [[סעיף 5(ב), (ב1) ו-(ו)]] ותחולת ההוראות שנקבעו לפי [[הסעיף האמור]] לעניין רשת מתקדמת;
: (3) תחולת ההוראות לפי [[סעיף 12(א)]] לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

@ 14ט. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות [[פרק זה]] בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
:: (1) חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי [[סעיפים 14ב]] [[ו-14ד]], החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי [[סעיף 14ה]] והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות [[פרק זה]] או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
:: (2) סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור [[בסעיף 14ג]], פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור [[בסעיף 14ד(ה)]].
: (ב) דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) - עד יום ח' בטבת התשפ&quot;ג (1 בינואר 2023).

== פרק ה': תשלומים בעד שירותי בזק ==

@ 15. סמכות לקביעת תשלום (תיקון: תשמ&quot;ג, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות -
:: (1) תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה - תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
::: (1) עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
::: (2) נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
:::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
:::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
:::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
:: (2) דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) (((בוטל).))
: (ג1) (((בוטל).))
: (ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
: (ה) (((בוטל).))

@ 15א. סל תשלומים חלופי (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ג-3)
: (א) נקבעו תשלומים לפי [[סעיף 15(א)(1)]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
:: (1) בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה - מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
:: (2) חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
:: (3) חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
: (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
: (ב) חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
: (ג) תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
: (ד) נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה - שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
:: (1) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
:: (2) שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]].
: (ה) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בסעיף קטן (א)(2) ו-(3), בכל מקום, במקום &quot;30 ימים&quot; יקראו &quot;14 ימי עבודה&quot; ובמקום &quot;15 ימים&quot; יקראו &quot;7 ימי עבודה&quot;;
:: (2) בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים &quot;בארבעה עיתונים יומיים&quot; יקראו &quot;במקום ובאופן שיורה השר&quot;.

@ 16. פיגורים (תיקון: תשמ&quot;ג)
: השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987]].))

@ 17. שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע (תיקון: תשע&quot;ג-3)
: (א) שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
: (ב) השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
: (ג) ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
:: (1) בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
:: (2) בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
:: (3) בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
: (ד)(1) בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
::: (א) תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
::: (ב) תשלום בעד שירותים אחרים בני-השוואה;
::: (ג) תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
::: ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
:: (2) הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי [[סעיפים 5]] [[או 15]] תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
::- &quot;שירות בזק&quot; - לרבות כל אחד מאלה:
::: (1) פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור [[בסעיף 5]];
::: (2) לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו-(2) ו-(ד) - מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

== פרק ו': סמכויות הקשורות למקרקעין ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 17א. &lt;!-- קודם 6כו --&gt; הגדרות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;חוק המקרקעין&quot; - [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]];
:- &quot;בית משותף&quot; - כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]], לרבות בית כמשמעותו [[בפרק ו'1 לחוק האמור]];
:- &quot;בעל דירה&quot; - כהגדרתו [[+|בסעיף 52]] [[או 77א לחוק המקרקעין]];
:- &quot;מפקח&quot; - כהגדרתו [[בחוק המקרקעין]];
:- &quot;מקרקעין פרטיים&quot; - מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
:- &quot;קרקע ציבורית&quot; - קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
:- &quot;רכוש משותף&quot; - כמשמעותו [[+|בפרקים ו']] [[ו-ו'1 לחוק המקרקעין]], למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
:- &quot;רשת&quot; - רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

=== סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 18. הנחת רשת בקרקע ציבורית (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז)
: (א) בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי [[סעיף 4(ו)]] (להלן [[בפרק זה]] – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]]:
:: (1) לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
:: (2) לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
:: (3) להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
:: (4) לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
:: (5) לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
:: ((ראו גם [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984]].))
: (ב) לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת [[15:300411|תיקון 25]], וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של [[חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע&quot;ז-2016]], כרשת שהונחה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה]].
: (ג) כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה]], טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

@ 19. הודעה למחזיק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי [[סעיף 18(א)(1)]] כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי [[סעיף 18(א)(2), (3) או (5)]], ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
: (ב) לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
:: ((פורסמו [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984]].))

@ 20. ערעור
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 21]] -
::- &quot;הודעה&quot; - הודעה לפי [[סעיף 19]];
::- &quot;בית המשפט&quot; - בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
: (ב) בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות [[בסעיף 18]], רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
: (ד) הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

@ 21. סדרי הערעור
: (א) בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי - ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
: (ב) בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור [[בפרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]].
: (ג) בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
: (ד) יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

@ 21א. &lt;!-- קודם 6כח --&gt; (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

=== סימן ג': פעולות במקרקעין פרטיים (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 21ב. &lt;!-- קודם 6כט --&gt; הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב)
: (א) הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו [[בחוק המקרקעין]] (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו [[בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]] (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
: (ב) היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת” – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
: (ב1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
:: (2) 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
:: (3) נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
::: (א) לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
::: (ב) לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
:: (4) בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
:: (5) המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
::: (א) נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
::: (ב) לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
:: (6)(א) המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
::: (ב) הוראות [[סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
::: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
: (ב2)(1) בסעיף זה, &quot;רשת מתקדמת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 14א]].
:: (2) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
::: (א) בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה - המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה - הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
::: (ב) הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה - יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, &quot;פרטי בעל הדירה&quot; - שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
::: (ג) המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה - הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
:::: (1) שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
:::: (2) המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
:::: (3) מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
:::: (4) יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
::: (ד) חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
:: (3) בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
:: (4) הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
:: (5) הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
:: (6) הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
: (ב3) בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
: (ג) בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף - עם המורשה של בעלי הדירות כאמור [[בסעיף 6ל(א)]]; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
: (ד) הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
: (ה) אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
: (ו) הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
: (ז) על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
:: (1) להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות [[סעיף 4(ו)]], את הסמכות;
:: (2) לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
: (ח) הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות [[סימן ח׳ לפרק ב׳1]] או רשת שהונחה בהתאם להוראות [[פרק ו׳]], כנוסחן ערב תחילתו של [[15:300411|תיקון 25]], יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

@ 21ג. &lt;!-- קודם 6ל --&gt; מורשה של בעלי הדירות (תיקון: תשמ&quot;ו-2, תשנ&quot;ז-4, תשס&quot;א-2)
: (א) נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
: (ב) בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות [[סעיף 21ב(ב1)]], יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) - המבקש כמשמעותו [[בסעיף 21ב(ב1)]], אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

=== סימן ד': שונות (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 22. תשלום פיצויים ותיקון נזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי [[סעיף 18]] או בהרשאה לפי [[סעיף 21ב]], יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
: (ב) נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
: (ג) החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

@ 23. אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים
: מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

@ 24. מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: על אף האמור [[בסעיף 12 לחוק המקרקעין]], מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

@ 25. הודעה על סלילת דרך
: (א)(1) הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
:: (2) המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
: (ב) ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
: (ג) ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

@ 26. שינויים במקרקעין (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה - בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
: (ב) לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
: (ג) סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
: (ד) בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

@ 27. מיתקני בזק בבנינים
: בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות [[שבחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], ובתקנות שלפיו.

=== סימן ה': מיתקן גישה אלחוטי (תיקון: תשס&quot;א-2) ===

@ 27א. הגדרות ופרשנות (תיקון: תשס&quot;א-2, תשפ&quot;ב)
: (א) [[בסימן זה]] -
::- &quot;גג בנין&quot;, לענין גג רעפים - לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
::- &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot; - מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס&quot;מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו [[בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה]];
::- &quot;מיתקן עגינה&quot; - מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
: (ב) למונחים אחרים [[בסימן זה]] תהא המשמעות שיש להם [[בסעיף 17א]].

@ 27ב. התקנת מיתקן גישה אלחוטית - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות [[סימן זה]].
: (ב) התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי [[סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה]], פטורה מהיתר לפי [[פרק ה' לחוק האמור]].
: (ג) לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
: (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

@ 27ג. התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) ביקש בעל דירה בבית משותף ([[בסימן זה]] - המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
:: (1) המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן - בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
:: (2) המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
:: (3) המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
:: (4) המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]];
:: (5) מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
: (ב)(1) פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
:: (2) המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות [[חוק התכנון והבניה]].
: (ג) החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
: (ד) הוראות [[סימן ד' לפרק ו' לחוק המקרקעין]] יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

@ 27ד. החלת הוראות (תיקון: תשס&quot;א-2)
: (א) הוראות [[סעיפים 21ב עד 22]], יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
:: (1) במקום &quot;להניח&quot; או &quot;הנחת&quot; יבוא &quot;להתקין&quot; או &quot;התקנת&quot;;
:: (2) במקום &quot;רשת&quot; יבוא &quot;מיתקן גישה אלחוטית&quot;;
:: (3) [[בסעיף 21ב]] -
::: (א) בסעיף קטן (ב), בהגדרה &quot;הוראה מיוחדת&quot;, בסופה יבוא &quot;או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ב) בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא &quot;ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק&quot;;
::: (ג) בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא &quot;או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה&quot;;
::: (ד) בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
:::: &quot;(ד) בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור [[בסעיף 27ב(ג)]].&quot;.
: (ב) הוראות [[חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל&quot;ו-1975]], לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי [[סימן זה]].

== פרק ז': עבירות ==

@ 28. ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;ה, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: (א) העובר על הוראות [[סעיף 2(ב)]], דינו - מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
: (ב) ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]], יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות [[סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].
: (ג) סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 28א. סמכות כניסה ותפיסה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה)
: (א) מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה - הממונה), רשאי -
:: (1) להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות [[סעיף 36א(א)]] או שנקבע בתקנות לפי [[סעיף 53א]] שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות [[הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]], יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
:: (2) לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה - חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
: (ב) חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה - יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
: (ג) נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
: (ד) המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
: (ה) בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

@ 28ב. הפרת צו או הוראות (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות [[סעיף 4ד(א1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]] (בחוק זה - חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
: (ב) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]:
:: (1) מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי [[סעיף 4ד]] והצווים מכוחו;
:: (2) מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי [[סעיף 4ה]] לענין המשך מתן שירות חיוני;
:: (3) מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי [[סעיף 4ה2]].
: (ג) המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]] לכל יום שבו נמשכת העבירה:
:: (1) מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(1)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (2) מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(2)]];
:: (3) מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(3)]];
:: (4) אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(4)]];
:: (5) מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(5)]];
:: (6) מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(6)]];
:: (7) מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(7)]] או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
:: (8) אינו מקיים הוראות לפי [[סעיף 4ד(ג)(9)]];
:: (9) אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי [[סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)]];
:: (10) אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי [[סעיף 4ה1]].
: (ד) המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי [[סעיף 4ד(ג)(8)]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].

@ 28ג. הפרת הוראות לפי [[סעיף 13]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: המפר הוראות שניתנו בכתב לפי [[סעיף 13]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו - גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(ג) לחוק העונשין]], לכל יום שבו נמשכת העבירה.

@ 28ד. אחריות נושאי משרה (תיקון: תשס&quot;ג)
: (א) נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי [[סעיפים 28ב]] [[ו-28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו - קנס פי חמישה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, &quot;נושא משרה בנותן שירות חיוני&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל((,)) או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיפים 28ב]] [[או 28ג]] על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

@ 29. פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשס&quot;א-2)
: העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים:
: (1) משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
: (2) מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
: (ד) (((ספרור שגוי במקור):)) המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות [[סעיף 27ב(ג)]].

@ 30. הטרדה
: המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 30א. שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק (תיקון: תשנ&quot;ג-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-6, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-7)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;דבר פרסומת&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
::: (2) מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
::: (3) מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו [[בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]], לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
::- &quot;הודעה אלקטרונית&quot; - מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
::- &quot;הודעת מסר קצר&quot; - מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
::- &quot;המדינה ומוסדותיה&quot; - הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
::- &quot;מערכת חיוג אוטומטי&quot; - מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
::- &quot;מפרסם&quot; - מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
::- &quot;תעמולה&quot; - הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
::- &quot;תרומה&quot; - למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי [[חוק המפלגות, התשנ&quot;ב-1992]], בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
: (ב) לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד-פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
:: (1) הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
:: (2) המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
:: (3) דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
: (ד)(1) הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה - הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
:: (2) בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
: (ה)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
::: (א) היותו דבר פרסומת; המילים &quot;פרסומת&quot;, &quot;בקשת תרומה&quot; או &quot;תעמולה&quot;, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - בכותרת ההודעה;
::: (ב) שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
::: (ג)(1) זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית - כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
:::: (2) בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
:: (2) על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
: (ו)(1) מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
:: (2) מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]].
: (ז) בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
: (ח) מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה - נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
: (ט) הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]], יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
: (י)(1) שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
:: (2) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
:: (3) בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
::: (א) אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
::: (ב) עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
::: (ג) היקף ההפרה.
:: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
:: (5) חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
::: (א) שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
::: (ב) המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
::: (ג) דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
: (יא) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין -
:: (1) אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
:: (3) אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
:: (4) אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
:: (5) פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
: (יב) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
: (יג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

@ 31. מרמה ותחבולה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:
:: (1) משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, &quot;מיתקן בזק&quot; - לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
:: (2) משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
:: (3) מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
: (ב) הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
: (ג) (((בוטל).))

@ 32. חובת שמירת סודיות (תיקון: תשס&quot;ה)
: עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שלוש שנים.

@ 33. הפרעה בעבודה (תיקון: תשס&quot;ה)
: המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו - קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

@ 34. צמחיה המפריעה למיתקן בזק
: (א) לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
: (ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי [[סעיף 18(א)(5)]], דינו - קנס.

@ 35. פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ז, תשמ&quot;ט, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ו-3, תשנ&quot;ו-6, תשס&quot;א-2, ק&quot;ת תש&quot;ע)
: מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו - קנס 40,800 שקלים חדשים.

@ 36. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 36א. ציוד קצה שלא אושר (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) העובר על הוראות תקנות לפי [[סעיף 53א]] שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו - קנס.

@ 37. צו איסור וצו עשה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז)
: נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי [[סעיפים 28]], [[28א]], [[31]], [[33]], [[35]] [[או 36א]], בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

== פרק ז'1: עיצומים כספיים (תיקון: תש&quot;ס-2) ==

=== סימן א': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37א. הגדרות (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;בעל הרשיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
:- &quot;הוועדה המייעצת&quot; - ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי [[סעיף 37א1]];
:- &quot;הכנסה שנתית&quot; - סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
:- &quot;הפרשי הצמדה וריבית&quot; - כמשמעותם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד התקשורת;
:- &quot;המועצה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6א]];
:- &quot;הסכום הבסיסי&quot; -
:: (1) לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח)));
:: (2) לעניין בעל רישיון אחר -
::: (א) אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))) בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
::: (ב) אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש&quot;ח))) - 1,600,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש&quot;ח))) בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
:- &quot;יושב ראש המועצה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 6ב]].

@ 37א1. הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
: (ב)(1) הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
:: (2) שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
:: (3) השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
:: (4) חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
: (ג) לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
:: (2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
:: (3) הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
: (ד) חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
: (ה) הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ו) חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
: (ז) המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
: (ח) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
: (ט) בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (י) המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי [[סעיף 37א8]], בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל-פה - פרוטוקול של טיעון בעל-פה כאמור.
: (יא) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
: (יב) חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
:: (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש&quot;ם-1979]];
:: (2) [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
:: (3) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]], לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

@ 37א2. עיצום כספי על בעל רישיון (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות], תשפ&quot;א)
: (א) הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט [[בתוספת]], רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
:: (1) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק א' של התוספת]] - עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
:: (2) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ב' של התוספת]] - עד 25% מהסכום הבסיסי;
:: (3) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ג' של התוספת]] - עד 50% מהסכום הבסיסי;
:: (4) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד' של התוספת]] - עד גובה הסכום הבסיסי;
:: (4א) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ד'1 של התוספת]] - עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
:: (5) בשל הפרת הוראה כמפורט [[בחלק ה' של התוספת]] - עד 25,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש&quot;ח))).
: (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספת]].

@ 37א3. עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4. עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור (תיקון: תשע&quot;ב-6, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות [[סעיף 2(ב)]];
: (2) שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות [[סעיפים 6ז(א)]] [[או 6מד(ב)]];
: (3) ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 36א(א)]].

@ 37א4א. עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת (תיקון: תשע&quot;ד, [י&quot;פ הודעות])
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]], רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש&quot;ח))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]].

@ 37א4ב. עיצום כספי על אי-מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי [[סעיף 14ג(ט)]] (בסעיף זה - גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
:: (1) בכפוף להוראות פסקאות (2) ו-(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
:: (2) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]] והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה [[37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot;]], לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
:: (3) טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות [[סעיף 37א8]], ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות [[סעיף 37א5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) לעניין סעיף זה -
::- &quot;הכנסה שנתית&quot;, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון - סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור - בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
::- &quot;הסכום הבסיסי הגבוה&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(ב) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
::- &quot;הסכום הבסיסי הנמוך&quot; - הסכום הנקוב [[בפסקה (2)(א) להגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]], ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

@ 37א4ג. עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון (תיקון: תשפ״ב–2)
: היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי [[סעיף 4ד]] כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים (((במקור לשנת 2022))), ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור [[בסעיף 37א5]]:
: (1) הפר את הוראת [[סעיף 4ד(א1)]] או הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]], לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי [[סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)]];
: (2) לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי [[סעיף 4ד]] בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

@ 37א5. סכום מרבי של העיצום הכספי (תיקון: תשע״ב–6, תשע״ד, תשפ״ב–2)
: סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות [[סעיפים 37א2 עד 37א4א]] [[ו־37א4ג]] לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב [[37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי”]].

@ 37א6. שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
:: (1) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
:: (2) המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
:: (3) שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
:: (4) משך ההפרה;
:: (5) היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
:: (6) הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
:: (7) מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
:: (8) הפרות קודמות של המפר;
:: (9) פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
:: (10) לגבי מפר שהוא יחיד - יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
:: (11) לגבי מפר שהוא תאגיד - קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
: (ב) המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

@ 37א7. הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ([[בסימן זה]] - המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי [[סימן זה]], ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ([[בסימן זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
:: (1) המעשה או המחדל ([[בסימן זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
:: (4) השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
:: (5) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות [[סעיף 37א8]].

@ 37א8. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות [[סעיף 37א7]], רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל-פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
: (ב) המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

@ 37א9. החלטת המנהל ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א)
: (א)(1) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 37א8]], ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות [[תוספת חלק ג|בחלקים ג']], [[תוספת חלק ד|ד']] [[תוספת חלק ד1|ו-ד'1 של התוספת]], אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
:: (2) החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה [[בסעיף 37א8(א) או (ב)]], לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב-90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
: (ב) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ([[בסימן זה]] - דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
:: (2) שלא להטיל על המפר עיצום כספי - ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
: (ג) בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
: (ד) לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 37א8(א)]] בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי [[סעיף 37א8(ב)]], אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 37א10. סכום מעודכן של העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור [[בסעיף 37א8]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 37א15]], יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
: (ב) הסכומים הקבועים [[בהגדרה &quot;הסכום הבסיסי&quot; שבסעיף 37א]] וסכומי העיצום הכספי הקבועים [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], יעודכנו ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון - לעומת המדד שהיה ידוע ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
: (ג) המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

@ 37א11. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 37א9]].

@ 37א12. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

@ 37א13. גבייה (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גבייה)]].
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות [[סעיפים 4(ד)]] [[או 4א1]], כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

@ 37א14. מניעת כפל עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]] ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

@ 37א15. עיכוב תשלום והחזר (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) אין בהגשת עתירה לפי [[חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]], על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
: (ב) החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות [[סימן זה]], יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 37א16. פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) הטיל המנהל עיצום כספי לפי [[סימן זה]], יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
:: (1) דבר הטלת העיצום הכספי;
:: (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
:: (3) סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
:: (4) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
:: (5) שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
: (ב) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ג) פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד - שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
: (ד) הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]], יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
: (ה) השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

@ 37א17. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשע&quot;ד, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי הוראות [[סימן זה]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2 עד 37א4ג]], המהווה עבירה.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה - יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי [[פרק זה]] בשל אותה הפרה.

@ 37א18. אצילת סמכויות (תיקון: תשע&quot;ב-6, תשפ&quot;א, תשפ״ב–2)
: המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי [[סעיף 37א2]] בשל הפרת הוראה המפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א']], [[תוספת חלק ב|ב']] [[תוספת חלק ה|או ה' של התוספת]] ולפי [[סעיפים 37א3 עד 37א4ג]].

@ 37ב. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

=== סימן ב': הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשע&quot;ב-6) ===

@ 37ב1. עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשס&quot;ח-4, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2)
: (א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה מהוראות [[סעיפים 5]] [[או 6יב]], או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
:: (2) הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי [[סעיף 6ט(א)]];
:: (3) הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי [[סעיפים 6ט1(ב)]], [[6כב]], [[6לד(א)]] [[או 13]];
:: (4) הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (5) לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
:: (6) הפר הוראה שניתנה לו מכוח [[סעיף 4ג1]];
:: (7) גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות [[סעיף 51ג]].
: (ב) היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]:
:: (1) הפר הוראה לפי [[סעיפים 6ה1]], [[6יא2(ג) או (ד)]], [[6כא]], [[6כד]];
:: (2) הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי [[סעיף 6כ1]] או כלל שנקבע לפי [[אותו סעיף]];
:: (3) הפר הוראה מהוראות [[סעיף 6כה]];
:: (4) הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי [[סעיפים 6ה(5)]], [[6כ(ו)]], [[6כד1]] [[או 6נב]];
:: (5) הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי [[סעיף 6ח(ו)]];
:: (6) הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי [[סעיף 6ט1(ב)]];
:: (7) לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
:: (8) הפר הוראה לפי [[סעיף 6סב1]].

@ 37ב2. (תיקון: תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6) : (((בוטל).))

@ 37ג. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;ב-6)
: (א) בהפרה כאמור [[בסעיף 37ב1]] ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרה נוספת לפי [[סעיף 37ב1]], אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

@ 37ד. דרישת העיצום הכספי ותשלומו (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 37ה. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תש&quot;ס-2)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

@ 37ו. גביה (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
: (ב) בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

@ 37ז. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תש&quot;ס-2, תשע&quot;ב-6)
: (א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
: (ב) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם - יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

@ 37ח. (תיקון: תש&quot;ס-2, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3) : (((בוטל).))

@ 37ט. דרכי מסירה (תיקון: תשס&quot;א-2)
: לענין הטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]], מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה - הוראה), תיעשה לפי הוראות [[סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ&quot;ב-1982]], בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

== פרק ז'2: פיקוח (תיקון: תשע&quot;ב-6) ==

@ 37י. הגדרות - [[פרק ז'2]] (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמונה לפי הוראות [[סעיף 37יא]].

@ 37יא. מינוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: (א) השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
: (ב) לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

@ 37יב. סמכויות מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח -
: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
: (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, &quot;מסמך&quot; - לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
: (3) להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, &quot;חצריו של בעל רישיון&quot; - לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
: (4) לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

@ 37יג. בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור [[בסעיפים 37א2]] [[או 37ב1(א)]], רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות [[בסעיף 37יב]], לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

@ 37יד. זיהוי מפקחים (תיקון: תשע&quot;ב-6)
: מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

== פרק ח': עוולות ==

@ 38. פיצויים על פגיעה במיתקן בזק (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;ה, תשע&quot;ז)
: (א) בסעיף זה, ”ציוד הנדסי” – כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי&quot;ז-1957]].
: (ב) מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
: (ג) השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
: (ד) הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
: (ה) פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] יחולו עליה.
: (ו) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]] ולא לגרוע מהן.

== פרק ט': חסינויות ==

@ 39. (תיקון: תשנ&quot;ה) : (((בוטל).))

@ 40. הגבלת אחריות בנזיקין
: בכפוף לאמור [[בסעיף 41]], בעל רשיון שהוענקה לו על פי [[סעיף 4(ו)]] חסינות לענין סעיף זה ([[בפרק זה]] - בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא -
: (1) לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
: (2) לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

@ 41. פטור מאחריות בנזיקין
: בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם -
: (1) עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
: (2) עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

@ 42. שמירת תניות אחידות (תיקון: תשמ&quot;ח)
: שום דבר האמור [[בפרק זה]] לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
: (1) הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
: (2) הן אושרו בידי בית הדין לפי [[חוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
: (3) הן פורסמו ברשומות.

@ 43. תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט
: השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

@ 44. סייגים
: הוראות [[סעיף 43]] לא יחולו באחת מאלה:
: (1) שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
: (2) בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

@ 45. תעתיק מסר בזק ישמש ראיה
: השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

== פרק י': החברה ==

@ 46. רשיון כללי לחברה
: השר יעניק רשיון כללי לחברה.

@ 47. הסכם העברת נכסים (תיקון: תשמ&quot;ד-2, תשמ&quot;ח)
: (א) [[בפרק זה]], &quot;נכס&quot; - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
: (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות [[חוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן [[בפרק זה]] &quot;הסכם להעברת נכסים&quot;.
: (ג) שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה -
:: (1) מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
:: (2) מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו&quot;ח על הקצאת מניות כאמור [[סעיף 145 לחוק החברות|בסעיף 93 לפקודת החברות]].
: (ד) על אף האמור [[+|בסעיפים 24]] [[ו-95 לפקודת מס הכנסה]], המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

@ 48. העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות
: משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

@ 49. תביעות תלויות ועומדות
: השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור [[בסעיף 47(ב)]], וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

@ 50. (תיקון: תשנ&quot;ג, תשנ&quot;ט-2) : (((בוטל).))

@ 51. סייגים לרשיון מיוחד
: (א) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן - ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
: (ב) לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

== פרק י'1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד) ==

@ 51א. איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-4, תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 51ב]] -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
::- &quot;תקופת התחייבות&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ב]], וחובות שצבר המנוי; לעניין זה -
::- &quot;מנוי&quot; - מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו [[בסעיף 51ד(א)]];
::- &quot;סכום התקרה&quot; - (((נמחקה).))
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ב. עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ב-4)
: (א) הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
: (ב) בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

@ 51ג. איסור הגבלה או חסימה (תיקון: תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ח-5)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
::- &quot;כוחות הביטחון&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 13]];
::- &quot;סחר&quot; - ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
::- &quot;סחר בציוד תקשורת&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;ציוד תקשורת&quot; - ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
: (ב) בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה - ציוד קצה רט&quot;ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
:: (1) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
:: (2) התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
:: (3) האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה - רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -
:: (1) הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
:: (2) הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
::: (א) מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט&quot;ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
::: (ב) השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים [[בסעיף 4(ב)]], ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
::: (ג) ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

@ 51ד. הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב (תיקון: תשע&quot;א-6)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;בעל רישיון&quot; - לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; - בעל רישיון כהגדרתו [[בסעיף 51א(א)]];
::- &quot;הסכם התקשרות&quot; - הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
::- &quot;הסכם התקשרות עם בעל רישיון&quot; - הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
::- &quot;הסכם התקשרות משולב&quot; - הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
::- &quot;ממוצע החשבונות החודשיים&quot; - ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
::- &quot;מנוי&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::: (2) מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ-5,000 שקלים חדשים;
::- &quot;תשלום&quot; - לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
: (ב) ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור [[בסעיף 51ה]], וחובות שצבר המנוי.
: (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

@ 51ה. עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות (תיקון: תשע&quot;א-6)
: הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, &quot;בעל רישיון&quot;, &quot;בעל רישיון רדיו טלפון נייד&quot; ו&quot;הסכם התקשרות&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 51ד(א)]].

== פרק י&quot;א: הוראות שונות ==

@ 52. מתן שירותים למדינה
: בכפוף להוראות [[סעיף 13]], השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.
: ((פורסמו [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה), התשמ״ד–1984]].))

@ 52א. רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע&quot;מ (תיקון: תשמ&quot;ו, תשס&quot;ד-2)
: לצורך קיום התברוקה לפי [[חוק הדואר, התשמ&quot;ו-1986]], יעניק השר לחברה כהגדרתה [[בחוק האמור]] רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות [[סעיף 5]].

@ 53. תחולה על המדינה
: (א) הוראות [[פרק ו']] יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
: (ב) הוראות [[פרקים ו']] [[ו-ט']] יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי [[סעיף 2(א)]], כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

@ 53א. פיקוח על ציוד קצה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ז-3, תשע&quot;א-2)
: (א) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר -
:: (1) הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
:: (1א) תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
:: (1ב) תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
:: (2) תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
:: (3) יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
:: (4) חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו-(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
: (ד) בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
:: (1) מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
:: (2) שיקולים שבטובת הציבור;
:: (3) קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

@ 53ב. (תיקון: תשמ&quot;ח, תשע&quot;ז) : (((בוטל).))

@ 53ג. תקנים ומפרטים (תיקון: תשס&quot;א-2, תשע&quot;ד)
: השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו [[בסעיף 51ג]], לרבות ציוד קצה ונס&quot;ר ודרכי פרסומם.

@ 54. תמלוגים (תיקון: ק&quot;ת תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ו, תש&quot;ס-2)
: (א) בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
: (ב) התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
:: ((בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ&quot;ד-1994 (ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל-8% מן ההכנסות האמורות.))
: (ד) (((בוטל).))
: (ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

@ 54א. החלת [[פקודת המסים (גביה)]] (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשפ&quot;א)
: על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול [[פקודת המסים (גביה)]], כאילו היו מס כמשמעותו [[באותה פקודה]]; לעניין זה, &quot;אגרות&quot;, &quot;דמי רישיון&quot;, &quot;תמלוגים&quot; או &quot;תשלומי חובה&quot; - אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם [[בסעיף 14ג]], שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

@ 55. (תיקון: תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))

@ 55א. תחולת [[פקודת הטלגרף האלחוטי]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: הוראות [[הפקודה]] יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

@ 55ב. פטור מרישוי לפי [[חוק החשמל]] (תיקון: תשס&quot;א-2)
: [[סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]], לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

@ 56. (תיקון: תשס&quot;א-2) : ((הנוסח שולב [[חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל&quot;ז-1976]].))
@ 57. : ((הנוסח שולב [[בחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].))
@ 58. : ((הנוסח שולב [[בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי&quot;ז-1957]].))

@ 59. ביצוע ותקנות
: השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

@ 59א. אישור ועדה (תיקון: תשמ&quot;ח, תשס&quot;א-2, תשס&quot;ה)
: תקנות, תשלומים ואגרות לפי [[סעיפים 4א]], [[4א1(ו)]], [[4ג]] [[ו-53א]] ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

@ 60. תחילה
: חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר -
: (1) הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
: (2) הסכם כאמור [[בסעיף 47]];
: ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
: ((פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ&quot;ט בשבט התשמ&quot;ד (1 בפברואר 1984) (י&quot;פ תשמ&quot;ד, 1417).))

== פרק י&quot;ב: הוראות מעבר ==

@ 61. תקנות לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] (תיקון: תשמ&quot;ו, תשמ&quot;ח-2)
: תקנות שהותקנו מכוח [[חוק הדואר|הפקודה]] לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

@ 62. תעריפי פתיחה
: (א) התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
: (ב) הוראות [[סעיף 15(ד)]] יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

@ 63. תחולת תניות על מקבלי שירות
: (א) השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור [[בסעיף 42]] יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
: (ב) צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

@ 64. רשיונות קיימים
: רשיון שניתן לפי [[חוק הדואר|הפקודה]] ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

@ 65. פרסום
: חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת (תיקון: תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ב-6) ==
==== ((([[סעיף 37א2]]))) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) ====
@ : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון שניתן לפי [[סעיף 4]] וכן היתר כללי שניתן לפי [[סעיף 4א1]];
:- &quot;הוראת רישיון&quot; - תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

=== חלק א' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה שירות בשירות בניגוד להוראות [[סעיף 4ז]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר את הוראת [[סעיף 5א(ו)]] לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ב]] לעניין חסימת שירותי מסרון;
@ (4) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (4א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (4ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 16]] לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;
@ (5) : גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51א]] [[או 51ד]];
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות [[סעיפים 51ב(א)]] [[או 51ה]];
@ (6א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד [[לסעיף 51ב(ב)]];
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

=== חלק ב' __NOTOC__ ===
@ (1) : לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות [[סעיפים 4ג1]] [[או 37יב(2)]], לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי [[סעיף 12(ב)(5)]], או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4ט]] לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;
@ (1ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 12(א)]] או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;
@ (2) : הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות [[סעיף 12(א1)]] או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;
@ (2א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד [[לסעיף 12א]];
@ (2ב) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : לא פרסם תשלומים בניגוד [[לסעיף 15א(ג)]] או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;
@ (3) : גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי [[סעיף 51ג]];
@ (4) : הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;
@ (5) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;
@ (5א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;
@ (7) : הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין-לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין-לאומיים;
@ (8) : הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;
@ (10) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין-לאומית.

=== חלק ג' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : (((נמחק);))
@ (1א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)]] או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;
@ (2) : לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי [[סעיף 5א]];
@ (3) : הפר הוראה שנקבעה לפי [[סעיף 12(ב)(1) עד (4)]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;
@ (4) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 15]] [[ו-17(ב) או (ג)]] לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי [[סעיף 15א]];
@ (5) : הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;
@ (6) : הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;
@ (7) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;
@ (7א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי-גילוי מידע מסווג;
@ (8) : הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;
@ (9) : הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;
@ (10) : השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;
@ (12) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);
@ (13) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;
@ (14) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

=== חלק ד' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ד1)]] או בניגוד להוראות הרישיון;
@ (2) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(1)]], לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;
@ (3) : הפר הוראה לפי [[סעיף 4(ד2)(2) או (3)]], לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;
@ (4) : הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי [[סעיף 4ד]];
@ (5) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5]] לעניין קישור גומלין או שימוש;
@ (6) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראה לפי [[סעיף 5ג]] לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;
@ (7) (תיקון: תשע&quot;ג-3) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11(ב)]], לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 11א]] לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;
@ (8) : הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיף 13]] לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי [[סעיפים 13א]] [[או 13ב]] לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;
@ (8א) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;
@ (9) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח, תשפ&quot;א) : הפר הוראה לפי [[סעיפים 4]] [[ו-12]] שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי [[סעיף 12(א) ו-(ב)]], ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי [[תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד'1]];
@ (9א) (תיקון: תשפ&quot;א) : פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות [[סעיף 14ה]];
@ (10) : הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;
@ (11) (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח) : הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

=== חלק ד'1 (תיקון: תשפ&quot;א) __NOTOC__ ===
@ (1) : הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי [[סעיפים 14ב(ב) או (ה)]], [[14ד(ו)]] [[או 14ה(ג)]].

=== חלק ה' __NOTOC__ ===
@ (1) (תיקון: תשפ&quot;א) : הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת [[תוספת חלק א|בחלקים א' עד ד'1]].

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום ז' באב התשמ&quot;ב (27 ביולי 1982).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* מרדכי ציפורי, שר התקשורת
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>8oq98r2wptpafsd1aymyi4nw6pr5mjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק התקשורת (בזק ושידורים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>287233</id>
    <revision>
      <id>1417813</id>
      <parentid>1414228</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T18:30:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417812]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="533126" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000002}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208166.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317262.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 104|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210682.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317263.pdf}}, {{ח:תיבה|33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317264.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211266.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211281.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211334.pdf}}, {{ח:תיבה|309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211376.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211401.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211434.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 41|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317265.pdf}}, {{ח:תיבה|113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211619.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300167.pdf}}, {{ח:תיבה|76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|483|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299709.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 20|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300000.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300090.pdf}}, {{ח:תיבה|60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|309|ת״ט}}, {{ח:תיבה|457|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300736.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300105.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300902.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301082.pdf}}, {{ח:תיבה|198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 554|תיקון מס׳ 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301230.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 90|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300661.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|334, 346|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|759|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301943.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301367.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301364.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301349.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301386.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 48|תיקון מס׳ 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301513.pdf}}, {{ח:תיבה|131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301602.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 59 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|654, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 139|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489232.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489236.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 212|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.

''הודעה על תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1417|הודעה על תחילת החוק}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1141|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 896|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 478|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 55|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1987|שינוי התוספת לחוק}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}. ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 300|שינוי שעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 94|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|שינוי שיעורי קנסות}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים}}, {{ח:תיבה|3864|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשס״ט־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים באמצעותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי“ – רישיון כללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א1)}}, למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס״ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תת}} בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 25“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|2|זכות המדינה וחובת רישוי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

{{ח:סעיף|3|סייגים לתחולה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
{{ח:תת|(2)}} ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
{{ח:תת|(3)}} פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, ופעולת בזק {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|שהפקודה}} פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
{{ח:תת|(4)}} הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
{{ח:תת|(5)}} פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
{{ח:תת|(6)}} עיבוד נתונים אלקטרוני;
{{ח:תת|(7)}} מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה}}, וכמי שקיבל זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 32|סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:תת|(8)}} פעולות בזק או שירותי בזק, פנים־ארציים או בין־לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן –
{{ח:תתת|(א)}} מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בסעיף 4א1(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לענין שירותי הבזק – קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

{{ח:סעיף|4|הענקת רשיון, שינויו ושלילתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
{{ח:תתת|(2)}} אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}} או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, ”רישיון כללי“ – אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, ”מפעל מהותי {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל מהותי]}}“ – כפי שקבע השר.
{{ח:תתת|(4)}} רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות ”רישיון כללי“ ו”רשת בזק ציבורית“.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
{{ח:תתת|(3)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
{{ח:תתת|(4)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) – בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(6)}} בסעיף קטן זה, ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(1א)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
{{ח:תת|(ד1)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ד2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ד3)}} הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהודעה ברשומות,
{{ח:תתת|(1)}} להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] (י״פ תשמ״ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע״מ [סח] (י״פ תשנ״ד, 4190; תשנ״ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ״ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ״ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס״ב, 3677, 3678; תשס״ד, 3242; תשס״ו, 3593); חברת פלא־פון תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); חברת בזק בין־לאומי בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ט, 1627; תשס״ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י״פ תשס״ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ&lt;/s&gt; [ס] (י״פ תשס״ב, 1590; תשס״ד, 2203; תשס״ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ג, 1259; תשס״ד, 1579); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] (י״פ תשס״ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ו, 3593; תשע״ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשס״ז, 811; תשע״ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 3370, תשע״ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 4299); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] (י״פ תשס״ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] (י״פ תשס״ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י״פ תש״ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] (י״פ תשע״א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 3511); חברת הום סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 4268); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5095); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5829; תשע״ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] (י״פ תשע״ד, 3684, 3759; תשע״ה, 32; תשע״ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע״מ [ס] (י״פ תשע״ד, 7383); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] (י״פ תשע״ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע״מ [ח] (י״פ תשע״ט, 9858).}}

{{ח:סעיף|4א|הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1א)}}, לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1ב)}}, הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
{{ח:תת|(א2)}} מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
{{ח:תת|(א3)}} הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(א4)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)}}, החלות עליה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א) או (ג)}} בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
{{ח:תתת|(2)}} רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
{{ח:תת|(ד)}} מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד2)}} ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד3)}} ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד4)}} השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4א1|היתר כללי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)(2) שבו}}, וכן {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|סעיף 6יא1}} {{ח:פנימי|פרק ב1|שבפרק ב׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ופרקים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|4א2|מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(8)}}, לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג|אגרות לרשיונות ותנאיהם|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

{{ח:סעיף|4ג1|סמכות לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

{{ח:סעיף|4ד|שירות חיוני|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
{{ח:תתת|(2)}} תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, ”נושא משרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}}, כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
{{ח:תתת|(7)}} קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
{{ח:תתת|(8)}} קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(9)}} קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
{{ח:תתת|(3א)}} ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 1|מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור}}; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פירוק מרצון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א פרק ג|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|4ה|הפעלת שירות חיוני בידי הממונה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

{{ח:סעיף|4ה1|מינוי משקיף|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
{{ח:תת|(ב)}} המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או את הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4ה2|חשיפת מידע סודי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
{{ח:תתת|(1)}} לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

{{ח:סעיף|4ה3|הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

{{ח:סעיף|4ה4|הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח2|פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשל אותן עילות או עילות דומות.

{{ח:סעיף|4ו|שירות לכלל הציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
{{ח:תתת|(2)}} השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לתחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
{{ח:תתת}} רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.

{{ח:סעיף|4ח|הזכות לרכוש תיול פנימי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק ב׳2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיול פנימי“ – החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
{{ח:תת|(ד)}} רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

{{ח:סעיף|4ט|אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת}} והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
{{ח:תתתת|(2)}} הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תתתת|(3)}} הימורים;
{{ח:תתתת|(4)}} משחקים הכוללים מעשי אלימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה לאינטרנט“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף|5|קישור־&lt;wbr&gt;גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר|תיקון: תש״ן־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־3, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(2)}} מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י״פ תש״ף, 4468).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
{{ח:תת|(ד1)}} לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
{{ח:תת|(ז)}} היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח}} ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6לד|סעיף 6לד}}, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע״ה–2014}}, כנוסחן ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(5)}} היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
{{ח:תתת|(7)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל פנים־ארצי“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

{{ח:סעיף|5א|מספור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
{{ח:תתת|(2)}} להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח׳ באלול התשס״ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
{{ח:תתת|(2)}} נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|חסימת שירותי מסרון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

{{ח:סעיף|5ג|שירותי נדידה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון חדש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י״ז באייר התשס״ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קיים“ – מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל רישיון חדש“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי נדידה“ – אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מרבי לקישור־גומלין“ – התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור־גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(2)}}, ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט – מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
{{ח:תת|(ב)}} כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה – אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
{{ח:תת|(ה)}} השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012).
{{ח:תת|(ז)}} עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור־גומלין בעד שירותי הנדידה.
{{ח:תת|(ח)}} גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6|ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
{{ח:תת|(2)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
{{ח:תת|(2א)}} בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|או 13א}};
{{ח:תת|(2ב)}} בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
{{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
{{ח:תת|(4)}} בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(5)}} בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תת|(6)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(7)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״א־2, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״ז, תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1}}, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תפעול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר שידורים לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6ב|מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6ג|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

{{ח:סעיף|6ד|החלת דינים על חברי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|6ה|תפקידי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות לגבי –
{{ח:תתת|(א)}} סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
{{ח:תתת|(ב)}} קיום שידורים קהילתיים;
{{ח:תתת|(ג)}} עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
{{ח:תתת|(ד)}} פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
{{ח:תתת|(ו)}} אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(3)}} לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} לקבוע כללים –
{{ח:תתת|(א)}} בענינים המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(6)}} ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח}};
{{ח:תת|(7)}} לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|6ה1|הפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
{{ח:תת|(א2)}} המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
{{ח:תת|(א3)}} המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה}}, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
{{ח:תתת|(3)}} לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, בשל אותה ההפרה.

{{ח:סעיף|6ו|פיזור המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|6ו1|העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6ז|חובת רישיון|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ח|מתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|6ח1|שיקולים במתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6ח2|כשירות לרישיון|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(5)}}; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6ח3|סייגים למתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

{{ח:סעיף|6ח4|בעלויות צולבות|תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}} או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|בסעיף 6יב2(1)}}, יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

{{ח:סעיף|6ט|תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
{{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
{{ח:תתת|(7)}} תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(9)}} חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6ט1|ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

{{ח:סעיף|6י|איסור העברה, שעבוד או עיקול|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6ח1|בסעיף 6ח1}}, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תתת|(2)}} העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אינו טעון אישור כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
{{ח:תתת|(1)}} לשעבוד או לעיקול;
{{ח:תתת|(2)}} להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ט|או 6ט(ב)}} לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

{{ח:סעיף|6יא|ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיים הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} או תקנות או כללים לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3א)}} בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(8)}} לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6יא1|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

{{ח:סעיף|6יא2|חבילת יסוד|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

{{ח:סעיף|6יב|קיום רצף בשידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא}} או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יב1|הגדרות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“, ”זיכיון“, ”תחנת שידור“ ו”רשת כבלים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות תאגיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש – בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין – הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

{{ח:סעיף|6יב2|תנאים למתן רישיון כללי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן – המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן – הרישיון), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך 60 ימים ממועד תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי – לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים – לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא(ב)}} ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:תת|(3)|(א)}} היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(ב)}} היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

{{ח:סעיף|6יב3|מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}, רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

{{ח:סעיף|6יב4|מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}} בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

{{ח:סעיף|6יב5|תקנות וכללים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6יב6|זיכיון הנותר בעינו|תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתן רישיון כללי כאמור {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}}, או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, לרבות העבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיף 6יא(ב)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא:
{{ח:תתתת|”(ב)}} בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה – יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.“;
{{ח:תתת|(2)}} יחולו על בעל הזיכיון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5 לחוק}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}} {{ח:פנימי|פרק ז1|ופרק ז׳1}} לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה(1)(ד)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא: ”פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}“.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב3|סעיף 6יב3}}, רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|6יב7|שיתוף פעולה – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן – תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן – התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיף 6ח4(א)(4)(ב)}} לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}; בסעיף קטן זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה, ”בעל זיכיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}.

{{ח:סעיף|6יב8|נתח שוק – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בתום התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ב)}}, יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן – בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיפים 6ח4(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|ו־6ח4(א)(4)}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(2)}} קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:ת}} אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יג||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יד||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טו||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יט1|שירות נלווה לשידורים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

{{ח:סעיף|6יט2|תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6כ|תוכן שידורי הכבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
{{ח:תת|(ו)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו5)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

{{ח:סעיף|6כ1|אישור ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״א־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|בסעיף 6יט2(א)}}, כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כא|סעיף 6כא(א)}}, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

{{ח:סעיף|6כ2|שידורי חדשות שאינם אזוריים|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ ו”החזקה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1(א)}} ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(2)}}, ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
{{ח:תתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
{{ח:תתת|(3)}} רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
{{ח:תתת|(5)}} מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תתתתת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
{{ח:תתתת}} והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
{{ח:תת|(ה)}} מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיפים 6ח(ב)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}} {{ח:פנימי|סעיף 6מב|ו־6מב}} יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כד|סעיף 6כד}}; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

{{ח:סעיף|6כ3|שידורי חדשות בין־&lt;wbr&gt;לאומיים שמקורם בישראל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6כ|בסעיפים 6כ(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|ו־6כ2}}, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ד)(1)}}, בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה) ו־(ז)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
{{ח:תתת|(1)}} שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} את קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה)}} על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|6כא|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

{{ח:סעיף|6כא1|אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־&lt;wbr&gt;22|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(5)}} שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}} – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
{{ח:תתת|(3)}} המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
{{ח:תתת|(5)}} באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה}}, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}}, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6כב|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6כג||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6כד|איסור פרסומת|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתום חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

{{ח:סעיף|6כד1|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3)}}, לרבות קדימון צולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|באותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|6כה|שידורים אסורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תת}} והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6כו||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 17א|כסעיף 17א}}).}}

{{ח:סעיף|6כז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6כח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21א|כסעיף 21א}}).}}

{{ח:סעיף|6כט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ב|כסעיף 21ב}}).}}

{{ח:סעיף|6ל||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ג|כסעיף 21ג}}).}}

{{ח:סעיף|6לא||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לב||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לג||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|6לד|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|6לד1|רישיון למשדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א3)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
{{ח:תתת|(2)}} מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
{{ח:תתת|(5)}} שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
{{ח:תתת|(6)}} מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תתת|(7)}} עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תתת|(8)}} סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(9)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
{{ח:תתת|(10)}} סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(11)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תתת|(12)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תתת|(13)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
{{ח:תתת|(14)}} סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
{{ח:תתת|(15)}} סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
{{ח:תתת|(16)}} קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיפים 6יא}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|ו־6יב}} יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(י)}} השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

{{ח:סעיף|6לד2||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לד3||תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לה||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6לו|השימוש בהכנסות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}} {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|ו־6ה1}}; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|6לז|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה(1), (2), (3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}}, לכל יום שבו היא נמשכת.
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|בסעיף 6ז(א) או (ב)}} בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ז)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”מוקד שידור אסור“ או ”שידורים אסורים“, לפי הענין).
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(6)}} עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(7)}} תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
{{ח:תתת|(8)}} העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(9)}} ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
{{ח:תתת|(10)}} הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
{{ח:תת|(ט)}} נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} התשדיר שודר שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(י)}} לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
{{ח:תת|(יא)}} לענין סעיף זה, ”מוקד שידור“ – לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}}.

{{ח:סעיף|6לח|תקנות וכללים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, טעונות אישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

{{ח:סעיף|6לח1|חיוב מכוח החלטת המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

{{ח:סעיף|6לט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מ||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|6מא||תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מב||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6מג|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיף 6נב}}, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

{{ח:סעיף|6מד|חובת רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}} ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|6מה|שידורים המיועדים בעיקרם לישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג)}} –
{{ח:תת|(1)}} שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
{{ח:תת|(2)}} שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

{{ח:סעיף|6מו|רשיון ומכרז|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מח|סעיף 6מח(א)}}, ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
{{ח:תת|(ב)}} לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

{{ח:סעיף|6מז|כשירות לרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח(ג)}}, מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6מח|הליכים ותנאים למתן רשיון|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(4)}} מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}};
{{ח:תתת|(7)}} הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|6מט|תנאי הרשיון|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח}} ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
{{ח:תתת|(2)}} מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
{{ח:תתת|(3)}} מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרשיונו כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
{{ח:תתת|(6)}} חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
{{ח:תתת|(7)}} המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
{{ח:תתת|(8)}} ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6מט1|העברת שידורים ארציים על פי חובה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מט|בסעיף 6מט(4)}}, לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה ולענין {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#פרק ד סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6נ|שיקולים במתן רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6נ1|שידורים לפי דרישה|תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6נ|בסעיף 6נ}}, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.

{{ח:סעיף|6נא|זכויותיו של בעל זכיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
{{ח:תתת|(5)}} היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(1)}} לא תחול לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6נא1|שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ3|או 6כ3}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6נב|החלת כללים על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|ו־ה׳ לפרק ב׳1}}, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה(1)}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

{{ח:סעיף|6נג|החלת כללים על מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|6נד|העברת שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף|6נה|שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיפים 6נב}} {{ח:פנימי|סעיף 6נג|ו־6נג}}, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(א)(5)}} וסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מט1|בסעיף 6מט1(ב)}}.

{{ח:סעיף|6נו|תמלוגים ודמי רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

{{ח:סעיף|6נז|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ח|6ח(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|6ט1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|6יט2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|6כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לו|6לו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לח|6לח(ב)}}, יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|6יא1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא1|6כא1}} {{ח:פנימי|סעיף 6לח1|ו־6לח1}} יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 6כד|בסעיף 6כד(ב)}} לא תחול לענין שידורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6נח|הגדרות ופרשנות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|6נט|התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6ס|התקנת צלחת קליטה בבית משותף|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6סא|החלת הוראות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בעל רישיון“ יבוא ”בעל רשיון לשידורי לוויין“; לענין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין}}, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|6סב|איסור אספקת שידורים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|או 266א לחוק התכנון והבניה}}, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|6סב1|חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014}}, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
{{ח:תת|(ד)}} החדשות המקומיות לפי {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}} ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}

{{ח:סעיף|11|חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

{{ח:סעיף|11א|מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}}, ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} (בסעיף זה – הליך השימוע).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
{{ח:תתת|(4)}} סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
{{ח:תתתת|(3)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(4)}} מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(5)}} מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
{{ח:תתתת|(6)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
{{ח:תתתת|(7)}} תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(8)}} מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
{{ח:תתתת|(9)}} מרכז הסיוע לנשים דתיות;
{{ח:תתתת|(10)}} ”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(11)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} וצווים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ד)}} מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

{{ח:סעיף|13א|הוראות בשעת חירום|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ובסעיף 13ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}};
{{ח:תתתת|(3)}} החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
{{ח:תתתת|(4)}} מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(3)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה העברת תפקיד כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90יב|בסעיף 90יב לפקודת המשטרה}}, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
{{ח:תת|(ח)}} על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ט)}} בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34יג|בסעיף 34יג לחוק העונשין}}, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

{{ח:סעיף|13ב|הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)}}, ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ו) עד (י)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, לרבות שימוש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בסיסיים“ – כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים־ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין־לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|14|כללים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986}}, לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} שירות בזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירה או אספקה של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה תשתיתית“ – בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה מתכתית“ – רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ״א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתקדמת“ – רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ״א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
{{ח:תתת|(2)}} שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} שירות תמסורת; לעניין זה, ”שירות תמסורת“ – העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
{{ח:תתת|(4)}} שירות תשתית; לעניין זה, ”שירות תשתית“ – מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, לשם מתן שירותים על ידם;
{{ח:תתת|(5)}} שירות גישה לאינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

{{ח:סעיף|14ב|פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ״א כללי אחר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ״א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ״א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

{{ח:סעיף|14ג|קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
{{ח:תת|(ב)}} כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ולמטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}} רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
{{ח:תת|(ה)}} לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
{{ח:תת|(ו)}} חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
{{ח:תת|(ז)}} הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}}, השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

{{ח:סעיף|14ד|הקצאת כספי קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}}, מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ד)}} אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המצב הביטחוני באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ב)}} היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
{{ח:תת|(ו)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ח)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ב1)}} רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
{{ח:תתת|(1)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(י)}}, ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
{{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

{{ח:סעיף|14ה|הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(ב)}} ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(ב)}}, ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}, לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|14ו|אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}, ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|14ז|תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, תיול פנימי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח(א)}} שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14ח|שמירת זכויות ודינים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} כדי לגרוע מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
{{ח:תת|(2)}} סמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו)}} ותחולת ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} לעניין רשת מתקדמת;
{{ח:תת|(3)}} תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

{{ח:סעיף|14ט|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ד|ו־14ד}}, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}} והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}

{{ח:סעיף|15|סמכות לקביעת תשלום|תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|סל תשלומים חלופי|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.

{{ח:סעיף|16|פיגורים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|17|שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
{{ח:תתת|(2)}} בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
{{ח:תתת}} ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, לרבות בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|או 77א לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|ו־ו׳1 לחוק המקרקעין}}, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|18|הנחת רשת בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, כרשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה}}, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|19|הודעה למחזיק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2), (3) או (5)}}, ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|20|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|21|סדרי הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|21ב|הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
{{ח:תתת|(3)}} נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
{{ח:תתת|(4)}} בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
{{ח:תתת|(5)}} המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
{{ח:תתת|(6)|(א)}} המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
{{ח:תתתתת|(3)}} מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
{{ח:תתתתת|(4)}} יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
{{ח:תתת|(3)}} בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב3)}} בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ל|בסעיף 6ל(א)}}; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}}, את הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
{{ח:תת|(ח)}} הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳1}} או רשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

{{ח:סעיף|21ג|מורשה של בעלי הדירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1)}}, יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב(ב1)}}, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|22|תשלום פיצויים ותיקון נזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|23|אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים}}
{{ח:ת}} מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

{{ח:סעיף|24|מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:סעיף|25|הודעה על סלילת דרך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

{{ח:סעיף|26|שינויים במקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

{{ח:סעיף|27|מיתקני בזק בבנינים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובתקנות שלפיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|27א|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ג2|בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|27ב|התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}, פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|27ג|התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דירה בבית משותף ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27ד|החלת הוראות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב עד 22}}, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
{{ח:תתתתת|”(ד)}} בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}}.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|28|ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|28א|סמכות כניסה ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}} או שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|28ב|הפרת צו או הוראות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(2)}} מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}} לענין המשך מתן שירות חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה2|סעיף 4ה2}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(5)}} מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(6)}};
{{ח:תתת|(7)}} מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(7)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} אינו מקיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(9)}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)}};
{{ח:תתת|(10)}} אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה1|סעיף 4ה1}}.
{{ח:תת|(ד)}} המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(8)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28ג|הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} המפר הוראות שניתנו בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|28ד|אחריות נושאי משרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|ו־28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל{{ח:הערה|,}} או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|29|פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
{{ח:תת|(2)}} מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב(ג)}}.

{{ח:סעיף|30|הטרדה}}
{{ח:ת}} המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|30א|שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
{{ח:תתתת|(3)}} מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
{{ח:תתת|(3)}} דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(ח)}} מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ט)}} הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)|(1)}} שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקף ההפרה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:תתת|(5)}} חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(יא)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(3)}} אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(4)}} אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|31|מרמה ותחבולה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
{{ח:תתת|(2)}} משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|חובת שמירת סודיות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|33|הפרעה בעבודה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|34|צמחיה המפריעה למיתקן בזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(5)}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|35|פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:ת}} מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36א|ציוד קצה שלא אושר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|37|צו איסור וצו עשה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|או 36א}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים|תיקון: תש״ס־2}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרשיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}} בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 1,600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש״ח)}} בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}.

{{ח:סעיף|37א1|הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
{{ח:תתת|(3)}} השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ט)}} בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(יב)}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

{{ח:סעיף|37א2|עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות], תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת}} – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת}} – עד 25% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת}} – עד 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת}} – עד גובה הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4א)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|בחלק ד׳1 של התוספת}} – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(5)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|בחלק ה׳ של התוספת}} – עד 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|37א3|עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4|עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}}.

{{ח:סעיף|37א4א|עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4ב|עיצום כספי על אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ט)}} (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}} והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א5|סעיף 37א5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

{{ח:סעיף|37א4ג|עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(במקור לשנת 2022)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|37א5|סכום מרבי של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2 עד 37א4א}} {{ח:פנימי|סעיף 37א4ג|ו־37א4ג}} לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף|37א6|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
{{ח:תתת|(2)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} משך ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(6)}} הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(7)}} מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(8)}} הפרות קודמות של המפר;
{{ח:תתת|(9)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|37א7|הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}.

{{ח:סעיף|37א8|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א7|סעיף 37א7}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|37א9|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלקים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|ו־ד׳1 של התוספת}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(א)}} בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(ב)}}, אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|37א10|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א15|סעיף 37א15}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א|בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}} וסכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|37א11|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א9|בסעיף 37א9}}.

{{ח:סעיף|37א12|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|37א13|גבייה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|או 4א1}}, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|37א14|מניעת כפל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|37א15|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37א16|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|37א17|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|37א18|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}} בשל הפרת הוראה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|או ה׳ של התוספת}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 37א3|סעיפים 37א3 עד 37א4ג}}.

{{ח:סעיף|37ב||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37ב1|עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|או 6יב}}, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיפים 6ט1(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לד|6לד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה לו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}};
{{ח:תתת|(7)}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא|6כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|סעיף 6כ1}} או כלל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ|6כ(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:פנימי|סעיף 6נב|או 6נב}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיף 6ט1(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1}}.

{{ח:סעיף|37ב2||תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ג|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|בסעיף 37ב1}} ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

{{ח:סעיף|37ד|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|37ה|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|37ו|גביה|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|37ז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37ח||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ט|דרכי מסירה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לענין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37יא|סעיף 37יא}}.

{{ח:סעיף|37יא|מינוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|37יב|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של בעל רישיון“ – לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
{{ח:תת|(4)}} לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|37יג|בירור מינהלי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|או 37ב1(א)}}, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37יב|בסעיף 37יב}}, לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

{{ח:סעיף|37יד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}

{{ח:סעיף|38|פיצויים על פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
{{ח:תת|(ד)}} הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
{{ח:תת|(ה)}} פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|הגבלת אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, בעל רשיון שהוענקה לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} חסינות לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
{{ח:תת|(1)}} לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
{{ח:תת|(2)}} לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

{{ח:סעיף|41|פטור מאחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
{{ח:תת|(2)}} עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|42|שמירת תניות אחידות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הן אושרו בידי בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}};
{{ח:תת|(3)}} הן פורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|43|תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

{{ח:סעיף|44|סייגים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|45|תעתיק מסר בזק ישמש ראיה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: החברה}}

{{ח:סעיף|46|רשיון כללי לחברה}}
{{ח:ת}} השר יעניק רשיון כללי לחברה.

{{ח:סעיף|47|הסכם העברת נכסים|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה –
{{ח:תתת|(1)}} מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו״ח על הקצאת מניות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 145|בסעיף 93 לפקודת החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 24|בסעיפים 24}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 95|ו־95 לפקודת מס הכנסה}}, המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

{{ח:סעיף|48|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות}}
{{ח:ת}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

{{ח:סעיף|49|תביעות תלויות ועומדות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}}, וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|סייגים לרשיון מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן – ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|51א|איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|ובסעיף 51ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התחייבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב}}, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התקרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ב|עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

{{ח:סעיף|51ג|איסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר בציוד תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

{{ח:סעיף|51ד|הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – בעל רישיון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51א|בסעיף 51א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות עם בעל רישיון“ – הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ה|בסעיף 51ה}}, וחובות שצבר המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ה|עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”בעל רישיון“, ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|52|מתן שירותים למדינה}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)|תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|52א|רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע״מ|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} לצורך קיום התברוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, יעניק השר לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק האמור}} רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|53|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|53א|פיקוח על ציוד קצה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(1ב)}} תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
{{ח:תתת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

{{ח:סעיף|53ב||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ג|תקנים ומפרטים|תיקון: תשס״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.

{{ח:סעיף|54|תמלוגים|תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
{{ח:תת|(ב)}} התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|54א|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|55||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א|תחולת {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|55ב|פטור מרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|59|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|59א|אישור ועדה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} תקנות, תשלומים ואגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיפים 4א}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א1|4א1(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ג|4ג}} {{ח:פנימי|סעיף 53א|ו־53א}} ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
{{ח:תת|(2)}} הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת}} ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}}|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|תעריפי פתיחה}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}} יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|63|תחולת תניות על מקבלי שירות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

{{ח:סעיף|64|רשיונות קיימים}}
{{ח:ת}} רשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|65|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} וכן היתר כללי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישיון“ – תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} התנה שירות בשירות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ו)}} לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} לעניין חסימת שירותי מסרון;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיפים 51א}} {{ח:פנימי|סעיף 51ד|או 51ד}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיפים 51ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 51ה|או 51ה}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 51ב|לסעיף 51ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיפים 4ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 37יב|או 37יב(2)}}, לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(5)}}, או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ט|סעיף 4ט}} לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א1)}} או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2א}}
{{ח:ת}} ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2ב}}
{{ח:ת}} לא פרסם תשלומים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15א|לסעיף 15א(ג)}} או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין־לאומית.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)}} או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1) עד (4)}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב) או (ג)}} לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}} או בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(1)}}, לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(2) או (3)}}, לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לעניין קישור גומלין או שימוש;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}} לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 8א}}
{{ח:ת}} נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א) ו־(ב)}}, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1}};

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9א}}
{{ח:ת}} פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד1|חלק ד׳1|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ד1 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב) או (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳ עד ד׳1}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מרדכי ציפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d8y1gjtm9hmgyydevv4qwv7c0o4j8xy</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417843</id>
      <parentid>1417813</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T07:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417842]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="533529" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000002}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208166.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317262.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 104|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210682.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317263.pdf}}, {{ח:תיבה|33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317264.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211266.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211281.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211334.pdf}}, {{ח:תיבה|309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211376.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211401.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211434.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 41|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317265.pdf}}, {{ח:תיבה|113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211619.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300167.pdf}}, {{ח:תיבה|76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|483|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299709.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 20|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300000.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300090.pdf}}, {{ח:תיבה|60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|309|ת״ט}}, {{ח:תיבה|457|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300736.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300105.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300902.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301082.pdf}}, {{ח:תיבה|198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 554|תיקון מס׳ 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301230.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 90|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300661.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|334, 346|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|759|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301943.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301367.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301364.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301349.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301386.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 48|תיקון מס׳ 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301513.pdf}}, {{ח:תיבה|131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301602.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 59 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|654, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 139|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489232.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489236.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 212|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.

''הודעה על תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1417|הודעה על תחילת החוק}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1141|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 896|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 478|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 55|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1987|שינוי התוספת לחוק}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}. ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 300|שינוי שעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 94|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|שינוי שיעורי קנסות}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים}}, {{ח:תיבה|3864|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשס״ט־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים באמצעותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי“ – רישיון כללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א1)}}, למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס״ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תת}} בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 25“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|2|זכות המדינה וחובת רישוי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

{{ח:סעיף|3|סייגים לתחולה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
{{ח:תת|(2)}} ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
{{ח:תת|(3)}} פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, ופעולת בזק {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|שהפקודה}} פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
{{ח:תת|(4)}} הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
{{ח:תת|(5)}} פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
{{ח:תת|(6)}} עיבוד נתונים אלקטרוני;
{{ח:תת|(7)}} מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה}}, וכמי שקיבל זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 32|סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:תת|(8)}} פעולות בזק או שירותי בזק, פנים־ארציים או בין־לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן –
{{ח:תתת|(א)}} מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בסעיף 4א1(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לענין שירותי הבזק – קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

{{ח:סעיף|4|הענקת רשיון, שינויו ושלילתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
{{ח:תתת|(2)}} אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}} או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, ”רישיון כללי“ – אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, ”מפעל מהותי {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל מהותי]}}“ – כפי שקבע השר.
{{ח:תתת|(4)}} רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות ”רישיון כללי“ ו”רשת בזק ציבורית“.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
{{ח:תתת|(3)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
{{ח:תתת|(4)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) – בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(6)}} בסעיף קטן זה, ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(1א)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
{{ח:תת|(ד1)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ד2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ד3)}} הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהודעה ברשומות,
{{ח:תתת|(1)}} להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] (י״פ תשמ״ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע״מ [סח] (י״פ תשנ״ד, 4190; תשנ״ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ״ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ״ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס״ב, 3677, 3678; תשס״ד, 3242; תשס״ו, 3593); חברת פלא־פון תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); חברת בזק בין־לאומי בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ט, 1627; תשס״ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י״פ תשס״ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ&lt;/s&gt; [ס] (י״פ תשס״ב, 1590; תשס״ד, 2203; תשס״ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ג, 1259; תשס״ד, 1579); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] (י״פ תשס״ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ו, 3593; תשע״ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשס״ז, 811; תשע״ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 3370, תשע״ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 4299); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] (י״פ תשס״ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] (י״פ תשס״ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י״פ תש״ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] (י״פ תשע״א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 3511); חברת הום סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 4268); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5095); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5829; תשע״ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] (י״פ תשע״ד, 3684, 3759; תשע״ה, 32; תשע״ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע״מ [ס] (י״פ תשע״ד, 7383); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] (י״פ תשע״ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע״מ [ח] (י״פ תשע״ט, 9858).}}

{{ח:סעיף|4א|הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1א)}}, לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1ב)}}, הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
{{ח:תת|(א2)}} מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
{{ח:תת|(א3)}} הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(א4)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)}}, החלות עליה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א) או (ג)}} בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
{{ח:תתת|(2)}} רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
{{ח:תת|(ד)}} מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד2)}} ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד3)}} ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד4)}} השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4א1|היתר כללי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)(2) שבו}}, וכן {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|סעיף 6יא1}} {{ח:פנימי|פרק ב1|שבפרק ב׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ופרקים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|4א2|מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(8)}}, לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג|אגרות לרשיונות ותנאיהם|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

{{ח:סעיף|4ג1|סמכות לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

{{ח:סעיף|4ד|שירות חיוני|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
{{ח:תתת|(2)}} תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, ”נושא משרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}}, כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
{{ח:תתת|(7)}} קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
{{ח:תתת|(8)}} קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(9)}} קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
{{ח:תתת|(3א)}} ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 1|מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור}}; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פירוק מרצון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א פרק ג|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|4ה|הפעלת שירות חיוני בידי הממונה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

{{ח:סעיף|4ה1|מינוי משקיף|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
{{ח:תת|(ב)}} המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או את הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4ה2|חשיפת מידע סודי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
{{ח:תתת|(1)}} לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

{{ח:סעיף|4ה3|הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

{{ח:סעיף|4ה4|הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח2|פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשל אותן עילות או עילות דומות.

{{ח:סעיף|4ו|שירות לכלל הציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
{{ח:תתת|(2)}} השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לתחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
{{ח:תתת}} רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.

{{ח:סעיף|4ח|הזכות לרכוש תיול פנימי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק ב׳2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיול פנימי“ – החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
{{ח:תת|(ד)}} רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

{{ח:סעיף|4ט|אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת}} והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
{{ח:תתתת|(2)}} הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תתתת|(3)}} הימורים;
{{ח:תתתת|(4)}} משחקים הכוללים מעשי אלימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה לאינטרנט“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף|5|קישור־&lt;wbr&gt;גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר|תיקון: תש״ן־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־3, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(2)}} מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י״פ תש״ף, 4468).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
{{ח:תת|(ד1)}} לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
{{ח:תת|(ז)}} היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח}} ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6לד|סעיף 6לד}}, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע״ה–2014}}, כנוסחן ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(5)}} היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
{{ח:תתת|(7)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל פנים־ארצי“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

{{ח:סעיף|5א|מספור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
{{ח:תתת|(2)}} להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח׳ באלול התשס״ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
{{ח:תתת|(2)}} נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|חסימת שירותי מסרון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

{{ח:סעיף|5ג|שירותי נדידה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון חדש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י״ז באייר התשס״ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קיים“ – מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל רישיון חדש“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי נדידה“ – אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מרבי לקישור־גומלין“ – התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור־גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(2)}}, ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט – מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
{{ח:תת|(ב)}} כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה – אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
{{ח:תת|(ה)}} השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012).
{{ח:תת|(ז)}} עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור־גומלין בעד שירותי הנדידה.
{{ח:תת|(ח)}} גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6|ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
{{ח:תת|(2)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
{{ח:תת|(2א)}} בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|או 13א}};
{{ח:תת|(2ב)}} בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
{{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
{{ח:תת|(4)}} בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(5)}} בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תת|(6)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(7)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״א־2, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״ז, תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1}}, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תפעול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר שידורים לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6ב|מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6ג|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

{{ח:סעיף|6ד|החלת דינים על חברי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|6ה|תפקידי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות לגבי –
{{ח:תתת|(א)}} סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
{{ח:תתת|(ב)}} קיום שידורים קהילתיים;
{{ח:תתת|(ג)}} עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
{{ח:תתת|(ד)}} פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
{{ח:תתת|(ו)}} אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(3)}} לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} לקבוע כללים –
{{ח:תתת|(א)}} בענינים המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(6)}} ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח}};
{{ח:תת|(7)}} לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|6ה1|הפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
{{ח:תת|(א2)}} המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
{{ח:תת|(א3)}} המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה}}, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
{{ח:תתת|(3)}} לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, בשל אותה ההפרה.

{{ח:סעיף|6ו|פיזור המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|6ו1|העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6ז|חובת רישיון|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ח|מתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|6ח1|שיקולים במתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6ח2|כשירות לרישיון|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(5)}}; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6ח3|סייגים למתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

{{ח:סעיף|6ח4|בעלויות צולבות|תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}} או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|בסעיף 6יב2(1)}}, יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

{{ח:סעיף|6ט|תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
{{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
{{ח:תתת|(7)}} תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(9)}} חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6ט1|ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

{{ח:סעיף|6י|איסור העברה, שעבוד או עיקול|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6ח1|בסעיף 6ח1}}, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תתת|(2)}} העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אינו טעון אישור כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
{{ח:תתת|(1)}} לשעבוד או לעיקול;
{{ח:תתת|(2)}} להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ט|או 6ט(ב)}} לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

{{ח:סעיף|6יא|ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיים הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} או תקנות או כללים לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3א)}} בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(8)}} לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6יא1|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

{{ח:סעיף|6יא2|חבילת יסוד|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

{{ח:סעיף|6יב|קיום רצף בשידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא}} או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יב1|הגדרות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“, ”זיכיון“, ”תחנת שידור“ ו”רשת כבלים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות תאגיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש – בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין – הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

{{ח:סעיף|6יב2|תנאים למתן רישיון כללי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן – המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן – הרישיון), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך 60 ימים ממועד תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי – לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים – לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא(ב)}} ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:תת|(3)|(א)}} היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(ב)}} היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

{{ח:סעיף|6יב3|מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}, רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

{{ח:סעיף|6יב4|מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}} בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

{{ח:סעיף|6יב5|תקנות וכללים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6יב6|זיכיון הנותר בעינו|תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתן רישיון כללי כאמור {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}}, או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, לרבות העבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיף 6יא(ב)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא:
{{ח:תתתת|”(ב)}} בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה – יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.“;
{{ח:תתת|(2)}} יחולו על בעל הזיכיון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5 לחוק}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}} {{ח:פנימי|פרק ז1|ופרק ז׳1}} לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה(1)(ד)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא: ”פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}“.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב3|סעיף 6יב3}}, רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|6יב7|שיתוף פעולה – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן – תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן – התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיף 6ח4(א)(4)(ב)}} לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}; בסעיף קטן זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה, ”בעל זיכיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}.

{{ח:סעיף|6יב8|נתח שוק – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בתום התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ב)}}, יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן – בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיפים 6ח4(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|ו־6ח4(א)(4)}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(2)}} קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:ת}} אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יג||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יד||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טו||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יט1|שירות נלווה לשידורים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

{{ח:סעיף|6יט2|תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6כ|תוכן שידורי הכבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
{{ח:תת|(ו)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו5)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

{{ח:סעיף|6כ1|אישור ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״א־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|בסעיף 6יט2(א)}}, כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כא|סעיף 6כא(א)}}, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

{{ח:סעיף|6כ2|שידורי חדשות שאינם אזוריים|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ ו”החזקה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1(א)}} ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(2)}}, ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
{{ח:תתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
{{ח:תתת|(3)}} רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
{{ח:תתת|(5)}} מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תתתתת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
{{ח:תתתת}} והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
{{ח:תת|(ה)}} מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיפים 6ח(ב)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}} {{ח:פנימי|סעיף 6מב|ו־6מב}} יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כד|סעיף 6כד}}; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

{{ח:סעיף|6כ3|שידורי חדשות בין־&lt;wbr&gt;לאומיים שמקורם בישראל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6כ|בסעיפים 6כ(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|ו־6כ2}}, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ד)(1)}}, בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה) ו־(ז)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
{{ח:תתת|(1)}} שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} את קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה)}} על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|6כא|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

{{ח:סעיף|6כא1|אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־&lt;wbr&gt;22|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(5)}} שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}} – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
{{ח:תתת|(3)}} המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
{{ח:תתת|(5)}} באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה}}, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}}, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6כב|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6כג||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6כד|איסור פרסומת|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתום חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

{{ח:סעיף|6כד1|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3)}}, לרבות קדימון צולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|באותו סעיף}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|6כה|שידורים אסורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תת}} והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6כו||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 17א|כסעיף 17א}}).}}

{{ח:סעיף|6כז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6כח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21א|כסעיף 21א}}).}}

{{ח:סעיף|6כט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ב|כסעיף 21ב}}).}}

{{ח:סעיף|6ל||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ג|כסעיף 21ג}}).}}

{{ח:סעיף|6לא||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לב||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לג||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|6לד|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|6לד1|רישיון למשדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א3)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
{{ח:תתת|(2)}} מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
{{ח:תתת|(5)}} שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
{{ח:תתת|(6)}} מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תתת|(7)}} עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תתת|(8)}} סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(9)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
{{ח:תתת|(10)}} סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(11)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תתת|(12)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תתת|(13)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
{{ח:תתת|(14)}} סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
{{ח:תתת|(15)}} סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
{{ח:תתת|(16)}} קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיפים 6יא}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|ו־6יב}} יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(י)}} השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.

{{ח:סעיף|6לד2||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לד3||תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לה||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6לו|השימוש בהכנסות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}} {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|ו־6ה1}}; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|6לז|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה(1), (2), (3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}}, לכל יום שבו היא נמשכת.
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|בסעיף 6ז(א) או (ב)}} בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ז)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”מוקד שידור אסור“ או ”שידורים אסורים“, לפי הענין).
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(6)}} עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(7)}} תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
{{ח:תתת|(8)}} העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(9)}} ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
{{ח:תתת|(10)}} הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
{{ח:תת|(ט)}} נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} התשדיר שודר שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(י)}} לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
{{ח:תת|(יא)}} לענין סעיף זה, ”מוקד שידור“ – לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}}.

{{ח:סעיף|6לח|תקנות וכללים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, טעונות אישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

{{ח:סעיף|6לח1|חיוב מכוח החלטת המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

{{ח:סעיף|6לט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מ||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|6מא||תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מב||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6מג|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיף 6נב}}, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

{{ח:סעיף|6מד|חובת רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}} ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|6מה|שידורים המיועדים בעיקרם לישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג)}} –
{{ח:תת|(1)}} שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
{{ח:תת|(2)}} שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

{{ח:סעיף|6מו|רשיון ומכרז|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מח|סעיף 6מח(א)}}, ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
{{ח:תת|(ב)}} לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

{{ח:סעיף|6מז|כשירות לרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח(ג)}}, מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6מח|הליכים ותנאים למתן רשיון|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(4)}} מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}};
{{ח:תתת|(7)}} הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|6מט|תנאי הרשיון|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח}} ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
{{ח:תתת|(2)}} מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
{{ח:תתת|(3)}} מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרשיונו כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
{{ח:תתת|(6)}} חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
{{ח:תתת|(7)}} המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
{{ח:תתת|(8)}} ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6מט1|העברת שידורים ארציים על פי חובה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מט|בסעיף 6מט(4)}}, לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה ולענין {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#פרק ד סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6נ|שיקולים במתן רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6נ1|שידורים לפי דרישה|תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6נ|בסעיף 6נ}}, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.

{{ח:סעיף|6נא|זכויותיו של בעל זכיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
{{ח:תתת|(5)}} היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(1)}} לא תחול לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6נא1|שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ3|או 6כ3}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6נב|החלת כללים על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|ו־ה׳ לפרק ב׳1}}, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה(1)}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

{{ח:סעיף|6נג|החלת כללים על מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|6נד|העברת שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף|6נה|שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיפים 6נב}} {{ח:פנימי|סעיף 6נג|ו־6נג}}, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(א)(5)}} וסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מט1|בסעיף 6מט1(ב)}}.

{{ח:סעיף|6נו|תמלוגים ודמי רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

{{ח:סעיף|6נז|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ח|6ח(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|6ט1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|6יט2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|6כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לו|6לו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לח|6לח(ב)}}, יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|6יא1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא1|6כא1}} {{ח:פנימי|סעיף 6לח1|ו־6לח1}} יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 6כד|בסעיף 6כד(ב)}} לא תחול לענין שידורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6נח|הגדרות ופרשנות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|6נט|התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6ס|התקנת צלחת קליטה בבית משותף|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6סא|החלת הוראות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בעל רישיון“ יבוא ”בעל רשיון לשידורי לוויין“; לענין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין}}, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|6סב|איסור אספקת שידורים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|או 266א לחוק התכנון והבניה}}, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|6סב1|חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014}}, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
{{ח:תת|(ד)}} החדשות המקומיות לפי {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}} ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}

{{ח:סעיף|11|חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

{{ח:סעיף|11א|מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}}, ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} (בסעיף זה – הליך השימוע).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
{{ח:תתת|(4)}} סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
{{ח:תתתת|(3)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(4)}} מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(5)}} מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
{{ח:תתתת|(6)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
{{ח:תתתת|(7)}} תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(8)}} מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
{{ח:תתתת|(9)}} מרכז הסיוע לנשים דתיות;
{{ח:תתתת|(10)}} ”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(11)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} וצווים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ד)}} מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

{{ח:סעיף|13א|הוראות בשעת חירום|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ובסעיף 13ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}};
{{ח:תתתת|(3)}} החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
{{ח:תתתת|(4)}} מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(3)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה העברת תפקיד כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90יב|בסעיף 90יב לפקודת המשטרה}}, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
{{ח:תת|(ח)}} על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ט)}} בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34יג|בסעיף 34יג לחוק העונשין}}, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

{{ח:סעיף|13ב|הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)}}, ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ו) עד (י)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, לרבות שימוש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בסיסיים“ – כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים־ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין־לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|14|כללים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986}}, לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} שירות בזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירה או אספקה של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה תשתיתית“ – בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה מתכתית“ – רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ״א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתקדמת“ – רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ״א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
{{ח:תתת|(2)}} שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} שירות תמסורת; לעניין זה, ”שירות תמסורת“ – העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
{{ח:תתת|(4)}} שירות תשתית; לעניין זה, ”שירות תשתית“ – מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, לשם מתן שירותים על ידם;
{{ח:תתת|(5)}} שירות גישה לאינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

{{ח:סעיף|14ב|פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ״א כללי אחר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ״א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ״א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

{{ח:סעיף|14ג|קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
{{ח:תת|(ב)}} כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ולמטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}} רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
{{ח:תת|(ה)}} לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
{{ח:תת|(ו)}} חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
{{ח:תת|(ז)}} הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}}, השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

{{ח:סעיף|14ד|הקצאת כספי קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}}, מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ד)}} אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המצב הביטחוני באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ב)}} היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
{{ח:תת|(ו)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ח)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ב1)}} רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
{{ח:תתת|(1)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(י)}}, ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
{{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

{{ח:סעיף|14ה|הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(ב)}} ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(ב)}}, ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}, לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|14ו|אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}, ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|14ז|תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, תיול פנימי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח(א)}} שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14ח|שמירת זכויות ודינים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} כדי לגרוע מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
{{ח:תת|(2)}} סמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו)}} ותחולת ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} לעניין רשת מתקדמת;
{{ח:תת|(3)}} תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

{{ח:סעיף|14ט|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ד|ו־14ד}}, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}} והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}

{{ח:סעיף|15|סמכות לקביעת תשלום|תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|סל תשלומים חלופי|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.

{{ח:סעיף|16|פיגורים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|17|שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
{{ח:תתת|(2)}} בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
{{ח:תתת}} ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, לרבות בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|או 77א לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|ו־ו׳1 לחוק המקרקעין}}, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|18|הנחת רשת בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, כרשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה}}, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|19|הודעה למחזיק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2), (3) או (5)}}, ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|20|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|21|סדרי הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|21ב|הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
{{ח:תתת|(3)}} נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
{{ח:תתת|(4)}} בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
{{ח:תתת|(5)}} המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
{{ח:תתת|(6)|(א)}} המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
{{ח:תתתתת|(3)}} מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
{{ח:תתתתת|(4)}} יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
{{ח:תתת|(3)}} בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב3)}} בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ל|בסעיף 6ל(א)}}; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}}, את הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
{{ח:תת|(ח)}} הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳1}} או רשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

{{ח:סעיף|21ג|מורשה של בעלי הדירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1)}}, יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב(ב1)}}, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|22|תשלום פיצויים ותיקון נזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|23|אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים}}
{{ח:ת}} מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

{{ח:סעיף|24|מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:סעיף|25|הודעה על סלילת דרך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

{{ח:סעיף|26|שינויים במקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

{{ח:סעיף|27|מיתקני בזק בבנינים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובתקנות שלפיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|27א|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ג2|בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|27ב|התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}, פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|27ג|התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דירה בבית משותף ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27ד|החלת הוראות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב עד 22}}, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
{{ח:תתתתת|”(ד)}} בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}}.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|28|ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|28א|סמכות כניסה ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}} או שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|28ב|הפרת צו או הוראות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(2)}} מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}} לענין המשך מתן שירות חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה2|סעיף 4ה2}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(5)}} מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(6)}};
{{ח:תתת|(7)}} מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(7)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} אינו מקיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(9)}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)}};
{{ח:תתת|(10)}} אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה1|סעיף 4ה1}}.
{{ח:תת|(ד)}} המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(8)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28ג|הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} המפר הוראות שניתנו בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|28ד|אחריות נושאי משרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|ו־28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל{{ח:הערה|,}} או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|29|פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
{{ח:תת|(2)}} מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב(ג)}}.

{{ח:סעיף|30|הטרדה}}
{{ח:ת}} המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|30א|שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
{{ח:תתתת|(3)}} מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
{{ח:תתת|(3)}} דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(ח)}} מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ט)}} הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)|(1)}} שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקף ההפרה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:תתת|(5)}} חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(יא)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(3)}} אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(4)}} אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|31|מרמה ותחבולה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
{{ח:תתת|(2)}} משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|חובת שמירת סודיות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|33|הפרעה בעבודה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|34|צמחיה המפריעה למיתקן בזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(5)}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|35|פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:ת}} מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36א|ציוד קצה שלא אושר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|37|צו איסור וצו עשה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|או 36א}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים|תיקון: תש״ס־2}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרשיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}} בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 1,600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש״ח)}} בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}.

{{ח:סעיף|37א1|הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
{{ח:תתת|(3)}} השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ט)}} בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(יב)}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

{{ח:סעיף|37א2|עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות], תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת}} – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת}} – עד 25% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת}} – עד 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת}} – עד גובה הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4א)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|בחלק ד׳1 של התוספת}} – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(5)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|בחלק ה׳ של התוספת}} – עד 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|37א3|עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4|עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}}.

{{ח:סעיף|37א4א|עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4ב|עיצום כספי על אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ט)}} (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}} והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א5|סעיף 37א5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

{{ח:סעיף|37א4ג|עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(במקור לשנת 2022)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|37א5|סכום מרבי של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2 עד 37א4א}} {{ח:פנימי|סעיף 37א4ג|ו־37א4ג}} לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף|37א6|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
{{ח:תתת|(2)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} משך ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(6)}} הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(7)}} מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(8)}} הפרות קודמות של המפר;
{{ח:תתת|(9)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|37א7|הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}.

{{ח:סעיף|37א8|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א7|סעיף 37א7}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|37א9|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלקים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|ו־ד׳1 של התוספת}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(א)}} בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(ב)}}, אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|37א10|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א15|סעיף 37א15}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א|בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}} וסכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|37א11|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א9|בסעיף 37א9}}.

{{ח:סעיף|37א12|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|37א13|גבייה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|או 4א1}}, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|37א14|מניעת כפל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|37א15|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37א16|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|37א17|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|37א18|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}} בשל הפרת הוראה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|או ה׳ של התוספת}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 37א3|סעיפים 37א3 עד 37א4ג}}.

{{ח:סעיף|37ב||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37ב1|עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|או 6יב}}, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיפים 6ט1(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לד|6לד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה לו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}};
{{ח:תתת|(7)}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא|6כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|סעיף 6כ1}} או כלל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ|6כ(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:פנימי|סעיף 6נב|או 6נב}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיף 6ט1(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1}}.

{{ח:סעיף|37ב2||תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ג|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|בסעיף 37ב1}} ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

{{ח:סעיף|37ד|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|37ה|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|37ו|גביה|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|37ז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37ח||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ט|דרכי מסירה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לענין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37יא|סעיף 37יא}}.

{{ח:סעיף|37יא|מינוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|37יב|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של בעל רישיון“ – לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
{{ח:תת|(4)}} לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|37יג|בירור מינהלי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|או 37ב1(א)}}, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37יב|בסעיף 37יב}}, לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

{{ח:סעיף|37יד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}

{{ח:סעיף|38|פיצויים על פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
{{ח:תת|(ד)}} הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
{{ח:תת|(ה)}} פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|הגבלת אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, בעל רשיון שהוענקה לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} חסינות לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
{{ח:תת|(1)}} לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
{{ח:תת|(2)}} לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

{{ח:סעיף|41|פטור מאחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
{{ח:תת|(2)}} עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|42|שמירת תניות אחידות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הן אושרו בידי בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}};
{{ח:תת|(3)}} הן פורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|43|תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

{{ח:סעיף|44|סייגים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|45|תעתיק מסר בזק ישמש ראיה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: החברה}}

{{ח:סעיף|46|רשיון כללי לחברה}}
{{ח:ת}} השר יעניק רשיון כללי לחברה.

{{ח:סעיף|47|הסכם העברת נכסים|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה –
{{ח:תתת|(1)}} מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו״ח על הקצאת מניות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 145|בסעיף 93 לפקודת החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 24|בסעיפים 24}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 95|ו־95 לפקודת מס הכנסה}}, המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

{{ח:סעיף|48|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות}}
{{ח:ת}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

{{ח:סעיף|49|תביעות תלויות ועומדות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}}, וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|סייגים לרשיון מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן – ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|51א|איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|ובסעיף 51ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התחייבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב}}, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התקרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ב|עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

{{ח:סעיף|51ג|איסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר בציוד תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

{{ח:סעיף|51ד|הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – בעל רישיון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51א|בסעיף 51א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות עם בעל רישיון“ – הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ה|בסעיף 51ה}}, וחובות שצבר המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ה|עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”בעל רישיון“, ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|52|מתן שירותים למדינה}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)|תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|52א|רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע״מ|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} לצורך קיום התברוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, יעניק השר לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק האמור}} רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|53|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|53א|פיקוח על ציוד קצה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(1ב)}} תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
{{ח:תתת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

{{ח:סעיף|53ב||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ג|תקנים ומפרטים|תיקון: תשס״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.

{{ח:סעיף|54|תמלוגים|תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
{{ח:תת|(ב)}} התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|54א|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|55||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א|תחולת {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|55ב|פטור מרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|59|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|59א|אישור ועדה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} תקנות, תשלומים ואגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיפים 4א}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א1|4א1(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ג|4ג}} {{ח:פנימי|סעיף 53א|ו־53א}} ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
{{ח:תת|(2)}} הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת}} ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}}|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|תעריפי פתיחה}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}} יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|63|תחולת תניות על מקבלי שירות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

{{ח:סעיף|64|רשיונות קיימים}}
{{ח:ת}} רשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|65|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} וכן היתר כללי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישיון“ – תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} התנה שירות בשירות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ו)}} לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} לעניין חסימת שירותי מסרון;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיפים 51א}} {{ח:פנימי|סעיף 51ד|או 51ד}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיפים 51ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 51ה|או 51ה}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 51ב|לסעיף 51ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיפים 4ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 37יב|או 37יב(2)}}, לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(5)}}, או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ט|סעיף 4ט}} לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א1)}} או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2א}}
{{ח:ת}} ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2ב}}
{{ח:ת}} לא פרסם תשלומים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15א|לסעיף 15א(ג)}} או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין־לאומית.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)}} או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1) עד (4)}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב) או (ג)}} לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}} או בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(1)}}, לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(2) או (3)}}, לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לעניין קישור גומלין או שימוש;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}} לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 8א}}
{{ח:ת}} נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א) ו־(ב)}}, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1}};

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9א}}
{{ח:ת}} פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד1|חלק ד׳1|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ד1 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב) או (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳ עד ד׳1}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מרדכי ציפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>f46ot3ghozo7asin9kt5cj569gijuzw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417886</id>
      <parentid>1417843</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T11:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417882]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="533938" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000002}} {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ב, 218|חוק הבזק|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208164.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 4|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208166.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 38|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317262.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210218.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 100|חוק רשות הדואר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210472.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 174|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 104|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210682.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 14|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317263.pdf}}, {{ח:תיבה|33|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_ec_317264.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210810.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 19|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|187|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210950.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 186|תיקון לחוק האזנת סתר|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 55|תיקון לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211266.pdf}}, {{ח:תיבה|258|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211281.pdf}}, {{ח:תיבה|302|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211334.pdf}}, {{ח:תיבה|309|חוק לעידוד ההפקה של יצירה ישראלית מקורית בשידורי הטלוויזיה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 61|חוק הבזק (אישור תוקפה של התוספת לחוק הבזק)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211376.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211401.pdf}}, {{ח:תיבה|183|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211434.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211428.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 73|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 41|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317265.pdf}}, {{ח:תיבה|113|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון לחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211619.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 2|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300167.pdf}}, {{ח:תיבה|76|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|218|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 131|חוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300324.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 134|תיקון לחוק סיווג וסימון שידורים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300460.pdf}}, {{ח:תיבה|483|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300520.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 407|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 71, 91|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 65|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299709.pdf}}, {{ח:תיבה|395|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|964|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_303797.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 20|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300000.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300090.pdf}}, {{ח:תיבה|60|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|309|ת״ט}}, {{ח:תיבה|457|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300739.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 70|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300736.pdf}}, {{ח:תיבה|429|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300105.pdf}}, {{ח:תיבה|518|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|620|חוק להגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300124.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 84|חוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה) (תיקון) (הארכת תוקף הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300902.pdf}}, {{ח:תיבה|153|תיקון מס׳ 2 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301082.pdf}}, {{ח:תיבה|198|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 554|תיקון מס׳ 3 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301230.pdf}}, {{ח:תיבה|642|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 90|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300661.pdf}}, {{ח:תיבה|138|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|334, 346|תיקון מס׳ 33 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf}}, {{ח:תיבה|759|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301943.pdf}}, {{ח:תיבה|1014|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301367.pdf}}, {{ח:תיבה|1016|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301293.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 3|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301173.pdf}}, {{ח:תיבה|38|תיקון מס׳ 4 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301364.pdf}}, {{ח:תיבה|231|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301349.pdf}}, {{ח:תיבה|319|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301386.pdf}}, {{ח:תיבה|507|תיקון מס׳ 19 לחוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301358.pdf}}, {{ח:תיבה|618|תיקון מס׳ 55|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301463.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 48|תיקון מס׳ 5 לחוק התקשורת (המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה) (תיקוני חקיקה) (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301513.pdf}}, {{ח:תיבה|131, 136|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 282|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301602.pdf}}, {{ח:תיבה|294|תיקון מס׳ 59 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf}}, {{ח:תיבה|813|חוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 292|תיקון מס׳ 2 לחוק השידור הציבורי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 7|תיקון מס׳ 33 (תיקון מס׳ 3) לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315215.pdf}}, {{ח:תיבה|654, 655|תיקון מס׳ 4 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324296.pdf}}, {{ח:תיבה|1177|תיקון מס׳ 6 לחוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348528.pdf}}, {{ח:תיבה|1202|תיקון מס׳ 5 לחוק השידור הציבורי הישראלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348673.pdf}}, {{ח:תיבה|1209|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348674.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 125|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|982|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387451.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 139|תיקון מס׳ 66|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489232.pdf}}, {{ח:תיבה|158|תיקון מס׳ 67|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489236.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 44 לחוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf}}, {{ח:תיבה|253|תיקון מס׳ 34 לפקודת המשטרה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491909.pdf}}, {{ח:תיבה|489, 492|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491979.pdf}}, {{ח:תיבה|670|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 250|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 212|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 158|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}.

''הודעה על תחילה:'' {{ח:תיבה|י״פ תשמ״ד, 1417|הודעה על תחילת החוק}}. ''שינוי התוספת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ה, 1141|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 130|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 896|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 478|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 55|שינוי התוספת לחוק}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1987|שינוי התוספת לחוק}}. ''דחיית מועדים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ו, 636|דחיית המועד הקבוע בסעיף 6לד3(ב) לחוק}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ה, 1108|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק)}}, {{ח:תיבה|1330|צו השידור הציבורי (דחיית תחילתו של החוק) (מס׳ 2)}}. ''שינוי שיעורי תמלוגים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 490|הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים}}. ''שינוי שיעורי קנסות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ו, 300|שינוי שעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 358|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1234|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 487|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 995|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 94|שינוי שיעורי קנסות}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 948|שינוי שיעורי קנסות}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|י״פ תשע״ד, 2651|הודעה על סכומים מעודכנים}}, {{ח:תיבה|3864|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2640|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1911|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3721|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 6385|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2631|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2486|הודעה על סכומים מעודכנים}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2477|הודעה על סכומים מעודכנים}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בנוסח זה שולבו מתוך תיקון מס׳ 76 רק הוראות שנכנסו לתוקף, לצפיה בנוסח המלא שיכנס לתוקף ביום התחילה (2.10.2022) של התיקון האמור ראו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76|חוק התקשורת (בזק ושידורים)/משולב תיקון 76}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: החברה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשמ״ד, תשמ״ח, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז־3, תשס״ז־4, תשס״ט־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור שירות“ – תחום גאוגרפי שבו חייב בעל רישיון כללי, על פי רישיונו, להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית ולספק באמצעותה שירותי בזק לכלל הציבור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור סוג“ – אישור שניתן לפי חוק זה לדגם של ציוד קצה לשם חיבורו לרשת הבזק של בעל רשיון כללי, לרבות אישור כאמור המעיד על כך שציוד הקצה שלגביו ניתן האישור תואם במאפייניו העיקריים דגם של ציוד קצה שלגביו ניתן אישור סוג קודם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל לה של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור או מנהל כללי;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בזק“ – שידור, העברה או קליטה של סימנים, אותות, כתב, צורות חזותיות, קולות או מידע, באמצעות תיל, אלחוט, מערכת אופטית או מערכות אלקטרומגנטיות אחרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון“ – מי שקיבל רשיון כללי או מיוחד לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורי כבלים“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים, לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק ב׳1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורי כבלים, או בעל רישיון לשידורי לוויין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך“ – לרבות כל מסילה, כביש, רחוב, סמטה, ככר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החברה“ – ”בזק“, החברה הישראלית לתקשורת בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“, לענין אמצעי שליטה בתאגיד – במישרין או בעקיפין, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לרבות באמצעות אחר ובכלל זה נאמן או שלוח, או באמצעות זכות המוקנית לפי הסכם, לרבות ברירה להחזקה שאינה נובעת מניירות ערך המירים, או בכל דרך אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר כללי“ – היתר שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}} לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד שידור“ – מיתקן בזק שבו מותקנים אמצעים הדרושים לשם הזנת שידורים, לרבות שידורים הנקלטים מן האוויר, אל רשת בזק ציבורית, לשם הפצתם למנויים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישק“ – המפגש הפיזי בין יחידות בזק תפקודיות שונות, לרבות באמצעי אופטי או אלחוטי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בזק“ – מיתקן או התקן שנועד מעיקרו למטרות בזק, ולענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} – מיתקן או התקן המשמש או המיועד לשמש לצרכי בזק, והכל לרבות ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסר בזק“ – מסר המשודר, המועבר, הנקלט או הנמסר לשידור או להעברה במיתקן בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה חיצונית“ – מעבדה שאינה של משרד התקשורת, העוסקת בעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הרישיון“ – הנכסים הדרושים להבטחת מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון בהתאם לרשיונו, או להבטחת קיום שידורים בידי בעל רישיון לשידורים בהתאם לרישיונו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נס״ר (נקודת סיום רשת)“ – מישק שאליו מחוברים מצד אחד רשת בזק ציבורית ומצד שני ציוד קצה, רשת פרטית או רשת בזק ציבורית אחרת, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת בזק“ – הפעלת מיתקן בזק, התקנתו, בנייתו או קיומו, הכל למטרת בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה“ – ציוד בזק, לשימושו של מנוי, המתחבר או המיועד להתחבר מחצריו של המנוי או מכל מקום אחר לרשת בזק ציבורית באמצעות המישק המיועד לכך, לרבות ציוד רדיו טלפון נייד, מפענח או ממיר אפיקים ולרבות כל התקן אחר המותקן בחצרי המנוי והמיועד לשמש לקליטת שידורים בחצריו וכן ציוד קצה לווייני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי“ – רישיון שניתן לפי חוק זה להקמה, לקיום או להפעלה של רשת בזק ציבורית, ולביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים באמצעותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי ייחודי“ – רישיון כללי לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א1)}}, למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים, אף שלא לכלל הציבור בכל הארץ, או אף שלא לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשיון מיוחד“ – רשיון שניתן לפי חוק זה לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק פנים־ארציים או בין־לאומיים, המוגבל לסוג מסוים של פעולות בזק או של שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת“ – רישיון למתן שירות רדיו טלפון נייד הכרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר למתן שירותי רדיו טלפון נייד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – מערכת של מיתקני בזק, המשמשת או המיועדת לשמש לאספקת שירותי בזק לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות, הכוללת ציוד מיתוג וניתוב, ציוד תמסורת ורשת גישה, לרבות מערכת רדיו טלפון נייד ומערכת בזק בין־לאומית, ולמעט ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה“ – מרכיבי רשת בזק ציבורית המשמשים לקישור בין מרכזת לבין נס״ר, באמצעות תשתית קווית, תשתית אלחוטית, או שילוב של שניהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, הניתנים למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רב־ערוצית, וכן שירותים הנלווים להם במישרין לרבות שירותי חוזי או שמע, שידורים דו־כיווניים והידודיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – ביצוע פעולות בזק למען הזולת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת לכוון פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד;
{{ח:תת}} בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק חמישים אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, או אם בידו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן הנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד או החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם; חזקה כי אדם שולט בתאגיד, אם בידו השיעור הגדול ביותר של אמצעי שליטה מסוג כלשהו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיקון 25“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|חוק הבזק (תיקון מס׳ 25), התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התקשורת.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: פעולות בזק ושירותי בזק – רישוי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|2|זכות המדינה וחובת רישוי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} למדינה הזכות לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם פעולות בזק ולא יתן שירותי בזק אלא אם קיבל מאת השר רשיון לכך לפי חוק זה או מכוח היתר כללי לכך.

{{ח:סעיף|3|סייגים לתחולה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} לא יחולו על –
{{ח:תת|(1)}} פעולת בזק שמבצע אדם לעצמו, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, בשטח רצוף המוחזק בידו ובלי יצירת קשר אל מחוץ לאותו שטח;
{{ח:תת|(2)}} ייצור מיתקן בזק או חלק ממנו;
{{ח:תת|(3)}} פעולה שמבצע אדם על פי רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}}, ופעולת בזק {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|שהפקודה}} פוטרת אותה מהצורך ברשיון;
{{ח:תת|(4)}} הפעלת רמזור להסדרת התנועה בדרכים;
{{ח:תת|(5)}} פעולת בזק שמבצע אדם באמצעות מיתקניו של בעל רשיון, ובלבד שבעל הרשיון רשאי על פי הרשיון להרשות לאחר לבצע את פעולת הבזק האמורה;
{{ח:תת|(6)}} עיבוד נתונים אלקטרוני;
{{ח:תת|(7)}} מי שקיים או שהפעיל במשך חמש שנים רצופות לפני י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999), תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקרם לציבור בישראל, באופן ששידורים אלה נקלטו במרבית שטחי ישראל, והמשיך לעשות כן גם לאחר התאריך האמור, ויראו אותו כמי שקיבל רשיון לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי#סעיף 4א|סעיף 5(א) לפקודה}}, וכמי שקיבל זיכיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 32|סעיף 32(א) לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:תת|(8)}} פעולות בזק או שירותי בזק, פנים־ארציים או בין־לאומיים, מסוג מסוים, שהשר קבע לגביהם, בצו, פטור מרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ומהיתר כללי, לאחר ששקל, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים, ונוכח כי אין מקום להסדרה של ביצוע הפעולות האמורות או מתן השירותים האמורים לפי הוראות חוק זה, ובלבד שלא יקבע השר פטור לפי הוראות פסקה זו אלא אם כן –
{{ח:תתת|(א)}} מתקיים לגבי פעולות הבזק או שירותי הבזק האמורים תנאי מהתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4א1|בסעיף 4א1(א)}};
{{ח:תתת|(ב)}} לענין שירותי הבזק – קיימת במתן שירותים מהסוג האמור תחרות בהיקף משמעותי.

{{ח:סעיף|4|הענקת רשיון, שינויו ושלילתו|תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ט־3, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להעניק רשיון לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק ולקבוע בו תנאים ורשאי הוא להורות כי הרשיון יוענק בדרך של מכרז; הרשיון יכול שיהיה כללי או מיוחד; אין במתן רשיון כללי כדי למנוע מתן רשיון מיוחד לפעולה או לשירות הכלולים ברשיון הכללי.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), החל ביום ט״ו באלול התשס״ד (1 בספטמבר 2004) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי השר להעניק רישיון כללי ייחודי, לרבות למי שהיה לפני המועד הקובע בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק שאינם שירותי בזק פנים ארציים נייחים; העניק השר רישיון כאמור, יראו את הרישיון הכללי הייחודי כרישיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל הרישיון כאמור כרשת בזק ציבורית, לכל דבר וענין.
{{ח:תתת|(2)}} אין בסעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}} או מכל דין אחר, וכן מהחובות לפי רישיון כללי שניתן לפני המועד הקובע לתת את השירותים לפי אותו רישיון לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שרות, לפי הענין; לענין פסקה זו, ”רישיון כללי“ – אף אם הרישיון או השליטה בבעל הרישיון הועברו לאחר.
{{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), ניתן רישיון כללי ייחודי לפי אותה פסקה ובעל הרישיון היה למפעיל מהותי במגזר פעילות של שירותי בזק פנים ארציים נייחים, רשאי השר להורות ברישיונו כי שירותיו יינתנו באזור שירות אחד לפחות; לענין זה, ”מפעל מהותי {{ח:הערה|[צ״ל: מפעיל מהותי]}}“ – כפי שקבע השר.
{{ח:תתת|(4)}} רישיון לפי סעיף קטן זה יינתן על אף האמור בהגדרות ”רישיון כללי“ ו”רשת בזק ציבורית“.
{{ח:תת|(א2)|(1)}} בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, ובכפוף לשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), רשאי השר להעניק רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת.
{{ח:תתת|(2)}} השר יקבע את התנאים למתן רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת; תקנות ראשונות לפי פסקה זו יותקנו עד יום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
{{ח:תתת|(3)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יראו את הרישיון האמור כרשיון כללי ואת רשת הבזק שבאמצעותה ניתנים השירותים של בעל רישיון כאמור, כרשת בזק ציבורית, לכל דבר ועניין.
{{ח:תתת|(4)}} העניק השר רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי פסקה (1), יקבע, על פי סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, כי בעל רישיון למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בפסקה זו ובפסקה (5) – בעל הרישיון האחר), חייב לאפשר לבעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ואת המחיר והתנאים לשימוש כאמור, בהתקיים שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון הרדיו טלפון נייד ברשת אחרת פנה לבעל הרישיון האחר בבקשה לעשות שימוש במיתקן בזק שלו, ולא הושגה ביניהם הסכמה בדבר תנאי השימוש, בתוך שישה חודשים ממועד הפנייה;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר ושר האוצר נוכחו כי בעל הרישיון האחר דרש תנאים שאינם סבירים, לשימוש כאמור.
{{ח:תתת|(5)}} הוראות השר בדבר שימוש כאמור בפסקה (4) יינתנו בתוך תשעה חודשים ממועד הפנייה האמור בפסקה (4)(א), או בתוך 90 ימים מהמועד שבו פנה בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לשר ולשר האוצר בדבר סבירותם של תנאי השימוש שדרש בעל הרישיון האחר, לפי המאוחר מביניהם.
{{ח:תתת|(6)}} בסעיף קטן זה, ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי אחוד), התש״ע–2010}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} במתן רשיון ובקביעת התנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק;
{{ח:תתת|(1א)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתו של מבקש הרשיון לבצע את פעולות הבזק ולתת את שירותי הבזק שלגביהם הוא מבקש רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לרשיון תוגש לשר בכתב ויפורטו בה פרטי פעולות בזק ושירותי בזק המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע בתקנות פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לאשר בקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או אחריו, לרבות לענין תשלום אגרות ומתן ערבויות והדרכים למימושן, ורשאי הוא לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה; לענין רשיון מיוחד הכולל ציוד קצה, רשאי הוא גם להתנות שיינתן תחילה אישור סוג לציוד.
{{ח:תת|(ד1)}} רישיון, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; ואולם השר רשאי, במקרים מיוחדים, לאחר ששקל את השיקולים המפורטים בסעיף קטן (ב), להתיר העברת רישיון אגב שינויים מבניים, בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תת|(ד2)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ה) או {{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59}}, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|(2)}} קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע; נתן השר רישיון למוקד שידור למי שהוא בעל רישיון לפי חוק זה, יקיים בעל הרישיון מערכת חשבונאית נפרדת כאמור בפסקה זו באופן שיורה השר;
{{ח:תתת|(3)}} דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים ובכלל זה הפרדה בין מתן שירותים לבעל רישיון לבין מתן שירותים למנוי, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
{{ח:תת|(ד3)}} הורה השר כי רשיון יוענק בדרך של מכרז כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי רשיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לשנות תנאי רשיון, להוסיף עליהם או לגרוע מהם; לענין זה יובאו בחשבון, בין השאר, השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב) וכן השינויים שחלו בטכנולוגיה של בזק.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהודעה ברשומות,
{{ח:תתת|(1)}} להעניק לבעל רשיון כללי את הסמכויות ואת החסינויות המנויות {{ח:פנימי|פרק ו|בפרקים ו׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}}, כולן או מקצתן, ורשאי הוא להורות כי הפעלת הסמכויות או תחולת החסינויות יותנו בתנאים שיקבע, לרבות הגבלת משך הזמן להפעלת הסמכויות או החסינויות האמורות;
{{ח:תתת|(2)}} להעניק סמכויות כאמור בפסקה (1) לבעל רישיון מיוחד, אם מצא כי יש חשיבות מיוחדת במתן השירות שלגביו ניתן הרישיון ואין חלופות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו הודעות על הענקת סמכויות [ס] וחסינויות [ח]: ”בזק“ – החברה הישראלית לתקשורת בע״מ [סח] (י״פ תשמ״ד, 1417); חברת סלקום ישראל בע״מ [סח] (י״פ תשנ״ד, 4190; תשנ״ה, 169, 1696, 2276, 3003, 3313, 3759; תשנ״ו, 26, 958, 1213, 2381; תשנ״ז, 165, 1632, 2780, 4045; תשס״ב, 3677, 3678; תשס״ד, 3242; תשס״ו, 3593); חברת פלא־פון תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); חברת בזק בין־לאומי בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ו, 3836); ברק אי.טי.סי (1995) החברה לשירותי בזק בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); קווי זהב שירותי תקשורת בינלאומיים בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ז, 2950); חברת פרטנר תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשנ״ט, 1627; תשס״ז, 2268); חברת מירס תקשורת [ח] (י״פ תשס״ב, 1521); &lt;s&gt;חברת מד–1 אי.סי.1 (1999) בע״מ&lt;/s&gt; [ס] (י״פ תשס״ב, 1590; תשס״ד, 2203; תשס״ז, 2268); חברת טלקום זהב 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); לחברת מתב תשתיות 2001 [סח] (י״פ תשס״ג, 1259); חברת עמת טלקום ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ג, 1259; תשס״ד, 1579); חברת אקספון 018 בע״מ [ח] (י״פ תשס״ה, 4188); חברת סלקום תקשורת קווית ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ו, 3593; תשע״ח, 4138); חברת 012 סמייל טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשס״ז, 811; תשע״ג, 1496); חברת פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 3370, תשע״ז, 8580); חברת גלובלקול תקשורת ש.מ. [סח] (י״פ תשס״ז, 4299); חברת נטוויז׳ן 013 ברק בע״מ [ח] (י״פ תשס״ח, 2927); חברת סטורם תקשורת בע״מ [ס] (י״פ תשס״ט, 4477); חברת בי.איי.פי פתרונות תקשורת ש.מ. [ח] (י״פ תש״ע, 1803); חברת טמרס טלקום בע״מ [ס] (י״פ תשע״א, 6238); חברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 3511); חברת הום סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 4268); חברת אלון סלולר בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5095); חברת גולן טלקום בע״מ [ח] (י״פ תשע״ב, 5829; תשע״ג, 1018); חברת סלקט תשקורת בע״מ [ח] (י״פ תשע״ד, 1990); חברת אי.בי.סי. ברודבאנד קומפני (2013) בע״מ [סח] (י״פ תשע״ד, 3684, 3759; תשע״ה, 32; תשע״ט, 13482); חברת בזק בינלאומי בע״מ [ס] (י״פ תשע״ד, 7383); חברת בינת עסקים בע״מ [סח] (י״פ תשע״ט, 9858); לחברת לב אנאטל בע״מ [ח] (י״פ תשע״ט, 9858).}}

{{ח:סעיף|4א|הסמכה והרשאה של מעבדות חיצוניות ומתן אישור סוג|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להסמיך מעבדה חיצונית, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1א)}}, לערוך בדיקות ומדידות של ציוד קצה, לצורך מתן אישור סוג, דרך כלל או לגבי סוגים של ציוד קצה או ענינים מסוימים, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מוסמכת).
{{ח:תת|(א1)}} השר רשאי ליתן למעבדה חיצונית מוסמכת, שהתקיימו לגביה התנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1ב)}}, הרשאה לתת אישורי סוג לגבי סוגים של ציוד קצה, כפי שיורה, בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}} (בסעיף זה – מעבדה חיצונית מורשית).
{{ח:תת|(א2)}} מעבדה חיצונית המבקשת לקבל הסמכה לפי הוראות סעיף קטן (א) או מעבדה חיצונית מוסמכת המבקשת לקבל הרשאה לפי הוראות סעיף קטן (א1), תגיש לשר בקשה בכתב לקבלת ההסמכה או ההרשאה כאמור; השר רשאי לאשר את הבקשה, להתנות את אישורו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההסמכה או ההרשאה או לאחריו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחייה.
{{ח:תת|(א3)}} הודעה על הסמכת מעבדה חיצונית או על מתן הרשאה למעבדה חיצונית מוסמכת, לפי סעיף זה, תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(א4)}} השר רשאי לשנות תנאי מתנאי הסמכה או הרשאה שניתנו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1), וכן רשאי הוא לבטל הסמכה או הרשאה כאמור או להתלותה לתקופה שיורה, אם מצא כי המעבדה החיצונית אינה עומדת בתנאים שנקבעו למתן ההסמכה או ההרשאה, או כי הפרה תנאי מתנאי ההסמכה או ההרשאה, או הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ד4) או {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (2), או (ג)}}, החלות עליה.
{{ח:תת|(ב)}} אדם, המבקש לחבר לרשת הבזק של בעל רשיון כללי ציוד קצה שטרם ניתן לגביו אישור סוג, יגיש למעבדה חיצונית מורשית בקשה בכתב לקבלת אישור סוג; בבקשה יפורטו פרטי הציוד ויצורפו לה מיפרטי הציוד, וכל פרט או מסמך אחר, כפי שייקבע בתקנות או בנוהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א) או (ג)}} בתקנות.
{{ח:תת|(ג)}} לא יינתן אישור סוג אלא לאחר שהמעבדה החיצונית המורשית שקלה ובדקה את הבקשה והתקיימו לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ציוד הקצה מתאים לרשת הבזק של בעל רשיון כללי;
{{ח:תתת|(2)}} רמת בטיחותו של ציוד הקצה מספיקה כדי למנוע פגיעה או נזק למשתמשים ומטפלים בציוד ולרשת הבזק ועובדיה.
{{ח:תת|(ד)}} מעבדה חיצונית מורשית רשאית לאשר בקשה כאמור בסעיף קטן (ב), להתנות את אישורה בתנאים שיש לקיימם לפני מתן אישור הסוג או לאחריו, לרבות התשלום בעדו, או לדחות את הבקשה תוך מתן נימוקים לדחיה, והכל בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א(א)(1) או (ג)}}.
{{ח:תת|(ד1)}} לא הסמיך השר מעבדה חיצונית לעריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה לפי סעיף קטן (א) או לא נתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג לפי סעיף קטן (א1), בין בכלל ובין לגבי סוג מסוים של ציוד קצה, רשאי השר לתת אישורי סוג, דרך כלל או לגבי ציוד קצה שלא ניתנה לגביו הסמכה או הרשאה כאמור, לפי הענין, בהתאם להוראות שנקבעו לענין זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}}, ורשאי הוא לעשות כן גם לגבי סוגים של ציוד קצה שניתנה לגביהם הסמכה או הרשאה כאמור אם התקיימו טעמים המצדיקים זאת, והכל מטעמים שיירשמו; הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי מתן אישור סוג בידי השר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ד2)}} ניתן אישור סוג בידי מעבדה חיצונית מורשית, רשאי השר לבטלו אם מצא שקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ד3)}} ציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד, העומד בתנאים שקבע השר בצו, אינו טעון אישור סוג; השר רשאי לקבוע בצו תנאים למתן פטור מאישור סוג לסוגים מסוימים נוספים של ציוד קצה, כפי שיקבע.
{{ח:תת|(ד4)}} השר ימנה עובד מבין עובדי משרדו שיפקח על פעולתן של מעבדה חיצונית מוסמכת ושל מעבדה חיצונית מורשית, ושיהיה רשאי לקבוע נהלים לפעולתן של מעבדות כאמור; נהלים כאמור יובאו לידיעתן של המעבדות בדרך שהמנהל הכללי של משרד התקשורת ימצא לנכון ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4א1|היתר כללי|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח השר כי אין מקום להסדרה של ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, מסוג מסוים, באמצעות רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, רשאי הוא, בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ליתן היתר כללי לביצוע הפעולות האמורות או למתן השירותים האמורים, ולקבוע בו תנאים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים מבוסס ברובו על פעולות בזק המבוצעות בידי בעל רישיון או על שירותי בזק הניתנים על ידו;
{{ח:תתת|(2)}} השירותים ניתנים לבעל רישיון בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} השירותים ניתנים באמצעות מיתקן בזק המופעל בידי בעל רישיון;
{{ח:תתת|(4)}} ביצוע הפעולות או מתן השירותים כרוך בהפעלה או בתחזוקה של ציוד קצה בלבד, שניתן לגביו אישור סוג;
{{ח:תתת|(5)}} ניתן לגבי השירותים מספר רב של רישיונות מיוחדים, במתכונת אחידה;
{{ח:תתת|(6)}} הפעולות או השירותים הם קלי ערך לאור טיבם ונסיבות ביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} במתן היתר כללי ובקביעת התנאים בו יביא השר בחשבון, בין השאר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} ההיתר הכללי יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח לשר או למי שהוא הסמיך לכך, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לבצע פעולות בזק או לתת שירותי בזק, מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} ההיתר הכללי יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ה)}} על היתר כללי ועל מי שפועל מכוח היתר כללי יחולו ההוראות כמפורט להלן, החלות לגבי רישיון מיוחד ומי שקיבל רישיון מיוחד, לרבות סמכויות השר המוקנות לפי ההוראות האמורות לגבי רישיון ובעל רישיון כאמור, הכל לפי הענין ובשינויים המחויבים:
{{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} למעט {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)(2) שבו}}, וכן {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|סעיף 6יא1}} {{ח:פנימי|פרק ב1|שבפרק ב׳1}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ופרקים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות כל חוק אחר ותקנות שהותקנו מכוחו.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד רישום כאמור בסעיף קטן (ג) או בעד חידושו;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, וכן חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה, על אגרה שלא שולמה במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|4א2|מעמד בעל רישיון לאחר מתן היתר כללי או פטור|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} נתן השר היתר כללי, או קבע פטור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(8)}}, לגבי פעולות בזק או שירותי בזק, מסוג מסוים, שניתן לגביהם קודם לכן רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע בהיתר או בצו שבו נקבע הפטור, לפי הענין, הוראות לגבי מעמדם של הרישיון ושל בעל הרישיון לאחר מתן ההיתר או קביעת הפטור.

{{ח:סעיף|4ב||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4ג|אגרות לרשיונות ותנאיהם|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה שנתית שעל בעל רשיון לשלם בעד כל סוג של שירות בזק שהוא נותן, למעט בעד שירות בזק שלגביו הוא משלם תמלוגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(3)}} דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאותיה.
{{ח:תת|(ב)}} בתקנות כאמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי יראו כל תשלום ששולם כתנאי למתן רשיון או לפיו, לפני תחילתן של התקנות האמורות, כאגרה שנקבעה בהן.

{{ח:סעיף|4ג1|סמכות לדרוש מידע|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} השר או עובד משרד התקשורת שהשר הסמיכו לכך, רשאי לדרוש מבעל רישיון או ממי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק, במתן שירותי בזק או בביצוע שידורים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לשם הפעלת סמכויות השר לפי חוק זה, או כדי להקל על ביצוען; בסעיף זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי ומי שקיבל אישור סוג.

{{ח:סעיף|4ד|שירות חיוני|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשע״ב־5}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} ראש הממשלה והשר, מיזמתם וכן לבקשת שר הביטחון, באישור הממשלה, רשאים לקבוע בצו כי שירות בזק המפורט בו הוא שירות חיוני (להלן – שירות חיוני) אם ראו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} כי הפסקה, צמצום או פגיעה אחרת בו, לרבות בסדירות אספקתו, עלולה לפגוע בבטחון המדינה או באספקה נאותה של שירותים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} כי רכישת שליטה או אמצעי שליטה או החזקתם בנותן השירות החיוני עלולים לפגוע במדיניות הממשלה בתחום הבזק ובכלל זה בתחרות בתחום זה;
{{ח:תתת|(2)}} בטרם יקבעו ראש הממשלה והשר כי שירות בזק הוא שירות חיוני בשל עילה המפורטת בסעיף קטן (א)(1), ייתנו לבעל הרשיון הנותן את השירות האמור (להלן – נותן השירות החיוני) וכן למי שהינו בעל שליטה או בעל ענין בו, הזדמנות להשמיע טענותיו.
{{ח:תת|(א1)}} לא יעביר אדם לאחר שליטה בנותן שירות חיוני שהוצא לגביו צו לפי סעיף קטן (א), לא ירכוש בנותן שירות חיוני כאמור, ולא יחזיק בשליטה בו, אלא אם כן קיבל לכך אישור בכתב ומראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שקבעו (להלן – מגבלות השליטה); ראש הממשלה והשר רשאים ליתן אישור כאמור אם שוכנעו כי אין בשליטה כאמור כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1); לענין סעיף קטן זה, מכירת מניות בבורסה, שלא על פי הסכמה מראש עם רוכש מסוים, לא תיחשב כהעברה, לענין חובת המעביר לקבל אישור לפי סעיף קטן זה, ובלבד, שהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעביר אינו בעל השליטה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתת|(2)}} המעביר הוא בעל השליטה בנותן השירות החיוני ולא חדל, בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה כאמור, אלא אם כן לא ידע או לא יכול היה לדעת כי יחדל בעקבות ההעברה מלהיות בעל השליטה.
{{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} רשאים ראש הממשלה והשר, באישור הממשלה, לקבוע כי יחולו ההגבלות, התנאים וההוראות שבסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), כולם או מקצתם, לתקופה קצובה או דרך כלל, הכל כפי שייקבע בצו;
{{ח:תתת|(2)}} תצויין העילה לקביעת השירות כשירות חיוני.
{{ח:תת|(ג)}} ההגבלות, התנאים וההוראות לפי סעיף קטן (ב)(1) יהיו בענינים אלה, כולם או חלקם:
{{ח:תתת|(1)}} קביעה, כי לא יחזיק אדם אמצעי שליטה בנותן השירות החיוני בשיעור של חמישה אחוזים או יותר, או בשיעורים נוספים שקבעו ראש הממשלה והשר, וכן השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, ללא אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר ובתנאים שיקבעו (להלן – מגבלות שליטה והחזקה); ראש הממשלה והשר יהיו רשאים ליתן אישור למבקש אם שוכנעו כי אין בהשפעה הניכרת כאמור או בהחזקה של אמצעי שליטה בשיעור המבוקש על ידיו, כדי לפגוע במתן השירות החיוני או בעילה לקביעתו כשירות חיוני כאמור בסעיף קטן (א)(1);
{{ח:תתת|(2)}} קביעה, לפיה השליטה בנותן השירות החיוני תהא בידי אזרח ישראלי ותושב בה, לרבות בדרך של קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור (להלן – מגבלת הישראליות);
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפיה הניהול השוטף של נותן השירות החיוני ומרכז עסקיו יהיו בישראל;
{{ח:תתת|(4)}} קביעת חובה למסור מידע לראש הממשלה ולשר לפי דרישתם, בענינים הקשורים למתן השירות החיוני כפי שיפורטו בדרישה; אין באמור בפסקה זו כדי לגרוע מחובה אחרת למסירת מידע הקיימת לפי כל דין;
{{ח:תתת|(5)}} קביעה, מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה בנותן השירות החיוני, כולם או מקצתם, ובעלי תפקידים אחרים בנותן השירות החיוני כפי שייקבעו בצו, יהיו אזרחים ישראלים ותושבים בה, וכי אלה, כולם או מקצתם, יהיו בעלי סיווג בטחוני מתאים כפי שיקבע שירות הבטחון הכללי; לענין זה, ”נושא משרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} קביעה לענין תוקפם של העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי הרישיון, הדרוש, לדעת ראש הממשלה והשר, לשם הבטחת השירות החיוני, שנעשו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}}, כלפי מי שידע או שהיה עליו לדעת על כך;
{{ח:תתת|(7)}} קביעה, כי הליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, פשרה או הסדר לגביו, וכן שינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, מיזוגו או פיצולו טעונים אישור מראש מאת ראש הממשלה והשר;
{{ח:תתת|(8)}} קביעה כי לא יעביר אדם שליטה, אמצעי שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני אם כתוצאה מההעברה יופרו מגבלות השליטה או מגבלות שליטה והחזקה, בלא שהציג לו הנעבר אישור לפי סעיף זה והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(9)}} קביעה ומתן הוראות, לפי החלטות ממשלה הנוגעות לענין, לגבי הצעדים הדרושים להגנה על מערכות ממוחשבות ובסיסי המידע של נותן השירות החיוני המשמשים למתן שירותים, לתפעול ולשליטה על המערכות הממוחשבות.
{{ח:תת|(ד)}} הוצא צו כאמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} והחזיק אדם, ללא אישור ראש הממשלה והשר, בשליטה או באמצעי שליטה בנותן השירות החיוני מעל לשיעור שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) או (2), יהא עליו למכרם בהתאם להוראות לפי חוק זה; המחזיק או מי מטעמו לא יהא רשאי להפעיל את הזכויות מכוח השליטה או אמצעי השליטה או ההשפעה הניכרת שהוא מחזיק בהם, או את הזכות לקבל דיבידנד; בלי לגרוע מהאמור, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו הוראות בדבר האופן והמועד למכירתם של השליטה או אמצעי השליטה, לרבות הוראות לענין מינוי כונס נכסים למכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} רשאים הם לקבוע בצו, באישור הממשלה, תנאים, הוראות והגבלות על נותן השירות החיוני, וכן דרכי פיקוח וחובות דיווח על פעולותיו והתקשרויותיו, והכל אם לדעתם הם דרושים להבטחת אכיפתן של מגבלות השליטה וההחזקה, או מגבלת הישראליות, ובכלל זה הוראות לענין דיווח, ניהול ורישום מיוחדים של המחזיקים בניירות הערך שלו, דרך כלל או בשיעורים שנקבעו, או הוראות לענין מגבלות שיחולו על הקצאה של ניירות ערך של התאגיד, וכן הגבלות על השימוש באמצעי שליטה ובזכויות הצמודות להן, או בדבר תוקפן, כלפי התאגיד, של פעולות שבוצעו או החלטות שנתקבלו בניגוד להגבלות שהוטלו, בידי מי שלא קיבל אישור לשלוט בתאגיד או להחזיק בהשפעה ניכרת או באמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(3)}} רשאים הם לקבוע בצו הוראות ותנאים בדבר החזקה של אמצעי שליטה או השפעה ניכרת או שליטה בנותן השירות החיוני, לרבות הוראות המתלות את תוקפן של פעולות בהן, כולן או מקצתן, באישור ראש הממשלה והשר מראש, אשר רשאים לסרב לתיתן אם כתוצאה מהן יש חשש שיופרו מגבלות השליטה וההחזקה או מגבלת הישראליות;
{{ח:תתת|(3א)}} ראש הממשלה והשר רשאים לקבוע בצו לפי סעיף זה, כי המחזיק שני אחוזים וחצי או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני שלמעלה משלושה רבעים מהון המניות המונפק שלו מוחזקים בידי הציבור ומניותיו רשומות למסחר בבורסה, ידווח לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה, על החזקותיו כאמור, על השולטים בו ועל מי שמחזיק למעלה מ־10% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו וכן על חברי הדירקטוריון של מי שמחזיק באמצעי שליטה כאמור; ראש הממשלה והשר רשאים, לשם הבטחת הדיווח לפי פסקה זו, לקבוע מגבלות לענין השימוש באמצעי השליטה ובזכויות הצמודות להן, לרבות לענין זכות ההצבעה באסיפה הכללית או הזכות לקבל דיבידנד.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, לרבות הוראות צו מכוחו יהיה חלק מהרישיון.
{{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ – לרבות רכישה וכן שניהם כאחד, כמשמעותם של מונחים אלה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק ניירות ערך), ולרבות העברה או שעבוד, והכל בלי לגרוע {{ח:פנימי|סעיף 1|מההגדרה ”החזקה“ בסעיף 1}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של נותן שירות חיוני השפעה של ממש, שאינה בגדר שליטה, ושאינה נובעת מעצם ההחזקה באמצעי שליטה, לרבות יכולת כאמור הנובעת מזכות המוקנית לאדם בתקנון נותן השירות החיוני או בהסכם בכתב או בעל פה עם בעל השליטה למעט אם הזכות האמורה הוקנתה לתאגיד בנקאי ישראלי; לענין זה, ”תאגיד בנקאי ישראלי“ – תאגיד בנקאי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 4|פסקה (1) של סעיף 4(א) לחוק האמור}}; ואולם בלי לגרוע מכלליות האמור –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו אדם כבעל השפעה ניכרת אם הוא בעל הזכות למנות נושא משרה בנותן השירות החיוני;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על אדם שהוא בעל השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בנותן השירות החיוני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פירוק מרצון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 8א פרק ג|בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}} (להלן – פקודת החברות);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסדר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 9 פרק 3|בפרק השלישי לחלק התשיעי לחוק החברות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיזוג“ ו”פיצול“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:סעיף|4ה|הפעלת שירות חיוני בידי הממונה|תיקון: תשנ״ו־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} חדל בעל רשיון לתת שירות שנקבע כשירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, או סבורים ראש הממשלה והשר שקיים חשש סביר כי בעל רשיון יחדל לתת שירות חיוני כאמור, ונוכחו ראש הממשלה והשר שיש הכרח להבטיח רציפות במתן השירות או למנוע שיבוש או הפסקה שלו, רשאים הם, באישור הממשלה, להורות בצו לבעל הרשיון לספק את השירות לפי הרשיון, לתקופה ובתנאים שיורו.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן צו לפי סעיף קטן (א), ומי שהצו חל עליו לא מילא אחר האמור בו, רשאים ראש הממשלה והשר, בצו, למנות אדם שיופקד על מתן השירות החיוני ועל ניהול מיתקני הבזק שבאמצעותם ניתן השירות החיוני (להלן – הממונה), ורשאים הם לפרט בצו את תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות ראש הממשלה והשר ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות להבטחת קיומו של השירות החיוני, לרבות הסמכויות הדרושות לניהולו של התאגיד.
{{ח:תת|(ד)}} הופסק מתן שירות חיוני בשל סיום תוקפו של הרשיון, ביטולו או הגבלתו, ונוכחו ראש הממשלה והשר כי קיים הכרח להבטיח רציפות במתן השירות, וכי הפסקת השירות עלולה לפגוע באופן מהותי ומיידי בשירות החיוני, רשאים ראש הממשלה והשר לפעול כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ואם נוכחו כי בנסיבות הענין לא ניתן לקיים את השירות החיוני בידי בעל הרשיון, רשאים הם למנות מיד את הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} מינויו של הממונה לפי סעיף זה יהיה לתקופה שיקבעו ראש הממשלה והשר ושלא תעלה על שנה אחת; ראש הממשלה והשר רשאים להאריך את המינוי לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שנה אחת, וכן רשאים הם להחליפו בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של בעל הרשיון לקבל דמי שימוש ראויים בעד השימוש במיתקניו ופיצוי מאת המדינה, בכפוף לכל דין או לחובותיו על־פי רשיונו, בעד נזקים שנגרמו לו עקב מינוי הממונה.

{{ח:סעיף|4ה1|מינוי משקיף|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, שניתן לגבי נותן שירות חיוני שהוא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (להלן – חוק החברות הממשלתיות), רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע כי ימונה משקיף בישיבות דירקטוריון של נותן השירות החיוני ובועדותיו (בסעיף זה – המשקיף).
{{ח:תת|(ב)}} המשקיף יהיה עובד מדינה בעל כשירות כשל דירקטור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ג|פרק ג׳ לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ג)}} הזמנה לישיבות הדירקטוריון וועדותיו תימסר גם למשקיף והוא רשאי להשתתף בכל ישיבה של הדירקטוריון וועדותיו.
{{ח:תת|(ד)}} זכותו של המשקיף לקבלת מידע מנותן השירות החיוני, תהא כשל דירקטור.
{{ח:תת|(ה)}} ראה המשקיף כי נותן השירות החיוני עומד לקבל החלטה בניגוד להוראה מהוראות הצו, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, או בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק שירות הביטחון הכללי), יודיע על כך, בלא דיחוי, לנותן השירות החיוני, לשר ולראש הממשלה.
{{ח:תת|(ו)}} הודיע המשקיף כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה במשך 10 ימים מיום הודעת המשקיף, ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ז)}} הודיעו ראש הממשלה והשר בתוך עשרת הימים האמורים בסעיף קטן (ו), כי יש בהחלטה כאמור בסעיף קטן (ה), כדי להפר את הוראות הצו, את ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} או את הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 11|סעיף 11 לחוק שירות הביטחון הכללי}}, לא יהא נותן השירות החיוני רשאי לקבל את ההחלטה ואם התקבלה, לא יהיה לה תוקף.
{{ח:תת|(ח)}} הוראות סעיף זה יחולו אף אם נותן השירות החיוני חדל להיות חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות}}, וכן לגבי חברות בשליטתו של נותן השירות החיוני כאמור בסעיף זה.

{{ח:סעיף|4ה2|חשיפת מידע סודי|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, רשאים ראש הממשלה והשר לקבוע בצו כי על אף האמור בכל דין ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו:
{{ח:תתת|(1)}} לא יימסר או ייחשף מסמך או מידע כפי שקבעו ראש הממשלה והשר בצו, לידיעת נושאי משרה או בעלי מניות מסוימים בנותן השירות החיוני או במי שיש לו השפעה ניכרת בנותן השירות החיוני, הכל כפי שקבעו;
{{ח:תתת|(2)}} תוגבל, בדרך שקבעו ראש הממשלה והשר, מסירה או חשיפה של מסמך או מידע, כפי שקבעו, או תימנע העברתו למי שלא הורשה בכתב בידי ראש הממשלה והשר או בידי מי שהם מינו לענין זה.
{{ח:תת|(ב)}} קבעו ראש הממשלה והשר מגבלות לפי סעיף קטן (א) על מסירת מידע לבעלי מניות או לנושאי משרה, יהיו בעלי המניות או נושאי המשרה האמורים, על אף האמור בכל דין, פטורים במקרה של הפרה, מאחריות המוטלת עליהם לפי כל דין, אם הפרה זו נגרמה אך ורק בשל אי קבלת המידע, שנמנע מהם כאמור, ולא יראו באי מסירת המידע כאמור הפרת חובה לפי כל דין, והכל בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 19|סעיפים 19(א)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 36ג|ו־36ג(ב) לחוק ניירות ערך}}, ככל שהן חלות על נותן השירות החיוני ועל מגבלות, תנאים או הוראות שהוטלו עליו.

{{ח:סעיף|4ה3|הוראות אכיפה ותוקפן של פעולות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, המפר צו או הוראה שהוצאו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, יחויב בפיצוי או בשיפוי בשל כל נזק או הוצאה שנגרמו עקב כך למדינה, לנותן השירות החיוני או לצד שלישי כלשהו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יהיה תוקף לפעולה, שנעשתה על ידי נותן השירות החיוני בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בניגוד לצו או להוראה מכוחם; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכויות שרכש צד שלישי, אם לא ידע או לא יכול היה לדעת, שהפעולה נעשתה בניגוד להוראות הסעיפים האמורים או בניגוד לצו או להוראה מכוחם.
{{ח:תת|(ג)}} אין בקיומו של הליך פלילי לפי חוק זה כדי לגרוע מכל זכות או סמכות לנקוט הליכים אחרים לפי חוק זה או הצווים מכוחו.
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט המחוזי רשאי, לבקשת המדינה, לצוות על מי שהפר הוראות, תנאים או הגבלות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, או בצווים שהוצאו מכוחם, לחדול מכך, או לקיימם, לפי הענין.

{{ח:סעיף|4ה4|הגבלות על הוצאת צו לפי חוק אחר|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוצא צו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיפים 4ד עד 4ה2}}, לא יוצא צו לפי חוק אחר, לרבות לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#פרק ח2|פרק ח׳2 לחוק החברות הממשלתיות}}, בשל אותן עילות או עילות דומות.

{{ח:סעיף|4ו|שירות לכלל הציבור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע רשימת שירותי בזק בסיסיים, אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור (להלן – סל שירותים לכלל הציבור).
{{ח:תת|(ב)|(1)}} קבע השר סל שירותים לכלל הציבור, רשאי הוא להורות לבעל רשיון כללי ליתן שירות על פי רשיונו, הנכלל בסל, באזורים או בישובים נוספים על אלה שבהם הוא נותן את שירותיו.
{{ח:תתת|(2)}} השר יורה כאמור בפסקה (1) רק לאחר שבחן חלופות לענין זה, ושוכנע כי טובת הציבור מחייבת זאת, ובשים לב לכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לתחרות בתחום הבזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} לצורכי הציבור המתגורר באזורים המרוחקים ממרכז הארץ ודלילי אוכלוסיה;
{{ח:תתתת|(ג)}} להיקף מתן השירותים בידי בעל הרשיון ויכולותיו הטכנולוגיות והכלכליות.
{{ח:תתת|(3)}} הוראה לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} השתכנע השר כי התקיימו כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול בסל שירותים לכלל הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} קיימים אזורים שבהם ניתן שירות שבסל השירותים לכלל הציבור על ידי בעל רשיון כללי אחד או שניים;
{{ח:תתתת|(ג)}} עלות מתן שירות כאמור על ידי אותו בעל רשיון כללי האמור בכל הארץ עולה על התועלת הנובעת לו ממתן אותו שירות וכי עקב זאת נדרשת התערבותו של השר;
{{ח:תתת}} רשאי הוא לקבוע כי על בעל רשיון אחר, הנותן אותו שירות שלא בכל הארץ, להשתתף במימון מתן השירות באזורים כאמור.
{{ח:תתת|(2)}} קבע השר כאמור, רשאי הוא לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה.
{{ח:תתת|(3)}} קביעה לפי סעיף קטן זה טעונה הסכמת שר האוצר ואישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מבקש רשיון כללי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממכלול חובותיו של בעל רשיון כללי, לרבות הוראות בדבר חובותיו לתת שירות לכל דורש, לפי רשיונו או לפי כל דין.

{{ח:סעיף|4ז|התניית שירות בשירות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון, או בעל רישיון לשידורים, לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר, הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר או מבעל רישיון לשידורים אחר, אלא אם כן השר, או המועצה, לפי הענין, התירו לו לעשות כן, בתנאים או ללא תנאים; בסעיף זה, ”שירות“ – שירותי בזק או שידורים.

{{ח:סעיף|4ח|הזכות לרכוש תיול פנימי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לווייני“, ”צלחת קליטה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק ב׳2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיול פנימי“ – החלק מרשת הגישה, המותקן בחצריו של אדם ובחצרים משותפים, והנועד לשמש את החצרים של אותו אדם בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה, רשאי אדם כאמור בסעיף קטן (א), לרכוש מבעל רישיון, תמורת תשלום, את התיול הפנימי אם הוא בבעלותו של בעל רישיון, ובלבד שהתיול הפנימי מותקן בחצרים המשמשים למגורים בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} רכש אדם את התיול הפנימי, לא ייתן לו בעל רישיון אחר או בעל רישיון לשידורים אחר, שירותי בזק או שידורים הכרוכים בשימוש בתיול הפנימי, אלא אם כן נוכח שהרוכש שילם לבעל הרישיון שבבעלותו היה התיול הפנימי בעבור הרכישה.
{{ח:תת|(ד)}} רכישת התיול הפנימי, כאמור בסעיף קטן (ב), יכול שתעשה באמצעות בעל רישיון אחר, או בעל רישיון לשידורים אחר, אם הוסכם כך בינו לבין האדם שבחצריו מותקן התיול הפנימי; הוסכם כאמור, יודיע על כך בעל הרישיון האחר, או בעל הרישיון לשידורים האחר, לבעל הרישיון שבבעלותו התיול הפנימי, ויהיה אחראי לתשלום בעבור רכישתו, והוראת סעיף קטן (ג) לא תחול.
{{ח:תת|(ה)}} התשלום בעבור התיול הפנימי יהיה כדלקמן:
{{ח:תתת|(1)}} בבית משותף – 120 שקלים חדשים כולל מס ערך מוסף, ואם הרכישה נעשית בדרך האמורה בסעיף קטן (ד), ישולם הסכום ב־12 תשלומים שווים;
{{ח:תתת|(2)}} בחצרים שאינם בית משותף – בסכום שקבע השר באישור הועדה;
{{ח:תתת|(3)}} השר, באישור הועדה, רשאי לשנות את הסכום האמור בפסקת משנה (1), וכן לקבוע את אופן עדכון הסכומים ואת דרכי תשלומם, ורשאי הוא לקבוע סכומים שונים, לפי אמות מידה שיקבע, לרבות לסוגי חצרים.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על רכישת ציוד קצה לווייני, למעט צלחת קליטה, ממיר או מפענח, אם הוא בבעלותו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה בלוויין.

{{ח:סעיף|4ט|אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט|תיקון: תשע״א־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אתר פוגעני“ – אתר באינטרנט שעיקרו תוכן פוגעני;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוכן פוגעני“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הצגת חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין}}, ובכלל זה –
{{ח:תתתתת|(א)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתתתת|(ב)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתתתת|(ג)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תתתת}} והכל כשאין בתוכן המוצג ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי המצדיק, בנסיבות העניין, את הצגתו;
{{ח:תתתת|(2)}} הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תתתת|(3)}} הימורים;
{{ח:תתתת|(4)}} משחקים הכוללים מעשי אלימות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גישה לאינטרנט“ – מי שקיבל רישיון לפי חוק זה או מי שפועל מכוח היתר כללי לפיו הנותן שירות גישה לאינטרנט, לרבות בעל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת, הנותנים שירות כאמור באמצעות ציוד קצה נייד.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע, בתקנות או ברישיון ספק גישה לאינטרנט, הוראות לעניין חובתו של ספק גישה לאינטרנט ליידע את מנוייו בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט ואפשרויות ההגנה מפניהם, לרבות אמצעים טכנולוגיים המיועדים לסינון אתרים או תכנים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} סכנות נוספות הנשקפות מהשימוש באינטרנט והגנות אפשריות מפניהן, כפי שיקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ספק גישה לאינטרנט יידע את מנוייו בהתאם לסעיף קטן (ב) בכל הדרכים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ישלח בדואר עלון מידע מודפס למנוי, במועד ההתקשרות בהסכם לקבלת שירות גישה לאינטרנט ובמועד חידושה, וכן אחת לשנה לפחות במהלך תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(2)}} יפרסם את המידע באתר האינטרנט של ספק הגישה לאינטרנט;
{{ח:תתת|(3)}} יציין את המידע בהסכם שנחתם עם המנוי;
{{ח:תתת|(4)}} ימסור את המידע למנוי על ידי נציג שירות הלקוחות של ספק הגישה לאינטרנט.
{{ח:תת|(ד)}} ספק גישה לאינטרנט יציע למנוייו בדרך שקבע השר בתקנות או ברישיון, ויספק למנוי שביקש זאת, שירות יעיל לסינון של אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט, בשים לב למקובל בתחום; בעד שירות סינון הניתן לפי סעיף קטן זה לא יגבה ספק גישה לאינטרנט מהמנוי תשלום נוסף על התשלום שהוא גובה ממנו בעד שירות הגישה לאינטרנט.

{{ח:סעיף|5|קישור־&lt;wbr&gt;גומלין ושימוש במיתקן בזק של אחר|תיקון: תש״ן־3, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ג־3, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, ואולם לענין סעיפים קטנים (א) עד (ה) ו־(ט), למעט מי שקיבל רישיון מיוחד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון אחר“ – לענין סעיפים קטנים (ו) ו־(ז), בעל רישיון, לרבות בעל רישיון לשידורי לוויין כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – חיבור בין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחד לבין רשת בזק ציבורית של בעל רשיון אחר, באופן פיזי או לוגי, המאפשר העברת מסרי בזק בין המנויים של בעלי הרשיון, או מתן שירותים בידי בעל רשיון אחד למנוייו של בעל רשיון אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשת בזק ציבורית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – לענין סעיפים קטנים (ו), (ז) ו־(ח) – לרבות אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מתן גישה אל מיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות רשת בזק ציבורית או רשת גישה, כולן או חלקן, ואפשרות השימוש בהם;
{{ח:תתתת|(2)}} מתן אפשרות להתקין מתקן בזק של בעל רישיון, במיתקן בזק או בחצרים של בעל רישיון אחר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרשיון הנוגעים בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע כי בעל רשיון חייב לאפשר קישור־גומלין לרשת הבזק הציבורית שלו וליתן הוראות בדבר אופן ביצוע קישור־גומלין והיקפו, וכן בדבר פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור־גומלין והתשלומים בעדם, לרבות מתן שירותי חיוב וגביה בידי בעל רישיון אחד לבעל רישיון אחר, או העברת מידע בין בעלי רישיון, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן שירותים בידי בעל רישיון אחר למנוייו או לצורך מתן שירותים ולצורך גביית תשלומים בידי בעל רישיון אחד ממנוייו של בעל רישיון אחר; קביעה או מתן הוראות לפי פסקה זו יכול שייעשו ברשיון, בהוראת מינהל או בתקנות, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים בעד קישור־גומלין, וכן הוראות בדבר דרכים לחישוב התשלומים, מרכיביהם והיחסים ביניהם, והוראות בדבר אופן הצמדת התשלומים למדד המחירים לצרכן או למדד אחר, לרבות אפשרות של קביעת מקדם התייעלות לבעל רישיון בשיעור ובאופן שייקבע בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור-גומלין)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (תשלומים בעד קישור־גומלין), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת|(ב1)}} קביעת התשלומים או מתן ההוראות לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – תשלומים בעד קישור גומלין) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד קישור גומלין או שירות מקביל לו, במדינות אחרות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה על שיטת החישוב לפי סעיף 5(ב1)(1) (י״פ תש״ף, 4468).}}
{{ח:תת|(ג)}} לא נקבעו הוראות לפי סעיף קטן (ב)(1), בין בכלל ובין לגבי ענין מסוים, יקבעו בעלי הרשיון הנוגעים בדבר בהסכם את התנאים בדבר קישור־גומלין, ובאין הסכמה, רשאי השר להורות להם בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב)(1).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה חובת קישור־גומלין לפי סעיף קטן (ב)(1) ולא נקבעו בתקנות תשלומים לפי סעיף קטן (ב)(2), רשאי בעל רשיון לדרוש מחיר סביר בעד קישור־גומלין אל רשת הבזק הציבורית שלו; באין הסכמה בין בעלי הרשיון הנוגעים בדבר, יורה השר על המחיר בעד קישור־הגומלין, לפי שיטת חישוב שיורה עליה, ויכול שהשיטה כאמור תיעשה, בין השאר, כאמור בסעיף קטן (ב1), ואולם רשאי השר להורות כי בנסיבות הענין יישא כל צד בעלויותיו לענין זה; הוראת השר תינתן בתוך זמן סביר בהתחשב בנסיבות הענין; על הוראת השר לפי סעיף קטן זה ניתן לערער בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לבעל הרשיון ההודעה על ההוראה, בפני בית המשפט המחוזי; על פסק דינו של בית המשפט ניתן לערער בשאלה משפטית; בסעיף קטן זה, ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו.
{{ח:תת|(ד1)}} לענין אי הסכמה כאמור בסעיף קטן (ד), רשאי השר להורות כי לא יעוכב ביצוע קישור־גומלין בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף קטן (ב)(1), וכן רשאי הוא ליתן כל הוראה אחרת כפי שיראה לנכון בנסיבות הענין לרבות לענין תשלומים חלקיים; השר יחליט אם להורות כאמור וייתן הוראותיו בתוך זמן סביר ושלא יעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} מחיר סביר אשר רשאי בעל רשיון לדרוש כאמור בסעיף קטן (ד) יהיה בלתי מפלה, ואולם תתאפשר העדפה המותרת על פי כל דין או בנסיבות מיוחדות בהתאם לתנאים שנקבעו ברשיונו לענין זה.
{{ח:תת|(ו)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), היה ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל רישיון אחד, כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ובהם, במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“.
{{ח:תת|(ז)}} היה ביצוע שידורים בידי בעל רישיון לשידורים כרוך בשימוש במיתקן בזק של בעל רישיון אחר, לרבות במוקד שידור, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בתחום הבזק ורמת השירותים בו“ יבוא ”בתחום הבזק ובתחום השידורים ורמת השירותים בהם“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש“;
{{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח}} ובסעיפים קטנים (ו) ו־(ז), היה ביצוע פעולות בזק, מתן שירותי בזק או ביצוע שידורים בידי בעל רישיון או בידי בעל רישיון לשידורים, כרוך בשימוש, לרבות בשימוש משותף בידי בעלי רישיונות שונים, במיתקן בזק המצוי בחצריו של מנוי, יחולו על הסדרת שימוש כאמור הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים, ובהם במקום ”קישור־גומלין“ יבוא ”שימוש, לרבות שימוש משותף“.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף זה ובשים לב, בין השאר, להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6לד|סעיף 6לד}}, השר רשאי ליתן הוראות, בתקנות או ברישיון או בהוראות מינהל, בדבר חובתו של בעל רישיון לייעד קיבולת ברשת הבזק הציבורית שלו להעברת שידורים או שירותי בזק של אחר, ורשאי הוא להורות לבעל רישיון כאמור, לחבר לרשת הבזק הציבורית שלו יותר ממוקד שידור אחד של מי שקיבלו לכך רישיון.
{{ח:תת|(י)|(1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ו) ו־(ח), מפעיל פנים־ארצי ייתן למפעיל פנים־ארצי אחר שימוש בתשתית הפסיבית שלו באופן המאפשר להשחיל בה כבלים מתכתיים או אופטיים של המפעיל הפנים־ארצי האחר או להקים בה מיתקני בזק של המפעיל הפנים־ארצי האחר, ובאופן המאפשר תחזוקת הכבלים והמיתקנים האמורים, והכול לצורך ביצוע כל פעולת בזק ומתן כל שירות בזק על פי תנאי רישיונו של המפעיל הפנים־ארצי האחר; על הסדרת שימוש כאמור יחולו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), בשינויים המחויבים כאמור בסעיף קטן (ו), ובכלל זה מתן הוראות בדבר אופן ביצוע השימוש.
{{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע, בהתאם לסמכותו לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), תשלומים, תשלומים מירביים או תשלומים מזעריים בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי שנעשה לפי הוראות פסקה (1).
{{ח:תתת|(3)}} עד להתקנת תקנות לפי פסקה (2), יחולו על השימוש בתשתית הפסיבית של החברה בידי מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי, שנעשה לפי הוראות פסקה (1), התשלומים המרביים שנקבעו בעד שירות גישה לתשתית פסיבית {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ&quot;א)|בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ״א), התשע״ה–2014}}, כנוסחן ערב יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(4)}} קיים הפרש בין התשלומים לפי פסקה (3) ששילם מפעיל פנים־ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית בעד שימוש בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1) לבין התשלומים שנקבעו בתקנות לפי פסקה (2), ישולם ההפרש, על ידי החברה או על ידי מפעיל פנים ארצי שאינו בעל רשיון כללי ייחודי ואינו בעל רישיון מפ״א תשתית, לפי העניין, בעד התקופה המתחילה במועד תחילת השימוש של המפעיל הפנים ארצי האמור, בתשתית הפסיבית של החברה לפי הוראות פסקה (1), ולעניין שימוש כאמור שנעשה לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}.
{{ח:תתת|(5)}} היתה התשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי מוחזקת בידי חברת החשמל לישראל בע״מ בפעילותה כבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ודרושה לה לצורך פעילותה כאמור, לא יחולו לגבי התשתית הפסיבית כאמור הוראות סעיף קטן זה.
{{ח:תתת|(6)}} התקיימו בקנים או בתת־קנים בתשתית הפסיבית של מפעיל פנים־ארצי כל התנאים שלהלן, לא יחולו לגביהם הוראות סעיף קטן זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הם מצויים בשימוש בלעדי של גורמי הביטחון;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין בהם פעילות אחרת של המפעיל הפנים־ארצי בין עבור עצמו ובין עבור כל גורם אחר שאינו גורם ביטחון.
{{ח:תתת|(7)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון מפ״א תשתית“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים הניתנים לאלה בלבד: לבעל רישיון אחר, לבעל רישיון לשידורים או למי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”גורם ביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא ההגנה לישראל, משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון ויחידות הסמך שלהם וכן מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים#סעיף 20|בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל פנים־ארצי“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תשתית פסיבית“ – המרכיבים הפסיביים של רשת הבזק הציבורית בכל רבדיה, ובכלל זה קנים, תת־קנים, גובים, גומחות עיליות, קופסאות ועמודים.

{{ח:סעיף|5א|מספור|תיקון: תש״ס־2, תשס״ה־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ייעוד תחום של מספרי טלפון לשימושים ולשירותי בזק שונים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקצאה“ – אישור לשימוש במספרי טלפון, לרבות שינוי או ביטול של אישור כאמור, וכן העברה של מספרי טלפון מבעל רשיון אחד לאחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר טלפון“ – קבוצת ספרות בסדר מסוים, לרבות קידומת, אשר חיוגן מיועד לאפשר העברת מסר בזק אל ציוד קצה מסוים או גישה אל שירות בזק מסוים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניידות מספרים“ – האפשרות הניתנת למנוי של בעל רשיון לשמור על מספר הטלפון שהוקצה לו כאשר הפך להיות מנוי של בעל רשיון אחר באותו אזור חיוג, לענין אותו סוג של שירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית מספור“ – תכנית להועדה ולהקצאה של מספרי טלפון, קביעת כללי חיוג וניידות מספרים, או חלק מאלה.
{{ח:תת|(ב)}} לשם הבטחת התחרות בתחום הבזק ורמת השירותים בו, רשאי השר –
{{ח:תתת|(1)}} להורות לבעל רשיון בדבר הועדה והקצאה של מספרי טלפון ובדבר כללי חיוג;
{{ח:תתת|(2)}} להכין ולנהל תכנית מספור וכן להורות לבעל רשיון בדבר הפעלה ויישום של תכנית המספור.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות בעד הקצאה של מספרי טלפון לבעל רשיון, ככל שהדבר יידרש לשם הבטחת שימוש יעיל במשאבי המספור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, לרבות הוראות ברשיון שניתן לפי חוק זה רשאי השר להורות כי כל בעל רשיון יישא בהוצאות, כולן או חלקן, הנגרמות לו בשל מילוי הוראות לפי סעיף קטן (ב), ולעניין ניידות מספרים, אם ייגרמו לבעלי הרשיון הנוגעים בדבר הוצאות משותפות, רשאי הוא להורות כי יישאו בהן בעלי הרשיון באופן שיורה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} השר יכין תכנית מספור לענין ניידות מספרים לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ארציים נייחים וכן לגבי בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד (בסעיף קטן זה – תכנית המספור), ויורה לבעלי רישיונות כלליים בדבר יישומה והפעלתה של תכנית המספור עד יום ח׳ באלול התשס״ו (1 בספטמבר 2006); מבנה התשלומים לענין זה ייקבע עד המועד האמור בידי השר ושר האוצר, באופן שיבטיח שקיפות מלאה ומניעת כל אפליה.
{{ח:תתת|(2)}} נוכחו השר ושר האוצר כי נוצר צורך ממשי בכך, ומטעמים מיוחדים, רשאים הם לדחות בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את יישומה והפעלתה של תכנית המספור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.
{{ח:תתת|(3)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על תכנית המספור שהכין.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי יספק ניידות מספרים לכל מנוי שיבקש זאת, בתוך יום עבודה אחד או בתוך זמן קצר מזה שקבע השר, ויבצע, בלא תשלום מהמנוי או מבעל רישיון אחר כלשהו, את כל הפעולות הנדרשות ממנו לשם כך לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|5ב|חסימת שירותי מסרון|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יאפשר, לפי בקשת מנוי, חסימת שירותי מסרון.
{{ח:תת|(ב)}} ביקש מנוי מבעל רישיון לחסום שירותי מסרון, כולם או חלקם, יחסום בעל הרישיון קבלה או שליחה של מסרון, כמבוקש.
{{ח:תת|(ג)}} נשלח מסרון למנוי שביקש לחסום שירותי מסרון, ימסור בעל רישיון הודעה לשולח המסרון על כישלון העברתו, שבה יצוין מספר הטלפון של הנמען או שמו.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לא יגבה ממנוי תשלום בעד חסימת שירותי מסרון או חידושם, בעד הודעה שמסר לשולח המסרון על כישלון העברתו או בעד הודעה ששלח מנוי למי שנחסמה לבקשתו קבלת מסרון על ידיו לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לקבוע הוראות בדבר בעל הרישיון שעליו תוטל החובה למסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ג) ובדבר דרך מסירתה;
{{ח:תתת|(2)}} להחיל את הוראות סעיף זה גם על מסרון הכולל חוזי או שמע.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים או למתן שירותי רדיו טלפון נייד, ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסרון“ (SMS) – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, המועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מסרון“ – שירותים של שליחת מסרון או של קבלת מסרון.

{{ח:סעיף|5ג|שירותי נדידה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון חדש“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שקיבל לראשונה רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ביום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) או לאחריו;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שרישיונו הקיים הורחב בשל בחירתו במכרז בידי ועדת המכרזים שמינה השר לעניין זה ביום י״ז באייר התשס״ט (1 במאי 2009) או בידי ועדת מכרזים אחרת שבאה במקומה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון קיים“ – מי שקיבל רשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד לפני יום כ״ב באלול התש״ע (1 בספטמבר 2010) ולא מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”בעל רישיון חדש“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי נדידה“ – אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית של בעל רישיון קיים, בידי בעל רישיון חדש, לצורך מתן שירותי רדיו טלפון נייד על ידי בעל הרישיון החדש למנוייו בכל הארץ;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום מרבי לקישור־גומלין“ – התשלום המרבי שבעל רישיון קיים רשאי לדרוש מבעל רישיון חדש בעד קישור־גומלין, בהתאם לתקנות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב)(2)}}, ולעניין העברת נתונים (DATA), בעד כל 1 מגה בייט – מחיר שלא יעלה על 65% מהתשלום המרבי כאמור שנקבע לדקת שיחה.
{{ח:תת|(ב)}} כל בעל רישיון קיים יהיה חייב לתת שירותי נדידה לבעל רישיון חדש בהתקיים שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון החדש פנה לכל בעלי הרישיונות הקיימים לשם קבלת שירותי נדידה מהם, ולא הושגה הסכמה בינו לבין בעל רישיון קיים, אחד לפחות, בדבר התנאים למתן שירותי הנדידה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} השר אישר כי בעל הרישיון החדש יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת רישיונו הקיים, לפי העניין, לספק שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 10% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות קבלת שירותי נדידה (בסעיף זה – אישור השר); אישור השר כאמור לא יינתן אלא לאחר שחלפו 30 ימים לפחות מיום פניית בעל הרישיון החדש לבעלי הרישיונות הקיימים כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון קיים ייתן לבעל הרישיון החדש שירותי נדידה לפי הוראות סעיף קטן (ב), במשך תקופה של שבע שנים ממועד אישור השר; שירותי הנדידה כאמור יינתנו באופן שיאפשר לבעל הרישיון החדש לתת שירותי רדיו טלפון נייד למנוייו, באיכות ובתנאים הזהים לאלה שנותן בעל הרישיון הקיים למנוייו ולקיים הוראות שניתנו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג), חלפו ארבע שנים ממועד אישור השר, והודיע השר או מי שהוא הסמיך לכך לבעל הרישיון החדש ולבעלי הרישיונות הקיימים, בסמוך לתום התקופה כאמור, כי בעל הרישיון החדש אינו יכול, בהתאם לרישיון שניתן לו לראשונה או להרחבת הרישיון הקיים, לפי העניין, לתת שירותי רדיו טלפון נייד לשטח שבו מתגוררים 40% לפחות מהאוכלוסייה, שלא באמצעות שירותי נדידה, לא תחול עוד החובה לפי סעיף קטן (ב) על בעלי הרישיונות הקיימים מתום 45 ימים מיום שהשר פרסם הודעה על כך לציבור.
{{ח:תת|(ה)}} השר ושר האוצר רשאים להאריך, לגבי בעל רישיון חדש מסוים, כל אחת מהתקופות האמורות בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלוש שנים, אם מצאו כי הארכה כאמור נדרשת מטעמים שאינם תלויים בבעל הרישיון החדש.
{{ח:תת|(ו)}} השר יקבע ברשיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד את התנאים למתן שירותי נדידה לפי סעיף זה ואת היקפם, ובכלל זה חובה להעביר מידע בין בעלי הרישיונות הנוגעים בדבר, ככל שהמידע נדרש לצורך מתן השירותים כאמור; כמו כן יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, תקנות לעניין גובה התשלום בעד שירותי נדידה הניתנים לפי סעיף זה והמועדים לתשלום; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד יום ח׳ בשבט התשע״ב (1 בפברואר 2012).
{{ח:תת|(ז)}} עד למועד קביעת תקנות לפי סעיף קטן (ו) (בסעיף זה – המועד הקובע), רשאי בעל רישיון קיים לדרוש מחיר שלא יעלה על התשלום המרבי לקישור־גומלין בעד שירותי הנדידה.
{{ח:תת|(ח)}} גובה התשלום שנקבע לפי סעיף קטן (ו) יחול גם על שירותי נדידה שניתנו לפי סעיף זה עד המועד הקובע; ההפרש שבין התשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) לתשלומים שיש לשלם לפי סעיף קטן (ו) ישולם בידי בעל הרישיון החדש או בעל הרישיון הקיים, לפי העניין, בתוך 60 ימים מהמועד הקובע; לצורך חישוב ההפרש האמור ייווספו לתשלומים ששולמו לפי סעיף קטן (ז) הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, ממועד תשלומם ועד למועד תשלום ההפרש.
{{ח:תת|(ט)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהסמכויות הנתונות לשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}, ככל שאינן סותרות את ההוראות לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6|ביטול רשיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תש״ס, תשס״א־2, תשס״ז}}
{{ח:ת}} השר רשאי בכל עת לבטל רשיון, להגבילו או להתלותו, לפי הענין, בכל אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרשיון ביקש את ביטול רשיונו;
{{ח:תת|(2)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;
{{ח:תת|(2א)}} בעל הרשיון הפר או מנע את ביצועה של הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}} {{ח:פנימי|סעיף 13א|או 13א}};
{{ח:תת|(2ב)}} בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון שאינו תנאי מהותי, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
{{ח:תת|(3)}} בעל הרשיון לא החל במתן שירות או חדל לתתו;
{{ח:תת|(4)}} בעל הרשיון הוכרז פושט רגל;
{{ח:תת|(5)}} בעל הרשיון החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט מינה לו כונס נכסים או ציווה על פירוקו;
{{ח:תת|(6)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בידי בעל הרשיון אינם עומדים בתקנים וברמה נאותים של פעולה או שירות דומים, על פי כללים שנקבעו לפי חוק זה;
{{ח:תת|(7)}} טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל, להגביל או להתלות את הרשיון.

{{ח:קטע2|פרק ב1|פרק ב׳1: שידורי טלויזיה בכבלים ולמנויים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשס״א־2, תשנ״ו־4, תשנ״ז־2, תשנ״ח, תשס״ז, תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – תחום גיאוגרפי שבו חייב בעל רישיון לשידורי כבלים, על פי רישיונו, לספק שידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית טלויזיה שהופקה לצורך שידורה בישראל, ושרוב אנשי הצוות שנטלו חלק בהפקתה ובביצועה, הם תושבי ישראל המתגוררים בה דרך קבע, למעט חדשות, תכניות בעניני היום, אירועי ספורט ושידורי רצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית עצמית“ – הפקה מקומית שהפיק בעל רישיון לשידורי כבלים או תאגיד שבעל רישיון לשידורי כבלים הוא בעל ענין בו או מי שמחזיק ב־10% או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בבעל רישיון כאמור, או חברה אחות כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6יב1|בסעיף 6יב1}}, של בעל רישיון כאמור, בין במישרין ובין בעקיפין, או מפיק ערוץ מטעמו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית קנויה“ – הפקה מקומית שאינה אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפקה מקומית עצמית;
{{ח:תתת|(2)}} הפקה של מוסד ממשלתי;
{{ח:תתת|(3)}} הפקה של גוף אחר המשדר לפי כל דין, שידורי טלויזיה לציבור או לחלק ממנו, או הפקה של תאגיד שגוף אחר כאמור הוא בעל שליטה או בעל ענין בו, או שתאגיד כאמור הוא בעל ענין בגוף האחר, במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן שידור בסיסי“ – הזמן המתקבל מהכפלת שלוש שעות שידור בחמישה אפיקי שידורים עצמיים של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, בכל יום שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור ראשוני“ – שידור ראשון של תכנית בטלויזיה בישראל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ“ – מי שמפיק ערוץ שידורים, ובכלל זה מתכנן, מפיק, רוכש ומשבץ משדרים ועורך אותם לשם הבאתם לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוקד תפעול“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם עם בעל רישיון לשידורי כבלים לשם קליטת שידוריו וקבלת שירותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ ייעודי“ – מי שקיבל רישיון מיוחד לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשם שידורו של ערוץ ייעודי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ ייעודי“ – ערוץ שידור בעל מאפיינים ייחודיים כגון שפה, תרבות או מורשת, ערוץ המיועד בעיקרו למגזר מסוים בציבור, או ערוץ המוקדש בעיקרו לנושא אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד מישק“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} למתן שירות של שידורי כבלים למנויים, הכוללים מגוון ערוצי טלוויזיה, לרבות שידורים לפי דרישה ולרבות שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורים לפי דרישה“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר שידורים לפי דרישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון לשידורי כבלים“ – רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מיוחד לשידורי כבלים“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} לשדר ערוץ אחד של שידורי כבלים, באמצעות בעל רישיון כללי לשידורי כבלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת כבלים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי כבלים“ – שידורים המופצים באמצעות מוקד שידור ורשת בזק ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים לפי דרישה“ – שידורי כבלים המשודרים בערוץ אחד או יותר, הניתנים לצפייה בכל עת לפי בחירתו של המנוי המופצים באמצעות תשתית רחבת פס, והניתנים באיכות מובטחת ובטיב שירות מקובל לשידורים בשיטה הספרתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחנת שידור“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ב|סימן ב׳: המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6ב|מינוי המועצה, הרכבה וסדרי עבודתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה מועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} במועצה יהיו שלושה עשר חברים שיציע השר לממשלה, והם:
{{ח:תתת|(1)}} ששה נציגי הממשלה שהם עובדי המדינה ובהם אחד לפי המלצת שר התרבות, אחד לפי המלצת שר המשפטים, אחד לפי המלצת שר האוצר ושלושה לפי המלצת שר התקשורת;
{{ח:תתת|(2)}} שבעה נציגי ציבור ובהם שניים שהמליץ עליהם מרכז השלטון המקומי, שניים המייצגים לדעת השר את הצרכנים, אחד המייצג לדעת השר את האמנים והיוצרים בישראל ושניים שהם נציגי גופים בתחום החינוך והתרבות שהמליץ עליהם שר התרבות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב־ראש המועצה יהיה נציג שר התקשורת, והוא יהיה רשאי לחתום בשם המועצה על כללים שקבעה, רישיונות שנתנה והחלטות שקיבלה.
{{ח:תת|(ד)}} השר יקבע תקנות לענין כהונתו של חבר המועצה, ובין היתר, לענין סייגים למינוי, תקופת כהונה ופקיעתה ומינוי ממלא מקום, וכן לענין החזר הוצאות לחברי מועצה בשל תשלום דמי מנוי לבעלי רישיונות לשידורים, שעליהם מפקחת המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לקבוע לעצמה את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בתקנות שהתקין השר לענין זה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)|תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|6ג|חובת גילוי ואיסור התקשרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} חבר המועצה שידוע לו כי הוא קשור או עשוי להיות קשור, במישרין או בעקיפין, בעצמו או על ידי קרובו, סוכנו או שותפו, בעיסקה או בענין העומדים לדיון במועצה או בועדה מועדותיה, יודיע על כך בכתב ליושב־ראש המועצה, מיד לאחר שנודע לו כי העיסקה או הענין האמורים עומדים לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני המועצה או הועדה כאמור באותם עיסקה או ענין ולא ישתתף בהחלטה המתייחסת אליהם או קשורה עמם.
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה, קרובו, סוכנו או שותפו, או תאגיד שאחד מהאמורים הוא בעל ענין בו או מנהל או עובד אחראי בו, לא יתקשר עם בעל רישיון לשידורי כבלים בחוזה או בעיסקה, אולם רשאית המועצה, ברוב של שני שלישים מחבריה, להתיר את ההתקשרות בתנאים שתקבע; היתר כאמור טעון אישורו של השר.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות ובני זוגם.

{{ח:סעיף|6ד|החלת דינים על חברי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:ת}} חברי המועצה שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לענין החיקוקים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הבחירות לכנסת|חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ״ט–1969}};
{{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}};
{{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}.

{{ח:סעיף|6ה|תפקידי המועצה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ו־3, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} ואלה תפקידי המועצה:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את המדיניות לגבי –
{{ח:תתת|(א)}} סוגי השידורים, נושאיהם, תכנם, רמתם, היקפם ומועדיהם, לרבות אישור ערוץ לשידור וביטולו;
{{ח:תתת|(ב)}} קיום שידורים קהילתיים;
{{ח:תתת|(ג)}} עידוד הפקות מקוריות–מקומיות של תכניות ובין היתר באמצעות שידורן במספר מרבי של אזורים;
{{ח:תתת|(ד)}} פיקוח על ביצוע השידורים הניתנים בידי בעלי רישיון לשידורי כבלים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל רישיון לשידורי כבלים בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}, וכן לפקח על ביצוע חובות לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}};
{{ח:תתת|(ה)}} תנאים והגבלות בדבר בלעדיות בתוכן שידורים;
{{ח:תתת|(ו)}} אתיקה בשידורים והגנת הצרכן בענינים שבתחום סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} לפרסם מכרזים למתן רישיונות לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(3)}} לשמש ועדת המכרזים במכרזים כאמור בפסקה (2);
{{ח:תת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(5)}} לקבוע כללים –
{{ח:תתת|(א)}} בענינים המנויים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(ב)}} בדבר לוחות משדרים של בעלי רישיונות לשידורי כבלים, כולם או חלקם;
{{ח:תת|(6)}} ליתן רישיונות בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח}};
{{ח:תת|(7)}} לאשר שיתוף פעולה בתחום השידורים והמשדרים בין בעלי רישיונות לשידורים; ואולם אין באישור כאמור כדי לפטור מהחובה לקבל אישור או היתר לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|6ה1|הפקות מקומיות|תיקון: תשנ״ו־4, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} 10% לפחות מסך כל זמן השידור הבסיסי שבעלי רישיון כללי לשידורי כבלים משדרים במהלך שנה, יוקצו להפקות מקומיות, בנושאים שאינם ייחודיים לאזור מסוים, שיופקו במיוחד לצורך שידורם לפי סעיף זה וישודרו בשידור ראשוני.
{{ח:תתת|(2)}} 50% מהמישדרים האמורים בפסקה (1) יהיו מהפקות מקומיות קנויות.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), המועצה תחייב בעל רישיון כללי לשידורי כבלים להשקיע סכום כספי בשיעור של עד 12% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי, ושלא יפחת מ־8% מהכנסות אלה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני; בקביעת השיעור לפי סעיף קטן זה רשאית המועצה להביא בחשבון, בין שאר שיקוליה, את מצבו הכלכלי של בעל רישיון כאמור בפעילותו בתחום השידורים.
{{ח:תת|(א2)}} המועצה רשאית להתנות מתן יותר מרישיון מיוחד אחד לשידורי כבלים לאותם בעלים, בחיובו להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 12% מהכנסותיו מהשידורים, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני.
{{ח:תת|(א3)}} המועצה רשאית להתנות מתן רישיון לשידורים לפי דרישה, בחיוב להשקיע סכום כספי בשיעור שתקבע, ושלא יעלה על 4% מהכנסותיו השנתיות מדמי המנוי לשידורים לפי דרישה, לשם הפקה או רכישה של הפקות מקומיות לשידור ראשוני, אשר יוצעו על ידו לצפייה למנוייו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים את המכסה המזערית להפקות מקומיות של מישדרים שבעל רישיון כללי לשידורי כבלים משדר, בנושאים הנוגעים לאזור מסוים בלבד, שישודרו בשידור ראשוני, בנוסף למכסה האמורה בסעיף קטן (א), ובלבד שלצורך זה, ייחשבו גם מישדרים בעניני היום כהפקות מקומיות; המועצה רשאית לקבוע את המכסה המזערית לפי פסקה זו כמכסת שעות או חלקיהן.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מכלליות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה}}, רשאית המועצה לקבוע כללים לענין הפקות מקומיות, לרבות –
{{ח:תתת|(1)}} לענין סוגי המישדרים וסוגות המישדרים שייכללו במכסות המזעריות להפקות מקומיות, להפקות מקומיות עצמיות ולהפקות מקומיות קנויות, היקפם של סוגי המישדרים וסוגות המישדרים בכל אחת מההפקות האמורות ומועדי שידורם ואופן חלוקת השידורים בין הערוצים השונים, לרבות לשם ביצוע ההפקות ברמה, בתקציב ובאיכות הולמים;
{{ח:תתת|(2)}} לענין זכות של בעל רישיון לשידורי כבלים לזקוף סכומים ששולמו בעד ההפקה המקומית שהופקה בידי אחר על חשבון מכסת ההפקות המקומיות שבה הוא מחויב;
{{ח:תתת|(3)}} לענין חובת דיווח בקשר עם ביצוע הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הפר בעל רישיון לשידורי כבלים חובה שהוטלה עליו לפי הוראות סעיף זה, רשאית המועצה לחייבו להפיק או לרכוש הפקות מקומיות, בשיעור של כפל ההפקות המקומיות שביחס אליהן הופרה חובה כאמור, ורשאית היא ליתן הוראות, בין השאר, בדבר הסוגות ולוחות זמנים להפקתן או לשידורן; חייבה המועצה את בעל הרישיון לשידורי כבלים לפי סעיף קטן זה, לא יוטל על בעל הרישיון האמור עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, בשל אותה ההפרה.

{{ח:סעיף|6ו|פיזור המועצה|תיקון: תשמ״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ראה השר כי המועצה אינה ממלאת כראוי את תפקידיה על פי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, יתרה במועצה, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב־ראש המועצה, כי אם תוך זמן שיקבע לא תתקן את הטעון תיקון, יורה על פיזורה; לא תוקן המעוות תוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, באישור הממשלה, להורות על פיזור המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} פוזרה המועצה כאמור, תמונה מועצה חדשה בדרך האמורה {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}; עד למינויה של מועצה חדשה, רשאי השר למלא את תפקידי המועצה כפי שנקבעו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|6ו1|העמדת אמצעים ותקציבים לרשות המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הממשלה תעמיד לרשות המועצה את האמצעים והתקציבים הדרושים לתפקודה התקין, ולצורך כך תפעל, ככל שיהיה צורך בכך, להקצבת סכומים נאותים בחוקי התקציב.

{{ח:סעיף|6ו2|השקעה בהפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית|תיקון: תשע״א־7, תשע״ח־3, תשע״ח־6}}
{{ח:תת|(א)}} לשם עידוד הפקות מקומיות בשפות האמהרית והטיגרינית בעבור קהילת יוצאי אתיופיה בישראל (בסעיף זה – הקהילה) ולצורך סיוע בהשתלבותם ובהסתגלותם של חברי הקהילה בחברה, ייקבע תקציב שנתי בסך 4.8 מיליון שקלים חדשים בחוקי התקציב (בסעיף זה – כספי תמיכה).
{{ח:תת|(ב)}} המועצה תחלק את כספי התמיכה לצורך מימון הפקות מקומיות שישודרו בערוצים המשדרים בשפה האמהרית או הטיגרינית מחצית מזמן השידור שלהם לפחות, ובלבד שזמן השידורים כאמור לא יפחת מ־12 שעות ביום, במשך שישה ימים בשבוע; לעניין זה, לא יובאו בחשבון שידורים בשפה אחרת המלווים בכתוביות בשפה האמהרית או הטיגרינית.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}, יחולו על חלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), ובכלל זה על המבחנים שתקבע המועצה, בשינויים המחויבים, והן יחולו גם על חלוקה לגופים שאינם נכללים {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|בהגדרה ”מוסד ציבור“ שבסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ד)}} בחלוקת כספי התמיכה תבחן המועצה את התאמת ההפקות המקומיות לאחת או יותר מהמטרות המפורטות להלן וכן תביא בחשבון את השעות שבהן ישודרו ההפקות המקומיות בערוצים האמורים בסעיף קטן (ב):
{{ח:תתת|(1)}} מתן אפשרות לבני הקהילה לבטא את רחשי לב הקהילה, את תרבותם ואת מסורותיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הבלטת הישגיהם של בני הקהילה, בתוך הקהילה וכלפי החברה הישראלית כולה;
{{ח:תתת|(3)}} מתן מידע רלוונטי בכל הנוגע להתמודדות עם גופים בישראל, ובכלל זה משרדי הממשלה והמוסדות המטפלים בקהילה;
{{ח:תתת|(4)}} הצגת אורח החיים הישראלי כדי לסייע בקליטתם של בני הקהילה בישראל;
{{ח:תתת|(5)}} הכרת ההיסטוריה והתרבות הישראליות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה מקומית“ – תכנית שרוב יוצריה, רוב מבצעיה, רוב הצוות הטכני־הנדסי שנטל חלק בהפקתה ורוב צוות ההפקה הם תושבי ישראל מבני העדה האתיופית המתגוררים בישראל דרך קבע, והיא הופקה בעבור קהל יעד ראשוני ישראלי בשפה האמהרית או הטיגרינית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן העדה האתיופית“ – מי שנולד באתיופיה או שלפחות אחד מהוריו נולד באתיופיה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוב“ – 75 אחוזים לפחות.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג|סימן ג׳: רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6ז|חובת רישיון|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר אדם שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל מאת המועצה רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם, לא יקיים ולא יפעיל מוקד שידור לצורך קיום שידורים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, אלא אם כן קיבל לכך רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6ח|מתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית להעניק רישיון לשידורי כבלים ולקבוע בו תנאים, וכן רשאית היא להורות כי הרישיון יוענק בדרך של מכרז; רישיון לשידורי כבלים יכול שיהיה רישיון כללי לשידורי כבלים, רישיון לשידורים לפי דרישה או רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לרישיון לשידורי כבלים, להתנות מתן רישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, ורשאית היא לדחות בקשה לקבלת רישיון לשידורי כבלים, תוך מתן נימוקים בכתב לדחיה.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגשה למועצה בקשה לקבלת רישיון לשידורים לפי דרישה, רשאית היא להחליט כי לצורך שידורם יש לקבל רישיון כללי לשידורי כבלים, בשים לב, בין השאר, למאפייני השידורים, לאופיים ולהיקפם; החליטה כאמור, תודיע למבקש כי עליו להגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים, אם הוא מעונין בכך.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לשנות את תנאיו של רישיון לשידורי כבלים, להוסיף עליהם או לגרוע מהם, ובלבד שנתנה קודם לכן הזדמנות לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ד)}} הורתה המועצה כי רישיון יוענק בדרך של מכרז, רשאית היא להורות כי בחירת הזוכה תתבסס, בין השאר, על גובה סכום דמי הרישיון שיציעו המתמודדים במכרז.
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי השר להורות בדבר שינוי החלטותיה של המועצה לפי הסעיפים הקטנים האמורים, אם התקיימו לדעתו טעמים מיוחדים המחייבים זאת.
{{ח:תת|(ו)}} השר רשאי להורות בדבר תנאים בנושאים הנדסיים אשר ייכללו ברישיון לשידורי כבלים, בין לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטכנולוגיה שתשמש לצורך השידורים ודרכי הקליטה והגישה לשידורים אלה;
{{ח:תתת|(2)}} האמצעים והדרכים להעברת השידורים, להפצתם ולקליטתם בידי המנויים, לרבות מפרטי מוקד השידור שישמש לשידוריו ועמידתו בתקינה, ומספר מזערי של אפיקי שידור שניתן לקיים באמצעותו.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יקבע הוראות לעניין האיכות המובטחת וטיב השירות המקובל לשידורים לפי דרישה; הוראות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|6ח1|שיקולים במתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במתן רישיון לשידורי כבלים ובקביעת תנאים בו, יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרישיון לשדר שידורי כבלים;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום השידורים, ריבויים וגיוונם, ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6ח2|כשירות לרישיון|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים, אלא אם כן נתקיימו במבקש הרישיון לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל, או הוא תאגיד הרשום בישראל, ולענין רישיון כללי לשידורי כבלים, אמצעי השליטה בו מוחזקים, במישרין או בעקיפין, בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, בשיעור שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(5)}}; בפסקה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק האזרחות|בחוק האזרחות, התשי״ב–1952}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:תת|(2)}} המבקש לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6ח3|סייגים למתן רישיון|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לשידורי כבלים בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מתן הרישיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תת|(2)}} מתן הרישיון עלול להוות סיכון לבטחון המדינה;
{{ח:תת|(3)}} המבקש הוא מפלגה או שליח של מפלגה, במישרין או בעקיפין, אשר עלול להשתמש בשידורים לקידום מטרותיה של המפלגה;
{{ח:תת|(4)}} המבקש או המחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש שהוא תאגיד, הוא ממשלה זרה; ואולם השר רשאי להתיר החזקה בעקיפין של עד 10% בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בידי תאגיד, שממשלה זרה מחזיקה בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

{{ח:סעיף|6ח4|בעלויות צולבות|תיקון: תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה לתאגיד שמתקיים בו אחד מאלה, והכל בין במישרין ובין בעקיפין:
{{ח:תתת|(1)}} הוא בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}}, או בעל רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק ב׳2}} או בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רישיון לשידורים לפי דרישה או בעל רשיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}} (בסעיף זה – בעל רישיון אחר לשידורים) או שהוא עיתון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא תאגיד שבעל רישיון אחר לשידורים מחזיק בו בסוג כלשהו של אמצעי שליטה, או שהוא מחזיק בסוג כלשהו של אמצעי שליטה בבעל רישיון אחר לשידורים או בעיתון;
{{ח:תתת|(3)}} הוא תאגיד שמי ששולט בו או מחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, הוא עיתון, או שהוא תאגיד שמי שמחזיק בו ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא בעל שליטה בו, מחזיק גם ב־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו או שהוא שולט בעיתון;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} החזיקו שניים או יותר, במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתון אחד, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה, סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד המבקש, מעל 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} החזיקו שניים או יותר במצטבר, בלמעלה מ־24% מאמצעי שליטה מסוג כלשהו, בעיתונים שונים, לא יהיו בעלי שליטה בתאגיד המבקש ולא יעלה סך כל החזקותיהם המצרפיות בתאגיד, מעל שליש מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בו; התקיים במי מהמחזיקים באמצעי שליטה בעיתונים שונים גם האמור בפסקת משנה (א), תחול על החזקותיהם המצרפיות המגבלה האמורה בפסקה זו בלבד;
{{ח:תתת|(5)}} הוא תאגיד אשר בעל ענין בו, הוא גם בעל ענין בתאגיד אחר שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים או רישיון לשידורים לפי דרישה, או שמי שמחזיק בו בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, מחזיק גם בלמעלה מ־24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, אלא אם כן קבע השר, בהסכמת המועצה, כי יש בכך כדי להועיל לתחרות בתחום השידורים ולמגוון היצע השידורים למנויים, והכל בהתאם להוראות, לתנאים ולמגבלות שיקבע השר לאחר שהתייעץ עם המועצה ובאישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, מי שהיה בעל אמצעי שליטה בבעל זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ובעל הזיכיון או חברה בעלת זיקה לו בחרו לפעול כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|בסעיף 6יב2(1)}}, יהיה רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים, באותו שיעור של אמצעי שליטה שהיה לו בבעל הזיכיון וזאת לתקופה של עד תום 8 שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עיתון“ – עיתון יומי המופץ במרבית רחבי המדינה וכן כל אדם שהוא המוציא לאור של העיתון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, ולענין זה יראו כבעל זיכיון גם תאגיד אשר המחזיקים בו במישרין היו בעלי זיכיון או חברות בעלות זיקה אליהם, שהיו בעלי זיכיון ערב {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} ואשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד באזורי זיכיונותיהם השונים.

{{ח:סעיף|6ט|תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע תנאים למתן רישיון לשידורי כבלים ולביצוע שידורים, לרבות באלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההליכים למתן רישיון לשידורי כבלים, בין במכרז ובין שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת בקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרישיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא;
{{ח:תתת|(2)}} אגרה בעד מתן רישיון לשידורי כבלים וכן הדרכים והמועדים לתשלום האגרה, לרבות הצמדתה למדד המחירים לצרכן, קביעת ריבית פיגורים והוצאות גביה;
{{ח:תתת|(3)}} ערבויות שעל בעל רישיון לשידורי כבלים להמציא לשם קבלת הרישיון ולהבטחת מילוי תנאי רישיונו, והדרכים למימושן;
{{ח:תתת|(4)}} תנאים שייקבעו ברישיון לענין מחירי השירותים, לרבות קביעת המחירים המרביים או המחירים המזעריים שבעל הרישיון רשאי לגבות ממנוי, ככל שהקביעה נדרשת לשם קידום התחרות ורמת השירותים בו;
{{ח:תתת|(5)}} תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה, או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרישיון, מינוי נושאי משרה וקיום מערכת חשבונאית נפרדת או קיומם של תאגידים נפרדים, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד2)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(6)}} הידע והניסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרישיון ויכולתו הכספית;
{{ח:תתת|(7)}} תחומי האזור שבו חייב בעל הרישיון לספק שידורי כבלים;
{{ח:תתת|(8)}} תקופת הרישיון, לרבות אפשרות הארכתה לתקופה נוספת, אחת או יותר;
{{ח:תתת|(9)}} חובותיו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים כלפי מנוייו וכלפי בעלי רישיונות אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} לא נקבעו תקנות בענינים המנויים בסעיף קטן (א)(3) עד (9), רשאית המועצה לקבוע, ברישיון או במכרז, תנאים בענינים האמורים; על קביעת המועצה לפי סעיף קטן זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6ט1|ביצוע שידורים באורח תקין וסדיר|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים יקיים את השידורים באורח תקין וסדיר על פי הרישיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר או ראתה המועצה, כי בעל רישיון לשידורי כבלים פועל באופן העלול לגרום לפגיעה בביצוע תקין וסדיר של השידורים, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום השידורים, רשאי כל אחד מהם להורות לבעל הרישיון בדבר צעדים שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; הוראת השר לפי סעיף קטן זה תינתן לאחר שנועץ במועצה.

{{ח:סעיף|6י|איסור העברה, שעבוד או עיקול|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רישיון לשידורי כבלים, לרבות זכות מהזכויות המוקנות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; על אף האמור, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6ח1|בסעיף 6ח1}}, להתיר העברת רישיון לשידורי כבלים אגב שינויים מבניים בתנאים שיורה עליהם, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
{{ח:תתת|(2)}} העברה, שעבוד או עיקול של נכס מנכסי רישיון לשידורי כבלים שלא הותרו במפורש ברישיון, טעונים אישור השר; על אף האמור, שעבוד של נכס כאמור לטובת תאגיד בנקאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, אינו טעון אישור כאמור.
{{ח:תתת|(3)}} שעבוד שהוטל על נכס מנכסי הרישיון, לא ימומש אלא בדרך שאישר השר, ובלבד שלא יהיה במימוש כדי לפגוע בביצוע תקין וסדיר של השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} ציוד קצה שהותקן בחצריו של מנוי אינו ניתן –
{{ח:תתת|(1)}} לשעבוד או לעיקול;
{{ח:תתת|(2)}} להעברה לאחר אלא בהתאם להוראות שקבע השר בתקנות או בהתאם לרישיון לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} ערבויות שהמציא בעל רישיון לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ט|או 6ט(ב)}} לשם הבטחת מילוי תנאי הרישיון והכספים שנתקבלו ממימושן אינן ניתנות לעיקול.

{{ח:סעיף|6יא|ביטול רישיון, הגבלתו או התלייתו|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית לבטל רישיון לשידורי כבלים, להגבילו או להתלותו בכל אחד מהמקרים הבאים, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון לא גילה לשר, למועצה או לועדת המכרזים, לפי הענין, מידע שנדרש לגלותו, או שמסר להם מידע לא נכון;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיים הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}} או תקנות או כללים לפיו;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרישיון הפר הפרה מהותית את תנאי הרישיון;
{{ח:תתת|(3א)}} בעל הרישיון הפר תנאי ברישיון הפרה שאינה מהותית, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורו לו השר או המועצה;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון לא החל בשידורים תוך הזמן שנקבע לכך ברישיון או הפסיק את שידוריו למשך פרק זמן בלתי סביר;
{{ח:תתת|(5)}} חדלו להתקיים בבעל הרישיון אחת או יותר מן התכונות המכשירות אותו להיות בעל רישיון לשידורי כבלים;
{{ח:תתת|(6)}} בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד – מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני, ניתן צו לפירוקו או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(7)}} בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
{{ח:תתת|(8)}} לדעת השר או המועצה, טעמים שבטובת הציבור מחייבים זאת.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, תחול הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ה)}}.

{{ח:סעיף|6יא1|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לענין מתן שידורים לאזרחים ולתושבים ישראלים ביישובים הישראליים ביהודה, שומרון וחבל עזה, וכן הוראות לבעל רישיון לענין פעולות בזק ושירותי בזק הנדרשים לשם מתן שידורים כאמור.

{{ח:סעיף|6יא2|חבילת יסוד|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להציע לכל דורש חבילת שידורים המונה מספר מצומצם של ערוצים במחיר קבוע (בסעיף זה – חבילת יסוד); השר יורה בדבר מספר הערוצים בחבילת היסוד ומחירה, ורשאי הוא להורות גם על המדיניות בעניין מאפייני חבילת היסוד וסוגי הערוצים בה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יעמדו בתוקפן לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; ואולם ראה השר כי טרם התבססה תחרות בשידורי הטלוויזיה הרב־ערוצית, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להורות על הארכת תקופת תוקפן של ההוראות כאמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תיתן הוראות ליישום הוראות השר לפי סעיף קטן (א), ובכלל זה תורה בדבר מפרט הערוצים שייכללו בחבילת היסוד, תוכן השידורים בערוצים הכלולים בחבילה, רמתם והיקפם; כמו כן תיתן המועצה הוראות לעניין הבאתה של חבילת היסוד בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לידיעת הציבור.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא ידרוש ממנוי לחבילת היסוד תשלום מעבר למחיר החבילה שעליו הורה השר לפי סעיף קטן (א), בעבור שירותים נלווים לחבילת היסוד, ובכלל זה דמי התקנה או עלות התקנה ובעבור ציוד קצה (בסעיף קטן זה – תשלומים נלווים), ככל שאינו דורש תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות; דרש בעל הרישיון תשלומים נלווים ממנויים לחבילות אחרות, לא יעלה תשלום כאמור שיגבה בעל הרישיון ממנויי חבילת היסוד על התשלום שיגבה ממנויי חבילות שידורים אחרות בעבור אותם שירותים נלווים, אלא באישור המועצה.
{{ח:תת|(ה)}} הורה השר כאמור בסעיף קטן (א), לא תהיה המועצה רשאית לתת הוראות בעניין חובת בעל רישיון להציע חבילת יסוד אחרת.

{{ח:סעיף|6יב|קיום רצף בשידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתקנות, או ליתן הוראות לענין קיום רצף בשידורים שהופסקו בשל אחת מהעילות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא}} או בשל כך שפג תוקף הרישיון לשידורי כבלים או רישיון אחר שמכוחו מופעל מוקד השידור, לרבות לענין מינוי נאמן לניהול מוקד השידור והפעלתו, וכן לקבוע תנאים לתשלום דמי שימוש במוקד לבעל הרישיון ושיעורם.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ג1|סימן ג׳1: מעבר מזיכיון לרישיון|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יב1|הגדרות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“, ”זיכיון“, ”תחנת שידור“ ו”רשת כבלים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}}, כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“ – לרבות תאגיד אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת זיקה“ – חברה אם, חברה בת או חברה אחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש – בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין – הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק עשרים וחמישה אחוזים או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברות אחיות“ – חברות אשר בעל השפעה ניכרת באחת הוא גם בעל השפעה ניכרת באחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – חברה בעלת השפעה ניכרת בחברה אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – חברה אשר חברה אחרת מקיימת בה השפעה ניכרת.

{{ח:סעיף|6יב2|תנאים למתן רישיון כללי|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר רשאי ליתן לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה אל בעל זיכיון (להלן – המבקש), רישיון כללי, לביצוע פעולות בזק ולמתן שירותי בזק, באמצעות תחנת השידור המשמשת לשידורים בידי בעל הזיכיון (להלן – הרישיון), לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובכפוף לתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בתוך 60 ימים ממועד תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} הגישו בעל הזיכיון וחברה בעלת זיקה אליו בקשות לקבלת רישיון כללי – לאחד מהם, ולקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים – לשני, והכל לגבי כל האזורים הכלולים בכל הזיכיונות של בעל הזיכיון האמור ושל חברות בעלות זיקה אליו אשר פעלו בתקופת הזיכיון כמותג אחד, ואחד מהם הגיש גם בקשה לרישיון מיוחד למוקד שידור; במסגרת בקשתו יתחייב מבקש הרישיון הכללי לפעול ככל שנדרש לשם התאמתה של רשת הכבלים לשמש כרשת בזק ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} בעל הזיכיון ישלם למדינה תמורה לפי הקבוע בהסכם שנחתם בין המדינה לבעלי הזיכיונות, בשל כך שהוא יהיה רשאי להמשיך ולהפעיל את תחנת השידור, בכפוף להוראות חוק זה ולרישיונות שיינתנו, גם לאחר תום תקופת הזיכיון, וזאת על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6יא|בסעיף 6יא(ב)}} ושאר הוראות החוק, כנוסחם ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}};
{{ח:תת|(3)|(א)}} היה המבקש בעל הזיכיון, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שהמבקש יעביר את הפעילות הכרוכה במתן שידורים לחברה בעלת הזיקה, כפי שנקבע ברישיון;
{{ח:תתת|(ב)}} היה המבקש חברה בעלת זיקה, יהיה מתן הרישיון מותנה בכך שבעל הזיכיון יעביר למבקש את הזכויות ברשת הכבלים המשמשת לשידוריו.

{{ח:סעיף|6יב3|מעבר מזיכיון לרישיון לשידורי כבלים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} קיבלה החברה בעלת הזיקה רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך בעל הזיכיון לשדר שידורי כבלים, אלא אם כן קיבל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לבקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}; עד לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים יוסיפו הוראות הזיכיון לחול על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראות השר, ואם לא ניתן לו רישיון כללי לשידורי כבלים, יוסיפו הוראות הזיכיון כאמור לחול עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ב)}} קיבל בעל הזיכיון רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, לא ימשיך לשדר שידורי כבלים; עד לקבלת רישיון לשידורי כבלים על ידי החברה בעלת זיקה בהתאם לבקשתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}}, רשאי השר להורות כי הוראות הזיכיון יחולו עליה, במקום על בעל הזיכיון, ככל שהן נוגעות לקיום שידורים ובכפוף להוראותיו, ואם לא ניתן לה רישיון כללי לשידורי כבלים, יחולו ההוראות כאמור, עד לתום תקופת הזיכיון או עד למועד שיקבע או יורה השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב|סעיף 6יב}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים, או כל עוד לא ניתן, יחולו על בעל הזיכיון או על החברה בעלת הזיקה, לפי הענין, הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים, כאילו היו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, למשך המועדים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ובלבד שהשר לא ייתן החלטה באשר להמשך שידורים אלא לתקופה של 6 חודשים כל פעם.
{{ח:תת|(ד)}} לא תסרב המועצה ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לבעל זיכיון או לחברה בעלת זיקה, אך בשל כך שנמצא כי בעל הזיכיון לא מילא, במלואם או בחלקם, חיובים שהיה עליו למלא בתקופת זכיונו, ובלבד שבעל הזיכיון או החברה בעלת הזיקה, התחייבו למלא את החיובים שתקבע המועצה ברישיון, בדרך ובתנאים שתקבע כאמור.

{{ח:סעיף|6יב4|מועד למתן החלטות בבקשות לרישיונות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} השר או המועצה, לפי הענין, ייתנו את החלטתם בבקשה לרישיונות שהוגשו אליהם בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2(1)}} בתוך 90 ימים ממועד קבלת הבקשה, או מהמועד שבו המציא המבקש כל מידע או ערך כל שינוי שנדרשו; דרישה למתן מידע או עריכת שינויים תיענה על ידי המבקש בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו.

{{ח:סעיף|6יב5|תקנות וכללים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} תקנות וכללים שנקבעו מכוח החוק לענין זיכיונות, יעמדו בתוקפם ויחולו, בשינויים המחויבים לפי הענין, לגבי רישיון לשידורי כבלים, זולת אם בוטלו או שונו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|6יב6|זיכיון הנותר בעינו|תיקון: תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתן רישיון כללי כאמור {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ג1|בסימן זה}}, או כל עוד לא ניתן, ימשיך בעל הזיכיון לפעול על פי זכיונו עד תום תקופת הזיכיון; הוראות החוק כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, לרבות העבירות לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} ותקנות וכללים שנקבעו על פי החוק יוסיפו לחול כאמור בשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיף 6יא(ב)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא:
{{ח:תתתת|”(ב)}} בוטל או פג תוקפו של זיכיון וניתן רישיון חדש, אחד או יותר, למתן שירותי בזק או לביצוע שידורים באמצעות תחנת השידור כולה או חלקה, ירכוש בעל רישיון שיזכה לכך במכרז, בתשלום, מאת בעל הזיכיון, את זכויותיו בתחנת השידור ששימשה לשידוריו, ובלבד שהתחנה ראויה לשימוש לצורכי רישיונו; באין הסכמה בין בעל הזיכיון לבעל הרישיון בדבר מצבה של תחנת השידור או בדבר גובה התשלום בעדה – יכריע השר במחלוקת ורשאי הוא לפטור מרכישת תחנת השידור, כולה או חלקה; על החלטת השר ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך 45 ימים מיום שהודע לצדדים דבר ההחלטה.“;
{{ח:תתת|(2)}} יחולו על בעל הזיכיון הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ח|סעיפים 4ח}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5 לחוק}}, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}} {{ח:פנימי|פרק ז1|ופרק ז׳1}} לפי הענין ובשינויים המחויבים; לענין ההוראות האמורות, יראו את בעל הזיכיון כבעל רישיון כללי לשידורי כבלים או כבעל רישיון כללי לפי הענין;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיף 6ה(1)(ד)}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}} יבוא: ”פיקוח על ביצוע השידורים בשים לב לסוגי המישדרים והיקפם, ועל מתן השירותים בידי בעלי הזיכיונות, ובכלל זה לפקח על ביצוע חובת סימון ומסירת מידע, ועל מניעת שידור פרסומת או קדימון האסורים לשידור על ידי בעל זיכיון בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}}“.
{{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון כללי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יב2|סעיף 6יב2}}, והוחלט שלא ליתן רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 6יב3|סעיף 6יב3}}, רשאי מי שניתן לו הרישיון הכללי להודיע לשר בכתב, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה, על חזרתו מהבקשה לרישיון כללי; נמסרה הודעה כאמור, יבוטל הרישיון הכללי ויחולו הוראות סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|6יב7|שיתוף פעולה – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי זיכיון, כולם או מי מהם, או חברות בעלות זיקה להם, אשר פנו בבקשה לקבלת רישיונות כלליים לשידורי כבלים, רשאים לפנות לשר ולמועצה בבקשה שיאושר להם לפעול בשיתוף פעולה, בתחומים ובנושאים הנוגעים לפעולתו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ולתקופה אחת שיקבעו השר והמועצה שלא תעלה על שמונה שנים (להלן – תקופת שיתוף הפעולה), והכל אם שוכנעו כי הדבר דרוש לשם קידום התחרות בתחום התקשורת או מטעמים של טובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} אישור לפי סעיף זה אינו בא במקום אישור או פטור, הדרוש לפי הוראות כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} השר והמועצה רשאים ליתן את אישורם לשיתוף פעולה כאמור בסעיף קטן (א) שיבוצע באמצעות תאגיד אחר (להלן – התאגיד האחר) ובלבד שהוגשו בקשות לרישיונות כלליים לשידורי כבלים כאמור בסעיף קטן (א), ושהתאגיד האחר הגיש בקשה לקבלת רישיון כללי לשידורי כבלים למשך תקופת האישור בלבד, הכל לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ד)}} בין המחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר יכול שיהיו גם מי שהיו בעלי זיכיון, כולם או חלקם, או חברות בעלות זיקה להם, או מי שהחזיקו אמצעי שליטה בבעלי זיכיון ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיף 6ח4(א)(4)(ב)}} לענין מגבלות על החזקת אמצעי שליטה או שליטה בתאגיד, יחולו לגבי התאגיד האחר בלבד; לענין סעיף זה, לא יראו ברישיונות הכלליים לשידורי כבלים שניתנו למי מהמחזיקים באמצעי השליטה בתאגיד האחר, כרישיונות כלליים לשידורי כבלים המפרים את המגבלות הקבועות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}; בסעיף קטן זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן רישיון כללי לשידורי כבלים לתאגיד האחר, וכן ניתנו רישיונות כלליים לשידורי כבלים למי שהגישו בקשה לפי סעיף קטן (א), יחולו כל החובות הנוגעות לענין שידורים ושירותים לפי חוק זה, בתקופת שיתוף הפעולה, הכל כפי שאושר כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), על התאגיד האחר בלבד, ויראו כל תיקון ברישיון הכללי לשידורי כבלים של התאגיד האחר גם כתיקון בכל אחד מהרישיונות האחרים שניתנו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ו)}} השר והמועצה רשאים ליתן, מעת לעת, הוראות ברישיונות שניתנו לפי סעיף זה, הנדרשות לשם ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} לענין סעיף זה, ”בעל זיכיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4}}.

{{ח:סעיף|6יב8|נתח שוק – הוראת שעה|תיקון: תשס״א־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בתום התקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|בסעיף 6ח4(ב)}}, יהיה רשאי השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הועדה, להתיר לבעלי אמצעי שליטה או לבעלי שליטה בעיתון אחד או יותר, להיות גם בעלי שליטה או בעלי אמצעי שליטה באחד מבעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים בלבד (להלן – בעל הרישיון הנשלט) וזאת על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|סעיפים 6ח4(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 6ח4|ו־6ח4(א)(4)}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על שליש ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים, וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ, ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:תת|(2)}} קיים בעל רישיון לשידורים שאינו בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, שמספר מנוייו שליש לפחות ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות לשידורים; ובלבד שמספר מנוייו של בעל הרישיון הנשלט אינו עולה, בכל עת, על מחצית מכלל מנויי הטלוויזיה בכבלים וקיימים זולתו לפחות שני בעלי רישיונות לשידורים, הפועלים בנפרד ממנו ומתחרים בו, ואשר יכולים לפעול ברחבי הארץ ונתח השוק של כל אחד מהם עולה על 20% ממנוייהם של כלל בעלי הרישיונות הכלליים לשידורי כבלים;
{{ח:ת}} אישור לפי סעיף זה יינתן בכפוף לכך שנקבעו בו, בהסכמת הממונה על התחרות, תנאים והוראות לאכיפת התנאים האמורים, לפי הענין, לרבות בדבר הסדרים הנוגעים להחזקות עודפות; בסעיף זה, ”בעל רישיון לשידורים“ – בעל רישיון לשידורים המציע שידורי טלוויזיה במתכונת רב ערוצית למנויים, אשר אינם מתן שידורי חוזי לפי דרישה בלבד, ולמעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ד|סימן ד׳: מכרזים {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יג||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יד||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טו||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6טז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ה|סימן ה׳: תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6יט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6יט1|שירות נלווה לשידורים|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} נתעוררה שאלה אם שירות מסוים הוא שירות הנלווה לשידורים במישרין, יכריע בה השר.

{{ח:סעיף|6יט2|תוכן שידורי כבלים|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מגוון סרטים ותכניות, בין השאר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ב)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (א), יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של שטח גאוגרפי שהמועצה קבעה את גבולותיו בכללים (בסעיף זה – אזור); המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור ביותר מתחום אזור אחד.
{{ח:תת|(ג)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לעניין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6כ|תוכן שידורי הכבלים|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2, תשס״ז־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־2, תש״ע, תשע״ב־2, תשע״ג, תשע״ג־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בעניני היום הנוגעים לאזור בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ישדר מיגוון סרטים ותכניות, בין היתר בתחומי הבידור, המוסיקה, האמנות, החברה, המדע, החינוך, התרבות והספורט.
{{ח:תת|(ג)}} במסגרת שידורים כאמור בסעיף קטן (ב) יכלול בעל רישיון כללי לשידורי כבלים גם שידורים שיש בהם ביטוי לנושאים ולצרכים ייחודיים של האזור (להלן – מישדרים בעניני האזור).
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית להתיר לשני בעלי רישיון כללי לשידורי כבלים או יותר, שיש קרבה גיאוגרפית וזיקה בין אזוריהם, להפיק ולשדר במשותף מישדרים העוסקים בחדשות המתייחסות לאותם אזורים או בנושאים אחרים המיוחדים לאותם אזורים, אם שוכנעה שיש חשיבות בקיומם של מישדרים כאמור, וכן כי השידור המשותף עשוי לתרום לאיכות, לגיוון ולהגדלת כמות המישדרים בעניני אותם אזורים, והכל בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ה)}} המועצה רשאית לתת היתר כאמור בסעיף קטן (ד) גם לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים שהוענקו לו שני רישיונות או יותר.
{{ח:תת|(ו)}} בקיום שידורים לפי סעיף זה יפעל בעל רישיון כללי לשידורי כבלים בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ו1)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו2)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו3)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו4)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ו5)}} {{ח:הערה|(פקע).}}
{{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה, ”אזור“ – שטח גאוגרפי שגבולותיו נקבעו בכללים על ידי המועצה; המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים לשדר שידורים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג), ביותר מתחום אזור אחד.

{{ח:סעיף|6כ1|אישור ערוצים משותפים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ט, תשס״א־2, תשס״ז־4, תשע״א־3, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעלי רישיונות כלליים לשידורי כבלים, כולם או מי מהם, המבקשים לשדר מישדרים בנושאים או בתחומים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|בסעיף 6יט2(א)}}, כולם או מקצתם, במתכונת של ערוץ משותף, יפנו למועצה בבקשה לעשות כן, באחת מהדרכים האלה או בשתיהן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ שיופק בידי מפיק ערוץ, שיהיה רשאי לשדרו אל מוקדי השידור העומדים לרשות בעלי הרישיונות האמורים, או למסרו להם בדרך אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ שיופק בידי בעלי הרישיונות האמורים, כולם או מי מהם, במישרין או בעקיפין, בעצמם או בשיתוף עם אחר, ובלבד שמספר הערוצים כאמור לא יעלה על שתי חמישיות ממספר הערוצים העצמיים של כל בעל רישיון כאמור; החלטת המועצה לאשר שיעור הנמוך משתי החמישיות כאמור תינתן מטעמים מיוחדים, הקשורים למדיניות המועצה בתחומים שבסמכותה.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית לאשר בקשה לפי סעיף קטן (א), לדחותה או להתנות את אישורה בתנאים נוספים שתקבע, לרבות לעניין סוגי הערוצים ומספר הערוצים שיופקו לפי סעיף קטן (א); אין במתן אישור לפי סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובותיו או מזכויותיו של בעל רישיון לשידורי כבלים לפי חוק זה או לפי תנאי הרישיון; המועצה רשאית לשנות מהחלטותיה לפי סעיף זה, לצורך השגת המטרות האמורות בסעיף קטן (ג), לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין סעיף זה ובכלל זה רשאית היא, מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידורים לציבור או לחלק ממנו, לגיוון השידורים ולעידוד ההפקה המקומית, לקבוע הגבלות על החזקת אמצעי שליטה בידי כל אדם לרבות מי שמשדר שידורים לפי כל דין.
{{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית לקבוע בכללים הגבלות על מספר הערוצים המשותפים המופקים בידי מפיק ערוץ, לבדו או יחד עם אחרים, לרבות הגבלות כאמור על מי שמחזיק באמצעי שליטה במפיק ערוץ.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – למעט בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורים לפי דרישה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקה“ – לרבות הפקה, רכישה ועריכה של מישדרים לערוץ, הפקת קטעי קישור, וכן ביצוע הפעולות הכרוכות בהבאתו של ערוץ לשידור;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ עצמי“ – ערוץ המשודר על ידי בעל רישיון לשידורים, המופק בעיקר בעבור הציבור בישראל או חלק ממנו, למעט ערוץ של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים, ערוץ המשודר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כא|סעיף 6כא(א)}}, ערוץ קהילתי, ערוץ מקומי, ערוץ שהפקתו בעבור הציבור בישראל מתבטאת בהוספת תרגום, דיבוב או קדימונים בלבד, ערוץ מידע, או ערוץ אחר שקבעה המועצה לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ערוץ משותף“ – ערוץ עצמי המשודר על ידי יותר מבעל רישיון לשידורים אחד או ערוץ עצמי המשודר למחצית או יותר מכלל המנויים של כלל בעלי הרישיונות לשידורים.

{{ח:סעיף|6כ2|שידורי חדשות שאינם אזוריים|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־2, תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל ענין“ ו”החזקה“ – {{ח:הערה|(נמחקו);}}
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מפיק חדשות עצמאי“ – מי שקיבל רשיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד);
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות“ – משדר ערוץ ייעודי, שקיבל רשיון שידור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|סעיף 6לד1}}, לשדר חדשות ותכניות בעניני היום;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(בוטלה).}}
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1(א)}} ונוסף עליהן, רשאית המועצה לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום שאינם נוגעים לאזור הרישיון בלבד, בין במתכונת של ערוץ נפרד ובין במתכונת של מהדורות המשולבות בערוצים עצמיים של בעל הרישיון (בסעיף זה – שידורי חדשות כלליים), ובלבד שנתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי החדשות הכלליים יופקו וייערכו לשידור בידי מפיק חדשות עצמאי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} התקשרות של מפיק חדשות עצמאי עם בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – ההתקשרות) תובא לאישורה המוקדם של המועצה; לא תאשר המועצה את ההתקשרות אלא אם כן שוכנעה כי יש בתנאי ההתקשרות כדי להבטיח את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם, וכן כי אין בהתקשרות כאמור כדי לפגוע בתחרות בתחום השידורים לציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בלי לגרוע מכלליות האמור, המועצה רשאית להתנות את מתן האישור בתנאים, לרבות בכך שהתמורה הכספית של ההתקשרות תבטיח, להנחת דעתה של המועצה, את עצמאותו של מפיק החדשות העצמאי, את מהימנות שידוריו ואת רמת ההפקה הנאותה שלהם; קבעה המועצה כאמור, לא תפחת התמורה הכספית של ההתקשרות אלא באישור מוקדם של המועצה;
{{ח:תתתת|(ג)}} המועצה לא תאשר את ההתקשרות אלא ברוב חבריה ובו לפחות מחצית מנציגי הציבור לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב(ב)(2)}}, ולאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, בהתאם לכללים שתקבע;
{{ח:תתת|(3)}} מפיק חדשות עצמאי לא יפלה בתנאי ההתקשרות בין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או בעל רשיון לשידורי לווין לבין בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אחר או בעל רשיון לשידורי לווין אחר; בלי לגרוע מהאמור, מפיק חדשות עצמאי יקבע מחיר אחיד לכל המתקשרים עמו, אשר ישמש בסיס לחישוב התמורה הכספית של ההתקשרות לפי מספר מנוייהם;
{{ח:תתת|(4)}} מפיק חדשות עצמאי לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה או תשלום כלשהם בקשר עם שידורי החדשות, זולת מבעל הרישיון ובהתאם לתנאי ההתקשרות; אין באמור כדי למעט מזכותו של מפיק חדשות עצמאי למכור את משדרי החדשות לגורם המשדר חדשות בטלוויזיה, בישראל או מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(5)}} התקשר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים עם מפיק חדשות עצמאי להעברת שידורי חדשות כלליים במתכונת שאושרה, יעביר בעל הרישיון את שידורי החדשות באותה מתכונת, העברה מלאה וללא קטיעה, עריכה או עיכוב.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רשיון להפיק חדשות, כמפיק חדשות עצמאי, למבקש שהתקיימו בו כל אלה (בסעיף זה – המבקש):
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה הרשומה בישראל ומרכז עסקיה בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל החברה הוא אזרח ישראלי ותושב בה;
{{ח:תתת|(3)}} רוב הדירקטורים של החברה הם אזרחים ישראליים ותושבים בה;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל החברה ישמש עורך ראשי של כל שידורי החדשות הכלליים שלה;
{{ח:תתת|(5)}} מי מן המפורטים להלן, וכל מי שהמפורטים להלן הם בעלי שליטה בו, אינו בעל ענין או בעל שליטה במבקש:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רישיון כללי לשידורי כבלים כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעל רשיון לשידורי לווין, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל רשיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ב1)}} בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}} (להלן – חוק הרשות השניה), לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל ענין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוראות פסקה (1) לא יחולו על מבקש שבעל ענין בו הוא בעל ענין בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}}, והוא יהיה רשאי להחזיק עד 24% מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש, ובלבד שהוא אינו בעל שליטה במבקש, אינו בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה}} אינו בעל ענין בבעל רישיון לשידורים או אינו בעל ענין בבעל רשיון כללי לפי חוק זה;
{{ח:תתתת|(ד)|(1)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור לרבות מי שהוא בעל ענין או בעל שליטה בהם;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי העיתון האמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתתת|(ה)|(1)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו, ואינו משדר ערוץ חדשות;
{{ח:תתתתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), רשאית המועצה לתת רשיון למבקש אם הוכח להנחת דעתה כי מי שמשדר חדשות כאמור בפסקה (1) אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי הענין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור ואינו בעל שליטה במבקש;
{{ח:תתת|(6)}} המבקש אינו כלול בין מי שאינם רשאים להשתתף במכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) עד (4) לחוק הרשות השניה}};
{{ח:תתת|(7)}} השליטה או אמצעי השליטה במבקש לא יוחזקו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה; אולם השר רשאי לקבוע שיעור של אמצעי שליטה מסוג כלשהו שרשאי להחזיק בהם מי שאינו אזרח ישראלי או תושב בה, ובלבד ששיעור זה לא יעלה על שליש מאמצעי השליטה מאותו סוג.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} לא יינתן רשיון לפי סעיף קטן (ג), אם לדעת המועצה:
{{ח:תתתת|(א)}} מתן הרשיון עלול להיות נוגד את טובת הציבור;
{{ח:תתתת|(ב)}} מתן הרשיון עלול להוות סיכון לביטחון המדינה או לשלום הציבור;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש הוא אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תתתתת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תתתתת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תתתתת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תתתתת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור;
{{ח:תתתת}} והכל אם לדעת המועצה עלול המבקש להשתמש בשידורי החדשות הכלליים לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של הגופים האמורים.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה תנמק בכתב החלטה שלא לתת רשיון מן הטעם האמור בפסקה (1)(א).
{{ח:תת|(ה)}} מפיק חדשות עצמאי יקיים שידורי חדשות מדויקים, מהימנים ומאוזנים, ולא יבוטאו בהם עמדותיהם ודעותיהם הפרטיות של מנהליו, עובדיו ובעלי מניותיו, או של מנהלי בעל הרשיון, עובדיו ובעלי מניותיו.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על מפיק חדשות עצמאי כללים שקבעה לפי חוק זה וכן רשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידורי חדשות כלליים; בלי לגרוע מהאמור, רשאית המועצה לקבוע הוראות בדבר:
{{ח:תתת|(1)}} הליכים למתן רשיון שידור כמפיק חדשות עצמאי ולביטולו;
{{ח:תתת|(2)}} חובותיו של מפיק חדשות עצמאי לדווח למועצה ואופן הדיווח;
{{ח:תתת|(3)}} חובתו של מפיק חדשות עצמאי לתעד ולשמור את שידוריו.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיפים 6ח(ב)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}} {{ח:פנימי|סעיף 6מב|ו־6מב}} יחולו על מפיק חדשות עצמאי, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ח)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד של תאגיד שהוא מפיק חדשות עצמאי לגרוע מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ט)|(1)}} על משדר ערוץ חדשות יחולו הוראות סעיף זה, ואולם לא יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כד|סעיף 6כד}}; המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות לענין הפרדתם של שידורי חדשות משידורי הפרסומת.
{{ח:תתת|(2)}} המועצה רשאית לתת למשדר ערוץ חדשות רשיון להפקת חדשות כמפיק חדשות עצמאי, ואם עשתה כן ועל אף האמור בפסקה (1), יחולו עליו, בכל הנוגע לשידוריו כאמור, הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ח).

{{ח:סעיף|6כ3|שידורי חדשות בין־&lt;wbr&gt;לאומיים שמקורם בישראל|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ – משדר ערוץ חדשות בין־לאומי שקיבל רישיון מהמועצה לפי סעיף קטן (ג);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – מי שמשדר חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים בעיקרם לשידור מחוץ לישראל, בשפה שאינה עברית ושאינם מלווים בכתוביות בעברית, והוא תאגיד הרשום בישראל ואם אינו תאגיד רשום כאמור – שידוריו הופקו ונערכו, כולם או חלק ניכר מהם, בישראל.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6כ|בסעיפים 6כ(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|ו־6כ2}}, המועצה רשאית לאשר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר למנוייו את שידוריו של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובלבד שהתקיימו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(2) עד (5)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“ ובמקום ”מפיק החדשות העצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ החדשות הבין־לאומי“.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לתת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:תתת|(2)}} התקיימו בו התנאים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(4), (5)(ג) עד (ה) ו־(6)}}, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(3)}} מרב הזיקות שלו אינן לישראל בהתאם לכללים שקבעה המועצה לפי סעיף קטן (ז)(1).
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי רישיון לפי סעיף קטן (ג) אם לדעת המועצה התקיימה לגביו אחת או יותר מהעילות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ד)(1)}}, בשינויים המחויבים, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ה)}} על בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה) ו־(ז)}}, בשינוי זה: במקום ”מפיק חדשות עצמאי“ יקראו ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“.
{{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לא יפלה, בתנאי ההתקשרות ובתנאים לעניין העברת השידורים, בין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לבעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי אחר.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה תקבע כללים כדי להבטיח –
{{ח:תתת|(1)}} שמרב הזיקות של משדר ערוץ חדשות בין־לאומי אינן לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} את קיום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ה)}} על ידי בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי או מבקש רישיון כאמור שבעל שליטה או בעל עניין בו הוא אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ג)(5)(א) או (ב)}}.
{{ח:תת|(ח)}} המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, ובכלל זה לעניין הליכים למתן רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ולביטולו ולעניין חובותיו של בעל רישיון כאמור לדווח למועצה ואופן הדיווח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק, מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}.}}

{{ח:סעיף|6כא|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, העברה מלאה, בזמן אמיתי, ללא כל קטיעה או עריכה, את שידורי הרדיו באפנון תדר ואת שידורי הטלוויזיה המשודרים לפי כל חוק לציבור בישראל והניתנים לקליטה מהאויר למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרישיונו כאמור בשידור קרקעי או בשידור לווייני, למעט בשידור מוצפן שקליטתו מותנית בתשלום; המועצה רשאית לקבוע בכללים טעמים מיוחדים שבשלהם יהא בעל רישיון כללי לשידורי כבלים פטור מהחובה האמורה.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים אינו חייב, בשל העברה כאמור בסעיף קטן (א), בתשלום כלשהו למי שמשדר את השידור המקורי ולבעלי זכויות היוצרים וזכויות המבצעים בשידורים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר שידורים שמקורם מחוץ לישראל, לרבות שידורים מלווינים, בהתאם לכללים שתקבע המועצה לענין זה.

{{ח:סעיף|6כא1|אפיקי שידור והוראות מיוחדות לעניין אפיקים 10 ו־&lt;wbr&gt;22|תיקון: תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אפיק קיים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה“, ”בעל רישיון לשידורי טלוויזיה“, ”ערוץ 2“, ”הערוץ השלישי“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301253.pdf|תיקון מס׳ 33}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המועצות“ – המועצה ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות המועצה לפי חוק זה, רשאית המועצה להורות לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים בדבר האפיקים שבהם ישודרו כל אחד מהשידורים המפורטים להלן, ורשאית היא להורות לו, מטעמים המצדיקים זאת, להעביר כל אחד מאותם שידורים לאפיק אחר:
{{ח:תתת|(1)}} שידורי הטלוויזיה שמשדר תאגיד השידור הישראלי לפי {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע״ד–2014}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של השר הממונה על ביצוע {{ח:חיצוני|חוק השידור הציבורי הישראלי|החוק האמור}};
{{ח:תתת|(2)}} שידורי ערוץ הכנסת כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}}; ואולם העברת השידורים האמורים לאפיק אחר טעונה אישור של יושב ראש הכנסת;
{{ח:תתת|(3)}} שידורי הטלוויזיה שמשדרים בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(5)}} שידוריו של בעל רישיון מיוחד לשידורי כבלים.
{{ח:תת|(ג)}} בהפעלת סמכויות המועצה לפי חוק זה לגבי האפיקים שבהם ישדר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או לגבי העברת שידורים לאפיק אחר, לא תתיר המועצה להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורי ערוץ המשדר פרסומות המיועדות לציבור בישראל, שידורי ערוץ ששידוריו הם שידורי חדשות ותכניות בענייני היום המיועדים לציבור בישראל, או שידורי ערוץ בעלי מאפיינים אחרים ככל שהורה עליהם השר לאחר התייעצות עם המועצות, וזאת בתקופות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין אפיק 10 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור; ואולם ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}} – בתקופה שתחילתה במועד שבו הפסיק בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש כאמור באפיק 10, וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין אפיק 22 – בתקופה שתחילתה במועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2 וסיומה בתום שלוש שנים מהמועד האמור.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר להורות למועצה כי בתקופה האמורה בפסקה (1) או (2) של אותו סעיף קטן, לפי העניין, או בחלק ממנה, לא תתיר לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים להעביר או לשדר באפיק 10 או 22 שידורים של ערוץ כלשהו.
{{ח:תת|(ה)}} חלפה התקופה האמורה בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, רשאי השר להורות למועצה כי לא תתיר להעביר או לשדר באפיק 10 או 22, שידורי ערוץ המשדר שידורים מהסוגים המפורטים ברישה לסעיף קטן (ג), כולם או חלקם, לתקופה נוספת, והכל כפי שיורה.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצות, רשאי להורות, לא יאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011), על רשימה של חמישה אפיקים רצופים המיועדים להעברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה, בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים (בסעיף זה – רשימת האפיקים הראשונה).
{{ח:תתת|(2)}} העביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה בכל האפיקים שנקבעו ברשימת האפיקים הראשונה, יורו המועצות על אפיק נוסף או על רשימה נוספת של אפיקים רצופים, ככל האפשר במספרים עוקבים לרשימת האפיקים הראשונה, לצורך העברת שידוריהם של בעלי רישיון לשידורי טלוויזיה נוספים; המועצות יורו כאמור על אפיקים נוספים, ככל שיידרש.
{{ח:תתת|(3)}} המועצות רשאיות לשנות את רשימות האפיקים האמורות בפסקאות (1) ו־(2), מטעמים המצדיקים זאת; רשימות האפיקים שיורו עליהן השר והמועצות, לפי העניין, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ובאתר האינטרנט של הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.
{{ח:תתת|(4)}} לא הסכימו ביניהן המועצות לעניין האפיקים כאמור בפסקה (2) או (3), יחליט על כך השר.
{{ח:תתת|(5)}} באפיקים או ברשימות האפיקים כאמור בפסקאות (1) עד (3) לא ייכללו, בתקופה שתחילתה במועד הקובע וסיומה כמפורט להלן, אפיקים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} אפיק 22 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותרו עוד בעלי זיכיונות לשידורי טלוויזיה בערוץ 2;
{{ח:תתתת|(ב)}} אפיק 10 – בתום שלוש שנים מהמועד שבו לא נותר עוד בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השלישי או מהמועד שבו הפסיק בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק 10, ככל שהתיר השר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה להמשיך לעשות שימוש באפיק 10 לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ה|סעיף 71ה(ח) לחוק הרשות השנייה}}.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} האפיק שאינו אפיק קיים, שבו יועברו שידוריו של בעל רישיון לשידורי טלוויזיה על ידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, ייקבע באופן המפורט {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|בסעיף 37ד(ב) לחוק הרשות השנייה}}, מתוך רשימות האפיקים האמורות בסעיף קטן (ו); המועצות רשאיות להעביר לאפיק אחר שידורים כאמור, מטעמים המצדיקים זאת, ובלבד שהאפיק האחר שייקבע יהיה אף הוא מתוך רשימות האפיקים האמורות.
{{ח:תתת|(2)}} הותר לבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לעשות שימוש באפיק, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 37ד|סעיף 37ד לחוק הרשות השנייה}}, תורה המועצה לבעל רישיון כללי לשידורי כבלים על הפסקת השימוש באותו אפיק עד למועד שתודיע לו עליו, במטרה לאפשר את תחילת שידוריו של בעל הרישיון לשידורי טלוויזיה כאמור, באותו אפיק.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים יעביר, במשך עשר שנים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, את שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר או רישיון זעיר ייעודי באפיק שבו הועברו שידוריו כמשדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, אלא אם כן הוסכם ביניהם אחרת;
{{ח:תתת|(2)}} שידר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ערוץ בהתאם להסכם עם גוף שהוא עמותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}, או חברה שנרשמה כחברה לתועלת הציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, וקיבל הגוף האמור רישיון לשדר כבעל רישיון זעיר, ימשיך בעל הרישיון הכללי להעביר את שידורי בעל הרישיון הזעיר האמור באפיק שבו הועברו שידוריו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, והוראות ההסכם ימשיכו לחול, והכול לתקופה שעד תום שנה מתום תקופת ההסכם;
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון זעיר“, ”בעל רישיון זעיר ייעודי“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6כב|שידורים במקרי חירום|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} במקרי חירום או מטעמים של בטחון המדינה רשאי השר להורות לבעל רישיון לשידורי כבלים לשדר הודעות מטעם הממשלה, המשטרה, המטה הכללי של צבא ההגנה לישראל וראש הג״א.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ו|סימן ו׳: שידורי טלויזיה באמצעות לווין {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ח}}

{{ח:סעיף|6כג||תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ז|סימן ז׳: סייגים לשידורים|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6כד|איסור פרסומת|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא יכלול פרסומת בשידוריו.
{{ח:תת|(ב)}} בתום חמש שנים מיום תחילתו של {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצה ובאישור הממשלה והועדה, להתיר שידורי פרסומת בידי בעל רישיון לשידורי כבלים; בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר פרסומת כאמור אלא במועד, בתנאים ובאופן שתקבע המועצה בכללים.

{{ח:סעיף|6כד1|עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים|תיקון: תשס״ח־4, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר בערוץ המופק בעיקר עבור הציבור בישראל, תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר שקבעה המועצה בכללים, בעוצמת קול העולה על טווח עוצמת הקול המקובל במישדר שאינו תשדיר פרסומת, קדימון או שידור מסוג אחר כאמור, כפי שקבעה המועצה בכללים; בסעיף זה, ”קדימון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3)}}, לרבות קדימון צולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6לד1|באותו סעיף}}.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים), התשע״ט–2019}}.}}

{{ח:סעיף|6כה|שידורים אסורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשס״ב־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לשידורי כבלים לא ישדר שידורים –
{{ח:תת|(1)}} שהם סרטים או מחזות שהמועצה לביקורת סרטים ומחזות, כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת סרטי הראינוע|בפקודת סרטי הראינוע}}, לא אישרה את הצגתם על פי כל דין;
{{ח:תת|(2)}} שיש בהם חומר תועבה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק העונשין|בחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובכלל זה מישדרים שענינם אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול;
{{ח:תתת|(2)}} הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין;
{{ח:תתת|(3)}} הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני;
{{ח:תת}} והכל כשהמישדרים המנויים בפסקאות משנה (1) עד (3) אינם, באופן מובהק, בעלי ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות הענין, את שידורם;
{{ח:תת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(3)}} שהם תעמולה מפלגתית;
{{ח:תת|(4)}} שיש בהם הסתה גזענית או לאומנית;
{{ח:תת|(5)}} שיש בהם משום הפרת זכות יוצרים או זכות מבצעים על פי כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳: הנחת כבלים ופעולות אחרות במקרקעין {{ח:הערה|(הכותרת נמחקה)}}|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|6כו||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 17א|כסעיף 17א}}).}}

{{ח:סעיף|6כז||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6כח||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21א|כסעיף 21א}}).}}

{{ח:סעיף|6כט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ב|כסעיף 21ב}}).}}

{{ח:סעיף|6ל||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(סומן מחדש {{ח:פנימי|סעיף 21ג|כסעיף 21ג}}).}}

{{ח:סעיף|6לא||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לב||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לג||תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן ט|סימן ט׳: העברת שידורים וערוצים ייעודיים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}

{{ח:סעיף|6לד|העברת שידורים|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ד, תש״ע־2, תשע״ג־3, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים, יעביר בעל רישיון כללי לשידורי כבלים את שידוריו של בעל הרישיון המיוחד לשידורי כבלים, במוקד השידור העומד לרשותו, ולצורך כך רשאי השר ליתן הוראות לכל בעל רישיון כפי שימצא לנכון, ובלבד שהקיבולת המיועדת לשידורים שתעמוד לרשותו של בעל הרישיון הכללי לשידורי כבלים, לא תפחת מחמש שישיות.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בעד שימוש כאמור בסעיף קטן (א), ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו ניתנים לקליטה מהאוויר, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} בשינויים המחויבים; על החלטת השר ניתן לערער בפני בית משפט מוסמך; החלטת השר תינתן בתוך זמן סביר שלא יעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}} ששידוריו אינם ניתנים לקליטה מהאוויר יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות סעיף זה.
{{ח:ת}} הוראת סעיף קטן (א) באה להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|6לד1|רישיון למשדר ערוץ ייעודי|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ז, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(א1)}} נתנה המועצה רישיון מיוחד לשידורי כבלים למשדר ערוץ ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), יוארך תוקף הרישיון עד יום כ״ג בטבת התשע״ט (31 בדצמבר 2018) או עד מועד אחר שנקבע ברישיון, לפי המאוחר.
{{ח:תת|(ב)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור מישדרים לציבור, תקבע המועצה במכרז לפי סעיף קטן (א) תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של זכויות במשדר הערוץ הייעודי, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ ייעודי, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע בתנאי המכרז הוראות, תנאים והגבלות בדבר מימון שידוריו של משדר ערוץ ייעודי בדרכים שאינן שידורי פרסומת; היה משדר הערוץ הייעודי רשאי לממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת ובאמצעות דרכי מימון נוספות, יובאו דרכי המימון הנוספות גם הן לאישור הממשלה והועדה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6לד|בסעיף 6לד(א3)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת, תקבע המועצה במכרז ובכללים תנאים והגבלות בדבר שידורי הערוץ הייעודי לפי סעיף זה, שיבטיחו כי בשידורי הערוץ הייעודי יינתן מענה הולם לייעוד המיוחד שנקבע או למאפיינים המיוחדים לערוץ זה, ובכלל זה כי השידורים בחלקם, ובשיעור שלא יפחת מ־20% מהם, יהיו מהפקה מקומית; המועצה, באישור הועדה, רשאית לקבוע שיעור נמוך יותר להפקות מקומיות אם נוכחה כי קיימות נסיבות מיוחדות לעשות כן, או שטיבו של הערוץ או מהותו מחייבים לעשות כן.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} בערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת שקהל היעד שלו נבדל בשפתו, תקבע המועצה במכרז תנאים שיבטיחו כי בהצעת הזוכה שייבחר יהיו כל השידורים, לרבות שידורי הפרסומת, בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות.
{{ח:תתת|(2)}} מחצית לפחות מן השידורים כאמור בפסקה (1), למעט שידורי הפרסומת, יהיו בשפת הערוץ הייעודי, בדיבור או בדיבוב, ובכללם מחצית לפחות מן השידורים בשעות צפיית שיא.
{{ח:תת|(ו)}} המועצה רשאית להחיל על משדר ערוץ ייעודי כללים שקבעה לגבי בעל רישיון לשידורי כבלים, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים לענין שידוריו של משדר ערוץ ייעודי דרך כלל או למשדר ערוץ ייעודי מסוים, ובכלל זה כי השידורים יהיו בחלקם מהפקה מקומית.
{{ח:תת|(ז)}} המועצה רשאית לקבוע, לגבי ערוץ ייעודי הממומן באמצעות שידורי פרסומת – כללים נוספים או אחרים, לרבות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרדת שידורי פרסומת ממישדר שאינו פרסומת ומיקומם של שידורי פרסומת במסגרת מישדר שאינו פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} איסור העדפת מפרסם רק בשל כך ששידור הפרסומת שלו הופק בידי משדר הערוץ הייעודי או מי מטעמו;
{{ח:תתת|(3)}} זמן שידור מרבי לשידורי פרסומת וכן לשידורי קדימון או לשידורי קדימון צולב שרשאי משדר ערוץ ייעודי להקצות בכל שעת שידור; לענין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ – מישדר המוסר מידע על האפיק שבו הוא משודר או על מישדרים אחרים באפיק זה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קדימון צולב“ – מישדר המוסר מידע על אפיק אחר או על מישדרים בו;
{{ח:תתת|(4)}} הגבלה על מכירת זמן שידור פרסומת לאדם אחד;
{{ח:תתת|(5)}} שידורי פרסומת אסורים וכן נושאים האסורים לשידור כשידורי פרסומת, דרך כלל, בנסיבות מסוימות או בשל היותם פוגעים בטעם הטוב או ברגשות הציבור, לרבות ברגשות ציבור היעד;
{{ח:תתת|(6)}} מתכונת של שידורי פרסומת ודרך הצגתם;
{{ח:תתת|(7)}} עיתוים של שידורי הפרסומת במסגרת המישדרים, משך הזמן המרבי לכל שידור כאמור, ומרווח הזמן בין שידורי פרסומת שונים, תוך מגמה לשדר את שידורי הפרסומת במרוכז;
{{ח:תתת|(8)}} סוגי המישדרים שניתן להפסיק את מהלך שידורם לצורך שידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(9)}} סייגים בדבר שידור פרסומת אגב, פרסומת סמויה או פרסומת בלתי מודעת;
{{ח:תתת|(10)}} סייגים שיחולו על בעלי משרות במשדר ערוץ ייעודי או בבעל רשיון בדבר השתתפותם בשידורי פרסומת;
{{ח:תתת|(11)}} סייגים בדבר פרסום מוצרים ושירותים, בין לפי נושאים ובין דרך כלל, מחיריהם ואופן ההשוואה ביניהם, תוך מגמה להבטיח שידור מידע מהימן ותחרות הוגנת;
{{ח:תתת|(12)}} סייגים בדבר פרסומת המכוונת לילדים, לרבות דרך הצגתה ושעות שידורה;
{{ח:תתת|(13)}} סייגים בדבר השתתפות ילדים בשידור פרסומת;
{{ח:תתת|(14)}} סייגים בדבר שידור פרסומת שלא מהפקה מקומית; בפסקה זו, יראו בשידור פרסומת כאילו הוא תכנית טלויזיה, לענין ההגדרה ”הפקה מקומית“;
{{ח:תתת|(15)}} סייגים בדבר שימוש בגוף אדם, באופן הפוגע בכבוד האדם;
{{ח:תתת|(16)}} קבלת אישור מוקדם להעתקי תמלילים ולסרטים של שידורי פרסומת וכן התניית השידורים או התניית אישור שידורם בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ח)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין ההליכים לעריכת מכרז לבחירת משדר ערוץ ייעודי לפי סעיף קטן (א), דרכי הגשתן של הצעות למכרז והטיפול בהן, הדרכים והמועדים למסירת מידע בדבר תוצאות המכרז וכן ההליך להענקת רשיון.
{{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6יא|סעיפים 6יא}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|ו־6יב}} יחולו על משדר ערוץ ייעודי בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(י)}} השר יקבע, בהסכמת שר האוצר, את שיעורי התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שקיבלו רשיון לפי סעיף זה בהתחשב, בין היתר, בסוג הערוץ הייעודי, דרכי מימונו ואופי שידוריו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי), התשס״ד–2004}}.}}

{{ח:סעיף|6לד2||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״א־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לד3||תיקון: תשס״א־2, תשע״א־3, ק״ת תשע״ו, תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6לה||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ב1 סימן י|סימן י׳: שונות|תיקון: תשמ״ו־2}}

{{ח:סעיף|6לו|השימוש בהכנסות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ו־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לשידורי כבלים ישלם דמי רישיון, תמלוגים ותשלומים אחרים, בשיעור שיקבע השר בתקנות, לאחר התייעצות במועצה.
{{ח:תת|(ב)}} דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומים אחרים כאמור, ישמשו לכיסוי ההוצאות הדרושות לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, לרבות לקיום מישדרים קהילתיים ולעידוד הפקות מקומיות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}} {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|ו־6ה1}}; עודף הכנסות על הוצאות יופקד באוצר המדינה; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי ליתן הוראות לצורך ביצוע סעיף קטן זה.

{{ח:סעיף|6לז|עונשין|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ח, תשמ״ט, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ב־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה(1), (2), (3) ו־(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 8,913,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ג|סעיף 6ג}}, דינו – מאסר שנה.
{{ח:תת|(ג)}} המונע או המעכב ביצוע שידורים או המפריע לביצועם, בכל דרך שהיא, דינו – מאסר שלוש שנים.
{{ח:תת|(ד)}} המפריע לבעל רישיון לשידורי כבלים או לשלוחיו, בעצמו או על ידי אחרים, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בבדיקתו או בתיקונו של מוקד שידור, הנעשים כדין, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, ובהפרעה נמשכת – קנס נוסף בשיעור המרבי הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק האמור}}, לכל יום שבו היא נמשכת.
{{ח:תת|(ה)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר להניח שאדם ביצע את אחת הפעולות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|בסעיף 6ז(א) או (ב)}} בלי שקיבל רישיון מתאים לכך, יצווה על תפיסת המכשירים והציוד, שבהם או שבאמצעותם נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ו)}} האמור בסעיף קטן (ה) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
{{ח:תת|(ז)}} מבלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ד|פרק ד׳ לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, המסייע להתקנה, להפעלה או לקיומם של שידורים או המסייע להתקנה או להפעלה של מוקד שידור כשהוא יודע, או שבנסיבות הענין היה עליו לדעת, כי אינם משודרים כדין ושלא ניתן לגביהם רישיון לפי חוק זה או שלא ניתן לגביהם היתר לפי כל דין, דינו מאסר ששה חדשים או קנס 1,068,000 שקלים חדשים (להלן – ”מוקד שידור אסור“ או ”שידורים אסורים“, לפי הענין).
{{ח:תת|(ח)}} לענין סעיף קטן (ז), ”סיוע“ –
{{ח:תתת|(1)}} השתתפות בשידורים אסורים, לרבות קריאה, דיבור שלא מן הכתב, נגינה ומשחק, או השתתפות בהקלטה לשם שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הספקת משדרים לתכניות לשידורים אסורים, לרבות הספקת תקליטים, סרטי קולנוע וטלויזיה, סרטי הקלטה מגנטיים וקוליים, וכן כתיבת יצירה לצרכי שידורים כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הספקת חדשות, ידיעות או תשדירי פרסומת לשידורים אסורים או למוקד שידור אסור, הזמנתם או תשלום בעדם;
{{ח:תתת|(4)}} ניהול עסק שנועד לאפשר שידורים אסורים, לרבות סיוע בניהול עסק כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} מימון פעולות ושידורים במוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(6)}} עזרה טכנית למוקד שידור אסור, להפעלתה ולקיום שידורים אסורים;
{{ח:תתת|(7)}} תיווך בין מפעיל שידורים אסורים, הבעלים או המחזיק של מוקד שידור אסור, לבין ספקי חדשות או ידיעות או אנשים העוסקים בפרסומת או המעונינים בפרסומת;
{{ח:תתת|(8)}} העסקת אדם בצוות של מוקד שידור אסור;
{{ח:תתת|(9)}} ייצוג או תיווך של מפעיל מוקד שידור אסור, בעליו או מחזיקו לפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (8);
{{ח:תתת|(10)}} הרשאה לשימוש בחצרים לשידורי מוקד שידור אסור.
{{ח:תת|(ט)}} נכלל תשדיר פרסומת בשידורים אסורים, ומבלי לגרוע מאחריות כל אדם לשידור תשדיר פרסומת כאמור, תהיה זו ראיה לכאורה כי התשדיר סופק, הוזמן או שולם בידי מי שתוכן התשדיר עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, זולת אם הוכיח את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נקט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את שידורו של התשדיר;
{{ח:תתת|(2)}} התשדיר שודר שלא בידיעתו.
{{ח:תת|(י)}} לענין סעיף קטן (ח)(3) ולענין סעיף קטן (ט), ”תשדיר פרסומת“, לרבות שידורים הממומנים בידי מפלגה או גופים אחרים ותעמולת בחירות.
{{ח:תת|(יא)}} לענין סעיף זה, ”מוקד שידור“ – לרבות מיתקן שידור לוויני כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}}.

{{ח:סעיף|6לח|תקנות וכללים|תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} תקנות לפי {{ח:פנימי|פרק ב1|פרק זה}}, טעונות אישור הועדה.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בנושא שיגדיר בדרישתו; לא קבעה המועצה כללים כאמור תוך ששים ימים מיום הדרישה, רשאי השר לקבוע כללים במקומה.

{{ח:סעיף|6לח1|חיוב מכוח החלטת המועצה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} החלטה שקיבלה המועצה בהתאם לסמכויותיה, בענין הנוגע לבעל רישיון לשידורי כבלים, ושלא פורסמה ברשומות, תחייב את בעל הרישיון לאחר שהובאה לידיעתו בכתב.

{{ח:סעיף|6לט||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מ||תיקון: תשמ״ח, תשנ״ו־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|6מא||תיקון: תשמ״ט, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6מב||תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ב2|פרק ב׳2: שידורי טלוויזיה באמצעות לווין|תיקון: תשנ״ח}}

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן א|סימן א׳: רישוי|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6מג|הגדרות|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ב2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, ”בעל ענין“ ו”מפיק ערוץ“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – מי שקיבל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} לשדר שידורי טלוויזיה באמצעות לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ב|סעיף 6ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן שידור לוויני“ – מיתקן או התקן המשדר או המיועד לשדר שידור לוויני;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפיק ערוץ עצמאי“ – מי שמבקש לעשות שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיף 6נב}}, לשם שידור ערוצו באמצעות בעל רשיון לשידורי לווין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד קצה לוויני“ – האמצעים לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, לרבות אמצעים המשמשים להפעלת שירותים דו־כיווניים והידודיים, המותקנים בחצריו של קולט השידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – שידורים המיועדים על פי דין לקליטה ברחבי המדינה בפריסה ארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור לוויני“ – הזנת מיתקן שידור לוויני בשידורי טלוויזיה המיועדים לציבור, לרבות באמצעות אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים המיועדים לציבור, לרבות שירותים דו־כיווניים והידודיים המשודרים בצופן באמצעות לווין והמיועדים לקליטה ישירה, מפוענחת, למנויים, בין בערוץ אחד ובין במערכת רבת ערוצים.

{{ח:סעיף|6מד|חובת רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”שידורי טלוויזיה באמצעות לווין“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}} ולרבות שידורי טלוויזיה באמצעות לווין שאינם משודרים בצופן או שהינם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, בין אם הוא מנוי ובין אם לאו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישדר אדם בישראל שידורי טלוויזיה באמצעות לווין, הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין.
{{ח:תת|(ג)}} אזרח ישראלי או תושב ישראל לא ישדר מחוץ לישראל, שידורי טלוויזיה באמצעות לווין הנקלטים בישראל והמיועדים בעיקרם לציבור בישראל או לחלק ממנו, אלא אם כן קיבל רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}} או שהוא רשאי לעשות כן לפי כל דין; לענין זה, ”אזרח ישראלי“ – לרבות תאגיד הרשום בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} לא יתקין, לא יפעיל ולא יקיים אדם מיתקן שידור לוויני, אלא אם כן קיבל לכך רשיון מאת השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} ובהתאם לתנאיו.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|6מה|שידורים המיועדים בעיקרם לישראל|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 6מד|סעיפים קטנים 6מד(ב) ו־(ג)}} –
{{ח:תת|(1)}} שידורים שמחציתם לפחות הם בשפה העברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, שידורים שבשעות צפיית שיא יש בהם דרך כלל שידורים בשפה העברית כאמור, או שידורים הכוללים דרך כלל תשדירי פרסומת למוצרים או לשירותים המשווקים בעיקרם בישראל, חזקה שהם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל;
{{ח:תת|(2)}} שידור לוויני שמקורו בישראל חזקה שהוא מיועד בעיקרו לציבור בישראל, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של השר שהשידורים, על פי מהותם ותוכנם, אינם מיועדים בעיקרם לציבור בישראל.

{{ח:סעיף|6מו|רשיון ומכרז|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לתת רשיון לשידורי לווין למי שהגיש בקשה לרשיון ועמד בתנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מח|סעיף 6מח(א)}}, ורשאי הוא להורות כי רשיון לשידורי לווין יוענק גם בדרך של מכרז; הורה השר כאמור, תהיה המועצה ועדת המכרזים והשר רשאי להעניק רשיון לשידורי לוויי למי שבחרה המועצה במכרז שפרסמה.
{{ח:תת|(ב)}} לבעל רשיון לשידורי לווין לא תינתן בלעדיות לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין, ואולם אם החליט השר ליתן רשיון בדרך של מכרז, רשאי הוא לקבוע בתנאיו תקופה שלא תעלה על 5 שנים שלגביה תינתן בלעדיות לכל מי שיזכה במכרז.

{{ח:סעיף|6מז|כשירות לרשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} לא יתן השר רשיון לשידורי לווין אלא למי שמתקיימים בו לפחות תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא אזרח ישראלי או תושב ישראל, או אם הוא תאגיד רשום בישראל – אמצעי השליטה בו, במישרין או בעקיפין, בשיעור שקבע השר בתקנות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח(ג)}}, מוחזקים בידי אזרח ישראלי או תושב ישראל;
{{ח:תת|(2)}} הוא לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה יש בה כדי למנוע, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קבלת רישיון כאמור, ואם הוא תאגיד – מנהלו או אדם שהוא בעל ענין בתאגיד לא הורשע כאמור.

{{ח:סעיף|6מח|הליכים ותנאים למתן רשיון|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, יקבע תנאים למתן רשיון לשידורי לווין, בין במכרז ובתנאיו, ובין בתקנות, לרבות בנושאים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע תנאים נוספים:
{{ח:תתת|(1)}} מתוך מגמה להביא לריבוי הגורמים המעורבים בשידור משדרים לציבור – תנאים והגבלות בדבר החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה במבקש הרשיון לשידורי לווין, לרבות בידי מי שמשדר שידורים לציבור לפי כל דין או מפיק ערוץ, בעל רשיון למתן שירותי בזק, או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל במישרין או בעקיפין;
{{ח:תתת|(2)}} יכולתו הכספית והארגונית של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} הידע והנסיון המקצועיים העומדים לרשותו של מבקש הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(4)}} מיגוון השידורים והשירותים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין ואפשרויות הבחירה שהוא יציע לציבור;
{{ח:תתת|(5)}} הטכנולוגיה שבה ישתמש מבקש הרשיון לשידורי לווין לצורך שידורים ושירותים שהוא יציע לציבור ודרכי הקליטה והגישה לשידורים ולשירותים אלה;
{{ח:תתת|(6)}} היקף השידורים המוצעים בידי מבקש הרשיון לשידורי לווין שישודרו בעברית, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות, ושעת שידורם, וכן היקף השידורים שמקורם בהפקה מקומית כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק ב1|בפרק ב׳1}};
{{ח:תתת|(7)}} הדרכים למימון שידוריו של מבקש הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את ההליכים למתן הרשיון לשידורי לווין, בין שניתן במכרז ובין שניתן שלא במכרז, לרבות דרכי הגשת הבקשה והטיפול בה, מידע שעל מבקש הרשיון לגלות ומסמכים שעליו להמציא.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|6מט|תנאי הרשיון|תיקון: תשנ״ח, תשע״ז, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע ברשיון לשידורי לווין תנאים, לרבות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6מח|בסעיף 6מח}} ובענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} תקופת הרשיון לשידורי לווין, לרבות הארכתה;
{{ח:תתת|(2)}} מיפרטי ציוד קצה לוויני לרבות בנוגע לטכנולוגיה, לעמידתו בתקינה ולהתאמתו למיפרטי מיתקן השידור הלוויני;
{{ח:תתת|(3)}} מועדים מרביים ולוחות זמנים להתקשרויות של בעל רשיון לשידורי לווין הנדרשות לשם קיום שידוריו, לרבות התקשרויות עם בעלי רשיונות אחרים ועם מפיקי ערוץ;
{{ח:תתת|(4)}} הטלת חובה על בעל רשיון לשידורי לווין להעביר, במסגרת שידוריו, שידורי טלוויזיה ורדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים, כולם או חלקם, למעט שידורי משדר ערוץ נושאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע״ב–2012}}, ולמעט השידורים שמשדר בעל רישיון כללי לשידורים באמצעות תחנות השידור הספרתיות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות|בחוק האמור}}, בהתאם לרשיונו כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} חובת מתן זכות שימוש למפיק ערוץ עצמאי בערוצי הלווין של בעל הרשיון לשידורי לווין, לשם העברת שידוריו;
{{ח:תתת|(6)}} חובותיו של בעל הרשיון לשידורי לווין בכל הנוגע לשירותים שיתן לציבור, לרבות באמצעות ציוד הקצה הלוויני;
{{ח:תתת|(7)}} המחירים המרביים שרשאי בעל הרשיון לשידורי לווין לדרוש ממנוי;
{{ח:תתת|(8)}} ערבויות שעל בעל הרשיון לשידורי לווין להמציא לשם הבטחת מילוי תנאי הרשיון לשידורי לווין ואופן חילוטן.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת הוראות לפי סעיף קטן (א)(4) ו־(5) לעניין בעל רישיון זעיר שלא היה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491148.pdf|החוק המתקן}}, יביא השר בחשבון, בין השאר, את הקיבולת בלוויין שעומדת לרשותו של בעל הרישיון; בסעיף קטן זה,”בעל רישיון זעיר“ ו”החוק המתקן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6מט1|העברת שידורים ארציים על פי חובה|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״א־2, תשע״ד־3, ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ה־2, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל השר חובה על בעל רשיון לשידורי לוויין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6מט|בסעיף 6מט(4)}}, לא יהיה בעל רשיון חייב בתשלום כלשהו בשל ההעברה למנוייו של בעל הרשיון ברחבי הארץ, למי ששידוריו הארציים מועברים כאמור ולבעלי זכויות היוצרים ולבעלי זכויות המבצעים בשידורים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה ולענין {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, ”שידורים ארציים“ – לרבות שידוריו של מי שהיה בעל רישיון משדר ערוץ ייעודי וקיבל רישיון זעיר ייעודי או רישיון זעיר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#פרק ד סימן ט|סימן ט׳ בפרק ד׳ לחוק הרשות השנייה}}.

{{ח:סעיף|6נ|שיקולים במתן רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} במתן רשיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לווין ובקביעת תנאים בו יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים לציבור;
{{ח:תת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תת|(3)}} התאמתו של מבקש הרשיון לשדר שידורי לווין;
{{ח:תת|(4)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בתחום הבזק והשידורים, ריבוים וגיוונם ולרמת השירותים בהם.

{{ח:סעיף|6נ1|שידורים לפי דרישה|תיקון: תשס״ז־4}}
{{ח:ת}} השר רשאי, בהתייעצות עם המועצה, ולאחר ששקל את השיקולים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 6נ|בסעיף 6נ}}, להתיר לבעל רישיון לשידורי לוויין לשדר שידורים לפי דרישה למנויים המקבלים את שידוריו, כולם או חלקם, אם מצא כי קיים קושי לשדר באמצעות לוויין שידורים הניתנים לצפייה בכל עת, לפי בחירתו של המנוי, בהיקף ובמתכונת דומים לשידורים לפי דרישה הניתנים בידי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים; בסעיף זה, ”רישיון כללי לשידורי כבלים“ ו”שידורים לפי דרישה“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.

{{ח:סעיף|6נא|זכויותיו של בעל זכיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהיה בעל זכיון לשידורי טלוויזיה בכבלים ביום ג׳ בטבת התשנ״ח (1 בינואר 1998), הסבור כי זכויותיו נפגעו בשל מתן רשיון לשידורי לווין, רשאי לבקש מהשר כי, בהתחשב במידת הפגיעה בזכויותיו, תוארך תקופת זכיונו או יינתן לו היתר למתן שירותים אחרים לפי כל דין, הכל כפי שיקבע השר.
{{ח:תת|(ב)}} מצא השר כי היתה פגיעה בבעל הזכיון לשידורי כבלים, יחליט בבקשה כאמור בסעיף קטן (א) בהתחשב במידת הפגיעה, בשים לב, בין השאר, לאלה –
{{ח:תתת|(1)}} התקופה שנותרה עד לסיום תקופת הזכיון;
{{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה בפועל של השידורים והשירותים מכוח הרשיון לשידורי לווין;
{{ח:תתת|(3)}} מידת הפריסה של רשת הכבלים באזור הזכיון;
{{ח:תתת|(4)}} יכולתו הטכנולוגית של בעל הזכיון לשידורי כבלים להציע את שידוריו ושירותיו של בעל רשיון לשידורי לווין למנוייו;
{{ח:תתת|(5)}} היתרים והקלות שחלו בתנאי הזכיון שקיבל בעל הזכיון לשידורי כבלים במהלך תקופת הזכיון.
{{ח:תת|(ג)}} הוראת {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)(1)}} לא תחול לענין סעיף זה.

{{ח:סעיף|6נא1|שידורי חדשות|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישודרו שידורי חדשות בשידורים של בעל רשיון לשידורי לווין או בשידורים של מפיק ערוץ עצמאי; לענין סעיף זה, ”שידורי חדשות“ – חדשות ומהדורות חדשות, למעט שידורים ארציים של חדשות, המשודרים או המועברים על פי דין, או שידורי חדשות בערוצים שמקורם מחוץ לישראל שאישרה המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית המועצה לאשר בקשה של בעל רשיון להעביר למנוייו שידורי חדשות ותכניות בעניני היום, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כ2|סעיף 6כ2}} {{ח:פנימי|סעיף 6כ3|או 6כ3}}, לפי העניין, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6נב|החלת כללים על בעל רשיון|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע בכללים, כי על בעל רשיון לשידורי לווין יחולו כללים שקבעה לגבי בעל רישיון כללי לשידורי כבלים או הוראות מהוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ה|ו־ה׳ לפרק ב׳1}}, כולם או מקצתם, ורשאית היא לקבוע כללים מיוחדים, לענין שידוריו של בעל רשיון מסוים לשידורי לווין או לכלל בעלי הרשיון כאמור, בענינים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 6ה|בסעיף 6ה(1)}}, בשינויים המתחייבים מאופיים של שידורי הטלוויזיה באמצעות לווין.

{{ח:סעיף|6נג|החלת כללים על מפיק ערוץ|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} התקשר בעל רשיון לשידורי לווין עם מפיק ערוץ לשם הכללת שידוריו בשידורים המוצעים בידי בעל הרשיון לשידורי לווין, יחולו על בעל הרשיון לשידורי לווין ועל מפיק הערוץ, יחד ולחוד, התנאים שנקבעו ברשיון וכללים שתקבע המועצה, מבין הכללים והתנאים החלים על בעל הרשיון לשידורי לווין, הכל כפי שתקבע המועצה.

{{ח:סעיף|6נד|העברת שידורי רדיו|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון לשידורי לווין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו המשודרים בישראל בשידורים ארציים שלגביהם לא הורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(4)}}, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לווין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רשיון לשידור לוויין רשאי להתקשר עם מי שמשדר שידורי רדיו אזוריים, המשודרים בישראל לפי כל דין, לשם הכללת שידורי הרדיו בשידוריו של בעל הרשיון לשידורי לוויין.

{{ח:סעיף|6נה|שימוש בערוץ בעל רשיון בידי מפיק ערוץ עצמאי|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תש״ע־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגיעו בעל רשיון לשידורי לווין ומפיק ערוץ עצמאי להסכמה בדבר העברת שידוריו של מפיק ערוץ עצמאי בערוץ מערוציו של בעל רשיון לשידורי לווין, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה ולאחר ששקל את ענין הציבור ואת ענינו של בעל הרשיון לשידורי לווין, ובכלל זה את מקור השידורים, שיעור ההפקה המקומית בשידוריו של מפיק הערוץ העצמאי וייעוד השידורים לציבור בישראל, לחייב את בעל הרשיון לשידורי לווין לאפשר למפיק הערוץ העצמאי את השימוש בערוץ מערוצי בעל הרשיון לשידורי לווין ואת ההפצה וגישת המנוי לשידוריו, וכן לקבוע את אופן השימוש בערוץ, מיקומו והיקפו.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על שימוש בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין כאמור, ובעד העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר ששידוריו הם שידורים ארציים, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בעל רשיון לשידורי לוויין לא יגבה תשלום בעד העברת שידוריו של משדר ערוץ ייעודי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה תקבע תנאים וכללים שיחולו על מפיק ערוץ עצמאי המשדר בערוץ מערוצי בעל רשיון לשידורי לווין, בין אם הוא משדר בהסכמה ובין אם הוא משדר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב); כללים ותנאים שתקבע המועצה יכול שיהיו מבין הכללים והתנאים שנקבעו על ידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6נב|סעיפים 6נב}} {{ח:פנימי|סעיף 6נג|ו־6נג}}, ויכול שיהיו כללים ותנאים מיוחדים.
{{ח:תת|(ד)}} על העברת שידוריו של בעל רישיון זעיר, ששידוריו אינם שידורים ארציים, יחולו לעניין ההעברה ולעניין התשלום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6מט|סעיף 6מט(א)(5)}} וסעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון זעיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 71ו|בסעיף 71ו לחוק הרשות השנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים ארציים“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מט1|בסעיף 6מט1(ב)}}.

{{ח:סעיף|6נו|תמלוגים ודמי רשיון|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע את שיעור התמלוגים ודמי הרשיון שישלמו למדינה מי שיקבלו רשיון לשידורי לווין לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבע השר כי רשיון לשידורי לווין יוענק בדרך של מכרז, רשאי הוא להורות כי בחירת בעל הרשיון תתבסס, בין היתר, על גובה סכום דמי הרשיון או על שיעור התמלוגים שיציעו המתמודדים במכרז.

{{ח:סעיף|6נז|שמירת דינים|תיקון: תשנ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״א־3, תשע״ג־3, תשע״ד־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ח|6ח(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|6ט1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6י|6י}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא|6יא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יט2|6יט2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|6כ1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כה|6כה}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לו|6לו(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לח|6לח(ב)}}, יחולו על בעל רשיון לשידורי לווין, על מפיק ערוץ ועל מפיק ערוץ עצמאי, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא1|6יא1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא1|6כא1}} {{ח:פנימי|סעיף 6לח1|ו־6לח1}} יחולו על בעל רישיון לשידורי לוויין, והכל בשינויים המחויבים, ואולם התקופה המנויה {{ח:פנימי|סעיף 6כד|בסעיף 6כד(ב)}} לא תחול לענין שידורים לפי {{ח:פנימי|פרק ב2|פרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ב2 סימן ב|סימן ב׳: צלחות קליטה|תיקון: תש״ס־3}}

{{ח:סעיף|6נח|הגדרות ופרשנות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צלחת קליטה“ – אנטנה לקליטת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, המהווה חלק מציוד קצה לווייני, לרבות ההתקן לאנטנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין“ – שידורי טלוויזיה, שירותי חוזי ושמע ושירותים נלווים, המיועדים לציבור והמשודרים באמצעות לוויין, בין שהם משודרים בצופן ומיועדים לקליטה ישירה ומפוענחת למנויים, ובין שאינם משודרים בצופן או שהם מיועדים לקליטה לא מפוענחת בידי כל אדם, והכל גם אם אינו מנוי של בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או של בעל רשיון לשידורי טלוויזיה, לפי כל חוק.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|6נט|התקנת צלחת קליטה – הוראות מיוחדות|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת צלחת קליטה תיעשה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת צלחת קליטה על גג בנין הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|סעיף 266א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבניה), פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|6ס|התקנת צלחת קליטה בבית משותף|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:תת|(א)}} לא היה גג של בית משותף רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את התקנת צלחת הקליטה על גג כאמור בהתקיים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל דירה בבית המשותף (להלן – מבקש ההתקנה) ובעל הזכויות בגג לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מיום שמבקש ההתקנה פנה בכתב לבעל הזכויות בגג;
{{ח:תתת|(2)}} מבקש ההתקנה פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את התקנת צלחת הקליטה על הגג;
{{ח:תתת|(3)}} מבקש ההתקנה הוכיח כי התקנת צלחת הקליטה במקום אחר ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע בעצם קליטת השידורים.
{{ח:תת|(ב)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת צלחת הקליטה כאמור בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות בגג יהיה מעוניין להסיר את צלחת הקליטה מהגג או להעתיקה למקום אחר בגג כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה על הגג מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת צלחת קליטה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|6סא|החלת הוראות|תיקון: תש״ס־3, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ג|21ג}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} יחולו לענין התקנת צלחת קליטה, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”בעל רישיון“ יבוא ”בעל רשיון לשידורי לוויין“; לענין סעיף זה, ”בעל רשיון לשידורי לוויין“ – לרבות מתקין אחר של צלחת קליטה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(3)}} במקום ”רשת כבלים“ יבוא ”ציוד קצה לווייני“;
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע בעצם קליטת השידורים“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המקרקעין}}, לא יחולו לענין ציוד קצה לווייני.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת צלחת קליטה לפי {{ח:פנימי|פרק ב2 סימן ב|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|6סב|איסור אספקת שידורים|תיקון: תש״ס־3}}
{{ח:ת}} בעל רשיון לשידורי לוויין לא יספק את שידוריו למנוי שצלחת הקליטה שלו הותקנה תוך הפרת הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 145|סעיפים 145}} {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266א|או 266א לחוק התכנון והבניה}}, ובלבד שבעל הרשיון ידע על דבר ההפרה.

{{ח:קטע2|פרק ב3|פרק ב׳3: חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}

{{ח:סעיף|6סב1|חדשות מקומיות – הוראת שעה|תיקון: תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון כללי לשידורי כבלים ובעל רישיון לשידורי לוויין (בסעיף זה – בעלי הרישיון) ישדרו חדשות מקומיות ותכניות מקומיות בענייני היום הנוגעים לאזור מסוים בלבד (בסעיף זה – חדשות מקומיות); בעלי הרישיון לא יפיקו את החדשות המקומיות במשותף.
{{ח:תת|(ב)}} לשם קיום שידורי חדשות מקומיות יקצו בעלי הרישיון, מדי שנה, סכום שלא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים; כל בעל רישיון יישא בתשלום חלק מהסכום, לפי מספר המנויים שלו ביחס לכלל המנויים של בעלי הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} המועצה, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, תקבע בכללים הוראות לעניין תוכנם, רמתם, היקפם, מתכונתם, אופן הפקתם ומועדיהם של שידורי החדשות המקומיות, בהתחשב בין השאר בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) וכן את אופן העברת הסכומים וחישוב מספר המנויים; בעלי הרישיון רשאים להציע למועצה, בתוך שלושים ימים מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301615.pdf|חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 59 והוראת שעה), התשע״ד–2014}}, הצעה לעניין חלוקת הפקת שידורי החדשות המקומיות ביניהם לפי אזורים או בדרך אחרת, והמועצה רשאית לאשר את ההצעה, בשינויים או בלא שינויים.
{{ח:תת|(ד)}} החדשות המקומיות לפי {{ח:פנימי|פרק ב3|פרק זה}} ישודרו במשך שנתיים, החל ביום כ״ב בניסן התשע״ד (22 באפריל 2014).

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מועצה מייעצת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|7||תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|9||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: פעולות בזק ומתן שירותי בזק בידי בעל רשיון}}

{{ח:סעיף|11|חובת הביצוע של פעולות בזק ומתן שירותי בזק|תיקון: תשס״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון יבצע פעולות בזק ויתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר על פי הרשיון שהוענק לו ועל פי התקנות והכללים שנקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה; בסעיף קטן זה, ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המציע מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק.

{{ח:סעיף|11א|מתן הוראות למניעת פגיעה מיידית|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ב)}}, ראה השר כי בשל פעולת בעל רישיון כאמור באותו סעיף קטן קיים חשש לפגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון בדבר פעולות שעליו לנקוט או בדבר פעולות שעליו להימנע מלנקוט לשם מניעת הפגיעה כאמור, אף בלא שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובלבד שהוראות כאמור ייכנסו לתוקפן לאחר שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות להתייחס להוראת השר בתוך שני ימי עבודה; סמוך ככל האפשר בנסיבות העניין לאחר כניסת ההוראות לתוקפן תינתן לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}} (בסעיף זה – הליך השימוע).
{{ח:תת|(ב)}} הוראות השר לפי סעיף קטן (א) יינתנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים מהמועד שבו המציא בעל הרישיון לשר כל מידע ומסמך שדרש.
{{ח:תת|(ג)}} מצא השר בתום הליך השימוע כי מתקיימים הטעמים למתן הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, רשאי הוא לאשר את ההוראות לפי סעיף קטן (א) או לשנותן, ויראו אותן כאילו ניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}.

{{ח:סעיף|12|ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק והגבלתם|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ח־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (א1), השר יקבע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את המקרים והתנאים שבהם רשאי בעל רישיון להפסיק, לעכב או להגביל פעולות בזק שהוא מבצע ושירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת|(א1)|(1)}} בעל רישיון שניתק שירות של מנוי בשל אי־פירעון במועד של חשבון התשלומים והחובות שהמנוי חויב בהם בעד שירות שקיבל מבעל הרישיון, לא יפסיק, יעכב או יגביל שירות שיחות של המנוי אל מוקד חירום לתקופה של חודשיים ממועד ניתוק השירות.
{{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות פסקה (1) –
{{ח:תתתת|(א)}} כדי למנוע מבעל רישיון לגבות תשלום בעד קו הטלפון העומד לרשות המנוי בתקופה האמורה באותה פסקה;
{{ח:תתתת|(ב)}} כדי לגרוע מזכותו של מנוי לבקש מבעל רישיון הפסקה מוחלטת של שירות בזק.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רשיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ניתוק שירות“ – הפסקה זמנית של שירות בזק;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שיחה אל מוקד חירום“ – שיחה מאת מנוי של בעל רישיון אל המוקד הטלפוני של המשטרה, של מגן דוד אדום ושל מכבי אש.
{{ח:תת|(ב)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}, רשאי השר לקבוע בתקנות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} אופן ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק, סדר קדימויות להתקנת מיתקני בזק אצל מנויים, קביעת אזורי שירות ותנאים מיוחדים למתן שירותי בזק למקומות ישוב, לקבוצות או ליחידים;
{{ח:תתת|(2)}} הפעלת שירותי בזק וניהולם, וכן בדבר רמת השירותים ואיכותם;
{{ח:תתת|(3)}} דרכי תחזוקה של מיתקני בזק והגנה עליהם;
{{ח:תתת|(4)}} סמכותו של בעל רשיון לבצע פעולות בזק ולתת שירותי בזק באמצעות אחרים מטעמו, והתנאים לכך;
{{ח:תתת|(5)}} חובות דיווח שיחולו על בעל רישיון או על מי שפועל מטעמו בביצוע פעולות בזק או במתן שירותי בזק.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (התקנה, תפעול ותחזוקה), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק), התשמ״ה–1985}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים), התש״ס–2000}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (ועדה מייעצת), התשע״א–2011}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד)|תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (דיווח של בעל רישיון על אירוע מיוחד), התשפ״א–2020}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|שירותי בזק למוקדי חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ולעזרה ראשונה נפשית|תיקון: תשע״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} שיחה מאת מנוי של בעל רישיון למוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית או למוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית תהיה בלא תשלום.
{{ח:תת|(ב)}} דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א) לא יצוין בפירוט השיחות שנשלח אל המנוי ולא יימסר למי שזכאי לקבל פירוט שיחות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון או מי מעובדיו שהגיע אליו מידע על דבר קיומה של שיחה כאמור בסעיף קטן (א), לא יגלה לאחר מידע על אודות המתקשר או על אודות השיחה ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות כל דין או לפי צו של בית משפט.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על שיחה מטלפון ציבורי של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5ב|בסעיף 5ב(ו)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית ואונס (קרית שמונה והגליל) (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} סיוע לנשים ונערות נגד אלימות, בנצרת;
{{ח:תתתת|(3)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – חיפה והצפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(4)}} מרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית – השרון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(5)}} מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל־אביב (ע״ר);
{{ח:תתתת|(6)}} מרכז סיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית – ירושלים ע״ש לינדה פלדמן;
{{ח:תתתת|(7)}} תאיר – מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה והטרדה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(8)}} מסל״ן – מרכז סיוע לנשים – נגב;
{{ח:תתתת|(9)}} מרכז הסיוע לנשים דתיות;
{{ח:תתתת|(10)}} ”אלסואר“ – תנועה פמיניסטית ערבית לתמיכה בנפגעות תקיפה מינית (ע״ר);
{{ח:תתתת|(11)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מוקד חירום לעזרה ראשונה נפשית“ – מוקד חירום טלפוני של מוסד ציבורי שנקבע לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 46|סעיף 46 לפקודת מס הכנסה}}, שעיקר פעילותו מתן עזרה ראשונה נפשית בטלפון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} ער״ן – עזרה ראשונה נפשית בטלפון (ע״ר);
{{ח:תתתת|(2)}} מוקד חירום שהשר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים, קבע לעניין זה.

{{ח:סעיף|13|שירותי בזק לכוחות הביטחון|תיקון: תשנ״ו־2, תש״ס, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיכיון“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן בעל רישיון לשידורים ומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רשיון לשידורי לווין“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כל אחד מאלה: צבא הגנה לישראל, שירותי הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן“ – מיתקן או התקן, לרבות מיתקן בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג כוחות הביטחון“ – מי שהוסמך לענין סעיף זה כנציג כוח מכוחות הביטחון, בידי העומד בראש כוח הביטחון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ב)}} ראש הממשלה, בהתייעצות עם השר, לפי בקשת שר הביטחון, השר לביטחון הפנים, שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים, אשר ניתנה משיקולים של ביטחון המדינה או שלום הציבור, ולאחר שנתן לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע את טענותיו, ובשים לב לנסיבות הענין, גם לשיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}} ולהשפעת ההוראה על בעל הרשיון ועל ציבור מנוייו, רשאי לתת הוראה לבעל הרשיון, בדרך כלל או לענין מסוים, בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מתן שירות בזק לכוחות הביטחון, כפי שיקבע בהוראה, והאופן והדרכים למתן שירות בזק כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} התקנת מיתקן, ביצוע פעולת בזק, או ביצוע התאמה טכנולוגית למיתקן בזק, בידי בעל הרשיון או בידי נציג כוחות הביטחון בסיוע בעל הרשיון, לרבות מתן גישה למיתקן, ככל שהדבר דרוש לצורך ביצוע תפקידיהם של כוחות הביטחון או להפעלת סמכויותיהם לפי כל דין;
{{ח:תתת|(3)}} קיום הוראות שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל, בענין סיווג ביטחוני של נושאי משרה מסוימים החשופים למידע מסווג, או של בעלי תפקידים מסוימים, או בענין שמירת סוד, אבטחת מידע או אבטחת ציוד ומיתקנים אצל בעל הרשיון; הוראות פסקה זו באות להוסיף על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} וצווים לפיו.
{{ח:תת|(ג)}} התשלום בעד מתן שירותים או עשיית פעולות כאמור בסעיף קטן (ב)(1) או (2) ייקבע בהסכמה בין כוחות הביטחון הנוגעים בענין לבין בעל הרשיון, בהתבסס על החזר הוצאות סבירות ובשים לב למחיר הקיים בעבור השירות או הפעולה, אם קיים; באין הסכמה כאמור ייקבע התשלום בידי מי שמינה היועץ המשפטי לממשלה, על דעת הצדדים ככל שהדבר ניתן, ובהתחשב בצורך בשמירת סודיות.
{{ח:תת|(ד)}} מידע הנוגע להוראה שניתנה על ידי ראש הממשלה לפי סעיף זה חסוי, וגילויו או פרסומו אסורים, אלא אם כן ניתן לכך אישור בכתב מאת נציג כוחות הביטחון.
{{ח:תת|(ה)}} במילוי הוראה לפי סעיף זה לא יישא בעל רשיון או מי מעובדיו באחריות פלילית או אזרחית לכל מעשה שעשה במילוי הוראה כאמור, אלא בנסיבות שבהן היה עובד המדינה נושא באחריות למעשה.

{{ח:סעיף|13א|הוראות בשעת חירום|תיקון: תשס״ז, תשע״ח־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 13ב|ובסעיף 13ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום אזרחי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90א|בסעיף 90א לפקודת המשטרה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, וכן מי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”החלטה על שעת חירום“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית#סעיף 9ג|סעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}};
{{ח:תתתת|(2)}} הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב לפקודת המשטרה}}, או מתן אישור על ידי קצין משטרה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}};
{{ח:תתתת|(3)}} החלטה על תחילתה של תקופת הפעלת מערך מל״ח;
{{ח:תתתת|(4)}} מסירת הודעה בדבר משבר תקשורת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת בזק“ – מיתקן בזק, או מערכת של מיתקני בזק המשמשת או המיועדת לשמש לביצוע פעולות בזק או למתן שירותי בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”משבר תקשורת“ – העדר יכולת להפעיל באופן תקין מערכת בזק או חשש ממשי להעדר יכולת כאמור, בנסיבות של אסון טבע, פעולת איבה או בשל פגיעה משמעותית בשלום הציבור או חלק מסוים ממנו, והכל למעט בנסיבות שבהן ניתנו הכרזה, אישור או החלטה כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”החלטה על שעת חירום“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג המשטרה“ – מי שנמנה עם כוחות המשטרה שהסמיך השר לביטחון הפנים לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נציג מערכת הביטחון“ – מי שנמנה עם כוחות הביטחון שהסמיך שר הביטחון לענין סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 13ב|סעיף 13ב}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המשטרה“ – {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הפעלת מערך מל״ח“ – תקופת הפעלת מערך משק לשעת חירום בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 1716 מיום כ״ט בסיון התשמ״ו (6 ביולי 1986), להחלטת הממשלה מס׳ 1080 מיום ז׳ באדר א׳ התש״ס (13 בפברואר 2000), ולכל החלטת ממשלה אחרת בענין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – לרבות מי שהשר הסמיכו לענין סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נוכח השר כי קיים משבר תקשורת, יודיע לבעל רישיון כי קיים מצב כאמור (בסעיף זה – הודעה בדבר משבר תקשורת).
{{ח:תתת|(2)}} הודעה בדבר משבר תקשורת תיכנס לתוקפה מיד עם מסירתה לבעל הרישיון כאמור בפסקה (1), אלא אם כן נקבע בה מועד מאוחר יותר, ותוקפה יפקע בתום 48 שעות ממועד כניסתה לתוקף, אלא אם כן נקבעה בהודעה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(3)}} השר רשאי, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תוקפה של ההודעה בדבר משבר תקשורת בתקופות נוספות, שלא יעלו, במצטבר, על 96 שעות נוספות (בסעיף זה – תקופת ההארכה).
{{ח:תתת|(4)}} הממשלה רשאית, בהודעה לבעל הרישיון, להאריך את תקופת ההארכה בתקופות נוספות שלא יעלו, במצטבר, על שבעה ימים נוספים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – בתקופות ארוכות יותר.
{{ח:תת|(ג)}} ניתנה החלטה על שעת חירום, למעט הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג מערכת הביטחון, מטעמים של ביטחון המדינה או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, דרך כלל או לענין מסוים;
{{ח:תתת|(2)}} הגבלת ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק, או הפסקת הפעלתה של מערכת בזק, באופן מלא או חלקי;
{{ח:תתת|(3)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושו של בעל רישיון אחר, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של בעל רישיון אחר, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתה של מערכת בזק;
{{ח:תתת|(4)}} העמדת מערכת בזק של בעל הרישיון לשימושם של כוחות הביטחון, באופן מלא או חלקי, או שימוש במערכת בזק כאמור לשם גיבוי מערכת בזק של כוחות הביטחון, או כל הוראה אחרת שנועדה להבטיח את פעולתן של מערכות בזק של כוחות הביטחון או שנועדה להבטיח מתן שירותי בזק לכוחות הביטחון, לכוחות פינוי והצלה או לגופי המשק החיוניים בתקופת הפעלת מערך מל״ח.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ב|סעיף 90ב(א) לפקודת המשטרה}} או ניתן אישור על ידי קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90ד|סעיף 90ד(ג) לפקודת המשטרה}}, רשאי השר, בהסכמת נציג המשטרה, מטעמים של ביטחון הציבור או לשם אספקה סדירה של שירותי בזק, שהם הכרחיים נוכח הנסיבות, לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים בסעיף קטן (ג)(1) עד (4); ניתן אישור קצין משטרה כאמור, יודיע נציג המשטרה על כך לשר מיד.
{{ח:תתת|(2)}} נעשתה העברת תפקיד כמשמעה {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה#סעיף 90יב|בסעיף 90יב לפקודת המשטרה}}, יבוא נציג מערכת הביטחון במקום נציג המשטרה לענין פסקה (1).
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הוראה שניתנה לבעל רישיון לפי סעיף זה תעמוד בתוקפה כל עוד עומדת בתוקפה ההחלטה על שעת חירום, והוראה שניתנה בתקופת הפעלת מערך מל״ח תעמוד בתוקפה במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ולא יותר משישים הימים הראשונים של תקופת ההפעלה כאמור, והכל אם לא נקבעה בהוראה תקופה קצרה יותר.
{{ח:תתת|(2)}} הממשלה רשאית, מזמן לזמן, להסמיך את השר, להאריך, בהסכמת שר הביטחון, את תקופת תוקפה של הוראה שניתנה לפי סעיף זה בתקופת הפעלת מערך מל״ח, בתקופות נוספות, ובלבד שהתקופות הנוספות כאמור יהיו במהלך תקופת הפעלת מערך מל״ח ושכל אחת מהן לא תעלה על שישים ימים.
{{ח:תת|(ו)}} בטרם מתן הוראה לפי סעיף קטן (ג) או (ד), תינתן לבעל הרישיון הנוגע בדבר, הזדמנות להשמיע את טענותיו, וזאת ככל שהדבר ניתן בנסיבות הענין, ובהתחשב, בין השאר, במהותו, היקפו וחומרתו של האירוע המחייב מתן הוראות כאמור.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} הודעה או הוראה לבעל רישיון לפי סעיף זה יכול שתינתן בכתב או בעל פה; ניתנה הודעה או הוראה כאמור בעל פה, תימסר ההודעה או ההוראה לבעל הרישיון גם בכתב, בהקדם האפשרי בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הודעה או הוראה כאמור בפסקה (1) תובא לידיעת נציג מערכת הביטחון ונציג המשטרה.
{{ח:תת|(ח)}} על תשלום בעד מתן שירותים, עשיית פעולות או ביצוע הוראה אחרת כאמור בסעיף זה (בסעיף קטן זה – ביצוע הוראה) יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13(ג)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כוחות הביטחון או כוחות הפינוי וההצלה, או הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ד) ו־(ה)}} לענין ביצוע הוראה לטובת כל גורם אחר, הכל לפי הענין.
{{ח:תת|(ט)}} בעל רישיון שפעל מכוח הוראה לפי סעיף זה, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא יישאו באחריות פלילית כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 34יג|בסעיף 34יג לחוק העונשין}}, וכן לא יישאו באחריות בנזיקין אלא לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל הרישיון, עובדיו או הבאים מטעמו.
{{ח:תת|(י)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות לפי כל דין אחר לענין החלטה על שעת חירום.

{{ח:סעיף|13ב|הוראות במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} לא ניתנה החלטה על שעת חירום לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א}} ונוכח השר כי אירעה תקלה משמעותית או הפסקה משמעותית במתן שירותי בזק בסיסיים או במתן שידורים, לרבות בשל אי־קיום קישור־גומלין, שאינן בגדר משבר תקשורת, והתקלה או ההפסקה כאמור נוגעות לציבור או לחלק מסוים ממנו, רשאי הוא לתת לבעל רישיון הוראות בענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א(ג)(1) עד (4)}}, ובלבד שהוראות הנוגעות לצורכי כוחות הביטחון יינתנו בהסכמת נציג מערכת הביטחון או נציג המשטרה, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ו) עד (י)}} יחולו, בשינויים המחויבים, על הוראה שניתנה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קישור־גומלין“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}}, לרבות שימוש כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף האמור}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שידורים“ – שידורי כבלים כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}} ושידורי טלוויזיה באמצעות לווין כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 6מג|בסעיף 6מג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירותי בזק בסיסיים“ – כל אחד מאלה: שירותי טלפון פנים־ארציים נייחים, שירותי טלפון הניתנים באמצעות מערכת רדיו טלפון נייד, שירותי טלפון בין־לאומיים, שירותי תמסורת, שירותי גישה לאינטרנט וכן שירותי בזק נוספים כפי שיקבע השר בצו.

{{ח:סעיף|14|כללים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון רשאי, באישור השר, לקבוע כללים בכל ענין שאינו מפורט {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}} הנוגע לפעולות בזק שהוא מבצע או לשירותי בזק שהוא נותן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי הבזק (שירותי החברה)|כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ״ז–1986}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לא קבע בעל רשיון כללים כאמור בסעיף קטן (א) לענין פלוני, או שהגישם לאישור אך השר לא אישרם, רשאי השר לדרוש ממנו שיקבעם או שיתקנם, לפי הענין; לא מילא בעל הרשיון אחר דרישת השר תוך תשעים ימים מהיום שבו נדרש לעשות זאת, רשאי השר לקבוע את הכללים או לתקנם במקומו.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להורות כי כללים שנקבעו לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), כולם או מקצתם, יפורסמו באופן ובמקום שיקבע.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראת הבזק (פרסום כללים)|הוראת הבזק (פרסום כללים), התשמ״ו–1986}}, לפיהן כללים שקבעה החברה לפי סעיף 14(א) לחוק, יפורסמו ברשומות.}}

{{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: הוראות מיוחדות לעניין חובת פריסה של רשת מתקדמת והשתתפות במימון הפריסה|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף|14א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1}}|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור יהודה והשומרון“ – אזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סטטיסטי“ – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית־סטטיסטית, כפי שהורה השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ו|סעיף 14ו}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזורי הפריסה של החברה“ – האזורים הכלולים באזור השירות הקבוע ברישיון החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|ו־14ה(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור תמרוץ“ – אזור סטטיסטי שאינו אזור מאזורי הפריסה של החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה שיווקית“ – מי שבשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, כולה או חלקה, התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא היה תאגיד בשליטת בעל זיקה תשתיתית, תאגיד שהוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית או תאגיד שבעל השליטה בו הוא בעל שליטה בבעל זיקה תשתיתית;
{{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק אחד או יותר מהשירותים כמפורט להלן, כחלק ממקבץ שירותים שכלל גם שירות בזיקה לתשתית הניתן בידי בעל הזיקה התשתיתית שאליו הוא קשור כאמור בפסקה (1):
{{ח:תתתת|(א)}} שירות בזק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אספקת תכנים שהם חזותיים וקוליים למנויים, ובכלל זה על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתתת|(ג)}} מכירה או אספקה של ציוד קצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה תשתיתית“ – בעל רישיון שהמקור של 50% לפחות מהכנסתו השנתית האחרונה הוא באחד מאלה או בצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אספקת שירותים בזיקה לתשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מכירה של מקבץ שירותים או שירותים וטובין הכולל גם שירות בזיקה לתשתית שנותן בעל הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף חייב“ – בעל זיקה תשתיתית או בעל זיקה שיווקית שהכנסתו השנתית האחרונה עולה על עשרה מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חייבת“ – ההכנסה השנתית האחרונה של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם באותה שנה בעד קישור גומלין ושימוש כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית אחרונה“ – סך ההכנסה בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי או למסור מידע לפי חוק זה, בהתאם לדוח הכספי השנתי שהוגש כאמור או למידע שנמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעה ניכרת“ – היכולת להשפיע על פעילותו של תאגיד השפעה של ממש, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, הנובעת מכוח החזקת אמצעי שליטה בו או בתאגיד אחר, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של נושא משרה בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כבעל השפעה ניכרת בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מאמצעי שליטה כלשהו בתאגיד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון מפ״א כללי“ – רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים־ארציים נייחים שלפיו חלה במועד הקובע חובה על בעל הרישיון לתת שירות לכלל הציבור בכל הארץ או לפחות באזור שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת גישה מתכתית“ – רשת כבלים מתכתית שבעל רישיון מפ״א כללי מספק על גביה שירותי בזק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת מתקדמת“ – רשת המבוססת על סיבים אופטיים המגיעים עד לנס״ר בדירה של משתמש קצה, או רשת שוות ערך לה מבחינת רמת השירות שאפשר לספק על גביה לפי אמות מידה שהורה עליהן השר ופורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת; לעניין זה, ”דירה“ – חדר או תא, או מערכת חדרים או תאים שנועדו לשמש יחידה שלמה ונפרדת למגורים, לעסק או לכל צורך אחר, ובכלל זה דירה צמודת קרקע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזיקה לתשתית“ – שירות בזק שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירות הניתן בהתאם לרישיון מפ״א כללי או לרישיון כללי ייחודי;
{{ח:תתת|(2)}} שירות רדיו טלפון נייד ושירות רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תתת|(3)}} שירות תמסורת; לעניין זה, ”שירות תמסורת“ – העברה של אותות אלקטרומגנטיים, לרבות אותות אופטיים, או רצף סיביות בין מיתקני בזק של בעלי רישיון לרבות בעל רישיון לשידורים, למעט ציוד קצה;
{{ח:תתת|(4)}} שירות תשתית; לעניין זה, ”שירות תשתית“ – מתן אפשרות שימוש ברשת בזק ציבורית לבעל רישיון אחר או למי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}}, לשם מתן שירותים על ידם;
{{ח:תתת|(5)}} שירות גישה לאינטרנט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות גישה לאינטרנט“ – שירות המאפשר קישור לנקודות הקצה של רשת האינטרנט הנגישות לציבור הרחב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בעל זיקה לחברה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} תאגיד בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד שהחברה היא בעלת השפעה ניכרת בו;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שבעל השפעה ניכרת בו הוא גם בעל השפעה ניכרת בחברה;
{{ח:תתת|(4)}} תאגיד שהשקעותיו בחברה הן בשיעור של 25% או יותר מההון העצמי של החברה, בין במניות ובין בדרך אחרת, למעט הלוואה הניתנת בדרך העסקים הרגילה.

{{ח:סעיף|14ב|פריסה של רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת בידי החברה ובידי בעל רישיון מפ״א כללי אחר|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך חמישה חודשים מהמועד הקובע רשאית החברה למסור לשר הודעה שתפרט את האזורים הסטטיסטיים שהיא מבקשת לפרוס בהם רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה, ולספק שירות גישה לאינטרנט על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ (בסעיף זה – הודעת החברה), והכול על אף האמור ברישיונה כנוסחו במועד הקובע; ראה השר שיש צורך בכך, רשאי הוא לדחות את המועד למסירת ההודעה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על חודשיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} נמסרה הודעת החברה, יקבע השר ברישיונה חובה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה באזור שירות הכולל את כל האזורים האמורים בהודעת החברה בלבד, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט לכל דורש באותו אזור על גבי הרשת המתקדמת, והכול בהתאם לתנאים שיקבע השר ברישיון; תנאים כאמור יכול שיכללו גם פרקי זמן ליישום חובת החברה, בכפוף להוראות פסקה (2).
{{ח:תתת|(2)}} החברה תעמוד בחובתה לפרוס רשת מתקדמת כאמור בפסקה (1) בכל האזורים המנויים בהודעתה לא יאוחר מתום שש שנים ממועד המוקדם ממועדים אלה, כפי שיקבע השר ברישיון:
{{ח:תתתת|(א)}} המועד שבו החלה החברה לספק בתשלום שירות גישה לאינטרנט על גבי הרשת המתקדמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} מועד קביעת החובה ברישיון החברה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נוכח השר כי בהודעת החברה נכלל מספר מצומצם של אזורים באופן שיש בו כדי להעיד כי בחירת האזורים על ידה התקבלה שלא משיקולי כדאיות כלכלית בפריסה וכי יש בכך כדי לפגוע פגיעה ניכרת ביכולת להביא לפריסה כלל־ארצית של רשת מתקדמת, רשאי הוא שלא לקבוע ברישיון החברה חובת פריסה כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החליט השר כאמור בפסקה (1), יודיע על כך לחברה בתוך חודשיים מיום קבלת הודעת החברה ויראו זאת כאילו לא נמסרה הודעת החברה לפי סעיף קטן (א); החברה תהיה רשאית למסור הודעה חדשה ובלבד שטרם חלף פרק הזמן להגשת ההודעה לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} רשאית החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלה ולספק שירות בזק על גביה אף לא לכלל הציבור בכל הארץ;
{{ח:תתת|(2)}} רשאי בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה לפרוס רשת מתקדמת שאינה מבוססת על רשת הגישה המתכתית שלו ולספק על גביה שירות בזק אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} לקבוע ברישיון של בעל רישיון כאמור תנאים לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה בידי בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), נקבעה לחברה חובת פריסה לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע ברישיון החברה או ברישיונו של בעל רישיון מפ״א כללי אחר כי החברה או אותו בעל רישיון יהיו רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת הגישה המתכתית שלהם ששודרגה לרשת מתקדמת, אף לא לכלל הציבור בכל הארץ ואף לא לפחות באזור שירות, אם נוכח כי יש בכך כדי לתרום לתחרות בתחום הבזק ולרמת השירותים בו, והכול בהתאם לתנאים ובכלל זה להיקף שיקבע השר ברישיונם.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיפים קטנים (ד)(2) ו־(ה) כדי להביא לכך שרישיון מפ״א כללי ייחשב רישיון שאינו רישיון כללי או כדי להביא לכך שרשת הבזק שמפעיל בעל רישיון כאמור תיחשב רשת בזק שאינה רשת בזק ציבורית.

{{ח:סעיף|14ג|קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}}, ישלם גוף חייב תשלום שנתי בסכום השווה ל־0.5% מהכנסתו החייבת ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – תשלום החובה); תשלום החובה יופקד בחשבון בנק נפרד שייפתח למטרה זו בלבד וינהל החשב הכללי במשרד האוצר ({{ח:פנימי|פרק ד1|בפרק זה}} – קופת התמרוץ); השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לשנות בצו את השיעור האמור, ובלבד שיחול שיעור אחיד על כל הגופים החייבים.
{{ח:תת|(ב)}} כספי קופת התמרוץ ישמשו להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ולמטרה זו בלבד.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של משרד התקשורת יודיע לגוף חייב לא יאוחר מ־31 ביולי בכל שנה מהו סכום תשלום החובה שהוא חב בו לאותה שנה (בסעיף זה – הודעת החיוב), אולם בשנה שבה נקבעה לחברה חובת פריסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב}} רשאי המנהל הכללי למסור את ההודעה במועד מאוחר יותר באותה שנה, אם סבר כי הדחייה נדרשת בנסיבות העניין.
{{ח:תת|(ד)}} גוף חייב ישלם את תשלום החובה עד תום חודשיים ממועד מסירת הודעת החיוב (בסעיף זה – המועד האחרון לתשלום).
{{ח:תת|(ה)}} לא שולם תשלום חובה לקופת התמרוץ עד המועד האחרון לתשלום, תתווסף עליו ריבית פיגורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, מהמועד האחרון לתשלום ועד מועד תשלומו.
{{ח:תת|(ו)}} חובת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) תחול עד המועד שבו נקבעה חובת פריסה לעניין כל אחד מאזורי התמרוץ כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}, אולם השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד מוקדם יותר אם סבר שיש היתכנות כלכלית להשלמת הפריסה של רשת מתקדמת בכל אזורי התמרוץ גם בלא השתתפות במימון מכספי קופת התמרוץ וכי צפוי שהפריסה תושלם בתוך פרק זמן סביר.
{{ח:תת|(ז)}} הופסקה חובת התשלום לפי סעיף קטן (ו) ונותרו כספים בקופת התמרוץ, יושבו הכספים לגופים החייבים, בהתאם לחלק היחסי של תשלום החובה ששילם כל גוף חייב מסך תשלומי החובה ששילמו כל הגופים החייבים לפי הודעת החיוב האחרונה שנשלחה אליהם, בנסיבות ובמועדים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים משנת כספים אחת בלבד – בתוך שישה חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו);
{{ח:תתת|(2)}} נותרו בקופת התמרוץ כספים מיותר משנת כספים אחת – בתוך 12 חודשים מיום שחובת התשלום הופסקה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף קטן (ז), השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע הסדר אחר להשבת הכספים, ובכלל זה מועדים שונים להשבה, אם מצא כי מתקיימות נסיבות חריגות שבשלהן השבת הכספים כאמור באותו סעיף קטן אינה סבירה, בשים לב ליחס שבין התשלום ששילם כל גוף חייב ובין סך תשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים לקופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ט)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}}, השר או המנהל הכללי של משרד התקשורת רשאי לדרוש מגוף שיש לו יסוד להניח כי הוא גוף חייב למסור לו כל מידע הנחוץ לשם יישום הוראות סעיף זה או כדי להקל את ביצוען, במועד, במתכונת ובאופן שיורה.

{{ח:סעיף|14ד|הקצאת כספי קופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הקצאת כספי קופת התמרוץ להשתתפות במימון פריסת רשת מתקדמת באזורי התמרוץ תהיה באמצעות מכרזים שתנהל ועדת מכרזים שימנה השר מקרב עובדי המדינה (בסעיף זה – ועדת המכרזים); הודעה על מינוי ועדת המכרזים והרכבה תפורסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת המכרזים תפרסם, לא יאוחר מתום 14 חודשים ממועד משלוח הודעת החיוב האחרונה בשנה מסוימת לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ג)}}, מכרז אחד או כמה מכרזים לפי סעיף קטן (א) להקצאת כל הכספים שהצטברו בקופת התמרוץ לפי כל הודעות החיוב שנשלחו עד מועד הודעת החיוב האחרונה; ואולם, ראה השר שיש נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא, בהסכמת שר האוצר ובהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתנאי המכרזים שתקבע ועדת המכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א), רשאית היא, בין היתר, לקבוע תנאי סף להשתתפות במכרז, ובכלל זה תנאי סף שלפיו על מתמודד במכרז להיות בעל רישיון וכן תנאים לשם שמירה על האפקטיביות של המשך ההקצאה של כספי קופת התמרוץ.
{{ח:תת|(ד)}} אמת המידה היחידה לבחירת זוכים במכרזים להקצאת כספי קופת התמרוץ לפי סעיף קטן (א) תהיה היחס שבין מספר משקי הבית באזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים ובין הסכומים מקופת התמרוץ שיוקצו במסגרת המכרזים; בבחירת הזוכים לא יינתן משקל למיקום הגאוגרפי של אזורי התמרוץ בהצעות המתמודדים או למאפיינים של משקי הבית באזורי התמרוץ כאמור.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} במכרזים להקצאה של כספי קופת התמרוץ שהצטברו מתשלומי החובה ששילמו הגופים החייבים בשלוש השנים הראשונות שבהן חלה חובת תשלום לקופת התמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג}}, רשאי השר להורות כי שיעור מזערי ממשקי הבית באזורי התמרוץ שייכללו בהצעות המתמודדים יהיה בתחומים גאוגרפיים שיורה; השיעור שעליו יורה השר כאמור לא יעלה על 15%; בבואו להורות על תחום גאוגרפי כאמור רשאי השר לשקול שיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} המצב הביטחוני באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ב)}} היעדר חוסן כלכלי וחברתי של אותו תחום ורמת השירותים בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} צפיפות נמוכה של האוכלוסייה באותו תחום;
{{ח:תתתת|(ד)}} מיקומו הגאוגרפי של אותו תחום או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה וממרכז הארץ;
{{ח:תתתת|(ה)}} הצורך בצמצום פערים בין אותו תחום ובין תחומים גאוגרפיים אחרים או בין קבוצות אוכלוסייה תושבות אותו תחום ובין קבוצות אוכלוסייה אחרות.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר על תחומים גאוגרפיים לפי פסקה (1), ובכלל זה קביעת שיעור משקי בית כאמור באותה פסקה, תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים שהביאו לקביעת התחומים.
{{ח:תת|(ו)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ שנערך לפי סעיף זה וקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}, יקבע השר ברישיונו חובה לפרוס רשת מתקדמת באזור שירות הכולל את אזורי התמרוץ שלגביהם זכה, ובכלל זה חובה לספק שירות גישה לאינטרנט על גבי אותה רשת לכל דורש באזור השירות כאמור, והכול בהתאם לתנאים, ובכלל זה בתוך פרקי הזמן שיקבע השר ברישיון, ואולם לעניין קביעת חובה כאמור באזור יהודה והשומרון יחולו הוראות הדין בעניין זה החלות באזור.
{{ח:תת|(ז)}} השר רשאי לקבוע את אזור השירות כאמור בסעיף קטן (ו) ברישיון הזוכה במכרז גם אם בידו רישיון כללי ייחודי, ואין בקביעת אזור שירות ברישיון כשלעצמה כדי שיראו את הרישיון כרישיון כללי או את הרשת המתקדמת שיפרוס בעל הרישיון כרשת בזק ציבורית; לעניין בעל רישיון מפ״א כללי שאינו החברה יחולו הוראות סעיף קטן (ו) על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ד)(2)}}.
{{ח:תת|(ח)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים להשתתף במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ הנערך לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ט)}} בתקנות לעניין תשלומים בעד קישור גומלין או שימוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב) ו־(ב1)}} רשאי השר לקבוע תעריף מופחת –
{{ח:תתת|(1)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור תמרוץ; בסעיף קטן זה, ”תשתית פסיבית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(י)}}, ולרבות סיב אופטי פיסי שאינו פעיל (סיב אפל);
{{ח:תתת|(2)}} בעד שימוש בתשתית פסיבית של החברה באזור שאינו אזור תמרוץ ואינו אזור מאזורי הפריסה של החברה, אם התשתית הפסיבית משמשת לפריסת רשת מתקדמת באזור תמרוץ, ובלבד שאינה משמשת את החברה לפריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה.

{{ח:סעיף|14ה|הגבלה על פריסת רשת מתקדמת ומתן שירותי בזק על גביה באזורי התמרוץ בידי החברה או בעל זיקה לחברה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} החברה וכל תאגיד בעל זיקה לחברה אינם רשאים לפרוס רשת מתקדמת באזורי התמרוץ ואינם רשאים לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שפרסו כאמור אלא בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} החברה רשאית לבקש מהשר להתיר לה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באזור תמרוץ שטרם הוקצו לגביו כספים מכספי קופת התמרוץ במסגרת מכרז שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד}}, ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים האמורים שתכלול בבקשתה לא יעלה על 10% ממשקי הבית באזורים שנכללו בהודעת החברה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(א)}}.
{{ח:תתת|(2)}} השר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור שביקשה לפי פסקה (1) (בסעיף זה – אזור נוסף), ובלבד ששיעור משקי הבית בכל האזורים הנוספים לא יעלה על השיעור האמור באותה פסקה; ואולם, השר לא יתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור כאמור בפרק הזמן שבין פרסום מכרז לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ד|סעיף 14ד(ב)}} ובין קביעת חובת פריסה ברישיון הזוכה בהמשך לאותו מכרז; בקבלת החלטה להתיר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף ישקול השר רק שיקולים הנוגעים לעמידת החברה בחובת הפריסה שנקבעה לה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיף 14ב(ב)}}, ובכלל זה עמידתה בהוראות שנקבעו ברישיונה בדבר פרקי הזמן לעמידה בחובת הפריסה ופרקי זמן מרביים לחיבור לקוחות לרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(3)}} לא עמדה החברה בחובת הפריסה שנקבעה ברישיונה עד תום תקופת שש השנים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}, לא יינתן עוד לחברה היתר לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} התיר השר לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור נוסף לפי סעיף קטן (ב), יכלול השר את האזור הנוסף באזור השירות הקבוע ברישיון החברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ב|בסעיף 14ב(ב)}}; נכלל אזור נוסף כאמור, רשאי גם תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור נוסף.
{{ח:תת|(ד)}} זכה מתמודד במכרז להקצאת כספי קופת התמרוץ לגבי אזור תמרוץ מסוים, רשאים החברה וכן תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת ולספק שירות בזק על גביה באותו אזור רק בחלוף חמש שנים ממועד קביעת חובת הפריסה ברישיון הזוכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ו)}}.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהאפשרות של החברה או של תאגיד בעל זיקה לחברה לפרוס רשת מתקדמת באזור תמרוץ לשם מתן שירות בזק למנוי עסקי השונה באופן מהותי מהשירות שמספקים החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה לכלל משקי הבית או מהאפשרות לספק שירות למנוי עסקי על גבי רשת שפרסו כאמור; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי עסקי“ – לקוח קצה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} תאגיד;
{{ח:תתתת|(2)}} משרד ממשלתי או יחידת סמך שלו;
{{ח:תתתת|(3)}} עוסק מורשה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}, למעט עוסק פטור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק האמור}};
{{ח:תתתת|(4)}} גוף שהוקם לפי חוק.

{{ח:סעיף|14ו|אזורים סטטיסטיים לעניין פריסת רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר יורה על האזורים הסטטיסטיים לעניין {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כעדכונם מעת לעת (בסעיף זה – פרסומי הלמ״ס), ובאזור יהודה והשומרון – בהתבסס על פרסומי הלמ״ס.
{{ח:תת|(ב)}} נקבעה ברישיונו של בעל רישיון חובת פריסה באזור סטטיסטי מסוים לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}, ולפי פרסומי הלמ״ס השתנו גבולות האזור הסטטיסטי או שהאזור פוצל לכמה אזורים סטטיסטיים, תחול חובת הפריסה בהתאם לרישיון על אותו אזור לפי הגבולות החדשים או על כל האזורים שפוצלו, לפי העניין; רשימה מעודכנת של האזורים הסטטיסטיים תיקבע ברישיונו של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), ראה השר כי עדכון פרסומי הלמ״ס הביא לשינוי בגבולות אזורים סטטיסטיים כמפורט להלן, רשאי הוא להורות על אזורים סטטיסטיים שלא לפי פרסומי הלמ״ס ולעדכן בהתאם לכך את חובת הפריסה ברישיונותיהם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, אם נוכח כי הדבר נדרש בנסיבות העניין ובשים לב בין היתר למטרת כספי קופת התמרוץ כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג(ב)}}:
{{ח:תתת|(1)}} הצטמצם שטחו של אזור סטטיסטי;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בגבולות אזור סטטיסטי אחד השפיע על גבולות אזור סטטיסטי אחר;
{{ח:תתת|(3)}} השטח הכולל של אזורים סטטיסטיים שפוצלו כאמור בסעיף קטן (ב) אינו חופף את שטח האזור הסטטיסטי כפי שהיה לפני הפיצול.
{{ח:תת|(ד)}} האזורים הסטטיסטיים שהשר הורה עליהם לפי סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|14ז|תיול פנימי לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24}}, תיול פנימי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 4ח|בסעיף 4ח(א)}} שהותקן לשם אספקת שירות בזק על גבי רשת מתקדמת יהיה בבעלות מי שהתיול הפנימי נועד לשמש את חצריו בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון רשאי לדרוש תשלום סביר בעד התקנת תיול פנימי כאמור בסעיף קטן (א); על תשלום כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 17|סעיף 17}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|14ח|שמירת זכויות ודינים|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} כדי לגרוע מאלה:
{{ח:תת|(1)}} האפשרות של בעל רישיון שאינו החברה או תאגיד בעל זיקה לחברה, בכפוף לאמור ברישיונו, לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירותי בזק על גבי רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה וכן באזור תמרוץ שלגביו לא הוקצו לו כספים מקופת התמרוץ לשם פריסה ומתן שירות כאמור באותו אזור;
{{ח:תת|(2)}} סמכות השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(ב), (ב1) ו־(ו)}} ותחולת ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|הסעיף האמור}} לעניין רשת מתקדמת;
{{ח:תת|(3)}} תחולת ההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} לעניין פריסת רשת מתקדמת ומתן שירות בזק על גביה.

{{ח:סעיף|14ט|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה ועד תום שש שנים מהמועד הקובע, על התקדמות ביישום הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} בשנה שקדמה למועד הדיווח, ובכלל זה בעניינים שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} חובות פריסת רשת מתקדמת באזורי הפריסה של החברה ובאזורי תמרוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב}} {{ח:פנימי|סעיף 14ד|ו־14ד}}, החלטות השר להתיר פריסת רשת כאמור לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}} והתקדמות בעלי הרישיונות לעניין פריסת רשת מתקדמת, בין שנקבעה חובת פריסה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד1|פרק זה}} או לפי הוראות אחרות בחוק זה ובין שלא נקבעה כלל;
{{ח:תתת|(2)}} סכום תשלומי החובה שהתקבלו בקופת התמרוץ לגבי כל שנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, פרטים לגבי המכרזים שפורסמו להקצאת כספי קופת התמרוץ, הוראות השר לעניין תחומים גאוגרפיים שעל הצעות המתמודדים לכלול והנימוקים לכך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14ד|בסעיף 14ד(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} דיווח ראשון לפי סעיף קטן (א)(1) יימסר עד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ולפי סעיף קטן (א)(2) – עד יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023).

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תשלומים בעד שירותי בזק}}

{{ח:סעיף|15|סמכות לקביעת תשלום|תיקון: תשמ״ג, תש״ן־3, תשנ״ז־3, תשס״א־2, תשס״ה־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות –
{{ח:תתת|(1)}} תשלומים, תשלומים מרביים או תשלומים מזעריים, בעד השירותים הניתנים בידי בעל רשיון; קביעת התשלומים לפי פסקה זו (בסעיף זה – תשלומים בעד שירותי הבזק) יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} עלות לפי שיטת חישוב שהשר יורה עליה, בתוספת רווח סביר;
{{ח:תתתת|(2)}} נקודת ייחוס הנגזרת מאחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלומים בעד שירותי הבזק או שירות מקביל להם, במדינות אחרות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכים לחישוב התשלומים בעד שירותים כאמור, מרכיביהם של כל אלה והיחסים ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ד)}} השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר אופן הצמדת תשלומים לפי סעיף זה למדד המחירים לצרכן או למדד אחר; הצמדה לענין סעיף קטן זה תיעשה בניכוי שיעור שייקבע בתקנות לשם התייעלות.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15א|סל תשלומים חלופי|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ג, תשס״ה־2, תשע״א־2, תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} נקבעו תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון, שאינם תשלומים מרביים או מזעריים (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים קבועים), רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון הגיש לשר בקשה להצעת סל תשלומים כאמור שבה פירט את סל התשלומים החלופי ותנאיו, וכל מידע נוסף שדרש השר לעניין זה (בסעיף קטן זה – מידע משלים), וכן המציא לשר האוצר העתק מהבקשה ומהמידע המשלים כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} חלפו 30 ימים ממועד הגשת הבקשה לפי פסקה (1) או 15 ימים ממועד קבלת המידע המשלים בידי השר, לפי המאוחר, והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו לבקשה;
{{ח:תתת|(3)}} חלפו 15 ימים נוספים מהמועד האמור בפסקה (2), והשר לא הודיע לבעל הרישיון על התנגדותו של שר האוצר לבקשה.
{{ח:תת|(א1)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), הודיע השר לבעל הרישיון, בהסכמת שר האוצר, בתקופה שתחילתה במועד הגשת הבקשה לפי סעיף קטן (א)(1) וסיומה בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א)(3), כי הוא מאשר את הבקשה, יהיה רשאי בעל הרישיון להציע סל תשלומים חלופי למקבץ של שירותי הבזק בתשלומים קבועים, החל במועד ההודעה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} חיוב מנוי של בעל רשיון לפי סל התשלומים החלופי כאמור בסעיף קטן (א) או (א1), יהיה טעון הסכמתו של המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} תשלומים שנקבעו לפי סעיף קטן (א) או (א1), יפורסמו בארבעה עיתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, שניים מהם בשפה העברית, אחד בשפה הערבית ואחד בשפה הרוסית, ובאתר האינטרנט של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} נקבעו תשלומים מרביים או מזעריים לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} בעד שירותי בזק הניתנים בידי בעל רישיון לבעל רישיון אחר (בסעיף זה – שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים), רשאי בעל הרישיון להציע, באופן בלתי מפלה, לכל בעל רישיון אחר סל תשלומים חלופי למקבץ של כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים;
{{ח:תתת|(2)}} שירותי הבזק בתשלומים מרביים או מזעריים ושירותי בזק הניתנים בידו אשר לא נקבע להם תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}}.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו לעניין סעיף קטן (ד), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בסעיף קטן (א)(2) ו־(3), בכל מקום, במקום ”30 ימים“ יקראו ”14 ימי עבודה“ ובמקום ”15 ימים“ יקראו ”7 ימי עבודה“;
{{ח:תתת|(2)}} בסעיף קטן (ג), במקום הסיפה החל במילים ”בארבעה עיתונים יומיים“ יקראו ”במקום ובאופן שיורה השר“.

{{ח:סעיף|16|פיגורים|תיקון: תשמ״ג}}
{{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תשלומים המגיעים בעד שירותי בזק ואשר לא שולמו במועד שנקבע לכך.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)|תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה), התשמ״ז–1987}}.}}

{{ח:סעיף|17|שירות שלא נקבע לו תשלום קבוע|תיקון: תשע״ג־3}}
{{ח:תת|(א)}} שירות בזק שלא נקבע לו תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} או שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי סעיפים אלה, רשאי בעל רשיון לדרוש בעדו תשלום סביר.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי להורות לבעל רישיון לדווח לו או למי שהשר הסמיכו לכך על התשלום שבכוונתו לדרוש בעד שירותים כאמור בסעיף קטן (א), וכן על כל שינוי בתשלום כאמור, בטרם מתן השירות או השינוי בתשלום, הכול כפי שיורה השר.
{{ח:תת|(ג)}} ראה השר כי בעל רישיון מתכוון לדרוש בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) תשלום שאינו סביר או תשלום שמעורר חשש לפגיעה בתחרות בתחום הבזק, רשאי הוא לתת לבעל הרישיון הוראות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בדבר התשלום שידרוש בעד אותו שירות בזק;
{{ח:תתת|(2)}} בדבר התשלום שידרוש בעד שירות בזק אחר;
{{ח:תתת|(3)}} בדבר הפרדת התשלום בעד שירות בזק מסוים מהתשלום בעד מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים, שאותו שירות נכלל בו.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בחינת השר לפי סעיף קטן (ג) אם תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א) הוא תשלום שאינו סביר, יכול שתיעשה, בין השאר, בהתבסס על נקודת ייחוס הנגזרת מכל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תשלום בעד שירותים שנותן בעל הרישיון;
{{ח:תתתת|(ב)}} תשלום בעד שירותים אחרים בני־השוואה;
{{ח:תתתת|(ג)}} תשלומים כאמור בפסקאות משנה (א) או (ב) או תשלום בעד שירות בזק כאמור בסעיף קטן (א), במדינות אחרות;
{{ח:תתת}} ואולם, השר רשאי לבחון את התשלום בהתבסס על עלות לפי שיטת חישוב שיורה עליה, בתוספת רווח סביר.
{{ח:תתת|(2)}} הוראת השר לפי סעיף קטן (ג) לגבי שירות בזק שנקבע לו תשלום מרבי או מזערי לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 15|או 15}} תינתן לתקופה שלא תעלה על שנה.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים המתכוון לדרוש תשלום בעד מקבץ שירותים הכולל שידורים ושירות בזק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות בזק“ – לרבות כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} פעולות, שירותים והסדרים נלווים למימוש קישור גומלין או למימוש שימוש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין סעיפים קטנים (א), (ב), (ג)(1) ו־(2) ו־(ד) – מקבץ של שירותי בזק, לרבות מקבץ שירותים הכולל שידורים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: סמכויות הקשורות למקרקעין}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|17א|הגדרות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|חוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}}, לרבות בית כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|בפרק ו׳1 לחוק האמור}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל דירה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 77א|או 77א לחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם קרקע ציבורית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרקע ציבורית“ – קרקע שהיא בבעלותם של המדינה, רשות הפיתוח, הקרן הקיימת לישראל, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בה היא בידי אחד מהם, וכן דרך;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש משותף“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו|בפרקים ו׳}} {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו1|ו־ו׳1 לחוק המקרקעין}}, למעט אותו חלק ממנו שהוצמד לדירה מסויימת בבית משותף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשת“ – רשת בזק ציבורית, או כל חלק ממנה, לרבות מיתקן בזק.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: פעולות בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|18|הנחת רשת בקרקע ציבורית|תיקון: תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון שהוענקו לו סמכויות על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – בעל רישיון) לענין קרקע ציבורית, וכל אדם שהוא הרשה לכך, רשאי, לצורך הנחת רשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולצורך מתן שירותי בזק, להיכנס לקרקע ציבורית ולבצע בה את העבודות המפורטות להלן, ובלבד שהנחת הרשת נעשית בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}:
{{ח:תתת|(1)}} לערוך מדידות ובדיקות הדרושות לתכנון הרשת וכן להתקינה, לבנותה ולקיימה;
{{ח:תתת|(2)}} לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ, ולבצע פעולות נלוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות כאמור ברישה לסעיף זה;
{{ח:תתת|(3)}} להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן בזק קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעולתו התקינה של המיתקן;
{{ח:תתת|(4)}} לבצע בדיקה, תיקון או הסרה של מיתקן בזק הנמצא במקרקעין, וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
{{ח:תתת|(5)}} לפתוח כל דרך לשם ביצוע עבודות המנויות בסעיף זה, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר בעל הרישיון את הדרך למצבה הקודם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|ראו גם {{ח:חיצוני|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)|כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים), התשמ״ד–1984}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} לענין ביצוע עבודות כאמור בסעיף קטן (א) הדרושות לקיום, לבדיקה, לאחזקה ולתיקון של רשת, יראו רשת שהונחה כדין לפני תחילת {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, וכן רשת שהונחה כדין לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}, כרשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}.
{{ח:תת|(ג)}} כניסה לפי סעיף זה למיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבניה}}, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מיתקן.

{{ח:סעיף|19|הודעה למחזיק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון המתכוון לעשות שימוש בסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(1)}} כאשר המקרקעין הם בנין, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(2), (3) או (5)}}, ימסור הודעה בכתב על כך עשרים ואחד ימים מראש למחזיק המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} לא ניתן למצוא את מחזיק המקרקעין, יפרסם בעל הרשיון הודעה באופן שיקבע השר בתקנות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)|תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|20|ערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 21|ובסעיף 21}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה“ – הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית המשפט“ – בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} בעל מקרקעין או מחזיק במקרקעין, הרואים עצמם נפגעים מהכוונה לעשות שימוש בסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, רשאים להגיש ערעור לבית המשפט תוך עשרים ואחד ימים מיום מסירת ההודעה או פרסומה.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את השימוש בסמכות כאמור, להתנותו בתנאים, לשנותו או לבטלו, והוא רשאי ליתן כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתתו.
{{ח:תת|(ד)}} הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את ביצוע השימוש בסמכות של בעל הרשיון, אלא אם החליט על כך בית המשפט בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.

{{ח:סעיף|21|סדרי הערעור}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט ידון בערעור לפי סדר הדין המינהלי שהתקין שר המשפטים; באין סדר דין מינהלי – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות חוץ מדיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#פרק ג|בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
{{ח:תת|(ד)}} יועץ מקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות, בסכומים שבית המשפט יקבע, מאת בעל הרשיון שמסר או פרסם את ההודעה.

{{ח:סעיף|21א||תיקון: תשמ״ו־2, תשס״א־2, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: פעולות במקרקעין פרטיים|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|21ב|הנחת רשת במקרקעין פרטיים ואחזקתה|תיקון: תשמ״ו־2, תשמ״ט, תשנ״ז־4, תשס״א־2, תשע״ז, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} הנחת רשת במקרקעין פרטיים תיעשה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, וטעונה הסכמת בעל המקרקעין; אם המחזיק במקרקעין הפרטיים הוא חוכר לדורות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין|בחוק המקרקעין}} (להלן בסעיף זה – חוכר) או דייר מוגן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הדייר|בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל״ב–1972}} (להלן בסעיף זה – דייר), יראו הסכמתו של החוכר או הדייר כהסכמתו של בעל המקרקעין.
{{ח:תת|(ב)}} היו המקרקעין הפרטיים בית משותף, טעונה הנחת הרשת ברכוש המשותף הסכמת רוב בעלי הדירות, וזאת על אף כל הוראה אחרת, לרבות הוראה מיוחדת, שנקבעה בתקנון שעל פיו מתנהל הבית המשותף (להלן – התקנון); קבעו הוראות התקנון כי הנחת הרשת טעונה הסכמתם של פחות מרוב בעלי הדירות, יחולו הוראות התקנון; בסעיף זה, ”הוראה מיוחדת“ – הוראה בתקנון האוסרת הנחת רשת בבית המשותף.
{{ח:תת|(ב1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), ובכפוף להוראות פסקאות (2) עד (6), רשאי כל בעל דירה לפנות בכתב לבעל רישיון בבקשה להניח רשת בבית המשותף (בסעיף קטן זה – המבקש), אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב); הוראה זו לא תחול אם נקבעה בתקנון הוראה מיוחדת לענין זה והנחת הרשת מתבקשת לצורך העברת שידורים בלבד.
{{ח:תתת|(2)}} 30 ימים לפחות בטרם יפנה המבקש אל בעל רישיון בבקשה להניח רשת, יודיע המבקש לנציגות הבית המשותף על כוונתו לעשות כן (להלן – הודעת המבקש).
{{ח:תתת|(3)}} נציגות הבית המשותף רשאית, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש –
{{ח:תתתת|(א)}} לקבוע תנאים באשר לאופן הנחת הרשת, לרבות תנאים שעניינם נוחות, חזות הבית או בטיחות, ובלבד שאין בתנאים שתקבע כדי למנוע את עצם הנחת הרשת במועד ובעלות סבירים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפנות אל המפקח בבקשה שיקבע תנאים והוראות באשר להנחת הרשת, או בבקשה למנוע את הנחתה.
{{ח:תתת|(4)}} בנוסף לנציגות הבית המשותף רשאים לפנות למפקח, בתוך 30 הימים ממועד הודעת המבקש, גם המבקש וכל בעל דירה בבית המשותף, בענינים האמורים בפסקה (3)(ב).
{{ח:תתת|(5)}} המבקש רשאי, בתום 30 הימים ממועד הודעתו, לתאם את מועד כניסתו של בעל רישיון למקרקעין, כאמור בסעיף קטן (ג), בהתקיים כל אלה –
{{ח:תתתת|(א)}} נציגות הבית המשותף לא קבעה תנאים להנחת רשת כאמור בפסקה (3)(א), או שקבעה תנאים כאמור והמבקש ובעל הרישיון הסכימו לתנאים האמורים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לא הוגשה בקשה למפקח בהתאם להוראות פסקאות (3)(ב) או (4).
{{ח:תתת|(6)|(א)}} המפקח רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בפסקאות (3) ו־(4) להגשת הבקשה, ובלבד שבעל הרישיון טרם החל בביצוע הנחת הרשת.
{{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון בפני המפקח לפי סעיף זה.
{{ח:תתתת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בסמכויותיו של המפקח, לפי כל דין, לדון בסכסוך בין בעלי דירות, לרבות אגב הנחת רשת.
{{ח:תת|(ב2)|(1)}} בסעיף זה, ”רשת מתקדמת“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 14א|בסעיף 14א}}.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), בעל רישיון רשאי להניח רשת מתקדמת ברכוש המשותף אף בהעדר הסכמה של רוב בעלי הדירות בבית המשותף כאמור בסעיף קטן (ב), בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בעל דירה בבית משותף המעוניין בהנחת רשת מתקדמת או מיופה כוח מטעמו בהתאם לפסקת משנה (ב) (בסעיף קטן זה – המבקש), פנה לבעל הרישיון בכתב בבקשה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף (בסעיף זה – הפנייה); פנייה יכול שתהיה באמצעות מילוי טופס מקוון ששלח בעל הרישיון או שפורסם באתר האינטרנט שלו;
{{ח:תתתת|(ב)}} הפנייה תכלול את פרטי בעל הדירה ואת הסכמתו להעבירם כאמור בפסקה (4); לא היה המבקש בעל הדירה – יצרף גם ייפוי כוח חתום בידי בעל הדירה; בסעיף קטן זה, ”פרטי בעל הדירה“ – שמו המלא של בעל הדירה, מענו ומספר טלפון ליצירת קשר עימו;
{{ח:תתתת|(ג)}} המבקש או בעל הרישיון בשם המבקש פרסם הודעה בכתב לבעלי הדירות בבית המשותף על הכוונה להניח רשת מתקדמת בבית המשותף, במקום בולט על פני הבית המשותף או בתוכו, 30 ימים לפחות לפני מועד הנחת הרשת המתקדמת (בסעיף זה – הודעה); ההודעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} שם בעל הרישיון ופרטי ההתקשרות עימו, ובכלל זה באמצעות טלפון ודואר אלקטרוני;
{{ח:תתתתת|(2)}} המועד שבו מתוכננת תחילת הנחת הרשת המתקדמת ופרק הזמן המוערך לביצוע העבודות;
{{ח:תתתתת|(3)}} מיקומו וגודלו של ארון התקשורת שיוקם;
{{ח:תתתתת|(4)}} יידוע בדבר הזכות של כל בעל דירה להגיש תביעה למפקח נגד הנחת הרשת, וכן המועד האחרון להגשת תביעה כאמור;
{{ח:תתתת|(ד)}} חלפו 30 ימים ממועד ההודעה, ולא הוגשה תביעה למפקח בהתאם להוראת פסקה (3).
{{ח:תתת|(3)}} בעל דירה רשאי להגיש תביעה למפקח בתוך 30 ימים ממועד ההודעה, בבקשה למנוע את הנחת הרשת המתקדמת.
{{ח:תתת|(4)}} הודיע בעל דירה לבעל רישיון שפרסם הודעה כי בכוונתו להגיש תביעה בהתאם להוראות פסקה (3), יעביר בעל הרישיון את פרטי בעל הדירה שבשמו פורסמה ההודעה בהקדם האפשרי, כך שלבעל דירה המעוניין בכך יינתן זמן סביר להגיש תביעה למפקח בטרם הנחת הרשת.
{{ח:תתת|(5)}} הוגשה תביעה למפקח, יעדכן בעל הדירה שנגדו הוגשה התביעה את בעל הרישיון בדבר הגשתה.
{{ח:תתת|(6)}} הוראות סעיף קטן (ב1)(6) יחולו לעניין סעיף קטן זה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב3)}} בבקשה להניח רשת מתקדמת כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(א) בבית משותף שהונחה בו כבר רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר יחולו הוראות סעיף קטן (ב2), בשינוי זה: הוגשה תביעה למפקח, ובהודעה כאמור בסעיף קטן (ב2)(2)(ג) צוין כי בבית המשותף הונחה רשת מתקדמת על ידי בעל רישיון אחר, יתיר המפקח את הנחת הרשת המתקדמת, אלא אם כן סבר שלא נכון לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון יתאם את מועד כניסתו למקרקעין פרטיים עם בעל המקרקעין או המחזיק בהם, ולענין רכוש משותף – עם המורשה של בעלי הדירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6ל|בסעיף 6ל(א)}}; ואולם, בבקשה להנחת רשת או רשת מתקדמת שנתקיימו לגביה הוראות סעיפים קטנים (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, יתאם בעל הרישיון את מועד כניסתו עם המבקש, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} הסכמת בעלי הדירות כאמור בסעיף קטן (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1) או בקשה להנחת רשת מתקדמת שהתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב2) או (ב3), לפי העניין, תחייב כל בעל דירה, בין שהיה בעל דירה בשעת מתן ההסכמה או הבקשה ובין שהיה לבעל דירה לאחר מכן.
{{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי להטיל על בעל דירה שאינו מעוניין להיות מנוי, חובה לחבר את חצריו לרשת כבלים או לרשת מתקדמת או להשתתף בהוצאות הכרוכות בהנחת רשת ברכוש המשותף שבבית ובאחזקתה.
{{ח:תת|(ו)}} הוחזרה החזקה מידי חוכר או דייר לבעל המקרקעין, יהיה בעל המקרקעין רשאי לדרוש מבעל הרישיון הסרת הרשת מהם והחזרתם, ככל האפשר, למצב שהיו בו אלמלא נעשה שימוש בהסכמה כאמור, וכל ההוצאות להסרת הרשת יחולו על בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיף זה בעל רישיון רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להשתמש בסמכות המוקנית לו בסעיף זה רק אם העניק לו השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}}, את הסמכות;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית משפט שלום שבתחום סמכותו מצויים המקרקעין, בבקשה להתיר לו הנחת רשת במקרקעין פרטיים, הדרושה לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים, אם בעל המקרקעין סירב ליתן הסכמתו לכך; בית המשפט רשאי להתיר הנחת רשת כאמור בתנאים שיקבע וליתן כל הוראה שימצא לנכון, לרבות תשלום פיצויים.
{{ח:תת|(ח)}} הסכמה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) או בקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות סעיף קטן (ב1), (ב2) או (ב3), לפי העניין, או היתר שניתן לפי סעיף קטן (ז)(2), מהווים הרשאה לבעל רישיון ולאדם שהוא הרשה לכך, להיכנס למקרקעין לשם התקנה ובניה של הרשת, בדיקתה, אחזקתה, תיקונה, שינויה והחלפתה, ולעשיית כל פעולה נלווית הדרושה לשם כך; לענין זה רשת כבלים שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק ב׳1}} או רשת שהונחה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, כנוסחן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300411.pdf|תיקון 25}}, יראוה כרשת שיש לגביה הרשאה לפי סעיף זה

{{ח:סעיף|21ג|מורשה של בעלי הדירות|תיקון: תשמ״ו־2, תשנ״ז־4, תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} נציגות הבית המשותף תשמש מורשה של כל בעלי הדירות בכל ענין הנוגע להנחת הרשת ברכוש המשותף שבבית ולאחזקתה, ולשם כך זכאית היא, בשם כל בעלי הדירות, להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון; באין נציגות לבית, יהיה המורשה כאמור מי שרוב בעלי הדירות מינו לכך.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה להנחת רשת שנתקיימו לגביה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב(ב1)}}, יהיה הזכאי להיות צד בכל משא ומתן, הליך משפטי או הסכם עם בעל רישיון, בכל ענין כאמור בסעיף קטן (א) – המבקש כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב(ב1)}}, אלא אם כן הורה המפקח אחרת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: שונות|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|22|תשלום פיצויים ותיקון נזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון וכל אדם מטעמו, בהשתמשם בסמכות הנתונה להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} או בהרשאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיף 21ב}}, יימנעו עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק ויחזירו את המקרקעין ככל האפשר למצב שהיו בו אלולא נעשה שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} נגרם נזק עקב שימוש בסמכות או בהרשאה כאמור בסעיף קטן (א), ישלם בעל הרשיון פיצויים לניזוק.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.

{{ח:סעיף|23|אי מניעת מעבר ביבשה, באויר ובמים}}
{{ח:ת}} מיתקן בזק שיש להציבו מעל מים ראויים לשייט או מתחתם, בדרך או מעליה או בנתיב טיס, יוצב באופן שלא ימנע, לא יעכב ולא יפריע את המעבר במים, בדרך או בנתיב הטיס.

{{ח:סעיף|24|מיתקני בעל רשיון המחוברים למקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 12|בסעיף 12 לחוק המקרקעין}}, מיתקן בזק שחובר למקרקעין של אחר יהיה בבעלותו של מי שהתקין את המיתקן כדין.

{{ח:סעיף|25|הודעה על סלילת דרך}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הרוצה לסלול דרך או לשנותה ימסור על כך הודעה בכתב, שלושים ימים לפחות לפני תחילת העבודה, לבעל הרשיון שבאזור תחולת רשיונו תבוצע העבודה לפי ההודעה, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; אם לא נתן הודעה כאמור ישא בכל ההוצאות שנגרמו כתוצאה מכך לבעל הרשיון.
{{ח:תתת|(2)}} המבקש למסור הודעה לפי פסקה (1) ואינו יודע את זהותו או מענו של בעל הרשיון, ישלח את ההודעה לשר או למי שהשר הסמיך לכך לשם מסירתה לבעל הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} ניתנה הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יסיר בעל הרשיון כל מיתקן בזק הנמצא במקום שבו תבוצע העבודה לפיה ויעביר אותו תוך זמן סביר, ולאחר התייעצות עם הרשות המקומית שבתחומה תיבנה הדרך, למקום ובדרך המתאימים לתכנון רשת בזק.
{{ח:תת|(ג)}} ההוצאות להסרת מיתקן בזק הנמצא במקום כדין והעברתו עקב עבודה כאמור בסעיף קטן (א) יהיו על החייב במתן ההודעה, בין שניתנה ובין שלא ניתנה, אולם בית המשפט רשאי לחלקן במקרים מיוחדים בין בעל הרשיון לבין החייב במתן ההודעה.

{{ח:סעיף|26|שינויים במקרקעין|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הציב בעל רשיון במסגרת רשיונו מיתקן בזק במקרקעין ורצה בעלם או המחזיק בהם (בסעיף זה – בעל המקרקעין) לעשות שינויים במקרקעין שיש בהם כדי לפגוע במיתקן, ימסור לבעל הרשיון הודעה על כוונתו, בצירוף תכנית מפורטת של העבודה; בעל הרשיון יבצע את הפעולות הדרושות כדי לאפשר את השינוי וימציא לבעל המקרקעין אישור בכתב בדבר ביצוע השינויים, תוך מועד סביר לאחר שקיבל את ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יתחיל אדם בשינויים כאמור בסעיף קטן (א) אם לא קיבל בעל המקרקעין אישור לכך מאת בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ג)}} סירב בעל הרשיון לתת אישור או לא השיב תוך זמן סביר להודעתו של בעל המקרקעין, רשאי השר על פי בקשת בעל המקרקעין לתת את האישור במקום בעל הרשיון.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רשיון רשאי לדרוש ממבקש השינוי את ההוצאות שהוציא כדי לאפשר את השינוי, אם המיתקן נמצא שם כדין, אולם בית המשפט רשאי לחלקן בין בעל הרשיון לבין מבקש השינוי.

{{ח:סעיף|27|מיתקני בזק בבנינים}}
{{ח:ת}} בעל רשיון רשאי לסרב לתת שירות בזק בבנין או במבנה אחר אם לא התקיימו בו ההוראות המתייחסות למיתקני בזק הדרושים למתן אותו שירות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|שבחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, ובתקנות שלפיו.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: מיתקן גישה אלחוטי|תיקון: תשס״א־2}}

{{ח:סעיף|27א|הגדרות ופרשנות|תיקון: תשס״א־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גג בנין“, לענין גג רעפים – לרבות החלק העליון של קיר הבנין הצמוד לרעפים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גישה אלחוטית“ – מיתקן בזק, שממדיו אינם עולים על 30×50×80 ס״מ, המשמש או המיועד לשמש לצורכי קליטה ושידור ברשת גישה, הפועל בתדרים שקבע השר לענין זה והכול למעט מיתקן שידור לתקשורת בשיטה התאית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 266ג2|בסעיף 266ג2 לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עגינה“ – מיתקן או התקן, המשמש לחיבור מיתקן גישה אלחוטית אל גג בניין.
{{ח:תת|(ב)}} למונחים אחרים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} תהא המשמעות שיש להם {{ח:פנימי|סעיף 17א|בסעיף 17א}}.

{{ח:סעיף|27ב|התקנת מיתקן גישה אלחוטית – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית תיעשה בידי בעל רישיון בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} התקנת מיתקן גישה אלחוטית והתקנת מיתקן העגינה הנושא אותו, על גג בנין, הנעשית לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 266ג|סעיף 266ג לחוק התכנון והבניה}}, פטורה מהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#פרק ה|פרק ה׳ לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} לא יותקן מיתקן גישה אלחוטית ולא יופעל, אלא אם כן ניתן היתר בטיחות קרינה ממי שמונה בידי השר לאיכות הסביבה ובהתאם לתנאי ההיתר, ויכול שההיתר יינתן לסוג מיתקנים מסוים; הותקן מיתקן כאמור והתעורר חשש כי הפעלתו חורגת מתנאי ההיתר האמור או כי הפעלתו עלולה לגרום לפגיעה בבטיחות, רשאי מי שמונה לענין זה בידי השר לאיכות הסביבה להורות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו.
{{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לפטור מהחובה לקבל כל רישיון, היתר, אישור או הסמכה לפי כל דין אחר.

{{ח:סעיף|27ג|התקנת מיתקן גישה אלחוטית בבית משותף|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} ביקש בעל דירה בבית משותף ({{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} – המבקש), התקנת מיתקן גישה אלחוטית על גג הבניין, במקום שאינו רכוש משותף, רשאי המפקח להתיר את ההתקנה בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש ובעל הזכויות במקום המיועד להתקנה (להלן – בעל הזכויות) לא הגיעו להסכמה על עצם ההתקנה, או על התנאים להתקנה, בתוך 30 ימים מהיום שהמבקש פנה בבקשה בכתב לבעל הזכויות;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש פנה אל המפקח בכתב בבקשה להתיר את ההתקנה;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הוכיח כי ההתקנה ברכוש המשותף אינה אפשרית, או שהיא תפגע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה, אלא אם כן הוכיח בעל הזכויות כי ניתן לבצע את ההתקנה, באופן סביר, במקום אחר מחוץ לבית המשותף;
{{ח:תתת|(4)}} המבקש הציג היתר מטעם המשרד לאיכות הסביבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}};
{{ח:תתת|(5)}} מיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק שירותי בזק למבקש.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} פנה המבקש למפקח כאמור בסעיף קטן (א)(2), ימציא העתק הפניה מיד לנציגות הבית המשותף; נציגות הבית המשותף וכל בעל דירה בבית המשותף רשאים, בתוך 30 ימים ממועד הודעת המבקש, להצטרף לדיון אצל המפקח בענין קביעת תנאים והוראות באשר להתקנה או בבקשה למנעה.
{{ח:תתת|(2)}} המפקח רשאי להתיר את התקנת מיתקן הגישה האלחוטית, ולהתנותו בתנאים והוראות שיקבע, לרבות במקרה שבעל הזכויות יהיה מעוניין בהסרת מיתקן הגישה האלחוטית או בהעתקתו למקום אחר, כדי לאפשר את ביצוען של עבודות בניה מכוח היתר בניה על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה}}.
{{ח:תת|(ג)}} החליט המפקח בענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), ניתן לפנות למפקח בבקשה לשנות את החלטתו, אם השתנו הנסיבות שעמדו ביסוד ההחלטה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#פרק ו סימן ד|סימן ד׳ לפרק ו׳ לחוק המקרקעין}} יחולו על הדיון לפני מפקח גם לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|27ד|החלת הוראות|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 21ב|סעיפים 21ב עד 22}}, יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית, בשינויים המחויבים, לרבות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקום ”להניח“ או ”הנחת“ יבוא ”להתקין“ או ”התקנת“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום ”רשת“ יבוא ”מיתקן גישה אלחוטית“;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}} –
{{ח:תתתת|(א)}} בסעיף קטן (ב), בהגדרה ”הוראה מיוחדת“, בסופה יבוא ”או שיש בה כדי לפגוע בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ב)}} בסעיף קטן (ב1)(1), בסופו יבוא ”ומיתקן הגישה האלחוטית נועד, בין השאר, לספק לו שירותי בזק“;
{{ח:תתתת|(ג)}} בסעיף קטן (ב1)(3)(א), בסופו יבוא ”או כדי לפגוע באופן מהותי בעצם השידור או הקליטה“;
{{ח:תתתת|(ד)}} בסעיף קטן (ב1)(6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא:
{{ח:תתתתת|”(ד)}} בדיון אצל המפקח כאמור בפסקאות (ב1)(3)(ב) או (ב1)(4) יציג המבקש היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27ב|בסעיף 27ב(ג)}}.“.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו)|חוק הרשויות המקומיות (תרנים לאנטנות טלוויזיה ורדיו), התשל״ו–1975}}, לא יחולו לענין התקנת מיתקן גישה אלחוטית לפי {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: עבירות}}

{{ח:סעיף|28|ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק בלא רישיון או היתר|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־6, תשס״ה, ק״ת תש״ע}}
{{ח:תת|(א)}} העובר על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס 215,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ראה בית המשפט שיש יסוד סביר לחשד שאדם ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, יצווה על תפיסתו של מיתקן הבזק שבו נעברה העבירה; על תפיסה כאמור יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|סעיפים 33 עד 42 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.
{{ח:תת|(ג)}} סעיף קטן (ב) בא להוסיף על סמכויות תפיסה לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|28א|סמכות כניסה ותפיסה|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהשר הסמיכו לכך (בסעיף זה – הממונה), רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} להיכנס לכל מקום בעל אופי מסחרי שלגביו יש לו חשד סביר כי מתבצעת בו פעולה הנוגעת ליבוא, להחזקה, להפצה, למכירה, לתחזוקה או לחיבור לרשת בזק ציבורית, של ציוד קצה, המהווה עבירה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}} או שנקבע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שהיא עבירה, ולערוך במקום חיפוש; אולם אין להכנס למקום המשמש גם למגורים אלא על פי צו חיפוש מאת שופט, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|הסעיפים 26 עד 30 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}, יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} לתפוס כל ציוד קצה או מסמך (להלן בסעיף זה – חפץ) שיש חשד סביר שבו או באמצעותו נעברה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית משפט שאליו הוגש כתב אישום על עבירה הקשורה באותו חפץ יחליט מה ייעשה בו; לא הוגש כתב אישום כאמור תוך ששים ימים מיום התפיסה – יוחזר החפץ; נתעורר ספק למי להחזירו, יכריע בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס החפץ על פי בקשת אדם התובע זכות בו, או על פי בקשת הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} נתפס מסמך של אדם לפי סעיף קטן (א) יאפשר הממונה, לבקשת אותו אדם, לצלם את המסמך.
{{ח:תת|(ד)}} המחזיק חפץ שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והחפץ נשמד או ניזוק, ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הממונה או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|28ב|הפרת צו או הוראות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} המעביר לאחר שליטה בנותן שירות חיוני, או הרוכש או המחזיק בשליטה כאמור, בלא אישור ובניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (בחוק זה – חוק העונשין), וקנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום נוסף שבו נמשכת העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} מוסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לקבלת אישור הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} והצווים מכוחו;
{{ח:תתת|(2)}} מפר הוראה, הגבלה או תנאי שנקבעו בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה|סעיף 4ה}} לענין המשך מתן שירות חיוני;
{{ח:תתת|(3)}} מפר הוראות צו לענין אי גילוי מידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה2|סעיף 4ה2}}.
{{ח:תת|(ג)}} המפר הוראה הגבלה או תנאי שנקבעו בצו באחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}} לכל יום שבו נמשכת העבירה:
{{ח:תתת|(1)}} מחזיק השפעה ניכרת או אמצעי שליטה, בנותן שירות חיוני, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(1)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} מחזיק בשליטה או באמצעי שליטה בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(2)}};
{{ח:תתת|(3)}} מנהל את נותן השירות החיוני או מקיים את מרכז עסקיו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(3)}};
{{ח:תתת|(4)}} אינו מוסר מידע לראש הממשלה ולשר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(4)}};
{{ח:תתת|(5)}} מכהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, או ממנה, או מעסיק נושא משרה או בעל תפקיד אחר בנותן שירות חיוני, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(5)}};
{{ח:תתת|(6)}} מעביר או משעבד נכס מנכסי הרישיון של נותן השירות החיוני או זכויות בו, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(6)}};
{{ח:תתת|(7)}} מביא להליכי פירוק מרצון של התאגיד נותן השירות החיוני, לפשרה או להסדר לגביו, לשינוי או ארגון מחדש של מבנה התאגיד, למיזוגו או לפיצולו, בלא אישור, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(7)}} או בניגוד לתנאי שנקבע באישור כאמור;
{{ח:תתת|(8)}} אינו מקיים הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(9)}};
{{ח:תתת|(9)}} אינו מקיים תנאי, הוראה או הגבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ד)(2), (3) או (3א)}};
{{ח:תתת|(10)}} אינו מקיים הוראות שניתנו מכוח קביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ה1|סעיף 4ה1}}.
{{ח:תת|(ד)}} המעביר לאחר שליטה, השפעה ניכרת או אמצעי שליטה בנותן שירות חיוני בלי שהוצג לו אישור על ידי הנעבר, בניגוד לקביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(ג)(8)}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.

{{ח:סעיף|28ג|הפרת הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} המפר הוראות שניתנו בכתב לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; היתה העבירה עבירה נמשכת, דינו – גם קנס נוסף פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(ג) לחוק העונשין}}, לכל יום שבו נמשכת העבירה.

{{ח:סעיף|28ד|אחריות נושאי משרה|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בנותן שירות חיוני חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|ו־28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו; המפר חובתו לפי סעיף זה, דינו – קנס פי חמישה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”נושא משרה בנותן שירות חיוני“ – דירקטור, מנהל פעיל בנותן השירות החיוני, שותף, למעט שותף מוגבל{{ח:הערה|,}} או בעל תפקיד אחר בנותן השירות החיוני האחראי מטעמו על התחום שבו נעברה העבירה.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28ב|סעיפים 28ב}} {{ח:פנימי|סעיף 28ג|או 28ג}} על ידי נותן השירות החיוני או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בנותן השירות החיוני הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה את כל שניתן כדי למלא את חובתו.

{{ח:סעיף|29|פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
{{ח:תת|(1)}} משחית מיתקן בזק, גורם לו נזק או מסלק אותו ממקומו;
{{ח:תת|(2)}} מפריע, מונע או מעכב את המשלוח או המסירה של מסר בזק בכל דרך שהיא;
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור):}} המתקין או המפעיל או מפעיל מיתקן בזק בלא היתר בטיחות קרינה או בניגוד לתנאיו או בניגוד להוראות על הפסקת הפעלתו או על הסרתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 27ב|סעיף 27ב(ג)}}.

{{ח:סעיף|30|הטרדה}}
{{ח:ת}} המשתמש במיתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|30א|שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק|תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה, תשס״ח־3, תשע״ו־6, תשע״ח, תשע״ח־7}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דבר פרסומת“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;
{{ח:תתתת|(2)}} מסר המופץ לציבור הרחב שמטרתו בקשת תרומה או תעמולה;
{{ח:תתתת|(3)}} מסר שאינו דבר פרסומת כאמור בפסקה (1) או (2), המופץ לציבור הרחב, ונכללת בו הצעה לנמען להתקשר למספר טלפון מסוים לשם קבלת מסר כלשהו; הוראות פסקה זו לא יחולו על מסר כאמור מאת המדינה ומוסדותיה, מסר כאמור שתכליתו העברת מידע ששלח גוף הצלה כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת המשטרה|בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לשם מילוי תפקידו, או מסר כאמור מאת גוף אחר שקבע השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, ורשאי השר לקבוע כאמור סוגים שונים של מסרים לגופים שונים שקבע;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעה אלקטרונית“ – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הודעת מסר קצר“ – מסר בזק הכולל כתב, לרבות אותות או סימנים, או מסר בזק הכולל חוזי או שמע, ומועבר באמצעות רשת בזק ציבורית אל ציוד קצה של נמען או קבוצה של נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדינה ומוסדותיה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, משטרת ישראל, בתי משפט ובתי דין, המוסד לביטוח לאומי או חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מערכת חיוג אוטומטי“ – מיתקן בזק המשמש לחיוג או לניתוב אוטומטיים של רצף שיחות לקבוצה של נמענים לשם העברת מסר קולי מוקלט אל אותם נמענים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מפרסם“ – מי ששמו או מענו מופיעים בדבר הפרסומת כמען להתקשרות לשם רכישתו של נושא דבר הפרסומת, מי שתוכנו של דבר הפרסומת עשוי לפרסם את עסקיו או לקדם את מטרותיו, ובכלל זה לקדם קבלת תרומות או תעמולה, או מי שמשווק את נושא דבר הפרסומת בעבור אחר; לעניין זה, לא יראו כמפרסם מי שביצע, בעבור אחר, פעולת שיגור של דבר פרסומת כשירות בזק לפי רישיון כללי, רישיון מיוחד או מכוח היתר כללי, שניתנו לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תעמולה“ – הפצת רעיונות לשם השפעה על עמדות או על התנהגויות, למעט אם יש בה מסר פוליטי, ובכלל זה תעמולת בחירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תרומה“ – למעט לשם התמודדות בבחירות מקדימות לפי {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|חוק המפלגות, התשנ״ב–1992}}, בבחירות לכנסת ובבחירות לראש רשות מקומית או לרשימת מועמדים ברשות מקומית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישגר מפרסם דבר פרסומת באמצעות פקסימיליה, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או הודעת מסר קצר, בלא קבלת הסכמה מפורשת מראש של הנמען, בכתב, לרבות בהודעה אלקטרונית או בשיחה מוקלטת; חיוג לנמען באמצעות מערכת חיוג אוטומטי בלא הסכמת הנמען כאמור ייחשב הפרה של הוראות סעיף זה, גם אם החיוג הופסק בטרם נענתה השיחה ובחיוג של הנמען למספר שממנו בוצע החיוג מושמע לו דבר פרסומת; פנייה חד־פעמית מטעם מפרסם לנמען שהוא בית עסק או לנמען לשם קבלת תרומה או תעמולה, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן זה, המהווה הצעה להסכים לקבל דברי פרסומת מטעמו, לא תיחשב הפרה של הוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), משלוח דבר פרסומת באמצעות דואר אלקטרוני לשם קבלת תרומה או תעמולה על ידי מפרסם שהוא עמותה או חברה לתועלת הציבור, לא יהווה הפרה של הוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהנמען לא הודיע על סירובו לקבל את דבר הפרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ג)(2) או (ד).
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי מפרסם לשגר דבר פרסומת כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמען מסר את פרטיו למפרסם במהלך רכישה של מוצר או שירות, או במהלך משא ומתן לרכישה כאמור, והמפרסם הודיע לו כי הפרטים שמסר ישמשו לצורך משלוח דבר פרסומת מטעמו, באחת הדרכים האמורות בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} המפרסם נתן לנמען הזדמנות להודיע לו כי הוא מסרב לקבל דברי פרסומת כאמור, דרך כלל או מסוג מסוים, והנמען לא עשה כן;
{{ח:תתת|(3)}} דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות מסוג דומה למוצר או לשירות האמורים בפסקה (1).
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הסכים הנמען לקבל דברי פרסומת לפי הוראות סעיף קטן (ב) או לא הודיע על סירובו לקבלם לפי הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הוא, בכל עת, להודיע למפרסם על סירובו לקבל דברי פרסומת, דרך כלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו, ככל שניתנה (בסעיף זה – הודעת סירוב); הודעת הסירוב לא תהיה כרוכה בתשלום, למעט עלות משלוח ההודעה; הודעת הסירוב תינתן בכתב או בדרך שבה שוגר דבר הפרסומת, לפי בחירת הנמען.
{{ח:תתת|(2)}} בעסקה בין מפרסם ובין נמען לרכישה של טובין או שירותים באופן מתמשך, יראו את הנמען כמי שנתן הודעת סירוב במועד סיום ההתקשרות, לרבות אם ההתקשרות הסתיימה בשל הודעת ביטול שנמסרה כדין.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בהתאם להוראות סעיף זה יציין בו את הפרטים האלה באופן בולט וברור, שאין בו כדי להטעות:
{{ח:תתתת|(א)}} היותו דבר פרסומת; המילים ”פרסומת“, ”בקשת תרומה“ או ”תעמולה“, לפי העניין, יופיעו בתחילת דבר הפרסומת, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – בכותרת ההודעה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו;
{{ח:תתתת|(ג)|(1)}} זכותו של הנמען לשלוח, בכל עת, הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד), ודרך אפשרית למשלוח הודעה כאמור שהיא פשוטה וסבירה בנסיבות העניין, ואם דבר הפרסומת משוגר באמצעות הודעה אלקטרונית – כתובת תקפה של המפרסם ברשת האינטרנט לצורך מתן הודעת סירוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} בלי לגרוע מהוראות פסקת משנה (1), שוגר דבר פרסומת באמצעות מערכת חיוג אוטומטי, יציין המפרסם בתחילת הודעת המסר הקולי כי הנמען רשאי לבקש להסיר את שמו מרשימת התפוצה של המפרסם, ויאפשר לו, מיד לאחר מכן, להסיר את שמו כאמור גם בדרך של לחיצה על החייגן.
{{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), מפרסם המשגר דבר פרסומת באמצעות הודעת מסר קצר יציין בדבר הפרסומת רק את שמו ואת דרכי יצירת הקשר עמו לצורך מתן הודעת סירוב.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תתת|(2)}} מפרסם המשגר דבר פרסומת שלא צוינו בו הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה) באופן בולט וברור, או שיש בפרטים שצוינו בו כדי להטעות, בניגוד להוראות אותו סעיף קטן, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ז)}} בבואו להטיל קנס על מפרסם שהורשע בעבירה לפי סעיף קטן (ו), רשאי בית המשפט להתחשב בכך שנפסקו נגד אותו מפרסם, בפסק דין סופי בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור, פיצויים לדוגמה לפי סעיף קטן (י).
{{ח:תת|(ח)}} מנהל של תאגיד וכן מי שאחראי לתחומי השיווק או הפרסום בתאגיד (בסעיף זה – נושא משרה בתאגיד) חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי סעיף קטן (ו) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}; נעברה עבירה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן זה, אלא אם כן עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
{{ח:תת|(ט)}} הפרת הוראות סעיף זה היא עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}, יחולו עליה, בכפוף להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(י)|(1)}} שוגר דבר פרסומת ביודעין בניגוד להוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט לפסוק בשל הפרה זו פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה – פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים בשל כל דבר פרסומת שקיבל הנמען בניגוד להוראות סעיף זה.
{{ח:תתת|(2)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, רשאי בית המשפט להתחשב בכך שאותו מפרסם הורשע, בשל אותו מעשה, בעבירה לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תתת|(3)}} בבואו לקבוע את גובה הפיצויים לדוגמה, יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים המפורטים להלן, ולא יתחשב בגובה הנזק שנגרם לנמען כתוצאה מביצוע ההפרה:
{{ח:תתתת|(א)}} אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תתתת|(ב)}} עידוד הנמען למימוש זכויותיו;
{{ח:תתתת|(ג)}} היקף ההפרה.
{{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של הנמען לפיצויים לפי סעיף קטן (ט) או לכל סעד אחר, בשל אותה הפרה.
{{ח:תתת|(5)}} חזקה על מפרסם ששיגר דבר פרסומת בניגוד להוראות סעיף זה, שעשה כך ביודעין כאמור בפסקה (1), אלא אם כן הוכיח אחרת; לעניין זה, לא תהיה למפרסם הגנה במקרים המפורטים להלן:
{{ח:תתתת|(א)}} שיגור דבר הפרסומת נעשה לאחר שניתנה למפרסם הודעת סירוב מאת הנמען כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתתת|(ב)}} המפרסם שיגר בעבר דבר פרסומת לנמען בניגוד להוראות סעיף זה, אף אם לא ביודעין;
{{ח:תתתת|(ג)}} דבר הפרסומת שוגר לנמען לפי רשימה של מענים או מספרי טלפון, לפי העניין, שהורכבו בהתאם לרצף אקראי של אותיות, ספרות או סימנים אחרים, או שילוב שלהם, כולם או חלקם.
{{ח:תת|(יא)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, לרבות לעניין –
{{ח:תתת|(1)}} אופן מסירת הודעת נמען על הסכמה מפורשת מראש כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} אופן מסירת הודעת המפרסם כאמור בסעיף קטן (ג)(1);
{{ח:תתת|(3)}} אופן מתן הודעת סירוב כאמור בסעיף קטן (ד);
{{ח:תתת|(4)}} אופן ציון הפרטים שיש לציין בדבר פרסומת כאמור בסעיף קטן (ה) ודרכים אחרות להבאת הפרטים האמורים בסעיף קטן (ה)(2) לידיעת הנמען;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שעל מפרסם לציין בדבר פרסומת המשוגר בהתאם להוראות סעיף זה.
{{ח:תת|(יב)}} השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות של שיגור דבר פרסומת באמצעות מיתקן בזק שהוראות סעיף זה יחולו לגביהן.
{{ח:תת|(יג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות כל דין.

{{ח:סעיף|31|מרמה ותחבולה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:תת|(א)}} העושה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}:
{{ח:תתת|(1)}} משתמש במרמה או בתחבולה במיתקן בזק שהותקן כדין; בפסקה זו, ”מיתקן בזק“ – לרבות התקן פענוח לשידורים מוצפנים;
{{ח:תתת|(2)}} משיג לעצמו או לזולתו, במרמה או בתחבולה, שירות בזק או שידורים הניתנים כדין;
{{ח:תתת|(3)}} מייצר, מוכר או מפיץ מכשיר שתכליתו לאפשר ביצוע מעשה כאמור בפסקה (1) או (2).
{{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בשל מעשה לפי סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לחייבו בתשלום פיצוי לבעל רישיון, למי שפועל מכוח היתר כללי או לבעל רישיון לשידורים, לפי הענין, וכן לאדם אחר שנפגע מן השימוש כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|32|חובת שמירת סודיות|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} עובד של בעל רשיון, מי שפועל מכוח היתר כללי או מי מטעמם לא יגלה ולא יעביר תכנו של מסר בזק, או ידיעה המתייחסת למסר בזק, שהגיעו אליו תוך עבודתו, אלא לאדם שהוא רשאי למסרן לו; העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

{{ח:סעיף|33|הפרעה בעבודה|תיקון: תשס״ה}}
{{ח:ת}} המפריע שלא כדין לבעל רשיון, למי שפועל מכוח היתר כללי, או לשלוחיהם, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתו, בהפעלתו, בקיומו, בשינויו, בבדיקתו או בתיקונו של מיתקן בזק, הנעשים כדין, דינו – קנס, ואם ההפרעה נמשכת קנס נוסף לכל יום שבו היא נמשכת.

{{ח:סעיף|34|צמחיה המפריעה למיתקן בזק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יטע אדם צמחים כלשהם ביודעו שהם עלולים לפגוע במיתקן בזק או להפריע לו.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות סעיף קטן (א) או מונע מבעל רשיון הפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(א)(5)}}, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|35|פגיעה חמורה במיתקן בזק ברשלנות|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ט, תשנ״ג־2, תשנ״ו־3, תשנ״ו־6, תשס״א־2, ק״ת תש״ע}}
{{ח:ת}} מי שברשלנות הרס מיתקן בזק או גרם לו נזק, ועקב כך הופסקה פעולת מיתקן בזק, דינו – קנס 40,800 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36א|ציוד קצה שלא אושר|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייבא אדם, לא יחזיק, לא יפיץ, לא ימכור, לא יתחזק ולא יחבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה; העובר על הוראת סעיף קטן זה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} העובר על הוראות תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53א|סעיף 53א}} שנאמר בהן שהפרתן מהווה עבירה, דינו – קנס.

{{ח:סעיף|37|צו איסור וצו עשה|תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} נעשה מעשה בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לכאורה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 28א|28א}}, {{ח:פנימי|סעיף 31|31}}, {{ח:פנימי|סעיף 33|33}}, {{ח:פנימי|סעיף 35|35}} {{ח:פנימי|סעיף 36א|או 36א}}, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל שלוחיו או קבלניו, להפסיק את המעשה המהווה עבירה או לעשות מעשה שימנע המשך קיומה של העבירה, ותקפו של הצו יהיה עד שבית המשפט יבטל או ישנה אותו.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: עיצומים כספיים|תיקון: תש״ס־2}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37א|הגדרות|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל הרשיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה המייעצת“ – ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א1|סעיף 37א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“ – סך ההכנסות של בעל הרישיון בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד התקשורת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 6א|בסעיף 6א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין בעל רישיון שביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בשנת פעילותו הראשונה – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין בעל רישיון אחר –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הכנסתו השנתית אינה עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}} בתוספת 1.3% מהכנסתו השנתית;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם הכנסתו השנתית עולה על 100,000,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,245,580 ש״ח)}} – 1,600,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 1,667,940 ש״ח)}} בתוספת 0.225% מהכנסתו השנתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יושב ראש המועצה“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 6ב|בסעיף 6ב}}.

{{ח:סעיף|37א1|הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה מייעצת לעניין עיצומים כספיים.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הוועדה המייעצת תהיה בת שלושה חברים, בעלי ידע וניסיון המתאימים לתפקידיה של הוועדה, לפחות אחת מהם אישה, ושניים מהם יהיו נציגי ציבור.
{{ח:תתת|(2)}} שניים מהחברים יהיו כשירים להתמנות לשופטי בית משפט שלום, ואחד מהחברים לפחות יהיה בעל ניסיון של חמש שנים בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בתחום כלכלי, מסחרי, ניהולי או הסדרתי.
{{ח:תתת|(3)}} השר ימנה יושב ראש לוועדה מבין חבריה.
{{ח:תתת|(4)}} חברי הוועדה ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
{{ח:תת|(ג)}} לא ימונה לחבר הוועדה המייעצת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר הוועדה;
{{ח:תתת|(2)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בפסקה (1), וטרם ניתן פסק דין סופי;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים, בין תפקידו כחבר הוועדה המייעצת לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו או של קרובו, ואולם לא יראו לעניין זה ניגוד עניינים הנובע רק מהיותו של חבר הוועדה המייעצת עובד המדינה; לעניין זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר הוועדה המייעצת או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג לרבות ידוע בציבור, הורה, הורי הורה, בן, נכד, אח ובן זוג של כל אחד מאלה.
{{ח:תת|(ד)}} חבר הוועדה המייעצת יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והשר העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת השר, לשמש חבר הוועדה המייעצת.
{{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד חבר הוועדה המייעצת בעבירה, שלדעת השר מתקיים בה האמור בסעיף קטן (ד)(3), רשאי השר להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ו)}} חבר הוועדה המייעצת יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, התברר לחבר הוועדה המייעצת כי נושא הנדון בישיבה עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור, יודיע על כך ליושב ראש הוועדה.
{{ח:תת|(ז)}} המניין החוקי בישיבות הוועדה הוא רוב חבריה.
{{ח:תת|(ח)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב דעות של חברי הוועדה המצביעים הנוכחים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף, אלא אם כן התפנה מקומו של חבר ועדה ולא מונה חבר אחר במקומו.
{{ח:תת|(ט)}} בישיבות הוועדה ייערך פרוטוקול מלא; הפרוטוקול יהיה פתוח לעיון הציבור, ובלבד שהמנהל לא יפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(י)}} המנהל יוזמן לכל דיון של הוועדה; בישיבות הוועדה יביא המנהל לפני חברי הוועדה את עמדתו, לרבות עיקרי הראיות שעליה היא נסמכת, וכן טענות שהגיש המפר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, בכתב, ולגבי מפר שטען גם בעל־פה – פרוטוקול של טיעון בעל־פה כאמור.
{{ח:תת|(יא)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי דיון לוועדה המייעצת; הוועדה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה אם לא נקבעו לפי חוק זה.
{{ח:תת|(יב)}} חברי הוועדה המייעצת שאינם עובדי המדינה, דינם כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}, לעניין ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}, לאחר תום תקופת כהונתם בוועדה.

{{ח:סעיף|37א2|עיצום כספי על בעל רישיון|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות], תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} הפר בעל רישיון הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה עליו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תתת|(1)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלק א׳ של התוספת}} – עד 12.5% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(2)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בחלק ב׳ של התוספת}} – עד 25% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(3)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלק ג׳ של התוספת}} – עד 50% מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|בחלק ד׳ של התוספת}} – עד גובה הסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(4א)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|בחלק ד׳1 של התוספת}} – עד פי עשרה מהסכום הבסיסי;
{{ח:תתת|(5)}} בשל הפרת הוראה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|בחלק ה׳ של התוספת}} – עד 25,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 26,070 ש״ח)}}.
{{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת|התוספת}}.

{{ח:סעיף|37א3|עיצום כספי על מי שקיבל אישור סוג|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} הפר מי שקיבל אישור סוג, תנאי מתנאי אישור הסוג, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 104,260 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4|עיצום כספי על מי שפועל בלא רישיון, היתר או אישור|תיקון: תשע״ב־6, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 230,000 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2013; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} ביצע פעולת בזק או נתן שירות בזק, בלא רישיון או היתר כללי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}};
{{ח:תת|(2)}} שידר שידורי כבלים או שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, בלא רישיון לשידורים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 6ז|סעיפים 6ז(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 6מד|או 6מד(ב)}};
{{ח:תת|(3)}} ייבא, החזיק, הפיץ, מכר, תיחזק או חיבר לרשת בזק ציבורית, למטרה מסחרית, ציוד קצה שלא ניתן לגביו אישור סוג הנדרש לפי הוראות חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36א|סעיף 36א(א)}}.

{{ח:סעיף|37א4א|עיצום כספי על סחר בציוד תקשורת|תיקון: תשע״ד, [י״פ הודעות]}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי מי שעוסק בסחר בציוד תקשורת גרם להגבלה או לחסימה של ציוד תקשורת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,390 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2014; בשנת 2022, 239,760 ש״ח)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}.

{{ח:סעיף|37א4ב|עיצום כספי על אי־&lt;wbr&gt;מסירת מידע לעניין תשלום לקופת התמרוץ|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} לא מסר גוף מידע שנדרש למוסרו לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ג|סעיף 14ג(ט)}} (בסעיף זה – גוף מפר), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום שלא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי; ואולם, על גוף מפר שאינו בעל רישיון יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקאות (2) ו־(3), סכום העיצום הכספי לא יעלה על 25% מהסכום הבסיסי הגבוה;
{{ח:תתת|(2)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}} והוכיח כי הכנסתו השנתית נמוכה מההכנסה השנתית האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקת משנה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}, לא יעלה סכום העיצום הכספי שהמנהל רשאי להטיל על אותו גוף על 25% מהסכום הבסיסי הנמוך;
{{ח:תתת|(3)}} טען גוף מפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ומסר למנהל מידע להנחת דעתו לגבי הכנסתו השנתית, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א5|סעיף 37א5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה שנתית“, לעניין גוף מפר שאינו בעל רישיון – סך ההכנסות של אותו גוף בשנת הכספים שקדמה למועד שבו ביצע את ההפרה שבשלה נשלחה לו הודעה על כוונת חיוב, בהתאם לדוח הכספי השנתי שלו לשנת הכספים האמורה, ואם לא הגיש דוח כאמור – בהתאם למידע שמסר לפי חוק זה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הגבוה“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(ב) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי הנמוך“ – הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (2)(א) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}}, ללא התוספת מהכנסתו השנתית.

{{ח:סעיף|37א4ג|עיצום כספי על הפרת הוראות לעניין שירות חיוני בידי מי שאינו רישיון|תיקון: תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} כמפורט להלן, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסכום של עד 234,140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(במקור לשנת 2022)}}, ובלבד שהסכום האמור לא יעלה על הסכום האמור {{ח:פנימי|סעיף 37א5|בסעיף 37א5}}:
{{ח:תת|(1)}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)}} או הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}}, לעניין העברה, רכישה או החזקה של אמצעי שליטה, שליטה או השפעה ניכרת בנותן שירות חיוני, או פעל בניגוד לתנאי שנקבע באישור להעברה, לרכישה או להחזקה כאמור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד(א1)( או (ג)(1)}};
{{ח:תת|(2)}} לעניין בעל אישור כאמור בפסקה (1) – הפר הוראת צו שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}} בעניין אחר מהאמור באותה פסקה.

{{ח:סעיף|37א5|סכום מרבי של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} סכום העיצום הכספי המרבי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיפים 37א2 עד 37א4א}} {{ח:פנימי|סעיף 37א4ג|ו־37א4ג}} לא יעלה על 5% מההכנסה השנתית של המפר, ולעניין מפר בשנה הראשונה לפעילותו – לא יעלה על 5% מהסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 37א|בפסקה (1) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}.

{{ח:סעיף|37א6|שיקולים בקביעת סכום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} בבואו לקבוע את סכום העיצום הכספי שיטיל בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, רשאי המנהל לשקול, בין השאר, את הנסיבות והשיקולים שלהלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה בתחרות בתחום הבזק או בתחום השידורים;
{{ח:תתת|(2)}} המידה שבה יש בהפרה כדי לגרום לפגיעה במתן שירותי בזק או במתן שידורים באורח תקין וסדיר;
{{ח:תתת|(3)}} שיעור המנויים שנחשף לפגיעה כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} משך ההפרה;
{{ח:תתת|(5)}} היקף הנזק הכספי שנגרם כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(6)}} הרווח הכספי שצמח למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(7)}} מידת התועלת שצמחה למפר כתוצאה מההפרה;
{{ח:תתת|(8)}} הפרות קודמות של המפר;
{{ח:תתת|(9)}} פעולות שנקט המפר עם גילוי ההפרה ובכללן הפסקת ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה למנהל ונקיטת פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק שנגרם כתוצאה ממנה;
{{ח:תתת|(10)}} לגבי מפר שהוא יחיד – יכולתו הכלכלית, ובכלל זה הכנסתו שהופקה או שנצמחה מתאגיד הקשור בהפרה, וכן נסיבות אישיות שבעטיין בוצעה ההפרה או נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות את הדין עם המפר;
{{ח:תתת|(11)}} לגבי מפר שהוא תאגיד – קיומו של חשש משמעותי כי כתוצאה מהטלת העיצום לא יוכל המפר לפרוע את חובותיו ופעילותו תופסק.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל יקבע אמות מידה לעניין קביעת סכום העיצום הכספי, ורשאי הוא לקבוע באמות מידה כאמור הוראות לעניין המשקל שייחס לנסיבות ולשיקולים המפורטים בסעיף קטן (א), וכן נסיבות ושיקולים נוספים שיובאו בחשבון בקביעת הסכום כאמור ומשקלם; אמות המידה וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת.

{{ח:סעיף|37א7|הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, ימסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל בין השאר את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט התשתית העובדתית המבססת לכאורה את ביצוע ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שבכוונתו להטיל על המפר והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(4)}} השיקולים שהנחו אותו בקביעת סכום העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(5)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}.

{{ח:סעיף|37א8|זכות טיעון|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א7|סעיף 37א7}}, רשאי לטעון את טענותיו לפני המנהל, בכתב או בעל־פה, כפי שיורה המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לבקשת המפר, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על 60 ימים.

{{ח:סעיף|37א9|החלטת המנהל ודרישת תשלום|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8}}, ולאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לעניין ההפרות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת חלק ג|בחלקים ג׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ד|ד׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1|ו־ד׳1 של התוספת}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי ואת סכום העיצום הכספי שיוטל, וימסור הודעה על כך לפי סעיף קטן (ב).
{{ח:תתת|(2)}} החלטת המנהל תינתן בתוך 90 ימים מתום התקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8(א) או (ב)}}, לפי המאוחר; ואולם מצא המנהל כי נדרשות בדיקות נוספות לשם קבלת החלטתו, רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה ב־90 ימים כל פעם, מנימוקים שיודיע עליהם בכתב למפר.
{{ח:תת|(ב)}} החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו דרישה, בכתב, לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|בסימן זה}} – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
{{ח:תתת|(2)}} שלא להטיל על המפר עיצום כספי – ימסור לו הודעה על כך, בכתב.
{{ח:תת|(ג)}} בדרישת התשלום או בהודעה לפי סעיף קטן (ב) יפרט המנהל את נימוקי החלטתו.
{{ח:תת|(ד)}} לא טען המפר את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(א)}} בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב או בתוך תקופה ארוכה יותר שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א8|סעיף 37א8(ב)}}, אם נקבעה, יראו את ההודעה על כוונת חיוב, בתום התקופה האמורה, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|37א10|סכום מעודכן של העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א8|בסעיף 37א8}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים ועוכב תשלומו של העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37א15|סעיף 37א15}}, יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א|בהגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 37א}} וסכומי העיצום הכספי הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, יעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013); הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל יפרסם הודעה ברשומות על הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (ב).

{{ח:סעיף|37א11|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א9|בסעיף 37א9}}.

{{ח:סעיף|37א12|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|37א13|גבייה|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגבייה לפי כל דין, המנהל רשאי לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל רישיון לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 4א1|או 4א1}}, כולן או חלקן; המנהל רשאי לפרוס את תשלומי העיצום הכספי אף אם גבייתו בוצעה בדרך של מימוש ערבויות כאמור.

{{ח:סעיף|37א14|מניעת כפל עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}} ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד.

{{ח:סעיף|37א15|עיכוב תשלום והחזר|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} אין בהגשת עתירה לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}, על הטלת עיצום כספי, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה על כך.
{{ח:תת|(ב)}} החליט בית המשפט לקבל עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יוחזר סכום העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37א16|פרסום בדבר הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} הטיל המנהל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם באתר האינטרנט של משרד התקשורת את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי:
{{ח:תתת|(1)}} דבר הטלת העיצום הכספי;
{{ח:תתת|(2)}} מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה;
{{ח:תתת|(3)}} סכום העיצום הכספי שהוטל ועיקרי הנימוקים לעניין סכומו, וכן הסכום המרבי שהיה ניתן להטיל על המפר בשל ההפרה;
{{ח:תתת|(4)}} פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין;
{{ח:תתת|(5)}} שמו של המפר, למעט אם הוא יחיד, ואולם המנהל רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לשם אזהרת הציבור, והעיצום הכספי הוטל בשל הפרה הקשורה למתן שירות לציבור על ידי המפר.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} פרסום כאמור בסעיף קטן (א) בנוגע לעיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובנוגע לעיצום כספי שהוטל על יחיד – שנתיים; שר המשפטים יקבע הוראות בדבר הדרכים שימנעו, ככל הניתן, את אפשרות העיון בפרטים שפורסמו לפי סעיף קטן (א), לאחר שחלפה תקופת הפרסום האמורה.
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על הטלת עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}}, יפרסם המנהל את דבר הגשת העתירה ואת תוצאותיה.
{{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בפסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|37א17|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשע״ב־6, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן זה}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2 עד 37א4ג}}, המהווה עבירה.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שילם המפר עיצום כספי בשל הפרה כאמור באותו סעיף קטן, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותו מעשה, אלא אם כן התגלו עובדות או ראיות חדשות המצדיקות זאת; שילם המפר עיצום כספי והוגש נגדו כתב אישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן זה – יוחזר לו הסכום ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|37א18|אצילת סמכויות|תיקון: תשע״ב־6, תשפ״א, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} המנהל רשאי לאצול לסגן המנהל הכללי לענייני פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת את סמכותו להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}} בשל הפרת הוראה המפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳}}, {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|ב׳}} {{ח:פנימי|תוספת חלק ה|או ה׳ של התוספת}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 37א3|סעיפים 37א3 עד 37א4ג}}.

{{ח:סעיף|37ב||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: הטלת עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37ב1|עיצום כספי על בעל רישיון לשידורים|תיקון: תשס״א־2, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} היה למנהל יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6יב|או 6יב}}, או תקנה, קביעה או הוראה שנקבעו לפיהם;
{{ח:תתת|(2)}} הפר הוראה שניתנה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט|סעיף 6ט(א)}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה שניתנה על ידי השר בהתאם לסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיפים 6ט1(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כב|6כב}}, {{ח:פנימי|סעיף 6לד|6לד(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|או 13}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(5)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי השר או המנהל בהתאם לסמכותו לפי חוק זה בתוך הזמן שקבעו בהוראה;
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה לו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיף 4ג1}};
{{ח:תתת|(7)}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה ליושב ראש המועצה יסוד סביר להניח כי בעל רישיון לשידורים עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}:
{{ח:תתת|(1)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה1|סעיפים 6ה1}}, {{ח:פנימי|סעיף 6יא2|6יא2(ג) או (ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כא|6כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד|6כד}};
{{ח:תתת|(2)}} הפר תנאי מתנאי אישור שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|סעיף 6כ1}} או כלל שנקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 6כ1|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(3)}} הפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 6כה|סעיף 6כה}};
{{ח:תתת|(4)}} הפר הוראה מהוראות הכללים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כ|6כ(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:פנימי|סעיף 6נב|או 6נב}};
{{ח:תתת|(5)}} הפר תנאי מתנאי הרישיון, למעט תנאים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ח|סעיף 6ח(ו)}};
{{ח:תתת|(6)}} הפר הוראה שניתנה על ידי המועצה בהתאם לסמכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6ט1|סעיף 6ט1(ב)}};
{{ח:תתת|(7)}} לא ביצע הוראה שניתנה בידי יושב ראש המועצה, בהתאם לסמכותו לפי חוק זה, בתוך הזמן שקבע בהוראה;
{{ח:תתת|(8)}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6סב1|סעיף 6סב1}}.

{{ח:סעיף|37ב2||תיקון: תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ג|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ה, תשס״ז־3, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|בסעיף 37ב1}} ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לגביה עיצום כספי בשיעור החלק החמישים מעיצום כאמור לכל יום נוסף שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייתוסף סכום השווה למחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על הפרה ראשונה; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה נוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|סעיף 37ב1}}, אשר נקבע לגביה עיצום כספי, בתוך שנתיים מהיום שהוטל עיצום כספי על ההפרה הראשונה.

{{ח:סעיף|37ד|דרישת העיצום הכספי ותשלומו|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ישולם על פי דרישה בכתב מאת המנהל או מאת יושב ראש המועצה, לפי הענין, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; הדרישה תוצא לאחר שנמסרה לבעל הרישיון לשידורים הודעה בכתב על הכוונה להוציאה, וניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|37ה|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייתוספו לו, לגבי תקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית.

{{ח:סעיף|37ו|גביה|תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מסמכויות הגביה לפי כל דין, רשאי המנהל או יושב ראש המועצה, לפי הענין, לגבות עיצום כספי בדרך של מימוש הערבויות שהמציא בעל הרשיון לשידורים לפי הוראות רשיונו, כולן או מקצתן.

{{ח:סעיף|37ז|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תש״ס־2, תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית, לפי כל דין, של בעל הרשיון לשידורים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום עיצום כספי, ואם שילם – יוחזר לו העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|37ח||תיקון: תש״ס־2, תשס״א־2, תשס״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37ט|דרכי מסירה|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} לענין הטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, מסירה של צו, קביעה או הוראה שלא פורסמו ברשומות ושלא נקבעו ברישיון (בסעיף זה – הוראה), תיעשה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 237|סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, בשינויים המחויבים, ולא יוטל עיצום כספי בשל הפרת הוראה שלא נמסרה כאמור.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: פיקוח|תיקון: תשע״ב־6}}

{{ח:סעיף|37י|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2}}|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות מי שפועל מכוח היתר כללי ובעל רישיון לשידורים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – מי שמונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 37יא|סעיף 37יא}}.

{{ח:סעיף|37יא|מינוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי למנות, מבין עובדי משרדו, מפקחים שיפקחו על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא לא הורשע ולא הוגש נגדו כתב אישום, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לדעת השר לשמש מפקח;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים.

{{ח:סעיף|37יב|סמכויות מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
{{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של ההוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות הקלטה שנעשתה לשם תיעוד ההתקשרות בין בעל הרישיון לבין מנוי, ולרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:תת|(3)}} להיכנס בכל עת סבירה לחצריו של בעל רישיון ולחצריו של מקבל שירות בזק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט; בפסקה זו, ”חצריו של בעל רישיון“ – לרבות מקום שבו מנהל בעל רישיון או מי מטעמו את עסקיו, לשם ביצוע פעולות בזק או מתן שירותי בזק;
{{ח:תת|(4)}} לערוך מדידות או בדיקות או ליטול דגימות של מיתקני בזק או ציוד בזק הנמצאים בחצריו של בעל רישיון כהגדרתם בפסקה (3) או בחצריו של מקבל שירות בזק, וכן למסור את המדידות, הבדיקות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת.

{{ח:סעיף|37יג|בירור מינהלי|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} היה למנהל הכללי של משרד התקשורת יסוד סביר להניח כי בעל רישיון הפר הוראה לפי הוראות חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37א2|בסעיפים 37א2}} {{ח:פנימי|סעיף 37ב1|או 37ב1(א)}}, רשאי הוא, מנימוקים שיירשמו, להתיר למפקח, נוסף על הסמכויות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 37יב|בסעיף 37יב}}, לזמן נושא משרה בבעל הרישיון, שלדעת המנהל עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה, למשרדיו, למועד סביר שיקבע, לשם בירור ההפרה; מי שזומן כאמור יתייצב במועד שזומן אליו.

{{ח:סעיף|37יד|זיהוי מפקחים|תיקון: תשע״ב־6}}
{{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: עוולות}}

{{ח:סעיף|38|פיצויים על פגיעה במיתקן בזק|תיקון: תשמ״ח, תשס״ה, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”ציוד הנדסי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישום ציוד הנדסי#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שתוך ביצוע עבודה על ידי ציוד הנדסי פגע במיתקן בזק של בעל רשיון או של מי שפועל מכוח היתר כללי, באופן העלול להפריע או לסכן מתן שירות בזק, חייב לשלם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי את ההוצאות שהוציא לתיקון הנזקים שנגרמו למיתקן הבזק, וכן את הפסד ההכנסות שנגרם לבעל הרשיון או למי שפועל מכוח ההיתר הכללי כתוצאה מהפגיעה.
{{ח:תת|(ג)}} השר או מי שהשר הסמיך לכך יקבע את שיעור הפסד ההכנסות וקביעה כאמור תשמש ראיה לכאורה לאותו שיעור.
{{ח:תת|(ד)}} הפוגע במיתקן בזק כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה פטור מהתשלומים האמורים בו אם הוכיח כי נקט את כל אמצעי הזהירות הסבירים למניעת הפגיעה במיתקן בזק.
{{ח:תת|(ה)}} פגיעה לפי סעיף קטן (ב) הינה עוולה אזרחית והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} יחולו עליה.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}} ולא לגרוע מהן.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: חסינויות}}

{{ח:סעיף|39||תיקון: תשנ״ה}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|40|הגבלת אחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 41|בסעיף 41}}, בעל רשיון שהוענקה לו על פי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ו)}} חסינות לענין סעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – בעל חסינות), עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות בנזיקין אלא –
{{ח:תת|(1)}} לנזק ישיר שנגרם עקב הגבלת שירות בזק או הפסקתו;
{{ח:תת|(2)}} לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה של בעל החסינות, עובדיו או הבאים מטעמו.

{{ח:סעיף|41|פטור מאחריות בנזיקין}}
{{ח:ת}} בעל חסינות, עובדיו וכל הבאים מטעמו, לא ישאו באחריות לנזק שנגרם –
{{ח:תת|(1)}} עקב אי אספקת שירותי בזק ושירותים נלווים, השהייתם, הגבלתם או הפסקתם, הנובעות מפעולה מכוונת של בעל חסינות ככל שזו דרושה לשם ביצוע פעולת בזק או מתן שירות בזק;
{{ח:תת|(2)}} עקב טעות במתן שירות בזק, טעות במסר בזק או השמטה ממנו, אי מסירת מסר בזק או איחור במסירתו, מסירת מסר בזק למען בלתי נכון או רישום מוטעה במדריך מנויים או בפרסום אחר של בעל החסינות, אלא אם הדבר נגרם ברשלנות חמורה.

{{ח:סעיף|42|שמירת תניות אחידות|תיקון: תשמ״ח}}
{{ח:ת}} שום דבר האמור {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} לא יגרע מתניות בין בעל חסינות לבין מקבל שירות, ובלבד שנתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הן מותנות עם כלל מקבלי השירות או סוגים שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הן אושרו בידי בית הדין לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים האחידים|חוק החוזים האחידים, התשמ״ג–1982}};
{{ח:תת|(3)}} הן פורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|43|תוכן מסר בזק לא יימסר במשפט}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בתעודה כי עובד של בעל רשיון לא יעיד בהליך משפטי, או בחקירה לפני אדם או גוף המוסמך בחוק לאסוף ראיות, על תכנו של מסר בזק ולא יציג על פי הזמנה או צו את המקור של המסר שנחתם בידי השולח או מטעמו.

{{ח:סעיף|44|סייגים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}} לא יחולו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} שולח המסר או נמענו הודיעו בכתב לבעל הרשיון על הסכמתם למתן עדות או להצגה כאמור;
{{ח:תת|(2)}} בהליכים פליליים, בענין עבירה שדינה מוות או מאסר לתקופה העולה על שנה אחת.

{{ח:סעיף|45|תעתיק מסר בזק ישמש ראיה}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו כי תעתיק של מסר בזק, בכתב חתום בחותמת או בחתימה של עובד בעל רשיון שקיבל אותו למשלוח, יהיה קביל בכל בית משפט והליך משפטי כראיה לכאורה שתכנו זהה עם תוכן המסר המקורי ושהמסר האמור היה חתום ונמסר לשידור בידי האדם שבידיו היה אמור להיות חתום, ולא יהיה צורך להוכיח את חתימת האדם החותם על המסר המקורי או את מסירת המסר לשידור או את החותמת או את החתימה של העובד שקיבל את התעתיק למסירה.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: החברה}}

{{ח:סעיף|46|רשיון כללי לחברה}}
{{ח:ת}} השר יעניק רשיון כללי לחברה.

{{ח:סעיף|47|הסכם העברת נכסים|תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}}, ”נכס“ – מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכל דין או הסכם ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה|חוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, מותר, בהסכם, להקנות לחברה את זכויות המדינה בנכסים שעמדו לרשותו של משרד התקשורת לצרכי מתן שירות בזק ואת זכויותיה וסמכויותיה של המדינה לפי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות שהיו בני תוקף לגבי שירותי בזק ערב תחילתו של ההסכם; להסכם כאמור ייקרא להלן {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} ”הסכם להעברת נכסים“.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר רשאי בצו לפטור את החברה –
{{ח:תתת|(1)}} מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם;
{{ח:תתת|(2)}} מתשלום מס בולים, כולו או מקצתו, בשל דו״ח על הקצאת מניות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 145|בסעיף 93 לפקודת החברות}}.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 24|בסעיפים 24}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 95|ו־95 לפקודת מס הכנסה}}, המחיר המקורי של הנכסים שהזכויות בהם הוקנו לחברה בהסכם להעברת נכסים, יהיה שווים כפי שנקבע בהסכם להעברת נכסים, ויראו את יום תחילת ההסכם האמור כיום הרכישה שלהם.

{{ח:סעיף|48|העברת זכויות, סמכויות, חובות והתחייבויות}}
{{ח:ת}} משנחתם הסכם להעברת נכסים רשאי השר, על אף האמור בכל דין או הסכם, לקבוע בצו כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו תבוא החברה במקום המדינה, הן לגבי הזכויות והסמכויות של המדינה והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות עליה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים.

{{ח:סעיף|49|תביעות תלויות ועומדות}}
{{ח:ת}} השר רשאי לקבוע בצו לגבי סוגים מסויימים של תביעות תלויות ועומדות מטעם המדינה או נגדה ערב תחילתו של ההסכם להעברת נכסים, בקשר לנכסים, להסכמים, להתקשרויות ולעסקאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47(ב)}}, וכן לגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות אותו זמן, להוציא תביעות של עובדי המדינה בשל תקופת היותם עובדי המדינה, כי החברה תבוא במקום המדינה.

{{ח:סעיף|50||תיקון: תשנ״ג, תשנ״ט־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|51|סייגים לרשיון מיוחד}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי הציוד שמשרד התקשורת עסק בו לפני קבלת חוק זה בכנסת (להלן – ציוד המשרד) או לגבי ציוד זהה שיבוא במקומו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן רשיון מיוחד לגבי ציוד הדומה לציוד המשרד אשר יבוא או המיועד לבוא במקומו, אלא לאחר שהשר התייעץ בחברה והחליט, לאחר ששקל בין השאר את ענין החברה בביצוע הפעולה או במתן השירות שהרשיון נוגע להם, כי טובת הציבור מחייבת לתת את הרשיון למי שביקש אותו.

{{ח:קטע2|פרק י1|פרק י׳1: הוראות לעניין ביטול הסכמי התקשרות בתחום התקשורת ואיסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ד}}

{{ח:סעיף|51א|איסור תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם למתן שירותי רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״א־6, תשע״ב־4, תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 51ב|ובסעיף 51ב}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד ובעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת התחייבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות עם בעל הרישיון או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי של בעל רישיון את הסכם ההתקשרות עמו, לא יגבה ממנו בעל הרישיון תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ב|בסעיף 51ב}}, וחובות שצבר המנוי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון לקבלת שירות רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, למעט מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום התקרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ב|עסקה לרכישת ציוד קצה מבעל רישיון רדיו טלפון נייד|תיקון: תשע״א־2, תשע״ב־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין מנוי לבין בעל רישיון על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל הרישיון, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות עם בעל הרישיון, לא יהיה רשאי בעל הרישיון להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יקשור בין התקשרות של המנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד להתקשרות של אותו מנוי אתו או עם אחר, לרכישה, להשכרה, להשאלה או להחכרה של ציוד קצה, בין בהסכם אחד ובין בהסכמים נפרדים, לרבות בדרך של מתן הנחה או הטבה אחרת כלשהי בהתקשרות אחת בשל ההתקשרות השנייה.

{{ח:סעיף|51ג|איסור הגבלה או חסימה|תיקון: תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים או מי שפועל מכוח היתר כללי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר“ – ייבוא, הפצה, מכירה, השכרה, השאלה או תחזוקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סחר בציוד תקשורת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ציוד תקשורת“ – ציוד שנועד או שנדרש לצורך קבלת שירותיו של בעל רישיון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון, מי שעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד (בסעיף זה – ציוד קצה רט״ן) ומי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, לא יגרום להגבלה או לחסימה של המפורטים להלן, בעצמו או באמצעות אחר, לרבות בדרך של קביעת תעריפים:
{{ח:תתת|(1)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בכל שירות או יישום, המסופקים על גבי רשת האינטרנט;
{{ח:תתת|(2)}} התכונות או המאפיינים המובנים של ציוד קצה או של ציוד תקשורת;
{{ח:תתת|(3)}} האפשרות הנתונה למנוי לעשות שימוש בציוד קצה או בציוד תקשורת בכל רשת בזק או ברשת המשמשת להפצת שידורים של בעל רישיון (בסעיף זה – רשת), אם הציוד האמור מיועד על פי טיבו ומהותו לפעול ברשתות מאותו הסוג.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות פסקה (1) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו על הגבלה או חסימה כאמור באותה פסקה המתחייבת מניהול תקין והוגן של מסרי הבזק המועברים ברשת של בעל הרישיון; השר רשאי ליתן הוראות לעניין התנאים שבהתקיימם תיחשב הגבלה או חסימה כמתחייבת לשם ניהול תקין והוגן כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקאות (1) עד (3) של הסעיף הקטן האמור לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} מנוי או קבוצת מנויים ביקשו זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, מבעל רישיון, ממי שעוסק בסחר בציוד קצה רט״ן או ממי שעוסק בסחר בציוד תקשורת, בבקשה פרטנית ומפורשת, שנמסרה בנפרד מהסכם ההתקשרות; נמסרה בקשה כאמור לבעל רישיון, רשאים המנוי או קבוצת המנויים, לפי העניין, ובעל הרישיון לקבוע בהסכם ההתקשרות ביניהם, כי לא יהיה ניתן להסיר את ההגבלה או החסימה או לקבוע את התנאים להסרת ההגבלה או החסימה כאמור באותן פסקאות;
{{ח:תתתת|(ב)}} השר התיר זאת לגבי הפסקאות האמורות, כולן או חלקן, במקרים מיוחדים, לרבות לבקשת כוחות הביטחון; לעניין זה, השר יתיר כאמור בשים לב לשיקולים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ב)}}, ולתקופה קצובה הקצרה ביותר הנדרשת בנסיבות העניין, ורשאי הוא להאריך את התקופה בתקופות נוספות כאמור, אם ראה שהדבר מתחייב בנסיבות העניין;
{{ח:תתתת|(ג)}} ההגבלה או החסימה נעשו לפי הוראה של גורם המוסמך לפי דין לתת הוראה כאמור או בהתאם להחלטה של בית משפט.

{{ח:סעיף|51ד|הגבלת תשלום והפסד הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – לרבות בעל רישיון לשידורים ולמעט בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ – בעל רישיון כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51א|בסעיף 51א(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות“ – הסכם התקשרות עם בעל רישיון או הסכם התקשרות משולב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות עם בעל רישיון“ – הסכם עם בעל רישיון לרכישת שירותיו, או לרכישת שירותיו ושירותים של בעלי רישיון אחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם התקשרות משולב“ – הסכם עם בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לרכישת שירותים של בעל רישיון, אחד או יותר, ושירותים של בעל רישיון רדיו טלפון נייד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ממוצע החשבונות החודשיים“ – ממוצע החשבונות החודשיים של המנוי בעבור שירותי בעל רישיון הניתנים מכוח הסכם התקשרות עם בעל רישיון או שירותי בעל רישיון ושירותי בעל רישיון רדיו טלפון נייד הניתנים מכוח הסכם התקשרות משולב, שצרך המנוי במהלך תקופת ההסכם עד למועד ביטולו, והכל למעט שירותי השכרה או השאלה של ציוד קצה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנוי“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות עם בעל רישיון, וממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} מי שהתקשר בהסכם התקשרות משולב, בין השאר, לקבלת שירותי רדיו טלפון נייד למאה קווי טלפון לכל היותר, ואשר ממוצע החשבונות החודשיים שלו נמוך מ־5,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשלום“ – לרבות החזר הטבה שניתנה למנוי בעת ההתקשרות בהסכם ההתקשרות או במהלך תקופת ההתקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} ביטל מנוי את הסכם ההתקשרות, לא יגבה ממנו בעל רישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, תשלום, ולא ימנע ממנו הטבה שהיה מקבל אלמלא הביטול; על אף האמור, בעל רישיון כאמור רשאי לגבות את יתרת תשלומי המנוי בעבור ציוד הקצה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 51ה|בסעיף 51ה}}, וחובות שצבר המנוי.
{{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל זכות הקיימת למנוי לפי הוראות כל דין.

{{ח:סעיף|51ה|עסקה לרכישת ציוד קצה במסגרת הסכם התקשרות|תיקון: תשע״א־6}}
{{ח:ת}} הוסכם בהסכם התקשרות על תשלום לשיעורין בעבור ציוד קצה שרכש המנוי מבעל רישיון או מבעל רישיון רדיו טלפון נייד, וביטל המנוי את הסכם ההתקשרות, לא יהיה רשאי בעל הרישיון או בעל רישיון רדיו טלפון נייד, לפי העניין, להעמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים של המנוי בעבור ציוד הקצה שרכש כאמור, והמנוי יהיה רשאי להמשיך לשלם את התשלום לשיעורין במועדים ובסכומים כפי שהיה עליו לשלם אלמלא הביטול; לעניין זה, ”בעל רישיון“, ”בעל רישיון רדיו טלפון נייד“ ו”הסכם התקשרות“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 51ד|בסעיף 51ד(א)}}.

{{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|52|מתן שירותים למדינה}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}, השר יקבע בתקנות את התנאים למתן שירותי בזק למדינה מאת בעל רשיון.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)|תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה), התשמ״ד–1984}}.}}

{{ח:סעיף|52א|רשיון מיוחד לחברת דואר ישראל בע״מ|תיקון: תשמ״ו, תשס״ד־2}}
{{ח:ת}} לצורך קיום התברוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, יעניק השר לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק האמור}} רשיון מיוחד ויחייב את בעל הרשיון שברשותו מיתקני בזק הדרושים לקיום התברוקה לאפשר לה את השימוש במיתקניו; על השימוש במיתקנים כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}}.

{{ח:סעיף|53|תחולה על המדינה}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} יחולו על המדינה כבעלת מקרקעין או כמחזיקה בהם.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳}} {{ח:פנימי|פרק ט|ו־ט׳}} יחולו על המדינה כשהיא מבצעת פעולות בזק או נותנת שירותי בזק מכוח זכותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}, כאילו היתה בעלת רשיון לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|53א|פיקוח על ציוד קצה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ז־3, תשע״א־2}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרכים והתנאים למתן אישור סוג, לרבות בדבר עריכת בדיקות ומדידות של ציוד קצה ובדיקות של מפרטים טכניים של ציוד כאמור;
{{ח:תתת|(1א)}} תנאים להסמכת מעבדה חיצונית לערוך בדיקות ומדידות כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(1ב)}} תנאים למתן הרשאה למעבדה חיצונית לתת אישורי סוג;
{{ח:תתת|(2)}} תשלומים או תשלומים מרביים בעד בדיקות ומדידות או בעד מתן אישור סוג כאמור בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} יבואו של ציוד קצה, הפצתו, מכירתו, הטיפול בו ודרכי תחזוקתו;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מסירתם של מידע, מסמך, או ציוד, בעניינים המנויים בסעיף קטן זה, או הדרושים לשם ביצוען של הוראות לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, הוראות בדבר הענינים המנויים בפסקאות (1), (3) ו־(4) של הסעיף הקטן האמור יכול שייקבעו בנוהל בידי המנהל הכללי של משרד התקשורת; הוראות שנקבעו בידי המנהל כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התקשורת ואין חובה לפרסמן ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} בקביעת תקנות או נהלים לפי סעיף זה יובאו בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מדיניות הממשלה בתחום הבזק או בתחום ציוד הקצה;
{{ח:תתת|(2)}} שיקולים שבטובת הציבור;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות ורמת השירותים בתחום הבזק ובתחום ציוד הקצה.

{{ח:סעיף|53ב||תיקון: תשמ״ח, תשע״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53ג|תקנים ומפרטים|תיקון: תשס״א־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} השר רשאי להורות בדבר תקנים ומפרטים טכניים של מיתקני בזק, ציוד תקשורת כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 51ג|בסעיף 51ג}}, לרבות ציוד קצה ונס״ר ודרכי פרסומם.

{{ח:סעיף|54|תמלוגים|תיקון: ק״ת תשנ״ד, תשנ״ו, תש״ס־2}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רשיון ישלם תמלוגים למדינה.
{{ח:תת|(ב)}} התמלוגים ישולמו על הכנסות בעל הרשיון ממתן שירותי בזק שיקבעו השר ושר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} שיעור התמלוגים יהיה 11% מן ההכנסות האמורות בסעיף קטן (ב), למעט מס ערך מוסף, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב) שיעור אחר לשירותים המנויים בהם כולם או חלקם.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|בהתאם לצו הבזק (הפחתת שיעור התמלוגים והטלת חובת תשלום תמלוגים), התשנ״ד–1994 (ק״ת תשנ״ד, 490), שיעור התמלוגים הופחת ל־8% מן ההכנסות האמורות.}}
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ה)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע חובה ותנאים לתשלום ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גביה על תמלוגים אשר לא שילם בעל רשיון במועד שנקבע לכך.

{{ח:סעיף|54א|החלת {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}|תיקון: תשס״ה־2, תשפ״א}}
{{ח:ת}} על האגרות, דמי הרישיון, התמלוגים ותשלומי החובה לפי חוק זה תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|באותה פקודה}}; לעניין זה, ”אגרות“, ”דמי רישיון“, ”תמלוגים“ או ”תשלומי חובה“ – אגרות, דמי רישיון או תמלוגים לפי חוק זה, וכן תשלומי חובה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 14ג|בסעיף 14ג}}, שנשלחה לחייב הודעה בכתב על חיובו בהם וניתנה לו אפשרות לטעון את טענותיו כנגד החיוב.

{{ח:סעיף|55||תיקון: תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|55א|תחולת {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|הפקודה}} יחולו על בעל רישיון, בעל רישיון לשידורים, ועל מי שקיבל אישור סוג לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|55ב|פטור מרישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל}}|תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק החשמל#סעיף 6|סעיף 6(א) לחוק החשמל, התשי״ד–1954}}, לא יחול לענין ביצוע פעולות במרכיבי רשת בזק ציבורית, אשר המתח החשמלי בהם אינו עולה על 65 וולט.

{{ח:סעיף|56||תיקון: תשס״א־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בפקודת הדואר [נוסח משולב], התשל״ז–1976}}.}}

{{ח:סעיף|57|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.}}

{{ח:סעיף|58|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה|בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}.}}

{{ח:סעיף|59|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

{{ח:סעיף|59א|אישור ועדה|תיקון: תשמ״ח, תשס״א־2, תשס״ה}}
{{ח:ת}} תקנות, תשלומים ואגרות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א|סעיפים 4א}}, {{ח:פנימי|סעיף 4א1|4א1(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 4ג|4ג}} {{ח:פנימי|סעיף 53א|ו־53א}} ייקבעו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:ת}} חוק זה תחילתו ביום שיקבע השר בהודעה ברשומות; השר יקבע את המועד האמור לאחר שייחתמו באישור שר האוצר –
{{ח:תת|(1)}} הסכם קיבוצי בדבר זכויות העובדים בחברה, ובדבר העברת העובדים משירות המדינה לשירותה של החברה;
{{ח:תת|(2)}} הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת}} ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מתום ששה חדשים מיום החתימה על ההסכמים.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה תחילתו של החוק ביום כ״ט בשבט התשמ״ד (1 בפברואר 1984) (י״פ תשמ״ד, 1417).}}

{{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|61|תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}}|תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2}}
{{ח:ת}} תקנות שהותקנו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} לענין בזק יעמדו בתקפן, בשינויים המחוייבים לפי הענין או בשינויים שיקבע השר בתקנות לפי חוק זה, למשך שנים עשר חדשים מיום תחילתו של חוק זה, זולת אם בוטלו קודם לכן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|62|תעריפי פתיחה}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים בעד שירותי בזק הקיימים עם תחילתו של חוק זה יעמדו בתקפם כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ד)}} יחולו על התעריפים האמורים בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|63|תחולת תניות על מקבלי שירות}}
{{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע בצו כי תניות שנתקיים בהן האמור {{ח:פנימי|סעיף 42|בסעיף 42}} יראו אותן כאילו הותנו גם עם מי שהתחיל לקבל שירותי בזק מהמדינה או מהחברה לפני מועד פרסומן ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} צו כאמור יכול שיחול על כלל מקבלי שירות, על חלק מהם או על סוגי שירותים.

{{ח:סעיף|64|רשיונות קיימים}}
{{ח:ת}} רשיון שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|הפקודה}} ושהיה בתקפו ערב קבלתו של חוק זה בכנסת, רואים אותו כרשיון מיוחד שניתן לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|65|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ב־6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 37א2|סעיף 37א2}})}}|תיקון: ק״ת תשע״ח}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} וכן היתר כללי שניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 4א1|סעיף 4א1}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת רישיון“ – תנאי או הוראה שנקבעו ברישיון לפי חוק זה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 1א}}
{{ח:ת}} התנה שירות בשירות בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ז|סעיף 4ז}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה, או התנה חיבור של מנוי ברכישת ציוד או בקבלת שירותים, בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר את הוראת {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א(ו)}} לעניין ניידות מספרים או הוראת רישיון לעניין זה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ב|סעיף 5ב}} לעניין חסימת שירותי מסרון;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4א}}
{{ח:ת}} גבה תשלום על שיחה למוקדי חירום בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(4ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 4ב}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}} לעניין ריבית פיגורים, הפרשי הצמדה והוצאות גבייה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} גבה תשלום ממנוי או מנע ממנו הטבה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיפים 51א}} {{ח:פנימי|סעיף 51ד|או 51ד}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} העמיד לפירעון מיידי את יתרת התשלומים בעבור ציוד קצה בשל ביטול הסכם התקשרות בידי המנוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 51ב|סעיפים 51ב(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 51ה|או 51ה}};

{{ח:סעיף*|(6א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 6א}}
{{ח:ת}} קשר בין התקשרות של מנוי לקבלת שירות רדיו טלפון נייד לבין התקשרות שעניינה ציוד קצה בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 51ב|לסעיף 51ב(ב)}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הסכם התקשרות עם מנוי, דרך ההתקשרות עמו ותנאי ההתקשרות, ובכלל זה לעניין היקף ההתקשרות, תקופת התחייבות, סיום ההתקשרות ותיעוד;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שירות שחובה עליו לתת למנוי, ובכלל זה לעניין אופן מתן השירות וטיפול בתלונה שהוגשה לעניין שירות כאמור;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תשלום הנגבה ממנוי בעד שירות, ובכלל זה לעניין גילוי נאות בחשבון, הודעה בדבר שינוי בתשלום, פיגור בתשלומים וחיוב ביתר, או סיפק למנוי, בתמורה, שירות שלא ביקש במפורש לקבלו;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת לגלות רשימות או מסמכים שבהם מצוינים שמו או מענו של מנוי או כל מידע אחר הנוגע אליו, לרבות פרטי החשבון שלו, מסרי הבזק ותנועת השיחות שלו, זמניהם ויעדם, לאדם שאינו המנוי או לאדם שהמנוי לא הסמיכו לכך, למעט מידע כאמור הנמסר לאחר מכוח סמכות לפי דין;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} התנה התקשרות או מעבר בין סלי תשלומים ברכישת ציוד קצה או שירות ערך מוסף, בניגוד להוראות הרישיון.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר מידע, ידיעה או מסמך שנדרש למסרו, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4ג1|סעיפים 4ג1}} {{ח:פנימי|סעיף 37יב|או 37יב(2)}}, לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(5)}}, או לא מסר מידע או לא הגיש דוח שנדרש להגישו לפי הוראת רישיון;

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ט|סעיף 4ט}} לעניין אתרים ותכנים פוגעניים באינטרנט;

{{ח:סעיף*|(1ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 1ב}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות למנוי, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} או בניגוד להוראת רישיון לעניין זה או הפר הוראת רישיון לעניין ניתוק שירות למנוי;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפסיק, עיכב או הגביל שירות שיחות של מנוי אל מוקד חירום בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א1)}} או הפר הוראת רישיון לעניין מתן גישה למנוי למוקד חירום;

{{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2א}}
{{ח:ת}} ציין את קיומה של שיחה למוקדי חירום בפירוט השיחות או מסרה למי שזכאי לקבל פירוט שיחות או גילה לאחר מידע, בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 12א|לסעיף 12א}};

{{ח:סעיף*|(2ב)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 2ב}}
{{ח:ת}} לא פרסם תשלומים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 15א|לסעיף 15א(ג)}} או הפר הוראת רישיון לעניין פרסום תעריף של שירות או לעניין פרסום שירות, או לעניין דיווח בדבר תעריף כאמור;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} גרם להגבלה או לחסימה בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51ג|סעיף 51ג}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מתן שירות בתנאים שוויוניים ובלתי מפלים, ובכלל זה מתן שירות לכל דורש בתנאים כאמור;

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בדבר שירות שניתן למנוייו והתנאים שעליו לקיים לעניין שירות זה, בין אם ניתן בידי בעל הרישיון ובין אם ניתן באמצעות אחר;

{{ח:סעיף*|(5א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 5א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין הגשת תיק שירות ופרסומו;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רמת השירותים למנויים, ובכלל זה לעניין הפעלת מרכז שירות, מוקד תיקון תקלות ומוקד שירות לקוחות, תיקון תקלות וטיפול בתלונות הציבור;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נגישות מנויים לשירותים בין־לאומיים או שיוך מנויים לשירותים בין־לאומיים;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין חסימת גישה לשירות ארוטי;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ב פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין סל שירותים משותף;

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ציוד קצה שאבד או נגנב, לרבות לעניין חסימה של ציוד, הפסקת שירות, ניתוק שירות, ושיתוף מידע עם בעל רישיון אחר;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ב פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראות רישיון לעניין נדידה בין־לאומית.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק);}}

{{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 1א}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)}} או הפר הוראת רישיון בענייני ישראליות, ובכלל זה הוראה לעניין החזקה, התאגדות, ניהול שוטף, או מקום מושבה של ההנהלה בישראל;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} לא הפעיל או לא יישם תכנית מספור בהתאם להוראות השר שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 5א|סעיף 5א}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)(1) עד (4)}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 17|ו־17(ב) או (ג)}} לעניין תשלומים בעד שירות בזק או הפר תנאים של סל תשלומים חלופי שהוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 15א|סעיף 15א}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין השימוש בתדרים שהוקצו לו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין מניעת הפרעות למערכות בזק ומערכות אלחוט אחרות הפועלות כדין;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון בענייני ביטחון, ובכלל זה הוראה לעניין סיווג ביטחוני או לעניין אישור אחר הנדרש כתנאי למינוי נושא משרה, או בעל תפקיד אחר בבעל הרישיון, או הוראות לעניין סיווג ביטחוני של ספק שירות והתנאים להעסקתו, השתתפות משקיף בישיבות דירקטוריון של בעל הרישיון, לרבות ועדת דירקטוריון, או לעניין מסירת מידע למשקיף כאמור;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 7א}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין אבטחת מידע או אי־גילוי מידע מסווג;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון או הוראה שניתנה מכוחו לעניין הקמה, התקנה, תחזוקה, תפעול ועדכון של רשת בזק ציבורית והקניית יכולות טכנולוגיות חדישות לשם מתן שירותים באמצעותה, ובכלל זה דרישות טכניות וטיב שירות בעניינים האמורים, והוראות לעניין עריכת בדיקות, רישום של בדיקות ותקלות ביומן התחזוקה ותיקון ליקויים ופגמים;

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין ערבות או ביטוח;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ג פרט 10}}
{{ח:ת}} השיק סל שירותים משותף בלא אישור המנהל;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין רשת לוויינית ישראלית ובכלל כך רישום, מימוש ותפעול;

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 12}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין תנאים שעליו לקיים כדי לאפשר למנוייו לקבל התרעות בחירום (מסר אישי);

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 13}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין היערכות להבטחת הרציפות התפקודית בחירום;

{{ח:סעיף*|(14)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ג פרט 14}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין נקודת גישה.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד|חלק ד׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 1}}
{{ח:ת}} העביר או שיעבד נכס מנכסי הרישיון, בלא אישור השר או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד1)}} או בניגוד להוראות הרישיון;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(1)}}, לעניין החזקה, העברה או רכישה של אמצעי שליטה בבעל הרישיון או לעניין הגבלות ותנאים במינוי נושאי משרה בו, ובכלל זה הוראת רישיון לעניין בעלות צולבת או ניגוד עניינים, הוראת רישיון הקובעת חובת דיווח בעניינים אלה והוראת רישיון לעניין החזקת אמצעי שליטה בבעל רישיון בידי גורמים ישראליים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 3}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ד2)(2) או (3)}}, לעניין קיום מערכת חשבונאית נפרדת, לעניין קיומם של תאגידים נפרדים בין בעל הרישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, או לעניין מימוש ההפרדה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 4}}
{{ח:ת}} הפר הוראת צו שניתן בעניין שירות חיוני לפי {{ח:פנימי|סעיף 4ד|סעיף 4ד}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 5}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}} לעניין קישור גומלין או שימוש;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 6}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 5ג|סעיף 5ג}} לעניין מתן שירותי נדידה בתוך הארץ;

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ג־3|עוגן=תוספת חלק ד פרט 7}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ב)}}, לעניין פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע פגיעה במתן שירות בזק באורח תקין וסדיר או כדי למנוע פגיעה משמעותית בתחרות בתחום הבזק, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11א|סעיף 11א}} לעניין פעולות שעליו לנקוט או פעולות שעליו להימנע מלנקוט כדי למנוע פגיעה מיידית במתן שירות בזק באופן תקין וסדיר או בתחרות בתחום הבזק;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 8}}
{{ח:ת}} הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} לעניין מתן שירותים או עשיית פעולות לכוחות הביטחון, או הפר הוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיפים 13א}} {{ח:פנימי|סעיף 13ב|או 13ב}} לעניין ביצוע פעולות בזק ומתן שירותי בזק בשעת חירום או במקרה של תקלה או הפסקה משמעותיות במתן שירותי בזק או במתן שידורים, או הפר הוראת רישיון לעניין דיווח בעניינים אלה;

{{ח:סעיף*|(8א)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 8א}}
{{ח:ת}} נתן שירותים לגורמים במדינה אחרת בלא קבלת אישור כנדרש ברישיון;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: ק״ת תשע״ח, תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9}}
{{ח:ת}} הפר הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}} שעניינה החובה להקים, לקיים או להפעיל רשת בזק ציבורית בכל הארץ או באזור שירות מסוים, או בעניין החובה לספק באמצעותה שירותי בזק לכל דורש, או הפר הוראת רישיון בעניינים האמורים או הפר את החלטת השר שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א) ו־(ב)}}, ובלבד שהפרה כאמור אינה מהווה הפרה לפי {{ח:פנימי|תוספת חלק ד1 פרט 1|פרט (1) לחלק ד׳1}};

{{ח:סעיף*|(9א)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ד פרט 9א}}
{{ח:ת}} פרס רשת מתקדמת באזור תמרוץ שלא בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14ה|סעיף 14ה}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת חלק ד פרט 10}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון האוסרת על התקשרות בהסכם שעלולה לפגוע בתחרות בתחום הבזק או השידורים או לצמצמה, לרבות התחרות בתחום ציוד הקצה;

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת חלק ד פרט 11}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין שיתוף עם בעל רישיון אחר, לעניין יחסים הדדיים עם בעל רישיון תשתית רדיו סלולרית, או לעניין הסכם שיתוף, או הפר תנאי באישור של הסכם כאמור.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ד1|חלק ד׳1|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת חלק ד1 פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון לעניין החובה לפרוס רשת מתקדמת או לספק שירות בזק על גבי רשת מתקדמת שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14ב|סעיפים 14ב(ב) או (ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14ד|14ד(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 14ה|או 14ה(ג)}}.

{{ח:קטע3|תוספת חלק ה|חלק ה׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת חלק ה פרט 1}}
{{ח:ת}} הפר הוראת רישיון שאינה מפורטת {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בחלקים א׳ עד ד׳1}}.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ז׳ באב התשמ״ב (27 ביולי 1982).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''מרדכי ציפורי'''&lt;br&gt;שר התקשורת
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>hkdgvavi41tszguqwfpk35sxx65danu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1417800</id>
      <parentid>1417706</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3858" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>jrc919n02a31yd0hj1cb4qxi1gnjya4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417832</id>
      <parentid>1417800</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3970" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>lg0g1nyqacok3jga0tjlkl8av6ftupa</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417852</id>
      <parentid>1417832</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4086" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)|כללי התקשורת {{מוקטן|(בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)}}]]
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>935j6kjgvnizxnokxorr1n8r6pcdtkl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1417774</id>
      <parentid>1417732</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:39:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31783" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>1k0uzoccqrif1p7whxlmf3pw1py0d1v</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417779</id>
      <parentid>1417774</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:44:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32689" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]</text>
      <sha1>nebhk72ws4230nmphl41cxbt8ae8g3o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417783</id>
      <parentid>1417779</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:50:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32826" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]</text>
      <sha1>tlkc9bjod6jorv2959pef1w6a4kl224</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417798</id>
      <parentid>1417783</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32841" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]</text>
      <sha1>dbrm93nbf9ndifizfo7e054pzeb1ubj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417811</id>
      <parentid>1417798</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T18:05:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33126" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]</text>
      <sha1>e9b0lwq7iyqnawkbfmzke52k2pv7tqd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417830</id>
      <parentid>1417811</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33141" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]</text>
      <sha1>p6deq9c4zxa6gxgc7fo2xqyfap34g3y</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417850</id>
      <parentid>1417830</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33156" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)]]
* [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]
* [[צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)]]</text>
      <sha1>gc1184my9pokqg94rl7pyeqljptnvj7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ראשית חכמה/שער האהבה/א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>360923</id>
    <revision>
      <id>1417820</id>
      <parentid>1392978</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T20:06:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45651" xml:space="preserve">'''פרק ראשון '''

בביאור הכרח היות העבודה באהבה, ומהות עניין האהבה כפי הנמצא בדברי רבותינו ז&quot;ל ובספרי החסידים הקודמים. היות עבודתנו באהבה נצטוינו בתורה במשנה תורה כמה פעמים, אם בפרשת &quot;ועתה ישראל&quot; כמו שכתבנו לעיל, אם בפרשת שמע {{ממ|דברים|ו|ה}}: &quot;ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך&quot;, ובפרשת &quot;והיה אם שמע&quot; {{ממ|דברים|יא|יג}}: &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו&quot;. 

וכתב רבינו משה מקוצי בספר מצוות הגדול [[סמ&quot;ג עשה ג|במצות לאהבה]], זה לשונו: ולפי שפרשה זו חביבה לפני הקדוש ברוך הוא, והיא מפתח יראתנו, שיש בה יחוד הבורא ואזהרת אהבת שמו בכל לב ובכל נפש ובכל מאד. וכל התורה כלולה בזה, כי מי שאוהב את המלך – כל מחשבותיו לעשות הטוב והישר בעיניו. לכך ציווה הקדוש ברוך הוא לעשות לו חמשה זכרונות בכל יום. א. לקרוא פרשה זו בשכבו. ב. ובקומו. ג. שתהא פרשה זו נכתבת כנגד לבך בתפילין של זרוע שמאל וקבועים כנגד הלב, שנאמר {{ממ|דברים|יא|יח}}: &quot;ושמתם את דברי אלה על לבבכם&quot;, ודרשו רבותינו שתהא שימה כנגד הלב. ד. שתהא פרשה זו נכתבת כנגד נפשך, שתפלין של ראש יהו מונחים על המוח, שהוא מכוון כנגד האויר שבין העינים מלמעלה, ועקר היות הנפש שם וישוב דעת של אדם. וזהו &quot;והיו לטוטפות בין עיניך&quot; {{ממ|דברים|ו|ח}}. ה. שתהא פרשה זו נכתבת כנגד מאדך, על מזוזות ביתך ובשעריך, שממונו של אדם שם. וכסדר שנכתבו במקרא, לב תחילה ואחר כך נפש ואחר כך ממון, כך נצטוו על הסדר הזה, &quot;וקשרתם לאות על ידך&quot; כנגד לבבך, &quot;והיו לטוטפות בין עיניך&quot; כנגד נפשך, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך&quot; כנגד מאדך, עד כאן לשונו:

וכאשר תדקדק שתי פעמים אלו הנזכרים – הם עשרה; שהרי פרשת &quot;והיה אם שמע&quot; בה נזכר עניין האהבה, והיא בתפילין ובמזוזה, ואנו קורין אותה בשכבנו ובקומנו. ועוד מצאתי כי תשע פעמים נזכרה מצות לאהבה במשנה תורה: אחד בפרשת ואתחנן בפרשת &quot;ואהבת&quot; ([[דברים ו ה]]). ארבע בפרשת עקב בפרשת &quot;ועתה ישראל&quot;, שנאמר בה: &quot;ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו&quot; ([[דברים י יב]]); &quot;ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו&quot; וגו' ([[דברים יא א]]); &quot;לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם&quot; וגו' ([[דברים יא יג]]); &quot;כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו&quot; ([[דברים יא כב]]). עוד בפרשת שופטים ושוטרים נזכרה פעם אחת ([[דברים יט ט]]): &quot;לאהבה את ה' אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים&quot;. ובפרשת אתם נצבים נזכרו שלשה: &quot;ומל ה' אלהיך את לבבך וגו' לאהבה את ה' אלהיך&quot; וגו' ([[דברים ל ו]]); &quot;אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו&quot; ([[דברים ל טז]]); סוף הפרשה: &quot;לאהבה את ה' אלהיך לשמע בקולו ולדבקה בו&quot; ([[דברים ל כ]]), הרי תשע. ומצות אהבת הגר שבפרשת עקב, הרי עשרה, כנגד עשר מדות, ואהבת הגר במדה העשירית הנקראת צדק, וכן הגר נקרא צדק. הרי שנכפלה ונשנית מצות אהבה פעמים הרבה, מפני היותה שורש לכל העבודה האלהית, והיא תכלית שלמות הנפש שתדבק בקונה, כמו שאמר: &quot;לאהבה וגו' ולדבקה בו&quot;, וכמו שיתבאר בעזרת השם:

ובעניין אהבה אמרו רבותינו ז&quot;ל בספרי, זה לשונם: &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot;, עשה מאהבה, שהפרש בין העושה מאהבה לעושה מיראה, העושה מאהבה שכרו כפול ומכופל. לפי שהוא אומר: &quot;את ה' אלהיך תירא&quot;, יש לך אדם מתירא מחברו, כשהוא מטריחו – מניחו והולך לו; אבל אתה עשה מאהבה, שאין לך אהבה במקום יראה ויראה במקום אהבה אלא במידת המקום בלבד, עכ&quot;ל:

עוד בתנא דבי אליהו: מה בין אהבה ליראה? משלו משל למה הדבר דומה, למלך שהיו לו שני עבדים, אחד אוהב את המלך ומתירא ממנו, ואחר מתירא ממנו ואינו אוהבו. הלך המלך למדינת הים, האוהב את המלך ומתירא ממנו עמד ונטע גנות ופרדסין ומכל מיני מגדים, הירא ואינו אוהבו ישב לו ולא עשה כלום. כיון שבא המלך ממדינת הים, ראה גנות ופרדסים, וכל מיני מגדים סידר לפניו, כנגד דעתו של אוהב. כיון שנכנס האוהב לפני המלך וראה כל מיני מגדים סדורים לפניו, נתקררה דעתו נגד שמחתו של מלך. הירא ממנו ואינו אוהבו, כיון שנכנס המלך לביתו, כל מיני חרבות כולם סידר לפניו, כנגד דעתו של הירא. כיון שנכנס הירא לפני המלך וראה כל מיני חרבות סדורים לפניו, נזדעזע דעתו כנגד קצפו של מלך, שנאמר ([[תהלים קיא ה]]): טרף נתן ליראיו, זה העולם הזה. הא למדת ששכר האוהב שני חלקים, ושכר הירא חלק אחד. לפיכך לא זכו הרשעים אלא בעולם הזה, אבל יש שיאכלו שני עולמים, זהו שאמר הכתוב ([[שיר השירים ח ז]]): &quot;מים רבים&quot; וגו'. וסופו העתקתי [[ראשית חכמה/שער האהבה/ז|בפרק ז]]. והיוצא לנו מכלל המאמר, שמהות האהבה היא שיעשה האדם חפץ המלך כדי לשמחו; ואף על פי שהוא יודע שמאותם האילנות שהוא נוטע, המלך יתן לו מיני מגדים שכר מה שנטע, מכל מקום אין כוונת האוהב אלא שמתקרר דעתו כנגד שמחתו של מלך, שהמלך שמח הוא לראות גנים ופרדסים ואילנות נטועים לפניו. והנמשל מובן הוא, שהיראים הם אומות העולם שכולם יראים, כאומרו ([[ירמיה י ז]]): &quot;מי לא יראך מלך הגוים וגו' כי בכל חכמי הגוים וגו' מאין כמוך&quot;, ופרש בפרשת משפטים ([[זהר חלק ב צה ב]]), כולם מודים שאין כמוך; אבל אינם עושים מצוות, אבל הם יראים. והאוהבים הם ישראל, שעושים מצוות, ובעשיית המצוות ועסק התורה הוא נטיעת אילנות, שנוטעים למעלה הארות עליונות שהמלך שמח בהם, שהכל תלוי בהתעוררות התחתון, כדפירשתי כמה פעמים. ומהאור העליון שהמשכו בעשיית המצוות, נשמתם נהנית בעולם הבא, כענין מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת:

בנדרים {{הפניה-גמ|נדרים|סב|א}} תניא: &quot;לאהבה את ה' ולדבקה בו&quot; {{ממ|דברים|ל|כ}}, שלא יאמר אדם: אקרא שיקראוני חכם, אשנה שיקראוני רבי, אשנה שאקרא זקן ואשב בישיבה, אלא למד מאהבה וסוף הכבוד לבא, שנאמר {{ממ|משלי|ז|ג}}: &quot;קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך&quot;, ואומר {{ממ|משלי|ג|יז}}: &quot;דרכיה דרכי נעם&quot;, ואומר (שם): &quot;עץ חיים היא&quot;, עכ&quot;ל. רבי אלעזר בר צדוק אומר: עשה דברים לשם פועלם ודבר בהם לשמן, אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום להיות עודר וכו', עכ&quot;ל. ועוד אמרו במדרש: &quot;במצותיו חפץ מאד&quot;, אמר רבי אלעזר: במצותיו ולא בשכר מצותיו. והינו דתנן ([[משנה אבות א ג]]): אנטיגנוס איש סוכו היה אומר: אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס. ועוד אמרו בספרי: &quot;לאהבה&quot;, שמא תאמר: הריני לומד תורה בשביל שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רבי, בשביל שכר לעולם הבא, תלמוד לומר '''לאהבה,''' כל שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה, עכ&quot;ל:

ובזהר פרשת ואתחנן {{ממ זהר|ג|רסז|א}} אמרו ז&quot;ל בפסוק {{ממ|דברים|ו|ה}} &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot;: '''ואהבת,''' דבעי בר נש לאתקשרא ביה ברחימותא, דכל פולחנא עלאה דבעי בר נש למפלח לקודשא בריך הוא דיפלח ליה ברחימו, דלית לך פולחנא כמו רחימותא דקודשא בריך הוא, עכ&quot;ל. ובתיקונים אמר, שהעובד על מנת לקבל פרס יש לו עונש, וזה לשונו בקיצור: אבל רחימו ודחילו בין טב ובין ביש, ובגין דא אמר קודשא בריך הוא {{ממ|שיר השירים|ב|ז}}: &quot;השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ&quot;, דאיהו רחימו ופרס; עד דאיהו יחפץ, ולא על מנת לקבל פרס. ויראה ואהבה על מנת לקבל פרס איהי שפחה {{ממ|משלי|ל|כא}}, ותחת שלש רגזה ארץ תחת עבד כי ימלך ושפחה כי תירש גברתה, עכ&quot;ל:

ובעניין האהבה, כתב החסיד בעל חובת הלבבות ז&quot;ל סוף שער הבטחון ובשער האהבה, וליקטתי דבריו בקצרה המכוון אל ענייננו: 
::עניין האהבה הוא כלות הנפש ונטותה בעצמה אל הבורא, כדי שתדבק באורו העליון. והוא, שהנפש הוא עצם רוחני, נוטה אל הדומים לה מהאישים הרוחניים, ומתרחקת בטבעה מאשר כנגדה מן הגופות העבות. וכאשר קשרה הבורא בגוף הזה העב, אשר רצה לנסותה בו בהנהגתה אותו, העיר אותה לחוס עליו ותכסוף לו, כדי לבקש המנוחה ממדוה גופה. 
::וכשתרגיש הנפש בעניין שיוסיף לה אור בעצמה וכוח בנפשה, תטה במזמתה אליו ותדבק בו במחשבתה, ומתאוה לו וכוספת אליו. בפרט כאשר ידע האדם עניין המכוון בבריאתו ויציאתו אל העולם הזה הכלה, ויכיר מעלת העולם האחר הקיים, ימאס בעולם הזה ובסיבותיו, ויברח במחשבתו ובנפשו ובגופו אל האלהים יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו. ואם יהיה במקהלות, לא יתאוה כי אם לרצונו, ולא יכסוף כי אם לפגיעתו. ויהיה היכספו לו בהשתדלות וחריצות וזריזות, דומה למה שאמר: &quot;נפשי אויתיך בלילה&quot; וגו' {{ממ|ישעיהו|כו|ט}}, ואמר: &quot;לשמך ולזכרך תאות נפש&quot; {{ממ|ישעיהו|כו|ח}}, ואמר: &quot;צמאה נפשי לאלהים לאל חי&quot; {{ממ|תהלים|מב|ג}}, ואמר: &quot;אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי&quot; וגו' {{ממ|תהלים|סג|ב}}. 
::ואז תשקה הנפש סם האהבה באלהים, ותתבודד ביחד לבבה בו, ולאהבה אותו ולבטוח עליו ולכסוף לו. ולא יהיה לו עסק בלתי עסק עבודתו, ולא יעבור על רעיוניה זולתו, ולא יעלה במחשבתה בלעדיו, ולא תשלח אבר מאברי גופה אלא במה שתמשך בה לשמו, ולא תתיר לשונה כי אם בזכרה בשבחו ובהודאתו ותהלתו, מאהבה בו ומכסוף לרצונו יתברך, ואם ייטיב לה, תודה. ואם יענה, תסבול, וימסור גופו ונפשו וממונו לקדושת שמו יתברך; ולא תוסיף עם זה כי אם אהבה בו ובטחון עליו. כמו שאמרו על אחד מן החסידים, שהיה קם בלילה ואומר: אלהי! הרעבתני וערום עזבתני, ובמחשכי הלילה הושבתני, ועוזך וגודלך הוריתני. אם תשרפני באש – לא אוסיף כי אם אהבה אותך ואשמחה בך, דומה למה שאמר {{ממ|איוב|יג|טו}}: &quot;הן יקטלני לו איחל&quot;. ואל העניין הזה רמז החכם באמרו: &quot;צרור המור דודי לי בין שדי ילין&quot; {{ממ|שיר השירים|א|יג}}. ואמרו חז&quot;ל על דרך הדרש: אף על פי שמיצר ומימר לי, בין שדי ילין {{הפניה-גמ|שבת|פח|ב|מסכת=כן}}. והדומה למה שאמרו: &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; וגו', אפילו נוטל נפשך:
::והחזק שבדברים שתעזר בהם על המדרגה הזאת העליונה, הוא המורא הגדול מאלהים והאימה ממנו, והפחד ממצוותיו, והמחשבה תמיד בהשקפתו על סתרך וגלויך ומצפונך ונראך, והנהגתו אותך וחמלתו עליך, ודעתו הנסתר והנגלה בעבר ובעתיד ממעשיך ומחשבותיך והטבתו לך והקרבתו אותך. ולא תוכל על כל זה לעמוד מנטות אליו בלבך ובמצפונך בבר לבב ואמונה שלמה, ותתלה נפשך באהבה ותבטח על חמלתו וגודל חנותו ורחמיו, ולא תשתף בעת ההיא עם אהבתו אהבת זולתו, ולא ישקיף עליך שאתה ירא עם יראתך בלתו, ולא תפקדנו מרעיוניך ולא יסור מנגד עיניך, ויהיה צותך בבדידות, ויושב עמך במדברות, ויהיה מקום מלא בני אדם בעיניך כלא מלא, והריק מהם כלא ריק, לא תשומם בהפקדם ולא תדאג בהעדרם, ותהיה תמיד שמח באלהים שש בבוראך עלז ברצונו נכסף לפגיעתו, כמו שכתוב: &quot;ישמח צדיק בה'&quot; {{ממ|תהלים|סד|יא}}, ואמר הנביא: &quot;ואני בה' אעלוזה&quot; {{ממ|חבקוק|ג|יח}}, ואמר דוד עליו השלום: &quot;ה' אורי וישעי ממי אירא&quot; {{ממ|תהלים|כז|א}} ושאר המזמור:

וקרוב לדברים אלו כתב בספר הרוקח (הלכות חסידות שורש אהבת השם), זה לשונו: שורש האהבה, שהנפש מלאה אהבת ה' וקשורה בעבותות האהבה בשמחה ובטוב לב, ולא כעובד רבו בעל כרחו, אלא אפילו אם היו מוחים בידו, האהבה בוערת בתוכו לעבוד, ושמח להשלים רצון בוראו, שכך אמר המשורר {{ממ|תהלים|ק|ב}}: &quot;עבדו את ה' בשמחה&quot;. ועובד בישרות לב, &quot;ולישרי לב שמחה&quot; {{ממ|תהלים|צז|ב}}. ואינו עובד לא להנאתו ולא לכבודו, ואומר: מה אני, נבזה וחדל אישים, היום כאן ומחר בקבר, הן בעון חוללתי ואני מלא גלל, איך נבחרתי להיות עבד למלך הכבוד? כי כשהנשמה חושבת בעומק ביראה, רשף אהבת הלב בוער בה וגיל, ושמחת הקרב מרבה, ושמחת הלב ועלז כליות גדל, חכמת אדם תאיר פניו וישמחו בו אוהבי שמו, כי כל האיש אשר חכמת השם בלבם חושבים בשמחה חשק עשיית רצון בוראם לעשות מצוותיו בכל לב. והאוהב אינו חושב הנאת העולם הזה, ואינו חושש בטיולי אשתו ולא בניו ובנותיו, והכל כאין נגדו, רק לעשות רצון בוראו ולזכות אחרים ולקדש שמו ולמסור עצמו באהבתו, כאברהם: &quot;הרימותי ידי אל ה' אם מחוט ועד שרוך נעל&quot; {{ממ|בראשית|יד|כב}}. וכפנחס שמסר עצמו כשהרג זמרי. ואין מנשאין עצמם, ואין מדברים דברים בטלים, ואין רואין פני נשים, ושומעים חרפתם ואינם משיבים, וכל מחשבותם עם בוראם ומנעימים זמירות לקונם, וכל עשת מחשבותם בוער מאש אהבתו, אשריו בזה ולבא, עכ&quot;ל:

ובספר טעמי המצוות להרב רבי יצחק ן' פרחי כתב בטעם האהבה, כי כשיש בנו אהבה, אנו גורמים שיתייחדו הכרובים העליונים פנים אל פנים ותהיה אהבה ביניהם, ויריק שמן הטוב על המלכות ומשם למטטרו&quot;ן ולחיות הקדש, ושאר העולמות כולם מלאים שפע וברכה, עכ&quot;ל קיצור כוונתו:

ובזהר בפרשת ואתחנן ([[זהר חלק ג רסג ב|דף רסג ע&quot;ב]]) בארו בעניין האהבה, זה לשונם: פקודא לאהבה, והא אוקימנא רחימו דקודשא בריך הוא, דבעי בר נש לרחמא ליה רחימו סגי, כאברהם דדחיל ליה לקודשא בריך הוא בכמה רחימו ומסר גופיה ונפשיה לגביה. מכאן אוליפנא, מאן דרחים ליה לקודשא בריך הוא איהו מקיים עשר אמירן עילא ותתא. ועל דא כל אינון עשר נסיוני דאתנסא אברהם וקאים בכולהו, כולהו לקבל עשר אמירן, כל נסיונא אמירא היא, ואתנסא בההוא אמירא וקאים ביה. ועל דא אינון עשר נסיוני, וכולהו קאים בהו אברהם, בגין דאתקשר ואתדבק בימינא דקודשא בריך הוא דאיהו אהבה רבה. מאי טעמא איקרי אהבה רבה, בגין דקאים האי אהבה מתקשר בעלמא עלאה, אהבת עולם דא רזא דעלמא תתאה בלא פרודא דאתקשר ביה רחימו דיליה, וכלא רזא חדא. והא אתמר רזא דאהבה, רחימו דא סליק על כל פולחנין דעלמא, בהאי אתיקר שמיה דקודשא בריך הוא יתיר מכלא ואתברך. בריך הוא לעלם ולעלמי עלמין ורזא דאהבה אתמר, עכ&quot;ל. הרי מבואר מהמאמר הזה, שעיקר האהבה הוא למסור גופו ונפשו על קדושת השם:

וכן בארו בתקונים (דף י, ב) זה לשונם: &quot;והמשכילים יזהירו&quot;, אלין דידעין רזא תניינא בפקודיא במלת בראשי&quot;ת, דאיהי אהב&quot;ה לחשבן זעיר, במתקלא חדא סלקין, ודא אהבת חס&quot;ד, דאיהי ע&quot;ב בחושבן, לקבל שמא מפסוק &quot;ויסע ויבא ויט&quot; דביה וא&quot;ו, כחושבן &quot;אחד&quot;, דהיינו מאמר אח&quot;ד דאיהו בראשית, דאוקמוהו עליה ([[משנה אבות ה א]]): &quot;והלא במאמר אחד יכול להבראות&quot;. והאי איהו רחימוי דמאריה, מאן דמסר נפשיה באחד ברחימוי דמאריה. ובגין דא &quot;ואהבת את ה' אלהיך&quot; {{ממ|דברים|ו|ה}} אפילו נוטל את נפשך, דאם חביב עליה נפשיה מגופיה לכך נאמר &quot;ובכל נפשך&quot;, ואם חביב עליה גופיה מממוניה לכך נאמר &quot;בכל לבבך&quot;, ואם חביב עליה ממוניה מגופיה לכך נאמר &quot;בכל מאדך&quot;. במה דחביב עלך מסר ליה ברחימו דמארך בעת צרה. ודא איהו נסיון דעתידין ישראל לאתנסאה בשבעין שנין דגלות בתראה, דעני חשוב כמת וכאילו נטלין נפשיה. גופא ונפשא וממונא כלהו שקולין, במה דחביב עליה מסור ליה ברחימו דמאריה. ובההוא זמנא אתקשר במלת אהבה דאיהי בראשית, כאילו ביה ברא עלמא, ומאן דלא מסר נפשיה וגופיה או ממוניה ברחימו דמאריה בעת צרה, כאלו אחזר עלמא לתוהו ובוהו, ובגין דא קרא סמיך ליה: &quot;והארץ היתה תהו ובהו&quot;. ומאן דמסר גופיה ונפשיה וממוניה ברחימו דמאריה, ודאי בההוא עלמא לית למעלה מניה. &quot;ואהבת&quot; וכו' איהי מלכות כלילא מכל ספירן, ואיהי פקודא דקודשא בריך הוא בכל תרי&quot;ג פקודין, ובגינה אתמר &quot;מדוע אתה עובר את מצות המלך&quot; {{ממ|אסתר|ג|ג}}, ואיהי בניין עלמא. שפחה בישא איהי חורבן עלמא, ובגין דא אתמר בה &quot;והארץ היתה תהו ובהו&quot;, ואיהי רצועה בידא דקודשא בריך הוא לאלקאה ביה חייביא. ובגין דא, מאן דרחים לקודשא בריך הוא מגו נפשיה או גופיה או ממוניה דינטור ליה קודשא בריך הוא, הא רחימו דיליה תלויה בההוא דיהיב ליה, ולא עקר רחימו דיליה איהו האי רחימו, דאם נטל ממוניה או גופיה כפר ביה, לאו איהו עקר רחימו עד דמסר נפשיה ברחימו דמאריה. ואם כל תלת שקולין לגביה, ימסר לון כלהו על קדושת שמיה ברחימו. והאי איהו עקרא דרחימו דאיהי אהבת המלכות דאיהי אהבת חסד, דיראה מסטרא דגבורה איהי, ומחסד איהי מלכות, אהבת ה' כמה דאתמר, מגבורה איהי יראת ה', ואורייתא דאיהי תרי&quot;א מתרווייהו אתיהיב לישראל, ודא עמודא דאמצעיתא מסטריה אתקריאת מלכות, &quot;תורת ה' תמימה&quot;. ואיהי מצוה דיליה בכל תרי&quot;ג פקודי דתליין משמיה, דאנון שמ&quot;י עם י&quot;ה שס&quot;ה, זכר&quot;י עם ו&quot;ה רמ&quot;ח, היא &quot;בצלמו כדמותו&quot;:

וכדי להבין דברי המאמרים האלו, שאמר שאהבה היא למסור נפשו וגופו על קדושת ה', צריכין אנו להעתיק דברי רשב&quot;י בעניין האהבה ([[זהר חלק א יא ב]]), ושם נתבאר שורש האהבה, זה לשונו: פקודא תניינא, דא איהי פקודא דפקודא דיראה אתאחדת בה ולא נפקא מינה לעלמין, ואיהי אהבה, למרחם בר נש למריה רחימו שלים. ומאן איהו רחימו שלים? דא אהבה רבה, דכתיב {{ממ|בראשית|יז|א}}: &quot;התהלך לפני והיה תמים&quot;, שלים ברחימותא. ודא הוא דכתיב {{ממ|בראשית|א|ג}}: &quot;ויאמר אלהים יהי אור&quot;, דא רחימו שלמותא דאקרי אהבה רבה; והכא איהו פקודא, למרחם בר נש למאריה כדקא יאות. אמר רבי אלעזר: אבא! רחימתא בשלמו, אנא שמענא ביה. אמר ליה: אימא ברי קמי דרבי פנחס, דהא איהו בהאי דרגא קאים. אמר רבי אלעזר: אהבה רבה הינו אהבה שלמתא בשלמו דתרין סטרין, ואי לא אתכליל בתרין סטרין – לאו איהו אהבה כדקא יאות בשלמו. ועל דא תנינן, בתרין סטרין אתפרש אהבה, רחימו דקודשא בריך הוא. אית מאן דרחים ליה מגו דאית ליה עותרא, אורכא דיומין, בנין סחרניה, שליט על שנאוי, ארחוי מתתקנן ליה, ומגו כך רחים ליה. ואי להאי, יהא בהפוכא ויהדר עליה קודשא בריך הוא גלגולא דדינא קשיא, יהא שניא ליה ולא ירחם ליה כלל, ובגין כך רחימו דא לאו איהו אהבה דאית ליה עקרא. רחימו דאקרי שלים, ההוא דהוי בתרין סטרין, בין בדינא בין בטיבו, ותקונא דארחוי דרחים ליה למאריה כמה דתנינן, אפלו הוא נטיל נשמתך מינך, דא איהו רחימו שלים, דהוי בתרין סטרין. ועל דא אור דמעשה בראשית נפק ולבתר אגניז, כד אגניז נפק דינא קשיא, ואתכלילו תרין סטרין כחדא למהוי שלימו, דא אהבה כדקא יאות, עד כאן לשונו:

הרי מבואר מהמאמר הזה, כי עיקר האהבה היא לכלול החסד בדין הגבורה, והיינו &quot;בכל נפשך&quot;, למסור נפשו על קדושת השם. שכאשר ינסהו הקדוש ברוך הוא וישפיע לו כל צד דין שיהיה, קטן או גדול, שיגיע לו עד מסירת נפשו, מרוב אהבתו להקדוש ברוך הוא ימסור נפשו וגופו, כגון חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש, וכמוהם רבים. הרי בזה נכלל החסד בדין. וכן צריך לכלול הגבורה בחסד, כי האדם יאהב להקדוש ברוך הוא מצד חסדיו ורוב השפעת טובותיו עליו, וזה נמשך מצד החסד. אז לא יבטח במעשיו הטובים, אלא יירא מהדין ויאמר: שמא יגרום החטא, כעניין יעקב שאמר: &quot;ויירא יעקב מאד&quot; {{ממ|בראשית|לב|ח}}, כמו שבארנו [[ראשית חכמה/שער היראה/ג|בשער היראה פרק ג]] [[ראשית חכמה/שער היראה/ה|ופרק ה]]. נמצא בזה כולל הגבורה בחסד, וזהו האהבה השלמה, שאין שלמות לחסד אלא בכללות הגבורה עמה, ואין שלמות לגבורה אלא בכללות החסד. והסוד – &quot;ידו&quot;ד הוא האלהים ידו&quot;ד הוא האלהים&quot;, כמו שנתבאר ([[זהר חלק ג סה א|זהר אחרי מות דף סה]]). 

ומטעם זה, מלת אהבה הנמצא בתורה ראשון הוא ביצחק בעניין העקידה, &quot;קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק&quot; {{ממ|בראשית|כב|ב}}, דהיינו לכלול הגבורה בחסד; כי &quot;אברהם אוהבי&quot; היינו החסד, כי סתם אהבה הוא מצד החסד; &quot;את יצחק&quot;, היינו הגבורה הכלולה בו. וכן אחר כך נזכר {{ממ|בראשית|כד|סז}}: &quot;ותהי לו לאשה ויאהבה&quot;, מצד החסד שהיתה כלולה בו; כי מצד העקידה, שהכניע את הדין שבו ועקדו תחת החסד, שהוא אברהם, נכלל החסד בו, ולכן יש בו אהבה שהוא חסד, לאהוב את רבקה ולקשרה בו, כמו שנאריך עוד בסוד אהבה שבשכינה. נמצא שעיקר האהבה הוא מצד הדין, למסור נפשו על קדושת השם; וכיון שאינו חושש על גופו הנברא על פי הטבע בשם אלהים, אז מתקדש באהבת החסד, והחסד גוברת על הדין, כי כל פעולות העולם הם מתנהגות על פי {{גמט|הטב&quot;ע}} שהוא {{גמט|אלהים}}:

אמנם עניין הנשמה היא מצד החסד, שהיא בתו של אברהם אבינו, כדפרש רשב&quot;י ([[זהר חלק ב צה א|זהר משפטים צה]]). ולכן אברהם אבינו עליו השלום זכה אל החסד, מפני שלא חס על גופו ועל ממונו, שעל פי הטבע קשה לאדם למסור נפשו וגופו על קדושת השם, שהוא הפך הטבע, והבשר מנגדו. וכן נתינת ממונו לצדקה, בפרט אם יפזר הרבה ועושה הפך הטבע, מתקשר בחסד. ומזה יקיש המעיין לכל שאר ענייני העבודה האלהית, שהם הפך הטבע, שצריך לעשותם מאהבה כדי לזכות אל החסד, וזהו עניין עשר נסיונות שנתנסה אברהם אבינו עליו השלום שפירש במאמר:

ומה שאמרו שאהבת עולם הוא עלמא תתאה מתקשר בעלמא עלאה בלא פירודא, ואמר בסוף: &quot;בריך הוא לעלם ולעלמי עלמיא&quot;, נראה לי שכלל דברים אלו יובנו עם מה שפרשו בתקונים (זוהר חדש דף ט) והוא אצלנו בכתיבת יד זה לשונו: קם סבא ונטל קירטא בידוי, פתח ואמר: בוצינא קדישא, עד כען הוה קירטא בידך, מכאן ואילך הא אסתלקת בעילאין, נטר גרמך מאבנין דילה, דהא בפומא דצדיקיא איהי מסתלקת בצלותין דילהון לגבי בעלה ובעובדין דילהון, דהאי אבנא כד נחיתת לתתא איהי אבן בוחן [...] צדיק יבחן, ובה נתנסו אבהן, ובגין דא אתמר {{ממ|תהלים|קיח|כב}} &quot;אבן מאסו הבונים&quot; דאינון אבהן, וכד נחיתת לתתא נחיתת כגוונא דא, דוד&quot;י, וכד אסתלקת אתמר בה &quot;אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה&quot;, כגוונא דא, ידו&quot;ד. בה נתנסה אברהם בי' נסיונות, ובזמנא דנתנסה בה בר נש איהי מאיך, ולבתר דקאים בנסיונא דילה אסתלקת ביה לגבי בעלה דאיהו ידו&quot;ד בההוא זמנא, אסתלק בה {{קיצור|ב&quot;נ|בר נש}} על כל אינון דרגין וממנן דאתנסי בהון בר נש. וכד חזא סמא&quot;ל דיהבין רשו על כל צדיק למהוי ליה נסיון, וחזא דאיהו קאים בקיומיה, איהו אמר &quot;וכל זה איננו שוה לי&quot; {{ממ|אסתר|ה|יג}}. ואי תימא דעל מרדכי אמר ליה המן, ודאי המן דוגמא דסמא&quot;ל הוה ליה, דביה אתלבש, ועשרה כתרין תתאין אתלבשו בעשר בנוי, בגין דקאים בנסיונא יהב ליה קודשא בריך הוא בידיה. על אחת כמה וכמה מאן דנתנסה בגין דשכינתא בגלותא, בגין דנחתין עלה עשר סגולות דשמא דכתרא דאנון '''יו&quot;ד ה&quot;י וא&quot;ו ה&quot;י''' דאינון ספירין מליין סגולות דסחרין לכתרא עלאה דמלכא ומטרוניתא. והאי איהו כתר עילאה דאתמר ביה ביום שבת בקדושה &quot;כתר יתנו לך ה' אלהינו&quot;, עד כאן לשונו לענייננו:


עוד נתבאר עניין האהבה, זה לשונו ([[זהר חלק ב קצ ב]]): אורייתא – רחימו ואחוה וקשוט אית בה: אברהם רחים ליצחק, יצחק לאברהם, מתחבקן דא בדא; יעקב – תרוויהו אחידן ביה ברחימו ובאחוה, יהבין ליה רוחייהו דא בדא. למדנו הרשב&quot;י ע&quot;ה סוד מהות האהבה. והעניין במה שאמר למעלה מזה בעניין אהבת החברים, כל חבריא ביומא דר&quot;ש – רחימו דנפשא ורוחא הוה בינייהו. ועניין זה מבואר, כי אהבת האדם לחברו הוא על ידי הנפש, כי רצון הנפש היא האהבה. ואף על פי שהגופים נחלקים ונפרדים זה מזה, הנפש של זה וזה היא רוחנית, והרוחנית אינו נפרד אלא מיוחד תכלית האחדות. ובהיות הנפש של חבר אחד מעורר רצונה לאהוב את חברו, גם חברו יתעורר נפשו ויאהב אותו ויהיו שני הנפשות אחד, כמו שאמר הפסוק בעניין דוד ויהונתן {{ממ|שמואל א|יח|א}}: &quot;ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו&quot;. ואהבת דוד ליהונתן הורה אהבתו לו, כאמרו {{ממ|שמואל א|כ|מא}}: &quot;וישקו איש את רעהו ויבכו וגו' עד דוד הגדיל&quot;. וכן אמר בפטירתו {{ממ|שמואל ב|א|כו}}: &quot;נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים&quot;. ומציאות זה, שיתקשרו הנפשות זו בזו בהתעוררות האהבה, למדנו שלמה המלך עליו השלום באמרו {{ממ|משלי|כז|יט}}: &quot;כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם&quot;. ופירשו רז&quot;ל: אמר רבי חנינא, וכי יש פנים למים? אלא מה המים הללו – אתה נותן אותם בכלי ומסתכל בהם והם נראין לך, כך לב האדם לאדם, עכ&quot;ל. והוא מבאר במה שפירש, כי כמו שהמים שבכלי, בהסתכל האדם בהם פניו יראה בהם פניו, והם שני מיני פנים: הא' – הפנים שהוא מסתכל בהם, שהם אור ישר; והפנים שבמים שהוא רואה – אור חוזר מלמטה למעלה, מהמים שבכלי אליו. ושני הפנים הם אחד, מתקשרים כאחת, ואם האדם יעלים ראותו מהמים, לא יתראה במים שום דבר, שאם אין אור ישר, אין אור חוזר. כן לב האדם לאדם, שבעורר האדם רצון לבו לאהב את חברו, הרצון ההוא יעורר רצון לב חברו אליו. ועם היות שאמרנו שהפנים שאדם מסתכל במים הם אור ישר, זהו לפי המציאות הגשמי, אבל במציאות הרוחני זהו סוד התעוררות תחתון העולה ממעשינו אל השכינה, והוא עניין מיין נוקבין הנאמר בזהר; ואם אין התעוררות תחתון, אין התעוררות עליון, שנאמר {{ממ|בראשית|ב|ו}}: &quot;ואד יעלה מן הארץ&quot; ואחר כך &quot;והשקה&quot;, כדפרשו בזהר בפרשת בראשית.

ולהבין דברי המשל על הנמשל בכל פרטיהם הוא, כי כמו שבהסתכל אדם במים כדי שיתראו שם פניו צריך שני דברים: מים וכלי, ואם יחסר אחד מאלו – לא יתראו פנים כלל, כן צריך נפש ולב. וכבר פרשו בתיקונים בכמה מקומות, שהנפש משכנה בלב: הלב הוא הכלי, והנפש היא המים שבכלי; שלב בלא נפש הוא ככלי בלי מים. וכשם שההסתכלות במים, אם אין כלי לא יתראה דבר, כי הכלי, מפני שהוא עב, הוא הגורם שתחזור הצורה ההיא לאחור. כי המים הם פשוטים, ומפני פשיטותם – הצורה המתראה בהם עוברת חוצה להם, אם אין דבר שיעכב הצורה. והוא כדמיון המראה הלטושה, שאם אין אחריה רקיע עבה שיעכב הצורה, תצא הצורה לחוץ ולא יראה האדם דבר. כן לא יקנה האדם אהבה בנפש אדם שלא ראה צורת האדם ההוא, כדי שבהתעורר אהבתו לו, תתעורר אהבת חברו אליו. והסתכלות הפנים במים הוא התעוררות האהבה המתעורר מרצון נפש שבלבו אל נפש שבלב חברו, ואז שתי הנפשות יתקשרו קשר אחד באהבה, אף על פי שיהיו רחוקים זה מזה. כי המים, שהם הנפשות, הם דקות ורוחניות, כולם חלק אלוה ממעל, אין ביניהם פרוד, אף על פי שהם בכלים נפרדים, והוא כדמיון עצמות פנימיות האלהות שהוא בתוך כלי הספיר, שהפנימיות כלו אחד מתיחד, אף על פי שהכלים משתנים.

וכבר ידעת שהמשיל ברעיא מהימנא ([[זהר חלק ב מב ב]]) הפנימיות למים המתפשטים בתוך הכלים, שאם ישברו הכלים, יחזרו המים אל מקורם ויהיו כולם מקור אחד, כמו שהיו קדם ההתפשטות. ובחינת אור ישר ואור חוזר, שהם הפנים לפנים, איני מבארו, כי אני סומך על מה שנתבאר ממורי עליו השלום. והנה בהקדמה זו נבין מה שאמר המאמר: &quot;ברחימו ובאחוה יהבין ליה רוחיהו דא בדא&quot;. כי התקשרות המדות באהבה זו בזו הוא על ידי רוחם הפנימי. כי מצד הכלים הם כלים נפרדים לפעולתם, זו חסד וזו דין וזו רחמים; אבל על ידי הרוח, שהוא אחד כדכתיב: &quot;ורוח אחד להם&quot;, מתקשרין ויהבין ליה רוחייהו.

ואגב למדנו ממשל &quot;כמים הפנים לפנים&quot;, שאי אפשר לאדם כשירצה להתדבק בקונו בסוד האהבה, שיתדבק בו בבחינתו קודם האצילות, שבחינתו זאת היא נעלמת ואין בה תפיסת אהבה. והוא כדמיון המשל שהמשלנו, שלא יאהב אדם נפש סתם בלי ציור גוף, עם היות שאין גוף למעלה חס ושלום, הכוונה הוא על מציאות גילוי פעולותיו אלינו, כדמיון הנפש שמגלה פעולותיה; וקודם התלבשה בגוף אין לה פעולה. וכן פרשו (ברעיא מהימנא שם) זה לשונם: קודם דברא דיוקנא בעלמא וציר צורה, הוה הוא יחידאי בלא צורה ודמיון, ומאן דאשתמודע ליה קדם בריאה דאיהו לבר מדיוקנא, אסור למעבד ליה צורה ודיוקנא בעלמא לא באות ה' ולא באות י' ואפילו בשמא קדישא ולא בשום אות ונקודה בעלמא, עד כאן לשונו. ואם יתדבק האדם נפשו, הוא בסוד החיים העליונים המתפשטים בתוך הכלים, שהם שמותיו הקדושים. והיינו &quot;ואתם הדבקים בידו&quot;ד אלהיכם חיים כולכם היום&quot; {{ממ|דברים|ד|ה}}, פירוש, שהם דבקים עם החי הנצחי ויתברך, שהוא דבק עם שמו והוא ושמו הכל אחד, ידו&quot;ד שמו:

וכאשר יתדבק האדם בקונו באהבה גמורה מלב ומנפש, כן גורם שהקדוש ברוך הוא יתדבק בו, כדמיון המים הפנים לפנים שפירשתי. וכן פרש רשב&quot;י ז&quot;ל ([[זהר חלק ב קסב א]]), זה לשונו: &quot;ואהבת&quot;, דא ראשיתא דימינא למרחם ליה לקודשא בריך הוא ברחימו דאתדבקותא דיליה, ומאן איהו ימינא דא אתער רחימו. מאן דרחים ליה לקודשא בריך הוא אתער ימינא דיליה לגביה ומקבל ליה ברחימו. כל מלין דעלמא לא תלין אלא ברעותא, רוח אמשיך רוח ואיתי רוח, וסימנא דא: &quot;אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף&quot; {{ממ|איוב|לד|יד}}. כד אתער בר נש רחימו לגבי קודשא בריך הוא, אתערותא דימינא לא אתער אלא בתלת גונין, כמה דאת אמר {{ממ|דברים|ו|ה}}, &quot;בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך&quot;, הא תלת גונין הכא, דלא תימא או האי או האי, דהא לא כתיב &quot;או בכל לבבך או בכל נפשך או בכל מאדך&quot;; אלא כולהו איצטריך, לבא ונפשא וממונא. וכדין קודשא בריך הוא אתער ימיניה לגביה ופשיט ליה לקבליה ומקבלא ליה. ועל דא כתיב ({{ממ|תהלים|קי|א}} &quot;נאם ה' לאדני שב לימיני&quot;. ורזא דא דהאי קרא הא אתערנא ביה, דדוד מלכא על דרגא דיליה קאמר כד אתקשר בימינא, עכ&quot;ל.

וכוונתנו במאמר הזה מבוארת שאמר, שכאשר האדם מוסר רוחו לאהבה את השם, כן גורם שהשם יאהבהו ויתדבק בו, והוא מה שאמר: רוח אמשיך רוח ואיתי רוח; הכוונה, כי בעורר אדם רוחו אל השם כן רוח השם ימשך לו. וכיוצא בזה פירש רבי יוסי עצמו בעל המאמר הזה בפרשת קורח בפסוק {{ממ|איוב|לד|יד}} &quot;אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף&quot;, שהכוונה הוא על המייבם אשת אחיו; שאם ישים אליו, פירוש: אל נפש אחיו, להביא שם לבו, פירוש: כוונתו – רוחו ונשמתו אליו יאסף, בכוונתו הטובה מושך נשמת המת ונבנה על ידו; ואם לאו, אינו נבנה. זה לשון הרשב&quot;י ([[זהר חלק ג קעז א]]): &quot;אם ישים אליו לבו&quot;, האי בר נש דפקיד עליה למבני בניינא, בעי לכוונא לבא ורעותא לגביה דההוא מיתא. מכאן בר נש דאתי על ההיא אתתא בגין שפירו ותיאובתא דילה, הא בניין עלמא לא אתבני, דהא רעותא ולבא לא אתכוון לגבי מיתא, ובגין כך כתיב: &quot;אם ישים אליו לבו&quot;, ברעותא דלבא דכיון לגביה, כדין &quot;רוחו ונשמתו אליו יאסף&quot; ואתמשך גביה, עכ&quot;ל לענייננו. הרי בפירוש, כי רוח החי וכונותו מושך רוח אחר בעולם הזה. וכיוצא לעניין הכוונה באהבה, שכאשר לבו ונפשו וממונו ישים בחשק אהבת יוצרו, גורם לימשך רוח עליון אלדי עליו, דהינו דקודשא בריך הוא פשיט ימיניה לגביה ומקבלא ליה. ועניין ומקבלא ליה יתבאר לך בפרק ג' בסוד נשיקין דרחימין:

ועוד מבואר עניין אהבה זו בסוף דברי הסבא ([[זהר חלק ב קיד א|משפטים קיד א]]), שאמר שם רבי חייא בפסוק &quot;שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך&quot; {{ממ|שיר השירים|ח|ו}} עניין האהבה והתקשרות כנסת ישראל בקודשא בריך הוא, ואמר אחר כך: אנן הא אהבה ורשפין דשלהובא דלבא אבתרך, יהא רעוא דדיוקנא דילן תהא חקוקה בלבך כמא דדיוקנא דילך חקוק בלבן, עכ&quot;ל. ומזה יבחין המעיין עניין אהבת ה', כי כאשר יחקק האדם ציור שם ידו&quot;ד בלבו תמיד, כמו שאמר דוד המלך עליו השלום {{ממ|תהלים|טז|ח}}: &quot;שויתי ידו&quot;ד לנגדי תמיד&quot;, כן יגרום שתחקק ציור נשמתו למעלה והבורא ברוך הוא יאהבהו. והיינו עניין '''כמים הפנים לפנים''' שפירשתי. וסיום הפסוק '''כן לב האדם''' על דרך הסוד, כמו שהוא לפי הפשט שפרשתי לעיל כן הוא ממש ברמזו למעלה, כי בעורר האדם לבו לאהוב את ה' נקרא אדם, בסוד {{גמט|יו&quot;ד ה&quot;א וא&quot;ו ה&quot;א}} שעולה {{גמט|אד&quot;ם}}, כי ידו&quot;ד יאהבהו ויתקשר בו כמו שכתוב {{ממ|דברי הימים א|כח|ט}}: &quot;אם תדרשנו ימצא לך&quot;. והיינו שלעולם צריך להקדים התעוררות תחתון, והיינו מה שפרש הרשב&quot;י עליו השלום ([[זהר חלק ג רמא א|זהר פנחס רמא א]]) בעניין נפילת אפים, שאמר: כדין אדם שהוא דיוקנא דכליל כל שאר, מאיך ונאיד על אנפוי ומסיר גרמיה ורוחיה לגבי אדם דחקיק על אנון דיוקנין, לאתערא ליה עלה כדקא חזי, והיינו {{ממ|תהלים|כה|א}} &quot;אליך ה' נפשי אשא&quot;, עכ&quot;ל. וכאשר תדקדק בדבריו שאמר: לאתערא לה עליה, תמצא דברינו מכוונים עם דבריו. ומזה נלמד סוד האהבה לשאר כל הדברים.

הרי מבואר בפרק זה מהות עניין האהבה, כי מציאותה היא קשר ויחוד העלולים זה בזה על ידי נשמתה הפנימית. וכן האדם לא יאהב את השם ויתדבק בו אלא על ידי נשמתו, דהיינו בכל נפשך, כמו שנבאר, והיינו מלת אהבה ודבקות, כאמרו {{ממ|דברים|ל|כ}}: &quot;לאהבה את ה' וגו' ולדבקה בו&quot;, כי על ידי האהבה יתדבק בו. ויש עוד בענין מהות האהבה פרטים, יתבארו בפרק בפני עצמו, כדי לתן רוח בין פרק לפרק:</text>
      <sha1>tw60o8netik5qsflzt3xf8ribclvjz2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>פסוק המתחיל ומסתיים באות ק ל</title>
    <ns>0</ns>
    <id>370274</id>
    <revision>
      <id>1417841</id>
      <parentid>929462</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T06:04:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A10D:3D79:9B7:9180:200:14C</ip>
      </contributor>
      <comment>הוספתי תוכן</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="227" xml:space="preserve">{{צת|תהלים|קיח|טו}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ק ל]]

קמתי אני לפתוח לדודי וידי נטפו מור ואצבעותי מור עובר על כפות המנעול</text>
      <sha1>r7lugw9ctcivfby1rnfn8wjd5eybgap</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417844</id>
      <parentid>1417841</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T07:10:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>ויקיזציה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="139" xml:space="preserve">{{צת|תהלים|קיח|טו}}

{{צת|שיר השירים|ה|ה}}

[[קטגוריה:פסוק המתחיל ומסתיים באות|ק ל]]</text>
      <sha1>r69kq0c6cdij7gb194wygcebb6r774m</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>372354</id>
    <revision>
      <id>1417858</id>
      <parentid>1415600</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:38:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76439" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|7229)), ((890|ת&quot;ט|7233)); ((תשע&quot;ד, 192|תיקון|7302)); ((תשע&quot;ז, 780|תיקון|7785)); ((תשע&quot;ח, 1813|תיקון|7987)); ((תשע&quot;ט, 1600|תיקון|8133)); ((תש&quot;ף, 2038|תיקון|8702)); ((תשפ&quot;ב, 1000|תיקון|9763)), ((3192|תיקון מס' 2|10210)), ((3550|תיקון מס' 3|10267)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]], [[+|7א]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי [[+|סעיפים 6א(א)]], [[+|6א1(א)]] [[ו-7ג1(ג) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. עסקים טעוני רישוי
: העסקים המפורטים [[בתוספת]] הם עסקים טעוני רישוי.

@ 2. מטרות הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) העסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], שמספרם הסידורי כמפורט [[תוספת|בטור א' לצדו]], סומנו [[תוספת|בטור ג']] ב-&quot;+&quot; לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט [[בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) לחוק]].
: (ב) היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור [[בסעיף 6א לחוק]], יבוא הסימון &quot;+&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], בסוגריים רבועים.
: (ג) עסק מן המפורטים [[בתוספת]] טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

@ 2א. אישור על יסוד תצהיר (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) היה עסק כאמור [[בסעיף 2(א)]] עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק]], יבוא הסימון &quot;ת'&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (א1) (((החל מיום 21.7.2023):)) נקבעה [[תוספת|בעמודה 7 בטור ג' בטבלה שבתוספת]] אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ&quot;ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות [[תוספת|שבעמודה 7 בטור ג' בתוספת]], אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
:: (1) הוא נמצא מתחת לקרקע;
:: (2) הוא נמצא בקניון כהגדרתו [[בתוספת]];
:: (3) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו המבונה עולה על 2,000 מ&quot;ר;
::: (((החל מיום 21.7.2023):)) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ&quot;ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ&quot;ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
:: (4) הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
::: (א) הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
::: (ב) שטחו המבונה אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
:::: (((החל מיום 21.7.2023):)) שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
::: (ג) הוא אינו מכבסה.
: (ג) (((החל מיום 21.7.2023):)) בסעיף זה, &quot;שטח&quot; ו&quot;שטח בנוי&quot; - כהגדרתם [[בתוספת]].

@ 3. היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;א'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ב) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ב'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ג) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ר&quot;ת&quot;, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי [[סעיף 6א3 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ד) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים [[בסעיף 2א(ב)]].

@ 4. פרסום מפרט אחיד
: נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים [[בתוספת]] לפי [[סעיף 7ג1 לחוק]].

@ 5. אי-פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי
: על אף האמור [[בסעיף 4]], לגבי עסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות [[תוספת|בעמודות 1 עד 5]], לפי העניין, [[בטור ג' שבתוספת]], אשר מספרה הסידורי צוין [[תוספת|בטור ה' לצדו]], שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה &quot;חלקי&quot; לצד המספר הסידורי האמור.

@ 6. תוקף רישיון
: בכפוף [[+|לתקנות 20]] [[=תקנות הוראות כלליות|ו-21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס&quot;א-2000]] (להלן - תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]] יהיה למשך מספר שנים כמפורט [[תוספת|בטור ו' לצדו]], ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע [[תוספת|בטור ו' האמור]], אם נקבע.

@ 7. עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר
: לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט [[בטור ז' בתוספת]], כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

@ 8. ביטול
: בטלים -
: (1) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995;
: (2) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל&quot;ד-1974.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) תחילתו של צו זה ביום ב' בכסלו התשע&quot;ד (5 בנובמבר 2013) (להלן - יום התחילה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתו של [[סעיף 3]] ביום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
:: (2) [[סעיף 6]] יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995 (להלן - הצו הקודם);
:: (3) החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע&quot;ט-2018 (להלן - צו התשע&quot;ט), יחול [[סעיף 6]] גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

@ 10. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף [[20:504078|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע&quot;ח-2018]], [[ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות]], התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הרישיון יפקע ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, יפקע הרישיון ביום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי [[פרק ח' לתקנות הוראות כלליות]], ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט.
: (ב) התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט ואילך.
: (ג) בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
: (ד) שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט [[בטור א' בתוספת]], יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט [[בטור א' בתוספת]], עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
: (ה) (((בוטל).))

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 1 עד 7]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אש גלויה&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די-נור, הבערת חומרים;
:- &quot;בית חולים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - פקודת בריאות העם), והרשום לפי [[סעיף 25 לפקודה האמורה]];
:- &quot;בית מרקחת&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (להלן - פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
:- &quot;גז&quot; - כהגדרתו [[=חוק הגז|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]] (להלן - חוק הגז);
:- &quot;חוק המזון&quot; - [[=חוק המזון|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
:- &quot;טיפול במזון&quot; - כהגדרתו [[בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס&quot;ט-2009]];
:- &quot;מבנה נפרד&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;מחסן עזר&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) כהגדרתו [[בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;מחסן פרטי&quot;, &quot;נפט סוג ב'&quot;, &quot;נפט סוג ג'&quot;, &quot;תחנת תדלוק פנימית&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) כהגדרתם [[בתקנות אחסנת נפט]];
:- &quot;מ&quot;ר&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((תימחק ביום 21.7.2023):)) שטח מבונה במטר מרובע אלא אם כן נאמר אחרת;
:- &quot;סגירת חורף&quot; - סגירת חלל פתוח מ-3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
:- &quot;ציוד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;קניון&quot; - מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ&quot;ר לפחות;
:- &quot;שטח&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((החל מיום 21.7.2023):)) השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;שטח בנוי&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((החל מיום 21.7.2023):)) השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים - רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;תמרוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים]], לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
:- &quot;תקנות אחסנת נפט&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) [[=תקנות אחסנת נפט|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]]

@ (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} !! {{מוקטן|טור ו'}} !! {{מוקטן|טור ז'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | מס' סד' !! rowspan=&quot;3&quot; | תיאור העסק טעון הרישוי !! colspan=&quot;6&quot; | מטרות הרישוי !! rowspan=&quot;3&quot; | היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר !! rowspan=&quot;3&quot; | אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג')}} !! rowspan=&quot;3&quot; | תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}} !! rowspan=&quot;3&quot; | חיקוק אחר
|-
! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 !! 7
|-
! הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים !! מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות !! הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו !! מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות !! הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים !! קיום הדינים הנוגעים לכבאות

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 1 - בריאות, רוקחות, קוסמטיקה
|- &lt;עוגן פרט 1.1&gt;
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-01/he/01_01-01-00.pdf | '''1.1''']] || [[-|'''בית מרקחת''']] || || + || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2&gt;
| '''1.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תמרוקים'''
|- &lt;עוגן פרט 1.2א&gt;
| 1.2א || ייצורם || + || || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2ב&gt;
| 1.2ב || אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || || || || + || + || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3&gt;
| '''1.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]], וציוד רפואי'''
|- &lt;עוגן פרט 1.3א&gt;
| 1.3א || ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו [[בפרט 1.3ד]] || + || + || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ב&gt;
| 1.3ב || אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ג&gt;
| 1.3ג || מכירתם או חלוקתם || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ד&gt;
| 1.3ד || הרכבת ציוד רפואי || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4&gt;
| '''1.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04a/he/01_04-01-01-000.pdf | 1.4א]] || [[-|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04b/he/01_01-04-02-000.pdf | 1.4ב]] || [[-|מספרה]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ג&gt;
| 1.4ג || כתובות קעקע - מקום לעשייתן || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ו&gt;
| 1.4ו || ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5&gt;
| '''1.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מעבדות לא רפואיות'''
|- &lt;עוגן פרט 1.5א&gt;
| 1.5א || מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי [[פרטים 1.5ב]] [[ו-1.6]] || || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[ https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-05b/he/01_01-05-02-00.pdf | 1.5ב]] || [[-|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5ג&gt;
| 1.5ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1.6&gt;
| '''1.6''' || '''מעבדה רפואית''' - מעבדה כהגדרתה [[בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל&quot;ז-1977]], למעט מעבדה רפואית רשומה לפי [[סעיף 25 לפקודת בריאות העם]], בבית חולים או בקופת חולים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-07/he/01_01-07-00.pdf | '''1.7''']] || [[-#|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || [+] || || [+] || + || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-08/he/01_01-08-00.pdf | '''1.8''']] || [[-|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 2 - דלק ואנרגיה
|- &lt;עוגן פרט 2.1&gt;
| '''2.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''גז'''
|- &lt;עוגן פרט 2.1א&gt;
| 2.1א || מילוי מכלים ומכליות || [+] || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ב&gt;
| 2.1ב || אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו [[בחוק הגז]] || [+] || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]], [[=חוק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי)
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01c/he/02_02-01-03-00.pdf | 2.1ג]] || [[-|מכירתו, חלוקתו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]] (להלן - חוק שירותי הובלה)
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01d/he/01_01-02-04-000.pdf | 2.1ד]] || [[-|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק הגז הטבעי]], [[חוק שירותי הובלה]]
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01e/he/02_02-01-05-00.pdf | 2.1ה]] || [[-|תיקון מכלים]] || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 50 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ו&gt;
| 2.1ו || חניון למכליות || || + || || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[חוק הגז]], [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה)
|- &lt;עוגן פרט 2.1ז&gt;
| 2.1ז || תחנת תדלוק בגז || [+] || + || + || || || + || || || 5 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2&gt;
| '''2.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דלק לסוגיו'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-02a/he/02_02-02-01-00.pdf | 2.2א]] || [[-|תחנת דלק ותדלוק]] || + || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ב&gt;
| 2.2ב || בית זיקוק || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ג&gt;
| 2.2ג || שינועו בצנרת || + || + || || || || || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ד&gt;
| 2.2ד || אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]] {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות אחסנת נפט]] || + || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב' או נפט סוג ג' במכלים על-קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ה&gt;
| 2.2ה || מסופי דלק || + || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ז&gt;
| 2.2ז || חניון למכליות דלק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב' או נפט סוג ג' בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2ח&gt;
| 2.2ח || שינועו במכליות || [+] || + || || || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.3&gt;
| '''2.3''' || '''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון''' || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.4&gt;
| '''2.4''' || '''תחנת כוח''' || + || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 3 - חקלאות, בעלי חיים
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-01/he/03_03-01-00.pdf | '''3.1''']] || [[-|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה]] || + || || || + || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2&gt;
| '''3.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בעלי חיים, לרבות ימיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02a/he/03_03-02-01-000.pdf | 3.2א]] || [[-|בעלי חיים, למעט עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ב&gt;
| 3.2ב || הצגתם, לרבות לשם מכירה || || || || + || || + {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || א' - {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ג&gt;
| 3.2ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ד&gt;
| 3.2ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ה&gt;
| 3.2ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02f/he/03_03-02-06-000.pdf | 3.2ו]] || [[-#|מספרה ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ז&gt;
| 3.2ז || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ח&gt;
| 3.2ח || עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3&gt;
| '''3.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הדברה'''
|- &lt;עוגן פרט 3.3א&gt;
| 3.3א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3ב&gt;
| 3.3ב || הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים || + || || + || || || || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.4&gt;
| '''3.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04a/he/03_03-04-01-00.pdf | 3.4א]] || [[-|ייצורם, אריזתם, אחסונם]] || + || || + || || + || || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04c/he/03_03-04-03-00.pdf | 3.4ג]] || [[-|מכירתם]] || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.5&gt;
| '''3.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לבעלי חיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05a/he/03_03-05-01-00.pdf | 3.5א]] || [[-|ייצורו, עיבודו, אריזתו]] || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + (((החל מיום 21.7.2023):)) {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-500 מ&quot;ר}} || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05b/he/03_03-05-02-00.pdf | 3.5ב]] || [[-#|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 || לעניין הובלה - [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 3.6&gt;
| '''3.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה((,)) &quot;פסדים&quot; - כמשמעותם [[=תקנות הפסדים|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - תקנות הפסדים)
|- &lt;עוגן פרט 3.6א&gt;
| 3.6א || איסופם, מכירתם || || || || + || || + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד)}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר)}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ב&gt;
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf | 3.6ב]] || [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf | עיבודם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ג&gt;
| 3.6ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7&gt;
| '''3.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''
|- &lt;עוגן פרט 3.7א&gt;
| 3.7א || ייצורם || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ב&gt;
| 3.7ב || אחסונם || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ג&gt;
| 3.7ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 4 - מזון
|- &lt;עוגן פרט 4.1&gt;
| '''4.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''ביצים'''
|- &lt;עוגן פרט 4.1א&gt;
| 4.1א || ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ב&gt;
| 4.1ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ג&gt;
| 4.1ג || מדגרה || || || [+] || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ד&gt;
| 4.1ד || הובלתן לתחנת מיון || || || || + || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2&gt;
| '''4.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית אוכל''' - מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט [[בפריט 4.6]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2א&gt;
| 4.2א || מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || + || ((+)) {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ב&gt;
| 4.2ב || בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || א' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}}; ב' - {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ג&gt;
| 4.2ג || הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה בסעיף 4.6 ה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.3&gt;
| '''4.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית קירור'''
|- &lt;עוגן פרט 4.3א&gt;
| 4.3א || לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.3ב&gt;
| 4.3ב || למזון אחר ומרכיביו || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.4&gt;
| '''4.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''
|- &lt;עוגן פרט 4.4א&gt;
| 4.4א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ב&gt;
| 4.4ב || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ד&gt;
| 4.4ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ה&gt;
| 4.4ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ז&gt;
| 4.4ז || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.5&gt;
| '''4.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חלב גולמי'''
|- &lt;עוגן פרט 4.5ב&gt;
| 4.5ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6&gt;
| '''4.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''
|- &lt;עוגן פרט 4.6א&gt;
| 4.6א || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ב&gt;
| 4.6ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6ג&gt;
| 4.6ג || אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום || || || || || + || + {{ש}} ת' || ב' - {{מוקטן|עד 200 מ&quot;ר}} || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ד&gt;
| 4.6ד || הובלתו, הפצתו או חלוקתו || || || || || + || || ב' || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ה&gt;
| 4.6ה || הסעדה (קייטרינג) - כהגדרתה [[בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל&quot;ב-1972]] || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ו&gt;
| 4.6ו || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.7&gt;
| '''4.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לרבות משקאות - מכירתו'''
|- &lt;עוגן פרט 4.7א&gt;
| 4.7א || קיוסק || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ב&gt;
| 4.7ב || מרכול - מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ג&gt;
| 4.7ג || אטליז - מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר בנוי}} {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ד&gt;
| 4.7ד || מרכול - כמשמעותו בפרט 4.7ב, שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.8&gt;
| '''4.8''' || '''משקאות משכרים''' - פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 5 - מים ופסולת
|- &lt;עוגן פרט 5.1&gt;
| '''5.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 5.1א&gt;
| 5.1א || תחנת מעבר ומיון || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ב&gt;
| 5.1ב || איסופה, הובלתה || [+] || || || || || || ב' || || 15 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 5.1ג&gt;
| 5.1ג || טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ד&gt;
| 5.1ד || אתר לסילוק פסולת יבשה || + || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ה&gt;
| 5.1ה || אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים || + || || || + {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}} || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2&gt;
| '''5.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם'''
|- &lt;עוגן פרט 5.2א&gt;
| 5.2א || מיתקן התפלת מים || + || + || + || || + || + {{ש}} ת' || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2ב&gt;
| 5.2ב || מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - למעט התפלה וחיטוי || || || || || + || + {{ש}} ת' || || 5 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3&gt;
| '''5.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שפכים וקולחין'''
|- &lt;עוגן פרט 5.3א&gt;
| 5.3א || עיבודם, טיהורם, אחסונם || + || || || || + || + {{ש}} ת' || || 1, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3ג&gt;
| 5.3ג || הובלתם במכליות || [+] || || || || [+] || || א' || || 15 || [[חוק שירותי הובלה]]

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 6 - מסחר ושונות
|- &lt;עוגן פרט 6.1&gt;
| '''6.1''' || '''אחסנה''' - מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]], ששטחו 50 מ&quot;ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.2&gt;
| '''6.2''' || '''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ&quot;ר לפחות''' || || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.4&gt;
| '''6.4''' || '''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים || [+] || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.5&gt;
| '''6.5''' || '''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' - ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.7&gt;
| '''6.7''' || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8&gt;
| '''6.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קניון'''
|- &lt;עוגן פרט 6.8א&gt;
| 6.8א || ניהולו || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8ב&gt;
| 6.8ב || עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || || + || || || || + || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9&gt;
| '''6.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''רוכלות'''
|- &lt;עוגן פרט 6.9א&gt;
| 6.9א || רוכלות מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ב&gt;
| 6.9ב || רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || colspan=&quot;5&quot; | אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות || + {{ש}} ת' || א' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ג&gt;
| 6.9ג || רוכלות אחרת || || || || || || + {{ש}} ת' || ר&quot;ת || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.12&gt;
| '''6.12''' || '''עסק של אבזרי מין''' - מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני || || [+] || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.13&gt;
| '''6.13''' ||  (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.14&gt;
| '''6.14''' || '''מוצרי עישון לסוגיהם''' - מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]; &quot;מוצר עישון&quot; - כהגדרתו [[בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ&quot;ג-1983]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 7 - עינוג ציבורי, נופש וספורט
|- &lt;עוגן פרט 7.1&gt;
| '''7.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אירוח ולינה'''
|- &lt;עוגן פרט 7.1א&gt;
| 7.1א || בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו&quot;ב || [+] || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ב&gt;
| 7.1ב || השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ג&gt;
| 7.1ג || בית אבות - מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם]] || [+] || || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ה&gt;
| 7.1ה || שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום || || [+] || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.2&gt;
| '''7.2''' || '''גן חיות, ספארי, פינת חי''' || || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || || + || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || + {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 10,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4&gt;
| '''7.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מים - נופש'''
|- &lt;עוגן פרט 7.4א&gt;
| 7.4א || בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש || || + || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ&quot;ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ב&gt;
| 7.4ב || פארק מים, מגלשות מים || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ג&gt;
| 7.4ג || בריכת זרמים (ג'קוזי) || || || || || + || || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ד&gt;
| 7.4ד || מקווה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ה&gt;
| 7.4ה || מרחצאות || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.5&gt;
| '''7.5''' || '''מכון כושר ששטחו גדול מ-800 מ&quot;ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב - {{מוקטן|מכון כושר אחר}} || || 15 || [[חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]]
|- &lt;עוגן פרט 7.6&gt;
| '''7.6''' || '''משחקים''', כהגדרתם [[בסעיף 2ב(ב) לחוק]] - מקום לעריכתם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7&gt;
| '''7.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עינוג ציבורי'''
|- &lt;עוגן פרט 7.7א&gt;
| 7.7א || מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ב&gt;
| 7.7ב || קולנוע, תאטרון || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ג&gt;
| 7.7ג || קרקס || || + || || || || + || || || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ד&gt;
| 7.7ד || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד || || + || + || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ה&gt;
| 7.7ה || אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל-500 משתתפים או יותר || || + || || || || + || || 2 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ו&gt;
| 7.7ו || דיסקוטק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ז&gt;
| 7.7ז || יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע || || + || || || || + || || 2 || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ח&gt;
| 7.7ח || כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי || [+] || || || || [+] || || ר&quot;ת || || 15 || [[פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (להלן - פקודת הנמלים), [[חוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], [[=תקנות בטיחות השיט|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]] (להלן - תקנות בטיחות השיט), [[=תקנות המעגנות|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע&quot;א-2010]] (להלן - תקנות המעגנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.7ט&gt;
| 7.7ט || מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים || || [+] || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 1,000 מ&quot;ר}} || || || 1 || [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס&quot;א-2001]]
|- &lt;עוגן פרט 7.7י&gt;
| 7.7י || יריד מזון || || [+] || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7יא&gt;
| 7.7יא || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל || || + || || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.8&gt;
| '''7.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קייטנות'''
|- &lt;עוגן פרט 7.8א&gt;
| 7.8א || קייטנה || || || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים - {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה - {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו [[בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]]}} || || || 1 || [[=חוק הקייטנות|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הקייטנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.8ב&gt;
| 7.8ב || מחנה נוער || || [+] || || || + || + || || || 1 || [[חוק הקייטנות]]
|- &lt;עוגן פרט 7.9&gt;
| '''7.9''' || אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה || || + || || || + || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10&gt;
| '''7.10''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שעשועים'''
|- &lt;עוגן פרט 7.10א&gt;
| 7.10א || מיתקני שעשועים || || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10ב&gt;
| 7.10ב ||| לונה פארק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 8 - רכב ותעבורה
|- &lt;עוגן פרט 8.2&gt;
| '''8.2''' || '''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד || || + || || || || || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3&gt;
| '''8.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הובלה'''
|- &lt;עוגן פרט 8.3א&gt;
| 8.3א || כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים || || + || || || || || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3ב&gt;
| 8.3ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4&gt;
| '''8.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הסעת נוסעים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.4א&gt;
| 8.4א || הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו || [+] || || || || || || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ב&gt;
| 8.4ב || תחנה מרכזית, כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]], תחנת רכבת מרכזית || + || + || || || || + || || || 15 || [[פקודת התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ג&gt;
| 8.4ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4ד&gt;
| 8.4ד || תחנת רכבת תת-קרקעית || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.5&gt;
| '''8.5''' || '''כלי טיס לסוגיהם''' - ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6&gt;
| '''8.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה), למעט חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.6א&gt;
| 8.6א || מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 15 || [[תקנות התעבורה]], [[צו יבוא חופשי, התשע&quot;א-2011]], [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל&quot;ט-1978]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ב&gt;
| 8.6ב || חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ&quot;ר, למעט חניון כמפורט בסעיף 8.6ז || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ג&gt;
| 8.6ג || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ד&gt;
| 8.6ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ו&gt;
| 8.6ו || ייצורם, שיפוצם || + || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || || 1 || 10 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ&quot;ז-1967]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ז&gt;
| 8.6ז || חניון מקורה או תת-קרקעי, ששטחו מעל 500 מ&quot;ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד || [+] || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.7&gt;
| '''8.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה) - חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.7א&gt;
| 8.7א || מכירתם, אחסונם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[=חוק הגבלת השימוש|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק הגבלת השימוש), [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ&quot;ג-1982]]
|- &lt;עוגן פרט 8.7ב&gt;
| 8.7ב || פירוקם מהרכב || + || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגבלת השימוש]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8&gt;
| '''8.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי שיט'''
|- &lt;עוגן פרט 8.8א&gt;
| 8.8א || השכרתם, אחסונם || [+] || || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || א' || || 15 || [[תקנות המעגנות]], [[תקנות בטיחות השיט]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8ג&gt;
| 8.8ג || מעגנה || + || + || || || [+] || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.8ד&gt;
| 8.8ד || ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[פקודת הנמלים]], [[תקנות המעגנות]], לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט - [[תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס&quot;ב-2002]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9&gt;
| '''8.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מוסך''' - מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ&quot;ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי
|- &lt;עוגן פרט 8.9א&gt;
| 8.9א || מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז) || [+] || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר בנוי}} || ב' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]] (להלן - צו המוסכים)
|- &lt;עוגן פרט 8.9ב&gt;
| 8.9ב || חשמלאות || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 || [[צו המוסכים]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9ד&gt;
| 8.9ד || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ה&gt;
| 8.9ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ו&gt;
| 8.9ו || טיפול אחר ברכב || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.11&gt;
| '''8.11''' || '''רכבל''' || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ&quot;ח-1968]]
|- &lt;עוגן פרט 8.12&gt;
| '''8.12''' || '''מרכז תחזוקה לרכבות''' || + || + || [+] || || || + || || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 9 - שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת
|- &lt;עוגן פרט 9.1&gt;
| '''9.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי נשק ותחמושת'''
|- &lt;עוגן פרט 9.1א&gt;
| 9.1א || מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה) || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ב&gt;
| 9.1ב || מטווח ירי || || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|בשטח פתוח (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר)))}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ג&gt;
| 9.1ג || ייצורם || + || + || + || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.4&gt;
| '''9.4''' || '''שירותי שמירה או איתור''' - מוקד בקרה אלקטרוני || || + || || || || || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 10 - תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים
|- &lt;עוגן פרט 10.1&gt;
| '''10.1''' || '''אבני חן, יהלומים - ליטושם, עיבודם''' || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.2&gt;
| '''10.2''' || '''אבנים, מחצבים, מינרלים - חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי''' || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((ימחקו ביום 21.7.2023):)) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה - לפי [[פקודת המכרות]]
|- &lt;עוגן פרט 10.3&gt;
| '''10.3''' || '''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה''' || + || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4&gt;
| '''10.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טקסטיל, דברי הלבשה'''
|- &lt;עוגן פרט 10.4א&gt;
| 10.4א || ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4ב&gt;
| 10.4ב || גזירה, תפירה || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.5&gt;
| '''10.5''' || '''דברי הנעלה''' - ייצורם || + || || + || || || + || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6&gt;
| '''10.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דשנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.6א&gt;
| 10.6א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6ב&gt;
| 10.6ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7&gt;
| '''10.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''
|- &lt;עוגן פרט 10.7א&gt;
| 10.7א || הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ב&gt;
| 10.7ב || אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ-500 מ&quot;ר || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ג&gt;
| 10.7ג || הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ד&gt;
| 10.7ד || הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8&gt;
| '''10.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי חיטוי או ניקוי'''
|- &lt;עוגן פרט 10.8א&gt;
| 10.8א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8ב&gt;
| 10.8ב || אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות || [+] || || [+] || || || + || א' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.9&gt;
| '''10.9''' || '''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]''' - ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו || [+] || || [+] || || || + || || 1, 3 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10&gt;
| '''10.10''' || colspan=&quot;11&quot; | חומרים מסוכנים, כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.10א&gt;
| 10.10א || ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ב&gt;
| 10.10ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ג&gt;
| 10.10ג || מכירתם || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ד&gt;
| 10.10ד || איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] || [+] || || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.10ה&gt;
| 10.10ה || טיפול באריזות משומשות || + || || || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ו&gt;
| 10.10ו || טיפול בפסולת || + || || [+] || || || + || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ז&gt;
| 10.10ז || תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים || + || || + || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11&gt;
| '''10.11''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי נפץ''', כהגדרתם [[בחוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די-נור
|- &lt;עוגן פרט 10.11א&gt;
| 10.11א || ייצורם, עיבודם, פיתוחם || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ב&gt;
| 10.11ב || מכירתם, אחסונם, אריזתם || || + || + || || || + || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ג&gt;
| 10.11ג || שינועם, הובלתם, איסופם || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || || || 3 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.11ד&gt;
| 10.11ד || מחזורם, הנצלתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ה&gt;
| 10.11ה || השמדתם, אתר להשמדתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ו&gt;
| 10.11ו || בחינתם, אתר לבחינתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.13&gt;
| '''10.13''' || '''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ&quot;ר''' || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14&gt;
| '''10.14''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''
|- &lt;עוגן פרט 10.14א&gt;
| 10.14א || ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ב&gt;
| 10.14ב || פחחות, למעט פחחות רכב || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ג&gt;
| 10.14ג || מסגריה || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ד&gt;
| 10.14ד || ייצור שלטים || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ה&gt;
| 10.14ה || אחסונם, מיונם סחר בהם || || + || | || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ו&gt;
| 10.14ו || הרכבתם || || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ז&gt;
| 10.14ז || גריטטם || + || [+] || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16&gt;
| '''10.16''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עץ ומוצריו'''
|- &lt;עוגן פרט 10.16א&gt;
| 10.16א || עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ב&gt;
| 10.16ב || ייצור רהיטים || [+] || || + || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ג&gt;
| 10.16ג || אחסונו ומכירתו || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.20&gt;
| '''10.20''' || '''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור''' || + || || [+] || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.21&gt;
| '''10.21''' || '''נייר ומוצריו: ייצור''' || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ג (6 בינואר 2013)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר הפנים</text>
      <sha1>co2uny0iyjlsul8i4rls2ztodiaferj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417859</id>
      <parentid>1417858</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:40:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76440" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|7229)), ((890|ת&quot;ט|7233)); ((תשע&quot;ד, 192|תיקון|7302)); ((תשע&quot;ז, 780|תיקון|7785)); ((תשע&quot;ח, 1813|תיקון|7987)); ((תשע&quot;ט, 1600|תיקון|8133)); ((תש&quot;ף, 2038|תיקון|8702)); ((תשפ&quot;ב, 1000|תיקון|9763)), ((3192|תיקון מס' 2|10210)), ((3550|תיקון מס' 3|10267)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]], [[+|7א]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי [[+|סעיפים 6א(א)]], [[+|6א1(א)]] [[ו-7ג1(ג) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. עסקים טעוני רישוי
: העסקים המפורטים [[בתוספת]] הם עסקים טעוני רישוי.

@ 2. מטרות הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) העסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], שמספרם הסידורי כמפורט [[תוספת|בטור א' לצדו]], סומנו [[תוספת|בטור ג']] ב-&quot;+&quot; לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט [[בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) לחוק]].
: (ב) היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור [[בסעיף 6א לחוק]], יבוא הסימון &quot;+&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], בסוגריים רבועים.
: (ג) עסק מן המפורטים [[בתוספת]] טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

@ 2א. אישור על יסוד תצהיר (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) היה עסק כאמור [[בסעיף 2(א)]] עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק]], יבוא הסימון &quot;ת'&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (א1) (((החל מיום 21.7.2023):)) נקבעה [[תוספת|בעמודה 7 בטור ג' בטבלה שבתוספת]] אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ&quot;ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות [[תוספת|שבעמודה 7 בטור ג' בתוספת]], אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
:: (1) הוא נמצא מתחת לקרקע;
:: (2) הוא נמצא בקניון כהגדרתו [[בתוספת]];
:: (3) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו המבונה עולה על 2,000 מ&quot;ר;
::: (((החל מיום 21.7.2023):)) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ&quot;ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ&quot;ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
:: (4) הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
::: (א) הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
::: (ב) שטחו המבונה אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
:::: (((החל מיום 21.7.2023):)) שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
::: (ג) הוא אינו מכבסה.
: (ג) (((החל מיום 21.7.2023):)) בסעיף זה, &quot;שטח&quot; ו&quot;שטח בנוי&quot; - כהגדרתם [[בתוספת]].

@ 3. היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;א'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ב) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ב'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ג) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ר&quot;ת&quot;, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי [[סעיף 6א3 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ד) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים [[בסעיף 2א(ב)]].

@ 4. פרסום מפרט אחיד
: נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים [[בתוספת]] לפי [[סעיף 7ג1 לחוק]].

@ 5. אי-פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי
: על אף האמור [[בסעיף 4]], לגבי עסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות [[תוספת|בעמודות 1 עד 5]], לפי העניין, [[בטור ג' שבתוספת]], אשר מספרה הסידורי צוין [[תוספת|בטור ה' לצדו]], שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה &quot;חלקי&quot; לצד המספר הסידורי האמור.

@ 6. תוקף רישיון
: בכפוף [[+|לתקנות 20]] [[=תקנות הוראות כלליות|ו-21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס&quot;א-2000]] (להלן - תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]] יהיה למשך מספר שנים כמפורט [[תוספת|בטור ו' לצדו]], ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע [[תוספת|בטור ו' האמור]], אם נקבע.

@ 7. עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר
: לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט [[בטור ז' בתוספת]], כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

@ 8. ביטול
: בטלים -
: (1) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995;
: (2) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל&quot;ד-1974.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) תחילתו של צו זה ביום ב' בכסלו התשע&quot;ד (5 בנובמבר 2013) (להלן - יום התחילה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתו של [[סעיף 3]] ביום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
:: (2) [[סעיף 6]] יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995 (להלן - הצו הקודם);
:: (3) החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע&quot;ט-2018 (להלן - צו התשע&quot;ט), יחול [[סעיף 6]] גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

@ 10. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף [[20:504078|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע&quot;ח-2018]], [[ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות]], התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הרישיון יפקע ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, יפקע הרישיון ביום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי [[פרק ח' לתקנות הוראות כלליות]], ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט.
: (ב) התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט ואילך.
: (ג) בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
: (ד) שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט [[בטור א' בתוספת]], יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט [[בטור א' בתוספת]], עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
: (ה) (((בוטל).))

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 1 עד 7]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אש גלויה&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די-נור, הבערת חומרים;
:- &quot;בית חולים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - פקודת בריאות העם), והרשום לפי [[סעיף 25 לפקודה האמורה]];
:- &quot;בית מרקחת&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (להלן - פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
:- &quot;גז&quot; - כהגדרתו [[=חוק הגז|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]] (להלן - חוק הגז);
:- &quot;חוק המזון&quot; - [[=חוק המזון|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
:- &quot;טיפול במזון&quot; - כהגדרתו [[בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס&quot;ט-2009]];
:- &quot;מבנה נפרד&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;מחסן עזר&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) כהגדרתו [[בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;מחסן פרטי&quot;, &quot;נפט סוג ב'&quot;, &quot;נפט סוג ג'&quot;, &quot;תחנת תדלוק פנימית&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) כהגדרתם [[בתקנות אחסנת נפט]];
:- &quot;מ&quot;ר&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((תימחק ביום 21.7.2023):)) שטח מבונה במטר מרובע אלא אם כן נאמר אחרת;
:- &quot;סגירת חורף&quot; - סגירת חלל פתוח מ-3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
:- &quot;ציוד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;קניון&quot; - מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ&quot;ר לפחות;
:- &quot;שטח&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((החל מיום 21.7.2023):)) השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;שטח בנוי&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((החל מיום 21.7.2023):)) השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים - רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;תמרוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים]], לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
:- &quot;תקנות אחסנת נפט&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) [[=תקנות אחסנת נפט|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]]

@ (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} !! {{מוקטן|טור ו'}} !! {{מוקטן|טור ז'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | מס' סד' !! rowspan=&quot;3&quot; | תיאור העסק טעון הרישוי !! colspan=&quot;6&quot; | מטרות הרישוי !! rowspan=&quot;3&quot; | היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר !! rowspan=&quot;3&quot; | אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג')}} !! rowspan=&quot;3&quot; | תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}} !! rowspan=&quot;3&quot; | חיקוק אחר
|-
! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 !! 7
|-
! הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים !! מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות !! הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו !! מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות !! הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים !! קיום הדינים הנוגעים לכבאות

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 1 - בריאות, רוקחות, קוסמטיקה
|- &lt;עוגן פרט 1.1&gt;
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-01/he/01_01-01-00.pdf | '''1.1''']] || [[-|'''בית מרקחת''']] || || + || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2&gt;
| '''1.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תמרוקים'''
|- &lt;עוגן פרט 1.2א&gt;
| 1.2א || ייצורם || + || || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2ב&gt;
| 1.2ב || אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || || || || + || + || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3&gt;
| '''1.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]], וציוד רפואי'''
|- &lt;עוגן פרט 1.3א&gt;
| 1.3א || ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו [[בפרט 1.3ד]] || + || + || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ב&gt;
| 1.3ב || אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ג&gt;
| 1.3ג || מכירתם או חלוקתם || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ד&gt;
| 1.3ד || הרכבת ציוד רפואי || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4&gt;
| '''1.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04a/he/01_04-01-01-000.pdf | 1.4א]] || [[-|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04b/he/01_01-04-02-000.pdf | 1.4ב]] || [[-|מספרה]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ג&gt;
| 1.4ג || כתובות קעקע - מקום לעשייתן || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ו&gt;
| 1.4ו || ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5&gt;
| '''1.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מעבדות לא רפואיות'''
|- &lt;עוגן פרט 1.5א&gt;
| 1.5א || מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי [[פרטים 1.5ב]] [[ו-1.6]] || || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[ https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-05b/he/01_01-05-02-00.pdf | 1.5ב]] || [[-|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5ג&gt;
| 1.5ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1.6&gt;
| '''1.6''' || '''מעבדה רפואית''' - מעבדה כהגדרתה [[בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל&quot;ז-1977]], למעט מעבדה רפואית רשומה לפי [[סעיף 25 לפקודת בריאות העם]], בבית חולים או בקופת חולים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-07/he/01_01-07-00.pdf | '''1.7''']] || [[-#|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || [+] || || [+] || + || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-08/he/01_01-08-00.pdf | '''1.8''']] || [[-|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 2 - דלק ואנרגיה
|- &lt;עוגן פרט 2.1&gt;
| '''2.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''גז'''
|- &lt;עוגן פרט 2.1א&gt;
| 2.1א || מילוי מכלים ומכליות || [+] || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ב&gt;
| 2.1ב || אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו [[בחוק הגז]] || [+] || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]], [[=חוק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי)
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01c/he/02_02-01-03-00.pdf | 2.1ג]] || [[-|מכירתו, חלוקתו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]] (להלן - חוק שירותי הובלה)
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01d/he/01_01-02-04-000.pdf | 2.1ד]] || [[-|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק הגז הטבעי]], [[חוק שירותי הובלה]]
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01e/he/02_02-01-05-00.pdf | 2.1ה]] || [[-|תיקון מכלים]] || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 50 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ו&gt;
| 2.1ו || חניון למכליות || || + || || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[חוק הגז]], [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה)
|- &lt;עוגן פרט 2.1ז&gt;
| 2.1ז || תחנת תדלוק בגז || [+] || + || + || || || + || || || 5 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2&gt;
| '''2.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דלק לסוגיו'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-02a/he/02_02-02-01-00.pdf | 2.2א]] || [[-|תחנת דלק ותדלוק]] || + || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ב&gt;
| 2.2ב || בית זיקוק || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ג&gt;
| 2.2ג || שינועו בצנרת || + || + || || || || || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ד&gt;
| 2.2ד || אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]] {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות אחסנת נפט]] || + || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב' או נפט סוג ג' במכלים על-קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ה&gt;
| 2.2ה || מסופי דלק || + || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ז&gt;
| 2.2ז || חניון למכליות דלק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב' או נפט סוג ג' בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2ח&gt;
| 2.2ח || שינועו במכליות || [+] || + || || || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.3&gt;
| '''2.3''' || '''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון''' || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.4&gt;
| '''2.4''' || '''תחנת כוח''' || + || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 3 - חקלאות, בעלי חיים
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-01/he/03_03-01-00.pdf | '''3.1''']] || [[-|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה]] || + || || || + || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2&gt;
| '''3.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בעלי חיים, לרבות ימיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02a/he/03_03-02-01-000.pdf | 3.2א]] || [[-|בעלי חיים, למעט עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ב&gt;
| 3.2ב || הצגתם, לרבות לשם מכירה || || || || + || || + {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || א' - {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ג&gt;
| 3.2ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ד&gt;
| 3.2ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ה&gt;
| 3.2ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02f/he/03_03-02-06-000.pdf | 3.2ו]] || [[-#|מספרה ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ז&gt;
| 3.2ז || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ח&gt;
| 3.2ח || עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3&gt;
| '''3.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הדברה'''
|- &lt;עוגן פרט 3.3א&gt;
| 3.3א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3ב&gt;
| 3.3ב || הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים || + || || + || || || || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.4&gt;
| '''3.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04a/he/03_03-04-01-00.pdf | 3.4א]] || [[-|ייצורם, אריזתם, אחסונם]] || + || || + || || + || || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04c/he/03_03-04-03-00.pdf | 3.4ג]] || [[-|מכירתם]] || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.5&gt;
| '''3.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לבעלי חיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05a/he/03_03-05-01-00.pdf | 3.5א]] || [[-|ייצורו, עיבודו, אריזתו]] || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + (((החל מיום 21.7.2023):)) {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-500 מ&quot;ר}} || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05b/he/03_03-05-02-00.pdf | 3.5ב]] || [[-#|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 || לעניין הובלה - [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 3.6&gt;
| '''3.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה((,)) &quot;פסדים&quot; - כמשמעותם [[=תקנות הפסדים|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - תקנות הפסדים)
|- &lt;עוגן פרט 3.6א&gt;
| 3.6א || איסופם, מכירתם || || || || + || || + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד)}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר)}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ב&gt;
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf | 3.6ב]] || [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf | עיבודם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ג&gt;
| 3.6ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7&gt;
| '''3.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''
|- &lt;עוגן פרט 3.7א&gt;
| 3.7א || ייצורם || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ב&gt;
| 3.7ב || אחסונם || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ג&gt;
| 3.7ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 4 - מזון
|- &lt;עוגן פרט 4.1&gt;
| '''4.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''ביצים'''
|- &lt;עוגן פרט 4.1א&gt;
| 4.1א || ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ב&gt;
| 4.1ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ג&gt;
| 4.1ג || מדגרה || || || [+] || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ד&gt;
| 4.1ד || הובלתן לתחנת מיון || || || || + || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2&gt;
| '''4.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית אוכל''' - מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט [[בפריט 4.6]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2א&gt;
| 4.2א || מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || + || ((+)) {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ב&gt;
| 4.2ב || בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || א' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}}; ב' - {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ג&gt;
| 4.2ג || הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה בסעיף 4.6 ה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.3&gt;
| '''4.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית קירור'''
|- &lt;עוגן פרט 4.3א&gt;
| 4.3א || לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.3ב&gt;
| 4.3ב || למזון אחר ומרכיביו || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.4&gt;
| '''4.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''
|- &lt;עוגן פרט 4.4א&gt;
| 4.4א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ב&gt;
| 4.4ב || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ד&gt;
| 4.4ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ה&gt;
| 4.4ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ז&gt;
| 4.4ז || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.5&gt;
| '''4.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חלב גולמי'''
|- &lt;עוגן פרט 4.5ב&gt;
| 4.5ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6&gt;
| '''4.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''
|- &lt;עוגן פרט 4.6א&gt;
| 4.6א || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ב&gt;
| 4.6ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6ג&gt;
| 4.6ג || אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום || || || || || + || + {{ש}} ת' || ב' - {{מוקטן|עד 200 מ&quot;ר}} || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ד&gt;
| 4.6ד || הובלתו, הפצתו או חלוקתו || || || || || + || || ב' || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ה&gt;
| 4.6ה || הסעדה (קייטרינג) - כהגדרתה [[בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל&quot;ב-1972]] || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ו&gt;
| 4.6ו || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.7&gt;
| '''4.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לרבות משקאות - מכירתו'''
|- &lt;עוגן פרט 4.7א&gt;
| 4.7א || קיוסק || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ב&gt;
| 4.7ב || מרכול - מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ג&gt;
| 4.7ג || אטליז - מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר בנוי}} {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ד&gt;
| 4.7ד || מרכול - כמשמעותו בפרט 4.7ב, שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.8&gt;
| '''4.8''' || '''משקאות משכרים''' - פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 5 - מים ופסולת
|- &lt;עוגן פרט 5.1&gt;
| '''5.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 5.1א&gt;
| 5.1א || תחנת מעבר ומיון || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ב&gt;
| 5.1ב || איסופה, הובלתה || [+] || || || || || || ב' || || 15 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 5.1ג&gt;
| 5.1ג || טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ד&gt;
| 5.1ד || אתר לסילוק פסולת יבשה || + || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ה&gt;
| 5.1ה || אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים || + || || || + {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}} || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2&gt;
| '''5.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם'''
|- &lt;עוגן פרט 5.2א&gt;
| 5.2א || מיתקן התפלת מים || + || + || + || || + || + {{ש}} ת' || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2ב&gt;
| 5.2ב || מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - למעט התפלה וחיטוי || || || || || + || + {{ש}} ת' || || 5 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3&gt;
| '''5.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שפכים וקולחין'''
|- &lt;עוגן פרט 5.3א&gt;
| 5.3א || עיבודם, טיהורם, אחסונם || + || || || || + || + {{ש}} ת' || || 1, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3ג&gt;
| 5.3ג || הובלתם במכליות || [+] || || || || [+] || || א' || || 15 || [[חוק שירותי הובלה]]

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 6 - מסחר ושונות
|- &lt;עוגן פרט 6.1&gt;
| '''6.1''' || '''אחסנה''' - מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]], ששטחו 50 מ&quot;ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.2&gt;
| '''6.2''' || '''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ&quot;ר לפחות''' || || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.4&gt;
| '''6.4''' || '''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים || [+] || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.5&gt;
| '''6.5''' || '''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' - ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.7&gt;
| '''6.7''' || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8&gt;
| '''6.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קניון'''
|- &lt;עוגן פרט 6.8א&gt;
| 6.8א || ניהולו || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8ב&gt;
| 6.8ב || עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || || + || || || || + || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9&gt;
| '''6.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''רוכלות'''
|- &lt;עוגן פרט 6.9א&gt;
| 6.9א || רוכלות מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ב&gt;
| 6.9ב || רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || colspan=&quot;5&quot; | אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות || + {{ש}} ת' || א' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ג&gt;
| 6.9ג || רוכלות אחרת || || || || || || + {{ש}} ת' || ר&quot;ת || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.12&gt;
| '''6.12''' || '''עסק של אבזרי מין''' - מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני || || [+] || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.13&gt;
| '''6.13''' ||  (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.14&gt;
| '''6.14''' || '''מוצרי עישון לסוגיהם''' - מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]; &quot;מוצר עישון&quot; - כהגדרתו [[בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ&quot;ג-1983]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 7 - עינוג ציבורי, נופש וספורט
|- &lt;עוגן פרט 7.1&gt;
| '''7.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אירוח ולינה'''
|- &lt;עוגן פרט 7.1א&gt;
| 7.1א || בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו&quot;ב || [+] || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ב&gt;
| 7.1ב || השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ג&gt;
| 7.1ג || בית אבות - מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם]] || [+] || || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ה&gt;
| 7.1ה || שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום || || [+] || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.2&gt;
| '''7.2''' || '''גן חיות, ספארי, פינת חי''' || || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || || + || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || + {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 10,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4&gt;
| '''7.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מים - נופש'''
|- &lt;עוגן פרט 7.4א&gt;
| 7.4א || בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש || || + || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ&quot;ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ב&gt;
| 7.4ב || פארק מים, מגלשות מים || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ג&gt;
| 7.4ג || בריכת זרמים (ג'קוזי) || || || || || + || || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ד&gt;
| 7.4ד || מקווה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ה&gt;
| 7.4ה || מרחצאות || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.5&gt;
| '''7.5''' || '''מכון כושר ששטחו גדול מ-800 מ&quot;ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב - {{מוקטן|מכון כושר אחר}} || || 15 || [[חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]]
|- &lt;עוגן פרט 7.6&gt;
| '''7.6''' || '''משחקים''', כהגדרתם [[בסעיף 2ב(ב) לחוק]] - מקום לעריכתם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7&gt;
| '''7.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עינוג ציבורי'''
|- &lt;עוגן פרט 7.7א&gt;
| 7.7א || מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ב&gt;
| 7.7ב || קולנוע, תאטרון || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ג&gt;
| 7.7ג || קרקס || || + || || || || + || || || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ד&gt;
| 7.7ד || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד || || + || + || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ה&gt;
| 7.7ה || אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל-500 משתתפים או יותר || || + || || || || + || || 2 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ו&gt;
| 7.7ו || דיסקוטק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ז&gt;
| 7.7ז || יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע || || + || || || || + || || 2 || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ח&gt;
| 7.7ח || כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי || [+] || || || || [+] || || ר&quot;ת || || 15 || [[פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (להלן - פקודת הנמלים), [[חוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], [[=תקנות בטיחות השיט|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]] (להלן - תקנות בטיחות השיט), [[=תקנות המעגנות|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע&quot;א-2010]] (להלן - תקנות המעגנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.7ט&gt;
| 7.7ט || מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים || || [+] || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 1,000 מ&quot;ר}} || || || 1 || [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס&quot;א-2001]]
|- &lt;עוגן פרט 7.7י&gt;
| 7.7י || יריד מזון || || [+] || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7יא&gt;
| 7.7יא || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל || || + || || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.8&gt;
| '''7.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קייטנות'''
|- &lt;עוגן פרט 7.8א&gt;
| 7.8א || קייטנה || || || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים - {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה - {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו [[בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]]}} || || || 1 || [[=חוק הקייטנות|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הקייטנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.8ב&gt;
| 7.8ב || מחנה נוער || || [+] || || || + || + || || || 1 || [[חוק הקייטנות]]
|- &lt;עוגן פרט 7.9&gt;
| '''7.9''' || אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה || || + || || || + || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10&gt;
| '''7.10''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שעשועים'''
|- &lt;עוגן פרט 7.10א&gt;
| 7.10א || מיתקני שעשועים || || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10ב&gt;
| 7.10ב ||| לונה פארק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 8 - רכב ותעבורה
|- &lt;עוגן פרט 8.2&gt;
| '''8.2''' || '''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד || || + || || || || || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3&gt;
| '''8.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הובלה'''
|- &lt;עוגן פרט 8.3א&gt;
| 8.3א || כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים || || + || || || || || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3ב&gt;
| 8.3ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4&gt;
| '''8.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הסעת נוסעים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.4א&gt;
| 8.4א || הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו || [+] || || || || || || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ב&gt;
| 8.4ב || תחנה מרכזית, כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]], תחנת רכבת מרכזית || + || + || || || || + || || || 15 || [[פקודת התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ג&gt;
| 8.4ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4ד&gt;
| 8.4ד || תחנת רכבת תת-קרקעית || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.5&gt;
| '''8.5''' || '''כלי טיס לסוגיהם''' - ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6&gt;
| '''8.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה), למעט חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.6א&gt;
| 8.6א || מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 15 || [[תקנות התעבורה]], [[צו יבוא חופשי, התשע&quot;א-2011]], [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל&quot;ט-1978]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ב&gt;
| 8.6ב || חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ&quot;ר, למעט חניון כמפורט בסעיף 8.6ז || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ג&gt;
| 8.6ג || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ד&gt;
| 8.6ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ו&gt;
| 8.6ו || ייצורם, שיפוצם || + || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || || 1 || 10 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ&quot;ז-1967]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ז&gt;
| 8.6ז || חניון מקורה או תת-קרקעי, ששטחו מעל 500 מ&quot;ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד || [+] || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.7&gt;
| '''8.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה) - חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.7א&gt;
| 8.7א || מכירתם, אחסונם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[=חוק הגבלת השימוש|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק הגבלת השימוש), [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ&quot;ג-1982]]
|- &lt;עוגן פרט 8.7ב&gt;
| 8.7ב || פירוקם מהרכב || + || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגבלת השימוש]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8&gt;
| '''8.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי שיט'''
|- &lt;עוגן פרט 8.8א&gt;
| 8.8א || השכרתם, אחסונם || [+] || || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || א' || || 15 || [[תקנות המעגנות]], [[תקנות בטיחות השיט]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8ג&gt;
| 8.8ג || מעגנה || + || + || || || [+] || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.8ד&gt;
| 8.8ד || ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[פקודת הנמלים]], [[תקנות המעגנות]], לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט - [[תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס&quot;ב-2002]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9&gt;
| '''8.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מוסך''' - מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ&quot;ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי
|- &lt;עוגן פרט 8.9א&gt;
| 8.9א || מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז) || [+] || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר בנוי}} || ב' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]] (להלן - צו המוסכים)
|- &lt;עוגן פרט 8.9ב&gt;
| 8.9ב || חשמלאות || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 || [[צו המוסכים]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9ד&gt;
| 8.9ד || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ה&gt;
| 8.9ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ו&gt;
| 8.9ו || טיפול אחר ברכב || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.11&gt;
| '''8.11''' || '''רכבל''' || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ&quot;ח-1968]]
|- &lt;עוגן פרט 8.12&gt;
| '''8.12''' || '''מרכז תחזוקה לרכבות''' || + || + || [+] || || || + || || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 9 - שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת
|- &lt;עוגן פרט 9.1&gt;
| '''9.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי נשק ותחמושת'''
|- &lt;עוגן פרט 9.1א&gt;
| 9.1א || מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה) || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ב&gt;
| 9.1ב || מטווח ירי || || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|בשטח פתוח (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר)))}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ג&gt;
| 9.1ג || ייצורם || + || + || + || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.4&gt;
| '''9.4''' || '''שירותי שמירה או איתור''' - מוקד בקרה אלקטרוני || || + || || || || || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 10 - תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים
|- &lt;עוגן פרט 10.1&gt;
| '''10.1''' || '''אבני חן, יהלומים - ליטושם, עיבודם''' || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.2&gt;
| '''10.2''' || '''אבנים, מחצבים, מינרלים - חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי''' || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((ימחקו ביום 21.7.2023):)) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה - לפי [[פקודת המכרות]]
|- &lt;עוגן פרט 10.3&gt;
| '''10.3''' || '''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה''' || + || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4&gt;
| '''10.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טקסטיל, דברי הלבשה'''
|- &lt;עוגן פרט 10.4א&gt;
| 10.4א || ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4ב&gt;
| 10.4ב || גזירה, תפירה || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.5&gt;
| '''10.5''' || '''דברי הנעלה''' - ייצורם || + || || + || || || + || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6&gt;
| '''10.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דשנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.6א&gt;
| 10.6א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6ב&gt;
| 10.6ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7&gt;
| '''10.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''
|- &lt;עוגן פרט 10.7א&gt;
| 10.7א || הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ב&gt;
| 10.7ב || אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ-500 מ&quot;ר || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ג&gt;
| 10.7ג || הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ד&gt;
| 10.7ד || הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8&gt;
| '''10.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי חיטוי או ניקוי'''
|- &lt;עוגן פרט 10.8א&gt;
| 10.8א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8ב&gt;
| 10.8ב || אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות || [+] || || [+] || || || + || א' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.9&gt;
| '''10.9''' || '''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]''' - ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו || [+] || || [+] || || || + || || 1, 3 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10&gt;
| '''10.10''' || colspan=&quot;11&quot; | חומרים מסוכנים, כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.10א&gt;
| 10.10א || ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ב&gt;
| 10.10ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ג&gt;
| 10.10ג || מכירתם || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ד&gt;
| 10.10ד || איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] || [+] || || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.10ה&gt;
| 10.10ה || טיפול באריזות משומשות || + || || || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ו&gt;
| 10.10ו || טיפול בפסולת || + || || [+] || || || + || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ז&gt;
| 10.10ז || תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים || + || || + || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11&gt;
| '''10.11''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי נפץ''', כהגדרתם [[בחוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די-נור
|- &lt;עוגן פרט 10.11א&gt;
| 10.11א || ייצורם, עיבודם, פיתוחם || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ב&gt;
| 10.11ב || מכירתם, אחסונם, אריזתם || || + || + || || || + || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ג&gt;
| 10.11ג || שינועם, הובלתם, איסופם || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || || || 3 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.11ד&gt;
| 10.11ד || מחזורם, הנצלתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ה&gt;
| 10.11ה || השמדתם, אתר להשמדתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ו&gt;
| 10.11ו || בחינתם, אתר לבחינתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.13&gt;
| '''10.13''' || '''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ&quot;ר''' || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14&gt;
| '''10.14''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''
|- &lt;עוגן פרט 10.14א&gt;
| 10.14א || ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ב&gt;
| 10.14ב || פחחות, למעט פחחות רכב || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ג&gt;
| 10.14ג || מסגריה || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ד&gt;
| 10.14ד || ייצור שלטים || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ה&gt;
| 10.14ה || אחסונם, מיונם סחר בהם || || + || | || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ו&gt;
| 10.14ו || הרכבתם || || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ז&gt;
| 10.14ז || גריטטם || + || [+] || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16&gt;
| '''10.16''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עץ ומוצריו'''
|- &lt;עוגן פרט 10.16א&gt;
| 10.16א || עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ב&gt;
| 10.16ב || ייצור רהיטים || [+] || || + || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ג&gt;
| 10.16ג || אחסונו ומכירתו || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.20&gt;
| '''10.20''' || '''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור''' || + || || [+] || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.21&gt;
| '''10.21''' || '''נייר ומוצריו: ייצור''' || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ג (6 בינואר 2013)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר הפנים</text>
      <sha1>i1j7lpwjp40cdnawzut5zh55saq1hfi</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417881</id>
      <parentid>1417859</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:57:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="76479" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע&quot;ג-2013

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)|7229)), ((890|ת&quot;ט|7233)); ((תשע&quot;ד, 192|תיקון|7302)); ((תשע&quot;ז, 780|תיקון|7785)); ((תשע&quot;ח, 1813|תיקון|7987)); ((תשע&quot;ט, 1600|תיקון|8133)); ((תש&quot;ף, 2038|תיקון|8702)); ((תשפ&quot;ב, 1000|תיקון|9763)), ((3192|תיקון מס' 2|10210)), ((3550|תיקון מס' 3|10267)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 1]], [[+|7א]] [[+|ו-8]] [[=החוק|לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי [[+|סעיפים 6א(א)]], [[+|6א1(א)]] [[ו-7ג1(ג) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. עסקים טעוני רישוי
: העסקים המפורטים [[בתוספת]] הם עסקים טעוני רישוי.

@ 2. מטרות הרישוי (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ט)
: (א) העסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], שמספרם הסידורי כמפורט [[תוספת|בטור א' לצדו]], סומנו [[תוספת|בטור ג']] ב-&quot;+&quot; לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט [[בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו-(7) לחוק]].
: (ב) היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור [[בסעיף 6א לחוק]], יבוא הסימון &quot;+&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], בסוגריים רבועים.
: (ג) עסק מן המפורטים [[בתוספת]] טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

@ 2א. אישור על יסוד תצהיר (תיקון: תשע&quot;ז, תשפ&quot;ב-3)
: (א) היה עסק כאמור [[בסעיף 2(א)]] עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק]], יבוא הסימון &quot;ת'&quot; בעמודה הישימה, לפי העניין, [[שבטור ג' בתוספת]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (א1) (((החל מיום 21.7.2023):)) נקבעה [[תוספת|בעמודה 7 בטור ג' בטבלה שבתוספת]] אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ&quot;ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות [[תוספת|שבעמודה 7 בטור ג' בתוספת]], אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
:: (1) הוא נמצא מתחת לקרקע;
:: (2) הוא נמצא בקניון כהגדרתו [[בתוספת]];
:: (3) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו המבונה עולה על 2,000 מ&quot;ר;
::: (((החל מיום 21.7.2023):)) הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ&quot;ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ&quot;ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
:: (4) הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
::: (א) הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
::: (ב) שטחו המבונה אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
:::: (((החל מיום 21.7.2023):)) שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ&quot;ר;
::: (ג) הוא אינו מכבסה.
: (ג) (((החל מיום 21.7.2023):)) בסעיף זה, &quot;שטח&quot; ו&quot;שטח בנוי&quot; - כהגדרתם [[בתוספת]].

@ 3. היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר (תיקון: תש&quot;ף)
: (א) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;א'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ב) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ב'&quot;, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב' לפי [[סעיף 6א1 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ג) לעסקים טעוני רישוי המפורטים [[בטור ב' בתוספת]] שסומנו [[תוספת|בטור ד' לצדו]] ב-&quot;ר&quot;ת&quot;, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי [[סעיף 6א3 לחוק]], ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים - בכפוף להם.
: (ד) האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים [[בסעיף 2א(ב)]].

@ 4. פרסום מפרט אחיד
: נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים [[בתוספת]] לפי [[סעיף 7ג1 לחוק]].

@ 5. אי-פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי
: על אף האמור [[בסעיף 4]], לגבי עסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות [[תוספת|בעמודות 1 עד 5]], לפי העניין, [[בטור ג' שבתוספת]], אשר מספרה הסידורי צוין [[תוספת|בטור ה' לצדו]], שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה &quot;חלקי&quot; לצד המספר הסידורי האמור.

@ 6. תוקף רישיון
: בכפוף [[+|לתקנות 20]] [[=תקנות הוראות כלליות|ו-21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס&quot;א-2000]] (להלן - תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]] יהיה למשך מספר שנים כמפורט [[תוספת|בטור ו' לצדו]], ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע [[תוספת|בטור ו' האמור]], אם נקבע.

@ 7. עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר
: לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט [[בטור ב' בתוספת]], אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט [[בטור ז' בתוספת]], כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

@ 8. ביטול
: בטלים -
: (1) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995;
: (2) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל&quot;ד-1974.

@ 9. תחילה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) תחילתו של צו זה ביום ב' בכסלו התשע&quot;ד (5 בנובמבר 2013) (להלן - יום התחילה).
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) -
:: (1) תחילתו של [[סעיף 3]] ביום ט' בטבת התשע&quot;ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
:: (2) [[סעיף 6]] יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995 (להלן - הצו הקודם);
:: (3) החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע&quot;ט-2018 (להלן - צו התשע&quot;ט), יחול [[סעיף 6]] גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

@ 10. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ט)
: (א) בכפוף [[20:504078|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע&quot;ח-2018]], [[ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות]], התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
:: (1) הרישיון יפקע ב-31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, יפקע הרישיון ביום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021);
:: (2) רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי [[פרק ח' לתקנות הוראות כלליות]], ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט.
: (ב) התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע&quot;ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע&quot;ט ואילך.
: (ג) בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
: (ד) שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט [[בטור א' בתוספת]], יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט [[בטור א' בתוספת]], עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
: (ה) (((בוטל).))

== תוספת ==
==== ((([[סעיפים 1 עד 7]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב-3)
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;אש גלויה&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די-נור, הבערת חומרים;
:- &quot;בית חולים&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940]] (להלן - פקודת בריאות העם), והרשום לפי [[סעיף 25 לפקודה האמורה]];
:- &quot;בית מרקחת&quot; - כהגדרתו [[בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ&quot;א-1981]] (להלן - פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
:- &quot;גז&quot; - כהגדרתו [[=חוק הגז|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]] (להלן - חוק הגז);
:- &quot;חוק המזון&quot; - [[=חוק המזון|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]];
:- &quot;טיפול במזון&quot; - כהגדרתו [[בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס&quot;ט-2009]];
:- &quot;מבנה נפרד&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם [[בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]];
:- &quot;מחסן עזר&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) כהגדרתו [[בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;מחסן פרטי&quot;, &quot;נפט סוג ב'&quot;, &quot;נפט סוג ג'&quot;, &quot;תחנת תדלוק פנימית&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) כהגדרתם [[בתקנות אחסנת נפט]];
:- &quot;מ&quot;ר&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((תימחק ביום 21.7.2023):)) שטח מבונה במטר מרובע אלא אם כן נאמר אחרת;
:- &quot;סגירת חורף&quot; - סגירת חלל פתוח מ-3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
:- &quot;ציוד רפואי&quot; - כהגדרתו [[בחוק ציוד רפואי, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;קופת חולים&quot; - כמשמעותה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;קניון&quot; - מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ&quot;ר לפחות;
:- &quot;שטח&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((החל מיום 21.7.2023):)) השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;שטח בנוי&quot;, לעניין עמודה 7 שבטור ג' - (((החל מיום 21.7.2023):)) השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים - רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
:- &quot;תמרוק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים]], לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
:- &quot;תקנות אחסנת נפט&quot; - (((החל מיום 21.7.2023):)) [[=תקנות אחסנת נפט|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]]

@ (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ז, תשע&quot;ח, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2, תשפ&quot;ב-3)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan=&quot;6&quot; | {{מוקטן|טור ג'}} !! {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} !! {{מוקטן|טור ו'}} !! {{מוקטן|טור ז'}}
|-
! rowspan=&quot;3&quot; | מס' סד' !! rowspan=&quot;3&quot; | תיאור העסק טעון הרישוי !! colspan=&quot;6&quot; | מטרות הרישוי !! rowspan=&quot;3&quot; | היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר !! rowspan=&quot;3&quot; | אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג')}} !! rowspan=&quot;3&quot; | תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}} !! rowspan=&quot;3&quot; | חיקוק אחר
|-
! 1 !! 2 !! 3 !! 4 !! 5 !! 7
|-
! הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים !! מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות !! הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו !! מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות !! הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים !! קיום הדינים הנוגעים לכבאות

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 1 - בריאות, רוקחות, קוסמטיקה
|- &lt;עוגן פרט 1.1&gt;
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-01/he/01_01-01-00.pdf | '''1.1''']] || [[-|'''בית מרקחת''']] || || + || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2&gt;
| '''1.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תמרוקים'''
|- &lt;עוגן פרט 1.2א&gt;
| 1.2א || ייצורם || + || || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.2ב&gt;
| 1.2ב || אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || || || || + || + || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3&gt;
| '''1.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים, כהגדרתם [[בפקודת הרוקחים]], וציוד רפואי'''
|- &lt;עוגן פרט 1.3א&gt;
| 1.3א || ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו [[בפרט 1.3ד]] || + || + || [+] || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ב&gt;
| 1.3ב || אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ג&gt;
| 1.3ג || מכירתם או חלוקתם || || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.3ד&gt;
| 1.3ד || הרכבת ציוד רפואי || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4&gt;
| '''1.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04a/he/01_04-01-01-000.pdf | 1.4א]] || [[-|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04b/he/01_01-04-02-000.pdf | 1.4ב]] || [[-|מספרה]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; {{ש}} א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ג&gt;
| 1.4ג || כתובות קעקע - מקום לעשייתן || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.4ו&gt;
| 1.4ו || ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}}; {{ש}} ת' || א' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5&gt;
| '''1.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מעבדות לא רפואיות'''
|- &lt;עוגן פרט 1.5א&gt;
| 1.5א || מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי [[פרטים 1.5ב]] [[ו-1.6]] || || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[ https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-05b/he/01_01-05-02-00.pdf | 1.5ב]] || [[-|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 1.5ג&gt;
| 1.5ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 1.6&gt;
| '''1.6''' || '''מעבדה רפואית''' - מעבדה כהגדרתה [[בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל&quot;ז-1977]], למעט מעבדה רפואית רשומה לפי [[סעיף 25 לפקודת בריאות העם]], בבית חולים או בקופת חולים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-07/he/01_01-07-00.pdf | '''1.7''']] || [[-#|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || [+] || || [+] || + || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-08/he/01_01-08-00.pdf | '''1.8''']] || [[-|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 2 - דלק ואנרגיה
|- &lt;עוגן פרט 2.1&gt;
| '''2.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''גז'''
|- &lt;עוגן פרט 2.1א&gt;
| 2.1א || מילוי מכלים ומכליות || [+] || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ב&gt;
| 2.1ב || אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו [[בחוק הגז]] || [+] || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 || [[חוק הגז]], [[=חוק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]] (להלן - חוק הגז הטבעי)
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01c/he/02_02-01-03-00.pdf | 2.1ג]] || [[-|מכירתו, חלוקתו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]] (להלן - חוק שירותי הובלה)
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01d/he/01_01-02-04-000.pdf | 2.1ד]] || [[-|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו]] || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 10 || [[חוק הגז]], [[חוק הגז הטבעי]], [[חוק שירותי הובלה]]
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01e/he/02_02-01-05-00.pdf | 2.1ה]] || [[-|תיקון מכלים]] || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 50 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.1ו&gt;
| 2.1ו || חניון למכליות || || + || || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[חוק הגז]], [[תקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]] (להלן - תקנות התעבורה)
|- &lt;עוגן פרט 2.1ז&gt;
| 2.1ז || תחנת תדלוק בגז || [+] || + || + || || || + || || || 5 || [[חוק הגז]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2&gt;
| '''2.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דלק לסוגיו'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-02a/he/02_02-02-01-00.pdf | 2.2א]] || [[-|תחנת דלק ותדלוק]] || + || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ב&gt;
| 2.2ב || בית זיקוק || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ג&gt;
| 2.2ג || שינועו בצנרת || + || + || || || || || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ד&gt;
| 2.2ד || אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל&quot;ז-1976]] {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) אחסונו בכמויות המפורטות [[בתקנות אחסנת נפט]] || + || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב' או נפט סוג ג' במכלים על-קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ה&gt;
| 2.2ה || מסופי דלק || + || + || + || || || + || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.2ז&gt;
| 2.2ז || חניון למכליות דלק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב' או נפט סוג ג' בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}} || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.2ח&gt;
| 2.2ח || שינועו במכליות || [+] || + || || || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 2.3&gt;
| '''2.3''' || '''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון''' || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 2.4&gt;
| '''2.4''' || '''תחנת כוח''' || + || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 3 - חקלאות, בעלי חיים
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-01/he/03_03-01-00.pdf | '''3.1''']] || [[-|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה]] || + || || || + || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2&gt;
| '''3.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בעלי חיים, לרבות ימיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02a/he/03_03-02-01-000.pdf | 3.2א]] || [[-|בעלי חיים, למעט עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ב&gt;
| 3.2ב || הצגתם, לרבות לשם מכירה || || || || + || || + {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || א' - {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ג&gt;
| 3.2ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ד&gt;
| 3.2ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ה&gt;
| 3.2ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02f/he/03_03-02-06-000.pdf | 3.2ו]] || [[-#|מספרה ששטחה מעל 300 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ז&gt;
| 3.2ז || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.2ח&gt;
| 3.2ח || עופות - גידולם, אחזקתם, טיפול בהם || + || || || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3&gt;
| '''3.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הדברה'''
|- &lt;עוגן פרט 3.3א&gt;
| 3.3א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.3ב&gt;
| 3.3ב || הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים || + || || + || || || || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.4&gt;
| '''3.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04a/he/03_03-04-01-00.pdf | 3.4א]] || [[-|ייצורם, אריזתם, אחסונם]] || + || || + || || + || || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04c/he/03_03-04-03-00.pdf | 3.4ג]] || [[-|מכירתם]] || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.5&gt;
| '''3.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לבעלי חיים'''
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05a/he/03_03-05-01-00.pdf | 3.5א]] || [[-|ייצורו, עיבודו, אריזתו]] || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + (((החל מיום 21.7.2023):)) {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-500 מ&quot;ר}} || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|-
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05b/he/03_03-05-02-00.pdf | 3.5ב]] || [[-#|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ&quot;ר]] || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 || לעניין הובלה - [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 3.6&gt;
| '''3.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה((,)) &quot;פסדים&quot; - כמשמעותם [[=תקנות הפסדים|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ&quot;א-1981]] (להלן - תקנות הפסדים)
|- &lt;עוגן פרט 3.6א&gt;
| 3.6א || איסופם, מכירתם || || || || + || || + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד)}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר)}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ב&gt;
| [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf | 3.6ב]] || [[https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf | עיבודם]] || + || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.6ג&gt;
| 3.6ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7&gt;
| '''3.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''
|- &lt;עוגן פרט 3.7א&gt;
| 3.7א || ייצורם || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ב&gt;
| 3.7ב || אחסונם || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || 5 {{מוקטן|(חלקי)}} || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 3.7ג&gt;
| 3.7ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 4 - מזון
|- &lt;עוגן פרט 4.1&gt;
| '''4.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''ביצים'''
|- &lt;עוגן פרט 4.1א&gt;
| 4.1א || ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון || || || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ב&gt;
| 4.1ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ג&gt;
| 4.1ג || מדגרה || || || [+] || + || || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.1ד&gt;
| 4.1ד || הובלתן לתחנת מיון || || || || + || || || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2&gt;
| '''4.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית אוכל''' - מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט [[בפריט 4.6]]
|- &lt;עוגן פרט 4.2א&gt;
| 4.2א || מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || + || ((+)) {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ב&gt;
| 4.2ב || בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור [[בפריט 4.8]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || א' - {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}}; ב' - {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.2ג&gt;
| 4.2ג || הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה [[[[$ תוספת|בסעיף 4.6ה]] || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.3&gt;
| '''4.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בית קירור'''
|- &lt;עוגן פרט 4.3א&gt;
| 4.3א || לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.3ב&gt;
| 4.3ב || למזון אחר ומרכיביו || [+] || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.4&gt;
| '''4.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''
|- &lt;עוגן פרט 4.4א&gt;
| 4.4א || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ב&gt;
| 4.4ב || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ד&gt;
| 4.4ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ה&gt;
| 4.4ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.4ז&gt;
| 4.4ז || טיפול בבשר גולמי ואריזתו - ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.5&gt;
| '''4.5''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חלב גולמי'''
|- &lt;עוגן פרט 4.5ב&gt;
| 4.5ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6&gt;
| '''4.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''
|- &lt;עוגן פרט 4.6א&gt;
| 4.6א || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום || + {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ב&gt;
| 4.6ב || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 4.6ג&gt;
| 4.6ג || אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ&quot;ר - שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום || || || || || + || + {{ש}} ת' || ב' - {{מוקטן|עד 200 מ&quot;ר}} || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ד&gt;
| 4.6ד || הובלתו, הפצתו או חלוקתו || || || || || + || || ב' || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ה&gt;
| 4.6ה || הסעדה (קייטרינג) - כהגדרתה [[בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל&quot;ב-1972]] || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.6ו&gt;
| 4.6ו || ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו - מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום || [+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}} || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 5 || 10 || רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק המזון]]
|- &lt;עוגן פרט 4.7&gt;
| '''4.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מזון לרבות משקאות - מכירתו'''
|- &lt;עוגן פרט 4.7א&gt;
| 4.7א || קיוסק || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ב&gt;
| 4.7ב || מרכול - מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ג&gt;
| 4.7ג || אטליז - מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים || || || || || + || + {{ש}} ת' {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ-300 מ&quot;ר בנוי}} {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.7ד&gt;
| 4.7ד || מרכול - כמשמעותו [[בפרט 4.7ב]], שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 4.8&gt;
| '''4.8''' || '''משקאות משכרים''' - פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 150 מ&quot;ר לרבות סגירת חורף}} || ב' || || 10 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 5 - מים ופסולת
|- &lt;עוגן פרט 5.1&gt;
| '''5.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 5.1א&gt;
| 5.1א || תחנת מעבר ומיון || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ב&gt;
| 5.1ב || איסופה, הובלתה || [+] || || || || || || ב' || || 15 || [[תקנות התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 5.1ג&gt;
| 5.1ג || טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה || + || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר ועד 5,000 מ&quot;ר תחת כיפת השמיים}} || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ד&gt;
| 5.1ד || אתר לסילוק פסולת יבשה || + || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.1ה&gt;
| 5.1ה || אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים || + || || || + {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}} || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2&gt;
| '''5.2''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם'''
|- &lt;עוגן פרט 5.2א&gt;
| 5.2א || מיתקן התפלת מים || + || + || + || || + || + {{ש}} ת' || || 2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.2ב&gt;
| 5.2ב || מי שתייה - מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, &quot;טיפול&quot; - למעט התפלה וחיטוי || || || || || + || + {{ש}} ת' || || 5 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3&gt;
| '''5.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שפכים וקולחין'''
|- &lt;עוגן פרט 5.3א&gt;
| 5.3א || עיבודם, טיהורם, אחסונם || + || || || || + || + {{ש}} ת' || || 1, 5 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 5.3ג&gt;
| 5.3ג || הובלתם במכליות || [+] || || || || [+] || || א' || || 15 || [[חוק שירותי הובלה]]

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 6 - מסחר ושונות
|- &lt;עוגן פרט 6.1&gt;
| '''6.1''' || '''אחסנה''' - מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]], ששטחו 50 מ&quot;ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ&quot;ר וגובהו עד 3.70 מטר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.2&gt;
| '''6.2''' || '''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ&quot;ר לפחות''' || || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.4&gt;
| '''6.4''' || '''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים || [+] || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.5&gt;
| '''6.5''' || '''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' - ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.7&gt;
| '''6.7''' || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8&gt;
| '''6.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קניון'''
|- &lt;עוגן פרט 6.8א&gt;
| 6.8א || ניהולו || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.8ב&gt;
| 6.8ב || עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || || + || || || || + || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9&gt;
| '''6.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''רוכלות'''
|- &lt;עוגן פרט 6.9א&gt;
| 6.9א || רוכלות מזון || || || || || [+] || + {{ש}} ת' || ב' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ב&gt;
| 6.9ב || רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]] || colspan=&quot;5&quot; | אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות || + {{ש}} ת' || א' || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.9ג&gt;
| 6.9ג || רוכלות אחרת || || || || || || + {{ש}} ת' || ר&quot;ת || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.12&gt;
| '''6.12''' || '''עסק של אבזרי מין''' - מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני || || [+] || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 6.13&gt;
| '''6.13''' ||  (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 6.14&gt;
| '''6.14''' || '''מוצרי עישון לסוגיהם''' - מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]; &quot;מוצר עישון&quot; - כהגדרתו [[בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ&quot;ג-1983]] || || || || || [+] || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || א' || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 7 - עינוג ציבורי, נופש וספורט
|- &lt;עוגן פרט 7.1&gt;
| '''7.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''אירוח ולינה'''
|- &lt;עוגן פרט 7.1א&gt;
| 7.1א || בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו&quot;ב || [+] || + || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ב&gt;
| 7.1ב || השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ג&gt;
| 7.1ג || בית אבות - מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו [[בסעיף 25 לפקודת בריאות העם]] || [+] || || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.1ה&gt;
| 7.1ה || שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום || || [+] || || || [+] || + {{ש}} ת' || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.2&gt;
| '''7.2''' || '''גן חיות, ספארי, פינת חי''' || || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || || + || [+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} || + {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 10,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4&gt;
| '''7.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מים - נופש'''
|- &lt;עוגן פרט 7.4א&gt;
| 7.4א || בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש || || + || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ&quot;ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ב&gt;
| 7.4ב || פארק מים, מגלשות מים || || + || || || + || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ג&gt;
| 7.4ג || בריכת זרמים (ג'קוזי) || || || || || + || || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ד&gt;
| 7.4ד || מקווה || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.4ה&gt;
| 7.4ה || מרחצאות || || || || || + || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.5&gt;
| '''7.5''' || '''מכון כושר ששטחו גדול מ-800 מ&quot;ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם [[בחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]], המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו [[בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד || || || || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}} || ר&quot;ת - {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב - {{מוקטן|מכון כושר אחר}} || || 15 || [[חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ&quot;ד-1994]]
|- &lt;עוגן פרט 7.6&gt;
| '''7.6''' || '''משחקים''', כהגדרתם [[בסעיף 2ב(ב) לחוק]] - מקום לעריכתם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7&gt;
| '''7.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עינוג ציבורי'''
|- &lt;עוגן פרט 7.7א&gt;
| 7.7א || מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|מקום המיועד ל-50 איש לכל היותר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ב&gt;
| 7.7ב || קולנוע, תאטרון || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ג&gt;
| 7.7ג || קרקס || || + || || || || + || || || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ד&gt;
| 7.7ד || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד || || + || + || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ה&gt;
| 7.7ה || אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל-500 משתתפים או יותר || || + || || || || + || || 2 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ו&gt;
| 7.7ו || דיסקוטק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ז&gt;
| 7.7ז || יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע || || + || || || || + || || 2 || 1 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7ח&gt;
| 7.7ח || כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי || [+] || || || || [+] || || ר&quot;ת || || 15 || [[פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (להלן - פקודת הנמלים), [[חוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], [[=תקנות בטיחות השיט|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]] (להלן - תקנות בטיחות השיט), [[=תקנות המעגנות|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע&quot;א-2010]] (להלן - תקנות המעגנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.7ט&gt;
| 7.7ט || מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים || || [+] || || + || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 1,000 מ&quot;ר}} || || || 1 || [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס&quot;א-2001]]
|- &lt;עוגן פרט 7.7י&gt;
| 7.7י || יריד מזון || || [+] || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.7יא&gt;
| 7.7יא || אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל || || + || || || || + || || || 1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}} ||
|- &lt;עוגן פרט 7.8&gt;
| '''7.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''קייטנות'''
|- &lt;עוגן פרט 7.8א&gt;
| 7.8א || קייטנה || || || || || + || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים - {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה - {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו [[בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]]; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם [[לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש&quot;ל-1970]]}} || || || 1 || [[=חוק הקייטנות|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש&quot;ן-1990]] (להלן - חוק הקייטנות)
|- &lt;עוגן פרט 7.8ב&gt;
| 7.8ב || מחנה נוער || || [+] || || || + || + || || || 1 || [[חוק הקייטנות]]
|- &lt;עוגן פרט 7.9&gt;
| '''7.9''' || אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה || || + || || || + || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10&gt;
| '''7.10''' || colspan=&quot;11&quot; | '''שעשועים'''
|- &lt;עוגן פרט 7.10א&gt;
| 7.10א || מיתקני שעשועים || || || || || || + {{ש}} ת' || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 7.10ב&gt;
| 7.10ב ||| לונה פארק || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל-500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ&quot;ר}} || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 8 - רכב ותעבורה
|- &lt;עוגן פרט 8.2&gt;
| '''8.2''' || '''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד || || + || || || || || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3&gt;
| '''8.3''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הובלה'''
|- &lt;עוגן פרט 8.3א&gt;
| 8.3א || כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים || || + || || || || || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.3ב&gt;
| 8.3ב || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4&gt;
| '''8.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''הסעת נוסעים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.4א&gt;
| 8.4א || הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו || [+] || || || || || || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ&quot;ה-1985]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ב&gt;
| 8.4ב || תחנה מרכזית, כהגדרתה [[בפקודת התעבורה]], תחנת רכבת מרכזית || + || + || || || || + || || || 15 || [[פקודת התעבורה]]
|- &lt;עוגן פרט 8.4ג&gt;
| 8.4ג || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.4ד&gt;
| 8.4ד || תחנת רכבת תת-קרקעית || || + || || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.5&gt;
| '''8.5''' || '''כלי טיס לסוגיהם''' - ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || [[חוק הטיס, התשע&quot;א-2011]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6&gt;
| '''8.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה), למעט חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.6א&gt;
| 8.6א || מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' - {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || 15 || [[תקנות התעבורה]], [[צו יבוא חופשי, התשע&quot;א-2011]], [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל&quot;ט-1978]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ב&gt;
| 8.6ב || חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ&quot;ר, למעט חניון כמפורט [[$ תוספת|בסעיף 8.6ז]] || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ג&gt;
| 8.6ג || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ד&gt;
| 8.6ד || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.6ו&gt;
| 8.6ו || ייצורם, שיפוצם || + || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || || 1 || 10 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ&quot;ז-1967]]
|- &lt;עוגן פרט 8.6ז&gt;
| 8.6ז || חניון מקורה או תת-קרקעי, ששטחו מעל 500 מ&quot;ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד || [+] || + || || || || + || ב' || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.7&gt;
| '''8.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ&quot;ה) - חלקים משומשים'''
|- &lt;עוגן פרט 8.7א&gt;
| 8.7א || מכירתם, אחסונם || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[=חוק הגבלת השימוש|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק הגבלת השימוש), [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ&quot;ג-1982]]
|- &lt;עוגן פרט 8.7ב&gt;
| 8.7ב || פירוקם מהרכב || + || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 15 || [[חוק הגבלת השימוש]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8&gt;
| '''8.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי שיט'''
|- &lt;עוגן פרט 8.8א&gt;
| 8.8א || השכרתם, אחסונם || [+] || || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || א' || || 15 || [[תקנות המעגנות]], [[תקנות בטיחות השיט]]
|- &lt;עוגן פרט 8.8ג&gt;
| 8.8ג || מעגנה || + || + || || || [+] || + || || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.8ד&gt;
| 8.8ד || ייצורם, תיקונם, שיפוצם || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר}} || || || 10 || [[פקודת הנמלים]], [[תקנות המעגנות]], לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט - [[תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס&quot;ב-2002]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9&gt;
| '''8.9''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מוסך''' - מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ&quot;ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי
|- &lt;עוגן פרט 8.9א&gt;
| 8.9א || מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז) || [+] || + || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר בנוי}} || ב' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || 15 || [[=צו המוסכים|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש&quot;ל-1970]] (להלן - צו המוסכים)
|- &lt;עוגן פרט 8.9ב&gt;
| 8.9ב || חשמלאות || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 300 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 || [[צו המוסכים]]
|- &lt;עוגן פרט 8.9ד&gt;
| 8.9ד || (((בוטל))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ה&gt;
| 8.9ה || (((נמחק))) || || || || || || || || || ||
|- &lt;עוגן פרט 8.9ו&gt;
| 8.9ו || טיפול אחר ברכב || || || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 300 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 8.11&gt;
| '''8.11''' || '''רכבל''' || || + || || || || + {{ש}} ת' || || || 15 || [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ&quot;ח-1968]]
|- &lt;עוגן פרט 8.12&gt;
| '''8.12''' || '''מרכז תחזוקה לרכבות''' || + || + || [+] || || || + || || || 15 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 9 - שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת
|- &lt;עוגן פרט 9.1&gt;
| '''9.1''' || colspan=&quot;11&quot; | '''כלי נשק ותחמושת'''
|- &lt;עוגן פרט 9.1א&gt;
| 9.1א || מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה) || || + || || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 300 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר)))}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ב&gt;
| 9.1ב || מטווח ירי || || + || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|בשטח פתוח (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ&quot;ר)))}} || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.1ג&gt;
| 9.1ג || ייצורם || + || + || + || || || + {{ש}} ת' - {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו (((החל מיום 21.7.2023: הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 9.4&gt;
| '''9.4''' || '''שירותי שמירה או איתור''' - מוקד בקרה אלקטרוני || || + || || || || || || || 5 ||

|-
! colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot; | קבוצה 10 - תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים
|- &lt;עוגן פרט 10.1&gt;
| '''10.1''' || '''אבני חן, יהלומים - ליטושם, עיבודם''' || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || א' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.2&gt;
| '''10.2''' || '''אבנים, מחצבים, מינרלים - חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי''' || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((ימחקו ביום 21.7.2023):)) עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 10 || לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה - לפי [[פקודת המכרות]]
|- &lt;עוגן פרט 10.3&gt;
| '''10.3''' || '''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה''' || + || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4&gt;
| '''10.4''' || colspan=&quot;11&quot; | '''טקסטיל, דברי הלבשה'''
|- &lt;עוגן פרט 10.4א&gt;
| 10.4א || ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.4ב&gt;
| 10.4ב || גזירה, תפירה || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|(((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי))) עד 500 מ&quot;ר}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; ב' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.5&gt;
| '''10.5''' || '''דברי הנעלה''' - ייצורם || + || || + || || || + || || 1 || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6&gt;
| '''10.6''' || colspan=&quot;11&quot; | '''דשנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.6א&gt;
| 10.6א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.6ב&gt;
| 10.6ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ&quot;ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ'; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7&gt;
| '''10.7''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''
|- &lt;עוגן פרט 10.7א&gt;
| 10.7א || הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש || + || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}} || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ב&gt;
| 10.7ב || אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ-500 מ&quot;ר || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ג&gt;
| 10.7ג || הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.7ד&gt;
| 10.7ד || הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}} || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8&gt;
| '''10.8''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי חיטוי או ניקוי'''
|- &lt;עוגן פרט 10.8א&gt;
| 10.8א || ייצורם, עיבודם, אריזתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.8ב&gt;
| 10.8ב || אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות || [+] || || [+] || || || + || א' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.9&gt;
| '''10.9''' || '''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר [[בתוספת זו]]''' - ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו || [+] || || [+] || || || + || || 1, 3 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10&gt;
| '''10.10''' || colspan=&quot;11&quot; | חומרים מסוכנים, כהגדרתם [[בחוק החומרים המסוכנים, התשנ&quot;ג-1993]], לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''
|- &lt;עוגן פרט 10.10א&gt;
| 10.10א || ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ב&gt;
| 10.10ב || אחסונם || [+] || || [+] || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ג&gt;
| 10.10ג || מכירתם || [+] || || || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ד&gt;
| 10.10ד || איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו [[בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] || [+] || || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || || || 10 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.10ה&gt;
| 10.10ה || טיפול באריזות משומשות || + || || || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ו&gt;
| 10.10ו || טיפול בפסולת || + || || [+] || || || + || || 1 || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.10ז&gt;
| 10.10ז || תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים || + || || + || || || + || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11&gt;
| '''10.11''' || colspan=&quot;11&quot; | '''חומרי נפץ''', כהגדרתם [[בחוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]], מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די-נור
|- &lt;עוגן פרט 10.11א&gt;
| 10.11א || ייצורם, עיבודם, פיתוחם || + || + || + || || || + || || 1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}} || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ב&gt;
| 10.11ב || מכירתם, אחסונם, אריזתם || || + || + || || || + || || || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ג&gt;
| 10.11ג || שינועם, הובלתם, איסופם || || + || || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' || || || 3 || [[חוק שירותי הובלה]]
|- &lt;עוגן פרט 10.11ד&gt;
| 10.11ד || מחזורם, הנצלתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ה&gt;
| 10.11ה || השמדתם, אתר להשמדתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.11ו&gt;
| 10.11ו || בחינתם, אתר לבחינתם || + || || + || || || + || || 1 || 3 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.13&gt;
| '''10.13''' || '''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ&quot;ר''' || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14&gt;
| '''10.14''' || colspan=&quot;11&quot; | '''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''
|- &lt;עוגן פרט 10.14א&gt;
| 10.14א || ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ב&gt;
| 10.14ב || פחחות, למעט פחחות רכב || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ג&gt;
| 10.14ג || מסגריה || [+] || || + || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ד&gt;
| 10.14ד || ייצור שלטים || || || [+] || || || + {{ש}} ת' {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר (((החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ&quot;ר)))}} || ר&quot;ת {{מוקטן|עד 500 מ&quot;ר}}; א' {{מוקטן|מעל 500 מ&quot;ר}} || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ה&gt;
| 10.14ה || אחסונם, מיונם סחר בהם || || + || | || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ו&gt;
| 10.14ו || הרכבתם || || || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.14ז&gt;
| 10.14ז || גריטטם || + || [+] || [+] || || || + {{ש}} (((החל מיום 21.7.2023):)) &lt;!-- + {{ש}} --&gt; ת' {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ&quot;ר}} || || || 5 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16&gt;
| '''10.16''' || colspan=&quot;11&quot; | '''עץ ומוצריו'''
|- &lt;עוגן פרט 10.16א&gt;
| 10.16א || עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ב&gt;
| 10.16ב || ייצור רהיטים || [+] || || + || || || + || || || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.16ג&gt;
| 10.16ג || אחסונו ומכירתו || || || || || || + || ב' || || 15 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.20&gt;
| '''10.20''' || '''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור''' || + || || [+] || || || + || || 1 || 10 ||
|- &lt;עוגן פרט 10.21&gt;
| '''10.21''' || '''נייר ומוצריו: ייצור''' || + || || + || || || + || || 1 || 10 ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ג (6 בינואר 2013)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר הפנים</text>
      <sha1>omi0kayn3cmaovzch5m9b8lcw3miz10</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372355</id>
    <revision>
      <id>1417860</id>
      <parentid>1415604</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417859]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="113230" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}, {{ח:תיבה|890|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 192|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 780|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1813|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1600|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2038|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1000|תיקון}}, {{ח:תיבה|3192|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3550|תיקון מס׳ 3}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7א|7א}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א|סעיפים 6א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|6א1(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|ו־7ג1(ג) לחוק}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עסקים טעוני רישוי}}
{{ח:ת}} העסקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} הם עסקים טעוני רישוי.

{{ח:סעיף|2|מטרות הרישוי|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} העסקים טעוני רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, שמספרם הסידורי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לצדו}}, סומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} ב־”+“ לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו־(7) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}}, יבוא הסימון ”+“ בעמודה הישימה, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|שבטור ג׳ בתוספת}}, בסוגריים רבועים.
{{ח:תת|(ג)}} עסק מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

{{ח:סעיף|2א|אישור על יסוד תצהיר|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה עסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}} עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק}}, יבוא הסימון ”ת׳“ בעמודה הישימה, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|שבטור ג׳ בתוספת}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בעמודה 7 בטור ג׳ בטבלה שבתוספת}} אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ״ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות {{ח:פנימי|תוספת|שבעמודה 7 בטור ג׳ בתוספת}}, אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא מתחת לקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא בקניון כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו המבונה עולה על 2,000 מ״ר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ״ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ״ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטחו המבונה אינו עולה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא אינו מכבסה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} בסעיף זה, ”שטח“ ו”שטח בנוי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|3|היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”א׳“, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|סעיף 6א1 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ב)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”ב׳“, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|סעיף 6א1 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ג)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”ר״ת“, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א3|סעיף 6א3 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א(ב)}}.

{{ח:סעיף|4|פרסום מפרט אחיד}}
{{ח:ת}} נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|סעיף 7ג1 לחוק}}.

{{ח:סעיף|5|אי־&lt;wbr&gt;פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, לגבי עסק טעון רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בעמודות 1 עד 5}}, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ שבתוספת}}, אשר מספרה הסידורי צוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לצדו}}, שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה ”חלקי“ לצד המספר הסידורי האמור.

{{ח:סעיף|6|תוקף רישיון}}
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 20|לתקנות 20}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 21|ו־21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס״א–2000}} (להלן – תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} יהיה למשך מספר שנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ו׳ לצדו}}, ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ו׳ האמור}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|7|עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ז׳ בתוספת}}, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|8|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995;
{{ח:תת|(2)}} צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל״ד–1974.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה ביום ב׳ בכסלו התשע״ד (5 בנובמבר 2013) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ביום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995 (להלן – הצו הקודם);
{{ח:תתת|(3)}} החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע״ט–2018 (להלן – צו התשע״ט), יחול {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

{{ח:סעיף|10|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504078.pdf|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס׳ 34), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 20|ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות}}, התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון יפקע ב־31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע״ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, יפקע הרישיון ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#פרק ח|פרק ח׳ לתקנות הוראות כלליות}}, ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע״ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע״ט.
{{ח:תת|(ב)}} התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע״ט ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 עד 7}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אש גלויה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די־נור, הבערת חומרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – פקודת בריאות העם), והרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודה האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מרקחת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (להלן – פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}} (להלן – חוק הגז);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המזון“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול במזון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נפרד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן עזר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר)|בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ״מ ובמחסן עזר), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן פרטי“, ”נפט סוג ב׳“, ”נפט סוג ג׳“, ”תחנת תדלוק פנימית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות אחסנת נפט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 21.7.2023):}} שטח מבונה במטר מרובע אלא אם כן נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגירת חורף“ – סגירת חלל פתוח מ־3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קניון“ – מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ״ר לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בנוי“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים – רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ז|בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים}}, לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אחסנת נפט“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ו׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ז׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מס׳ סד׳&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;תיאור העסק טעון הרישוי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;מטרות הרישוי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג׳)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;חיקוק אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קיום הדינים הנוגעים לכבאות
&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 1 – בריאות, רוקחות, קוסמטיקה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.1&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-01/he/01_01-01-00.pdf|'''1.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|'''בית מרקחת'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תמרוקים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;1.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ״ר – שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תכשירים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}, וציוד רפואי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.3ד|בפרט 1.3ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם או חלוקתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ד&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכבת ציוד רפואי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04a/he/01_04-01-01-000.pdf|1.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; {{ש}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04b/he/01_01-04-02-000.pdf|1.4ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|מספרה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; {{ש}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתובות קעקע – מקום לעשייתן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4ו&quot;&gt;&lt;td&gt;1.4ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מעבדות לא רפואיות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.5א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.5ב|פרטים 1.5ב}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.6|ו־1.6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-05b/he/01_01-05-02-00.pdf|1.5ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.5ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.6'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מעבדה רפואית''' – מעבדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)|בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977}}, למעט מעבדה רפואית רשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודת בריאות העם}}, בבית חולים או בקופת חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-07/he/01_01-07-00.pdf|'''1.7'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-08/he/01_01-08-00.pdf|'''1.8'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 2 – דלק ואנרגיה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''גז'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מילוי מכלים ומכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק הגז הטבעי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01c/he/02_02-01-03-00.pdf|2.1ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|מכירתו, חלוקתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק שירותי הובלה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01d/he/01_01-02-04-000.pdf|2.1ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף שלו|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק הגז הטבעי}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01e/he/02_02-01-05-00.pdf|2.1ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|תיקון מכלים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 50 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ו&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון למכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ז&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת תדלוק בגז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''דלק לסוגיו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-02a/he/02_02-02-01-00.pdf|2.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|תחנת דלק ותדלוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית זיקוק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועו בצנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ד&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו בכמויות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} אחסונו בכמויות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות אחסנת נפט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב׳ או נפט סוג ג׳ במכלים על־קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ה&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסופי דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ז&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון למכליות דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב׳ או נפט סוג ג׳ בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ח&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועו במכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.3'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''תחנת כוח'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 3 – חקלאות, בעלי חיים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-01/he/03_03-01-00.pdf|'''3.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בעלי חיים, לרבות ימיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02a/he/03_03-02-01-000.pdf|3.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בעלי חיים, למעט עופות – גידולם, אחזקתם, טיפול בהם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצגתם, לרבות לשם מכירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ – {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ד&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ה&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02f/he/03_03-02-06-000.pdf|3.2ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|מספרה ששטחה מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ז&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ח&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עופות – גידולם, אחזקתם, טיפול בהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הדברה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04a/he/03_03-04-01-00.pdf|3.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|ייצורם, אריזתם, אחסונם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04c/he/03_03-04-03-00.pdf|3.4ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|מכירתם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון לבעלי חיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05a/he/03_03-05-01-00.pdf|3.5א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|ייצורו, עיבודו, אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05b/he/03_03-05-02-00.pdf|3.5ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין הובלה – {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה{{ח:הערה|,}} ”פסדים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים)|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981}} (להלן – תקנות הפסדים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופם, מכירתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד)}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ־300 מ״ר)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf|3.6ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf|עיבודם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 4 – מזון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''ביצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדגרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתן לתחנת מיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בית אוכל''' – מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.6|בפריט 4.6}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|+}} {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}; ב׳ – {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה בסעיף 4.6 ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בית קירור'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למזון אחר ומרכיביו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבשר גולמי ואריזתו – ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ה&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ז&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבשר גולמי ואריזתו – ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חלב גולמי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.5ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.5ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ״ר – שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתו, הפצתו או חלוקתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ה&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעדה (קייטרינג) – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל״ב–1972}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ו&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון לרבות משקאות – מכירתו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיוסק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכול – מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אטליז – מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר בנוי}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכול – כמשמעותו בפרט 4.7ב, שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.8'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''משקאות משכרים''' – פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 5 – מים ופסולת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר ומיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר ועד 5,000 מ״ר תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופה, הובלתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, ”טיפול“ – לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר ועד 5,000 מ״ר תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ד&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ה&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;5.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, ”טיפול“ – למעט התפלה וחיטוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''שפכים וקולחין'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבודם, טיהורם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3ג&quot;&gt;&lt;td&gt;5.3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתם במכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 6 – מסחר ושונות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.1'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אחסנה''' – מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ששטחו 50 מ״ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 200 מ״ר וגובהו עד 3.70 מטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת – {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ״ר וגובהו עד 3.70 מטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ״ר לפחות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' – ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.7'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''קניון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;6.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניהולו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;6.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.9'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''רוכלות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9א&quot;&gt;&lt;td&gt;6.9א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9ב&quot;&gt;&lt;td&gt;6.9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9ג&quot;&gt;&lt;td&gt;6.9ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות אחרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.12&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.12'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''עסק של אבזרי מין''' – מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.13&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.13'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.14&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.14'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מוצרי עישון לסוגיהם''' – מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}; ”מוצר עישון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון|בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג–1983}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 7 – עינוג ציבורי, נופש וספורט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''אירוח ולינה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית אבות – מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''גן חיות, ספארי, פינת חי'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 10,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מים – נופש'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ״ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ״ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פארק מים, מגלשות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכת זרמים (ג׳קוזי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרחצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכון כושר ששטחו גדול מ־800 מ״ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הספורט|בחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת – {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב – {{מוקטן|מכון כושר אחר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.6'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''משחקים''', כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(ב) לחוק}} – מקום לעריכתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''עינוג ציבורי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קולנוע, תאטרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל־500 משתתפים או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ו&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיסקוטק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ז&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ח&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – פקודת הנמלים), {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}} (להלן – תקנות בטיחות השיט), {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010}} (להלן – תקנות המעגנות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ט&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים)|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס״א–2001}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריד מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''קייטנות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קייטנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים – {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה – {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 48|בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}} (להלן – חוק הקייטנות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחנה נוער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|חוק הקייטנות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.9'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.10'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''שעשועים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני שעשועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.10ב&lt;/td&gt;&lt;td &gt;לונה פארק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 8 – רכב ותעבורה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הובלה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הסעת נוסעים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנה מרכזית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, תחנת רכבת מרכזית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת רכבת תת־קרקעית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''כלי טיס לסוגיהם''' – ייצורם, תיקונם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, התשע״א–2011}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ״ה), למעט חלקים משומשים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}, {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי|צו יבוא חופשי, התשע״א–2011}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ״ר, למעט חניון כמפורט בסעיף 8.6ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ו&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ז&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון מקורה או תת־קרקעי, ששטחו מעל 500 מ״ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ״ה) – חלקים משומשים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק הגבלת השימוש), {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוקם מהרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|חוק הגבלת השימוש}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי שיט'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השכרתם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ״ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ׳; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות המעגנות}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות בטיחות השיט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעגנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, תיקונם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות המעגנות}}, לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם)|תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.9'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מוסך''' – מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ״ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר בנוי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – צו המוסכים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חשמלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ה&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ו&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אחר ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.11&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.11'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''רכבל'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ״ח–1968}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.12&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.12'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מרכז תחזוקה לרכבות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 9 – שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''9.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי נשק ותחמושת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטווח ירי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|בשטח פתוח {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''9.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''שירותי שמירה או איתור''' – מוקד בקרה אלקטרוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 10 – תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.1'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אבני חן, יהלומים – ליטושם, עיבודם'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אבנים, מחצבים, מינרלים – חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(ימחקו ביום 21.7.2023):}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה – לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.3'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''טקסטיל, דברי הלבשה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גזירה, תפירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''דברי הנעלה''' – ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''דשנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ״ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ׳; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ־500 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי חיטוי או ניקוי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.9'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}''' – ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.10'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;חומרים מסוכנים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול באריזות משומשות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בפסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ז&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.11'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי נפץ''', כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}, מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די־נור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, פיתוחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, אחסונם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועם, הובלתם, איסופם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחזורם, הנצלתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השמדתם, אתר להשמדתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינתם, אתר לבחינתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.13&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.13'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ״ר'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.14'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחחות, למעט פחחות רכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסגריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור שלטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם, מיונם סחר בהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכבתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ז&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גריטטם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.16'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''עץ ומוצריו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.16א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.16ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור רהיטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.16ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו ומכירתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.20&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.20'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.21&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.21'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''נייר ומוצריו: ייצור'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ד בטבת התשע״ג (6 בינואר 2013)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7crsnmd7rbmexfa112p59ves9k9qir4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417887</id>
      <parentid>1417860</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T11:00:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417881]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="113332" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 821|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)}}, {{ח:תיבה|890|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 192|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 780|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1813|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1600|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2038|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1000|תיקון}}, {{ח:תיבה|3192|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3550|תיקון מס׳ 3}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|סעיפים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7א|7א}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8|ו־8}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, השר לביטחון הפנים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה, שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר הבריאות, ובהסכמת כל אחד מאלה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א|סעיפים 6א(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|6א1(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|ו־7ג1(ג) לחוק}}, אני מצווה לאמור:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|עסקים טעוני רישוי}}
{{ח:ת}} העסקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} הם עסקים טעוני רישוי.

{{ח:סעיף|2|מטרות הרישוי|תיקון: תשע״ז, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} העסקים טעוני רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, שמספרם הסידורי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ לצדו}}, סומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳}} ב־”+“ לפי מטרות הרישוי העיקריות שלהם, לפי העניין, כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 1|בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו־(7) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה עסק כאמור בסעיף קטן (א) טעון רישוי בלא אישור, כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}}, יבוא הסימון ”+“ בעמודה הישימה, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|שבטור ג׳ בתוספת}}, בסוגריים רבועים.
{{ח:תת|(ג)}} עסק מן המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} טעון רישוי גם למטרת קיום תכליות דיני התכנון והבנייה.

{{ח:סעיף|2א|אישור על יסוד תצהיר|תיקון: תשע״ז, תשפ״ב־3}}
{{ח:תת|(א)}} היה עסק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}} עסק שרשות הרישוי תראה אותו כמאושר על יסוד תצהיר מאומת כדין, כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק}}, יבוא הסימון ”ת׳“ בעמודה הישימה, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|שבטור ג׳ בתוספת}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} נקבעה {{ח:פנימי|תוספת|בעמודה 7 בטור ג׳ בטבלה שבתוספת}} אפשרות להגשת תצהיר בסייג הנוקב בסך שטח בנוי של העסק במ״ר, לא יחול הסייג האמור על עסק שנמצא כולו תחת כיפת השמיים, והכול אם לא נאמר אחרת.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול לעניין מטרת הרישוי של קיום הדינים הנוגעים לכבאות {{ח:פנימי|תוספת|שבעמודה 7 בטור ג׳ בתוספת}}, אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא נמצא מתחת לקרקע;
{{ח:תתת|(2)}} הוא נמצא בקניון כהגדרתו {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:תתת|(3)}} הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו המבונה עולה על 2,000 מ״ר;
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} הוא נמצא במרכז מסחרי ששטחו עולה על 5,000 מ״ר או במרכז מסחרי שאין בו חברת ניהול וששטחו עולה על 2,000 מ״ר; בחישוב שטחו של מרכז מסחרי לפי פסקה זו לא יובא בחשבון שטחו של חניון תחת כיפת השמיים;
{{ח:תתת|(4)}} הוא נמצא במבנה המשמש לכמה שימושים שונים, אלא אם כן מתקיימים בעסק כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הוא נמצא בקומת הכניסה של המבנה;
{{ח:תתתת|(ב)}} שטחו המבונה אינו עולה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} שטחו הבנוי אינו עולה על 300 מ״ר;
{{ח:תתתת|(ג)}} הוא אינו מכבסה.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} בסעיף זה, ”שטח“ ו”שטח בנוי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}.

{{ח:סעיף|3|היתר מזורז ורישיון על יסוד תצהיר|תיקון: תש״ף}}
{{ח:תת|(א)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”א׳“, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז א׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|סעיף 6א1 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ב)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”ב׳“, תיתן רשות הרישוי היתר מזורז ב׳ לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א1|סעיף 6א1 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ג)}} לעסקים טעוני רישוי המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} שסומנו {{ח:פנימי|תוספת|בטור ד׳ לצדו}} ב־”ר״ת“, תיתן רשות הרישוי רישיון על יסוד תצהיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6א3|סעיף 6א3 לחוק}}, ואם צוינו לצד הסימון האמור סייגים – בכפוף להם.
{{ח:תת|(ד)}} האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) לא יחול אם מתקיים בעסק או בחלק ממנו אחד מהסייגים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2א|בסעיף 2א(ב)}}.

{{ח:סעיף|4|פרסום מפרט אחיד}}
{{ח:ת}} נותני האישור יפרסמו מפרט אחיד של המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמם לגבי סוגי עסקים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ג1|סעיף 7ג1 לחוק}}.

{{ח:סעיף|5|אי־&lt;wbr&gt;פרסום מפרט אחיד או פרסום מפרט אחיד חלקי}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, לגבי עסק טעון רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, רשאי נותן אישור מטעם השר, שבהתייעצות עמו נעשתה קביעתו כעסק טעון רישוי להבטחת מטרה מן המפורטות {{ח:פנימי|תוספת|בעמודות 1 עד 5}}, לפי העניין, {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ שבתוספת}}, אשר מספרה הסידורי צוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ה׳ לצדו}}, שלא לפרסם מפרט אחיד, או לפרסם מפרט אחיד חלקי, אם מופיעה המילה ”חלקי“ לצד המספר הסידורי האמור.

{{ח:סעיף|6|תוקף רישיון}}
{{ח:ת}} בכפוף {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 20|לתקנות 20}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 21|ו־21 לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס״א–2000}} (להלן – תקנות הוראות כלליות), תוקף רישיון לעסק טעון רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} יהיה למשך מספר שנים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ו׳ לצדו}}, ולגבי רישיון לשנה אחת עד המועד שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בטור ו׳ האמור}}, אם נקבע.

{{ח:סעיף|7|עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר}}
{{ח:ת}} לא יינתן רישיון לעסקים טעוני רישוי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}}, אם נקבעה להם חובת רישוי בחיקוק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ז׳ בתוספת}}, כל עוד לא הורשה העסק לפי החיקוק כאמור.

{{ח:סעיף|8|ביטול}}
{{ח:ת}} בטלים –
{{ח:תת|(1)}} צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995;
{{ח:תת|(2)}} צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי לפי חיקוק אחר), התשל״ד–1974.

{{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתו של צו זה ביום ב׳ בכסלו התשע״ד (5 בנובמבר 2013) (להלן – יום התחילה).
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} ביום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014) והוא יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} יחול על סוגי עסקים שפורסם לגביהם מפרט אחיד ועל סוגי עסקים שלא היו טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995 (להלן – הצו הקודם);
{{ח:תתת|(3)}} החל ביום תחילתו של צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) (תיקון), התשע״ט–2018 (להלן – צו התשע״ט), יחול {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} גם על סוגי עסקים שלא פורסם לגביהם מפרט אחיד עד למועד האמור.

{{ח:סעיף|10|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ד, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בכפוף {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504078.pdf|לסעיף 47(ד) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס׳ 34), התשע״ח–2018}}, {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#סעיף 20|ולתקנה 20 לתקנות הוראות כלליות}}, התקצר תוקף רישיון לפי צו זה, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרישיון יפקע ב־31 בדצמבר של השנה השלישית שלאחר השנה שבה פורסם המפרט האחיד לאותו סוג עסק ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע״ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, יפקע הרישיון ביום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021);
{{ח:תתת|(2)}} רשות הרישוי תודיע לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מפרסום המפרט האחיד על מועד פקיעת הרישיון ועל כך שחידושו יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות)#פרק ח|פרק ח׳ לתקנות הוראות כלליות}}, ובלבד שהמפרט האחיד פורסם עד יום תחילתו של צו התשע״ט, ואם לא פורסם לאותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, רשות הרישוי תודיע כאמור לבעל הרישיון בתוך שלושה חודשים מיום תחילתו של צו התשע״ט.
{{ח:תת|(ב)}} התארך תוקף רישיון לפי צו זה ופורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו ממועד פרסום המפרט האחיד לאותו סוג עסק ואילך, ואם לא פורסם לגבי אותו סוג עסק מפרט אחיד עד יום תחילתו של צו התשע״ט, תחול ההארכה על רישיונות שיינתנו או יחודשו מיום תחילתו של צו התשע״ט ואילך.
{{ח:תת|(ג)}} בעל עסק שהפך לטעון רישוי לפי צו זה, יגיש בקשה לרישיון עסק או היתר זמני בתוך 180 ימים מיום התחילה, ויראו אותו כמי שיש לו היתר זמני עד להחלטת רשות הרישוי בבקשה.
{{ח:תת|(ד)}} שונה המספר הסידורי של עסק טעון רישוי לפי צו זה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, יראו בעל רישיון או היתר זמני של עסק מאותו סוג כמי שיש לו רישיון או היתר לעסק לפי המספר הסידורי כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ בתוספת}}, עד תום תקופת הרישיון או ההיתר או עד קבלת רישיון לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 עד 7}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אש גלויה“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} להבה או גץ, לרבות פעולות ליצירתם כגון ריתוך, השחזה, חיתוך, קידוח, עבודה במבער, הפעלת זיקוקין די־נור, הבערת חומרים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית חולים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24(ב) לפקודת בריאות העם, 1940}} (להלן – פקודת בריאות העם), והרשום לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודה האמורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית מרקחת“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981}} (להלן – פקודת הרוקחים), למעט בית מרקחת הפועל בבית חולים או בקופת חולים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}} (להלן – חוק הגז);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המזון“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול במזון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה נפרד“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} מבנה הבנוי מאלמנטים עמידי אש כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן עזר“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ&quot;מ ובמחסן עזר)|בצו הגז (בטיחות ורישוי) (בטיחות ההחסנה של מכלים ומכלי מחנאות במחסן גפ״מ ובמחסן עזר), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחסן פרטי“, ”נפט סוג ב׳“, ”נפט סוג ג׳“, ”תחנת תדלוק פנימית“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות אחסנת נפט}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ר“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 21.7.2023):}} שטח מבונה במטר מרובע אלא אם כן נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סגירת חורף“ – סגירת חלל פתוח מ־3 צדדים לפחות באופן זמני או קבוע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציוד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ציוד רפואי|בחוק ציוד רפואי, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קניון“ – מרכז קניות במבנה מקורה וסגור מכל צדדיו, שיש בו כניסה משותפת אחת לפחות ושבו 10 בתי עסק לפחות או ששטחו הכולל 1,000 מ״ר לפחות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} השטח הכולל במטר רבוע של הקרקע שבה מנוהל העסק עד לגבולותיו של העסק, לרבות קירותיו החיצוניים והגדרות התוחמים אותו, והכול אם לא נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בנוי“, לעניין עמודה 7 שבטור ג׳ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} השטח הכולל במטר רבוע של השטח הבנוי בעסק, לרבות כל מבנה וחלק של מבנה וכל המחובר או הצמוד אליו; ואם קיימים בעסק מבנים כאמור שהם מבנים נפרדים – רק שטחו של המבנה הנפרד הגדול ביותר; והכול אם לא נאמר אחרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תמרוק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים#סעיף 55ז|בסעיף 55ז לפקודת הרוקחים}}, לרבות חומר גלם לייצור תמרוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות אחסנת נפט“ – {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג, תשע״ז, תשע״ח, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;{{מוקטן|טור ג׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ה׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ו׳}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ז׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מס׳ סד׳&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;תיאור העסק טעון הרישוי&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;מטרות הרישוי&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;היתר מזורז או רישיון על יסוד תצהיר&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;אי פרסום מפרט אחיד או מפרט אחיד חלקי {{מוקטן|(לפי המספר הסידורי של המטרות בטור ג׳)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;תוקף רישיון {{מוקטן|(בשנים)}}&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;חיקוק אחר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;1&lt;/th&gt;&lt;th&gt;2&lt;/th&gt;&lt;th&gt;3&lt;/th&gt;&lt;th&gt;4&lt;/th&gt;&lt;th&gt;5&lt;/th&gt;&lt;th&gt;7&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הבטחת איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבטחת בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מניעת סכנות של מחלות בעלי חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחומרי הדברה, בדשנים או בתרופות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הבטחת בריאות הציבור לרבות תנאי תברואה נאותים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;קיום הדינים הנוגעים לכבאות
&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 1 – בריאות, רוקחות, קוסמטיקה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.1&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-01/he/01_01-01-00.pdf|'''1.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|'''בית מרקחת'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תמרוקים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;1.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם בעסק ששטחו מעל 200 מ״ר – שמירתם שלא במסגרת תהליך ייצור, ושלא לצורך מכירה קמעונית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תכשירים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|בפקודת הרוקחים}}, וציוד רפואי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, למעט הרכבת ציוד רפואי כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.3ד|בפרט 1.3ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם שלא לצורך מכירה קמעונית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם או חלוקתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.3ד&quot;&gt;&lt;td&gt;1.3ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכבת ציוד רפואי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''טיפולים לא רפואיים בגוף האדם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04a/he/01_04-01-01-000.pdf|1.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|טיפול יופי וקוסמטיקה, פדיקור ומניקור, מכון שיזוף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; {{ש}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-04b/he/01_01-04-02-000.pdf|1.4ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|מספרה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; {{ש}} א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כתובות קעקע – מקום לעשייתן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.4ו&quot;&gt;&lt;td&gt;1.4ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניקוב חורים בגוף האדם לצורך ענידת תכשיטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{ש}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}; {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מעבדות לא רפואיות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5א&quot;&gt;&lt;td&gt;1.5א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעבדה לבדיקות כימיות, מיקרוביולוגיות וביולוגיות, למעט בדיקות בלא הרס ומעבדות לפי {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.5ב|פרטים 1.5ב}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 1.6|ו־1.6}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-05b/he/01_01-05-02-00.pdf|1.5ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הרוקחים|מעבדה לבדיקת דגימות בעלי חיים ומוצרים מן החי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.5ג&quot;&gt;&lt;td&gt;1.5ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 1.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''1.6'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מעבדה רפואית''' – מעבדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות)|בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז–1977}}, למעט מעבדה רפואית רשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|סעיף 25 לפקודת בריאות העם}}, בבית חולים או בקופת חולים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-07/he/01_01-07-00.pdf|'''1.7'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|'''מעבדת שיניים''' ששטחה מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-01-08/he/01_01-08-00.pdf|'''1.8'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|'''חדר מתים''' למעט בבית חולים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 2 – דלק ואנרגיה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''גז'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מילוי מכלים ומכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו, למעט במיתקן גז לצריכה עצמית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|למחסן עזר לא מקורה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}} (להלן – חוק הגז הטבעי)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01c/he/02_02-01-03-00.pdf|2.1ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|מכירתו, חלוקתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}} (להלן – חוק שירותי הובלה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01d/he/01_01-02-04-000.pdf|2.1ד}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף שלו|שינועו, למעט שינוע בצנרת, ולרבות מיתקן לשינוי לחץ שלו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק הגז הטבעי}}, {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-01e/he/02_02-01-05-00.pdf|2.1ה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|תיקון מכלים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 50 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ו&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון למכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}, {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}} (להלן – תקנות התעבורה)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.1ז&quot;&gt;&lt;td&gt;2.1ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת תדלוק בגז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''דלק לסוגיו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-02-02a/he/02_02-02-01-00.pdf|2.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|תחנת דלק ותדלוק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לתחנת תדלוק פנימית}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית זיקוק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועו בצנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ד&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו בכמויות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט), התשל״ז–1976}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} אחסונו בכמויות המפורטות {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (אחסנת נפט)|בתקנות אחסנת נפט}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|למחסן פרטי המאחסן נפט סוג ב׳ או נפט סוג ג׳ במכלים על־קרקעיים בנפח שאינו עולה על 149 אלף ליטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ה&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסופי דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ז&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון למכליות דלק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לחניון תחת כיפת השמיים למכליות שמאחסנות נפט סוג ב׳ או נפט סוג ג׳ בנפח שאינו עולה על 500 אלף ליטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.2ח&quot;&gt;&lt;td&gt;2.2ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועו במכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.3'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''פחם לסוגיו הכנה, עיבוד ואחסון'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 2.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''2.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''תחנת כוח'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 3 – חקלאות, בעלי חיים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-01/he/03_03-01-00.pdf|'''3.1'''}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|'''בית מטבחיים''', בית נחירה, בית שחיטה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בעלי חיים, לרבות ימיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02a/he/03_03-02-01-000.pdf|3.2א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בעלי חיים, למעט עופות – גידולם, אחזקתם, טיפול בהם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הצגתם, לרבות לשם מכירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק לעניין עסק הפועל כולו או חלקו במבנה}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ – {{מוקטן|מכירה בחנויות בלבד ששטחן עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ד&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ה&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-02f/he/03_03-02-06-000.pdf|3.2ו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|מספרה ששטחה מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ז&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.2ח&quot;&gt;&lt;td&gt;3.2ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עופות – גידולם, אחזקתם, טיפול בהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הדברה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הדברה חקלאית בין בכלי טיס ובין בכלים אחרים וניקוים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי הדברה, חומרי רעל לשימוש חקלאי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04a/he/03_03-04-01-00.pdf|3.4א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|ייצורם, אריזתם, אחסונם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-04c/he/03_03-04-03-00.pdf|3.4ג}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|מכירתם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון לבעלי חיים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05a/he/03_03-05-01-00.pdf|3.5א}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|ייצורו, עיבודו, אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-05b/he/03_03-05-02-00.pdf|3.5ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|אחסונו, הובלתו או חלוקתו, מכירתו במקום ששטחו מעל 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לעניין הובלה – {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''פסדים''' ובכלל אלה חלקי בעלי חיים ופרשיהם; בצו זה{{ח:הערה|,}} ”פסדים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים)|בתקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981}} (להלן – תקנות הפסדים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופם, מכירתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד)}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} + {{מוקטן|(לעניין מכירתם בלבד בעסק ששטחו הבנוי גדול מ־300 מ״ר)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf|3.6ב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/uniform-spec-03-06b/he/03_03-06-02-00.pdf|עיבודם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''3.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''תכשירים ותרכיבים לשימוש וטרינרי למעט תרופות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 3.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;3.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 4 – מזון&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''ביצים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ריכוזן, מיונן ואחסונן בתחנת מיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מדגרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.1ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.1ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתן לתחנת מיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בית אוכל''' – מקום הכנה או הגשה של מזון לצריכה במקום או מחוצה לו, למעט עסק כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.6|בפריט 4.6}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסעדה לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|+}} {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית קפה, מזנון, בית אוכל אחר לרבות משלוח מזון ולרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום, ושאינו עסק שעיקר פעילותו הגשת משקאות משכרים לצורך צריכה במקום ההגשה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.8|בפריט 4.8}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ – {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}; ב׳ – {{מוקטן|כל מקום שאינו בא בגדר האמור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.2ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.2ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנת מזון למכירתו לצריכה מחוץ למקום הכנתו, לרבות משלוח מזון ולמעט הסעדה כמשמעותה [[[[$ תוספת|בסעיף 4.6ה]]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בית קירור'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לבשר, דגים, עופות, ביצים ומוצריהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;למזון אחר ומרכיביו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''בשר בהמות, עופות, דגים, בעלי חיים החיים במים או חלקיהם (גולמי)'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבשר גולמי ואריזתו – ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ה&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.4ז&quot;&gt;&lt;td&gt;4.4ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בבשר גולמי ואריזתו – ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.5'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חלב גולמי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.5ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.5ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון ומרכיביו לרבות משקאות וחומרי גלם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 50 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו בעסק ששטחו מעל 200 מ״ר – שמירתו שלא במסגרת תהליך ייצור ושלא לצורך מכירה קמעונאית במקום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתו, הפצתו או חלוקתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ה&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעדה (קייטרינג) – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון)|בתקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לעסקים ליצור מזון), התשל״ב–1972}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.6ו&quot;&gt;&lt;td&gt;4.6ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם מן החי ביכולת ייצור שאינה עולה על 5 טון ליום; {{ש}} ייצורו, עיבודו, אריזתו – מחומרי גלם שאינם מן החי ביכולת ייצור העולה על 5 טונות ליום ושאינה עולה על 50 טונות ליום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{ש}} {{מוקטן|למעט לעניין אריזתו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק המזון}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מזון לרבות משקאות – מכירתו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קיוסק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכול – מקום לממכר מזון ומוצרי צריכה לשימוש אישי או ביתי, שאין בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אטליז – מכירת בשר, עופות או דגים שאינם קפואים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} + {{מוקטן|רק לעניין עסקים ששטחם הבנוי גדול מ־300 מ״ר בנוי}} {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;4.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרכול – כמשמעותו {{ח:פנימי|תוספת פרט 4.7ב|בפרט 4.7ב}}, שיש בו טיפול במזון, לרבות משלוח מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 4.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''4.8'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''משקאות משכרים''' – פאב, בר, מסבאה וכל עסק שעיקר פעילותו הגשתם לצורך צריכה במקום ההגשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 150 מ״ר לרבות סגירת חורף}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 5 – מים ופסולת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''אשפה ופסולת, למעט פסולת חומרים מסוכנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר ומיון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר ועד 5,000 מ״ר תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופה, הובלתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בפסולת, לרבות פסולת אלקטרונית; לעניין זה, ”טיפול“ – לרבות עיבודה, ניצולה, מיחזורה, מיונה, קומפוסטציה, שריפתה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר ועד 5,000 מ״ר תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ד&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת יבשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.1ה&quot;&gt;&lt;td&gt;5.1ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אתר לסילוק פסולת מעורבת, לרבות פסדים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{מוקטן|(לעניין פסדים בלבד)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.2'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.2א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלת מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2 {{מוקטן|(חלקי)}}, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.2ב&quot;&gt;&lt;td&gt;5.2ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מי שתייה – מיתקן לטיפול בהם; לעניין זה, ”טיפול“ – למעט התפלה וחיטוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''5.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''שפכים וקולחין'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;5.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבודם, טיהורם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 5.3ג&quot;&gt;&lt;td&gt;5.3ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הובלתם במכליות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 6 – מסחר ושונות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.1'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אחסנה''' – מקום המיועד לאחסנה, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}, ששטחו 50 מ״ר ומעלה, בין מקורה ובין שאינו מקורה, למעט מחסן הצמוד לחנות למכירה קמעונאית, שעיקר תכליתו לשרת אותה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 200 מ״ר וגובהו עד 3.70 מטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת – {{מוקטן|אחסנה של חומרים שאינם חומרים מסוכנים במקום ששטחו עד 200 מ״ר וגובהו עד 3.70 מטר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''חנות ששטח המכירה בה הוא 800 מ״ר לפחות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכבסה, ניקוי יבש''', לרבות הפעלת מכונות כביסה וייבוש אוטומטיות שלא בבניין מגורים לשימוש הדיירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכשירי אלקטרוניקה ואלקטרואופטיקה לרבות מחשבים, רכיביהם''' – ייצור רכיבים אלקטרוניים ומעגלים מודפסים, למעט הרכבתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.7'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''קניון'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;6.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ניהולו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;6.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עסק בקניון שאין בו חברת ניהול, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.9'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''רוכלות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9א&quot;&gt;&lt;td&gt;6.9א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9ב&quot;&gt;&lt;td&gt;6.9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות בעסק הטעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;5&quot;&gt;אישור לפי סוג העסק בו עוסקת הרוכלות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.9ג&quot;&gt;&lt;td&gt;6.9ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רוכלות אחרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.12&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.12'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''עסק של אבזרי מין''' – מקום למכירתם, השכרתם, הצצה על מעשה מיני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.13&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.13'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 6.14&quot;&gt;&lt;td&gt;'''6.14'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מוצרי עישון לסוגיהם''' – מקום למכירה קמעונאית, שאינו טעון רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}; ”מוצר עישון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון|בחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, התשמ״ג–1983}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 7 – עינוג ציבורי, נופש וספורט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''אירוח ולינה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית מלון, פנסיון, אכסניה וכיו״ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 2 קומות ועד 16 מיטות סך הכול}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השכרת יחידות אירוח למטרת נופש, המלווה במתן שירותים לשוכרים, כשמספר יחידות האירוח המיועדות להשכרה עולה על ארבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 6 חדרים סך הכול בכל יחידות האירוח}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בית אבות – מקום המשמש, או הנועד לשמש, כולו או בחלקו, מקום מגורים לזקנים, שהגיעו לגיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, כשהם מחוץ למשפחתם, למעט מוסד רפואי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת בריאות העם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.1ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.1ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שטח או גן המשמש לחניית טיילים לצורך פעילות קיט ונופש בתשלום&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''גן חיות, ספארי, פינת חי'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+] {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{מוקטן|רק מקום שבו הכניסה בתשלום}} {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 10,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מים – נופש'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכת שחייה, לרבות מאגר מים אחר המשמש לשחייה ולנופש מים, לרבות בריכה המצויה בפארק מים ולמעט בריכה המשמשת עד ארבע יחידות אירוח למטרת נופש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} {{מוקטן|למעט בריכה אשר מתקיימים בה כל אלה: {{ש}} (1) בריכה פתוחה עם או בלי קירוי עונתי; {{ש}} (2) בריכה בלא סאונה; {{ש}} (3) השטח המצטבר של כל מבני המינהלה, הקופה והשמירה בבריכה אינו עולה על 20 מ״ר; {{ש}} (4) שטח הקיוסק בבריכה אינו עולה על 50 מ״ר; {{ש}} (5) שטח המחסן בבריכה אינו עולה על 50 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פארק מים, מגלשות מים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בריכת זרמים (ג׳קוזי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.4ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.4ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מרחצאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מכון כושר ששטחו גדול מ־800 מ״ר שאינו אחד מאלה:''' {{ש}} א. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות או איגוד, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הספורט|בחוק הספורט, התשמ״ח–1988}}, המשמש את ספורטאיהם בלבד; {{ש}} ב. מכון כושר המוחזק ומופעל בידי מוסד חינוך לרבות מוסד להשכלה גבוהה, המשמש את התלמידים מן המניין הרשומים במוסד בלבד; {{ש}} ג. מכון כושר המצוי במתחם בית משותף, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המקרקעין#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969}}, או במקום עבודה, שבו מספר העובדים בבניין או במתחם אינו עולה על 1,000, ובלבד שאינו פתוח לציבור הרחב ומשמש את דיירי הבית המשותף או עובדי המקום בלבד {{ש}} ד. מכון כושר בבית מלון המשמש את אורחי המלון בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת – {{מוקטן|מכון כושר שאינו כולל סאונה}}; ב – {{מוקטן|מכון כושר אחר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח)|חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח), התשנ״ד–1994}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.6'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''משחקים''', כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב(ב) לחוק}} – מקום לעריכתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|תחת כיפת השמיים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''עינוג ציבורי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום לעריכת מופעים וירידים במבנה קבע, בלא מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|מקום המיועד ל־50 איש לכל היותר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קולנוע, תאטרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קרקס&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא מעל 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ה&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות, בידור וספורט תחת כיפת השמים, שנועדו ל־500 משתתפים או יותר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ו&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דיסקוטק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ז&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריד או תערוכה שלא במבנה של קבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ח&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ח&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלי שיט המשמש לעינוג ציבורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים, [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – פקודת הנמלים), {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים|חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}} (להלן – תקנות בטיחות השיט), {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010}} (להלן – תקנות המעגנות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.7ט&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7ט&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מקום לעריכת מופעים וירידים שיש בו בעלי חיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים)|תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תערוכות, הצגות ותחרויות של בעלי חיים), התשס״א–2001}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;יריד מזון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעניין יריד שאין בו שימוש באש גלויה המתקיים תחת כיפת השמיים בלבד, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;7.7יא&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אצטדיון, אולם ספורט, שמספר המושבים הקבועים בו הוא עד 500, למעט אולם במוסד חינוכי המשמש את המוסד בלבד ואצטדיון או אולם ספורט לעריכת פעילות ספורט בלא קהל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 {{ש}} {{מוקטן|31 ביולי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''קייטנות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;קייטנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) לעסק הנמצא תחת כיפת השמיים – {{ש}} (א) בלא שימוש באש גלויה; {{ש}} (ב) העסק אינו מוקף משני צידיו או יותר ביער או בחורש; {{ש}} (ג) העסק נמצא במרחק העולה על 26 מטרים מיער או מחורש; {{ש}} (2) לעסק הנמצא במבנה – {{ש}} (א) ניתן לו אישור בטיחות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 48|בסעיף 48 לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}; {{ש}} (ב) אין חריגה מן התפוסה המותרת של המבנה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות)|לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש״ל–1970}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש״ן–1990}} (להלן – חוק הקייטנות)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחנה נוער&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח)|חוק הקייטנות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.9'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אולם או גן לשמחות ולאירועים, שעיקר עיסוקו הוא קיום אירועים, לרבות הגשת משקאות משכרים לצריכה במקום ההגשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10&quot;&gt;&lt;td&gt;'''7.10'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''שעשועים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10א&quot;&gt;&lt;td&gt;7.10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מיתקני שעשועים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 7.10ב&quot;&gt;&lt;td&gt;7.10ב&lt;/td&gt;&lt;td &gt;לונה פארק&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעניין לונה פארק שאין בו שימוש באש גלויה, המתקיים תחת כיפת השמיים, המיועד ל־500 איש לכל היותר וששטחו אינו עולה על 1,000 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 8 – רכב ותעבורה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''העברת רכב ממקום למקום''' בגרירה, הובלה או בכל דרך אחרת, וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.3'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הובלה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.3א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כספים, יהלומים, תכשיטים, ניירות ערך ודברי ערך אחרים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.3ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.3ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''הסעת נוסעים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הסעת נוסעים וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב), התשמ״ה–1985}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנה מרכזית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}}, תחנת רכבת מרכזית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.4ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.4ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת רכבת תת־קרקעית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''כלי טיס לסוגיהם''' – ייצורם, תיקונם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הטיס|חוק הטיס, התשע״א–2011}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי רכב וציוד מכני הנדסי (צמ״ה), למעט חלקים משומשים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, השכרתם, תיווך בהם, למעט אולם תצוגה לכלי רכב חדשים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ – {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}}, {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי|צו יבוא חופשי, התשע״א–2011}}, {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (יבוא רכב ומתן שירותים לרכב), התשל״ט–1978}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון בתשלום או חניון המשמש באי מרכז מסחרי הסמוך לו, ששטחם מעל 500 מ״ר, למעט חניון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 8.6ז|בסעיף 8.6ז}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ו&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו), התשכ״ז–1967}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.6ז&quot;&gt;&lt;td&gt;8.6ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חניון מקורה או תת־קרקעי, ששטחו מעל 500 מ״ר שהוא בתשלום או פתוח לקהל הרחב, למעט חניון המשמש את עובדי או דיירי הבניין בלבד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי רכב, ציוד מכני הנדסי (צמ״ה) – חלקים משומשים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק הגבלת השימוש), {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם), התשמ״ג–1982}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פירוקם מהרכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|חוק הגבלת השימוש}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי שיט'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השכרתם, אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} (1) השטח הבנוי של העסק עד 200 מ״ר; {{ש}} (2) אחסון עד גובה 3.7 מ׳; {{ש}} (3) אינו מאחסן חומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות המעגנות}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות בטיחות השיט}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8ג&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מעגנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.8ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.8ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, תיקונם, שיפוצם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|פקודת הנמלים}}, {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (מעגנות)|תקנות המעגנות}}, לגבי מתן אישורים הנדסיים ואישורי פעולה לביצוע בנייה או שינויים בכלי שיט – {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם)|תקנות הספנות (כלי שיט) (בנייה ורכישה של כלי שיט ומשכנתאות עליהם), התשס״ב–2002}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.9'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מוסך''' – מקום לתיקון ואחזקת כלי רכב, צמ״ה וחלקיהם, לרבות מוסך של עסק שאינו טעון רישוי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9א&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכונאות כללית, פחחות וצביעה (לרבות כלי רכב המונעים בגז)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר בנוי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (להלן – צו המוסכים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ב&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;חשמלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)|צו המוסכים}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ד&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(בוטל)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ה&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.9ו&quot;&gt;&lt;td&gt;8.9ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול אחר ברכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 300 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 300 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.11&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.11'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''רכבל'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הפעלת רכבל), התשכ״ח–1968}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 8.12&quot;&gt;&lt;td&gt;'''8.12'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מרכז תחזוקה לרכבות'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 9 – שירותי שמירה ואבטחה, נשק ותחמושת&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''9.1'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''כלי נשק ותחמושת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1א&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, תיקונם, אחסונם (אחסון 20 כלי ירייה ומעלה או אחסנת 100,000 כדורים ומעלה)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 300 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1ב&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מטווח ירי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|בשטח פתוח {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 300 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.1ג&quot;&gt;&lt;td&gt;9.1ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ – {{מוקטן|ייצור שאינו של תחמושת במקום ששטחו {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 9.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''9.4'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''שירותי שמירה או איתור''' – מוקד בקרה אלקטרוני&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;
&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot; style=&quot;padding: 10px; font-size: larger;&quot;&gt;קבוצה 10 – תעשייה, מלאכה, כימיה ומחצבים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.1&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.1'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אבני חן, יהלומים – ליטושם, עיבודם'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.2&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.2'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''אבנים, מחצבים, מינרלים – חציבה, כרייה, גריסה (לרבות מגרסה ניידת), עיבוד ושינוע פנימי'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(ימחקו ביום 21.7.2023):}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;לגבי פעולות חציבה או כרייה במחצבה או במכרה – לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.3&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.3'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''בית דפוס, למעט הדפסה על נייר באמצעות צילום, שכפול או העתקה'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.4'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''טקסטיל, דברי הלבשה'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.4א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור, צביעה, אשפרה, הדפסה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.4ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.4ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גזירה, תפירה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|{{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי)}} עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; ב׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.5&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.5'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''דברי הנעלה''' – ייצורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.6'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''דשנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.6א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|, ובלבד שלא נעשה בו שימוש בחומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.6ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.6ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|בהתקיים כל אלה: {{ש}} : (1) שטחו הבנוי של העסק עד 200 מ״ר; {{ש}} (2) העסק נמצא במפלס הקרקע; {{ש}} (3) אחסון עד גובה 3.7 מ׳; {{ש}} (4) העסק אינו מאחסן חומרים מסוכנים}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.7'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי גלם לבנייה, מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון, אספלט, זפת, בלוקים, אבן, שיש ומוצריהם'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם, למעט הכנה, ייצור ועיבוד של בלוקים, אבן ושיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}} {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לגבי כל אחד מאלה: {{ש}} (1) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של זפת, אספלט או מוצריהם, ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר; {{ש}} (2) עסק העוסק בהכנה, ייצור או עיבוד של מוצרי בנייה מוגמרים, מלט, בטון או מוצריהם}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסון זפת, אספלט או מוצריהם בשטח שגדול מ־500 מ״ר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם של אבן ושיש&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.7ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.7ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הכנתם, ייצורם, עיבודם של בלוקים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.8'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי חיטוי או ניקוי'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.8א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.8ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.8ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם שלא לצורך מכירה במקום, למעט בעסק שיכולת האחסון המרבית שלו היא עד 5 טונות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.9&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.9'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''חומר גלם, מוצר, מכשיר או חלקיו שאינם טעוני רישוי לפי פרט אחר {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת זו}}''' – ייצורו, עיבודו, צביעתו, הרכבתו, ציפויו, השחזתו, הדפסה עליו, תיקונו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.10'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;חומרים מסוכנים, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החומרים המסוכנים|בחוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993}}, לרבות חומרים רדיואקטיביים ופסולת חומרים מסוכנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, אריזתם, מחזורם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;איסופם, שינועם למעט איסופם או שינועם בצנרת בתחום נמל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול באריזות משומשות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;טיפול בפסולת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.10ז&quot;&gt;&lt;td&gt;10.10ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;תחנת מעבר לפסולת חומרים מסוכנים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.11'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''חומרי נפץ''', כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|בחוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}}, מוצרים המכילים חומרי נפץ, זיקוקין די־נור&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, פיתוחם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1, 2 {{מוקטן|(חלקי)}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מכירתם, אחסונם, אריזתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שינועם, הובלתם, איסופם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;{{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|חוק שירותי הובלה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מחזורם, הנצלתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;השמדתם, אתר להשמדתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.11ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.11ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בחינתם, אתר לבחינתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.13&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.13'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''מרפדייה ששטחה מעל 500 מ״ר'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.14'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''מתכת, מוצריה, מוצרים בעלי מרכיב מתכתי, גרוטאות מתכת'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצורם, עיבודם, יציקתם, ציפוים, ניקוים, צביעתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פחחות, למעט פחחות רכב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מסגריה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ד&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור שלטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} ת׳ {{מוקטן|עד 500 מ״ר {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023: לעסק ששטחו הבנוי עד 1,000 מ״ר)}}}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ר״ת {{מוקטן|עד 500 מ״ר}}; א׳ {{מוקטן|מעל 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ה&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונם, מיונם סחר בהם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td &gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 200 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ו&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הרכבתם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.14ז&quot;&gt;&lt;td&gt;10.14ז&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גריטטם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+ {{ש}} {{ח:הערה|(החל מיום 21.7.2023):}} ת׳ {{מוקטן|לעסק ששטחו הבנוי עד 500 מ״ר}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.16'''&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;11&quot;&gt;'''עץ ומוצריו'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16א&quot;&gt;&lt;td&gt;10.16א&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עיבוד, ייצור, צביעה, ציפוי, חיסום וחיטוי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16ב&quot;&gt;&lt;td&gt;10.16ב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ייצור רהיטים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.16ג&quot;&gt;&lt;td&gt;10.16ג&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אחסונו ומכירתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.20&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.20'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''פלסטיק ומוצריו: ייצור, עיבוד, מחזור'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;[+]&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת פרט 10.21&quot;&gt;&lt;td&gt;'''10.21'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;'''נייר ומוצריו: ייצור'''&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;+&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ד בטבת התשע״ג (6 בינואר 2013)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר הפנים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3uykzlnpw5idjue78tvjp266e6q8qm3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס/בבא בתרא/פרק ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>385624</id>
    <revision>
      <id>1417837</id>
      <parentid>1345916</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T02:14:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6500:A052:5BA9:A5C0:5D91:137:D3E5</ip>
      </contributor>
      <comment>/* דף מב עמוד א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="345446" xml:space="preserve">{{מפרשים למסכת בבא בתרא|חידושי הרמב&quot;ן|ג}}
{{תוכן עניינים שטוח}}
{{המרת או.סי.אר 2}}

===[[בבא בתרא כח א|דף כח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כח א/&gt;

מתני': '''ובית הבדים וכל דבר שהוא עושה פירות תדיר. '''יש שואלין הרי בית הבדים אינו עושה פירות תדיר וכדאמרינן התם עברו הגתות והבדים אינן נאמנין י&quot;ל שזמן מסיקת הזיתים זמן קבוע ואעפ&quot;כ כשעבר מסיקתן משתמשין בבית הבד לשכר וכיוצא בו ומיהו בשעה שבוצרין ומוסקין דטרידי טפי האמינו חכמים לעמי הארץ וכשעבר אותו זמן שמשתמשין בהן לשומשומי ושכר גזרו על עמי הארץ שאפשר לעמוד בה ולהזהר מהם אבל בשעת הבציר והמסיק אין יכולין לעמוד בה ולא גזרו.

'''שהם שמנה עשרה חדש. '''איכא דקשיא ליה אטו ר' ישמעאל מנינא אתא לאשמועינן דהכי נמי אקשינן בפ&quot;ק דקדושין ובמסכת יומא פרק אמר להם הממונה ואיכא למימר רבי ישמעאל לאפוקי מפוזרין אתא ולהכי אמר שהם שמנה עשר חדש רצופין וכ&quot;ת אי הכי רב הונא בגמר' מאי קמ&quot;ל מתני' היא דמדר' ישמעאל נשמע לרבנן. ותו מאי דחיק לה מדקתני מיום ליום.

איכא למימר רב הונא דוקא דמתני' קמ&quot;ל והא דדייקינן לה בגמ' מדקתני מיום ליום דניחא להו לאקשויי מדרבנן ולא דרבי ישמעאל משום דכיון דמשיך זימנייהו דילמא אפי' מפוזרים נמי לרבנן קמ&quot;ל אי נמי איכא למימר לא תימא רובו של ראשון ורובו של אחרון ואמצעיים שלמים אלא שמנה עשר שלמים, ובכי האי גונא איתמר ביבמות.

גמ': '''מנין לחזק' שהיא שלש שנים. '''פי' שלש שנים לאו דוקא הולכי אושא רבי ישמעאל לרבי ישמעאל לא בעינן שלש שנים אלא שלש אכילות כעין שלש שנים קאמר.

'''משור המועד. '''לא נתחוור לי מאי ענין זו לזו, אבל נראה שלכך הקישום לומר כשם ששור המועד כיון שנגח שלש נגיחות יצא מאותה חזקה של תמו' אף כאן יצאה שדה זו מחזקת של מוכר וכיון שיצאת מחזקת' עליו להביא ראיה שלא מכר' שהרי זה מוחזק ועומד.

והיינו דאקשינן אי מה שור המועד עד נגיחה רביעית וכו' כלומר אע&quot;פ שיצא מחזקה של תמות לא נכנס לחזקה של מועדות עד פעם רביעית ה&quot;נ לא נכנס שדה זו בחזקת הלוקחו עד שנה רביעית אע&quot;פ שיצאת מרשות מוכר האיך הוא נאמן לגמרי.

והיינו נמי דאקשינן אלא מעתה חזקה שאין עמה טענה תהוי חזקה כלומר מאחר שיצאת מרשות של מוכר למה צריך זה לטענה הא ודאי אינו צריך לטענה אלא כשיש לו למערער עדים או הודאה שהיא שלו וזו כבר יצאת מרשותו ומפרקינן טעמא מאי וכו' כלומר אם לא לקחה זה ודאי מאיליה לא יצאתה מרשותו לפיכך צריך לטענה שאם לא טען לא לקחה נמצאת ברשותו של ראשו'.

ותו אקשינן אלא מעתה [מחאה] שלא בפניו לא תהוי מחאה כלו' בשלמא אי לאו משור המועד גמרינן דלמא טעמא משום דטפי מתלת שנים קפיד אינשי וכיון דלא קפיד דאי מכרה והאי הא קפיד אלא אי משור המועד מה התם בפניו בעינן דליעודי גברא אתי וכל שלא בפניו לאו מיעד מימר אמר אי אמריתו לי הוה מזדהרנא ביה הכ' נמי נימא אי מחית בי הוה מזדהרנא בשערו.

ואיכא דקשי' ליה הכא מכדי הא קיימא לן דחזקה שלא בפניו הויא חזקה אמאי לא אקשינן חזקה שלא בפניו לא תהוי חזקה דהיא היא דומיא דשור המועד ואיכא למימר בשלמא שלא בפניו דהויא חזקה לא קשיא ליה דמילת' דעביד' לאגלויי היא דעביד איניש לשאול לעוברין ושבין מי מחזיק בשלו אבל מחאה דמיא לשור המועד וכל שלא בפניו לאו כלום הוא דאמ' לא ידענא דנגח דאינטריה והבא נמי לא שנא הואיל ומשור המועד גמרת לה וכן כתב רש&quot;י ז&quot;ל דמחאה דומיא דהעדה היא, דהתראה לשמור שור, ואף המחאה להתראה היא להזהר בשטרו.

ואי קשיא והא השתא לאו קס&quot;ד ההוא טעמא עד דאתא רבא והכי אמר לקמן לא ס&quot;ד דאם כן מחאה למאי מהניא אלא הכי קא ס&quot;ד השתא דלא מהימן משום טעמא דלא עביד איניש למזדהר טפי משלש שנים אלא משור המועד הוא דגמרי' ומיהו כל אימת שמיחה בתוך שלש קודם שיצאת מרשותו של מוכר היה לו לזה ליזהר.

והיינו דמפרקי' דאמרי' חברך חברא אית ליה וכו' כלומר בשלמא הת' בפניו בעינן כדי שיוכל לטעון ולהכחיש העדים או להביא אחרים להזימן ואי לא מיית סהדי אימר אמר לאו כלום הוא מדלא תבעי מינאי אבל טעמא דמחאה להתרות בו ולהיות זהיר בזכיותיו הוא שזה טוען שגזלה היא בידו הלכך אפילו שלא בפניו אי איתא דאמרינן חברך חברא אית ליה.

&lt;קטע סוף=כח א/&gt;
===[[בבא בתרא כח ב|דף כח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כח ב/&gt;

הכי גרסינן בכולהו נוסחי עתיקי: '''שהרי נביא עומד בתשע ומזהיר על אחת עשרה. '''וזו היא גרסתו של ר&quot;ת ז&quot;ל, ולפי הגרסא כך פירוש': שלא עלתה להן חזקה באותן שלש שנים לפי שלא היו שלש שנים שלמות שבשנה תשיעית בחדש העשור בעשור לחודש סמך מלך בבל ידו על ירושלים ובח' החמישי של שנת אחת עשרה חרב הבית וגלו רובם מעל הארץ ומקצתם גלו לבבל ומקצתם לא גלו עד החדש השביעי שנהרג גדליה ומכיון שהיה מזהירם לכתוב שטר למדנו שלא תתקיים להם חזקה בשמנה עשר חדש שהן שלש אכילות להוציא מדברי רבי ישמעאל וא&quot;ת אכתי מנ&quot;ל דבשלש שנים נמי תתקיים חזקה י&quot;ל דהא גמרינן משור המועד ושנים מנגיחות גמרינן דקרא כתיב דמפיק מדר' ישמעאל ואביי אקשי ודילמא עצה טובה קמ&quot;ל שהיה מתנבא על הגלות כי ארכה היא וייעצם לכתוב שטר כדי שאם ימותו עדי חזקה בגלות תדון כשטר.

ור&quot;ח ז&quot;ל מפרש שעלתה להם חזקה, ולא ידענא היכי אפשר לאוקמה דהא לרבנן שלש שנים בעי' בכל מילי כדאמרינן לקמן זו דברי רבי ישמעאל ור' עקיבא אבל חכמים אומרי' שלש שנים מיום ליום, אלא הפי' הנכון לפי גרסא זו הוא כמו שכתבתי. 

אבל על סדר המקרא אינו מתישב כלום שהרי כתוב ([[ירמיהו לב ו]]) בשנה העשירית וגו' ויהי דבר ה' אלי לאמר, ואי אתה מוצא שם נבואה אלא זו הנה חנמאל כן שלום אלמא בעשר היה עומד, ומ&quot;ש רבינו חננאל ז&quot;ל דהכי תני לה ר' יוסי במתני' לא אשכחו לה רבנן בברייתא בנוסחי דילן הכי.

ואשכחן תנא דסדר עולם דתני הכי. בשנה העשירית בעשירי בשנים עשר לחדש היה דבר ה' אלי לאמר בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים אותה שנה ובאותו זמן ובאותו הפרק הנה חנמאל בן שלום דודך וכו' אלמא נביא בעשר היה עומד וזו היא גרסתו של רש&quot;י ז&quot;ל שהרי נביא עומד בעשר. 

ולא מחוור לן כלל שהרי בחדש הרביעי גלו, אי נמי בחדש החמישידכתיב עד גלות ירושלים בחדש החמישי שבתשעה בו חרב הבית ואכתי שמנה עשר חדש נמי ליכא ואפשר מפני שרובם לא יצאו עד החדש השביעי ואיכא שמנה עשר חדש דלא סבירא להו כתנא דסדר עולם אלא בתחלת שנה עשירית נביא מזהי' וכיון דבהני לא הוי חזקה ש&quot;מ דלא מקיימ' חזקה עד שלש שנים אי נמי אפילו לתנא דסדר עולם איכא למימר מפני שהנביא מזהיר על כל השדות ואי כר' ישמעאל הא איכא שדה ואילן ובשדה הלבן נמי מצו למעבד פירא רבה כגון קשואין ודלועין אי נמי משרה דאספסתא דמקיימא להו חזקה קודם הגלות.

ופי' '''עצה טובה קמ&quot;ל, '''במאי דכתב רחמנא בכלי חרס אבל למען יעמדו ימים רבים לאו עצה טובה היא אליבא דר' אלעזר דמהכא גמר דבעינן שטר שאינו יכול להזדייף בפרק המביא תניין (גיטין כב ע&quot;ב).

&lt;קטע סוף=כח ב/&gt;
===[[בבא בתרא כט א|דף כט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=כט א/&gt;

'''מודה רב יהודה באתרא דמוברי באגי. '''פי' דאפילו במפוזרות הויא חזקה ומיהו שש שנים בעינן כיון דאיכא דזרע ועוד דכיון דמשיך זימנא דבורות קלא אית לה ואי לא מחזיק שש שנים לאו כלום הוא דאי לא תימא הכי מאי ומודה פשיטא דהאי רציפות נינהו ולא שייכא הא בדרב הונא כלל דהא סלקא שתא דבורות.

והא דאקשי' ממתני' והדן בתים דביממא ידעי בליליא לא ידעי בדין הוא דלימא לן רב הונא ולטעמיך דאמרת אפילו מפוזרות ליבעי מיהא שש אלא משום דהוה אמינא מאי שלש דקתני שש דיממי אי נמי לדידן כל תלת שנין מהני דלא מצי למימר אנא אתינא בההיא זימנא דלא הוית בה ומשום הכי לא מחינא הילכך בתלת שנין דיממי סגי לן דהא שלש שנים איכא אע&quot;ג דלא סלקי לילות, אבל לרב הונא קשיא.

והיינו דאמרי' ומודה רב הונא בחנוותא דמחוזא פי' דלא בעי' אלא שלש שנים ביממי כיון דליליא לא עבידא דומיא דבורות ובית הבדים ואי ס&quot;ד דמקמי דתיקום לן דרב הונא נמי בעינן תלת שנין ביממי ולילי אלא דאפי' שית דיממי הוו חזקה א&quot;כ מאי ומודה רב הונא ואיכא לפרושי נמי דאף על גב דלדידן נמי שאני דינא דחנוותא דמחוזא אפילו הכי כיון דרב הונא איירי בהא ושיכא ליה הודאה במילתא אמרינן ומודה רב הונא, ובכי האי גונא איכא תרי בפירקין דלא יחפור.

'''הני נוגעי' בעדותן הן דאי לא אמרינן להו הבו ליה אגר ביתא להאי. '''ואיכא למידק ונהמנינהו משום מגו דאי בעו אמרי מהאיך מערער אגרנא ליה ויהיבנא ליה אגרא כדאמרי' בכי האי גונא גבי הן הן שלוחיו הן הן עידיו במסכת קדושין וה&quot;נ הא שוכר נאמן לומר נתתי ואיכא למימר האי מערער הא לא מחזיק בארעא ואידך קאי בה ואינן נאמנין לומר נתננו אי נמי האי לאו מגו הוא משום דמסתפי דילמא מייתי עידי חזקה ובעו לשלומי ליה למחזיק א&quot;נ לבתר דתקון רבנן שבועת היסת איירינן ואי אמרי להאי מערער יהבינה אגרא שבועה בעו ולאו בני עדות נינהו בדאיתא התם בפרק האיש מקדש, זה שמעתי ועיקר. 

תו איכא למידק והא איפרעיה ליה להאי מערער גבי ליה ממחזיק איכא למימר אעפ&quot;כ נוגעין בעדותן הן מפני שקשה גזל הנאכל ואינן רוצין להתעצם עמו בדין.

תו איכא למידק למאי דאוקימנא כגון דנקיטי אגר ביתא בידייהו ואמרי להאי נותבי' אי הכי היכי קני לה האי הא ליכא אכילת פירות דמאי אכל איכא למימר כיון דמ&quot;מ בשליחותיה אחזוק בה הני כמאן דדאיר בה איהו נמי דמי שמצינו בכ&quot;מ ששלוחו של אדם כמותו.

ויש מי שאומרים הכא במאי עסקינן דהדור תפיס משל מחזיק כדי השכר כדי לשלם למערער אם זכה בה אבל כבר נתנוהו למחזיק והרי אכל פירות ולישנ' דגמרא לא דיקא כותיה.

ומ&quot;מ שמעינן מיהא שהגוזל ביתו של חבירו ושכרה לאחר והרי היא יוצאה מתחת ידו שדין בעל הבית עם השוכר ועליו לשלם השכר לבעל הבי' ואע&quot;פ שכבר שלמו ימי שכירותו ויצא לו השוכר משם ונתן השכר לגזלן כשיבא בעל הבית למחר חייב לשלם לו השוכר מדלא אוקימנא להא בשנשלם זמן השכירות ויצאו להן וכן בדין שהרי דר בחצר חבירו שלא מדעתו וזו היא שאמרו בפ' כיצד הרגל השוכר בית מראובן ונמצא הבי' לשמעון מעל' שכר לשמעון שלא כדברי הטוען שאומרים שאם נשלם זמן השכירות ושלם השכר לגזלן דין ב&quot;ה עם הגזלן ולא עם השוכר שהגזלן הוא שאכל פירותיו ולא השוכר אלא דינו עם השוכר שהגזלן הוא שאכל פירותיו.

וא&quot;ת ולוקמה כגון שיצאו משם ואין שם עדים ולא תובע שדרו בה דנאמנין מגו דיכול למימר לא דרכו בה כלל שהפה שאסר הוא הפה שהתיר ואיכא למימר דבעי לאוקמה כגון דידעינן דדרו בה אלא דלא ידיע לן אם דרו בה ביממ' ובליליא אי נמי ידעי' דדרו בה תרתי שנין אינהו מסהדי אתלת שנין דלא שכיחא ליה מילתא שלא הומנו עדי שדרו בה א&quot;נ דלא המניה במיגו דיכלי למימד לא דרנא בה כלל דמילתא דעבידא לאיגלויי היא אי דרו אי לא ולא בעי למימר הכי דמסתפו דילמא ידיעא לן מילתא אי נמי אתו סהדי ומסהדי דדרו בה ואע&quot;ג דאמרינן לקמן כי האי מגו דיכול למימר לא אכלי, כבר פי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל לא אכלי אלא דבר מועט כדבעי' למכתב קמן.

אבל (ר&quot;ת) [ר&quot;ח] ז&quot;ל פי' הא דאמר מר זוטרא אי טעין ואמר ליתו סהדי ליסהדו דדרו ביה וגו' הכי שאם כבר יצאו השוכרין מן הבית נאמנין בעדותן שהרי אינ' דרין שס כדי שיאמר להם הבו לי אגר בית' אלא הם אומרין דירנא והם אומרין פרענו אגריה הפה שאסר הוא הפה שהתיר פי' לפירושו הם אומרים דרנו בה והם אומרים פרענו השכר לפי שהוא שלו שאנו דרנו בה תלת שנין ביממא ובליליא נאמנין שהפה שאסר הוא הפה שהתיר שאלו שתקו לא אמרו אנן דיירנא ביה לא היו מתחייבין בכלום ולמדנו שהדין כן ולא כמו שתירצו למעלה.

אבל אין פירוש דברי מר זוטרא כך דמאי אי טעי' ומאי טענתי' טענה אטו בטענה תליא מילתא ותו דהוה ליה למימר הכי אם כבר יצאו משם טענתיה טענה ואין פי' זה נופל על ל' הגמרא אבל הפי' כדברי הרב רבי שמואל והרב רבי יהוסף ז&quot;ל הלוי מיהו מסתברא דלא בעינן בריא אלא כיון דאמר ליתו וליסהדו הויא טענ' והכי דיקא לישנ' דגמ'.

&lt;קטע סוף=כט א/&gt;
===[[בבא בתרא כט ב|דף כט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=כט ב/&gt;

'''אבל כתבו עטרא קלא אית לה. '''אי קשיא מההוא דאמרי' בפרק המפקיד (ב&quot;מ ל&quot;ט ע&quot;ב) לא שנא כתבו עטרא ולא שנא לא כתבו עטרא לוו מחתינן אלמא לית לה קלא. לא קשיא דהתם נכסי יתמי בספיקא לא מחתינן דדלמא משתכח קלא.

'''אנא בשכוני גואי הואי. '''מה שפירש בה הרב רבי שמואל ז&quot;ל שבחדרי' הפנימים הייתי דר ועובר דרך עליה לא נראה לי מפני שהדין נותן שלא יפסיד חזקתו בשביל כך וכי אין אדם עשוי למכור בית החיצון ומשיי' לעצמו הפנימי ודרך ואעפ&quot;כ כיון שזה לבדו דר למה לא יעלה לו חזקה ועוד א&quot;כ מאי טעמיה דרבא והלא כל זמן שלא הביא ראיה שדר לבדו. לא הביא עידי חזקה שאין חזקה נמי שדר עם הבעלים ול' הגמרא עצמו אינו נוח להתפר' כן שאין בל' בשכוני גואי הואי שיעבו' ויצא דרך על החיצון אלא משמע הלשון ששם היה כל זמן הזה ולא שיצא משם, ועוד דבכולהו נוסחאי בהאי ארע', ולא אשכחן ביתא אלא בפירושי הרב ז&quot;ל. 

והפי' שכתב בו רבי' הגדול ז&quot;ל מן המתמיהין בעיני שכיון שהי' עומד במקום שאין שם חרום כל אותן הימים הי' לו למחו' וכיון שלא מיחה בודאי שמכר' לו לזה באותו הזמן והוא בא בכאן או זה הלך לשם או על יד שלוחו מכר כמו שטוען זה שאם לא כן למה לא מיחה כיון שלא היה במקום חרום וזו דומה לשאר כל החזקות שבכולן מוכר אומר לא מכרתי ולוקח אומר לקחתי והאמינוהו ללוקח מפני שלא מיחה, אף כאן נמי בדין הוא שיהא נאמן לומר לקחתי באיזה ענין שיטעון.

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב כדברי רבינו ז&quot;ל אלא שבכלל דבריו יצא לדרך אחרת וכן כתב בעובדא דשוקי בראי, ואע&quot;ג דחזינן לרבותינו הגאונים ז&quot;ל דאוקמוה להאי מעשה בשעת חרום אין דינא הכי הוא ומיהו אע&quot;ג דקאמר מחאה שלא בפניו הויא מחאה בעינן שיהא המוכר שם במדינה מצוי בעת שטוען הלוקח שקנה זה הקרקע וכדתנן אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה וכיון דהוה תמן אפילו יום אחד דאיכא למימר בההוא יומא זבן ליה ואזל ליה לאלתר כי אמר בתר הכי לא הוינא ידע דהאי נחית בארעא דנמחי ביה לא משגחינן ביה אלא אי קדי' ונפק ושבק ארעיה בידא דאחרינא ואזל איהו ונחית הלוקח בארעא דא ואכלה ולא ידע מרי ארעא דהאי נחית ואכיל ארעיה האי גונא לא הוי חזקה דאי לא תימא הכי מדת הדין לוקה.

ועוד כתב לקמן ואע&quot;ג דתנן אין צריך להיות עמו במדינה מיהו צריך להיות יודע בעל הקרקע כי זה שטוען אתה מכרתה לי עומד בנכסיו דאי לא ידע אמאן קא ממחה וזה ששנינו אינה חזקה עד שיהא עמו במדינה פי' כל שני חזקה בשעת חרום אבל שלא בשעת חרום אינו צריך להיות עמו אלא ביום שטוען שלקחה ממנו וירד בה אלא כיון דידע דהאי גברא נחית בנכסיה אפי' הוא באספמיא והמחזיק בבבל הוה ליה למחויי דלא בעינן מחאה בפניו, אלו דברי רבי' חננאל ז&quot;ל.

ומדבריו שאין חזקה שלא בפניו חזקה אלא אם כן התחלתם בפניו שהיה לו לשאול עליה אבל אם לא כן אינה חזקה אפי' אינה במקום חרום ואינו נכון דכ&quot;ש שיש לומר חברך חברא אית ליה ואיהו עביד לשאל מי מחזיק בשלו.

ואני שמעתי בפי' הא עובדא דשכוני גואי שהוא מקום רחוק ברוח דרום ונקרא גואי לפי שהוא חדר כדכתיב מן החדר תבא סופה וכתיב וחדרי תימן ובראי הוא רוח צפון לפי שאינה מסוככת וקא טעין האי שהיה במקום שלא שמע החזקה או שלא היה יכול למחות דמקום חרום הוא והימניה רב נחמן עד דמיתי אידך סהדי דהוה במקום קרוב שאינו מקום חרום דכיון שזה טוען שלא בפני החזקת במקום חרום טענתיה טענה וצריך הלה לקיים חזקתו כאלו טענו זה לא החזקת ורבא סבר מכיון שהחזיק הרי הוא ברשותו והלה צריך להודיע חזקתו בראיה של חרום כשם שצריך להביא ראיה על המחאה בטוען מחיתי רב נחמן מדמי לה לקיום חזקה גופא ורבא מדמי לה למחאה וקיימא לן כרב נחמן ולפי זה צריך להביא עדי' שהיה כל שלש שנים במקום קרוב דהא חזקה בפחות משלש שנים לאו חזקה היא וכיון דמקצת שלש היה במקום חרום אינן עולין לו והכי נמי משמע בפרק האשה שנתאלמנה ויפה כיון רבינו חננאל ז&quot;ל בזו שפירש עד שיהא עמו במדינה כל שני חזקה ואי אתא בסוף שנה שלישי' ורואהו עומד בשלו יש לו למחות קודם שילך משם שהרי יודע שזה החזיק עליו ואם לא עכשיו ימחה אימתי והיינו עובדא דשוקי בראי ואם אתא ממקום חרום למקום קרוב בסוף שנה שלישי' ולא מיחה אומרין אי אפשר דלא שמע וטעין הכי כגון דלא אתו שיירו' מכי אתא איהו להכ' ומבני מתא נמי לא שמיע לי מיד טענתיה טענה דגמרינן ליה מהא דאמר רבא עביד איניש דכל תלתין יומי טריד בשוקי'.

&lt;קטע סוף=כט ב/&gt;
===[[בבא בתרא ל א|דף ל עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ל א/&gt;

הכי גרסינן '''דא&quot;ל דזבנ' מינך. '''וזו היא גרסתו של רבינו הגדול ז&quot;ל ואי אמר ליה קמאי דידי זבנה מינך מהימן כי ההוא דדר בקשתא בעיליתא וכן פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל.

ופי' '''ולא קא מודית לי. '''הודאה גמורה היה מודה לו שהוא של אבותיו אבל מאי דאמר לי' ההוא גברא דדידיה היא לאו הודאה היא דאע&quot;ג דהודאת בעל דין כמא' עדים הכא לא דהא איהו אמר דזבנ' מינך והפה שאסר הוא הפה שהתיר אלא כיון דקא מודה האי דאיהו גופיה ידע באבהתיה היא ואיהו מיניה לא זבנ' הוה ליה ספק וודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי וכן נראה מדברי רבינו הגדול שהוא מפרשה בשהלה מודה לו שהוא עצמו יודע שהוא למערער זה אבל משום הודאתו של ההוא גבר' דאמר ליה דזבנה מיניה לא דלאו הודאה היא, ולית בה ספקא.

ואע&quot;פ שהרב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל מפרש דהכא במאי עסקינן דאיהו לא ידע כלל אלא מפיו של זה המוכר ולא אמרי' הפה שאסר הוא הפה שהתיר אלא בדבר שהאוסרו אוסרו מידיעתו ומתירו מידיעתו אבל הכא זה שמע מפי המוכר כי של זה היתה מתחלה ובאמת היה ראוי להאמינו דהודאת בעל דין כמאה עדים וכי הדר אמר אנא זבנתה מיניה זה הדבר אצלו בספק ואין לו להאמינו על זכותו א&quot;כ הוה ליה ספקו ודאי ואין ספק מוציא מידי ודאי ואין הדברים הללו אצלי אלא דברי הבאי שזה נאמן הוא לומר כך וכך אמר לי לפלוני מגו דאי בעי אמר לאו דידך הוא ואותו פלוני נאמן היה לומר מפלוני לקחתי' בדין מגו שאלו בב&quot;ד אמר כן היו מאמינים אותו עכשיו שאמר לו למה לא יהא נאמן.

והוי יודע שאלו היו כאן עדים דדר ביה ההוא דקמי' אפילו חד יומא אע&quot;פ שלא החזיק בה שני חזקה טוענין לו שהרי הוא לוקח ונאמן לומר מפלוני לקחתי' ואלו היה אותו לוקח ראשון היה יכול לטעון מינך זבניתה השתא נמי טוענין ליה אף על פי שלא החזיק בה שני חזקה שלא הצריכו חכמים לחזקה אלא בשיש עדים למערער שהוא שלו אבל כאן כיון שאין לו עדים אין צריך חזקה ולכשיביא עדים שדר בה חד יומא ההוא דזבן מינה טוענין לו.

והרב רבי שמואל שכתב שאפי' הביא עדים דדר בה חד יומא לא מהני מאחר שלא החזיק בה שלש שנים תמהני עליו דהא טוענין ליורש וללוקח כל מאי דמצי טעין ההוא דקמיה אלא שצריך ראיה דדר בה המוכר או המוריש חד יומא וכדמפרש לקמן בעובד' דקשיתא בעילית' (בבא בתרא מא,ב).

ונראה שדעתו לומר דכי אמרינן טוענין ללוקח בשאין אנו צריכין להכחשה כגון דדר בה קמא ואחזיק בה האי תלת שנין דכי איתיה לקמ' קמן אע&quot;ג דאית ליה להאי סהדי דשלו הוות אפי' הכי מצי למימר זבינתה מינך אבל כי לית ליה חזקה אע&quot;ג דהאי נמי לית ליה סהדי דשלו הות כיון דאודי האי מחזיק לא מצינן למטען ליה כלום דאפי' איתיה לקמן וטעין בבריא מינך זבניתה לא מהימן מכיון דאודי האי והודאתו הודאה דהא לא הוה מהימן אלא משום מגו דיכול למימר לאו דידך הוה והשתא אזל ליה ההו' מיגו, ולא אמרינן מגו דאי בעי איהו שתיק מהמנינן אנן, וסברא זו צריכה לפנים.

ומהדומ' לזה המפקיד אצל חברו בעדים ומת ותבע מפקיד את היורשין והודו שהוא בידם מאביהם דאיכא עדים ולא ראה הוא מי לא טענינן להו אנן מאי דמצי טעין אבוהון חזרתי ולקחתיו ממך דהוא נאמן מגו דהחזרתיו לך ואף על פי שהם מודים בפקדון.

ואף דברי הרב הגדול ז&quot;ל צריכין עיון והוי זהיר בדבריו שמא מתוכן ילמדו שאף אם אמר קמא דידי זבנה צריך שני חזקה ולא היא שהכל מודים בזה שהיה נאמן דהא האי מעשה הכי הוה מדלא קאמר ואכלתה שני חזקה ואעפ&quot;כ פירש רבי' עצמו ז&quot;ל טעמא דלא מהימן משום ספק ודאי הא אמר קמאי זבנה מינך דודאי הוא מהימן לעולם ואין זה צריך לפנים וכשהוזכר שני חזקה בהלכות לא במודה הוזכרו שתחלת דבריו במי שיש לו עדי' לתובע הם.

&lt;קטע סוף=ל א/&gt;
===[[בבא בתרא ל ב|דף ל עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=ל ב/&gt;

'''דזבינא ליה מיניה הא ארבעי שנין וכו'. '''ולא מצינן למימר דילמא אחר שמכרה לר היום ארבע שנין חזר ולוקחה ממך ומכרה לי זה שלש שנים שהיה זה הלוקח שני צריך להביא עדים דדר ביה מוכר ראשון חד יומא מאחר שמכרה לו ללוקח ראשון ולא היה יכול להביאם שהרי לא דר בה כלל כדקא טעין בתר הכי דאכלה שבע.

וכתב הרב רבי שמואל ז&quot;ל שצריך לוקח להביא עדים של שבע שנים ואני אומר בודאי שמעתא בדאיכא עדים הוא אבל לענין הדין אין צריך ונאמן לומר אכלתיה שבע שנים מגו דיכול למימר מינך זבינתה ובלבד שיביא עדים של שלש שנים וכן נמי אי אכלה שש שנים ולא היו שם עדים אלא של שלש נאמן לומר היום שש שנים לקחתיה מגו דיכול למימר מינך זבניתה וכי אמרינן אכל שית אין לך מחאה גדולה מזו כשבאו עדים של שש שנים אבל לא באו עדים אלא של שלש שנים המחזיק נאמן.

ואיכא דקשיא ליה הכא מההיא דאמרינן לקמן וצריך למחות בסוף כל שלש ושלש. ופי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל דלא ליטעון ולימא שטרא הוה לי ולא אזדהרי ביה בתר מחאה תלת שנין מזדהר איניש בשטריה בתר מחאה טפי לא מזדהר וכיון שכן מאי האי דאמרינן הכא אין לך מחאה גדולה מזו והא איכא חזקה בתר מחאה ולאו מילתא היא דכי אמרינן הכי הני מילי בשלא מכרה לאחר שהמחזיק סבר כיון שלא חזר ותבעני ולא מיחה בי. נזכר שיש לי שטר ולא יעמידני לעולם בדין לפיכך אינו נזהר בשטרו אבל כשמכר ואי אפשר לומר הואיל ולא מיחה בי לא נזהרתי בשטר שסבור הייתי שלא יעמידני בדין שהרי הדבר ידוע שהלוקח יתבענו שהרי הוא סבור שהיא שלו ולא מכרה הראשון שאם היה סבור שמכרה למחזיק לא היה לוקח ומיה' כשהלוק' אין לו קול כגון מכר שדותיו סתם דלקמן צריך הוא למחות שהרי אין הלה יודע בו כדי שיזהר בשטרו.

&lt;קטע סוף=ל ב/&gt;
===[[בבא בתרא לא א|דף לא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לא א/&gt;

'''אמר רבה מה לי לשקר איבעי אמר מינך זבנית' ואכלתה שני חזקה. '''תמיהא לי מילתא טוב' אי אתי סהדי ואמרי של אבותיו של מערער היתה מעולם ולא של אבותיו של מחזיק מאי מה לי לשקר ולהכחיש העדים ולומר שקרנים הם והתורה האמינתם ועוד דקשיא עליה דרבא מהא דתנן מנה לי בידך אמר לו הן למחר אמר לו תנהו לי אין לך בידי כלום חייב ואמרינן אין לך בידי לא היו דברים מעולם ואמאי נימא מה לי לשקר במקום עדים ומגו דיכול למימר פרעתיך לאחר זמני יכול למימר לא היו דברים מעולם דהא אמרת מה לי לשקר במקום עדים אמרינן וכ&quot;ש במקום חזקה ועוד מדקאמר לקמן ומודו נהרדעי היכא א&quot;ל של אבותי שלקחוה מאבותי' משמ' דלא אסהידו סהדי שהיתה של אבותיו של זה לעולם ומתו מתוכה דכולה סוגיא אהאי עובדא קיימא ואם טענות' סתם למה אינו נאמן כל טענת יורש כך הוא של אבותיו היתה והוא אינו יודע מאין באת' לידם שמא מאבותיו של זה.

ונר' שהמעשה כשמועו זה טוען בבריא שהיתה של אבותיו וזה טוען בבריא שהיתה של אבותיו ולא דרו ביה אבותיו של זה אפי' חד יומ' הילכך אי הוה אתי בטענת שמא לא טענינן לי' אנן כלום לדברי הכל ובאו העדים והעידו שהית' של אבותיו של מערער ועמדו בה כמה שנים בחזקת שהיה להם והשתא דברי רב' ורב חסדא כיון שטען זה בבריא שהיתה של אבותיו מהימן ונאמר שמא אבותיו לקחוהו מאבותיו של זה ורבא ואביי סברי כיון שאומר סתם של אבותיו ולא של אבותיך משמע והנ' העדים מכחישין אותו הילכך צריך הוא לחזור ולטעון של אבותי שלקחוהו מאבותיך או דסמכי. 

ונוכל לפרשה אפילו בשהעידו העדים שמת אבותיו של מערער מתוכה ואפילו הכי סבר רבא להמוני' דאמרינן שמא סמוך למיתתם מכרו' לי' הואיל ואיכא מגו דתלינן למגו בכל טענה דאיכא למיתלי דאיהו אמר בעובדא דנהר פקוד מה לי לשקר דאע&quot;ג דודאי איכא מיא לא מית מחמת מיא, והך נמי בכי האי גונא היא.

'''זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי האי אייתי סהדי דאבהתי'. '''יש מקשי' אמאי לא מהמנינ' לבתראי מגו דמצי פסלי לקמאי בגזלנות' או דמזמי להו ולאו קושיא היא שאין אומר מגו בעדים להאמינן יותר ממה שהאמינה תורה משום מגו ולא נאמר מגו בעדים אלא במקום חשש נוגעין בעדותן כדאמרן לעיל אי נמי במקום חוזרין ומגידין דאמרינן מגו דיכיל לשתוק והוי הפה שאסר הוא הפה שהתיר כאותה ששנינו העדים שאמרו אנוסי' היינו שאם היה כתב ידן יוצא ממקום אחר אין נאמנין וכי אין יוצא נאמנין הא בעלמ' להמוני להו טפי מדינא לא אלא אי מעצמן נאמנין בעדותן אין ואי לא ליכא למימר נאמנין בדין מגו ועוד דהכא מגו במקום עדים הוא שהרי העדים הראשונים מכחישין את אלו ולא האמינה תורה שנאמר אנשים לעדות אלו יותר מאלו.

'''אמר לי' רבא והא עדות מוכחשת. '''איכא למידק הכא והא רבא הוא דאמר עד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל כדאיתא בבבא קמא ומפרשינן התם טעמא משום דעד זומם חדיש הוא ואי ס&quot;ד עדות מוכחשת נמי פסול' אפילו לשאר עדיות מאי חדוש איכא כי פסלינהו רחמנא למוזמין הא לאו חדושא היא שהרי בהכחשה כן וחדוש דעדים זוממין משום דלא מפסלי כולהו דמאי חזית דסמכת אהני לא אהני נסמוך ולא אהני נסמוך וכיון שכן מאי חדושא איכא בפסלותן של מוזמין שלא יפסלו למפרע ואיכא למימר הא דאוקימנ' לרבא כרב חסדא אליבא דלישנא בתרא דמפרשינן התם משום פסידא דלקוחות אבל משום חדוש ליכא דהא בהכחש' נמי הכי הוא ולההוא לישנא קמא אמרי' דעד כאן לא קאמר רבה אלא לאות' עדות אבל לעדו' אחר' כשרין בהכחשה מה שאין כן בהזמ', והיינו חדושא.

תו איכא למידק, לרבא דאמר מכאן ולהבא הוא נפסל היכי אמר והא עדות מוכחשת היא דהא מעידנא דאסהוד לא מפסלי אלא משעה שהכחישום אלו האחרונים הילכך כי אמרי של אבותיו היא מהימנ' שהרי לא נפסלו עדיין ולא הוכחשו וכדאמרינן התם בההיא שמעת' בענין עידי גנב' ועידי טביח'. ואיכא דמאן דאמר דהכא לישנ' בתרא סמכינן כדאמרן וכיון שכן דוקא היכא דאיכא פסידא דלקוחות אבל היכא דליכא פסיד' לא והכא ליכא משום פסיד' דלקוחות וזו טעות דכיון דאכשרינהו רבנן לכל מילי אכשרינהו והכי מוכחא מילתא בפרק מרוב' דאמרי' מאי בינייהו ולא מסיימינן דאיכא בינייהו היכא דליכא פסידא דלקוחות ומשמע נמי בההיא סוגי' דאפי' בעדות גניבה וטביחה מכאן ולהבא הוא נפסל ולא למפרע וכן הוא באמת שאם אי את' אומר כן נתת דבריך לשיעורין ואין זו מדת חכמים.

ואיכא למימר הכא במאי עסקינן כגון דאסהידו הני תרי כתי בבת אחת כל אחד ואחד בתוך כדי דבורו של חברו וקי&quot;ל תוך כדי דבור כדבור דמי הילכך מעידנ' דאסהידו קמאי דאבהת' איתכחוש דהא תוך כדי דיבור הוא ומפסלי מההי' שעת' והכי איתא התם בפרק מרובה ולמסקנא דאוקימנא לרב' באותה עדות דוקא אפי' בזה אחר זה היא.

ושמעתי דרב' סבר דבהכחשה ודאי למפרע הוא נפסל דלאו חדוש הוא ודין הוא שלא נסמוך על אחד מהם והתם הכי קאמרינן כיון דחדוש הוא שחדשה בהם תורה וסמך על אלו יותר מאלו אין לך בו אלא משעת חדושו ואילך ואע&quot;ג דמדינא לא הוה לן למסמך אחד מינייהו וכיון דחדית בהו רחמנא אין לנו בו כלל אלא מה שמצינו בו דכול' מילתא חדושה הוא דמאי חזית דסמכת אהני טפי מהני נסמוך נמי אהני וכיון שהוא חדוש אין לנו בו אלא חדושו ואע&quot;ג דחדוש' לא פסול' הוא אלא משום דלא מיפסלי ואי איתא להאי פירוק' איפריקו להו ללישנא קמא הנך תרי פירכי דפרכינן.

&lt;קטע סוף=לא א/&gt;
===[[בבא בתרא לא ב|דף לא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לא ב/&gt;

'''אנן אחתינן לי' ואנן מסלקינן ליה. '''ר&quot;ח ז&quot;ל פי' שהיתה בידו של אחד מהם כשבאו לב&quot;ד והביאו שכנגדו עדים של אבותיו והוציאו, מידו ועכשיו כשהביא אף זה עדים של אבותיו מוציאים אות' מידו ומחזירין אות' לרשותו של מחזיק שהוציאו' מידו ולפי פי' זה אם לא היתה ברשותו של א' מהם כשבאו לבית דין תחלה אע&quot;פ שמסרו' בידו של אחד מהם כשיביא חברו למחר עדים של אבותיו לא מסלקינן ליה למימר כל דאלים גבר אע&quot;פ (או) שאנו הורדנוהו לזה לתוכ' שלא כדין דכיון דדינא כל דאלים גבר הוא לא מזדקינן להו ולא נפקא מחזקתי' דהאי כיון שירד בה ברשות, ולזה נוטה דעתי.

אבל הרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב לא נחזיק זה יותר מזה הואיל ועדי שניהן שוין ואין לזה כח מזה ואמר דמפקינן לה מיניה וכל דאלים גבר ובירושלמי כך הוא אמור שם זה המעשה כמו שפירשנו ראובן היה אוכל שדה בחזקה שהיה שלו והביא שמעון עדים שמת אביו מתוכה מפקין מן ראובן ויהבין לשמעון הלך ראובן והביא עדים שלא מת אביו מתוכה אמר רב נחמן בר יעקב אנן אפקינן ואנן מהדרינן ליה וכו'. וכיון שהענין הוא כמו שאמרנו על הרב רבי שמואל ז&quot;ל להביא ראיה דמפקינן ארע' לכל דאלים גבר ומצינו בהלכות רבי' הגדול ז&quot;ל ושבקינן להו כל דאלים גבר ודעתם רחבה מדעתנו.

וא&quot;ת סמך לדבריהם מדלא אמרי' אנן סלקינ' ואנן אחתינן ני' זו אינה תורה דסליקי הוא דהוי לו זילותא אבל אחותי דהאי לאו זילות' הוא דמינח ניחא ליה ועוד דא ודא אחת היא.

ומ&quot;מ קשה עלי לקיימ' שלא מצינו בעדים ועדים כל דאלים גבר דספיק' דאורייתא הוא כדאיתמר ביבמות ואמרי' נמי לקמן דלא אמרינן כל דאלים גבר אלא היכא דאיכא למיקם עליה דמילתא ועדי' ועדים ליכא למיקם עלה לעולם הוא טפי מההיא דשוד'.

'''ואם נשאת לא תצא. '''יש מפרשין דמדרבנן מקשינן למימרא דהאי דאמר לא תצא משום זילותא דבי דינ' וקשיא לן דהאי דאמרי רבנן לא תצא משום דלא מפקינן איתת' מתותי גבר' מספיק' הוא דהא תלמוד לומר אפילו לא נשאת ע&quot;פ ב&quot;ד כגון שבאו עדים תחלה אמרי רבנן לא תצא.

אלא מדר' מנחם בר יוסי מקשי' דאמר בזמן שבאו עדים ואח&quot;כ נשאת תצא משום דמוקי לה בחזקת איסור ואע&quot;פ שנשאת וכיון שכן נשאת ואחר כך באו עדים אמאי לא תצא אי לאו דחיישי' לזילותא דבי דינא הואיל ונשאת ממש ועל פי בית דין והיינו דאמרינן אשתכח דתליא באשלי רברבי ואי רבנן דרבי מנחם נמי חיישי מאי אולמייהו דהנהו אשלי אדרבה הוה לן למיחש לסתם מתניתין.

ואי קשיא אי חאיש ר' מנחם לזילות' דבי דינא אפילו באו עדים ואחר נשאת אלא שהתירוה לינשא תחלה לא תצא דהא איכא זילותא דבי דינא הואיל והתירו' איכא מאן דבעי מימר דמאי נשאת לא נשאת ממש אלא כל שהתירוה לינשא בכלל כי ההיא דאמרינן במסכת יבמות וכתובות ולאו מילתא היא דגבי תרי ותרי לא אמרינן כיון שהתירוה לינשא אף על פי שלא נשאת אלא גבי עד אחד הוא דאמרי הכי משום דקיימא לן כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים ואין דבריו של אחד במקום שנים אבל בתרי ותרי לא.

ואיכא למימר כל זמן שלא נשאת ממש ליכא זילותא דבי דינא דהא לא עבדי מעשה חבל כי נשאת איכא זילותא דבי דינא וגבי של אומר של אבותי אי נמי פסיקוה לדיני' כל אימת דלא אחתיה לתוכה ליכא למיחש לזילותא דבי דינ'.

ואי קשיא הרי גבי מעלין לכהונה דחיישינן לזילותא דבי דינ' ואף על גב דליכא למעשה לא קשיא דכיון דאסקיני' איתעביד ליה כל מעשה דאי' ביה הילכך איכא משום זילות' דבי דינ' אבל כאן כל זמן שלא נשאת אמרי לא הותר' לינש' שהרי לא נשאת ולא מפרסמ' זילות' דבי דינ' אי נמי התם משום דיהבי ליה תרומה ומעלין אותו לכהונה ואתעביד בה מעשה דנושא את כפיו ויהיב ליה עשרים וארבע מתנות כהונה ולא מחוור שהרי לא חלקו בין היכא דכבר יהבו ליה תרומה ובין היכא דאסקיניה בלחוד.

&lt;קטע סוף=לא ב/&gt;
===[[בבא בתרא לב א|דף לב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לב א/&gt;

'''הכא במאי עסקינן כגון דמוחזק לן באבוה דהאי דכהן הוא וכו'. '''ואי קשיא אמאי אוקמא בהכי לוקה, כגון דאתו בי תרי ואמרי בן גרושה ובן חלוצה הוא ואחתינ' ואתא חד סהד' בחד בניסן ואמר דכהן הוא ואתא נמי אחרינא בשני ואמר דכהן מעליא הוא ובמיחש לזילות' דבי דינא קא מפלגי ואיכא למימר בעי לאוקמ' בדאיכא הפסק בנתים משום דתנן במתניתין על פי עד אחד והיינו עד אחר דהא אחתיג&quot; מאחר שבא הראשון ונועלין אותו עכשיו על פי זה השני ובלאו הכי לא מתני ליה עד אחד ולפי דעת רש&quot;י ז&quot;ל והרב רבי שמואל ז&quot;ל תלמידו נמי הזכיר כאן בדבריו צריך הוא להעמידה כך שאם לא העלוהו על פי עד אחד מתחלק היה פסול מן הדין אף על פי שבאו שנים והעידו שהוא כשר דאמרי תרי ותרי נינהו ופסול ולא מוקמינן נברא בחזקת אבהתי' וכבר כתבתי בענין זה יותר מזה במסכת קדושין ובמסבת כתובות בכר'ד, שס אמאי קא סמכ' אהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמא הוא. פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל בפירושיו ואיני מבין דבריו ולענין הדין בגמר' עצמ' תמה הוא למ' לא יהא אדם נאמן לטעון על פה במנו דיכול לתבוע בשטר והא אפילו בחגו דתלו, במעשה ומחוסר מעשה נמי אמרינן כדאמרינן בעלמא שהרי בידו לגרשה ושמעתי פירושה משום דלא אמרי' מנו לאפוקי ממונא וכן פירש' רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל והאי נמי כיון דאית ליה חזקה דאבהת&quot; לא מפקינן מיניה ורבא סבר אמרינן מגו אפילו לאפוקי ממונא ואפסיקא הילכתא כרבא בארעא משום דברשות מחזיק קיימא הוה ליה מוציא מחברו ומגו לאוקמי ממונא הוא ואע&quot;ג דקיימא לן קרקע בחזקת בעליה עומד,ח כיון דאיכא מנו ותפיס לה איהו מהימן ואף על גב דבחזקת אבהתי' דהאיך קיימא אי נמי אפשר לפרש' בשהחזיק בה שני חזקה וקמ' ליה בתזקתי' ומיהו א, איפסילה ליה שטר' דידיה איבטילה לה חזקתי' כדתני' בתוספתא האוכל שדה נוחמת אונו ונמצאת אונו פסולה הרי זו אינה חזקה הילכך אי איפסיל' שטרוז דלאו מפומי' דהאי איבטיל' חזקתי' אבל השתא דאיכא מנו והחזיק בה קמה לה ארעא בחזקתי' בלא שטר' הילכך הוה ליה מערער מיציא מחברו נפליו הראיה ורב יוסף סבר אוקי ארעא בחזקת אבהת' הואיל ומודה דפסול' היא הך שנור' ואבטיל' חזקתי' והילכתא כרב' בהא ולשון זה ודאי אינו דכל דאחזיק אע&quot;ג דנ'יבטל' טענת חזקת,' מגופה מגו דידה לאו לאפוקי ה,א אלא בדלא אחזיק וארעא בחזקת אבכתי' קיימ' כיון שיש לו עדים דשל אבותיו ולזה א,ן לו חזקה הילכך לא אמרינן ביה מגו ונמרי' לה דלא אמרי' מגו לאפוקי ממונא משנים אוחזין בטלית זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי זה ישבע שאין לו בה פתות מרביע ואמאי לא משתבע אחצי' ולישקול תצי' מגו דאי בעי אמר כולה שלי אלא שמע מינה דלא אמרינן מגו לאפוקי ממונא והרי אנו צריכין לפרש מה יעשה רבה במשנתנו ולפי דעתי שזו אינה ראיה דכי אמר כול' שלי אינו נאמן אלא ליטול מחצית מה שטען כי אמר נמי חציה שלי אינו נאמן אלא ליטול חצי טענתו וכבר פירשתי זה במקומו. ואי קשיא לך הא דאמרינן במסכת שבועות מנו דיכיל למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סיטראי נינהו ולא אחרט שטרא וגבי ליה אלמא אמרינן מנו לאפוקי ממונא. לאו קושי' הוא דאיהו נאמן לומר על מה שהוא תפים סטראי נינהו ואין נאמנותו על מנה שבשטר אלא על מה שפרע לו שהוא או' סטראי נינהו ואף על גב דממילא מהני ליה מגו לגבות בו מנה שבשטר. ומיהו קשיא לי ההיא סוגי' דבריש פרק האשה שנתאלמנה דקאמרינן נאמנת אשה לומר מוכת עץ אני וגובה מאתים משום מגו ואע&quot;ג דרבי יהושע בהאי מגו פליגי הא בעינן בגמרא מאי טעמא ומפרש,נן משום טעמ' אחרינא כדמפרש התס אלמא לכולי עלמא שמי'.מגו ומפקינן ביה ממונ' ועוד מצאתי מנו להוציא בפרק המקבל מלוה אומר חמש ולוה אומר שלש ואמר רב יהודה מלוה נאמן דאי בעי אמר לקוחה היא בידי. פירוש בסוף שלש באו לדין שאלו אכלן חמש מלוה ודאי נאמן רליכא למימר עליה מה דאיתמר עליה רב זביד ורב עוירי גא םבירא להו הא דרב יהודה מאי טעמא שטרא כיון דלנוביינא קאי מזהר זהיר ביה והאי מכבש הוא דכבשי' חדא דמחמש ואילך לאו לגוביינא קאי דמשכנת' דסור' היא ועוד דמשום תשד' דדילמ' כבשי' לא מפקינן מיניה דמלוה מאי דאכל אלא בסוף שלש באו וכך פרש&quot;י זכרונו לברכה. וארעא אף על גב דמעיקרא ודאי הות ממשכנת' בחזקת בעליה עומדת לכולהו ספיקא כדאיתמר התם (התם) בסמוך ואפילו הכי מהני מגו לאוקומה ברשות' דמלו' מספיק' ולאפוקי פרי מרשות' דלו' דהוה מאר' ודאי ואין מגו להוציא ממון יותר מזה ועיינ' טוב' בהך שמעתא ומשמע לי דהכי פירוש' דהך שטר' לא מקימ' בבי דינ' באשרת' וכי אח' לבי דינ' א&quot;ל האי שטרא זייפ' ממש הוא אי נמי שטר אמנ' גחין ואמר לי' לרבא אין זיפ' הוא כלומר שטר אמנה הוה ומיהו שטר מעלי' הוה לי ואמר רבה מה לי לשקר אי בעי אמר שטרא מעלי' הוא ומקיים לה בסהדי כלומר אם יכול לקיימו נאמן במגו ואס אין עדים מצויין לקיימו ודאי אינו נאמן דהא ליכא מגו ואמר לי' רב יוסף אמאי קא סמכת אהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמא הוא דהא אינו מקוים וכל זמן שלא נתקיים הרי הוא כחרס ואפילו אמר לויתי ופרעתי דמאן משוי ליה שטרא לוה הא אמר פרעתי וא&quot;ת הרי היה יבול לקיימו כל זמן שלא נתקיים כחרס הוא ועכשיו אין בית דין נזקקין לו שייימנו ויה' אתר כן נאמן במגו שהרי הוד' שהיה כחרס הנשבר והיאך בית דין נזקקין החרס כדי להאמינו לזה בדין מנו הרי זה שהקדים טענותיו טפש והפסיד ונסתפק לבעלי הגמ' דין זה ואמרו שלא לעשות בו מעשה אלא היכא דקיימ' תיקום ובהלכות נמי בדלא מקוים העמידוה ומשום דאי בעי מצי לקיומיה בבי דינ' והאי דאמרי' בפרק הכותב גבי פוחתת כתובת' אמאי קא סמכת אהאי שטר' חספ' בעלמא הוא הכי נמי בבי האי גונ' הוא ואליבא דהילכתא מקשינן אי נמי אליבא דכולי עלמא קושיא דקא סלקא דעתך דאמר' כתובתי מזויפת היא ואין עדים מצויין לקיימ' דליכא מגו ואוקימנא באמנ' בינו לבינ' ולא בענין לאוקומ' במקויימת ופוחתת ממש דעבדו סהדי שקראי. וזה הפירוש בדין הזה נכון בעיני ועולה כהונן. דף דג אמינא אי מהדרנ' לה לארעא. כלומר שאחזירנ' להם לגמרי ואחר כך אתבעם בדין מחמת שטרי שיש לי על אביהם. אמור רבנן הבא ל,פרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. ובדין דהוה ליה למימר אמור רבנן אין נזקקין לנכסי יתומים קטנים אלא שהוא רוצה היה להמתין פד שיגדילו ובלבד שלא ישביעוהו ואיכ' דקשיא ליה כי אמר לקוחה היא בירי הא מחויב לישבע היסח דשבועה דרבנן נשבעין ואפי' על הקרקעו' כדאמרי' גבי הפוגמת כתובתה וכדכתבו הגאונים ולאו קושיא היא דהא אין היתומים טוענין אותו בברי' ואין נשבעין על השמא היסח הא בברי' נשבע אף על פי שהחזיק וכן כתב הרב רבי יוסף הלוי ז&quot;ל בפרק לא יתפור והרב רבי משה הספרדי תלמידו זכרונו לברכה הסכים על ידו. ואיכא מאן דאמר אפילו טענו נמי ברי פטור דכיון דאכלה שני חזקה כמאן דנקיט שפ,ר דמי ובתשוב' לגאון שדרו ממתיבתא לכך נקרא חזקה שהיא בשמא ולא נוחייב שבועה וכן דעת ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל ותמהני למה ליה לרב' בר שרשו למיעבד הכי בששלמו ימי משכנתי' ליחי לבי דינא ולימא ליה למילת' בצירת' ויתבע את היתומים בחובו קודם שיחזירנה לידם ונאמן עד כדי דמי הקרקע מנו דאי בע, אמר זבינת' כדינ' דעיזי דלקמן ודההו' גברא דחבל סבינ' דאשכבת' ולא בעי' אשתבועי כיון דאיכא מגו ונראה משום דיתמי קטנים נינהו וכי אמר משכנתא האי גבאי ושלימו ימי י'שכנתי מפקינא מיניה ולא מזדקי' לפרוע חובו עד שיגדלו ולכשיגדלו ליבא מיגו ולא מהימן ההיא שעת' במגו דמצי אמר כשהם קטנים לקוחה היא בידי דהאידנא לא מצי למימר בהכי ואינו נאמן במה שהוא אומר עכשיו זוזי יתירי אית לי גבי אבוהון וא&quot;ת הרי בשבא לבית דין כשהם קטנים אמר דזוזי יתירי אית ליה גבי' וההיא שעת' איכ' מגו נהי דאיכא מגו כיון שהן קטנים אין נזקקין לטענותיו לא יהא אלא שיביא עדים כלום מקבלין אותן שלא בפני בעל דין אבל לדעת מקצת הגאונים ז&quot;ל שאומרים שהמלוה על המשכון א'ן לו אלא בשבועה חמורה אע&quot;פ שהוא נאמן במגו אין אתה צריך לטעם שאמרו וא&quot;ת לדבריהם מאי אהני לי' לרב' בר שרשו כי אכל דהא אע&quot;ג דאיכא מגו שבועה בעי לא תקשי לך שלא אמרו בן אלא במוציא מיד חברו כגון המוציא משכון מתחת ידו ואומר כך ובך יש לי עליו שביון שאין טענתו על גופו של משכון והוא גועל מחברו נשבע נוטל כדין המכיר כליו וספריו ביד אחר שאף צול פי שיש לומר בה מנו נשבע ונוטל אבל הכא אם קדם ואכל מה שאכל אכל שכל דיני מגו כך הן שאם יתבעוהו היתומים יאמר להם אין לכם בידי כלוס אבל אין אותו הדין ברור אצלנו ויש לנו עליו תשובות 'במסכת שבועות נשא ונתן בו וצורנו יצילנו מכל חטא ושגיאה ונראה מדברי הר&quot;ר יהוסף הלוי ז&quot;נ שמפ' לה בדרך אחרת ואו' שרב' בר שרשו מודה היה ליתומים שהקרקנג שלה' וכבר שלמו ימי המשכונה אלא כך אמר אם אחזור להם הקרקע ואתבע אותם לנבוח בין מזו בין משאר נכסים כדין בעל חוב בעינן אשתעבועי לפיכך לא אתבע אותם אלא אחזיק בקרקע והם אינן יכולין להוציא מידי שאני נאמן בדין מגו ואס על פי שהם קטנים כיון שא,ן אנו נזקקין למכור כלום מנכסיהם ולא מוציאין מידם אלא מה שהוא ברשותי ואני נאמן עליו לומד שהוא של, אינן יכולין להוציא ממני ואמר ליה אביי לקוחה היא בידי לא מצית אמרת ה,לכך על כרחך תחזיר הקרקע שבחזקת היתומים הוא ומחמת ראי' שטרך יש לך לתבעם ואין נזקקין לעמוד עמך בדין עד שיגדילו דחיישינן לצדרי אי נמי לשובר כיוו דליכא מנו דתפיסה אלא ראיה דשטרא. שס אמר ל,ה לקוחה היא בידי לא מצית אמרת. פירש רב,נו חננאל זכרונו לברכה דכיון דאיכא עליה קלא דארעא דנאו דיליה קא אכל הוה ליה לאזדהורי בשטריה דמחאה גופ' משום קלא הוא והכ' כיון דאיכא קלא כמחאה דמי' כך פירשה הרב רבי שמואל זכרונו לברכה ויש אומרים דהוו אתו סהרי ומסהדי דארעא במשכנתא אתא לידיה ומשום הנהו סהדי הוא דנפק קלא שלא חזר ולקחה וכל כי האי גונ' ביון שיש עדים שירד ברשות שוב אין לו חזקה כדמוכח בפירקין ואחרים אמרו דלאו לדינא אתא קמיה דאביי ולאו דינא היא קאמר ליה אלא עצה טובה דגבר' רבה הוא ולא מיבעי ליה למעבד הכי ולדברי רבינו חננאל זכרונו לברכה צריך שיה' קלא דלא פסיק והוחזק בבית דין שכל קול שלא הוחזק בבית דין אינו קול כדמפורש בדוכתיה. ולי נראה הכי קאמר לי' לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דבעית לאיתויי סהדי שהחזקת בה בחיי אבוהון ואין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין כיון דאיכל קלא דיתמי הוה כדאמרינן בפרק הגוזל גבי בר חמוה דר' דרבי ירמיה דטרק גלי באפיה דרבי ירמיה כלומר שהיה רבי ירמיה דר בבית והתינוק נכנס שם ונעל בפניו ואמרינן שלו הוא תובע כיון דקיימ' בחזק' דאבו' כלומר שהיו הבתים ידועין ומוחזקין לאב'ו וזה צריך לעדי חזקה וכאן נמי, כיון דאיכא עלה קלא דארעא דיתמי הוא כלו' שהכל יודע,ן שהי' של אביהם או אפטרו' שלהן תובעין ורב' בר שרשו צריך עדי ואין מקבלין עדים שלא בפני בעל דין ואי ליכא קלא בהכי אפילו באין יתומים לתבוע בעדים דשל אבות' או במקח אין כח ביד היתומים להול,א מידו כדאתמר התס בתינוק שתקף בעבדיו וכו'. הילכך מיחייב לאהדור' ניהלייהו וכי נדלי יתמי אי אית ליה עידי חזק' מהימן בדין מגו, שס ובי גדלי יתמי זיל אשתעי דינא בהדייהו. ששטר היה לו. ומה שאמר הרב רבי שמואל ז&quot;ל דאפילו מלוה על פה גובה לא אמר כלום הואיל וליכא מנו שאין חזקתו מועלת לו לפי שאין לו מלוה טל פה נגבית מן היורשין אלא בשחייב מודה או שמתו ומית בשמתיה או בתוך זמן כדריש לקיש ואלו הוה הכי לא הוה אמור רבנן הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה. שס קריביה דרב אידי בר אבין שכיב ושבק דיקל' ואמר הח, דיקל' לקריביה. כלומר שהוא יורש שלי אבל אם כנותן מתנה היה לא נתברר לי דינו לפי שיש לומר בשני טוביה תלמיד תכם וקרוב תלמיד חכם קודם וכאן נמי אע&quot;פ שהוכיר קרוב כיון דהאי תלמיד חכם וקרוב יש לומר שהוא קודם בשוד' דדיני אע&quot;פ שהאחר קרוב ממנו.

'''וההוא גברא אמר אנא מקריבנ' טפי. '''הכי איתא בכולהו נוסחי, ואזיל רב אידי אייתי סהדי דאיהו מקרב טפי, ורבינו חננאל ז&quot;ל כתב הכי: וההוא גברא אמר אנא קריבנא טפי דנחיתנ' ואכלי להו לפירי דהאי דיקלא אייתי רב אידי בר אבין סהדי דאיהו מקריב.

ואיכ' למידק א&quot;כ אביי ורבא אמאי לא סבירא להו הא דרב חסדא ומאי שנא ממי שאומר לחברו מאי בטית בהא' ארע' ואמר ליה מינך זבנתה ואכלתה שני חזקה ואזל אייתי סהדי דשל אבותיו היא דארעא הדרא פירי לא הדר אי ליכא סהדי דאכל רמגו דיכול למימר נא אכלו יבול למימר אכלי ודידי אכלי ומאי שנא הא.

ואי גרסינן דאיהו מקרב טפי קשיא לן מאי טעמיה דרב חסד' ואיכא לפרושי דרב חסד' לטעמיה דאמר מה לי לשקר במקום עדים אמרינן וכמאן דטעין דמי והכא נמי אלו טעין אנא מקריבנא טפי לגבי פירי אמרי משום דזבנתינהו מינך מהימן והואיל ואיכא מגו כמאן דטעין הוא ואביי ורבא סברי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרילן דאנא קריבנ' ממש משמע וצריך לחזור ולטעון והאי דלא אמרי מה לי לשקר במקום עדים לא אמרי' משום דהאי לא מפי העדים הוא מתחייב אלא משום הודאת פיו ועדים.

ויש לפרש דהאי גברא מעיקרא כי טעין אנא מקריבנא טפי הוא דאמר אכלי וסבר רב חסדא כיון שלא הודה אחר כן אינו מתחייב באותה הודאה שלא אמר כן אלא כמיפה כח עצמו לומר אני קרוב ולפי' הורידוני בזה ולאו כמודה הוא ואביי ורבא לא סבירא להו הכי שכיון שאין טענתו תלויה בכך הודאה הוא וזה הפירוש השני נכון אף לפי גרס' רבות ובעלי הלכות ז&quot;ל שגורסין איכא דאמרי לסוף אודי ליה דאיהו קריב טפי וכו'.

ולי נראה דלא גרסינן אנא קריבנ' טפי אלא אנא קריבנ' לסוף אייתי סהדי דאיהו קריביה וראוי לירושה במקום כל אדם כגון שהעידו שאין לו בנים למת וזה היה בן אחיו או מזרע אחיו שבודאי הוא יורש וההוא גברא לא ידע בבריא אם היה ראוי לירושה במקום רב אידי או לא כגון שהיו לו אחי' למת ואחי האב ולא היה יודע אם הוא מבני אחיו וראוי ליטול מחצה אפילו לאחר שבאו עידי קורבת רב אידי או שמא הוא מזרע אחי אביו של מת ואינו ראוי לירושה במקום רב אידי ורב חסדא סבר כיון דליכא סהדי דאכל נאמן הוא לומר דקריביה הוא וכיון שהוא נאמן לומר קרוב אני וכבר קדם ואכל אין מוציאין ממנו שמא הוא קרוב כרב אידי וחלקו אכל ואביי ורבא לא סבירא להו הא דרב חסדא דכיון דרב אידי ודאי והאי גברא טעין שהוא ספק ואין ספק מוצי' מידי ודאי ואע&quot;פ שקדם ואכל מוציאין מידו דלא מהימן במגו של ספק להוציא ממון מן הודאי והך שמעתא שייכא כההיא דאמרינן בפרק החולץ בספק ויבם שבאו לחלוק בנכסי סבא דחשבינן ליה ליבם ודאי ולספק ספק ואין ספק מוציא מידי ודאי הכא חשבינן לרב אידי ודאי כדפרשינן ונוסחי דשמעתין מחלפן טובא ולהכי לא חיישינן להו.

ועוד שאפילו כגרסת הספרים שכתוב בהן אנא מקריבנא טפי זה היה מתחלה שהיה טוען על רב אידי שהוא קרובו בקורב' רחוקה והוא עצמו קרוב לו יותר ממנו אבל לא היה טוען ברי' אם בן אחיו או בן אחי אביו ומכיון שבאו בסוף עדים שרב אידי בן אחיו וראוי לירושה נעשה הלה ספק בטענתו ואין מוציא מידי ודאי כדאמרן לעיל. 

ומאי דגרסי במקצת נוסחי אוקמה רב חסדא בידיה דההוא גברא איני יודע האיך איפשר שכיון ששניהם אין מודין זה לזה ממון המוטל בספק הוא וחולקין ואפילו טען ההוא גברא אנא קריבנ' טפי מרב אידי ורב אידי לא טעין דאיהו מקרב טפי אלא שמא ברשותו היה דקל והעמידו בחזקתו הראשונה. וצריך אני לעשות לי רב בשמועה זו והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתבה בפירושיו בפנים אחרות.

&lt;קטע סוף=לב א/&gt;
===[[בבא בתרא לג ב|דף לג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לג ב/&gt;

'''אמר רב זביד אי טעין ואמר לפירות ירדתי נאמן. '''נקטינן פירוש' דמלת' באפי נפשה היא כמו שפר&quot;ח ז&quot;ל, וכן כתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל כדבריו. ואיכא למידק הכ' אי הכי קאמר לקוחה היא בידי ואכלתה שני חזקה ואתו סהדי דאכלה תרתי שני אמאי הדרי פירי ליהמניה לגבי פירי מגו דיכול למימר אין אכלי ודידי אכלי דלפירות ירדתי כי היכי דאמרינן דכי ליכא סהדי דאכל מהימן לומר לקוח' היא בידי לגבי פירי וארעא ארעא הדרא ופירי לא הדרי וקבלתי בפירוק קושי' זו דמגו לגרוע לא אמרינן כלומר אין אומרים מגו דיכיל למימר לפירות ירדתי והיה נאמן לפירות כי אמר לקוחה היא בידי יהא נאמן לפירות דהאי שקורי משקר והאי דלא אמר לפירות ירדתי מפני שהוא רוצה לעצמו אף לגופה של קרקע לפיכך לא האמינוהו אף לפירות דהא ליכא למימר מה לי לשקר שהרי להנאת עצמו רוצה לשקר.

וא&quot;ת הא אמרן דהיכא דליכא סהדי דאכל מהימן לומר אכלי ודידי אכלי מגו דאי בעי אמר לא אכלי מעולם ומפסיד ארעא כבר פי' ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל דמגו דאי בעי אמר לא אכלי אלא פורת' קאמר כלומר כגון דזרע כורא ואפיק פורתא טפי מכורא דהויא חזקה לגבי ארעא ולא גריע' טענתיה. 

וי&quot;א שאין צורך לדברי ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל בזה דהתם כיון דליכא סהדי דאכלי ואי שתיק איהו מפטר כי אמר אכלי ודידי אכלי הוה ליה הפה שאסר הוא הפה שהתיר ואע&quot;ג דכי טעין לקוחה היא בידי אלומי אלמה לטענתי' מהימן שהרי כל עצמך אינך יכול לתובעו פירות אלא על פי הודאתו אבל היכא דצריך טענה כגון באו עדים שאכל לא אמרינן בה מתוך שיכול לגרע טענתו יהא נאמן.

ואני אומר שאין צורך לפירוש הרב רבי שמואל בזה משום דהתם אי בעי אמר מינך זבניתה ולא אכלי מינה עדיין כלום שמכיון שאין לו עדים על חזקתו אין זאת הטענה שאומ' אכלי מועלת לו כלום לענין הקרקע הלכך איכא מגו אבל הכא דאיכא סהדי דאכל תרתין שנין ואלו אמר לפירות ירדתי היה מגרע טענתו ומפסיד גופה של קרקע אין זה מה לי לשקר. 

ומצאתי כעין התירוץ הוה דמגו לגרוע לא אמרינן, דתנן בפ' האו' שבקדושין (סד,א) קדשתי' וגרשתיה כשהיא קטנהוהרי היא קטנה נאמן נשבית ופדיתיה בין שהיא גדולה בין שהיא קטנה אינו נאמן ואמאי כיון דהימניה רחמנא למימר גרשתיה מיפסל' מן הכהונה ואמאי קתני בנשבית אינו נאמן דמשמע בין לענין תרומה בין לענין כהונה לא מהימן כלל ליהמניה לכהונה מגו דמצי אמר גרשתיה אלא כיון דלמיפסל' לגמרי קאתי ולא מצי עביד אלא בהך טענה דקאמר לא אמרינן מגו לחצי טענה וכן הא דאמרי' בפרק יש נוחלין בני הוא וחזר ואמר עבדי הוא אינו נאמן ומשמע שהוא יורשו ובנו לכל דבר ואמאי נימא מתוך שבידו להפקיר נכסיו או ליתן מתנה לאחר הזמן ואינו יורש דהא אמרינן מגו אפילו להכחיש דבריו הראשונים בפרק האומר בקדושין אלא כיון דעיקר טענה דעבדי הוא לפסלו מקהל ולקנות גופו הוא ואינו נאמן עליה לא אמרינן מגו גרוע לחצי טענה כדפרישית וזה הכלל צריך עיון ובדיקה בתלמוד, והטעם נכון הוא.

'''לאו מי אמר רב יהודה האי מאן דנקיט מגל' ותובלי' ואמר איזיל וכו'. הכא נמי לא חציף למיכל ארע' דלאו דיליה. '''אי קשיא התם משום דאמר מעיקרא הכי הוא שנאמן איכא למימר הכא נמי כיון דמשיך זמני' מפרסמ' מילת' דאכילה ולא חציף למיכל ארעא דלאו דיליה. 

ואיכא דאמרי אמר לאו דוקא והוא הדין להיכא דלא אמר וקשיא להו הא דאמרינן בבא קמא שורי הרג' נטיעותי קצצ' את' אמרת' ליפטור א&quot;ל לא שבקת חיי לכל בריה וכו'. ואמאי להימני' דלא חציף למיקץ נטיעות דלאו דיליה ואי בעי אמר זבנית' ניהלי וניחא להו כיון דאמר אתה אמר' לי לקוץ אינו נאמן אע&quot;ג דיכיל למימר זבניתיה מינך דלא עבידי אינשי לקוץ ולא אמרינן מגו בכי האי גונא תדע דא&quot;ל רב תתרגם מתני' באילן העומד לקציצה ואמאי תתרגם בשקצץ בלא עדים דנאמן מגו דיכיל למימר לא היו דברים מעולם אלא ש&quot;מ כל כי האי גונ' לא מהימן במגו ולאו מילת' הי' דאי אמרת אע&quot;ג דלא אמר נמי לא חציף למגדר דיקל' דלאו דיליה כי אמר אתה אמרת לי לקוץ יהא נאמן דאדרבה קושט' קאמ' דאי לא אמר ליה הכי לא חציף למקציי' אלא ודאי דוקא אמר ומיהו אפשר דאע&quot;ג דליכא עדים ויכול לומר לא קצצתי אינו נאמן לומר אתה אמרת לי לקוץ.

ובמסכת שבועות בירוש' בפ' שבועת העדות איתא להך ברייתא הכי, אמרת לי להרוג ולקוץ הולכין אחר רוב נטיעות מהו הולכין אחר רוב נטיעות א&quot;ר חגי אין הות תוריה נגחן הו' מר ליה אין הוו נטיעותיו בטלות הו' מר ליה א&quot;ר יודן אין אומרין בממון מאחר יכול מימר ליה אתה אמרת לי להרוג אע&quot;ג דיאמר ליה לא הרגתי ולא קצצתי פטור פי' מאח' הו' מגו כלומר אין אומרים בדיני ממון מגו שהוא יכול לומר אתה אמרת לי להרוג ולקוץ אע&quot;פ שאם אמר לא הרגתי ולא קצצתי היה פטור כלומר שאין אומרין מגו לכיוצא לדבר זה שהכל יודעין שהוא משקר.

'''אי הכי ארע' נמי. '''יש מפרשין פירי דאכל בטענת זביני ארע' נמי לא ליהדרי אבל ארע' גופה מהדר שלא האמינוהו אפילו בפירות מכאן ולהב' אלא במאי דתפס ליה ולאו דוקא האי פי' אלא ארע' נמי כיון דאיהו מוחזק בגוה ליהמניה ואוקומה היכא דקימ'.

'''סבור רבנן קמיה דאביי למימר היינו נסכא דרבי אבא. '''פירוש לענין פירי קאמר כדאמר במסקנא לתרתי שני ולפירי אבל ארעא ודאי הדרא כיון דהאי אית ליה סהדי דאבהתי' והא לית ליה דאכלה שני חזק'.

&lt;קטע סוף=לג ב/&gt;
===[[בבא בתרא לד א|דף לד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לד א/&gt;

והא ד'''א&quot;ל רבי אבא הוה ליה מחויב שבועה וכו'. '''איכא דקשי' ליה, וליהמניה במגו דאי בעי אמר לא חטפי ומהימן בשבועה ואת' כיון שלא היה נאמן אלא בשבועה אין אומרין בה מגו והא אמרי' בהדי' בפרק המוכר את הבית גבי המפקיד אצל חברו בשטר ואמר לו החזרתיו לך דנאמן מגו דאי בעי אמר נאנסו ואע&quot;ג דכי אמר נאנסו שבועה דאורייתא בעי נאמן בשבועה כיוצא בה הכי נמי להמניה בשבועה וליכא למימר מחוייב שבועה ואינו יכול לישבע בכי האי גונא אלא כגון בחמשין ידענא וחמשין לא ידענא אבל הכא הא קא משתבע כדקא משתבע התם שבועה דחזי' ליה בדין מגו ומפרקינן רבנן ז&quot;ל דלא אמרינן מגו היכא דקא מכחש סהד' דלא חציף איניש לאכחושי סהדי.

ואיכא למידק עלה הא דאמרי' במסכת כתובות גבי אבימי בריה דר' אבהו דהוו מסקי ביה זוזי בי חוזאי שדרינהו ניהלוהו וכו' אמרי ליה הנהו סיטראי נינהו ומסקנא דאי ליכא סהדי מגו דיכול למימר לא היו דברים מעולם יכול למימר סטראי נינהו ואמאי והא אי אמרי לא היו דברים מעולם מחוייבין שבועה נינהו דהא איכא חד סהדא דקיימא לן שליח נעשה עד בפרק האומר במסכת קידושין איכא לאוקומ' לבתר דתקון רבנן שבועת היסת דלא אמרי' הן הן שלוחיו הן הן עידיו כדאיתא התם בגמרא ובחד נמי לא משתבע אפומיה.

ודאמרי' התם בירושלמי [קדושין ב,א] חד גברא אפקיר גרבוי גבי חבריה את' קומי ר' אמי ועבד שליח ועד וחייבו שבועה על ידי הכתף, וכתביה רבינו הגרול בפסק הלכה. אוקמינא כגון דאיהו אזל בהדיה וחז' דאפקיד גביה ומפקיד הכי טעין מעיקרא לנפקד דאיפטר ליה שליח מיניה דמשלח מעיקרא הילכך לא נוגע בעדות היה וקיימא לן שליח נעשה עד ואע&quot;ג דמ&quot;מ חוצפ' איכא לא חשיד להו לאינשי דמימר אמרי שליח מעל כיון שאינו נאמן ועוד בשהעד נאמן וצריך לישבע אינו מעיז פניו להכחיש העד לשקר ולישבע אבל כשאין העד נאמן ולא בעי שבועה עביד איניש דמיקרי ומעיז ואומר ולדברי תלמידי רבי' ז&quot;ל שאומרים אין חיוב שבועה בעד אחד אלא בטוען ברי' אפילו מקמי דתקון רבנן היסת ליכא שבועה ע&quot;פ שליח.

ויש שפירשו טעם הדבר מפני שהתורה האמינה עד אחד עד שישבע הלה להכחישו וכל זמן שלא נשבע הרי העד נאמן וכמי שחטף בפנינו דמי לפיכך אינו נאמן לומר דידי חטפי אפילו בשבועה וכיון שאינו יכול לישבע שלא חטף משלם ואיכא מקצת נוסחי דאית בהו לישתבע כיון דאמר דמיחטף חטפתי הוה ליה כגזלן. וכתב רבינו חננאל ז&quot;ל ונוסחאות דכתיב בהו הוה כגזלן הכי פירוש' דאי הוו תרי דחטפיה הוה ליה גזלן ומיחייב לאהדורי ועד אחד נמי מחייבו שבועה ודקא מתמהינן לישתבע לאו מחמת דגזלן הו' וגזלן לא משבעינן ליה אלא מחמת דאודי במאי דאסהיד סהדא.

והוי יודע דהך נסכא ברשותו של גזלן הוא שראוהו עדים כשבא לב&quot;ד שאם לא ראה נאמן לומר חטפי ודידי חטפי מגו דיכול למימר החזרתי' לו ואפילו באו שני עדים שחטף ויש מי שחולק ואומר שהגוזל את חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים ואינו נאמן לומר החזרתי. 

ושאלתי לרב ר&quot;מ נשי' נשיאי הלוי והשיב דנאמן מסוגי' דפרק האשה שנתאלמנ' ומודה רבי יהושע באומר לחברו שדה זו של אביך היתה והוינן בה טוב' וליתני הכי וליתני הכי ומקשי וליתני ומודה רבי יהושע באומר לחברו מנה לויתי ממך ופרעתיך שהו' נאמן ומתרץ משום דבעי למיתני סיפא ואם יש עדים שלוה ממנו והוא אומר פרעתיך אינו נאמן והא קיימא לן המלוה את חבירו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים ואי ס&quot;ד הגוזל צריך להחזיר בעדים ליתני מודה רבי יהושע באומר לחבירו מנה גזלתיך והחזרתי לך נאמן שהפה שאסר הפה שהתיר ואם יש עדים שגזל והו' אמר החזרתי לך אינו נאמן מדלא תני הכי ולא מקשינן נמי הכי ש&quot;מ דין גזלה כדין מלוה זה השיב הנשיא הגדול שפתים ישק משיב דברים נכוחים ושוב נמצא בתשובה לרב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל בנסכ' דרבי אבא שאם לא ראה יכול לומר החזרתי יכול לומר אין חטפי ודידי חטפי.

&lt;קטע סוף=לד א/&gt;
===[[בבא בתרא לד ב|דף לד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לד ב/&gt;

'''זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי וכו'. אמר רב נחמן כל דאלים גבר. '''קשיא ליה לרב חננאל ז&quot;ל אמאי לא אמרינן יחלוקו וכדאמרינן גבי שנים אוחזים בטלית וניחא ליה לא אמרו יחלוקו אלא בששניהן אדוקין בה. וכבר פרשתיה בפרק שנים אוחזין בס&quot;ד.

ונקטינן מינה להאי פירוש' דפי' רבינו חננאל ז&quot;ל דכל מידי דמנצו עליה בתרי אי תפסי לה תרוייהו ואפשר דליכא בהו רמאי חולקין בשבועה והיינו מתניתין דשנים אוחזין וכדפרישו לה בגמרא התם. ואי ודאי איכא רמאי כגון זה אומר אני ארגתיה וזה אומר אני ארגתיה ותפסי לה נמי תרוייהו יהא מונח עד שיבא אליהו כדינ' דשנים שהפקידו אצל אחד ודומי' דמלתא ופירוק' בריש גמרא דמציעא' איתא בהדיא משום דהכא ודאי איכא רמאי והכא איכא למימר דתרוייהו. 

והיכא נמי דליתיה לההוא מידי ביד' דחד מינייהו אלא שליש תפיס ליה הכי נמי הוי דינא דאי ודאי איכא רמאי היינו מתני' דיהא מונח ואי ליכא רמאי חולקין בשבועה כדאמרן מדרמינן מתני' דשנים אוחזין אמתני' דשנים שהפקידו אצל א' ואמרינן דודאי חד מנה דחד מיניהו היא אמרי רבנן יהא מונח הכא דאיכא למימר דתרוייהו פלגי בשבועה ולא אמרינן דהתם כיון דמונח ביד שליש לא מפקינן ליחלוקו ולא לכל דאלים גבר הילכך יהא מונח שלא כדברי הרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל. 

ואי ההוא מידי לא תפסי בה תרוייהו וליתיה נמי ביד' דשליש אלא מונח בסימטא ורשות הרבים בין דאיכא ודאי רמאי בין דאפשר דליכא רמאי כגון האי דאמר דידי היא והאי אמר דידי היא דהוא דומי' דמתני' דמציעא' אי איכא למיקם עלה דמילתא וליכא דררא דממונא למר ולמר דינא הוא דכל דאלים גבר והיינו דרב נחמן ואי איכא דררא דממונא לתרוייהו אי יחלוקו בלא שבועה והיינו מתני' דהמחליף פרה בחמור ואע&quot;ג דלית הילכתא כי ההיא מתניתין כדאוקמוה בדוכתא כסומכוס אפי' הכי גמרי מינה להיכא דליכא לאוקמיה לההוא מידי אחזקה דמריה קמא. ואי ליכא למיקם עלה דמילתא בין איכא דררא דממונא בין ליכא דררא דממונא עבדינן שודא דדייני והיינו כשמואל.

ובכל הנך דיני בין בדינא דיחלוקו בשבועה או בלא שבועה בין בכל דאלים גבר אי נמי ביהא מונח הני מילי בברי וברי אבל בברי ושמא בכולהו בריא עדיף דהא ליכא לחד מיניהו חזקה דממונא אבל היכא דאיכא חזקה דממונא בין דאיתיה השתא ברשותיה בין דמוקמי' ליה אחזקה דמרא קמא כגון המחליף פרה בחמור לרבנן אפילו בבריא ושמא חזקה דממונא עדיפא דלא קימא לן כסומכוס כלל אלא כרבנן דאמרי זה הכלל גדול בדין המוציא מחברו עליו הראיה ואפי' ניזק אומר בריא ומזיק אומר שמא כדאיתא בקמא פרק שור שנגח את הפרה ולקמן בפרק הפירות (בבא בתרא צב,א).

'''ומאי שנא משני שטרות דרב אמר יחלוקו ושמואל אמר שודא דדייני. '''פירוש מדשמואל קא מקשינן דס&quot;ל עידי מסירה כרתי הילכך או כולי' דמר או כולי' דמר ודמיא לזה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי ומדר' לא קשיא. דהא אוקימנא בפרק מי שהיה נשוי כר&quot;מ דאמר עידי חתימה כרתי ועדיו בחיתומיו זכין לו ויד שניהם שוה בנכסים דליכא לחד מיניהו זכותאמשום הקדמה במקום שאין כותבין שעות ואליבא דידיה לא משום ספק חולקין אלא ודאי חשיב ליה ששניהם שותפין בו ואפילו באו עדים שזה קדם לזה אי נמי אפשר דמדרב מקשי ואההוא לישנא דאמרי התם רב נמי כר' אליעזר ס&quot;ל אלא דחלוקה עדיפא ואע&quot;ג דלא מסקנא הוא התם.

&lt;קטע סוף=לד ב/&gt;
===[[בבא בתרא לה א|דף לה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לה א/&gt;

והא דאמרינן '''ליכא למיקם עלה דמלתא. '''מתוך השטר קאמר, וכיון דמתוך השטר ליכא למיקם עלה דמילתא אמר שמואל שודא דדייני שהרי עדים לפניך מעידים ששניהם ביום אחד ואין אומרים יבאו אחרים ויעידו שזה קודם לזה אלא אמרינן כשם שאלו לא דקדקו בשעות כך אלו לא דקדקו כלומר דעידי מסירה גופייהו לא דייקי בשעות ומסתמא בחד יומא אימסר לתרוייהו וכיון דודאי דחד מיניהו הוא שמסר לזה ואח&quot;כ לזה דלא שכיח דמסר לתרוייהו בבת אחת וסהדי לא דייקי בה עבדינן שודא, אבל הכא איכא למיקם עלה דמילתא.

והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב דליכא למיקם עלה דמילתא שאפילו אם יבאו עדים ויעידו שזה נכתב ונמסר בבקר וזה בערב הלא אין הקדמה לשעות וכו' כדכתבינן בפירושיו וליתא דאליבא דשמואל ודאי דסבר עידי מסירה כרתי יש הקדמה בשעות ומשום הכי הוא אומר שודא עדיפא וכדאוקימנא בגמרא התם כרבי אלעזר דאמר עידי מסירה כרתי ועוד קשה דאפילו לרב נמי היאך אפשר לומר שאם כתב ומסר לראשון ואח&quot;כ כתב ומסר לשני לא יקנה ראשון וכן הכותב שטר מתנה ומסר יכול לחזור בו כל אותו היום ואם כתב בו חדש או שנה יכול לחזור בו כל זמנו.

אלא אנן בגמר' הכי קאמרינן, דלמאן דאמר עידי חתימה כרתי אם כתב ומסר בין בו ביום בין ביום אחר כיון דתרוייהו קנו מעידן חתימה עבדינן חלוקה ולא חיישינן לשמא כתב ומסר כי היכי דלא חיישינן לר' אלעזר שמא מסר לשניהם בבת אחת ובכי האי גונא הוא דאמר רב אין הקדמה בשעות ולפיכך חולקין ששניהם שותפין בו.

ופירוש שודא דדייני, למי שירצה הדיין יתננו, וכן מפורש בירושלמי (כתובות י,ד) והדיינין מחליטין אותו לכל מי שירצו והל' אומר שם כך שוחדא לדייני כלומר שהדיינין עושין כל מה שירצו ואם אוהבין זה יותר מזה מפני שהוא עמית בתורה ומצות יתנו לו נמצא שצריך ליתן שחד לדיינין והוא כלשון גוזמא והתם נמי בפרק מי שהיה נשוי אמרינן מה שירצה שליש יעשה דיהבי ליה בי דינא למאן דעמית בתורה ובמצות כדאמרינן בשבועו' עולא חבירנו עמית בתורה ובמצו' הוא נפקא מינ' לשודא דדייני.

ומה שפירש רש&quot;י ז&quot;ל (כתובות כב,ב) שודא דדייני שאומדין אותו למי אוהב יותר והרב רבי שמואל ז&quot;ל תלמידו כתב כדבריו לא דייק דגבי זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי ליכא למימר הכי וא&quot;כ היכי מייתינן הכא דשמואל למידן בה שודא, ובמסכת כתובות (צד,א) כתבתי יותר מזה בס&quot;ד.

&lt;קטע סוף=לה א/&gt;
===[[בבא בתרא לה ב|דף לה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לה ב/&gt;

'''דררא דממונא. '''פרשתיו (ב&quot;מ ב,ב).

'''ומאי לא שמיה גזלן שלא ניתן להשבון. '''פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל שאם תפס משנים המתעצמין בה זה אומר של אבותי וזה אומר של אבותי לא מפטר בהשבה דאינו יודע למי ישיב ואינו רשאי להפקידה ביד שניהם הראשונים וכל דאלים גבר כדאמרינן לעיל ואי תפסינן לא מפקינן.

ולא נראה לי, שלא אמרו לא מפקינן אלא כשהיא ברשות ב&quot;ד שאין ראוי להוציא דבר מרשותם למחלוקת עד שיבררו הדבר אבל א' שתפס מהם בגזלה אם רצה מוציא' מרשותו ולא דמי לגזל א' מחמשה בני אדם שצריך לשלם גזלה לכל א' וא' דהתם מרשות א' מהם תפס ולשם יחזיר וכן מה שאמרו ספק הניח לא יטול ואם נטל לא יחזיר כלומר למקום שנטל כבר מצינו בירושלמי הטעם מפני שהפסידו מן הבעלים כדכתבינן בפרק ואלו מציאות.

לפיכך נראה דלרב אשי מאי גזלן של רבים, לאו כדקא ס&quot;ד שגזל דבר שהרבים חולקין שאם יודע כן מניח ביניהם ומסתלק אלא שגזל את הרבים ואינו יודע למי כגון ההיא דאמרינן בענשן של מדות.

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב והמחזיק בה דינו כגזלן של רבים שלא נתן להשבון לאדם ידוע שאם ישיב לאחד אמרי' דילמא לאו האי מדה ולא יצא ידי השבה אבל ודאי גזלן הוא ופסול ככל הגזלנין.

'''והני מילי בתוך שלש אבל לאחר שלש לא. '''פי' אע&quot;ג דמתני' היא דקתני חזקה ואי ס&quot;ד לאחר שלא [שלש] נאמן לומר לפירות הורדתיו עקרת כל החזקות פירוש' בעלמא הוא לתרוצי מילתא בהדי מתני' דחזק' והכי קאמר והני מילי בתוך שלש דעביד איניש דמדלי צנא ללוקח פירות ושתיק אבל לאחר שלש דמתניתין לא דכיון דמשיך זמן לא שתקי אינשי בלוקח פירות.

וי&quot;מ דסלקא דעתין דכי תקון רבנן חזקה היכא דלא טען אבל אי טעין ואמר לפירות הורדתיו אין חזקה מועלת ולא דאיק דא&quot;כ אף הכא דלא טען נאמן לומר פלוני גזלנא הוא מגו דאי בעי אמר לפירות הורדתיו דדבר ברור הוא ודאי דחזקה לאו כעדים דמיא ומגו במקום חזקה דשלש שנים אמרינן בכ&quot;מ ודאמר רב אשי נמי אי לפירא אחתיה מאי הוה ליה למעבד לאו למימרא דסבר רב אשי שיהא נאמן לומר לפירות הורדתיו לאחר שלש דהא ליכא דתיסוק אדעתיה הא אלא שאלה בעלמא הא דקא בעי טעמא למאי דמתרצינן לאחר שלש לא היכי תקון רבנן חזקה ולא תקון דאי מחית ליה לפירא יהא יכול לעשות שום דבר כדי שלא תתקיים החזקה שעכשיו לקתה מדת הדין דאי לפירא אחתיה מאי הוה ליה למעבד. תדע דכדפרישית דאי ס&quot;ד סבר רב אשי היכא דטעין לפירא אחיתנ' ליה לא מהניא חזקתיה מאי קא מייתינן עליה ממשכנת' דסורא דאי בעי ליה למחויי לעולם אימא לך לא איבעי ליה למימחי כלו' והיינו טעמא דלא חשו רבנן למילתא משום דמצי טעין למשכונה הורדתיו ואי לא טעין קושטא מאי עבדינן ליה אלא ודאי לרב אשי גופיה הימוני לא מהימן אלא תקנתא למילתא קא בעי.

ופי' ה&quot;רשמואל ז&quot;ל דקסבר רב אשי דלעולם לא הויא מחאה אלא היכא דמצי למימר פלניא גזלנא הוא למחר תבענא ליה בדינ' אבל היכ' דנחית ברשות דלא מצי למימר הכי לא הויא מחאה. דנימא הוה ליה לאיזדהורי בשטרי' וא&quot;ל איבעי ליה למחויי כלומר ומתוקמא ביה מחאה והוה ליה לאזדהורי בשטרא משום הך מחאה דאי לא תימא הכי וכו'. תקינו רבנן מלתא דאתי בה לידי פסידא ולאדאיק לי מדקאמר איבעי ליה למחויי ולא אמר מהניא ליה מחאה אלא ודאי קים ליה לרב אשי דמהני' ליה מחאה אבל הוה סבר דבעלמא איכא למימר הוה ליה למחויי דלא עביד איניש דשביק ליה לחבריה למיכל ארעיה ושתיק אבל האי שהורידו לפירות לא אסיק אדעתיה למחר שהרי ברשותו הוא אוכל ואמ' לו אעפ&quot;כ הוה ליה למרמא אנפשיה ולמחויי.

'''דאי לא תימא הכי. '''דאיבעי ליה למחויי, הני משכנתא דסורא וכו'. פי' משום הכי אקשינן משכנת' דסורא משום דאינהו תקון רבנן ושאר כל המשכונות אסורות מדבריהם כמו שפי' במקומו. ואע&quot;ג דבשאר כל המשכונות איתא להאי פסיד' ולא מחמת תקנת חכמים היא באה לו אין מדת חכמים להוציא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן וכיון שנזקקין לדבר ודאי תקנוהו הלכך הוה להו למתקן שטרא לבעל הקרקע א&quot;נ תקנה אחרת אלא משום דאיבעי ליה למחויי וכיון דלא מיחה איהו אפסיד אנפשיה ואין חכמים אחראין למפסידין בעצמן.

ופי' '''אי כביש לשטר משכנת' וכו'. '''עד שישתכח הדבר לגמרי ולא ידיע דבמשכנתא אתא לידי' דהתם על כרחך מהימן לומר לקוחה היא בידי כדין כל החזקות אבל אם ידוע שבתורת משכנתא ירד לא מהימן לומר לקוחה היא בידי וליכא לפרושי דהא כובש שטר משכנתא דקאמרי בגמרא בכובש ואומר לא היתה משכונה אלא לשתי שנים ואח&quot;כ לקחתיה ואכלתיה שלש והלה אומר חמש כולן ימי משכונה הם דהא ודאי לאו חזקה הוא כלל וקרקע בחזקת בעליה עומדת כיון דליכא מגו כדאיתא בפ' המקבל ודבר פשוט הוא בכ&quot;מ דבעינן חזקה גמורה הא חזקה שיש טענה למערער אינה כלום אלא הכא בכובש שטר לגמרי ואומר בתורת מקח ירדתי עסקינן.

ולא זו בלבד אלא אפילו ידוע ששלמו ימי משכונ' ואח&quot;כ החזיק שלש אינה חזקה עד שיטעון חזקה מתחל' ירדתי לתוכה דכיון שיש עדים דמשכונ' הוא ליה איכא עדים ורא'אפילו אחר דלאו אומן אין לו חזקה במטלטלין וכ&quot;ש בקרקעות ובעבדים היא שנוי' ראה עבדו ביד אומן וכו'. וכן דעת הרב ר' שמואל ז&quot;ל והוא העיקר.

&lt;קטע סוף=לה ב/&gt;
===[[בבא בתרא לו א|דף לו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לו א/&gt;

הכי גרסינן וכן כל הגאונים ז&quot;ל גורסין: '''אכלה ערלה הרי זו חזקה. '''ובמסכת כתובות הכי איתא, ואמרינן עלה התם עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות רב יהודה לטעמי' דאמר אכלה ערלה הרי זו חזקה ושביעית נמי עולה שכל שאינו פירי בשביעית אינו הפקר כדאיתא במתניתין בדוכתא אבל כלאים קשיא לן אי כלאי זרעים פשיטא הרי לא נאסרו כלל אי כלאי הכרם הרי הכל אסור.

ומה שפי' רבינו הגאון ז&quot;ל בספק המקח דהיכא שאכלה בדבר שיש בו עבידת מצוה מהני ליה החזקה אינו שאם כן היאך אמרו רב יהודה לטעמיה דאמר חבילי זמורות אכילה היא הא אכל הפרי עצמו בעבירה ולי נראה שהדין עמו דבשלמא גבי ערלה ושביעית אי לאו משום זמורות מצו בעלים למימר מדלא מצינן אנן לאתהנויי ביה לכוליה עלמא מפרקינן אבל זה שזרעה כלאי הכרם נהי דאינהו אסירי הוה להו למחויי לאפוקי ארע' מידיה ולמי זרעה אינהו היתיר' ומיכלא מה שאין כן בערלה ושביעית דשתא גופא לא חזיא כדפרישית.

ויש לפרש' בכלאי זרעים, וקמ&quot;ל שלא תאמר לא אחזיק כדאחזוקי אינשי דהא עבד איסורא ויכול הלה לטעון ולומר כיון שראיתיה זרועה כלאים ואילו היתה ברשותי הייתי צריך למעט לפיכך לא מחיתי כלל קמ&quot;ל כיון שהפירות מותרין אע&quot;פ שהזורע עבד איסורא חזקה היא ואינונכון ואני שמפתי דבכלאי הכרם הדברים אמורים וכגון שהיה הכרםנטוע והביא שם מין אחד והוסיף במאתים והתוספות נאסר ולא עקרן של גפנים שהוא שם קודם השרשת המין האחר ושוב מצאתי בפי' רש&quot;י ז&quot;ל בפרק האשה שנפלו לה נכסים שזרע' כלאים והזמורות לא נאסרו.

הא ד'''אמר ר&quot;ש בן לקיש הגודרות אין להם חזקה. '''איכא למידק עלה מאי קמ&quot;ל מתני' היא (כ&quot;ח ע&quot;א) דקתני שלש שנים אלמא אין חזקתן לאלתר איכא למימר דוקא שהן בני דעת שמא יקניטנו רבו וילך לו לביתו של חבירו.

ומיהו קשיא לן הא דגרסינן בפרק המביא תניין (גיטין כ,ב) היו מוחזקין בעבד שהוא שלו וגט כתוב על ידו והרי הוא יוצ' מתחת ידה מהו וכו'. ובתר דבעיא הדר פשטא מדריש לקיש דאמר הגודרות אין להם חזקה והא מתני' היא והעבדים חזקתן שלש שנים איכא לדחוקי ולמימר דהתם כיון שגט כתוב על ידו של עבד רגלים לדבר דאקנויי אקנוי' לה ואלו ממתני' דילמא אית ליה חזקה ומדריש לקיש שמעינן דאין לו חזקה דלא עדיף מגודרות דרובן ברשות בעלים עומדות ומסורות לרועה ואפילו הכי אין להם חזקה כל כך.

&lt;קטע סוף=לו א/&gt;
===[[בבא בתרא לו ב|דף לו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לו ב/&gt;

'''פירא רבא ופירא זוטא איכא בינייהו. '''פירש רבינו חננאל ז&quot;ל פירא רבא, קשואין ודלועין ופירא זוטא שאר ירקות ואחרים פירשו פירא זוטא כגון שחת.

ולדברי הכל קשיא דהא אמרינן בריש פרקין דאכלה תלת פירי בתלתא ירחי כגון אספסתא לרבי ישמעאל הכי נמי דהוי חזקה איכא למימר התם במשרא דאספסתא דקא אבל כדאכלי אינשי אבל שדה תבואה שזרעה לתבואה ולא הגיע אלא לכלל שחת ותלשה לרבי ישמעאל לאו חזקה דלא אכלה כדאכלי אינשי כיוצא בה.

ובירושלמי (ג,ב) גרסינן כשם שחולקין כאן כך חלוקין בשני אליהו פי' שהיו זורעין שדותיהן על דעת תבואה ולא היתה באה לכלל תבואה אלא לכלל שחת מתוך שלא היו גשמים יורדים לרבי ישמעאל לא הוי חזקה ולרבי עקיבא הוי חזקה א&quot;ר חנינא שני ערלה ביניהון פירוש שהערלה פרי האסור לרבי ישמעאל דבעי פירא רבה לא הויא חזקה ולרבי עקיבא דאמר פירא זוטא נמי הויא חזקה ערלה נמי הויא חזקה דהא איכא פירא זוטא כגון עלין וקנוקנות וסמדר לדברי האומר שאינו פרי ומכאן אתה למד שחלוקתם בדבר שלא הגיע לגמר בישולו כך פירש לי רבינו נ&quot;ר.

אח&quot;כ מצאתי מדרש האגדה בויקרא רבה בפרשת זבה שדורשין ויהי ימים רבים ויהי דבר ה' אל אליהו בשנה השלישית לאמר רבי ברכיה רבי חלבו בשם ר' יוחנן ג' חדשים בראשונה וג' חדשים באחרונה ושנים עשר חדש באמצע הרי שמונה עשר חדש וחרינא אמר חדש אחד בראשונה וחדש א' באחרונה ושנים עשר באמצע הרי ארבעה עשר חדש ומזו האגדה אמרו כזה בירושלמי שכשם שהם חלוקים כאן כך הם חלוקין ממש בשני אליהו לא ראה מורי ז&quot;ל המדרש הזה והוצרך להוציא פי' אחר מפלפולו ואין הענין אלא כמו שכתבתי.

ומה שאמרו בירושלמי בשני הערלה בדליכא זמורות אבל אכל זמורות כל שנה ושנ' כשהגיע זמנן אכילה רבתי היא ואפילו לרבנן הויא חזקה כדאמרן לעיל.

והא דבעי ר' ישמעאל ור&quot;ע חדשים לפירא רבה ולפירא זוט' משום דאע&quot;ג דבתר אכילות אזלי אם זרעו בעלים והגיע קמה לקצור ונכנם זה וקצרה אין אכילה זו עולה לו שהרי שנה זו בחזקת ראשון עומדת ואין אומרין בקמתה מכרה ואין אכילה עולה אלא לזורע וקוצר ובשדה האילן בהכנסת פירות בלבד דאי לא תימא הכי בין לרבי ישמעאל בין לרבי עקיבא מאי איריא חדשים אפילו יום א' נמי וכי היכי דממעט ניר מיניה ממעט נמי הא דאמרן ואיכא למימר שאם מצא קמה וקצר עולה לו שנה אלא הא דנקיט חדשים משום דבשלמא בראשונה אפשר ביום אחד אבל באחרונה אי אפשר אלא בשלש חדשים או בחדש ולהכי תנו חדשים דחזקה דאחרונה דומיא דראשונה בעי מיתני ועוד דילמא רבותא נמי היא לומר דשתי אכילות של פירי זוט' הוי' חזקה וכ&quot;ש קמה וקצרה שאכילה גמורה היא, וזה נראה לי עיקר.

הא דאמרינן '''ניר לא הוי חזקה. '''פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל שאין יום אח' בשנה שגר בו עולה לו להחשב כשנה שלימה לחשבון והסוגיא נוחה להתפרש בדבריו אבל מה שאמר רב נחמן משום דלא עביד איניש דכרכי ליה לארעיה ושתיק אינו מספיק לעשות יום אחד כשנה דילמא לא שמע ולא ידע מי נרה ומי שתיק טפי דאכלו' לארעיה וטעמא דמאן דאמר לא הוי משום דכל שיבי דכרבא ליעילו בה נראה שאפילו הימים עצמן שגר בה אין עולין לה לחשבון כלל. 

וכן כתב רבינו הגאון ז&quot;ל בספר המקח אבל אם המחזיק הזה לא נהנה באותה עבודה ולא כלום אבל נהנה בו הקרקע אין לו תועלת למחזיק הזה באותה חזקה כדגרסינן תפתיחא לא הוי חזקה זהו פתיחת צנורי המים לתקון השדה כדכתבינן יפתח וישדד אדמתו וגרסינן נמי ניר אינו חזקה וכו'.

וכן כתב רבינו חננאל ז&quot;ל, ירושלמי (ג,ג) ראוהו חורש וקוצר מעמר ודש זורה ובורר ולא ראוהו מכניס פירות אינה חזקה שאין חזקה אלא הכנסת פירות ש&quot;מ דאין חזקה אלא לנהנה זה לשון ר&quot;ח ז&quot;ל ומדברים הללו אתה למד שאף ימים שחרש אין עולין לו והכי נמי משמע בהדיא לקמן בפרקין דמקשינן והרי ניר דבנכסי הגר קנה ובנכסי חברו לא קנה לפיכך הוצרכתי לפרש ניר מי הוי חזקה אם חרש בה חדש או זמן מרובה לצרכ' עולה לו או לא ואמר רב יהודה נחמן בר יצחק דאינו עולה לו כלל מדבעי ר&quot;ע ורבי ישמעאל ג' חדשים או חדש ואי ס&quot;ד ניר עולה לו כלל כיון דסברי אינהו דבתר אכילות ותשמישין אזלינן ולאו בתר זמן אזלינן אי ס&quot;ד לא עביד איניש דכרכי ליה לארעיה ושתיק כי היכי דלא עביד דאכל לה ושתיק אפילו יום אחד של ניר עולה לו באכילה אחת של חדש אח' או במסיקת זתים אלא ש&quot;מ שאין אדם מקפיד בו כלל לפיכך אינו עולה לו רבי מאיר היא דאמר אבל חכמים אומרים חזקתן שלש שנים למעוטי מאי אמר מיום ליום לאו לומר לך דבעינן אכילות שלימות ולאפוקי ימי הניר שבתחלת ירידתו לחובה שאין עולה לו כלל אפילו לחשבון ימי הניר ואלו לפי' הרב ר' שמואל ז&quot;ל לא הוה ליה למימר מאי לאו למעוטי ניר דהא בהדיא ממעט ניר שאין יום אחד עולה לו לחשבון שנה שלימה ולומר שתעלה לו חזקה בשנים עשר חדש ושני ימים כמו שפירש הרב ז&quot;ל. 

והא דתניא נר שנה וזרע שנתים נר שנתים וזרע שנה רבי אחא אומר הרי זו חזקה דמשמע שהניר עולה שנה שלימה רבי אחא כרבי ישמעאל ורבי עקיבא ס&quot;ל דאזיל לבתר אכילות הלכך כיון דס&quot;ל דניר הוי חזקה חד יומא נמי מהני ליה באכילה אחת עבודה של שנה כאכילה של שנה לענין חזקה.

ויש לפרש דלמאן דאמר ניר הוי חזקה אם ירד לתוכה בתחלת השנה ונר אות' כדניירי אינשי ועמדה כל השנה בחזקתו ונטר לה כדנטרי אינשי עד שזרע' בשנה הבא אות' שנה של ניר חשיבא ליה כשנה שלימה מיום ליום שהרי למאן דאמר ניר לא הוי חזקה והתחלת חזקה משיכנס בשדה ויזרענה מ&quot;מ מאחר שנתלשה קודם זמן הזרע של שנה שנייה הרי לא ישתמש בה בשדה הבעל ואעפ&quot;כ עולה לו מאחר שבחזקתו היא עומדת והא אכל כדאכלי אינשי וניר נמי לא שנא נמצאת כל השמועה פשוט' לפניך לפי דרך זו, כנ&quot;ל ועיקר.

וראיתי מי שפירש כשאמרו ניר לא הוי חזקה הני מילי שנה ניר כגון דמוברי באגי אבל שנה של זרע משנכנס לתוכה וחרש ואח&quot;כ זרע ותלש ואכל מונין לו משעת הניר דלא עבידי אינשי דכרכי ליה לארעי' כדי לזרע' ושתיק, ואינו נכון.

'''מאי בינייהו. '''קשיא לן הכא מאי קא מבעי' ליה דהא שלש בצירות לאו שלש שנים מיום ליום הוא ונראה לפרש דכי אמר רב מיום ליום לאו דוקא דהואיל ואינן עושין פירות תדיר לא בעינן אלא שלש בצירות בשלש שנים והיינו מיום ליום כלומר שלש אכילות שלימות של שלש שנים שלימות כלומר שיכנס בה בתחלת השנה לחרוש ולזרוע יאכל כל פירות השנים משלם ולא ישתיירו בכל אותן השלש שנים פרי אפילו יום אחד וזו היא שלימה בשדה הבעל משעת חרישה וזריעה עד שעת גמר אכילת פירות השנה וכן נראה מדברי ר&quot;ח ז&quot;ל שכתב שלש שנים מיום ליום פי' צריך לאכל' שלשה פירות גמורין בשלש שנים.

והיינו דקאמרי' למעוטי מאי לאו למעוטי ניר כלומר דהא מיום ליום לאו דוקא אלא לומר אכילות שלימות של שלש שנים שלימות ומוסיף הוא על דברי רבי ישמעאל ורבי עקיבא ומרבה באכילות שנים שלימות ואינהו הא סבר דניר לא הוי חזקה וכ&quot;ש לרבנן ואלו אמרינן דמיום ליום דוקא הוא לא מצית למידק הכי דלעולם אימא לך ניר הוי חזקה ועולה לו למנין שלש שנים לרבנן בתר זמן שלש שנים קפדי בין אכלי בין לא אכלי הואיל ומחזיק כדמחזיקי אינשי אלא ודאי מיום ליום לאו דוקא אלא למעוטי ניר והיינו דבעינן מאי בינייהו מאחר דסבירא לך דמיום ליום לאו דוקא אלא למעוטי ניר.

'''מאי בינייהו דקל נערה איכא בינייהו. '''כלומר שממהר להוציא פירותיו יותר משאר דקלים חדש אחד או פחות מכאן או יותר על כן לרב לא הוי חזקה דהא שלש שנים משני הבציר והקציר שלימות בעינן ושמואל לא בעי שלש שנים אלא שלש אכילות של שדה זו.

ור&quot;ח ז&quot;ל פי' דקל נערה דקל דיופרי' שמוציא שני פירות בשנה ולשמואל הוי חזקה ולא נהירא דשמואל נמי שלש אכילות של שלש שנים בעי דרבנן לא אזלי בתר אכילות בלבד וכן מפורש בירושלמי אמר שמואל זו דברי רבי ישמעאל אבל חכמים אומרים שלש שנים קציר שלש שנים בציר שלש שנים מסיק פי' שלש שנים יקצור את תבואתו וימסק את זיתיו ויבצור את ענביו אלמא שלש שנים בעי.

ולשון אחר פי' ר&quot;ח ז&quot;ל דקל נערה שמשיר פירותיו ונראה שהם התמרים הנושרים שאינן מתבשלים באילן והן מתמתקין בחמה באילן עצמו אחר שנתלשו או בשדה כמו שהזכירו במסכת פסחים ולרב דאמר שלש שנים שלימות בעינן כיון שנשרו קודם בשולן וצריכין לקרקע למתקן בחמה בין הכיפים והציצים לא עלתה לו חזקה עד גמר בשולן בשד' ולשמואל משיכניס לבית הרי זו חזקה שזו היא גדרתן של אלו.

ואיכא למידק אשמעתין הא טעמא דחזקה לרבנן משום דתלת שנין מזדהר איניש בשטריה טפי לא מזהר וכיון שכן בפחות משלש שנים מיום ליום האיך תתקיים לו חזקה וזו הקושיא הזקיקתו לרב רבי שמואל ז&quot;ל לומר שהלכה כרב דאמר מיום ליום ופי' מיום ליום דוקא ואין דבריו נכונים שעדיין יש להקשות עליו א&quot;כ כל חזקת שלש שנים תעלה לו ואפילו שנים מפוזרות ובתים שדר בהן ביום בלבד אע&quot;פ שלא דר בהן בלילות ואפילו אפיק כורא ועייל כורא ותפתיח' וגירא.

אלא כך הוא הטעם לחזקה שכיון שהחזיק אדם בבית או בשדה שלש שנים כדרך שאדם מחזיק בשלו ורואה שאין מערער עליו שוב אינו נזהר בשטר לפיכך הצריכו חכמים לכל דבר ודבר מעין תשמישו שהוא עשוי לו אבל כשלא החזיק בו כדרך שאדם מחזיק בשלו היה צריך ליזהר בשטרו ולפיכך כשחברו במקום חרום אין חזקתו עולה לו שהיה לו ליזהר בשטרו עד שיראנו חברו דר בו ולא יערער שבאותה שעה יודע לכל שהיא שלו ואח&quot;כ לא יהא צריך ליזהר בשטרו זהו טעם החזקות והמחות לפיכך פסק רבינו הגדול ז&quot;ל כשמואל בשדה אילן דבתר אכילות אזלינן להקל ולהחמיר ואין כאן בית מיחוש. 

ומשמועה זו למדו הדיינין שאם בנה חורבתו של חברו שלש שנים או שנה אחת של שלש שנים שלא עלתה לו לחזקה דמימר אמר כל ממונו יוציא לבנין כדאמרינן כל שיבי דכרבא ליעלו בה וכפי מה שפירשנו.

&lt;קטע סוף=לו ב/&gt;
===[[בבא בתרא לז ב|דף לז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לז ב/&gt;

'''מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דרבי ישמעאל ור&quot;ע. '''הרב אב ב&quot;ד ז&quot;ל מקהי עלה קהיאתא, ואלו דבריו: הא דאמרינן בפרק חזקת מכר אילנות ושייר קרקע לפניו פלוגתא דרבי עקיבא קשיא לן ר&quot;ע ורבנן אי בשני אילנות פליגי דלר&quot;ע אית ליה קרקע וקיימא לן כותיה אי הכי מתניתין דקתני בפרק המוכר את הספינה הקונה שני אילנות בתוך של חברו הרי זה לא קנה קרקע ור&quot;מ אומר קנה קרקע וקיימא לן כרבנן דפליגי עליה דר&quot;מ אי הכי קשיא הלכתא אהלכתא ותו לימא רבי מאיר ורבנן בפלוגתא דר&quot;ע ורבנן קא מיפלגי ותו דסיפא דההיא מתני' אוקימנא דלא כר' עקיבא וקאמרינן לא מתוקמא מתניתין כרבי עקיבא דקתני הגדילו ישפה לימא משום דקתני שני אילנות לא קנה קרקע ובמסקנא איתוקמא כרבי עקיבא ונימא רישא דלא כרבי עקיבא וסיפא רבי עקיבא ואי בשלשה נמי קשיא וכו' כדכתיב בפירושיו, ובסוף זו המסכתא אפרש שמועות הללו בארוכה בס&quot;ד.

'''דאי לא א&quot;ל עקור אילנך שקול וזיל. '''איכא דאמרי דלאו דוקא אלא לכשימותו לא יטע אחרים חחתיהם שהרי שנינו קנה שני' לא קנה קרקע ואם מתו אין לו קרקע אלמא מחיים לא מצי למימר ליה עקור אילנך, וכן פירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל.

ואיכא דאמרי דשאני התם דאילנות מכר לו ולא עצים ואי מצי למימר ליה עקור אילנך שקול וזיל עצים נינהו אבל הכא כיון דסבר רבי עקיבא מוכר בעין יפה מוכר אי לא שייר קרקע לפניו אמרינן לעצים שיירינהו דהא לא שייר בקרקע כלום וכן זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע נמי הואיל ואין לו בקרקע כלום א&quot;ל כי היכי דלדידך בעין יפה זבין לך ולא שייר בה לנפשיה כלום לדידי נמי בעין יפה זבין לי ולית לך בקרקע שלי כלום הואיל ושניהם בבת אחת קנו או החזיקו בה שלש שנים ודמיא להא דאמרינן שניהם במכר אין להם דרך זה על זה ואפילו לר' עקיבא בפרק המוכר את הבית, וכן עיקר.

הא ד'''אמרי נהרדעי וכו' קני ליה משפוליה ועד תהומא. '''הכי פירושו: ואע&quot;ג דקיימא לן (פד,א) קנה שני אילנות לא קנה קרקע הני מילי תחתיהן וביניהן וחוצה להן ושאם מתו לא יטע אחרים תחתיהן שלא יהו שרשיו וענפיו מכחישין את של חברו אבל מקום האילן עצמו קנה לעולם ואם מת הדקל המקום שלו הוא וחזי למחפר בה בור ושיח ומערה או לאוקומי בה חיותא ומשטח פירי ורבא אקשי ליה הא ודאי כורכמא רישקא הוא דמזבני ליה כשהוא מחובר שאין לו ליטע אחר תחתיו אלא למשקל ליה זבניה ניהליה לכשימות והיאך קנה מקומו אלא אמר רבא בבא מחמת טענה כלומר שטוען שמכר לו הדקל וקרקעו ובתורת מקח ירד בה לאכול הדקל לקנות קרקעו דודאי הדקל אכילת פירות הוא לאותוקרקע שהוא נטוע בו והואיל ונשתמש באותו קרקע שלש שנים באכילת פירות הדקל יש לו חזקה ואקשי ליה אי הכי המוכר אילן אחד או שני אילנות שלא קנה קרקע ואינו יכול לומר לו עקור אילנך כל זמן שהוא חיה מאי תקנתיה דקס&quot;ד דלא מצי למימחוי וכולא כדכתיבנא לה לעיל.

ורבינו הגדול ז&quot;ל השמיט מילתיה דרבא דאמר בבא מחמת טענה יש לו חזקה ומילתא דנהרדעי וצריך תלמוד לפי מה שפרשתי ואפשר משום דמימרא דרבא פשיטא ולא איצטריך רבא גופיה למימרא אלא כאומר אם שמעת דבר זה כך שמעתו ודבר פשוט הוא ולחלוק על נהרדעי בלבד אמרה וכיון שכתב רבינו הגדול ז&quot;ל דלא קנה קרקע כלל במשמע ומנהגו לקצר. והרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל פסק כרבא בבא מחמת טענה.

אבל ר&quot;ח ז&quot;ל והרב רבי שמואל ז&quot;ל פירשו לנהרדעי שאם מת יטע אחר תחתיו ולא דייקא דאיק לן כלל דאם כן קשיא מתני' דקתני בה ואם מתו לא קנה קרקע ומתניתא דתני ואם מתו לא יטע אחר תחתיו כדאיתא בפרק הספינה לקמן ושויתינהו לנהרדעי טועין בדבר משנה ותו רבא ליקשי עלייהו ממתניתין ויש מי שפירש דנהרדעי כרבי מאיר סבירא להו ואפילו באילן אחד ואמר להו רבא אפילו ר&quot;מ לא קאמר אלא בשני אילנות אבל באילן אחד לא וליתה כלל, ולפי דברים הללו יפה השמיט רבינו הגדול ז&quot;ל מילתא דנהרדעי אלא שנתקשו עלינו הדברים.

&lt;קטע סוף=לז ב/&gt;
===[[בבא בתרא לח ב|דף לח עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לח ב/&gt;

הא דאמר רב בלישנא קמא '''אין מחזיקין בנכסי בורח. '''פירוש בורח מחמת ממון משום דלא מצי למיתי הכא ומחויי ואקשינן עליה ממתניתין דאוקמה איהו משום דמחאה שלא בפניו הויא מחאה ופריק טעמא דתנא דידן קאמר ליה וליה לא ס&quot;ל אלא כר&quot;י דאמר ויבא לשנה האחרת דמשמע שצריך הוא לבא ולמחות בפניו אבל לתנא קמא סבר רב דהוי מחאה מדקתני יהודה וגליל דליכא איניש דאזיל ואתי להכא ולא קתני בורח.

הא דאמרינן '''הא קא משמע לן דאפילו מיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו. '''ה&quot;פ: דהאי בורח דאיירי ביה רב אפילו בורח שיש עליו אימה במקום שברח והוא מוחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו הויא חזקה דמחאתו נמי מחאה היא.

וקאמרי דאמר רב ענן לדידי מיפרשא לי מיניה דשמואל וכו' כלומר ושמואל הכי אתמה עליה אי בבורח סתם פשיטא דאלו בורח שיש לו אימה דמוחה בפני בני אדם שאינן יכולים לומר לו לאו מחאה היא ולפיכך אין מחזיקין עליו.

והא דאמר רבה אין מחזיקין בנכסי בורח ומחאה שלא בפניו הויא מחאה. אקשינן עליה תרתי כלומר דהא סתרן אהדדי דהואיל ומחאה שלא בפניו הויא מחאה אמאי אין מחזיקין בנכסי בורח.

ואיכא למידק הכא ואמאי סתרן לוקמ' בבורח שיש לו אימה כגון האי דאמר שמואל גופי' דאין מחזיקין בנכסי בורח משום דהו&quot;ל כמיח' בפני בני אדם שאין יכולין לו' לו ומחאה שלא בפניו הויא מחאה כדפרשינן דמשום הכי אמר שמואל וכי למחות בפניו הוא צריך ולא עלה על דעתו להעמידה בבורח שיש עליו אימה שם דהוא מוחה בפני בני אדם ומאי שנא דקשי' ליה לרבא טפי משמואל.

ואיכא דאמרי שאין בכלל לשון בורח מיחה בפני בני אדם שאינן יכולים לומר לו הא דאמרינן לעיל הא קא משמע לן דאפילו מיחה בפני אדם שאין יכולים לומר לו והוא הדין נמי למי שאינו בורח אלא אורחא דמילתא נקט שדרך הבורחים למחות בפני בני אדם שאינן יכולין לומר וממילתא יתירא דייקינן לה ולאו משום דבורח משמע הכי, וכן פירש הרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל.

ולא נהירא לי, דאי הכי לא איצטריך גמרא למימר שמואל אמאי אקשי ליה פשיטא דקאמר דאמר רב ענן לדידי מפרשא לי מיניה שהרי מאחר שאין זה בלשון בורח הדין עמו ועוד שאין דרך האמוראין לומר יתור בדרך זה אלא הוה ליה לרב למימר בהדיא מיחה בפני בני אדם שאין יכולין לומר לו הויא מחאה ומאי יתיר' הוא ממחזיקין למיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו כיון דלא תלו בהדדי כלל דבורח נמי יכול למחות הוא בפני יכולין לומר לו וי&quot;ל דאין מחזיקין בנכסי בורח דבכל בורח משמע ובודאי סתרן ולא בעי לתרוצי בדשמואל דרב זביד כרב סבר ליה כנ&quot;ל. 

ועוד היה נראה לי דהא דקאמרינן מיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו הויא מחאה היינו בורח מחמת מרדין שאם הוא מוחה ירא הוא למחות בפני בני אדם של אותה מלכות שברח משם שאם שמע גואל הדם ורדף אחריו הוא יכול להורגו שהמלכיות מקפידות בשפיכות דמים וכשאמר רבא אין מחזיקין בנכסי בורח הוה ס&quot;ד דבכל בורח קאמר ואפילו מחמת ממון שסתם לשון בורח מחמת ממון נמי במשמע ולהכי אקשינן תרתי.

וכן נמי הא דאקשינן שמואל בלשנא קמא וכי למחות בפניו הוא צריך ולא מוקי לה לדרב בשמעתיה דמחזיקין בנכסי בורח. בכל בורח משמע ואפילו מחמת ממון נמי וגמרא מפריק לה לדרב' לא קשיא כאן בבורח מחמת ממון שיכול למחות בפני כל בני אדם שאינו מקפיד אם שומעין בו שאין הלה רודף אחריו ואפילו באותו מלכות שלא יוסיף מנה על מנה אבל בבורח מתמת מרדין מתירא הוא שמא ישמע גואל הדם ויבא ויהרגנו או ימסרנו למלכות ואם יאמרו עדים לשום אדם דלמא מגלי' מלתא הלכך אינו מוחה אלא בפני בני אדם שאינן ממלכותו ואינן יודעין מהו טוען ואינן יכולין לומר לו למחזיק והיינו בשמואל.

אבל רב סבר אפילו הכי הויא חזקה דאמרינן חברך חברא אית ליה והוא אינו מקפיד אלא על אלו שראוהו שלא יאמרו לו למחזיק והוא יחקור היכן הוא וישמע הדבר אבל בני אדם שאינן אומרין לו כיון דלדידיה לא אמרי ליה לא מגליא מילת' כולי האי ואע&quot;פ שהוא יודע שיהא למחאתו קול כשאומרין לאחרים אין שואלין עליו היכן מיתה ולהיכן הלך אבל מערער איהו מפיק עליה קלא ומשום הכי אמר רב מחזיקין בנכסים כל בורח ואפילו מחמת מרדין במשמע.

והלכתא כשמואל בהא, דקים לי' רבא כותי'. ולעולם קיימא הלכתא כשמואל בדיני ולפיכך נמי אני מפרשה כן כי היכי דתיקום כרבא ואע&quot;ג דלא אמר הלכתא כוותיה דשמואל הא איכא בפרקין כיוצא בה ובמקומות אחרים אבל חזרתי בי בזה מפני שראיתי לרבינו הגדול ז&quot;ל שפסק כרב במיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו ושייכא ליה בדרב פפא דבשמעתין והיינו טעמא נמי דלא מתרצינן לדרב' כדשמואל משום דלית הלכתא כותיה ורב זביד נמי לא סבר לה הכי כדפרישית.

&lt;קטע סוף=לח ב/&gt;
===[[בבא בתרא לט א|דף לט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=לט א/&gt;

'''ואם איתא ליתיב התם ולימחי. '''קשיא ליה לרב רבי שמואל ז&quot;ל, אדמקשת ליה מדרבי יהודה סייעיה מדרבנן דאוקימנא על כרחין לעולם דקסבר מחאה שלא בפניו הוי מחאה ואיכא למימר דרב' לא ס&quot;ל הכי וקסבר למידק מדר&quot;י דלא הויא מחאה וכיון שכן מדרבי יהודה נשמע לרבנן דעד כאן לא פליגי רבנן ורב יהודה אלא בחזקה בפניו דמר סבר תלת שנין בעינן ומר סבר לאלתר ופליגי נמי בחזקה שלא בפניו במקום חרום דרבנן סברי נהי דמחאה שלא בפניו לא הויא מחאה מ&quot;מ חזקה שלא בפניו הוי חזקה דודאי שמע דמלתא דעבידא לאגלויי היא וכיון חרום שמע החזקה ואיבעי ליה למיתי לפיכך הרויחו לו זמן הכי קא סליק אדעתיה דרבא בהאי תיובתא ורב נחמן א&quot;ל מדר&quot;י ליכא למידק וכיון שכן דרבנן נמי לא קשיא כדאוקימנא לעיל.

ומה שכתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל לרבא דכיון דמחאה לאו מחאה היא חזקה נמי לאו חזקה היא ולא סבר ליה כר&quot;י אינו נכון דרבא דאמר כמאן.

&lt;קטע סוף=לט א/&gt;
===[[בבא בתרא לט ב|דף לט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=לט ב/&gt;

'''כיון שמיחה שנה ראשונה שוב אינו צריך למחות. '''המפרשים ז&quot;ל פירשוה אינו צריך למחות בכל אותן שלש שנים ולא פליגי אדריש לקיש משמיה דבר קפרא דאמר שצריך למחות בסוף כל שלש ושלש ופירשה הרב רבי שמואל ז&quot;ל דלא ליטעון ולימא לא אזדהרי בשטרי טפי משלש שנים אתר מחאה.

ואיכא דאמרי דלא ליטעון ולימא אחר מחאה לקחתיה ומעיקרא לפירות ירדתי והרב ז&quot;ל דחה זה הטעם דכיון דעל כרחו הוא מודה דמעיקרא לא בתורת זביני אתא לידיה לא מהימן למימר אח' מחאה לקחתיה.

ואחרים אמרו שזה עיקר הטעם ונתלו במה שמצאו בתוספתא (ב,א) היה אוכל שדה שש שנים עדר עמו שלש ראשונות ובאחרונה אמר לו אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה אם מחמת טענה הראשונה אינה חזקה שכל טענה שמקצתה בטלה כולה בטלה אלמא אם אמר מחתלה לקחתיה ולא אזדהרי בשטרי אלא שלש שנים אחר מחאה אינה חזקה.

אבל מצינו בירושלמי (ג,ג) כלשון הזה וצריך ליעוד על כל שלש ושלש גידל בר מניומי הוה ליה עובדא והוו דיינין ר' חלקיה בר טובי ורב הונא וחיי' בר רב אמר לון חייא בריה דרב כן אמר אבא מכיון שעדר עמו שלש שנים ראשונ' שוב אינו צריך ליעוד ותני כן היה אוכל שדה שש שנים עדר עמו שלש שנים ראשונות אמר לו אתה מכרחו לי אתה נתתו לי במתנה אינה חזקה שמע שמואל ואמר אם מזו אין אנו מניחין לגדולי ארץ ישראל כלום ושמעת מהך גמרא רבני מערבא דהא דאמר חייא בר רב חנינא שוב אינו צריך למחות לעולם קאמר והיינו דאמר תנינ' והי' אותה ברייתא ששנויה בתוספתא והלשון משובש שם שאפילו מחמת טענה אחרת אינו נאמן שאם היה נאמן מחמת טענה אחרת הוא צריך למחות בסוף כל שלש ושלש ואפשר דהא דקאמר אם מחמת טענה ראשונה לא שאומר מתחלה לקחתיה אלא אפילו מחמת טענה ראשונה אינו נאמן וכ&quot;ש בטענה אחרת אי נמי כך פירושה אם מחמת טענה ראשונה ערער כל שלש ראשונות אינו חזקה אבל אם ערער מחמת טענה אתרת הרי זו חזקה.

והכרעתי כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל מההיא דאמרינן לעיל אבל שוב אין לך מחאה גדולה מזו ואם יכול לומר מעיקרא בתורת גזלה באה לידי או לפירות ירדתי ואח&quot;כ לקחתיה ממך ואמאי לא הוה מהימן התם למימר ללוקח חזרתי ולקחתיה ממך ואי הוה מהימן למימר הכי הוה מהימן נמי למימר ממוכר לקחתיה הא שית שנין מדין מגו אלא ש&quot;מ שאינו נאמן לומר כן וזה כלל גדול שכל היורדין ברשות אין להם חזקה כדין גזלן ודין אין מחזיקין בנכסי קטן ואפילו הגדיל והחזיק בה שלש שנים שכך דעת רבותינו ז&quot;ל ורבינו הגדול ז&quot;ל כתב כן תדע דהא כל יורד ברשות איכא עדים וראה הוא ואין לו חזקה במטלטלין והוא הדין לעבדים כדאיתא לקמן גבי אומנין. 

והוי יודע שעכשיו שאמרנו שיכול לומר לא אזדהרי בשערי אלא שלש שנים אחר מחאה נאמן לומר חזרתי ולקחתיה ממך ומעיקרא לפירות ירדתי או בגזל בדין מגו ומה שאמרנו שאינו נאמן כך אמרנו שלא מפני כך הצריכו חכמים למחות כל שלש ושלש שאינו נאמן בטענה זו מחמת עצמה כיון שעל כרחו יש לו להודות מחמת מחאתו של זה שמתחלה לפירות ירד דהוה ליה כאיכא עדים אבל הטעם מפני שיכול לומר לא אזדהרי בשטרא אלא שלשה שנים אחר מחאה ומיהו כל מקום שנאמן בטענה זו נאמן לומר חזרתי ולקחתיה ממך ומתחלה לא בתורת מקח בא לידי בדין מגו ולא חלק הרב רבי שמואל ז&quot;ל בזה. והא דאמרינן וצריך למחות בסוף כל שלש אמתניתין קיימא מדקאמר וצריך דאי למפלג אדחייא בר רב כדפריש הוה ליה למימר וריש לקיש אמר צריך למחות כו'.

'''מחאה בפני שנים. '''מסופק אני במחאה בפניו ובפני אחר אם מחאה היא כי שמא יכול זה לומר מאחר שלא מחית בי אלא בפני אחד והייתי יכול לכפור לא אזדהרי בשטרי אמינא אי לא משכחנא שטרי יכול אני לכפור במחאתו ועוד שהייתי סבור שלא תתבעני בדין אע&quot;פ שאמרת כן מאחר שלא אמרת בפני עדים כן חזרתי. והפטרתי במחאה שאינה כלום מתוך שנאמ' לא מחית בי נאמן לומר לקוחה היא בידי ואע&quot;פ שמחית לא נזהרתי בשטרי ואם תשיבני נסכא דרבי אבא הכא קרקע הוא ועד אחד בקרקע אינו כלום אבל אם טענתן בפירות אין לומר בהן מגו זה ואע&quot;פ כן הדעת נוטה שאין מחאתו מחאה.

&lt;קטע סוף=לט ב/&gt;
===[[בבא בתרא מ א|דף מ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מ א/&gt;

וראיתי לרבי אברהם ברבי דוד זכרונו לברכה שפירש בהא דאמרינן '''הודאה בפני שנים וצריך לומר כתובו. '''דהודאה בפנ' עד אחד לאו הודאה היא כלל ואפילו אומר לו אתה עדי דמילי דכדי נינהו הואיל ואי כפר לא מחייב ממונא אפומיה הלכך משטה הוא בו ואי אודי לא מחייב בהודאתו ואי כפר לא משתבע והא דאמרינן הודאה אחר הודאה מצטרפין איכא לפרושה כגון שכל אחד אומר בפני ובפני אחר הודה לו ולא נראה לי שמצאתי בירושלמי במסכת סנהדרין אההיא דתנן הוא אמר לי איש פלוני אמר לי לא אמר כלום ואמרו בירושלמי אם היה מתכוין למסור לו עדות עדותו עדות כגון שאמר לו אתה עדי ובמודעא נמי משכחת לה כגון דקא מודה ליה האי לוקח דמסר מוכר מודעא לעד אחד דמודעיה מודעא ויש לבעל דין לחלוק ולומר כיון דסבר האי מוכר למחר לא מצינא למתבעי' בדינא גמר ומבטיל למודעיה.

'''קנין בפני שנים. '''כתבו רבינו חננאל ז&quot;ל ורבינו הגדול נ&quot;ל במסכת קדושין פרק האומר (סה,ב) דהוא הדין בלא עדים כלל דלא אברי סהדי אלא לשקרי ואי מודה הוי קנין וכן עיקר דהא דאמרינן קנין בפני שנים הכי קאמר אע&quot;ג שלא קנה מידו אלא בפני שנים כותבין ואין צריך לומר כתובו.

ומסתייע נמי מהא דאמרינן בבבא מציעא (מו,א) ולקנינה ניהליה אגב סודר ולפרוק דליכא סודר וכו' ואקשינן איכפל תנא בגברא ערטילאי. דלא אית ליה כלום. ואמאי לימא כגון דליכא סהדי אלא ש&quot;מ אע&quot;ג דליכא סהדי מהני קנין סודר ומאן דדחי משום דסתם גורן אנשים הרבה יש בו לא צהיר דמכל מקום לא הוה לאוקומה בגברא ערטילאי וניח' טפי לאוקומה בדליכא אינשי אי נמי איכא אלא שהן קרובין או עבדים וזה דרך הגורן.

'''ואי לאו כמעשה ב&quot;ד דמי אמאי אין צריך לומר כתובו. '''פי' משום דקיימא לן מעשה ב&quot;ד כמאן דכתיב דמי וטריך ממשעבדי ומ&quot;מ יכיל למימר פרעתי ואפילו קבעו ליה בי דינא זמן דעביד איניש דפרע בגו זמניה דב&quot;ד וכדאמרינן פרק שנים אוחזין בא מלוה לכתוב אין כותבין ונותנין לו דחיישינן דילמא פרעיה אבל מקמי דנפק מב&quot;ד אמר להו כתובו לי זכות' כותבין לו זכותו ואע&quot;פ שהלה עומד וצווח ואם כתבו לא הוה ליה כמלוה בשטר והטוען אחר מעשה ב&quot;ד אין שומעין לו וכן נמי בגברא דלא צאית דינא כותבין ונותנין לו ואינו נאמן לומר פרעתי כדמוכח התם בפ&quot;ק דבבא מציעא וכמו שכתב רבינו הגדול ז&quot;ל בהלכותיו ואמרינן נמי בפרק גט פשוט למ&quot;ד מלוה על פה אינו גובה מן היורשין ומוקים ההיא מתני' כגון דקיימי בי דינא אפומ' דביב' דאלמ' גוב' מן היורשין ומן הלקוחות ואם בא מלוה לכתו' כותבין ונותנין לו ואינו יכול לומר לא בעינא דמשויתו ליה עלאי מלוה בשטר שהדין נותן שיכתבו לו.

'''לא כתבינן מודעא אלא אמאן דלא צאית דינא. '''יש אומרין דבמודע' דגיטא ומתנתא פליגי וקסבר רב יוסף אע&quot;פ שמאמינים אותו וכותבין על פיו אע&quot;פ שאין יודעין האונס משום דגלויי מלתא בעלמא הוא דאי לא אניס למה ליה למיהב מתנתא ומיכתב גיטא וממסר מודעא אפילו הכי אי האי גברא צאית דינא אמרינן ליה אי איתא דאניסת כדקאמרת תא קום עליה בדינא מדלא קיימת עליה בדינא לאו מינם אניסת ואביי ורבא דאמרי תרוייהו אפילו עלאי ועלך דכיון דלגלויי מלתא היא משום הך טענה לית לך למימר דלאו קושטא קאמרי דזמנין דלא מתרמי ליה ולא מכנפי בי דינא.

ואחרים פירשו הא דרבה ורב יוסף בין בגיטא ומתנתא בין בזביני ודידעינן אונסיה ואפילו הכי כיון דלא קאי בהדי' דינא א&quot;ל זיל לבי דינא והוה ליה כמאן דיכיל לאשתמוטי מאותו האונס לעולם דמודעיה לאו מודעא דלאו אונס הוא כדאמרינן בגיטין כיון דאיכא בי דואר ולא אזיל אחולי אחיל ואביי ורבא דאמרי תרייהו כיון שאין ב&quot;ד יכולין להצילו אלא מחמת שהוא צאית לדינא ואי בעי לא צאית אונס הוא, ולשון זה נ&quot;ל.

ומיהו בגיטין ומתנתא דידעינן דאנס ליה ליכא למימר דמנפשייהו נמי מבטלן במוכחא מלתא בעלמא ולא פליגי רב יוסף עליה אלא בכל מסירה דמודעא הוא בגיטא ומתנה בדלא ידעינן ובזביני אפילו ידעינן בין ללישנא קמא ובין ללישנא בתרא שפירשנו הך מימרא דאביי ורבא אפשר לאוקמינהו בדגיטא ומתנתא ולפי' לא אקשינן עלה הא דאמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני.

&lt;קטע סוף=מ א/&gt;
===[[בבא בתרא מ ב|דף מ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מ ב/&gt;

ודאקשינן '''והא אמר רבא לא כתבינן מודעא אזביני. '''פירשו כל רבותינו ז&quot;ל שהיא מה שאמר לקמן הלכתא תלוה וזבין זביניה זביני. והוקשה לנו אי הכי מאי קושיא כי אמר רבא תלוה וזבין זביניה זביני ה&quot;מ בשלא מסר מודעא אבל במסירת מודעה מודה הוא שהרי רב הונא אמרה באותו הלשון עצמו והוא מריה דשמעת' ואעפ&quot;כ במסירת מודעא מודה שהמודעא מבטלת המכירה והרב רבי שמואל ז&quot;ל פירש ואמר דלרבא אין כותבין דאי בשדה זו בלא מסירת מודעא נמי דאי בשדה סתם אע&quot;פ שמסר מודעא נמי שהרי אין אונס בשדה זו שמדעתו בירר ומכרו. 

ותמהני דהא מעשה דפרדס אשדה זו היא, ואם תפרש שאמר לו אם אין אתה מוכר לי שדה אחת משדותיך אמינא בזו לקוחה בידי מ&quot;מ כיון שבירר את זה ולא נאנס עליה מודעיה לאו מודעא היא לפי דברי הרב ז&quot;ל ועוד ותהוי נמי דבשדה זו בלא מסירת מודעא בטלי זביני מי לא בעי מיכתב דאניס וידעינן באונסיה לבטולי לזביניה למחר וליומא חורא דשמעתא דנהרדעי בין דבעית מסירת מודעא בין דלא בעית חד טעמא הוא. ועוד שאם כדבריו לדידן נמי בשדה סתם לא מהניא מודעא ולא ראיתי מן הגאונים ז&quot;ל שחלק בין שדה זו לשדה סתם.

ואיכא לפרושה הכי: הא דאמרי נהרדעי כל מודעא דלא כתיב בה אנן ידעינן באונסיה דפלניא לאו מודעא היא פשיטא להו לרבנן דגמרא דלא אתו למימר דבעינן דלידעו האונס ולא כתבינן אפומיה דמוכר דהא פשיטא היא דאי הכי כי מצטריך איניש זוזי ואיצטריך לזבוני נפשיה מבטל להו לזביני דמסר מודעא. ואמר דאניס אלא ודאי פשיטא דלאו כל כמיניה למימר אנוס אני אלא הכי קאמרינן כל מודעא דלא כתיב בה אנו יודעין שמחמת האונס מכר ולא נתרצה לו אינה מודעא אע&quot;פ שכתוב בה ראינו שאנסו למכור לו קרקעו שמא היה יכול לינצל מידו כשמכר לו ולהכי אקשינן מודעא דמאן אי דגיטא ומתנתא גלויי מלתא בעלמא היא וכיון שאנסו כלל לאו כלום הוא ואפילו לא נאנס בפנינו נאמן לומר נאנסתי ואי דזביני הא אמר רבא וכו' וכיון דלא כתבינן אלא במסירת מודעא למה לי כולי האי כיון דאניס קמן ומסר לן מודעיה ודאי בטילי זביני ודרבא ודאי היינו דפסק הלכתא תליה וזבין זביניה זביני כל היכא דלא מסר מודעא וכדאמר רב הונא דאיהו מרה דשמעתא אי לאו מודע' מאן דחתם אאשקלת' שפיר חתם.

ומפרקינן '''מודה רבא היכא דאניס כי ההוא מעשה דפרדיסא. '''כלומר ואפילו בלא מסירת מודע' נמי כותבין דכי איירינן דבעי מסירת מודע' הני מילי כגון דאניס אונס' דגופיה או דממוניה למזבן ליה ההוא מידי ומחמת אונסא יהב ליה דסברא הוא דאגב אונסיה גמר ומקני אבל כי אניס ליה בכי האי גונא דטעין ואמר לקוחה היא בידי ודאי לא גמר ומקני והרי הוא כמי שצוח דא&quot;ל מאי זבני לך אי אנא לא זבניתה ניהלך דידך היא דאי כבשת ליה לשטר משכנת' לא מצינא לאשתעויי דינ' בהדך הלכך מעולם לא אמר רוצה אני שהרי הוא באונסו מתחלה ועד סוף ואע&quot;פ שהוא אומר רוצה אני למוכרה לך הלכך אי ידעינן באונסיה שלא היו לו לזה עדים והלה לא חזר והודה לו אע&quot;ג דלא מסר מודעא נמי כתבינן אבל היכא דאניס ליה אונס' דממונא אחרינא ואפילו גזלה נמי ההוא מידי ובתר הכי זבניה ניהליה ושקיל מיניה דמיגמר ומקני משום דההוא אונס' אחרינא דחמיר עליה הוא דגמר ואקני להאי מידי ובנייח נפש' הוא דעבד אבל היכא דליכא אונס' אלא מההוא מידי ולא מצו לאפוקי מידיה לעולם מחמת דטעין לקוח הוא לא הוו זביניה זביני דמאי דעבר ולא משכחת לה אלא בכגון מעשה דפרדיסא. 

נקיטינן השתא להאי פירושא דלעולם זביניה זביני כל אימת דלא מסר מודעא רב ממעשה דפרדיס' אבל אי מסר מודעא בכולהו לאו זביניה זכיני וכן דעת הגאונים ורבינו הגדול ז&quot;ל.

וראינו לרוב המפרשים האחרונים ז&quot;ל שפירשו מעשה דפרדיסא מסירת מודע' הוה בה וכן כתב ר&quot;ח ז&quot;ל ואם כן קשיא עלן למאי הילכתא אייתו מעשה דפרדסי' לימא מודה רבא היכא דמסר מודעה.

ויש מי שאומר דלהכי אייתי ליה, ללמדך דאונס' בהפחדה בעלמא הוא וטעו בזה מפני שראו לר&quot;ח ז&quot;ל שאמר כן דמהא שמעינן דאונס הפחדה שמיה אונס והם סבורין שבא הרב ז&quot;ל לפרש שלכך הביא כאן בגמרא מעשה דפרדיס' וחס ושלום דודאי גמר' לאו להכי אייתי לה אלא לפרוקי קושי' הוא דאת' ותו מאן דמקשה גופיה מאי קא קשי' ליה וכי לא הוה ליה לאפוקי אדעתיה דאנן בשמסר מודע' קאמרינן ותו דאי משום הא לא איצטריך לה ומשנה שלימה שנינו לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל דא&quot;ל נחת רוח עשיתי לסיקריקון דומיא דלקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה ומחמת יראה הוא דעבד שכן פירוש משנתנו וכן פירשה רש&quot;י ז&quot;ל ומשם היינו למדים דאפילו מתמת יראה מקחו בטל הואיל ומפחידו מי שספק בידו לעשותו ואיבר' משמעתין נמי שמעינן הכי ממילא ולמדנו הדין כיון רב חננאל ז&quot;ל כמו שכתוב בפירושיו. כן נמי כתב הגאון ז&quot;ל בספר המקח, אבל פירוש השמועה כמו שפירשנו.

ואם יש שמשיב עליך מלשון מודע' אי בלא מסירת מודע' היאך לשון מודע' חל עליו אף אתה אמור לו אין לשון מודע' שמודיע לעדים אלא פירוש מודע' אונס ויסורין כמו שכתוב ויודע בהם את אנשי סכות וכן הודע את ירושלם ואף יש לפרש כמשמעו במו ידיעה וכן מודע לאישה ידוע לאישה אף בזה ידיעת עדים היא המודע' בין שידעו מעצמן בין שאחר הודיעם ומפני שכל העדיות ראיה וידיעה הם וזה ידיעה בלא ראיה שאינם יודעין אם גמר בלבו אם לא לפיכך נקראת מודע' והראשונה שמענו ונכון הוא, ובספר מלחמות השם כתבנו דרך אחרת בהלכה זו, והי' ארוכה וקצרה.

הא דאקשינן בהא שמעת' '''אי דגיט' ומתנת' גלויי מילתא בעלמא היא. '''איכא למידק עלה ובגיטא ובמתנת' למה לי מודע' דאונס והא קיימא לן שאם אמר לשלוחו קודם שיגיע הגט לידה גט שנתתי לך בטל הוא בטל כדאמרינן בהשולח גטו לאשתו. והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב ודוקא מודע' שיש בה אונס אבל בלא אונס אמר גט שאעשה לא יהא גט אין זה בטול דכיון דלא נאנס כלל אנן סהדי דגמר בלבו בשעת מעשה ולא מהני ביה בטול קודם כתיבה אלא א&quot;כ בטלו אתר כתיבה, זה כתב הרב ז&quot;ל. 

ולפי דעתי יפה כיון, שהאומר גט שאני כותב לאשתי בטל הוא למה יבטל אם נאמר בטל שליחות של סופר ועדים וברי כשחזר ואמר להן כתובו חזר ועשאן שלוחין וקיימא לן דאתי דבור ומבטל דבור וכ&quot;ש דגבי כתיבה דגט לא בעינן שליחות ממש כדמוכח בפרקא קמא דזבחים ובפרק המביא תניין ואם נאמר בטל הגט עצמו שיהא כחרס והל' לאתר כתיבה נמי אינו יכול לבטל גט עצמו שלא יהא מגרש בו לעולם דאמר התם בהשולח נהי דבטליה בתורת שליח גיט' גופיה מי קא בטלו דחוזר ומגרש בו ואפילו אמר בפירוש קודם שבא לידי שליח אני מבטל הגט שלא יהא כשר לגרש בו לעולם לא אמר ולא כלום הואיל ונכתב בתקנת חכמים וכן פרש&quot;י ז&quot;ל התם אבל הגט עצמו שהוא בעין אינו נפסל משמע לעולם והילכך אם באנו להשוות דין בטול גט דקודם כתיבה לשל אחר כתיבה אינו בטל שיהא פסול ולאפוקי ממאן דמפרש דמסתמא לשלית הוא דקאמר ולא על הגט עצמו אבל במפורש אפילו הגט נפסל ומ&quot;מ יש להחמיר באומר גט שאכתוב בטל הוא שבא לבטל שליחות סופר ועדים שיהא כאלו בתוכה שלא במצותו דלא הוי לשמה ופסול וכשחוזר ואומר כתובו מדעתכם משמע עד שיאמר חוזרני בי בבטול ראשון.

והרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל כתב שאם אמר כל גט שאכתוב מכאן ועד עשרים שנה בטל הוא הרי בטול וזו היא מסירת מודע' על הגט וזה ודאי אפשר דמסתמא נימא אנוס הוא אבל אם פי' שאינו אנוס ומבטל לפי שטתו כשר כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל. 

עוד יש לחלק ולומר שאם אמר בטל הוא מבוטל אבל אנוס אני בו אלמלא שנאמן הוא בכך היה הגט כשר שהרי לא בטלו בפיו ואפילו חשבת ליה גלויי דעתא הא קיימא לן דלאו מילתא היא וכ&quot;ש דלאו לגלויי דעתא הוא כלל דכיון דלא אניס ליבטליה בהדי' אלא רוצה הוא נגרש גרושין גמורין ולקלקל עליה בלעז כדי לצערה הוא אומר הילכך אין פסולו של גט אלא בשביל שהוא נאמן באונסו.

מדאמר '''לא מגבינ' בה, '''נראה לי לדקדק מה שדן רבינו הגדול ז&quot;ל שאם נתן לו מתנה מעכשיו ומתזיקי בה מעתה לא חיישינן בה למתנת' גמירת' שהרי על כרחו גלויה היא שברשותו של זה היא והוא מגלה לפיכך אמרו לא מגבינן כה כלומר שהנכסים ברשות נותן ואין מוציאין מידו משום ספק פסול המתנה אמרו כן.

ה&quot;ג '''דאמר להו לא תיתבו בשוקי ובברייתא. '''כלומר ולא אמר להו אטמרו ואיכא בינייהו סתמא דהאי לישנא בתרא כיון דאמר להו בשוקי ובברייתא לאו היינו סתמא דהא בבתים שבו משמע ואפילג הכי פסולה. 

ור&quot;ח ז&quot;ל כתב הכי, איכא דאמרי אמר רב יוסף דאמר להו לסהדי לא תיתבו בשוקי ובברייתא מאי בינייהו איכא בינייהו סתמא דלא פריש לא אטמרו לא תיתבו בשוקא ובברייתא והוה קשה הא שמעתא טובא דהני תרי לישנא דרב יוסף מחזו דסתמא כשרה היא ופרישו להו רבינו האיי ז&quot;ל הכי להאי לישנא באמר זילו איטמרו מתחזו דבהאי לישנא איפריש הכי מפסלא ואי לא פירש אלא אקני ליה סתמא כשרה ולהאי לישנא דפריש לא תיתבו בשוקא ובברייתא ותכתבו לה מכלל דכל מתנתא צריך למיכתב בשוקא וברייתא ולמיכתב לה ואי לא כתב הכי פסולה אשתכח דללישנא קמא דרב יוסף סתמא כשרה וללישנא בתרא דרב יוסף סתמא פסולה, עד כאן. 

ומקצת רבוותא ז&quot;ל גרסינן דלא אמר להו תיתבו בשוקי ובבריית' ולא נהירא דאם כן מאי בינייהו פשיטא דסתמא איכא בינייהו דהא בלישנא בתרא אמרי מתנתא טמירתא כגון דלא אמר להו אלא סתמא אמר להו כתובו. ואיכא למימר מאי בינייהו לאו דוקא דלא בעי לפרושי דפליגי בסתמא כדמשמע ובטן למפלג עלה לקמן בסמוך וזו גרסת ההלכות. 

ובמסקנא חיישינן למתנתא טמירתא בסתמא ואיכא דאמרי דהנך שטרי דילן כיון דכתוב בהו בכל לשון של זכות אינהו כתבי ומפרסמי לה למילתא דמיפה כחו הוא ולא סבירא לן. 

והא דאמר רבינו בשם הגאון ז&quot;ל בשכיב מרע דאמר לא תגלו הך תפקדתא אלא לאחד מיתה דלא הוי טמירתא מצאתי דתניא נמי הכא בתוספת' הכותב דייתיקי והיה מתיירא מן היורשין נכנסין אצלו כמבקרין אותו ושומעין דבריו מבפנים ויוצאין וכותבין מבחוץ. 

ובתשובה לגאון ז&quot;ל בקנין לחודי' נמי אי אמר בשעת קנין דהא מתנת פרהסיא היא קני ואי לא אמר הכי חיישי' למסתמא, ורבינו חננאל סמיך עליו ודברי הרב רבי יוסף ז&quot;ל נוטין כן.

&lt;קטע סוף=מ ב/&gt;
===[[בבא בתרא מא א|דף מא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מא א/&gt;

הא דאמר רב ענן '''והא אחזיקי לי. '''לאו חזקה שאין עמה טענה היא שכל חזקה קרקע שאין עמה טענה היא לאו חזקה הוא ואין לך חזקה דלא בעיא טענה אלא בתלונות וכיוצא בהן שהן נזקין ואין דין חזקה טענה לניזקין אלא חזקה שיש עמה טענה היא שהיה טוען מתחלה גדרנו בתוך שלו ואחר כך חזרתי ולקחתיה ממנו והחזקתי בה בפניו והלה טוען מעולם לא מכרתי לו כלום וקסבר רב ענן דאיהו מהימן דהא איכא חזקה ואמר ליה רב נחמן לאלתר לא הוי חזקה אמר ליה והא אחיל לי כלומר אנא מיניה זבינת' כשראיתי אתר כך שהגדר היה בתוך שלו לא רציתי לקבל הימנו ונתתי לו דמים ואפילו לא מהימנת לי שלי היא שמתחלה נתנה לי כשגדרנו דכמאן דאמר לי לך חזק וקני דמי דהא איהו סייע בהדאי בגודא ואי לא יהבה ניהלי לא הוה שביק לי לבניה וכל שכן דלא סייע לן בגודא ואמר ליה איהו ההיא מחילה בטעות היא ולזה הפי' דוקא שטעותו של רב ענן מוכח על פי עדים דאי לא הכי נאמן היה בדין מיגו דאי אמר מתחלה מכרה לי היה נאמן.

ואחרי' אמרו שהרב ענן מתחלה סתם אמר והא אחזיקי ור&quot;נ לא רצה לשאול אם בטענה הוא בא או לא ואמר לו שאין חזקתו כלום חזר רב ענן ופי' הכי קאמינא דאחיל לי במתנה דכמ&quot;ד לי' לך חזק וקני דמי, וזה נאמר בשם רבינו תם ז&quot;ל. 

והרב רב אברהם ברבי דוד ז&quot;ל פירש דגודא הוה לתרוייהו למבניה ובניה רב ענן וסבר האי דאשתיק משום דאנא בנינא ליה לכוליה הו' דאשתיק והויא לה מכירה ואמר ליה איהו שתיקתו לאלתר לאו שתיקה הוא והא אחיל לי ולאלתר הויא חזקה הואיל וסייע בהדאי וכמכירה דמיא ואמר ליה רב נחמן את גופך אי הות ידעת מי הוית עבדת בלא תנאה ולא דאיק לן כלל דבשתיקה נאו זבינ' נינהו כל שכן דאפשר דסבר שיבנה הוא ואחר כך ישלם כענין ששנינו בחזקה שנתן וכל שכן דאיהו גופיה נמי לא הוה ידע ובלא טעמא אחרינא בטלי זביני. והלשונות הראשונות אינן נכונות שלא מצינו זוכה במתנה כענין זה בגוף קרקע וכן בלשון אחיל אין לשון מתנה בתלמוד ודמי לדין ודברים אין לי עמך על שדה וידי מסולקות ממנה (מג,א). 

ויש מי שפירש שרב ענן לא כנס לתוך של חבירו אלא מקום הכותל והיה מקום שיש על שניהם לגדור והלה רוצה שיחזרו כותל למקומו ואמר ליה רב ענן אף על פי שהיה לי לגדור מתחילה כדי שלא אזיקך בהיזק ראייה כיון שגדרת בתוך שלך החזקתי באותו היזק ואין עליך להחזיר כותלים למקומן ואמר ליה רב נחמן לאלתר לא הוי חזקת מתחילה דלית הילכתא כרבי ישמעאל וב&quot;ש כר' יהודה דמתני', וזה הפירוש יותר נכון. 

ולפי פירוש זה הא דאמר רב נחמן מחילה בטעות לא שמיה מחילה וכמה דוכתי נמי אמרינן דקנין בטעות ומחילה בטעות חוזרין והקדש טעות נמי לא שמי' הקדש כדאיתא במסבת נזיר (ל&quot;א א') ואיכא למידק הא דאמרינן במציעא (ס&quot;ו ב') על ההיא דאמר רב נחמן השתא דאמור רבנן הדרא ארעא והדרי פירי דאקשינן עליה והאמר רב נחמן ומודינא דאי שמיט ואכיל לא מפקינן מיניה ומפרקינן התם זביני והכא הלואה ופרש&quot;י ז&quot;ל משום דאיכא רבית לא הויא מחילה ואם כן הכא דזביני הוא אמאי אמר רב נחמן דלא הויא מחילה ורבינו תם ז&quot;ל גריס התם זביני שאני פי' שאפילו ידע דמצי למהדר ביה לא הוה הדר ביה אבל בהלואה ושאר כל מילי דאי ידע לא אחיל לא הויא מחילה ולדידן לא קשיא מידי דהא למה זה דומה לאונאה דאמרינן התם לא ידיע דמחיל הילכך אין כאן מחילה ואפי' בטעות והכא נמי כיון שלא היה יודע דבארעי' אהדר גודא ליכא מחילה אבל גבי פירי דאסמכתא איהו ידע דהאי מידי זבניה ניהליה והוא מוחל אלא שלא היה יודע שיוכל לחזור בו וכיון שכן איכא מחילה ובטעות הוי מחילה. וכן פרש&quot;י ז&quot;ל.

ואי קשיא הא דאמרינן (ב&quot;מ סז,א) ואודיק חויתן אילונית והא אילונית לא ידיע בלל וליכא מחילה כלל ואפילו בטעות אין הכי נמי אלא אנן הכי קאמר לא אילונית הויא סייעתיה ואפי' לסברתיה דרבא דאקשי ליה אילונית ורב נחמן ודאי ידע דטעי רבא דבכי האי גונא לא הויא מחילה כדאמר הכא רב נחמן גופיה אלא לסברתיה דרבא אהדר ליה ואפי' הכי אמרי' בגמרא אילונית לא הויא סייעתיה כלל ואפי' לפי טעותו של רבא משום דתרוייהו ניחא להו דליפוק עלייהו שמא דאישות ומיהו רב נחמן ודאי הוא ידע טעמא אלא לפי טעותו השיבו ורבא גופיה ידע אחר כך שטעה ואמר ולא היא לא אונאה הויא תיובתא ולהכי לא אהדר עלה ושפיר עבד ולא אילונית הויא סייעתיה ואפי' למאן דקא טעינא דאיכא למימר התם היינו טעמא משום דניחא להו למיפק עלייהו שמא דאישות, כ&quot;ש. 

ולי נראה דאילונית הויא סייעתיה דאיהי ידעא דפירי דידה אביל בעל וקא מחיל גבי' לפי שאינה יודעת שהוא יכול לחזור בו ולהוציאה בלא כתובה הילכך רב נחמן שפיר עבד דלא אהדר ליה אאונאה ושפיר אחזי לי' אילונית ומיהו דחי רבא דלא הויא סייעתיה משום דניחא להו דליפוק עלייהו שמא דאישות.

&lt;קטע סוף=מא א/&gt;
===[[בבא בתרא מא ב|דף מא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מא ב/&gt;

הא דאמר ליה רבי חייא לההוא גברא '''אית לך סהדי דדר ביה ההוא דקמך אפילו חד יומא. '''ואיהו לא מהימן לומר דדר ביה מגו דאי בעי אמר אנא זבנית' מיניה. טעמא דמילתא דלא טענינן ליה אנן לקתה מוכר מן הראשון אלא א&quot;כ יש עדים שרגלים לדבר שלקחה כיון שדר ביה ומשום מגו דידיה לא טענינן ליה אנן אע&quot;פ שהיה נאמן אלו בא בטענה כגון דאמר קמאי דידי זבני מינך ואי לא טעין לא טענינן ליה משום דמיחזי לן כשיקרא הואיל ולא דר בה, ואי משום דהאי אמר הכי אנן לא טענינן ליה שלא מפיו אנו חיין.

'''אמר ליה רב וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה. '''וכיון שכן יכולין אנו לומר דזבנה ראשון ממערער, וכיון שהוא לוקח נטעון ליה, ורבי חייא לא חש לה. ולעולם אין טוענין לו אלא אם כן אנו יודעין שדר בו בעדים לא על פיו של זה ואפשר לומר דאי נמי דר ביה קמא חד יומא והאי לית ליה סהדי דזבנ' מינה דקמ' לא טענינן ליה אנן שאין טוענין אלא ללוקח כלומר שאנו יודעין בו שהוא לוקח וכן ליורש אם אמרו לי' מאי בעית בהאי ארע' ואמר יורשו של פלוני אני וממנו ירשתיה ואין אנו יודעין בו שהוא קרוב של מת ולא ראוי ליורשו אין לנו ראיה להאמינו ולטעון לו אלא אם כן הוא טוען ואי קשיא אי הכי כי אקשי' ממתני' דקתני אינו צריך טענה הא ראיה בעי לימ' מאי ראיה נמי ראיה שהוא יורש לאו מילתא היא דהא הבא מתמת ירושה קתני משמע שהוא יורש בודאי כך מצאתיה לרבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל ולפי זה אין צריך לפרש בההוא עובדא דההוא דאמר מפלניא זבניתא דאמר לי דזבנה מינך בדלא דר בה אלא אפילו דר בה נמי לא מהימן בדליכא עדים דזבנה איהו מההו' דקא טעין אבל אין דעתנו נוחה מזה שהתופס מטלטלין יוכיח שאף על פי שיש עדים לזה שהם שלו וזה טוען מפלוני לקחתי נאמן טוענין אתה מכרת לראשון שמכרם לזה ובן הדין פשוט בבבא קמא ובמקומות אחרים בתלמוד וזה כיון שהחזיק שני חזקה כיוצא בו הוא ולא דמיאן להא דבעינן סהדי בחד יומא דהתם משום דמיחזי כשקרא הוא כדאמרן אבל הכא מכיון דאחזיק אדרבא מיחזי דלוקח הוה בודאי תדע דהא אמר רב וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה אלמא בכל דבר שאדם עשוי בכך נאמן ומדרב נשמע לר' חייא והרי עשוי זה להיות לוקח בה כיון שהחזיק.

'''אמר ליה כמאן בר' אלעזר בר' שמעון. '''והנכון דרב יהודה נמי כנהרדעי הוא דסבירא ליה ורבא הוא דאמר דמסתברא ליה הכי דלא כרבי שמעון בן אלעזר ודלא כרב יהודה.

'''המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים. '''פי' בשטרפוהו ממנו בית דין וקודם שיצא משם כתבו ליטרפא משעת המכר דאי לאו הכי נטעון ללקוחות שפרעו מוכר ללוקח.

&lt;קטע סוף=מא ב/&gt;
===[[בבא בתרא מב א|דף מב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מב א/&gt;

'''וכי תימא רב תנא הוא ופליג והאמר רב כו'. '''קשיא לי וכי רב משום קלא הוא הוא דאמר הכי רב משום דשעבודא לאו דאורייתא הוא דאמר הכי דהא ת&quot;ל אינה גובה מן היורשין וגבי יורשין לאו משום קלא הוא אלא משום דשיעבודא לאו דאורייתא הוא ואיכא למימר אי סבר דעדים אית להו קלא כי היכא דאמור רבנן מלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים אע&quot;ג דשעבודא לאו דאורייתא הכי נמי הוה להו למימר במלוה על פה.

הא דתניא '''אכלה האב שנה והבן שנתים וכו'. '''יש מפרשים דוקא בבנו גדול אבל קטן לאו בר מחויי ביה הוא והילכך לאו בר חזקה הוא דכיון דכי מחי לאו בר אזדהורי בשטרי הוא איהו נמי לא מחי וכי היכי דאידך תניא אכלה בפני הבן בבנו גדול הא נמי בבנו גדול ואין אני מוחזק בטעם זה דטעמא דחזקה לאו משום איזדהורי דידיה בלחוד אלא כיון דהאי שתיק רגלים לדבר אלא שתוך שלש אמרינן ליה למחזיק אחוי שטרך ולאחר שלש כיון דלא מזדהר בה טפי אתרע ליה האי טענה ואמרי' לא לחנם שתק וקטן נמי לאו בר איזדהורי טפי הוא והכי מוכחא סוגיא דריש פירקין כדאמרן. 

והא דאמרינן במיחה בפני בני אדם שאינן יכולין לומר לו דלא הויא מחאה משום דאמרינן נמי רגלים לדבר שמכרה לו רבו שהימנו ובמקום חרום דאי נמי מחי לא ידע ביה הוה ליה לאזדהורי בשטרי לעולם ומיהו בתוך שלש לא מהניא ליה לקטן למימר לא אזדהר בשטריה דא&quot;כ מי שאין לו דעת הריוח לא מצינו אותו אלא מפסיד.

'''ואי סלקא דעתך דלוקח אית ליה קלא אין לך מתאה גדולה מזו. '''בדין הוא דהוה ליה למימר בלוקח בלא שטר אלא משום דהנך תרתי מתניתא גבי הדדי תני'.

ולי נראה דגבי מחאה לא בעינן קלא דשטר' אלא אפי' לוקח בעדים כיון דמחאה היא מפקי עדים קלא ומייתו לה למחזיק לאזדהורי בשטרי.

&lt;קטע סוף=מב א/&gt;

===[[בבא בתרא מב ב|דף מב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מב ב/&gt;

'''לומר שנוטל בשבח המגיע לכתפים ובשדה כו'. '''כבר כתבנו במקומות אחרים (ב&quot;מ טו,א ד&quot;ב שבח) שפירש שבח המגיע לכתפים תבואה העומדת ליקצר וענבים העומדות ליבצר ונוטל בהן כמה שהן שוין לפי חשבון שעדיין הן צריכות לקרקע אבל אם לא הגיעו לכתפים הם צריכין לאריס אחר ושמין לו כי היכי דלא ליפסוד בעל הבית ואינו נוטל כל שבחו.

והרב רבי שמואל ז&quot;ל כתב שנוטל אפילו בשבח המניע לכתפים ומשמע דבפירות שהגיעו לכתפים כשירד בה קאמר של יורד שלא ברשות היה יכול לומר כיון שהניעו לכתפים אינו צריך לאריסותך שהרי עומדין ליתלש אבל ליורד ברשות נוטל כיון שצריכין כלל לקרקע. ויש פירוש אחר בשבח המגיע לכתפים, אבל לא הוסכם מן הראשונים ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=מב ב/&gt;
===[[בבא בתרא מג א|דף מג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מג א/&gt;

'''דכתב לה דין ודברים אין לי על שדה זו וכי כתב ליה מאי הוי. '''תימה הוא אמאי לא אוקמה כגון דיהבה ניהליה במתנה גמורה בלשון מתנה ומיהו לקמן בפירקין נמי דאוקמ' כגון שכתב לה דין ודברים כשהיא ארוסה לא היה צריך לכך אלא יכול היה להעמידה שנתן לה בעלה מתנה שאין הבעל אוכל פירות או שהקנה לה אחר מנה על מנת שאין לבעלה רשות בה אלא דההיא לא קשיא כולי האי דחד מתרי טעמא נקט אלא שדרך התלמוד לומר שכתב דין ודברים בכל ענין השותפים כדי ללמדך דבקנין מהני ויגדיל תורה ויאדיר. וכן כתב הרב רבי שמואל ז&quot;ל דרבותא נקט לאשמועינן דבכי האי גונא הוי לשון מתנה ולאו דשמואל אתא לאשמועינן הכי אלא גרמא נקט לה לרבותא.

'''ואמאי לסלקו בתרי מינייהו ולדיינוה. '''פירוש לעדות ולדיינוה על פיהם. וקשיא להו לרבוותא והא בעינן תחלתו וסופו בכשרות ואפילו בדיני ממונות כדמוכח (בפרק יש נוחלין דף קכ&quot;א א') בענין היה יודע לו בעדות עד שלא נעשה חתנו ונעשה חתנו או שהיה קרוב ונתרחק וניחא להו שאני נוגע בעדות מחמת ממון משאר פסולין דגבי ממון לא מקרי תחלתו בפסלות דכיון דמטי ליה הנאה מיניה לאו בר עדות הוא כלל והשתא הוא דחאיל עליה שם עד והוה ליה תחלתו וסופו בכשרות דההיא שעתא לאו עד הוא כלל דאין אדם מעיד לעצמו ודמיא לההוא דאמרינן (במסכת מכות ו' א') אלא מעתה רובע יציל נרבע יציל במקימי דבר הכתוב מדבר כלומר והני לאו עדים הם אבל בפסול אחר עדים פסולין מיקרו זהו תירוץ רבותי ויש לי לדקדק עליו לפיכך נראה לי שלא נאמר תחלתו בפסלות אלא במי שהיה קרוב ונתרחק או פסול הגוף אחר שהרי זה מעיד למי שהיה קרובו בשעת ראיה. אבל כאן שעכשיו נסתלק מממון זה אין זה מעיד לקרובו ולא למי שהיה קרובו בשעת ראיה שהרי ממון אחרים הוא ולא שלו ולאחרים הוא מעיד כללו של דבר אין אדם מעיד לאותו שהיה פסול לו בשעת ראיה אבל היה פסול לזה בשעת ראיה מעיד לאותו עדות לאחרים שהרי תחלתו כשר הוא אצלם וזה הטעם מספיק למי שהיה יודע עדות לקרובו ונסתלק אותו קרוב מאותו ממון שהוא כשר ואלו לטעם ראשון היה מן הדין שלא היה נאמן תו קשיא להא הא דאמרינן (במסכת קדושין דף מ&quot;ג ב') גבי הן הן שלוחיו הן הן עידיו והשתא דתקון שבועת היסת משתבעי עדים כו'. ואמאי לסתלקו ולסהדו כלומר יפטרם לוה מכל דין ודברים שיש לו עליהם מעסק שבועה זו והם יעידו דהשתא לאו נוגעין בעדותן הן שהרי כבר פטר אותם הלווה וליסהדו דהא לאו תחלתן בפסלות הם ולאו מילתא היא דהתם כדי שיפטרם מעידין לו והוא פטרם לכך אבל הכא מעצמן הן מסתלקין מכאן לגמרי כדקאמרינן נמי בשמעתין ליתבו בתרי מנייהו מאי דקיץ להו ולא אמרינן דלימחול עניים לתרי מנייהו מאי דקיץ להו עלייהו ולהך סברא הא דאמרינן בשמעתין במכיר בה שהיא בת חמורו שהוא מעיד לו עליה דוקא שהכיר מתחלה והודה כן קודם שיצא ערער זה שאלו לאחר כן שמא כדי להכשירו לעדות שלא הוא פוטרו מתביעה שיש לו עליו.

הא דאקשינן (לעיל) '''ובהאי זכותא דקא מפיק לה מלוי ליפקה מיהודה. '''בעיא בעלמא היא כי היכי לפרושה דהא משכחת לה בכמה גוני וחדא מינייהו שאין לו לנגזל עדים שהיא של אבותיו ולא של שלש שני חזקה אבל אית ליה סהדי דמגזל גזלה מיניה הלכך מפיק לה מיניה ולא מצי לאפוקי מיהודה ותו איכא לאוקמה שהוא פוסל עדיו של יהודה ואלו לא פסלם לא היה יכול להוציאה מידו ותו כגון שהן עדיו קרובין ליהוד' ורחוקין מלוי ומשכחת בכמה אנפי ובגמרא חדא מתרי תלת וארבע טעמי נקיט חדא.

ודאמרינן '''דאמר השני נוחלו כו'. '''לאו בדקא ידעינן ניחותיה דלוי טפי מיהודה ודאי אלא אפילו משום חששא דלא מקבלינן עדות בעל דבר עד שיתברר ודאי דלית ליה הנאה בכלום בעולם והאי בעל קרקע הוא ואיהו קאמר דנגזל הוא ושמע מינה דכי האי גונא נמי חיישינן ורבינו חננאל זכרונו לברכה כתב ופרקינן כגון דיהודה גברא אלמא, ולאו דוקא.

&lt;קטע סוף=מג א/&gt;
===[[בבא בתרא מד א|דף מד עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מד א/&gt;

'''ולוקמה ביורש. '''לאו דוקא דהא אי אפשר לאוקמה לברייתא ביורש דמכר קתני וכן ולוקמיה בגזלן לאו דוקא אלא אברייתא קיימינן דליתני תנא יורש כלומר וכן ביורש נמי משכחת לה וכיון שעל כרחך בשמת גזלן עסקינן למה ליה מכר כלל וליתני יורש כגון ראובן שגזל שדה משמעון ומת והורישה לבניו דהדרא ליה אבל בפרה ובטלית דלא הדרא ליה לנגזל מעיד לו עליה ואע&quot;ג דיורשים חייבים להחזיר מפני כבוד אביהן בדבר המסויים כגון פרה וחורש בה, התם בשעשה תשובה.

והא דאקשינן '''ולוקמה בגזלן. '''בדין הוא דליקשי ליה אי הכי סיפא נמי אלא רישא אלימא ליה עד דפירשה כולה ובתר הכי אקשי מסיפא.

&lt;קטע סוף=מד א/&gt;
===[[בבא בתרא מד ב|דף מד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מד ב/&gt;

'''והוא דכתב ליה דלא כאסמכתא כו'. '''ותמהני למה צריך לומר כן ונראה לי משום דאמר' בעלמא נכסוהי דבה איניש אינון ערבין ביה ואמרינן בערב דהוי אסמכתא ולא משתעבד אלא משום דבההיא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשעבד נפשיה לפיכך המטלטלין דומין לאסמכתא שאם לא יפרענו ולא ימצא הקרקעות וימצא מטלטלין שיפרע מהם וצריך למכת' דלא באסמכתא אבל הקרקעות עיקר שעבודו עליהן ולא הלוהו אלא על מנת ליפרע מהם וכי כתב הכי גלו אדעתייהו דעיקר שעבודיה נמי שוי אמטלטלי ושוינהו לנפשיה דומיא דקרקע אם אמר לו מעכשיו אינו צריך לכתוב דלא כאסמכתא ומיהו צריך למכתב דלא כטופסי דשטרי, ולא שמעתי בו טעם ברור.

אבל אחד מרבותי שמעתי שאומר משום הגאון רב סעדי' ז&quot;ל שטופס השטרות ונוסחן לכתוב לשון שיד בעל השטר בו על התחתונה לפיכך כותבין ליפות כחו שלא טופסו של זה כטופסן של שטרות אלא בכל לשון מסופק שבו יהא ידו על העליונה.

ולפירוש הזה אין ללשון הזה צורך במקנה מטלטלי אגב מקרקעי אלא לפי שהורגלו לכתוב כן דלא כאסמכתא ודלא כטופסי דשטרי אמר הכי כמתחיל הדבר ומסיימו.

'''כגון שלקח ומכר לאלתר. '''קשיא להו לרבנן ז&quot;ל אי הכי בשדה נמי כיון שלא לוה בנתים ליכא למיחש דקא סלקא דעתין דאקני קנה ומכר לא קנה וניחא להו דהוא הדין דהוה ליה לאקשויי הכי אלא בכולה שמעתא דייקינן רישא ואקשינן עלה מגופה ובתר הכי אי קשיא סיפא דייקינן לה.

אבל הרב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל פירש דהכי קאמר, כגון שלקח ומכרה לאלתר ואנו רואין עכשיו שאין לו קרקע הילכך אין לחוש שמא אגב קרקע הקנה לו שהרי אין לו קרקע ואלו לא לקחה ומכרה לאלתר חוששין שמא היה לו קרקע בנתים ושעבדה לבעל חובו אגב אותו קרקע ומכר את הקרקע ואינו מחוור שמא השאיל לו אחד בקנין ארבע אמות בחצרו ואגבן הקנה לו ואין זה צריך זמן מרובה אבל אפשר היה לפרש לאלתר שלא לקח קרקע ויודעין בו בכך אבל אין יודעין בו אם לוה אם לאו.

ודכולהו פירושי לאו דוקא, דהוא הדין דהוה ליה לאוקומה בזמן מרובה ודהוינן בהדיא מכי לקחה ועד השתא אלא דלא הוה ניחא ליה השתא לאוקומה בהכי עד דדחקיה מקשה לאוקמ' בדהוינא בהדיה מעולם כגון דאתו עדים ואמרי ידעינן ביה בההוא גברא דלא הוה ליה ארעא מעולם פירוש אע&quot;ג שאפשר שזכו לו ע&quot;י אח' והודיעוהו ואין אדם יכול להעיד על זה אין חוששין לכך הואיל והוו בהדיה בחד מתא ורגילו בהדיה טפי ואלו הוה ליה ארעא קים להו דידעי. ורבינו חננאל ז&quot;ל כתב דהכי צריכי לאסהודי זה האיש לא נתפרש ממנו מעודו ועד היום הזה וברור לנו במה שקונה וכי לא קנה קרקע מעולם לא במתנה ולא בקניה ואיני יודע היאך אפשר להעיד עדות כזה אלא איכא למימר כדפרשינן דהכא חששא הוא דתיישי' לשמא מעמידה ובמקום חששא עדות מעליא היא זו כיון שרגילין עמו לעולם וגדולה מזו אמרו (בפרק מי שמת דף קמ&quot;ח ב') במוחזק ולא ראו ולא שמעו שהיה לו קרקע.

ומדלא אוקימנא כגון דאמרי וידענא ביה בהאי גברא דלא הות ליה ארעא בשעת שלקח המטלטלין הללו שמע מינה דאפילו כתב לו מטלטלי באגב ואיקני ולקח קרקע ומכרו וחזר ולקח מטלטלין ומכרן גבי מינייהוואע&quot;ג דשעבודא מעידן דקנה הוא דחאיל עליה ולאו מקמי הכי כדאמרינן בלוה ולוה מיהו מעיקרא נמי משתעבד וכן בדין שהרי כי אמר ליה דאקני אינו יכול לחזור בו קודם שיקנה אלמא מההיא שעתא חאיל שעבודא ולא דמיא לזביני דאמרינן עד שלא בא לעולם יכול לחזור בו ואפילו למאן דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ואיכא למימר טעמא משום דכיון דקנה קרקע וחל עליה שעבודא דמלוה אע&quot;ג דזבניה מיקנו ליה הני מטלטלי אגב ההיא ארעא דאכתי בשעבודא דהך מלוה איתה ומה שאמרו אינו יכול לחזור בו, שעבודא שאני. 

ותו שמעינן מיהא דלא מצי איניש לאקנויי מטלטלי אגב מקרקעי אלח היכא דאית ליה ארעא ולא סמכינן אארבע אמות קרקע בארץ ישראל ולא אקרקע דחצר מות אלא אם כן יש לו חלק בה בידוע והכי נמי אמרינן (בפרק יש נוחלין) גבי עובדא דרב מרו דקאמר רבא אי אגב ארעא ליה ליה ארעא.

והשתא קשיא עלן האי מנהגא דנהוג עלמא למכתב באגב אע&quot;ג דלית ליה ארעא ושדרו ממתיבת' דתקנת' היא דתקון רבנן בתראי ז&quot;ל ושדרו נמי דוקא להרשאות פקדון או מלוה אבל לשאר מילי לא תקון.

ורבינו תם ז&quot;ל היה אומר דינא הואי והנך דאייתינן לעיל כולהו בגר עסקינן דלית ליה בארץ ישראל מירושת אבות ולא כלום ולא אחצר מות ליכא לסמוך דלית ליה דמשפחה וכמעשה דרב מרי וההיא דבבא מציעא לא קשיא דהא בעי למיקנייה מעיקרא בכסף או בחליפין ובתר הכי ליקני אגבה מטלטלי והתם ערטילי הוה ולא היה בידו כסף ולא סודר. כ&quot;ש וליתא דבמסקנא נמי בגורן שאינו שלו מתוקמא דאי לית ליה קרקע לאקנינהו ניהליה אגב קרקע שהמטבע נקנה אגב קרקע ושנויא דחיקא היא לאוקומינהו בגר ומכל מקום כי שמעינן ליה לאיניש דאמר אית ליה ארפא מהימנינן ליה וכתבינן אפומיה ובלבד נמי שאינו חב לאחרים בהודאתו באותה שעה.

ואני אומר ודאי על ארץ ישראל אין לסמוך ואע&quot;פ שאמרו בספרי ואפילו בגרים מכאן שנתנה קבורה לגרים בארץ ישראל. אין אדם זוכה בקבורה מחיים אבל אין כל הדברים אמורים אלא בעיר שאין בה בית הכנסת ולא בית הקברות לכל העם אלא לכל אחד ואחד יש קבר ידוע וזה אין לו. וכן בית הכנסת שבעירו של יחיד היא או שאין שם אבל בני העיר שלקחו בית הכנסת בשותפות כדינם או בית הקברות או שלקחום אבותם יכול הוא להקנות אגבן מטלטלין ולא מתקנת הגאונים זכרונם לברכה שאמרנו אלא מדין התלמוד. הא למה זה דומה לחצר שאין בה דין חלוקה כדאיתא בנדרים וכיון שכן יכולין להקנות אגבה ולא בעינן מסוים כדכתבינן במסכת גטין. 

קשה לן כי לא הוה ליה ארעא מעולם נמי אמאי מעיד דהא אי אתי נגזל לאפוקי מלוקח בעי למיתן ליה דמים מתקנת השוק והדר נגזל וגבי להו מהאי מוכר דהוא גזלן בדאיתא בבבא קמא הלכך נוגע בעדות ממש הוא איכא למימר משכחת לה בשהמערער הוא אומר שלי היא וזה מעיד לומר עליה אני מכרתיה ואינה שלך אי נמי כגון דאינו טוען שמוכר גזלה אלא שלקחה מגזלן או בהנך גוני דלית בהו תקנת השוק דלאו נוגע בעדות דאי מערער זכה בטעותו לא משלם כלום ואי לוקח זכי לא מהני ליה כלום ואיכא מאן דאמר ליכא תקנת שוק בגזלן אלא בגנב, ולאו מלת' היא.

&lt;קטע סוף=מד ב/&gt;
===[[בבא בתרא מה א|דף מה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מה א/&gt;

'''אי דאית ליה ארע' אחריתי עליה דידיה הדר. '''ראיתי לרב רבי אברהם ברבי דור זכרונו לברכה שהקשה מי יודע חובותיו של זה שמא המשועבדין והבני חורין כולן צריכין לחובותיו ואחרים ראיתי מקשים דלמא שויא ניהליה אפותיקי מפורש דאינו גובה משאר נכסים כלל שאין שעבודו אצרו עליו דהא אמר ליה אין לך פרעון אלא מזו וכדמוכח במסכת גטין ותמהני על דברים הללו אם יש עליו חובות הרבה שאין קרקעותיו מספיקות להם הרי זה בכלל אי דלית ליה ארעא אחריתי ומאי נפקא ליה מיניה ובן אם אפותיקי מפורש שאין שעבודו על שאר נכסים הרי אין לו ארעא אחריתי ואין כאן מקום לקושיות הללו.

אבל יש כאן שאלה, ודילמא חושש הוא שמא יקנה נכסים ויעשר לאחר זמן ויטרוף בעל חובו לפיכך הוא מעיד עליה והיכיאמרינן מאי נפקא ליה מינה והשיב רבי אברהם ברבי דוד ז&quot;ל בזה שרבר דחוק הוא ואין אדם מעלה על לבו כדי שיעיד עדות שקר, וזה מספיק.

אבל הייתי יכול לומר שהדין כך הוא שאם קנה נכסים היום או מחר שיחזור לוקח על בני חורין שקנה בכדי שיעור אותו חוב ויחזיר לו קרקעו דקיימא לן שומא דהדרא לעולם ואע&quot;פ שכיון שמוכר שלא באחריות אין ללוקח עליו כלום לומר שאם אינו יכול לסלקו לבעל חוב כגון בהני שומות לא הדרי כדאיתא במציעא (דף ל&quot;ח א') אינו משלם לו אבל שומא דהדרא הדר איהו וכופה למוכר לחזור ולפורטו ואפשר שלא תקנו שומא דהדרא אלא לבטל קרקע אבל לא ללוקח ולא מסתבר ואמרינן נמי התם שמו מינה דאיתתא ואינסיב' בעל לוקח הוי ולא מהדרי' ליה משמע דאי אינסיב' ושמו מינה מהדרינן ואע&quot;ג דהוא לוקח וכן נמי כתב הרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל אלא מיהו הכא אפשר שאין הלוקח שלא באחריות יכול לכופו למוכר לסלקו כיון שבבר נפרע דלאו בעל דברים דידיה הוא וזה נראה עיקר. וצ&quot;ע בדברי הגאונים ז&quot;ל.

והא דאמרינן '''לעולם דלית ליה ארעא אחריתי. '''פירש הרב רבי יהוסף הלוי ז&quot;ל דהוא הדין לדאית ליה ארע' אחריתי אלא לאודועי חששין הוא דאמרי הכי כלומר לכך אינו מעיד לו עליה משום דחיישינן שמא כשיבא בעל חוב זה לא ימצא לו קרקע אחרת שהוא משועבד לכמה בני אדם ולא ימצאו מהיכן יגבו.

'''לא ניחא ליה לשוויי נפשיה לוה רשע ולא ישלם. '''קשיא ליה לרב יהוסף הלוי ז&quot;ל והא לאו דעדות שקר חמיר והיכי חשדינן ליה דעד שקר נמי רשע מיקרי דכתיב והיה אם בין הכות הרשע ובעדים זוממין הכתוב מדבר וניחא ליה דהכי קאמר דלא ליקריוה איניש לוה רשע ולא ישלם הוא ולהוציא ידי הבריות מתכוין.

והא דאקשינן הכא '''סוף סוף גבי אידך לוה רשע ולא ישלם הוא. '''כתב רבינו הגדול ז&quot;ל וכיון דסוף סוף לא נפיק מהאי שמא לאו נוגע בעדות הוא וכן ראיתי לרבני המפרשים עד שהקשו ודלמא אכתי ניחא ליה משום דלא ליהוי גבי תרוייהו עבד לוה לאיש מלוה ומפרקינן כיון דמיקרי הכי לא איכפת ליה בי תרי לחד.

ותמהני היכי מכשירינן ליה משום האי טעמא דסוף סוף לגבי לוקח מיקרי לוה רשע אדרבה איכא למיחש דלמא לית ליה בעל חוב כלל והוא מתכוין להעמידה בידו של לוקח משום דלא להוי לגביה לוה רשע ולא ישלם תדע דהא אקשינן לעיל אילימא אחריות דעלמא כל שכן דניחא ליה ולא אוקימנא בדלית ליה ארעא אלמא אע&quot;ג דלית ליה מעמידה לפניו משום שלא יהא לוה רשע ולא ישלם לגבי הלוקח ושמא תאמר נהי דכשאין אנו רואין כאן בעל חוב יש לחוש לכך מיהו בשיש כאן בעל חוב עדותו עדות משום דודאי לחד מינייהו מקרי לוה רשע ולא ישלם ולא נפקא מיניה כלל ומשום הכי אקשינן הכא סוף סוף אכתי לא נהירא דא&quot;כ הוה מצי לאוקמ' לההיא דלעיל בדקביל עליה כל אחריות ודלית ליה ארעא ובדאיכא בעל חוב.

אלא הני טעמי חבטי בעלמ' נינהו, דליכא דלא קפיד בו לוה ולא משלם דתרי טפי מחד שזה שנה בחט' והחזקוהו עד בעיני הבריות ושמעתין הכי פירוש' סוף סוף לוה רשע ולא ישלם הוא לגבי דהאי ואפילו הכי לא חשיד לך בהכי דהא לא חיישת אלא לבעל חוב אי הכי גבי בעל חוב נמי אמאי חשיד לך משום לוה רשע ולא ישלם ופריך להכי נסיבנא טעמא משום בעל חוב משום דלהאי לוקח לאו לוה רשע ולא ישלם הוא והכין היא תריצת' דמילת' בודאי.

ויש מתרצים כדברי רבינו ז&quot;ל הכי, דאי ליכא בעל חוב לאו ליה רשע ולא ישלם הוא אע&quot;פ שנטל ממנו מעות דאמר כשם שלקחתיה אני ולא הייתי יודע שהיא גזולה כך מכרתיה לך חבל במקום בעל חוב ביון שמחמתו טורפה הוה לוה רשע ולא ישלם. ואע&quot;ג דמצי לאוקמ' בשערער זה מחמתו כגון שאומר שהיא גזולה בכל ענין בעי לתרוצה ואפילו כשיצא עליה ערער שהמוכרה למכור זה גזלה, ולא דייק כלל.

'''אפילו כולהו לא מיבעי ליה לפצוייה. '''וכל שכן ישראל משום דאמר ליה קום בדינו עליה אבל נכרי כיון דלא אפשר למיקם עליה בדינא ומעשיו מוכיחין דשלו הוא אימא ליפצי ליה קא משמע לן והכי נמי אמרינן (בבבא מציע' די&quot;ד ב') אי חמר ליה אחוי ליהטרפך ואשלם לך ופרש&quot;י ז&quot;ל אחוי דבדין טרפוה מינך ואשלם לך שמע מינה שלא כדין אינו משלם לו כלום לא בנכרי ולא בישראל.

'''לא שנו אלא שמוסר לו בעדים כו'. '''פירוש כולה שמעתין באומן במטלטלין רהטה וחזקה דאלתר היא ומיהו משנתנו בחזקת שלש שנים נשנית אלא משום דמשכחת לכולהו באומן בכבדים וכענין ששנו בברייתא ראה עבדו ביד אומן קא אמרינן עלה כולה מגו דשמעתין ופי' מסר לו בעדים דאינו נאמן לרבה אע&quot;ג דלא ראה כדאקשי ליה אביי וכל שכן ראה דלית ליה חזקה אבל מסר לו שלא בעדים אע&quot;ג דראה יש לו חזקה מדאקשינן ליה לקמן ובראה מיה' תפיס הלכך לרבה מאי אומן אין לו חזקה אומן בכלי זה כלומר שיש עדים שמסר לו בתורת אומנות.

ואיכא למידק כיון דקסלק' דעתך השת' דמפקיד אצל חברו בעדים צריך להחזיר לו בעדים אחר נמי לא מהימן היכא דמסר ליה בעדים ואמאי לא אקשינן ליה השתא אי הכי אחר נמי ומיהו ודאי רב נחמן בר יצחק אתרי לישני אקשי לה לקמן אלא דמילת' תמיה' טובא רבה מאי קסליק אדעתיה ואביי נמי אמאי לא אקשי ליה ואינהו ודאי אמתניתין קיימי אלא שמצינו כיוצא בה בתלמוד בפי'.

ואיכא ומפרשי לה הכי, דהני עדים דקאמרי השתא לאו עידי פקדון ממש נינהו דחזו דבתורת אומנות בא לידו דא&quot;כ קשיא אחר נמי אלא הני עדים דחזו דמסריה ניהליה חאריה להאי מידי ולא ידיע אי בתורת אומנות אי בתורת זביני ואי אחר הוא מצי למימר בתורת זביני בא לידו או במתנה נתנם לו כדאיתא (בשבועות דף מ&quot;ה ב') וכיון דאומן הוא לא מהימן אבל בלא עדים כלל מהימן מאי ואם תאמר הני' עדים מאי מהנו ליה איכא למימר כיון שהעדים מעידין שמסרו לו סתם רגלים לדבר שבתורת אומנות הוא שאלו באו בתורת מבר היה לו לפרש אבל בשאר בני אדם סתמן למקח ולאו מלתא הוא דאי הכי אמאי אתותב אפילו למאן דבעי עדים וראה נמי איכא טובא בין אחר לאומן כיון דהני עדים בכי האי גונא מסהדי דמיה' ודאי לא הדר ביה והאי לא היו דברים מעולם דקאמרינן בשמעת' לאו כפירה ממש דהא אע&quot;ג דראה קאמרינן אלא לא היו דברים מעולם שבאו מידך לידי אלא מאחר הוא לקוח בידי אי נמי לא היו דברים מעולם ממש ודלא ראה ולישנא דשוי' לתרוייהו קאמר אמר ליה אביי אי הכי בעדים נמי פירוש לאו למימרא דאביי לית ליה מגו גבי אומן דהא שמעת' מוכח' לקמן דאית ביה מגו אלא הכי קאמר מאחר דמהימן לן במגו היכא דליכא עדים כי איכא עדים נהי איכא למימר בה מגו דחזייה אביי לדעתיה דרביה מדקא מפליג בין איכא עדים ובין ליכא עדים ולא מפליג בין ראה בין לא ראה שאין בה חילוק אלא בין ראה בין לא ראה איכא עדים אין לו חזקה ולהכי אקשי ליה אי הכי אי נמי משום דהוה סבר אביי אי בדאיכ' עדים וראה פשיט' אלא לאו אפילו בדלא ראה ודומה ללשון הזה וגדול הימנו בפרק קמ' דסוכה אי הכי סכך פסול נמי לא לפסול אלא בד' אמות דמקשה גופיה סבר הכי ודעתיה דאביי למימר דהיב' דראה בין מסר לו בעדים בין לא מסר לו כעדים אין לו חזקה דהוה ליה כדברים העשויין להשאיל ולהשכיר שאין אחד נאמן שכל הדברים עשוין לינתן ליד אומן בתורת אומנות ואם לא ראה מהימן במגו דאי בעי אמר החזרתי לך וכדאקשי ליה הכא רבא לאביי אלא לאו דליכא עדים וראה וקתני אומן מהימן אלמ' איהו סבירא ליה דלא מהימן וטעמ' כדאמרן ורבה הוה סבר דלא דמו דדברים העשוין להשאיל ולהשכיר אין אדם עשוי להשאילן בעדים שאינן מצויין כל היום ועוד שהוא סומך בחברו שהרי הוא משאיל לו כליו אבל באומן כשאדם נותן כליו לאומן פעם אחת בשנה יכול הוא ליתן לו בעדים או לעשות מלאכתו בביתו של בעל הבית.

&lt;קטע סוף=מה א/&gt;
===[[בבא בתרא מה ב|דף מה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מה ב/&gt;

'''המפקיד אצל חבירו בעדים צריך להחזיר לו בעדים. '''ואיכא למידק ונהמניה במגו דאי בעי אמר נאנסו כדאמרינן בפרק המוכר את הבית ובשבועה ואפשר לי דכי האי מגו לא אמרינן גבי אומן כיון דלא מהימן אלא בשבועה ויש רגלים לדבר דאיערומי קא מערים אין משביעין אותו ואינו נאמן דמלתא דלא שכיחא הוא שיאנסו והיינו פלוגתא דאיכא בין אחד לאומן להאי לישנא וכי איתותב ממתני' ללישנא בתרא הוא דאתותב אבל אינו נכון בעיני אלא לכלהו לישני איתותב והשתא סבר רבה שאינו נאמן במגו דאנסוהו כיון שלא פרעו בעדים כסבריה דרב עמרם דבפרק המוכר את הבית ולית ליה פשטיה דרב חסדא דהתם.

ותו איכא למידק ולהימניה במגו דאי בעי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם למדינת הים איכא למימר בכי האי גונא לא אמרינן מגו דמלתא דעבידא לאגלויי הוא ולא משקר איניש הלכך ואי לא אהדריה לא מצי למימר הכי, כך כתב ה&quot;ר שמואל ז&quot;ל.

ואין דבריו מחוורים לי, דכיון דקסבר רבה צריך לפרעו בעדים אי אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם אינו נאמן כדקיימא לן לדידן שאם אמר לו אל תפרעני אלא בעדים שצריך לפורעו בעדים ואם אמר פרעתיך בפני פלוני ופלוני והלכו להם אינו נאמן נמצא עכשיו בין לאביי בין לרבה לא מפלנינן בין מגו למגו דכל מגו דאיכא למימר ביה אמרינן אלא כשמסר בעדים לרבה ליכא שום מגו ולאביי איכא מהימן מסר לו שלא בעדי' לרבה איכא מגו ומהימן אע&quot;ג דראה לאביי ליכא מגו דהוה ליה כדברים העשוין להשאיל ולהשכיר וכי ראה לית ליה שום טענה דנאמנות.

'''מתיב רבא לסיועי לרבה.''' פירש הרב ז&quot;ל דהכי איתמר בהאי לישנא בבי מדרשא ומיהו בין דאתמר לסייעיה לרבה בין דלא איתמר רבא אקשויי בעלמא הוא דעבד ולא סבר לה כותיה דהא אמר ליה רבא לאביי בסמוך ראה תניא ואלו להך תיובתא לי אע&quot;ג נראה נמי כיון דליכא עדים אומן מהימן ועוד מדלא מצינן ליה ביע&quot;ל קג&quot;ם ויש לומר דקאמר ראה תניא לומר דלא אמרינן ליה אנן אפקי דנתזיוה ומיהו לדעתיה לא תניא ראה אלא בדאיכא עדים וכדרבה ומשום דעיקר מימרא דרבה היא לא הויא מן מנינא דהלכתא כאביי.

'''אי דאיכא עדים ליחזו עדים מאי קאמרי. '''איכא למידק הכא האי מאי קושיא דלמא דידע הא ולא ידעי הא ואדרבה הוה ליה לאקשויי אי דאיכא עדים אמאי נאמן למאי דקסלק' דעתך דבראה עסקינן ותו רבא דקארי לה מאי קארי לה וכי לא הוה ידע דמצי אביי לאוקומה בשלא ראה ונראה דהוה סבר רבא דאי דוקא בשלא ראה היה לו לתנא לפרש כך אבל לא הוצרך לפרש דבשאין שם עדים קאמר דסתמא הכי משמע שאם היו שם עדים דרך הוא לידע הקציצה והיינו דקאמ' היכי דמי אי דאיכא עדים ודאי לא ס&quot;ד דאם כן נחזי עדים מאי קא אמרי ואביי אמר ליה לעולם בדליכא עדים כדמשמע סתמא ובדלא ראה. ולא הוצרך לפרש זה דסתמא בלא עדים ובלא ראה משמע.

&lt;קטע סוף=מה ב/&gt;
===[[בבא בתרא מו א|דף מו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מו א/&gt;

'''מתיב רב נחמן בר יצחק וכו' היכי דמי אי דאיכא עדים אחר אמאי יש לו חזקה. '''דאע&quot;ג דקיימא לן השתא המפקיד אצל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים מכל מקום היכא דאיכא עדים וראה לא מהימן לומר חזרתי ולקחתיה ממך והוא הדין דהוה ליה למימר אי דאיכא עדים וראה ואי דאיכא עדים ולא ראה דהא רבה תרתי בעי לבתר דהדר ביה אלא דאיכא עדים נקט משום דאתרי לישני אקשו וללישנא קמא לא בעי רבא אלא עדים.

ובשם רבינו תם ז&quot;ל אמרו דאחד אע&quot;ג דאיכא עדים וראה נאמן לומר חזרתי ולקחתיו ממך ואית ליה ראיה המשכנתא דסורא דמהימן לומר לקוחה היא בידי ואע&quot;ג דאיכא עדים וראה והאי תיובתא דרב נחמן מקמי דהדר ביה הוא דאותביה והיינו דלא מסיים בה ראה כלל אלא אי דאיכא עדים בין ראה בין לא ראה אין לו חזקה דהא המפקיד אצל חברו בעדים צריך להחזיר לו בעדים.

ולא ראיה היא דכי משתכח' מלתא ולא ידעינן דבתורת משכנתא אתא לידיה הוא דאית ליה חזקה אבל ודאי בו היכא דאיכא עדים וראה אינו נאמן וכך הסכימו כל הגאונים ז&quot;ל ורבני ספרד האחרונים ז&quot;ל וראיה לדבר שהרי דברים העשוין להשאיל ולהשכיר כי ראה תפס וכי איכא עידי פקדון אין לך עשוי להשאיל יתר מזה ויש דברים אחרים בתלמוד מוכיחין בי הנהו עובדי דחסא דכתובות וכן נמי ההיא דאמרינן (ב&quot;מ דף ע' א') אבל דבר המסוים לא דלמא אתי מריה ויהיב סמניה ושקיל ליה כפי הפי' האמיתי שעליו סמכו הגאונים ז&quot;ל שכתבנו שם. זהו פירוש שמועה זו, וכך פירשו כל הגאונים.

אלא שרבנו הגדול ז&quot;ל חלוק בדבר ואומר דלא אמרינן בהאי דינא מגו כלל דרבה דאית ליה מגו איתותב וכיון דאיתותב שמעינן מיניה דהאי דינא לא אמרינן ביה מגו הלכך בין ראה בין לא ראה אע&quot;ג דיכול אומן למימר לא היו דברים מעולם היכא דליכא סהדי אי נמי החזרתיו לך בדאיכא סהדי כי אמר זבנית' מינך לא מהימן אלו דברי הרב הגרול ז&quot;ל.

ורב יוסף הלוי תלמידו ז&quot;ל השיב אליו ואמר דכד מעיינת בהא מילתא קא חזית דאיכא למרמא עליי. קושיא דלית נגר ובר נגר דיפרקינ' דכיון דקאמר דאי דחי ליה מגו דרבה וכו' אם כן הא דתניא כל זמן שטלית ביד אומן על בעל הבית להביא ראיה דשמעת מינה דאומן מהימן במגו דאי בעי אמר לקוח הוא בידי במאי מוקמת לה להאי דהא אמרת דאפילו ליכא עדים ולא ראה אין לו חזקה ובגמרא נמי אוקמוה בדליכא עדים ולא ראה אליבא דאביי אלמא נאמן בקציצה מגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי.

והך קושיא ממילא מפרקא ולא צריכה נגר ובר נגר דלעולם אומן אין לו חזקה ואפילו ליכא עדים ולא ראה והתם לא מהימן במגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי כדקס&quot;ד בגמ' אלא במגו דאי בעי אמר אין לך בידי כלום דהא ליכא סהדי דאפקדינהו גבי' ולא דחזיוה גבי' הלכך מהימן גבי קציצה למימר כך וכך אית ליה גביה מגו דאי בעי אמר אין לך בידי כלום. והיינו דקאמרינן בגמרא לא בדליכא עדים ולא ראה כלומר ולא מהימן במגו דלקוחה היא בידי וכדקא סליק אדעתיך אלא מנו דאי בעי אמר אין לך בידי כלום וצית מאי דאקמינא שהרי רבינו הגדול רבי יצחק אלפאסי ז&quot;ל אומר כן שכך כתב, והא דאמרינן ראה תניא לאו למימרא דאי ראה ואמר ליה זבניתה ניהליה מהימן אלא דאי אמר לא מפיקנ' ליה לא אמרינן ליה אפקיה דנחזויה פירוש לפירושו דאמר לית ליה גבי ולא מידי. 

ואיברא שמעתין הכי דייקא מדאמר אביי אי הכי כלומר לדידך דאית לך מנו קשיא אבל לדידיה משמע דלית להו מגו כלל ואלו לסברת הראשונים ז&quot;ל האי מגו גופי' אית ליה וכבר הוצרכנו לידחק בזה כדכתבי' לעיל ואמרינן נמי בשמעתא וכי ראה מיהא תפיס אלמא לאביי ואפילו לא ראה תפיס היכא דקאמר איתיה גבאי מדקאמרינן מיהא והכי דייק לישנא טפי.

ואהדר לפרושה לשמעת' כולה אליבא דהאי פירושה דקסבר רבינו אלפאסי ז&quot;ל ולפרוקי כולהו פירכי דקא פרכי עלה דא&quot;ל אביי הכי כלומר לדידך דאית לך מני גבי אומן שהוא טוען לקוח. הוא בידי קשיא אבל לדידיה לית ליה מנו כלל ולעולם לא מהימן לומר לקוח הוא בידי ואותביה אביי לרבה מהא דתניא ראה עבדו ביד אומן וכו'. היכי דמי אי דאיכא עדים ליוה לי ראה. כלומר לדידך דאמרת המפקיד אצל חברו בעדים צריך להחזיר לו בעדים למה לי ראה כי לא ראה נמי כמי שראה דמי ולא איצטריך למיתני ראה לאו משום רישא ולאו משום סיפא שאם הפקיד לו בעדים אפילו אחד אין לו חזקה ואפילו לא ראה אכל לדידיה לא קשיא דמשום הכי תני ראה משום דכי ראה תפיס ליה ואי לא ראה לא מצי לאשתעויי דינא בהדיה דאמר ליה לא מפיקנא ולית לך גבאי ולא מידי אי נמי דטעין עד כדי דמיו בקציצה אבל לעולם אי אמר לקוחין הן ביד, לא אמר כלום ולא קתני ראה אלא כמי שאומר כל הרואה כליו ביד אומן יתפסנו וילך לו והוא נאמן אף על הקציצה ואלו לא ראה אין לו לגבות כלום אלא מהודאתו של זה ובהודאה לא איירי ברייתא. 

ואפשר דלאביי משום הכי קתני רישא ראה ולא תנא בשהלה מודה כלומר שטוען אתה מכרתי לי כדק&quot;ת השתא דמשום סיפא נקט ליה דאחר אע&quot;ג דראה יש לו חזקה ומשום רישא לא נקט ראה דבין ראה בין לא ראה אע&quot;ג דליכא סהדי אין לו חזקה ואין אני צריך לכך.

וזה מפורש מדברי רבינו אלפאסי ז&quot;ל שכך כתב אלא דאי אמר לא מפיקנא לא אמרינן ביה אפקיה ולהכי תניא ראה פי' לפירושו לומר שנוטלו והולך לו בלא הודאה כלל ואלו לא ראה אין לו כלום אלא בהודאתו של זה שאמר איתיה גבאי אלא לאו דליכא עדים וכי ראה מיהא תפוס כלומר אודי לי מיהת בשראה דהא תניא בהדיא אינו נאמן אבל לדידי ראה לאו דוקא אלא כדפרישית. 

והדר איתיביה רבא לאביי וכו' לאו משום דמתוך שיכול לומר לקוחה היא בידי מהימן נמי אאגריה ואמר ליה אביי לא לעולם אינו נאמן לומר לקוחה היא בידי והכא מהימן אאגריה מתוך שיכול לומר אין לך בידי כלום כשלא ראה.

והא דאוקימנא בדליכא עדים ולא אוקימנא בדאיכא עדים ומהימן גבי קציצה מתוך שיכול לומר החזרתים לך משום הא דאקשי ליה רבא אי דאיכא עדים ליחזו מאי קאמרי וכולה שמעתא כדפרשי קמאי וכדכתבינן לעיל.

הדין הוא פירושא דשמעתא לפי דברי רבינו הגדול ז&quot;ל, וכך כתבו רבותינו שבצרפת בשם רבינו תם ז&quot;ל, ותקנה חקינו באומנין שלא יהו נאמנין לעולם לומר לקוחה היא בידי משום מגו שאם אתה אומר כן לא שבקת חיי לכל בעלי בתים שאין אדם עשוי ליתן כליו לאומן בעדים כל שעה ושעה ועוד שעדיין היה שם מנו שיכול לומר החזרתים לך לפיכך תקנו שלא יהא נאמן בשום מגו. ותקנתן של אומנין עצמן היא כדי שיהו בעלי בתים מצוייו אצל האומנין שאם היו יראיו להפסיד שלהן לא היו מצוין כל כך אצלם.

ואם תאמר למה האמינום על הקציצה מדין מגו, זו אינה דומה לזו שכיון שודאי קצץ ואין אנו יודעין כמה דין הוא שהאומן נאמן ולא בעל הבית ועוד דלא עביד דמשקר כולי האי בשומה דמילתא ידיעא כדאמרינן כבר שיימוה קמאי דקמך לפיכך לא רצו חכמים להחמיר עליו בל כך והעמידוהו על דינו ולא עוד אלא שראוי להקל עליו משום כדי חייו אבל בטוען לקוח הוא בידי לעולם אינו נאמן במשום מגו ותקנתו היא אע&quot;פ שהוא צריך ליקח בעדים או בשטר ומשנתנו מילי מילי קתני האומנין אין להן חזקה לעולם ואפילו לא ראה כגון שהיה עבד בביתו והשותפין בשראה שאלו לא ראה השותפין יש להן חזקה אלא דמתניתין לא חש לאפרושי בהו משום דחזקה בתים קתני גבי שותפין וראה הוא ואם דרך אותו המקום לירד האומן לבית ולדור בו עד שישלים בנינו שתים ושלש שנים כולה בבתים משכחת לה ובגמרא הוא דפרישו באומן בראה ולא ראה בין בחזקה דשלש שנים כגון העבדים בין בחזקה דמטלטלין במיד. ובמסקנא דבכולהו אין להם חזקה וגרסא דנוסחי דיוקאני במתני' האומנין והאריסין והאפטרופין ותו לא מידי.

&lt;קטע סוף=מו א/&gt;
===[[בבא בתרא מו ב|דף מו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מו ב/&gt;

'''שהורד אריסין. '''פירו' שלא היו בה אריסין. והוא הוריד בה אלו ואריס שחלק לאריסין שהיו בה אריסין אלא שזה נתן לזה שדה פלונית ולזה אחרת דמעשה קהרמנא קא עביד.

'''ערב מעיד ללוה והוא דאית ליה ארעא אחריתי. '''פי' כנגד חובו ויש כאן מקום לקושיות שהקשו למעלה מי יודע שמא יש לו כמה בעלי חובות קודמין לו ויטרוף הכל או שמא תמצא אותה שדה שאינה שלו כמו שנמצאת זו ניחוש לכולהו חששות בדחיישי' בשמעת' דמכר לו בית מכר לו שדה ולא קשי' שאם בא הערב הזה לחוש לא יצא ידי חששו כשישאר אף קרקע זה השני לפניו שעדיין שמא הוא חייב כמה חובות אחרי' ולמה יעיד עדות שקר וא&quot;ת הוא יודע על הקרקע האחר שהוא עשוי אפותיקי לאחר ואינו יכול לגבות ממנו כיון שאין אנו יודעין כך אין חוששין אבל בההוא דלעיל איכא למיחש שהוא יודע עסקין יותר מן הכל, ומשום הכי לא חיישינן כלל.

'''אבל לוקח ראשון מעיד והוא דאית לית ארעא אחריתי. '''תמיהני בה כיון שאין אנו חוששין לשום טרפ' למה לא יעיד אפילו בשאין לו קרקע ואינה קושי' שהוא על הקרקע שבידו כמוכר עצמו שאם יש עליו עוררי' עליו הן באין ושמא אמר לטורף שוף לי פורת' ומסהידנ' והדר תטרוף אבל למה שאינו בידו וחור אינו לוה אין חוששין ועוד שכיון שבאחריות לקח אלמא חושש הוא לטרפא זו וכן מלוה מעיד לערב והוא דאית ליה אחריתי הא לית ליה לא אף על פי שיש ללוה כמה סהדי מתחלתו על סמך שלוה לוהו.

וראיתי לרב רבי יוסף הלוי ז&quot;ל שפירש ראשון ללוקח שני כי בעי' דאית ליה ארעא אחריתי היכא דודאי איכא חוב עליה דמוכר דהוי דומי' דערב וקבלן דאיכא חוב עלייהו בודאי אבל אי לא בריר בודאי דאיכא עליה דמוכר חוב לא פסלי' לעדות לוקח ראשון.

&lt;קטע סוף=מו ב/&gt;
===[[בבא בתרא מז א|דף מז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מז א/&gt;

'''כגון שהוחזק על שדה זו בגזלנות. '''נראה לי שגזלה פעם אחרת והחזירוה בית דין לבעלים ואחר בך החזיק בה שלש שנים אין לו חזקה לעולם על שדה זו כיון שהוחזק עליה פעם אחרת בגזלן אבל אם גזלה בפעם זו פשיטא הרי כל היורדין שלא בתורת מקח נמי כך דינן שאין להם חזקה לעולם וכ&quot;ש גזלן וי&quot;ל דאהא קיימי' דקאמר דלא מהני' ליה הודאה וקא בעי תלמודא היכי דמי דלא תיהני ליה ואמר רבי יוחנן מכיון שגזל שדה זו אין הודאה מועלת שהרי אלם הוא ויש לו כח להזיק ולאנוס שאר ממונו כשם שאנס זה ורב חסדא פליג עליה ואמר שלעולם הודאה שלו הודאה אלא בשהורגין נפשו על עסקי ממון דלא חיישינן שמא אנסו להודות אלא אם כן ראינו האונס או במוחזקין ברשע כגון של בית פלוני ולשון הגמרא נוח לי לפירוש ראשון מרלא קאמר כגון שגזלה מתחלה.

&lt;קטע סוף=מז א/&gt;
===[[בבא בתרא מח א|דף מח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מח א/&gt;

'''יקריב אותו מלמד שכופין אותו. '''וקשיא חייבי חטאות אמאי אין ממשכני' אותן דהא משאמרו רוצים אנו ניחא להו לא קשי' דהתם חמיר להו ואין צריך למשכנן דניח' להו דתהוי להו כפרה ומנפשייהו מביאין אותן.

וקשיא אי הכי חייבי עולות נמי דהא אית להו כפרה בגוייהו כדאמרינן הכא (ובמסכת זבחים דף ו' א') נמי איתא הא נמי לא קשי' דהא אמרי' התם מקיפיה מכפר מעיקריה לא מכפר והכי קאמרינן משאמרו רוצים אנו יהבו דעתייהו וגמרו דתהוי להו כפרה מקיפיה.

'''גט המעושה בישראל כשר ובכותי פסול. '''קשיא לן הכא והא רב הונא לא אמרו אלא במכר ובדשקיל דמי דהא תליוה וזבין אמר כדאמרינן לקמן ושמעתי דאיהו מדמי לה להיכא דשקיל דמי הואיל ופטר נפשיה משאר כסות ועונה וכן ההיא דלעיל דחייבי חטאות ואשמות כיון שכבר היה חייב להביא בנדר ונדבה כמאן דשקיל דְמֵי דָמִי ליה.

והא דאמרי' '''לאו מי איתמר עליה וכו'. '''קשה לן עלה והא ההיא דרב משרשיא ברייתא היא דהכי אסקינן (בגיטין דף פ&quot;ח ב') איכא למימר דרב משרשיא ממלתה דרב ושמואל איתותב אבל לא ממשנתנו ורב ושמואל מימרא היא ומימרא לרב הונא לא סבירא ליה וא&quot;ת הא קיימא לן כרב הונא וקיימא לן דליתה לרב משרשיא אין הכי נמי אלא משמע דהשתא לא קא סלקא דעתך דבעינן דיהיב זוזא אלא הוה סלקא דעתך דהוא הדין היכא דלא יהיב וכי אמרינן במסקנא מודה שמואל היכא דיהיב זוזי ואיגלי מלתא דרב הונא לא אמרה אלא בדיהיב זוזי תו לא קשיא גיטי נשים ולא צריכנא לדרב משרשיא דלא דמי לזביני אלא כדין דישראל דכיון דדינא הוא דמי שקיל מינייהו ואי נמי הדרינן למצוה לשמוע דברי חכמים.

&lt;קטע סוף=מח א/&gt;
===[[בבא בתרא מט א|דף מט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=מט א/&gt;

הא דאמרינן '''הני מילי על פה דלא אתי על פה ומרע שטרא. '''באותן העדים עצמן קאמרינן וטעמא דמילתא שכיון שהגידו אינן חוזרין ומגידין דהא עקרי לה לשטרא לגמרי ועדים החתומין על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין כדאמרינן במסכת כתובות אבל בשטר כלומר שנכתב קודם שתכתב האשקלתא ודאי אתי שטרא ומרע שטרא.

ובעדים אחרים אי אמרו מודעא היו דבריהם כלומר שמסר מודע' קודם שכתב שטר מכר אפילו על פה לרב נחמן נאמנין דאפילו הויא עולה נאמנין שנים לומר פלוני ופלוני חתמו עולה ועוד דהוו להו תרי ותרי ואוקים נכסי בחזקת הבתים ובטלי זביני כדאמרינן במסכת כתובות בנכסי דבר שטיא והא דאמר רב נחמן אמנה היו דברינו אין נאמנין אפילו בשאין כתב ידן יוצא ממקום אחר קאמר משום דסבר עולה היא וסהדי אעולה לא תתימי והוו להו כמי שאמרו אנוסין היינו מחמת ממון שאינן נאמנין ובמסכת כתובות בריש פרק הכותב כתבתי יותר מזה בס&quot;ד.

&lt;קטע סוף=מט א/&gt;
===[[בבא בתרא מט ב|דף מט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=מט ב/&gt;

הך סוגי' ד'''נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר כו'. '''פירשתיה במקומה וכבר ראיתי בה דברי הרב רבי שמואל שהאריך בה כאן ואין דבריו מכוונין כלל ומשם יתברר לך כראוי.

והא דתנן התם בגיטין '''לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל משום דאמרה נחת רוח עשיתי לבעלי. '''פי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל משום דלא רמי לתלוה וזבין דאמרו זביניה זביני דהתם אגב אונסיה גמר ומקנ' אבל הכא דליכא אונס כל כך לא גמר ומקני ואינו מחוור לי שאם אין כאן אונס גמור מקחו קיים אלא התם משום דלא יהיב לה זוזי הוא שאינו אלא שלקח מן הבעל וחתמה לו דומיא דרישא דלוקח מסיקריקון דאי יהיב זוזי לבעל הבית מקחו קיים כדאמרינן לעיל גבי גזלן לאפוקי דרב קא משמע לן כשמואל ואיתמר נמי מודה שמואל היכא דיהיב להו.

ורבינו הגדול ז&quot;ל כחב בפרק הניזקין הכי הכא גבי אשה וסיקריקון ליכא מאן דיהב להו זוזי הילכך לא מהניא והו כתיבת שטר עד דכתבי אחריות אלמא אי יהיב להו זוזי קני והכי נמי משמע לישנא דגמרא דקאמרינן מודה שמואל היכא דיהיב להו זוזי כלומר לאשה ובעל הבית מדלא קאמרינן דיהיב ליה זוזי ולא כדברי הרב רבי שמואל זכרונו לברכה שפירש וחזר ולקח מן האשה בדמים.

ואי קשיא לך לוקמה למתניתין מאי ראיה יש בשטר מכר כגון דיהיב לה זוזי קמייהו ולאו מילת' היא דאם כן פשיטא דאיןלו חזקה דילמא במתנה נתנתו לו או שהיא יראה למחות בו להכי אוקמה בנכסים שאינה עושה לו בהן נחת רוח בגופן אלא שאינה מוחה בו בפירות דאי לא בא תימא הכי לדידך נמי לוקמ' בדקבילה עלה אחריות דמקחו קיים כדתני' בהדיא בגיטין. 

ורבינו חננאל ז&quot;ל כתב ואקשינן אמאי יש לו ראיה לבעל בנכסי אשתו תימה כשהודיתי כי מכרתי או נתתי לבעלי נכסי במתנה נחת רוח עשיתי לבעלי וזהו הנכון דאמרת אי לאו דאודי לי' הוה מטיא לה לאונס' ומכלל דאם מכרה לו בפנינו ומנה לה מעות שהמקח קיים, וכך מצינו לגאון ז&quot;ל.

'''הא איתמר עלה אמר רבה באותן שלש שדות. '''הגר&quot;ש ז&quot;ל אחת שכתב לה בכתובתה או אחת שיחד לה בכתובתה ואחת שהכניסה לו שום משלו וכן גריס תלמידו הרב רבי שמואל ז&quot;ל ופירש אחת שכתב לה בכתובתה אפותיקי הוא ומיהו כל נכסיו נמי שעבד לה או שיחד לה שדה אחת לאפותיקי אלא שלא נכתב בכתובתה ואחת שהכניסתו לו ושמוהו לבעל וזהו נכסי צאן ברזל ואינו מחוור שאין אלו שלש שדות אלא שנים ועוד שהיה לו לומר אחת שכתב לה בכתובתה או שיחד לה אחת אחת למה לי וגרסת הכניסה לו שום משלו אינה נכונה אלא שום משלה.

אבל ר&quot;ח ורבינו ז&quot;ל גורסין ואחת שהכניס לה שום משלו ופירושן אחת שכתב לה בכתובתה כלומר שתגבה אותו ממנו דהיינו תוספת כתובה ואחת שייחד לה לגבות הכתובה ממנו דהיינו אפותיקי ואחת שדה שלו שהכניס לה כנגד השום שקבל עליו מנכסי נדונית'.

&lt;קטע סוף=מט ב/&gt;
===[[בבא בתרא נ א|דף נ עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נ א/&gt;

ואקשינן '''למעוטי מאי אילימא למעוטי שאר נכסים. '''פי' דידה דהיינו נכסי צאן ברזל שקבל עליו אחריות' בשומא כל שכן דהויא לה איבה שכיון שאם פיחתו פיחתו לו וגובה משאר נכסיו ואינן נכתבין לה אי מעכבת עלה מצי אמר לה עיניך נתת בגירושין ובמיתה וכל שכן בנכסי דידיה ממש שאין לה עליהם אלא שעבוד שיכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי אלא הא דאקשינן נכסים דידה משום דלאוקומה למתני' מהדרינן ומתני' נסבי אשתו ק&quot;ת ואין שאר נכסים דידיה נקראין נכסי אשתו אע&quot;פ שיש לה בהם שעבוד ועוד דהנהו פשיטא דמצי למימר הכי נחת רוח עשיתי לבעלי ולא למעוטי הנהו נכסים קאמרי' והרב רבי שמואל ז&quot;ל מפרש לה ששאר נכסים דידיה, ואינו מחוור.

ועוד כתב הרב רבי שמואל ז&quot;ל דהאי מקחו בטל דקתני מתני' מקחו מן האשה קאמר דלכשתבא לגבות כתובתה גובה ממנו אבל מחיים לא שהרי משנה זו אפילו בשאר נכסים דידיה הו' ובשאר נכסים דידיה אי אפשר לומר המכר בטל מיד כדאמרי' בכתובות וכדבעינן למכתב קמן, זה פי' הרב ז&quot;ל.

ונראה שבאותן שלוש שדות המכר בטל מיד לדעתו ז&quot;ל ולא אתברר לי מפירושיה אם בשלשה הוא אומר כן ואפי' בשני השדות שהן אפותיקי שרבותינו רגילים לומר בנכסי צאן ברזל אין לו למכור ואם מכרן אינן מכורין ואפילו לשעה שהמוכר בטל בהם מיד כמוכר דבר שאינו שלו וכנכסי מלוג הם ומוכחי הא מילתא ביבמות וכדכתבינו לה התם אבל בשני השדות שהם אפותיקי ודאי מכורי' עד שתבא לגבות כתובתה שגובה מהם.

וראינו לרבו רש&quot;י ז&quot;ל שכתב בפרק האשה שנפלו לה נכסים גבי ההיא דאמרינן אשתו אי בא' לזבוני מי לא מצי מזבין כלשון הזה. והא דתנן לקח מן האיש מקחו בטל אוקימנא בבבא בתרא באותן שלש שדות וכו' כדכתיב בפירושיו למדנו שדעתו ז&quot;ל שבשלש שדות אלו מקחו בטל מיד והיינו דאיכא בין הני לשאר נכסים דידיה אלא שנראה ממה שכתב במסכת יבמות שהיא אינה יכולה לערער עד שתבוא לגבות כתובתה דלאו בעל דברים דלקוחות היא עכשיו הוא עצמו מוציאה מיד הלקוחות כמי שמוכר דבר שאינו שלו ואין אותו הלשון שכתב שם מכוון ובפרק מי שהיה נשוי כתב עוד מקחו בטל לגמרי ואפילו בחיי הבעל ובבבא בתרא מוקמינן לה באותן שלש שדות.

ומיהו יש תמיהין עליו דהא מתני' לא באותן שלש שדות בלחוד הוא דאוקימנא אלא כל שכן בשאר נכסים ואין זה תימה דהא דאמרינן הכא למעוטי מאי וכו' לאו למימרא דמתני' בשאר נכסים היא אלא הכי קאמרינן למעוטי מאי קאמרת דמתני' דאמר' שיכולה אשה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי באותן שלש שדות היא אי למעוטי שאר נכסים כל שכן שיכולה לומר כן. אבל מכל מקום מתני' באותן שלש שדות בלבד היא שמקחו בטל מיד כפשטא דמתני' והנך לכשתבא לגבות כתובת' מהם ודיקא נמי מדקאמר באותן שלש שדות וכו' ולא אמרינן לא שנו אלא בשאר נכסים אבל בנכסי מלוג לא.

אלא הא קשיא לי דהא תניא בהדיא בגיטין (מא,א) העושה שדהו אפותיקי לבעל חוב ולכתובת אשה גובה משאר נכסיה פירוש אם מכרו אלמא מכר קיים וגובה משאר נכסים ואי ליכא שאר נכסים בהא מצי למימר נחת רוח עשיתי לבעלי ואפשר שרבינו שלמה ז&quot;ל מפרש להו באפותיקי מפורש שאמר לה לא יהא לך פרעון אלא מזו ואע&quot;פ שתקנו שיהא כותב לה כל נכסי אחראין לכתובתיך זה לנדוניא יחד אותו.

ואיכא דסברי הכי, דבאפותיקי מפורש המכר בטל מיד וגמרי לה מדאמרי' בכתובות ייחד לה ארעא בארבע מצרנהא נוטלה בלא שבועה ואפילו מן הלקוחות ואם מכורה היא אינה יוצאה מרשות לוקח בלא שבועה ועוד נתלו בזה במה שאמרו בירושלמי במס' יבמות העושה שדהו אפותיקי לבעל חובו בחובו ולאשה בכתובתה ומכרה מכור' והלוקח יחוש לעצמו רבן שמעון בן גמליאל אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלתה לו על דעת' שתהי' אשה מחזרת על בעלי דינין הוי כשמכרן לשעה אינן קיימין אבל מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורות, וסברי למפסק הילכתא כר&quot;ש בן גמליאל דקאי ר' יוחנן כותיה התם בירושלמי, וזה דעת הרב ר' אברהם בר' דוד ז&quot;ל, ואין זה נכון.

וכבר פירש' רבינו הגדול ז&quot;ל בתשובותיו באפותיקי סתם ובפנים אחרות ולא לענין דברי הרב ר' אברהם ז&quot;ל כאשר אכתוב בסוף בס&quot;ד ומאי דאמרי' יחד לה ארעא בארבע מצרנה' דשקלה לה בלא שבועה טעמ' דמילתא דכיון דסמכה דעתייהו תו לא מתפיס לה צררי וכן פרש&quot;י ז&quot;ל ואדרבא אי בלקוחות עסקינן הויא תיובתיה דמשמע שהמכר קיים אלא שטורפת אותו מן הלקוחות והתם במסכת יבמות נמי הכי משמע שלא אמרו שהמכר בטל מיד אלא משום שבא בית אביה ושמע מינה דלא אמרי' הכי באפותיקי אלא בנכסים שהביאה לי בנדוניא שהם שבח בית אביה וכן בנכסים שיחד לה כנגד השום שהביא' שדינן כדין השום עצמו וכדתנן התם ולא עוד אלא אפילו הכניס לה שום משלו ורצה למכור לא ימכור וקיימא לן דכל היכא דאמור רבנן לא ליזבון אף על גב דזבין לא הוו זביניה זביני בכתובות ונכסים הללו כדין נכסי מלוג שאם מכר גופה של קרקע המכר בטל מיד וכדאיבעיא לן בעל שמכר קרקע לפירות בנכס' מלוג מהו אלמא אם מכר גופה של קרקע מיד המכר בטל ולא דמי להא דתנן מכר האב מכורין עד שימות דהא לא זכי בפירות אלא מחמת האשה ולרווח ביתא דהנאה דתרוייהו היא וכל שכן דהויא לה איבה אי זבנינהו ואפילו בזוזי וקא עביד עסק' ופסידא איכא בבית' ולא רווחא וכן דעת רש&quot;י ז&quot;ל שהרי אף בנכסי צאן ברזל הוא אומר כן כמו שכתב בפירושיו בפרק האשה שנפלו לה נכסים. 

וכן נראה מדברי רבינו האיי גאון ז&quot;ל שכתב בספר מקח וממכר אין המכר מתבטל היכא שהבעל מוכר קרקע של נכסי מלוג לפירות כגון שאינו מוכר גוף הקרקע ממש וכו' וכל הדינין שוין בנכסי מלוג שאם מכרן לגופה של קרקע שהמכר בטל מיד בכל מילי לא שנא זוזי וקא עביד בהו עיסק' ל&quot;ש בעל אריס לא שנא ארעא דמרחק' ואע&quot;ג דליכא בפירות משום רווח ביתא ובנכסי צאן ברזל הו' שחולקי'.

וראיה לדברי האומרין שהמכר בטל בהן מיד הא דאמרי' בכתובות דאמרינן גבי יבמה לא יאמר לה הרי כתובתיך מונחה ליך על השולחן וכו'. ומוכח התם בגמרא שאם מכר מנכסי אחיו לא עשה ולא כלום משום דסמכה דעתא עלייהו והוו ליה כמאן דגביינהו מאחו' ואכנסינהו לדידיה ושמעת מינה דבנכסי צאן ברזל שלה לא עשה כלום הואיל וסמכא דעת' בדידה מצית למימר לא בעינא למטרח קמי בי דינא שאין דרכה של אשה להתבזות בבית דין הואיל והם שלה לגמרי ואע&quot;פ שאם מכרן לפירות מה שעשה עשוי התם הוא דכיון דלא מכר אלא לפירות אם באה לגבות כתובתה נוטלתן ואין מעכב על ידה אבל כשמכר גוף הקרקע הכל בטל מיד שאין המכר מתקיים כלל לא בגוף ולא בפירות היכא דקא מפסדא איתתא מידי ואע&quot;ג דאמר לוקח שבקו לי פירי לא שמעי' ליה שהכל בטל כדין יבם בנכסי אחיו שאף ע&quot;פ שאכילת פירות שלו לא עשה ולא כלום ומיד בטל.

והא דאמרינן בירושלמי במסכת כתובות (ו,ג) מה ראו לומר בכלים פחות חומש שמודעתא של אשה שהיא רוצה לבלות כליה ולפחות חומש אמר רבי יוסה הדה אמרה אין אדם רשאי למכור כלי אשתו דמשמע דורא משום האי טעמ' ולא שייך בקרקע לאו מילתא היא דכל שכן בקרקעות שהיא סומכת עליהן בגובית כתובתה אבל במטלטלין שאין דעתה עליהן שהרי הן פוחתין והולכין וכלין וכלין אימא לא קמ&quot;ל דמכל מקום רוצה היא לבלותן היא עצמה ששבח בית אביה הוא זה ולפיכך הוא פחות חומש וכן דעת רב יהוסף הלוי ז&quot;ל שהמוכר קרקע נדונית אשתו לא עשה ולא כלום והירושלמי באפותיקי סתם הוא והם הם דברי ר' שמעון בן גמליאל ות&quot;ק ששבין בברייתא בגמרא דילן בגיטין וקיימא לן התם כרבנן.

וכן מצינו בירושלמי במסכת שביעית (י,א) המשעבד שדה לאשתו והלך ומכרה אם רצתה לגבות ממנו ומשאר נכסים גובה רבי הילא הורי ר' אלעזר כהן תניא המשעבד וכו' מתנית' בשאמרה לו יהא ליך פרעון מזו אבל אם אמר לה לא יהא לך פרעון אלא מזו אינה גובה אלא ממנה המשעבד שדה לחברו והלך ומכרה רבי אחא אמר מכורה לשעה ר' יוסי אומר אינה מכורה לשעה חיליה דר' יוסי מן הדה שור מצוי להבריח שדה אינה מצויה להבריח הגע עצמך שהיתה מכורה לבעל זרוע מצוין הן בעלי זרוע ליפול. תני הכותב שדהו אפותיקי לכתובתה ולבעל חוב בחובו מכרה הרי זו מכורה והלוקח יחוש לעצמו מתני' בשאמר לו יהא לך פרעון מזו מה פליגי בשאמר לא יהא לך פרעון אלא מזו ואנן קיימא לן לקולא הילכך אפי' באפותיקי מפור' מכרן מכורין לשעה דהיינו עד שתבא לגבות כתובתה ומה שאמרו ביבמות הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין לא על שדה זו אמרו אלא על עבדי צאן ברזל הוא חוזר ותמצאנו מפורש בחדושנו בפרק השולח.

שוב מצינו בירושלמי במסכת גיטין (ה,ז) שהוא מקשה על משנתנו דקתני מקחו בטל כך ואין כל מה שיש לאשה משועבד לאיש לאכילת פירות אמר ר' חזקיה בשם ר' אחא וכינו מכר לראשון וחתמה לו לשני וחתמה לו לשלישי וחתמה לו גובה מן האחרון לא הספיק גובה משלפניו לא הספיק גובה משלפני פניו רב אמר בנכסים שהכניסה לו בכתובתה אבל בנכסים שהכניסה לו פירא פרנון גובה מאיזה מהן שתרצה נראה מכאן שהמכר קיים עד שתבא לגבות כתובתה מהם שלא תמצא שאר נכסים. 

ואיכא למימר הני אמוראי סברי לה כר' אמי דאמר במסכת יבמות גבי היא אומרת כלי אני נוטלת והוא אומר דמים אני נותן הדין עמו וכיון דהדין עמו ואפשר לה לגבות משאר נכסים הוה ליה כשדה של אפותיקי סתם שגובה משאר נכסים אבל לדידן דקיימא לן הדין עמה אם מכרה אינה מכורה והכי מוכחא שמעתא התם ביבמות ומאי דאמר רב בנכסים שהכניסה לו פירא פרנון שהם נכסי מלוג, פליגא אגמרא דילן.

והא דאמרינן הכא '''כגון דזבין איהו ומית ואתיא איהי וקא מפקא. '''לאו דוקא הוא, חדא דלמה ליה מת אפילו בחייו נמי מוציאה כיון שהגוף מכר בהן כמו שכתבתי למעלה ועוד דאיהו גופיה מפיק בשמתה היא שהרי לא היה לו קנין הגוף בהן כדי שימכור וכדאמרינן בעלמא גבי עבדי מלוג שאין יוצאין בשן ועין לאיש ואם תאמר בירושלמי בפרק הכותב (כתובות ט,א) ר' הלל בר פזי בעא קומי ר' יוסי מכר הוא ומתה היא אמר ליה מכרו בטל לבן שמכר בחיי אביו ומת אביו מכרה היא ומת הוא א&quot;ל מכרה קיים לאב שמכר בחיי בנו ומת בנו אלא כיון דאמר זבינ' איהי ומתה ואתא הוא וקא מפיק דאלו מת הוא המקח קיים דהא לא אמרינן בתקנת אושא אלא ומתה, וכדאקשינן בבבא קמא (פ&quot;ט א') תזבין לנכסי מלוג ותיתיב לה וכדאיתמר בירושלמי משום הכי אמר ברישא ומת ולאו דוקא והלשון שכתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל שהבעל לא ימכור אלא פירות בחייו וגם הגוף אם תמות אשתו וירשנה, אינו נכון.

'''ואיבעית אימא אמימר דאמר כר' אלעזר. '''פ' הרב ר' שמואל ז&quot;ל, לעולם כגון דזבינו תרוייהו לעלמא ואיהו דאמר כר' אלעזר ודברי תימה הם כיון דתרוייהו זבינו אמאי לא עשו ולא כלום דהא גוף ופירות מכרו ורש&quot;י ז&quot;ל נמי כך פירשה בפרק החובל אבל אמר דשאני שותפות דעלמא דהתם יש לזה חלק בכולו החצי וכן לזה אבל הכא כלן קנין לזה לגוף וכלן קנויין לזה בפירות וסברא בעלמא הוא דקאמר אמימר דכי היכי דלא מיקרי מיוחד לאחד מהם לדין יום או יומים הכי נמי אין מכירתן מכירה דבכי האי גונא מיוחד בעינן כיון שאין לאחד מהם קנין גמור הגוף ופירות אבל יש בזה שותפות בגוף ופירות לגבי מכירה מיוחד הוא.

ומיהו לגבי שחרור דשן ועין לא הוי מיוחד, כדאמרינן התם בבבא קמא (צ&quot;א) מאן תנא הא דתנו רבנן מי שחציו עבד וחציו בן חורין וכן עבד של שני שותפין אינן יוצאין בראשי איברים ר' אלעזר היא לאו אמר ר' אלעזר כספו המיוחד לו הכא נמי עבד המיוחד לו פירוש ואפילו סמא זה את עינו והפיל זה את שנו ואפילו בבת אחת אינו יוצא ודאי איתנהו במכירה דאי במכירה ליתנהו עבדו המיוחד למה לי אלא ודאי במכירה איתיה ובראשי איברים ליתיה משום דכתיב עבדו הילכך דאמימר סברא היא כדפרישית ולאו משום דאיכא לדמויי מכירה לכספו ולא לעבדו ומדברי הרב ר' שמואל ז&quot;ל משמע דדין מכירה גמר ממש מהתם וקשיא סוגי' דהחובל ובתוספות העמידו העבד של שני שותפין בעבד שפירותיו לזה וגופו לזה וחציו עבד כגון מעוכב גט שחרור, ולא דאיק.

&lt;קטע סוף=נ א/&gt;
===[[בבא בתרא נ ב|דף נ עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נ ב/&gt;

והא ד'''אמר ר&quot;נ אין חזקה לנזקין. '''פירוש המזיק לחברו כגון שעשה היזק בתוך שלו ומזיק לתוך של חברו אין לו חזקה לעולם משום דליכא למימר מדלא מיחה לו ודאי מכר לו שאין אדם עשוי למחות בניזקין משום דעבידי אינשי דלא קפדי ולא מיחו אלא במידי דאית ליה פירא לההוא מחזיק ה&quot;נ אע&quot;פ שחפר בה בורות אמאי יש לו חזקה הרי לא היה לו למחות.

'''אימא אין דין חזקה לנזקין. '''דלאלתר היה לו למחות ומדלא מיחה מחל הילכך בניזקין דלא בעי חזקה שיש עמה טענה לאלתר הויא חזקה וכאן נמי אמרינן היה לו למחות ומיהו בתוך שלש אמרינן ליה אחזי שטרך שאין חזקתן בלא טענה כלום ואי בעית אימא לעולם אין בהם חזקה ממש קאמרינן ולא משום דלא היה לו לזה למחות אלא משום שיכול לומר לו סבור הייתי לקבל ועכשיו איני יכול לקבל שבודאי לא מחל בנזקין אלו ובנזקין גדולים מיירי כגון קוטרא ובית הכסא ופירוש הרב ר' שמואל ז&quot;ל בכאן אינו נכון.

והא דאמרינן '''מיגו דמצי למימר מינה זבניתה וכו'. '''יש אומרים אע&quot;ג דקיימא לן (מב,א) שכל היורדין ברשות אין להם חזקה וזה כיורד ברשות שהרי ירד בשעה שאין לו בה חזקה הני מילי לשאר היורדין ברשות או ביורד לנכסי קטן בודאי שלא בתורת מקח ירד אבל זה אפשר שמתחלה לקח ממנה ואע&quot;פ שבחיי הבעל לא היה לו למחות לא מפני שיש לו לזה רשות בה אלא מפני שהיא סומכת על בעלה הילכך מיד כשמת היה למחות וכיון שלא מיחה ודאי מעיקרא זבוני זבנה ניהליה וזה קרוב למה שכתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל אלא שהטעם שכתב הוא דכיון שמתחלה לא ירד אלא על מנת שאם ימות הבעל בחייה יסתלק כיון שמת הבעל הרי הוא כיורד עכשו מתחלה לשדה של אשה זו אינו מחוור. אטו משכן לו בית משכן לו שדה לעשר שנים אחר שנשלם זמנו מי הוי נאמן לומר חזרתי ולקחתיו ממך, הא ודאי לא. 

ומיהו תמה אני אם יכולין זה וזה לתקן השמועה משום דאי שמעתין כפשטה למה לי מגו לוקמה לרב כדאמר לה מינה זבניתה ואכלתה שני חזקה ושמא תאמר אי הכי פשיטא השתא נמי פשיטא דמגו אמרי ועוד דלא פשיטא הא מילתא אלא מיקשא נמי קשיא אמאי מהימן הואיל וירד בה בחיי הבעל ותו מאי אשת איש צריכה למחות. הרי כשהיא אשת איש אינה צריכה למחות ואין מחאתה בחיי הבעל מועיל לה כלום.

אבל נראה לי דהכי פירושא: דהכא הכי קאמר, מיגו דאי טעין ואמר מינך זבניתה לאחר מיתת הבעל ובאותו הזמן ירדתי בה ויביא עידי שלש שנים ולאשה אין לה עדים שירד בה תחלה כי אמר נמי מתחלה ירדת בה נאמן ולפיכך אמר רב שצריכה כל רשת איש לחוש לכך וצריכה למחות וכיון שמיחת' שוב אין לו חזקה לעולם כדין כל היורדין שלא בתורת חזקה ודמיא לקטן והגדיל והוא הדין שאם הזמינה עדים לראות שהוא אוכל קרקע שלה שדי לך בכך אבל זו היא מחאתה ומשום הכי לא אמרינן מגו דיכול למימר מינה זבניתה לאחר מיתה כי אמר נמי מחיים זבניתה מינה מהימן משום דאי מינה זבנה למה ירד בה מחיים והיה צריך לטעון לפירות או שום טענה אחרת ודרויחא ליה ושביחה ליה נקט ואלימא ליה נמי לאשמועינן דאפילו טעין הכי מבטלה במחאה.

&lt;קטע סוף=נ ב/&gt;
===[[בבא בתרא נא א|דף נא עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נא א/&gt;

'''דל זוזי מהכא תיקני בשטר. '''קשיא שטר נמי לגלוי זוזי כחב לה ואם תאמר בשנתנה דמים ואחר כך כתב לה אם כן היאך אמרינן אבל בשטר מכר לא קנה עד שיתן לו דמים הרי כבר נתנה ושטר מתנה הוא זה ואפשר כיון זה שאין זה מתכוין ליתן מתנה לאשתו לא קנה בשטר בלא דמים שמתחלה לגלויי זוזי נכנס ולא גמר ליתן מתנה. 

ולי נראה דהכי פירושא: לגלויי זוזא הוא דעבדי שהמעות שלי הם ממציאתה או ממעשה ידיה הילכך אין במכר זה מעות שיקנו אלא שטר בלחוד הוא דאיכרו שאם תאמר לא רצה להקנות כלל למה כתבו ואם כתבו ימסור עליו מודעא ועוד שאין גלויי מעות שלו אונס לבטל מכירתו בשטר ומאן דאמר לא אמרי' לגלויי זוזי סבר כיון שנטל מהן מעות ומכר להן הרי הודה בנכסים שהן שלהן.

אם תשאל היאך יטעון אין כאן מעות שלי הן, והרי אשה נאמנת לומר מעות שבידי נכסי מלוג הם כדבעינן למימר קמן נהי דנאמנת בשתטעון מכל מקום הוא סבור במעות דשלו הן ועדיין הוא טוען כך הילכך בטל מקח ובדין הוא דמצי לאוקומה במקום שאין כותבין את השטר ולמקנא בכסף גופיה ולא אמרינן לגלויי זוזא הוא דעבדי אלא לפום קושיא תריץ לה.

'''כתב לו על הנייר ועל החרס. '''קשיא, על החרס אמאי קנה והא בעינן שטר שאינו יכול להזדייף וחרס יכולה להזדייף ולא שטרא הוא כדאמרינן (בכתובות דף כ&quot;א א') וכתיב ליה אחספא משום דהוה ליה שטר שיכול להזדייף ופסול ואיכא למימר אין הכי נמי דפסול בשטר ראיה אבל הכא אין השטר לראיה אלא למכור ולקנות מיד.

וקשיא דהא רבי מאיר סבר עידי חתימה כרתי וכיון שיכולין להזדייף לאו שטר הוא לא בקדושין ולא בגיטין כדמוכח (במסכת גיטין דף כ&quot;א ב') ואיכא למימר הא מני רבי אלעזר היא דאמר עידי מסירה כרתי.

וקשיא על האי פירוקא הא דאמרינן התם (שם) דתנן התם אין כותבין על נייר מחוק פי' מפני שיכול להזדייף וחכמים מכשירין ואמרינן מאן חכמים רבי אליעזר היא דאמר עידי מסירה כרתי ואמר רבי אליעזר לא הכשיר רבי אלעזר אלא בגיטין אבל בשטרות לא והא הכא שטרות הוא.

ואומר היה רבינו תם ז&quot;ל, דבגיטין כשר אי בעיא לאינסוביה לאלתר כדאמרינן לא הכשיר רבי אליעזר אלא לאלתר אבל מכאן ועד עשרה ימים לא ושטרות מפני שסתמן כלאחר עשרה ימים דמי דלראיה הן עומדין דכתיב למען ילמדו ימים רבים לפיכך הן פסולות לגמרי ואפילו לרבי אליעזר אבל בשטר קנייה כנון זה אם החזיק בה לאלתר קנה דלהכי עביד למקנא ביה לאלתר ולא לראיה ובגיטין נמי ולרבי יוחנן דמכשיר התם אפילו בשטרות אתי שפיר דכיו דעידי מסירה כרתי לא איכפת לן אם יכול להזדייף אי לא דלא סמכינן אהאי שטרא וכי אתי לבי דינא צריך לאיתויינהו לעידי מסירה ואינהו מסהדי ועליה סמכינן ואפילו מכאן ועד פשרה ימים כשר דאי הוה ביה תנאה מדכר דכיר ביה כדיופורש ברוכת' בפרק המביא תניין.

'''אף על פי שאין בו שוה פרוטה. '''איכא למשאל עלה מאי קמ&quot;ל אטו מי איכא דסליק ארעתיה דבעינן שוה פרוטה שהוא כסף ממוכר ללוקח בשלמא גבי קידושין תנא לה דאי איכא שוה פרוטה עדיף שהוא כהקדש בכסף וכן ההיא דאמר רב נחמן קונין בכלי אף על פי שאין בו שוה פרוטה איצטריך דסלקא דעתך אמינא הואיל וחליפין נינהו שהמוכר מקבל מיניה ממון ניבעי שוה כסף קמ&quot;ל אלא הכא למאי עדיף אם היה בו שוה פרוטה שהרי המוכר היא שנתן ללוקח ויש מי שאומר סד&quot;א נבעי שוה כסף ובההיא הנאה דקא מקבל מיניה גמר ומקני ליה כדאמרינן באדם חשוב בענין קדוש' אשה קמ&quot;ל א&quot;נ סד&quot;א כיון דלית בה שוה פרוטה לאו שטר הוא קמ&quot;ל.

'''שדי מכורה לך שדי נתונה לך במתנה. '''פי' הרב רבי שמואל ז&quot;ל שכך כותב לו שדי מכורה לך ונתונה לך ולא כתב לו לשון מכר אלא ליפות כחו משום אחריות ומתנה משום דינא דבר מצרא וקשיא עליה דהא אי כתיב בה אחריות במתנה גופה אית בה משום דינא דבר מצרא והכא אית בה אחריות לא קשיא דהכא במתנה גופה לית לה אחריות והא לחודיה קאי והא לחודיה קאי תדע דאמרינן (בכתובות דף ע&quot;ד א') דלא אמרינן בטל שני את הראשון באחד במכר ואחד במתנה דליפות את כחו כתב לו משום דינא דבר מצרא, כך שמכתי. 

ולא היא דהא דאמרי' בכתובות בעני שתי שטרות ליפות כחו הוא עושה משום דינא דבר מצרא לומר שלכך נתכון זה דליטמר שטרא דזביני וידון כשטר מתנה אבל מכי ידעינן אנן דאיכא שטר מכר יש בו משום דינא דבר מצרא כדאמרינן ואי אית בה אחריות אית בה משום דינא דבר מצרא והכי נמי ל&quot;ש דכל איערומי לבטולי דינא דבר מצרא לא כלום הוא אלא שיש לומר שכתב לו לשון מתנה משום שיש בכלל המתנה מה שאין במכר כאותו ששנינו אבל בנותן מתנה נותן את כולה אי נמי לענין השמועה עצמה שיזכה בלא נתינת דמים מיד.

ורבינו תם ז&quot;ל הקשה אי הכי שדי שדי למה לי הוה ליה למתני שדי מכורה ונתונה לך ופירש דאו או קתני ובמתנה בקש ליתנם מפני שהיא רעה ולא קבל דמי ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בקדושין דמעיקרא קא סלקא דעתך דאו או קתני ולפיכך הוצרכו להעמידה במוכר שדהו מפני רעתה ודרב אשי אמר דלאו או או קתני אלא בכותב לי שניהם ואף דברי תלמידו הרב רבי שמואל ז&quot;ל מטין כן ואין לשון הגמרא מסכים להך. ובירושלמי (קדושין א,ה) למה כתב לו את שניהם ליפות כחו, שלא כדברי רבינו תם ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=נא א/&gt;
===[[בבא בתרא נא ב|דף נא עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נא ב/&gt;

'''במתנה קנתה ואין הבעל אוכל פירות.''' וקשיא הכא דהא אמרינן (במסכת גיטין דף ע&quot;ז א') גבי מתנות הבעל ואמאי מה שקנתה אשה קנה בעלה בריש פרק הזורק גט ואם אין הבעל אוכל פירות מאי קנה שאף על פי שהוא יורשה לאו קנין הוא אלא כבן בנכסי האב.

ורבינו תם ז&quot;ל כתב בספר הישר (קלג) שאע&quot;פ שאין הבעל אוכל פירות מ&quot;מ אם מכרה ונתנה ומתה בטל אם כן למה קנאה שאם נתגרשה הרי הן שלה ושאין הבעל אוכל פירות. וכיון שאם מכרה ונתנה בטל אע&quot;פ שהפירות שלה אין זו חצירה שתתגרש בה דכי אקשינן מה שקנתה אשה קנה בעלה לא משום פירי קאמרינן דהא קיימא לן קנין פירות לאו כקנין הגוף דמי אלא משום שאם מכרה ונתנה בטל.

ואי קשיא לך דהא כי כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך אם מכרה ונתנה קיים כדתנן (בכתובות דף פ&quot;ג ב') ומאי שנא הא לא קשיא דהתם דכיון דאמר לה בנכסיך משמע אבל לא בפירותיה בנכסיך ולא לאחר מיתה אם מתה יורשה ומחיים אוכל פירות אם כן למה כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך על כרחך שאם מכרה ונתנה קיים ומתניתין היא בפרק הכותב (כתובות פג,א).

ועדיין יש להקשות עליו כיון שהפירות שלה אמאי אינו קונה לה חצרה שהרי חצר שאולה ושכורה קונה לה. וחלק הרב ז&quot;ל בין נכסי אשה זו לנכסים אחרים של שאולה לפי שזו אם מתה הבעל יורשה מיד וכן אם מכרה ומתה אבל אם שאל לזמן היורשין משתמשין בה כל ימי שאלתה ולא עלו דבריו כהוגן שאם כן שאל לעצמו סתם לא תקנה לו אלא ודאי מה שאמרו מה שקנתה אשה קנה בעלה מפני שנכסיה משועבדין לו לבעל לפירותיו וכלשון הזה מפורשת שם בירושלמי ומה שאמרו שם בפרק הזורק כגון שכתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך דליכא למימר תו מה שקנתה אשה קנה בעלה לאו דוקא אלא צריך למימר ובפירותיהן אלא שלא חשש לפרש כי ההיא דבשמעתין לעיל הילכך קשיא לן שמעתין טובא דהכא משמט לכולי עלמא שאין הבעל אוכל פירות ומשמע דרבא גופיה מרא דשמעתא דהתם הכי סבירא ליה הכא ואפשר דשאני התם דכיון דלא יהב ליה אלא משום דתקף ליה עלמא הויא ליה כעין הא דאמרינן במעות טמונות ואין הכי נמי דגוף קנתה דאיהו להכי מכוין אבל לא קנתה הפירות וכיון שיש לו אכילת פירות מה שקנתה היא קנה בעלה ואין זה נכון. ובתוספות במסכת גיטין מצאת' דהתם שאלה הוא דאשאלה ההוא דוכתא דמותיב ביה גייט' דמסתמא לא בעיא למיתב לה ביתה ובמתנה כיון דנותן לה בעין יפה קנתה ואין לבעל פירות אבל אשאלה קנתה אלא שהבעל אוכל פירות וילקח בשכירות קרקע והבעל אוכל פירות.

ומכל מקום לענין הדין אמת הוא שהנותן מתנה לאשתו שקנתה ואין הבעל אוכל פירות אם מכרה ונתנה ומתה הבעל מוציא מיד הלקוחות כדין נכסי מלוג וכך כתב הנגיד רב שמואל הלוי בשם תשובת רבינו שרירא ורבינו האיי גאון ז&quot;ל.

'''מן האשה יחזיר לאשה מן העבד יחזיר לעבד. '''פירוש שהדין כך הוא למקום שנטל יחזיר שהרי לא הפסידו הבעלים בקבלתו של זה ומיהו לאחר שהחזיר להם אם באו הבעלים ותבעום דין האשה עם בעלה כך הוא שהאשה נאמנת לומר במתנה נתנו לי והבעל אוכל פירות אבל אם אמרה אחר נתנה לי על מנת שאין לבעלי רשות בהן או אתה נתתם לי אינה נאמנת ואוכל פירות שכל מה שביד האשה בחזקת הבעל הוא שיאכל פירותיו דמשום איבה וקטטה התקינו רבנן ואם היתה נאמנת נקיש ואתי תגרא הוא ועוד שידו עדיפא מינה לפיכך היא המוציאה ועליה הראיה תדע שאלו היתה נאמנת בכך היאך אמרו אבל אם אמרו בשעת מיתה של פלוני הן יעשו פירוש לפירושא שאינה נאמנת ליהמנה במיגו דאי בעיא אמרה אחר נתנם לי במתנה ע&quot;מ שאין לבעלי רשות בהן בחייו ובמותי אלא מה שתאכלי לפיכך אי נמי שבעל כתב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן בחייך ובמותיך וכדאמרי בעלמא לענין בכור אלו בעי למיתן ליה מתנה מי לא יהיב ליה ואע&quot;פ שהיא באה לאחר מיתה וכל שכן הכא ועוד שאם יכולה לומר כן אף כשמתה יורשיה יטענו אין הבעל יורש והואיל והללו באין ליירש יחלוקו למה אמרו יחזיר לבעלה שהוא יורש אלא שמע מינה שחזקת כל מה שביד האשה כדין נכסי מלוג ומתנה סתם שהבעל אוכל פירות ויורשה לפי' כשמתה נתרוקנה הרשות לבעל ואינה נאמנת שלא כל הימנה להוציאה מרשות הבעל שבחזקתו הן עומדין לפירות ולירושה.

ואם תאמר אי אמידן למה נאמנת מפורש בירושלמי בפרק הגוזל משום שאין אדם עשוי לשקר בשעת מיתה והואיל ויש רגלים לדבר שהיא אמידה נאמנת.

ומיהו אין הבעל נאמן לו' משלי גנבה או מציאה הן או ממעשה ידיה קמצה וגוף ופירות שלי אלא בנכסי מלוג הן לכל דבר גוף שלה ופירות שלו לפיכך כתב הרב ר' שמואל ז&quot;ל שאם נתגרשה ואחר כך מתה שיתזיר ליורשיה שהרי משנתגרשה שוב אין לבעלה בהן רשות לא בפירות ולא בירושה אלא בעבד שנשתחרר יחזור לבעלים שאם נתנו לו במתנה סתם של רבו הן ואם על תנאי עליו הראי' ויפה כיון לפי מה שכתבנו.

ובירושלמי בפ' מציאות האשה מצינו גבי מציאת אשה לבעלה ר&quot;י לא אמר כן אלא כדי שלא תהא אשה מברחת זהובי' משל בעלה ואומרת מציאה מצאתי הגע עצמך שנתן לה אחר במתנ' קול יוצא במתנה ואין קול יוצא למציאה הגע עצמך שמצאת בעדים זו מפני זו שמעי' מינה מדחשו רבנן למציאה שלא תאמר מציאה מצאתי ותקנו שתהא מציאתה שלו אלמא כן הוא שתהא נאמנת והיו הנכסים שלה ויש לבעל בהן פירות וירושה ומיהו במתנה לא חשו לכך שקול יוצא למתנה ואינה מעיזה פניה לו' שלי הם ובפרק הכותב כיוצא בה רבי אמי בשם ר' יוחנן בדין היה שאם מכרה ונתנה שיהא מכרה קיים שבסוף זכה בהן פי' יורש הוא ולא לוקח ראשון. ולמה אמרו בטל שלא תהא אשה' מברחת נכסים משל בעלה ואומרת משלי הן אלמא נאמנת היא בכך לומר משלי הן והוא שיאכל הבעל הפירות ויהא יורשה ואם אמרה שאין לבעלה רשות בהן בחייה ובמותה לא כל הימנה. וכתב הרב ר' יהוסף הלוי ז&quot;ל שאם אמרה מחיים של פלוני הן והחזרתיה לו אין לבעל לערער עליו כיון שבידה נמצאו, צ&quot;ע.

והא דאמרינן במעות טמונות לא קנתה לא קנתה כלל קאמרינן ואפילו בטוענת שלי הן ולא למימרא דמצי אמר איהו שלי הם אלא שאם לא טענה היא כמתנה נתנו לי אין מוציאין מידו ובין שטענה בין שלא טענה המכר בטל דאיהו לגלויי זוזי הוא דעבד ועדיין הוא טוען דשלו הן כדפרישית ור&quot;ג דסבר לא אמרינן לגלויי זוזי הוא דבעי משום דכיון דזבין לה הא אודי דלאו זוזי דידיה נינהו.

וכן הא דתניא לוה מן האשה וגרשה מן העבדים ונשתחררו אין להם עליו כלום הכי קאמר אין יכולין לומר הואיל ושעבדת עצמך ונטלת בתורת הלואה הרי נתחייבת משום דקים לן לגלויי זוזי הוא דעבד ולא ניחא ליה לשוויי נפשיה עבד עבדיו אבל אם טענה האשה דשלה הם אם אינה נושאת ונותנת בתוך הבית הדין עמה כמו שפירשנו.

ויש שסוברין דבמכר כיון שתפס הבעל המעות מן הסתם שלו הן ושוב אינה נאמנת לומר נכסי מלוג הם שאלו בעודם בידה טענה נאמנת וליכא למימר תו לגלויי זוזי עבד.

&lt;קטע סוף=נא ב/&gt;
===[[בבא בתרא נב א|דף נב עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נב א/&gt;

'''מן הקטן יעשה לו סגולה. '''איכא דבעו הכא וליהדרה ניהליה לתינוק דאי מסריה ליה איניש אבידה מדעת היא כדאמרינן גבי איסר שמן בהמוכר פירות ואי נמי אשכחיה תינוק להדרה ליה וליפטר וכי תימא מחיי' בהשבה מעלייתא כיון דאגבהה לאו מילתא היא דכי אמרינן הכישה נתחייב בה הני מילי בעלי החיים דאנקטינהו נגרי בריתא אבל בשאר מילי לא כדאיתא התם בפרק הפירות ודבר זה מפורש בירושלמי בספק הינוח כדאמרינן לא יטול ואם (לא) נטל לא יחזיר פירו' ולא יחזירו שם ובעו בירושלמי טעמא ופירשו אנן מדין אתא מרה תמן ולא אשכחה והוא מיאש מינה פירוש ואינו חוזר עוד שם לבקשה ולפיכך לא יחזיר וכאן בתינוק י&quot;ל שמא מחצר המשתמרת לקח ואם לא קבל זה ממנו היה שם ואי אתו מרווחא שקלי ליה השתא דקביל מיניה כי אתו לא משכחי ליה אשתכח דאיהו אבדה מן הבעלים ולפיכך לא יחזירם ליד התינוק אלא יעשה לו סגולה ולכשיבא הלה יטול את שלו והקטן יאכל פירות בנתים, כך שמעתיה.

ואינו נראה כלל, דהא זמנין דכליא קרנא אלא לצאת ידי שמים קאמרינן משום השבת אבדתו של תינוק כענין שאמרו בחבלות ואם החזיר ליד התינוק אינו חייב לשלם.

&lt;קטע סוף=נב א/&gt;
===[[בבא בתרא נב ב|דף נב עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נב ב/&gt;

'''ראיה במאי. '''כלומר לרב דאמר עליו להביא ראיה מאי ראיה איבעי ליה לאתויי.

ראיה בקיום השטר, פירוש שכיון שקיימו בית דין את השטר וכתבו הנפק עמדו עליו וידעו שלו הוא ויש כאן שאלה מההיא דאמרינן בכתובות תני רבי חייא בית דין חותמין על השטר אע&quot;פ שלא קראוהו דאע&quot;ג דאם חתמו ולא קראוהו כשר מכל מקום אורחא דמילתא היא למיקרי וכי קרו לה וחזו לא מקיימי ליה אלא אם כן קמו עלה במילתא שפי' אי נמי אע&quot;פ שאין קורין את השטר אין מקיימין אותו עד שיקראו שם המלוה שאין בית דין נזקקין לקיים שטר לאחר כדאמרינן לוה לא מקיים שטריה ולא דייק.

ושמעתי בפירושה דרבה ורב ששת לאו אליבא דרב פליגי אלא בעו בגמרא לרב ראיה במאי לומר דוקא בעים או דילמא אפילו היה מוחזק לכתוב שאר שטרות בשם היתומים ראיה היא אי נמי בשאר אמתלאות הוי ראיה כיון דהא מוחזק ומייתי' לה מרבה דאמר ראיה בעדים והיינו כרב וגמרא מסיים פלוגתא דאיפליג רב ששת עלי' כי אמר רבה לשמעתיה דסבירא ליה כשמואל דאמר על האחין להביא ראיה.

'''ומאי ראיה בקיום השטר. '''כלומר אין זה צריך אלא שנקיים שטרו מפי עדים החתומין עליו או שהיה כתב ידן יוצא ממקום אחר דאינו צריך ראיה אחרת דעל האחין להביא ראיה וכן עיקר וכן מצאתי בתשובה לרבינו נסי' ז&quot;ל היכן קא חזינא דרב' אתי' מימריה כדרב ורב ששת אתי' מימריה בדשמואל וראיה להא' פירושא דפליגי רבה ורב ששת בפלוגתא דשמואל מדאמרי' הא רב והא שמואל הא רבה והא רב ששת מר כמאן סבירא ליה, וכן נראה מדברי רבינו הגדול ז&quot;ל דלא אייתי פלוגתא דרבא ורב ששת אלא דפסק כרב.

וראיתי נוסחא ראשונה מוגהת מכתיבת ידו של רבינו ז&quot;ל והיה כתוב בו ראיה במאי רבה אמר ראיה בעדים שהן מעידין שהן שלו לבדו ואין לאחין בהן כלום רב ששת אמר ראיה בקיום השטר והלכה ברבה דקאי כר&quot;ש. ע&quot;כ וחזר ומחק מפני שראה לקצר.

'''נעל וגדר ופרץ כל שהוא. '''איכא דקשיא ליה נעל אמאי הוה חזקה מבריח ארי מנכסי חברו הוא כדאמרינן בגמרא גבי נתן צרור והועיל והר&quot;ר שמואל ז&quot;ל פי' תיקון המנעול ומיהו ליתיה מדגרסי בפרק הזורק גט ותיזיל איהי ותיחוד ותפחת ובשבת היה מעשה ואי אפשר לתקן מנעול.

ומה שאמר הרב ז&quot;ל דמסירת מפתח קונה במכר כדאמרינן בפסחים (דף ד' א') אם משמס' לו מפתח חל ארבעה עשר על השוכר לבדוק אינו כן דגרסינן בבבא קמא (נ&quot;ב א') המוכר בית לחברו כיון שמסר לו מפתח קנה ואמרינן לעולם בחזקה וצריך למימר ליה לך חזק וקני וכיון שמסר לו כמאן דא&quot;ל לך חזק וקני דמי אלמא מסירת מפתח אינה קונה אבל נעילת הדלת הוא שקונה. ואיכא דאמרי מאי נעל דקאמרינן נעל ופתח כי ההיא דהתם ולית' דהא נעל תנן.

ואיכא דאמרי דהכא קני משום דלא אמרינן מבריח ארי מנכסי חברו אלא היכא דרביע ארי עלויה כי ההיא דלקמן שמעשיו מוכיחין עליו שלהבריח ארי עשה כך ולא מיבעיא בנכסי חברו שלא בפניו דהשבת אבדה עבד ומצוה דרמי' עליה היא כדתניא במציעא ראה מים שוטפין ובאין הרי זה גודר בפניהם אלא אפילו בפניו אי נמי בנכסי הגר דליכא מצוה מכל מקום זרוזי הוא דמזרז נפשי' דלא ליקרו ליה מפסיד ואין דרך הקנאה בכך אבל הכא שאין מעשיו להבריח כגון הכא דלא רביע ארי או שאין שם כלום בבית או שהוא יושב ומשמר קנה דאי לאו הכי אף גדר נמי מבריח ארי הוא.

אי נמי כי אמרי' מבריח ארי מנכסי חברו היכא דלא מהני אלא לארי בלחוד אבל היכא דמהני לשאר דברים כגון נעילת דלת מעשה חשוב הוא נקנה, וראשון עיקר.

&lt;קטע סוף=נב ב/&gt;
===[[בבא בתרא נג א|דף נג עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נג א/&gt;

'''שתי שדות ומצר אחד ביניהם. '''קשיא להו לרבוותא ז&quot;ל הא אמר שמואל (בקדושין דף כ&quot;ז ב') מכר לו עשר שדות בעשר מדינות כיון שהחזיק באחת מהן קנה כולן משום דסדנא דארעא חד הוא והכא נמי נימא הכי ורב יוסף הלוי ז&quot;ל תירץ דעת אחרת מקנה אותן שאני והרב רבי שמואל תירץ שאני התם דקא יהיב דמי כדאמרינן התם לא שנו אלא שנתן דמי כולן וכו' אבל בנכסי הגר לא קנה ואיני יודע במתנה היאך לפי דעתו.

ומיהו קשיא לי דגרסינן בתוספתא בפירקין (ב,ה) המחזיק בנכסי הגר נעל גדר ופרץ כל שהו הרי זו חזקה וכו' היו לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן עשרה עבדים אע&quot;פ שהחזיק באחד מהן לא החזיק בכולן וכו'. לקח הימנו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן שכר הימנו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן החזיק בכולן לקח מקצת ושכר מקצת החזיק בין בלקיחה בין בשבירה הרי זו חזקה פי' לכלן.

ונראה דרישא בעשר שדות סמוכות שאין שם מצר מפסיק ובסיפא גרסינן בעשר מדינות והיא השנויה במסכת קדושין בגמרא תניא כותיה דשמואל ומצאנו מפורש בירושלמי פרק קמא דקדושין רבי יוסי בשם רבי יוחנן היו שתי שדות אחת בגליל ואחת ביהודה החזיק בזו שביהודה לזכות בזו שבגליל או בזו שבגליל לזכות בזו שביהודה המצר בנתים וכו' והיינו הך דשמעתין מפורש שתי שדות בנכסי הגר וזכיתי לנוסחא ראשונה והי' כתוב בה הנך שמעתת' בנכסי הגר אמירן ומחק והגיה אשמעתין דשתי שדות בנכסי הגר, וכן הוא העיקר.

תשלום התוספתא: נעל אחד וגדר אחד אינה חזקה נעלו שניהם וגדרו שניהם הרי זו חזקה. יש אומרים דהכי פירושא דהיכא דאתו בתרי וכל חד וחד מכוין לקנות שדה אחת בנכסי הגר אחד נעל ואחד גדר לא הוי חזקה לחד מינייהו לא דאתרע ליה חזקתיה דהאי בשביל היאך ולא קנה אחר מהם כלום אבל היכא דנעלו שנים וגדרו שנים אע&quot;ג דכל חד מכוין לאחזוקי בכולה לנפשיה כיון דבחדא חזקה מחזקי לא מבטלא חדא מיניה לחבריה שאין מין מבטל את מינו וכל אחד ואחד קנה חצי קרקע דכל חד וחד מסייע לחזקה דחבריה הואיל ובחדא חזקה מחזקי. ואם פירוש הברייתא כן משבשתא היא לסמוך עליה מההיא סוגיא (דבבא מציעא דף ח' ב') גבי רוכב ומנהיג שקונין ואע&quot;פ שאין קנייתן שוה ואינן מבטלות זו את זו. ולי נראה לי דהכי גרסינן לה נעל אחד וגדר אחד הרי זו חזקה שכל אחד עשה בה מעשה גמור המועיל נעלו שנים וגדרו שנים אינה חזקה בששניהם עשו גדר אחר זה גדר חציו וזה חציו ונמצא שלא הועיל מעשה אחד מהן בלא חברו ולא קנה וכך מוכיח בבבא מציעא גבי מגביה מציאה לחברו וכו'.

&lt;קטע סוף=נג א/&gt;
===[[בבא בתרא נג ב|דף נג עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נג ב/&gt;

'''החזיק במצר לקנות את שתיהן. '''יש מפרשין ולא את המצר מהו, מי אמרינן אפסידא דארעא הוא וקנה ומשמע דבאפסידא אע&quot;ג דלא בעי למקני לההיא אפסידא קנה מאי דמכרי ליה אפסידא והרי זה בא ללמד ונמצא למד ואיכא מד&quot;ת לא קנה ושמעתין ודאי הכי פירושא לקנות את שתיהן ואת המצר דמחזיק ביה מהו מי אמרינן כיון שחלק לו רשות ושם לעצמו בנכסי הגר לא קנה, ולא אפשיט'.

הכי גריס הרב רבי שמואל ז&quot;ל '''לקנות אותו ואת החיצון קנה את שתיהן. '''ופירש משום דחיצון משועבד לפנימי ויש לו דרך עליו ומשום הכי קנה תרוייהו לקנות את החיצון אף פנימי לא קנה.

אבל בנוסחי הגאונים ובהלכות רבינו הגדול ז&quot;ל גרסי לקנות אותו ואת החיצון פנימי קנה חיצון לא קנה כי ההיא דלעיל וצריכא להוציא מדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל אי נמי שלא תאמר שניהם קונין זה בזה מפני טעם זה ומיהו לא ידענא להך גירסא אמאי נקט האי לישנא דהוה ליה למימר החזיק באחד מהם וכו' כדאמרינן לעיל.

'''[הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר]. '''פירוש ואע&quot;ג דרפק ביה פורתה לאושין לא הויא למיקני בהא חזקה אלא בבנין לא קני. ולאוקמה כגון דלא עבד מעש' בגוף קרקע.

ולי נראה שאפילו דעתו לקנות בחפירת האושין לא קנה שאין חפירת הקרקע קונה אלא בשדה שהוא עשוי להרישה והוא שבחה אבל בבנין אין השבח בחפירה אלא בבנין ולא דמיא להא (דתנן דף נ&quot;ז א') עשה מקום לזבלו עמוק שלש דאתמר עלה דבנכסי הגר קנה דהתם חפירה גופה בנין היא שחפירה עומדת לעולם כן והזבל משתמר בחובו ומתאסף בה אבל חפירת אושן אין בה הנאה בעצמה אלא עשוי למלאת הוא ולהנות בבנין וכל שכן אם בא אחר והחזיק בחזקת אחרת שהאחרון קנה ורבותא קא משמע לן דאפילו בדלתות קנה סלקא דעתך אמינא לא גרע בנין דראשון מהאי בנין קא משמע לן כיון שעדיין פרוץ הוא ליגמרי ועיילי בה ברוח' אע&quot;פ שבנה כוחלים אין זו שמירת בתים ראשון לא קנה אחרון שגד' כראוי לבית קנה.

&lt;קטע סוף=נג ב/&gt;
===[[בבא בתרא נד ב|דף נד עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נד ב/&gt;

'''ושאינה מסויימת במצריה עד כמה. '''פירוש עד כמה הוא קונה במכוש אחד כדאזיל תוארא דתורי והדר והוא שיעור ידוע וזה הדין בשדה בית הבעל וההיא דאמרינן (לקמן בבא בתרא דף נ&quot;ו ב') כל שנקראת על שמו בבית השלחין ובשדה אילן וכך פר&quot;ח ז&quot;ל דקרו לה כי גרעתא דפלניא אע&quot;פ שאינה מסויימת במצריה דמיא למסויימת והוא הפי' הנכון.

'''נכסי הכותי הרי הן כמדבר. '''פירש הרב רבי שמואל זכרונו לברכה אבל נקרא רשע, כי הא דגרסינן (בקדושין דף נ&quot;ט א') עני המהפך בחררה ובא אחר ונטלה הימנו אמר ליה נקרא רשע.

ויש מקשים מדאמרינן (בבבא מציעא דף י' א') ראה את המציאה ונפל לו עליה ובא אחר והחזיק בה זה שהחזיק בה זכה בה ואייתינן נמי התם הא דתנן במסכת פיאה נטל מקצת פיאה וזרק לו על השאר פירס טליתו עליה מעבירין אותה הימנו והני מהפכין בחררה הם (ובבבא קמא דף מ&quot;ט ב') נמי משכונו של גר ביד ישראל וכו' ובא ישראל אחר והחזיק בה קנה כנגד מעותיו וזה קנה אח השאר.

ופריק ר&quot;ת ז&quot;ל כולהו לא קשיאן, דכי אמרינן במס' קדושין נקרא רשע במהפך בה ללוקחה ובא אחר ולקחה שאם לא ילקח זו ימצא אחרת ליקח ואם לא מצא אין הפסד של הפקר דקא וכי לנפשיה לא מיקרי רשע דלא משכת אחרינא וחייו קודמין כלו' רווחא דידיה עדיפא מה שאין כן במכר ואפילו לקח בפחות מכדי דמיו הואיל ומכר הוא אין לחלוק והא דאמרינן בפ' (לא יחפור דף כ&quot;א ב') מרחיקין מצודת הדג כמלא צידת הדג שאני דגים דיהבי סיארא וכדברי המפ' שבאחר שנצודו ברשותו של זה יוצאין מתוכה למזונות אחרים אבל בנכסי הנכרי אם לא עכשיו אימתי ימצא שהרי מן ההפקר הוא זוכה.

אבל רש&quot;י ז&quot;ל פי' שם עני המהפך בחררה לזכות בה מן ההפקר או שיתננה לו בעל הבית וכן ממה שאמרו עני, ועוד שאין בדברי רבינו תם ז&quot;ל טעם כעיקר.

והנך פירכי לא קשיאן, דבמציאה לא היה יודע אותה שיהפוך בה ולא על ידי טרחו באה ואף על פי שהפיל עצמו עליה זה זכה ואם אין טעם ז&quot;ל זה מספיק אומר לך שנקרא רשע והתם דינ' קאמרי' ומה שאמרו לענין פיאה מעבירין אותה הימנו מפני שכל העניים מהפכין כמותו אחר הפיאות ולא הוא בלבד מחזר אחריה ומשכונו של גר ביד ישראל לא הפך אחריו לקנות גופו לפיכך קנה האחד.

ושמענו שדעתו של ר&quot;ת ז&quot;ל לומר שמכל מקום שנקר' רשע בית דין מחייבין אותו להחזיר הדמים ולא מסתבר דאי הכי התם אמאי אמרי' לא מר נחית לה ולא מר נחית לה משום דנכסים ראשונים נינהו הרי מן הדין היה חייב להחזירה והרב ר' שמואל ז&quot;ל שכתב ומיהו רשע מיקרי אמר שאינו חייב להחזיר דמים ללוקח ראשון.

אבל מצאתי לרבינו האיי ז&quot;ל שכתב בספר המקח בשער י&quot;ד דחייב לאהדורי דמי, ונראין הדברים כיון דמשום זוזי דהאי מסתלק נכרי ומשתרשי ליה הני זוזי ללוקח שני מחייבין אותו להחזיר מעות ללוקח ראשון ומיהו אחריותו על הכותי שהוא המוכר ולא על ישראל זה אבל בהנך שארא בכולה לא מחייב להחזיר דמים כלל שכיון שעדיין לא זכה בה אין מחייבין אותו כדאמרינן. 

ויש לדקדק אי כותי כיון דשקיל דמי מסתלק אם חזר וכתב אחר כן שטר היאך יקנה לוקח ראשון ואם שמא לעולם לא קנה עד שיכתוב שטר קודם שיתן כסף.

&lt;קטע סוף=נד ב/&gt;
===[[בבא בתרא נה א|דף נה עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נה א/&gt;

'''אם כן בטלת ירושת בנו הבכור. '''קשי' ליה לר&quot;ת ז&quot;ל אי הכי האי מאן דאית עליה כתובת אשה ובעל חוב ומשתעבד להו כל מאי דאית ליה הכי נמי דבטלת ירושת בנו בכור ואיכא למימר לא דמי דאלו הכא אי מדינ' מחייב לשלומי כרג' משערי דכדא מלכ' כמאן דמוחזק בכולהו נכסיה דמי אבל מאן דאיכ' עליה בחובת אשה ובעל חוב נכסי קמי יתמי רמו והם מוחזקין בהם אלא שחייבין לפרוע כתובות אשה ובעל חוב מנכסים הללו ולא מיבטל' ירושת בנו הבכור תדע דהא אי זבין מלוה לא הוו זביניה זביני ואין הבכור של מלוה נוטל פי שני' בין גבו קרקע בין גבו מעות וכן כתב רבינו הרב ר' שמואל ז&quot;ל דשעבוד המלך עדיף משאר שעבודים וכגבוי דמי.

ומיהו האי אתקפתא לא נהיר', דכיון דדינ' דמלכות' דינא ליבטל וליבטל כדברי הרב ר' שמואל ז&quot;ל אלא שאני אומר דהכי קא אקשינן אי הכי בטלת ירושת בנו הבכור ומעשים בבל יום דדיינינן דין ירושת בנו הבכור אלמא אין דין המלך שישתעבד לו שערי דכדא אלא ארעת' בלחוד ומסקאנ' דיהי' טסקא ומית ושמעינן מינה שמי שמת והוא חייב למלך כלום ממיני המסי' והתשחורות המוטלין על הממון שאין בנו הבכור נוטל פי שנים בנכסים.

ור&quot;ח אמר דאי איכ' פירי בארעי' למפרע מינייהו טסקא מוחזקין הוו וטעמ' דמילת' משום דדינ' דמלכות' למשקל טיסקא מינה ובה כלומר מפירי דארע' וכי ליכ' פירא הוא דמשעבד לה ארע' גופה.

ומכל מקום צריך לפנים היאך חכמים חולקין בדבר זה אם מצות המלך היא הא דינא דמלכות' דינא ואם אינה מצות המלך פשיטא שאין המכר מכר ואי לא ידעינן נבעי ממלכ' אי מזהדוריה דיליה ויש מי שאומר דילמ' שלוחי המגן מחמת עצמן הן עושין ולא ממצות המלך, ואין זה נכון.

אלא שנראין הדברים דכי אמרינן דינ' דמלכות' דינ' כגון הדינין הידועין למלך בכל מלכותו שהוא וכל המלכים אשר היו לפניו הנהיגו הדברים והן כתובין בדברי הימים ובחוקי המלכים אבל במאי דעבד בכל ארעיה הורמנות' דמלכ' הוא ודינ' הוא והוראה נכונה אלא שיש להוסיף עליה מה שכתבתי ודייקנ' לה מדאמר דינא דמלכות' דינא ולא אמרינן דינא דמלכא דינ' אלמ' דינ' דידיע לכולהו מלכי ואף במלכי ישראל הקדושים דיני המלך יודעין כמו שכתוב בקבלה על ידי שמואל הנביא ואמרו רבותינו כל האומר בפרשה המלך מלך מותר בו.

ויש כאן שאלה מהא דאמרינן במסכת גיטין (י,ב) גבי כל השטרות העולין בערכאות של נכרים אלא מתנה במאי קני לה בהאי שטר' האי שטר' חספ' בעלמ' הוא אמר שמואל דינ' דמלכות' דינ' ואי בעית אימ' תני חוץ מבגיטי נשים משמע דלא קיימ' לן כשמואל אלא כי ההוא ואי בעית אימ' דמסקנ' הוא, ועוד שכל רבותינו הגאונים ז&quot;ל כתבוהו בפסק הלכה.

ולדידי לא קשי' כלל, דהתם הכי קאמר ואי בעית אימ' אפילו באתר' דליכ' הורמנות' דמלכ' איירי מתני' וחוץ מבגיטי נשים קתני ומכאן תשובה לדבריהאומרים דלא אמרינן דינא דמלכותא אלא במילת' דעבד לה מלכ' לצרכיה כגון דקטיל דקליה למעבר עלייהו וכיוצ' בו בארעת' משום טסקא וגמרי לה משום דסברי דליתה לההיא דאמר שמואל התם דינ' דמלכות' דינ' וכבר כתיב' דהילכת' פסיק' היא וליכ' לדחויה דשמואל הוא מרה דשמעת' דהכ' ודהתם וכיון דאיפסיק' הילכת' בהא כותיה בההי' נמי הילכת' כותיה דחד דינ' הוא ועוד דדינ' דשמואל דינ' כו' דאיהו ושבור מלכ' אתי בנינ' נינהו ולית לן לאיפלוגי בהדי אמוראי בלא ראיה ומכאן נראה לי שכל השטרות העולות בערכאות של כותים בנוטרין של מלכים כשרים בין בשטר מתנות בין בשטר הלואות וכ&quot;ע שטר מקח וממכר ואפילו בשטרי הודאות אי כתיב בהו ואמר לסהדי אתם עדים או דאמר להו לכותים גופייהו כתובו ליה קנה דשטר' מיקרי ואי איכ' הורמנ' דמלכ' דבלאו הכי נמי ליקני בלאו הכי קנה ואי ליכ' הורמנ' דמלכ' איכ' שטרי דכשרין ואיכ' דפסל' ואין זה מקומה ומצאתי לי חבר במה שאמרתי שכתבו מקצת חכמי צרפת ז&quot;ל בחבוריהם שיש מקומות שישראל יוצאין ממלכות למלכות והמלך מחזיק בכל מה שנמצ' להם במלכותו אם בא ישראל אחר וקנה מן המלך זה היה מעשה ופסקו הדין כו'.

&lt;קטע סוף=נה א/&gt;
===[[בבא בתרא נה ב|דף נה עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נה ב/&gt;

'''ודרך היחיד ודרך הרבים. '''הוו עלה בני מערבא במסכת פיאה כיון דתנ' דרך היחיד דמפסיק דרך הרבים ל&quot;ל וניח' להו משום דקתני סיפ' הכל מפסיק לזרעים ואינו מפסיק לאילן תנא בריש' דרך הרבים וקשי' להו מכי תנא ליה שביל הרבים שביל היחיד ל&quot;נ וניח' להו להוציא את הקבוע בימות החמה ואינו קבוע בימות הגשמים ותימה הוא דהא אי לא תנא שביל היחיד מנא ידעינן ונראה בי הגרס' בהפך מכיון דתנ' שביל היחיד שביל הרבים מה צורכ' דאי משום שאינו מפסיק לאילנות לא איצטריך למיתני השמ' דרך לא מפסיק שביל מפסיק וניח' להו לומר דאפילו בשביל הרבים בעינן קבוע בין בימות החמה בין בימות הגשמים.

'''ספק ביאה טהור. '''פרשיה רש&quot;י ז&quot;ל במסכת פסחים (י,א) משום דתרי ספיקי נינהו ספק לא עאל ואם תמצ' לומר עאל אימר לא נגע ולא פירש בדברי חכמים כלום אלא שנראה מיכן דרבנן נמי תרי ספיקי חשבי לה ואף ע&quot;פ כן מטמאין, וכן פירשו אחרים.

ואיכא למידק לה מההיא דגרסינן בפרק בתר' דעבודה זרה (ע,ב) גבי ההוא פולמוס' דפתח חביאתא טוב' ואתא עובד' קמיה דרבי יוחנן ושרנהו כמאן כר' אלעזר דאמר ספק ביאה טהור ואקשינן האי ספק ביאה ספק מגע הוא לא כיון דפתח חביאת' טובא אדעת' דממונ' פתוח כספק ספיק' דמו משמע דה&quot;ק כיון דפתות חביאת' טוב' כספק ספיק' דמי ולא כספק ביאה ואפילו רבנן מודו.

ונראה לומר שבעלי הפי' הזה גורסין כמו שכתוב במקצת הנוסחאות כיון דפתו' חביאת' טוב' כספק ביאה דמי ולר' אלעזר טהור ולא לרבנן ואף על גב דתרי ספיקי נינהו ולא מחוור דבכל איסורין שבתורה תרי ספיקי וי&quot;ל שהחמירו ביין נסך כמו שהחמירו בטהרות לאסור אפילו תרי ספק ספיק' מה שאין כן בשאר איסורין.

ולהאי פירוש' הא דאמרינן בפסחים ספק עאל ספק לא עאל היינו בקעה דהוי ספק ספיק' ומשום הכי מטהר ר' אלעזר מר' אלעזר נשמע הכא לרבנן דעד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' אלעזר אלא בטומאה דהילכת' גמירי לה אבל בשאר איסורי לא ותמיהא לי דהא איכא התם כמה ספיקי ספיקות לבדיקה כגון ספק חמץ ספק מצה דאם תמצ' לומר חמץ אימר אכלתיה ואתא עכבר ודאי שיורי משייר בפירורין אם כן לאו היינו בקעה דהתם תרי ספיקי ומשום הכי מטהר ר' אליעזר והכא חדא ספיק'.

והרב ר' שמואל ז&quot;ל פירש דספק ביאה טהור משום דספק ספיק' חשי' ליה ר' אליעזר ורבנן סבר, חד ספיק' הוא ספק נגע ספק לא נגע ואינו נקר' ספק ספיק' אלא בכגון שאתה אומר אם תמצ' לומר נגע ספק שרץ ספק צפרדע ולפי פי' זה לא אמרו חכמיה ספיקו טמא אלא בחדא ספיק' וכן פרש&quot;י ז&quot;ל במסכת ע&quot;ז, אלא שהוא אומר דבשדה המלאה טומאה עסקינן שאם נכנס ודאי נטמ', ור' אלעזר שמטהר גמר מסוטה אבל אי לאו הכי תרי ספיקי נינהו ולדברי הכל לקול' ולפי דברים הללו ההיא שמעת' דבמסכת עבודה זרה הכי גרסינן לה והכי פירוש' לא כיון דפתוח חביאת' טוב' אדעת' דממונ' אתו וכספק ספיק' דמו כלומר ספק ישראל הוא ספק נכרי ואם תמצ' לומר נכרי אימר כי חזא דחמר' הוא פירש ולא נגע, כך כתב שם רש&quot;י ז&quot;ל.

ולפי דעת זו דאמרינן דכל תרי ספיקי דכולי עלמ' טהור איכא לאותובי עלה אלא הא דתנן במסכת טהרות כל מקום שאתה יכול לרבות ספיקות וספק ספיקות ברשות היחיד טמא מני לא רבנן ולא רבי אליעזר ולדברי האומר דהכ' תרי ספיקי נינהו לדברי הכל כמו שכחבנו למעלה דאמר לך מני רבנן הוא אבל לרב רבי שמואל ז&quot;ל דפירקין ולרש&quot;י ז&quot;ל דמסכת ע&quot;ז קשי'.

ויש מי שמתרץ לדבריהם ומפרש התם דבכל מקום שאתה יכול לרבות עניני ספיקות כלומר בין ספק מגע בין ספק ביאה בין טומאה מהלכת בין עומדת וטוב' איכ' וקתני סיפ' דההיא נכנס למבוי וטומאה בחצר ספק נכנס ספק לה נכנם טומאה בבית ספק נכנס ספק לא נכנס אפילו נכנס ספק היה שם ואפילו היה שם ספק יש בה כשיעור וכו' הכי פירוש' טומאה בבית ספק נכנס שם ספק לא נכנס טמואה דחדא ספיק' היא לרבנן נכנס בודאי בבית ויש בה ספק שמא היה שם אפילו הכי טמא. ולא עוד אלא אפילו היה בבית אחד והיה שה בודאי טומאה אבל אינו יודע אם יש בה כשיעור אם לאו דלא איתחזק טומאה אפילו הכי טמא ומילי מילי קתני ולא זו אף זו קתני ולפי דעתי שאין הפירוש הזה כלום דקתני סיפ' ואפילו טמאה ספק נגע ספק לא נגע ואי דהאי פירוש' ודאי אדרבה עיקר ספק טומאה ברשות היחיד היא ובודאי טמאה כסוטה וריש' נמי קתני כל מקום שאתה יכול להרבות ספיקות וספק ספיקות ברשות היחיד טמא לא משמע הכי דהוי לי' למיתני כל הספיקות ברשות היחיד טמא.

ויש אומרין לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא מתני' דספק ביאה בין בספק ספיקא בין בחדא ספיק' איתא והאי דמטהר רבי אליעזר לא משום ספק םפיקא דגבי טומאה כל מקום שאתה יכול לרבות ספיקי ספיקות ברשות היחיד טמא אלא משום ספק ביאה לא דמי' לסוטה ומתניתין דטהרות דברי הכל. 

ולפי כל הלשונות הללו שסוברין דרבי אלעזר אפי' בחד ספיק' מטהר קשי' הא דאמרי' בפסחים היינו בקעה משום דליכ' לדמויי טומאה לשאר איסורי דודאי בשאר איסורי חדא ספיק' אסור וקל הוא שהקלו בטומאה דהכי גמירי לה ומרבנן לא צריך לאיתויי ראיה דהא פשיט' דחדא ספיק' בשאר איסורי אסור, וכן נמי קשי' בההיא דמסכת עבודה זרה.

אלא יש לומר דטעמיה דרבי אליעזר במטהר בספק ביאה לאו משום דגמר מסוטה ודוק' בטהרות אלא משום הכי מטהר רבי אליעזר הואיל והדבר רחוק כיון שהוא במקום אחד והטומאה במקום אחד הילכך בשאר איסורים כן דכל דכן הוא אבל לענין ספק ספיק' דטומאה לא גמרינן שאר איסורין מינה דגבי טהרות החמיר יותר כדאמרינן גבי נדה במסכת נדה ביין נסך במסכת ע&quot;ז (ע,ב).

ולפיכך נראה שבבל השדות נחלקו בין שהוא מלא טומאה בין שאינו כן ודכולהו מודו דחדא ספיק' הוא כמו שפירשנו למעלה לדברי חכמים וטעמו של ר' אליעזר מפני רחוק הדבר והא דאמרינן היינו בקעה לומר דר' אליעזר אפילו בטול לא צריך ומיהו נראה דדוקא לענין בטול איתמר בקעה אבל בדיקה כל היכ' דאיכ' למימר לא עאל לא צריך בדיקה כדמוכח' ההיא שמעת' בשני צבורין ושני בתים ובצבור אחד ושני בתים דוק ותשכח ואף על גב דתרי ספיקי נינה' גבי חמץ דאיכ' למימר אכלתיה סוגי' דשמעת' התם דאפילו בתרי ספיקי צריך בטול ואף על גב דאמרי' בעלמ' תרי ספיקי לקול' כיון דאפשר ליה לאפוקי נפשיה מספיקי בלא טרחא אצרכוה לבטוליה.

ולי נראה לענין הסוגי' ששם דהיינובקעה לגבי חמץ לקול' הביאוה, לומר דתלינן למימר לא עאל כספק טומאה ברשות הרבים דמודו בה רבנן לר' אליעזר דחזינ' התם בספק עיולי ואמרי' שאני אומר בספק דרבנן ומדמו חמץ התם לשני שבילין דהוא ספק טומאה ברשות הרבים אלא דכל היכ' דודאי עייל התם חמץ לא תלינן אכלתם ואפילו הוי ספק ספיק' דכיון שהוחזק כאן נעשה הבית שאינו בדוק דבדיקת חמץ מתחלתה על ספק תקנו אותה וזה כלל שצריך לפרט באותה שמועה אבל נכון וברור הוא. 

ולפי פירוש זה אפשר לפרש בההיא שמעת' דפלמוס' שכולן היו נכרים ואף על פי כן לר' אליעזר מותר שהדבר רחוק הואיל ואדעת' דממונ' אתו וזהו פשוטה והצעה של אותה שמועה.

&lt;קטע סוף=נה ב/&gt;
===[[בבא בתרא נו א|דף נו עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נו א/&gt;

הא דאמרינן לענין שבת '''אבל פיסל' לא ורבא אמר אפי' פיסל'. '''נראה דדוקא לענין שבת כדאמרינן רשות שבת כרשות גיטין דמי אבל לנכסי הגר אין לך דבר שאינו קבוע ומפסיק ואע&quot;ג דקילא הפסקה דגר מהפסקה דשבת בדאמרינן מפסיקין בנכסי הגר אבל שבת לא הני מילי לענין חצר וחצר דקביעי אבל פיסל' לא וכן כתב ר' אברהם בר' דוד ז&quot;ל ומצינו הפסקות לפיאה כגון ניר וזרע אחרון אי הדעת נותנה שיפסקו לנכסי הגר אלא בדברים הקבועים ומחוברים וכן פיסל' ודאי אינה מפסקה לפיאה מדקתני ואנו מפסיקין, אבל הרב ר' משה סובר כל שמפסיק לפאה ולגיטין מפסיק בגר.

'''שעיר עמון ומואב. '''איכא לאקשויי הכא דהא אמרינן במסכת יבמות ובמסכת חגיגה עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ואמרינן במסכת חגיגה מה טעם הרבה כרכיםכבשום עולי מצרים ולא כבשום עולי בבל והניחום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית כלומר וקדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבא אלמא עולי מצרים כבשום וכן הוא אומר ודאי שהרי כבשו סיחון ועוג ועמון ומואב טיהרו בסיחון ולאו קושי' היא דהא לאו כולהו טיהרו בסיחון אלא מקצתן כמו שכתוב ביפתח מארנון עד היבוק אבל עיקר ארץ בני עמון סבבו אותה ולא התגרו בה ומפורש בתורה והם שישראל עתידין לכבש לעתיד לבא.

ואיכ' דגרסי לה הכי, עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ובעינן מה טעם כלומר מפני מה אתה משנה מסדר השנים אי כבשום עולי מצרים לא ליעשר כלל והועיל ולא כבשום יעשרו כדינן מדבריהם מעשר שני וכי האי גונא אית' במס' ידים אמר לו אני לא שניתי מסדר השנים אתה משנה מסדר השנים עליך להביא ראיה.

והכי גרסינן התם, הרבה כרכים כבשום עולי מצרים ולא קדשום כדי שיסמוכו עליהם עניים בשביעית ואף עולי בבל לא כבשום ולא קדשום כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית כלומר ואף עמון ומואב שלא נכבשו מעשר עני נגזור עליהן מפני שקרובין לארץ ישראל כמי שעשו עולי מצרים ובבל שחששו שיסמכו עניים על הקרובות לארץ ישראל והיינו דמהדר ר' טרפון לר' אלעזר בן עזריה במסכת ידים אף עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית מפני שהן קרובות לארץ ישראל כלומר וסומכין עניי ישראל עליהן וליכ' בעיקר נוסחי.

והכי גרסינן בהדי' במסכת חגיגה (ג,ב) בעיקר נוסחי עתיקי מפני שקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא ומיהו אי הכי קשי' דאם כן סביר' ליה לר' אליעזר קדושה ראשונה קרשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא דר' אליעזר קתני לה במסכת ידים ובמסכת חגיגה במעשה דר' יוסי שמהלך להקביל פני ר' אליעזר בלוד וכו' ובמסכת שבועות עסקי' דר' אלעזר סבר קדושה ראשונה קדשה לשעתה סבר וקדשה לעתיד לבא, וכתיבנ' לה התם בסייעת' דשמיא.

מתני': '''נמצאו שלשתן זוממין משלמין לו את הכל. '''הר&quot;ר יוסף הלוי ז&quot;ל אוקמ' בדרמזי רמוזי וכדאמרינן גבי עדות העד' שור מועד בבבא קמא ויש מי שאומר ואפילו בלא רמזי רמוזי מחייבי לשלומי משום דהני תרי כיתי קמאי ודאי ידעי דאיכ' כת שלישית דאי לא לא הוה האי גבר' מייתי להו לשלומי פירי אפומייהו דמסתברא דלא מייתי לאיניש חובת' לנפשיה כדאמרינן במציעא וכיון דאיהו מייתי להו ובהדיה אתו ודאי ידעי דאית ליה סהדי אחריני ולא גרע מרמיזא לפי' ומשלמין לו את הכל. 

ומה שפירש הרב הלוי ז&quot;ל בו, הן עדות אחת להזמ' אינו, אבל פירוש משנתנו כפירוש אותה שאמרו בבבא קמא גבי העדה שאם העידו שנים בראשונה ושנים בשנייה ושנים בשלישית הרי אלו שלש עדיות והן עדות (אחד) אחת להזמה לפיכך נמצאת כת ראשונה זוממת הרי כאן שתי עדיות והוא פטור והן פטורין אף כאן פי' משנתנו שהן עדות אחת שאין משלמין ממון עד שיזומו כולן.

אבל משיזומו כולן בודאי משלמין, שאם לא תאמר כן אף עדותן מעיקר' בטלה דהויא לה עדות שאי אתה יכול להזימה ואי קשי' לך הגע עצמך שאם הוזמו מפיהן של אחי' אין מזומי' זו כבר הקשו אותה בגמר' ואמרו הזמה מעלמ' אתי לה כדמפורש בסנהדרין והרי שאמרו שנים מעידין אנו באיש פלוני שלוה מפלוני מנה בקנין או שלא הגיע זמן וחייבוהו ב&quot;ד הלך והביא שנים והן קרובין לראשונים והעידו שפרע לו מנה ביום פלוני ונמצאו זוממין ודאי משלמין הגע עצמך שמפיהם של ראשונים הן משלמין שאלמלא כן לא היה מתחייב כלום בעדות אלו כיון שהן שתי עדיות חייבים וכן בשנים אומ' קדש פלוני ושנים אומרים בעל אחר כך הוא הדין ובתוספת' תני לה נמי הכי ביא אחי החזיק בפני שנים שנה ראשונה וכו' ואין צריך לפנים, ובגמר' הוא מפורש.

&lt;קטע סוף=נו א/&gt;
===[[בבא בתרא נו ב|דף נו עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נו ב/&gt;

גמר': '''אלא למעוטי שנים אומרים אחת בגבה ושנים אומרים אחת בכריסה. '''קשי' ליה לרבינו הגדול ז&quot;ל מאי שנא גבי חזקה דלא ממעטי ליה רבנן משום חצי דבר ומאי שנא גבי שתי שערות דממטטי ליה משום חצי דבר ופרי' גבי חזקה כל כת וכת עדות היא למילתיה כגון לאהדורי פירי אפומיה דתרתי כיתי בדלא אתי' כת שלישית ולפיכך עדותן עדות ומצטרפי אהדדי אבל לגבי שתי שערות כת אחת לאו עדות היא כלל בדלא אתי' כת שניה.

ואי קשי' לך הא דתנן במסכת גיטין האשה שאמרה התקבל לי גיטי צריכה שני כיתי עדים שנים שיאמרו בפנינו אמרה ושנים שיאמרו בפנינו קבל וקרע היכי מצטרפי אהדדי והא עדות דבפנינו אמרה לו לאו עדות הוא דעבדינן ביה מעשה בדלא אתי' כת שניה דקבל וקרע ואיכ' למימר דעדות דבפנינו אמרה לו עדות בפני עצמו הוא ולא צריכי לאיצטרופי דלא מסהדי כלל בגירושיה ובגיטה אלא דחזו דאיתת' שויתיה להאי גבר' שלוחה ומעתה יכול לקבל גיטה שהרי היא שלוחה ואינן צריכין להצטרף כלל וכי תימ' כת שניה אמאי מצטרפת עם ראשונה כבר אמרו בגמ' בפרק מרובה דאפילו לר' עקיבא לא בעינן בעדות אחרונה דבר בפני עצמו ומודה בעדי גניבה ובעידי טביחה דמצטרפי ואע&quot;ג דעידי טביחה צריכי לעידי גניבה כיון שאין עידי גניבה צריכין לעידי טביחה עדות היא ומיהו בקמיית' בעי דתהוי עדות למידי ואפילו לדברי חכמים.

אבל לרש&quot;י זכרונו לברכה יש בה פי' יותר מחוור, דגבי קטנה היינו טעמ' דלא מצטרפי משום דכל כת וכת אקטנה קא מסהדי ובאומר אני קטנה ראיתיך שאין אחת מהן מעידה לא בגדולתה ולא התחלת גדולתה שאף הקטנה שבקטנות אפשר שיהא לה שערה אחת וכשאתה מעמידה על אותה חזקה אכתי קטנה הי' שאם לא נולד שום דבר אחד אפילו עומדת בשער הזה כל ימיה קטנה היא אבל גבי חזקה כל אחד ואחד מעידה שהוא מוחזק בה כאדם המחזיק בשלו שמאחר שהוא טוען אני לקחתיה ואין אנו צריכין אלא שיהא אוכלה כאדם האוכל את שלו ואלו מעידין כן אף על פי שאנו צריכין עדות אחרים מפני שאנו חוששין שמא יצאת מרשותו ולא עמדה בחזקתו אלא אותה שנה מכל מקום אם תעמידנה בחזקתה בעדות זו שלו היא נמצאת עדות זו התחלת עדות שניה שהרי העידו שראו אותה ברשותו של זה ולא יצאה מרשותו בפניהם ושלו היא אם לא נולד שם דבר אחר שתצ' מרשותו הילכך עדות שתיהן בדבר אחד הוא וזהו שכתב במקצת הנוסחאות הני אמרי אכתי קטנה היא והני אמרי אכתי קטנה היא.

&lt;קטע סוף=נו ב/&gt;
===[[בבא בתרא נז א|דף נז עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נז א/&gt;

הא דתנן '''אלו דברים שאין להם חזקה ואלו דברים שיש להם חזקה. '''בחזקת שלש שנים היא ובבא בטענה שזו גוף קרקע הוא ואין לשתיקה חזקה אלא בנזקין כגון שעושה בתוך שלו אבל משתמש בשל חברו טענה בעי והרב ר' יוסף הלוי ז&quot;ל פירשה בחזקה שאין עמה טענה ואינה צריכה שלש שנים וכן דרך המשנה דומי' דמרזב וזיז וחלון והטעם דהכ' בחצר השותפין עסקינן שהם יכולין למחות זה על זה שלא להשתמש בחצר בתשמישין קבועין הללו וכששתק מחל לא שיקנה זה בחצר כלום אלא אם באין לחלוק שניהם שוין כבתחלה אלא שכל זמן שחצר בשותף הוא עושה בהם תשמישין הללו שהחזי' בהם ומעכב על חברו מלעשותם, וכן נראה דעת הגאונים ז&quot;ל.

&lt;קטע סוף=נז א/&gt;
===[[בבא בתרא נז ב|דף נז עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נז ב/&gt;

'''הא מני ר' אלעזר היא. '''פי' הא דתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר וכו' ואוקימנ' לפלוגתייהו בבבא קמא ביש ברירה ובאין ברירה דרבנן סברי אין ברירה ולפיכך אסור דוית' אסור במודר הנאה ור' אליעזר בן יעקב סבר יש ברירה זה נכנס לתוך שלו וזה נכנס לתוך שלו.

ואיכ' דקשי' ליה דהכ' משמע דלכולי עלמ' דבאחריני דלאו שותפי קפדי אינשי והתם במסכת נדרים תנן אין בין מודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש ואקשי' עלה בגמ' דריסת הרגל והא לא קפדי אינשי ואמרינן הא מני רבי אלעזר היא דאמר אפילו ויתור אסור במודר הנאה ואית נמי במסכת מגילה אלמא אפילו באחרי' דלאו שותפי לא קפדי אינשי אדריסת הרגל.

אומר רבינו תם ז&quot;ל דהתם בבקעה עסקי' ולא קפדי אדריסת הרגל דבקעה אבל דחצר קפדי ואי אמרת התם מנא ליה דבבקעה עסקינן אמר הרב ז&quot;ל משום דאי בחצר דהוה ליה דבר שכיוצ' משכירין ואסור אפילו במודר מאכל כדאית' התם בנדרים והך דיוק' ליתה דהא סוס לרכוב עליו ונזמים וטבעת דבר שאין כיוצ' בהן משכירין קרי ליה התם ומותר דתנן אין בין המודר הנאה מחברו למודר הימנו מאכל אלא דריסת הרגל וכלים שאין עושין בהן אוכל נפש וכו' עד ומשאילו חלוק נוחים וטבעות ובגמ' נמי סוס לרכוב עליו שרו ליה וכל שכן דריסת הרגל אפילו דחצר דהוה ליה דבר שאין כיוצ' בו משכירין הואיל דאין משכירין לכך.

ואיכ' מ&quot;ד דשאני התם בנזמים וטבעות דאיהו משאילן ואינו מקפיד עליהן הואיל ואין כיוצ' בהן משכירין ומותר אבל חצר כיון דלאו איהו קא משאיל ליה אלא הוא מאיליו נכנס שם קפדי אינשי בהא אף ע&quot;פ שאין כיוצ' בו משכירין הילכך הא דאמרינן והא לא קפיד אינשי בבקעה הוא אי נמי לשון דריסת הרגל משמע בכל מקום ואפילו בבקעה כדברי רבינו תם ז&quot;ל ונראה לפרש דמעיקר' דקס&quot;ד דקפדי לאו ליכנס בלבד דהיינו דריסת הרגל אלא ליכנוס ולעמוד שזו דומי' דהעמד' בהמה דמתניתין אבל דריסת הרגל בלבד לא קפדי אינשי ומיהו השת' דאוקימנא למתני' כר' אליעזר דאמר ויתור אסור אפילו ויתור דלאו שותפין אלא ויתור דכולי עלמ' מותרי ליה אהדדי אפילו ליכנס נמי אסור למאן דלית ליה ברירה תו איכא למידק הא דתנן במתני' דמעמיד תנור וכירים וריחים וגדול תרנגולין אין להם חזקה דאלמא שותפין כי האי גונא לא קפדי אהדדי והא תנן בהדיא בנדרים ושניהם אסורין להעמיד שם ריחים ותנור ולגדל תרנגולין וכי תימ' משום דויתור אסור במודר הנאה לרבי אליעזר בן יעקב דאמר יש ברירה אמאי אסור ואיכא למימר כיון שמגדל בכל החצר אין אומרים ברירה בכאן וכן בתנור ורחים שתשמישם כל החצר הוא ואין (לה) [לומר] בה ברירה.

ואחרים הקשו בה מההוא דאמרי' במס' ביצה גבי בור של שני שותפין דאמרינן כרגלי מי שנתמלאו לו ובעינן בגמ' והתנן השותפיו שנדרו הנאה זה מזה אסורין ליכנס לחצר ופריק שאני הכא דמר מדידיה קא ממלא ומר מדידיה קא ממלא אלמא אפילו במשתמש בכולו אמר רבי אליעזר בן יעקב דיש ברירה ולאו מילתא היא שהשותפין יכולין למחות זה על זה על תנור וריחים וגדול תרנגולים וכיון שיכולין למחות זה על זה אם העמידו שם הרי נהנה משל חברו ואפילו ויתור אסור ואין לומר בזה יש ברירה מאחר שהוא משתמש בכל החצר ויכולין למחות זה בזה אבל גבי בור אין יכולין למחות זה בזה מלדלות ממנו מים וכיון שזהו דרך תשמישן יש בו ברירה ומתניתין נמי דייקא דקתני אין לו חזקה אלמא יכולין למחות זה בזה דאי לא פשיט' דאין להם חזקה.

ויש מפרשים דהעמדת תנור וריחים ויתור הוא בשותפין מן הסתם אלא שאם הקפידו מעכבין זה על זה כדאמרינן בסמוך וכיון דמן הדין מעכבין אסור ואפילו למ&quot;ד דאית ליה ברירה דלאו כל כמיניה דפליג לנפשיה ומיחד ליה מקום לתשמיש וממעט לחבריה מילוס' של חצר אבל בבור כך היא חלוקתן מן הדין וזה הלשון מחוור מן הראשון שאין העמדת תנור תשמיש כל החצר אלא שהוא קבוע.

'''בכל שותפין מעכבין זה על זה חוץ מן הכבישה. '''פירשו בה בירושלמי בפרק קמא דמכלתין אמר רבי מתניה הדה אמרה במקום שהנשים מכבסות אבל במקום שהאנשים מכבסין לא והדה דתימר בארבע אמות דנפשיה אבל בד' אמות דחברי' מצי מימתי בידים והדה דתימר שלא במקום מדרון אבל במקום מדרון אפילו בתוך ד' אמות דנפשיה מצי מימחי בידים דאמר אשתפיך גו דידך והוא אתי גו דידי.

&lt;קטע סוף=נז ב/&gt;
===[[בבא בתרא נח א|דף נח עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נח א/&gt;

הא דציין '''רבי בנאה '''מערתיה דאדם הראשון ודאברהם אבינו. איכא מאן דקשיא ליה דהא אין קברי עו&quot;ג מטמאין באהל ואמאי מסיים מערת' דבני נח, ויש מתרצית דכי אמרינן אין קברי עו&quot;ג מטמאין באהל הני מילי אחר הדבר אבל קודם הדבר כלומר לאותן נכרים שכבר מתו קודם מתן תורה מטמאין הן באהל שאף הן היו קרוין אדם, דתניא בספרי או בקבר וזה קבר שלפני הדבר.

ואינו מכוון אצלי, דלגבי נגיעה תניא ומאהל אימעיט, וכן פרש&quot;י ז&quot;ל במסכת נזיר ובגמרא נמי מוכח ולא ידעתי למה ציין אלא מפני כבודם שהרי קיימו וקבלו עליהם תורה או שמא לר היה סובר כרבי שמעון בן יוחאי אע&quot;פ שהלכה כמותו ורבינו תם ז&quot;ל היה אומר דהלכתא כרבנן דאמרינן קברי עו&quot;ג מטמאין באהל, וכתבתי' במסכת יבמות בסייעתא דשמיא.

&lt;קטע סוף=נח א/&gt;
===[[בבא בתרא נט א|דף נט עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=נט א/&gt;

'''אמר רבי זירא למטה מד' אמות יש לו חזקה ויכול למחות. '''פירש ר&quot;ת ז&quot;ל דאחלון המצרי קאי אבל הצורי בין כך ובין כך יש לו חזקה וכן כחב רב יוסף הלוי זכרונו לברכה וגמר' ודאי אפיסק' דחלון המצרי קא מייתי לה ולא מהדרי פיסק' דסיפא ולצורי יש לו חזקה.

והרב רבי אברהם בר' דוד זכרונו לברכה השיב שתי תשובות בדבר דאי אחלון המצרי קאי כיון דבמתניתין קתני אין לו חזקה ה&quot;ל למימר למעלה מד' אמות א&quot;נ לא שנו אלא למעלה מד' אמות ועוד תנא דמתניתין גופיה כיון דבתר היזק ראיה קא אזיל ודינא דהיזק ראיה קתני ה&quot;ל לאשמועינן בלמטה מד' אמות דאית ביה היזק ראיה.

ולי אין תשובות הללו (כלומר) [כלום], דהאי דלא קאמר לא שנו אלא למעלה וכו' משום דעיקר מימריה דרבי זירא לאשמועינן למעלה אין יכול למחות דפליג רבי עליה דאלעא ותנא דהאי מתני' לאו בתר היזק ראיה אהדר אלא דברים שיש להם חזקה ושאין להם קתני ודומיא דזיז ומזחילה וסולם מצרי וצורי קתני נמי לחלון ואי למטה כולן יש להם חזקה אבל הרב הנזכר ז&quot;ל פירשה דאחלון צורי קאי,אבל מצרי בין כך ובין כך אין לו חזקה.

וכן פי' ה&quot;ר אברהם אב ב&quot;ד ז&quot;ל, והוסיף בתשובה ואמר שזו שאמרו ולאורה אפילו כל שהוא הוי חזקה דוקא למטה דומיא דמתניתין דעלה קאי שמואל אבל למעלה אין לו חזקה מדלא קאמר אפילו כל שהוא ואפילו למעלה ואף חלון חסורי העשוי לאורה נמי אין לו חזקה למעלה מד' שלא הוסיף שמואל אלא שאפילו כל שהוא למטה יש לה חזקה ולומר שאין לחלק לאורה בין קטנה לגדולה אבל למעלה אפילו הצורי אין לו חזקה לעולם שאין לחלק בהן בין צורי למצרי בלאורה והיינונמי דלא אשמעינן שמואל רבותא דחלון העשוי לאורה בלמעלה ורבינו חננאל ז&quot;ל נמי פירשה להא דר' זירא בחלון צורית וכתב בהא דשמואל הכי ולאורה אפילו כל שהוא יש לו חזקה פירוש תלון העשוי ליכנס ממנו אור במקום אפל לא בעינן חלון צורית אלא אפילו כל שהוא יש לו חזקה נראה שהוא מסכים לדברי הרב אב בית דין ז&quot;ל ואע&quot;פ שאין לו חזקה הני מילי שאינו נמנע מלבנות כנגדה אבל אם אמר לו סתם אותה מפני היזק ראיה אין שומעין לו שכבר החזיק וכן כתב הרב אב בית דין זכרונו לברכה בתשובתם וזו כדברי האומר היזק ראיה יש לו חזקה. 

ונמצא בירושלמי במסכת יבמות פרק מצות חליצה רב אבא בעא קמי רבי אמי מהו לפתוח חלון המצרית לחצר השותפין למעלה מד' אמות א&quot;ל כי כן אמרין יסתתם אויר' דעלמא באנפוי א&quot;ר נסה כינן אמרינן מן תבעי מעבר ביתיה כמין שובך לאשמעינן ליה ונראה שזהו אותו מעשה שהזכירו כאן דבע' מיניה רב אסי מר' אבא בר ממל ודייני בר' אלעאי אלא שהחליפוהו שם קצת ולמדנו שבחלון המצרי נאמרו דברים ולגמרא דידן נמי ר' אסי לא סבר לה כר' אלעאי ולא בעי נמי לאיפלוגי עליה ושדריה לקמיה דר' אבא ולירושל' רבי אסי הכי סבר דלא כר' אלעאי ולהכי תמה עליה בר' אבא וכי יסתתם האויר בפניו שלא יראה כלל וי&quot;א בניחות' ובכל מקום שנא' כינן אמרין בירושל' בלשון אתמהא נאמר. 

ויש לבעל הדין לחלוק ולומר דשמעתין בחלון הצורי וקיימא לן למעלה מד' אמות יכול למחות משום דילמא מייתי שרשיפ' וקא דוי ביה לפיכך שאל רבי בא בירושל' אם יכול לומר כן בחלון המצרי וא&quot;ל כינן אמרינן יסתתם אוירא דעלמא באנפוי כלומר וכי יסתתם אויר העולם בפניו שאפילו חלון המצרית לא יכול לפתוח למעלה מד' אמות וה&quot;נ סבר ר' נסה שאין זה אלא כעושה ביתו כמין שובך שאין אדם עשוי שיעלה לחור שבבית בשרשיפ' ודוקא חלון המצרית למעלה אבל חלון המצרית למטה ודאי מעכב אפילו לוה הפי' אלא שהרב ר' שמואל זכרונו לברכה אמר חלון המצרית בין למעלה בין למטה אין לו חזקה וגם אין יכול שכן למחות, ואינו נכון. 

נקטינן השתא להאי פירושא דחלון המצרי בין למעלה בין למטה אין לו חזקה ולמעלה אין יכול למחות אבל למטה יכול למחות חלון הצורי למטה יש לו חזקה למעלה אין לו חזקה וזה וזה יכול למחות ואם עשוי לאורה למטה אפילו כל שהוא יש לו חזקה למעלה אפילו הצורי אין לו חזקה.

וכתיבנא להא אליבא דרבוותא זכרונם נברכה, אבל תמיהי אית ביה, דהיכא אפשר דחלון הצורי אין לו חזקה משום שהוא למעלה מד' והא מלתא קבועה היא טובא וכל לאורה נמי מלתא דקביעת' היא בכל ענין ועוד דפסק' דגמרא אמצרי קאי הירוש' נמי בודאי כן הוא מוכיח.

ולכולהו פירושי לעולם אין אומרין לו לבעל החלון לסתום מכיון שהחזיק בין למעלה בין למטה בין צורית בין מצרית וכן דעת הרב רבי משה הספרדי ז&quot;ל והוא מפרש השמועה בחלון המצרית כדברי רבו הרב רבי יוסף ז&quot;ל. 

והחלון זה ששנינו הוא כעין ששנינו באהלות לזון את עיניו לדבר עם חברו ולתשמיש וחלון העשוי לאורה הוא שאינו עשוי לכך כגון שהוא צר מבחוץ ורחב מבפנים או שהבית צריך לאורה ואפילו כל שהוא יש להן חזקה. 

ומצאתי בירו' (ג,י) היו חמשה פתחים זה לפנים מזה שיעור כלם מלא מקדח ודאי מסייע למאן דאמרינן בנאי חלון שהוא פתוח לאסטו לא נעשית אלא להכנס את האורה מכיון שאין לו חזקה אין מביא את הטומאה וזה פירושו ברור אבל למדנו מכאן ששיעור חלון העשוי לאורה לענין חזקה כשיעורו לטומאה ואע&quot;פ שאמרו כל שהוא פחות מכאן אין זה חלון.

והרב רבי שמואל ז&quot;ל פירש דחלון העשוי לאורה היינו שאין לו אורה ממקום אחר אלא מכאן ועליו סמכו חכמי נרבונ' והרב אב בית דין ז&quot;ל אבל הירוש' אינו נראה כן וכן לענין הטומאה כתב הרב רבי משה ז&quot;ל חלון העשוי לאורה הוא שאין עליו תקרה אלא גלוי הוא לשמש וכך שנויה שם חלון שהי' לאויר שיעורו מלא מקדח בנה בית חוצה לה שיעורה בפותח טפח וכו'.

'''זימנין דמותבת שרשיפ' וקיימ' וקא חזית בי. '''ואיכ' דמקשי מאי שנא הכ' דחיישינן ומאי שנא גבי חצר דתנן למעלה מארבע אין מחייבין אותו לבנותו טעמ' דמלת' דלא עביד איניש לאותובי שרשיפ' בחצר ועוד דבחצר חברו רואהו ומתירא ממנו אבל בביתו אין חברו רואהו ואינו מתירא ממנו הרב אב ב&quot;ד ז&quot;ל. וכן מה שאמרו מהדרנא אפאי ותלינא ואידך זמנין דבעיתת לכך הוצרך לזה הטעם מפני שהיא רואה אותו ומתירא שלא להביט בו והואיל ואינו עשוי להשתמש אלא שעה אחת יכול זה להסתכל בו שיחזיר פניו וכן פירש הרב רבי שמואל זכרונו לברכה שהוא נתפש עליו כגנב אם יסתכל בחצרו ולפיכך הוצרכו לומר זמנין דבעיתת ועל כרחך תביט בי אבל במקום המוצנע או שתשמישו תדיר בכל ענין מעכב שמא יסתכל בו לדעת.

הא דתנן במתני' '''חלון הצורי יש לו חוקה. '''לאו בשיש בהן היזק ראיה ולומר שאינו יכול למחות בידו לסלק הזיקו מאחר שהחזיק אלא חזקה שאינו יכול לבנות כננדן ולהאפיל עליו קאמרינן שאע&quot;פ שאינו עשוי לאורה כיון שיש לו ממנו אורה לא כל הימנו להאפיל עליו ובשאין בהם היזק ראיה עסקינן.

והרב רבי אפרים ז&quot;ל פירש כיון שאינו עשוי לאורה אינו מרחיק כדי שלא יאפיל אלא שביק ליה רווח' כי היכי דעייל ביה אוירא ואין דבריו נכוחים שאע&quot;פ שאינו עשוי לכך כיון שהוא נהנה לאורו אינו בדין להאפיל ועוד שהוא דן אותם בדין חדש שלא הוזכר בגמרא הרחק חלון משום אויר.

וכן הא דאמרינן למטה מד' אמות יש לו חזקה לומר שאם החזיק בה אין חברו יכול לבנות כנגדו עד שירחיק כדין ויכול למחות כשבא זה לפתוח שם חלון יכול למחות אע&quot;פ שאין בו היזק ראיה משום דא&quot;ל מחזקת עלי ואתה מצריכני להרחיק שלא לבנות כנגדך ונמצ' מזיקומעכשיו בפתיחת חלונות וממעט רשותו וכל שכן אם יש בו היזק ראיה שהוא יכול למחות בו.

למעלה מד' אמות אין לו חזקה, שאין בו היזק ראיה כשיבא חברו למחר יכול לבנות כנגדו בסמוך לפי' אינו יכול למחות כלום לעולם אינו יכול למחות ואפילו היה בו היזק ראיה אבל אם אין בו היזק ראיה כגון שהוא פתוח לבקעה או בענין אחר פשיט' שאינו יכול למחות צריכ' למימר ור' אילעאי אמר יכול למתות משום היזק ראיה. וכן הא דתנן הזיז עד טפח יש לו חזקה ויכול למחות בבעל חצר בשאין בו היזק ראיה עסקינן שאין בעל החצר יכול לבנות תחתיו אבל בעל הגג על בעל החצר כלומר אם יש בו היזק ראיה לעולם אין לו חזקה שכל דבר שיש בו היזק ראיה כגון חלונות וכל שכיוצא בהן אין לו חזקה כקוטרא ובית הכסא דמו. כך השיב רבינו הגדול בתשובותיו ולפי דעתו ההו' דאת' לקמיה דר' ישמעאל וא&quot;ל רבי חייא דלא הוו חזקה לעולם קאמר ליה.

וא&quot;ת הכי מנא ליה לרב נחמן דר' ישמעאל סבר לאלתר לא הוי חזקה דלמא לעולם אימ' לך לאלתר לא הוי חזקה וכי הוה מעשה לאחר זמן מרובה היה ואפילו הכי ר' חייא לית ליה חזקה איכ' למימר כיון דר' ישמעאל לא בעא מניה סהדי כמה ימים יש שפתח ואמר סתם החזקת משמע לאלתר ור' חייא נמי דא&quot;ל יגעת ופתחת יגע וסתם משמע דלעולם אין לו חזקה.

ומפורש בירוש' (ג,י) הפותח חלון בחצר חברו במעמד חברו יכול לומר לו יגעת ופתחת בשמאל יגע וסתום בימי' הגע עצמך שהיה שם יכול למימר בעינ' הוינ' תלעי הגע עצמך שהיה מושיט לי צרורות יכול למימר מגתך הוינ' באהין גברא ושמעת מינה שאין להם חזקה שאלו היה חזקה להיזק ראיה לעולם כיון שהו' פתוח במעמד חברו והו' מושיט לו צרורות מיד נתקיימ' חזקתי כדאמרינן אי דלי צנא דפירי לאלתר הוי חזקה וכו' ואמרינן נמי והא אית לי סהדי דאת' וסייע בגוד' בהדאי וכיון שלא נתקיימה חזקה בכך לא מקיימא ליה חזק' לעולם היכ' שיש שם היזק ראיה כדעת רבינו הגדול ז&quot;ל ומסתב' כותיה שאני או' קטורת ובית הכסא לפי שהן נזקין בגוף אין להם חזקה לא אמרו חזקה בנזקין אלא בנכסי ממון דאמת המים וסיד וסלעים והשרוין עמהם שאין נזקן אלא בכותלו של חברו אדם מוחל על כותלו אפילו יפיל אותו ממש אבל קוטרא ובית הכסא שהוא עצמו ניזוק ומצטער בהם אין להם חזקה.

וזה טעמו של רב יוסף בקורקור שהאסטניסין ואניני הדעת מצטערין ונזוקין הן בכך והוא הדין וכל שכן בהיזק ראיה דנזקי אדם באדם הוא אי משום עין רעה אי משום לישנ' ביש' אי משום צניעות' ועוד מי ידע במה מטי ליה דלמחול ועוד דאפילו מחל הניזק כיון דודאי אסור הוא למזיק היזיקו בראיה ולהסתכל בו לדעת ואין אדם יכול ליזהר בכך לעמוד כל היום בעצימת עינים על כרחנו נאמר לזה סתום חלונך ואל תחט' תדיר וזה טעמם של נאונים שדנו ברבוי הדרך אין לו חזקה מפני שהוא צער בגוף כענין ששנינו איני יכול לישן מקול הנכנסים והיוצאין דאמר סבור הייתי לחובל ועכשיו איני יכול כמו שאמרנו בירוש' וכתיבנ' לה בדוכת' לעיל ומסתברא בחלון שאין לו חזקה כגון מצרי או למטלה מכיון שאינו צריך הוא לסתמה אע&quot;פ שאין לו מכנגדו כדי שלא יאפיל אבל מלמעלן שלא יציץ ויראה ומלמטה שלא יעמוד ויראה אם יש לו שאם אתה מתיר לו היזק ראיה אתה מצריכו לסתמו ולא יהא אלא בבאים שניהן לבנות בבת אחת אינו בדין שנתי' לזה היזק ראיה שגירי הוא וכיון שאינו מצרי להרחיק אין לו למחות בידו לומר סתום או אזיק אותו בגיראי, וראיתי למקצת המחברים האחרונים שטעו בזה. 

והוי יודע שחזקת החלונות והזיזין וכל שכיוצא בהן מדבר שאינו לזלא נזק ואינו גזל גוף קרקע כגון סמיכת הקירות ורפת וזבל וסיד וכל נזקיפרקי' דלא יחפור ומרזב ומזחילה ודכולהו נטפ' ושופכי אינה חזקת שלש שנים אלא מכי מבריר הזיקה ושתק מחל שלא אמרו שלש שנים אלא משום דתלת שנין מזדהר איניש בשטר הלכך כל החזקות המתקיימות בלא טענה כגון אלו אין צריך שלש שנים אע&quot;פ שאמרו דלאלתר לא הוי חזקה וכן קבלנו מן הגאונים ומרבני ספרד האחרונים ז&quot;ל וזהו שאמרו בהאי כשורא דמטללת' דעד תלתין יומין הויא חזקה כלומר שלא יסלקנה משם כל זמן שכותל זה קיים אבל נפל אין לו במקום כלום ואין לו לחזור ולסמוך עליה ואין חזקה זו צריכה טענה וכבר כתבתי זה למעלה בתחלת המשנה ושלא כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל שכתב כל הני יש להן חזקה דמתניתין בחזקה שלש שנים. 

והא דתנן (ס,א) לא יפחת אדם לחצר השותפים פתח כנגד פתח ופירש הרב רבי שמואל ז&quot;ל אלא משהו ירחיק זה שלא כנגד זה וטעמו של הרב ז&quot;ל משום דאע&quot;ג דכי מרחיק משהו חזו ליה כיון שאינו רואהו כדרך תשמישו תדיר אינו יכול לעכב עליו לפי שאינו יכול לומר לו שלא תסתכל בי לדעת משום דא&quot;ל אי בעינ' לאיסתכולי בך יכול אני לעמוד בחצר ולהסתכל בך ולפיכך אינו יכול למחות בו שהרי אין כאן רבוי היזק אבל לחצר חברו לעולם ירחיק עד שלא יהא יכול לראות בו כלל ומה שאמרו זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו ומעדיף ופרש&quot;י ז&quot;ל ושוב לא יראנו להדיא גגין שאינן עשוין כ&quot;כ לתשמיש כיון שהרחיק ברוב הגג אינו יכול לכופו ביותר דא&quot;ל לתשמישת' לא עבידי כולי האי כי משתמשת אשתמש מהאי גיס' ואנא נמי משתמשנ' מאידך גיס'. והוצרכתי לכתוב זה מפני שהטעה מקצת התלמידים, והרב אב בית דין ז&quot;ל פירש מעדיף עד שלא יראו זה את זה כלל כפי רחוק הגגין ואורכן, ועיקר. 

ושנו בתוספתא (ב,ה) איזהו חלון הצורית כל שראשו של איש יכול ליכנס בתוכה דברי ר&quot;מ ובלבד שתהא לה מלבן או צורת פתח וכן היה ר' מאיר אומ' לא יפתח אדם פתח על גבי פתחו של חברו חלון על גבי חלונו של חברו פתח על גבי חלונו של חברו וחלון על גבי פחתו של חברו וחכמים מתירים ובלבד שירחיק ד' אמות ולא נתברר אם הרחקה זו מזה כנגד זה או היא מלמעלן כדקתני על גבי וכענין ששנינו החלונות מלמעלן ד' אמות.

&lt;קטע סוף=נט א/&gt;
===[[בבא בתרא נט ב|דף נט עמוד ב]]===
&lt;קטע התחלה=נט ב/&gt;

מתניתין: '''לקח בית בחצר אחר לא יפתחנו לחצר השותפין. '''ראיתי לפרשה בפירוש מבואר על דעת רבינו הגדול ז&quot;ל כפי שפירשה בתשובותיו ומקצתה בהלכות ועדיין מערערין על דבריו הוי יודע דמעיקרא קס&quot;ד בגמרא לפרוכי מתני' הכי לקח בית בחצר אחרת לא יפתחנו לחצר אחרת אע&quot;פ שיש לו בה שתוף מתמת בית אחר שנמצאו לו עכשיו שני בתים פתוחים ויש לו בה שני בתים ותחלה בית אחת ופתח אחד בלבד היה לו בה ויכולין השותפין לומר לו עכשיו אתה נוטל שמנה בחצר ומתחלה לא היה דינך ליטול אלא ארבע וכן אם רוצה לבנות עלייה על גבי ביתו ולעשות לו סולם ופתח בחצר השותפין ולא יפתחנה כלל לתוך ביתו יכולות לעכב עליו מפני שדינ' של עלייהו כגון זו ליטול ד' אמות.

אלא אם רצה בונה חדר לפנים מביתו, פירוש למאי דקס&quot;ד השת' היה צריך לומר שחדר זה הוא כעין אותו חדר ששנינו בהמוכר את הבית שהוא דומה ליציע ואע&quot;פ שיהא לו פתת בחצר אינן יכולין לעכב עליו מפני שאין דינו אלא כיציע שאינו נוטל ד' אמות בחצר כמו ששנו בתוספת' היציע והדות והעלי' אין להם ד' אמות ובונה עליה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו וכיון שהיא פתוחה לתוך ביתו אין לה ד' אמות בחצר שיכול הוא לפרק נשאו ולהכניסו בפחתו של בית וכן הדרך ואע&quot;פ שיש לה פתח לעלייה בחצר שכך הוא. דרך כל העליות אין השותפין מעכבין אותו מפני שאין לה ד' אמות בחצר מפני הטעם שאמרנו ועליה שנינו בתוספת' שאין לה ד' אמות כך יש לפרש משנתנו גם יש לה פנים אחרות לפיכך שאלו בגמרא מאי טעמ' והשיבו לא משום חלוקה דחצר דאי הכי מאי איריא לקח בית אפילו בביתו נמי אלא מפני שמרבע עליהן את הדרך כלו' שהיום או מחר ישכירנו לאחרים או מעכשיו יושב אכסניי' הרבה בביתו כיון שיש לו פתח אחר בחצר ולא יכנסו דרך ביתו מה שלא היה יכול לעשות מקודם לכן והדרך מתרבה עליהן ואפילו היכא דליכא משום הלוקה דחצר כגון דהוו ליה בביתו שני פתחים ורוצה לסתום אחד מהם א&quot;נ דהוה ליה לדידיה בר תמני ומשוי להו השת' תרי בר ארבעי חד לביתו וחד לבית שלקח א&quot;ה מעכבין עליו משום רבוי הדרך והקשו אי הכי סיפא דקתני ואם רצה בונה את החדר לפנים מביתו ובונה עליה על גבי ביתו ופותחה לתוך ביתו זה לא מדבה עליהן את הדרך שכיון שיש לעליה פתח וחצר יכולין השוכרין ליכנס דרך אותו פתח ועשוי הוא להשכיר כיון שאין צריכין להכנס דרך ביתו של זה וכן חדר נמי קשי' ליה דאי כעין יציע פשיטא ועוד דכיון דקשיא ליה מתניתין לא מרחיק בחדר לחפוקי מסתמיה ודעת המקשה היה שטעם משנתנו מפני ד' אמות של חצר כפי מה שפירשנו. 

ומפרקינן מאי חדר, שחלק חדרו לשנים כלומר חדר זו אין לו פתח בחצר השותפין ולא לחצר שלו שפתוח לזה החצר של שותפין אלא פתחו בתוך הבית הוא ואין לו פתח במקום אחר והיינו שחלק ביתו לשנים ועשה מאחד מהן חדר.

וה&quot;ה ללוקח מאחר בית לפנים מביתו ופתחו לתוך ביתו ולא עשה לו פתת בחצר השותפין וסתם הפתח שהיה לו באותה חצר אחרת שהכל בכלל חלק חדרו לשנים ומאי עליה אפתח בלומד שאין פתח בחצר כלל אלא דרך ארובה עולין לה וכיון שאין נכנסין בה אלא דרך הבית אינו עשוי להשביר לאחרים שיעברו דרך עליו ואין השותפין יכולין למחות בידו, זהו פירוש השמועה שפירש רבינו הגדול ז&quot;ל.

וכך מצאתיה בתוספתא. יש לו גג ברשות הרבים ומבקש לבנות על גביו עליה לפותחה לחצר השותפין יכולין לעכב על ידיו מפני שמרבה עליהן את הדרך כיצד הוא עושה עושה לו לול ופותחה לתוך ביתו ע&quot;כ וזה מפורש כמו שפירשנו שאם רצה לפותחה בתוך ביתו ויעשה לו לול שיעלה לה דרך ביתו בלא שיפתח לה פתח לחצר השותפין עושה. 

ועוד תניא בתוספתא (ב&quot;מ יא,ח) בנה בית לפנים מביתו וקנה גינה לפנים מגינתו (או) [אין] לו בחצר אלא ד' אמות בלבד חלק בית לפנים מביתו וגנה לפנים מגנתו אין לו בחצר אלא ד' אמות ולא יפתחם לחצר השותפין אבל פותחם לתוך שלו פירוש קנה בית בחצר אחרת או גנה אחרת לפנים משלו אין לו בחצר אלא ד' אמות כיון שהן פתוחות לתוך שלו לפיכך לא יפתח להן פתח בחצר השותפין אבל פותחין לתוך שלו כלומר לביתו הפתוח לחצר השותפין שאין בזה דין רבוי הדרך, ותו לא מידי.

&lt;קטע סוף=נט ב/&gt;
===[[בבא בתרא ס א|דף ס עמוד א]]===
&lt;קטע התחלה=ס א/&gt;

הא דאמרינן '''אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון, '''משום דא&quot;ל סוף סוף הא בעית לאצטנועי מבני רשות הרבים בשהן נמוכין וסמוכין לקרקע קאמר ולא כדברי הרב רבי שמואל ז&quot;ל שאמר רוכבי סוסים וגמלים רואין בתוך חלונותיך שהרי אמרו בהדיא בפרק קמא בשני בתים בשני צידי רשות הרבים דלא מצי למימר ליה סוף סוף הוא בעינן לאצטנועי מבני רשות הרבים משום דא&quot;ל בני רשות הרבים ביממא חזו ליה בליליא לא חזו לי וכולה מילתא בדאיתא התם כ&quot;ש דיכול למימר ליה בני ר&quot;ה כי לא רכבי גמלי לא חזו לי.

אלא הכא בדחזו ליה בין רוכבין בין מהלכין כי מעייני וכי לא מעייני ביממא ובליליא כגון שהיה פתחו נמוך וחלונו נמוכה וכל שהוא קטן ואין אדם נכנס ויוצ' בו נקרא חלון בכל מקום ומשכחת לה כגון שהיה רשות הרבים גבוה ואין זה צריך לפנים.
&lt;קטע סוף=ס א/&gt;</text>
      <sha1>5lk8j84hb2dzxzkp0tj91j7tcbnvenv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>459556</id>
    <revision>
      <id>1417854</id>
      <parentid>1416795</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:07:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10104" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 864|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|5835)), ((1112|ת&quot;ט|5848)); ((תשנ&quot;ח, 892|תיקון|5905)); ((תשנ&quot;ט, 440|תיקון|5956)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 342(ה)]] [[+|ו-400]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשנ&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;דמי ביטוח מתואמים&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 342(ד)(1) לחוק]];
:- &quot;הכנסה כוללת&quot; - הכנסתו החודשית הכוללת של עובד, מכל מעבידיו;
:- &quot;שיעור מלא&quot; - שיעור הניכוי משכר העובד הקבוע [[בטור ה' בלוח י' לחוק]], על חלק השכר העולה על מחצית השכר הממוצע;
:- &quot;תקנות הניכוי&quot; - [[=תקנות הניכוי|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ&quot;ג-1993]];
:- &quot;תקנות הגביה&quot; - [[=תקנות הגביה|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי&quot;ד-1954]].

@ 2. ניכוי דמי ביטוח משכר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט)
: מעביד כמשמעותו לפי [[סעיף 2 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל&quot;ב-1972]] (להלן - מעביד מוכר) וכן מעביד [[שתקנה 5(א) או (ה)(1) לתקנות הניכוי]] חלות לגביו, ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא גם מחלק השכר של העובד, שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, כאמור [[בסעיף 342(ה)(3) לחוק]].

@ 2א. עובד אצל מעביד מוכר (תיקון: תשנ&quot;ט)
: עובד המועסק על ידי מעביד מוכר חייב למלא בטופס שקבע המוסד פרטים על עבודתו אצל כל מעבידיו ולמסרו למעבידו לפני המועד שבו קיבל את שכרו ובתחילת כל שנת מס.

@ 3. ניכוי דמי ביטוח לפי הוראת פקיד גביה
: (א) הוכיח מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, להנחת דעתו של פקיד גביה, כי אילו נוכו מהכנסתו הכוללת דמי ביטוח לפי האמור [[בתקנה 2]], היה סכום הניכוי האמור עולה על סכום דמי הביטוח המתואמים, רשאי פקיד הגביה ליתן לעובד אישור המורה למעביד מסוים כי ינכה משכר העובד שיעור שונה של דמי ביטוח לתקופה שיורה, והכל כפי שיקבע פקיד הגביה בהתאם לאומדן דמי הביטוח המתואמים שהעובד חייב בתשלומם.
: (ב) הורה פקיד גביה כאמור בתקנת משנה (א), ינכה המעביד דמי ביטוח בהתאם להוראותיו.

@ 3א. תיאום דמי ביטוח בידי מעסיק (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט)
: (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], המוסד רשאי להתיר למעביד פלוני (להלן - מעביד משני) שמתקיים בו האמור [[בתקנה 2]], לנכות משכרו של העובד דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים לבין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכה בעד אותו חודש, משכרו של העובד המשתלם בידי כל אחד ממעבידיו האחרים.
: (ב) הניכוי לפי הוראת תקנת משנה (א), ייעשה לגבי כל אחד מהחודשים ינואר עד יוני שבשנת מס (להלן - החציון הראשון), אם העובד המציא אישור שכר ב-1 בינואר של אותה שנת מס ולגבי החודשים יולי עד דצמבר שבשנת מס (להלן - החציון השני), אם העובד המציא אישור שכר, ב-1 ביולי של אותה שנת מס.
: (ג) החל עובד לעבוד אצל מעביד משני בחציון הראשון לאחר ה-1 בינואר, או בחציון השני לאחר ה-1 ביוני, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) לגבי כל אחד מהחודשים שבהם עבד באותו חציון, אם הגיש אישור שכר בתחילת החודש שבו התחיל לעבוד כאמור.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;אישור שכר&quot; - אישור מכל אחד ממעבידיו של עובד, למעט המעביד המשני, ובו פירוט השכר ששולם לעובד בחודש שקדם בתכוף למועד המצאתו שנקבע בתקנת משנה (ב), לפי הענין, וכן שיעור דמי הביטוח שנוכה מהשכר האמור.
::- &quot;מעביד&quot; - לרבות מעביד מוכר.

@ 3ב. עובד אצל מעביד מוכר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט)
: [[תקנה 3א]] תחול לגבי עובד המועסק על ידי מעביד מוכר אם המציא העובד למעבידו כאמור פרטים על הכנסותיו.

@ 3ג. בקשה להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט)
: מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שנוכו משכרו דמי ביטוח בסכום העולה על דמי הביטוח המתואמים, יגיש למוסד בקשה להחזר דמי הביטוח, בטופס שקבע המוסד, בצירוף אישור מכל אחד ממעבידיו של העובד, הכולל פרטים על שכרו החודשי, התקופה שבעדה שולם השכר וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

@ 4. דין וחשבון (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט)
: (א) עובד שהכנסתו הכוללת בחודש פלוני בשנת מס עלתה על ההכנסה המרבית הקבועה [[בפרט 1 שבלוח י&quot;א לחוק]] (להלן - שנת הדיווח), אשר ניתן לו אישור מפקיד גביה כאמור [[בתקנה 3]], או שמעבידו ניכה משכרו דמי ביטוח בהתאם [[לתקנה 3א]], יגיש למוסד עד 31 ביולי של שנת המס שלאחריה, דין וחשבון על הכנסותיו בשנת הדיווח ועל סכומי דמי הביטוח שנוכו מהכנסותיו כאמור.
: (ב) מעביד ימסור לעובדו החייב להגיש דין וחשבון לפי תקנת משנה (א), או המגיש בקשה לפי [[3ג|תקנה 3ב (([צ&quot;ל: 3ג]))]], בתום שנת הדיווח או בתום התקופה שלגביה מבקש העובד להגיש בקשה לפי [[3ג|תקנה 3ב (([צ&quot;ל: 3ג]))]], לפי הענין, אישור הכולל פרטים על שכרו החודשי בשנה או בתקופה האמורה, וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

@ 5. תשלום דמי ביטוח בידי העובד
: מבוטח העובד אצל מעבידים שונים החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום ההפרש שבין סכום דמי הביטוח המתואמים לבין סכום הניכוי בפועל כמשמעותו [[בסעיף 342(ד)(1) לחוק]], ישלמם במועדי תשלום דמי הביטוח האמורים [[בתקנה 2(2) לתקנות הגביה]].

@ 6. החזר דמי ביטוח לעובד (תיקון: תשנ&quot;ח, תשנ&quot;ט)
: (א) מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שהגיש למוסד דין וחשבון לפי [[תקנה 4]] או בקשה להחזר דמי ביטוח לפי [[3ג|סעיף 3ב (([צ&quot;ל: תקנה 3ג]))]], יחזיר לו המוסד כל סכום שנוכה משכרו החודשי העולה על סכום דמי הביטוח המתואמים בעד אותו חודש, ובלבד שהדין וחשבון הוגש למוסד בתוך שבע שנים מסוף שנת המס שבה נוכה הסכום האמור.
: (ב) סכום ההחזר האמור בתקנת משנה (א), יוחזר למבוטח בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הבקשה במוסד ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח להחזר הסכום, כולו או חלקו, רשאי המוסד להשהות את ההחזר עד לבירור הספק, ויודיע על כך למבוטח.

@ 7. הצמדה (תיקון: תשנ&quot;ח)
: על החזר לפי [[תקנה 6]] יחולו הוראות [[סעיף 362 לחוק]] בשינויים המחויבים, ולענין זה -
: (1) לגבי החזר המתייחס לחודש מסוים בשנת מס - יראו את היום שבו שולם תשלום היתר, כמועד התשלום החל לגבי עובד לפי [[סעיף 353 לחוק]];
: (2) לגבי החזר המתייחס לשנת מס - תחושב התוספת שלפי [[סעיף 362 לחוק]], לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום ההחזר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח [[בסעיף 353(א) לחוק]].

@ 8. תחולה
: [[תקנות 2]] [[ו-3]] יחולו על הכנסתו החודשית של עובד המשתלמת בעד יום כ&quot;ב באדר א' התשנ&quot;ז (1 במרס 1997) ואילך.

@ 9. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בתקנה 8]], ינכה מעביד את סכום דמי הביטוח לפי [[תקנות 2]] [[ו-3]], לפי הענין, משכר העובד בעד החודשים מרס עד יוני של שנת 1997, מהשכר שהוא משלם לעובד בעד כל אחד מהחודשים יולי עד נובמבר של שנת 1997, בחלקים שווים.

&lt;פרסום&gt; ג' בסיון התשנ&quot;ז (8 ביוני 1997)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר העבודה והרווחה</text>
      <sha1>nd2tyudmlmrmbmickzfj1v4ev8hv8tf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>459682</id>
    <revision>
      <id>1417857</id>
      <parentid>1416445</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:30:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5007" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965
=== תקנות בדבר ביטוח חייל בשירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע (תיקון: תשכ&quot;ה) ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ה, 1692|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|1706)), ((2150|ת&quot;ט|1731)); ((תשל&quot;א, 1492|תיקון|2731)); ((תשל&quot;ו, 1253|תיקון|3501)); ((תשל&quot;ח, 1453|תיקון|3857)); ((תש&quot;ם, 1694|תיקון|4129)); ((תשמ&quot;א, 710|תיקון|4214)); ((תשמ&quot;ג, 141|הוראת שעה|4421)); ((תשמ&quot;ה, 982|הוראת שעה (תיקון)|4784)), ((1244|תיקון|4801)); ((תשמ&quot;ז, 106|תיקון|4980)); ((תשמ&quot;ח, 510|תיקון לתקנות הביטוח הלאומי (התאמת מועדים לשנת מס)|5087)); ((תשנ&quot;ז, 473|תיקון|5817)); ((תשס&quot;ו, 316|תיקון|6451)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשנ&quot;ז) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 377]] [[+|ו-400]] [[=החוק|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. דמי ביטוח בעד חייל (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ז)
: דמי הביטוח בעד אדם המשרת בצבא-הגנה לישראל שירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע (להלן - חייל) הם בשיעור האמור [[פרט 2 ללוח י לחוק|בפרטים 2]], [[פרט 3 ללוח י לחוק|3]], [[ּּּּּפרט 8 ללוח י לחוק|8]], [[ּּּּּפרט 9 ללוח י לחוק|9]] [[ו-10 של לוח י' לחוק]].

@ 2. החייב בדמי-ביטוח (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ו, תשל&quot;ח, תש&quot;ם, תשמ&quot;ג, תשמ&quot;ה, תשמ&quot;ז, תשנ&quot;ז, תשס&quot;ו)
: (א) דמי הביטוח כאמור [[בתקנה 1]] ישולמו על ידי אוצר המדינה על בסיס שכרו של החייל אולם לא יבוא בחשבון סכום שכר העולה על סכום המקסימום האמור [[בפרט 1 של לוח י&quot;א לחוק]].
: (ב) אוצר המדינה רשאי לנכות מהשכר של חייל דמי ביטוח בשיעורים המפורטים להלן:
:: (1) 3.95% מחלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע;
:: (2) 0.35% מחלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע.

@ 3. חייל שהוא גם עובד עצמאי (תיקון: תשל&quot;א, תשל&quot;ו, תשמ&quot;א, תשנ&quot;ז)
: חייל שהוא גם עובד עצמאי (להלן - חייל עובד עצמאי) ישלם דמי ביטוח לפי [[ּּּּּפרט 1 ללוח י לחוק|בפרטים 1]], [[ּּּּּפרט 3 ללוח י לחוק|3]], [[ּּּּּפרט 4 ללוח י לחוק|4]], [[ּּּּּפרט 8 ללוח י לחוק|8]], [[ּּּּּפרט 9 ללוח י לחוק|9]] [[ו-10 של לוח י' לחוק]], מהכנסתו כעובד עצמאי שאינה עולה על ההפרש שבין שכרו כחייל ובין המקסימום הנקוב [[-|בפרט 2 של לוח י&quot;א]].

@ 4. מסירת פרטים ואישורים (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשמ&quot;ח)
: (א) חייל עובד עצמאי ימסור למוסד, עד ה-15 בפברואר של כל שנת מס, בנוסף לכל דין וחשבון שהוא נדרש למסור על פי [[החוק]], פרטים על שכרו החדשי בחודש ינואר של אותה שנת מס, או על שכרו החדשי בחודש הראשון של שנת המס בה החל ביטוחו כעובד עצמאי.
: (ב) הודיע החייל על שינוי בשכרו, יראו את הודעתו על הסכום ששונה כהצהרה על שינוי בהכנסה.
: (ג) לצורך תשלום מקדמות בכל שנה שוטפת יראו את הסכום שעליו הוצהר לפי תקנה זו כהכנסה שעליה הוצהר לפי [[=תקנות בדבר מקרים מיוחדים|תקנה 23 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום דמי ביטוח במקרים מיוחדים), התשל&quot;א-1971]] (להלן - תקנות בדבר מקרים מיוחדים).
: (ד) חייל עובד עצמאי ימציא למוסד, תוך שלושה חדשים מתום כל שנת מס, אישור מהצבא על הכנסתו כחייל באותה שנת מס.

@ 5. החזר תשלום יתר (תיקון: תשמ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז)
: התברר על פי האישורים שהמציא החייל כי נגבו ממנו דמי ביטוח מהכנסה העולה על הסכום המרבי לפי [[סעיף 348(א) לחוק]], יחולו הוראות [[תקנה 9 לתקנות בדבר מקרים מיוחדים]], בשינויים המחויבים.

@ 6. השם
: לתקנות אלה ייקרא &quot;תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ&quot;ה-1965&quot;.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה באדר ב' תשכ&quot;ה (29 במרס 1965)
&lt;חתימה&gt; יגאל אלון שר העבודה</text>
      <sha1>57hu7c0sg8tdseajs18lh3hf1flntdo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חנוך ב/ח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>466026</id>
    <revision>
      <id>1417807</id>
      <parentid>1404009</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T17:55:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2986" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=מיוחס לחנוך
|שם ספר=חנוך ב
|רישום ספר='''ספר חנוך ב'''
|הקודם=חנוך ב/ז
|רישום הקודם=פרק ז
|הבא=חנוך ב/ט
|רישום הבא=פרק ט
|סוגה=ספר חנוך ב
}}

{{חול|
==פרק ח==
{{טקסט מנוקד}}
{{אות-פסוק|חנוך ב|ח|א}}{{רווח קשיח|1}}וַיִּקָּחוּנִי הָאֲנָשִׁים הָהֵם מִפֹּה וַיַּעֲלוּנִי אֶל־הָרָקִיעַ הַשִּׁשִּׁי. וָאֵרֶא שָׁם שִׁבְעָה גְדוּדֵי מַלְאָכִים מַזְהִירִים מְאֹד וְנִכְבָּדִים מְאֹד, וּפְנֵיהֶם מַזְהִירִים יוֹתֵר מִקַּרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירוֹת וְאֵין שִׁנּוּי לֹא בִפְנֵיהֶם וְלֹא בִדְמוּתָם וְלֹא בְמִִשְׁפַּט בִּגְדֵיהֶם:{{רווח קשיח|2}} {{אות-פסוק|חנוך ב|ח|ב}}{{רווח קשיח|1}}וְהֵם עוֹמְדִים בְּסֵדֶר וְלוֹמְדִים אֶת־מַהֲלַךְ הַכּוֹכָבִים וּתְקוּפַת הַשֶּׁמֶשׁ וְשִׁנּוּי הַיָּרֵחַ, וַהֲטָבַת הָעוֹלָם וַהֲרָעָתוֹ הֵם רוֹאִים, וּמְסַדְּרִים הֵם מִצְוֹת וְתוֹכָחוֹת וְשִׁיר נְעִימוֹת וְכָל־שֶׁבַח נִכְבָּד:{{רווח קשיח|2}} {{אות-פסוק|חנוך ב|ח|ג}}{{רווח קשיח|1}}הֵם הֵם רָאשֵׁי הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עַל־הַמַּלְאָכִים, וְכָל־הַחַיִּים כּוֹבְשִׁים הֵם בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:{{רווח קשיח|2}} {{אות-פסוק|חנוך ב|ח|ד}}{{רווח קשיח|1}}וְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עַל־הָעִתִּים וְהַשָּׁנִים, וְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עַל־הַנְּהָרוֹת וְהַיָּם, וְהַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר עַל־פְּרִי הָאֲדָמָה וְעַל־כָּל־דֶּשֶׁא הַנּוֹתֵן כָּל־מַאֲכָל לְכָל־חָי:{{רווח קשיח|2}} {{אות-פסוק|חנוך ב|ח|ה}}{{רווח קשיח|1}}וְהַמַּלְאָכִים עַל־כָּל־נַפְשׁוֹת אָדָם הַכּוֹתְבִים כָּל־מַעֲשֵׂיהֶן וְחַיֵּיהֶן לִפְנֵי יְיָ:{{רווח קשיח|2}} {{אות-פסוק|חנוך ב|ח|ו}}{{רווח קשיח|1}}וּבָהֶם שִׁבְעָה חוּלִים וְשִׁבְעָה כְרוּבִים וְשִׁבְעָה בַעֲלֵי שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, וּבְקוֹל אֶחָד הֵם שָׁרִים, וְאֵין לְתָאֵר אֶת שִׁירָם:{{רווח קשיח|2}} {{אות-פסוק|חנוך ב|ח|ז}}{{רווח קשיח|1}}וְשָׂמַח יְיָ לַהֲדוֹם רַגְלָיו:
{{סוף}}
}}</text>
      <sha1>6feumase1s074xcbqul5b0m61y96abj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468182</id>
    <revision>
      <id>1417861</id>
      <parentid>1416447</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417857] הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6588" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}
{{ח:קטע3||תקנות בדבר ביטוח חייל בשירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע|תיקון: תשכ״ה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ה, 1692|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)}}, {{ח:תיבה|2150|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 1492|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 1253|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 1453|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 1694|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 710|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 141|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 982|הוראת שעה (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1244|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 106|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 510|תיקון לתקנות הביטוח הלאומי (התאמת מועדים לשנת מס)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 473|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 316|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 377|סעיפים 377}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 400|ו־400}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|דמי ביטוח בעד חייל|תיקון: תשל״א, תשל״ו, תשמ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} דמי הביטוח בעד אדם המשרת בצבא־הגנה לישראל שירות סדיר לפי התחייבות לשירות קבע (להלן – חייל) הם בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 2|בפרטים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 10|ו־10 של לוח י׳ לחוק}}.

{{ח:סעיף|2|החייב בדמי־&lt;wbr&gt;ביטוח|תיקון: תשל״א, תשל״ו, תשל״ח, תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ז, תשס״ו}}
{{ח:תת|(א)}} דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} ישולמו על ידי אוצר המדינה על בסיס שכרו של החייל אולם לא יבוא בחשבון סכום שכר העולה על סכום המקסימום האמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 של לוח י״א לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה רשאי לנכות מהשכר של חייל דמי ביטוח בשיעורים המפורטים להלן:
{{ח:תתת|(1)}} 3.95% מחלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע;
{{ח:תתת|(2)}} 0.35% מחלק השכר שאינו עולה על 60% מהשכר הממוצע.

{{ח:סעיף|3|חייל שהוא גם עובד עצמאי|תיקון: תשל״א, תשל״ו, תשמ״א, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} חייל שהוא גם עובד עצמאי (להלן – חייל עובד עצמאי) ישלם דמי ביטוח לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 1|בפרטים 1}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 3|3}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 4|4}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 8|8}}, {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 9|9}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י פרט 10|ו־10 של לוח י׳ לחוק}}, מהכנסתו כעובד עצמאי שאינה עולה על ההפרש שבין שכרו כחייל ובין המקסימום הנקוב {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 2|בפרט 2 של לוח י״א}}.

{{ח:סעיף|4|מסירת פרטים ואישורים|תיקון: תשמ״ה־2, תשמ״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חייל עובד עצמאי ימסור למוסד, עד ה־15 בפברואר של כל שנת מס, בנוסף לכל דין וחשבון שהוא נדרש למסור על פי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|החוק}}, פרטים על שכרו החדשי בחודש ינואר של אותה שנת מס, או על שכרו החדשי בחודש הראשון של שנת המס בה החל ביטוחו כעובד עצמאי.
{{ח:תת|(ב)}} הודיע החייל על שינוי בשכרו, יראו את הודעתו על הסכום ששונה כהצהרה על שינוי בהכנסה.
{{ח:תת|(ג)}} לצורך תשלום מקדמות בכל שנה שוטפת יראו את הסכום שעליו הוצהר לפי תקנה זו כהכנסה שעליה הוצהר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום דמי ביטוח במקרים מיוחדים)#סעיף 23|תקנה 23 לתקנות הביטוח הלאומי (תשלום דמי ביטוח במקרים מיוחדים), התשל״א–1971}} (להלן – תקנות בדבר מקרים מיוחדים).
{{ח:תת|(ד)}} חייל עובד עצמאי ימציא למוסד, תוך שלושה חדשים מתום כל שנת מס, אישור מהצבא על הכנסתו כחייל באותה שנת מס.

{{ח:סעיף|5|החזר תשלום יתר|תיקון: תשמ״ה־2, תשנ״ז}}
{{ח:ת}} התברר על פי האישורים שהמציא החייל כי נגבו ממנו דמי ביטוח מהכנסה העולה על הסכום המרבי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 348|סעיף 348(א) לחוק}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום דמי ביטוח במקרים מיוחדים)#סעיף 9|תקנה 9 לתקנות בדבר מקרים מיוחדים}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|6|השם}}
{{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965“.

{{ח:חתימות|כ״ה באדר ב׳ תשכ״ה (29 במרס 1965)}}
* '''יגאל אלון'''&lt;br&gt;שר העבודה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dwzdnxlh6g0mqx3lbipficykmbcuydj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:אסף ברלינסקי</title>
    <ns>3</ns>
    <id>468300</id>
    <revision>
      <id>1417825</id>
      <parentid>1417613</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T23:32:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>אסף ברלינסקי</username>
        <id>33591</id>
      </contributor>
      <comment>/* מדרש לפירושים - המשך הפרקים בחלק ב */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2780" xml:space="preserve">== ברוך בואך ==

{{בה}}

--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 23:12, 15 ביוני 2022 (IDT)

== מדרש לפירושים וז&quot;ל  או וז&quot;ס ==

שלום לך.

תודה רבה על כל ההערות והתיקונים שלך. אמרת שלדעתך במדרש לפירושים פרק י&quot;ט, יש מקרים שבהם כתוב '''וז&quot;ל''' והיה צריך להיות '''וז&quot;ס''' - לא באמת משוכנע במה שאתה אומר. מעיוני - כל מקום שבו פתחתי את הראשי תיבות של '''וזה לשונו''' מופיע בציטוט של מאמר אשר בסופו מופיע ראשי תיבות של '''עכ&quot;ל'''. אינני רואה מקום לומר שצריך להגיה את זה אל '''וזהו סוד'''. בבקשה להסביר לי מה אני מפספס...אולי התכוונת לפרק אחד ולא לפרק י&quot;ט...--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 21:02, 30 ביוני 2022 (IDT)

:צודק, אכן טעיתי, הכוונה לפרק יח. (4 פעמים, בחצי השני של הפרק). [[משתמש:אסף ברלינסקי|אסף ברלינסקי]] ([[שיחת משתמש:אסף ברלינסקי|שיחה]]) 00:13, 1 ביולי 2022 (IDT)
::ראיתי עכשיו. מכיון שבדפוס עצמו כתוב '''וז&quot;ל''' והדבר אינו לגמרי מוכרח, לכך הסתפקתי בהערה לקורא שאולי יש להגיה אבל לא שיניתי בטקסט עצמו. תודה רבה. זה בהחלט תורם.--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:04, 1 ביולי 2022 (IDT)


==מדרש לפירושים - המשך הפרקים בחלק ב==
שלום רב.

נראה על פניו שאתה קורא בספר על הסדר. בשים לב כי נכון לעכשיו רק מוקלד עד דרוש י&quot;ג של חלק ב' - רציתי לשאול - האם ברצונך שאני אמשיך בהקלדת הספר בקרוב, כך שתוכל לקרוא את הכל עד הסוף באופן אחיד? או לחלופין, האם ברצונך להקליד את המשך הפרקים בעצמך? אני כרגע אוחז בפרויקט של [[טור ברקת]] אבל אני בהחלט אשמח להקליד לך את המשך מדרש לפירושים אם ידוע לי שזה יילמד על ידך. מה שתרצה. בכבוד רב,--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:16, 10 באוגוסט 2022 (IDT)

:תוכל לדבר איתי בטלפון, זה לא לפרסום
:052-76585464 [[משתמש:אסף ברלינסקי|אסף ברלינסקי]] ([[שיחת משתמש:אסף ברלינסקי|שיחה]]) 02:32, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>1lqr9qx5v7vlw15ne694qpaun53gz8s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/נגעים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469425</id>
    <revision>
      <id>1417760</id>
      <parentid>1417725</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:14:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145409" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב שנאנס להפריש זוב אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. הצרעת שהיתה בידו של משה במצרים לא טימאה אותו.
והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ב*===
'''על ויקרא יג ה-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|זמן ראיית הנגעים אינו בשעות האפלה ולא בצהרים, ואין רואים נגעים בבית אלא מחוץ לו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ב|נגעים ב ב-ג.]]}}
[א] 'בשביעי' - יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל &quot;ביום&quot; ולא בלילה.
[ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? 
ת״ל &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|יב}}, ומה כהן, פרט לשחשך מאור עיניו - אף היום, פרט לשחשך מאור היום. 
[ג] מיכן אמרו: אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית 
ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.
אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע, דברי ר״מ. 
ר' יהודה אומר: בארבע בחמש בשמונה ובתשע. 
ר׳ יוסי אומר: בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר: רואה אני את דברי ר' יהודה  
{{הע-שמאל|טהרת וטומאת המצורע אינן מושפעות משינויים שארעו בין בדיקה לבדיקה והתבטלו, אלא רק מאלו שהתרחשו בבדיקות עצמן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ד] &quot;והנה הנגע עמד בעיניו&quot; - שאם העז וכהה, כהה והעז - כאילו לא כהה. 
ו&quot;לא פשה&quot; - שאם כנס ופשה, או פשה וכנס - כאילו לא פשה 
{{הע-שמאל|היום השביעי השני הוא יום 13 לראיית הנגע הראשונה, כי היום השביעי נחשב פעמיים.
עדיף שאותו כהן יראה בשלוש הפעמים, אבל אם הכהן מת (או חלה) בזמן ההסגרים – יראה אותו כהן אחר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}}
&quot;והסגירו הכהן שבעת ימים שנית&quot; - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו.
&quot;וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית&quot; - כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. 
ואם מת - רואהו כהן אחר. 
{{הע-שמאל|בראיה לאחר ההסגר הראשון, אם הנגע שינה את צבעו והוא פחות לבן, אבל עדיין במסגרת ארבעה מראות נגעים – מסגירים אותו שוב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ה] &quot;והנה כהה&quot; - יכול למטה מארבע מראות? ת״ל &quot;הנגע&quot;. 
אי &quot;הנגע&quot; יכול במראיו? ת״ל &quot;והנה כהה&quot;. הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות .
{{הע-שמאל|בשבוע ראשון - ראו לעיל פיסקה ד. אותו הדין חל גם בשבוע שני, אבל המסקנה מהראיה היא שונה, כי אם הנגע באותו מקום ולא פשה מבדיקה לבדיקה בשבוע הראשון – האדם מוסגר שנית, ואילו לאחר ההסגר השני הוא טהור. גם בצרעת הבגד יש הבדל בין הבדיקה אחרי השבוע הראשון לזו שאחרי השבוע השני.}}
[ו] &quot;והנה כהה&quot; שאם העז וכהה - כאילו לא העז. ״הנגע&quot; שאם כהה והעז - כאילו לא כהה.
[ז] &quot;לא פשה&quot; שאם כנס ופשה - כאילו לא כנס. &quot;הנגע&quot; שאם פשה וכנס - כאילו לא פשה .
[ח] אם נאמרו בשבוע ראשון, למה נאמרו בשבוע שני? 
אלא שבבגד, העומד בראשון – מסגיר, ובשני – שורף; ובאדם, העומד בראשון – מסגיר, ובשני - פוטר 
צריך לומר בשבוע ראשון וצריך לומר בשבוע שני.
{{הע-שמאל|אם השתנה מראה הנגע לאחר שבועיים, אבל הוא עדיין במסגרת ארבע המראות, והוא לא פשה – האדם טהור; אבל, בהסתייגות מהאמור לעיל בפיסקאות ד וז, אם בין בדיקה לבדיקה נעלם הנגע לגמרי וחזר – לדעת ר' יהודה מתחילים את כל התהליך מחדש; וחכמים מטהרים.}} 
[ט] &quot;וטהרו הכהן מספחת&quot; אף על פי שנשתנו מראיה. 
או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה? תלמוד לומר &quot;היא&quot;. 
מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר: תראה כתחלה, וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה,]] שמצורע מוסגר מטמא יותר מהזב, ומכאן שהוא מטמא משכב ומושב; כשהוא נכנס לבית – הבית ותכולתו טמאים; אבל הטהור מהסגר פטור מפריעת ראשו, מפרימת הבגדים, ומטקסי הטהרה של תגלחת וציפורים.}}
[י] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. 
&quot;וטהר&quot; מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים 
{{הע-שמאל|אפילו לאחר שנטהר, כי לא היה פישיון במהלך ההסגרים, אם מאוחר יותר פשתה הבהרת – עליו להבדק שוב והכהן מחליט אותו לטומאה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג,]] &quot;לאחר הפטור&quot;. לאחר שהוחלט באחת הבדיקות, אם נעלמו סימני הטומאה ולפני בדיקת הכהן הם חזרו – הוא נשאר מוחלט.}} 
&quot;וכבס בגדיו&quot; - יכול הרי הוא מסולק? ת״ל &quot;תפשה... טמא.&quot; 
[יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? תלמוד לומר &quot;ואם פשה תפשה המספחת&quot;. 
[יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון 
בתחילה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיתה? 
תלמוד לומר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הסתייגות מהאמור בפיסקה יב, שמנתה את הפישיון בתחילה כגורם להחלט: פישיון אינו נמדד אלא משעה שראה הכהן את הנגוע באופן רשמי, אפילו אם הכהן יודע שהיתה בהרת כגריס ובבדיקה הראשונה (בתחילה) היא גדולה יותר – אין להחליט אלא רק להסגיר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]]}}
[יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל &quot;אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו&quot;. 
יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך, יזקק לו? 
ת״ל &quot;לטהרתו&quot; - אינו נזקק לו, אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד. גם לאחר הפטור ממשיך הכהן (אם הוא יכול) ללוות את הנגוע.}}
&quot;ונראה שנית אל הכהן&quot; - כהן שהוא רואה בראשונה - רואהו בשנייה, ואם מת - רואהו כהן אחר 
{{הע-שמאל|המספחת היא אם (אום) הבהרת, כלומר הבהרת הישנה. אם היא פושה, והפישיון הוא אחד מארבעה מראות הנגעים – יש להחליט את הנגוע לצרעת, אפילו אם המראה של הפישיון אינו מראה האום; אבל אם הפישיון אינו אחד מארבעת המראות – אין להחליט את הנגוע, למרות שבשיער לבן אין ארבע מראות, אלא כל לובן נחשב.}}
[יד] &quot;וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור&quot; - הרי זה בא ללמד על הפשיון, שלא יטמא אלא בד׳ מראות 
{{ב|ובהם|באותם}} המראות שהאום מטמא - הפשיון מטמא.   
[טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. 
מה האום, אינו מטמא אלא בד׳ מראות - אף פשיון, אינו מטמא אלא בד׳ מראות. 
[טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. 
מה שער לבן, מטמא בכל מראה לובן - אף פשיון, יטמא בכל מראה לובן! 
[יז] נראה למי דומה: דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים 
ואל יוכיח שער לבן, {{ב|שאינו מטמא בכל נגעים.|שהרי שיער לבן מטמא רק אם הוא בבהרת}} 
או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה 
ואל תוכיח האום, {{ב|שאינו סימן טומאה!|שהרי הבהרת שלא פשתה בשני הסגרים אינה מטמאת}} 
תלמוד לומר &quot;וטמאו הכהן צרעת היא&quot; הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות.
{{הע-שמאל|הבוהק (ראו פס' לט) אינו באחד מארבעה מראות נגעים, ולכן, כמובן, גם אם הוא פושה אינו מטמא.}}
&quot;היא&quot; פרט לספחת הבהק
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא יג ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ב א.}}
[א] &quot;נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן&quot; - למדנו לשאת, שהיא מטמא במחיה.
{{הע-שמאל|טומאת המחיה בשאת מפורשת בפסוק י. מהשאת לומדים לשאר מראות הנגעים, שנאמר &quot;נגע צרעת&quot;. נסיון ללמוד את טומאת שאר המראות במחיה בקל וחומר מטומאתם בשיער לבן נדחה, כי שיער לבן אינו מטמא בקרחת וגבחת, אבל מטמא בשחין ובמכווה, בניגוד למחיה – ולכן אין ביניהם סדר היררכי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]] השאת, כמו הבהרת, נחשבת &quot;אום&quot; לעניין הפישיון, וכן כל ארבעת מראות הנגעים.}}
ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: 
אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה 
ק&quot;ו: אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, 
לא ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת? 
לא! אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה 
ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה? ת״ל &quot;נגע צרעת&quot;!
ומה השאת אום - אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות? 
הוא הדין והוא התשובה: תלמוד לומר &quot;נגע צרעת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק א ב. דורש את לשון העתיד.}}
[ב] &quot;כי תהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מחיה מטמאת גם את מי שכולו לבן, למרות שהבהרת שלו אינה מטמאת אותו.}}
&quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהיה המחיה מטמאתו. 
והלא דין הוא! בהרת קטנה - מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כל שכן? 
לא! אם אמרת בבהרת קטנה, שהיא סימן טומאה - תאמר בבהרת גדולה, שאינה סימן טומאה? 
הואיל ואינה סימן טומאה - לא תהיה מחיה מטמאתה? 
ת״ל &quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהא מחיה מטמאתו 
{{הע-שמאל|הקריאה לכהן אינה חלק מהטקס של ראיית הנגעים, והכהן רואה את כל הנגעים של הנגוע יחדיו; וראו  לעיל פרק ב ח.}}
[ג] קראו לו לראות נגע אחד וצמח בו נגע אחר, מנין שהוא זקוק לו? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן והנה שאת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ג|נגעים ה ג.]] עקביא טימא בהרת שהשיער הלבן שבה נוצר ונשמר מבהרת שנרפאה; ר' עקיבא טימא שיער שנוצר מבהרת שחציה נרפא והיתה קטנה מגריס – וחזרה ופשתה לכגריס; חכמים חולקים על שניהם, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
&quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו היא, לא שהפכתו חברתה. 
[ד] זה שער פקידה, שעקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים. 
אמר ר' עקיבא: מודה אני בזה שהוא טהור, {{ב|ואיזהו שער פקידה|הטמא}}? 
מי שהיתה בה בהרת ובה שתי שערות, הלך ממנו כחצי גריס, והניח לשיער לבן במקום הבהרת - וחזר. 
אמרו לו: כשם שבטלו דברי עקביא - אף כך דבריך אינם מקוימים.
{{הע-שמאל|החלט הוא רק כאשר יש בהרת בגודל גריס ובה שתי שערות שהלבינו אחרי קיום הבהרת או באותו הזמן; כלומר סדר הופעת הסימנים הוא קריטי.}}
[ה] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו כולה ולא שהפכתו מקצתה. 
כיצד? בהרת כחצי גריס, {{ב|ובה ב' שערות|לבנות}}; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
[ו] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפך כולה את כולו ולא שהפך כולה את מקצתו. 
כיצד? בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת; נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
בהרת כחצי גריס ואין בה כלום; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות - הרי זו להחליט 
מפני שהפכתו הבהרת 
{{הע-שמאל|גודל המחיה המטמאת הוא מקום של שתי שערות – כעדשה.}}
[ז] &quot;ומחית בשר חי&quot; - יכול כל שהוא? ת״ל &quot;שער לבן ומחית&quot; 
מה שער לבן, מקום ב' שערות - אף מחיה, מקום ב' שערות.
{{הע-שמאל|המחיה או שיער לבן מטמאים, ואין צורך בשני הסימנים גם יחד. מכאן לומדים את גודל הבהרת המטמא – שיהיה בתוכה מקום למחיה או לשתי שערות – כגריס.}}
[ח] יכול לא תהא בה עד שיהא בה שיער לבן ומחית? 
ת״ל &quot;צרעת נושנת היא&quot;: היא טמאה, ואין צריכה דבר אחר לסעדה. 
[ט] ואם כן למה נאמר &quot;שיער לבן ומחית בשר חי&quot;? 
מלמד, שלא תהיה טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה.
{{הע-שמאל|הבהרת מטמאת במחיה אם המחיה מוקפת מכל צדדיה בבהרת, וכך גם בטומאה בשערות לבנות. וזה שיעור כגריס מרובע - או [[ביאור:משנה נגעים פרק ו|נגעים ו א.]]}}
[י] יכול שער לבן מצד זה ומחיה מצד זה? תלמוד לומר &quot;בשאת&quot;, שתהא מבוצרת בשאת. 
[יא] הא כיצד? מקום ב' שערות משמאלה ומימינה, וכן למעלה הימנה וכן למטה הימנה, מרובעות 
ונמצאו {{ב|ל״ו שערות|6X6 שערות, שבמרכזן מקום למחיה בגודל 2X2 שערות}}; נמצא גופה של בהרת - כגריס הקילקי מרובע 
{{הע-שמאל|השחין והבוהק אינם בהרת ואינם מחיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|נגעים א ה.]]}}
&quot;בשר חי&quot; - ולא השחין. &quot;בשר חי&quot; - לא בוהק.
&quot;בשאת&quot; - לא השחין. &quot;בשאת&quot; - לא בהק
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא יג יא-יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הגודל המינימלי של הבהרת חישבנו לעיל פרשה ג יא, וכאן מרחיבים את ההגדרה לכל סוגי הבהרת, עם המחיה או עם השיער ועם הפישיון.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;נושנת&quot; מלמד שבין אם המחיה קדמה לבהרת, וזו הופיעה מתחילה עם המחיה במרכזה (&quot;שלא הפוכה&quot;), ובין אם הבהרת קדמה ואחר כך נוצרה באמצעה מחיה (&quot;הפוכה&quot;) – הצרעת מטמאת; בניגוד לדין השיער הלבן, שמטמא דווקא אם הוא הפוך ע&quot;י הבהרת – שנאמר &quot;נושנת היא&quot;: &quot;נושנת&quot; היא ההפוכה, ו&quot;היא&quot; מלמד על שלא הפוכה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]]}}
&quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. 
הלא דין הוא:  שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה. 
מה שער לבן, אינו מטמא אלא הפוך - אף מחיה, לא תטמא אלא הפוכה! 
ת&quot;ל &quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. 
[ב] &quot;היא&quot; - מלמד שהיא מטמא הפוכה. 
והלא דין הוא: מה אם שער לבן, שאינו מטמא שלא הפוך - מטמא הפוך 
מחיה, שמטמאה שלא הפוכה - אינו דין שתטמא הפוכה? 
ת&quot;ל &quot;היא&quot; - מלמד מטמאה שהיא הפוכה 
{{הע-שמאל|אם הנגוע נמצא בזמן ההסגר או ההחלט של בהרת אחת, ונוצרו בו סימני טומאה אחרים – אין מתחילים לראות ולטפל בנגעים האחרים עד שמסתיים הטיפול בנגעים הישנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] וכן לעיל פרק ב ו-ז. מועלית הצעה לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;אם&quot;, כלומר אם הנגוע טמא מוחלט אין להסגיר אותו, אבל אם הוא מוסגר בלבד – ניתן להחליט אותו על נגע אחר; אבל ההצעה נדחית שנאמר &quot;טמא הוא&quot;, ולכן יש לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;שהרי&quot;.}}
[ג] &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot; - מלמד שאין מסגירין את המוחלט. 
מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? 
תלמוד לומר &quot;לא יסגירנו כי טמא הוא&quot; - כל שנקרא עליו שם טמא - אין זקוק לו. 
[ד] או אינו אלא &quot;ולא יסגירנו אם טמא&quot; שלא יסגירנו כהן, אבל מוחלט – יסגירנו? 
ת&quot;ל &quot;כי טמא הוא&quot; - בנראה דברתי, ולא ברואה 
{{הע-שמאל|כאן עוסקים במקרה שהבהרת מכסה את כל עורו של הנגוע. הכיסוי אינו פתאומי, ומצורע שהפך ללבן בכמה שלבים – טהור; כך גם סדר ההתפתחות של הבהרת אינו משנה, בין אם תחילה מראשו לרגליו (ראו בלשון פס' יב) בין ההפך.
ר' נחמיה מטהר את הכולו לבן דווקא אם היה לפני כן מוסגר או מוחלט לטומאה,  ואילו אם פרחה הצרעת בכולו בבת אחת הוא מטמא אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א,]] וכן שם משנה ג, ז-ח - כדעתו.}}
[ה] &quot;ואם פרוח תפרח&quot; - אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;פרוח תפרח&quot;.
[ו] אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot; 
[ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot;. 
ר' נחמיה אומר: אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה - טהור. מטהורה לטמאה – טמא.
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא יג יב-יג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדין של &quot;כולו הפך לבן&quot; תקף לא רק בשאת (כקרום ביצה או כצמר) אלא בכל ארבעת מראות הנגעים; וראו לעיל פרק א ד, פרשה ב א ופרשה ג א.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר הצרעת.
{{הע-שמאל|הבהק אינו ממראות הנגעים, ואם חלק מהנגע המכסה את כל עורו של הנגוע הוא בהק – הנגוע חייב בהסגר.}}
&quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף - תהא סימן טהרה תחלה, 
תלמוד לומר &quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק 
{{הע-שמאל|עור שיש בו שחין או מכווה שעדיין לא החלימו – אינו מעכב את ההופך לבן למרות שאין בו צרעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]] אבל בשר חי, אפילו אם שטחו קטן מכגריס – מעכב.}}
[ב] &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. 
או אינו אומר &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב? 
תלמוד לומר &quot;כולו הפך לבן&quot; 
{{הע-שמאל|&quot;כולו&quot; אינו כולל את הראש והזקן (אם הם שעירים) ואת כפות רגליו של הנגוע, שהרי במקומות אלו אין הצרעת מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]]}}
אי &quot;כולו הפך לבן&quot; יכול תוך ראשו, תוך רגליו? 
תלמוד לומר &quot;מראשו&quot; - להוציא תוך ראשו, &quot;עד רגליו&quot; - להוציא תוך רגליו 
{{הע-שמאל|צרעת במקומות שאינם נראים בתנוחות המפורטות כאן אינה מטמאת, ומחיה בהם אינה מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]]}} 
[ג] &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לבית הסתרים. 
מכאן אמרו: האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים - כעודר - בבית הסתרים, וכמוסק - בבית השחי. 
האשה - כעורכת וכמניקה את בנה - כעורכת - בבית הסתרים, וכמניקה את בנה - תחת הדד.    
כאורגות בעומדים - לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. 
כשם שהוא נראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו 
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרק ב ב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]]}}
[ד] דבר אחר &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לכהן שחשך מאור עיניו 
והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א.}}
[ה] &quot;וראה הכהן והנה כסתה הצרעת&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול, אין לי פריחה מטהרתו אלא מן השאת בלבד 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;הצרעת&quot; 
{{הע-שמאל| ראו לעיל פיסקה ג: התנוחות המתוארות שם אינן מאפשרות לראות בין אצבעות הידיים או הרגליים.}}
&quot;את כל בשרו&quot;  - להביא בין האצבעות, ידים ורגלים.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] אם פרחה בכולו חוץ מחצי עדשה, ואז נקרחו הראש והזקן, ואחר כך כיסתה הצרעת גם את חצי העדשה אבל לא את הראש והזקן – הוא חוזר ונטמא.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;את כל בשרו&quot;? 
מנין אתה אומר: פרחה בכולו אבל לא כחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח. 
חזר תוך הראש והזקן - ונקרחו, השחין והמכוה והקדח - ונעשו צרבת יכול יהיה טהור? 
תלמוד לומר  &quot;את כל בשרו&quot; - עד שתפרח בכולו! 
{{הע-שמאל|הרחבת דין &quot;כולו הפך לבן&quot; לכל סוגי ההחלט וההסגר; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]] אבל אם לא היה מוסגר כלל אלא טהור, ולפתע כולו הפך לבן – אין הדין חל עליו, והוא מכונה &quot;פורח מן הטהור&quot;, וראו דברי ר' נחמיה לעיל פרק ג ז; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א.]]}}
[ו] &quot;וטהר הנגע... טהור&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי פריחה מטהרת, אלא לאחר חליטת מחיה בתחלה. 
מנין אחר החלט מחיה; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
לאחר החלט שער לבן; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר החלט הפשיון; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, ופריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וטיהר את הנגע טהור&quot; לרבות את כולם.     
[ז] יכול הפורח מן הטהור יהיה טהור? ת״ל &quot;הוא&quot; - הוא טהור, ואין הפורח מן הטהור טהור, אלא טמא!
}}

===פרק ה===
'''על ויקרא יג יד-טו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שצרעת בראשי איברים אינה מטמאת (ראו לעיל פרק ב ח), מחיה בהם מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ג|נגעים ח ג-ד.]] ר' מאיר דורש שגודל המחיה יהיה לפחות כעדשה, שנאמר &quot;בשר חי&quot;, ור' יוסי אומר – כלשהו, שהרי ראשי איברים אינם מטמאים בדרך כלל.}}
[א] &quot;וביום הראות בו&quot; - בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהיו טמאים.
יכול כל שהוא? תלמוד לומר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן הוא אומר &quot;בשר חי&quot; {{ממ|ויקרא|יג|י}}, 
מה &quot;בשר חי&quot; נאמר להלן, כעדשה - אף כאן, כעדשה, דברי רבי מאיר.      
ר' יוסי אומר: וכי משום מחיה הוא מטמא? והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים! 
אלא גזירת מלך הוא, ואפילו כל שהן.     
אמר רבי מאיר: וכי משום ראשי אברים הוא מטמא? והלא אפילו חזרה לאמצעיתו טמא! 
אלא נאמר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן נאמר &quot;בשר חי&quot;, 
מה &quot;בשר חי&quot; האמור להלן, בכעדשה - אף &quot;בשר חי&quot; האמור כאן, בכעדשה 
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, שאינו טמא דווקא ביום הראיה אלא ביום אחר; וכן לעניין צרעת הבגד והבית. אם באותם ימים הוא עסוק במצווה, כגון חתן או עולה לרגל – מתחילים את טומאת הצרעת לאחר שקיים את המצווה, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב.]]}}
[ב] &quot;וביום&quot; - מלמד שנותנים ב' ימים: ב' ימים לביתו, ב' ימים לכסותו, דברי ר' יהודה. 
רבי אומר, הרי הוא אומר: &quot;וצוה הכהן&quot; וכולי - אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה? 
וכמה היא מצותו? נראה בחתן - נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו 
וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה:]] למרות שהראש והזקן נקרחו, והשחין וכו' הגלידו, ואין עליהם צרעת – הוא נשאר טהור, כי היה &quot;כולו לבן&quot;.}}
[ג] &quot;בו&quot; - מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר פרח בכולו, אבל לא בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדים,
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, יכול יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;בו&quot; - בהופך, אם הפך טמא. הא אם חזר לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח - אינו טמא! 
{{הע-שמאל|כשנטהר מדין כולו לבן, וצמח לו שיער לבן ר' יהושע מטמא, כשם שמחיה מטמאת. ר' עקיבא מטהר, כי אם היתה בו בהרת ואז נוצר בה שיער לבן הוא טמא, ואפילו אז, אם פרחה הצרעת בכולו הוא נטהר, לכן גם אם קדמה הפריחה בכולו לשיער הלבן הוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ב|נגעים ח ב.]]}}  
[ד] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא, אין שער לבן החוזר טמא. ר' יהושע מטמא 
שר' יהושע אומר: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה: 
מה מחיה {{ב|חוזרת,|נוצרת ל&quot;כולו לבן&quot;}} טמא - אף שער לבן, יחזור ויטמא. 
אמר לו ר' עקיבא: אימתי יפה כחו של שער לטמא: בזמן ששמש החלט או בזמן שלא שמש החלט? 
אמר לו: בזמן שלא שמש החלט. אמר לו: מה בזמן ששמש החלט, אינו מעכב את הפריחה, 
בזמן שלא שימש החלט, אינו דין שלא יעכב את הפריחה? 
ועוד, שנאמר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין שער לבן החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|למרות שהבהק אינו מארבעת מראות הנגעים, ולכן אם כיסה חלק מגופו בהק וחלק צרעת אינו נחשב &quot;כולו לבן&quot; - אם נטהר מדין &quot;כולו לבן&quot;, '''ואחר כך''' חלק מהצרעת הפך לכהה (בוהק) – אינו נטמא, שנאמר &quot;בשר חי&quot; דווקא. מבחינה זו הבהק אינו בשר חי ואינו צרעת; וראו לעיל פרק ד א.}}
[ה] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. 
הלא דין הוא:  בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה, חוזרת ומטמא - אף הבהק, יחזר ויטמא? 
תלמוד לומר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין הבהק החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|אם הפך לבן מתוך החלט או מתוך הסגר, ואחר כך התגלו ראשי איברים ונרפאו מהצרעת – הוא טמא, ואין זה משנה כיצד בדיוק הגיע למצב של &quot;כולו לבן&quot;; והשוו לעיל פיסקה א וכן לעיל פרק ד ו}} 
[ו] &quot;וראה הכהן את הבשר החי וטמאו&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו, שיהיו טמאים אלא לאחר פריחת החלט מחיה בתחילה. 
מנין אחר פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט שיער לבן בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט הפשיון בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, אחר פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן את הבשר&quot; הרי &quot;וטמאו&quot; - לרבות את כולם! 
{{הע-שמאל|הבא בכולו לבן מתוך הפטור - מוסגר (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א;]]) ואם צמח בו שיער לבן הוא טמא מוחלט. המצב הזה מכונה במשנה ([[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ז|נגעים ח ז]]) &quot;בהרת גדולה&quot;. אם בזמן ההסגר או לאחריו, שהוחלט לטומאה או נפטר לטהרה, חזרו ראשי האיברים ויש עליהם מחיה, והשיער הלבן השחיר או נשר - הוא נשאר באותו המצב: אם מוסגר, אם מוחלט לטומאה (כאשר יש עליו שיער לבן) – אם פטור וטהור.}}
[ז] יכול הבא בכולו לבן, שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור - יהא טמא? ת״ל &quot;הוא&quot;. 
אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור, 
ולא אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך הסגר? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא צרעת הוא&quot; - הוא טמא, 
ואין הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך ההסגר בין מתוך הפטור - טמא, אלא טהור!
}}

===פרק ו===
'''על ויקרא יג טז-יח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראשי איברים במי ש&quot;כולו לבן&quot;, אם הם מצורעים – טהור ואם חיים – טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ד|נגעים ח ד.]]}} 
[א] &quot;או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן&quot; 
הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים. 
יכול פעם אחת? ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור, נתגלו טמא? 
תלמוד לומר  &quot;ישוב... או כי ישוב&quot; 
{{הע-שמאל|לעניין הבהק ראו לעיל פרק ה ה.}}
[ב] &quot;ונהפך ללבן&quot; - אפילו למראה בהק, שהייתי אומר 
הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף! 
תלמוד לומר &quot;ונהפך ללבן&quot; - למראה בהק 
{{הע-שמאל|שוב מרחיבים את דין &quot;כולו לבן&quot; לעניין ראשי האיברים שחיו וחזרו והצטרעו, שהוא טהור – לכל המקרים של ההפיכה ללבן; והשוו לעיל פרק ה ו ופרק ד ו.}}
[ג] &quot;וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים - אלא אחר חזרת פריחת החלט מחיה בתחלה. 
מנין אחר חזרת פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור, 
אחר חזרת פריחת החלט שער לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, 
אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא&quot; לרבות את כולם 
{{הע-שמאל|דין &quot;כולו לבן&quot; אינו חל על מי שבא בתחילה כולו לבן, ופרח מן הטהור.}}
[ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור, אלא טמא 
{{הע-שמאל|הבהרת על השחין נחשבת כזו רק אם השחין התחיל להחלים, אבל אין צורך להמתין לריפוי גמור שלו.}}
[ה] &quot;שחין&quot; - יכול מורד? תלמוד לומר &quot;ונרפא&quot;. אי &quot;ונרפא&quot; יכול עד שתעשה צלקת? תלמוד לומר &quot;שחין&quot;. 
הא כיצד? נרפא ולא נרפא; וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת השחין הוא&quot; - עד שתקרום כקליפת השום 
{{הע-שמאל|ההגדרה של &quot;שחין&quot; כוללת גם כוויות שאינן מאש, ושפשופי עור מכל מיני סיבות.}}
[ו] אין לי אלא  שחין שעלה מאליו 
מנין לקה בעץ, באבן, ובגפת, ובחמי טבריה, ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? 
תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דין השחין חל גם על שחין שהיה לפני מתן תורה, בניגוד לדין הצרעת; ראו לעיל פרק א א-ב ופרשה ג ב; שהרי השחין מביא להקלה בדיני הצרעת יחסית לעור החי.}}
אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו&quot;ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? 
בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|הדין של אדם שכל עורו הוכה בשחין הוא כדין אדם שחלק מעורו נעשה שחין: אם התחיל השחין להתרפא, ואם נוצרה בו בהרת – יש להסגירה למשך שבוע אחד, ואם היא פושה בשאר השחין או צומח בה שיער לבן – מחליטים את הנגוע לטומאה.
כך גם הדין של בהרת שכיסתה את כל השחין, וכן גם אם השחין והבהרת כיסו את כל עורו של המנוגע והוא טהור.
אם הבהרת כיסתה מחוץ לשחין את כל עורו, והשחין לא התחיל להתרפא (&quot;מורד&quot;) – ראו לעיל פרק ד ב, שהוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] דורש &quot;'''בו''' בעורו&quot;}}
אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; - אפילו בכולו.   
אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת 
מקצת שחין וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; אפילו בכולו: 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|נגעים ט ג.]] השאלה היא על מקרה שהבהרת מכסה את כל השחין (ולא יכולה לפשות עוד), והם נמצאים בכף ידו של המנוגע, שאין שם שיער. ר' אליעזר לא ידע מה לענות לשואלים, אבל עמד על דעתו שיש להסגיר, והתנה את הרשות שנתן לר' יהושע בן בתירא לדרוש בכך שהמסקנה תהיה כדעתו.
ר' יהושע טען שיתכן שיהיה למנוגע שחין בצמידות לשחין הקיים, והבהרת תפשה לתוכו. אמנם מדובר בחשש רחוק, אבל יש להסגיר את הנגע. ר' אליעזר אישר את ההסבר ושיבח את ר' יהושע בן בתירה.}}
[ז] שאלו את ר' אליעזר: מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע, ומקומה צרבת השחין - מהו? 
אמר להם: יסגיר. אמרו לו: למה? לגדל שער לבן - אינה ראויה, לפשיון - אינה פושה, ולמחיה - אינה מטמאה! 
אמר להם: שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו: והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי, &quot;יסגיר&quot;!	
א״ל ר' יהושע בן בתירה: אלמדנו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. 
אמר לו: שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. 
אמר לו חכם אתה, שקיימת את דברי חכמים
}}

===פרשה ד===
'''על ויקרא יג יט-כג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מניסוח דברי ר' יהושע בן בתירא [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|בנגעים ט ג]] עולה שהוא סבר כת&quot;ק, שיש חשיבות לסדר בין השחין והשאת. ראב&quot;י חולק עליהם, וטוען שגם אם היתה בהרת לפני השחין – בתחילה, כל זמן שהשחין &quot;מורד&quot; – היא אינה מטמאת, ולאחר שהתחיל להגליד היא מטמאת.}} 
[א] &quot;והיה במקום השחין שאת&quot; -  שיקדים השחין לשאת, ולא תקדם השאת לשחין.  
ר' אליעזר בן יעקב אומר: קרוי הוא &quot;במקומו&quot; עד שלא בא לשם.
[ב] כיצד? היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין וחיה - ראב&quot;י מטמא וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|צבע הבהרת שעל השחין אינו דווקא לבן, וגם צבע ורוד מטמא; וראו לעיל פרשה ב ג. הביטוי &quot;נגע צרעת&quot; כולל את מראות הפתוך (ורוד) בכל ארבעת מראות הנגעים.
אם הנגע משנה את צבע העור, בין בהיר יותר בין כהה יותר – הוא מטמא.}}
[ג] &quot;שאת לבנה&quot; - מלמד שהיא מטמא חלקה.  &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
יכול השאת תטמא חלקה, והבהרת תטמא בפתוך 
ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת, ואת האמור בבהרת בשאת? ת&quot;ל &quot;נגע צרעת&quot; 
[ד] &quot;מראה שפל&quot; - אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? 
ת&quot;ל &quot;ושפלה איננה מן העור&quot; 
{{הע-שמאל|השחין והמכווה אינם פושים זה לזה ולא לעור הבשר, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב,]] כלומר גם אם למעשה פשה נגע מהשחין המתרפא לעור הבשר – הנגע נחשב כנגע חדש. הדרשה מפרשת את התנאי &quot;ואם... &quot; בפס' כג כהנחיה הלכתית.}}
&quot;בשחין פרחה&quot; - אבל לא בעור הבשר. יכול לא תפשה  בעור הבשר, אבל תפשה בעור המכוה? 
ת&quot;ל &quot;ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה 
ואינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב ח-ט, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז.]]
לעניין החוט היוצא מנגע ורחבו המינימלי כדי להחשב כנגע בעצמו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ה|נגעים ד ה.]]}}
[ה] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת 
&quot;והנה אין בה&quot; - ולא בחוט היוצא ממנה. יכול אפילו יש בו רוחב שתי שערות? 
ת&quot;ל &quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; 
{{הע-שמאל|גם פשיון לאחר הפטור מטמא את הנגע, בשחין כמו בעור הבשר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]] ולעיל פרשה ג ג.}}
[ו] &quot;ואם פשה תפשה בעור&quot; - מה ת&quot;ל? לפי שנאמר &quot;וראהו הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד; שמיני, תשיעי, עשירי מנין? 
ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* יב. כאן חוזרים על הדרשה עבור צרעת בשחין, ולכן אין כאן מחיה ואין שבוע שני; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד.]]}}
[ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.   
וכן בפשיון: החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון בסוף שבוע, לאחר הפטור 
לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה ד.]] לדעת חכמים אפילו אם מדובר בשני נגעים באותו אדם, שאחד מהם פשה ולכן אילו היה זוכר איזה נגע פשה היה טמא – כיוון שאינו זוכר - אין הכהן מטמא את הנגוע; וראו [[ביאור:משנה טהרות פרק ה#משנה ג|טהרות ה ג-ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יא|ותוספתא נגעים ג יא.]]}}
&quot;וטמא... אותו&quot; - את הודאי הוא מטמא, ואינו מטמא את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים - טהור. 
רבי עקיבא אומר: באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. 
אמרו לו: והלא נאמר &quot;נגע הוא&quot;! אם כן למה נאמר &quot;וטמא אותו&quot;? 
את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד.}}
[ט] &quot;ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה, 
אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|הפטור אם לא פשתה הצרעת הוא דווקא לצרבת השחין, כלומר שיש עדיין סימנים לשחין, ולא במקרה שהשחין נרפא לגמרי.}}
&quot;צרבת&quot; - שיהא מקומה צרוב, ושיהא מקומה ניכר 
{{הע-שמאל|הצד השני של פיסקה ח: כשם שאין מטמאים בספק כך אין מטהרים בספק, ולכן אם לאחר שהחליט את שני הנגועים, ובאחד מהם הלך הפישיון, ואין הכהן יודע במי משניהם – אינו מטהר אף אחד מהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ה|נגעים ה ה.]]}}
&quot;וטהרו&quot; - את הודאי מטהר, ואינו מטהר את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד - שניהם טמאים. 
אעפ&quot;י שחזרו להיות כסלע וכסלע - שניהם טמאים, עד שיחזרו להיות כגריס 
לכך נאמר &quot;וטהרו&quot; - את הודאי הוא מטהר, ואינו מטהר את הספק
}}

===פרק ז===
'''על ויקרא יג כד-כח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקדשת פרשיות מיוחדות לשחין ולמכווה, למרות שרוב דיניהם שוים, מלמדת שאין מצרפים אותם זה לזה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב.]]
השחין והמכווה נראים דומים, ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יב|תוספתא נגעים ג יב,]] אבל הכהן צריך לדעת האם לפניו שחין או מכווה, ואם אינו יודע אינו יכול לטמא את הנגע. גם לעניין שיעור הבהרת אינם מצטרפים זה עם זה ולא לנגע בעור הבשר, אלא אם הגלידו לגמרי.}}
[א] &quot;כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש&quot; - מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה.  
[ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא; אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה - אין מצטרפים 
{{הע-שמאל|מכווה חיה – טהורה, ומכווה שהגלידה לגמרי – כעור הבשר; כאן מדובר על מצב הביניים, שנעשה קרום דק על המכווה; וראו לעיל פרק ו ה.}}
[ג] &quot;מכות אש&quot; - יכול מורד? ת&quot;ל &quot;והיתה מחית המכוה&quot;, יכול עד שתעשה צלקת? ת&quot;ל &quot;מכות אש&quot;. 
הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת המכוה היא&quot; עד שתקרום כקליפת השום.     
{{הע-שמאל|מכווה מוגדרת ככוויה מאש או מדבר שחומם באש; וראו לעיל פרק ו ו.}}
[ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת, או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח 
וכל שהוא מחמת האש - זו היא מכוה? ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
{{הע-שמאל|מכווה שהיתה ביהודי לפני המצווה והתחילה להגליד – עלולה להינגע, וראו שם.}}
אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור; שלפני הדיבור מנין? 
בעכו&quot;ם משנתגייר; עד שלא נתגייר מנין? 
בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין?  ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? 
ת&quot;ל &quot;כי יהיה בו&quot; אפילו בכולו.
אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. 
מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? 
ת&quot;ל &quot;בעורו... בעורו&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ג.}}
[ה] &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת&quot;ל &quot;לבנה&quot;. 
מנין לרבות שאר המראות? ת&quot;ל &quot;או לבנה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ה.}}
[ו] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת.  
&quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; - זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו, שיש בו רוחב שתי שערות 

[ז] &quot;ושפלה איננה מן העור והיא כהה&quot; – זו שאמרנו לרבות את השוה וגבוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ו.}}
[ח] &quot;וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ז.}}
[ט] החליטו  בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון - בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן - בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הגדרת הנגע כ&quot;צרעת&quot; מאפשרת ללמוד מצרעת העור על צרעת השחין וצרעת המכווה,:כשם שהיא איפשרה לעיל (למשל פרק ד ה) לטעון שדינם של כל ארבעת מראות הנגעים אחיד.}} 
מה ת&quot;ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? &quot;צרעת&quot; כגריס. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין.
{{הע-שמאל|המילה &quot;היא&quot; מצמצמת את הנגע, בניגוד למילה &quot;צרעת&quot;, המרחיבה אותו. המילה מוציאה את המחיה שמטמאת נגע בעור הבשר, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]]) וכן היא מצמצמת את המראה לאחד מארבעת מראות הנגעים , ולא בוהק או מראה חמישי, וכן מצמצמת את צירוף הבהרת מהמכווה לבהרת מהשחין (ראו פיסקה א).}}
מה ת&quot;ל היא היא היא ג' פעמים? &quot;היא&quot; אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; אין לה מראה חמישית  
&quot;היא&quot; אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה.
}}

===פרשה ה===
'''על ויקרא יג כט-ל'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז:]] במצב כזה הנתק החיצוני אמנם אינו מטמא, כי יש בתוכו שיער שחור; אבל הנתק הפנימי מטמא.}} 
[א] &quot;איש...&quot; - להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא 
{{הע-שמאל|גם לאשה יש צרעת הזקן. הדרשה כאן אינה עוסקת בעניין זה אלא מרחיבה את הדין גם לאנדרוגינוס ולטומטום.}}
איש ואשה - אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? תלמוד לומר &quot;או&quot; 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ז א ופרשה ד ג, דין דומה ליחס בין השחין והמכווה.}}
&quot;כי יהיה בו נגע בראש או בזקן&quot; - מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה.
[ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת הראש או הזקן&quot; - כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה.
{{הע-שמאל|נתק בראש אבל לא בזקן מטמא, וכן ההפך.}}
[ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. 
יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש '''או''' בזקן&quot; 
{{הע-שמאל|בפס' לא מסגיר הכהן את הנתק למרות שמראהו אינו עמוק מן העור, ומכאן שעניין זה אינו חיוני לטומאת הנתק. הדרשה לומדת שהנתק אינו מריטת שערות בידי אדם אלא בידי שמים.}}
[ד] &quot;מראהו עמק&quot; - אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? 
תלמוד לומר &quot;והנה אין מראהו עמק מן העור&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לא}}. ואם כן למה נאמר &quot;מראהו עמוק&quot;? 
יכול אם נתקו אדם יהא טמא? תלמוד לומר &quot;מראהו עמוק&quot; - מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים.
{{הע-שמאל|השוו לדין שיער לבן, לעיל פרק ב ב-ד. דורש גם צהוב-זהב.}} 
[ה] &quot;ובו&quot; - להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו.  
&quot;ושער&quot; - מיעט שער שתי שערות 
&quot;צהוב&quot; - לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? 
ודין הוא: ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. 
שער לבן, שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק? תלמוד לומר &quot;צהוב&quot; - צהוב ולא לבן. 
ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י|נגעים י א:]] ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי מסכימים שהפרשנות היא כלשון בני אדם, וחולקים בשאלה האם ההקשר בלשון בני אדם קובע, כלומר האם הפרשנות היא לפי 'שיער דק' או לפי 'דק' כשלעצמו.}}
&quot;דק&quot; - לקוי קצר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך. 
אמר ר' יוחנן בן נורי: ומה הלשון הוא אומר &quot;דק מקל זה&quot;, &quot;דק קנה זה&quot; - דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך? 
אמר לו ר' עקיבא: עד שאנו למדין מן הקנה - נלמד מן השיער! 
&quot;דק שערו של פלוני&quot; - דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך! 
{{הע-שמאל|אין בנתק ארבע מראות נגעים בהכרח, ולכן אינו מכונה &quot;צרעת&quot; סתם. 
אם צמח שיער צהוב במקום בהרת מחוץ לראש ולזקן אינו מטמא, וראו גם לעיל פרק ב ד.
אם נוצרה בראש או בזקן בהרת – אין הבהרת מטמאת, גם אם פשתה.}}
[ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? תלמוד לומר &quot;וטמא אותו הכהן נתק הוא&quot;.
[ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר, אבל יטמא מקום הבהרת? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא&quot;: הוא אינו מטמא מקום הבהרת. 
יכול לא יטמא מקום הבהרת, אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא&quot; - אין לראש ולזקן טומאה, אלא טומאת נתקים בלבד!
}}

===פרק ח===
'''על ויקרא יג לא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות הקושרות את הנתק לנגע: לדעת ר' שמעון אם קדם השיער הצהוב לנגע – אינו מטמא, למרות ששיער צהוב מטמא גם כשהנגע אינו אחד מארבעה מראות נגעים (ראו לעיל פרשה ה ז); בעניין הנגע ראו לעיל פרק ב ב [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה יא|ונגעים ד יא.]] 
ר' יהודה מסיק מכך שלא נאמר &quot;הפך צהוב&quot;, אלא &quot;ובו שיער צהוב&quot; – שהשיער הצהוב מטמא גם אם הוא קדם לנגע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ד|נגעים י ד,]]) וקושר את הנתק לנגע בעניין גודלם (כגריס, ראו לעיל פרשה ג יא) ובעניין הפישיון מבחוץ פנימה, שאינו נחשב פישיון; בעניין הנגע ראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ג|בנגעים ו ג.]]
וראו דעות נוספות לקמן בסוף פיסקה ו.}}
[א] &quot;וכי יראה הכהן את נגע הנתק&quot; - אמר ר' שמעון מה ת&quot;ל &quot;נגע הנתק&quot;? 
הקיש נגע לנתק: מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך
אף נתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. 
[ב] שיער צהב דק קל וחומר: ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך 
שיער צהוב דק, שיש שער אחר מציל - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך?   
לא! אם אמרת בשער לבן, שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה 
תאמר בשער צהוב דק, שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה? 
הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה - יטמא הפוך ושלא הפוך! 
ת&quot;ל &quot;נגע נתק&quot; - הקיש נגע לנתק: מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך 
אף הנתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך!    
[ג] ר' יהודה אומר: כל מקום שצריך לומר &quot;הפך&quot; אמר &quot;הפך&quot; 
אבל הנתק שנאמר בו &quot;ושער צהב&quot; - מטמא הפוך ושלא הפוך!   
[ד] א&quot;כ למה נאמר &quot;נגע נתק&quot;? הקיש נתק לנגע: מה נגע, אינו פחות מכגריס - אף נתק, כגריס!        
וכשהוא אומר למטה &quot;נגע נתק&quot; הקיש נגע לנתק: מה נתק, שאין פשיון לתוכו - אף נגע, שאין הפשיון לתוכו! 
{{הע-שמאל|ראו לעניין שיער לבן לעיל פרק ב ב, ושם פיסקה ד.
הדרשה על &quot;שחור&quot; מגדירה את השיער המציל מטומאה ככל שיער שאינו צהוב. אבל אם יש שערה אחת צהובה ושערה מצבע אחר – אין לטמא ואין לטהר את הנתק, אלא יש להסגירו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג-ד.]]}}
[ה] &quot;ושער&quot; - מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת&quot;ל &quot;שער&quot;. 
א&quot;כ למה נאמר 'שחור'? - שהשחור מציל והצהוב אינו מציל.   
[ו] איזהו צהוב שאינו מציל? הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר' יהודה! 
אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. 
הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! 
ת&quot;ל &quot;שחור&quot;: השחור מציל והצהוב אינו מציל! 
ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. 
ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק! 
{{הע-שמאל|אם בתוך הנתק יש שיער שחור, המוקף בשיער צהוב – הנתק טהור. לכן אם שני נתקים התחברו בשני מקומות ובין שני החיבורים נשאר שיער שחור – הנתק נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ו|נגעים י ו-ז.]]}}
[ז] &quot;אין בו&quot; - עד שיהא מבוצר בו.  
מכאן אמרו: ב' נתקים זה בצד זה, ושיטה של שער מפסקת בינתים. 
נפרץ ממקום אחד - טמא. משני מקומות - טהור. 
כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו.
[ח] שני נתקים זה לפנים מזה, ושיטה של שער מפסקת ביניהם. 
נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. 
כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס – טהור, מפני שכנס שיער שחור לתוכן. 
{{הע-שמאל|הבסיס לדין ההצלה בשיער שחור: טהרת הנתק היא או בשיער שחור או באי פיסיון ואי צמיחת שיער צהוב.}}
[ט] &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; - ואם יש בו, פטור.      
או אינו אומר אלא &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; ואם יש בו טמא? 
כשהוא אומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא&quot; הרי זה בא ללמד על שיער שחור, שהוא סימן טהרה בנתק. 
הא מה אני מקיים &quot;ושער שחור אין בו&quot;? - ואם יש בו, פטור
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה ב ט.}}
&quot;והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ט===
'''על ויקרא יג לב-לז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שאין צורך לבחון אם יש בנתק אחד ממראות נגעים – צריך לראות אותו דווקא ביום; השוו לעיל פרק ב* א.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot;, ולא בלילה. 
[ב] יכול עור הבשר, שהוא מטמא בארבע מראות, יהא צריך יום, 
נתקים, שאין מטמאים בד' מראות, לא יהיו צריכים יום? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|לדברי ר' יהודה ראו לעיל פרק ח ג. לדברי ר' יוחנן בן נורי ראו לעיל פרשה ה ה.}}
[ג] &quot;והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב&quot; 
ר' יהודה אומר: אינו אומר &quot;לא הפך בו שיער צהוב&quot; אלא &quot;לא '''היה''' בו שיער צהוב&quot;
הא אם קדם את הנתק - טמא. 
ר' יוחנן בן נורי אומר: אינו אומר &quot;לא היה בו שער שער צהוב '''דק'''&quot; אלא &quot;לא היה בו שער צהוב&quot; - ואפילו ארוך.
{{הע-שמאל|הסגר והחלט הנתק אינו תלוי בשאלה האם הוא למעשה עמוק מעור הקרקפת או לא; וראו לעיל פרשה ה ד.}} 
&quot;ומראה הנתק אין עמק מן העור&quot; - לא ממשו 
{{הע-שמאל|בגילוח של ההסגר, שנעשה רק למטרת בדיקה, ואינו גילוח טקסי – אין צורך בכהן ובתער, אלא כל אדם יכול לגלח אותו בכל כלי שירצה.}}
[ד] &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בכהן, יכול אף זו בכהן? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם.   
[ה] &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זו בתער? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר.
{{הע-שמאל|התגלחת – גם זו שנועדה לבדוק את הנתק -  דוחה את הנזירות; וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]]
אפילו נזיר שסיים את נזירותו, וחייב לגלח את כל שערו, ויש בו נתק החשוד (בספק) כמטמא (אם יפשה) – אינו רשאי לגלח את הנתק; כלומר הוא חייב להשאיר סביב הנתק שתי שערות סמוכות כדי לבדוק את הנתק פושה; אבלל ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב,]] שחולקת על כך.}}
[ו] &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י שהוא נזיר. לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot;, יכול אף על פי מנוגע? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י נזיר 
[ז] יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי 
כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק? תלמוד לומר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot; 
וכי מה יש בו? ואם כן למה נאמר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot;? אלא סמוך לנתק לא יגלח. 
הא כיצד? מגלח חוצה, ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה. 
{{הע-שמאל|אם תלש סימני טומאה מהנגע או מהנתק (שיער לבן או צהוב בהתאמה) עבר בלא תעשה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד.]]}}
ומנין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו, עובר בלא תעשה? תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה:]] כל זמן שהנתק קיים ומוסגר - האדם מטמא משכב ומושב, וכן את כלי הבית שבא אליו.}}
[ח] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, 
&quot;וטהר&quot; - מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים.    
&quot;וכבס בגדיו&quot; - וטבל. יכול הרי הוא מסולק? תלמוד לומר &quot;ואם פשה יפשה... טמא&quot; 
[ט] &quot;אחרי טהרתו&quot; - אין לי אלא לאחר הפטור, ומנין אף בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני? 
תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, פרשה ד ז, פרק ז ט [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ה|ונגעים י ה.]] אם סיבת ההחלט נעלמה וחזרה – דינו עדיין מוחלט, כי רק בבדיקה של הכהן עשוי הסטאטוס של הנגוע להשתנות.
הכהן אינו צריך לבדוק (&quot;לבקר&quot;) מתי צמח השיער הצהוב אלא הוא מטמא את הנגוע; אם יש פישיון הוא אינו צריך בכלל שיער צהוב כדי לטמא את הנגוע; הלכה שלישית הנלמדת מאותו הפסוק היא שאין מסגירים את המוסגר וכו', ראו לעיל פרק ב ז.}}
[י] החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר, 
וכן בפשיון - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה? 
לכך נאמר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, 
וכן שער צהוב - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה! 
(תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;) 
[יא] ומנין לשער צהוב החוזר לאחר הפטור? תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא&quot;
[יב] ומנין לשער צהוב שיטמא שלא בפשיון, ומנין לפשיון שיטמא שלא בשער צהוב? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר לשער הצהוב טמא הוא&quot;
[יג] ומנין שאין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט, ואין מסגירין את המוחלט, 
ואין מחליטין את המוסגר בנתקים? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא&quot; 
{{הע-שמאל|דורש &quot;בעיניו&quot; לא על הנגע אלא על הכהן, בנו ותלמידו המסייעים לו לבחון את הנגע; עיניו ולא עינו.}}
[יד] &quot;ואם בעיניו&quot; - אין לי אלא בעיני עצמו. בעיני בנו, בעיני תלמידו מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ח ה. לעניין השער שצמח אחרי הסגר (&quot;הצומח&quot;) – הוא מטהר אפילו אם צמח בקצה הנגע (&quot;שאינו מבוצר&quot;), ושער שחור ישן מטהר אפילו אם הנגע פשה והקיף אותו (&quot;בסוף&quot;); וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג.]]}}
&quot;ושער&quot; - מיעוט שער שתי שערות. &quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור. מנין לרבות את הירוק ואת האדום? 
תלמוד לומר &quot;ושער שחור&quot;. &quot;צמח בו&quot; – אף על פי שאין מבוצר בו. 
אין לי אלא הצומח בסוף והמשואר בתחלה. 
מנין הצומח בתחלה והמשואר בסוף? - תלמוד לומר שער שער, ריבה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ח||נגעים י ח;]] שתי מסורות על דברי ר' שמעון.}}
[טו] מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב - טמא. נולד לו שער שחור - טהור. אעפ&quot;י שהלך לו שער שחור - טהור. 
ר&quot;ש בן יהודה אומר משום ר&quot;ש: כל נתק שטהור שעה אחת - אין לו טומאה לעולם. 
ר&quot;ש אומר: כל שער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם 
{{הע-שמאל|אם צמח שיער שחור בנתק, אבל בתוך השיער השחור נוצר נתק פנימי חדש – הנגוע לא נרפא ואינו נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז,]] המצב בתחילה, וראו גם לעיל פרשה ה א.}}
[טז] &quot;נרפא הנתק&quot; - ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי 
{{הע-שמאל|אין די בהלכה שהנגוע אמור להיטהר, אלא הדבר תלוי בטקס הטיהור ע&quot;י כהן, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
יתכן לומר שהלל עלה מבבל לא&quot;י כי בא&quot;י היה מקדש, שבו עורכים טקסים. הלל הבין את חשיבות הטקסים, ולכן עלה; לא משום שלא ידע את ההלכה!}}
&quot;טהור הוא&quot; - יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר &quot;וטהרו הכהן&quot;. 
אי &quot;וטהרו הכהן&quot;, יכול אם אמר כהן על טמא &quot;טהור&quot;, יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;טהור... וטהרו הכהן&quot;. על הדבר הזה עלה הלל מבבל
}}

===פרק י===
'''על ויקרא יג לט-מב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהק כהה יותר מארבעה מראות נגעים, והוא טהור, ואינו מטמא כאום או כפישיון; אבל אינו נחשב בשר חי, לעניין טומאת המחיה ולעניין טומאת ה'כולו לבן'; ואם היה הנגע כולו לבן, אבל חלקים מהנגע היו בוהק ולא נגע ממשי – המנוגע טמא.}} 
[א] &quot;בהק... טהור&quot; - מלמד שבהק טהור. יכול לא יטמא משום אום, אבל יטמא משום פשיון? 
תלמוד לומר &quot;פרח... טהור&quot;. יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
יכול לא יטהר את הבהרת שיצאת ממנו, אבל יטהר את הבהרת שנסמך לה? 
תלמוד לומר &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; - הוא טהור, ואין בהרת שיצאת ממנו ושנסמך לה טהורה - אלא טמאה! 
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את דין &quot;כולו לבן&quot; גם למקרה שכל הראש נגוע בנתק, למרות ששאר העור חי; אכן ר' שמעון דורש שגם כל הזקן יהיה נתק, אבל אז גם לדעתו המנוגע טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ט|נגעים י ט.]] הדרשן מזהה את &quot;כי ימרט ראשו&quot; עם נתק בכל הראש. גם כאן על המנוגע לבוא ממצב של טומאה לטהרה, ולא להופיע מראש כשכולו לבן.
לפיסקה ד ראו לעיל פרשה ה א.
כאמור לדעת ר' יהודה נטהר אם היה נתק בראש או בזקן, ואילו לדעת ר' שמעון דווקא אם היה נתק בשניהם גם יחד – המנוגע טהור.}} 
[ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? תלמוד לומר &quot;ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא&quot;.
יכול יהא הזקן מעכבו?  
ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש {{ב|דבר אחר|עור הזקן}} מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם - אינו דין שיעכבו זה את זה? 
תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; - ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו. 
[ג] או אינו אלא ניתק ראשו - טהור, ניתק זקנו - לא יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;ואיש&quot; - להביא את הזקן 
[ד] או אינו אומר &quot;איש&quot;, אלא להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;הצרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.   
[ה] אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? להביא את הזקן. 
אם כן למה נאמר &quot;ראשו&quot;? ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו, דברי ר' יהודה.
ר&quot;ש אומר: ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה?
{{הע-שמאל|בבהרת אינו נחשב &quot;כולו הפך לבן&quot; אלא אם אין לבהרת עוד לאן לפשות. ר' שמעון טוען שכך גם בנתק: למרות שהראש והזקן אינם פושים זה לזה, הרי שניהם מטמאין בנתק ולכן רק אם הנתק מכסה את שניהם המנוגע טהור.}}
דבר אחר: מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת - מעכב את פריחת הבהרת 
אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק - יעכב את פריחת הנתק! תלמוד לומר &quot;ראשו... טהור&quot;, והזקן מעכבו! 
{{הע-שמאל|הנשם שנאכל או שהוסך גורם לנשירת השיער, אבל התהליך הוא הפיך, והקרחת שנוצרת עשויה עדיין להצמיח שיער. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י]], שאם אכל או סך נשם - הקרחת נחשבת קרחת; אבל אם גילח את ראשו אינו נחשב קרח, כי זה לא בידי שמים.}}
[ו] יכול אפילו נמרט ראשו {{ב|מחמת חולי,|ולא מהנתק}} יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;קרחת&quot; ו&quot;גבחת&quot;; מה קרחת בידי שמים - אף גבחת בידי שמים. 
אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער - אף גבחת, שאינה ראויה לגדל שער 
מנין אכל נשם, סך נשם? תלמוד לומר &quot;קרחת... קרחת&quot;, ריבה! 
{{הע-שמאל|הצדעים (הפיאות) הם חלק מהגבחת, החלק האחורי של איזור השיער נקרא קרחת.}} 
[ז] &quot;ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא&quot;. 
&quot;פאת פניו&quot; - אין לי אלא פאת פניו; מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? תלמוד לומר &quot;'''ואם''' מפאת פניו&quot;.
איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו - זו הוא קרחת; מהקדקד שופע לפניו - זו הוא גבחת. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י:]] ההבחנה בין הקרחת לגבחת דומה להבחנה בין הראש לזקן. במשנה נוספה דעתו של ר' יהודה, שמסתייג מהחלוקה בין הקרחת לגבחת.}}
[ח] &quot;וכי יהיה בקרחת או בגבחת&quot; - מלמד שאין קרחת וגבחת מצטרפין זה עם זה. 
יכול לא יצטרפו זה עם זה, אבל יפשו מזו לזו? תלמוד לומר &quot;צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו&quot; 
כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושות מזו לזו!
}}

===פרק יא===
'''על ויקרא יג מב-מג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהרת של צרעת הקרחת והגבחת היא גם בהרת ורודה, בדומה לצרעת הראש והזקן.}} 
[א] &quot;נגע לבן אדמדם&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;צרעת&quot; מלמד שמחיה בנגע מטמאת את הנגוע. אין היררכיה בין צרעת השחין והמכווה לצרעת הקרחת והגבחת, ולכן אי אפשר ללמוד קל וחומר מזו על זו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ו|נגעים ג ו,]] והשוו למשנה ד שם.}}
&quot;צרעת&quot; מלמד שהיא מטמאה במחיה. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שהם מטמאים בשער לבן - אין מטמאים במחיה, 
קרחת וגבחת, שאינן מיטמאות בשער לבן - אינו דין שלא יטמאו במחיה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - מלמד שהוא מטמא במחיה!
{{הע-שמאל|מפרש &quot;פורחת&quot; – מתקדמת, נעה. במקרה של הצרעת – פושה.}}
[ב] &quot;פורחת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפשיון!
{{הע-שמאל|צידו השני של הקל וחומר מפיסקה א. יתכן לומר בפשטות שעל הקרחת והגבחת אין שערות ולכן למעשה לא צומח בהן שיער לבן, אבל הדרשה מעדיפה ללמוד את הדין מפסוק.}}
&quot;הוא&quot; - אינה מטמאה בשיער לבן. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שאינם מטמאים במחיה - מיטמאין בשער לבן, 
קרחת וגבחת, שהם מיטמאים במחיה - אינו דין שיטמאו בשיער לבן? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - היא אינה מטמאה בשער לבן! 
{{הע-שמאל|גם שאר מראות הנגעים מטמאים את הקרחת והגבחת בפתוך, וראו לעיל פרשה ב א, וכן לעיל פרק ד א ופרק ז ה.}}
[ג] &quot;וראה אותו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת&quot; - למדנו לשאת שהיא מטמאה בפתוך. 
ומנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;נגע לבן אדמדם&quot; 
{{הע-שמאל|שני הסגרים בצרעת הקרחת והגבחת, בדומה לצרעת עור הבשר, ושלא כמו צרעת השחין, למרות שמספר סימני הטומאה הוא שנים (מחיה ופישיון) - ואילו בעור הבשר יש שלושה סימנים (הנ&quot;ל וגם שיער לבן). וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג-ו.]]
בנוסף לומדים מהקשר בין צרעת הקרחת לצרעת עור הבשר שצבע הבהרת בשתיהן אינו בהכרח לבן, אלא גם ורוד (פתוך); ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ב|נגעים א ב.]]}}
&quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות. 
[ד] הלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר. מה עור הבשר, בשני שבועות - אף כאן, בשני שבועות.  
[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, בשבוע אחד - אף כאן, בשבוע אחד! 
[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא במחיה - מדבר שהוא מטמא במחיה 
ואל יוכיחו שחין ומכוה, שאינם מיטמאין במחיה. 
או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בשני סימנים - מדבר שהוא מטמא בשני סימנים 
ואל יוכיח עור הבשר, שהוא מטמא בשלושה סימנים! תלמוד לומר &quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות.
הרי עור הבשר כזו: מה זו מטמאה בפתוך -אף עור הבשר מטמאה בפתוך! 
רבי אומר: הרי הוא כעור הבשר: מה {{ב|עור הבשר מטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה – {{ב|אף זו תטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה.
{{הע-שמאל|המילה &quot;צרעת&quot; מלמדת שגודל הבהרת הוא לפחות כגריס, בדומה לצרעת עור הבשר, ולצרעת המכוה והשחין; למרות שצרעת הקרחת והגבחת קלה משתיהן: מצרעת השחין והמכוה – כי אחד מסימני הטומאה הוא מחיה, והיה מקום להגדיל את הבהרת כדי לכלול בתוכה מחיה כעדשה, ומצרעת עור הבשר – כי יש בה רק שני סימני טומאה.}}
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא: טימא כאן, וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, כגריס - אף כאן, כגריס. 
[ז] לא! אם אמרת בשחין ובמכוה, שהם מיטמאים בשער לבן, ואין מקום שער לבן צריך כלום 
תאמר בקרחת ובגבחת, שהם מיטמאים במחיה - ומחיה צריכה כעדשה? 
עור הבשר יוכיח! שהוא מיטמא במחיה ומיטמא כגריס! 
[ח] לא! אם אמרת בעור הבשר, שהוא מיטמא בג' סימנים - תאמר בקרחת ובגבחת, שאין מיטמא אלא בשנים? 
הואיל ואין מיטמא אלא בשנים לא יהיה כגריס! תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - כגריס
}}

===פרק יב===
'''על ויקרא יג מד-מז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק י ד. טומאת הצרעת חלה על כל נגוע יהודי: איש ואשה, קטן, אנדרוגינוס וטומטום, אבל הפריעה והפרימה היא רק לגברים, מטעמי צניעות; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}
[א] &quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;צרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.  
אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? לענין של מטה - האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת 
{{הע-שמאל|טומאת המצורע אינה חלה לפני טקס הטימוא ע&quot;י הכהן. הכלל הזה חל על כל סוגי הנגעים, למרות שכאן נאמר &quot;בראשו נגעו&quot;.}}
[ב] &quot;יטמאנו הכהן&quot; - מלמד שטומאתו בכהן. אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? 
תלמוד לומר: &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot; 
[ג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני מרבה את הנתקים, שבראשם נגעם! 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot;
{{הע-שמאל|הכלל הנ&quot;ל חל רק על המנוגעים ולא על טומאות אחרות; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]] למסקנות מהכלל הזה.}}
[ד] יכול אף שאר הטמאים תהא טומאתם בכהן? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
אוציא שאר הטמאים, שאין טומאתם מגופם - ולא אוציא הזב והזבה, שטומאתם מגופם? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא טמא יטמאנו הכהן&quot;: זה טומאתו בכהן, ואין שאר הטמאים טומאתם בכהן! 
{{הע-שמאל|אפילו כהן גדול, אם הצטרע – חייב לפרוע ולפרום, והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]}}
[ה] &quot;והצרוע&quot; - אף על פי כהן גדול; 
לפי שנאמר &quot;ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום&quot; {{ממ|ויקרא|כא|י}}, יכול אף על פי מנוגע, 
מה אני מקיים &quot;בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע&quot;? בכל אדם חוץ מכהן גדול? 
תלמוד לומר &quot;אשר בו הנגע&quot; - אף על פי כהן גדול! 
{{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את המצורע לנזיר, המגדל את שערו; ר' עקיבא טוען שהפריעה, כמו הפרימה, אינה בגוף המצורע אלא בכך שראשו מגולה, כדין האשה הסוטה בטקס השקאת המים. דורש יהיו-יהיה.}}
[ו] &quot;בגדיו יהיו פרומים&quot; - יהיו קרועים. &quot;וראשו יהיה פרוע&quot; - לגדל פרע, דברי ר' אליעזר.  
ר' עקיבא אומר: נאמר הויה בראש ונאמר הויה בבגדים, 
מה הויה אמורה בבגדים, דברים שהם חוץ מגופו - אף הויה האמורה בראש, דברים שהם חוץ מגופו! 
{{הע-שמאל|שפם נדרש כשפתיים נעולות, כלומר לשון שתיקה ואבלות. המצורע מתאבל על עצמו.}}
[ז] &quot;ועל שפם יעטה&quot; - חופה ראשו כאבל 
{{הע-שמאל|דיני האבלות והחובה להרחיק את הסובבים מלהיטמא תקפים לכל המנוגעים; לא דווקא למנוגעי הראש. החובה האחרונה חלה על כל הטמאים. דורש: וטמא (והאדם הטמא) – &quot;טמא&quot; יקרא.}}
&quot;וטמא טמא יקרא&quot; - אומר פרוש.  
אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot;.    
[ח] או, מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו? 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.   
[ט] ומנין לרבות שאר הטמאים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.  
ארבה אני את הטמאים החמורים, ולא ארבה את הטמאים הקלים, 
טמא מת ובועל נדה וכל המטמאים את האדם מנין? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot; 
{{הע-שמאל|הכהן מטהר את המנוגע אם נקצצה הבהרת, שהרי אין בו נגע; אבל אם קצץ אותה בכוונה – הכהן אינו מטהר אותו אלא אם מתקיים תנאי, שעליו חלוקים חכמים ור' אליעזר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ה|נגעים ז ה.]] נראה שר' אליעזר מסכים שאם הפך כולו לבן הוא טהור, שהרי לפני שהפך לבן עבר שלב של הסגר (אחרת אינו נטהר).}}
[י] &quot;ימי אשר הנגע בו יטמא&quot; - לא ימים שהיתה בו בהרת ונקצצה. 
יכול אפילו קצצה במתכוין? תלמוד לומר &quot;'''כל''' ימי&quot;.
מאימתי הוא טהרתן? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר - ויטהר ממנו.
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו.  
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעמיד את המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים במקרה שקצץ בדיוק את הבהרת: לא פחות ולא יותר.}}
[יא] אמר ר' אלעזר: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי, שאין לו טהרה עולמית. 
ועל שקצצה ושייר ממנה כל שהוא, אילו פרחה בכולו - יהא טהור. 
ועל מה נחלקו? על שקצצה {{ב|מובאות|בדיוק}}: ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות א, ג, ח. הביטוי &quot;בראשו נגעו&quot; אינו נתפס בכל הדוגמאות הללו כבעל משמעות הלכתית.
הבידוד של המצורע מאפשר לו לפגוש במצורעים נוספים, אבל לא בטמאים כגון זבים או טמאי מת.}}
[יב] &quot;בדד ישב&quot; - אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;.    
[יג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו, 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;. 
יכול יהיו שנים טמאים עמו? תלמוד לומר &quot;הוא בדד ישב&quot; - אין שנים טמאים עמו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|תחילת ספרי במדבר:]] המצורעים מורחקים משלושת המחנות, בניגוד לזבים ולטמאים שמורחקים ממחנה אחד או שנים.}}
[יד] &quot;מחוץ למחנה&quot; - חוץ לשלש מחנות 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ז|נגעים יג ז:]] הטומאה עוברת כשיש לה מקום מוגדר (מושב), והטהור נכנס אליו.}}
&quot;מושבו&quot; - מושבו טמא. מכאן אמרו: הטמא יושב תחת האילן והטהור עומד - טמא.  
הטהור יושב תחת האילן והטמא עומד - טהור. ואם ישב - טמא.  
וכן באבן המנוגעת - טהור, ואם הניחה - הרי זה טמא! 
{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש את סמיכות הפרשיות ולומד שיש לשלח לא רק בני אדם מצורעים אלא גם בגדים מצורעים.}}
ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;מחוץ למחנה מושבו והבגד&quot; - לימד על הבגדים, שהם טעונים שילוח חוץ לג' מחנות
}}

===פרק יג===
'''על ויקרא יג מז-מח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק בגדי צמר או פשתים או עור מטמאים בנגעים. לגבי תערובת של כמה מיני חוטים ראו [[ביאור:משנה כלאים פרק ט|כלאים ט א]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ב|נגעים יא ב.]]}}
[א] &quot;והבגד&quot; - יכול השיראים והסריקין והכלך וצמר גפן וצמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עזים? 
תלמוד לומר &quot;בבגד צמר או בבגד פשתים&quot;.
{{הע-שמאל|גם כלאים של צמר ופשתים עלולים להיטמא בנגע (למשל ציצית או בגדי כהונה), וכן בגד שחלקו כלאים, או תערובת של צמר או פשתים עם חוט מהסוגים שאינם נטמאים (כשהצמר או הפשתים הם הרוב.)}}
[ב] אין לי אלא צמר ופשתים {{ב|המיוחדים,|שעשויים מחוט מסוג אחיד}} מנין לרבות את הכלאים? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot;. {{ממ|ויקרא|יג|נח}}
אין לי אלא כלאים הבא מקצתו 
ומנין כלאים הבא בכולו, אחד מן המינים הבא במקצתו, אחד מן המינים הבא בכולו, מנין? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot;.
{{הע-שמאל|שיעור החוט המינימלי לנגעי הבגד הוא חוט שניתן לארוג ממנו 3X3 אצבעות, ואין צורך ב3X3 טפחים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ח|נגעים יא ח.]]}}
אין לי אלא בגד, וארג בו שלשה על שלשה. בגד ולא ארג בו אלא שלש על שלש מנין? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot;. 
{{הע-שמאל|כאן דורש ר' אליעזר את ו החיבור להחמיר בבגד שכל החלק הבלתי צבוע שלו התנגע, ור' ישמעאל מערער על הדרשה כי היא רחוקה מהפשט; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ז|נגעים יא ז,]] שם מנמק ר' יהודה בן בתירא את ההלכה הזאת בדרך עניינית.}}
אין לי אלא בגד שיש לו להיכן שיפשה, בגד שאין לו להיכן שיפשה מנין? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot; דברי ר' אליעזר.  
אמר לו ר' ישמעאל: הרי את אומר לכתוב שתוק עד שאדרוש. אמר לו ר' אליעזר: ישמעאל, עוקר הרים אתה!
{{הע-שמאל|שתי השוואות בין בגד הפשתים לבגד הצמר: הראשונה מלמדת שמדובר באריג שאינו צבוע והשניה מלמדת ששניהם לבנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ג|נגעים יא ג,]] שר' יהודה חולק על שתי הדרשות, ושלפחות לעניין העורות ר' שמעון טוען שגם אם הם בעלי צבע טבעי -  הם מטמאים בנגעים.}}
[ג]יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? 
תלמוד לומר &quot;בבגד צמר או בבגד פשתים&quot; - מה פשתים, כברייתו - אף צמר, כברייתו.
[ד]אוציא את הצבוע בידי אדם ולא אוציא את הצבוע בידי שמים? 
תלמוד לומר &quot;לפשתים ולצמר&quot; - מה פשתים, לבנה - אף צמר, לבנה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א: הדרשה מניחה שכלים שאינם בגדים מקבלים נגעים, וטוענת שגם בהם חלה המגבלה שהם עשויים מצמר ומפשתים דווקא, ולא כלים שיש בהם אריג שתי וערב משיער – הן שערות הסוס והבקר, הן שער אדם.}}
[ה] &quot;או בשתי או בערב&quot; - יכול שתי וערב של נפה וכברה יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;בצמר או בפשתים&quot;.  
אוציא שתי וערב של נפה וכברה ולא אוציא את של שער? 
ודין הוא: מה הצמר, שלא הוכשר לקבל שריפה על ידי טומאה במקום אחר - הרי שתי וערב שלו טמא, 
[ו] שער - כמו שער של נזיר - שהוכשר לקבל שריפה ע&quot;י טומאה - אינו דין שיהא שתי וערב שלו טמא?  
תלמוד לומר &quot;לפשתים ולצמר&quot; - ולא של שער.
{{הע-שמאל|כאמור לעיל, גם חוט שעדיין אינו ארוג מטמא בנגעים, אבל לדעת ר' יהודה החוט צריך להיות מוכן לאריגה: אם הוא חוט של שתי שלא נשלק במים חמים, או אם הוא מפשתן ולא התלבן בכביסה - אינו מיטמא בנגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ח|נגעים יא ח.]]}}
[ז] יכול יהיו מטמאים מיד? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;: מה בגד, משתגמר מלאכתו - אף כולם, משתגמר מלאכתם.   
איזהו גמר מלאכתם? השתי - משישלק, והערב - מיד, והאונין של פשתים – משיתלבנו; דברי ר' יהודה.        
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב. ר' יהודה טוען שאם היה החוט קרוע אפילו במקום אחד ולא נשאר חוט רצוף המספיק לאריגת 3X3 אצבעות, ואפילו אם קשר את הקרע – אין החוט מיטמא בנגעים; וראו נגעים שם. ר' יהודה מחמיר בעניין הצבע ומיקל בעניין כמות החוט.}}
יכול יהיו מטמאים בכל שהוא? 
תלמוד לומר &quot;בגד&quot;: מה בגד, משיארג בו שלש על שלש שתי וערב - אף כולן, משיארג בו שלש על שלש שתי וערב 
אפילו כולה שתי ואפילו כולה ערב, היתה פסוקות - אינה מטמאה בנגעים. 
ר' יהודה אומר: אפילו פסיקא אחת, וקשרה - אינה מטמאה בנגעים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא|נגעים יא א.]] עורות של דגים ויצורי ים אינם מיטמאים בנגעים, כשם שאינם מיטמאים בטומאת  שרץ, וראו לעיל [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ו|שמיני פרשה ו ט-י,]] הצד השני של אותו לימוד.}}
[ח] &quot;עור&quot;- יכול אף עורות שבים יהיו טמאים? 
ודין הוא: טימא בשרצים וטימא בנגעים. 
מה שרצים, פטר בהם עורות שבים - אף נגעים, פטר בהם עורות שבים.  
[ט] קל וחומר: מה אם שרצים, שטימא בהם צבועים - פטר בהם עורות שבים, 
נגעים, שלא טימא בהם צבועים - אינו דין שיפטר בהם עורות שבים? 
לא! אם אמרת בשרצים, שלא טימא בהם שתי וערב - תאמר בנגעים, שטימא בהם שתי וערב? 
הואיל וטימא בהם שתי וערב - לא יפטר בהם עורות שבים? 
תלמוד לומר &quot;בגד&quot;: מה בגד, הגדל בארץ - אף עור, הגדל בארץ.  
או יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא? 
תלמוד לומר: &quot;בעור&quot; - להביא את שחבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא, אפילו חוט, אפילו משיחה 
ובלבד שיחברנו לו כדרך חבורו לטומאה.     

[י] יכול אף עור המצה ועור האיפה במשמע? 
תלמוד לומר &quot;מלאכת עור&quot;: יצאו עור המצה ועור האיפה, שלא נעשה בהם מלאכה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ו|שמיני פרשה ו יא:]] עור המצה והאיפה הוא בלתי מעובד; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה טו|כלים יז טו;]] רצועת הסנדל אינה בעלת בית קיבול, אבל השוו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יא|נגעים יא יא,]] שמדובר ברצועת סנדל שרחבה פחות מכגריס; עורות של דופן האוהל מיטמאים בנגעים, כי שימשו למלאכה.}} 
[יא] אוציא את עור המצה ועור האיפה, שלא נעשה בו מלאכה 
ולא אוציא עורות רצועות סנדלים, שנעשה בהם מלאכה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - יצאו עורות רצועות סנדלים, שאינם כלים!
[יב] או יכול שאני מוציא עורות אהלים, שאינם כלים? 
תלמוד לומר &quot;לכל אשר יעשה העור למלאכה&quot; - לרבות עורות אהלים.       
}}

===פרק יד===
'''על ויקרא יג מט-נא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הנגעים חלים על כל עור המשמש למלאכה, ולא רק על עורות צאן, כי המילה &quot;בעור&quot; חוזרת כמה פעמים.}}
[א] אי מה  צמר, בין בהמה דקה בנאכל - אף אין לי אלא מין בהמה דקה בנאכל 
מנין מין בהמה דקה ואינו נאכל,  בהמה גסה ונאכל, בהמה גסה ואינו נאכל, 
עד שתהא מרבה להביא עורות של שרצים; מנין? תלמוד לומר בעור בעור ריבה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ג|נגעים יא ג.]] כאן ר' יהודה במקום ר' שמעון שם.}}
יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? 
תלמוד לומר &quot;בגד ועור&quot; - מה בגד, כולו לבן - אף עורות, כולם לבנים - דברי רבי מאיר.  
ר' יהודה אומר: &quot;או בבגד&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור&quot;, הא כיצד? 
צבועים בידי שמים - מטמאים. בידי אדם - אין מטמאים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|נגעים יא ד.]] בצרעת הבגד אין עירוב של ירוק ואדום, בניגוד לצרעת עור הבשר ולצרעת הקרחת והגבחת; אבל ירוק ואדום מצטרפים זה לזה לכגריס; וראו דעת ת&quot;ק [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#ד|בתוספתא נגעים ה ד.]]}}
[ב] והיה הנגע ירוק - יכול כל מראה ירוק? תלמוד לומר &quot;ירקרק&quot; - ירוק שבירוקים.   
אדום - יכול כל מראה אדום? תלמוד לומר &quot;אדמדם&quot; - אדום שבאדומים.
&quot;ירקרק או אדמדם&quot; - מלמד שאין מטמאים בפתוך. יכול שאין מטמאין בפתוך, כך לא יצטרפו זה לזה? 
תלמוד לומר &quot;והיה&quot;. 
{{הע-שמאל|לעניין הנימים ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה י|נגעים יא י.]]
הבגד אינו מוגבל בשאלה מי לובש אותו – עשיר, עני, ואף בגד שאינו מתאים לזה ולזה – כולם מטמאים בנגעים.}}
[ג] &quot;בבגד&quot; - ולא בנימין.  &quot;בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא&quot; מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי אלא בגד שיש בו לעשיר ולעני 
יש בו לעשיר אבל לא לעני, לעני אבל לא לעשיר, לא לעשיר ולא לעני מנין? 
תלמוד לומר &quot;נגע צרעת הוא והראה את הכהן&quot;. 
{{הע-שמאל|שיעור צרעת הבגד הוא כשיעור הצרעת באדם – כגריס, למרות שהצבעים שונים: ירקרק ואדמדם שאינם פתוכים.}}
[ד] &quot;צרעת&quot; - כגריס. והלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר, 
מה עור הבשר, כגריס - אף כאן, כגריס.  
[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בבתים; מה בבתים, כשני גריסין - אף כאן, כשני גריסין! 
[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא בשני שבועות מדבר שמטמא בשני שבועות 
ואל יוכיחו בתים, שהם מיטמאים בשלושה שבועות! 
או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בירקרק ואדמדם מדבר שהוא מיטמא בירקרק או אדמדם 
ואל יוכיחו עור הבשר, שאינו מיטמא בירקרק או אדמדם! תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|לעניין &quot;תחילה&quot; השוו לעיל פרשה ב ט ופרק ח ט. לעניין &quot;ביום&quot; השוו לעיל פרק ב* א ופרק ט א.}}
&quot;וראה הכהן את הנגע - והסגיר את הנגע שבעת ימים&quot; - תחלה. 
[ח] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot;: ביום, ולא בלילה. 
{{הע-שמאל|בצרעת הבגד, בניגוד לצרעת עור הבשר, פישיון הוא גם נגע חדש שאינו מחובר לנגע הקודם, בתנאי שהנגע החדש הוא בגודל של כגריס. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ז|נגעים יא סוף ז.]]}}
[ט] &quot;כי פשה&quot; - זה פשיון הסמוך, כל שהוא. ומנין לרבות את הרחוק? תלמוד לומר &quot;בבגד&quot;. 
יכול כל שהוא? נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, מה נגע האמור להלן, כגריס - אף כאן, כגריס. 
[י] נמצאת אומר: הפשיון הסמוך כל שהוא, והרחוק כגריס, והחוזר כגריס 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יב|נגעים יא יב.]] בגד שהוחלט יש לשרוף ואסור ליהנות ממנו; בגד מוסגר שלם – אסור גם הוא בהנאה, אבל אם חתך אותו לחתיכות קטנות – מותר ליהנות מהן.}}
[יא] &quot;צרעת ממארת&quot; - תן בו מארה ולא תהנה בו.  אין לי אלא מוחלט, מוסגר מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי צרעת&quot;. אי מה מוחלט ועשאו מוכין - טמא ואסור בהנייתו, יכול אף מוסגר? 
תלמוד לומר &quot;כי צרעת&quot;
}}

===פרק טו===
'''על ויקרא יג נב-נו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המילים &quot;בצמר או בפשתים&quot; אינן קשורות לנשוא &quot;ושרף&quot; אלא למושא &quot;הבגד או השתי או הערב&quot;. בגלל הביטוי הזה אין לטמא עם החלוק שנוגע את האמרה של החלוק – שוליו המקושטים, אפילו אם האמרה עשויה מצמר צבוע בארגמן, שהרי למרות שהצמר מיטמא - הצמר '''הצבוע''' אינו מטמא בנגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה י|נגעים יא י.]]}} 
[א] &quot;ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים&quot;. 
יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמה? 
תלמוד לומר  &quot;היא באש תשרף&quot; - אינה צריכה דבר אחר לישרף עמה.    
[ב]  אם כן למה נאמר ב&quot;צמר או בפשתים&quot;? להוציא את האמריות. 
[ג] אוציא  את האימרין של שיראים ושל זהב, שאין מינן מיטמא בנגעים 
ולא  אוציא את של ארגמן ושל זהורית טובה, שמינם מיטמא בנגעים? 
תלמוד לומר &quot;אשר יהיה בו הנגע&quot; - הראוי לקבל נגע. 
{{הע-שמאל|&quot;העומד&quot; הוא כינוי לנגע שנשאר אחרי ההסגרה בעינו: לא גדל ולא קטן. בגד כזה – יש לכבסו (לפחות את הנגע עצמו ועוד חלק מהבגד), ואם הוא עומד גם בסוף השבוע השני – יש לשרפו.
שני שבועות הם 13 יום, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ז|נגעים ג ז;]] והשוו לעיל פרק ב* ד.}}
[ד] &quot;ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד... או בכל כלי  עור&quot; - זה העומד. 
&quot;וצוה הכהן וכבסו&quot; - הצוואה בכהן, {{ב|והכיבוס בכל אדם.|כל אדם רשאי לכבס את הבגד}} 
[ה] &quot;וכבסו... הנגע&quot; - יכול נגע לבד? תלמוד לומר &quot;אשר בו הנגע&quot;.  
אי &quot;וכבסו אותו&quot;, יכול הבגד כולו? תלמוד לומר &quot;אשר בו&quot;. הא כיצד? יכבס מן הבגד עמו. 
[ו] &quot;והסגירו שבעת ימים שנית&quot; - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו. 
{{הע-שמאל|אם הנגע עמד בכביסה – יש להסגירו למשך שבוע. אם הוא השתנה במראהו מירקרק לאדמדם או ההפך, ולא פשה - לדעת ר' יהודה יש לראותו כנגע חדש ולדעת חכמים יש לדון אותו כעומד; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|נגעים יא ד.]] מוסכם על שניהם שאם פשה - יש להחליט את הנגע, ושאם השתנה צבעו לצבע שאינו ירקרק או אדמדם – יש לטהר אותו.}}
[ז] &quot;וראה הכהן אחרי הכבס... והנגע לא פשה טמא&quot; - הא אם לא הפך ולא פשה טמא. 
הפך ולא פשה - איני יודע מה יעשה לו? תלמוד לומר &quot;והסגירו שבעת ימים שנית&quot;, דברי ר' יהודה. 
וחכמים אומרים: טמא אינו אלא משום עומד. 
הא מה אני מקיים &quot;והנה לא הפך הנגע את עינו ולא פשה טמא&quot;? הפך - טמא בכל מין שהוא מטמא לו. 
{{הע-שמאל|אם הנגע נשאר בסוף השבוע באותו צבע, אבל נעשה בהיר יותר – יש לשרוף את כל הבגד. אם הוא הפך לכהה יותר – יש לקרוע אותו ולשרוף רק את הנגע; וראו לקמן פיסקה י; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה.]]}}
[ח] &quot;פחתת&quot; - שיהיו כל מראיה שוקעים. או אינו פחתת אלא כמראה שני? 
כשהוא אומר &quot;הוא&quot; הרי הוא כמות שהיתה, הא מה אני מקיים &quot;פחתת&quot;? שיהיו כל מראיה שוקעים.
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;בקרחתו או בגבחתו&quot; מתפרש כבלשון משל, כאומר: בין שמדובר בבגד ישן ודק בין בבגד חדש ועבה; והשוו [[ויקרא יג מב|לעיל פס' מב]] – שם הקרחת והגבחת אינן בלשון משל.
הגבחת היא בולטת (גבוהה) מהבגד, והיא לאו דווקא בגד חדש אלא גם בגד עבה, שיש לו מילוי – כגון סגוס. ר' אליעזר בן יעקב טוען שהסגוס טמא רק אם נראה הנגע בחלקו החיצוני וגם במילוי המוך שבעומקו, שנאמר &quot;פחתת&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יא|נגעים יא יא.]]}}
[ט] &quot;בקרחתו&quot; - אלו השחקים. &quot;בגבחתו&quot; אלו החדשים. 
מיכן אמרו: {{ב|סגוס|מעיל}} שנראה בו נגע - ר' אליעזר בן יעקב אומר: עד שיראה בארוג ובמוכין. 
{{הע-שמאל| מדובר במראה שני, כלומר אחרי שבוע אחד, ולא אחרי שבועיים. אם אז הנגע נשאר באותו צבע אבל הפך לכהה יותר – יש לקרעו ולשרוף את הנגע, אבל כאמור לעיל פיסקה ז אם הפך לבהיר יותר – יש לשרוף את כל הבגד; אם הנגע מגיע לסוף השבוע השני ועדיין הוא אדמדם או ירקרק – יש לשרוף את כל הבגד גם אם הפך לכהה יותר; והשוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#ה|תוספתא נגעים ה ה,]] שם מופיע ביטוי קשה &quot;סוף שבוע שני למראה שני.&quot;}} 
[י] &quot;ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע&quot; - כהה למראה שני. או כהה למראה שלישי? 
תלמוד לומר &quot;הנגע&quot;. אי &quot;הנגע&quot;, יכול במראיו? תלמוד לומר &quot;והנה כהה&quot;, 
הא כיצד? למראה שני, ולא כהה למראה שלישי.
}}

===פרק טז===
'''על ויקרא יג נו-נט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקריעה של הנגע מן הבגד היא של כל הבד הנגוע, ומחייבת שריפה של החלק הקרוע; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה.]]}}
[א] &quot;וקרע&quot;, יכול יקרע בו קרע קטן, יקיים בו מצות קריעה? תלמוד לומר &quot;אותו&quot;. 
אי &quot;אותו&quot;, יכול ישספנו ויניחנו במקומו? תלמוד לומר &quot;מן הבגד&quot; - ינתקנו מן הבגד. 
[ב] אי &quot;מן הבגד&quot;, יכול יקרע וישליך את הקרעים לאשפות? 
תלמוד לומר &quot;באש תשרפנו את אשר בו הנגע&quot; - לימד על כל הקרעים שהם טעונים שריפה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#ה|תוספתא נגעים ה ה.]] לא הבנתי.}}
[ג] למדנו לכהה בסוף שבוע שני למראה שני - שהוא קורעו. 
ומנין לכהה בסוף שבוע ראשון למראה שני ולא למראה שלישי - שהוא מכבסו? 
תלמוד לומר &quot;נגע&quot;: נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, 
מה נגע האמור כאן, כהה למראה שני ולא כהה למראה שלישי, 
אף נגע האמור להלן, כהה למראה שני ולא כהה למראה שלישי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה:]] אם הבגד נקרע במקום הנגע אין אפשרות שהנגע יחזור לאותו מקום. לכן חכמים מחייבים להטליא את הבגד הקרוע. ר' נחמיה טוען ש&quot;עוד&quot; יכול להיות במקום אחר בבגד.}} 
[ד] ומנין שהוא טולה עליו מטלית? תלמוד לומר &quot;ואם תראה עוד&quot;, ואין &quot;עוד&quot; אלא מקומו 
מלמד שהוא טולה עליו מטלית. 
[ה] ר' נחמיה אומר: אין צריך מטלית.
{{הע-שמאל|אם הבגד התנגע במקום אחר יכול בעליו לפרום את הטלאי ולהשתמש בו כרצונו; אבל אם הטלאי התנגע יש לשרוף את הבגד עם הטלאי.
אם עשה את הטלאי מבגד מוסגר, והבגד המוסגר התנגע – עליו לשרוף את הבגד שהיה מוסגר וגם את הטלאי; אם הנגע נראה בטלאי – יש לשרוף את הבגד המוסגר ולהסגיר את הבגד המטולא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ו|נגעים יא ו.]]}}
חזר נגע על הבגד - מציל על המטלית. חזר על המטלית - שורף את הבגד.
הטולה מן המוסגר בטהור, חזר נגע על הבגד - שורף את המטלית. 
חזר על המטלית - הבגד הראשון ישרף והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנים. 
{{הע-שמאל|דרשה שניה על &quot;עוד&quot;: נגע שנמצא במקום אחר בבגד, ואינו סמוך לראשון – נחשב פשיון אם הנגע החדש הוא כגריס לפחות. הפשיון יכול להיות גם בצבע שונה מזה של הנגע המקורי, כלומר אם הנגע אדמדם והפשיון ירקרק או ההפך – יש להחליט את הנגע, וראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|בנגעים יא ד.]]}}
[ו] אין לי אלא מקומו; מנין לרבות כל הבגד? תלמוד לומר &quot;בבגד&quot;. 
יכול כל שהוא? תלמוד לומר &quot;עוד&quot; - מה ראשונה, כגריס - אף שניה, כגריס. 
[ז] אין לי אלא במראה; שלא במראה מנין? תלמוד לומר &quot;פורחת&quot; - במראה ושלא במראה. 
{{הע-שמאל|הטומאה היא בשני מצבים: נגע עומד בשני שבועות או נגע פושה בסוף השבוע הראשון או השני. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא תחילת ה.]]}}
[ח] או אינו אלא &quot;פורחת&quot; שלא תהיה טמאה עד שתחזור ותפשה? 
כשהוא אומר &quot;היא&quot; - הרי היא כמות שהיתה; הא מה אני מקיים &quot;פורחת&quot;? במראה ושלא במראה.
{{הע-שמאל|השאלה היא במקרה שיש בבגד פס לבן אחד וכולו נגוע: מדוע יש להסגיר אותו, הרי אין לנגע לאן לפשות? וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ז|נגעים יא ז.]] ר' יהודה מנצל את הכפילות של מצבי הטומאה שהוזכרה לעיל, וטוען שיש טעם להסגיר את הבגד כי יתכן שהנגע יעמוד במשך שבועיים. והשוו לעיל פרק ו ז.}}
[ט] קיטא שיש בה פסים פסים צבועים לבנים - פוסים מזו לזו. 
שאלו את ר' אליעזר: והרי הוא פספס יחידי? אמר להם: לא שמעתי. 
אמר לו ר' יהודה בן בתירה: אלמד בו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. 
אמר לו שמא יעמד ב' שבועות, והעומד בבגדים ב' שבועות טמא. 
אמר לו חכם גדול אתה, שקיימת דברי חכמים.
הפשיון הסמוך - כל שהוא. הרחוק - כגריס. 
{{הע-שמאל|הכיבוס הוא מאמץ להסיר את הנגע מהבגד, ואינו רק מצווה; והשוו לעיל פיסקה א.}}
[י] &quot;והבגד או השתי או הערב... אשר תכבס&quot; - יכול יקיים בו מצות כיבוס? 
תלמוד לומר &quot;וסר מהם הנגע&quot;. אי &quot;וסר&quot; יכול מצד זה לצד זה? תלמוד לומר &quot;מהם&quot; - עד שיעקר מהם מכולו. 
{{הע-שמאל|הכיבוס הראשון מיועד, כאמור, להסיר את הנגע או להבהיר את מצבו לפני ההסגר, והשני הוא &quot;מצוות כיבוס&quot; לטיהור הבגד.}}
[יא] &quot;וכבס שנית וטהר&quot; - השניה לטהרו, והראשונה - להסגיר את נגעו. 
{{הע-שמאל|אדם המנוגע ובגד מנוגע שנכנסו לבית – מטמאים את תכולת הבית, ובית המנוגע מטמא את הנכנס לתוכו. רבי לומד זאת מהפסוקים [[ויקרא יד כד]]-כו, שכורכים יחד את סוגי הצרעת השונים; אבל סיכום דומה יש גם כאן, ובו רק נגעי הבגדים, אפילו בלי נגעי החוטים שתי וערב - כי יש להם ייחוד – שבגדים מקבלים גם טומאות אחרות כגון נגעי שרצים; וטהרת נגעי הבגדים אינה בטקס הציפורים המיוחד לצרעת הבית ולנגעי האדם.}} 
[יב] &quot;זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים&quot; - מקישם לבית. 
מה בית, מיטמא בביאה - אף כולם, מיטמאים בביאה. 
אי מה בית, טעון צפרים - אף כולם, יטענו צפרים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;. 
רבי אומר: הרי הוא אומר &quot;זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כה}}
הקיש בגד לבית: מה בית מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה. 
אין לי אלא בגד, מנין לרבות את כולם? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר&quot; וכו', מקישן לבגד, 
מה בגד, מטמא בביאה - אף כולם, מטמאים בביאה. 
אי מה בגד, מטמא בכל הטומאות - אף כולם, מטמאים בכל הטומאות? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;. 
{{הע-שמאל|תורת הנגעים חלה גם בחו&quot;ל, למעט נגעי הבתים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ד|נגעים יב ד.]] אכן למעשה נראה שלא נהגו בכל דיני נגעים בבבל, ובהדרגה הפסיקו לדון בהם גם בא&quot;י.
המצווה אינה רק לטהר את הנגעים אלא גם לטמא אותם, ואין אדם רשאי להתחמק מראיית נגע טמא. לכן הכהן המטהר הוא המטמא, וראו לעיל פרק ב* פיסקאות ד ויג, וראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}}
[יג] &quot;לטהרו או לטמאו&quot; - כשם שמצוה בארץ, כך מצוה בחוץ לארץ.
&quot;לטהרו או לטמאו&quot; - כשם שמצוה לטהרו, כך מצוה לטמאו.
&quot;לטהרו או לטמאו&quot; - כהן שהוא מטהרו - מטמאו. ואם מת - רואהו כהן אחר.
}}</text>
      <sha1>p2865rpmqcg30upvyocisbgimmzo386</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469668</id>
    <revision>
      <id>1417870</id>
      <parentid>1417657</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:02:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="141024" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.


ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}}
נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. 

ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}.  '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור.


ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז&quot;ל משעשו צרכיהם כך המה עושים.

'''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב&quot;ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. 

והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה.


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט&quot;ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. 

אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט&quot;ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה.


'''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}.

אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. 

מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. 

ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. 

ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז&quot;ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב&quot;ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז&quot;ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}.

'''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור.


עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. 

ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה.

ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר&quot;ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. 

'''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו.

===פירוש על סעיפים י' - כ'===
{{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו&quot;ע]'''}}

לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ&quot;ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א&quot;ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. 

ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}'''  - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק &quot;'''אותה''' ואת בנה&quot; בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. 

ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב&quot;ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. 

'''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''.

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}.

'''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת מקץ דף ר&quot;א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא &quot;ועניתיך לא אענך עוד&quot;}}, עכ&quot;ל לענייננו.

והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז&quot;ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז&quot;ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. 

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש&quot;ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה.

או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז&quot;ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד.

אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז&quot;ל סדר בשלח וז&quot;ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור.

ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ&quot;ש בתיקון כ&quot;א דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב&quot;ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב&quot;ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא  דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב.

'''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}.


'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר&quot;ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי &quot;יום טוב&quot; לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר&quot;ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא  בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}.


ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רי&quot;ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה  אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}.

ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ&quot;ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר&quot;ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו.

'''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא.

'''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. 

'''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות.

'''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה.  ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר&quot;ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ&quot;ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. 

ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. 

אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור.

'''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. 

אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים  - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר&quot;ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. 

ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז&quot;ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה.


'''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}.

===עוד פירוש על סעיפים י - כ===
עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ&quot;ש בזוהר פרשת יתרו דף ע&quot;ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א&quot;ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. 


זאת ועוד אחרת מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ&quot;ש דף ע&quot;ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז&quot;ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ&quot;ט דתליא(?) רישא דיסוד יו&quot;ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב&quot;ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו&quot;ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}.

ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע&quot;ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}.  ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים.

'''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע&quot;ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}.

והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ&quot;ש {{צ|מעלה את הראשון}}  (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל&quot;ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה &quot;הנה האש והעצים ואיה השה לעולה&quot; - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}.

ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ&quot;ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז&quot;ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב&quot;ה ושוחטו בפני הכל וכו'. 

ועל ידי כן הותר הנדר משחז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ&quot;ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שעולה {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא כנ&quot;ל. והנה זאת הבהמה מפני הגלות והחרבן נמצא הוא '''{{צ|חציה של גוי}}''' מפני כי {{צ|רגליה יורדות מות}}, ומה גם ברדתה בעולמות למטה יש שם תערובת מן הקליפה. '''{{צ|וחציה של ישראל}}''' מסטרא דקדושה. 

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש לו שתים}}''' - דהיינו החלקים היורדים בעולם היצירה ובעולם העשיה, '''{{צ|יכול לשחוט שתיהן}}''' ולהעלות אותם למעלה וכך היא המדה כנ&quot;ל.


'''השוחט בהמה ביום טוב לא יתלוש הצמר''' אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור - דבר הבא מן העור}} והוא הצמר. והנה קין חטא בענין זה של הקרבן, אמנם הבל הביא מבכורות צאנו - הוא הצמר. ולכן אין לתלוש זה הצמר ביום טוב לפי כי תיקון זה לא נעשה זולת בחול, לא כן ביום טוב. 
אף על גב שהוא '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד. 

והנה בהמה זו היא הרבוצה על אלף הרים - הרי מגדלים לה כל מין בהמה שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה צאן}}, והיא מוזמנת לצדיקים לעתיד לבא. מה עושה הקב&quot;ה? מביא לויתן ונוחרו בסנפיריו והצדיקים אומרים וכי שחיטה זו כשרה? והא תנן השוחט במגל בצור ובקנה שחיטתו פסולה? והקב&quot;ה אומר כי תורה מאתי תצא, תורה חדשה, דהיינו כי עד לא נאסרו כל דברים הללו אלא כדי שלא יהיה פגם בבהמה זו. אמנם מעתה נתקנה על ידי שחיטה זו, ולפי כי התיקון של בהמה זו הוא על ידי השחיטה שהיא אוכל נפש, אבל הצמר לא יתלוש אותו, אבל '''{{צ|מפנה ומושכו אילך ואילך אם נתלש מעצמו נתלש}}'''.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - שהרמז שלו הוא סוד {{צ|זיז שדי}} שעתיד הקב&quot;ה לעשות אותה סעודה לצדיקים לעתיד לבא. והסוד מ&quot;ש בהקדמת התיקונים דף פ' וזה לשונו: {{צ|ועל האי צפור קא רמיזו רבנן בהגדה דבתרא דרבה בר בר חנה הוה אזיל בספינתא וחזא לההוא צפרא דימא מטי עד קרסולוי וכו' אלא לא הוה אלא מאילין אפרוחי  וצדיק שמיה, עמודא חדא מארעא עד רקיעא, וימא מטי עד קרסולוי - אלין נצח והוד דאימא עילאה, איהי ימא דאתפשטת לחמשין תרעין עד כרסולוי דההוא עופא. כגוונא דא '''י'''' איהו עשר וכו' עוף דאיהו צפר  דאיהו צפר דיליה איהו מט&quot;טרון, עליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר מה ענין עוף זה המזומן לצדיקים כי הנה בזמן הזה הוא מזומן להוליך את הקול (דהיינו של תורה ותפילה כנזכר שם) ומעלה אותו לצדיק חי העולמים כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|מלאך ממתין עד שישראל מסיימין התפילה ועושה אותם עטרה ומניחה בראש חי העולמים}} - רצה לומר כי הוא משתדל לתקן המדה האחרונה ושמה עטרה ומניח אותה בראש חי העולמים. והבן. ולכן נמי הנה שכרו אתו להיות מזומן צפור זה הנקרא {{צ|עוף השמים}}, {{צ|זיז שדי}}, למאכל לצדיקים לעתיד לבא מזומן עמהם. 

ולכן השוחט צפור זה ביום טוב שבא הרמז לאותו יום של הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים יומא טבא לרבנן - '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל הובא למעלה וזה לשונו: 
: {{צ|{{הערה|על פי הפסוקים {{הפניה לפסוקים|איוב|לט|יג|יד}} {{צ|כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם}} - ויקיעורך}}כנפי רננים נעלסה {{ממ|איוב|לט|יג}} - ואפרוש כנפי עליך. רננים - רננו צדיקים. אם אברה חסידה ונוצה - מי יתן לי אבר כיונה וכו'}} (מאמר). 

והענין בקיצור להיות כי ענין קן צפור הוא סוד {{גמט דגש|קן}} נוצות שיש בכנף עליון כמנין {{גמט דגש|כנף}}, ולכן יאמר {{צ|כנף רננים}} דהיינו רננו צדיקים הנמשכים מכנף זה - ימצא להם שמחה תמיד מכ&quot;ש(?) לעתיד. נתעלסה באהבים על שם שעבדו את ה' בשמחה העובד מאהבה. {{צ|אם אברה - מי יתן לי אבר כיונה}} - לפי כי כנסת ישראל היונה יש לה אבר ידוע אבל למעלה הוא סוד {{צ|שביל דקיק}}, אלו הם דברי חסידה שנאמר בה {{צ|גם חסידה בשמים ידעה מועדיה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|חסידה ברושים ביתה}} {{ממ|תהלים|קד|}} באינון שית בנין, ברושים - אל תקרי ברושים אלא בראשים, דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה. 

{{צ|כי תעזוב לארץ ביציה}} {{ממ|איוב|לט|יד}} - עזבתי את ביתי. דאילו מתחילה נאמר {{צ|והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים}} ומפני החרבן נאמר {{צ|שלח תשלח את האם}} - תרין תירוכין; חד מבית ראשון, תניינא מבית שני כדאיתא בהקדמת התיקונים. {{צ|ועל עפר תחמם}} - כי {{צ|שחה לעפר נפשנו}}, מפני כי הבת היקרה הנקרא 'נפש' - שחה לעפר. לכן גם כן חסידה הנזכר. {{צ|ועל עפר תחמם}} - שהנה נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה וכו'.

{{ממ|איוב|לט|טז}} {{צ|הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ}} - לפי שהיו בנים סכלים נמסרו {{צ|ללא לה}} - לקליפות, הוא גלות הנשמות. ואשר לא היה עוד נשמות חדשות כדאיתא פרשת פקודי היכל חמישי עיין שם. {{צ|לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד}} - למה(?) הולך לריק יגיעה, ואימא עילאה אריקת ברכאן עילאין לסטרא אחרא כנזכר בזוהר, {{צ|בלי פחד}} - כי {{צ|לא פחדו אל ה' אלהי ישראל}}.

{{ממ|איוב|לט|טו}} {{צ|וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ}} - ותשכח ה' עושיך. דאילו שם הוא סוד הזכירה. ועון התחתונים גרם שם השכחה וארך קץ פדותינו. {{צ|וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ}} - היא החיה שנאמר בה {{צ|והשבתי חיה רעה מן הארץ}} - דא חיה דזינא בישא לתתא, ומאי איהי? אגרת בת מחלת וכו' כדאיתא בזוהר פרשת בחקותי.

{{ממ|איוב|לט|יח}} {{צ|כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא}} - למחר ישראל עושים תשובה ועתה ישראל{{הערה|לא הבנתי.. ואולי יש להגיה - ויקיעורך}}. והיינו {{צ|בעתה אחישנה}}. {{צ|תִּשְׂחַק לַסּוּס}} - סמאל, {{צ|וּלְרֹכְבוֹ}} - {{צ|אלה ברכה ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלהינו נזכיר}}. 

נקטינן כי הנוצה של עוף זה אין למרט אותה כדי לעשות מקום לסכין לפי שיש בה צורך כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן היה לו עפר מוכן וכו'}}''' - מאחר שהנחנו כי חיה ועוף הללו הם המזומנים בסעודה לצדיקים לעתיד, ומה גם השורש שלהם למעלה שהרצון שיהיו מתוקנים לעתיד. ולכן העיקר לכל הדברים הללו הוא העפר שנאמר {{צ|הכל היה מן העפר}} {{ממ|קהלת|ג}}, ואמרו חז&quot;ל {{צ|ואפילו גלגל חמה}}. וכונת חז&quot;ל בזה ממה שאמר הכתוב {{צ|'''ה'''עפר}} בה&quot;א הידיעה. דאילו נאמר 'עפר' סתם הענין מובן שהרצון על המדה האחרונה שעל ידה נברא עולם המעשה. אמנם מדקאמר קרא {{צ|העפר}} - משמע עפר עליון. ומה שאמרו {{צ|הכל}} לאשמועינן אפילו גלגל חלה עליון - משם היה. דייקא נמי מדלא קאמר &quot;נברא&quot; אלא {{צ|היה}}  - ר&quot;ל על ידי אותיות '''היה''' דהיינו כי שם נאמר {{צ|יהי}} בכל מעשה בראשית, וכן היה.

ולכן מאחר כי העפר עיקר לכל - לכן '''{{צ|לא ישחוט אדם}}''' חיה ועוף אלו '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' - ר&quot;ל שיהיה מתוקן ומוכן, '''{{צ|מבעוד יום}}''' - הוא סוד 'גלגל חמה' הנזכר - {{צ|כי שמש ומגן ה'}}. 

'''{{צ|ואם עבר ושחט}}''' - צריך לעשות רמז לדבר והוא כי יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא המשל אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי הזגג שיש לו קופה של כוסות וכו' מביא יתד לתלות קופתו וכו'. היינו כי הזגג זה הוא רמז אל המאציל יתברך. יש לו כלי זכוכית מאספקלריא שאינה מאירה. וכדי שלא ישתברו כמו שהיה מתחילה - לכן מביא {{צ|יתד חזקה}} - צדיק לעולם בל ימוט. ותולה קופתו זו. 

ולכן '''{{צ|אם יש דקר}}''' זה היתד '''{{צ|נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח}}''' - הוא סוד בנימן הצדיק שהוא טמון בעפר זה. '''{{צ|מכסהו בו}}''' - היינו מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;ד {{ממ זהר|ג|רד|א}} וזה לשונו: {{צ| בקר אערוך לך ואצפה - מהו ואצפה? הא כל בני עלמא מצפין וכו' ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין. עד דמטו להאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עילאין ומגו דכל נהורין עילאין ביה תליין זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, עד שעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן להאי בקר דיוסף. חופאה לאתחפאה וכו'. ודא הוא דכתיב ואצפה כמה דאת אמר ויצפהו זהב טהור וכו'}}.

ולכן אמר  '''{{צ|מכסהו בו}}''' דמשמע נמי לדקר זה, ולכן מועיל לכסוי הדם. 


==קטע זמני==
'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב וכו'}}''' - נודע הוא כי האפר אינו מגדל צמחים. אמנם אתקש לעפר לפי שנאמר {{צ|ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם}} והוא התיקון שלהם. ולכן '''{{צ|אפר כירה שהוסק}}''' ונשרף '''{{צ|מערב יום טוב}}''' על ידי הקדושה שנאמר {{צ|והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום}}.  וזה נעשה קודם אותה סעודה של הצדיקים לעתיד, ערב יום טוב. זה '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' שהנה נתקן.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' זה הגשמי - אסור. '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' כי בזה יהיה רמז לענין היצר, אף על גב כי הוא מתבטל לעתיד - אינו בטל לגמרי רק נאמר {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}}. ולכן אם הוא חם - שיש בו לצלות ביצה להוליד בנים בלבד, וכמו כן ימצא על ידי כך התעוררות למעלה לסטרא דצפון שהוא חם לעורר האהבה בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}} - אז מותר לכסות בו על דרך האמור, כי נעשה מכסה ויצפהו זהב.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גנתו וכו'}}''' - מאחר כי העפר הוא כינוי אל הקדושה, אמנם זה יהיה מאותו עפר שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} דאינון מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר פרשת נשא דף קכ&quot;ה {{ממ זהר|ג|קכה|א}} וזה לשונו: {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן - מאן העפר? תנינן כתיב הכל היה מן העפר וכו'. הכל היה מן העפר  - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. אמר רבי יוסי ומן העפר - אילו כתיב ומן העפר ולא יתיר הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב אשר יהיה בקרקע המשכן - משמע דאחרא הוא. אלא כתיב יתן בעפר חרבו - אלין מאריהון דקשתין ובלסטראין, מארי דדינא קשיא וכו'}}.

ולכן בא הדין '''{{צ|אם הכניס עפר הרבה}}''' שמורה על ריבוי מאריהון דדינין. ולא נכון לעשות כן מפני שהוא מעורר כח הדין. ולכן '''{{צ|אם הוא כנוס במקום אחד מותר}}''' כי הנה אף על גב שהכניס עפר זה לביתו שמורה על בית עליון, היא הכלה, שצריך לה אלין מאריהון דדינין לפי שהם החיל שלה, כדאיתא פרשת בשלח דף נ&quot;א {{ממ זהר|ב|נא|א}} וזה לשונו: {{צ|ויסע מלאך ה' וכו' - וכי יקרא הוא דמלכא דמטרוניתא תזיל והיא תגח קרבא והיא אזלת שליחה למלכא דאזדווג במטרוניתא עילאה וכו' קב&quot;ה מסגיאות חביבותא ורחימותא דיליה בכנסת ישראל וכו' אפקיד בידהא כל זיינין דיליה - רומחין וסייפין קשתין חצין חרבין בלסטרין קסטיראין וכו'}}. 

הנה נתבאר מן המאמר כי כל אלו החיילות שהפקיד מלכא בידא דמטרוניתא הם לשם ולתפארת לה. ולכן זה '''{{צ|שהכניס עפר הרבה לתוך ביתו}}''' - היא מטרוניתא זו, כי עפר זה שהוא הרמז למאריהון דדינין חיילות שלה, שבח בית אביה. וזה הכניס אותה '''{{צ|לצורך גנתו}}''' - לעשות אותם בסוד 'גן' כאמור במאמר הנ&quot;ל, דעבד לה ההוא גננא שורין שורין. אמנם נמצא העדר בזה בבחינה אחת להיות שהכניס אותם לבית. דאילו החיילין הללו הם של מטרוניתא. 

אמנם לענין הנהוג שהמטרוניתא הולכת בעולמות עם חיילות הללו שהם שלה - הלא זה הדבר מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אמרה הירח לפי שאמרתי לפניך דבר הגון וכו'. א&quot;ל הא צדיקים יקראו על שמך}} כדאיתא פרק אלו טרפות. ובמדרש: בשעה שהוא יוצא כולי ודימוס יוצאין עמו וכו'. ואמנם זה הכניס אלו מאריהון דדינין לפנים, לתוך הבית, שמורה שהכניס אלו לפנים בעולם האצילות. ולא נכון לעשות כן. ולכן '''{{צ|אם הוא כנוס במקום אחד מותר לכסות בו}}''' דמאחר שלא נתפזרו שם - לא יהיה התעוררות דין רק הם כנוסים במקום אחד, המיוחד לעורר הייחוד. 

ולכן '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על דרך הנזכר שמכסה למעלה בסוד {{צ|ויצפהו זהב}} כאמור. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור שם}}''' באותו מקום '''{{צ|דעתו עליו}}''' בסוד {{צ|והאדם ידע}} לכל המצטרך מצרכי הבית.  '''{{צ|אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גנתו - לא, שמאחר שהוא מועט בטל}}'''.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם}}''' - דכיון שאינו מפרש אינם מתעוררים הדינים. '''{{צ|ועושה בו צרכיו}}''' לענין הייחוד. '''{{צ|ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית}}''' שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}}. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' בשער בת ציון. '''{{צ|דכיון שלא שטחו}}''' בקרקע '''{{צ|מוכחא מלתא דלצרכיו בעי ליה}}''' לצורך הייחוד. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שמורה כי אלו מאריהון דדינין אינם חזקים, ולכן '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כנזכר.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - ואחשבה(?) להבין כי זה הוא בסוד מטטרון. ואיתא בתיקונים {{צ|כי עוף השמים וכו' דא מטטרון דמתייחדין על ידוי צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. והרמז בשם זה '''כוי''' הוא כולל צדיק וצדק. ולכן אותיות '''כ&quot;ו''' הוא סוד הצדיק שהוא שם {{גמט|הויה}} העולה {{גמט דגש|כ&quot;ו}} שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. ואות {{גמט דגש|י'}} הוא רמז למדת צדק, אות יוד שבה, בסוד {{צ|כי שמי בקרבו}}.

והנה זה הוא אשר מצינו שיש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה כמו ששנינו {{צ|כוי יש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לחיה, ויש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה}}. והענין כי להיות שמט&quot;ט הוא כולל הבהמה והחיה, והרמז כי הנה עשרה מיני בהמה הם כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שור שה כבשים ושה עזים איל וצבי וכו'}} והם שלשה מיני בהמה - שור שה כבשים ושה עזים. ושבעה מיני חיה - איל וצבי ויחמור.

ויש לתת רמז בשמו של מט&quot;ט כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רבי מאיר '''רמון''' מצא - תוכו אכל, קליפתו זרק}}, כי {{גמט דגש|רמון}} הם אותיות {{גמט דגש|מטטרון}} כאשר לוקחים {{גמט דגש|ט&quot;ט}} שלו לחוד. ולכן {{גמט דגש|מטטרון}} הם שש אותיות. {{הערה|לא הבנתי. ואולי חסר כאן מילים... - ויקיעורך}}ארבעה עם עשר אותיות כנגד עשר בהמות אלו. ואמנם חיה לחוד הם שבע נרמזים בשמו והבהמה נרמז ברמון הנזכר. ולכן אמרו {{צ|חיה בכלל בהמה}} כי הם האותיות עצמן. ולכן ימצא במטטרו&quot;ן דרכים שוה לבהמה ודרכים שוה לחיה. ומה גם שהוא כולל מדרגה שהיא חיה ומדרגה שהיא בהמה. 

ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' - היינו לעתיד, כי ביום טוב של הסעודה העתידה להיות - אין שוחטין רק בהמה שהוא סוד אותה בהמה הרבוצה על אלף הרים כנזכר. אבל מט&quot;ט הוא ספק. ויש בו דרכים שאינו שוה לבהמה כאשר יבא במקומו בע&quot;ה. ולכן נמי בגשמי - אין שוחטין אותו ביום טוב.

'''{{צ|ואם שחטו - אין מכסים את דמו אפילו יש לו עפר מוכן}}''' שהרי נמי לעתיד נמצא עפר מוכן. וסוד הדבר על דרך הנזכר כי עפר הם מאריהון דדינים. והנה ביום טוב הם מוכנים ומתוקנים מפני כי הם קרואים והולכים לתומם כנזכר במאמר, הובא לעיל הנזכר פרשת קרח, כי בזמן המועד 'קדש תתאה', חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון שנאמר {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}. ולכן נקרא זה העפר {{צ|מוכן}} ועומד.

ועם כל זה '''{{צ|אין מכסים בו}}''' כי הנה מטרוניתא כאשר עולה למעלה אז כל החיילות שלה נעשים בסוד כנפים לכסות עליה. אמנם הללו אין מכסים בו '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה היא שאי לאו כן לא היו מטריחין לכסות את דמו ביום טוב}}''', ויבא להתיר את דמו. אמנם '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' לערב - '''{{צ|יכסנו}}'''.


'''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן}}''' מהמזומנים - מקראי קדש,  '''{{צ|או אפר כירה}}''' מסטרא אחרא שנתקנה כנ&quot;ל, '''{{צ|אם יכול לכסותו בדקירה אחת}}''' - בסוד בנימן, '''{{צ|שאינו צריך להרבות בשביל הבהמה - יכסנו}}''' כאמור. '''{{צ|ואם לאו - לא יכסנו}}'''.


'''{{צ|שחט צפור}}''' הנזכר דימא מטי עד קרסולוי '''{{צ|מערב יום טוב}}''', '''{{צ|ולא כיסה דמו - לא יכסנו ביום טוב}}''' לפי כי הנה מאתמול נתקן והיה מן הראוי לכסות דמו לעשות הייחוד, וכאשר החמיץ המצוה - לא יכסנו ביום טוב שהרי עבר זמן אותו הייחוד כאמור.


-------------</text>
      <sha1>t9jl0yjsk520ot8hkzkf76es6nvd71g</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417871</id>
      <parentid>1417870</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:02:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="141005" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.


ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}}
נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. 

ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}.  '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור.


ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז&quot;ל משעשו צרכיהם כך המה עושים.

'''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב&quot;ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. 

והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה.


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט&quot;ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. 

אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט&quot;ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה.


'''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}.

אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. 

מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. 

ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. 

ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז&quot;ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב&quot;ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז&quot;ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}.

'''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור.


עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. 

ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה.

ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר&quot;ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. 

'''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו.

===פירוש על סעיפים י' - כ'===
{{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו&quot;ע]'''}}

לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ&quot;ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א&quot;ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. 

ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}'''  - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק &quot;'''אותה''' ואת בנה&quot; בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. 

ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב&quot;ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. 

'''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''.

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}.

'''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת מקץ דף ר&quot;א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא &quot;ועניתיך לא אענך עוד&quot;}}, עכ&quot;ל לענייננו.

והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז&quot;ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז&quot;ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. 

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש&quot;ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה.

או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז&quot;ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד.

אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז&quot;ל סדר בשלח וז&quot;ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור.

ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ&quot;ש בתיקון כ&quot;א דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב&quot;ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב&quot;ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא  דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב.

'''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}.


'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר&quot;ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי &quot;יום טוב&quot; לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר&quot;ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא  בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}.


ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רי&quot;ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה  אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}.

ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ&quot;ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר&quot;ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו.

'''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא.

'''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. 

'''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות.

'''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה.  ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר&quot;ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ&quot;ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. 

ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. 

אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור.

'''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. 

אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים  - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר&quot;ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. 

ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז&quot;ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה.


'''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}.

===עוד פירוש על סעיפים י - כ===
עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ&quot;ש בזוהר פרשת יתרו דף ע&quot;ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א&quot;ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. 


זאת ועוד אחרת מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ&quot;ש דף ע&quot;ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז&quot;ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ&quot;ט דתליא(?) רישא דיסוד יו&quot;ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב&quot;ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו&quot;ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}.

ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע&quot;ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}.  ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים.

'''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע&quot;ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}.

והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ&quot;ש {{צ|מעלה את הראשון}}  (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל&quot;ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה &quot;הנה האש והעצים ואיה השה לעולה&quot; - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}.

ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ&quot;ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז&quot;ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב&quot;ה ושוחטו בפני הכל וכו'. 

ועל ידי כן הותר הנדר משחז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ&quot;ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שעולה {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא כנ&quot;ל. והנה זאת הבהמה מפני הגלות והחרבן נמצא הוא '''{{צ|חציה של גוי}}''' מפני כי {{צ|רגליה יורדות מות}}, ומה גם ברדתה בעולמות למטה יש שם תערובת מן הקליפה. '''{{צ|וחציה של ישראל}}''' מסטרא דקדושה. 

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש לו שתים}}''' - דהיינו החלקים היורדים בעולם היצירה ובעולם העשיה, '''{{צ|יכול לשחוט שתיהן}}''' ולהעלות אותם למעלה וכך היא המדה כנ&quot;ל.


'''השוחט בהמה ביום טוב לא יתלוש הצמר''' אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור - דבר הבא מן העור}} והוא הצמר. והנה קין חטא בענין זה של הקרבן, אמנם הבל הביא מבכורות צאנו - הוא הצמר. ולכן אין לתלוש זה הצמר ביום טוב לפי כי תיקון זה לא נעשה זולת בחול, לא כן ביום טוב. 
אף על גב שהוא '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד. 

והנה בהמה זו היא הרבוצה על אלף הרים - הרי מגדלים לה כל מין בהמה שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה צאן}}, והיא מוזמנת לצדיקים לעתיד לבא. מה עושה הקב&quot;ה? מביא לויתן ונוחרו בסנפיריו והצדיקים אומרים וכי שחיטה זו כשרה? והא תנן השוחט במגל בצור ובקנה שחיטתו פסולה? והקב&quot;ה אומר כי תורה מאתי תצא, תורה חדשה, דהיינו כי עד לא נאסרו כל דברים הללו אלא כדי שלא יהיה פגם בבהמה זו. אמנם מעתה נתקנה על ידי שחיטה זו, ולפי כי התיקון של בהמה זו הוא על ידי השחיטה שהיא אוכל נפש, אבל הצמר לא יתלוש אותו, אבל '''{{צ|מפנה ומושכו אילך ואילך אם נתלש מעצמו נתלש}}'''.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - שהרמז שלו הוא סוד {{צ|זיז שדי}} שעתיד הקב&quot;ה לעשות אותה סעודה לצדיקים לעתיד לבא. והסוד מ&quot;ש בהקדמת התיקונים דף פ' וזה לשונו: {{צ|ועל האי צפור קא רמיזו רבנן בהגדה דבתרא דרבה בר בר חנה הוה אזיל בספינתא וחזא לההוא צפרא דימא מטי עד קרסולוי וכו' אלא לא הוה אלא מאילין אפרוחי  וצדיק שמיה, עמודא חדא מארעא עד רקיעא, וימא מטי עד קרסולוי - אלין נצח והוד דאימא עילאה, איהי ימא דאתפשטת לחמשין תרעין עד כרסולוי דההוא עופא. כגוונא דא '''י'''' איהו עשר וכו' עוף דאיהו צפר  דאיהו צפר דיליה איהו מט&quot;טרון, עליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר מה ענין עוף זה המזומן לצדיקים כי הנה בזמן הזה הוא מזומן להוליך את הקול (דהיינו של תורה ותפילה כנזכר שם) ומעלה אותו לצדיק חי העולמים כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|מלאך ממתין עד שישראל מסיימין התפילה ועושה אותם עטרה ומניחה בראש חי העולמים}} - רצה לומר כי הוא משתדל לתקן המדה האחרונה ושמה עטרה ומניח אותה בראש חי העולמים. והבן. ולכן נמי הנה שכרו אתו להיות מזומן צפור זה הנקרא {{צ|עוף השמים}}, {{צ|זיז שדי}}, למאכל לצדיקים לעתיד לבא מזומן עמהם. 

ולכן השוחט צפור זה ביום טוב שבא הרמז לאותו יום של הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים יומא טבא לרבנן - '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל הובא למעלה וזה לשונו: 
: {{צ|{{הערה|על פי הפסוקים {{הפניה לפסוקים|איוב|לט|יג|יד}} {{צ|כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם}} - ויקיעורך}}כנפי רננים נעלסה {{ממ|איוב|לט|יג}} - ואפרוש כנפי עליך. רננים - רננו צדיקים. אם אברה חסידה ונוצה - מי יתן לי אבר כיונה וכו'}} (מאמר). 

והענין בקיצור להיות כי ענין קן צפור הוא סוד {{גמט דגש|קן}} נוצות שיש בכנף עליון כמנין {{גמט דגש|כנף}}, ולכן יאמר {{צ|כנף רננים}} דהיינו רננו צדיקים הנמשכים מכנף זה - ימצא להם שמחה תמיד מכ&quot;ש(?) לעתיד. נתעלסה באהבים על שם שעבדו את ה' בשמחה העובד מאהבה. {{צ|אם אברה - מי יתן לי אבר כיונה}} - לפי כי כנסת ישראל היונה יש לה אבר ידוע אבל למעלה הוא סוד {{צ|שביל דקיק}}, אלו הם דברי חסידה שנאמר בה {{צ|גם חסידה בשמים ידעה מועדיה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|חסידה ברושים ביתה}} {{ממ|תהלים|קד|}} באינון שית בנין, ברושים - אל תקרי ברושים אלא בראשים, דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה. 

{{צ|כי תעזוב לארץ ביציה}} {{ממ|איוב|לט|יד}} - עזבתי את ביתי. דאילו מתחילה נאמר {{צ|והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים}} ומפני החרבן נאמר {{צ|שלח תשלח את האם}} - תרין תירוכין; חד מבית ראשון, תניינא מבית שני כדאיתא בהקדמת התיקונים. {{צ|ועל עפר תחמם}} - כי {{צ|שחה לעפר נפשנו}}, מפני כי הבת היקרה הנקרא 'נפש' - שחה לעפר. לכן גם כן חסידה הנזכר. {{צ|ועל עפר תחמם}} - שהנה נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה וכו'.

{{ממ|איוב|לט|טז}} {{צ|הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ}} - לפי שהיו בנים סכלים נמסרו {{צ|ללא לה}} - לקליפות, הוא גלות הנשמות. ואשר לא היה עוד נשמות חדשות כדאיתא פרשת פקודי היכל חמישי עיין שם. {{צ|לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד}} - למה(?) הולך לריק יגיעה, ואימא עילאה אריקת ברכאן עילאין לסטרא אחרא כנזכר בזוהר, {{צ|בלי פחד}} - כי {{צ|לא פחדו אל ה' אלהי ישראל}}.

{{ממ|איוב|לט|טו}} {{צ|וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ}} - ותשכח ה' עושיך. דאילו שם הוא סוד הזכירה. ועון התחתונים גרם שם השכחה וארך קץ פדותינו. {{צ|וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ}} - היא החיה שנאמר בה {{צ|והשבתי חיה רעה מן הארץ}} - דא חיה דזינא בישא לתתא, ומאי איהי? אגרת בת מחלת וכו' כדאיתא בזוהר פרשת בחקותי.

{{ממ|איוב|לט|יח}} {{צ|כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא}} - למחר ישראל עושים תשובה ועתה ישראל{{הערה|לא הבנתי.. ואולי יש להגיה - ויקיעורך}}. והיינו {{צ|בעתה אחישנה}}. {{צ|תִּשְׂחַק לַסּוּס}} - סמאל, {{צ|וּלְרֹכְבוֹ}} - {{צ|אלה ברכה ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלהינו נזכיר}}. 

נקטינן כי הנוצה של עוף זה אין למרט אותה כדי לעשות מקום לסכין לפי שיש בה צורך כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן היה לו עפר מוכן וכו'}}''' - מאחר שהנחנו כי חיה ועוף הללו הם המזומנים בסעודה לצדיקים לעתיד, ומה גם השורש שלהם למעלה שהרצון שיהיו מתוקנים לעתיד. ולכן העיקר לכל הדברים הללו הוא העפר שנאמר {{צ|הכל היה מן העפר}} {{ממ|קהלת|ג}}, ואמרו חז&quot;ל {{צ|ואפילו גלגל חמה}}. וכונת חז&quot;ל בזה ממה שאמר הכתוב {{צ|'''ה'''עפר}} בה&quot;א הידיעה. דאילו נאמר 'עפר' סתם הענין מובן שהרצון על המדה האחרונה שעל ידה נברא עולם המעשה. אמנם מדקאמר קרא {{צ|העפר}} - משמע עפר עליון. ומה שאמרו {{צ|הכל}} לאשמועינן אפילו גלגל חלה עליון - משם היה. דייקא נמי מדלא קאמר &quot;נברא&quot; אלא {{צ|היה}}  - ר&quot;ל על ידי אותיות '''היה''' דהיינו כי שם נאמר {{צ|יהי}} בכל מעשה בראשית, וכן היה.

ולכן מאחר כי העפר עיקר לכל - לכן '''{{צ|לא ישחוט אדם}}''' חיה ועוף אלו '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' - ר&quot;ל שיהיה מתוקן ומוכן, '''{{צ|מבעוד יום}}''' - הוא סוד 'גלגל חמה' הנזכר - {{צ|כי שמש ומגן ה'}}. 

'''{{צ|ואם עבר ושחט}}''' - צריך לעשות רמז לדבר והוא כי יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא המשל אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי הזגג שיש לו קופה של כוסות וכו' מביא יתד לתלות קופתו וכו'. היינו כי הזגג זה הוא רמז אל המאציל יתברך. יש לו כלי זכוכית מאספקלריא שאינה מאירה. וכדי שלא ישתברו כמו שהיה מתחילה - לכן מביא {{צ|יתד חזקה}} - צדיק לעולם בל ימוט. ותולה קופתו זו. 

ולכן '''{{צ|אם יש דקר}}''' זה היתד '''{{צ|נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח}}''' - הוא סוד בנימן הצדיק שהוא טמון בעפר זה. '''{{צ|מכסהו בו}}''' - היינו מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;ד {{ממ זהר|ג|רד|א}} וזה לשונו: {{צ| בקר אערוך לך ואצפה - מהו ואצפה? הא כל בני עלמא מצפין וכו' ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין. עד דמטו להאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עילאין ומגו דכל נהורין עילאין ביה תליין זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, עד שעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן להאי בקר דיוסף. חופאה לאתחפאה וכו'. ודא הוא דכתיב ואצפה כמה דאת אמר ויצפהו זהב טהור וכו'}}.

ולכן אמר  '''{{צ|מכסהו בו}}''' דמשמע נמי לדקר זה, ולכן מועיל לכסוי הדם. 


'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב וכו'}}''' - נודע הוא כי האפר אינו מגדל צמחים. אמנם אתקש לעפר לפי שנאמר {{צ|ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם}} והוא התיקון שלהם. ולכן '''{{צ|אפר כירה שהוסק}}''' ונשרף '''{{צ|מערב יום טוב}}''' על ידי הקדושה שנאמר {{צ|והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום}}.  וזה נעשה קודם אותה סעודה של הצדיקים לעתיד, ערב יום טוב. זה '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' שהנה נתקן.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' זה הגשמי - אסור. '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' כי בזה יהיה רמז לענין היצר, אף על גב כי הוא מתבטל לעתיד - אינו בטל לגמרי רק נאמר {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}}. ולכן אם הוא חם - שיש בו לצלות ביצה להוליד בנים בלבד, וכמו כן ימצא על ידי כך התעוררות למעלה לסטרא דצפון שהוא חם לעורר האהבה בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}} - אז מותר לכסות בו על דרך האמור, כי נעשה מכסה ויצפהו זהב.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גנתו וכו'}}''' - מאחר כי העפר הוא כינוי אל הקדושה, אמנם זה יהיה מאותו עפר שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} דאינון מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר פרשת נשא דף קכ&quot;ה {{ממ זהר|ג|קכה|א}} וזה לשונו: {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן - מאן העפר? תנינן כתיב הכל היה מן העפר וכו'. הכל היה מן העפר  - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. אמר רבי יוסי ומן העפר - אילו כתיב ומן העפר ולא יתיר הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב אשר יהיה בקרקע המשכן - משמע דאחרא הוא. אלא כתיב יתן בעפר חרבו - אלין מאריהון דקשתין ובלסטראין, מארי דדינא קשיא וכו'}}.

ולכן בא הדין '''{{צ|אם הכניס עפר הרבה}}''' שמורה על ריבוי מאריהון דדינין. ולא נכון לעשות כן מפני שהוא מעורר כח הדין. ולכן '''{{צ|אם הוא כנוס במקום אחד מותר}}''' כי הנה אף על גב שהכניס עפר זה לביתו שמורה על בית עליון, היא הכלה, שצריך לה אלין מאריהון דדינין לפי שהם החיל שלה, כדאיתא פרשת בשלח דף נ&quot;א {{ממ זהר|ב|נא|א}} וזה לשונו: {{צ|ויסע מלאך ה' וכו' - וכי יקרא הוא דמלכא דמטרוניתא תזיל והיא תגח קרבא והיא אזלת שליחה למלכא דאזדווג במטרוניתא עילאה וכו' קב&quot;ה מסגיאות חביבותא ורחימותא דיליה בכנסת ישראל וכו' אפקיד בידהא כל זיינין דיליה - רומחין וסייפין קשתין חצין חרבין בלסטרין קסטיראין וכו'}}. 

הנה נתבאר מן המאמר כי כל אלו החיילות שהפקיד מלכא בידא דמטרוניתא הם לשם ולתפארת לה. ולכן זה '''{{צ|שהכניס עפר הרבה לתוך ביתו}}''' - היא מטרוניתא זו, כי עפר זה שהוא הרמז למאריהון דדינין חיילות שלה, שבח בית אביה. וזה הכניס אותה '''{{צ|לצורך גנתו}}''' - לעשות אותם בסוד 'גן' כאמור במאמר הנ&quot;ל, דעבד לה ההוא גננא שורין שורין. אמנם נמצא העדר בזה בבחינה אחת להיות שהכניס אותם לבית. דאילו החיילין הללו הם של מטרוניתא. 

אמנם לענין הנהוג שהמטרוניתא הולכת בעולמות עם חיילות הללו שהם שלה - הלא זה הדבר מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אמרה הירח לפי שאמרתי לפניך דבר הגון וכו'. א&quot;ל הא צדיקים יקראו על שמך}} כדאיתא פרק אלו טרפות. ובמדרש: בשעה שהוא יוצא כולי ודימוס יוצאין עמו וכו'. ואמנם זה הכניס אלו מאריהון דדינין לפנים, לתוך הבית, שמורה שהכניס אלו לפנים בעולם האצילות. ולא נכון לעשות כן. ולכן '''{{צ|אם הוא כנוס במקום אחד מותר לכסות בו}}''' דמאחר שלא נתפזרו שם - לא יהיה התעוררות דין רק הם כנוסים במקום אחד, המיוחד לעורר הייחוד. 

ולכן '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על דרך הנזכר שמכסה למעלה בסוד {{צ|ויצפהו זהב}} כאמור. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור שם}}''' באותו מקום '''{{צ|דעתו עליו}}''' בסוד {{צ|והאדם ידע}} לכל המצטרך מצרכי הבית.  '''{{צ|אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גנתו - לא, שמאחר שהוא מועט בטל}}'''.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם}}''' - דכיון שאינו מפרש אינם מתעוררים הדינים. '''{{צ|ועושה בו צרכיו}}''' לענין הייחוד. '''{{צ|ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית}}''' שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}}. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' בשער בת ציון. '''{{צ|דכיון שלא שטחו}}''' בקרקע '''{{צ|מוכחא מלתא דלצרכיו בעי ליה}}''' לצורך הייחוד. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שמורה כי אלו מאריהון דדינין אינם חזקים, ולכן '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כנזכר.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - ואחשבה(?) להבין כי זה הוא בסוד מטטרון. ואיתא בתיקונים {{צ|כי עוף השמים וכו' דא מטטרון דמתייחדין על ידוי צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. והרמז בשם זה '''כוי''' הוא כולל צדיק וצדק. ולכן אותיות '''כ&quot;ו''' הוא סוד הצדיק שהוא שם {{גמט|הויה}} העולה {{גמט דגש|כ&quot;ו}} שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. ואות {{גמט דגש|י'}} הוא רמז למדת צדק, אות יוד שבה, בסוד {{צ|כי שמי בקרבו}}.

והנה זה הוא אשר מצינו שיש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה כמו ששנינו {{צ|כוי יש בו דרכים שוה לבהמה, ויש בו דרכים שוה לחיה, ויש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה, ויש בו דרכים שאינו שוה לא לחיה ולא לבהמה}}. והענין כי להיות שמט&quot;ט הוא כולל הבהמה והחיה, והרמז כי הנה עשרה מיני בהמה הם כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|שור שה כבשים ושה עזים איל וצבי וכו'}} והם שלשה מיני בהמה - שור שה כבשים ושה עזים. ושבעה מיני חיה - איל וצבי ויחמור.

ויש לתת רמז בשמו של מט&quot;ט כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|רבי מאיר '''רמון''' מצא - תוכו אכל, קליפתו זרק}}, כי {{גמט דגש|רמון}} הם אותיות {{גמט דגש|מטטרון}} כאשר לוקחים {{גמט דגש|ט&quot;ט}} שלו לחוד. ולכן {{גמט דגש|מטטרון}} הם שש אותיות. {{הערה|לא הבנתי. ואולי חסר כאן מילים... - ויקיעורך}}ארבעה עם עשר אותיות כנגד עשר בהמות אלו. ואמנם חיה לחוד הם שבע נרמזים בשמו והבהמה נרמז ברמון הנזכר. ולכן אמרו {{צ|חיה בכלל בהמה}} כי הם האותיות עצמן. ולכן ימצא במטטרו&quot;ן דרכים שוה לבהמה ודרכים שוה לחיה. ומה גם שהוא כולל מדרגה שהיא חיה ומדרגה שהיא בהמה. 

ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' - היינו לעתיד, כי ביום טוב של הסעודה העתידה להיות - אין שוחטין רק בהמה שהוא סוד אותה בהמה הרבוצה על אלף הרים כנזכר. אבל מט&quot;ט הוא ספק. ויש בו דרכים שאינו שוה לבהמה כאשר יבא במקומו בע&quot;ה. ולכן נמי בגשמי - אין שוחטין אותו ביום טוב.

'''{{צ|ואם שחטו - אין מכסים את דמו אפילו יש לו עפר מוכן}}''' שהרי נמי לעתיד נמצא עפר מוכן. וסוד הדבר על דרך הנזכר כי עפר הם מאריהון דדינים. והנה ביום טוב הם מוכנים ומתוקנים מפני כי הם קרואים והולכים לתומם כנזכר במאמר, הובא לעיל הנזכר פרשת קרח, כי בזמן המועד 'קדש תתאה', חכמת שלמה, זמינת לכל חילהא לאעטרא יתהון שנאמר {{צ|קריאי מועד - קראי כתיב}}. ולכן נקרא זה העפר {{צ|מוכן}} ועומד.

ועם כל זה '''{{צ|אין מכסים בו}}''' כי הנה מטרוניתא כאשר עולה למעלה אז כל החיילות שלה נעשים בסוד כנפים לכסות עליה. אמנם הללו אין מכסים בו '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה היא שאי לאו כן לא היו מטריחין לכסות את דמו ביום טוב}}''', ויבא להתיר את דמו. אמנם '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' לערב - '''{{צ|יכסנו}}'''.


'''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן}}''' מהמזומנים - מקראי קדש,  '''{{צ|או אפר כירה}}''' מסטרא אחרא שנתקנה כנ&quot;ל, '''{{צ|אם יכול לכסותו בדקירה אחת}}''' - בסוד בנימן, '''{{צ|שאינו צריך להרבות בשביל הבהמה - יכסנו}}''' כאמור. '''{{צ|ואם לאו - לא יכסנו}}'''.


'''{{צ|שחט צפור}}''' הנזכר דימא מטי עד קרסולוי '''{{צ|מערב יום טוב}}''', '''{{צ|ולא כיסה דמו - לא יכסנו ביום טוב}}''' לפי כי הנה מאתמול נתקן והיה מן הראוי לכסות דמו לעשות הייחוד, וכאשר החמיץ המצוה - לא יכסנו ביום טוב שהרי עבר זמן אותו הייחוד כאמור.


-------------</text>
      <sha1>21p789nlkjm0ascm45nac93xvz5zgs4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469863</id>
    <revision>
      <id>1417856</id>
      <parentid>1416792</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T08:30:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417854]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12667" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ז, 864|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)}}, {{ח:תיבה|1112|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 892|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 440|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|סעיפים 342(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 400|ו־400}} {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח מתואמים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|בסעיף 342(ד)(1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה כוללת“ – הכנסתו החודשית הכוללת של עובד, מכל מעבידיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור מלא“ – שיעור הניכוי משכר העובד הקבוע {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳ לחוק}}, על חלק השכר העולה על מחצית השכר הממוצע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הניכוי“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים), התשנ״ג–1993}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הגביה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), התשי״ד–1954}}.

{{ח:סעיף|2|ניכוי דמי ביטוח משכר|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מעביד כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)#סעיף 2|סעיף 2 לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), התשל״ב–1972}} (להלן – מעביד מוכר) וכן מעביד {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה ומס מעסיקים (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה ותשלום מס מעסיקים)#סעיף 5|שתקנה 5(א) או (ה)(1) לתקנות הניכוי}} חלות לגביו, ינכה דמי ביטוח בשיעור מלא גם מחלק השכר של העובד, שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע, כאמור {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|בסעיף 342(ה)(3) לחוק}}.

{{ח:סעיף|2א|עובד אצל מעביד מוכר|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} עובד המועסק על ידי מעביד מוכר חייב למלא בטופס שקבע המוסד פרטים על עבודתו אצל כל מעבידיו ולמסרו למעבידו לפני המועד שבו קיבל את שכרו ובתחילת כל שנת מס.

{{ח:סעיף|3|ניכוי דמי ביטוח לפי הוראת פקיד גביה}}
{{ח:תת|(א)}} הוכיח מבוטח העובד אצל מעבידים שונים, להנחת דעתו של פקיד גביה, כי אילו נוכו מהכנסתו הכוללת דמי ביטוח לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, היה סכום הניכוי האמור עולה על סכום דמי הביטוח המתואמים, רשאי פקיד הגביה ליתן לעובד אישור המורה למעביד מסוים כי ינכה משכר העובד שיעור שונה של דמי ביטוח לתקופה שיורה, והכל כפי שיקבע פקיד הגביה בהתאם לאומדן דמי הביטוח המתואמים שהעובד חייב בתשלומם.
{{ח:תת|(ב)}} הורה פקיד גביה כאמור בתקנת משנה (א), ינכה המעביד דמי ביטוח בהתאם להוראותיו.

{{ח:סעיף|3א|תיאום דמי ביטוח בידי מעסיק|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, המוסד רשאי להתיר למעביד פלוני (להלן – מעביד משני) שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, לנכות משכרו של העובד דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים לבין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכה בעד אותו חודש, משכרו של העובד המשתלם בידי כל אחד ממעבידיו האחרים.
{{ח:תת|(ב)}} הניכוי לפי הוראת תקנת משנה (א), ייעשה לגבי כל אחד מהחודשים ינואר עד יוני שבשנת מס (להלן – החציון הראשון), אם העובד המציא אישור שכר ב־1 בינואר של אותה שנת מס ולגבי החודשים יולי עד דצמבר שבשנת מס (להלן – החציון השני), אם העובד המציא אישור שכר, ב־1 ביולי של אותה שנת מס.
{{ח:תת|(ג)}} החל עובד לעבוד אצל מעביד משני בחציון הראשון לאחר ה־1 בינואר, או בחציון השני לאחר ה־1 ביוני, יחולו הוראות תקנת משנה (ב) לגבי כל אחד מהחודשים שבהם עבד באותו חציון, אם הגיש אישור שכר בתחילת החודש שבו התחיל לעבוד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אישור שכר“ – אישור מכל אחד ממעבידיו של עובד, למעט המעביד המשני, ובו פירוט השכר ששולם לעובד בחודש שקדם בתכוף למועד המצאתו שנקבע בתקנת משנה (ב), לפי הענין, וכן שיעור דמי הביטוח שנוכה מהשכר האמור.
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – לרבות מעביד מוכר.

{{ח:סעיף|3ב|עובד אצל מעביד מוכר|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|תקנה 3א}} תחול לגבי עובד המועסק על ידי מעביד מוכר אם המציא העובד למעבידו כאמור פרטים על הכנסותיו.

{{ח:סעיף|3ג|בקשה להחזר דמי ביטוח ששולמו ביתר|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שנוכו משכרו דמי ביטוח בסכום העולה על דמי הביטוח המתואמים, יגיש למוסד בקשה להחזר דמי הביטוח, בטופס שקבע המוסד, בצירוף אישור מכל אחד ממעבידיו של העובד, הכולל פרטים על שכרו החודשי, התקופה שבעדה שולם השכר וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

{{ח:סעיף|4|דין וחשבון|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} עובד שהכנסתו הכוללת בחודש פלוני בשנת מס עלתה על ההכנסה המרבית הקבועה {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#לוח יא פרט 1|בפרט 1 שבלוח י״א לחוק}} (להלן – שנת הדיווח), אשר ניתן לו אישור מפקיד גביה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, או שמעבידו ניכה משכרו דמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3א|לתקנה 3א}}, יגיש למוסד עד 31 ביולי של שנת המס שלאחריה, דין וחשבון על הכנסותיו בשנת הדיווח ועל סכומי דמי הביטוח שנוכו מהכנסותיו כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מעביד ימסור לעובדו החייב להגיש דין וחשבון לפי תקנת משנה (א), או המגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|תקנה 3ב {{ח:הערה|[צ״ל: 3ג]}}}}, בתום שנת הדיווח או בתום התקופה שלגביה מבקש העובד להגיש בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|תקנה 3ב {{ח:הערה|[צ״ל: 3ג]}}}}, לפי הענין, אישור הכולל פרטים על שכרו החודשי בשנה או בתקופה האמורה, וסכומי דמי הביטוח שנוכו ממנו.

{{ח:סעיף|5|תשלום דמי ביטוח בידי העובד}}
{{ח:ת}} מבוטח העובד אצל מעבידים שונים החייב בתשלום דמי ביטוח בסכום ההפרש שבין סכום דמי הביטוח המתואמים לבין סכום הניכוי בפועל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 342|בסעיף 342(ד)(1) לחוק}}, ישלמם במועדי תשלום דמי הביטוח האמורים {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)#סעיף 2|בתקנה 2(2) לתקנות הגביה}}.

{{ח:סעיף|6|החזר דמי ביטוח לעובד|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מבוטח העובד אצל מעבידים שונים שהגיש למוסד דין וחשבון לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} או בקשה להחזר דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3ג|סעיף 3ב {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 3ג]}}}}, יחזיר לו המוסד כל סכום שנוכה משכרו החודשי העולה על סכום דמי הביטוח המתואמים בעד אותו חודש, ובלבד שהדין וחשבון הוגש למוסד בתוך שבע שנים מסוף שנת המס שבה נוכה הסכום האמור.
{{ח:תת|(ב)}} סכום ההחזר האמור בתקנת משנה (א), יוחזר למבוטח בתוך שלושה חודשים מיום קבלת הבקשה במוסד ובלבד שאם יש למוסד ספק בדבר זכותו של המבוטח להחזר הסכום, כולו או חלקו, רשאי המוסד להשהות את ההחזר עד לבירור הספק, ויודיע על כך למבוטח.

{{ח:סעיף|7|הצמדה|תיקון: תשנ״ח}}
{{ח:ת}} על החזר לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}} יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|סעיף 362 לחוק}} בשינויים המחויבים, ולענין זה –
{{ח:תת|(1)}} לגבי החזר המתייחס לחודש מסוים בשנת מס – יראו את היום שבו שולם תשלום היתר, כמועד התשלום החל לגבי עובד לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|סעיף 353 לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} לגבי החזר המתייחס לשנת מס – תחושב התוספת שלפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 362|סעיף 362 לחוק}}, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום ההחזר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 353|בסעיף 353(א) לחוק}}.

{{ח:סעיף|8|תחולה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}} יחולו על הכנסתו החודשית של עובד המשתלמת בעד יום כ״ב באדר א׳ התשנ״ז (1 במרס 1997) ואילך.

{{ח:סעיף|9|הוראת מעבר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8}}, ינכה מעביד את סכום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, לפי הענין, משכר העובד בעד החודשים מרס עד יוני של שנת 1997, מהשכר שהוא משלם לעובד בעד כל אחד מהחודשים יולי עד נובמבר של שנת 1997, בחלקים שווים.

{{ח:חתימות|ג׳ בסיון התשנ״ז (8 ביוני 1997)}}
* '''אליהו ישי'''&lt;br&gt;שר העבודה והרווחה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3euwagvqxg3g17lwy6q4ou06gkxaz3a</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469867</id>
    <revision>
      <id>1417787</id>
      <parentid>1416947</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T15:45:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6639" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ו|ז|ח ח|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב, וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ.}}

== וַיְשַׁלַּח אֶת הָעֹרֵב ==
=== הָעֹרֵב ===
אלוהים לא נתן סימנים ברורים מה הם ציפורים כשרות וטהורות. בהמשך, משה קבע &quot;לֹא תֹאכַל כָּל תּוֹעֵבָה&quot; ([[דברים יד ג]]), ובציפורים הוא קבע &quot;וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם: הַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס, וְהָעָזְנִיָּה. ...  וְאֵת כָּל '''עֹרֵב''' לְמִינוֹ&quot; ([[דברים יד יד|דברים יד יב-יד]]). לא ברור אם [[W:עורב|'''העורב''']] היתה ציפור טהורה בתקופת נח, ונח לקח לתיבה שבע זוגות, או רק זוג אחד. [[W:יונה (סוג)|היונה]] היא חיה טהורה, ולכן ברור שנח לקח שבע זוגות והיו לו מספיק יונים לשחרר לפני שהיה בטוח שהמים ירדו.

העורב מראה סימנים של אינטליגנציה גבוהה, והתאים במיוחד לתפקיד שנח יעד לו. העורב היא ציפור חזקה וזהירה מפני בני אדם. לעורבים יש אוצר גדול של קולות והם מתקשרים בקול חזק ביניהם ועם חיות אחרות, וגם לבני אדם ניתן בקלות להבין מילים ובטויים שונים בשפתם.

נח בחר את העורב מכל העופות שברשותו כדי לעוף החוצה ולידע אותו אודות המצב בחוץ:
* העורב לא יכול לשחות או לצוד דגים במים, ומעדיף לא להיות רטוב בביצה, ולכן העורב חייב לשוב לתיבה במידה ואין לו מקום לנוח ולמצוא אוכל על האדמה.
* העורב נאמן לבן/בת זוגו, ולא ינסה לעוף להרים שסביב לקלדרה ולא לשוב יותר, לכן הכתוב מלמד אותנו שהעורב &quot;וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב&quot;.
* העורב לא ביקש אוכל מנח, ולכן ניתן להסיק שהיו מספיק גויות יבשות על גג התיבה, או גויות צפות על המים או לכודות בעצים, וזה סיפק לעורב אוכל.
* העורב משמיע קולות חזקים שנשמעים למרחק, והקולות שלו ישמעו בתוך התיבה הרועשת גם כאשר הוא בחוץ. 
* נח חשש שמספר אנשים שרדו על גג התיבה באכילת חיות ואנשים, או שלפתע יופיעו אנשים ששרדו ויתקיפו אותו. נח פחד לפתוח את התיבה, ולכן שלח את העורב. העורב חיפש אוכל, מצא מה שמצא, ושב לגג התיבה לחכות לבת/בן זוגו. אם היו שם אנשים העורב היה קורא את קריאת האזהרה הרועמת שלו, ונח היה יודע שיש אנשים על גג התיבה. אם העורב היה רגוע, סימן שאין סכנה. כאשר יש אנשים בסביבה, היונה לא משמיעה זעקת אזהרה אלא רק עפה לה.
* נח חשש שיש ציפורי טרף ששרדו את המבול על ראשי ההרים, ויצודו את היונה שהוא התכוון לשלוח בעתיד. העורב מסוגל להילחם בטורפים וישמיע את צעקותיו, וכך נח ידע להזהר לפני שהוא שולח את היונה. 
* כאשר העורב היה מוצא מקום לאכול ולבנות קן, הוא היה קורא לבת/בן זוגו להצטרף אליו, וכך נח היה יודע שהגיע הזמן לצאת.
* במשך כל התקופה עד שהעורב עף עם בת/בן זוגו, הוא נשאר בלילה על התיבה ושימש כשומר מאבטח שאנשים או חיות מסוכנות לא מתקרבות לתיבה. לא קרה כלום, כי כולם מתו, אבל העורב עשה את תפקידו בנאמנות ושמר.
נראה שנח בחר את המתאימה ביותר מכל החיות לעשות את השרותים האלה בשבילו, והעורב הצליח בתפקידו בנאמנות.

=== וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ ===
נח שלח את העורב בערך באמצע החודש האחד-עשר. העורב עף ושב לגג התיבה וחיכה לבת/בן זוגו כדי להקים משפחה ביחד. העורב חיכה בסבלנות עד שנח, בפקודת אלוהים, נתן לכל החיות לצאת &quot;בַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; כאשר &quot;יָבְשָׁה הָאָרֶץ&quot; ([[ביאור:בראשית ח יד]]). כאשר העורב מצא את בת/בן זוגו הם עפו ביחד ולא שבו יותר לתיבה.

=== ביסוס הגנה לפני התקפה ===
: '''חובה תמיד לודא שיש הגנה לפני שיוצאים להתקפה.''' &lt;small&gt;&lt;small&gt;את הנסיון הרע הזה למדו אנשי העי ([[יהושע ח יז]]), ואנשי שבט בנימין בגבעה ([[שופטים כ מ]])&lt;/small&gt;.&lt;/small&gt;

תחתית התיבה ירדה על היבשה, וייתכן שהיתה עדיין מוקפת מים. סביר שהיו במים תנינים, שלא מתו במבול והסתובבו סביב התיבה כדי למצוא אוכל. כך התיבה היתה מבצר גבוה וסגור. נח היה נצור בתיבה ולא ידע מה קורה בחוץ. הוא חשש מהתקפה של שרידי האנשים. כמו כלב, ביום ובלילה העורב שימש כשומר מזהיר נגד זרים מתנכלים.

לאחר שנח ווידא שהתיבה מוגנת מפני התקפה, ואין אנשים רעבים שרוצים לאכול אותם, רק אז הוא יצא להתקפה לוודא מה קורה מסביב ושלח את היונה שמתאימה יותר לסרוק את השטח ולשוב.&lt;br&gt;
במידה והיו אנשים הם היו מנסים לצוד אותה בחץ או בפתיון. כיוון שהיונה רגילה לאנשים היא היתה מתקרבת כדי לקבל אוכל.&lt;br&gt;
כאשר היונה שבה, נח הבין שאין אנשים רעבים ורעים בחוץ.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח ו|ז|ח ח}}</text>
      <sha1>8r693gxgstl5gxbv37aht6kyal3k5of</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה א ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469926</id>
    <revision>
      <id>1417801</id>
      <parentid>1417542</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T16:43:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נשלם הפרק בס&quot;ד</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5043" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=4|מעילה||א|ב}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
:שְׁחָטָן בַּדָּרוֹם וְקִבֵּל דָּמָן בַּצָּפוֹן, 
::בַּצָּפוֹן וְקִבֵּל דָּמָן בַּדָּרוֹם, 
::שְׁחָטָן בַּיּוֹם וְזָרַק בַּלַּיְלָה, 
::בַּלַּיְלָה וְזָרַק בַּיּוֹם, 
::אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן חוּץ לִזְמַנָּן וְחוּץ לִמְקוֹמָן, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
:כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 
::כָּל שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, 
:::אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ; 
::וְשֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּהּ. 
:אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים? 
::שֶׁלָּנָה, 
::וְשֶׁנִּטְמְאָה, 
::וְשֶׁיָּצְאָה. 
:אֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים? 
::שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, 
::חוּץ לִמְקוֹמָהּ, 
::וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
:::מוֹעֲלִין בּוֹ, 
:::וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא; 
::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
:::אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, 
:::אֲבָל חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. 
:אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: 
::וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, 
::וְאָבְדָה, 
::וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, 
::וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, 
:::וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת, 
::לֹא כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, 
:::כָּךְ הוּא פּוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ? 
:וְאִם פָּטַר דָּמָהּ אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה, 
::דִּין הוּא שֶׁיִּפְטֹר אֶת בְּשָׂרָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים 
::שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
::אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, 
:::וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
::מוֹעֲלִין בָּהֶן, 
:::וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;מַעֲשֵׂה דָּמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, 
:::לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; 
::וּבְקָדָשִׁים קַלִּים, 
:::כֻּלָּן לְהַחֲמִיר. 
:כֵּיצַד? 
::קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִין וּבַבָּשָׂר; 
::לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, 
:::מוֹעֲלִים בָּאֵמוּרִים, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. 
::עַל זֶה וְעַל זֶה, 
:::חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כֻּלָּן לְהַחֲמִיר, 
::כֵּיצַד? 
::קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:::אֵין מוֹעֲלִין לֹא בָּאֵמוּרִין וְלֹא בַּבָּשָׂר; 
::לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִין, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. 
::עַל זֶה וְעַל זֶה, 
:::חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:נִמְצָא, 
::מַעֲשֵׂה דָּמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, 
:::לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; 
::וּבְקָדָשִׁים קַלִּים, 
:::כֻּלּוֹ לְהַחֲמִיר:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;</text>
      <sha1>1hy3nl30tr25f2p818wmly64b0bwvc9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417802</id>
      <parentid>1417801</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T16:44:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5215" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=4|מעילה||א|ב}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָן בַּדָּרוֹם, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
:שְׁחָטָן בַּדָּרוֹם וְקִבֵּל דָּמָן בַּצָּפוֹן, 
::בַּצָּפוֹן וְקִבֵּל דָּמָן בַּדָּרוֹם, 
::שְׁחָטָן בַּיּוֹם וְזָרַק בַּלַּיְלָה, 
::בַּלַּיְלָה וְזָרַק בַּיּוֹם, 
::אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן חוּץ לִזְמַנָּן וְחוּץ לִמְקוֹמָן, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן. 
:כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 
::כָּל שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, 
:::אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ; 
::וְשֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּהּ. 
:אֵיזוֹ הִיא שֶׁהָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים? 
::שֶׁלָּנָה, 
::וְשֶׁנִּטְמְאָה, 
::וְשֶׁיָּצְאָה. 
:אֵיזוֹ הִיא שֶׁלֹּא הָיָה לָהּ שְׁעַת הֶתֵּר לַכֹּהֲנִים? 
::שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ, 
::חוּץ לִמְקוֹמָהּ, 
::וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;בְּשַׂר קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁיָּצָא לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
:::מוֹעֲלִין בּוֹ, 
:::וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא; 
::רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
:::אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ, 
:::אֲבָל חַיָּבִין עָלָיו מִשּׁוּם פִּגּוּל, נוֹתָר, וְטָמֵא. 
:אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: 
::וַהֲרֵי הַמַּפְרִישׁ חַטָּאתוֹ, 
::וְאָבְדָה, 
::וְהִפְרִישׁ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ, 
::וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת הָרִאשׁוֹנָה, 
:::וַהֲרֵי שְׁתֵּיהֶן עוֹמְדוֹת, 
::לֹא כְּשֵׁם שֶׁדָּמָהּ פּוֹטֵר אֶת בְּשָׂרָהּ, 
:::כָּךְ הוּא פּוֹטֵר אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ? 
:וְאִם פָּטַר דָּמָהּ אֶת בְּשַׂר חֲבֶרְתָּהּ מִן הַמְּעִילָה, 
::דִּין הוּא שֶׁיִּפְטֹר אֶת בְּשָׂרָהּ:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;אֵמוּרֵי קָדָשִׁים קַלִּים 
::שֶׁיָּצְאוּ לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
::אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן, 
:::וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: 
::מוֹעֲלִין בָּהֶן, 
:::וְחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|א|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;מַעֲשֵׂה דָּמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, 
:::לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; 
::וּבְקָדָשִׁים קַלִּים, 
:::כֻּלָּן לְהַחֲמִיר. 
:כֵּיצַד? 
::קָדְשֵׁי קָדָשִׁים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִין וּבַבָּשָׂר; 
::לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, 
:::מוֹעֲלִים בָּאֵמוּרִים, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. 
::עַל זֶה וְעַל זֶה, 
:::חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:וּבְקָדָשִׁים קַלִּים כֻּלָּן לְהַחֲמִיר, 
::כֵּיצַד? 
::קָדָשִׁים קַלִּים לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים, 
:::אֵין מוֹעֲלִין לֹא בָּאֵמוּרִין וְלֹא בַּבָּשָׂר; 
::לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים, 
:::מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִין, 
:::וְאֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר. 
::עַל זֶה וְעַל זֶה, 
:::חַיָּבִין מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:נִמְצָא, 
::מַעֲשֵׂה דָּמִים בְּקָדְשֵׁי קָדָשִׁים, 
:::לְהָקֵל וּלְהַחֲמִיר; 
::וּבְקָדָשִׁים קַלִּים, 
:::כֻּלּוֹ לְהַחֲמִיר:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|מעילה||א|ב}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|מעילה א]]
[[קטגוריה:מסכת מעילה|א]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>8pie9krslecu5uy9gx01s0vvwek60pe</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469969</id>
    <revision>
      <id>1417764</id>
      <parentid>1417750</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T12:33:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65154" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987 (תיקון: תשס&quot;ז)
&lt;שם קודם&gt; תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ&quot;ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ&quot;ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש&quot;ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ&quot;א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ&quot;ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ&quot;ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ&quot;ד, 16|ת&quot;ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ&quot;ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ&quot;ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ&quot;ח, 707|תיקון|5897)); ((תש&quot;ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס&quot;א, 168|ת&quot;ט|6069)); ((ס&quot;ח תשס&quot;ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת&quot;ט|1904)); ((תשס&quot;ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס&quot;ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס&quot;ח, 382|תיקון|6640)); ((תש&quot;ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע&quot;א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת&quot;ט|6978)), ((1070|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת&quot;ט|7012)); ((תשע&quot;ב, 466|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע&quot;ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת&quot;ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע&quot;ד, 380|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע&quot;ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע&quot;ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע&quot;ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע&quot;ד] (תיקון)|7591)); ((תשע&quot;ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע&quot;ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע&quot;ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע&quot;ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע&quot;ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע&quot;ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש&quot;ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ&quot;א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ&quot;ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת&quot;ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ&quot;ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ&quot;ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ&quot;ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ&quot;ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש&quot;ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס&quot;א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס&quot;ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס&quot;ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ&quot;ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ&quot;ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת&quot;ט|6238)); ((תשס&quot;ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ&quot;ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ&quot;ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ&quot;ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס&quot;ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס&quot;ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס&quot;ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת&quot;ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס&quot;ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת&quot;ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס&quot;ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש&quot;ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע&quot;ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע&quot;ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע&quot;ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע&quot;ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז) --&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4)
: בכללים אלה -
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא &quot;אזור מורד&quot; בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
:: ((פורסמה הכרזה על &quot;אזור מעלה&quot; ו&quot;אזור מורד&quot; (י&quot;פ תשע&quot;ח, 7954; תשע&quot;ט, 8898; תש&quot;ף, 5544, 6825, 8823; תשפ&quot;א, 6182; תשפ&quot;ב, 452).))
:- &quot;אזור נסמך מים שפירים&quot; - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%;
:: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו;
:- &quot;הממונה&quot;, &quot;חברה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]];
:- &quot;הפקת סילוק&quot; ו&quot;הפקת שיקום&quot; - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]];
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;כללי הספקים המקומיים&quot; - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;כללי הפקה והולכה&quot; - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;כללי חישוב עלות&quot; - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי רישיון&quot; - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;כללי שירותי תשתית&quot; - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כמות מוחדרת&quot; - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת;
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע&quot;ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות;
:- &quot;כמות מים מוקצית&quot; - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;כמות מים מסופקת&quot; - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
:- &quot;כמות מים נחרגת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית;
:: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]];
:- &quot;מדגה מתועש&quot; - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו;
:- &quot;מחדיר&quot; - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה;
:- &quot;מים נחותים&quot; - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה;
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]];
:- &quot;מפעלי מקורות&quot; - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית;
:- &quot;נקודת מדידה&quot; - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים;
:- &quot;ספק&quot; - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה:
:: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים;
:: (2) צרכן שיתופי;
:: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין;
:- &quot;ספק אחר ברשות מקומית&quot; - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי;
:- &quot;ספק חד-רשותי&quot; - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי;
:- &quot;ספק מקומי רשותי&quot; - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;ספק רב-רשותי&quot; - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד;
:- &quot;ספק רב-רשותי אזורי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ספק ברשות מקומית&quot; - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;צרכן שיתופי&quot; - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור;
:: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית;
:: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה;
:- &quot;רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]];
:- &quot;רישיון החדרה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]];
:- &quot;ש&quot;ח&quot; - שקלים חדשים;
:- &quot;שיעור המע&quot;מ&quot; - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;תשלומים בעבור סידור האספקה&quot; - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ&quot;ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור.

@ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ז-3)
: (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]].
: (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה.
: (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה.
: (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

@ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3)
: למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין.

@ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3)
: התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה.

@ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו.

@ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות.
: (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת.

@ 6א. ריבית (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-5)
: (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.
: (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד, [הודעות], תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ז-4, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, ס&quot;ח תשס&quot;ג, ס&quot;ח תשס&quot;ה, ס&quot;ח תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-5, תשע&quot;א-6, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ה-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-3, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: התעריפים לכל מ&quot;ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן:
: (1) '''מים לחקלאות'''
: 1.1 '''מים שפירים -'''
:: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש&quot;ח למ&quot;ק}}}} }}
:: 1.1.1 (((נמחקה)))
:: 1.1.2 (((נמחקה)))
:: 1.1.3 (((נמחקה)))
:: 1.1.4 (((נמחקה)))
:: 1.1.5 (((נמחקה)))
:: 1.1.6 (((נמחקה)))
:: 1.1.6א (()) (((נמחקה).))
:: 1.1.7 (()) 1.940 ש&quot;ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש&quot;ח.
:: 1.1.7א (()) מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים -
::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7.
:: 1.1.7ב (()) מים שפירים ששימשו למדגה מתועש -
:: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ&quot;ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ&quot;ק לדונם;
:: (2) בעד יתרת כמות המים -
::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש&quot;ח למ&quot;ק.
:: 1.1.7ג (()) מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש&quot;ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה.
:: 1.1.8 (((נמחקה).))
:: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת -
::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2.

: 1.2 '''שפד&quot;ן -'''
:: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי -
:: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -))
::: בשנת 2022 - 1.538 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש&quot;ח למ&quot;ק.
:: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9.

: 1.3 '''קולחין -'''
:: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256.
:: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1.
:: 1.3.2א (()) (((פקעה).))
:: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת -
::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה.
:: 1.3.4
::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי;
::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים;
::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן;
::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים.

: 1((.))4 (()) (((נמחקה)))

: 1.5 (()) (((פקעה)))

: 1.6 (()) '''מים מליחים'''
:: (1) בפסקת משנה זו, &quot;תעריף בסיס&quot;, בש&quot;ח - 1.457.
:: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית -
::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים;
::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים;
::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים;
::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים;
::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים;
::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים;
::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים.
:: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים.
:: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים:
::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ&quot;ל: בפסקה])) 1.6(2);
::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א);
::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א).
:: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת -
::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה;
::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה.
:: (4)
::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות;
::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה;
::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר);
::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו;
::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן;
::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים.
:: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת.
:: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום.
:: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7.

: 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, &quot;איכות נחותה&quot; - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה.

: 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ&quot;ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, &quot;מים נחותים&quot; - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ&quot;ל: ושאספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה.

: 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]].

: (2) (((נמחקה)))

: (3) '''מים לכל צריכה אחרת'''
:: (א) בפסקה זו -
:::- &quot;Z&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת;
:::- &quot;Z&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת;
:::- &quot;W&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי;
:::- &quot;S&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע&quot;ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע&quot;מ;
:::- &quot;D&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת;
:::- &quot;D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת;
:::- &quot;D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי;
:::- &quot;B&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב;
:::- &quot;R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע&quot;מ;
:::- &quot;K&quot; - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה;
:::- &quot;יחס הצריכה&quot; - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון.
:: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות -
: 3.1 מים שפירים -
:: 3.1.1 לספק חד-רשותי -
::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א (()) לספק רב-רשותי -
::: 3.1.1.1א (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2א (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3א (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א1 (()) לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון -
::: 3.1.1.1א1 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2א1 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3א1 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א2 (()) לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון -
::: 3.1.1.1א2 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2א2 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3א2 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א3 (()) (((נמחקה);))
:: 3.1.1א4 (()) (((נמחקה);))
:: 3.1.1ב (()) לספק אחר בתחום רשות מקומית -
::: 3.1.1.1ב (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2ב (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3ב (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1ג (()) לספק מקומי רשותי -
::: 3.1.1.1ג (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: 
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.1.2ג (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19&lt;/math&gt;}}
:: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) -
::: 3.1.2.1 בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;L = Z_1 - B - D_1&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.2.2 בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;H = K*(Z_2 - B - D_2)&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.2.3 בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;G = W - D_3&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש&quot;ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי;
::: 3.1.2.5 (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.2.5א (()) בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.3 למי שאינו ספק -
::: 3.1.3.1 (((נמחקה);))
::: 3.1.3.2
:::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;; בפסקה זו, &quot;R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע&quot;מ;
:::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש&quot;ח למ&quot;ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
::: 3.1.3.2א (()) בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה ((())5.3(())) בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק;
::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה:
::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד;
::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד;
::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו;
:::: (2) לבית חולים אחד מאלה:
::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור;
:::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד;
::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת);
:::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
:::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר -
:::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה:
::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית;
::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון;
:::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית;
:::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת.

: 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 -
:: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה:
::: {|
! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש&quot;ח למ&quot;ק
|-
| (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613
|-
| (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287
|-
| (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961
|-
| (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635
|-
| (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309
|-
| (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984
|-
| (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658
|-
| (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332
|-
| (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916
|}
:: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים;
:: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש&quot;ח למ&quot;ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש&quot;ח למ&quot;ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
:: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד&quot;ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
:: (5) מי שפד&quot;ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
:: (6) תעריף לכמות מים נחרגת -
::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
:: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז;
:: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד&quot;ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת.

: (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -'''
:: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע -
:: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]];
:: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית.

@ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-2, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ&quot;ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות:
:: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש&quot;ח;
:: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש&quot;ח.
: (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה,
::- &quot;ריבית&quot; - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%;
::- &quot;הוצאות גבייה&quot; - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור.
: (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה:
:: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי;
:: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א);
:: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים.
: (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים:
:: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען;
:: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 8א. (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))

@ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה:
: (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה:
:: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4;
:: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה;
: (2) 2 ש&quot;ח למ&quot;ק.

@ 9. (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ז-3) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))

@ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו -
:: (1) (((בוטל);))
:: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] -
::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L);
::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H);
::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G);
::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק;
::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M);
::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N).
: (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]].
: (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]].
: (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה.

@ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש&quot;ע-2)
: אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]].

@ 13. ביטול
: תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ה-1985 - בטלות.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ז-3) ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;אזור נסמך מים שפירים&quot;]]))) ====
: {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בסיון התשמ&quot;ז (16 ביוני 1987)
&lt;חתימה&gt; אריה נחמקין שר החקלאות</text>
      <sha1>ssz4rq69vt3dtjm7ohkkinsy4flnxf3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469971</id>
    <revision>
      <id>1417767</id>
      <parentid>1417755</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417764]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="77248" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%;
{{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים;
{{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי;
{{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור;
{{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור.

{{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}.
{{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

{{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה.

{{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו.

{{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת.

{{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות'''
{{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -'''
{{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }}
{{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.6א}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|1.1.7}} 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח.
{{ח:תתת|1.1.7א}} מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים –
{{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
{{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7.
{{ח:תתת|1.1.7ב}} מים שפירים ששימשו למדגה מתועש –
{{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם;
{{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק.
{{ח:תתת|1.1.7ג}} מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה.
{{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2.

{{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -'''
{{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי –
{{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}}
{{ח:תתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק.
{{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9.

{{ח:תת|1.3}} '''קולחין -'''
{{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256.
{{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1.
{{ח:תתת|1.3.2א}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה.
{{ח:תתת|1.3.4|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים.

{{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}}

{{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים'''
{{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457.
{{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית –
{{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים;
{{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים;
{{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים;
{{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים;
{{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים;
{{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים;
{{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים.
{{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים.
{{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים:
{{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה.
{{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות;
{{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה;
{{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר);
{{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו;
{{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן;
{{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
{{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת.
{{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7.

{{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה.

{{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: ושאספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה.

{{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}.

{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת'''
{{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות –
{{ח:תת|3.1}} מים שפירים –
{{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי –
{{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א}} לספק רב־רשותי –
{{ח:תתתת|3.1.1.1א}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2א}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3א}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א1}} לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון –
{{ח:תתתת|3.1.1.1א1}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2א1}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3א1}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א2}} לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון –
{{ח:תתתת|3.1.1.1א2}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2א2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3א2}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א3}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|3.1.1א4}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|3.1.1ב}} לספק אחר בתחום רשות מקומית –
{{ח:תתתת|3.1.1.1ב}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2ב}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3ב}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1ג}} לספק מקומי רשותי –
{{ח:תתתת|3.1.1.1ג}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.1.2ג}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) –
{{ח:תתתת|3.1.2.1}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;L = Z_1 - B - D_1&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.2.2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H = K*(Z_2 - B - D_2)&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.2.3}} בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;G = W - D_3&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי;
{{ח:תתתת|3.1.2.5}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.2.5א}} בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.3}} למי שאינו ספק –
{{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;; בפסקה זו, ”R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;
{{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתתת|3.1.3.2א}} בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה {{ח:הערה|(}}5.3{{ח:הערה|)}} בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק;
{{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו;
{{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור;
{{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת);
{{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
{{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר –
{{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון;
{{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית;
{{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת.

{{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 –
{{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מליחות (מיליגרם כלור לליטר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בש״ח למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,501 עד 6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.613&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,001 עד 8,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.287&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,001 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.961&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,001 עד 12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.635&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,001 עד 14,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.309&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14,001 עד 16,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.984&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,001 עד 18,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.658&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18,001 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.332&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,001 עד 21,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.916&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים;
{{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
{{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
{{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז;
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת.

{{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -'''
{{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע –
{{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}};
{{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות:
{{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח;
{{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח.
{{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה:
{{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי;
{{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים.
{{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען;
{{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4;
{{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה;
{{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} –
{{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L);
{{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H);
{{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G);
{{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק;
{{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M);
{{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N).
{{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}.
{{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה.

{{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}}
{{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}.

{{ח:סעיף|13|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px|link=]]}}

{{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}}
* '''אריה נחמקין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ay7skh5a084fgwzsouiwl9ciewevkmg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/זבים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470015</id>
    <revision>
      <id>1417770</id>
      <parentid>1417723</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:28:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* דיבורא דזבים */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8870" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים. כיוון שמדובר בגזירת חכמים אין לשרוף תרומה שנגע בה הגוי ומי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד.}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים 
ואין שורפים עליהם את התרומה, ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא?! 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב אינם מטמאים. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}</text>
      <sha1>8hi00uolybx1nqqjrwh266213027bky</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417771</id>
      <parentid>1417770</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:30:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8869" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים. כיוון שמדובר בגזירת חכמים אין לשרוף תרומה שנגע בה הגוי ומי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד.}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים 
ואין שורפים עליהם את התרומה, ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב אינם מטמאים. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}</text>
      <sha1>nkv1uq7wc1t3na3pcjwkapafc764f0e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417772</id>
      <parentid>1417771</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:32:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8936" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים. כיוון שמדובר בגזירת חכמים אין לשרוף תרומה שנגע בה הגוי ומי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד.}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים 
ואין שורפים עליהם את התרומה, ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}</text>
      <sha1>5g7iht874iei9ktdjbopmcob7bpptwk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417867</id>
      <parentid>1417772</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:37:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13975" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים. כיוון שמדובר בגזירת חכמים אין לשרוף תרומה שנגע בה הגוי ומי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד.}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים 
ואין שורפים עליהם את התרומה, ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א]] וכן [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|ותוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, בתוך חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, ולאחר חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}</text>
      <sha1>eayypizbk81m4kpi0cmwusd76ukcb84</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417869</id>
      <parentid>1417867</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:44:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14121" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים. כיוון שמדובר בגזירת חכמים אין לשרוף תרומה שנגע בה הגוי ומי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד.}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה מטמאים כזבים 
ואין שורפים עליהם את התרומה, ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}</text>
      <sha1>o7ltc92en4het3opje4on0widgrksm9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417872</id>
      <parentid>1417869</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:03:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14081" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד.}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}</text>
      <sha1>lodxk78vn6lmptes9vvn85hnnefchvs</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417873</id>
      <parentid>1417872</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:13:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14160" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור::תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}</text>
      <sha1>q4okqsw090vvf6fqkvfxg6szu48oq4s</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417874</id>
      <parentid>1417873</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:13:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרשה א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14159" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==
===פרשה א===
'''על ויקרא טו ב-ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדומה לטומאת הצרעת (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]), גם טומאת הזיבה חלה רק על יהודים. חכמים גזרו על כל הגויים טומאה כאילו הם יהודים זבים: אם נגעו או הסיטו תרומה - יש לשרפה; אבל מי שהגוי נגע בו ונכנס למקדש אינו חייב קרבן עולה ויורד; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ב|תוספתא זבים ב א.]]}}
[א] &quot;בני ישראל&quot; מטמאים בזיבה ואין העכו&quot;ם מטמאים בזיבה. 
ואעפ&quot;י שאינם מטמאים בזיבה - מטמאים כזבים ושורפים עליהם את התרומה, 
ואין חייבים עליהם על ביאת המקדש 
{{הע-שמאל|הרחבת המושג &quot;בני ישראל&quot;, והחלתו על גרים עבדים וקטנים; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב|זבים ב א.]] ר' שמעון דורש זאת מסוף הפרשה.}}
אין לי אלא בני ישראל, מנין לרבות את הגרים ואת העבדים? תלמוד לומר &quot;ואמרת אליהם&quot;. 
&quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את הקטן? תלמוד לומר &quot;איש איש&quot;, דברי ר' יהודה. 
ר' שמעון בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומר: הרי הוא אומר &quot;והזב את זובו לזכר ולנקבה&quot; {{ממ|ויקרא|טו|לג}}. 
&quot;לזכר&quot; - כל שהוא זכר, בין גדול בין קטן. &quot;לנקבה&quot; - כל שהיא נקבה, בין גדולה בין קטנה. 
{{הע-שמאל|צידו השני של הלימוד [[ביאור:ספרא/נגעים|דלעיל נגעים פרק א ב:]] אין היררכיה חד משמעית בין טומאת זבים לטומאת נגעים, ולכן צריך פסוק שילמד שהזבים טמאים רק אחרי קבלת המצווה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בנגעים וטימא בזבים. 
מה נגעים, פטר בהם לפני הדיבור - אף זבים, יפטר בהם לפני הדיבור 
קל וחומר: ומה נגעים, שטימא בהם אנסים, פטר בהם לפני הדיבור 
זבים, שלא טימא בהם אנסים - אינו דין שיפטור בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בנגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - תאמר בזבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם? 
הואיל וטומאתם וטהרתם בכל אדם - לא יפטר בהם לפני הדיבור? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מדובר על זיבה של זרע מאיבר המין; אם הוציא שכבת זרע – טמא בטומאת קרי, ואם המשיך לזוב שלוש פעמים נחשב זב. זיבת הגבר מטמאת יותר מזיבת האשה, כי טומאתה חלה אפילו אם זב שלוש פעמים באותו יום. זיבה של אשה – גם היא העצמה של הנידה שלה, שחוזרת שלוש פעמים בשלושה ימים רצופים.}}
[ג] &quot;כי יהיה זב&quot; - יכול אפילו זב {{ב|מכל מקום|בגוף}} יהיה טמא? 
ודין הוא: טימא בזב וטימא בזבה 
מה זבה, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף זב, במקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה. 
[ד] לא! אם אמרת  בזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
תאמר בזב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד? 
הואיל והוא מטמא ג' ראיות ליום א' - יטמא מכל מקום? תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - ולא כל בשרו! 
[ה] אחר שחילק הכתוב זכיתי לדין: טימא בזב וטימא בזבה. 
מה זבה, מקום שמטמאה בטומאה קלה מטמאה טומאה חמורה 
אף הזב, מקום שמטמא בטומאה קלה מטמא טומאה חמורה.
{{הע-שמאל|למרות החומרה הנ&quot;ל, החלה על הגבר דווקא, הזיבה שלו נחשבת כזאת רק משעה שיצאה מגופו, ואילו זיבת האשה היא גם אם הדם נשאר ברחמה, וראו לקמן פרשה ד ד.}}
[ו] &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו. והלא דין הוא! 
ומה אם הזבה, שאינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים, מטמאה בפנים כבחוץ 
זב, שהוא מטמא בג' ראיות ליום אחד, אינו דין שיטמא בפנים כבחוץ? 
תלמוד לומר &quot;מבשרו&quot; - עד שתצא טומאתו חוץ לבשרו
{{הע-שמאל|דורש &quot;מבשרו&quot; – מעצמו, ולא בגלל נסיבות כלשהן, כגון אכילה או הרהור בענייני מין וכו'; וראו [[ביאור:משנה זבים פרק ב#משנה ב|זבים ב ב.]]
הבדיקה שמא מדובר באונס מתקיימת רק בזיבה הראשונה או השניה. אם כבר זב בפעם השלישית הוא טמא, שיש  סיכוי שכמו בפעמיים הראשונות, גם בפעם השלישית לא זב מחמת אונס.}}
[ז] &quot;מבשרו&quot; טמא ולא מחמת דבר אחר. מכאן אמרו: בז' דרכים בודקים את הזב עד שלא נזקק לזיבה: 
במאכל ובמשתה, בקפיצה, במשא, ובחולי, ובמראה, ובהרהור. 
משנזקק לזיבה - אין בודקין אותו; אונסו וספיקו ושכבת זרעו טמאים, כי רגלים לדבר. 
{{הע-שמאל|צריך פסוק מיוחד ללמד שהזוב – שכבת הזרע – טמא, בניגוד לשעיר המשתלח ביום הכיפורים שכל העוסקים בו מטמאים את בגדיהם והשעיר עצמו נשאר טהור; וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ו#משנה ו|יומא ו ו.]]}}
[ח] &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא. הלא דין הוא! ומה אם הזב, שהזוב גרם לו טומאה, הרי הוא טמא 
הזוב, שהוא גרם לטומאה - אינו דין שיהיה טמא? שעיר המשתלח יוכיח, שגרם לטומאה והרי הוא טהור! 
[ט] אף אתה אל תתמה על הזוב, שאף על פי שגרם לטומאה, לא יהיה טמא! 
תלמוד לומר &quot;זובו טמא&quot; - לימד על הזוב שהוא טמא
{{הע-שמאל|אם יצא דם מאיבר המין של הזב – הדם טהור, בניגוד לזוב דלעיל, ולמרות שהוא יצא מגוף הזב; אבל השתן שלו טמא כמו הזוב.}} 
[י] יכול הדם היוצא מן האמה שלו יהיה טמא? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot;: הוא טמא, ואין דם היוצא מן האמה שלו טמא, אלא טהור. 
[יא] אין לי אלא זובו, מימי רגליו מנין? ודין הוא: ומה אם רוק, שהוא יוצא במקום טהרה - הרי הוא טמא, 
מימי רגליו, שהם יוצאי ממקום טומאה - אינו דין שיהא טמא? 
הדם היוצא משם יוכיח, שהוא יוצא ממקום טומאה - והרי הוא טהור 
[יב] ואף אתה אל תתמה על מימי רגליו, שאף על פי שהם יוצאים ממקום טומאה - לא יהיו טמאים! 
תלמוד לומר &quot;וזאת&quot; - לרבות את מימי רגליו.
{{הע-שמאל|נוזלים המופרשים מהזב – חלקם נחשבים מים: מי רגלים ומי פה (שתן ורוק); אבל טומאתם אינה משום שהם כמים הנמנים עם שבעת המשקים בדיני הטומאה, שהרי דם וחלב האשה וכן דמעות עיניו של הזב מטמאים רק טומאת אוכלין ואין בהם טומאה מיוחדת בזב. הטומאה החמורה היא דווקא בהם ובזוב עצמו. הזיעה, הליחה (מוגלה מפצע) והצואה אינם נחשבים בין הנוזלים המטמאים, והם טהורים אפילו אם הופרשו מגוף הזב.}}
[יג] יכול הזיעה, והליחה סרוחה, {{ב|והראי|רעי, צואה}} יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;.
אוציא את אלו, שאינם מטמאים טומאת משקים 
ולא אוציא דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה שהם מטמאים טומאת משקים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;
נמצאת אתה אומר, תשעה משקים בזב: הזיעה, והליחה סרוחה, והראי - טהורים מכלום. 
דמעת עינו, ודם מגפתו, וחלב האשה - טמאים טומאת משקים. 
זובו, ורוקו, ומימי רגליו מטמאים טומאה חמורה.
}}

===פרק א===
'''על ויקרא טו ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טומאת הזב חלשה יותר מטומאת הזבה, אבל חלה אפילו אם ראה שלוש זיבות בים אחד, ולא דווקא בשלושה ימים שונים.}}
[א] &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
[ב] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שהיא מטמאה את בועלה - אינה מטמאה אלא בג' ראיות לג' ימים 
זב, שאינו מטמא את שהוא בועל - אינו דין שלא יטמא אלא בג' ראיות לג' ימים? 
תלמוד לומר &quot;וזאת תהיה טומאתו בזובו&quot; - טומאתו בזובו תלויה, ואינה תלויה בימים. 
{{הע-שמאל|הזב מטמא בשלוש ראיות, ולא לפי כמות הזוב אלא לפי הזמן מתחילת הזיבה עד סופה: אם ראה ראיה אחת שנמשכה זמן שניתן ללכת בו מגד-יון לשילוח, והוא זמן שניתן לטבול בו ולהתנגב פעמיים – נחשב זב; וראו [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד,]] [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ה|וזבים א ה.]]}}
[ג] &quot;זובו... רר... זוב&quot; - מלמד שהוא מטמא בג' ראיות. אין לי אלא גדולות, קטנות מנין? 
תלמוד לומר &quot;תהיה&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;החתים&quot; - אפילו כל שהוא. &quot;בשרו&quot; - אפילו כל שהוא.
אם נאמר בגדולות, למה נאמר בקטנות? אלא ליתן שיעור לגדולות: 
שאם ראה ראיה אחת מרובה כשלש 
שהוא כמגד-יון לשילוח, שהם כדי שתי טבילות ושני ספוגים - הרי זה זב גמור. 
{{הע-שמאל|רבי דן באורך הזמן המקסימלי שבין הזיבות: אם יש בין הראיה הראשונה לשניה או בין הראיה השניה לשלישית יותר מ24 שעות – אין זה זב גמור, ופטור מקרבן; וראו דעת בית הלל [[ביאור:משנה זבים פרק א|בזבים א א.]] רבי מיקל יותר מבית הלל, כי הוא מודד זמן בין הראיות ואינו סופר לפי ימים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/זבים/א#ד|תוספתא זבים א ד.]] הוא מדמה את שלושת ימים למרחק של 100 אמה, כאשר 50 אמה מייצגים 24 שעות.}} 
[ד] רבי אומר: למה הדבר דומה? לחבל של מאה אמה. 
ראה בתחלת מאה, ובסוף חמשים, ובסוף מאה אמה - הרי זה זב גמור. 
ראה בתחלת מאה, '''בתוך''' חמשים, ובסוף מאה 
או בתחלת מאה, '''ולאחר''' חמשים, ובסוף מאה - אין זה זב גמור.
{{הע-שמאל|למרות שהזב ראה שתי ראיות ולא שלוש – הוא מטמא משכב ומושב כמו זב גמור. הזבה מטמאת כבר בראיה הראשונה, וגם בכך חמור דינה מדין הזב, והשוו לפיסקה ב לעיל, שדינה חמור גם בכך שהיא מטמאת את בועלה.}}
[ה] &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא את שראה שתי ראיות, שיטמא משכב ומושב. 
[ו] והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה סופרת שבעה לשתי ראיות - מטמאה משכב ומושב בשתי ראיות, 
זב, שהוא סופר שבעה לשתי ראיות - אינו דין שיטמא משכב ומושב בשתי ראיות?  
לא! אם אמרת בזבה, שהיא מטמאה משכב ומושב בראיה אחת 
תאמר בזב, שאינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת? 
הואיל ואינו מטמא משכב ומושב בראיה אחת, לא יטמא משכב ומושב בשתי ראיות? 
תלמוד לומר &quot;מזובו&quot; - אף מקצת זובו מטמא משכב ומושב, 
להביא זב שראה שתי ראיות, שמטמא משכב ומושב. 
{{הע-שמאל|טומאת הזב היא בראיית לובן, דומה לשכבת זרע דווקא – וטומאת הזבה היא בראיית דם אדום דווקא. זכר שראה דם אינו נטמא (ראו גם לעיל פרשה א י) ונקבה שראתה לובן אינה נטמאת, ואין להקיש מזה על זה.}} 
[ז] &quot;טמאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.  
והלא דין הוא! ומה אם הזבה, שאינה מטמאה בלובן - מטמאה בדם 
הזב, שהוא מטמא בלובן - אינו דין שיטמא בדם? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו בזובו&quot; - בלובן הוא מטמא, ואינו מטמא בדם.
[ח] קל וחומר לזבה שמטמאה בלובן! ומה אם הזב, שאינו מטמא בדם - מטמא בלובן 
זבה, שמטמאה בדם - אינו דין שמטמאה בלובן? 
תלמוד לומר &quot;טומאתו היא&quot;: טומאת האיש בלובן - וטומאת האשה בדם.
}}</text>
      <sha1>hbxfh2m2dy2w1yefjld0tw7f0quc1px</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470018</id>
    <revision>
      <id>1417781</id>
      <parentid>1417730</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:50:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15372" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1204|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|7510)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 44ב]], [[+|44ה]] [[+|ו-44כ]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
__TOC__

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אזור החדרה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 44ד(3) לחוק]];
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;מד מים&quot; - מד מים המודד כמויות של מים מוחדרים שהופקו;
:- &quot;מחדיר&quot; - מי שהחדיר מים לאקוויפר לפי רישיון החדרה כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]];
:- &quot;מכון מים&quot; - מכון מים או באר של מפיק, המשמשים להפקה של מים מאקוויפר שאליו החדיר המחדיר מים;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפיק&quot; - מפיק שקיבל ברישיון ההפקה והאספקה כמות מים להפקה בשל פעולת החדרה שביצע המחדיר;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;תכנית החדרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 44ד לחוק]].

== פרק א': תכנית החדרה ==

@ 2. הצגת תכנית ההחדרה ודרכי ההתנגדות
: (א) תכנית החדרה תוצג לעיון הציבור לפי [[סעיף 44ה(א) לחוק]] באתר האינטרנט; העתק התכנית שיישלח לרשויות המקומיות יכלול הצעה לפרסם את התכנית באתר האינטרנט של הרשות המקומית.
: (ב) הודעה על הצגת תכנית ההחדרה לעיון הציבור תפורסם בשני עיתונים יומיים ובעיתון בשפה הערבית וכן באתר האינטרנט; ההודעה תכלול את תיאור אזור ההחדרה, את הספקים והמפיקים שנמנו בתכנית לפי [[חוק|סעיף 44ד(א)(3)]] ואת הפרטים הטכניים בדבר הדרכים להגשת הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית ההחדרה ואופן הגשתן (להלן - ההודעה).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), התאפשר לציבור להירשם באתר האינטרנט, באמצעות הזנת כתובת דואר אלקטרוני, לקבלת עדכון בדבר פרסום תכנית החדרה לעיון הציבור, רשאית הרשות הממשלתית לפרסם את ההודעה על הצגת תכנית ההחדרה לעיון הציבור באתר האינטרנט בלבד, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
:: (1) ההודעה על הצגת תכנית ההחדרה לעיון הציבור באתר האינטרנט תפורסם בשפה העברית והערבית;
:: (2) ההודעה על האפשרות לציבור להירשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים תפורסם באופן קבוע באתר האינטרנט.

@ 3. הגשת עמדות בעניין תכנית ההחדרה
: (א) מפיק, ספק וצרכן מים באזור ההחדרה, רשאים להגיש בתוך 30 ימים ממועד הצגת תכנית ההחדרה לפי [[סעיף 2]], את עמדתם המנומקת בכתב באשר לתכנית ההחדרה המוצגת.
: (ב) העמדות יוגשו לרשות הממשלתית באמצעות מספר פקסימילה או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שתפורסם בהודעה כאמור [[בסעיף 2(ב)]], ורשאית הרשות הממשלתית להורות על דרכים נוספות להעברת עמדות שיצוינו בהודעה כאמור.

@ 4. דיון בתכנית החדרה
: (א) הוגשה תכנית החדרה, יועברו התכנית והעמדות שהתקבלו לגביה לבחינת ועדה מקצועית מייעצת שימנה מנהל הרשות הממשלתית; בוועדה מקצועית כאמור יהיו חברים גורמים מקצועיים שעליהם יורה מנהל הרשות הממשלתית וכן נציג של משרד החקלאות, לפי המלצת המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ונציג של המשרד להגנת הסביבה, לפי המלצת המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה.
: (ב) הוועדה המקצועית המייעצת תבחן את תכנית ההחדרה והעמדות שהתקבלו ותעביר את המלצותיה בנוגע לתכנית למנהל הרשות הממשלתית, עם עותק למגיש התכנית; הוועדה המקצועית המייעצת רשאית להזמין לדיוניה גורמים נוספים שהיא מבקשת לקבל את עמדתם בנושא שנדון לפניה.

== פרק ב': רישיון החדרה ==

@ 5. תנאים ושיקולים למתן רישיון החדרה
: (א) לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון החדרה, אלא אם כן התקיימו כל התנאים האלה:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית אישר את תכנית ההחדרה שהגיש מבקש הרישיון;
:: (2) מבקש הרישיון הוא תאגיד שהתאגד כדין ושעיסוקו כולל פיתוח מפעלים ומיזמים בתחום המים; על אף האמור, מנהל הרשות רשאי לתת רישיון החדרה לתאגיד שעיסוקו אינו כולל פיתוח מפעלים ומיזמים בתחום המים, אם מטרת ההחדרה היא אחת מהמטרות שנקבעו לפי [[סעיף 44ג(3) לחוק]];
:: (3) מבקש הרישיון הוא בעל זכויות מתאימות במקרקעין שלגביהם חלה תכנית ההחדרה, המאפשרות לו לבצע את התכנית;
:: (4) מנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי מבקש הרישיון נקט את כל האמצעים למניעת מטרדים תברואיים וסביבתיים, ולמניעת פגיעה במקורות המים הראויים לניצול, לרבות מקורות מים המשמשים לשתייה.
: (ב) בבואו לשקול מתן רישיון החדרה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לשקול, בין השאר, את השיקולים האלה והכול בכפוף למצאי המים ולמצב ההידרולוגי:
:: (1) השגת המטרה של ניצול מרב יבולי המים באגן;
:: (2) מזעור הפגיעה במשתמשים קיימים לרבות ערכי טבע ונוף;
:: (3) הבטחת איכות המים המנוצלים לאורך זמן;
:: (4) השפעת הרישיון על הסביבה ועל מקורות מים אחרים;
:: (5) לוח זמנים לביצוע תכנית ההחדרה;
:: (6) היתכנות כלכלית של תכנית ההחדרה;
:: (7) איכות המים המוחדרים לעומת איכות המים באזור ההחדרה; לעניין זה, בחינת איכות המים המוחדרים ואיכות המים בתת-הקרקע תיעשה מתוך ראייה של כלל המשתנים לקביעת איכות המים, ובשים לב לשימושים האפשריים של מקור המים שאליו מחדירים; מצא מנהל הרשות כי איכות המים המוחדרים נופלת מאיכות המים באזור ההחדרה, יבחן אם החדרת המים מבוצעת בתחום מוגבל ומוגדר מראש שבתת-הקרקע, ואם המים המוחדרים לא עלולים לחרוג מהתחום המוגבל ולא יסופקו לכל שימוש, לפני שהוכשרו והותאמו לשימוש שלו נועדו.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לסרב לתת רישיון החדרה אם ראה כי יש בהחדרת המים כדי להוסיף חומרים מזהמים למים המצויים בתת-הקרקע, וזאת גם אם החומר המזהם מצוי כבר במים שבתת-הקרקע.
: (ד) אין באמור בסעיף זה כדי לחייב את מנהל הרשות להתיר החדרה אם מצא כי מסיבות הידרולוגיות או תפעוליות אין מקום לאפשר את ההחדרה.

@ 6. תקופת הרישיון
: (א) רישיון החדרה יינתן לתקופה של שנה ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון לתקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על 3 שנים, אם ראה כי נסיבות הנוגעות לכמות המים המוחדרים, לאיכות המים ולתנאים ההידרולוגיים באזור ההחדרה מאפשרים זאת.
: (ב) התבקש רישיון החדרה לצורך החדרת מים לפי תכנית מפורטת, שרשות המים אישרה לפי &quot;תמ&quot;א 34ב/4 תכנית מיתאר ארצית משולבת למשק המים איגום מים עיליים, החדרה, העשרה והגנה על מי התהום&quot;, שהודעה על אישורה פורסמה בילקוט הפרסומים 5704, התשס&quot;ז, עמ' 3916, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון החדרה שאינו קצוב בזמן אם הוכח, להנחת דעתו, כי הכמות המוחדרת באמצעות פעולת ההחדרה אינה עולה על הכמות שחלחלה אל תת-הקרקע לפני ביצוע התכנית המפורטת האמורה, וכי אין במתן הרישיון לתקופה שאינה קצובה כדי להשפיע על מצב המים שבתת-הקרקע; ואולם רשאי מנהל הרשות לבטל רישיון החדרה שאינו קצוב בזמן כאמור בסעיף קטן זה אם נוכח כי חל שינוי משמעותי שעלול להשפיע על מצב המים בתת-הקרקע מאז מועד מתן הרישיון.

@ 7. תנאי הרישיון
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להוסיף על הפרטים שייקבעו ברישיון לפי [[סעיף 44ז לחוק]], תנאי מן התנאים האלה:
: (1) החובה לקבל אישור מגורם בעל סמכות לפי דין בדבר מניעה או צמצום של נזק או פגיעה מפגעים כתוצאה מפעולת ההחדרה;
: (2) דרישות לעניין מדידת כמות המים המוחדרים והעברת דיווחים לרשות הממשלתית למים ולביוב לגבי כמויות המים;
: (3) החובה לדווח נתונים לעניין השפעת תהליך ההחדרה על קידוחי ההפקה באזור ההחדרה;
: (4) תנאים לעניין הפסקת פעולת ההחדרה במצבים מסוימים;
: (5) תנאים נוספים הנגזרים באופן ייחודי מנסיבות הבקשה.

== פרק ג': מדידת מים וכניסה למכון מים של מפיק מים מוחדרים ==

@ 8. דיווח על כמויות מים מופקות
: מפיק יעביר למחדיר דיווח על כמויות המים שהפיק במכון המים; דיווח כאמור יועבר אחת לחודש, בשבוע הראשון שבו; הדיווח יכלול את סך כל הכמויות שהופקו ואת קריא מד המים.

@ 9. כניסה למכון מים
: (א) לא העביר מפיק את הדיווח האמור [[בסעיף 8]], או העביר דיווח חלקי או לא מספק לדעת המחדיר, רשאי המחדיר להיכנס למכון המים לצורך רישום קריא מד המים.
: (ב) מחדיר המבקש להיכנס למכון מים לפי סעיף קטן (א), יפנה בכתב אל המפיק ויבקש לתאם מועד לכניסתו אל מכון המים לצורך קריאת מד המים.
: (ג) מפיק שקיבל פנייה כאמור בסעיף קטן (ב), ישיב למחדיר בכתב בתוך 7 ימים ממועד קבלת הפנייה ויודיע למחדיר את המועד שבו יוכל להיכנס אל מכון המים ואת זהותו של הנציג מטעם המפיק, שיתלווה אל המחדיר; המועד האמור יהיה במסגרת ימי העבודה המקובלים ובשעות העבודה המקובלות ולא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת פנייתו של המחדיר.

@ 10. אישור מנהל הרשות הממשלתית לכניסה למכון מים
: (א) סירב מפיק לבקשתו של מחדיר לפי [[סעיף 9(ב)]], רשאי המחדיר לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר לו להיכנס למכון המים לצורך קריאת מד המים.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית לא יאשר את כניסתו של מחדיר למכון מים אלא אם כן המפיק לא העביר דיווח מלא ומדויק לפי [[סעיף 8]] או שהעביר דיווח חלקי או לא מספק, ובעל מכון המים לא העביר את המידע גם לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בפניו על חובתו להעבירו, וכי אם לא יעבירו רשאי מנהל הרשות לאשר את כניסתו של המחדיר למכון המים בלא הסכמתו.
: (ג) אישר מנהל הרשות הממשלתית את בקשת המחדיר לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך למחדיר ולמפיק; בהודעה כאמור יציין מנהל הרשות הממשלתית, כי האישור ניתן לפי [[סעיף 44כ לחוק]] וכי הפרעה לכניסת המחדיר שניתן לו אישור כאמור, עלולה לעלות כדי הפרה של [[סעיף 156(א)(5) לחוק]].
: (ד) קיבל המחדיר את אישור מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג), יודיע למפיק בכתב ובדואר רשום את מועד הגעתו למכון המים; המועד הנקוב יהיה בתוך זמן סביר ממועד ההודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית, אך לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד זה, ויהיה במסגרת ימי העבודה המקובלים ובשעות העבודה המקובלות.
: (ה) מפיק שקיבל הודעה מהמחדיר לפי סעיף קטן (ד), יגיע אל מכון המים במועד הנקוב בהודעה ויאפשר למחדיר להיכנס אל מכון המים לצורך קריאת מד המים, ולפי הוראות [[סעיף 44כ(ב) לחוק]].

@ 11. ביטול תקנות
: תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה), התשכ&quot;ו-1965 - בטלות.

@ 12. תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשע&quot;ה (2 באפריל 2015)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>gt5hqeda5l5ecny0lapei50pfgppdvm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470020</id>
    <revision>
      <id>1417773</id>
      <timestamp>2022-08-11T13:38:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע&quot;ד-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15638" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1728|תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)|7419)); ((תשע&quot;ה, 47|תיקון|7434)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14טו]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: הליכים לפני הדיון ==

=== סימן א': קובלנה ===

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ועדת המשמעת&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 14ב לחוק]];
:- &quot;נקבל&quot; - מתווך במקרקעין שהוגשה נגדו קובלנה לפי [[סעיף 14יא(ה) לחוק]];
:- &quot;תובע&quot; - תובע כאמור [[בסעיף 14יא(א) לחוק]].

@ 2. הגשת קובלנה
: (א) קובלנה תיערך בכתב ותוגש לוועדת המשמעת בארבעה עותקים ובכמה עותקים נוספים כמספר הנקבלים בה.
: (ב) עותק מהקובלנה יומצא לנקבל בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים לפני תחילת הדיון.

@ 3. פרטי הקובלנה
: (א) קובלנה תכיל פרטים אלה:
:: (1) פרטי התובע;
:: (2) שם הנקבל, מספר הזהות ומספר הרישיון שלו וכן מען מגוריו או מקום עבודתו;
:: (3) העובדות המשמשות בסיס לקובלנה;
:: (4) פירוט עבירות המשמעת המיוחסות לנקבל;
:: (5) שמות עדי התביעה.
: (ב) לקובלנה יצורף כל מסמך שיש בו כדי לבסס אותה.

@ 4. צירוף אישומים
: מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם נחשבים למאורע אחד.

@ 5. צירוף נקבלים
: מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

@ 6. הפרדת הדיון
: (א) ועדת המשמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים.
: (ב) הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נקבל שדיונו הופרד.

@ 7. חזרה מקובלנה או תיקונה
: (א) התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון יהיו ברשות ועדת המשמעת.
: (ב) חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה לפי העניין.
: (ג) הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה, תומצא לנקבל.

=== סימן ב': הזמנת בעלי הדין והעדים ===

@ 8. הזמנה לדיון
: יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון; התובע והנקבל יקבלו מוועדת המשמעת הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע, הנקבל או בא כוחו, לא תהיה חובה להזמינם בכתב כאמור.

@ 9. הזמנת עדים
: (א) יושב ראש ועדת המשמעת יזמין לדיון את העדים אשר ועדת המשמעת ראתה לנכון להזמין, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיוזמתה, זולת אם ראתה שאין בעדות צורך או שהיא התבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
: (ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת דיון.

@ 10. צורת ההזמנה ותוכנה
: הזמנת עד בכתב תהיה חתומה בידי מי שקבע לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה:
: (1) שם העד המוזמן ומענו;
: (2) שם התובע;
: (3) שם הנקבל;
: (4) המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה; נדרש העד להתייצב, יצוין הצורך שלשמו נדרשת ההתייצבות; נדרש העד להציג או להגיש מסמך, יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר.

== פרק שני: הליכי הדיון לפני ועדת המשמעת ==

=== סימן א': ניהול הדיון ===

@ 11. ניהול הדיון
: יושב ראש ועדת המשמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.

@ 12. פרוטוקול
: (א) יושב ראש ועדת המשמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי לתת הוראות לעניין זה; כמו כן, רשאי היושב ראש להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או בדרך שיורה.
: (ב) הקובלנה, הפרוטוקול, וכל המסמכים שהוגשו לוועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.

=== סימן ב': בירור האשמה ===

@ 13. תשובת הנקבל לקובלנה
: (א) בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת המשמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה או יוודא שקרא את הקובלנה והבין את הנטען בה, וישאל אותו לתשובתו לקובלנה.
: (ב) הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו.

@ 14. ראיות מטעם התובע והנקבל
: כפר הנקבל לפני ועדת המשמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.

@ 15. ראיות מטעם ועדת המשמעת וראיות נוספות
: סיימו התובע והנקבל את הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת המשמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכול אם ראתה צורך בכך.

@ 16. סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות
: סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.

@ 17. סיכומים
: (א) בתום הבאת הראיות או במקומה - אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר - רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר שתורה ובמועדים שתורה.

=== סימן ג': פסק דין ===

@ 18. הכרעת הדין
: (א) לאחר בירור הקובלנה ולא יאוחר מ-60 ימים מיום סיום הדיון האחרון, ואם הסתיים הדיון בסיכומים בכתב - מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת המשמעת אם הנקבל עבר עבירת משמעת אם לאו (להלן - הכרעת הדין).
: (ב) הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק ותיקרא בפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתורה ועדת המשמעת.

@ 19. עבירות משמעת אחרות
: ועדת המשמעת רשאית לקבוע כי הנקבל עבר כל עבירת משמעת שהתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניה לרבות עובדות שלא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן אך לא תטיל עליו אלא אמצעי משמעת אחד בשל אותו מעשה.

@ 20. טענות וראיות לאמצעי משמעת
: החליטה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא את ראיותיהם ולטעון את טענותיהם לעניין אמצעי המשמעת במועד שתקבע.

@ 21. נקיטת אמצעי משמעת
: (א) לאחר הבאת הראיות וטיעון הטענות לעניין אמצעי המשמעת כאמור [[בתקנה 20]], ולא יאוחר מ-23 ימים מיום סיום הדיון לגביהם, תקבע ועדת המשמעת את החלטתה לעניין אמצעי המשמעת (להלן - גזר הדין).
: (ב) גזר הדין ייחתם בידי חברי ועדת המשמעת וייקרא לפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנו, כפי שתורה ועדת המשמעת.

@ 21א. חיוב בתשלום הוצאות (תיקון: תשע&quot;ה)
: חיוב בתשלום הוצאות לפי [[סעיף 14כא(1) או (2) לחוק]] לא יעלה על סכום של 6,000 שקלים חדשים.

@ 22. המצאת החלטה
: העתק מהכרעת דין ומגזר דין שהוקראו, יומצא לתובע ולנקבל.

@ 23. חריגה מהמועד
: הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

@ 24. דיון בהעדר הנקבל
: (א) הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת המשמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהעדרו, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה.
: (ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת המשמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

== פרק שלישי: הוראות שונות ==

@ 25. המצאת מסמכים
: (א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה לפי מען מגוריו או עבודתו, ובאין למצאו במקום כאמור - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים.
: (ב) היתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
: (ג) מסירת מסמך לידי סניגורו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, ייראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע סניגורו או פקידו של הנקבל לוועדת המשמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל.

@ 26. תחליף המצאה
: (א) לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה:
:: (1) בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד;
:: (2) בפרסום מודעה בעיתון יומי.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית להורות על המצאת מסמך בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה, אם הדרכים בתקנת משנה (א) אינן ישימות בנסיבות העניין.

@ 27. פגמים שאינם פוגמים בדיון
: ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; ואולם אם נראה לוועדת המשמעת כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה להסרת החשש.

== פרק רביעי: ערעור ==

@ 28. סדרי דין בערעור
: (א) ערעור על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה כאמור [[בסעיף 14כג לחוק]] יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה של ועדת המשמעת.
: (ב) הערעור יוגש ויתברר בדרך שבה מוגש ומתברר ערעור לפי [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ&quot;ט-1988]], בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום, במקום &quot;הנאשם&quot; יקראו &quot;הנקבל&quot;, במקום &quot;הקובל&quot; יקראו &quot;התובע&quot; ובמקום &quot;בית הדין&quot;, &quot;בית הדין המשמעתי המחוזי&quot; ו&quot;בית הדין המשמעתי הארצי&quot; יקראו &quot;ועדת המשמעת&quot;;
:: (2) [[-|בתקנה 3]], פסקה (3) - לא תיקרא;
:: (3) במקום [[-|תקנה 5]] יקראו:
::: 5. &quot;צירוף מסמכים
:::: להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה&quot;;
:: (4) [[-|בתקנה 6]], הסיפה החל במילים &quot;בערעור לפי [[-|סעיף 76]]&quot; - לא תיקרא;
:: (5) [[-|בתקנה 14]], במקום &quot;למערער, למשיב&quot; יקראו &quot;למערער ולמשיב&quot; והסיפה החל במילים &quot;ובערעור לפי [[-|סעיף 76]]&quot; - לא תיקרא.

&lt;פרסום&gt; ד' באב התשע&quot;ד (31 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>pq4boywvjs1xg212airazf705dhtz1q</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417780</id>
      <parentid>1417773</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:47:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15706" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1728|תקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט)|7419)); ((תשע&quot;ה, 47|תיקון|7434)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14טו]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: הליכים לפני הדיון ==

=== סימן א': קובלנה ===

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ועדת המשמעת&quot; - הוועדה שמונתה לפי [[סעיף 14ב לחוק]];
:- &quot;נקבל&quot; - מתווך במקרקעין שהוגשה נגדו קובלנה לפי [[סעיף 14יא(ה) לחוק]];
:- &quot;תובע&quot; - תובע כאמור [[בסעיף 14יא(א) לחוק]].

@ 2. הגשת קובלנה
: (א) קובלנה תיערך בכתב ותוגש לוועדת המשמעת בארבעה עותקים ובכמה עותקים נוספים כמספר הנקבלים בה.
: (ב) עותק מהקובלנה יומצא לנקבל בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים לפני תחילת הדיון.

@ 3. פרטי הקובלנה
: (א) קובלנה תכיל פרטים אלה:
:: (1) פרטי התובע;
:: (2) שם הנקבל, מספר הזהות ומספר הרישיון שלו וכן מען מגוריו או מקום עבודתו;
:: (3) העובדות המשמשות בסיס לקובלנה;
:: (4) פירוט עבירות המשמעת המיוחסות לנקבל;
:: (5) שמות עדי התביעה.
: (ב) לקובלנה יצורף כל מסמך שיש בו כדי לבסס אותה.

@ 4. צירוף אישומים
: מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם נחשבים למאורע אחד.

@ 5. צירוף נקבלים
: מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד.

@ 6. הפרדת הדיון
: (א) ועדת המשמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים.
: (ב) הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נקבל שדיונו הופרד.

@ 7. חזרה מקובלנה או תיקונה
: (א) התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון יהיו ברשות ועדת המשמעת.
: (ב) חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה לפי העניין.
: (ג) הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה, תומצא לנקבל.

=== סימן ב': הזמנת בעלי הדין והעדים ===

@ 8. הזמנה לדיון
: יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון; התובע והנקבל יקבלו מוועדת המשמעת הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע, הנקבל או בא כוחו, לא תהיה חובה להזמינם בכתב כאמור.

@ 9. הזמנת עדים
: (א) יושב ראש ועדת המשמעת יזמין לדיון את העדים אשר ועדת המשמעת ראתה לנכון להזמין, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיוזמתה, זולת אם ראתה שאין בעדות צורך או שהיא התבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת.
: (ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת דיון.

@ 10. צורת ההזמנה ותוכנה
: הזמנת עד בכתב תהיה חתומה בידי מי שקבע לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה:
: (1) שם העד המוזמן ומענו;
: (2) שם התובע;
: (3) שם הנקבל;
: (4) המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה; נדרש העד להתייצב, יצוין הצורך שלשמו נדרשת ההתייצבות; נדרש העד להציג או להגיש מסמך, יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר.

== פרק שני: הליכי הדיון לפני ועדת המשמעת ==

=== סימן א': ניהול הדיון ===

@ 11. ניהול הדיון
: יושב ראש ועדת המשמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון.

@ 12. פרוטוקול
: (א) יושב ראש ועדת המשמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי לתת הוראות לעניין זה; כמו כן, רשאי היושב ראש להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או בדרך שיורה.
: (ב) הקובלנה, הפרוטוקול, וכל המסמכים שהוגשו לוועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון.

=== סימן ב': בירור האשמה ===

@ 13. תשובת הנקבל לקובלנה
: (א) בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת המשמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה או יוודא שקרא את הקובלנה והבין את הנטען בה, וישאל אותו לתשובתו לקובלנה.
: (ב) הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו.

@ 14. ראיות מטעם התובע והנקבל
: כפר הנקבל לפני ועדת המשמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות.

@ 15. ראיות מטעם ועדת המשמעת וראיות נוספות
: סיימו התובע והנקבל את הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת המשמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכול אם ראתה צורך בכך.

@ 16. סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות
: סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי.

@ 17. סיכומים
: (א) בתום הבאת הראיות או במקומה - אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר - רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר שתורה ובמועדים שתורה.

=== סימן ג': פסק דין ===

@ 18. הכרעת הדין
: (א) לאחר בירור הקובלנה ולא יאוחר מ-60 ימים מיום סיום הדיון האחרון, ואם הסתיים הדיון בסיכומים בכתב - מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת המשמעת אם הנקבל עבר עבירת משמעת אם לאו (להלן - הכרעת הדין).
: (ב) הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק ותיקרא בפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתורה ועדת המשמעת.

@ 19. עבירות משמעת אחרות
: ועדת המשמעת רשאית לקבוע כי הנקבל עבר כל עבירת משמעת שהתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניה לרבות עובדות שלא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן אך לא תטיל עליו אלא אמצעי משמעת אחד בשל אותו מעשה.

@ 20. טענות וראיות לאמצעי משמעת
: החליטה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא את ראיותיהם ולטעון את טענותיהם לעניין אמצעי המשמעת במועד שתקבע.

@ 21. נקיטת אמצעי משמעת
: (א) לאחר הבאת הראיות וטיעון הטענות לעניין אמצעי המשמעת כאמור [[בתקנה 20]], ולא יאוחר מ-23 ימים מיום סיום הדיון לגביהם, תקבע ועדת המשמעת את החלטתה לעניין אמצעי המשמעת (להלן - גזר הדין).
: (ב) גזר הדין ייחתם בידי חברי ועדת המשמעת וייקרא לפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנו, כפי שתורה ועדת המשמעת.

@ 21א. חיוב בתשלום הוצאות (תיקון: תשע&quot;ה)
: חיוב בתשלום הוצאות לפי [[סעיף 14כא(1) או (2) לחוק]] לא יעלה על סכום של 6,000 שקלים חדשים.

@ 22. המצאת החלטה
: העתק מהכרעת דין ומגזר דין שהוקראו, יומצא לתובע ולנקבל.

@ 23. חריגה מהמועד
: הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד.

@ 24. דיון בהעדר הנקבל
: (א) הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת המשמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהעדרו, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה.
: (ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת המשמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי-התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.

== פרק שלישי: הוראות שונות ==

@ 25. המצאת מסמכים
: (א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה לפי מען מגוריו או עבודתו, ובאין למצאו במקום כאמור - לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים.
: (ב) היתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה.
: (ג) מסירת מסמך לידי סניגורו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, ייראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע סניגורו או פקידו של הנקבל לוועדת המשמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל.

@ 26. תחליף המצאה
: (א) לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה:
:: (1) בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד;
:: (2) בפרסום מודעה בעיתון יומי.
: (ב) ועדת המשמעת רשאית להורות על המצאת מסמך בכל דרך סבירה אחרת שתיראה לה, אם הדרכים בתקנת משנה (א) אינן ישימות בנסיבות העניין.

@ 27. פגמים שאינם פוגמים בדיון
: ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; ואולם אם נראה לוועדת המשמעת כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה להסרת החשש.

== פרק רביעי: ערעור ==

@ 28. סדרי דין בערעור
: (א) ערעור על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה כאמור [[בסעיף 14כג לחוק]] יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו מצוי מקום מושבה של ועדת המשמעת.
: (ב) הערעור יוגש ויתברר בדרך שבה מוגש ומתברר ערעור לפי [[תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ&quot;ט-1988]], בשינוים המחויבים ובשינויים אלה:
:: (1) בכל מקום, במקום &quot;הנאשם&quot; יקראו &quot;הנקבל&quot;, במקום &quot;הקובל&quot; יקראו &quot;התובע&quot; ובמקום &quot;בית הדין&quot;, &quot;בית הדין המשמעתי המחוזי&quot; ו&quot;בית הדין המשמעתי הארצי&quot; יקראו &quot;ועדת המשמעת&quot;;
:: (2) [[-|בתקנה 3]], פסקה (3) - לא תיקרא;
:: (3) במקום [[-|תקנה 5]] יקראו:
::: 5. &quot;צירוף מסמכים
:::: להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה&quot;;
:: (4) [[-|בתקנה 6]], הסיפה החל במילים &quot;בערעור לפי [[חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 76]]&quot; - לא תיקרא;
:: (5) [[-|בתקנה 14]], במקום &quot;למערער, למשיב&quot; יקראו &quot;למערער ולמשיב&quot; והסיפה החל במילים &quot;ובערעור לפי [[חוק לשכת עורכי הדין|סעיף 76]]&quot; - לא תיקרא.

&lt;פרסום&gt; ד' באב התשע&quot;ד (31 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>or83baqk4grk5xaxrs88juzi386v0ei</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470021</id>
    <revision>
      <id>1417775</id>
      <timestamp>2022-08-11T13:41:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4231" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014
&lt;שם קצר&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1732|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969)|7419)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5א]] [[+|ו-5ב]] [[=החוק|לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - החוק), על פי הצעת היועץ המשפטי לממשלה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 5א(ב) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. רשימת תפקידים לעניין [[סעיף 5א לחוק]]
: רשימת התפקידים בפרקליטות המדינה ובמחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים לפי [[סעיף 5א לחוק]], מפורטת [[בתוספת הראשונה]].

@ 2. סוגי תפקידים או משרות לעניין [[סעיף 5ב לחוק]]
: סוגי התפקידים או המשרות, הכלולים ברשימת התפקידים [[שבתוספת הראשונה]], שלגביהם תחול חובת דיווח לפי [[סעיף 5ב לחוק]], מפורטים [[בתוספת השנייה]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ 1. : היועץ המשפטי לממשלה;
@ 2. : פרקליט המדינה, משנה לפרקליט המדינה, פרקליט מחוז וכל פרקליט אחר מפרקליטות המדינה ומפרקליטות מחוז;
@ 3. : משנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי);
@ 4. : ראש אשכול פשיעה חמורה במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) וכל עורך דין אחר באשכול העוסק בתיקי פשיעה חמורה;
@ 5. : ראש אשכול עונשין במחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי) וכל עורך דין אחר באשכול העוסק בתיקי האזנות סתר.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
@ 1. : היועץ המשפטי לממשלה;
@ 2. : משנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי);
@ 3. : פרקליט המדינה;
@ 4. : משנה לפרקליט המדינה (עניינים פליליים);
@ 5. : משנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים);
@ 6. : משנה לפרקליט המדינה (אכיפה כלכלית משולבת);
@ 7. : פרקליט מחוז הצפון;
@ 8. : פרקליט מחוז חיפה (פלילי);
@ 9. : פרקליט מחוז ירושלים (פלילי);
@ 10. : פרקליט מחוז המרכז;
@ 11. : פרקליט מחוז תל אביב (פלילי);
@ 12. : פרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה);
@ 13. : פרקליט מחוז הדרום (פלילי);
@ 14. : מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה;
@ 15. : מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה;
@ 16. : מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה;
@ 17. : מנהל המחלקה הבין-לאומית בפרקליטות המדינה;
@ 18. : מנהל המחלקה לחקירות שוטרים;
@ 19. : מנהל המחלקה הפיסקלית.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>jueiewrxy9ydv7al2bx0sbzhbwnlf61</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470022</id>
    <revision>
      <id>1417776</id>
      <timestamp>2022-08-11T13:42:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4702" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ד-2014
&lt;שם קצר&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1733|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים בשירות בתי הסוהר שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי הוראות סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969)|7419)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5א]] [[+|ו-5ב]] [[=החוק|לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - החוק), לפי הצעת נציב בתי הסוהר, בהסכמת שרת המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 5א(ב) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
: &quot;סגל הפיקוד הבכיר&quot; - כל אחד מממלאי תפקיד אלה:
: (1) נציב בתי הסוהר;
: (2) סגן נציב בתי הסוהר;
: (3) ראש אגף בשירות בתי הסוהר;
: (4) מפקד מחוז בשירות בתי הסוהר;
: (5) היועץ המשפטי לשירות בתי הסוהר;
: (6) ראש חטיבה בשירות בתי הסוהר;
: (7) ראש מינהל בשירות בתי הסוהר.

@ 2. רשימת תפקידים לעניין [[סעיף 5א לחוק]]
: רשימת התפקידים בשירות בתי הסוהר, שלגביהם יחולו ההגבלות והאיסורים בהתאם להוראות [[סעיף 5א לחוק]], מפורטת [[בתוספת הראשונה]].

@ 3. סוגי תפקידים או משרות לעניין [[סעיף 5ב לחוק]]
: סוגי התפקידים או המשרות הכלולים ברשימת התפקידים [[שבתוספת הראשונה]], שלגביהם תחול חובת דיווח לפי הוראות [[סעיף 5ב(ב) לחוק]], מפורטים [[בתוספת השנייה]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
@ (1) : חבר סגל הפיקוד הבכיר וסגנו;
@ (2) : קצין רפואה ראשי;
@ (3) : קצין ניהול אסירים מחוזי;
@ (4) : קצין מודיעין מחוזי;
@ (5) : קצין מבצעים מחוזי;
@ (6) : קצין מטה ומינהל מחוזי;
@ (7) : מפקד בית סוהר וסגנו;
@ (8) : קצין מודיעין בבית סוהר;
@ (9) : קצין אגף מבצעים בבית סוהר;
@ (10) : קצין מבצעים בבית סוהר;
@ (11) : קצין אסירים בבית סוהר;
@ (12) : מפקד יחידת נחשון וסגנו;
@ (13) : קצין אגף מבצעים ביחידת נחשון;
@ (14) : קצין מודיעין ביחידת נחשון;
@ (15) : מפקד גדוד ביחידת נחשון;
@ (16) : הממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר;
@ (17) : רכז עבודות שירות מחוזי;
@ (18) : מפקד יחידת צור וסגנו;
@ (19) : מפקד יחידת דרור וסגנו;
@ (20) : קצין מודיעין ביחידת דרור;
@ (21) : מפקד צוות משימות מיוחדות ביחידת דרור;
@ (22) : ראש צוות שרטוט ביחידת דרור;
@ (23) : ראש צוות ייעודי/בילוש ביחידת דרור;
@ (24) : מפקד יחידת מצדה וסגנו;
@ (25) : קצין אגף מבצעים ביחידת מצדה;
@ (26) : מפקד פלגה ביחידת מצדה;
@ (27) : קצין מודיעין ביחידת מצדה;
@ (28) : ראש ענף בלשכה המשפטית;
@ (29) : ראש מחלקה וראש ענף בחטיבת המודיעין;
@ (30) : ראש מחלקה וראש ענף בחטיבת הביטחון.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 3]]))) ====
@ (1) : חבר סגל הפיקוד הבכיר וסגנו;
@ (2) : קצין מודיעין מחוזי;
@ (3) : מפקדי יחידות נחשון, דרור, מצדה וצור;
@ (4) : מפקד בית סוהר וסגנו.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בתמוז התשע&quot;ד (24 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; יצחק אהרונוביץ' השר לביטחון הפנים</text>
      <sha1>aeld185vjeg0a7wkruw9044o9cghs27</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470023</id>
    <revision>
      <id>1417777</id>
      <timestamp>2022-08-11T13:43:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק), התשע&quot;ג-2013</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4873" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק), התשע&quot;ג-2013

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 1232|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת התפקידים במשטרת ישראל שיחולו עליהם הגבלות או איסורים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)|7253)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5א(א)]] [[+|ו-5ב(א)]] [[=החוק|לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - החוק), לפי הצעת המפקח הכללי של משטרת ישראל, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 5א(ב)(2) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות
: בצו זה -
:- &quot;יחידה ארצית&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) היחידה הארצית לחקירות הונאה;
:: (2) היחידה הארצית לחקירת פשעים בין-לאומיים;
:: (3) אתגר - היחידה הארצית למלחמה בגניבת רכב;
:: (4) היחידה הארצית לחקירת עבירות כלכליות;
:: (5) יחידה 33;
:- &quot;ממלא תפקיד&quot; - למעט מי שממלא תפקיד מנהלה;
:- &quot;סגל הפיקוד הבכיר&quot; - כל אחד ממלאי תפקידים אלה:
:: (1) המפקח הכללי של משטרת ישראל;
:: (2) סגן המפקח הכללי של משטרת ישראל;
:: (3) מפקד מחוז - מפקד משטרת מחוז כהגדרתו בפקודת המשטרה;
:: (4) ראש אגף במשטרת ישראל;
:: (5) מפקד יחידת לה&quot;ב;
:: (6) היועץ המשפטי למשטרת ישראל;
:: (7) היועץ הכלכלי למפקח הכללי של משטרת ישראל;
:: (8) חשב משטרת ישראל.

@ 2. רשימת התפקידים לעניין [[סעיף 5א לחוק]]
: רשימת התפקידים במשטרת ישראל שלגביהם יחולו ההגבלות והאיסורים לפי [[סעיף 5א לחוק]] קבועה [[בתוספת הראשונה]].

@ 3. סוגי תפקידים או משרות לעניין [[סעיף 5ב לחוק]]
: סוגי התפקידים או המשרות שעל מי שמילא אותם תחול חובת דיווח לפי [[סעיף 5ב לחוק]] קבועים [[בתוספת השנייה]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 2]]))) ====
@ 1. : סגל הפיקוד -
: (א) חבר סגל הפיקוד הבכיר וסגנו;
: (ב) מפקד מרחב במשטרת ישראל וסגנו;
: (ג) מפקד יחידה ארצית וסגנו;
: (ד) מפקד תחנת משטרה וסגנו;
: (ה) עוזר אישי של סגל הפיקוד הבכיר.
@ 2. : מערך החקירות -
: (א) כל קצין משטרה במערך החקירות;
: (ב) כל מי שממלא תפקיד בחטיבת החקירות שבאגף החקירות והמודיעין במטה הארצי, למעט ממלאי התפקידים במדור מידע פלילי ובמדור נפגעי עבירה;
: (ג) כל מי שממלא תפקיד של חוקר.
@ 3. : מערך המודיעין -
: (א) כל מי שממלא תפקיד ביחידות המעבדה הטכנית;
: (ב) כל מי שממלא תפקיד במערך המודיעין.
@ 4. : מערך התביעות -
: (א) כל מי שממלא תפקיד של תובע משטרתי;
: (ב) כל מי שממלא תפקיד במערך התביעות.
@ 5. : מערך הזיהוי הפלילי - כל מי שממלא תפקיד בחטיבת הזיהוי הפלילי ובמעבדות הניידות.
@ 6. : מערך הייעוץ המשפטי - כל קצין משטרה במדור חקירות, מודיעין וטכנולוגיות בלשכת הייעוץ המשפטי במשטרת ישראל.
@ 7. : מערך התנועה -
: (א) בוחן תנועה;
: (ב) חוקר תאונות דרכים;
: (ג) כל מי שממלא תפקיד ביחידת תביעות אגף התנועה או במדור תאונות דרכים.
@ 8. : מערך המבצעים -
: (א) כל מי שממלא תפקיד במערך החבלה;
: (ב) שוטר קהילתי.
@ 9. : כל שוטר ביחידה המיוחדת למלחמה בטרור וביחידות המסתערבים.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
@ 1. : חבר סגל הפיקוד הבכיר וסגנו, למעט היועץ הכלכלי למפקח הכללי וחשב המשטרה;
@ 2. : מפקד יחידה ארצית;
@ 3. : ראש חטיבה באגף החקירות והמודיעין.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באייר התשע&quot;ג (9 במאי 2013)
&lt;חתימה&gt; יצחק אהרונוביץ' השר לביטחון הפנים</text>
      <sha1>6ku5pxpyj4n665usn6evedvm95q6bdf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470024</id>
    <revision>
      <id>1417778</id>
      <timestamp>2022-08-11T13:44:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ו-2016</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4022" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969), התשע&quot;ו-2016
&lt;שם קצר&gt; צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק), התשע&quot;ו-2016

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ו, 841|צו שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) (רשימת תפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים נוספים לפי סעיפים 5א ו-5ב לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969)|7630)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 5א]] [[+|ו-5ב]] [[=החוק|לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ&quot;ט-1969]] (להלן - החוק), לפי הצעת המנהל הכללי של משרד הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 5א(ב)(2) לחוק]], אני מצווה לאמור:

@ 1. רשימת התפקידים לעניין [[סעיף 5א לחוק]]
: רשימת התפקידים במשרד הביטחון שלגביהם יחולו הגבלות או איסורים לפי [[סעיף 5א לחוק]], מפורטת [[בתוספת הראשונה]].

@ 2. סוגי תפקידים או משרות לעניין [[סעיף 5ב לחוק]]
: סוגי התפקידים או המשרות, הכלולים ברשימת התפקידים [[שבתוספת הראשונה]], שלגביהם תחול חובת דיווח לפי [[סעיף 5ב לחוק]], מפורטים [[בתוספת השנייה]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1]]))) ====
@ 1. : הממונה על הביטחון באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 2. : היועץ המשפטי למערכת הביטחון;
@ 3. : באגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון - כל עורך דין שבתחום אחריותו הייעוץ המשפטי הקבוע ליחידת החקירות באגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 4. : ראש היחידה לחקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 5. : סגן ראש יחידת החקירות וראש תחום חקירות ביחידה לחקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 6. : חוקר ביחידת החקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב).

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
@ 1. : הממונה על הביטחון באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 2. : היועץ המשפטי למערכת הביטחון;
@ 3. : באגף היועץ המשפטי למערכת הביטחון - כל עורך דין שבתחום אחריותו הייעוץ המשפטי הקבוע ליחידת החקירות באגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 4. : ראש היחידה לחקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 5. : סגן ראש יחידת החקירות וראש תחום חקירות ביחידה לחקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב);
@ 6. : חוקר ביחידת החקירות באגף הממונה על הביטחון במשרד הביטחון (מלמ&quot;ב).

&lt;פרסום&gt; ז' באדר א' התשע&quot;ו (16 בפברואר 2016)
&lt;חתימה&gt; משה (בוגי) יעלון שר הביטחון</text>
      <sha1>2t4ernt7sfmm2jla68jxjs3msyf7rb9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470025</id>
    <revision>
      <id>1417782</id>
      <timestamp>2022-08-11T13:50:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה), התשע&quot;ד-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2107" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1612|תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)|7407)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14י]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הודעת החשב הכללי&quot; - הודעת החשב הכללי מס' 13.1.7.1 בדבר תעריפי תשלום לחברי ועדה ציבורית;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת המשמעת שמינה השר לפי [[סעיף 14ב לחוק]];
:- &quot;יושב ראש הוועדה&quot; - חבר הוועדה שהוא היושב ראש לפי [[סעיף 14ב(ב)(1) לחוק]], לרבות מי שמונה לממלא מקומו לפי [[סעיף 14ב(ה) לחוק]].

@ 2. גמול חבר ועדה
: חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוני הוועדה כקבוע בהודעת החשב הכללי, כעדכונה מזמן לזמן, הכולל את כיסוי הוצאותיו ובכללן החזרי נסיעה, אש&quot;ל ושעות ביטול זמן; חבר הוועדה זכאי לגמול גם בעד השעות שהתכונן לדיון, הסמוכות למועדו.

@ 3. אישור יושב ראש הוועדה
: חבר הוועדה זכאי לגמול כאמור [[בתקנה 2]], לאחר שיושב ראש הוועדה אישר שהשתתף בדיון.

@ 4. מועד התשלום
: הגמול ישולם לחבר הוועדה לא יאוחר מתום החודש שלאחר החודש שבו התקיים הדיון.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בתמוז התשע&quot;ד (17 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>c5xg2aopsifo87u8g48sb6yl7rusgqd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417784</id>
      <parentid>1417782</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T13:51:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>Fuzzy העביר את הדף [[תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]] לשם [[מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)]] בלי להשאיר הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2107" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1612|תקנות המתווכים במקרקעין (תשלום גמול לחבר ועדת המשמעת שאינו עובד המדינה)|7407)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 14י]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;הודעת החשב הכללי&quot; - הודעת החשב הכללי מס' 13.1.7.1 בדבר תעריפי תשלום לחברי ועדה ציבורית;
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדת המשמעת שמינה השר לפי [[סעיף 14ב לחוק]];
:- &quot;יושב ראש הוועדה&quot; - חבר הוועדה שהוא היושב ראש לפי [[סעיף 14ב(ב)(1) לחוק]], לרבות מי שמונה לממלא מקומו לפי [[סעיף 14ב(ה) לחוק]].

@ 2. גמול חבר ועדה
: חבר הוועדה שאינו עובד המדינה, זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוני הוועדה כקבוע בהודעת החשב הכללי, כעדכונה מזמן לזמן, הכולל את כיסוי הוצאותיו ובכללן החזרי נסיעה, אש&quot;ל ושעות ביטול זמן; חבר הוועדה זכאי לגמול גם בעד השעות שהתכונן לדיון, הסמוכות למועדו.

@ 3. אישור יושב ראש הוועדה
: חבר הוועדה זכאי לגמול כאמור [[בתקנה 2]], לאחר שיושב ראש הוועדה אישר שהשתתף בדיון.

@ 4. מועד התשלום
: הגמול ישולם לחבר הוועדה לא יאוחר מתום החודש שלאחר החודש שבו התקיים הדיון.

@ 5. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בתמוז התשע&quot;ד (17 ביולי 2014)
&lt;חתימה&gt; ציפי לבני שרת המשפטים</text>
      <sha1>c5xg2aopsifo87u8g48sb6yl7rusgqd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470026</id>
    <revision>
      <id>1417788</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1342902] כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45907" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע), התשע״ח–2018}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2194|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין־לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|סעיפים 6כ2(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|ו־6כ3}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), מתקינה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הטיפול בבקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תנאים למתן רישיון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: התקשרות עם בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת: {{מוקטן|בקשה לקבלת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לפי סעיף 6כ3 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרק א|פרק א׳: הוראות למילוי השאלון: {{מוקטן|מבוא: הוראות הגשה}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת פרק ב|פרק ב׳: מידע בדבר זהות המבקש}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אילן היוחסין“ – תיאור גרפי של מבקש וגופים נוספים לפי הנדרש לשידור תוכני חוזי–שמע {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט 9 לתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בודק“ – יושב ראש המועצה או מי שהוא הסמיך לעניין הטיפול בבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי“, ”משדר ערוץ חדשות בין־לאומי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|בסעיף 6כ3(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע“ – מי שקיבל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב1|פרק ב׳1 לחוק}} או מי שקיבל רישיון לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#פרק ב2|פרק ב׳2 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לרישיון ערוץ המוגשת לפי כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לאישור התקשרות“ – בקשה לאישור התקשרות לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה תקינה“ – בקשה שהבודק הודיע למבקש לגביה הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)(1)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשת חיסיון“ – בקשת משדר ערוץ חדשות בין־לאומי או בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הזמנה“ – הזמנה לקבלת עמדות הציבור בדבר בקשה לאישור התקשרות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ב|סעיף 6ב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקשרות“ – כלל ההסכמים, ההבנות והתנאים הקיימים בין משדר ערוץ חדשות בין־לאומי לבין בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע העוסקים במישרין או בעקיפין בהכללת שידורי משדר ערוץ חדשות בין־לאומי בשידורי בעל הרישיון לשידור תוכני חוזי–שמע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות השנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מרב הזיקות“ – {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו), התשע״ח–2018}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} שהגישה למועצה בקשה לרישיון ערוץ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר זהות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מען“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספחים“ – מסמכים שנדרש מבקש לצרף לבקשה לפי הכללים והשאלון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן“ – יחיד או תאגיד שפועל כשלוח, נציג, נאמן, מייצג או מקדם את ענייניו של אדם או של תאגיד, בין דרך קבע ובין בעניין מסוים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן פרסום“ – יחיד או תאגיד המתווך בין מפרסמים לאמצעי פרסום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק תכנים“, ”ערוץ מראה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|בכללי מרב הזיקות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ערוץ“ – רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי המוענק למשדר ערוץ חדשות בין־לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|סעיף 6כ3(ג) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שאלון“ – כלל המידע, הפרטים והנספחים שנדרש מבקש לפרט בבקשה לפי הכללים {{ח:פנימי|תוספת|והתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיק הנספחים“ – תיק המאגד את הנספחים והערוך כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרט 1(2) לתוספת}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הגשת בקשה והטיפול בה}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: מתכונת הבקשה}}

{{ח:סעיף|2|הגשת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תוגש למועצה כשהיא מודפסת וערוכה לפי סדר העניינים והסעיפים שבשאלון.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש יפרט בבקשתו באופן מלא ומדויק את כל המידע הנדרש, ויצרף לבקשתו את כל הנספחים הנדרשים.

{{ח:סעיף|3|אסמכתאות לבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה תיחתם בידי מי שהוסמך מטעם החברה המבקשת לחתום עליה בשמו ויצורף לה אישור חתום ביד עורך דין, בדבר סמכות החותם לחתום בשם החברה.
{{ח:תת|(ב)}} כל מסמך שיצורף לבקשה ושאינו מקור, יאומת ביד עורך דין לעניין התאמתו למקור.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הטיפול בבקשה}}

{{ח:סעיף|4|בחינה ראשונית של הבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} הבודק יבחן בחינה ראשונית את מסמכי הבקשה וישלח בתוך 30 ימים הודעה בכתב למבקש על אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הבקשה הוגשה כנדרש לפי כללים אלה, נמסרו הנספחים הדרושים והומצא המידע הנחוץ לשם מתן החלטה ועל כן היא תקינה;
{{ח:תתת|(2)}} יש לערוך בבקשה שינויים או להמציא מידע ומסמכים נוספים הנחוצים לשם בחינת הבקשה, הכול כפי שיפורט בהודעה.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה רשאי להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (א), לתקופה נוספת של 20 ימים נוספים אם יש צורך.

{{ח:סעיף|5|פסילת בקשה לא תקינה}}
{{ח:ת}} לא נענה מבקש לנדרש בהודעת הבודק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}}, רשאי יושב ראש המועצה להודיע למבקש כי המועצה החליטה לדחות את הבקשה מטעם זה.

{{ח:סעיף|6|תיקון או השלמת בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש ימלא אחר הודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)(2)}} ויגיש לבודק בקשה מתוקנת או מידע משלים, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} יחול גם על בקשה שתוקנה או הושלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|הסעיף האמור}}.
{{ח:תת|(ג)}} בטרם הוכרעה בקשת המבקש, ידווח המבקש לבודק לאלתר על כל שינוי בנתוני בקשתו לרבות על כל שינוי בהחזקות בעלי שליטה או בעלי עניין בו ויפעל לפי הנחיות הבודק לעניין שינויים נדרשים בבקשה או לעניין המצאת מידע משלים, אם ימסור לו הנחיות כאמור.

{{ח:סעיף|7|השלמת פרטים וחוות דעת למועצה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יגיש לבודק, בכל עת שיידרש לכך, כל מידע או מסמך, לרבות לעניין כל בעל שליטה או בעל עניין במבקש או נושא משרה במבקש או בבעל שליטה או בבעל עניין בו, הנדרש לדעת הבודק לשם בחינת בקשתו אף אם הודיע הבודק למבקש כי בקשתו תקינה.
{{ח:תת|(ב)}} הבודק יבחן בקשה תקינה לעניין עמידתה בתנאים למתן רישיון ערוץ לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; הבודק יביא לפני המועצה את ממצאיו לעניין זה.

{{ח:סעיף|8|דיון המועצה בבקשת המבקש}}
{{ח:ת}} המועצה תקיים דיון בבקשת המבקש ובממצאי הבודק בתוך 20 ימים מיום הודעת הבודק למבקש על הגשת בקשה תקינה ותודיע למבקש על החלטתה; יושב ראש המועצה רשאי להאריך את המועד לתקופה נוספת של 20 ימים נוספים אם יש צורך.

{{ח:סעיף|9|החלטת המועצה}}
{{ח:ת}} בהחלטתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} המועצה רשאית להעניק למבקש רישיון ערוץ כמבוקש ולכלול בו תנאים, וכן רשאית המועצה, תוך מתן נימוקים, לדחות את הבקשה.

{{ח:סעיף|10|ערבות}}
{{ח:ת}} הוחלט כי לשם קבלת רישיון נדרשת ערבות שעל בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי להמציא כתנאי לקבלתו, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבקש ימציא למועצה את הערבות שעליה הוחלט בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישה להפקדת ערבות ולפי הנחיות המועצה;
{{ח:תת|(2)}} לא העמיד המבקש ערבות כנדרש בפסקה (1) במועד הנקוב שם, תפקע החלטת המועצה האמורה ואם המבקש יהיה מעוניין ברישיון ערוץ לאחר פרק זמן זה הוא יידרש להגיש בקשה חדשה לרישיון ערוץ.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תנאים למתן רישיון}}

{{ח:סעיף|11|תנאים למתן רישיון}}
{{ח:ת}} בכללים אלה ולצורך בחינת התקיימות התנאים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|בסעיף 6כ3 לחוק}} ובכלל זה {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי מרב הזיקות}}, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} שיעור החזקות בעקיפין יהיה לפי המפורט להלן:
{{ח:תתת|(א)}} לבעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד, במלואה;
{{ח:תתת|(ב)}} לבעל עניין שאינו בעל שליטה בתאגיד, תיוחס החזקת אמצעי השליטה שבידי התאגיד, לפי שיעור החזקותיו בתאגיד של בעל העניין;
{{ח:תת|(2)}} בחינה שזיקות המבקש אינן לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|סעיף 6כ3(ג)(3) לחוק}} תיעשה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}}, {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי מרב הזיקות}} ולפי פסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} לעניין תנאי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו#סעיף 41|סעיף 41(א)(2) לחוק הרשות השנייה}}, ”מנהל“ ייחשב כל מי שהוא ”נושא משרה“.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: התקשרות עם בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע}}

{{ח:סעיף|12|שידורים במסגרת שידורי בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–&lt;wbr&gt;שמע}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ערוץ לא יתחיל בשידוריו במסגרת שידורי בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע אלא לאחר שאושרה התקשרותו עם אותו בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}; אישור המועצה להתקשרות כאמור, או להארכתה, מהווה תנאי לתחילת שידוריו של בעל רישיון ערוץ במסגרת שידוריו של בעל הרישיון לשידור תוכני חוזי–שמע שההתקשרות עמו אושרה כאמור, או להמשך שידוריו כאמור, לפי העניין.

{{ח:סעיף|13|בקשה לאישור התקשרות}}
{{ח:ת}} מבקש יגיש בקשה לאישור התקשרות במצורף לבקשה או לאחר קבלת רישיון.

{{ח:סעיף|14|אישור מוקדם}}
{{ח:ת}} בקשה לאישור התקשרות תובא לאישורה המוקדם של המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ב)(2) לחוק}} ותהיה על דעת כל הצדדים להתקשרות.

{{ח:סעיף|15|הזמנה ובקשת חיסיון}}
{{ח:ת}} לא תאשר המועצה התקשרות אלא לאחר שנתנה לציבור הזדמנות נאותה להביע את דעתו בדבר ההתקשרות ותנאיה, לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} התקבלה במועצה בקשה לאישור התקשרות, תפרסם המועצה הזמנה בדבר ההתקשרות שאותה מבוקש לאשר ותנאיה;
{{ח:תת|(2)}} במועד הגשת הבקשה לאישור התקשרות, מבקש, בעל רישיון ערוץ, או בעל רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע, רשאים לפנות למועצה בבקשה שלא לחשוף לפני הציבור חלקים מסוימים מההתקשרות, מטעמים של סודות מסחריים, או מטעמים מיוחדים אחרים, בטרם תפורסם ההתקשרות לציבור כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(3)}} הוגשה בקשת חיסיון, תבחן המועצה את נימוקי הבקשה ואת מהותיות התנאי שמבוקש שלא לחשפו, בטרם תקבל את החלטתה בעניין;
{{ח:תת|(4)}} אישרה המועצה את בקשת החיסיון, כולה או חלקה, תציין המועצה בהזמנה את דבר הבקשה ואת החלטתה ונימוקיה;
{{ח:תת|(5)}} דחתה המועצה את בקשת החיסיון, כולה או חלקה, תודיע המועצה למגיש בקשת החיסיון על החלטתה לדחותה, כולה או חלקה, ואת נימוקי הדחייה; נמסרה הודעה כאמור על דחיית בקשת חיסיון לא תפרסם המועצה את ההזמנה וההתקשרות אלא בחלוף 20 ימים מעת מסירת ההודעה או קודם לכן, אם מגיש בקשת החיסיון הודיע כי אינו מתנגד לכך על אף דחיית בקשת החיסיון.

{{ח:סעיף|16|סייגים לאישור התקשרות}}
{{ח:ת}} המועצה לא תאשר בקשה לאישור התקשרות בהתקיים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לדעת המועצה קיים חשש כי בתנאי ההתקשרות בעל הרישיון לשידור תוכני חוזי–שמע מפלה, או עלול להפלות, בין בעלי רישיונות לשידור ערוץ חדשות בין־לאומיים שונים בניגוד {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|לסעיף 6כ3(ו) לחוק}} או שבתנאיה בעל רישיון ערוץ מפלה, או עלול להפלות, בין בעלי רישיונות לשידור תוכני חוזי–שמע שונים בניגוד לאמור {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|בסעיף 6כ2(ב)(3) לחוק}};
{{ח:תת|(2)}} לדעת המועצה אפיק השידור שעליו הוסכם עם בעל הרישיון לשידור תוכני חוזי–שמע יגרום לכך שלא יתקיים התנאי ולפיו מרב הזיקות של הערוץ לא יהיו לישראל, לאחר שנתנה לערוץ ולבעל הרישיון לשידור תוכני חוזי–שמע הזדמנות להשמיע את טענותיהם בעניין זה;
{{ח:תת|(3)}} תמורת ההתקשרות אינה לפי מחיר אחיד לכל המתקשרים עם בעל רישיון ערוץ לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ב)(3) לחוק}} או אינה מבטיחה להנחת דעתה של המועצה את דרישות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ב)(2)(ב) לחוק}} או שאינה לפי קביעת המועצה שנעשתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ2|סעיף 6כ2(ב)(2)(ב) לחוק}}.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שונות}}

{{ח:סעיף|17|תקופת הרישיון}}
{{ח:ת}} רישיונות לפי כללים אלה יינתנו לתקופה של 10 שנים; בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי המבקש להמשיך לשדר ברצף גם לאחר תום תקופת רישיונו יגיש בקשה לרישיון חדש עד שנה לפני תום הרישיון שבידיו.

{{ח:סעיף|18|מגבלות על בעל רישיון וביטול רישיון}}
{{ח:ת}} המגבלות האמורות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק}} {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|ובכללי מרב הזיקות}} יחולו על בעל רישיון ערוץ בכל תקופת רישיונו; חדלה להתקיים אחת מן המגבלות, רשאית המועצה, לאחר מתן הזדמנות נאותה לבעל הרישיון להשמיע את טענותיו, לבטל את רישיונו של בעל הרישיון מטעם זה בלבד ובלי לגרוע מאפשרויות ביטול הרישיון לפי כל דין.

{{ח:סעיף|19|דיווח על שינויים}}
{{ח:ת}} מיד עם היוודע לו העניין, ידווח בעל הרישיון למועצה על כל שינוי בנסיבות ובתנאים העלול להביא לכך שדרישות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}} או {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי מרב הזיקות}} אינם מתקיימים; הוגש דיווח כאמור יחול {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}})}}}}

{{ח:קטע3||בקשה לקבלת רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|סעיף 6כ3 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}}}

{{ח:קטע3||שאלון}}

{{ח:קטע3|תוספת פרק א|פרק א׳: הוראות למילוי השאלון}}

{{ח:קטע4||מבוא: הוראות הגשה}}

{{ח:סעיף*|1|אופן מילוי השאלון|עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} מבקש ישיב על השאלון לפי ההוראות שלהלן ויענה על כל השאלות לפי סדרן, באופן מפורט ומדויק:
{{ח:תת|(1)}} המענה לשאלון יהיה בשפה העברית כשהוא מודפס על גבי צד אחד של הדף, במרווחים וגודל תווי דפוס סבירים; מונחים לועזיים שיעשה בהם המבקש שימוש יובאו בסוגריים, לצד תרגומם העברי. יש להקפיד לתת למונחים שהוגדרו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת|בחוק התקשורת}} את משמעותם שם לרבות למונחים: ”בעל עניין“, ”החזקה“, ”שליטה“, ו”אמצעי שליטה“;
{{ח:תת|(2)}} מסמכים שנדרש המבקש לצרף לפי השאלון והכללים יובאו בתיק נספחים מכורך; תיק זה יסומן ”נספח לבקשת הרישיון – נספחים“; הנספחים יובאו לפי סדר השאלות בשאלון ויסומנו: נספח מספר . . . . . . . . . . . . . . . . . . לשאלון, פרק . . . . . . . . . . . . . . . בשאלון, סעיף מספר . . . . . . . . . . . . . . (ציון הסעיף בשאלון); צירף המבקש מסמכים אחדים הנוגעים לאותו פרק ולאותו סעיף בשאלון, יוסיף על המספר הסידורי של הנספח (המסמך) סימון של מספר משני, כגון: 1.1, וכן הלאה;
{{ח:תת|(3)}} מבקש יגיש את בקשתו המודפסת בציון המילה ”מקור“ ויצרף אליה 3 עותקים נוספים; מבקש יסמן את הבקשה ואת העותקים במספרים רציפים ועוקבים ”עותק מס׳ 1“, וכן הלאה;
{{ח:תת|(4)}} מבקש יציין בראש כל עמוד מעמודי הבקשה את שמו הרשמי לפי הרישום הרשמי של התאגיד במרשם החברות; כמו כן רשאי מבקש לציין בבקשתו את שמו או את סימנו (”לוגו“) המסחרי;
{{ח:תת|(5)}} מסמך הבקשה המקורי, ובכלל זה הנספחים, יוחתמו בתחתיתו של כל עמוד בחותמת המבקש;
{{ח:תת|(6)}} נוסף על הנספחים, יצורפו לבקשה כל אלה:
{{ח:תתת|(א)}} תצהיר המבקש בדבר אמיתות הפרטים והמסמכים הכלולים בבקשתו; התצהיר יאומת בידי עורך דין; לגבי עובדות הכלולות בבקשה שהן בידיעתו האישית של המוסמך לחתום מטעם החברה המבקשת, הוא יצהיר שהן נכונות, ולגבי עובדות אחרות, יציין שאינן בידיעתו האישית ויצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו;
{{ח:תתת|(ב)}} חוות דעת מפורטת ומנומקת בדבר כשירותו של המבקש להחזיק ברישיון ערוץ ועמידתו בתנאי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}} {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|וכללי מרב הזיקות}}; חוות הדעת תכלול פירוט של עמידת המבקש בכל תנאי נדרש וכן הפניה לאסמכתה להתקיימות התנאי במסמכי הבקשה או בנספחים;
{{ח:תתת|(ג)}} קוד אתי לאישור המועצה לפי {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)#סעיף 4|סעיף 4(2)(י) לכללי מרב הזיקות}};
{{ח:תת|(7)}} המבקש ישיב על כל השאלות המפורטות בשאלון לפי סדרן תוך ציון הפרטים הנדרשים לכל הנושאים הנזכרים בו; אם פרט או מסמך מסוימים בלתי ניתנים להשגה מטעמים סבירים, או שיש מניעה לפרטם או למסרם, יציין זאת המבקש במפורש ויפרט מדוע אותו פרט או מסמך מסוימים אינם ניתנים להשגה, פירוט או מסירה; אין בדבר כדי לחייב את המועצה לקבל בקשה חסרה אם המועצה תחליט כי הפרטים נדרשים לצורך טיפול בבקשה;
{{ח:תת|(8)}} נשאלה שאלה המבוססת על הנחה עובדתית שאיננה ישימה לגבי המבקש, יציין המבקש כי אותה הנחה עובדתית אינה ישימה לגביו ויציין באופן תמציתי את הסיבה לכך;
{{ח:תת|(9)}} נוסף על עותקי נייר, יוגשו שני עותקים של הבקשה והשאלון על מדיה מגנטית או אופטית, המאפשרת חיפוש והעתקה, המותאמת למערכת הפעלה ותוכנה מוכרת ועדכנית; שמו של המבקש ותוכן קובצי המדיה יירשמו באופן ברור; בעותקים אלה יש לכלול גם את נספחי הבקשה והשאלון;
{{ח:תת|(10)}} הבקשה ונספחיה יוגשו בשפה העברית ואולם מסמכי התאגדות של חברה זרה, יכול שיוגשו בשפה האנגלית בלבד, שמקורם מאומת להנחת דעתה של המועצה.

{{ח:קטע3|תוספת פרק ב|פרק ב׳: מידע בדבר זהות המבקש}}

{{ח:קטע4|תוספת פרק ב סימן א|סימן א׳: תמצית בקשה}}

{{ח:סעיף*|2|תמצית בקשה|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף לבקשתו תמצית בקשה במספר זהה לעותקי הבקשה; תמצית הבקשה תכלול את עיקרי הבקשה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} תיאור כללי של המבקש לרבות מבנה החזקות ותרשים גרפי של מבנה ההחזקות, מאפייני הערוץ, לוח שידורים אופייני, ואזורי השידור מחוץ לישראל שאליהם ישודר הערוץ כערוץ מראה לערוץ שלגביו מבוקש רישיון ערוץ;
{{ח:תתת|(2)}} סיכום עיקרי הבקשה ובכלל כך ציון העובדות המעידות כי המבקש עומד בדרישות {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כ3|סעיף 6כ3 לחוק}} לרבות עמידה בתנאי {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)|כללי מרב הזיקות}}.

{{ח:קטע4|תוספת פרק ב סימן ב|סימן ב׳: פרטי המבקש}}

{{ח:סעיף*|3|מידע בדבר זהות המבקש|עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} המבקש יפרט את כל המידע הנדרש בדבר זהות המבקש במתכונת שלהלן:
{{ח:תת|(1)}} שם המבקש בעברית: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(2)}} שם המבקש בלועזית (אם קיים) :. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(3)}} שם מסחרי אחר בעברית ובלועזית (אם קיים) :. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(4)}} מספר זהות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(5)}} מועד רישום החברה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(6)}} מען מרכז העסקים: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(7)}} מס׳ טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מס׳ פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(8)}} שם הנציג המוסמך מטעם המבקש ובכלל זה לקבלת הבהרות ופניות מצד המועצה בקשר עם הבקשה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(9)}} מס׳ טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(10)}} טלפון נייד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(11)}} מס׳ פקסימילה: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(12)}} מען לקבלת מסמכים והודעות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|(13)}} דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|4|מסמכי ההתאגדות של המבקש, בעלי עניין ובעלי שליטה|עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} מבקש יצרף לתיק הנספחים את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} תעודת התאגדות מעודכנת של המבקש, לרבות תקנון המבקש וכלל מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תת|(2)}} כלל מסמכי ההתאגדות, לרבות תקנון של מחזיקים במבקש, בעלי עניין או בעלי שליטה במבקש, אם דרשה זאת המועצה או הבודק לאחר הגשת הבקשה משנוכחו כי הדבר דרוש;
{{ח:תת|(3)}} כל החלטה מכל סוג שהוא, הקשורה במבקש, בקשר עם הליכי כינוס נכסים או פירוק זמני, של התאגיד.

{{ח:סעיף*|5|הון המבקש|עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} מבקש יפרט אם הנפיק אופציות, אגרות חוב הניתנות להמרה או תעודות אחרות הניתנות להמרה; מבקש שהתחייב להקצות מניות, יפרט את שמותיהם ומספרי זהותם של האמורים לקבלן, וכן את סוגי המניות ערכן, כמותן ומועדי ההקצאה.

{{ח:סעיף*|6|בעלי שליטה ועניין במבקש|עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} מבקש יפרט את כל בעלי השליטה או בעלי העניין בו ולגבי כל אחד מהם יפרט את שמם, מספר הזהות שלהם, ותחום עיסוקם.

{{ח:סעיף*|7|שליטה ואמצעי שליטה במבקש|עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} מבקש יפרט אם קיימים מסמכים, תעודות, תקנוני התאגדות של מחזיקים, חוזים או הבנות, בכתב או בעל פה, הנוגעים לשליטה או לזכויות שליטה, במישרין או בעקיפין, או להחזקות קיימות או עתידיות באמצעי שליטה במבקש, במישרין או בעקיפין; הוגש פירוט כאמור, יחווה המבקש את דעתו, על סמך חוות דעת עורך דין, אם יש במה שפורט כדי להשפיע על כשירות המבקש לקבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}}, לרבות מניות בלא זכויות הצבעה, בעלות במניות המוחזקות בנאמנות, זכויות וטו כלליות או בנושאים מסוימים, זכויות סירוב ראשון או איגרות חוב.

{{ח:סעיף*|8|מידע בדבר החזקות המבקש בתאגידים|עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} המבקש יפרט אם יש לו שליטה בתאגידים או אם הוא בעל עניין בתאגידים, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות שיעור וסוג החזקה או אופן השליטה בתאגידים, בין בעת הגשת הבקשה ובין במועד שבו הוא עשוי להיות בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין־לאומי, אם ידוע לו.

{{ח:סעיף*|9|תיאור גרפי של המבקש|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} מבקש יצרף לתיק הנספחים תיאור גרפי מלא שלו הכולל את אלה:
{{ח:תת|(1)}} המבקש;
{{ח:תת|(2)}} כל המחזיקים, בעלי העניין ובעלי השליטה במבקש ושיעור החזקתם במבקש, במישרין או בעקיפין, בכל סוג של אמצעי שליטה; בחברה שמניותיה נסחרות בבורסה, ניתן לציין החזקות של מחזיקים שהם בעלי עניין או בעלי שליטה בחברה בלבד, ואולם יש לציין את השיעור הכולל של ההחזקות בידי הציבור;
{{ח:תת|(3)}} כל הגופים שהמבקש שולט בהם או שהמבקש בעל עניין בהם;
{{ח:תת|(4)}} שמם המלא ומספר הזהות של המפורטים בפסקאות (1) עד (3).

{{ח:סעיף*|10|מידע בדבר גופים באילן היוחסין|עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} לגבי המבקש וכל גוף המופיע באילן היוחסין שצורף יש לציין אם הוא אחד מן הגופים המנויים להלן, או שהוא בעל שליטה או בעל עניין בהם, או שמי מהם בעל שליטה או בעל עניין בו:
{{ח:תת|(1)}} בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה}}, לרבות מי שהוא בעל שליטה או בעל עניין בבעל זיכיון או בבעל רישיון כאמור; אם התשובה לעניין זה חיובית – יצוין לגבי אותו גוף שיעור ההחזקות מסוג כלשהו של אמצעי שליטה במבקש או של המבקש בו וכן יצוין לגביו אם אותו גוף הוא בעל שליטה במבקש, בעל שליטה בבעל זיכיון לשידורי טלוויזיה או בבעל רישיון לשידורי טלוויזיה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השנייה}}, בעל עניין בבעל רישיון לשידורים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק}}, או בעל עניין בבעל רישיון כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}};
{{ח:תת|(2)}} עיתון יומי בעל תפוצה ארצית או תאגיד שהוא המוציא לאור של עיתון כאמור, לרבות מי שהוא בעל עניין או בעל שליטה בהם; אם התשובה לשאלה זו חיובית יצוין אם העיתון האמור אינו בעל שליטה במבקש ותצורף הוכחה, להנחת דעתה של המועצה, כי עיתון זה אינו נמנה עם שני העיתונים היומיים הנפוצים ביותר בישראל;
{{ח:תת|(3)}} מי שמשדר כדין שידורי חדשות, בטלוויזיה או ברדיו (להלן בפסקה זו – משדר חדשות); אם התשובה לשאלה זו חיובית יצוין אם משדר חדשות כאמור אינו בעל שליטה במבקש או שהמבקש בעל שליטה בו ותצורף הוכחה, להנחת דעתה של המועצה, כי משדר חדשות זה אינו נמנה עם שני משדרי החדשות שבשידוריהם צופה או מאזין, לפי העניין, השיעור הגבוה ביותר של הציבור;
{{ח:תת|(4)}} סוכן פרסום או סוכן של מבצע כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות מבצעים ומשדרים|בחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ״ד–1984}};
{{ח:תת|(5)}} תאגיד שאחת ממטרותיו או מפעולותיו העיקריות היא רכישת אמצעי פרסום, לרבות זמן שידור תשדירי פרסומת, למחזיקים באמצעי שליטה בו.

{{ח:סעיף*|11|מידע בדבר הרשעה בעבירות|עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} המבקש יצרף מטעמו ומטעם כל נושאי המשרה בו וכל אדם שהוא בעל עניין או בעל שליטה בו כתב הסכמה כי המועצה רשאית בכל עת ולפי דרישתה לקבל לגביו מידע מן המרשם הפלילי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים|בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף*|12|מידע בדבר זיקה למפלגה|עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} המבקש יפרט לגביו ולגבי מנהלו הכללי של המבקש, עורך בו, בעל עניין או בעל שליטה במבקש, האם הם אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} מפלגה, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המפלגות|בחוק המפלגות, התשנ״ב–1992}};
{{ח:תת|(2)}} נציג או שלוח של מפלגה;
{{ח:תת|(3)}} גוף הקשור לסיעה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מימון מפלגות|בחוק מימון מפלגות, התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|(4)}} גוף אחר הקשור למפלגה;
{{ח:תת|(5)}} גוף אחר, שלא פורט בפסקאות (1) עד (4) או נציג או שלוח של גוף כאמור, שעלול להשתמש בשידורי החדשות לקידום המטרות המיוחדות של המפלגה או של גופים כאמור.

{{ח:סעיף*|13|מידע בדבר נושאי משרה במבקש|עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} מבקש יפרט את הפרטים שלהלן לגבי כל נושאי המשרה בו:
{{ח:תת|(1)}} שם ומספר זהות;
{{ח:תת|(2)}} תואר המשרה במבקש.

{{ח:סעיף*|14|מידע בדבר עובדי הערוץ|עוגן=תוספת פרט 14}}
{{ח:ת}} המבקש יציין אם קיים מי שהמבקש, בעל עניין בו או בעל שליטה בו מעסיקים בדרך כלשהיא במערכת הערוץ, בין בשכר ובין שלא בשכר, בפעילות עסקית.

{{ח:סעיף*|15|מידע בדבר המנהל הכללי|עוגן=תוספת פרט 15}}
{{ח:ת}} המבקש יציין אם המנהל הכללי שלו משמש כעורך הראשי של כל שידורי החדשות של המבקש.

{{ח:סעיף*|16|תפקיד במערכת התוכן|עוגן=תוספת פרט 16}}
{{ח:ת}} המבקש יציין אם בעל שליטה או בעל עניין במבקש משמש בתפקיד במערכת התוכן של הערוץ, לרבות בתפקיד עורך ראשי או עורך ראשי ומנהל מערך החדשות.

{{ח:סעיף*|17|מידע לגבי העורך הראשי, עורך החדשות ומנהל התכניות|עוגן=תוספת פרט 17}}
{{ח:ת}} המבקש יציין אם העורך הראשי של המבקש ועורך החדשות או מנהל התכניות שלו הם בעל עניין או בעל שליטה בו.

{{ח:סעיף*|18|מידע בדבר שידורי הערוץ|עוגן=תוספת פרט 18}}
{{ח:ת}} המבקש יציין את מדינת מקור השידור של ערוץ שמבוקש לשדרו בישראל כערוץ מראה, את שפת השידור של הערוץ ולאילו טריטוריות ריבוניות נוספות מחוץ לישראל משודר הערוץ באופן זהה לערוץ המשודר ממדינת מקור השידור, באמצעות ספקי תכנים.

{{ח:סעיף*|19|מידע בדבר הפרדה מבנית|עוגן=תוספת פרט 19}}
{{ח:ת}} המבקש יפרט כיצד הוא מקיים הפרדה מבנית מלאה כאמור {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)#סעיף 4|בסעיף 4(2)(א) לכללי מרב הזיקות}}.

{{ח:סעיף*|20|מידע בדבר הפרדה בין בעלי המניות|עוגן=תוספת פרט 20}}
{{ח:ת}} המבקש יפרט כיצד הוא מקיים את תנאי {{ח:חיצוני|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (מרב הזיקות של בעל רישיון לשידור ערוץ חדשות בין-לאומי ודיוק מהימנות ואיזון בשידוריו)#סעיף 4|סעיף 4(2)(ב) בכללי מרב הזיקות}}.

{{ח:חתימות|ל׳ בסיוון התשע״ח (13 ביוני 2018)}}
* '''יפעת בן־חי שגב'''&lt;br&gt;יושבת ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>217lymip6q8izxn0v3k0hu9ixwjgjcx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין לאומי ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470027</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417789</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470028</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417790</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין לאומי ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470029</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417791</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470030</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417792</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470031</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417793</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470032</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417794</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי–שמע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470033</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417795</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="261" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>di6ojo4w2p9ec05cc8qegqkb6p94va3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470034</id>
    <redirect title="שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)" />
    <revision>
      <id>1417796</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="270" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]</text>
      <sha1>dtae0aamb7pekji5jtyqcdg5yctvi7y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470035</id>
    <revision>
      <id>1417797</id>
      <timestamp>2022-08-11T16:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470036</id>
    <revision>
      <id>1417803</id>
      <timestamp>2022-08-11T17:20:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ&quot;ז-1997</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1814" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 520|תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב)|5821)), ((586|ת&quot;ט|5824)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 9]] [[+|ו-19]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פרטי חובה בהזמנה לביצוע פעולת תיווך במקרקעין
: בהזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין לפי [[סעיף 9(א) לחוק]], ייכללו לפחות הפרטים הבאים:
: (1) שמות, כתובות ומספרי זיהוי של המתווך ושל הלקוח;
: (2) סוג העיסקה שפעולת המתווך מבוקשת לגביה, כגון: &quot;שכירות&quot;, &quot;מכירה&quot;;
: (3) תיאור הנכס נושא פעולת התיווך;
: (4) מחיר העסקה המבוקשת, בקירוב;
: (5) הסכום המוסכם של דמי התיווך או שיעור דמי התיווך המוסכם מתוך המחיר שבו תתבצע העסקה, והאם המחיר - לפי אחד מאלה - כולל מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ה-1975]].

@ 2. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום כ&quot;ג באדר ב' התשנ&quot;ז (1 באפריל 1997).

@ 3. הוראות מעבר
: תקנות אלה לא יחולו על ההתקשרות בין מתווך ולקוח שביום תחילתן של תקנות אלה טרם הסתיימה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ח באדר ב' התשנ&quot;ז (27 במרס 1997)
&lt;חתימה&gt; צחי הנגבי שר המשפטים</text>
      <sha1>myncg3mzvgxb2suppkedcm6jh1snbyy</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470037</id>
    <revision>
      <id>1417804</id>
      <timestamp>2022-08-11T17:20:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ&quot;ז-1997</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7571" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 918|תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה)|5839)); ((תשס&quot;א, 728|תיקון|6100)); ((תשע&quot;א, 1178|תיקון|7017)); ((תשע&quot;ו, 2221|תיקון|7710)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 6]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי [[סעיף 4 לחוק]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרה
: בתקנות אלה, &quot;הבחינה&quot; - הבחינה לקראת קבלת רשיון תיווך במקרקעין לפי [[סעיף 5(א)(6) לחוק]].

@ 2. נושאי הבחינה (תיקון: תשס&quot;א, תשע&quot;א, תשע&quot;ו)
: (א) נושאי הבחינה יהיו כמפורט להלן:
:: (1) רשימת חיקוקים כלהלן:
::: (א) [[+|סעיפים 1 עד 26]] [[+|ו-39 עד 53]] [[לחוק החוזים (חלק כללי), התשל&quot;ג-1973]];
::: (ב) [[חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל&quot;א-1970]];
::: (ג) [[+|סעיפים 1 עד 5]] [[לחוק החוזים האחידים, התשמ&quot;ג-1982]];
::: (ד) [[+|סימנים א' עד ג' בפרק השישי]] [[לחוק הירושה, התשכ&quot;ה-1965]];
::: (ה) [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
::: (ו) [[+|סעיפים 1 עד 4ב]], [[+|5]], [[+|14]] [[+|ופרק ו']] [[לחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
::: (ז) [[+|סעיפים 12 ו-13]] [[לחוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
::: (ח) [[+|סעיפים 414]], [[+|416]], [[+|418 עד 420]] [[+|ו-439 עד 444]] [[לחוק העונשין, התשל&quot;ג-1977]];
::: (ט) [[חוק המקרקעין, התשכ&quot;ט-1969]], למעט [[-|פרקים ד']], [[-|ו'1]], [[-|ח']], [[-#סימן ג לפק ט|סימנים ג']] [[-|ו-ה' בפרק ט']], [[-|פרק י']];
::: (י) [[חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), התשס&quot;ח-2008]];
::: (יא) [[+|פרק א']], [[+#$ פרק ב|סימנים א']], [[+#סימן $ פרק ב|ב']], [[+#סימן $ פרק ב|ב'1]], [[+|ו-ג' לפרק ב']], [[+|סימנים א' עד ה' לפרק ג']], [[+|פרקים ז']], [[+|ח']], [[+|ח'1]] [[+|ו-ט']] [[לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
::: (יב) [[חוק המכר (דירות), התשל&quot;ג-1973]];
::: (יג) [[חוק המכר דירות (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל&quot;ה-1974]];
::: (יד) [[+|סעיפים 1]], [[+|4]], [[+|4א]], [[+|5(ג)]], [[+|6]], [[+|7]], [[+|9 עד 9ג]], [[+|15]], [[+|16]], [[+|17]], [[+|19]], [[+|39]], [[+|49]] [[+|ו-53]] [[לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
::: (טו) [[+|פרק ה']] [[לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]];
::: (טז) [[חוק מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]];
::: (יז) [[+|סעיפים 1]], [[+|4]], [[+|5]], [[+|7 עד 8]] [[לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]];
::: (יח) [[חוק-יסוד: מקרקעי ישראל]];
::: (יט) [[+|חלק א']], [[+|פרק א' בחלק ב']], [[+#$ חלק ג|פרקים א']] [[+|ו-ב' בחלק ג']] [[לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל&quot;ב-1972]];
::: (כ) [[תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחוזה אחיד), התשנ&quot;ה-1995]];
::: (כא) [[+|פרקים ד']], [[+|ו']] [[+|ו-ח']] [[לתקנות ההוצאה לפועל, התש&quot;ם-1979]];
::: (כב) [[צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל&quot;ד-1974]];
::: (כג) [[צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995]];
::: (כד) [[תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ז-1997]];
::: (כה) [[תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ&quot;ז-1997]];
::: (כו) [[תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס&quot;ה-2004]];
:: (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה:
::: (א) מקרקעין:
:::: (1) זכויות במקרקעין;
:::: (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא-מוסדרים;
:::: (2) דיירות מוגנת;
:::: (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף;
:::: (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות;
:::: (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון, משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות;
:::: (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה;
::: (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים בקרקע עירונית של מינהל מקרקעי ישראל, זכויות ביישובים חקלאיים;
::: (ג) חובות ואיסורים על מתווך במקרקעין;
::: (ד) מכירות נכסים מיוחדות: מכירת נכסי עיזבון על ידי עיזבון או מנהל עיזבון, מכירת נכסים אגב הסכם גירושין;
::: (ה) הוצאה לפועל - הליך כינוס נכסים בהוצאה לפועל;
::: (ו) תכנון ובנייה:
:::: (1) מוסדות תכנון: מועצה ארצית, ועדה מחוזית, ועדה מקומית, ועדה מרחבית, ועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה;
:::: (2) תכניות בנייה ורישוי: תכנית מיתאר ארצית, תכנית מיתאר ארצית (תמ&quot;א) 38, תכנית מיתאר מחוזית, תכנית מיתאר מקומית, תכנית מיתאר מקומית ברמה מפורטת, היתר בנייה, &quot;הקלה&quot;, היתר לשימוש חורג, תעודת גמר (&quot;טופס 4&quot;);
:::: (3) זכויות בנייה;
:::: (4) שינוי ייעוד;
:::: (5) הפקעה;
:::: (6) היטל השבחה;
::: (ז) מיסוי מקרקעין:
:::: (1) מס שבח;
:::: (2) מס רכישה;
:::: (3) מס ערך מוסף בעסקאות מקרקעין;
::: (ח) חוזים:
:::: (1) הגדרת חוזה;
:::: (2) זיכרון דברים;
:::: (3) תרופה בשל הפרת חוזה;
:::: (4) חוזה מכר מקרקעין;
:::: (5) חוזה שכירות מקרקעין;
::: (ט) הצמדת מחירים למדד המחירים לצרכן, למדד תשומות הבנייה, למטבע חוץ;
:: (3) עיקרי פסיקה בנושא תיווך במקרקעין, חוזים ומקרקעין.
: (ב) השר, לאחר התייעצות עם הרשם והוועדה המייעצת, יפרסם באתר האינטרנט של הרשם ויפקיד לעיון בלשכת הרשם את רשימת פסקי הדין, וכן רשאי הוא לפרסם ולהפקיד כאמור את פירושם של העקרונות ומושגי היסוד שימצא לנכון, הכל בנושאים האמורים בתקנת משנה (א)(2).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה בסיון התשנ&quot;ז (30 ביוני 1997)
&lt;חתימה&gt; צחי הנגבי שר המשפטים</text>
      <sha1>7uiq8nh3f50fob9kg982j7fx0ykj0jl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470038</id>
    <revision>
      <id>1417805</id>
      <timestamp>2022-08-11T17:21:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס&quot;ה-2004</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3455" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס&quot;ה-2004

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ה, 159|תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק)|6348)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 9(ד)]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. פעולות שיווק
: (א) ניתנה למתווך במקרקעין בלעדיות כאמור [[בסעיף 9(ב) לחוק]], יבצע המתווך שתי פעולות שיווק לפחות מבין הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (6), אלא אם כן סוכם שתבוצע פעולת שיווק כאמור בפסקה (7), יחד עם פעולה מהפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (6) או בלעדיה, הכל כפי שיוסכם עם הלקוח:
:: (1) פרסום באמצעות שילוט באחת או יותר מן הדרכים שלהלן:
::: (א) הצבת שלט על הנכס או בקרבתו;
::: (ב) הצבת שלט על גבי לוח מודעות ציבורי;
::: (ג) הצבת שלט במרכז קהילתי;
::: (ד) כל שלט אחר כפי שיוסכם בין המתווך ללקוח;
:: (2) פרסום בקרב קהל לקוחות מסוים, המופיע במאגר של המתווך, באמצעי אלקטרוני, באמצעות דיוור ישיר או באמצעי אחר כפי שיסוכם, או פרסום מודעה באתר אינטרנט או באמצעי ממוחשב אחר אשר יועדו לשיווק נכסי מקרקעין;
:: (3) פרסום בעיתון יומי נפוץ אחד לפחות;
:: (4) פרסום בעיתון מקומי או בעיתון המיועד לקהל יעד מסוים בהתאם לבחירתו של הלקוח;
:: (5) הזמנת רוכשים פוטנציאליים או מתווכים נוספים לבקר בנכס במועד שיוסכם עליו;
:: (6) הזמנתם של חמישה מתווכים אחרים לפחות, הפעילים ביישוב שבו מצוי הנכס העומד למכירה, לשתף פעולה לשם מכירת הנכס;
:: (7) כל פעולת שיווק שאינה מנויה בפסקאות (1) עד (6), כפי שתוסכם בין הצדדים.
: (ב) המתווך יפרט בטופס, הנפרד מההזמנה לתיווך במקרקעין, את כל הפעולות הקבועות בתקנת משנה (א)(1) עד (6) וכן יציין כי המזמין רשאי להסכים עם המתווך על פעולות השיווק שיבצע המתווך; החליטו המתווך והלקוח על פעולת שיווק כאמור בתקנת משנה (א)(7), תצוין גם פעולה זו בנפרד וכן יצוין האם הוחלט כי המתווך יבצע פעולה זו יחד עם אחת הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (6) כאמור או בלעדיה.

@ 2. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של [[16:299856|חוק המתווכים במקרקעין (תיקון מס' 4), התשס&quot;ד-2004]] (להלן - יום התחילה).

@ 3. תחולה
: תקנות אלה יחולו על עסקאות תיווך שנכרתו לאחר יום התחילה.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בחשון התשס&quot;ה (3 בנובמבר 2004)
&lt;חתימה&gt; יוסף (טומי) לפיד שר המשפטים</text>
      <sha1>tpfegsej91np0lgwbobymbbmrq2lm3k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מעילה ב ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470039</id>
    <revision>
      <id>1417806</id>
      <timestamp>2022-08-11T17:27:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="162" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=9|מעילה|א|ב|ג}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;</text>
      <sha1>9803o11ms2krb65r8itdb1fh7d9ygo4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417840</id>
      <parentid>1417806</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T05:53:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>מש' א-ה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3417" xml:space="preserve">:&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=9|מעילה|א|ב|ג}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד א/&gt;חַטַּאת הָעוֹף, 
::מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. 
:נִמְלְקָה, 
::הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים 
:::וּבְלִינָה. 
:הֻזָּה דָּמָהּ, 
::חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, 
:::וְאֵין בָּהּ מְעִילָה:&lt;קטע סוף=ניקוד א/&gt;

{{המשנה|ב|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ב/&gt;עוֹלַת הָעוֹף, 
::מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. 
:נִמְלְקָה, 
::הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים 
:::וּבְלִינָה. 
:מִצָּה דָּמָהּ, 
::חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא; 
:וּמוֹעֲלִין בָּהּ עַד שֶׁתֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ב/&gt;

{{המשנה|ג|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ג/&gt;פָּרִים הַנִּשְׂרָפִין וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִין, 
::מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. 
:נִשְׁחֲטוּ, 
::הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:הֻזָּה דָּמָן, 
::חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא; 
:וּמוֹעֲלִין בָּהֶן בְּבֵית הַדֶּשֶׁן, 
::עַד שֶׁיֻּתַּךְ הַבָּשָׂר:&lt;קטע סוף=ניקוד ג/&gt;

{{המשנה|ד|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ד/&gt;הָעוֹלָה, 
::מוֹעֲלִין בָּהּ מִשֶּׁהֻקְדְּשָׁה. 
:נִשְׁחֲטָה, 
::הֻכְשְׁרָה לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:נִזְרַק דָּמָהּ, 
::חַיָּבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא. 
:וְאֵין מוֹעֲלִין בְּעוֹרָהּ; 
::אֲבָל מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר, 
:::עַד שֶׁיֵּצֵא לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ד/&gt;

{{המשנה|ה|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ה/&gt;חַטָּאת וְאָשָׁם, 
::וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר, 
:::מוֹעֲלִין בָּהֶן מִשֶּׁהֻקְדְּשׁוּ. 
:נִשְׁחֲטוּ, 
::הֻכְשְׁרוּ לְהִפָּסֵל בִּטְבוּל יוֹם, 
:::וּבִמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
:::וּבְלִינָה. 
:נִזְרַק דָּמָן, 
::חַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל וְנוֹתָר וְטָמֵא. 
:אֵין מוֹעֲלִין בַּבָּשָׂר; 
::אֲבָל מוֹעֲלִין בָּאֵמוּרִים, 
:::עַד שֶׁיֵּצְאוּ לְבֵית הַדֶּשֶׁן:&lt;קטע סוף=ניקוד ה/&gt;

{{המשנה|ו|ב|מעילה}} &lt;קטע התחלה=ניקוד ו/&gt;</text>
      <sha1>bgdwlqto1i5wksq6e54u5sennnwv2bs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470040</id>
    <revision>
      <id>1417808</id>
      <timestamp>2022-08-11T17:57:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2287" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יז|יח|ח יט|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו, אִתּוֹ.}}

== וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו ==
בהתחלה אלוהים פקד על נח: &quot;וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה: אַתָּה, וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי-בָנֶיךָ אִתָּךְ&quot; ([[ביאור:בראשית ו יח]]).
: ורש&quot;י הסביר שאלוהים הפריד בין הגברים לנשים, וכך אסר על נח ובניו לקיים חיי אישות בתיבה.
ואכן, ביציאה אלוהים אמר לנח: &quot;צֵא מִן הַתֵּבָה: אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ, אִתָּךְ&quot; ([[ביאור:בראשית ח טז]]).
: ורש&quot;י הסביר שאלוהים איחד את הגברים עם נשותיהם, וכך הרשה לנח ובניו חיי אישות עם נשותיהם מחוץ לתיבה.
והנה, בניגוד לדברי אלוהים, העורך מארגן מחדש את הגברים לחוד מהנשים לחוד בתאורו: &quot;וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי בָנָיו&quot;, כאילו שאלוהים המשיך לאסור על חיי אישות, או שנח ובניו המשיכו להמנע מחיי אישות מחוץ לתיבה.

כאשר העורך תאר איך נח בא לתיבה נאמר: &quot;וַיָּבֹא נֹחַ וּבָנָיו, וְאִשְׁתּוֹ וּנְשֵׁי-בָנָיו, אִתּוֹ אֶל הַתֵּבָה&quot; ([[ביאור:בראשית ז ז]]) כי כך ציווה אלוהים, אבל כאשר אלוהים ציווה לצאת, אלוהים שינה את הסדר, אולם העורך לא הרגיש בשינוי הזה.

=== אִתּוֹ ===
בכל המקרים אלוהים פקד על נח לקחת את משפחתו איתו, ולהשאר כולם ביחד. &lt;br&gt;
כנראה נח עשה זאת, ושמר את משפחתו איתו ביחד, והעורך הקפיד לציין שנח עשה כדברי אלוהים. 


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יז|יח|ח יט}}</text>
      <sha1>nwr9pwwt3h3ibza2vpitdcp2z312edo</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חנוך ב/ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470041</id>
    <revision>
      <id>1417809</id>
      <timestamp>2022-08-11T17:57:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>תשתית</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="387" xml:space="preserve">{{ספר חול|
|מחבר=מיוחס לחנוך
|שם ספר=חנוך ב
|רישום ספר='''ספר חנוך ב'''
|הקודם=חנוך ב/ח
|רישום הקודם=פרק ח
|הבא=חנוך ב/י
|רישום הבא=פרק י
|סוגה=ספר חנוך ב
}}

{{חול|
==פרק ט==
{{טקסט מנוקד}}
{{אות-פסוק|חנוך ב|ט|א}}{{רווח קשיח|1}}


{{סוף}}
}}</text>
      <sha1>54qiql989jlh2ky7gh225pv1a5sg49n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות המתווכים במקרקעין</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470042</id>
    <revision>
      <id>1417810</id>
      <timestamp>2022-08-11T18:05:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ז-1997</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14374" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ז-1997

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ז, 1078|תקנות המתווכים במקרקעין|5847)); ((תש&quot;ס, 293|תיקון|6017)); ((תשס&quot;ג, 122|תיקון|6205)); ((תשע&quot;ה, 371|תיקון|7455)); ((תשע&quot;ו, 199|תיקון|7575)); ((תשע&quot;ז, 716|תיקון|7778)); ((תשע&quot;ח, 308|תיקון|7894)), ((772|תיקון מס' 2|7922)); ((תשע&quot;ט, 1765|תיקון|8143)), ((3286|תיקון מס' 2|8229)). 
''עדכון סכומים:'' ((תשנ&quot;ח, 125|הודעה|5865)), ((962|הודעה (מס' 2)|5907)); ((תשנ&quot;ט, 223|הודעה|5944)); ((תש&quot;ס, 130|הודעה|6008)); ((תשס&quot;א, 1048|הודעה|6124)); ((תשס&quot;ו, 335|הודעה|6452)); ((תשס&quot;ח, 227|הודעה|6630)), ((900|ת&quot;ט|6672)); ((תשס&quot;ט, 325|הודעה|6739)); ((תש&quot;ע, 397|הודעה|6845)); ((תשע&quot;א, 430|הודעה|6959)); ((תשע&quot;ב, 411|הודעה|7063)); ((תשע&quot;ג, 406|הודעה|7199)); ((תשע&quot;ד, 344|הודעה|7317)); ((תשע&quot;ה, 646|הודעה|7476)); ((תשע&quot;ו, 481|הודעה|7594)); ((תשע&quot;ז, 563|הודעה|7763)); ((תשע&quot;ח, 839|הודעה|7930)); ((תשע&quot;ט, 1805|הודעה|8147)); ((תש&quot;ף, 218|הודעה|8309)); ((תשפ&quot;א, 988|הודעה|9005)); ((תשפ&quot;ב, 1342|הודעה|9835)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 6]] [[=החוק|לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם הרשם ועם הועדה המייעצת לפי [[סעיף 4 לחוק]] (להלן - הועדה), ולענין [[פרק ג']] - באישור שר האוצר לפי [[סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]], ולפי [[+|סעיפים 18]] [[ו-19 לחוק]], באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - [[ http://index.justice.gov.il/Units/RashamHamtavchim/Pages/default.aspx | אתר האינטרנט של הרשם שכתובתו http://index.justice.gov.il/Units/RashamHamtavchim/Pages/default.aspx]];
:- &quot;בחינה&quot; - בחינה לקראת קבלת רשיון;
:- &quot;מפקח&quot; - מי שמשגיח, מטעם הרשם, על הסדר במהלך הבחינה;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון תיווך במקרקעין לפי החוק.

== פרק ב': סדרי הבחינה ==

@ 2. נוהל הבחינה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) הבחינה תהיה בכתב, בשפה העברית או בשפה אחרת שאישר הרשם, לנבחן מסוים.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה, לאפשר לנבחן מסוים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להיבחן בעל-פה בידי צוות בוחנים שתקבע הועדה.
: (ג) שאלון הבחינה ייערך בשיטת רב-ברירה.
: (ד) משך הבחינה יהיה שעתיים, זולת אם אישר הרשם לנבחן מסוים, מטעמים שיירשמו, זמן ארוך יותר.

@ 3. קביעת מועד הבחינה וארגונה (תיקון: תשע&quot;ו)
: הרשם -
: (1) יקבע את מועד כל בחינה ומקום עריכתה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשם;
: (2) ידאג לסידורים הארגוניים הכרוכים בעריכת הבחינה, ויהיה נוכח, הוא או נציגו במהלכה;
: (3) ישלח לנבחנים את תוצאות הבחינה.

@ 3א. מועד בחינה למשרתים במילואים בקריאת פתע (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) חייל מילואים שנקרא לשירות מילואים בקריאת פתע במועד שבו נקבעה בחינה, וכן בן זוג של חייל מילואים כאמור, יהיה זכאי למועד מיוחד של אותה הבחינה, בין אם ניגש אליה ובין אם לאו, בכפוף להוראות תקנה זו, ובלבד שלא התקיים מועד בחינה נוסף בתוך ארבעה חודשים מהמועד שבו נקבעה אותה בחינה.
: (ב) מועד מיוחד לפי תקנת משנה (א) ייקבע אם זכאים לכך 80 נבחנים לפחות שנקראו לשירות מילואים בקריאת פתע.
: (ג) לעניין תקנה זו -
::- &quot;בן זוג&quot; - בן זוג של חייל המילואים ולהם ילד משותף אחד או יותר שגילו לא עולה על 18 שנים;
::- &quot;שירות מילואים בקריאת פתע&quot; - אחד או יותר מאלה:
::: (1) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[=חוק שירות מילואים|או 9 לחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק שירות מילואים) שמשכו 7 ימים או יותר בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
::: (2) שירות מילואים לפי [[חוק שירות מילואים]] שמשכו 7 ימים או יותר בהתראה קצרה מ-72 שעות, בחודשיים שקדמו למועד בחינה;
::: (3) שירות מילואים לפי [[+|סעיף 8]] [[או 9 לחוק שירות המילואים]] או שירות מילואים בהתראה קצרה מ-72 שעות, שחל כולו או חלקו במועד הבחינה עצמו או בעשרת הימים שקדמו לו.
: (ד) הזכאות למועד מיוחד כמפורט בתקנה זו תובא לידיעת הנבחנים באתר האינטרנט של הרשם.

@ 4. סדרי בחינה
: הרשם, לאחר התייעצות עם הועדה -
: (1) יקבע בוחנים לכתיבת שאלון הבחינה;
: (2) יקבע בודק לבחינה;
: (3) יכין את שאלון הבחינה;
: (4) יקבע אם ובאילו ספרים רשאי נבחן להשתמש בשעת הבחינה;
: (5) יעריך את תוצאות הבחינה לרבות בעקבות ערר לפי [[תקנה 9]].

@ 5. הגשת בקשה (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: (א) המבקש לגשת לבחינה ולקבל רישיון של מתווך במקרקעין, ככל שעבר אותה, יגיש על כך לרשם בקשה להיבחן ובקשה מותנית לקבלת רישיון, לפי [[טופס 1 שבתוספת]]; מבקש שאין ברשותו תעודת זהות יצרף את תצלום הדף הראשון בדרכון שלו; הבקשה תוגש 30 ימים לפחות לפני מועד הבחינה שפורסם לפי [[תקנה 3(1)]].
: (ב) לשם מתן הרישיון יבדוק הרשם כי התקיימו במבקש התנאים לקבלת רישיון, לפי [[סעיף 5(א) לחוק]].

@ 6. משמעת
: (א) נבחן רשאי, בשעת הבחינה, להשתמש במילון או במילונית אלקטרונית או בחומר אחר שאישר הרשם.
: (ב) נבחן שיש ברשותו בזמן הבחינה רשומה, ספר או כתב אחר שלא הותר השימוש בהם לפי תקנת משנה (א), או שנמצא עוזר או מפריע לנבחן אחר, רשאי הרשם או נציגו, לאחר שהמפקח הסב תשומת לבו לדבר, להפסיק בחינתו, להוציאו מחדר הבחינה, ולא ייקבע ציון לנבחן זה.

@ 7. תוצאות הבחינה
: (א) תוצאות הבחינה יצוינו בנקודות שמ-0 עד 100.
: (ב) נבחן שקיבל בבחינה 60 נקודות לפחות, עבר את הבחינה.

@ 8. הודעה על תוצאות הבחינה
: (א) הרשם יודיע לנבחן, תוך 30 ימים מיום הבחינה, את תוצאות בחינתו כפי שקבעה ועדת הבחינה; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום לפי המען שמסר הנבחן בעת הגשת הבקשה.
: (ב) תוקפן של תוצאות הבחינה יפה ל-5 שנים בלבד; לא קיבל נבחן רשיון תוך התקופה האמורה, יצטרך לשוב ולהיבחן.

@ 9. ערר
: (א) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור, בכתב מנומק, על ציון הבחינה שקיבל, תוך 30 ימים מיום שנשלחה לו הודעת הרשם לפי [[תקנה 8]].
: (ב) לבדיקה חוזרת של הבחינה נושא הערר יקבע הרשם צוות בוחנים שאת תוצאות בדיקתו ימסור לרשם.
: (ג) הרשם ימסור לעורר את תוצאות הערר בדרך האמורה [[בתקנה 8]].

@ 10. פטור מבחינה
: (א) בקשה לפטור מבחינה לפי הוראות [[סעיף 20(ב) לחוק]] תוגש לרשם לפי [[טופס 2 שבתוספת]], בלווית מסמכים להוכחת גיל המבקש או השכלתו האקדמית, לפי הענין, וכן להוכחת עיסוקו בתיווך במקרקעין בשלוש השנים שהסתיימו ביום כ&quot;ב באדר ב' התשנ&quot;ז (31 במרס 1997).
: (ב) להוכחת העיסוק במקרקעין כאמור בתקנת משנה (א) יצרף מגיש הבקשה לפטור גם אישורים מאת רשויות המס על עיסוקו כמתווך במקרקעין, להנחת דעתו של הרשם.

== פרק ג': רשיון ואגרות ==

@ 11. מתן רשיון ופרסום (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ט-2)
: (א) המבקש רשיון יגיש לרשם בקשה לפי [[טופס 3 שבתוספת]]; מבקש שאין ברשותו תעודת זהות יצרף את תצלום הדף הראשון בדרכון שלו.
: (ב) לשם מתן הרשיון יבדוק הרשם כי נתקיימו במבקש התנאים לקבלת רשיון לפי [[סעיף 5(א) לחוק]].
: (ג) הרשם יפרסם באתר האינטרנט את רשימת שמות בעלי הרישיונות שבתוקף ואת מספרי הרישיונות שלהם.
: (ד) הרשם יאפשר איתור פרטי ביטול באתר האינטרנט באמצעות שאילתה בודדת לפי שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל או מספר רישיונו.
: (ה) בפרסום פרטי ביטול יישם הרשם אמצעים טכנולוגיים נאותים ומתקדמים כדי -
:: (1) למנוע העתקה אוטומטית של פרטי הביטול;
:: (2) להקנות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב וכן רמה סבירה של זמינות למבקש לעיין בפרטי הביטול.
: (ו) בתום תקופה של שנה מיום הפרסום של פרטי הביטול, ימחק הרשם מאתר האינטרנט את פרטי הביטול שפורסמו לפי תקנה זאת.
: (ז) בתקנה זו -
::- &quot;חומר מחשב&quot; ו&quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
::- &quot;פרטי ביטול&quot; - שם בעל הרישיון שרישיונו בוטל לפי [[סעיף 5(ב) לחוק]] ומספר רישיונו.

@ 12. אגרות (תיקון: [הודעות], תש&quot;ס, תשס&quot;ג, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט)
: (א) אלה האגרות שישולמו: [---] {{מוקטן|&lt;u&gt;בשקלים חדשים&lt;/u&gt;}}
:: בעד -
:: (1) בחינה ראשונה או חוזרת [---] 410 (((מתואם לשנת 2003; החל משנת 2022, 510)))
:: (2) אגרה חד-פעמית בעד רישיון ורישום בפנקס [---] 800 (((מתואם לשנת 2003; החל משנת 2022, 995)))
:: (3) אגרה שנתית לחידוש רישיון [---] 217 (((מתואם לשנת 2019; החל משנת 2022, 221))
: (א1) חייל מילואים פעיל ישלם מחצית מסכומי האגרות הקבועות בתקנת משנה (א); סכום של 50 אגורות יעוגל כלפי מטה; בתקנת משנה זו, &quot;חייל מילואים פעיל&quot; - חייל מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס&quot;ח-2008]], המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה שניתנה לו בידי צבא הגנה לישראל ושפרטיו הועברו למשרד המשפטים באופן ממוחשב על ידי משרד הביטחון.
: (ב) הסכומים הנקובים בתקנת משנה (א) יהיו צמודים למדד וישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
: (ג) סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (ב), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב וסכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.
: (ד) בתקנה זו -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם בחודש שלפני החודש שקדם ליום השינוי;
::- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד שהיה המדד החדש לענין יום השינוי הקודם.
::- : (ה) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח תקנת משנה (א) כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג).

@ 13. אגרה שנתית (תיקון: תש&quot;ס, תשס&quot;ג)
: (א) האגרה השנתית כאמור [[בתקנה 12(א)(3)]], תשולם לא יאוחר מ-31 במרס של השנה.
: (ב) לא שולמה האגרה השנתית במועד כאמור בתקנת משנה (א), יחולו הוראות [[סעיף 18(ב) לחוק]].
: (ג) מקבל רישיון לראשונה פטור מתשלום אגרה שנתית בשנה שבה ניתן הרישיון.

== תוספת ==
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; (תיקון: תשע&quot;ט-2) : '''טופס 1:''' בקשה להיבחן ובקשה מותנת לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין ((([[תקנה 5(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' בקשה לפטור מבחינה ([[סעיף 26(ב) לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]]) ((([[תקנה 10]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; (תיקון: תשע&quot;ט-3) : '''טופס 3:'''  בקשה לקבלת רישיון של מתווך במקרקעין לפי [[חוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]] (((([[תקנה 11(א)]]))))

&lt;פרסום&gt; ג' באב התשנ&quot;ז (6 באוגוסט 1997)
&lt;חתימה&gt; צחי הנגבי שר המשפטים</text>
      <sha1>ce132pwqk7f0ll0qd0gg9n7ebb0hp9o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שבת/ברכות קריאת שמע לשבת נחמו (מזרחי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470043</id>
    <revision>
      <id>1417819</id>
      <timestamp>2022-08-11T19:56:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>התחלה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21772" xml:space="preserve">בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: {{אור עולם}}

{{עם-ניקוד|
אֶל ﭏֵ שַׁדַּי אֶתְחַנֵּן מַזְרִיחַ כְּבוֹד נָגְהֵיכֶם&lt;br /&gt;
אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וְרָצוֹן לִכְמֵהֵיכֶם&lt;br /&gt;
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר ﭏֱֹהֵיכֶם:

בְּנוּיָה וְנִסְבָה לְמַעְלָה עַד כִּסְאוֹ מֵאֵלֶיהָ&lt;br /&gt;
בְּאֹרֶךְ בְּרֹחַב נוֹטֶה לְהַחֲזִיק בְּנֵי אֵילֶיהָ&lt;br /&gt;
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ:

גְּאוּלַי אֶנְהַג וַאֲנַהֵל עַל מַבּוּעֵי עֲיָנַי&lt;br /&gt;
גְּנוּנִים עֲנוּגִים כְּיוֹם עֲלוֹתָם מִפֶּרֶךְ מְעַנַּי&lt;br /&gt;
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ:

:וְאַתֶּם מַטַּע נֵצֶר חֶמֶד שַׁעֲשׁוּעַי נָעָמוּ
:כְּדֶרֶךְ אֵם לְנַחֵם וְאָב לְרַחֵם תְּנֻחָמוּ
:כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ. קָדוֹשׁ:

דְּגָלַי אוֹלִיךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר בַּל יָאֳפָלוּ&lt;br /&gt;
דַּרְכֵי הֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר וּמַעֲקַשֵּׁי עָקֹב יְקֻפָּלוּ&lt;br /&gt;
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ:

הַשְׂכִּילוּ זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ עַמִּי יְבֻשַּׂר&lt;br /&gt;
הֵן לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶה מוּסָר&lt;br /&gt;
וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר:

וְהַחֹדֶשׁ נֶהְפַּךְ מִיָּגוֹן לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה יְקָרָה&lt;br /&gt;
וְיָחֹגּוּ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא&lt;br /&gt;
קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא:

:הַדְּבֵקִים בְּרֹב יְשׁוּעָה יִתְעַנְּגוּ בְּדֶשֶׁן חֶלְבָּם
:מְכַהֲנֵי יְיָ יִקָּרֵאוּ רֵעַ שֶׁהַכֹּל בָּם
:וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. קָדוֹשׁ:

זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מֵחֲרַכָּיו מֵצִיץ&lt;br /&gt;
זְבוּל בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן יַפְרִיחַ פְּטוּרֵי צִיץ&lt;br /&gt;
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ:

חָזָה אֶבֶן כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹת הֵיכַל וְאוּלָם&lt;br /&gt;
חוֹצְבִים מְשָׁרְתָיו לְשַׁעַר מִזְרָח אֶקְדָּח מֻשְׁלָם&lt;br /&gt;
וּדְבַר ﭏֱֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם:

טַעַם יַשְׁמִיעַ לְבַת צִיּוֹן מֶלֶךְ מָלָךְ&lt;br /&gt;
טִירַת הַר הַקֹּדֶשׁ הִתְרָאִי פָּנִים כֻּלָּךְ&lt;br /&gt;
עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ:

:בַּייָ מִבְטַח נִצְחֵךְ חֶמְלָתוֹ עַל עַמֵּךְ
:בְּרַחֲמִים יְנַחֲמֵךְ מִשֹּׁד וְשֶׁבֶר קוֹרוֹת זַעֲמֵךְ
:מִי כָמוֹךָ יִרְפָּא לָךְ לְרַחֲמֵךְ וּמִי יְנַחֲמֵךְ. קָדוֹשׁ:
}}

{{הכל יודוך אשכנז}}
{{עם-ניקוד|
שְׂאוּ מִנְחָה. מְשֻׁבָּחָה. בְּיוֹם מְנוּחָה. הַתְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
מָרוֹם דָּר. בְּעֹז נֶאְדָּר. בְּהוֹד וְהָדָר. הַכְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
עֵינֵיכֶם. לְנֶגְדְּכֶם. עַפְעַפֵּיכֶם. הַיְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
וּרְאוּ אוֹר. צַר וָאוֹר. מְאוֹרֵי אוֹר. תָּשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
מְרַנֲנֵי שְׁפַר. וְכוֹכְבֵי צְפַר. שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
מִי מָסַר. שְׁנֵים עָשָׂר. מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ:&lt;br /&gt;
בָּרָא לְמוּל. בְּנֵי תָם, וּמוּל. אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ:&lt;br /&gt;
אֵלֶּה הֵם. חֲיָלֵיהֶם. מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ:&lt;br /&gt;
הַמּוֹצִיא. גַלְגַּל חֲצִי. עֲלִיל וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ:&lt;br /&gt;
בְּמִסְפָּר כֵּן. אֵפוֹד תִּכֵּן. שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ:&lt;br /&gt;
נֶגְדּוֹ לָכֵן. הֵם בְּתוֹכֵן. בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
צְבָאָם נְצוֹר. בְּתוֹךְ צַר צוֹר. יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָּה:&lt;br /&gt;
לְכֻלָּם חֵיל. שׁוֹמְרֵי חֵל. חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָהּ:&lt;br /&gt;
בְּשֵׁם יִפְקוֹד. שְׁמוֹר וּשְׁקוֹד. תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה:&lt;br /&gt;
יִקְרָא לַצֹּאן. שְׁנַת רָצוֹן. אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה:&lt;br /&gt;
חַשְׁמַלִּים. וְאֶרְאֶלִּים. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
מֵרֹב חִיל. הֲלֹא מַזְחִיל. זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה:&lt;br /&gt;
אוֹנִים לוֹ. וְהִלּוּלוֹ. שָׁכוֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה:&lt;br /&gt;
וְאַמִּיץ יָהּ. בְּנֵי עֲלִיָּה. לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה:&lt;br /&gt;
כֹּחַ רַב. לְמִי נִקְרַב. בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי:&lt;br /&gt;
אִישׁ אִישׁ בְּבַר. וְיֵשׁ בְּלֹא בַר. נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה:&lt;br /&gt;
מְלִיצֵי עַם. הֵם בְּנֹעַם. יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
לֹא מֻרְשִׁים. תַּרְשִׁישִׁים. בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים:&lt;br /&gt;
נֶעְדָּר אַךְ. כָּל מַלְאָךְ. רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים:&lt;br /&gt;
בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בְּבָרֲכֵמוֹ. אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנֲנִים:&lt;br /&gt;
כְּבוֹד עָמְדָם. בְּעֵת עָם דֹּם. תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים:&lt;br /&gt;
יי שָׁם. בְּהַקְדִּישָׁם. פַּעַם אַחַת נִמְנִים:&lt;br /&gt;
מִמְּקוֹמוֹ. יִתְמְהוּ לָמוֹ. חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים:&lt;br /&gt;
אָן אֲבִיר תָּם. בְּכֵס נֶחְתָּם. וּבֵﭏֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
}}
{{והחיות ישוררו}}
{{עם-ניקוד|
בָּרוּךְ כְּבוֹד יי מִמְּקוֹמוֹ.

לְﭏֵ בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לַמֶּלֶךְ ﭏֵ חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת; הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.}}
בחלק מן הקהילות מוסיפים מאורה זו בכל פעם שקוראים 'אנכי':
{{עם-ניקוד|
אִמֲרוֹת הָﭏֵ טְהוֹרוֹת / מִפְּנִינִים הֵם יְקָרוֹת&lt;br /&gt;
בַּלְּבָבוֹת הֵם צְרֻרוֹת / בַּנְּפָשׁוֹת הֵם קְשֻׁרוֹת&lt;br /&gt;

יִגְעוּ כָּל הַדְּבָרִים / מִדְּלֹק אַחַר שְׁבָחָיו&lt;br /&gt;
מַה לְּבֶן יָמִים סְפוּרִים / אַחֲרֵי נֶצַח נְצָחָיו&lt;br /&gt;
כַּשְּׁחָקִים מֵעֲפָרִים / גָּבְהוּ מֶנּוּ אֳרָחָיו&lt;br /&gt;

מַה לְּדֵעוֹת הַחֲסֵרוֹת / וּתְבוּנוֹת הַקְּצָרוֹת&lt;br /&gt;
לֶאֱחֹז דַּרְכֵי גְבוּרוֹת / הַגְּבֹהֹת הַבְּצֻרוֹת&lt;br /&gt;

הַס לְפָנָיו כָּל מְדַבֵּר / בּוֹ, וְאָבַד רַעֲיוֹנוֹ&lt;br /&gt;
אַךְ בְּמִפְעָלָיו יְחַבֵּר / שִׁיר וְיַאֲרִיךְ אֶת לְשׁוֹנוֹ&lt;br /&gt;
גַּם בְּתוֹרַת פִּיו יְגַבֵּר / קוֹל וְיָרִים אֵת גְּרוֹנוֹ&lt;br /&gt;

הַלְּשֹׁנוֹת מַאֲמִירוֹת / מַעֲרִיצוֹת מַעֲטִירוֹת&lt;br /&gt;
הַנְּשָׁמוֹת מַאֲדִירוֹת / בֵּין לְהוֹדוֹת בֵּין לְהוֹרוֹת&lt;br /&gt;

וּבְמָה אִכַּף אֲקַדֵּם / אֶזְכֶּה לִפְנֵי אֲדֹנָי&lt;br /&gt;
בֵּית ﭏֱֹהִים הַאֲדַדֵּם / בַּעֲגָלִים קָרְבָנָי&lt;br /&gt;
מִשְּׁאוֹל יֹאמַר וְאֶפְדֵּם / אֶהְיֶה כָאָב לְבָנָי&lt;br /&gt;

כָּל אֲרָצוֹת הֵן לְזָרוֹת / מִבְּלִי הַקְרִיב טְהֹרוֹת&lt;br /&gt;
תִּבְנֶה רֹאשׁ הָעֲיָרוֹת / תַּחְפּוֹץ שַׁי בָּעֲזָרוֹת&lt;br /&gt;

דָּלְלְוּ חָכְמוֹת וְחָרְבוּ / מִלְּבַב כַּלְכֹּל וְדַרְדַּע&lt;br /&gt;
כֹּל אֲשֶׁר יָדְעוּ וְחָשְׁבוּ / לֹא כְּמוֹ חָשַׁב וְיָדַע&lt;br /&gt;
מַעֲשָׂיו עָצְמוּ וְרָבוּ / מֵחֲקֹר חָכְמָה וּמַדָּע&lt;br /&gt;

נִפְלְאוֹתָיו לֹא סְפוּרוֹת / יוֹם לְיוֹם רָבוֹת וּפָרוֹת&lt;br /&gt;
יִתְּנוּ תָמִיד זְמִירוֹת / לוֹ, וְלֹא יָדְעוּ סְפֹרוֹת&lt;br /&gt;

הֵא לְךָ עֵדִים בְּרוּרִים / מִלְּאוּ כָּל הַר וְגֶבַע&lt;br /&gt;
כִּי בְכָל צוּרוֹת יְצוּרִים / יֵשׁ לְאֵל חוֹתָם וְטֶבַע&lt;br /&gt;
זָהֳרֵי כָל הַמְּאוֹרִים / זָהֳרֵי שֶׁבַע לְשֶבַע&lt;br /&gt;

כַּאֲשֶׁר שֶׁבַע מְאֹרוֹת / שָׂם לְשֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת&lt;br /&gt;
שָׂם לְעֵינַיִם מְאִירוֹת / לַחֲזוֹת אֶת הַמְּאֹרוֹת.&lt;br /&gt;

אוֹר חָדָשׁ עַל־צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יי יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ יי ﭏֱֹהֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים (כֵּן) תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה שְׁמֶךָ וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמֲמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי ﭏֵ פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל־עַם וְלָשׁוֹן

וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה בֶּאֱמֶת לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יי֥ ﭏֱֹהֵ֖ינוּ יי֥ ׀ אֶחָֽד׃

בלחש בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יי֣ ﭏֱֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹֽטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְו‍ֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יי֤ ﭏֱֹהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וְנָֽתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ וְנָֽתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ ﭏֱֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ וְחָרָ֨ה אַף־יי֜ בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַֽאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יי֖ נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֽוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶֽם׃ וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יי֛ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃

וַיֹּ֥אמֶר יי֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יי֔ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֑י וִֽהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽﭏֹהֵיכֶֽם׃ אֲנִ֞י יי֣ ﭏֱֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִֽהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽﭏֹהִ֑ים אֲנִ֖י יי֥ ﭏֱֹהֵיכֶֽם׃

יי ﭏֱֹהֵיכֶם אֱמֶת:

וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם, וְכִסְאו נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.
}}
{{אשכנז על הראשונים קצר}}

{{עם-ניקוד|
אֱמֶת מָשָׁל הָיָה. בַּאֲמִתַּת קַדְמוֹנִי מִשְׁלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
גֶּבֶר תָּם וְיָשָׁר. דִּמְיוֹן קִרְיַת מושְׁלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
הָכְפַּל בְּמִשְׁנֶה נֶחָמוֹת. וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר ﭏֱֹהֵיכֶם:&lt;br /&gt;
 
זֹרַז חָכָם בָּעוֹז. חֲסוֹת בָּאָה לְנַחֵם:&lt;br /&gt;
טִכְּסָהּ בְּמַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה. יְדִיד מִבֵּית לֶחֶם:&lt;br /&gt;
כַּמָּה וְכַמָּה יֹאמְרוּ. לִירוּשָׁלִַם כְּבוֹדָהּ בְּהִתַּחֵם:&lt;br /&gt;
נִחַם יי עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם:&lt;br /&gt;
 
מָשׁוּחַ מֵחֲבֵרָיו לְבַשֵּׂר. נְבוּאוֹת וְנֶחָמוֹת בְּכִפְלַיִם:&lt;br /&gt;
&quot;שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, הִתְעוֹרֲרִי! עוּרִי, יְרוּדָה פְלָאַיִם!&quot;:&lt;br /&gt;
פּוֹרֵץ עֲלוֹת מְנַחֵם. צַדְּקֵנוּ טַהֵר שׁוּלַיִם:&lt;br /&gt;
נִחַם יי צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם:&lt;br /&gt;
 
קָבוּעַ כָּזֶה וְכָזֶה. רוּם עֶשְׂרִים אֲרֻבּוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
שִׁמְשׁוֹתֶיהָ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. שָׁלוֹם לָשׂוּם גְּבוּלוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
תִּקֵּן מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן. כְּגַן יי עַרְבוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
נִחַם יי צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
 
מְאַהֲבֶיהָ יִרְוְיוּן דֶּשֶׁן. מִנַּחַל עֶדְנֵי נִחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
בִּרְצוֹתְךָ תַּנְחוּמִים לְדַבֵּר. עַל לֵב רְחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלֲלוּ בָךְ. חוֹכֵי קִשּׁוּט תְּחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשּׁוֹד תַּנְחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
 
חֶזְיוֹן קְדוֹשִׁים עֲשָׂרָה. עִמְּךָ בְּהִשְׁתַּתֵּף כְּקִיַּמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
וְאוֹתִיּוֹת מִצְטָרְפוֹת לְתַנְחוּמֶיךָ. לְצֹאנְךָ וְכַרְמְךָ כְּסִיַּמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
בְּשִׁיר וְתוֹדוֹת אֲזַמֶּרְךָ. כְּאָז מִנּוֹף הוֹצֵאתָנִי:&lt;br /&gt;
כִּי אַתָּה יי עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
}}

{{אשכנז עזרת אבותינו עד סוף הברכה}}

[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]</text>
      <sha1>4ipnq8rpanmlw5fr7osxl6vv5k4mhha</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417821</id>
      <parentid>1417819</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T20:38:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="28552" xml:space="preserve">בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: {{אור עולם}}

{{עם-ניקוד|
אֶל ﭏֵ שַׁדַּי אֶתְחַנֵּן מַזְרִיחַ כְּבוֹד נָגְהֵיכֶם&lt;br /&gt;
אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וְרָצוֹן לִכְמֵהֵיכֶם&lt;br /&gt;
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר ﭏֱֹהֵיכֶם:

בְּנוּיָה וְנִסְבָה לְמַעְלָה עַד כִּסְאוֹ מֵאֵלֶיהָ&lt;br /&gt;
בְּאֹרֶךְ בְּרֹחַב נוֹטֶה לְהַחֲזִיק בְּנֵי אֵילֶיהָ&lt;br /&gt;
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ:

גְּאוּלַי אֶנְהַג וַאֲנַהֵל עַל מַבּוּעֵי עֲיָנַי&lt;br /&gt;
גְּנוּנִים עֲנוּגִים כְּיוֹם עֲלוֹתָם מִפֶּרֶךְ מְעַנַּי&lt;br /&gt;
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ:

:וְאַתֶּם מַטַּע נֵצֶר חֶמֶד שַׁעֲשׁוּעַי נָעָמוּ
:כְּדֶרֶךְ אֵם לְנַחֵם וְאָב לְרַחֵם תְּנֻחָמוּ
:כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ. קָדוֹשׁ:

דְּגָלַי אוֹלִיךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר בַּל יָאֳפָלוּ&lt;br /&gt;
דַּרְכֵי הֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר וּמַעֲקַשֵּׁי עָקֹב יְקֻפָּלוּ&lt;br /&gt;
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ:

הַשְׂכִּילוּ זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ עַמִּי יְבֻשַּׂר&lt;br /&gt;
הֵן לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶה מוּסָר&lt;br /&gt;
וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר:

וְהַחֹדֶשׁ נֶהְפַּךְ מִיָּגוֹן לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה יְקָרָה&lt;br /&gt;
וְיָחֹגּוּ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא&lt;br /&gt;
קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא:

:הַדְּבֵקִים בְּרֹב יְשׁוּעָה יִתְעַנְּגוּ בְּדֶשֶׁן חֶלְבָּם
:מְכַהֲנֵי יְיָ יִקָּרֵאוּ רֵעַ שֶׁהַכֹּל בָּם
:וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. קָדוֹשׁ:

זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מֵחֲרַכָּיו מֵצִיץ&lt;br /&gt;
זְבוּל בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן יַפְרִיחַ פְּטוּרֵי צִיץ&lt;br /&gt;
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ:

חָזָה אֶבֶן כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹת הֵיכַל וְאוּלָם&lt;br /&gt;
חוֹצְבִים מְשָׁרְתָיו לְשַׁעַר מִזְרָח אֶקְדָּח מֻשְׁלָם&lt;br /&gt;
וּדְבַר ﭏֱֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם:

טַעַם יַשְׁמִיעַ לְבַת צִיּוֹן מֶלֶךְ מָלָךְ&lt;br /&gt;
טִירַת הַר הַקֹּדֶשׁ הִתְרָאִי פָּנִים כֻּלָּךְ&lt;br /&gt;
עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ:

:בַּייָ מִבְטַח נִצְחֵךְ חֶמְלָתוֹ עַל עַמֵּךְ
:בְּרַחֲמִים יְנַחֲמֵךְ מִשֹּׁד וְשֶׁבֶר קוֹרוֹת זַעֲמֵךְ
:מִי כָמוֹךָ יִרְפָּא לָךְ לְרַחֲמֵךְ וּמִי יְנַחֲמֵךְ. קָדוֹשׁ:

יְכַנֵּס נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד כּוֹבְשׁוֹ וְאוֹיְבוֹ&lt;br /&gt;
יָשִׁיב אֶת שְׁבוּתוֹ עַד עִיר מָבוֹא&lt;br /&gt;
הִנֵּה יְיָ אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבוֹא:

כְּחָתָן יוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה כְּלוּלַת מַשְׁבֵּץ&lt;br /&gt;
כֵּן יַקְדִּים אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי לְמַרְבֵּץ&lt;br /&gt;
כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ:

לָנוּ יַעֲמֹס אֲחוֹרַיִם שְׂכַר וּפְעֻלַּת יוֹמַיִם&lt;br /&gt;
לְפִי כֹחוֹ וְגָדְלוֹ הַסּוֹבֵל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם&lt;br /&gt;
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם:

:אֱלֹהֵיכֶם מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ נִחוּמִים יְרַחֵם
:סִימָן וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם
:כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם. קָדוֹשׁ:

מְהֵרָה יָקִים צֶמַח צַדִּיק עַל שׁוֹקְדָנַי&lt;br /&gt;
מֶלֶךְ טָעוּן כְּרֵחַיִם מֵרִיחַ וְדָן דִּינַי&lt;br /&gt;
מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְיָ:

נָעִים שְׁמוֹ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן מוֹנֵהוּ&lt;br /&gt;
נִכְתַּר בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת בְּהוֹד וְהָדָר קוֹנֵהוּ&lt;br /&gt;
אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ:

שֵׂכֶל יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ מִמְּלֵאֵי עֵינַיִם&lt;br /&gt;
שׁוֹרֵק לְנֵס עַמִּים יִדְרְשׁוּהוּ לְשֵׁמַע אָזְנַיִם&lt;br /&gt;
כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם:

:חַיִּים בְּשָׁאֳלוֹ נָתַתָּ לוֹ צָפָה תַּחְכְּמוֹנִי
:רִבִּיתָ מְאֹד כְּבוֹדוֹ יְעֻטַּר רֹאשׁוֹ בַּהֲמוֹנִי
:תֶּרֶב גְּדֻלָּתוֹ יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. קָדוֹשׁ:

עָתָק דּוֹבֶרֶת חַיַּת קָנֶה גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה&lt;br /&gt;
עַל מוֹקְדָהּ הִיא הָעוֹלָה רוּחָהּ מַעֲלָה&lt;br /&gt;
וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה:

פּוֹקֵד עָוֹן יַסְחִיף אַבִּירָהּ וִינַגַּע חֶלְדּוֹ&lt;br /&gt;
פּוּרָה בְּבָצְרָה לֹא קוֹלֶטֶת יִדְרֹךְ לְבַדּוֹ&lt;br /&gt;
כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ:

צִיצַת אַדֶּרֶת שֵׂעִיר יִלְבַּשׁ שַׂר הַמְּגָאֵל&lt;br /&gt;
צוֹנְחוֹ וּמוֹרִידוֹ מִבֵּין כּוֹכָבִים וְשָׂרָה בִּפְנוּאֵל&lt;br /&gt;
וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל:

:כֻּלְּכֶם מֻצָּבִים נֶגֶד חֵיל צָבָא מְעוֹנַי
:בָּרָאתִי אֵלֶּה בִּינוּ עַם שְׁעוֹנַי
:מִסְפַּר כֻּלָּם יָרִיתִי בְּאֵלֶּה דִּינַי נִחַם יְיָ. קָדוֹשׁ:

קְדוֹשֵׁנוּ רָחוֹק וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ נוֹשֵׂא בְּאַהַב&lt;br /&gt;
קוֹרֵס כָּרַע קָרוֹב וְרָחוֹק נִסְבַּל לְהִתְיַהַב&lt;br /&gt;
הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב:

רַב כֹּחַ וּגְבוּרָה עוֹשָׂה עֵיפָה שַׁחַר&lt;br /&gt;
רָקִיעַ אֵין לוֹ שַׁחַר וְנִשְׁבָּר כִּפְחַר&lt;br /&gt;
הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר:

שָׁחוּ זָרִים כְּמוֹת יִרְאָתָם וַיִּגְוָעוּ&lt;br /&gt;
שַׁדַּי חֵלֶק יַעֲקֹב חֶלְקָם בַּחַיִּים נוֹדָעוּ&lt;br /&gt;
הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ:

:הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ יְחִישֶׁנָּה בְּרִצְיוֹן
:אוּלָם נָכוֹן יָבִיא בְּעִתָּהּ כְּגֶשֶׁם בְּצָיוֹן
:נַחֵם יְיָ צִיּוֹן. קָדוֹשׁ:

תַּקִּיף בָּעֲרָבוֹת אוֹת בְּרִבְבוֹת נַעֲרָץ בְּשִׂגּוּבִים&lt;br /&gt;
תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וּמַדְבִּיק רְגָבִים&lt;br /&gt;
הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים:

חֵיל קֵדָר פּוֹשְׁטֵי יְדֵיהֶם בְּנָוֵהוּ&lt;br /&gt;
זוֹקֵף מוּסָר כְּנֶגֶד רוֹדֵף לְדוּנָם בְּמַטֵּהוּ&lt;br /&gt;
הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ:

יְאֻסְּפוּ לִירוּשָׁלַיִם כָּל הַמְּצֵרִים וְשָׁם יֻפְרְעוּ&lt;br /&gt;
מִצּוּי דִּינָם יִשָּׁפְטוּ מְקוֹם אֲשֶׁר הֵרֵעוּ&lt;br /&gt;
אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ:

:אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וּמְהֵימָן בְּנִחוּמֵי כִּפְלַיִם
:מְבַשֵּׂר טוֹב נַחַץ מַה נָּאווּ לוֹ רַגְלַיִם
:נִחַם יְיָ עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם. קָדוֹשׁ:

בַּת צִיּוֹן עֲזָבַנִי שְׁכֵחָנִי לָמָּה תֹאמַר&lt;br /&gt;
וְאַיֵּה צָרָתָהּ וּמִי מִנּוֹשַׁי בָּהּ הִתְעַמַּר&lt;br /&gt;
וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר:

רִבּוֹא כּוֹכָבִים לְגַסְטְרָא כִּימוֹת חַמָּה בָּרָה&lt;br /&gt;
הִשְׁטַרְתִּי חַיִל לִגְיוֹן קִרְטוֹן וְרַהֲטוֹן בַּעֲבוּרָהּ&lt;br /&gt;
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא

אִשָּׁה עוּלַת רַחַם הַאֶשְׁכַּח לְהֵטִיב כֹּחֵךְ&lt;br /&gt;
מַאֲמָר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע אֶזְכֹּר בְּשׁוֹר מִלְּוַכְּחֵךְ&lt;br /&gt;
גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ:

:אֱמֶת מַה נֶּחְמָד בֵּרוּר בִּיעַ מְרַחֶמְכֶם
:כּוֹנֵן יְרוּשָׁלַיִם שָׁם שָׁלוֹם גְּבוּל תְּחוּמְכֶם
:אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם. קָדוֹשׁ:
}}

{{הכל יודוך אשכנז}}
{{עם-ניקוד|
שְׂאוּ מִנְחָה. מְשֻׁבָּחָה. בְּיוֹם מְנוּחָה. הַתְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
מָרוֹם דָּר. בְּעֹז נֶאְדָּר. בְּהוֹד וְהָדָר. הַכְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
עֵינֵיכֶם. לְנֶגְדְּכֶם. עַפְעַפֵּיכֶם. הַיְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
וּרְאוּ אוֹר. צַר וָאוֹר. מְאוֹרֵי אוֹר. תָּשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
מְרַנֲנֵי שְׁפַר. וְכוֹכְבֵי צְפַר. שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
מִי מָסַר. שְׁנֵים עָשָׂר. מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ:&lt;br /&gt;
בָּרָא לְמוּל. בְּנֵי תָם, וּמוּל. אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ:&lt;br /&gt;
אֵלֶּה הֵם. חֲיָלֵיהֶם. מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ:&lt;br /&gt;
הַמּוֹצִיא. גַלְגַּל חֲצִי. עֲלִיל וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ:&lt;br /&gt;
בְּמִסְפָּר כֵּן. אֵפוֹד תִּכֵּן. שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ:&lt;br /&gt;
נֶגְדּוֹ לָכֵן. הֵם בְּתוֹכֵן. בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
צְבָאָם נְצוֹר. בְּתוֹךְ צַר צוֹר. יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָּה:&lt;br /&gt;
לְכֻלָּם חֵיל. שׁוֹמְרֵי חֵל. חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָהּ:&lt;br /&gt;
בְּשֵׁם יִפְקוֹד. שְׁמוֹר וּשְׁקוֹד. תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה:&lt;br /&gt;
יִקְרָא לַצֹּאן. שְׁנַת רָצוֹן. אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה:&lt;br /&gt;
חַשְׁמַלִּים. וְאֶרְאֶלִּים. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
מֵרֹב חִיל. הֲלֹא מַזְחִיל. זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה:&lt;br /&gt;
אוֹנִים לוֹ. וְהִלּוּלוֹ. שָׁכוֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה:&lt;br /&gt;
וְאַמִּיץ יָהּ. בְּנֵי עֲלִיָּה. לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה:&lt;br /&gt;
כֹּחַ רַב. לְמִי נִקְרַב. בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי:&lt;br /&gt;
אִישׁ אִישׁ בְּבַר. וְיֵשׁ בְּלֹא בַר. נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה:&lt;br /&gt;
מְלִיצֵי עַם. הֵם בְּנֹעַם. יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
לֹא מֻרְשִׁים. תַּרְשִׁישִׁים. בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים:&lt;br /&gt;
נֶעְדָּר אַךְ. כָּל מַלְאָךְ. רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים:&lt;br /&gt;
בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בְּבָרֲכֵמוֹ. אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנֲנִים:&lt;br /&gt;
כְּבוֹד עָמְדָם. בְּעֵת עָם דֹּם. תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים:&lt;br /&gt;
יי שָׁם. בְּהַקְדִּישָׁם. פַּעַם אַחַת נִמְנִים:&lt;br /&gt;
מִמְּקוֹמוֹ. יִתְמְהוּ לָמוֹ. חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים:&lt;br /&gt;
אָן אֲבִיר תָּם. בְּכֵס נֶחְתָּם. וּבֵﭏֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
}}
{{והחיות ישוררו}}
{{עם-ניקוד|
בָּרוּךְ כְּבוֹד יי מִמְּקוֹמוֹ.

לְﭏֵ בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לַמֶּלֶךְ ﭏֵ חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת; הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.}}
בחלק מן הקהילות מוסיפים מאורה זו בכל פעם שקוראים 'אנכי':
{{עם-ניקוד|
אִמֲרוֹת הָﭏֵ טְהוֹרוֹת / מִפְּנִינִים הֵם יְקָרוֹת&lt;br /&gt;
בַּלְּבָבוֹת הֵם צְרֻרוֹת / בַּנְּפָשׁוֹת הֵם קְשֻׁרוֹת&lt;br /&gt;

יִגְעוּ כָּל הַדְּבָרִים / מִדְּלֹק אַחַר שְׁבָחָיו&lt;br /&gt;
מַה לְּבֶן יָמִים סְפוּרִים / אַחֲרֵי נֶצַח נְצָחָיו&lt;br /&gt;
כַּשְּׁחָקִים מֵעֲפָרִים / גָּבְהוּ מֶנּוּ אֳרָחָיו&lt;br /&gt;

מַה לְּדֵעוֹת הַחֲסֵרוֹת / וּתְבוּנוֹת הַקְּצָרוֹת&lt;br /&gt;
לֶאֱחֹז דַּרְכֵי גְבוּרוֹת / הַגְּבֹהֹת הַבְּצֻרוֹת&lt;br /&gt;

הַס לְפָנָיו כָּל מְדַבֵּר / בּוֹ, וְאָבַד רַעֲיוֹנוֹ&lt;br /&gt;
אַךְ בְּמִפְעָלָיו יְחַבֵּר / שִׁיר וְיַאֲרִיךְ אֶת לְשׁוֹנוֹ&lt;br /&gt;
גַּם בְּתוֹרַת פִּיו יְגַבֵּר / קוֹל וְיָרִים אֵת גְּרוֹנוֹ&lt;br /&gt;

הַלְּשֹׁנוֹת מַאֲמִירוֹת / מַעֲרִיצוֹת מַעֲטִירוֹת&lt;br /&gt;
הַנְּשָׁמוֹת מַאֲדִירוֹת / בֵּין לְהוֹדוֹת בֵּין לְהוֹרוֹת&lt;br /&gt;

וּבְמָה אִכַּף אֲקַדֵּם / אֶזְכֶּה לִפְנֵי אֲדֹנָי&lt;br /&gt;
בֵּית ﭏֱֹהִים הַאֲדַדֵּם / בַּעֲגָלִים קָרְבָנָי&lt;br /&gt;
מִשְּׁאוֹל יֹאמַר וְאֶפְדֵּם / אֶהְיֶה כָאָב לְבָנָי&lt;br /&gt;

כָּל אֲרָצוֹת הֵן לְזָרוֹת / מִבְּלִי הַקְרִיב טְהֹרוֹת&lt;br /&gt;
תִּבְנֶה רֹאשׁ הָעֲיָרוֹת / תַּחְפּוֹץ שַׁי בָּעֲזָרוֹת&lt;br /&gt;

דָּלְלְוּ חָכְמוֹת וְחָרְבוּ / מִלְּבַב כַּלְכֹּל וְדַרְדַּע&lt;br /&gt;
כֹּל אֲשֶׁר יָדְעוּ וְחָשְׁבוּ / לֹא כְּמוֹ חָשַׁב וְיָדַע&lt;br /&gt;
מַעֲשָׂיו עָצְמוּ וְרָבוּ / מֵחֲקֹר חָכְמָה וּמַדָּע&lt;br /&gt;

נִפְלְאוֹתָיו לֹא סְפוּרוֹת / יוֹם לְיוֹם רָבוֹת וּפָרוֹת&lt;br /&gt;
יִתְּנוּ תָמִיד זְמִירוֹת / לוֹ, וְלֹא יָדְעוּ סְפֹרוֹת&lt;br /&gt;

הֵא לְךָ עֵדִים בְּרוּרִים / מִלְּאוּ כָּל הַר וְגֶבַע&lt;br /&gt;
כִּי בְכָל צוּרוֹת יְצוּרִים / יֵשׁ לְאֵל חוֹתָם וְטֶבַע&lt;br /&gt;
זָהֳרֵי כָל הַמְּאוֹרִים / זָהֳרֵי שֶׁבַע לְשֶבַע&lt;br /&gt;

כַּאֲשֶׁר שֶׁבַע מְאֹרוֹת / שָׂם לְשֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת&lt;br /&gt;
שָׂם לְעֵינַיִם מְאִירוֹת / לַחֲזוֹת אֶת הַמְּאֹרוֹת.&lt;br /&gt;

אוֹר חָדָשׁ עַל־צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יי יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ יי ﭏֱֹהֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים (כֵּן) תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה שְׁמֶךָ וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמֲמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי ﭏֵ פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל־עַם וְלָשׁוֹן

שתי פעמים מקוימים...

וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה בֶּאֱמֶת לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יי֥ ﭏֱֹהֵ֖ינוּ יי֥ ׀ אֶחָֽד׃

בלחש בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יי֣ ﭏֱֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹֽטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְו‍ֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יי֤ ﭏֱֹהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וְנָֽתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ וְנָֽתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ ﭏֱֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ וְחָרָ֨ה אַף־יי֜ בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַֽאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יי֖ נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֽוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶֽם׃ וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יי֛ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃

וַיֹּ֥אמֶר יי֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יי֔ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֑י וִֽהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽﭏֹהֵיכֶֽם׃ אֲנִ֞י יי֣ ﭏֱֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִֽהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽﭏֹהִ֑ים אֲנִ֖י יי֥ ﭏֱֹהֵיכֶֽם׃

יי ﭏֱֹהֵיכֶם אֱמֶת:

וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם, וְכִסְאו נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.
}}
{{אשכנז על הראשונים קצר}}

{{עם-ניקוד|
אֱמֶת מָשָׁל הָיָה. בַּאֲמִתַּת קַדְמוֹנִי מִשְׁלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
גֶּבֶר תָּם וְיָשָׁר. דִּמְיוֹן קִרְיַת מושְׁלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
הָכְפַּל בְּמִשְׁנֶה נֶחָמוֹת. וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר ﭏֱֹהֵיכֶם:&lt;br /&gt;
 
זֹרַז חָכָם בָּעוֹז. חֲסוֹת בָּאָה לְנַחֵם:&lt;br /&gt;
טִכְּסָהּ בְּמַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה. יְדִיד מִבֵּית לֶחֶם:&lt;br /&gt;
כַּמָּה וְכַמָּה יֹאמְרוּ. לִירוּשָׁלִַם כְּבוֹדָהּ בְּהִתַּחֵם:&lt;br /&gt;
נִחַם יי עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם:&lt;br /&gt;
 
מָשׁוּחַ מֵחֲבֵרָיו לְבַשֵּׂר. נְבוּאוֹת וְנֶחָמוֹת בְּכִפְלַיִם:&lt;br /&gt;
&quot;שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, הִתְעוֹרֲרִי! עוּרִי, יְרוּדָה פְלָאַיִם!&quot;:&lt;br /&gt;
פּוֹרֵץ עֲלוֹת מְנַחֵם. צַדְּקֵנוּ טַהֵר שׁוּלַיִם:&lt;br /&gt;
נִחַם יי צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם:&lt;br /&gt;
 
קָבוּעַ כָּזֶה וְכָזֶה. רוּם עֶשְׂרִים אֲרֻבּוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
שִׁמְשׁוֹתֶיהָ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. שָׁלוֹם לָשׂוּם גְּבוּלוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
תִּקֵּן מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן. כְּגַן יי עַרְבוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
נִחַם יי צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
 
מְאַהֲבֶיהָ יִרְוְיוּן דֶּשֶׁן. מִנַּחַל עֶדְנֵי נִחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
בִּרְצוֹתְךָ תַּנְחוּמִים לְדַבֵּר. עַל לֵב רְחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלֲלוּ בָךְ. חוֹכֵי קִשּׁוּט תְּחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשּׁוֹד תַּנְחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
 
חֶזְיוֹן קְדוֹשִׁים עֲשָׂרָה. עִמְּךָ בְּהִשְׁתַּתֵּף כְּקִיַּמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
וְאוֹתִיּוֹת מִצְטָרְפוֹת לְתַנְחוּמֶיךָ. לְצֹאנְךָ וְכַרְמְךָ כְּסִיַּמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
בְּשִׁיר וְתוֹדוֹת אֲזַמֶּרְךָ. כְּאָז מִנּוֹף הוֹצֵאתָנִי:&lt;br /&gt;
כִּי אַתָּה יי עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
}}

{{אשכנז עזרת אבותינו עד סוף הברכה}}

[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]</text>
      <sha1>hodpjt29i3rfflemnrl5rp0ik1q7v67</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417883</id>
      <parentid>1417821</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:59:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <comment>תם ונשלם בעזר בורא עולם, יום טוב לישראל ט&quot;ו באב ה'תשפ&quot;ב, עש&quot;ק ואתחנן נחמו, וה' יביט ממרומו על המיחדים שמו וינחמם בכפלים בבנין הדומו. (הבסיס נלקח מדף היוצרות למנהג המערבי, והמאורה הועתקה מפרשת יתרו; היוצר והאהבה הוקלדו ע&quot;פ סדר עבודת ישראל ונוקדו בסיוע דיקטה)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32965" xml:space="preserve">בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא אֶת הַכֹּל: {{אור עולם}}

{{עם-ניקוד|
אֶל ﭏֵ שַׁדַּי אֶתְחַנֵּן מַזְרִיחַ כְּבוֹד נָגְהֵיכֶם&lt;br /&gt;
אוֹר פְּנֵי מֶלֶךְ חַיִּים וְרָצוֹן לִכְמֵהֵיכֶם&lt;br /&gt;
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר ﭏֱֹהֵיכֶם:

בְּנוּיָה וְנִסְבָה לְמַעְלָה עַד כִּסְאוֹ מֵאֵלֶיהָ&lt;br /&gt;
בְּאֹרֶךְ בְּרֹחַב נוֹטֶה לְהַחֲזִיק בְּנֵי אֵילֶיהָ&lt;br /&gt;
דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלִַם וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ:

גְּאוּלַי אֶנְהַג וַאֲנַהֵל עַל מַבּוּעֵי עֲיָנַי&lt;br /&gt;
גְּנוּנִים עֲנוּגִים כְּיוֹם עֲלוֹתָם מִפֶּרֶךְ מְעַנַּי&lt;br /&gt;
קוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר פַּנּוּ דֶּרֶךְ יְיָ:

:וְאַתֶּם מַטַּע נֵצֶר חֶמֶד שַׁעֲשׁוּעַי נָעָמוּ
:כְּדֶרֶךְ אֵם לְנַחֵם וְאָב לְרַחֵם תְּנֻחָמוּ
:כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ. קָדוֹשׁ:

דְּגָלַי אוֹלִיךְ בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר בַּל יָאֳפָלוּ&lt;br /&gt;
דַּרְכֵי הֲדוּרִים אֲיַשֵּׁר וּמַעֲקַשֵּׁי עָקֹב יְקֻפָּלוּ&lt;br /&gt;
כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא וְכָל הַר וְגִבְעָה יִשְׁפָּלוּ:

הַשְׂכִּילוּ זֶה הַדֶּרֶךְ לְכוּ עַמִּי יְבֻשַּׂר&lt;br /&gt;
הֵן לֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶה מוּסָר&lt;br /&gt;
וְנִגְלָה כְּבוֹד יְיָ וְרָאוּ כָל בָּשָׂר:

וְהַחֹדֶשׁ נֶהְפַּךְ מִיָּגוֹן לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה יְקָרָה&lt;br /&gt;
וְיָחֹגּוּ חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא&lt;br /&gt;
קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא:

:הַדְּבֵקִים בְּרֹב יְשׁוּעָה יִתְעַנְּגוּ בְּדֶשֶׁן חֶלְבָּם
:מְכַהֲנֵי יְיָ יִקָּרֵאוּ רֵעַ שֶׁהַכֹּל בָּם
:וַיְנַחֵם אוֹתָם וַיְדַבֵּר עַל לִבָּם. קָדוֹשׁ:

זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מֵחֲרַכָּיו מֵצִיץ&lt;br /&gt;
זְבוּל בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן יַפְרִיחַ פְּטוּרֵי צִיץ&lt;br /&gt;
יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ:

חָזָה אֶבֶן כַּדְכֹד שִׁמְשׁוֹת הֵיכַל וְאוּלָם&lt;br /&gt;
חוֹצְבִים מְשָׁרְתָיו לְשַׁעַר מִזְרָח אֶקְדָּח מֻשְׁלָם&lt;br /&gt;
וּדְבַר ﭏֱֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם:

טַעַם יַשְׁמִיעַ לְבַת צִיּוֹן מֶלֶךְ מָלָךְ&lt;br /&gt;
טִירַת הַר הַקֹּדֶשׁ הִתְרָאִי פָּנִים כֻּלָּךְ&lt;br /&gt;
עַל הַר גָּבֹהַּ עֲלִי לָךְ:

:בַּייָ מִבְטַח נִצְחֵךְ חֶמְלָתוֹ עַל עַמֵּךְ
:בְּרַחֲמִים יְנַחֲמֵךְ מִשֹּׁד וְשֶׁבֶר קוֹרוֹת זַעֲמֵךְ
:מִי כָמוֹךָ יִרְפָּא לָךְ לְרַחֲמֵךְ וּמִי יְנַחֲמֵךְ. קָדוֹשׁ:

יְכַנֵּס נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד כּוֹבְשׁוֹ וְאוֹיְבוֹ&lt;br /&gt;
יָשִׁיב אֶת שְׁבוּתוֹ עַד עִיר מָבוֹא&lt;br /&gt;
הִנֵּה יְיָ אֱלֹהִים בְּחָזָק יָבוֹא:

כְּחָתָן יוֹצֵא לִקְרַאת כַּלָּה כְּלוּלַת מַשְׁבֵּץ&lt;br /&gt;
כֵּן יַקְדִּים אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי לְמַרְבֵּץ&lt;br /&gt;
כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ יִרְעֶה בִּזְרֹעוֹ יְקַבֵּץ:

לָנוּ יַעֲמֹס אֲחוֹרַיִם שְׂכַר וּפְעֻלַּת יוֹמַיִם&lt;br /&gt;
לְפִי כֹחוֹ וְגָדְלוֹ הַסּוֹבֵל אֶרֶץ וְשָׁמַיִם&lt;br /&gt;
מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם:

:אֱלֹהֵיכֶם מְשַׂמֵּחַ צִיּוֹן בְּבָנֶיהָ נִחוּמִים יְרַחֵם
:סִימָן וְעַיִשׁ עַל בָּנֶיהָ תַנְחֵם
:כִּי נִחַם יְיָ עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם. קָדוֹשׁ:

מְהֵרָה יָקִים צֶמַח צַדִּיק עַל שׁוֹקְדָנַי&lt;br /&gt;
מֶלֶךְ טָעוּן כְּרֵחַיִם מֵרִיחַ וְדָן דִּינַי&lt;br /&gt;
מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְיָ:

נָעִים שְׁמוֹ לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן מוֹנֵהוּ&lt;br /&gt;
נִכְתַּר בְּשֵׁשׁ מִדּוֹת בְּהוֹד וְהָדָר קוֹנֵהוּ&lt;br /&gt;
אֶת מִי נוֹעָץ וַיְבִינֵהוּ:

שֵׂכֶל יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבוֹהַּ מִמְּלֵאֵי עֵינַיִם&lt;br /&gt;
שׁוֹרֵק לְנֵס עַמִּים יִדְרְשׁוּהוּ לְשֵׁמַע אָזְנַיִם&lt;br /&gt;
כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם:

:חַיִּים בְּשָׁאֳלוֹ נָתַתָּ לוֹ צָפָה תַּחְכְּמוֹנִי
:רִבִּיתָ מְאֹד כְּבוֹדוֹ יְעֻטַּר רֹאשׁוֹ בַּהֲמוֹנִי
:תֶּרֶב גְּדֻלָּתוֹ יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. קָדוֹשׁ:

עָתָק דּוֹבֶרֶת חַיַּת קָנֶה גָּבוֹהַּ לְמַעְלָה&lt;br /&gt;
עַל מוֹקְדָהּ הִיא הָעוֹלָה רוּחָהּ מַעֲלָה&lt;br /&gt;
וּלְבָנוֹן אֵין דֵּי בָּעֵר וְחַיָּתוֹ אֵין דֵּי עוֹלָה:

פּוֹקֵד עָוֹן יַסְחִיף אַבִּירָהּ וִינַגַּע חֶלְדּוֹ&lt;br /&gt;
פּוּרָה בְּבָצְרָה לֹא קוֹלֶטֶת יִדְרֹךְ לְבַדּוֹ&lt;br /&gt;
כָּל הַגּוֹיִם כְּאַיִן נֶגְדּוֹ:

צִיצַת אַדֶּרֶת שֵׂעִיר יִלְבַּשׁ שַׂר הַמְּגָאֵל&lt;br /&gt;
צוֹנְחוֹ וּמוֹרִידוֹ מִבֵּין כּוֹכָבִים וְשָׂרָה בִּפְנוּאֵל&lt;br /&gt;
וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל:

:כֻּלְּכֶם מֻצָּבִים נֶגֶד חֵיל צָבָא מְעוֹנַי
:בָּרָאתִי אֵלֶּה בִּינוּ עַם שְׁעוֹנַי
:מִסְפַּר כֻּלָּם יָרִיתִי בְּאֵלֶּה דִּינַי נִחַם יְיָ. קָדוֹשׁ:

קְדוֹשֵׁנוּ רָחוֹק וְקָרוֹב לִשְׁמֹעַ נוֹשֵׂא בְּאַהַב&lt;br /&gt;
קוֹרֵס כָּרַע קָרוֹב וְרָחוֹק נִסְבַּל לְהִתְיַהַב&lt;br /&gt;
הַפֶּסֶל נָסַךְ חָרָשׁ וְצֹרֵף בַּזָּהָב:

רַב כֹּחַ וּגְבוּרָה עוֹשָׂה עֵיפָה שַׁחַר&lt;br /&gt;
רָקִיעַ אֵין לוֹ שַׁחַר וְנִשְׁבָּר כִּפְחַר&lt;br /&gt;
הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא יִרְקַב יִבְחָר:

שָׁחוּ זָרִים כְּמוֹת יִרְאָתָם וַיִּגְוָעוּ&lt;br /&gt;
שַׁדַּי חֵלֶק יַעֲקֹב חֶלְקָם בַּחַיִּים נוֹדָעוּ&lt;br /&gt;
הֲלוֹא תֵדְעוּ הֲלוֹא תִשְׁמָעוּ:

:הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ יְחִישֶׁנָּה בְּרִצְיוֹן
:אוּלָם נָכוֹן יָבִיא בְּעִתָּהּ כְּגֶשֶׁם בְּצָיוֹן
:נַחֵם יְיָ צִיּוֹן. קָדוֹשׁ:

תַּקִּיף בָּעֲרָבוֹת אוֹת בְּרִבְבוֹת נַעֲרָץ בְּשִׂגּוּבִים&lt;br /&gt;
תּוֹלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה וּמַדְבִּיק רְגָבִים&lt;br /&gt;
הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֶיהָ כַּחֲגָבִים:

חֵיל קֵדָר פּוֹשְׁטֵי יְדֵיהֶם בְּנָוֵהוּ&lt;br /&gt;
זוֹקֵף מוּסָר כְּנֶגֶד רוֹדֵף לְדוּנָם בְּמַטֵּהוּ&lt;br /&gt;
הַנּוֹתֵן רוֹזְנִים לְאָיִן שֹׁפְטֵי אֶרֶץ כַּתֹּהוּ:

יְאֻסְּפוּ לִירוּשָׁלַיִם כָּל הַמְּצֵרִים וְשָׁם יֻפְרְעוּ&lt;br /&gt;
מִצּוּי דִּינָם יִשָּׁפְטוּ מְקוֹם אֲשֶׁר הֵרֵעוּ&lt;br /&gt;
אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ:

:אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן וּמְהֵימָן בְּנִחוּמֵי כִּפְלַיִם
:מְבַשֵּׂר טוֹב נַחַץ מַה נָּאווּ לוֹ רַגְלַיִם
:נִחַם יְיָ עַמּוֹ גָּאַל יְרוּשָׁלִָם. קָדוֹשׁ:

בַּת צִיּוֹן עֲזָבַנִי שְׁכֵחָנִי לָמָּה תֹאמַר&lt;br /&gt;
וְאַיֵּה צָרָתָהּ וּמִי מִנּוֹשַׁי בָּהּ הִתְעַמַּר&lt;br /&gt;
וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר:

רִבּוֹא כּוֹכָבִים לְגַסְטְרָא כִּימוֹת חַמָּה בָּרָה&lt;br /&gt;
הִשְׁטַרְתִּי חַיִל לִגְיוֹן קִרְטוֹן וְרַהֲטוֹן בַּעֲבוּרָהּ&lt;br /&gt;
שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא

אִשָּׁה עוּלַת רַחַם הַאֶשְׁכַּח לְהֵטִיב כֹּחֵךְ&lt;br /&gt;
מַאֲמָר נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע אֶזְכֹּר בְּשׁוֹר מִלְּוַכְּחֵךְ&lt;br /&gt;
גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ:

:אֱמֶת מַה נֶּחְמָד בֵּרוּר בִּיעַ מְרַחֶמְכֶם
:כּוֹנֵן יְרוּשָׁלַיִם שָׁם שָׁלוֹם גְּבוּל תְּחוּמְכֶם
:אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מְנַחֶמְכֶם. קָדוֹשׁ:
}}

{{הכל יודוך אשכנז}}
{{עם-ניקוד|
שְׂאוּ מִנְחָה. מְשֻׁבָּחָה. בְּיוֹם מְנוּחָה. הַתְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
מָרוֹם דָּר. בְּעֹז נֶאְדָּר. בְּהוֹד וְהָדָר. הַכְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
עֵינֵיכֶם. לְנֶגְדְּכֶם. עַפְעַפֵּיכֶם. הַיְשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
וּרְאוּ אוֹר. צַר וָאוֹר. מְאוֹרֵי אוֹר. תָּשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
מְרַנֲנֵי שְׁפַר. וְכוֹכְבֵי צְפַר. שִׁיר חָדָש יָשִׁירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
מִי מָסַר. שְׁנֵים עָשָׂר. מַזָּלוֹת בָּרָקִיעַ:&lt;br /&gt;
בָּרָא לְמוּל. בְּנֵי תָם, וּמוּל. אֲשֶׁר בַּחֹשֶׁן הִשְׁקִיעַ:&lt;br /&gt;
אֵלֶּה הֵם. חֲיָלֵיהֶם. מְשֻׁלָּשִׁים הִתְקִיעַ:&lt;br /&gt;
הַמּוֹצִיא. גַלְגַּל חֲצִי. עֲלִיל וַחֲצִי מַשְׁקִיעַ:&lt;br /&gt;
בְּמִסְפָּר כֵּן. אֵפוֹד תִּכֵּן. שְׁבָטִים חֲצָיִם הִבְקִיעַ:&lt;br /&gt;
נֶגְדּוֹ לָכֵן. הֵם בְּתוֹכֵן. בַּגַּלְגַּל הֵאִירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
צְבָאָם נְצוֹר. בְּתוֹךְ צַר צוֹר. יְצַו שָׂרֵימוֹ לְמַעְלָּה:&lt;br /&gt;
לְכֻלָּם חֵיל. שׁוֹמְרֵי חֵל. חוֹמוֹת עִיר עַל תִּלָהּ:&lt;br /&gt;
בְּשֵׁם יִפְקוֹד. שְׁמוֹר וּשְׁקוֹד. תָּמִיד יוֹם וָלָיְלָה:&lt;br /&gt;
יִקְרָא לַצֹּאן. שְׁנַת רָצוֹן. אַל תִּתְּנוּ דֳמִי סֶלָה:&lt;br /&gt;
חַשְׁמַלִּים. וְאֶרְאֶלִּים. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
מֵרֹב חִיל. הֲלֹא מַזְחִיל. זֵיעַ חַיּוֹת מְפַכֶּה:&lt;br /&gt;
אוֹנִים לוֹ. וְהִלּוּלוֹ. שָׁכוֹן אֶת דַּכָּא וְנָכֶה:&lt;br /&gt;
וְאַמִּיץ יָהּ. בְּנֵי עֲלִיָּה. לְפָנָיו אַשְׁרֵי זוֹכֶה:&lt;br /&gt;
כֹּחַ רַב. לְמִי נִקְרַב. בְּמִנְיַן לוֹ כָּל חוֹכֵי:&lt;br /&gt;
אִישׁ אִישׁ בְּבַר. וְיֵשׁ בְּלֹא בַר. נִכְנָס בְּמַרְאִית סוֹכֶה:&lt;br /&gt;
מְלִיצֵי עַם. הֵם בְּנֹעַם. יִגְּשׁוּ אָז יְדַבֵּרוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
 
לֹא מֻרְשִׁים. תַּרְשִׁישִׁים. בְּשִׁיר כַּחֲבִיבִים אֱמוּנִים:&lt;br /&gt;
נֶעְדָּר אַךְ. כָּל מַלְאָךְ. רֹן לְהַתְמִיד בְּכָל זְמַנִּים:&lt;br /&gt;
בָּרוּךְ שְׁמוֹ. בְּבָרֲכֵמוֹ. אַחֲרֵי קִלּוּס מְשַׁנֲנִים:&lt;br /&gt;
כְּבוֹד עָמְדָם. בְּעֵת עָם דֹּם. תְּרַפֶּינָה כְּנַף רְנָנִים:&lt;br /&gt;
יי שָׁם. בְּהַקְדִּישָׁם. פַּעַם אַחַת נִמְנִים:&lt;br /&gt;
מִמְּקוֹמוֹ. יִתְמְהוּ לָמוֹ. חַיּוֹת לְשָׁאֳלָם פּוֹנִים:&lt;br /&gt;
אָן אֲבִיר תָּם. בְּכֵס נֶחְתָּם. וּבֵﭏֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַזְכִּירוּ:&lt;br /&gt;
וְהַחַיוֹת יְשׁוֹרֵרוּ וּכְרוּבִים יְפָאֵרוּ:&lt;br /&gt;
}}
{{והחיות ישוררו}}
{{עם-ניקוד|
בָּרוּךְ כְּבוֹד יי מִמְּקוֹמוֹ.

לְﭏֵ בָּרוּךְ נְעִימוֹת יִתֵּנוּ, לַמֶּלֶךְ ﭏֵ חַי וְקַיָּם זְמִירוֹת יֹאמֵרוּ וְתִשְׁבָּחוֹת יַשְׁמִיעוּ. כִּי הוּא לְבַדּוֹ פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת עֹשֵׂה חֲדָשׁוֹת בַּעַל מִלְחָמוֹת זוֹרֵעַ צְדָקוֹת מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת בּוֹרֵא רְפוּאוֹת נוֹרָא תְהִלּוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת; הַמְחַדֵּשׁ בְּכָל־יוֹם תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית כָּאָמוּר: לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדוֹלִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.}}
בחלק מן הקהילות מוסיפים מאורה זו בכל פעם שקוראים 'אנכי':
{{עם-ניקוד|
אִמֲרוֹת הָﭏֵ טְהוֹרוֹת / מִפְּנִינִים הֵם יְקָרוֹת&lt;br /&gt;
בַּלְּבָבוֹת הֵם צְרֻרוֹת / בַּנְּפָשׁוֹת הֵם קְשֻׁרוֹת&lt;br /&gt;

יִגְעוּ כָּל הַדְּבָרִים / מִדְּלֹק אַחַר שְׁבָחָיו&lt;br /&gt;
מַה לְּבֶן יָמִים סְפוּרִים / אַחֲרֵי נֶצַח נְצָחָיו&lt;br /&gt;
כַּשְּׁחָקִים מֵעֲפָרִים / גָּבְהוּ מֶנּוּ אֳרָחָיו&lt;br /&gt;

מַה לְּדֵעוֹת הַחֲסֵרוֹת / וּתְבוּנוֹת הַקְּצָרוֹת&lt;br /&gt;
לֶאֱחֹז דַּרְכֵי גְבוּרוֹת / הַגְּבֹהֹת הַבְּצֻרוֹת&lt;br /&gt;

הַס לְפָנָיו כָּל מְדַבֵּר / בּוֹ, וְאָבַד רַעֲיוֹנוֹ&lt;br /&gt;
אַךְ בְּמִפְעָלָיו יְחַבֵּר / שִׁיר וְיַאֲרִיךְ אֶת לְשׁוֹנוֹ&lt;br /&gt;
גַּם בְּתוֹרַת פִּיו יְגַבֵּר / קוֹל וְיָרִים אֵת גְּרוֹנוֹ&lt;br /&gt;

הַלְּשֹׁנוֹת מַאֲמִירוֹת / מַעֲרִיצוֹת מַעֲטִירוֹת&lt;br /&gt;
הַנְּשָׁמוֹת מַאֲדִירוֹת / בֵּין לְהוֹדוֹת בֵּין לְהוֹרוֹת&lt;br /&gt;

וּבְמָה אִכַּף אֲקַדֵּם / אֶזְכֶּה לִפְנֵי אֲדֹנָי&lt;br /&gt;
בֵּית ﭏֱֹהִים הַאֲדַדֵּם / בַּעֲגָלִים קָרְבָנָי&lt;br /&gt;
מִשְּׁאוֹל יֹאמַר וְאֶפְדֵּם / אֶהְיֶה כָאָב לְבָנָי&lt;br /&gt;

כָּל אֲרָצוֹת הֵן לְזָרוֹת / מִבְּלִי הַקְרִיב טְהֹרוֹת&lt;br /&gt;
תִּבְנֶה רֹאשׁ הָעֲיָרוֹת / תַּחְפּוֹץ שַׁי בָּעֲזָרוֹת&lt;br /&gt;

דָּלְלְוּ חָכְמוֹת וְחָרְבוּ / מִלְּבַב כַּלְכֹּל וְדַרְדַּע&lt;br /&gt;
כֹּל אֲשֶׁר יָדְעוּ וְחָשְׁבוּ / לֹא כְּמוֹ חָשַׁב וְיָדַע&lt;br /&gt;
מַעֲשָׂיו עָצְמוּ וְרָבוּ / מֵחֲקֹר חָכְמָה וּמַדָּע&lt;br /&gt;

נִפְלְאוֹתָיו לֹא סְפוּרוֹת / יוֹם לְיוֹם רָבוֹת וּפָרוֹת&lt;br /&gt;
יִתְּנוּ תָמִיד זְמִירוֹת / לוֹ, וְלֹא יָדְעוּ סְפֹרוֹת&lt;br /&gt;

הֵא לְךָ עֵדִים בְּרוּרִים / מִלְּאוּ כָּל הַר וְגֶבַע&lt;br /&gt;
כִּי בְכָל צוּרוֹת יְצוּרִים / יֵשׁ לְאֵל חוֹתָם וְטֶבַע&lt;br /&gt;
זָהֳרֵי כָל הַמְּאוֹרִים / זָהֳרֵי שֶׁבַע לְשֶבַע&lt;br /&gt;

כַּאֲשֶׁר שֶׁבַע מְאֹרוֹת / שָׂם לְשֶׁבַע הַמְּנוֹרוֹת&lt;br /&gt;
שָׂם לְעֵינַיִם מְאִירוֹת / לַחֲזוֹת אֶת הַמְּאֹרוֹת.&lt;br /&gt;

אוֹר חָדָשׁ עַל־צִיּוֹן תָּאִיר וְנִזְכֶּה כֻלָּנוּ מְהֵרָה לְאוֹרוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יי יוֹצֵר הַמְּאוֹרוֹת.

אַהֲבָה רַבָּה אֲהַבְתָּנוּ יי ﭏֱֹהֵינוּ חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ. אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ בַּעֲבוּר אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבָּטְחוּ בְךָ וַתְּלַמְּדֵם חֻקֵּי חַיִּים (כֵּן) תְּחָנֵּנוּ וּתְלַמְּדֵנוּ. אָבִינוּ הָאָב הָרַחֲמָן הַמְרַחֵם רַחֵם עָלֵינוּ וְתֵן בְּלִבֵּנוּ לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל לִשְׁמֹעַ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת־כָּל־דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה. וְהָאֵר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ וְדַבֵּק לִבֵּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה שְׁמֶךָ וְלֹא נֵבוֹשׁ לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי בְשֵׁם קָדְשְׁךָ הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא בָּטָחְנוּ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתֶךָ. וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹלִיכֵנוּ קוֹמֲמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. כִּי ﭏֵ פּוֹעֵל יְשׁוּעוֹת אָתָּה וּבָנוּ בָחַרְתָּ מִכָּל־עַם וְלָשׁוֹן

שְׁתֵּי פְעָמִים / מְקֻיָּמִים / בְּכָל יוֹם עַל הֲמוֹנֵנוּ&lt;br /&gt;
לְיַחֵד צוּר / בְּלֵב עָצוּר / בְּהֶגְיוֹן לְשׁוֹנֵנוּ&lt;br /&gt;
מִמְּקוֹמוֹ / מִמְּרוֹמוֹ / יִשְׁלַח אוֹר לְעֵינֵינוּ&lt;br /&gt;
הוּא לְבַדּוֹ / יַצּוּ חַסְדּוֹ / וְיַאֲזִין קוֹל רִנּוּנֵנוּ
:בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ:

שְׁאָר יַעֲקֹב / לְךָ אֶקּוֹב / יְסוֹד דָּת אֵל אֲשֶׁר נָתַן&lt;br /&gt;
לֵךְ וּשְׁמַע / תּוֹרַת שְׁמַע / אֲשֶׁר נָחֲלוּ בְּנֵי אֵיתָן&lt;br /&gt;
מִצְוָתָהּ / לִקְרוֹתָהּ / לְנוֹחֲלֵי גַּן הַבִּיתָן&lt;br /&gt;
הֶגֶה עַרְבִית / אַל תַּשְׁבִּית / כְּתַנָּאִים בְּמִשְׁנָתָן&lt;br /&gt;
בְּהִכָּנֵס / כֹּהֲנֵי נֵס / לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן&lt;br /&gt;
רְשׁוּת נוֹעַד / לִקְרֹא עַד / עֲלוֹת שַׁחַר כְּמוֹ חָתָן&lt;br /&gt;
יְסוֹד מְרֻבָּע / לָהּ נִקְבַּע / לָעַד לֹא לְהַכְרִיתָן&lt;br /&gt;
הֵן עֲרוּכוֹת / שְׁתֵּי בְרָכוֹת / לְפָנֶיהָ כְּהִלְכָתָן&lt;br /&gt;
וְחֹק כְּרוּתָה / לְאַחֲרִיתָהּ / שְׁתֵּי בְּרָכוֹת לְהוֹדָתָן&lt;br /&gt;
דָּת וָחֹק / מֵרָחוֹק / הֲגוֹת בָּהּ עַל מְלוֹנֵנוּ
:בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ:

שְׁתֵּי בְרָכוֹת / נֶעֱרָכוֹת / בְּרֹאשׁ שַׁחֲרִית לְהִתְהַלֵּל&lt;br /&gt;
לְאַחֲרִיתָהּ / בִּבְרִיתָהּ / סְמֹךְ אַחַת לְהִתְפַּלֵּל&lt;br /&gt;
מְסוּכָתָהּ / הִלְכָתָהּ / עִם הָנֵץ מְאוֹר הֵילֵל&lt;br /&gt;
הֲלֹא נִסְעַד / לְקוֹרְאֵי עַד / שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לְהִתְחוֹלֵל&lt;br /&gt;
בְּעֵת הָלַךְ / כָּאן וְאֵילָךְ / לֹא הִפְסִיד וְלֹא חִלֵּל&lt;br /&gt;
רוֹחֲשִׁים כֹּה / אִישׁ כְּדַרְכּוֹ / וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל&lt;br /&gt;
יָד יִפְסֹק / אֲשֶׁר יַעֲסֹק / בְּרֹאשׁ פְּרָקִים לְהִתְמַלֵּל&lt;br /&gt;
הָיָה רָץ / וְלֹא יֶחֱרַץ / אֲבָל יַעֲמֹד וִיפַלֵּל&lt;br /&gt;
וְכֹה יִפְעַל / קְרֹא עַד עַל / לְבָבֶךָ מִסְתּוֹלֵל&lt;br /&gt;
דִּין נִשְׁמַע / תּוֹרַת שְׁמַע / בְּכָל לָשׁוֹן לְהִתְמַלֵּל&lt;br /&gt;
הַלֹּא נוֹדְעָה / בְּאַרְבָּעָה / אֲשֶׁר פֵּרְשׁוּ זְקֵנֵינוּ
:בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ:
שֵׁם אֶחָד / יְרָא וּפְחַד / וְהִשָּׁמֵר בְּאוֹתוֹתָיו&lt;br /&gt;
לְבַד הַחֵית / אַל תַּשְׁחֵת / הַאֲרֵךְ דָּלֶת כְּחֻקּוֹתָיו&lt;br /&gt;
מַאֲרִיכוֹ / לְהַמְלִיכוֹ / עַל אַרְבַּע רוּחוֹתָיו&lt;br /&gt;
הַמְּפַחֵד / לֹא יְכַחֵד / בְּאֶמְצָעוֹ שְׁאֵלוֹתָיו&lt;br /&gt;
בְּרִית יָקִים / בֵּין פְּרָקִים / לְהָשִׁיב לְכָל שְׁלוֹמוֹתָיו&lt;br /&gt;
רֶוַח יָקִים / בֵּין דְּבֵקִים / וִידַקְדֵּק בְּאוֹתוֹתָיו&lt;br /&gt;
יְרָא וַעֲשֵׂה / כְּרַב יוֹסֵי / וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְווֹתָיו&lt;br /&gt;
הַקּוֹרֵא / אַל יוֹרֶה / בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְשִׂפְתוֹתָיו&lt;br /&gt;
וְאִם טָעָה / בְּאַרְבָּעָה / יַחֲזִיר לְרֹאשׁ קְרִיאוֹתָיו&lt;br /&gt;
דָּת סָפֵק / לְהִתְאַפֵּק / הֲלֹא יַחֲזֹר לְרֵאשִׁיתָיו&lt;br /&gt;
הָלַךְ אָן / וּמְצָאָן / וְהֵן קוֹרְאִין לְעֻמָּתָיו&lt;br /&gt;
הֱוֵי עָסוּק / בַּפָּסוּק / הָרִאשׁוֹן כְּדִינֵנוּ
:בְּקָרְאִי שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְיָ אֱלֹהֵינוּ:

וְקֵרַבְתָּנוּ לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶלָה בֶּאֱמֶת לְהוֹדוֹת לְךָ וּלְיַחֶדְךָ בְּאַהֲבָה. בָּרוּךְ אַתָּה יי הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יי֥ ﭏֱֹהֵ֖ינוּ יי֥ ׀ אֶחָֽד׃

בלחש בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד.

וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יי֣ ﭏֱֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָֽבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָֽנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיּ֖וֹם עַל־לְבָבֶֽךָ׃ וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְא֖וֹת עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹֽטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזֻז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃

וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְו‍ֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לְאַֽהֲבָ֞ה אֶת־יי֤ ﭏֱֹהֵיכֶם֙ וּלְעָבְד֔וֹ בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ וְנָֽתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתּ֖וֹ יוֹרֶ֣ה וּמַלְק֑וֹשׁ וְאָֽסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ וְנָֽתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָֽׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ ﭏֱֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּֽחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ וְחָרָ֨ה אַף־יי֜ בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֨יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַֽאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יי֖ נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאוֹת֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֽוֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵֽינֵיכֶֽם׃ וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֨ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּז֥וֹת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יי֛ לַאֲבֹֽתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃

וַיֹּ֥אמֶר יי֖ אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָֽמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹֽרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּ עַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹת֗וֹ וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יי֔ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָת֜וּרוּ אַֽחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַֽחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַֽחֲרֵיהֶֽם׃ לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַֽעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְו‍ֹתָ֑י וִֽהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽﭏֹהֵיכֶֽם׃ אֲנִ֞י יי֣ ﭏֱֹהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הוֹצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִֽהְי֥וֹת לָכֶ֖ם לֵֽﭏֹהִ֑ים אֲנִ֖י יי֥ ﭏֱֹהֵיכֶֽם׃

יי ﭏֱֹהֵיכֶם אֱמֶת:

וְיַצִּיב וְנָכוֹן וְקַיָּם וְיָשָׁר וְנֶאֱמָן וְאָהוּב וְחָבִיב וְנֶחְמָד וְנָעִים וְנוֹרָא וְאַדִּיר וּמְתֻקָּן וּמְקֻבָּל וְטוֹב וְיָפֶה הַדָּבָר הַזֶּה עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. אֱמֶת אֱלֹהֵי עוֹלָם מַלְכֵּנוּ, צוּר יַעֲקֹב מָגֵן יִשְׁעֵנוּ, לְדֹר וָדֹר הוּא קַיָּם וּשְׁמו קַיָּם, וְכִסְאו נָכוֹן, וּמַלְכוּתו וֶאֱמוּנָתוֹ לָעַד קַיָּמֶת. וּדְבָרָיו חָיִים וְקַיָּמִים, נֶאֱמָנִים וְנֶחֱמָדִים לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. עַל אֲבוֹתֵינוּ וְעָלֵינוּ, עַל בָּנֵינוּ וְעַל דּוֹרוֹתֵינוּ, וְעַל כָּל דּוֹרוֹת זֶרַע יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ.
}}
{{אשכנז על הראשונים קצר}}

{{עם-ניקוד|
אֱמֶת מָשָׁל הָיָה. בַּאֲמִתַּת קַדְמוֹנִי מִשְׁלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
גֶּבֶר תָּם וְיָשָׁר. דִּמְיוֹן קִרְיַת מושְׁלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
הָכְפַּל בְּמִשְׁנֶה נֶחָמוֹת. וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲלֵיכֶם:&lt;br /&gt;
נַחֲמוּ נַחֲמוּ עַמִּי יֹאמַר ﭏֱֹהֵיכֶם:&lt;br /&gt;
 
זֹרַז חָכָם בָּעוֹז. חֲסוֹת בָּאָה לְנַחֵם:&lt;br /&gt;
טִכְּסָהּ בְּמַשְׂכֹּרֶת שְׁלֵמָה. יְדִיד מִבֵּית לֶחֶם:&lt;br /&gt;
כַּמָּה וְכַמָּה יֹאמְרוּ. לִירוּשָׁלִַם כְּבוֹדָהּ בְּהִתַּחֵם:&lt;br /&gt;
נִחַם יי עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם:&lt;br /&gt;
 
מָשׁוּחַ מֵחֲבֵרָיו לְבַשֵּׂר. נְבוּאוֹת וְנֶחָמוֹת בְּכִפְלַיִם:&lt;br /&gt;
&quot;שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, הִתְעוֹרֲרִי! עוּרִי, יְרוּדָה פְלָאַיִם!&quot;:&lt;br /&gt;
פּוֹרֵץ עֲלוֹת מְנַחֵם. צַדְּקֵנוּ טַהֵר שׁוּלַיִם:&lt;br /&gt;
נִחַם יי צִיּוֹן וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם:&lt;br /&gt;
 
קָבוּעַ כָּזֶה וְכָזֶה. רוּם עֶשְׂרִים אֲרֻבּוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
שִׁמְשׁוֹתֶיהָ לְאַבְנֵי חֵפֶץ. שָׁלוֹם לָשׂוּם גְּבוּלוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
תִּקֵּן מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן. כְּגַן יי עַרְבוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
נִחַם יי צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ:&lt;br /&gt;
 
מְאַהֲבֶיהָ יִרְוְיוּן דֶּשֶׁן. מִנַּחַל עֶדְנֵי נִחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
בִּרְצוֹתְךָ תַּנְחוּמִים לְדַבֵּר. עַל לֵב רְחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
יִצְדְּקוּ וְיִתְהַלֲלוּ בָךְ. חוֹכֵי קִשּׁוּט תְּחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
תִּינְקוּ וּשְׂבַעְתֶּם מִשּׁוֹד תַּנְחוּמֶיהָ:&lt;br /&gt;
 
חֶזְיוֹן קְדוֹשִׁים עֲשָׂרָה. עִמְּךָ בְּהִשְׁתַּתֵּף כְּקִיַּמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
וְאוֹתִיּוֹת מִצְטָרְפוֹת לְתַנְחוּמֶיךָ. לְצֹאנְךָ וְכַרְמְךָ כְּסִיַּמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
בְּשִׁיר וְתוֹדוֹת אֲזַמֶּרְךָ. כְּאָז מִנּוֹף הוֹצֵאתָנִי:&lt;br /&gt;
כִּי אַתָּה יי עֲזַרְתַּנִי וְנִחַמְתָּנִי:&lt;br /&gt;
}}

{{אשכנז עזרת אבותינו עד סוף הברכה}}

[[קטגוריה:מנהג אשכנז המזרחי]]</text>
      <sha1>fxkl8k7gtjsyutjf09d50k9u52034sj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח יט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470044</id>
    <revision>
      <id>1417822</id>
      <timestamp>2022-08-11T22:48:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2293" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יח|יט|ח כ|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל הַחַיָּה, כָּל הָרֶמֶשׂ, וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה.}}

== כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם ==
=== כָּל הַחַיָּה, כָּל הָרֶמֶשׂ, וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ ===
כאשר אלוהים פקד על נח לקחת את החיות, אלוהים אמר: &quot;מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, לְהַחֲיוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]).&lt;br&gt;
בהמשך נאמר שהחיות באו לתיבה, ככתוב: &quot;וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ, וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף&quot; ([[ביאור:בראשית ז יד]]).

לא נאמר שחלק מהחיות מתו, כך שסביר שכל החיות שנכנסו גם יצאו. (&lt;small&gt;&lt;small&gt;למעט חיות שיועדו להיות מאכל ומזון לטורפים, כפי שאלוהים הורה לנח: &quot;וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם, לְאָכְלָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו כא]].)&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

=== כָּל ===
הדגש הוא על המילה &quot;כָּל&quot; - &quot;כָּל הַחַיָּה&quot;.

&quot;'''כָּל'''&quot; - כולם, השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, מספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

הנקודה הזאת היא חשובה לפסוק הבא, כאשר נח יקריב קורבן 'מכל החיות הטהורת' ([[ביאור:בראשית ח כ]]), ותתעורר שאלה מה משמעות המילה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יח|יט|ח כ}}</text>
      <sha1>1x20w4vu093pgc3sauuxdggyt0s8pfb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417823</id>
      <parentid>1417822</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T22:49:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* כָּל */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2295" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יח|יט|ח כ|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל הַחַיָּה, כָּל הָרֶמֶשׂ, וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם, יָצְאוּ מִן הַתֵּבָה.}}

== כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִשְׁפְּחֹתֵיהֶם ==
=== כָּל הַחַיָּה, כָּל הָרֶמֶשׂ, וְכָל הָעוֹף, כֹּל רוֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ ===
כאשר אלוהים פקד על נח לקחת את החיות, אלוהים אמר: &quot;מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, מִכֹּל רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ, שְׁנַיִם מִכֹּל יָבֹאוּ אֵלֶיךָ, לְהַחֲיוֹת&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]).&lt;br&gt;
בהמשך נאמר שהחיות באו לתיבה, ככתוב: &quot;וְכָל הַחַיָּה לְמִינָהּ, וְכָל הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ לְמִינֵהוּ, וְכָל הָעוֹף לְמִינֵהוּ, כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף&quot; ([[ביאור:בראשית ז יד]]).

לא נאמר שחלק מהחיות מתו, כך שסביר שכל החיות שנכנסו גם יצאו. (&lt;small&gt;&lt;small&gt;למעט חיות שיועדו להיות מאכל ומזון לטורפים, כפי שאלוהים הורה לנח: &quot;וְאַתָּה קַח לְךָ מִכָּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל, וְאָסַפְתָּ אֵלֶיךָ, וְהָיָה לְךָ וְלָהֶם, לְאָכְלָה&quot; ([[ביאור:בראשית ו כא]].)&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;)

=== כָּל ===
הדגש הוא על המילה &quot;כָּל&quot; - &quot;כָּל הַחַיָּה&quot;.

&quot;'''כָּל'''&quot; - כולם, השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, מספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

הנקודה הזאת היא חשובה לפסוק הבא, כאשר נח יקריב קורבן 'מכל החיות הטהורות' ([[ביאור:בראשית ח כ]]), ותתעורר שאלה מה משמעות המילה.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יח|יט|ח כ}}</text>
      <sha1>96l1t2q8odrqf8ga6kna8y5ozqej3x0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470045</id>
    <revision>
      <id>1417824</id>
      <timestamp>2022-08-11T23:11:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2724" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ.}}

== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ==
=== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
לאחר החויה המפחידה הזאת, בנית התיבה, מבול ענקי, מוות לכל החיים מחוץ לתיבה, פחד מאנשים שיתקיפו וישברו את התיבה. פחד שהתיבה תתגלגל בשטפון, תטבע במים, תרד על הר תתקע בצוקים, תשבר ותתגלגל. פחד שלא יהיה מספיק אוכל, שהחיות ישתוללו ויתקיפו אחד את השני. פחד שנותרו אנשים אחרי המבול והם יתקיפו את התיבה.

והנה הכל עבר בהצלחה! בעזרת השם!&lt;br&gt;

&quot;'''מִזְבֵּחַ'''&quot; - כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות (מילוג)

נח מודה לאלוהים, ובונה '''מזבח''' כדי לתת לאלוהים כבוד ותודה. 
* כך גם עשה אברם כאשר הוא הגיע לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית יב ז]]), חזר ממצרים בהצלחה ואלוהים חזר על הבטחתו ([[ביאור:בראשית יג יח]]).
* כך גם עשה יצחק כאשר אלוהים עזר לו בבורחו מגרר ([[ביאור:בראשית כו כה]]).
* כך גם עשה יעקב כאשר שב לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית לג כ]]), וכאשר הוא שב בהצלחה לבת-אל ([[ביאור:בראשית לה ז]]).

=== וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה ===
נח לקח מהבהמות והעופות הטהורות כדי להקריב קורבן תודה לאלוהים.

&quot;'''מִכֹּל'''&quot; - השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, ספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

: '''נשאלת השאלה: כמה חיות העלה נח קורבן?'''
# נאמר &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;, וכידוע אלוהים אמר לנח: &quot; מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ&quot; &quot;מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ז ב]]).


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא}}}</text>
      <sha1>q3fwlj90tsxcdjl1pahbbqfysdurstl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417833</id>
      <parentid>1417824</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T00:53:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>לְמִינָהּ</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5295" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ.}}

== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ==
=== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
לאחר החויה המפחידה הזאת, בנית התיבה, מבול ענקי, מוות לכל החיים מחוץ לתיבה, פחד מאנשים שיתקיפו וישברו את התיבה. פחד שהתיבה תתגלגל בשטפון, תטבע במים, תרד על הר תתקע בצוקים, תשבר ותתגלגל. פחד שלא יהיה מספיק אוכל, שהחיות ישתוללו ויתקיפו אחד את השני. פחד שנותרו אנשים אחרי המבול והם יתקיפו את התיבה.

והנה הכל עבר בהצלחה! בעזרת השם!&lt;br&gt;

&quot;'''מִזְבֵּחַ'''&quot; - כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות (מילוג)

נח מודה לאלוהים, ובונה '''מזבח''' כדי לתת לאלוהים כבוד ותודה. 
* כך גם עשה אברם כאשר הוא הגיע לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית יב ז]]), חזר ממצרים בהצלחה ואלוהים חזר על הבטחתו ([[ביאור:בראשית יג יח]]).
* כך גם עשה יצחק כאשר אלוהים עזר לו בבורחו מגרר ([[ביאור:בראשית כו כה]]).
* כך גם עשה יעקב כאשר שב לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית לג כ]]), וכאשר הוא שב בהצלחה לבת-אל ([[ביאור:בראשית לה ז]]).

=== וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה ===
נח לקח מהבהמות והעופות הטהורות כדי להקריב קורבן תודה לאלוהים.

&quot;'''מִכֹּל'''&quot; - השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, ספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

כידוע אלוהים אמר לנח לקחת: &quot;מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), &quot;מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ז ב]]).
: עכשו נאמר על נח: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;.
: '''נשאלת השאלה: כמה חיות העלה נח קורבן?'''
# '''אפשרות אחת:''' מכל שבעה זוגות של חיות טהורות מסוג אחד, נח לקח לפחות זכר אחד לקורבן. מכיון שהוא יכול להרביע בזכר אחד מספר נקבות, אין כאן הפסד גדול, ובנוסף זה סיפק בשר לנח ולחיות הטורפות. אם כך עשה נח, אז כיוון שהיו מאות של סוגי חיות טהורות: פרות לכל הסוגים, כבשים לכל הסוגים, עזים, אילות, צביים, אילים, ועוד - אז נח עשה בית מטבחים, משחטה של מאות חיות, במשך חודשים רבים. משחטה שכזאת לא היתה לכבודו של אלוהים, אלא שימוש בחיות לבשר, ושרפת השיירים כדי למנוע זוהמה, סרחון ומחלות. לא סביר שזה מה שנח עשה על המזבח לאלוהים.
# '''אפשרות שניה:''' מכל הבהמות הטהורות '''ביחד''', נח לקח זכר אחד בלבד כרצונו, שור גדול ומכובד, ומכל העופות הטהורות '''ביחד''' הוא לקח זכר אחד, תרנגול גדול אחד, וזה היה הקורבן לאלוהים. כך גם אלוהים פקד על אברם: &quot;קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר, וְגוֹזָל&quot; ([[בראשית טו ט]]), ולא דרש מאות של חיות.

ההוכחה שנח לקח רק זכר אחד מהבהמות ומהעופות, זה חוסר המילה &quot;'''לְמִינָהּ'''&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), במשפט שלנו: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;. כאשר אלוהים רצה שיקחו את כל סוגי החיות הוא הוסיף את המילה, ואז אין ספק שלא לוקחים רק זוג אחד מכל הבהמות, אלא חייבים לקחת זוג מכל בהמה למינה, לפי סוגי החיות השונות בקבוצה.

=== וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ ===
[[W:קָרְבַּן עוֹלָה|'''קורבן עֹלֹה''']] - בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנאכלים לכהנים או לבעלי הקורבן. 

גם זה מראה שנח עשה את האפשרות השניה, כי אסור היה לו להשתמש בחלק מהבשר לעצמו ולטורפים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא}}}</text>
      <sha1>ekj7ojcvepcswy8pjo5vjrvxgn1oix3</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417834</id>
      <parentid>1417833</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T00:56:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>פחדים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5454" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ.}}

== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ==
=== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
נח עכר חויה מפחידה: בנית התיבה, מבול ענקי, מוות לכל החיים מחוץ לתיבה, פחד מאנשים שיתקיפו וישברו את התיבה. פחד שהתיבה תתגלגל בשטפון, תטבע במים, תרד על הר ותתקע בצוקים, תשבר ותתגלגל. פחד שלא יהיה מספיק אוכל, שהחיות ישתוללו ויתקיפו אחד את השני. פחד שנותרו אנשים אחרי המבול והם יתקיפו את התיבה. פחד שהוא יגיע למקום זר ולא ידוע. פחד שלא יהיה מה לאכול מהאדמה, הן אלוהים לא אמר לו לקחת זרעים.

והנה הכל עבר בהצלחה! בעזרת השם!&lt;br&gt;

&quot;'''מִזְבֵּחַ'''&quot; - כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות (מילוג)

נח מודה לאלוהים, ובונה '''מזבח''' כדי לתת לאלוהים כבוד ותודה. 
* כך גם עשה אברם כאשר הוא הגיע לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית יב ז]]), חזר ממצרים בהצלחה ואלוהים חזר על הבטחתו ([[ביאור:בראשית יג יח]]).
* כך גם עשה יצחק כאשר אלוהים עזר לו בבורחו מגרר ([[ביאור:בראשית כו כה]]).
* כך גם עשה יעקב כאשר שב לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית לג כ]]), וכאשר הוא שב בהצלחה לבת-אל ([[ביאור:בראשית לה ז]]).

=== וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה ===
נח לקח מהבהמות והעופות הטהורות כדי להקריב קורבן תודה לאלוהים.

&quot;'''מִכֹּל'''&quot; - השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, ספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

כידוע אלוהים אמר לנח לקחת: &quot;מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), &quot;מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ז ב]]).
: עכשו נאמר על נח: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;.
: '''נשאלת השאלה: כמה חיות העלה נח קורבן?'''
# '''אפשרות אחת:''' מכל שבעה זוגות של חיות טהורות מסוג אחד, נח לקח לפחות זכר אחד לקורבן. מכיון שהוא יכול להרביע בזכר אחד מספר נקבות, אין כאן הפסד גדול, ובנוסף זה סיפק בשר לנח ולחיות הטורפות. אם כך עשה נח, אז כיוון שהיו מאות של סוגי חיות טהורות: פרות לכל הסוגים, כבשים לכל הסוגים, עזים, אילות, צביים, אילים, ועוד - אז נח עשה בית מטבחים, משחטה של מאות חיות, במשך חודשים רבים. משחטה שכזאת לא היתה לכבודו של אלוהים, אלא שימוש בחיות לבשר, ושרפת השיירים כדי למנוע זוהמה, סרחון ומחלות. לא סביר שזה מה שנח עשה על המזבח לאלוהים.
# '''אפשרות שניה:''' מכל הבהמות הטהורות '''ביחד''', נח לקח זכר אחד בלבד כרצונו, שור גדול ומכובד, ומכל העופות הטהורות '''ביחד''' הוא לקח זכר אחד, תרנגול גדול אחד, וזה היה הקורבן לאלוהים. כך גם אלוהים פקד על אברם: &quot;קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר, וְגוֹזָל&quot; ([[בראשית טו ט]]), ולא דרש מאות של חיות.

ההוכחה שנח לקח רק זכר אחד מהבהמות ומהעופות, זה חוסר המילה &quot;'''לְמִינָהּ'''&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), במשפט שלנו: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;. כאשר אלוהים רצה שיקחו את כל סוגי החיות הוא הוסיף את המילה, ואז אין ספק שלא לוקחים רק זוג אחד מכל הבהמות, אלא חייבים לקחת זוג מכל בהמה למינה, לפי סוגי החיות השונות בקבוצה.

=== וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ ===
[[W:קָרְבַּן עוֹלָה|'''קורבן עֹלֹה''']] - בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנאכלים לכהנים או לבעלי הקורבן. 

גם זה מראה שנח עשה את האפשרות השניה, כי אסור היה לו להשתמש בחלק מהבשר לעצמו ולטורפים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא}}}</text>
      <sha1>k3b8biwp2oi5lpvco3q9casvreerrq8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417835</id>
      <parentid>1417834</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T00:57:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5456" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ.}}

== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ==
=== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
נח עבר חוויה מפחידה: בנית התיבה, מבול ענקי, מוות לכל החיים מחוץ לתיבה, פחד מאנשים שיתקיפו וישברו את התיבה. פחד שהתיבה תתגלגל בשטפון, תטבע במים, תרד על הר ותתקע בצוקים, תשבר ותתגלגל. פחד שלא יהיה מספיק אוכל, שהחיות ישתוללו ויתקיפו אחד את השני. פחד שנותרו אנשים אחרי המבול והם יתקיפו את התיבה. פחד שהוא יגיע למקום זר ולא ידוע. פחד שלא יהיה מה לאכול מהאדמה, הן אלוהים לא אמר לו לקחת זרעים.

והנה הכל עבר בהצלחה! בעזרת השם!&lt;br&gt;

&quot;'''מִזְבֵּחַ'''&quot; - כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות (מילוג)

נח מודה לאלוהים, ובונה '''מזבח''' כדי לתת לאלוהים כבוד ותודה. 
* כך גם עשה אברם כאשר הוא הגיע לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית יב ז]]), חזר ממצרים בהצלחה ואלוהים חזר על הבטחתו ([[ביאור:בראשית יג יח]]).
* כך גם עשה יצחק כאשר אלוהים עזר לו בבורחו מגרר ([[ביאור:בראשית כו כה]]).
* כך גם עשה יעקב כאשר שב לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית לג כ]]), וכאשר הוא שב בהצלחה לבת-אל ([[ביאור:בראשית לה ז]]).

=== וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה ===
נח לקח מהבהמות והעופות הטהורות כדי להקריב קורבן תודה לאלוהים.

&quot;'''מִכֹּל'''&quot; - השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, ספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

כידוע אלוהים אמר לנח לקחת: &quot;מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), &quot;מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ז ב]]).
: עכשו נאמר על נח: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;.
: '''נשאלת השאלה: כמה חיות העלה נח קורבן?'''
# '''אפשרות אחת:''' מכל שבעה זוגות של חיות טהורות מסוג אחד, נח לקח לפחות זכר אחד לקורבן. מכיון שהוא יכול להרביע בזכר אחד מספר נקבות, אין כאן הפסד גדול, ובנוסף זה סיפק בשר לנח ולחיות הטורפות. אם כך עשה נח, אז כיוון שהיו מאות של סוגי חיות טהורות: פרות לכל הסוגים, כבשים לכל הסוגים, עזים, אילות, צביים, אילים, ועוד - אז נח עשה בית מטבחים, משחטה של מאות חיות, במשך חודשים רבים. משחטה שכזאת לא היתה לכבודו של אלוהים, אלא שימוש בחיות לבשר, ושרפת השיירים כדי למנוע זוהמה, סרחון ומחלות. לא סביר שזה מה שנח עשה על המזבח לאלוהים.
# '''אפשרות שניה:''' מכל הבהמות הטהורות '''ביחד''', נח לקח זכר אחד בלבד כרצונו, שור גדול ומכובד, ומכל העופות הטהורות '''ביחד''' הוא לקח זכר אחד, תרנגול גדול אחד, וזה היה הקורבן לאלוהים. כך גם אלוהים פקד על אברם: &quot;קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר, וְגוֹזָל&quot; ([[בראשית טו ט]]), ולא דרש מאות של חיות.

ההוכחה שנח לקח רק זכר אחד מהבהמות ומהעופות, זה חוסר המילה &quot;'''לְמִינָהּ'''&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), במשפט שלנו: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;. כאשר אלוהים רצה שיקחו את כל סוגי החיות הוא הוסיף את המילה, ואז אין ספק שלא לוקחים רק זוג אחד מכל הבהמות, אלא חייבים לקחת זוג מכל בהמה למינה, לפי סוגי החיות השונות בקבוצה.

=== וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ ===
[[W:קָרְבַּן עוֹלָה|'''קורבן עֹלֹה''']] - בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנאכלים לכהנים או לבעלי הקורבן. 

גם זה מראה שנח עשה את האפשרות השניה, כי אסור היה לו להשתמש בחלק מהבשר לעצמו ולטורפים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא}}}</text>
      <sha1>9wq4qmzierrw5ryz9p1snrtht5vldjj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417836</id>
      <parentid>1417835</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T01:12:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>/* וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5466" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא|הבהרה=כן|ציטוט=
וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה, וּמִכֹּל הָעוֹף הַטָּהוֹר, וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ.}}

== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ==
=== וַיִּבֶן נֹחַ מִזְבֵּחַ לַיהוָה ===
נח עבר חוויה מפחידה: בנית התיבה, מבול ענקי, מוות לכל החיים מחוץ לתיבה, פחד מאנשים שיתקיפו וישברו את התיבה. פחד שהתיבה תתגלגל בשטפון, תטבע במים, תרד על הר ותתקע בצוקים, תשבר ותתגלגל. פחד שלא יהיה מספיק אוכל, שהחיות ישתוללו ויתקיפו אחד את השני. פחד שנותרו אנשים אחרי המבול והם יתקיפו את התיבה. פחד שהוא יגיע למקום זר ולא ידוע. פחד שלא יהיה מה לאכול מהאדמה, הן אלוהים לא אמר לו לקחת זרעים.

והנה הכל עבר בהצלחה! בעזרת השם!&lt;br&gt;

&quot;'''מִזְבֵּחַ'''&quot; - כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות (מילוג)

נח מודה לאלוהים, ובונה '''מזבח''' כדי לתת לאלוהים כבוד ותודה. 
* כך גם עשה אברם כאשר הוא הגיע לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית יב ז]]), חזר ממצרים בהצלחה ואלוהים חזר על הבטחתו ([[ביאור:בראשית יג יח]]).
* כך גם עשה יצחק כאשר אלוהים עזר לו בבורחו מגרר ([[ביאור:בראשית כו כה]]).
* כך גם עשה יעקב כאשר שב לכנען בצלחה ([[ביאור:בראשית לג כ]]), וכאשר הוא שב בהצלחה לבת-אל ([[ביאור:בראשית לה ז]]).

=== וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה ===
נח לקח מהבהמות והעופות הטהורות כדי להקריב קורבן תודה לאלוהים.

&quot;'''מִכֹּל'''&quot; - השלם, מבלי שהושמט ממנו דבר, ספר הפריטים המלא, ללא יוצאים מהכלל (מילוג).

כידוע אלוהים אמר לנח לקחת: &quot;מֵהָעוֹף לְמִינֵהוּ, וּמִן הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), &quot;מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה, תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ&quot; ([[ביאור:בראשית ז ב]]).
: עכשו נאמר על נח: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;.
: '''נשאלת השאלה: כמה חיות העלה נח קורבן?'''
# '''אפשרות אחת:''' מכל שבעה זוגות של חיות טהורות מסוג אחד, נח לקח לפחות זכר אחד לקורבן. מכיון שהוא יכול להרביע בזכר אחד מספר נקבות, אין כאן הפסד גדול, ובנוסף זה סיפק בשר לנח ולחיות הטורפות. אם כך עשה נח, אז כיוון שהיו מאות של סוגי חיות טהורות: פרות לכל הסוגים, כבשים לכל הסוגים, עזים, אילות, צביים, אילים, ועוד - אז נח עשה בית מטבחים, משחטה של מאות חיות, במשך חודשים רבים. משחטה שכזאת לא היתה לכבודו של אלוהים, אלא שימוש בחיות לבשר, ושרפת השיירים כדי למנוע זוהמה, סרחון ומחלות. לא סביר שזה מה שנח עשה על המזבח לאלוהים.
# '''אפשרות שניה:''' מכל הבהמות הטהורות '''ביחד''', נח לקח זכר אחד בלבד כרצונו, שור גדול ומכובד, ומכל העופות הטהורות '''ביחד''' הוא לקח זכר אחד, תרנגול גדול אחד, וזה היה הקורבן לאלוהים. כך גם אלוהים פקד על אברם: &quot;קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, וְתֹר, וְגוֹזָל&quot; ([[בראשית טו ט]]), ולא דרש מאות של חיות.

ההוכחה שנח לקח רק זכר אחד מהבהמות ומהעופות, זה חוסר המילה &quot;'''לְמִינָהּ'''&quot; ([[ביאור:בראשית ו כ]]), במשפט שלנו: &quot;וַיִּקַּח מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה&quot;. כאשר אלוהים רצה שיקחו את כל סוגי החיות הוא הוסיף את המילה, ואז אין ספק שלא לוקחים רק זוג אחד מכל הבהמות, אלא חייבים לקחת זוג מכל בהמה למינה, לפי סוגי החיות השונות בקבוצה.

=== וַיַּעַל עֹלֹת בַּמִּזְבֵּחַ ===
[[W:קָרְבַּן עוֹלָה|'''קורבן עֹלֹה''']] - בשר העולה עולה כליל ונשרף באש על המזבח, ואין בו חלקים שנתנים לכהנים או לבעלי הקורבן, למאכל. 

גם זה מראה שנח עשה את האפשרות השניה, כי אסור היה לו להשתמש בחלק מהבשר לעצמו ולטורפים.


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח יט|כ|ח כא}}}</text>
      <sha1>sq8mhnn2hq7eu1dccgke5ok44ndyf3j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470046</id>
    <revision>
      <id>1417826</id>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1342904] כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים), התשע&quot;ט-2019</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2945" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים), התשע״ט–2019}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 3559|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כד1|6כד1}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6נז|ו־6נז}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק) {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 13א|ו־13א}} {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת|לחוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס״ד–2003}} (להלן – חוק שידורים מהכנסת), ולאחר שנועצה בצוות התיאום לפי {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 6|סעיף 6(ג) לחוק שידורים מהכנסת}}, קובעת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון לשידורים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|בחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הגוף המשדר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק שידורים מהכנסת}}.

{{ח:סעיף|2|טווח עוצמת הקול המקובל בשידורי בעל רישיון לשידורים ובשידורי גוף משדר}}
{{ח:ת}} טווח עוצמת הקול המקובל במשדר של בעל רישיון לשידורים לעניין {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6כד1|סעיף 6כד1 לחוק}} ושל גוף משדר לעניין {{ח:חיצוני|חוק שידורי ערוץ הכנסת#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק שידורים מהכנסת}} יעמוד בממוצע על מינוס 26 LKFS אך לא יעלה על רמה של מינוס 23 LKFS ולא יפחת מרמה של מינוס 29 LKFS.

{{ח:חתימות|כ״א בתמוז התשע״ט (24 ביולי 2019)}}
* '''אשר ביטון'''&lt;br&gt;יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין (בהטלת תפקיד)
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>00981wnlmudj575pkklhuq31n84nbip</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת בקדימונים ובשידורים אחרים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470047</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)" />
    <revision>
      <id>1417827</id>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="176" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]</text>
      <sha1>pa3dx3v0ruh6u1wh66tiugiv3gatggp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470048</id>
    <redirect title="שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)" />
    <revision>
      <id>1417828</id>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="185" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]</text>
      <sha1>q22n62uurnhv48qtrr0nn2fml95enoz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470049</id>
    <revision>
      <id>1417829</id>
      <timestamp>2022-08-12T00:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470050</id>
    <revision>
      <id>1417846</id>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:11Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1342938] כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75383" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי), התשס״ד–2004}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ד, 776|כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 822|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 379|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 1196|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6ה|סעיפים 6ה(5)}}, {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|ו־6לד1(ו) ו־(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}} (להלן – החוק), ובתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים#סעיף 4א|סעיף 4א(ד)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|לחוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״א–2001}} (להלן – חוק סיווג וסימון), קובעת המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין שנתמנתה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)|החוק}} (להלן – המועצה), כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תשדירי פרסומת ותשדירי שירות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: היקף תשדירי הפרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: שיבוץ מקבץ פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הפרדת תשדירי פרסומת מן התכניות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מישדרי חסות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג1|פרק ג׳1: תוכן פרסומי {{ח:הערה|(פקע)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אתיקה בפרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: עקרונות כלליים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הגבלות על תשדירי פרסומת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: הטעיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: תשדירי פרסומת וקטינים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תשדירי פרסומת בעניני בריאות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תשדירי פרסומת בעניני צדקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: תשדירי פרסומת בנושאים כספיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: שפת תשדירי הפרסומת וצורתם}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: הפניה לאתר אינטרנט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: מידע מסחרי נלווה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתנחתה“ – הפסקה בהמשכיות התכנית שהיתה מתרחשת מאליה גם בלא שיבוץ מקבץ הפרסומת, באופן שאינו מפר את שלמות התכנית או פוגם בערכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – משדר ערוץ ייעודי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6א|בסעיף 6א לחוק}}, המממן את שידוריו באמצעות שידורי פרסומת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמויות מתכנית“ – מי שמופיע בתכנית לרבות אדם, דמות מצוירת, בובה או בעל חיים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הודעת חסות“ – ציון השתתפותו של נותן חסות במימון מישדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפניה לאתר אינטרנט“ – אזכור שם אתר אינטרנט או שם מתחם שלו, באמצעי חוזי או שמע;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הרשות השניה“ – {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש״ן–1990}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יומן חדשות“ – תכנית חדשות הכוללת סקירה מורחבת של אירועי החדשות, לרבות בדרך של סיקור חי, כתבות, ראיונות ופרשנויות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – מי שגילו פחות מ־14 שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוגר“ – מי שאינו קטין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהדורת חדשות“ – תכנית חדשות המוגשת מן האולפן, העשויה לכלול גם כתבות מצולמות ודיווחים, לרבות בדרך של סיקור חי מזירת האירוע, לרבות מבזק חדשות, תקציר ועדכון חדשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואה“ (Filler) – מישדר קצר המשודר במרווח זמן שבין שתי תכניות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישדר“ – יחידת שידורים בעלת תוכן והיקף ידועים ובמתכונת הערוכה לשידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישדר חסות“ – מישדר שלצורך הפקתו או שידורו קיבל בעל הרישיון, או מי מטעמו, מימון מלא או חלקי, בכסף או בשווה כסף, מגורם חוץ (להלן – נותן החסות), תמורת הודעת חסות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבץ פרסומת“ – תשדיר פרסומת, תשדיר שירות או קדימון, אחד או יותר המשודרים ברצף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימן הפניה“ – סימן על המרקע המיידע את הצופה בדבר האפשרות לצפות בשידור נוסף או אחר מזה המשודר על המרקע, באמצעות הקשה על ציוד הקצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פריצת שידור“ – תכנית חדשות מיוחדת, המשודרת תוך קטיעה של רצף התכניות המתוכנן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת“ – מסר אשר יש בו כדי לקדם, במישרין או בעקיפין, מוצר, שירות, עסק או כל ענין מסחרי אחר, בין בתמורה ובין בלעדיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת אגב“ – פרסומת המופיעה לכאורה כבדרך אגב, בקול, בתמונה ובכל דרך אחרת, לרבות אזכור או מופע שמו של אדם, מוצר, שירות או עסק או שמם המסחרי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת בלתי מודעת“ – פרסומת המשודרת לצופים בלא שיהיו מודעים לכך באופן מלא, לרבות בתמונות חטופות, בהבזקים או בדרך תת־ספית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרסומת סמויה“ – פרסומת המשולבת במישדר בקול או בתמונה או בכל דרך אחרת, הנחזית להיות חלק ממנו באופן שצופה סביר עלול שלא לזהות כי יש בה פרסום למוצר או שירות, או שיש בה כדי לקדמם, לרבות שילוב שם מותג, או סמל של מוצר, שירות, עסק או כל ענין מסחרי אחר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קדימון“ ו”קדימון צולב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 6לד1|בסעיף 6לד1(ז)(3) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטין“ – מי שגילו פחות מ־18 שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קליפ“ (קליט) – מישדר טלוויזיוני של כמה דקות המציג יצירה מוסיקלית אחת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת שידור“ – 60 דקות שתחילתן בשעה תמימה וסיומן בשעה התמימה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – מישדר, למעט תשדיר פרסומת, תשדיר שירות, קדימון או מילואה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית בעניני היום“ (Current Affairs) – תכנית בנושאים ואירועים שדווחו בשידורי החדשות, או שעלו במסגרת הדיון הציבורי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית חדשות“ – תכנית המוקדשת בעיקרה לסיקור אירועים בעלי ערך חדשותי שאירעו בישראל או מחוץ לה, סמוך למועד השידור או במהלכו, יומן חדשות, מהדורת חדשות ופריצת שידור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר פרסומת“ – מישדר פרסומת אשר בעדו נתקבלה או צפויה להתקבל תמורה כלשהי, במישרין או בעקיפין, לרבות קדימון צולב, ולענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} – לרבות תשדיר שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשדיר שירות“ – מישדר שמטרתו מתן שירות לציבור, בדרך של מתן מידע או הדרכה בנושאים או שירותים הניתנים לטובת הציבור, ואשר אין בו כדי לקדם ואינו מיועד לקדם ענין מסחרי של גוף כלשהו.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תשדירי פרסומת ותשדירי שירות}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: היקף תשדירי הפרסומת}}

{{ח:סעיף|2|שעות שידור פרסומת וקדימונים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון רשאי לשדר תשדירי פרסומת רק בשעות שבהן הוא משדר תכניות.

{{ח:סעיף|3||תיקון: תשס״ז}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|4|משך תשדיר פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} משך זמן שידורו של תשדיר פרסומת לא יעלה על 90 שניות.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה רשאי, לבקשת בעל רישיון, להתיר שידורו של תשדיר פרסומת שמשך הזמן לשידורו עולה על 90 שניות, אם שוכנע כי אין בשידורו כאמור כדי להביא להטעיית הציבור או לניצול בלתי הולם של חשיפת הציבור לפרסומת, ובלבד שאינו עולה על 120 שניות.

{{ח:סעיף|5|מספר תשדירי פרסומת למוצר או שירות אחד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת למוצר או שירות אחד יותר מארבע פעמים בשעת שידור.

{{ח:סעיף|6|הגבלת מכירת זמן שידור|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ימכור ולא יקצה במישרין או בעקיפין לגורם אחד יותר משלושים אחוזים מזמן השידור המוקצה לתשדירי פרסומת וקדימונים בשבוע שידורים; לענין זה, ”גורם“ – מי שרוכש מבעל הרישיון זמן פרסום בעד עצמו או בעד אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} המועצה רשאית, לבקשת בעל רישיון, להתיר לו למכור לגורם אחד זמן שידור לתשדירי פרסומת וקדימונים בשיעור גבוה מהאמור בסעיף קטן (א), אם שוכנעה כי בעל הרישיון אינו יכול למכור בדרך אחרת את כל זמן השידור לתשדירי פרסומת וקדימונים המותר לו, וכי מתן ההיתר אינו פוגע באחרים המבקשים לרכוש מבעל הרישיון זמן שידור.

{{ח:סעיף|7|תשדיר פרסומת של בעל רישיון}}
{{ח:ת}} מישדר של בעל רישיון או מי מטעמו, המכוון לעודד התקשרות עסקית עמו, דינו כתשדיר פרסומת, לכל דבר וענין.

{{ח:סעיף|8|ימים בלא תשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדירי פרסומת בימים אלה:
{{ח:תת|(1)}} יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|בחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ״ג–1963}}, מתחילת טקס פתיחת יום הזיכרון עד סיום טקס פתיחת יום העצמאות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק יום העצמאות|בחוק יום העצמאות, התש״ט–1949}};
{{ח:תת|(2)}} יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה|בחוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התשי״ט–1959}}, מתחילת טקס פתיחת יום הזיכרון עד השעה 20:00 למחרת;
{{ח:תת|(3)}} ט׳ באב משעה 20:00 בערב ט׳ באב עד לשעת סיום הצום למחרת.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: שיבוץ מקבץ פרסומת}}

{{ח:סעיף|9|שמירת שלמות התכנית}}
{{ח:ת}} מקבץ פרסומת יכול שישודר לפני תחילתה של תכנית או לאחר סיומה; במהלך תכנית ישודר מקבץ פרסומת באתנחתה בלבד.

{{ח:סעיף|10|מספר מקבצי הפרסומת}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר יותר מעשרה מקבצי פרסומת בכל שעת שידור; שודרו תכניות דרמה או סרטים בשיעור העולה על מחצית משעת השידור, יהא בעל הרישיון רשאי, על אף האמור לעיל, לשדר לא יותר משמונה מקבצי פרסומת לשעת שידור כאמור.

{{ח:סעיף|11|אירועים בשידור ישיר}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9}}, בתכניות הכוללות סיקור מופעים או אירועים בשידור ישיר, לרבות אירועי ספורט, והכוללות הפסקות במהלכן, רשאי בעל רישיון לשדר מקבץ פרסומת בהפסקות שבמופע או באירוע המשודר בלבד.

{{ח:סעיף|12|תכניות בלא מקבץ פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} מקבץ פרסומת לא ישובץ במהלך תכניות מן הסוגים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} טקס הלוויה;
{{ח:תתת|(2)}} טקס זיכרון;
{{ח:תתת|(3)}} תכנית העוסקת בהשמדת עם;
{{ח:תתת|(4)}} תכנית אחרת שתורה עליה המועצה מזמן לזמן, בין באופן כללי ובין לענין מסוים, העוסקת בנושא רגיש או ששיבוץ מקבץ פרסומת במהלכה עלול לפגוע ברגשות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} מקבץ פרסומת לא ישודר בפרק זמן של 30 שניות מסיום תכנית מהסוגים שנמנו בסעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|13|מהדורת חדשות ופריצת שידור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר מקבץ פרסומת במהלך מהדורת חדשות או פריצת שידור שאורכן אינו עולה על 5 דקות.

{{ח:סעיף|14|שיבוץ הולם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יפעיל שיקול דעת ואחריות בשיבוץ מקבצי פרסומת וינקוט את מלוא האמצעים למניעת שיבוץ בלתי הולם שלהם באופן העלול לפגוע ברגשות הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ייתן את דעתו, באופן מיוחד, לזהירות הנדרשת בשיבוץ מקבצי פרסומת סמוך לתכנית חדשות או בעניני היום, כאשר תוכן התכניות האמורות, ובפרט תוכן בעל אופי טרגי עלול לשנות את משמעותו והקשרו של מקבץ הפרסומת, ובמקרים מתאימים ישעה את שידורו או יבטלו.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הפרדת תשדירי פרסומת מן התכניות}}

{{ח:סעיף|15|זיהוי תשדיר פרסומת ומקבץ פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} המעבר אל מקבץ פרסומת וממנו יזוהה על ידי סימן קולי או חזותי שיקבע בעל הרישיון, באישור המועצה, בכפוף לסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ב)}} כל תשדיר פרסומת יזוהה ככזה במשך כל זמן הקרנתו על ידי סימן זיהוי חזותי שיקבע בעל הרישיון, באישור המועצה בכפוף לסעיף קטן (ג).
{{ח:תת|(ג)}} המועצה רשאית לקבוע לבעל הרישיון את סימני הזיהוי האמורים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לצורך יצירת אחידות בסימני הזיהוי של הערוצים הכוללים פרסומת בשידוריהם.

{{ח:סעיף|16|הפרדה בתכניות לילדים}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך תכנית המיועדת או מופנית לילדים או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור, לא ישודרו תשדירי פרסומת למוצרים או לנושאים כמפורט להלן – אלא אם כן אושרו התשדירים לשידור מראש על ידי יושב ראש המועצה, בשים לב לתוכנם, לקהל היעד של התכנית שבמהלכה או במהלך המקבץ הצמוד לה מבקשים לשדרם, ולשעת שידורם:
{{ח:תתת|(1)}} זיקוקים, גפרורים, מציתים או אמצעים אחרים המשמשים להבערת אש או המתלקחים בקלות;
{{ח:תתת|(2)}} תרופות, תוספי ויטמינים, מינרלים או תוספות דיאטטיות המיועדים לילדים או המוצגים כמתאימים לילדים;
{{ח:תתת|(3)}} קונדומים ואמצעי מניעה אחרים;
{{ח:תתת|(4)}} ענין העלול לגרום לחרדה או למצוקה אצל ילדים, או שאינו מתאים מבחינה אחרת לגילם, לרבות עקב התייחסות מפורשת לנושאי מין;
{{ח:תתת|(5)}} תכניות המתאימות למבוגרים בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) ובכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג וסימון}} והכללים שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים#סעיף 4א|סעיף 4א בו}} (להלן – כללי הסיווג), תשדירי פרסומת הכוללים ביטויים חזותיים, מילוליים או קוליים של אלימות, של מין או של אכזריות, לא ישודרו –
{{ח:תתת|(1)}} במהלך תכנית המיועדת או מופנית לילדים או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בין השעות 14:30 עד 21:00 בימי חול, ובין השעות 6:00 עד 21:00 בימי שבת ומועד.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה)|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה), התשס״ה–2005}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} במהלך תכנית המיועדת או מופנית לילדים או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור, לא ישודרו תשדירי פרסומת אשר תוכנם אינו מתאים לצפיה לגילאי 14 שנים ומטה, על פי המאפיינים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים#תוספת לוח ב|בלוח ב׳ בתוספת לתקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים, התשס״ג–2002}} (להלן – תקנות הסיווג); ואולם במהלך תכנית המיועדת או מופנית למי שגילו פחות משמונה שנים או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור, לא ישודרו תשדירי פרסומת אשר תוכנם אינו מתאים לצפיה לגילאי שמונה שנים ומטה, על פי המאפיינים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים#תוספת לוח ב|בלוח ב׳ האמור}} (להלן – לוח ב׳).

{{ח:סעיף|17|הפרדה בתכניות לקטינים}}
{{ח:תת|(א)}} במהלך תכנית המיועדת או מופנית לקטינים או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור לא ישודרו תשדירי פרסומת למוצרים או לנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משקאות אלכוהוליים;
{{ח:תתת|(2)}} דיאטות;
{{ח:תתת|(3)}} טיפולים רפואיים המיועדים לשינוי המראה הגופני.
{{ח:תת|(ב)}} במהלך תכנית המיועדת או מופנית לקטינים או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור, לא ישודרו תשדירי פרסומת אשר תוכנם אינו מתאים לצפיה לגילאי 18 שנים ומטה, על פי המאפיינים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים#תוספת לוח ב|בלוח ב׳}}.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לא ישדר בעל רישיון תשדירי פרסומת למשקאות אלכוהוליים לפני השעה 21:00.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג) רשאי בעל הרישיון לשדר תשדירי פרסומת למשקאות אלכוהוליים בזמן תחרות ספורט המשודרת בשידור ישיר, או בזמן שידור מגזין ספורט מיוחד, אם שוכנע כי אין מדובר בפרסומת המכוונת לקטינים או שאין מופיעים בה קטינים.

{{ח:סעיף|18|הפרדת תשדיר פרסומת המציג דמות מתכנית}}
{{ח:ת}} במהלך תכנית או במהלך מקבץ פרסומת הצמוד לתכנית לא ישודר תשדיר פרסומת המציג דמות המופיעה באותה תכנית בתפקיד ראשי או משמעותי.

{{ח:סעיף|19|הוראות הפרדה נוספות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית להורות על הסדרי הפרדה נוספים בין תשדירי פרסומת לבין תכניות, אם ראתה שיש בשידור בלא הסדרי ההפרדה כדי להביא להטעיית הציבור או לפגיעה אחרת בו.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מישדרי חסות}}

{{ח:סעיף|20|סייגים לחסות}}
{{ח:ת}} חסות למישדר לא תינתן במקרים אלה:
{{ח:תת|(1)}} לנותן החסות יש ענין אישי, מסחרי או מפלגתי־פוליטי בתוכנו של המישדר, כולו או חלקו;
{{ח:תת|(2)}} נותן החסות הוא גוף מפלגתי־פוליטי, בין במישרין ובין בעקיפין;
{{ח:תת|(3)}} המימון המוצע הוא לכמה מישדרים בשבוע שידורים, הגדול מ־40% מסך כל המישדרים אשר בעדם נתקבל מימון באותו שבוע; ואולם המועצה רשאית, לבקשת בעל רישיון, להתיר לו לקבל את המימון המוצע למישדרים בשיעור גבוה מהאמור לעיל, אם ראתה כי מתן ההיתר אינו פוגע באחרים המבקשים להציע חסות למישדרים;
{{ח:תת|(4)}} המימון המוצע מותנה בהתערבות או השפעה, בדרך כלשהי, של נותן החסות, לרבות בתהליך הרכישה, ההפקה, העריכה והשידור; ואולם נותן החסות רשאי להתנות שמישדר החסות לא ישודר או יצולם בימי מנוחה כמשמעם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#פרק 6א|בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}};
{{ח:תת|(5)}} הודעת החסות מציינת מוצר או שירות שפרסומם נאסר בכללים אלה או שנותן החסות הוא מי שעיסוקו העיקרי ייצור או מכירה של מוצר או שירות כאמור;
{{ח:תת|(6)}} הודעת החסות מציינת מוצר או שירות שהוצג במישדר החסות או שנותן החסות הוא מי שעיסוקו העיקרי ייצור או מכירה של מוצר או שירות כאמור.

{{ח:סעיף|21|מישדרים שאינם בני חסות}}
{{ח:ת}} לא תינתן חסות לתכנית חדשות, לתכנית בעניני היום, לתכנית בנושא צרכנות ולתכנית אשר במהלכה לא הותר שידור תשדירי פרסומת, אלא אם כן התירה המועצה אחרת.

{{ח:סעיף|22|הפרדת החסות מתשדירי הפרסומת}}
{{ח:ת}} תשדיר פרסומת המתייחס למוצר או לשירות המופיע בהודעת חסות לא ישודר בסמיכות להודעת החסות.

{{ח:סעיף|23|הודעות חסות|תיקון: תשס״ז, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} הודעת החסות תוקרן או תיקרא בידי קריין או שניהם כאחד, והיא תכלול, לכל היותר, פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שם נותן החסות, לרבות פרטי התאגדותו;
{{ח:תתת|(2)}} שמות מוצריו של נותן החסות ותיאור מאפייניהם, למעט תיאור איכותי־השוואתי שלהם;
{{ח:תתת|(3)}} משפט קצר או סיסמה מטעם נותן החסות;
{{ח:תתת|(4)}} סימנו המסחרי של נותן החסות או של מוצריו; במקום הסימן המסחרי ניתן לכלול בהודעת החסות את שרטוט האותיות (LOGO) המקובל על נותן החסות;
{{ח:תתת|(5)}} מס׳ טלפון של נותן החסות;
{{ח:תתת|(6)}} כתובת אתר האינטרנט של נותן החסות.
{{ח:תת|(ב)}} משך זמן שידור של הודעת חסות לא יעלה על 10 שניות.
{{ח:תת|(ג)}} הודעת חסות יכול שתשודר בתחילת מישדר החסות ובסופו; נוסף על כך ניתן לשדר הודעת חסות במהלך המישדר, לפני המעבר למקבץ פרסומת, או לאחר מקבץ פרסומת ולפני המעבר למישדר.
{{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|24|חסות במהלך מופע}}
{{ח:ת}} במהלך מופע או תחרות ספורט המשודרים בשידור ישיר ובמהלך שידור חוזר של מופע או תחרות כאמור, רשאי בעל רישיון לציין את שם נותן החסות על רקע השידור בשליש התחתון של המסך, ובאופן שלא יגרע באופן מהותי משלמות התמונה, בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} שם נותן החסות לא יופיע יותר מארבע פעמים במהלך שעת שידור; היה זמן השידור של המופע או התחרות האמורים פחות משעת שידור, יקטן בהתאמה מספר הפעמים שבו ניתן לציין את שם נותן החסות על רקע השידור;
{{ח:תת|(2)}} ניתן לכלול בשעת שידור הודעות חסות כאמור של עד חמישה נותני חסות למופע או לתחרות הספורט.

{{ח:סעיף|25|חסות בשידור קליפ}}
{{ח:תת|(א)}} בשידור קליפ מהפקה מקומית, רשאי בעל הרישיון לציין את שם נותן החסות אף במהלך שידור הקליפ, ובלבד שהחסות תשודר בצמוד למידע על אודות יוצרי הקליפ ומבצעיו; אופן ציון שם נותן החסות יהא דומה לאופן ציון יוצרי הקליפ ומבצעיו, מבחינת צורתו, אפיונו ומשך שידורו.
{{ח:תת|(ב)}} בשידור קבוצת קליפים מהפקה מקומית, רשאי בעל רישיון לציין את שם נותן החסות לקבוצת הקליפים, במהלך שידורם של קליפים המשתייכים לקבוצה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, וכן במהלך שידור שם או תיאור קבוצת הקליפים, לפני שידור הקליפים או לאחריהם.

{{ח:סעיף|26|חסות בשם תכנית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון רשאי לכלול בשם תכנית ובקדימון לתכנית את שם נותן החסות לה, או לציין בצמוד לשם התכנית את שם נותן החסות לה, ובלבד שהתכנית היא מן הסוגים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} אירוע ספורט ישראלי;
{{ח:תת|(2)}} מצעד פזמונים מהפקה מקומית;
{{ח:תת|(3)}} אירוע מוסיקה או תרבות מקומיים;
{{ח:תת|(4)}} תכנית אחרת שאישרה המועצה מטעמים מיוחדים.

{{ח:סעיף|27|שיבוץ הודעות חסות}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} יחולו על הודעות חסות, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ג1|פרק ג׳1: תוכן פרסומי {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשס״ו}}

{{ח:סעיף|27א||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ב||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ג||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ד||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ה||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ו||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ז||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ח||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27ט||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27י||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27יא||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27יב||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:סעיף|27יג||תיקון: תשס״ו}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}}

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אתיקה בפרסומת}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: עקרונות כלליים}}

{{ח:סעיף|28|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}, ”תשדיר פרסומת“ – לרבות תשדיר שירות והודעת חסות.

{{ח:סעיף|29|הגינות בקבלת תשדירי פרסומת לשידור}}
{{ח:ת}} בעל רישיון ינהג בהגינות ובתום לב ויפעל על פי אמות מידה סבירות שנקבעו מראש בקבלת תשדירי פרסומת לשידור.

{{ח:סעיף|30|התאמה להוראות כל דין}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת הכולל דבר הנוגד הוראות כל דין, ובכלל זה {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, והתקנות שהוצאו מכוחו.

{{ח:סעיף|31|פגיעה בכבוד האדם}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בטעם הטוב, בכבודו של אדם או ברגשות הציבור.

{{ח:סעיף|32|פרסומת אמת}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המכיל, במפורש או במשתמע, טענה שאיננה אמת.

{{ח:סעיף|33|פגיעה בפרטיות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו כדי לפגוע בפרטיותו של אדם בלא הסכמתו.

{{ח:סעיף|34|פרסומת סמויה, פרסומת בלתי מודעת ופרסומת אגב}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר דבר שהוא בגדר פרסומת אלא בדרך של תשדיר פרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון לא ישדר דבר שהוא בגדר פרסומת סמויה, פרסומת בלתי מודעת או פרסומת אגב, בין אם נתקבלה תמורה בעד שידורו, במישרין או בעקיפין, ובין אם לא נתקבלה, ואולם רשאי בעל רישיון לשדר מישדר שאינו תשדיר פרסומת או קדימון, הכולל למעשה פרסומת אגב למוצר או לשירות, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרסומת היא תוצאת לוואי מצומצמת ובלתי מכוונת של תוכן המישדר ומהותו ואינה עוברת את תחום הסביר מבחינת מרכזיותה והבלטתה במישדר;
{{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון לא קיבל כל תמורה, ישירה או עקיפה, בעד הפרסומת או הכללתה במישדר כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} החלטת בעל הרישיון לשדר מישדר כאמור והחלטותיו באשר לאופן צילומו ועריכתו לא הושפעו בכל דרך מהפרסומת הכלולה בו;
{{ח:תתת|(4)}} בשידור של מופעי אולפן המופקים על ידי בעל הרישיון או בעבורו, לא ייכלל צילום מותג בולט המופיע על גבי כלי נגינה גדולים המשולבים בו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: הגבלות על תשדירי פרסומת}}

{{ח:סעיף|35|פרסומת דתית}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו הטפת מסר דתי או המכוון לתכלית הנושאת אופי דתי.
{{ח:תת|(ב)}} אין באמור בסעיף קטן (א) כדי למנוע שידור תשדיר פרסומת שענינו מוצרים או שירותים הכרוכים בדת.

{{ח:סעיף|36|מסר השנוי במחלוקת ציבורית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו העברת מסר בנושא פוליטי, חברתי, ציבורי או כלכלי השנוי במחלוקת בציבור.

{{ח:סעיף|37|פרסומת הכוללת שידור מהכנסת}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת הכולל קטע של שידור מן הכנסת.

{{ח:סעיף|38|הופעה במדים רשמיים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המציג דמות הלבושה במדים של רשות מרשויות המדינה, אלא אם כן ניתן מראש אישור מאותה הרשות שמדיה מופיעים בתשדיר.

{{ח:סעיף|39|תשדיר פרסומת המפנה לתכנית}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המפנה לתכנית מסוימת או תשדיר פרסומת המקשר בין תכנית מסוימת ובין המוצר או השירות המפורסמים, באופן שיגביר את מודעות הציבור למוצר או לשירות באמצעות התכנית, או באופן שיגביר את מודעות הציבור לתכנית באמצעות המוצר או השירות.

{{ח:סעיף|40|מוצרים ושירותים האסורים בפרסום}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יפרסם, במישרין או בעקיפין, מוצרים, שירותים או גופים בנושאים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} טבק ועישון;
{{ח:תת|(2)}} התחמקות או סיוע להתחמקות מקיום הוראת חוק או הפרעה לביצועה בכל דרך אחרת;
{{ח:תת|(3)}} מיסטיקה, תורת הנסתר, העל־טבעי וכיוצא באלה;
{{ח:תת|(4)}} נשק, תחמושת ומועדוני ירי או מועדונים לנשק;
{{ח:תת|(5)}} תועבה, שירותי ליווי ושירותי מין.

{{ח:סעיף|41|מין בתשדירי פרסומת}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת הכולל הצגה של יחסים מיניים, רמיזות מיניות או הצגה של אדם כקרבן של אלימות מינית או כיוזם אלימות מינית, אלא אם כן קיים ענין ציבורי מובהק בכך, במידה המתחייבת ובכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|42|אלימות ופניה לרגש הפחד}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו אלימות יתירה או פניה אל רגש הפחד, אלא אם כן קיים ענין ציבורי מובהק בכך, במידה המתחייבת ובכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|43|התנהגות העלולה להזיק}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המעודד פעולה מזיקה בניגוד להוראות כל דין, התנהגות העלולה להזיק לבריאות, לפגוע בבטיחות, באיכות הסביבה או בבעלי חיים.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון לא ישדר פרסומת העלולה לעודד עבריינות או שימוש בסמים מסוכנים או המציגה התנהגות כאמור באור חיובי; על האיסור המפורט בסעיף זה יחולו, נוסף על הוראות כללים אלה, הוראות {{ח:חיצוני|חוק סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים|חוק סיווג וסימון}} והוראות {{ח:חיצוני|כללי סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (שידור פרסומות וקדימונים ומתן התראה)|כללי הסיווג}}.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המעודד או המציג נהיגה מסוכנת, לא מתחשבת או נהיגה הנעשית תוך הפרת כל דין, אלא אם כן קיים ענין ציבורי מובהק בכך, במידה המתחייבת ובכפוף להוראות כל דין.

{{ח:סעיף|44|הגרלות, תחרויות ופרסים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המזמין את הציבור להשתתף בהגרלות, בתחרויות או מבצעי פרסים כלשהם, אלא אם כן אינם אסורים על פי דין, ולאחר שנקט אמצעים סבירים כדי לוודא כי משתתפים יוכלו לקבל פרטים בדבר תנאי התחרות, הכרזת התוצאות וחלוקת הפרסים, ואם קיימים תנאים מיוחדים לצורך השתתפות והתחרות – אף מידע בדבר התנאים האמורים.

{{ח:סעיף|45|שיווק ישיר}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר הצעות לרכישה באמצעות הדואר או באופן אחר של קשר ישיר כגון טלפון, פקס, אינטרנט וכיוצא באלה, אלא בתנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרישיון קיבל מהמציע התחייבות כי נעשו סידורים לכך שכל דורש יקבל מידע בכל הנוגע למוצר או לשירות המוצע, כי המציע ערוך לתת מענה לכל הפניות שיבואו מהציבור כתוצאה מההצעה, וכי הוא ערוך לספק את הדרישה לרכישת המוצר או השירות וכן כל שירות אחר שסביר לצפות לקבלו בקשר עם המוצר או השירות המוצעים;
{{ח:תת|(2)}} בעל הרישיון קיבל מהמציע התחייבות כי אם יחול שינוי במצב היערכותו של המציע והוא לא יהיה מסוגל לעמוד בדרישות האמורות בסעיף קטן (א), הוא יביא עובדה זו מיד לידיעת בעל הרישיון, אשר יחדל מיד משידור הצעות הרכישה.

{{ח:סעיף|46|שירות הניתן באמצעות טלפון}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת לשירות הניתן באמצעות הטלפון אלא אם כן התקיימו בו שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} התשדיר כולל פירוט מחירי השיחה לדקה בשעות רגילות ובשעות שיא;
{{ח:תת|(2)}} אם השירות כרוך בהתקשרות של חמש דקות לפחות, מובהר בתשדיר הפרסומת כי השימוש בשירות עלול להיות כרוך בהתקשרות ארוכה.

{{ח:סעיף|47|משקאות אלכוהוליים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת למשקה אלכוהולי המקשר בין שתיה לנהיגה או לפעולה או שימוש במכשיר בעל פוטנציאל סיכון.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המציע תחרות או מבצעי פרסים בהקשר לשתיה, או המציג שתיה בלתי מבוקרת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) רשאי בעל רישיון לשדר תשדיר פרסומת שמתקיים בו האמור בהם, אם קיים ענין ציבורי מובהק בכך, במידה המתחייבת ובכפוף להוראות כל דין.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: הטעיה}}

{{ח:סעיף|48|הטעיה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שעלול להטעות צופה סביר (להלן – הטעיה).
{{ח:תת|(ב)}} כהטעיה יראו, בין השאר, תשדיר פרסומת הכולל –
{{ח:תתת|(1)}} שם מטעה או תוכן מטעה או כל דבר אחר שיש בו כדי להטעות צופה סביר לחשוב שאין המדובר בתשדיר פרסומת;
{{ח:תתת|(2)}} טענה, תיאור או הדגמה שיש בהם משום הטעיה מפורשת או מרומזת, ביחס למוצר או לשירות המתפרסם או ביחס להתאמתו למטרה המומלצת, לרבות הגזמה לגבי איכותו או אי מתן הבהרה לגבי מגבלות או תכונות חשובות של המוצר או השירות.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שבו משתתף איש תקשורת או נוטל בו חלק בדרך אחרת, או שנעשה בו שימוש בקולו, דיוקנו או דמותו של איש תקשורת, והתשדיר הוא בתחום המזוהה כתחום המומחיות של איש התקשורת בכלי תקשורת בישראל.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שבו משתתף איש תקשורת או נוטל בו חלק בדרך אחרת, אם קיים חשש לניגוד ענינים או הדבר נוגד נורמות אתיות ראויות.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”איש תקשורת“ – עובד של בעל רישיון, עיתונאי, מגיש, קריין, או מנחה בכל כלי תקשורת בישראל, אף אם חדל לשמש בתפקיד כאמור בתוך התקופה של שלושה חודשים קודם למועד שבו נעשתה הפרסומת.

{{ח:סעיף|49|עדות והמלצה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת הכולל הצהרות היוצרות רושם מוטעה של עצה או המלצה מקצועית ביחס למוצר או לשירות הניתנת מפי אנשים המוצגים, באופן ישיר או עקיף, כמוכשרים לתת עצה או המלצה כאמור, אף שאינם מוכשרים לעשות כן; בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן זה, יש לציין בגוף תשדיר הפרסומת כי המציג איננו יועץ מקצועי.
{{ח:תת|(ב)}} הוצגה בתשדיר פרסומת עדות או המלצה של אדם לגבי מוצר או שירות, יקבל בעל הרישיון מסמך החתום על ידי המעיד או הממליץ, המאמת את מה שנאמר או הוצג בתשדיר הפרסומת; המסמך יכלול את פרטי המעיד, חתימתו, ציון עובדת מתן העדות מרצונו החופשי והתמורה שקיבל, אם קיבל.

{{ח:סעיף|50|דעות קדומות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו ניצול לרעה של דעה קדומה, תפיסה עממית שגויה, טעות רווחת, אמונה שיסודה בטעות, תווית חברתית פסולה, בורות או תמימות אפשריים בקרב הצופים.

{{ח:סעיף|51|המעטת ערך אחרים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שיש בו תקיפה מפורשת או משתמעת של מוצרים או גופים אחרים או שממעיט בערכם, בדרך שאינה הוגנת או על ידי הטעיה; אין באיסור זה כדי למנוע שבח למוצר או לגוף נושא תשדיר הפרסומת או עריכת השוואה המותרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}.

{{ח:סעיף|52|השוואות}}
{{ח:ת}} בתשדיר פרסומת הכולל השוואה בין מוצרים ושירותים ינהג בעל רישיון כך:
{{ח:תת|(1)}} לא ישדר תשדיר פרסומת המשווה בין מוצרים, אלא אם כן מדובר במוצרים דומים ובסיס ההשוואה אחיד;
{{ח:תת|(2)}} נקודות ההשוואה יתייחסו לעובדות הניתנות לביסוס וההשוואה תוצג באופן הוגן;
{{ח:תת|(3)}} המוצר המושווה לא יוצג בדרך שתיצור יתרון מלאכותי כלשהו למוצר המתפרסם;
{{ח:תת|(4)}} לא ישדר תשדיר פרסומת שנטען בו לעליונות כללית של מוצר על בסיס השוואה מוגבלת.

{{ח:סעיף|53|מחירים}}
{{ח:ת}} בלי לפגוע בהוראות כל דין יוודא בעל הרישיון כי מתקיימים בתשדירי פרסומת המציינים מחירי מוצרים או שירותים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} המחיר המוצג הינו המחיר המלא לצרכן, לרבות מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}}; בתשדיר פרסומת למוצר או שירות שיש בהם רכיב, מוצר או שירות הדרושים להפעלה או הנתונים לבחירה, לרבות אריזה, הובלה, התקנה, ביטוח וכיוצא באלה, ואשר ניתנים תמורת תוספת למחיר, יודגש דבר תוספת המחיר וכן שיעורה;
{{ח:תת|(2)}} לגבי מבצעי מכירות וכיוצא באלה, מוגדרת התקופה שבה תקף המחיר המוצג;
{{ח:תת|(3)}} בתשדיר פרסומת המציע קניה בתשלומים של מוצר או שירות מצוין שיעור הריבית הגלומה בתשלומים או הנוספת עליהם ומספר התשלומים.

{{ח:סעיף|54|שימוש במונח ”חדש“}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שנעשה בו שימוש במונח ”חדש“, ”חדיש“ או במילים דומות לגבי מוצר או שירות, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} טרם חלפו 6 חודשים מיום שיוצר המוצר או שניתן השירות לראשונה;
{{ח:תת|(2)}} טרם חלפו 3 חודשים מיום פרסום המוצר או השירות לראשונה, בעיתון, ברדיו או בטלוויזיה.

{{ח:סעיף|55|אחריות למוצר או לשירות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שנעשה בו שימוש בביטויים כגון: ”אחריות“, ”באחריות“, ”מובטח“, ”בערבות“ וכיוצא באלה, בדרך שיש בה כדי להטעות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יקבל ממפרסם העושה שימוש בביטויים האמורים בסעיף קטן (א), מסמך החתום בידו והמאשר כי המפרסם אכן מעניק תנאי אחריות או ערבות כמובטח על ידו.

{{ח:סעיף|56|מוצר או שירות חינם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המתאר מוצר או שירות, לרבות דוגמה של מוצר או שירות, כמוענקים חינם, אלא אם כן הם מסופקים למקבל בלא תשלום, למעט דמי משלוח או הובלה סבירים ששיעורם צוין בתשדיר.
{{ח:תת|(ב)}} מוצר שניתן לשם ניסיון בלבד ובלא צורך בתשלום תמורתו מאת המקבל, ניתן להציגו בתשדיר פרסומת כמוענק חינם אף אם המקבל מחויב לשלם את מחיר החזרתו, ובלבד שהתשדיר מבהיר את מחויבותו של המקבל לשלם את דמי ההחזרה, ששיעורם סביר.

{{ח:סעיף|57|מתנה}}
{{ח:ת}} בתשדיר פרסומת הכולל הענקת מוצר או שירות לרוכש מוצר או שירות אחר ינהג בעל רישיון כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} המוצר או השירות המוענקים יתוארו ככאלה בבהירות;
{{ח:תת|(2)}} אין להשתמש בביטוי ”שי חינם“ או ”מתנה חינם“ וכיוצא באלה לגבי המוצר או השירות המוענקים.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: תשדירי פרסומת וקטינים}}

{{ח:סעיף|58|תשדירי פרסומת המכוונים לקטינים}}
{{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת המכוונת לקטינים)|תקנות הגנת הצרכן (פרסומת המכוונת לקטינים), התשנ״א–1991}}, והוראות כל דין אחר, בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת המכוון לקטינים –
{{ח:תת|(1)}} שיש בו משום עידוד קטינים למעשים לא ראויים או לא בטוחים;
{{ח:תת|(2)}} שיש בו משום ניצול לרעה של עובדת היותם של קטינים נוחים לשכנוע יותר ממבוגרים;
{{ח:תת|(3)}} שהוא בנושאים המוזכרים {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיפים 44}}, {{ח:פנימי|סעיף 46|46}}, {{ח:פנימי|סעיף 64|64}} {{ח:פנימי|סעיף 65|ו־65}}.

{{ח:סעיף|59|השתתפות קטינים בתשדירי פרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע {{ח:חיצוני|תקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת)|מתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ״ט–1999}}, והוראות כל דין אחר, בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת שבו מופיעים קטינים בהופעה שאינה ראויה לקטינים, או שיש בו משום פגיעה בכבודם של קטינים או ניצולם בכל דרך שהיא.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקבל מהמפרסם את כל האישורים הנדרשים לפי כל דין והוראות רשות מוסמכת להשתתפות קטין בתשדיר פרסומת.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תשדירי פרסומת בעניני בריאות}}

{{ח:סעיף|60|חוות דעת ואישור מוקדם}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת בעניני בריאות, תכשירים רפואיים או טיפולים רפואיים (להלן – תשדיר בריאות) אלא אם כן נתקיימו תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} נתקבלה מהמפרסם חוות דעת רפואית מתאימה בדבר מהימנות התשדיר;
{{ח:תת|(2)}} לגבי התכשירים הרפואיים, נתקבל אישור המנהל הכללי של משרד הבריאות, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (תכשירים)#סעיף 28|בתקנה 28(ב)(2) לתקנות הרוקחים (תכשירים), התשמ״ו–1986}}.

{{ח:סעיף|61|תשדירי בריאות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר בריאות המפרסם:
{{ח:תתת|(1)}} תכשירים רפואיים הניתנים לפי מרשם רופא בלבד;
{{ח:תתת|(2)}} תכשירים רפואיים שלא אישר משרד הבריאות;
{{ח:תתת|(3)}} טיפול רפואי בהיפנוזה, בהיפנותרפיה, בפסיכואנליזה, בפסיכיאטריה וכיוצא באלה;
{{ח:תתת|(4)}} טיפולים שהשפעתם טרם נבחנה באופן מדעי;
{{ח:תתת|(5)}} מוצר או טיפול הנוגעים למצב הטעון התערבות רפואית מקצועית;
{{ח:תתת|(6)}} הצעה לאבחנה רפואית, עצה, מירשם או טיפול, הניתנים בהתכתבות.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר בריאות הכולל שימוש במילים, ביטויים או המחשות הטוענים או רומזים לריפוי מחלה או התמכרות, למעט טענה או רמז בדבר הקלת הסימפטומים של מחלה או התמכרות.
{{ח:תת|(ג)}} יושב ראש המועצה רשאי לאשר שידור תשדיר פרסומת בנושאים המפורטים בסעיף קטן (א)(3), (4) או (5), אם ראה כי התשדיר אושר לשידור בידי המנהל, כמשמעו {{ח:חיצוני|חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו|בחוק הרשות השניה}}.
{{ח:תת|(ד)}} כל תשדיר בריאות לתכשירים רפואיים יכלול את הערות משרד הבריאות הנוגעות לתכשיר.

{{ח:סעיף|62|מזון בריאותי}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (הגבלת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון)|תקנות בריאות הציבור (מזון) (הגבלת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל״ח–1978}}, והוראות כל דין אחר, לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת למזון שנטען שהוא בריא, אלא אם כן קיבל ביסוס רפואי לנטען.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת למזון שיש בו טיעונים כוללניים העלולים לרמוז, באופן מטעה, שלמוצר מזון או מרכיביו יש יתרון מבחינה דיאטטית או בריאותית, או שיש בו הפניה לתכונות או למרכיבים מסוימים במוצר מזון העלולה ליצור רושם מוטעה באשר לתכונות המוצר בכללותו.

{{ח:סעיף|63|תוספות דיאטטיות, ויטמינים ומינרלים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדירי פרסומת לתוספות דיאטטיות, לויטמינים או למינרלים הכוללים טענה מפורשת או משתמעת בדבר השפעתם, אלא אם כן קיבל ביסוס רפואי לנטען.

{{ח:סעיף|64|תשדירי פרסומת לחיטוב הגוף}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת להצעת טיפול המכוון להשיג משקל מופחת, שינוי מראה הגוף, לרבות באמצעות ניתוח, או עיצובו, אלא בהתקיים תנאים אלה:
{{ח:תת|(1)}} בעל הרישיון קיבל מהמפרסם חוות דעת רפואית, ולפיה הטיפול יעיל ואינו גורם נזק, וכל טיעון שהועלה בתשדיר הפרסומת מבוסס;
{{ח:תת|(2)}} בעל הרישיון קיבל מהמפרסם ראיה המניחה את הדעת, כי הצרכן יכול לקבל מהמפרסם בכתב מפרט מלא של תכנית הטיפול ותנאיה הכספיים והחוזיים, קודם להתחייבותו.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ו|סימן ו׳: תשדירי פרסומת בעניני צדקה}}

{{ח:סעיף|65|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|בסימן זה}}, ”מוסד ציבורי“ ו”מטרה ציבורית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה}}.

{{ח:סעיף|66|אופי המפרסם}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת בעניני צדקה אלא מטעם מוסד ציבורי שהתאגד למטרה ציבורית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), המועצה רשאית להתיר לבעל הרישיון לשדר תשדיר פרסומת בעניני צדקה מטעם מפרסמים שאינם עומדים בתנאי סעיף קטן (א), על פי רשימה שהיא תקבע לבקשת בעל הרישיון ובתנאים שייראו לה, ובלבד שראתה טעמים מוצדקים לכך ובתשדיר מתקיימים יתר התנאים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ד סימן ו|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|67|דרישת מידע}}
{{ח:ת}} לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת בעניני צדקה, אלא אם כן קיבל מהמפרסם את המידע והמסמכים המפורטים להלן:
{{ח:תת|(1)}} מידע הנוגע לזהותו, מטרותיו, פעילותו, מנהליו וחברי הגוף המנהל של המוסד המתפרסם או המעורב בפרסום וכל מידע אחר המבטיח שהפרסומת איננה מטעה והיא אכן נועדה למטרה ציבורית;
{{ח:תת|(2)}} מסמכים המעידים על השימוש שנעשה בתרומות שיתקבלו.

{{ח:סעיף|68|סגנון תשדירי הפרסומת}}
{{ח:ת}} בכפוף לאמור בכללים אלה לא ישדר בעל רישיון תשדיר פרסומת לעניני צדקה אלא אם כן התשדיר –
{{ח:תת|(1)}} מוצג באופן זהיר, עניני ומאופק ונמנע מהגזמה ומהצגת מקרים קיצוניים ולא מאפיינים;
{{ח:תת|(2)}} איננו עורך השוואה עם גופי צדקה אחרים או פעילויות התרמה אחרות;
{{ח:תת|(3)}} איננו רומז כי מי שלא ייענה לפרסומת ייפגע בדרך כלשהי, גשמית או רוחנית.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ז|סימן ז׳: תשדירי פרסומת בנושאים כספיים}}

{{ח:סעיף|69|תשדירי פרסומת בנושאים כספיים}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת בעניני כספים, לרבות בעניני בנקאות, ביטוח, השקעות כספים וכיוצא באלה, אלא אם כן הגוף המפרסם הוא גוף המוכר והמאושר על ידי הגורם הרשמי המפקח על הפעילות באותו ענף, או שהוא בעל רישיון כנדרש על פי דין, ואין בתשדיר דבר הנוגד את טובת הציבור.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ח|סימן ח׳: שפת תשדירי הפרסומת וצורתם}}

{{ח:סעיף|70|שפת תשדירי הפרסומת}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישדר תשדירי פרסומת בלשון תקנית ורהוטה, אלא אם כן מדובר בשימוש בעגה הקשור ענינית לתוכן הפרסומת.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישדר תשדירי פרסומת בשפת הערוץ, בדיבור, בדיבוב או בכתוביות; אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ליוויו של תשדיר פרסומת בשפה נוספת.

{{ח:סעיף|71|כותרות}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת זולת אם הכותרות הכלולות בתשדיר ברורות וקריאות ומשך הקרנתן הוא לזמן הדרוש לצופה ממוצע כדי לקראן.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה רשאי ליתן לבעל הרישיון הוראות מיוחדות כדי להבטיח את מילוי הוראת סעיף קטן (א), לרבות הוראות בדבר גודל הכותרות ומשך זמן הופעתן.

{{ח:סעיף|72|עוצמת קול}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא ישדר תשדיר פרסומת בעוצמת קול העולה על העוצמה המקובלת במישדר שאיננו תשדיר פרסומת.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: הפניה לאתר אינטרנט}}

{{ח:סעיף|73|כללי}}
{{ח:ת}} בעל רישיון רשאי להפנות משידוריו לאתר אינטרנט בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|74|אופן ההפניה}}
{{ח:ת}} בהפניה לאתר אינטרנט יתקיימו תנאים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} ההפניה תותר אך ורק לאתר שפעילותו ותכניו קשורים במישרין לנושא התכנית שממנה בוצעה ההפניה;
{{ח:תת|(2)}} ההפניה תיעשה באופן שיצמצם ככל האפשר את הפגיעה בצופה;
{{ח:תת|(3)}} ההפניה תיעשה בצורה חזותית בלבד;
{{ח:תת|(4)}} סך כל ההפניות לאתרי אינטרנט לא יעלה על ארבע פעמים בשעת שידור, ולמשך זמן שלא יעלה על עשר שניות בכל פעם;
{{ח:תת|(5)}} האמור בפסקאות (3) ו־(4) לא יחול על אתר האינטרנט של בעל הרישיון, של מפיק התכנית ושל התכנית.

{{ח:סעיף|75|הפניה מתכנית}}
{{ח:ת}} הפניה מתכנית לאתר אינטרנט תיעשה אך ורק מקום שהאתר מספק לצופים מידע בעל ערך הקשור במישרין לתוכן התכנית שממנה בוצעה ההפניה.

{{ח:סעיף|76|הפניה מתכנית ילדים}}
{{ח:ת}} בתכנית המיועדת לילדים או במקבץ פרסומת הצמוד לתכנית כאמור תותר הפניה אך ורק לאתרים שתכניהם מתאימים לילדים.

{{ח:סעיף|77|הפניה למוצר או לשירות}}
{{ח:ת}} אתר אינטרנט שאליו נעשתה הפניה, לא יכלול פרסומת למוצר או לשירות שהוצג בתכנית שממנה בוצעה ההפניה או הצעה לרכישתם של מוצר או שירות כאמור.

{{ח:סעיף|78|הפניה במישדר חסות}}
{{ח:ת}} במישדר חסות לא תותר הפניה לאתר של נותן החסות, או לאתר הכולל מידע או פרסומת הנוגעים לנותן החסות, ובכלל זה מידע או פרסומת בדבר מוצרים או שירותים שהוא מייצר או מוכר.

{{ח:סעיף|79|החלת הוראות}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיפים 16(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 17|17(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|ו־19}} בנוגע לתשדירי פרסומת יחול על פרסומות באתר האינטרנט שאליו נעשתה הפניה, בשינויים המחויבים.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: מידע מסחרי נלווה}}

{{ח:סעיף|80|הגדרות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שידור מקורי“ – שידור שאינו מידע נלווה ואשר אינו תשדיר פרסומת, הודעת חסות או תשדיר שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע מסחרי נלווה“ – מידע נלווה הכולל פרסומת, הצעה לרכישת מוצר או שירות, הודעת חסות או תשדיר שירות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע נלווה“ – שידורים בשיטה הספרתית הנלווים לשידורים אחרים, אשר הצפיה בהם נעשית לפי בחירת הצופה באמצעות הקשה על ציוד הקצה במהלך הצפיה בשידורים האחרים או באמצעות מתן הוראה קבועה.

{{ח:סעיף|81|החלת הוראות}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3 עד 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9 עד 11}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} לא יחולו על מידע מסחרי נלווה.

{{ח:סעיף|82|הצגת מידע מסחרי נלווה}}
{{ח:תת|(א)}} מידע מסחרי נלווה לא יוצג על המרקע, זולת אם בחר הצופה לצפות בו, באופן פעיל ועל דרך החיוב.
{{ח:תת|(ב)}} לא תותנה הצגת מידע מסחרי נלווה ברכישה של מוצר או שירות.

{{ח:סעיף|83|סימון מידע מסחרי נלווה}}
{{ח:תת|(א)}} מידע מסחרי נלווה יזוהה על ידי הסימן אשר אושר לבעל הרישיון בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 15|לסעיף 15}}; למען הסר ספק, בעל רישיון לא יטעה את המנויים באשר לאופי השידור שבו הם צופים ויבחין במפורש בין מידע מסחרי לבין שידורים אחרים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), במעבר משידור פרסומת למידע מסחרי נלווה לה, רשאי בעל רישיון שלא לכלול את סימן המעבר הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א)}}.

{{ח:סעיף|84|הפניה מתוך שידורים שאינם פרסומות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון רשאי להפנות למידע מסחרי נלווה מתוך שידוריו המקוריים, לפי תנאים אלה בלבד:
{{ח:תת|(1)}} עיקרו של השידור שאליו נעשית ההפניה אינו מידע מסחרי נלווה, והשטח שהוקצה בו למידע מסחרי נלווה אינו עולה על חמישית משטח המסך, או שהוא מידע מסחרי נלווה מתוך מידע הנלווה לשידור מקורי;
{{ח:תת|(2)}} המידע המסחרי הנלווה אינו מתוך שידור מקורי המיועד לילדים.

{{ח:סעיף|85|הצגה משולבת}}
{{ח:ת}} הצגת מידע מסחרי נלווה על המרקע, בד בבד עם הצגתו של שידור מקורי (להלן – הצגה משולבת), תיעשה גם על פי עקרונות אלה:
{{ח:תת|(1)}} היא תיעשה רק אם המנוי ביקש אותה באופן פעיל ועל דרך החיוב;
{{ח:תת|(2)}} תיערך הבחנה צורנית בין המידע המסחרי הנלווה ובין השידור המקורי, אשר תאפשר לצופה להבחין בין שני סוגי השידור;
{{ח:תת|(3)}} המידע המסחרי הנלווה ימשיך ויישא סימן לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(ב)}}, אשר יוצג בחלק המרקע שמוצג בו המידע המסחרי כאמור;
{{ח:תת|(4)}} בתכניות ילדים – אם התירה המועצה את הדבר מראש ובכתב.

{{ח:סעיף|86|הפניה אל שידורי הערוץ}}
{{ח:ת}} במשך שידור מידע מסחרי נלווה, תתאפשר חזרה אל שידורי הערוץ או סיום ההצגה המשולבת, באמצעות הקשה אחת על ציוד הקצה, ולשם כך יופיע על המרקע, בכל משך שידור המידע המסחרי כאמור, סימן בולט לעין או הסבר מתאים.

{{ח:סעיף|87|סימן ההפניה}}
{{ח:ת}} סימן הפניה למידע מסחרי נלווה שיציג בעל רישיון –
{{ח:תת|(1)}} יהיה אחיד ומובחן מכל סימן הפניה לכל שידור אחר;
{{ח:תת|(2)}} לא יכלול תיאור כלשהו של המידע המסחרי הנלווה, לרבות אזכור של שם חברה מסחרית, מוצר, שירות, מותג, לוגו או כל ענין מסחרי אחר;
{{ח:תת|(3)}} לא יפגע בשלמות וברצף השידורים.

{{ח:סעיף|88|הוראות הפרדה והבחנה נוספות}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע הסדרי הפרדה והבחנה נוספים בין מידע מסחרי נלווה לבין שידורים מקוריים או מידע נלווה שאינו מסחרי, אם ראתה בכך צורך לשם מניעת הטעיית הציבור או פגיעה אחרת בו.

{{ח:סעיף|89|הגבלת הצגת מידע מסחרי נלווה}}
{{ח:ת}} המועצה רשאית לקבוע מגבלות על שיעור המידע המסחרי הנלווה אשר יקצה בעל הרישיון לגורם אחד.

{{ח:סעיף|90|הגנת הפרטיות}}
{{ח:ת}} בעל רישיון לא יעביר לאחר מידע אודות מנוי שהגיע אל בעל הרישיון עקב צפייתו במידע מסחרי נלווה או שימוש בו, אלא באישור המנוי; הסכמת המנוי להעברת פרטים אודותיו לכל גורם, תתקבל בכפוף לאלה:
{{ח:תת|(1)}} תינתן למנוי אפשרות להסכים להעברה רק אל גורם מזוהה, אשר שמו, מענו ומספר הטלפון שלו יופיעו על גבי המרקע;
{{ח:תת|(2)}} בבקשה להעברת פרטים יצוינו הפרטים שהעברתם מתבקשת והשימוש שעתיד להיעשות בפרטים או המטרה להעברת הפרטים.

{{ח:סעיף|91|רכישה}}
{{ח:ת}} בעל רישיון המבקש להציע רכישת מוצרים או שירותים המוצגים בפרסומת או במידע מסחרי נלווה אשר רכישתם תתבצע באמצעות הקשה על ציוד הקצה, יעשה זאת בהתאם לקבוע {{ח:פנימי|סעיף 45|בסעיף 45}} ולמדיניות המועצה בענין שידורי מכירה או התקשרות לצורך ביצוע עסקאות באמצעות ציוד קצה, לפי הענין.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שונות}}

{{ח:סעיף|92|דיווח}}
{{ח:ת}} בעל רישיון יעביר למועצה בתוך 15 ימים מתום כל רבעון דוח שיתייחס לתשדירי הפרסומת, תשדירי השירות ומישדרי החסות ששידר באותו רבעון ושיכלול פרטים אלה:
{{ח:תת|(1)}} פירוט תשדירי הפרסומת, תשדירי השירות ומישדרי החסות ששודרו;
{{ח:תת|(2)}} זהות הגופים שקנו זמן שידור לתשדירי פרסומת ולתשדירי שירות, ומספר דקות השידור שקנה כל אחד מהם בכל שבוע שידורים במהלך הרבעון שחלף;
{{ח:תת|(3)}} זהות נותני החסות ומספר המישדרים שהם מימנו במהלך הרבעון.

{{ח:סעיף|93|שמירת תשדירים ומסירתם}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקליט ויחזיק ברשותו עותק מכל תשדיר פרסומת, תשדיר שירות או הודעת חסות ששידר למשך 90 ימים לפחות מן היום האחרון ששידרם.
{{ח:תת|(ב)}} יושב ראש המועצה רשאי לתת הוראות בדבר הקלטת תשדירי פרסומת, תשדירי שירות או הודעות חסות והחזקתם, ולהורות לבעל רישיון להחזיקם לתקופה העולה על 90 ימים.
{{ח:תת|(ג)}} בעל הרישיון ימסור למועצה עותק של תשדיר פרסומת, תשדיר שירות או הודעת חסות לפי דרישת המועצה.

{{ח:סעיף|94|סמכויות נוספות|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לפי כל דין, רשאית המועצה, מזמן לזמן, להורות על תשדירי פרסומת, תשדירי שירות או הודעות חסות או על סוגים של תשדירים והודעות כאמור, הטעונים אישור מוקדם של המועצה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מכל סמכות הנתונה לו לפי כל דין, רשאי יושב ראש המועצה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש מבעל רישיון להציג לו ראיות כי תשדיר פרסומת, תשדיר שירות או הודעת חסות עומדים בדרישות כל דין ובפרט בדרישות כללים אלה, וכן רשאי הוא להתנות את שידורם בהמצאת ראיות כאמור להנחת דעתו;
{{ח:תתת|(2)}} ליתן לבעל רישיון הנחיות כלליות או מיוחדות, ככל הנדרש כדי להבטיח את קיומן של הוראות כל דין ובפרט כללים אלה, לרבות בדבר הסרת תשדיר פרסומת, תשדיר שירות או הודעת חסות או בדבר שידורם בתנאים, ובלבד שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו בענין.

{{ח:חתימות|כ״ד בסיון התשס״ד (13 ביוני 2004)}}
* '''יורם מוקדי'''&lt;br&gt;יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>7brs4kxlf7gu4yt6936updqwq40si9i</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470051</id>
    <redirect title="כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)" />
    <revision>
      <id>1417847</id>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="179" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]</text>
      <sha1>lbl70tby69yzh1l6vymv5j6kp8rk7ka</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470052</id>
    <redirect title="שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)" />
    <revision>
      <id>1417848</id>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="188" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]</text>
      <sha1>bdmzp5xswtbdszt77lb472su5q26ado</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470053</id>
    <revision>
      <id>1417849</id>
      <timestamp>2022-08-12T08:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:איתי יהודה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>470054</id>
    <revision>
      <id>1417863</id>
      <timestamp>2022-08-12T09:14:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ברוך הבא}}~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119" xml:space="preserve">{{ברוך הבא}}[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:14, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>b5qyu9wycsymevq0r0v9kkis1x85hpk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417864</id>
      <parentid>1417863</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T09:14:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>החלפת הדף בתוכן &quot;{{ריק}}&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10" xml:space="preserve">{{ריק}}</text>
      <sha1>n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:איתי יהודה</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470055</id>
    <revision>
      <id>1417865</id>
      <timestamp>2022-08-12T09:15:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Dovi</username>
        <id>1</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{ברוך הבא}}~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="119" xml:space="preserve">{{ברוך הבא}}[[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 12:15, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>200ife71tyv5nh196f0xasmtqq6yr4c</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:2A01:6500:A052:5BA9:A5C0:5D91:137:D3E5</title>
    <ns>3</ns>
    <id>470056</id>
    <revision>
      <id>1417868</id>
      <timestamp>2022-08-12T09:40:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{תודה|חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס}}--~~~~&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164" xml:space="preserve">{{תודה|חידושי הרמב&quot;ן על הש&quot;ס}}--[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:40, 12 באוגוסט 2022 (IDT)</text>
      <sha1>lqdj19c82ns634g93z6032z5hohq5lt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470057</id>
    <revision>
      <id>1417879</id>
      <timestamp>2022-08-12T10:32:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}} __TOC__ ==שולחן ערוך == ;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}    ;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים  ;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טור...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7917" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז {{להשלים}}


-----------</text>
      <sha1>cozuihtrc6ii5ofatdf1dabrvespw62</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417880</id>
      <parentid>1417879</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T10:46:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* טור ברקת */ מחשב גדול - עמוד 224 טור השני</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10473" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצח|תצט|תק}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצט|}}  

;סימן תצ&quot;ט - דיני מליגה ומליחה ביום טוב - ובו ה'סעיפים

;* אין מרגילין ביום טוב. כיצד הוא מרגיל? המוציא כל הבשר מרגל אחד כדי שיוציא כל העור שלם ולא יקרע. מפני שטורח בהפשט זה טורח ואין בו צורך למועד.

;* אסור למלוג גדי אלא אם כן מולגו לאכול עורו.

;* בהמה שנשחטה ביום טוב מותר להגביה עורה וליתנו במקום דריסת הרגלים אף על פי שאין עליו בשר כלל. ומותר להערים ולמלוח כאן מעט וכאן מעט עד שימלא את כולו. אבל אם נשחטה מערב יום טוב אסור.

;* אין מולחין את החלבים ולא מהפכים בהם אפילו לשוטחן על גבי יתדות, אף על פי שנשחטה ביום טוב. וכן אסור למלוח בשר עליהם  באויר.

;* עֶלי שהוא דף עב וכבד  וכלי הוא אלא שמלאכתו לאיסור לכתוש בו הריפות - מותר לטלטלו לקצב עליו בשר. ולאחר שקצב אסור לטלטלו מחמה לצל.


==טור ברקת==
אשר נמצא באדם שני מיני הרגל, דבר והפכו, הוא מה שהגידו חז&quot;ל בענין מצות הרגילות ובהפך שנינו {{ממ משנה|חולין|ט|ג}} {{צ|המרגיל כולו חיבור לטומאה}} - שהרמז בו המרגיל עצמו להיות דש ברגליו דברים הקלים - הוא {{צ|חיוב לטומאה}} לפי ששנינו {{צ|שכר עבירה עבירה}} וכמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בא לטמא פותחין לו. מעט - מטמאין לו הרבה. בעולם הזה - מטמאין אותו לעולם הבא}}. וההפך מזה לענין הטובא {{צ|בא לטהר מסייעין אותו. מעט - מטהרים אותו הרבה. בעולם הזה - מטהרים אותו לעולם הבא. מלמטה - מטהרים אותו מלמעלה}}. 

וכל זה ימצא באותו המנהיג עצמו במצות הרגילות כענין {{צ|הרגיל בנר חנוכה ליל שבת}}, {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' לפי כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}}, כי אם רגליהם לרע ירוצו - הוי רץ לבית הכנסת ולבית המדרש. אמנם אין מרגילין ביום טוב - היינו מה שאמר החכם {{צ|מריש כד חזינא רבנן דרהטי לפרקא בשבתא אמינא קא מחללי רבנן שבתא. עד דתני לי ההוא סבא לעולם ירוץ אדם לדבר מצוה ואפילו בשבת}}. הלא הוא כתוב אצלי בפסוק {{צ|ונדעה נרדפה לדעת את ה'}} - שתי רדיפות{{הערה|מהמשך הדברים נראה דצריך להגיה כאן 'שתי ידיעות', כנלע&quot;ד - ויקיעורך}} הללו למה? אחת לפי דקים לן {{צ|פסיעה גסה נוטלת אחת מ{{גמט דגש|ת&quot;ק}} ממאור עיניו של אדם}}. ולכן צריכא למימר {{צ|ונדעה נרדפה}}. וידיעה אחרת לענין שבת שנאמר {{צ|אם תשיב משבת רגלך}}, ולכן צריך ידיעה אחרת שנאמר {{צ|לדעת את ה'}}.

ולכן יאמר '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''' - כלומר אין שייך דין זה של אץ ברגלים ביום טוב כי הוא מותר לרוץ בו. ולא יקרא 'מרגיל' לפי שהוא רץ לדבר מצוה לצורך יום טוב לתקן מה שחטא {{צ|ואץ ברגלים חוטא}}. וכן נמי כנגד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|הרגיל לבא לב&quot;ה ופעם אחת לא בא הקדוש ברוך הוא שואל עליו ואומר מי בכם ירא ה'. אם לדבר מצוה הלך - נוגה לו. ואם לאו - &quot;אשר הלך חשכים ואין נוגה לו&quot; וכו'}}. ולכן יאמר כנגד זה '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר אין שייך שאלה של {{צ|הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב}} מטעם האמור - אם לדבר רשות הלך אין נוגה לו דהא על הסתם כל ההליכה היא לצורך יום טוב, ולכן אין שואלין על הרגיל לבא לבית הכנסת ביום טוב.


ואמר '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר מרגל אחד}}'''. והענין כי הנה נודע מה שאמרו חז&quot;ל כי ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא המשל זה בשור שה כבשים ושה עזים. וחכמים ז&quot;ל אמרו בפסוק {{צ|יבא כל בשר - מי שלבו רך כבשר}}. ועוד אמרו {{צ|בשר כתיב בו &quot;ונרפא&quot;}}. ולכן יאמר '''{{צ|כיצד הוא המרגיל}}''' האמור? '''{{צ|זה המוציא}}''' ומפסיד '''{{צ|כל הבשר}}''' - שטרח ותקן מעשיו של ה'''בשר''' (אשר חכמים ז&quot;ל הגידו שהוא נוטריקון של '''ב'''ושה '''ס'''רחון '''ר'''מה) והפך אותו לטובה ונעשה רך לבו כבשר לעשות רצון קונו. 

ואחר כך הוציא כל זה הבשר הטוב '''{{צ|מרגל אחד}}''' - כי פעם אחת לא בא לבית הכנסת לרוץ כדרכו - כך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - הם חמדות הזמן שנאמר בהם {{צ|עור בעד עור}}. רצה להעמיד עמו דבר מן החמדות ההם, '''{{צ|ולא יקרע}}''' ויפסד. לא נכון לעשות כן, אף על גב שאין שואלים עליו {{צ|מי בכם ירא ה' - להיכן הלך?}} - מרגיל נקרא. ולא יעשה כן '''{{צ|מפני שהוא טורח גדול}}''' על דרך מה שאמרו חז&quot;ל הקב&quot;ה ברא העולם כדבר השם ואין לפניו יגיעה, ובמה הוא מתייגע? בדברים בטלים שנאמר {{צ|הוגעתם ה' בדבריכם}}. '''{{צ|ואין בזה צורך למועד}}'''. 


ואם כה יאמר על ענין עצמו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות}} - '''{{צ|אין מרגילין ביום טוב}}''', כלומר לענין זה אם בא לתקן האדם מעשיו רגל ברגל מה שחטא והיה אץ ברגלים, בא לתקן אותו הרגלים לרוץ לדבר מצוה וכיוצא - אין מרגילין ביום טוב. לא כך יעשה.

ופירש '''{{צ|כיצד הוא מרגיל? זה המוציא כל הבשר}}''' שחטא בו בפועל כפשוטו. ומה גם בדרך כינוי שנאמר {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. והוציא כל זה '''{{צ|מרגל אחד}}''' - והוא בדרך כינוי הוא מה שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|אשר בשר חמורים בשרם}}. וכי לזה רגל אחד ולזה שנים. וכך עשה '''{{צ|כדי להוציא כל העור שלם}}''' - עור בעד עור להגן עליו מן הייסורים. '''{{צ|ולא יקרע}}'''. אין עושים כן '''{{צ|מפני שטורח בהפשט זה}}''' שרוצה אז להפשיט עורו מן היסורין, '''{{צ|ואין בו צורך למועד}}''' לעשות תיקון בסגנון זה שהרי נאמר {{צ|ושמחת בחגך אתה וביתך}}.


'''{{צ|אסור למלוג גדי וכו'}}''' - הנה גם זה יבא הרמז למי שירצה לתקן מעשיו כדי שיהיה לו יום טוב במותו. ומה גם כדי לזכות לההוא יומא טבא דעביד קדוש ברוך הוא לרבנן. וזה יודע בעצמו שהיה מקפץ כגדי והיה חצוף כגדי והוא עז. לכן ירצה לתקן מעשיו ולמלוג העור שלו ברותחין, כי יחם לבבו והתודה אשר חטא על הנפש. אסור לעשות כן. שהרי האדם מצווה לשמוח ביום טוב שנאמר {{צ|ושמחת בחגך}}. וכאשר מתחרט ומתודה מוכרח הוא להיות עצב ודואג על מעשיו אשר אבד עצמו לדעת.  ולכן '''{{צ|אסור למלוג}}''' העור שלו בסגנון זה לפי שהיה כגדי. 

'''{{צ|אלא אם כן מולגו לאכול עורו}}''' - כלומר כי כאשר יעשה מליגה זו ההסרחה היה כדי לאכול וליהנות מעורו, לפי שהיה ירא יראת העונש שלא ילקה בעורו. ולכן הקדים להרתיח עצמו ולהתחרט בלבבו.


'''{{צ|בהמה שנשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר למעלה כי חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|מן הבהמה - אלו עמי הארץ}} (מאמר). והם אמרו {{צ|זה העושה מעשה בהמה}}. וכבר נתבאר לעיל כי זה בזה תלוי. לפי ששנינו {{צ|ולא עם הארץ חסיד}}. לכן לפי שהוא עם הארץ הוא עושה מעשה בהמה.  ולכן יאמר:

'''{{צ|בהמה שנשחטה}}''' - חלק עם הארץ הנמשל לבהמה על אשר לא  טוב עשה בקרב עמיו. ועתה שחט עצמו כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} זה לשונו: {{צ|עם הארץ וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה דזריקתה לעיני כלא דשפכין דמא. הכי עניין שפכין דמוי באנפוי לעיני בני נשא ואתהדרן ירוקין כמתין ואיתהדרין בתיובתא ולא פתחין פומהון להטיח דברים וכו' קדוש ברוך הוא נחית על ההוא רוחא בכמה משריין}}, עד כאן לשונו.  
והיינו כמו שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}} לתקן מעשיו לזכות להיות לו {{צ|יום טוב}} בגן עדן, ולזכות לההוא יומא טבא דרבנן. 

'''{{צ|מותר להגביה עורה}}''' - הוא כל {{להשלים}}

-----------</text>
      <sha1>4yqfaztl5pu64cn0d3n0zfgwuhm6ml9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בריאות הציבור (מזון) (הגבלת ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470058</id>
    <redirect title="תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)" />
    <revision>
      <id>1417884</id>
      <timestamp>2022-08-12T11:00:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (הגבלת ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (הגבלת ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)]]</text>
      <sha1>be5d38nb7q4p7mc2gtgyeixhlbjq6lg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417885</id>
      <parentid>1417884</parentid>
      <timestamp>2022-08-12T11:00:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>שינוי יעד ההפניה מהדף [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (הגבלת ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)]] לדף [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="129" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולת ריפוי למצרך מזון)]]</text>
      <sha1>5pmwd7he46rinpor74z3i04exkge02w</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>