ויקיטקסט:עמוד ראשי חדש

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.10.xsd" version="0.10" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.39.0-wmf.23</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="2300" case="first-letter">גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2301" case="first-letter">שיחת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2302" case="case-sensitive">הגדרת גאדג'ט</namespace>
      <namespace key="2303" case="case-sensitive">שיחת הגדרת גאדג'ט</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:עמוד ראשי חדש</title>
    <ns>4</ns>
    <id>3436</id>
    <revision>
      <id>1417683</id>
      <parentid>353509</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:41:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6892" xml:space="preserve">הצעות לעמוד ראשי חדש ל'וויקיטקסט' לרגל עבור '''10,000''' יחידות טקסט.
&lt;div style=&quot;position: relative; FONT-SIZE: 10pt; FONT-FAMILY: sans-serif; width:603px&quot; class=&quot;floatright&quot;&gt;
[[תמונה:Aron-sefarim1.jpg|ימין|ללא|602px|]]
{{ספר בדף ראשי|אופקי=20|אנכי=2|רוחב=|גובה=|כיתוב=|קישור=מקרא|תמונה=Megila.gif}}
{{תווית תמונה|x=60|y=25|רוחב=200|טקסט=
&lt;div style=&quot;width:500px&quot;&gt;
'''[[ויקיטקסט:אודות|ויקיטקסט]]'''
– '''הספריה החופשית''' – הוא מאגר של '''[[:W:תוכן חופשי|טקסטים חופשיים]]''' הנבנה על ידי עבודה משותפת של תורמים. אפשר לשאול שאלות על '''ויקיטקסט''' '''[[ויקיטקסט:מזנון|במזנון]]''', ולערוך ניסויים '''[[ויקיטקסט:ארגז החול|בארגז החול]]''' כדי ללמוד איך להשתמש באתר. נא להסתכל '''[[ויקיטקסט:שער הקהילה|בשער הקהילה]]''' כדי לראות איך אפשר לעזור, ולמצוא שם דפי הדרכה. 
&lt;/div&gt;
}}
&lt;!-- מדף ראשון - ספרי יהדות --&gt;
{{ספר בדף ראשי|אופקי=500|אנכי=124|רוחב=80|כיתוב=תנ&quot;ך|קישור=מקרא|תמונה=Book of tanach.gif}}
{{ספר בדף ראשי|אופקי=465|אנכי=122|רוחב=|קישור=משנה|תמונה=Mishna.gif}}
{{ספר בדף ראשי|אופקי=300|אנכי=127|רוחב=|כיתוב=תלמוד בבלי וירושלמי|קישור=תלמוד|תמונה=Five books of talmud.gif}}
{{ספר בדף ראשי|אופקי=200|אנכי=143|רוחב=|כיתוב=טקסטים למועדי ישראל|קישור=:קטגוריה:מועדים|תמונה=Chanukia.gif}}
&lt;!-- מדף שני - פירושים והקלטות --&gt;
{{ספר בדף ראשי|אופקי=364|אנכי=270|רוחב=|כיתוב=תנ&quot;ך עם פירוש|קישור=ביאור:בראשית א|תמונה=Klaserim.gif}}
{{ספר בדף ראשי|אופקי=250|אנכי=247|רוחב=95|כיתוב=הקלטות של קריאת התורה|קישור=ויבינו במקרא|תמונה=Phonograph.gif}}
&lt;!-- מדף שלישי --&gt;
{{ספר בדף ראשי|אופקי=100|אנכי=375|רוחב=|כיתוב=שירי ביאליק|קישור=ביאליק|תמונה=Picture stand Bialik.gif}}
&lt;!-- מדף רביעי --&gt;
{{ספר בדף ראשי|אופקי=500|אנכי=502|רוחב=85|קישור=מקרא|תמונה=Book of tanach.gif}}
{{ספר בדף ראשי|אופקי=440|אנכי=502|רוחב=85|קישור=מקרא|תמונה=Book of tanach.gif}}
{{ספר בדף ראשי|אופקי=382|אנכי=502|רוחב=85|קישור=מקרא|תמונה=Book of tanach.gif}}
----
{{מיזמי ויקימדיה}}
&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;float:right; max-width:200px;&quot;&gt;
{|width=&quot;*&quot;
|
{| style=&quot;width: 100%;  text-align:center;font-size:12px;font-variant: small-caps;width: 18px; &quot; align=&quot;center&quot; 
|- 
'''אינדקס יוצרים'''&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;
{{מחברים לפי אות}}
|}

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
'''טקסטים חדשים'''&lt;br /&gt;
{{טקסטים חדשים}}

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
'''קהילה'''&lt;br /&gt;
{| width=&quot;100%&quot;  border=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;5&quot;
| width=&quot;100%&quot; style=&quot;font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; &quot; | 
'''[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]''' | [[ויקיטקסט:שער הקהילה|שער הקהילה]] | [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]


&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

'''כיצד עובד ויקיטקסט'''&lt;br /&gt;

[[ויקיטקסט:מהו ויקיטקסט?|מהו ויקיטקסט?]] | [[ויקיטקסט:עזרה|עזרה]] | [[ויקיטקסט:תרגומים|תרגומים]] | [[ויקיטקסט:אמינות הטקסט|אמינות הטקסט]] | [[ויקיטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]] | [[:קטגוריה:ויקיטקסט:הצבעות מחיקה|הצבעות מחיקה]]

|}

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
'''פרוייקטים'''&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;
*[[ויקיטקסט:מהדורות רב־לשוניות|מהדורות רב־לשוניות]]
*[[ביאור:מבוא|טקסטים מבוארים]]
*[[ויקיטקסט:פרויקט המשנה הפתוחה|פרויקט המשנה הפתוחה]]
*[[ויקיטקסט:טקסטים מבוקשים|טקסטים מבוקשים]]
*[[:קטגוריה:ויקיטקסט:דפים לא גמורים|דפים שהעבודה עליהם בעיצומה]]
&lt;br /&gt;
&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;


{{מר}}{{מאורעות היום}}{{מר/}}&lt;br /&gt;
|---- 
|}
&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;float:right; max-width:200px;&quot;&gt;
כאן אפשר להסיף עוד דברים

{|width=&quot;*&quot;
|
{| style=&quot;width: 100%;  text-align:center;font-size:12px;font-variant: small-caps;width: 18px; &quot; align=&quot;center&quot; 
|- 
'''אינדקס יוצרים'''&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;
{{מחברים לפי אות}}
|}

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
'''טקסטים חדשים'''&lt;br /&gt;
{{טקסטים חדשים}}

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
'''קהילה'''&lt;br /&gt;
{| width=&quot;100%&quot;  border=&quot;0&quot; cellspacing=&quot;0&quot; cellpadding=&quot;5&quot;
| width=&quot;100%&quot; style=&quot;font-family: Verdana, Arial, Helvetica, sans-serif; &quot; | 
'''[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]]''' | [[ויקיטקסט:שער הקהילה|שער הקהילה]] | [[ויקיטקסט:מפעיל מערכת|מפעילי מערכת]]


&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

'''כיצד עובד ויקיטקסט'''&lt;br /&gt;

[[ויקיטקסט:מהו ויקיטקסט?|מהו ויקיטקסט?]] | [[ויקיטקסט:עזרה|עזרה]] | [[ויקיטקסט:תרגומים|תרגומים]] | [[ויקיטקסט:אמינות הטקסט|אמינות הטקסט]] | [[ויקיטקסט:זכויות יוצרים|זכויות יוצרים]] | [[:קטגוריה:ויקיטקסט:הצבעות מחיקה|הצבעות מחיקה]]

|}

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
'''פרוייקטים'''&lt;br /&gt;&lt;br /&gt;
*[[ויקיטקסט:מהדורות רב־לשוניות|מהדורות רב־לשוניות]]
*[[ביאור:מבוא|טקסטים מבוארים]]
*[[ויקיטקסט:פרויקט המשנה הפתוחה|פרויקט המשנה הפתוחה]]
*[[ויקיטקסט:טקסטים מבוקשים|טקסטים מבוקשים]]
*[[:קטגוריה:ויקיטקסט:דפים לא גמורים|דפים שהעבודה עליהם בעיצומה]]
&lt;br /&gt;
&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;


{{מר}}{{מאורעות היום}}{{מר/}}&lt;br /&gt;
|---- 
|}
&lt;/div&gt;

&lt;div style=&quot;clear:both&quot;&gt;
----
{{מגירה|דוגמה של שימוש בimagemap|
יש קישור מהתמונה של ביאליק, מהמאמרים ומהתקליט.

&lt;imagemap&gt;
Image:Main page draw 603.jpg|
poly 57 390 121 383 136 469 66 478 [[ביאליק]]
rect 243 272 334 337 [[ביאור:מבוא]]
circle 182 312 21 [[ויבינו במקרא]]
desc none
&lt;/imagemap&gt;
}}

&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>6ljbqrduficqba6s1b0aybftwcm1r30</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק תובענות ייצוגיות</title>
    <ns>116</ns>
    <id>6205</id>
    <revision>
      <id>1417736</id>
      <parentid>1351846</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:51:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="87624" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק תובענות ייצוגיות, התשס&quot;ו-2006

&lt;מאגר 2000026 תיקון 2068499&gt;

&lt;מקור&gt;
((ס&quot;ח תשס&quot;ו, 264|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ז, 129|חוק הזכות לעבודה בישיבה|17:300076)); ((תשס&quot;ח, 17|תיקון מס' 21 לחוק הגנת הצרכן|17:300676)), ((521|תיקון מס' 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|17:299991)), ((842|חוק המועצה הישראלית לצרכנות|17:299923)); ((תש&quot;ע, 544|תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך|18:301191)); ((תשע&quot;א, 381|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)); ((תשע&quot;ד, 433|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|19:301590)), ((605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((655|תיקון מס' 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|19:303828)); ((תשע&quot;ו, 1079|תיקון מס' 10|20:347832)), ((1131|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((597|תיקון מס' 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה|20:382421)); ((תשע&quot;ט, 252|תיקון מס' 21 לחוק ההגבלים העסקיים|20:528392)).
''תיקון התוספות:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 1186|תיקון התוספת השנייה לחוק)). ''הארכת פעילות הקרן:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ג, 892|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות)); ((תשע&quot;ד, 1560|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות)); ((תשע&quot;ז, 829|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות)); ((תשע&quot;ח, 1081|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות)); ((תשע&quot;ט, 2991|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות)); ((תש&quot;ף, 2686|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות)); ((תשפ&quot;ב, 2034|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות|9993)).

@ 1. מטרת החוק
: מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
: (1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
: (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
: (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
: (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: בחוק זה -
:- &quot;ארגון&quot; - תאגיד, למעט תאגיד שהוקם על פי דין, או הקדש, הקיים ופועל באופן סדיר וממשי במשך שנה לפחות לקידום מטרה ציבורית, אחת או יותר, ושנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות בלבד, ובלבד שפעילותו אינה מטעם מפלגה או גוף פוליטי אחר או בזיקה למפלגה או לגוף כאמור או לשם קידום מטרותיהם;
:- &quot;בא כוח מייצג&quot; - עורך דין, המייצג מבקש או תובע מייצג, בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, לפי הענין;
:- &quot;בורסה&quot; - בורסה בישראל כהגדרתה [[בחוק החברות]];
:- &quot;בית משפט&quot; - לרבות בית דין לעבודה;
:- &quot;בקשה לאישור&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 5]];
:- &quot;הפנקס&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 28]];
:- &quot;חוק בתי משפט לענינים מינהליים&quot; - [[חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]];
:- &quot;חוק הגנת הצרכן&quot; - [[חוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק התחרות הכלכלית&quot; - [[חוק התחרות הכלכלית, התשמ&quot;ח-1988]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הפיקוח על הביטוח&quot; - [[=חוק הפיקוח על הביטוח|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק השקעות משותפות בנאמנות&quot; - [[חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;חוק למניעת מפגעים סביבתיים&quot; - [[=חוק למניעת מפגעים סביבתיים|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]];
:- &quot;חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות&quot; - [[חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;חברה מנהלת&quot;, &quot;עמית&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;מבטח&quot;, &quot;סוכן ביטוח&quot; - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על הביטוח]];
:- &quot;מבקש&quot; - מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי [[סעיף 5]];
:- &quot;מסלקה&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 50א לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;נתבע&quot; - לרבות משיב בבקשה לאישור;
:- &quot;רשות ציבורית&quot; - גוף המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]], וכן תאגיד עזר כהגדרתו [[באותו חוק]];
:- &quot;תובע מייצג&quot; - מי שאושר על ידי בית המשפט, לפי הוראות חוק זה, כתובע מייצג בתובענה ייצוגית;
:- &quot;תובענה ייצוגית&quot; - תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;
:- &quot;השר&quot; - שר המשפטים.

@ 3. הגשת תובענה ייצוגית
: (א) לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט [[בתוספת השניה]] או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה [[ובסעיפים 5(ב)(2)]], [[9]] [[ו-21]], &quot;רשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים]].
: (ב) הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.

@ 4. מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי (תיקון: תשס&quot;ח-3)
: (א) אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
:: (1) אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור [[בסעיף 3(א)]], המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה;
:: (2) רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור [[בסעיף 3(א)]], שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית - בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;
:: (3) ארגון בתביעה או בענין כאמור [[בסעיף 3(א)]], שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון - בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה [[בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס&quot;ח-2008]], תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).
: (ב) לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק -
:: (1) בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א)(1) - די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק;
:: (2) בבקשה לאישור שהוגשה בידי רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (א)(2) או בידי ארגון כאמור בסעיף קטן (א)(3) - די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.

@ 5. הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית
: (א)(1) מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה (בחוק זה - בקשה לאישור); השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.
:: (2) בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.
: (ב)
:: (1) בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור.
:: (2) בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לענינים מינהליים; בסעיף קטן זה, &quot;החלטה של רשות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים]].

@ 6. הודעה על הגשת בקשה לאישור ורישום בפנקס
: (א) הוגשה בקשה לאישור, ישלח המבקש הודעה למנהל בתי המשפט בדבר הגשתה ויצרף להודעה העתק מהבקשה ומנוסח התובענה נושא הבקשה, לשם רישומם בפנקס.
: (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן מסירת הודעה לפי סעיף זה והפרטים שיש לכלול בה וכן רשאי הוא לקבוע חובת מסירת הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור, בצירוף העתק מהבקשה ומנוסח התובענה נושא הבקשה, דרך כלל או לסוגים של בקשות לאישור, לגוף או לבעל תפקיד, הכל כפי שיקבע; בית המשפט רשאי להורות על מסירת הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור או העתק מהבקשה גם לגורם אחר.

@ 7. בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת
: (א)(1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב.
:: (2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב.
: (ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה - בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
:: (2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה - בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
:: (3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה - בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.
: (ג) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה.

@ 8. אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט
: (א) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
:: (1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
:: (2) תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
:: (3) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
:: (4) קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -
:: (1) הוגשה בקשה לאישור נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים כאמור [[בסעיף 13]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית;
:: (2) הוגשה בקשה לאישור נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים כאמור [[בסעיף 13]], רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית.
: (ג)(1) בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אף אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(3) או (4), אם מצא כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת; אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בהתאם להוראות פסקה זו, יתן בהחלטתו הוראות לשם הבטחת ייצוג וניהול ענינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב כאמור באותו סעיף קטן.
:: (2) מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים [[שבסעיף 4(א)(1) עד (3)]], לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג.
: (ד) החלטה לאשר תובענה ייצוגית לפי סעיף זה, ניתנת לערעור אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור.

@ 9. בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות - הוראות מיוחדות
: (א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט [[בפרט 11 בתוספת השניה]] (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה - המועד הקובע).
: (ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.
: (ג) החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא -
:: (1) על אף הוראות [[סעיף 22]], לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור [[בסעיף 22(ב)]];
:: (2) לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות [[סעיף 23]].

@ 10. הגדרת הקבוצה
: (א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה; לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור.
: (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתיר צירוף של אדם לקבוצה שאותה הגדיר לפי אותו סעיף קטן, אף שלא נכלל בה במסגרת החלטת בית המשפט כאמור באותו סעיף קטן, וזאת עד למועד שיקבע; התיר בית המשפט כאמור, יורה על האופן שבו תימסר הודעה על כך למי שצורף לקבוצה, ורשאי הוא להורות על פרסום הודעה על כך גם לחברי הקבוצה או לגורם אחר אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר גם למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס.
: (ג) בית המשפט רשאי להגדיר תת-קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה; הגדיר בית המשפט תת-קבוצה כאמור, רשאי הוא להורות על מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לתת-הקבוצה, אם מצא שהדבר דרוש כדי להבטיח שענינם של חברי תת-הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.

@ 11. יציאה מן הקבוצה
: (א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט בהחלטתו כאמור [[בסעיף 10(א)]], כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, בתוך 45 ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט בדבר אישור התובענה הייצוגית או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט.
: (ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם הנמנה עם הקבוצה כאמור בסעיף קטן (א) והמבקש שלא להיכלל בה, להאריך לגביו את התקופה כאמור באותו סעיף קטן, אם מצא טעם מיוחד לכך.

@ 12. תובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות
: (א) על אף הוראות [[סעיפים 10]] [[ו-11]], רשאי בית המשפט שאישר תובענה ייצוגית, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לרבות בנסיבות כמפורט בפסקאות (1) ו-(2) שלהלן, להורות בהחלטה על האישור כאמור, כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול רק את מי שהודיע לבית המשפט, בכתב, על רצונו להצטרף לתובענה, בדרך ובמועד כפי שיקבע השר, ואשר היה רשאי לתבוע בשמו בעילת התביעה נושא התובענה (בסעיף זה - מצטרף), ובלבד שקיימת אפשרות סבירה לזהות ולאתר את חברי הקבוצה שבשמם הוגשה הבקשה לאישור, וליידע אותם על אישור התובענה הייצוגית, והכל בעלות סבירה:
:: (1) קיימת אפשרות סבירה שיוגשו תובענות בעילת התביעה נושא התובענה הייצוגית, בידי חלק ניכר מחברי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור;
:: (2) סכום התובענה או שווי נושאה הוא ניכר, ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, לרבות בתובענה בשל נזק גוף.
: (ב) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לתובע המייצג ולנתבע הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה.
: (ג) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא בהחלטה על האישור כאמור באותו סעיף קטן, לקבוע כי כל מצטרף ישתתף בהוצאות ניהול התובענה הייצוגית, בשיעור ובתנאים כפי שיקבע; קבע בית המשפט כאמור, יורה על האופן שבו תימסר הודעה על הקביעה למצטרפים.
: (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה ייצוגית בעילה כמפורט [[בתוספת השלישית]].

@ 13. אישור בשינויים
: בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית בכל שינוי שיחליט עליו ביחס לבקשה לאישור, והכל כפי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית.

@ 14. החלטה בדבר אישור תובענה ייצוגית
: (א) אישר בית המשפט את התובענה הייצוגית, יפרט בהחלטתו, בין השאר, את כל אלה:
:: (1) הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית, והגדרת תת-קבוצה, אם ישנה;
:: (2) זהות התובע המייצג ובא הכוח המייצג;
:: (3) עילות התובענה והשאלות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה;
:: (4) הסעדים הנתבעים.
: (ב) הודעה על החלטת בית משפט בדבר אישור תובענה ייצוגית או בדבר דחיה של בקשה לאישור תימסר למנהל בתי המשפט בצירוף העתק ההחלטה, לשם רישומה בפנקס.

@ 15. השתתפות בדיונים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בית המשפט רשאי להתיר לחבר קבוצה שבשמה מנוהלת תובענה ייצוגית, וכן לרשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת התובענה הייצוגית או לארגון הפועל לקידום מטרה כאמור, אשר אינם התובע המייצג, להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית, אם מצא כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית, וכן, לענין חבר קבוצה - לשם הגנה על ענינו של אותו חבר קבוצה, ולענין רשות ציבורית או ארגון - לשם הגנה על ענינם של חברי הקבוצה.
: (ב) נעתר בית המשפט לבקשה להשתתף בדיונים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא ליתן הוראות בדבר אופן ההשתתפות כאמור.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין השתתפות בדיונים בבקשה לאישור.

@ 16. הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
:: (1) אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
:: (2) התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
: (ב) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.
: (ג) הסתלק מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מאחד מאלה להמשיך בתפקידו בבקשה או בתובענה, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית בידי מבקש אחר, תובע מייצג אחר או בא כוח מייצג אחר, לפי הענין.
: (ד)(1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
:: (2) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בתובענה ייצוגית, ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות [[סעיף 25]]; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
:: (3) הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2) תימסר למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס.
:: (4) הורה בית המשפט על פרסום הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי הוראות [[סעיף 4(א)]], לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים מיום הפרסום כאמור, למנותו כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, וכן רשאי עורך דין, בתוך אותו מועד, לבקש מבית המשפט למנותו כבא כוח המייצג בתובענה; הוגשה בקשה למינוי כאמור לאחר שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את הבקשה למינוי אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים המפורטים [[בסעיף 8(א)(3) ו-(4)]].
:: (5) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים, כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים או שמצא כי נבצר מהם להמשיך בתפקידם, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, ולא הוגשה בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לפי הוראות סעיף קטן זה, או שהוגשה בקשה כאמור ולא אושרה, יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, לפי הענין.
: (ה) הוראות סעיף זה, למעט הוראת סעיף קטן (ד)(5), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מטעם תת-קבוצה.

@ 17. חובות בא כוח מייצג
: במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית, לפי הענין, כאילו היתה שולחתו, בשינויים המחויבים מכך שההליך הוא הליך ייצוגי.

@ 18. בקשה לאישור הסדר פשרה (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה - הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט.
: (ב) בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים מטעם באי כוח הצדדים, אשר בהם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה.
: (ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות [[סעיף 25]], וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו-(ו).
: (ד) אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, ארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית כאמור, וכן היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש לבית המשפט, בכתב, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן להמלצה המוסכמת בענין גמול ושכר טרחה שהוגשה לפי סעיף קטן (ז)(2).
: (ד1)(1) אדם או ארגון כאמור בסעיף קטן (ד), שהגיש התנגדות להסדר פשרה, לא יסתלק מהתנגדותו אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה, מהנתבע או מאדם אחר בקשר להתנגדות שהגיש, אלא באישור בית המשפט; קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה.
:: (2) אדם או ארגון כאמור בסעיף קטן (ד), המבקש להסתלק מהתנגדותו, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.
: (ה) הוגשה התנגדות כאמור בסעיף קטן (ד), רשאים המבקש או התובע המייצג, לפי הענין, והנתבע להגיש, בתוך המועד שיקבע בית המשפט, תגובה להתנגדות.
: (ו) חבר קבוצה אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר הפשרה, רשאי לבקש מבית המשפט, בתוך המועד שנקבע להגשת התנגדויות לפי סעיף קטן (ד), להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר.
: (ז) הסדר פשרה לא יכלול -
:: (1) עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית; ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לבקש מבית המשפט רשות לתקן את הבקשה לאישור או את התובענה הייצוגית, לפי כל דין;
:: (2) הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג, או שכר טרחה לבא כוח מייצג, ואולם הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לענין תשלום גמול ושכר טרחה כאמור, לרבות שיעורו ותנאיו; הוגשה המלצה מוסכמת כאמור, ייכללו פרטיה בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג).

@ 19. אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים [[בסעיפים 3]], [[4]] [[ו-8(א)]] וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
: (ב)(1) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה - בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.
:: (2) לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי [[סעיף 18(ד)]] או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבענינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית.
:: (3) מונה בודק, יעביר לו בית המשפט העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה וכן מההתנגדויות שהוגשו לפי [[סעיף 18(ד)]]; לשם מתן חוות דעת לפי סעיף קטן זה, רשאי כל צד להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בענין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון.
:: (4) בחוות דעתו יתייחס הבודק ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל ענין אחר כפי שיורה בית המשפט.
:: (5) הבודק ימציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובית המשפט ימציא העתק מחוות הדעת לצדדים; הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט תגובה בכתב לחוות הדעת בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה.
: (ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
::: (א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
::: (ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי [[סעיף 14]], לפי הענין;
::: (ג) עיקרי הסדר הפשרה.
:: (2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
::: (א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
::: (ב) התנגדויות שהוגשו לפי [[סעיף 18(ד)]], וההכרעה בהן;
::: (ג) השלב שבו נמצא ההליך;
::: (ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
::: (ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
::: (ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.
: (ד)(1) מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על ענינם של חברי הקבוצה שעליה חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, לרבות תנאים והוראות לפי [[סעיף 20(א) עד (ג)]] או תנאי בדבר יציאה מן ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים.
:: (2) כללה החלטת בית המשפט בדבר אישור הסדר הפשרה תנאי בדבר יציאה מההסדר, לא תהווה ההחלטה מעשה בית דין כלפי חבר קבוצה אשר הודיע לבית המשפט כי אינו מעוניין שההסדר יחול עליו.
:: (3) בסעיף קטן זה, &quot;תנאי בדבר יציאה מההסדר&quot; - תנאי שלפיו חבר קבוצה, אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר פשרה שאושר, יוכל להודיע לבית המשפט על רצונו זה במועד ובדרך שיקבע בית המשפט.
: (ד1) בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע הסדר הפשרה לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר הגשת דין וחשבון סופי המתאר את ביצוע הסדר הפשרה על ידי הצדדים; הוגש דין וחשבון כאמור, יורה בית המשפט על משלוח העתק מהדין וחשבון לגורמים שאליהם נשלחת הודעה לפי [[סעיף 18(ג)]].
: (ד2) הוראות [[סעיף 20]] יחולו, בשינויים המחויבים, גם על החלטה של בית המשפט לאשר הסדר פשרה לפי סעיף זה.
: (ה) העתק מהחלטת בית המשפט לפי סעיף זה יישלח למנהל בתי המשפט, ולענין החלטה לאישור הסדר פשרה, יצורף להעתק ההחלטה העתק הסדר הפשרה שאושר על נספחיו, והכל לשם רישומם בפנקס.
: (ו) אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי הענין, בהתאם להוראות [[סעיף 22]], ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות [[סעיף 23]], ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה; בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו.
: (ז) התקיימו הליכים לאישור הסדר פשרה, ולא אושר ההסדר על ידי בית המשפט או שבוטל אישור שניתן על ידי בית המשפט להסדר פשרה, לא ישמשו דברים שנאמרו או שנקבעו במסגרת ההליכים כאמור ראיה בהליך משפטי אזרחי.

@ 20. הוכחת הזכאות לסעד ותשלום פיצוי כספי (תיקון: תשס&quot;ח, תשע&quot;ו)
: (א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה שבשמה נוהלה התובענה הייצוגית, כולה או חלקה, רשאי הוא במסגרת החלטתו על מתן פיצוי כספי או סעד אחר לחברי הקבוצה להורות, בין השאר, הוראה כמפורט להלן, לפי הענין, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להכביד במידה העולה על הנדרש על חברי הקבוצה או על בעלי הדין:
:: (1) על תשלום פיצוי כספי או על מתן סעד אחר, בשיעור ובאופן שיקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה שהוכחה זכאותו לפיצוי או לסעד כאמור;
:: (2) על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי או לסעד אחר;
:: (3) על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל ועל אופן חישוב חלקו של כל חבר קבוצה, ובלבד שסכום הפיצוי הכולל ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות שבפני בית המשפט; הורה בית המשפט על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל כאמור, רשאי הוא להורות בדבר חלוקה בין חברי הקבוצה, באופן יחסי לנזקיהם, של יתרת הסכום שתיוותר אם חבר קבוצה, אחד או יותר, לא דרש את חלקו, לא הוכיח את זכאותו לפיצוי או לסעד, לא אותר או שלא ניתן לחלק לו את חלקו מסיבה אחרת, ובלבד שחבר קבוצה לא יקבל פיצוי כספי או סעד אחר מעבר למלוא הפיצוי או הסעד המגיע לו; נותרה יתרת סכום לאחר החלוקה לחברי הקבוצה כאמור, יורה בית המשפט על העברתה לקרן שהוקמה מכוח [[סעיף 27א]]; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
: (ב) הורה בית המשפט על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי או לסעד אחר, רשאי הוא ליתן הוראות בדבר -
:: (1) הדרך והמועד להוכחת הזכאות לסעד על ידי חברי הקבוצה ודרך חלוקתו, ורשאי הוא למנות לשם כך אדם בעל כישורים מתאימים (בסעיף זה - ממונה); החליט בית המשפט על מינוי ממונה, רשאי כל אדם הרואה את עצמו נפגע ממעשה או מהחלטה של הממונה, לפנות לבית המשפט אשר הורה על המינוי, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל, או לשנות את המעשה או ההחלטה, וליתן כל צו בענין, הכל כפי שימצא לנכון; שכרו והוצאותיו של הממונה, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר;
:: (2) תשלום הוצאות, לחבר קבוצה, בסכום שיקבע בית המשפט או הממונה, בעד הטרחה הכרוכה בהוכחת הזכאות לפיצוי או לסעד כאמור.
: (ג)(1) מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.
:: (2) הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח [[סעיף 27א]]; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
: (ד)(1) הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, בתובענה ייצוגית, כולה או חלקה, שהוגשה נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין, רשאי הוא, בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור.
:: (2) הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, בתובענה ייצוגית, כולה או חלקה, שהוגשה נגד נתבע שאינו מנוי בפסקה (1), רשאי הוא, בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור.
: (ה) בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט [[בפרט 9 בתוספת השניה]], ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.
: (ו) בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע פסק דינו לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר הגשת דין וחשבון סופי המתאר את ביצוע פסק הדין על ידי הצדדים.

@ 21. סעד של השבה בתובענה ייצוגית נגד רשות - הוראות מיוחדות
: אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות.

@ 22. גמול לתובע מייצג
: (א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
: (ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
:: (1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
:: (2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
:: (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
: (ג) בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו -
:: (1) לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב);
:: (2) לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית לפי הוראות [[סעיף 15]], אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור.

@ 23. שכר טרחה של בא כוח מייצג (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
: (ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
:: (1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
:: (2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
:: (3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
:: (4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
:: (5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
: (ג) בית המשפט רשאי לקבוע לבא כוח מייצג שכר טרחה חלקי על חשבון שכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך הבירור של התובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, וככל הניתן, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו.

@ 24. מעשה בית דין
: פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

@ 25. פרסום הודעות לחברי הקבוצה
: (א) על כל אלה תפורסם הודעה לחברי הקבוצה, בהתאם להוראות סעיף זה:
:: (1) החלטת בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית, לפי הוראות [[סעיף 8]]; בפרסום לפי פסקה זו יפורטו הפרטים המנויים [[בסעיף 14(א)]];
:: (2) החלטת בית המשפט לאשר את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או של כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית או קביעת בית המשפט בדבר נבצרותם של התובעים ובאי הכוח כאמור להמשיך בתפקידם, כאמור [[בסעיף 16(ד)(2)]], מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג כאמור [[בסעיף 16(ד)(4)]] או החלטה על מחיקת תובענה ייצוגית כאמור [[בסעיף 16(ד)(5)]];
:: (3) הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה, כאמור [[בסעיף 18(ג)]];
:: (4) החלטת בית המשפט לאשר הסדר פשרה לפי הוראות [[סעיף 19]]; בפרסום לפי פסקה זו יפורטו הפרטים המנויים [[בסעיף 19(ג)(1) ו-(2)]];
:: (5) פסק דינו של בית המשפט בתובענה ייצוגית, לרבות הוראות והחלטות שנתן לפי [[סעיפים 20]], [[22]] [[ו-23]].
: (ב) בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעות, נוסף על ההודעות המפורטות בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן ויעיל.
: (ג) השר רשאי לקבוע חובת מסירת הודעה המפורסמת לחברי הקבוצה לפי סעיף זה, דרך כלל או לסוגים של בקשות לאישור או של תובענות ייצוגיות, לגוף או לבעל תפקיד, הכל כפי שיקבע; בית המשפט רשאי להורות על מסירת הודעה המפורסמת לחברי הקבוצה לפי סעיף זה.
: (ד) נוסח ההודעות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), צורתן ואופן הצגתן יובאו לאישור בית המשפט בטרם פרסומן; הודעה שענינה החלטה או הוראה של בית משפט או הסדר פשרה, תכלול את עיקרי ההחלטה, ההוראה או הסדר הפשרה, לפי הענין, וכן הפניה לפנקס ולמקומות אחרים שבהם ניתן לעיין בנוסחם המלא, לרבות נספחיהם.
: (ה) פרסום הודעה לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמועד שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום שונות לסוגים של חברי קבוצה, והכל בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:
:: (1) ההוצאות הכרוכות באופן הפרסום ומידת יעילותו;
:: (2) היקף הפיצוי הכספי או הסעד האחר שעשוי לקבל כל אחד מחברי הקבוצה אם התובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה וגובה הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מחברי הקבוצה אם תידחה התובענה הייצוגית;
:: (3) המספר המשוער של חברי הקבוצה, והיכולת לזהותם ולאתרם במאמץ ובעלות סבירים;
:: (4) היכולת למסור הודעה אישית לחברי הקבוצה באופן ובעלות סבירים, לרבות במסגרת קשר רציף הקיים בין בעל דין לבין חברי הקבוצה, כולם או חלקם;
:: (5) מאפייניהם המיוחדים של חברי הקבוצה, לרבות שפה.
: (ו) בית המשפט רשאי להטיל את האחריות לפרסום הודעה ואת הוצאות הפרסום על בעלי הדין, כולם או חלקם, כפי שייראה לו יעיל והוגן בנסיבות הענין.
: (ז) מי שבית המשפט הורה לו לפרסם הודעה לפי סעיף זה ישלח עותק של ההודעה למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס.

@ 26. התיישנות
: (א) אישר בית המשפט תובענה ייצוגית לפי הוראות [[סעיף 8]], יראו, לענין התיישנות, את כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט לפי הוראות [[סעיף 10]] כאילו הגיש תובענה במועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
: (ב) דחה בית המשפט בקשה לאישור או מחק אותה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעה של אדם שנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מהיום שבו ההחלטה בבקשה לאישור הפכה חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
: (ג) הגדיר בית המשפט את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית, לפי הוראות [[סעיף 10]], באופן שאינו כולל את כל מי שנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, או החליט בית המשפט על שינוי הגדרת הקבוצה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו של אדם שלא נכלל בהגדרת הקבוצה כאמור, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מהיום שבו הפכה החלטת בית המשפט לענין הגדרת הקבוצה כאמור חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
: (ד) הודיע אדם על רצונו שלא להיכלל בקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית לפי הוראות [[סעיף 11]] או על רצונו שלא יחול עליו הסדר פשרה לפי הוראות [[סעיפים 18(ו)]] [[או 19(ד)]], לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מיום שהודיע כאמור, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
: (ה) הורה בית המשפט כי הקבוצה שבשמה תנוהל תובענה ייצוגית תכלול רק אדם שהודיע לבית המשפט על רצונו להצטרף אליה, בהתאם להוראות [[סעיף 12]], לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו של אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור אשר לא הודיע על רצונו להצטרף לתובענה הייצוגית, הנובעת מאותה עילה, לפני שחלפה שנה מהמועד האחרון שבו היה עליו להודיע על רצונו כאמור, ובלבד שתביעתו של אותו חבר קבוצה לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.

@ 27. קרן למימון תובענות ייצוגיות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מוקמת בזה קרן למימון תובענות ייצוגיות (בסעיף זה - הקרן), שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן.
: (ב) הקרן תנוהל בידי הנהלה בת תשעה חברים שימנה השר (בסעיף זה - ההנהלה), ואלה חבריה:
:: (1) אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, אשר אינו עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג של הממונה על הגנת הצרכן כמשמעותו [[בחוק הגנת הצרכן]];
:: (3) נציג של הממונה על התחרות כמשמעותו [[בחוק התחרות הכלכלית]];
:: (4) נציג של המפקח על הבנקים כמשמעותו [[בפקודת הבנקאות, 1941]];
:: (5) נציג הממונה כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (6) נציג המשרד לאיכות הסביבה;
:: (7) נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
:: (8) נציג היועץ המשפטי לממשלה;
:: (9) נציג ציבור בעל ידע וניסיון בתחום פעילותה של הקרן.
: (ג) השר יפרסם, בתום כל שנת תקציב, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, דין וחשבון על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
: (ד) תקציב הקרן ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד המשפטים; לענין זה, &quot;חוק תקציב שנתי&quot; ו&quot;תכנית&quot; - כמשמעותם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]].
: (ה) השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר מבחנים שוויוניים למתן סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות ואופן הפרסום של מבחנים כאמור, וכן בדבר סדרי הגשת בקשות לסיוע כאמור, סדרי עבודתה של ההנהלה ומתן דיווח בידי מקבל הסיוע לענין השימוש בכספי המימון.
: (ו)(1) הקרן תפעל במשך תקופה של שבע שנים מיום פרסומו של חוק זה; ואולם רשאי השר, בצו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת (בסעיף זה - תקופת הארכה); הוארכה התקופה כאמור, יחולו בתקופת ההארכה הוראות סעיף זה, ואולם תחולת הוראות סעיף קטן (ד) באותה תקופה טעונה הסכמת שר האוצר, ואם לא נתן שר האוצר את הסכמתו כאמור, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
::: ((תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות הוארכה עד ליום 14.9.2023.))
:: (2) הסתיימה תקופת פעולתה של הקרן, בהתאם להוראות פסקה (1), ונותרה יתרת כספים בקופת הקרן אשר לא נוצלה עד תום התקופה כאמור, תמשיך הקרן, על אף הוראות הפסקה האמורה, לפעול לגבי אותם כספים בהתאם לתפקידה כמפורט בסעיף קטן (א), עד לניצול יתרת הכספים כאמור, וזאת בכפוף לכל דין.
:: (ז) סיוע לפי סעיף זה לא יינתן לשם מימון תובענות ייצוגיות כאמור [[בסעיף 209(א) לחוק החברות]] [[ובסעיף 41 לחוק השקעות משותפות בנאמנות]], ובקשות לאישור תובענות ייצוגיות כאמור.

@ 27א. קרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) מוקמת בזה קרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח [[סעיף 20(א)(3) ו-(ג)(2)]].
: (ב) מטרת הקרן לחלק את הכספים כאמור בסעיף קטן (א) לטובת מטרות ציבוריות, והכול כפי שיוגדר בנוהלי הקרן ובכפוף להוראות בית המשפט.
: (ג) הקרן תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי [[חוק האפוטרופוס הכללי, התשל&quot;ח-1978]].
: (ד) כספי הקרן יחולקו בידי ועדה ובה חמישה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה - הוועדה), ואלה חבריה:
:: (1) אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, שאינו עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) נציג האפוטרופוס הכללי;
:: (3) נציג היועץ המשפטי לממשלה;
:: (4) שני חברי ועדה שימונו מקרב הציבור או האחד מקרב הציבור והשני מקרב עובדי המדינה.
: (ה) נציג ציבור שימונה לפי סעיף קטן (ד)(4) יהיה בעל זיקה לתחום החברתי–כלכלי, או חבר הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיה חבר סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]].
: (ו) המניין החוקי לפתיחת ישיבה יהיה רוב חברי הוועדה.
: (ז)(1) לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
:: (2) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
:: (3) לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
:: (4) בסעיף זה -
:::- &quot;עניין אישי&quot; - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
:::- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה;
:::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ח) הוועדה תגבש בנוהל, בהסכמת השר, את המבחנים לחלוקת כספי הקרן ואופן הפרסום של מבחנים כאמור, סדרי הגשת בקשות לקבלת כספים מהקרן, סדרי עבודתה של הקרן, דיווח על ידי מקבל הכספים לעניין השימוש בהם ודיווח הוועדה לבית המשפט על הכספים שחולקו; הנוהל יפורסם ברשומות.
: (ט) השר יפרסם בתום כל שנת תקציב, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, דין וחשבון על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

@ 28. פנקס תובענות ייצוגיות
: (א) מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תובענות ייצוגיות (בחוק זה - הפנקס) שבו יירשמו הודעות שנמסרו לו לפי [[סעיפים 6(א)]], [[10(ב)]], [[14(ב)]], [[16(ד)(3)]], [[18(ג)]], [[19(ה)]] [[ו-25(ז)]] וכן כל פרט אחר שהשר יורה לרשמו; הפנקס וכן המסמכים שנמסרו למנהל בתי המשפט יחד עם ההודעות כאמור, יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט.
: (ב) השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין פרטי הרישום בפנקס וסדרי העיון בו.
: (ג) מנהל בתי המשפט יחל בניהול הפנקס בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; השר יפרסם, ברשומות וכן בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה העברית, הודעה בדבר מועד תחילת ניהול הפנקס.

@ 29. דין המדינה
: חוק זה יחול על המדינה.

@ 30. שינוי התוספות
: השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו -
: (1) לשנות את [[התוספת הראשונה]];
: (2) להוסיף על [[התוספת השניה]], לאחר התייעצות עם שר האוצר;
: (3) להוסיף על [[התוספת השלישית]].

@ 31. ביצוע ותקנות
: (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות הקובעות סדרי דין בכל ענין הנוגע לבקשה לאישור או לתובענה ייצוגית, לא יהיו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

@ 32. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 33. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ&quot;א-1981]].))
@ 34. : ((הנוסח שולב [[בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].))
@ 35. : ((הנוסח שולב [[בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ&quot;ח-1988]].))
@ 36. : ((הנוסח שולב [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ&quot;ב-1992]].))
@ 37. : ((הנוסח שולב [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]].))
@ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ&quot;ו-1996]].))
@ 39. : ((הנוסח שולב [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]].))
@ 40. : ((הנוסח שולב [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]].))
@ 41. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש&quot;ס-2000]].))
@ 42. : ((הנוסח שולב [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]].))
@ 43. : ((הנוסח שולב [[בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]].))

@ 44. חובת התקנת תקנות בענין אגרות
: השר יביא תקנות לפי [[+|סעיפים 83(א)(3)]] [[ו-108(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], בענין אגרות בהליכים לפי חוק זה, לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

@ 45. תחילה, תחולה והוראות מעבר
: (א) תחילתם של [[סעיפים 5(א)(2)]], [[6(א)]], [[10(ב)]] לענין משלוח הודעה למנהל בתי המשפט בדבר צירוף אדם לקבוצה, [[14(ב)]], [[16(ד)(3)]], [[18(ג)]] לענין משלוח הודעה למנהל בתי המשפט בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה, [[19(ה)]], [[25(ד)]] לענין הפניה לפנקס, [[ו-25(ז)]], בתוך שלושים ימים ממועד תחילת ניהול הפנקס, כאמור [[בסעיף 28(ג)]].
: (ב) ההוראות לפי חוק זה, למעט הוראות תקנות בענין אגרות כאמור [[בסעיף 44]], יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט ביום פרסומו של חוק זה.
: (ג)(1) היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שמתקיים בה אחד התנאים המפורטים להלן, יראו אותה, לענין מנין תקופת ההתיישנות, כאילו הוגשה ביום פרסומו של חוק זה:
::: (א) הבקשה הוגשה שלא לפי אחד ההסדרים המפורטים [[בסעיפים 32 עד 43]] כנוסחם ערב ביטולם בחוק זה;
::: (ב) עילתה אינה בגדר העילות שהיה ניתן לאשר בשלהן תובענה ייצוגית לפי אחד ההסדרים כאמור בפסקת משנה (א).
:: (2) על אף האמור בכל דין, נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור בפסקה (1) לפני פרסומו של חוק זה, יבוא במנין תקופת ההתיישנות של התביעה נושא הבקשה הזמן שבין הגשת הבקשה ובין דחייתה; לענין זה, &quot;דחייה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי&quot;ח-1958]].
:: (3) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לענין תקופת ההתיישנות של תביעה אישית המוגשת בידי מי שהגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור בפסקה (1), בשל העילה נושא הבקשה לאישור.
: (ד)(1) בקשות לאישור שהוגשו מיום פרסומו של חוק זה עד יום תחילתן של תקנות בענין אגרות כאמור [[בסעיף 44]] וכן תובענות ייצוגיות שאושרו בבקשות לאישור כאמור, יהיו פטורות מתשלום אגרת בית משפט.
:: (2) היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור [[בסעיף 5(ב)(2)]], יורה בית המשפט הדן בבקשה על העברתה לבית משפט לענינים מינהליים; היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה תובענה ייצוגית בתביעה כאמור [[בסעיף 5(ב)(2)]], רשאי בית המשפט הדן בתובענה להעבירה לבית משפט לענינים מינהליים בהתחשב בשלב שאליו הגיע הדיון בתובענה; בית משפט לענינים מינהליים שאליו הועברה בקשה או תובענה לפי פסקה זו, יהיה רשאי להמשיך לדון בה מן השלב שבו הפסיק קודמו.
:: (3) לענין בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות אשר הוגשה לפני יום פרסומו של חוק זה, יראו את יום פרסומו של חוק זה כמועד לתחילת מנין התקופה כאמור [[בסעיף 9(א)]], במקום המועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;רשות ציבורית&quot;]]))) ====

@ 1. : נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
@ 2. : הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
@ 3. : נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

== תוספת שניה ==
==== ((([[סעיף 3(א)]] - תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית))) ====

@ 1. : תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
@ 2. : תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
@ 3. : תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.
@ 3א. (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז) : תביעה נגד נותן שירותים פיננסיים, כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא.
@ 4. (תיקון: תשע&quot;ט) : תביעה בעילה לפי [[חוק התחרות הכלכלית]].
@ 4א. (תיקון: תש&quot;ע) : תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, &quot;זירת סוחר&quot; ו&quot;רישיון זירה&quot; – כהגדרתם [[בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
@ 5. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה -
:- &quot;זיקה&quot; - בעלות, החזקה, רכישה או מכירה;
:- &quot;יחידה&quot; - כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות]], לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה [[באותו חוק]];
:- &quot;נייר ערך&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
@ 6. : תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, &quot;גורם המפגע&quot;, &quot;מפגע סביבתי&quot; - כמשמעותם [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים]].
@ 7. : תביעה בעילה לפי [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס&quot;א-2000]].
@ 8. : (1) תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי [[חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ&quot;ח-1988]].
: (2) תביעה בעילה כאמור לפי [[חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ&quot;ו-1996]].
@ 9. : (1) תביעה בעילה לפי [[+|פרקים ד']], [[+#פרק ה|ה']] [[+#פרק ה1|או ה'1]] [[לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].
: (2) תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי [[חוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]], כהגדרתן [[בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות]].
: (3) תביעה בעילה לפי הוראות [[חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס&quot;ה-2005]].
@ 10. (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ז-2) : (1) תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי [[סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ&quot;ט-1969]], ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות [[+|סעיפים 16]], [[+|17]] [[+|ו-20]] [[לחוק הגנת השכר, התשי&quot;ח-1958]].
: (2) תביעה של עובד בעילה לפי [[סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ&quot;ז-1987]], תביעה של עובד בעילה לפי [[סעיפים 2 עד 3ב לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס&quot;ז-2007]], או לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]].
: (3) בפרט זה –
::- &quot;תביעה&quot; – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי;
::- &quot;הסכם קיבוצי&quot; – הסכם קיבוצי לפי [[חוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]], או הסדר קיבוצי בכתב.
@ 11. (תיקון: ק&quot;ת תשע&quot;ח-2) : תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר; וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין אף אם אינם בגדר תשלום חובה; תביעה כאמור נגד רשות מקרקעי ישראל, במסגרת פעילותה לפי [[חוק רשות מקרקעי ישראל, התש&quot;ך-1960]], תוגש לפי פרט זה בלבד.
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ח-2) : תביעה נגד מפרסם כהגדרתו [[בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ&quot;ב-1982]], בעילה לפי [[הסעיף האמור]].
@ 13. (תיקון: תשע&quot;א) : תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, &quot;חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; ו&quot;מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]].
@ 14. (תיקון: תשע&quot;ד) : תביעה של מחזיק במניות או באמצעי שליטה בתאגיד מדורג או מחזיק במכשיר פיננסי שנקבע לגביו דירוג, נגד חברת דירוג, בעילה לפי כל דין הנובעת מדירוג; לעניין זה, &quot;תאגיד מדורג&quot;, &quot;מכשיר פיננסי&quot;, &quot;דירוג&quot; ו&quot;חברת דירוג&quot; - כהגדרתם [[בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע&quot;ד-2014]].

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 12(ד)]] - סייג לתובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות))) ====

@ 1. (תיקון: תשע&quot;ט) : תביעה בעילה לפי [[חוק התחרות הכלכלית]].
@ 2. (תיקון: תשע&quot;ד-3) : תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה -
:- &quot;זיקה&quot; - בעלות, החזקה, רכישה או מכירה;
:- &quot;יחידה&quot; - כמשמעותה [[בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]], לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה [[באותו חוק]];
:- &quot;נייר ערך&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן ניירות ערך כהגדרתם [[בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום א' באדר התשס&quot;ו (1 במרס 2006).
&lt;חתימות&gt;
* אהוד אולמרט, ממלא מקום ראש הממשלה
* ציפי לבני, שרת המשפטים
* משה קצב, נשיא המדינה
* ראובן ריבלין, יושב ראש הכנסת</text>
      <sha1>dw8cn740x8e5479jjdzsava50xbxc9n</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיר של יום</title>
    <ns>0</ns>
    <id>90002</id>
    <revision>
      <id>1417698</id>
      <parentid>1281105</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T07:48:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2A01:6502:A4C:6D3F:C85F:FDD6:4572:77B7</ip>
      </contributor>
      <comment>/* הושיענו */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1877" xml:space="preserve">{{קטן|בכל יום אומרים את המזמר המתאים ליום בשבוע. בימי מועד אומרים בנוסף לכך גם את המזמור המיוחד לאותו המועד. (יש נוהגים לעמוד בשעת קריאת התפילה)}}
=== יום ראשון ===
{{שיר של יום|ראשון בשבת|כד|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום שני ===
{{שיר של יום|שני בשבת|מח|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום שלישי ===
{{שיר של יום|שלישי בשבת|פב|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום רביעי ===
{{שיר של יום|רביעי בשבת|צד|נוסח={{{נוסח|}}}}}
{{נוסחי תפילה|נוסח={{{נוסח|}}}|אשכנזים={{צת|תהלים|צה|א|ג}}}}

=== יום חמישי ===
{{שיר של יום|חמישי בשבת|פא|נוסח={{{נוסח|}}}}}
=== יום שישי ===
{{שיר של יום|שישי בשבת|צג|נוסח={{{נוסח|}}}}}

{{מגירה|בימים מיוחדים|
=== יום שבת ===
{{שיר של יום|שבת קודש|צב|נוסח={{{נוסח|}}}}}

=== ראש חודש ===
{{צת|תהלים|קד}}
=== חנוכה ===
{{צת|תהלים|ל}}
===מוצאי יום כיפור===
{{צת|תהלים|פה}}
===צום גדליה ועשרה בטבת===
{{צת|תהלים|פג}}
===תענית אסתר ופורים===
{{צת|תהלים|כב}}
===י&quot;ז בתמוז===
{{צת|תהלים|עט}}
===בבית האבל===
{{צת|תהלים|מט}}
}}
===הושיענו===
{{הוראה למתפללים|בכל יום לנוסח ספרד ועדות המזרח אחרי שיר של יום אומרים:}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קו|מז|מח}}{{ש}}
{{צת|תהלים|קלה|כא}}&lt;br&gt;{{צת|תהלים|עב|יח|יט}}

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:תפילת שחרית]]
[[קטגוריה:שיר של יום]]
[[קטגוריה:חלקי התפילה - כלל העדות]]</text>
      <sha1>poagnedcplmb233xut6yk1sm9lumfw9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארון הספרים היהודי</title>
    <ns>4</ns>
    <id>176287</id>
    <revision>
      <id>1417684</id>
      <parentid>732479</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:42:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1981" xml:space="preserve">{{כותרת ארון ספרים}}
{| cellspacing=&quot;3&quot; collspan=&quot;0&quot;
|{{מר}}''{{גודל גופן|4|המדפים ב&quot;ארון הספרים היהודי&quot;}}''{{מר/}}
{{מדפי ספרים}}
| rowspan=&quot;8&quot; width=&quot;23%&quot; style=&quot;border: 1px solid #6688AA; background-color:#FFFFFF; padding:0.7em;&quot; valign=&quot;top&quot;|

{|width=&quot;*&quot;
|
{| style=&quot;width: 100%;  text-align:center; padding:0em; margin:0em; font-variant:  &quot; align=&quot;center&quot; 
|- 
'''ספרים לפי נושאים'''&lt;br /&gt;
{{#תגית:categorytree|קטגוריה:ארון הספרים היהודי/נושא}}
|}
|-
|&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;
|-
|'''מיזמי ארון הספרים היהודי:'''
|-
|[[ויקיטקסט:מיזמי ארון הספרים היהודי/מיזם המצוות|מצוות]] | [[ויקיטקסט:מיזמי ארון הספרים היהודי/מיזם דמויות ומקומות|דמויות ומקומות]] | [[ויקיטקסט:מיזמי ארון הספרים היהודי/מיזם התאריכים|תאריכים]] | [[:קטגוריה:מאורעות בשנים|מאורעות לפי שנים]]
|-
|
*[[:קטגוריה:ספרים מושלמים|ספרים מושלמים]]
*[[:קטגוריה:טקסטים חדשים|ספרים חדשים]]
|}
|-
{|padding:&quot;0.2em&quot;|
|style=&quot;margin:0.3em; text-align:center; color:blue;  border:1px solid #6688aa; &quot;|
'''{{גדול|דפים בארון הספרים היהודי הקשורים ל[[ויקיטקסט:לוח עברי|לוח השנה העברי]]}}'''
&lt;/div&gt;&lt;/center&gt;
&lt;/center&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
&lt;div style=&quot;border-bottom: 1px solid #6688AA; text-align: center; margin: 0.3em;  font-size:1.5em; font-weight:green;&quot;&gt;
&lt;/div&gt;&lt;/div&gt;
&lt;span style=&quot;color: green;&quot;&gt;רוצה גם לתרום ל[[ויקיטקסט:מאגר הספרים היהודי|מאגר הספרים]]? מחכים לך.&lt;/span&gt;
|}
[[de:Judaica]]
[[en:Portal:Judaism]]
[[tr:Vikikaynak:Musevilik]]
[[YI:קאַטעגאָריע:ספֿרי קודש]]

[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי|*]]</text>
      <sha1>nvjd3l7cx4jaci9a3l0h9owzo0emyhl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>GPL</title>
    <ns>0</ns>
    <id>212106</id>
    <revision>
      <id>1417651</id>
      <parentid>501734</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T16:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Uziel302</username>
        <id>3324</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הגהה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48970" xml:space="preserve">__NOTOC__
{{רשיון copyright|זכויות יוצרים © 2007, [http://fsf.org קרן התוכנה החופשית].&lt;br&gt;זכויות יוצרים לתרגום © 2007, [http://law.co.il עו&quot;ד חיים רביה].|'''זהו תרגום בלתי רשמי של הרישיון הציבורי הכללי של גנו לעברית. הוא לא פורסם על ידי קרן התוכנה החופשית ואינו קובע באופן חוקי את תנאי ההפצה לתוכנה המשתמשת ב-GPL של גנו – רק הטקסט האנגלי המקורי של ה-GPL של גנו עושה זאת. אבל אנחנו מקווים שתרגום זה יסייע לדוברי עברית להבין את ה-GPL של גנו טוב יותר.'''

תורגם על-ידי [http://law.co.il עו&quot;ד חיים רביה], כל הזכויות שמורות © 2007.

תרגום זה הוא מסמך חופשי; כל אחד רשאי/ת להעתיק, לשנות ולהפיץ מחדש תרגום זה על-פי תנאי גרסה 3 של הרישיון הציבורי הכללי של GNU כפי שפורסם על ידי קרן התוכנה החופשית, בשינויים המחויבים מן העובדה שמסמך זה איננו תוכנת מחשב. יש להבחין בבירור בין השינויים שהוכנסו לבין התרגום המקורי.

תרגום זה מופץ בתקווה שיימצא מועיל, אבל בלא אחריות כלשהי; לרבות לא אחריות משתמעת כלשהי. לפרטים נוספים, ראה את הרישיון הציבורי הכללי של GNU.

תרגום זה איננו מסמך רשמי של קרן התוכנה החופשית (Free Software Foundation) והיא לא אשרה אותו. התרגום אינו בא במקום המקור האנגלי של הרישיון הציבורי הכללי, אלא הוא מיועד לשמש כלי עזר בלבד להבנתו. לפיכך, בעת הסתמכות משפטית על הרישיון עליך לפנות אל המקור האנגלי המצוי בכתובת http://www.gnu.org/copyleft/gpl.html.}}

== הרישיון הציבורי הכללי של GNU&amp;rlm; (GNU General Public License) ==
'''גרסה 3, 29 ביוני 2007'''

זכויות יוצרים © 2007, קרן התוכנה החופשית, http://fsf.org

כל אחד מורשה להעתיק ולהפיץ עותקים מילוליים של רישיון זה, אבל אסור לשנות אותו.

=== מבוא ===

הרישיון הציבורי הכללי של גנו הוא רישיון Copyleft חופשי לתוכנה וליצירות מסוגים אחרים.

הרישיונות למרבית התוכנות וליצירות שימושיות אחרות מיועדים לשלול את חירותך לשתף ולשנות את היצירות. בניגוד לכך, הרישיון הציבורי הכללי של גנו מיועד להבטיח את חירותך לשתף ולשנות את כל גרסאותיה של תוכנית – להבטיח שהיא תישאר תוכנה חופשית לכל משתמשיה. אנו, קרן התוכנה החופשית, משתמשים ברישיון הציבורי הכללי של גנו למרבית התוכנה שלנו; הוא חל גם על יצירות אחרות שמחבריהן משחררים בדרך זו. אתה יכול להחיל אותו על התוכניות שלך גם כן.

כשאנו מדברים בתוכנה חופשית, אנו מתייחסים לחירות, לא למחיר. הרישיונות הציבוריים הכלליים שלנו מיועדים להבטיח שאתה בן חורין להפיץ עותקים של תוכנה חופשית (ולדרוש תשלום עבורם אם רצונך בכך), שאתה מקבל את קוד המקור או יכול להשיגו אם אתה רוצה בזה, שאתה יכול לשנות את התוכנה או להשתמש בחלקים ממנה בתוכניות חופשיות חדשות, ושאתה יודע שאתה יכול לעשות את הדברים הללו.

כדי להגן על זכויותיך, אנו צריכים למנוע מאחרים לשלול ממך זכויות אלה או לבקש ממך לוותר עליהן. לכן, יש לך מחויבויות מסוימות אם אתה מפיץ עותקים של התוכנה, או אם אתה משנה אותה; מחויבויות לכבד את חירותם של אחרים.

לדוגמה, אם אתה מפיץ עותקים של תוכנית כזו, בין אם בתמורה ובין אם בחינם, עליך להעביר למקבליה את אותן זכויות שקיבלת אתה. אתה חייב להבטיח שגם הם מקבלים או יכולים לקבל את קוד המקור. ואתה חייב להראות להם תנאים אלה כדי שיידעו את זכויותיהם.

מפתחים המשתמשים ב-GPL של גנו, מגנים על זכויותיך בשני צעדים: (1) עומדים על זכויות היוצרים בתוכנה, ו-(2) מציעים לך רישיון זה המקנה לך רשות חוקית להעתיק, להפיץ ו/או לשנות אותה.

להגנת המפתחים והמחברים, ה-GPL מסביר בבירור שאין אחריות על תוכנה חופשית זו. למען המשתמשים והיוצרים כאחד, ה-GPL דורש שעותקים ששונו יסומנו ככאלה, כך שהבעיות בהם לא ייוחסו בטעות ליוצרים של גרסאות קודמות.

התקנים אחדים מתוכננים לשלול את גישת המשתמשים להתקין או להריץ גרסאות מותאמות של התוכנה שבתוכם, למרות שהיצרן יכול לעשות זאת. דבר זה מנוגד מהותית להגנה על חירויות המשתמש לשנות את התוכנה. הדפוס השיטתי של ניצול כזה לרעה מתרחש בתחום המוצרים לשימוש אישי, וזהו בדיוק המקום שבו הוא הכי פחות קביל. לכן, אנו תכננו גרסה זו של ה-GPL כדי לאסור הללו את הנוהג במוצרים אלה. אם בעיות כאלה יתעוררו מהותית בתחומים אחרים, אנו עומדים היכון להרחיב הוראה זו לתחומים אלה בגרסאות עתידיות של ה-GPL, כנדרש להגנה על חירויותיהם של המשתמשים.

לבסוף, כל תוכנית מאוימת בקביעות על-ידי פטנטים על תוכנה. מדינות אינן צריכות להתיר לפטנטים להגביל פיתוח ושימוש בתוכנה למחשבים לשימוש כללי, אולם באלה שעושות זאת, אנו שואפים להימנע מהסכנה המיוחדת שפטנטים המוחלים על תוכנה חופשית עלולים להופכה למעשה לקניינית. כדי למנוע זאת, ה-GPL מבטיח שפטנטים אינם יכולים לשמש כדי להפוך תוכנית לבלתי-חופשית.

להלן התנאים המדויקים להעתקה, הפצה ושינוי:

'''תנאים'''

=== 0. הגדרות ===

&quot;רישיון זה&quot; מתייחס לגרסה 3 של הרישיון הציבורי הכללי של גנו.

&quot;זכות יוצרים&quot; פירושה גם חוקים דמויי-זכויות יוצרים החלים על יצירות מסוגים אחרים, כדוגמת הטופוגרפיה של מעגל מודפס.

&quot;התוכנית&quot; מתייחסת לכל יצירה שניתן להגן עליה בזכויות יוצרים המורשית על-פי רישיון זה. כל מקבל רישיון קרוי &quot;אתה&quot;. &quot;מקבלי רישיונות&quot; ו&quot;מקבלים&quot; יכולים להיות יחידים או ארגונים.

&quot;לשנות&quot; יצירה פירושו להעתיק מהיצירה או להתאים יצירה שלמה או חלק ממנה באופן הדורש הרשאת זכויות יוצרים, למעט יצירת עותק זהה. היצירה הנוצרת קרויה &quot;גרסה מותאמת&quot; של היצירה הקודמת או יצירה &quot;המבוססת על&quot; היצירה הקודמת.

&quot;יצירה כלולה&quot; משמעו או התוכנית הבלתי-מותאמת או יצירה המבוססת על התוכנית.

&quot;להרבות&quot; יצירה פירושו לעשות איתה כל דבר, אשר בהעדר הרשאה יגרום לך לשאת באחריות ישירה או משנית להפרה על פי חוק זכויות היוצרים החל, למעט ביצועה על מחשב או שינוי עותק פרטי. רבייה כוללת העתקה, הפצה (עם או בלי התאמות), העמדה לרשות הציבור, ובמדינות אחדות גם פעילויות אחרות.

&quot;להעביר&quot; יצירה פירושו רבייה מכל סוג המאפשרת לצדדים אחרים לעשות או לקבל עותקים. אינטראקציה בלבד עם משתמש באמצעות רשת מחשב, בלא העברת עותק, אינה העברה.

ממשק משתמש אינטראקטיבי מציג &quot;הודעות משפטיות נאותות&quot; ככל שהוא כולל רכיב נוח ונראה באופן בולט אשר (1) מציג הודעת זכויות יוצרים נאותה, ו-(2) אומר למשתמש שאין אחריות על היצירה (אלא במידה שאחריות מוענקת), שמקבלי-הרישיונות יכולים להעביר את היצירה על-פי רישיון זה וכיצד לראות עותק של רישיון זה. אם הממשק מציג רשימה של פקודות משתמש או אפשרויות, כגון תפריט, פריט בולט ברשימה עונה על דרישות אלה.

=== 1. קוד מקור ===

&quot;קוד המקור&quot; ליצירה פירושו הצורה המועדפת של היצירה לצורך ביצוע התאמות בה. &quot;קוד יעד&quot; פירושו כל צורה של היצירה שאיננה קוד.

&quot;ממשק תקני&quot; פירושו ממשק אשר או שהוא תקן רשמי שהוגדר על ידי גוף תקינה רשמי, או, במקרה של ממשקים המיועדים לשפת תכנות מסוימת, ממשק הנמצא בשימוש נרחב בקרב מפתחים העובדים בשפה זו.

&quot;ספריות המערכת&quot; של יצירה ברות ביצוע במחשב, כוללות כל דבר שאינו היצירה כמכלול ואשר (א) נכלל בצורה הרגילה של אריזת רכיב מרכזי, אבל אינו חלק מאותו רכיב מרכזי, ו-(ב) נועד רק כדי לאפשר שימוש בעבודה עם אותו רכיב מרכזי, או כדי ליישם ממשק תקני שעבורו יש יישום בצורת קוד מקור הזמין לציבור. &quot;רכיב מרכזי&quot; בהקשר זה פירושו, רכיב עיקרי וחיוני (קובץ ליבה, מערכת חלונות וכיוצא בזה) של מערכת ההפעלה המסוימת (אם בכלל) שעליה רצה היצירה ברת הביצוע, או מהדר המשמש להפקת היצירה או מפרש קוד יעד המשמש כדי להריץ אותה.

&quot;הקוד התואם&quot; ליצירה בצורת קוד יעד פירושו כל קוד מקור הדרוש כדי להפיק, להתקין וגם (ליצירה ברת-ביצוע) להריץ את קוד היעד ולשנות את היצירה, לרבות תסריטים השולטים בפעולות אלה. עם זאת, הוא אינו כולל את ספריות המערכת של היצירה, או כלים למטרות כלליות, או תוכנות חופשיות הזמינות לכלל ומשמשות מבלי לשנותן בביצוע פעילויות אלה אך אינן חלק מהיצירה. לדוגמה, הקוד התואם כולל קבצים של הגדרות ממשק המשויכים עם קבצי מקור ליצירה, וקוד מקור לספריות משותפות ותוכניות-משנה המקושרות באופן דינמי שיצירה זו מתוכננת במפורש לדרוש, כגון באמצעות חילופי מידע אינטימיים או בקרת זרימה בין תוכניות-משנה אלה וחלקים אחרים של היצירה.

הקוד התואם אינו צריך לכלול כל דבר שהמשתמשים יכולים להפיק אוטומטית מחלקים אחרים של הקוד התואם.

הקוד התואם ליצירה בצורת קוד מקור הוא אותה יצירה ממש.

=== 2. היתרים בסיסיים ===

כל הזכויות המוענקות ברישיון זה מוענקות לתקופת זכויות היוצרים בתוכנית, והן בלתי-חוזרות בתנאי שהתנאים המוגדרים ימולאו. רישיון זה מאשרר במפורש את זכותך הבלתי מוגבלת להריץ את התוכנית שלא שונתה. הפלט מהרצת יצירה כלולה, מכוסה בעצמו באמצעות רישיון זה רק אם הפלט, בהתחשב בתוכנו, כולל יצירה כלולה. רישיון זה מכיר בזכויותיך לשימוש הוגן או זכויות שוות ערך לזה, כאמור בחוק זכויות יוצרים.

אתה רשאי ליצור, להריץ ולהרבות יצירות כלולות שאתה אינך מעביר, בלא תנאים, כל עוד רישיונך נשאר בתוקף בשאר המובנים. אתה רשאי להעביר יצירות כלולות לאחרים למטרה היחידה שיבצעו בהן שינויים באופן בלעדי עבורך, או יספקו לך אמצעים להרצת אותן יצירות, בתנאי שתציית לתנאי רישיון זה בהעברת כל חומר שאינך שולט בזכויות היוצרים שלו. מי שיוצרים או מריצים את התוכנות המכוסות עבורך, חייבים לעשות זאת באופן בלעדי מטעמך, תחת הנחייתך ושליטתך, בתנאים המונעים מהם ליצור עותקים כלשהם מהחומרים המוגנים שלך שלא במסגרת יחסיהם אתך.

העברה בנסיבות אחרות כלשהן מותרת רק על-פי התנאים המוצהרים להלן. מתן רישיונות משנה אינו מותר; סעיף 10 הופך זאת לבלתי-הכרחי.

=== 3. הגנה על הזכויות המשפטיות של המשתמש מחוקים נגד עקיפת אמצעי הגנה טכנולוגיים ===

אף יצירה כלולה לא תחשב חלק מאמצעים טכנולוגיים אפקטיביים על-פי דין כלשהו, הממלאים התחייבויות על-פי סעיף 11 של האמנה לזכויות יוצרים של הארגון העולמי לקניין רוחני, שאומצה ב-20 בדצמבר 1996, או חוקים דומים המונעים או מגבילים עקיפה של אמצעים כאלה.

כאשר אתה מעביר יצירה כלולה, אתה מוותר על כל כוח חוקי לאסור עקיפה של אמצעים טכנולוגיים ככל שעקיפה כזו מושפעת ממימוש זכויות על פי רישיון זה המתייחסות ליצירה הכלולה, ואתה מוותר על כל כוונה להגביל פעולה או שינוי של יצירה כדרך לאכוף, כנגד משתמשי היצירה, את זכויותיך החוקיות או זכויותיהם של צדדים שלישיים לאסור עקיפה של אמצעים טכנולוגיים.

=== 4. העברת עותקים מדויקים ===

אתה רשאי להעביר עותקים מדויקים של קוד המקור של התוכנית כפי שאתה מקבל אותו, בכל אמצעי, בתנאי שאתה מפרסם באופן בולט ונאות על כל עותק הודעת זכויות יוצרים מתאימה; שומר כמות שהן על כל ההודעות הקובעות שרישיון זה וכל תנאי בלתי-מרשה שהוסף על פי סעיף 7 חלים על הקוד; שומר כמות שהן את כל ההודעות על העדר כל אחריות; ונותן לכל המקבלים עותק מרישיון זה ביחד עם התוכנית.

אתה רשאי לדרוש מחיר כלשהו או אף מחיר על כל עותק שאתה מעביר, ואתה רשאי להציע תמיכה או הגנת אחריות תמורת תשלום.

=== 5. העברת גרסאות מקור ששונו ===

אתה רשאי להעביר יצירה המבוססת על התוכנית, או את השינויים הדרושים כדי להפיק אותה מהתוכנית, בצורת קוד מקור על-פי תנאי סעיף 3, רק אם אתה גם עומד בכל התנאים הבאים:

&lt;ol style=&quot;list-style-type: hebrew;&quot;&gt;
&lt;li&gt; היצירה חייבת לשאת הודעות בולטות המצהירות שאתה שינית אותה והמספקות את התאריך הרלוונטי.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; היצירה חייבת לשאת הודעות בולטות המצהירות שהיא משוחררת תחת רישיון זה ותחת כל התנאים שהוספו לפי סעיף 7. דרישה זו מתקנת את הדרישות בסעיף 4 &quot;לשמור על כל ההודעות כמות שהן&quot;.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; אתה חייב להעניק רישיון ליצירה השלמה כמכלול תחת רישיון זה לכל אחד שמקבל חזקה בעותק. רישיון זה יחול אפוא, ביחד עם כל התנאים הנוספים החלים לפי סעיף 7, על מכלול היצירה, וכל חלקיה, בהתעלם מהאופן שבו הם ארוזים. רישיון זה אינו מתיר להעניק רישיון ביצירה בדרך אחרת כלשהי, אבל הוא אינו שולל את תוקפה של הרשאה כזו אם קיבלת אותה בנפרד.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; אם ליצירה יש ממשקי משתמש אינטראקטיבים, כל אחד מהם חייב להציג הודעות משפטיות נאותות; עם זאת, אם לתוכנית יש ממשקים אינטראקטיביים שאינם מציגים הודעות משפטיות נאותות, יצירתך אינה צריכה לגרום להם לעשות זאת.&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;

ליקוט של יצירה כלולה עם יצירות נפרדות ועצמאיות אחרות, שאינן לפי טיבן הרחבה של יצירה כלולה ושאינן משולבות איתה באופן היוצר תוכנית גדולה יותר, בתוך או על גבי אמצעי אחסון או אמצעי הפצה, נקרא &quot;מצבור&quot; אם הליקוט וזכויות היוצרים הנובעות ממנו אינם משמשים להגביל גישה או זכויות משפטיות של משתמשי הליקוט מעבר למה שהיצירות הבודדות מתירות. הכללתה של יצירה כלולה במצבור אינה גורמת לרישיון זה לחול על החלקים האחרים של המצבור.

=== 6. העברת תבניות שאינן מקור ===

אתה רשאי להעביר יצירה כלולה בצורת קוד יעד על פי תנאי סעיף 3 ו-5, רק אם אתה מעביר גם את קוד המקור התואם הניתן לקריאה במכונה תחת תנאי רישיון זה, באחת הדרכים הבאות:

&lt;ol style=&quot;list-style-type: hebrew;&quot;&gt;
&lt;li&gt; מעביר את קוד היעד בתוך, או כשהוא מגולם בתוך, מוצר פיסי (לרבות אמצעי הפצה פיסי), כשהוא מלווה בקוד התואם המקובע על גבי אמצעי פיסי עמיד המשמש באופן מקובל לחילופי תוכנה;&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מעביר את קוד היעד בתוך, או כשהוא מגולם בתוך, מוצר פיסי (לרבות אמצעי הפצה פיסי), כשהוא מלווה בהצעה כתובה, התקפה למשך שלוש שנים לפחות ותקפה כל עוד אתה מציע חלקי חילוף או תמיכת לקוחות לדגם זה של המוצר, לתת לכל מי שמקבל חזקה בקוד היעד או (1) עותק של המקור התואם לכל התוכנה במוצר המכוסה ברישיון זה, על גבי אמצעי פיסי יציב המשמש באופן מקובל לחילופי תוכנה, במחיר שאינו עולה על ההוצאה הסבירה שלך בביצוע העברתו הפיסית של המקור, או (2) גישה להעתקת המקור התואם משרת רשת ללא תמורה.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מעביר עותקים בודדים של קוד היעד עם העתק של ההצעה הכתובת לספק את המקור התואם. אפשרות זו מותרת רק מדי פעם ובאופן לא מסחרי, ורק אם קיבלת את קוד היעד עם הצעה כזו, בהתאם להוראות סעיף-קטן 6ב'.
&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מעביר את קוד היעד על-ידי הצעת גישה ממקום המיועד לכך (בתמורה או בחינם), ובהציעך גישה שוות ערך לקוד התואם באותה דרך באמצעות אותו מקום בלא תשלום נוסף. אינך צריך לדרוש ממקבלים להעתיק את הקוד התואם ביחד עם קוד היעד. אם המקום להעתקת קוד היעד הוא שרת רשת, הקוד התואם יכול שיהיה על גבי שרת אחר (המופעל על-ידך או על-ידי צד שלישי) שתומך באמצעים שווי ערך להעתקה, בתנאי שאתה מתמיד להציג הוראות ברורות ליד קוד היעד האומרות היכן למצוא את הקוד התואם. בלא קשר לשרת המארח את הקוד התואם, אתה נשאר מחויב להבטיח שהוא זמין כל עוד הוא נחוץ כדי לספק דרישות אלה.&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מעביר את קוד המקור באמצעות תמסורת לשיתוף קבצים, בתנאי שאתה מודיע למשתתפים אחרים היכן קוד היעד והקוד התואם של היצירה מוצעים לציבור הכללי בלא תמורה על-פי סעיף-קטן 6ד'.&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;

חלק שניתן להפרידו מקוד היעד, שקוד המקור שלו אינו מוכלל בקוד התואם בהיותו ספריית מערכת, אינו צריך להיות כלול בהעברת קוד היעד של היצירה.

&quot;מוצר למשתמש&quot; הוא או (1) &quot;מוצר צרכני&quot;, שפירושו כל רכוש אישי מוחשי המשמש באופן רגיל למטרות אישיות, משפחתיות או משק בית, או (2) כל דבר המתוכנן או נמכר לצורך שילוב בבית מגורים. בקביעה אם מוצר הוא מוצר צרכני, מקרי ספק יוכרעו בעד הכללתם. למוצר מסוים שהתקבל על-ידי משתמש מסוים, &quot;משמש ברגיל&quot; מתייחס לשימוש אופייני או רווח של סוג זה של מוצרים, בהתעלם ממצבו של המשתמש המסוים או הדרך שבה המשתמש המסוים משתמש בפועל, או מצפה או הוא מצופה להשתמש במוצר. מוצר הוא מוצר צרכני בהתעלם מהשאלה אם יש למוצר שימושים מסחריים, תעשייתיים או לא-צרכניים אלא אם כן שימושים כאלה מייצגים את צורת השימוש המשמעותית היחידה במוצר.

&quot;מידע להתקנה&quot; למוצר למשתמש, פירושו כל השיטות, התהליכים, מפתחות ההרשאה או מידע אחר, הדרוש להתקין ולבצע גרסאות מותאמות של יצירה כלולה במוצר זה למשתמש מגרסאות ששונו של הקוד התואם שלו. המידע צריך להספיק כדי להבטיח שבשום מקרה לא ימנע או יופרע המשך תפקודו של קוד היעד ששונה רק מפני שנעשו שינויים.

אם אתה מעביר קוד יעד על-פי סעיף זה בתוך או ביחד עם או במיוחד לשם שימוש במוצר צרכני, וההעברה מתרחשת כחלק מעסקה שבה זכות החזקה והשימוש במוצר למשתמש מועברת למקבל לצמיתות או לתקופה קבועה (בהתעלם מהאופן שבו העסקה מאופיינת), יש ללוות את הקוד התואם המועבר על פי סעיף זה במידע להתקנה. אבל דרישה זו אינה חלה אם אתה או צד שלישי כלשהו אינכם משמרים בידיכם את האפשרות להתקין גרסאות ששונו של קוד היעד במוצר למשתמש (לדוגמה, היצירה הותקנה בזיכרון לקריאה בלבד).

הדרישה לספק מידע להתקנה אינה כוללת דרישות להמשיך לספק שירותי תמיכה, אחריות או עדכונים ליצירה ששונתה או הותקנה על ידי המקבל, או למוצר למשתמש שבו היא שונתה או הותקנה. ניתן לשלול גישה לרשת כאשר השינוי עצמו משפיע לרעה באופן מהותי על תפעול הרשת או מפר את הכללים והפרוטוקולים לתקשורת ברשת.

קוד תואם שהועבר ומידע להתקנה שסופק בהתאם לסעיף זה, חייב להיות בתבנית מתועדת בפומבי (ובאמצעות יישום הזמין לציבור בקוד מקור), וחייב שלא לדרוש סיסמה מיוחדת או מפתח לפתיחה, קריאה או העתקה.

=== 7. תנאים נוספים ===

&quot;הרשאות נוספות&quot; הם תנאים שמתווספים על התנאים של רישיון זה באופן שהם יוצרים חריגים לאחד או יותר מתנאיו. בהרשאות נוספות החלות על התוכנית במלואה יש לנהוג כאילו הן כלולות ברישיון זה, ככל שהן תקפות על-פי החוק החל. אם הרשאות נוספות חלות רק על חלק מהתוכנית, ניתן להשתמש בחלק זה בנפרד על-פי אותן הרשאות אבל התוכנית כולה נשארת בשליטת רישיון זה בהתעלם מההרשאות הנוספות.

כאשר אתה מעביר עותק של יצירה כלולה, אתה רשאי לפי בחירתך להסיר כל הרשאות נוספות מעותק זה, או מכל חלק ממנו (הרשאות נוספות יכול שייכתבו כך שיידרשו את הסרתן-שלהן במקרים מסוימים כאשר אתה משנה את היצירה). אתה רשאי להציב הרשאות נוספות על חומר שאתה מוסיף ליצירה כלולה שלגביו יש לך או שאתה יכול לתת הרשאות נאותות של זכויות יוצרים.

על אף כל הוראה אחרת ברישיון זה, לחומר שאתה מוסיף ליצירה כלולה, אתה רשאי (אם הוסמכת על-ידי מחזיקי זכויות היוצרים בחומר זה) להוסיף לתנאי רישיון זה תנאים אשר:

&lt;ol style=&quot;list-style-type: hebrew;&quot;&gt;
&lt;li&gt; פוטרים מאחריות או מגבילים חבות באופן שונה מהתנאים לפי סעיפים 15 ו-16 של רישיון זה; או –&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; דורשים שימור של הודעות משפטיות סבירות שפורטו או קרדיט למחברים בחומר זה או בהודעות המשפטיות הנאותות המוצגות על-ידי יצירות שכוללות אותו; או –&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מונעים תיאור מסולף של מקורו של חומר זה, או דורשים שגרסאות ששונו של חומר כזה יסומנו בדרכים סבירות כשונות מהגרסאות המקוריות; או –&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מגבילים את השימוש למטרות פרסום בשמותיהם של מעניקי רישיונות או מחברים של החומר; או –&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; מסרבים להעניק זכויות לפי דיני סימני המסחר לשימוש בחלק משמות המסחר, סימני המסחר או סימני השירות; או –&lt;/li&gt;
&lt;li&gt; דורשים שיפוי למעניקי הרישיון והמחברים של חומר זה מכל מי שמעביר את החומר (או גרסאות שלו ששונו) עם התחייבויות חוזיות של חבות כלפי המקבלים, בגין כל חבות שהתחייבויות חוזיות אלה מטילות במישרין על מעניקי-הרישיונות והמחברים הללו.&lt;/li&gt;
&lt;/ol&gt;

כל התנאים הבלתי-מתירים האחרים נחשבים ל&quot;מגבלות נוספות&quot; כמשמעות הדבר בסעיף 10. אם התוכנית כפי שקיבלת אותה, או כל חלק ממנה, כוללת הודעה הקובעת כי היא נשלטת על-ידי רישיון זה ביחד עם תנאי המהווה מגבלות נוספות, אתה רשאי לסלק תנאי זה. אם מסמך רישיון מכיל הגבלות נוספות אבל מתיר רישוי מחדש או העברה תחת רישיון זה, אתה רשאי להוסיף ליצירה כלולה חומר שנשלט על ידי התנאים של מסמך רישיון זה, בתנאי שהמגבלות הנוספות חדלות מלהתקיים תחת רישוי מחדש או העברה כאלה.

אם אתה מוסיף ליצירה כלולה תנאים בהתאם לסעיף זה, אתה חייב להציב, בקבצי המקור הנוגעים בדבר, הצהרה בדבר התנאים הנוספים החלים על קבצים אלה, או הודעה המסבירה היכן למצוא את התנאים החלים.

תנאים נוספים, בין אם מתירים ובין אם בלתי-מתירים, ניתנים לקביעה בצורת רישיונות כתובים בנפרד, או לקביעה כחריגים; הדרישות שלמעלה חלות בכל אחת מדרכים אלה.

=== 8. סיום ===

אינך רשאי להרבות או לשנות יצירה כלולה אלא בהתאם למותר במפורש ברישיון זה. כל ניסיון להרבות או לשנות בדרך אחרת, בטל ויפקיע אוטומטית את זכויותיך על-פי רישיון זה (כולל כל רישיון לפטנטים שהוענק על-פי הפסקה השלישית לסעיף 11).

יחד עם זה, אם תחדל מכל הפרה של רישיון זה, כי אז רישיונך ממחזיק מסוים בזכות יוצרים יושב על כנו (א) באופן זמני, אלא אם כן ועד שהמחזיק בזכויות היוצרים במפורש ובאופן סופי יסיים את רישיונך, ו-(ב) באופן קבוע, אם המחזיק בזכויות היוצרים אינו מודיע לך על ההפרה באמצעי סביר כלשהו לפני חלוף 60 יום מההפסקה.

יתר על כן, רישיונך ממחזיק מסוים בזכויות יוצרים יושב על כנו באופן קבוע אם המחזיק בזכויות היוצרים מודיע לך על ההפרה באמצעי סביר כלשהו, זוהי הפעם הראשונה שקיבלת הודעה על הפרה של רישיון זה (ליצירה כלשהי) ממחזיק זה בזכויות היוצרים, ותיקנת את ההפרה בטרם חלפו 30 ימים לאחר שקיבלת את ההודעה.

סיום של זכויותיך על פי סעיף זה אינו מבטל את רישיונותיהם של צדדים שקיבלו ממך עותקים או זכויות על-פי רישיון זה. אם זכויותיך תמו ולא הושבו על כנן באופן קבוע, אינך כשיר לקבל רישיונות חדשים בגין אותו חומר על-פי סעיף 10.

=== 9. לא נדרש קיבול להחזקת עותקים ===

אינך צריך לקבל רישיון זה כדי לקבל או להעתיק עותק של התוכנית. התרבות משנית של יצירה כלולה המתרחשת רק כתוצאה משימוש בתשדורת של שיתוף קבצים כדי לקבל עותק, גם היא אינה דורשת קיבול. אולם שום דבר אחר פרט לרישיון זה אינו מעניק לך רשות להרבות או לשנות יצירה כלולה כלשהי. פעולות אלה מפרות זכויות יוצרים אם אינך מקבל רישיון זה. לכן, באמצעות שינוי או הרבייה של יצירה כלולה, אתה מצביע על קבלתך של רישיון זה לעשות כן.

=== 10. רישוי אוטומטי של מקבלים במורד הזרם ===

בכל פעם שאתה מעביר יצירה כלולה, המקבלים מקבלים באופן אוטומטי רישיון ממעניקי הרישיון המקוריים, להריץ, לשנות ולהרבות את היצירה, בכפוף לרישיון זה. אתה אינך אחראי לאכוף ציות לרישיון זה על צדדים שלישיים.

&quot;עסקת ישות&quot; היא עסקה המעבירה שליטה בארגון או בעיקר נכסיו או מפצלת ארגון ליחידות-משנה, או ממזגת ארגונים. אם התרבות של יצירה כלולה נובעת מעסקת ישות, כל צד לעסקה זו שמקבל עותק של יצירה מקבל גם את כל הרישיונות ליצירה שהיו לקודמו בזכויות או שהוא יכול לתת על-פי הפיסקה הקודמת, ועוד זכות החזקה בקוד התואם של היצירה מאת קודמו בזכויות, אם יש אותה לקודמו או שהוא יכול להשיגה במאמץ סביר.

אינך רשאי להטיל מגבלות נוספות כלשהן על מימוש הזכויות המוענקות או מאושררות על-פי רישיון זה. לדוגמה, אינך רשאי לכפות דמי רישיון, תמלוגים, או תשלומים אחרים כלשהם עבור מימוש זכויות על-פי רישיון זה, ואינך רשאי לפתוח בהליכים משפטיים (לרבות תביעה-שכנגד או תביעה נגדית בתביעה משפטית) הטוענת שתביעת פטנטים כלשהי מופרת באמצעות יצירת, שימוש, מכירת, הצעת מכירה או ייבוא התוכנית או כל חלק ממנה.

=== 11. פטנטים ===

&quot;תורם&quot; הוא מחזיק בזכויות יוצרים המתיר שימוש על-פי רישיון זה בתוכנית או ביצירה שהתוכנית מבוססת עליה. היצירה המורשית באופן זה נקראת &quot;גרסת התורם&quot; של התורם.

&quot;תביעות פטנטים מהותיות&quot; של תורם הינן כל תביעות הפטנטים שבבעלות או בשליטת התורם, בין אם התקבלו כבר או שיתקבלו לעתיד, שיופרו בדרך כלשהי המותרת על-פי רישיון זה של יצירת, שימוש או מכירת גרסת התורם שלו אבל אינן כוללות תביעות שיופרו רק כתוצאה משינויים נוספים בגרסת התורם. לצורך הגדרה זו, &quot;שליטה&quot; כוללת את הזכות להעניק רישיונות-משנה לפטנטים באופן העולה בקנה אחד עם הדרישות של רישיון זה.

כל תורם מקנה לך רישיון פטנטים, לא-בלעדי, כלל-עולמי, חופשי מתמלוגים, במסגרת תביעות הפטנטים המהותיות של התורם, לעשות, להשתמש, למכור, להציע למכירה, לייבא או בדרך אחרת כלשהי להריץ, לשנות ולהרבות את התוכן של גרסת התורם שלו.

בשלוש הפסקאות הבאות, &quot;רישיון פטנטים&quot; הוא כל הסכם מפורש או התחייבות, יהיה כינויים אשר יהיה, לא לאכוף פטנט (כגון היתר מפורש לשתף פטנט או התחייבות לא לתבוע בגין הפרת פטנט). &quot;להעניק&quot; רישיון פטנט כזה לצד פירושו לעשות הסכם או התחייבות כאלה שלא לאכוף פטנט נגד הצד.

אם אתה מעביר יצירה כלולה בהסתמך ביודעין על רישיון פטנט, והקוד התואם של היצירה אינו זמין לכל אחד לצורך העתקה, בלא תשלום ועל-פי תנאי רישיון זה, באמצעות שרת רשת זמין לציבור או אמצעי נגיש אחר, כי אז אתה חייב או (1) לגרום לקוד התואם להיות נגיש באופן זה, או (2) להתארגן לשלול מעצמך את טובת ההנאה של רישיון הפטנטים ליצירה מסוימת זו, או (3) להתארגן, בדרך העולה בקנה אחד עם דרישות רישיון זה, להרחיב את תחולת רישיון הפטנט על מקבלים שבמורד הזרם. &quot;להסתמך ביודעין&quot; פירושו שיש לך ידיעה ממשית שפרט לרישיון הפטנט, העברתך את היצירה המכוסה במדינה או השימוש של מקבליך את היצירה המכוסה במדינה, יפר פטנט מזוהה אחד או יותר באותה מדינה, שיש לך יסוד להאמין כי הם תקפים.

אם בעקבות עסקה בודדת או הסדר או בקשר עימם, אתה מעביר, או מרבה על-ידי השגת העברה של, יצירה כלולה, ומעניק רישיון פטנט לחלק מהצדדים המקבלים את היצירה הכלולה המרשה להם להשתמש, להרבות, לשנות או להעביר עותק מסוים של היצירה הכלולה, כי אז רישיון הפטנט שאתה מעניק מוחל אוטומטית על כל המקבלים של היצירה הכלולה ויצירות המבוססות עליה.

רישיון לפטנט הוא &quot;מפלה&quot; אם אינו כולל בתחום תחולתו, אוסר על מימוש של או מותנה באי-מימוש של, אחת או יותר מהזכויות המוענקות במפורש על-פי רישיון זה. אתה אינך רשאי להעביר יצירה כלולה אם הינך צד להסדר עם צד שלישי העוסק בהפצת תוכנה, שלפיו אתה משלם לצד השלישי תשלום המתבסס על פעילותך בהעברת יצירה, ושלפיו הצד השלישי מעניק, למי מהצדדים שיקבלו את היצירה המכוסה ממך, רישיון פטנט מפלה (א) בקשר עם עותקים של היצירה הכלולה שהעברת (או עותקים שנוצרו מעותקים אלה), או (ב) בראש ובראשונה לצורך ובקשר עם מוצרים מסוימים או ליקוטים המכילים את היצירה הכלולה, אלא אם כן התקשרת בהסדר זה, או שרישיון זה הוענק, לפני 28 במרץ 2007.

שום דבר ברישיון זה לא יפורש כשולל או מגביל כל רישיון משתמע או הגנות אחרות מפני הפרות היכולות לעמוד לרשותך באופן אחר על-פי חוק הפטנטים החל.

=== 12. אין לוותר על חירויות אחרות ===

אם נכפים עליך תנאים (בין אם בצו בית משפט, בין אם באמצעות הסכם ובין אם בדרך אחרת) הסותרים את תנאי רישיון זה, הם אינם פוטרים אותך מתנאי רישיון זה. אם אינך יכול להעביר יצירה כלולה באופן המספק בעת ובעונה אחת את התחייבויותיך על-פי רישיון זה וכל התחייבות רלבנטית אחרת, כי אז כתוצאה מכך אינך יכול להעביר אותה כלל. לדוגמה, אם אתה מסכים לתנאים המחייבים אותך לאסוף תמלוגים לצורך העברה נוספת מאלה שאליהם אתה מעביר את התוכנית, הדרך היחידה שתוכל לספק בעת ובעונה אחת את התנאים הללו ורישיון זה תהיה להימנע כליל מהעברת התוכנית.

=== 13. שימוש ביחד עם הרישיון הציבורי הכללי של גנו Affero ===

בלא לגרוע מהוראה אחרת כלשהי ברישיון זה, יש לך רשות לקשר או לשלב כל יצירה כלולה עם יצירה מורשית על-פי גרסה 3 של הרישיון הציבורי הכללי של גנו Affero לכדי יצירה משולבת אחת, ולהעביר את היצירה שנוצרה. תנאי רישיון זה יוסיפו לחול על החלק שהוא יצירה כלולה, אבל הדרישות המיוחדות של סעיף 13 רישיון הציבורי הכללי של GNU Affero ביחס לאינטראקציה באמצעות רשתות יחולו על השילוב ככזה.

=== 14. מהדורות מתוקנות של רישיון זה ===

קרן התוכנה החופשית רשאית לפרסם גרסאות מתוקנות ו/או חדשות של הרישיון הציבורי הכללי של גנו מעת לעת. גרסאות חדשות כאלה תהיינה זהות ברוחן לגרסה הנוכחית, אך עשויות להיבדל ממנה בפרטים כדי להתמודד עם בעיות או דאגות חדשות.

לכל גרסה ניתן מספר גרסה מזהה. אם התוכנית מציינת שגרסה ממוספרת מסוימת של הרישיון הציבורי הכללי של גנו &quot;או כל גרסה מאוחרת יותר&quot; חלות עליה, אתה רשאי לציית לתנאים של הגרסה הממוספרת ההיא או כל גרסה מאוחרת יותר שפרסמה קרן התוכנה החופשית. אם התוכנית אינה מפרטת מספר גרסה של הרישיון הציבורי הכללי של גנו, אתה רשאי לבחור כל גרסה שפורסמה אי פעם על-ידי קרן התוכנה החופשית.

אם התוכנית מציינת ששלוח יכול להחליט באילו גרסאות עתידיות של הרישיון הציבורי הכללי של גנו ניתן להשתמש, הודעתו הציבורית של השלוח על קיבול גרסה מרשה לך לצמיתות לבחור בגרסה זו של התוכנה.

גרסאות רישיון מאוחרות יותר יכול שיתנו לך הרשאות נוספות או אחרות. עם זאת, אף התחייבות נוספת אינה מוחלת על כל יוצר או מחזיק בזכות יוצרים בשל העובדה שבחרת לציית לגרסה מאוחרת יותר.

=== 15. העדר אחריות ===

אין אחריות על התוכנית, ככל שהדבר מותר על-פי החוק החל. למעט במקרה שבו הדבר מצוין אחרת בכתב, בעל זכות היוצרים ו/או צדדים אחרים מספקים את התוכנית &quot;כמות שהיא&quot; בלא אחריות מכל סוג שהוא, בין אם מפורשת ובין אם משתמעת, לרבות, אך מבלי להיות מוגבל אל, האחריות המשתמעת למסחריות ולהתאמה למטרה מסוימת. מלוא הסיכון ביחס לאיכות ולביצועי התוכנית חל עליך. אם התוכנית תוכח כפגומה, אתה מקבל על עצמך את ההוצאות לכל השירותים, התיקונים או התחליפים.

=== 16. הגבלת חבות ===

בשום מקרה, אלא אם כן נדרש הדבר על-פי חוק חל או אם הוסכם בכתב, לא יהיו מחזיק כלשהו בזכות היוצרים או צד אחר כלשהו, המשנים ו/או מעבירים את התוכנית כמותר לעיל, חייבים לך דמי-נזק, לרבות פיצויים כלליים, מיוחדים, משניים או תוצאתיים כלשהם הנובעים מהשימוש או חוסר היכולת להשתמש בתוכנית (לרבות, אך מבלי להיות מוגבל לאובדן מידע, או מידע שהפך בלתי מדויק או הפסדים שנגרמו לך או לצדדים שלישיים או כשלון של התוכנית לפעול ביחד עם תוכניות אחרות כלשהן), גם אם נמסר למחזיק או לצד שלישי כזה על האפשרות של נזקים מסוג זה.

=== 17. פרשנות של סעיפים 15 ו-16 ===

אם אי-אפשר לתת תוקף משפטי מקומי לפטור מאחריות והגבלת החבות שפורטו למעלה כאמור בתנאיהם, בתי המשפט המבקרים יחילו דין מקומי המתקרב ככל הניתן לפטור מוחלט מכל חבות אזרחית ביחס לתוכנית, אלא אם כן אחריות או קבלת חבות מתלווה לעותק התוכנית כנגד תמורה.

'''סוף התנאים'''

== איך להחיל תנאים אלה על התוכנית החדשה שלך ==

אם אתה מפתח תוכנית חדשה, ואתה רוצה שהיא תשמש את הציבור ככל הניתן, הדרך הטובה ביותר להשיג זאת היא להפוך אותה לתוכנה חופשית שכל אחד יכול להפיץ ולשנות על-פי תנאים אלה.

כדי לעשות זאת, הוסף את ההודעות הבאות לתוכנית. בטוח מכל להוסיף אותן בהתחלת כל קובץ מקור כדי להצהיר על העדר האחריות באופן היעיל ביותר; וכל קובץ צריך שישא לפחות את שורת &quot;זכויות היוצרים&quot; והפניה למקום המצאה של ההודעה המלאה.

&lt;center&gt;&lt;table width=80% cellpadding=3 dir=rtl&gt;&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;b&gt;
[שורה אחת כדי למסור את שם התוכנית והרעיון הקצר על מה שהיא עושה]{{ש}}
זכויות יוצרים © [שנה] [שם היוצר]

תוכנית זו היא תוכנה חופשית: אתה יכול להפיצה ו/או לשנותה על פי תנאי הרישיון הציבורי הכללי של גנו כפי שהם מפורסמים על-ידי קרן התוכנה החופשית, בין אם גרסה 3 של הרישיון או (לבחירתך) כל גרסה מאוחרת יותר.

תוכנית זו מופצת בתקווה שתהיה שימושית אבל בלא כל אחריות; בלא אפילו אחריות משתמעת למסחריות או התאמה לשימוש מסוים. ראה את הרישיון הציבורי הכללי של גנו לפרטים נוספים.

אמור היית לקבל עותק של הרישיון הציבורי הכללי של גנו ביחד עם תוכנית זו. אם לא, ראה את http://www.gnu.org/licenses.
&lt;/b&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;&lt;/table&gt;&lt;/center&gt;

הוסף גם מידע על הדרך ליצור אתך קשר באמצעות דואר אלקטרוני ודואר רגיל.

אם התוכנית מתקשרת עם מסוף, גרום לכך שתציג הודעה קצרה כדוגמת זו כאשר היא מתחילה במצב אינטראקטיבי:

&lt;center&gt;&lt;table width=80% cellpadding=3 dir=rtl&gt;&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&lt;b&gt;
[תוכנית] זכויות יוצרים © [שנה] [שם היוצר]

תוכנית זו מגיעה בלא אחריות כלשהי; לפרטים הקלד 'show w'. זוהי תוכנה חופשית ואתה מוזמן להפיץ אותה בכפוף לתנאים מסוימים. הקלד 'show c' לפרטים.
&lt;/b&gt;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;&lt;/table&gt;&lt;/center&gt;

הפקודות ההיפותטיות 'show w' ו 'show c' צריכות להציג את החלקים המתאימים מתוך הרישיון הציבורי הכללי. כמובן, שהפקודות בתוכנית שלך יכולות להיות שונות; בממשק משתמש גרפי, עליך להשתמש בתיבת &quot;אודות&quot;.

עליך לגרום גם למעבידך (אם אתה עובד כמתכנת) או למוסד-החינוכי שלך, אם קיים, לחתום על &quot;כתב ויתור על זכות יוצרים&quot; לתוכנה, במידת ההכרח. לפרטים על כך ועל איך להחיל את ה-GPL של גנו ולפעול לפיו, ראה את http://www.gnu.org/licenses.

הרישיונות הציבוריים הכלליים של גנו אינם מתירים שילוב של התוכנית שלך לתוך תוכניות קנייניות. אם התוכנית שלך היא ספריה כפופה, אפשר שתסבור שיהיה זה יותר שימושי להתיר קישור של יישומים קנייניים עם הספריה. אם זה מה שברצונך לעשות, השתמש ברישיון הציבורי הכללי הנחות של גנו במקום ברישיון זה. אבל קודם לכן, אנא קרא את http://www.gnu.org/philosophy/why-not-lgpl.html.

{{מוגן|סיבה=טקסט קבוע}}</text>
      <sha1>h9khydmmst1wse6nl0tbqulj9cqwv4j</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבצים מכתב יד קדשו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250789</id>
    <revision>
      <id>1417678</id>
      <parentid>589981</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:27:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2324" xml:space="preserve">
כתבי הרב ר' &lt;big&gt;[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]&lt;/big&gt; זצ&quot;ל


* [[קבצים מכתב יד קדשו – הקדמה|הקדמה]]
* [[קבצים מכתב יד קדשו – על הפנקסים|על הפנקסים]]
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;|פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;|פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)|פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;|פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס ירושלים תרצ&quot;ג|פנקס ירושלים תרצ&quot;ג]]&lt;/big&gt;

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

==עריכה והוצאה לאור==

&lt;big&gt;'''עריכה והערות: בעז אופן'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''הוצאה לאור: המכון להוצאת גנזי הראי&quot;ה (ירושלים תשס&quot;ו).'''&lt;/big&gt;

הספר ניתן על ידי העורך והועלה לאתר באדיבותו, ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה. גרסה מודפסת ניתן להשיג בכתובת האימייל &lt;haravkook{{@}}gmail.com&gt;.

המהדורה המודפסת כוללת את הנספחים: הערות נוסח ותוכן, מפתח מקורות ומפתח הקבלות לספרים שונים.


===שלמי תודה===
*יבואו על הברכה ידידיה צוקרמן, אלעד חורש ומתניה שי, על עזרתם המרובה והברוכה במלאכת ההגהה ובהכנת מפתח המקורות. 
*תודתנו נתונה לרב יוסף אביב&quot;י על עזרתו במציאת המקורות, וכן לרב אוריאל עיטם על עצותיו הברוכות.


=== ספר נוסף בסדרה ===
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]'''

===ספר אינטרנט===
[[ויקיטקסט:ספרים/קבצים מכתב יד קדשו|ספר קבצים מכתב יד קדשו - להדפסה או להורדה כקובץ PDF]]
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|*]]</text>
      <sha1>nqaljyl7hodyhlj2hk26skmzbmllj0b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417685</id>
      <parentid>1417678</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T04:13:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נדחה שינוי הטקסט האחרון (מאת [[מיוחד:תרומות/Kwamikagami|Kwamikagami]]) ושוחזרה גרסה 589981 מאת Effib</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2337" xml:space="preserve">
כתבי הרב ר' &lt;big&gt;[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]&lt;/big&gt; זצ&quot;ל


* [[קבצים מכתב יד קדשו – הקדמה|הקדמה]]
* [[קבצים מכתב יד קדשו – על הפנקסים|על הפנקסים]]
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;|פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;|פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)|פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;|פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס ירושלים תרצ&quot;ג|פנקס ירושלים תרצ&quot;ג]]&lt;/big&gt;


[[Image:Separator-vector.svg|center|link=]]

==עריכה והוצאה לאור==

&lt;big&gt;'''עריכה והערות: בעז אופן'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''הוצאה לאור: המכון להוצאת גנזי הראי&quot;ה (ירושלים תשס&quot;ו).'''&lt;/big&gt;

הספר ניתן על ידי העורך והועלה לאתר באדיבותו, ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה. גרסה מודפסת ניתן להשיג בכתובת האימייל &lt;haravkook{{@}}gmail.com&gt;.

המהדורה המודפסת כוללת את הנספחים: הערות נוסח ותוכן, מפתח מקורות ומפתח הקבלות לספרים שונים.


===שלמי תודה===
*יבואו על הברכה ידידיה צוקרמן, אלעד חורש ומתניה שי, על עזרתם המרובה והברוכה במלאכת ההגהה ובהכנת מפתח המקורות. 
*תודתנו נתונה לרב יוסף אביב&quot;י על עזרתו במציאת המקורות, וכן לרב אוריאל עיטם על עצותיו הברוכות.


=== ספר נוסף בסדרה ===
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]'''

===ספר אינטרנט===
[[ויקיטקסט:ספרים/קבצים מכתב יד קדשו|ספר קבצים מכתב יד קדשו - להדפסה או להורדה כקובץ PDF]]
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|*]]</text>
      <sha1>tvt1ewyr04saba2pfbvu3014j5gz2fr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417686</id>
      <parentid>1417685</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T04:15:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/Nahum|Nahum]] ([[User talk:Nahum|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Kwamikagami|Kwamikagami]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2324" xml:space="preserve">
כתבי הרב ר' &lt;big&gt;[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]&lt;/big&gt; זצ&quot;ל


* [[קבצים מכתב יד קדשו – הקדמה|הקדמה]]
* [[קבצים מכתב יד קדשו – על הפנקסים|על הפנקסים]]
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;|פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;|פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)|פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;|פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס ירושלים תרצ&quot;ג|פנקס ירושלים תרצ&quot;ג]]&lt;/big&gt;

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

==עריכה והוצאה לאור==

&lt;big&gt;'''עריכה והערות: בעז אופן'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''הוצאה לאור: המכון להוצאת גנזי הראי&quot;ה (ירושלים תשס&quot;ו).'''&lt;/big&gt;

הספר ניתן על ידי העורך והועלה לאתר באדיבותו, ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה. גרסה מודפסת ניתן להשיג בכתובת האימייל &lt;haravkook{{@}}gmail.com&gt;.

המהדורה המודפסת כוללת את הנספחים: הערות נוסח ותוכן, מפתח מקורות ומפתח הקבלות לספרים שונים.


===שלמי תודה===
*יבואו על הברכה ידידיה צוקרמן, אלעד חורש ומתניה שי, על עזרתם המרובה והברוכה במלאכת ההגהה ובהכנת מפתח המקורות. 
*תודתנו נתונה לרב יוסף אביב&quot;י על עזרתו במציאת המקורות, וכן לרב אוריאל עיטם על עצותיו הברוכות.


=== ספר נוסף בסדרה ===
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]'''

===ספר אינטרנט===
[[ויקיטקסט:ספרים/קבצים מכתב יד קדשו|ספר קבצים מכתב יד קדשו - להדפסה או להורדה כקובץ PDF]]
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|*]]</text>
      <sha1>nqaljyl7hodyhlj2hk26skmzbmllj0b</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417687</id>
      <parentid>1417686</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T04:17:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2346" xml:space="preserve">
כתבי הרב ר' &lt;big&gt;[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]&lt;/big&gt; זצ&quot;ל


* [[קבצים מכתב יד קדשו – הקדמה|הקדמה]]
* [[קבצים מכתב יד קדשו – על הפנקסים|על הפנקסים]]
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;|פנקס &quot;אחרון בבויסק&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;|פנקס &quot;ראשון ליפו&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)|פנקס פ&quot;א פסקאות (יפו)]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;|פנקס &quot;רשימות מלונדון&quot;]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו – פנקס ירושלים תרצ&quot;ג|פנקס ירושלים תרצ&quot;ג]]&lt;/big&gt;

&lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;

==עריכה והוצאה לאור==

&lt;big&gt;'''עריכה והערות: בעז אופן'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''הוצאה לאור: המכון להוצאת גנזי הראי&quot;ה (ירושלים תשס&quot;ו).'''&lt;/big&gt;

הספר ניתן על ידי העורך והועלה לאתר באדיבותו, ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה. גרסה מודפסת ניתן להשיג בכתובת האימייל &lt;haravkook{{@}}gmail.com&gt;.

המהדורה המודפסת כוללת את הנספחים: הערות נוסח ותוכן, מפתח מקורות ומפתח הקבלות לספרים שונים.


===שלמי תודה===
*יבואו על הברכה ידידיה צוקרמן, אלעד חורש ומתניה שי, על עזרתם המרובה והברוכה במלאכת ההגהה ובהכנת מפתח המקורות. 
*תודתנו נתונה לרב יוסף אביב&quot;י על עזרתו במציאת המקורות, וכן לרב אוריאל עיטם על עצותיו הברוכות.


=== ספר נוסף בסדרה ===
*'''[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]'''

===ספר אינטרנט===
[[ויקיטקסט:ספרים/קבצים מכתב יד קדשו|ספר קבצים מכתב יד קדשו - להדפסה או להורדה כקובץ PDF]]
[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|*]]</text>
      <sha1>hezltjhsojsrgkl28mgrhj442xr8h9x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבצים מכתב יד קדשו כרך ב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250817</id>
    <revision>
      <id>1417679</id>
      <parentid>440124</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:27:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2289" xml:space="preserve">


כתבי
הרב ר' &lt;big&gt;[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]&lt;/big&gt; זצ&quot;ל


* [[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – הקדמה|הקדמה]]
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – מחברות קטנות – בויסק א|מחברות קטנות – בויסק א]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – מחברות קטנות – בויסק ב|מחברות קטנות – בויסק ב]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים א|פנקס הדפים א]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ב|פנקס הדפים ב]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ג|פנקס הדפים ג]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ד|פנקס הדפים ד]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס ה|פנקס ה]]&lt;/big&gt;


&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;


===עריכה והוצאה לאור===

&lt;big&gt;'''עריכה והערות: בעז אופן'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''הוצאה לאור: המכון להוצאת גנזי הראי&quot;ה (ירושלים תשס&quot;ח).'''&lt;/big&gt;

הספר ניתן על ידי העורך והועלה לאתר באדיבותו, ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה. גרסה מודפסת ניתן להשיג בכתובת האימייל &lt;haravkook{{@}}gmail.com&gt;.

המהדורה המודפסת כוללת את הנספחים: הערות נוסח ותוכן, מפתח מקורות ומפתח הקבלות לספרים שונים.


===שלמי תודה===

*יבואו על הברכה אלעד חורש, מתניה שי, שמואל מרצבך, אביה וינברג ויהודה עיטם, על עזרתם המרובה והברוכה במלאכת ההגהה ובהכנת מפתח המקורות. 

*תודתנו נתונה לרב אוריאל עיטם על עצותיו הברוכות ועל עזרתו המרובה להוצאת דבר מתוקן.


=== ספר נוסף בסדרה ===
* [[קבצים מכתב יד קדשו]]


[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|*]]</text>
      <sha1>6rhsxawia4e0qwoku42nhf9eiutdis4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417688</id>
      <parentid>1417679</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T04:20:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2311" xml:space="preserve">


כתבי
הרב ר' &lt;big&gt;[[מחבר:אברהם יצחק הכהן קוק|אברהם יצחק הכהן קוק]]&lt;/big&gt; זצ&quot;ל


* [[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – הקדמה|הקדמה]]
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – מחברות קטנות – בויסק א|מחברות קטנות – בויסק א]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – מחברות קטנות – בויסק ב|מחברות קטנות – בויסק ב]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים א|פנקס הדפים א]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ב|פנקס הדפים ב]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ג|פנקס הדפים ג]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ד|פנקס הדפים ד]]&lt;/big&gt;
* &lt;big&gt;[[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס ה|פנקס ה]]&lt;/big&gt;


&lt;center&gt;&lt;big&gt;&lt;big&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;&lt;/center&gt;


===עריכה והוצאה לאור===

&lt;big&gt;'''עריכה והערות: בעז אופן'''&lt;/big&gt;

&lt;big&gt;'''הוצאה לאור: המכון להוצאת גנזי הראי&quot;ה (ירושלים תשס&quot;ח).'''&lt;/big&gt;

הספר ניתן על ידי העורך והועלה לאתר באדיבותו, ועל כך נתונה לו תודתנו העמוקה. גרסה מודפסת ניתן להשיג בכתובת האימייל &lt;haravkook{{@}}gmail.com&gt;.

המהדורה המודפסת כוללת את הנספחים: הערות נוסח ותוכן, מפתח מקורות ומפתח הקבלות לספרים שונים.


===שלמי תודה===

*יבואו על הברכה אלעד חורש, מתניה שי, שמואל מרצבך, אביה וינברג ויהודה עיטם, על עזרתם המרובה והברוכה במלאכת ההגהה ובהכנת מפתח המקורות. 

*תודתנו נתונה לרב אוריאל עיטם על עצותיו הברוכות ועל עזרתו המרובה להוצאת דבר מתוקן.


=== ספר נוסף בסדרה ===
* [[קבצים מכתב יד קדשו]]


[[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|*]]</text>
      <sha1>9oq7mty6gjojdi87vrtg65f155hpalp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250823</id>
    <revision>
      <id>1417681</id>
      <parentid>440333</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:29:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="151372" xml:space="preserve">{{גודל גופן|5|{{צבע גופן|תכלת|{{מרכז|פנקס הדפים א}}}}}}


{{גודל גופן|3|{{מרכז|(יפו, בין השנים תרס&quot;ד – תרע&quot;ד)}}}}


{{תוכן עניינים שטוח}}

 
==[1].==
על פי רוב, הצד העליון שבמחשבה האלהית שהוא יותר מאיר ומבהיק, מחשיך הוא את האור של הצד התחתון שבה, ולפעמים כל דרכי החיים נובעים ומתמשכים מצד התחתון הקרוב למעשה ולגבול מסוים. וכשהצד העליון על ידי אורו הוא מכהה את הזוהר וממעט את הכח של צד התחתון שבמחשבה האלהית, אז אם אותה ההארה העליונה לא חדרה עדיין כל כך עד שתתן היא בכוחה הגדול את כל ההמשכות של הרעיון, של המעשה, של המוסר ושל המרץ, שצד התחתון היה נותן אותם, פועל האור העליון הזה להכשלת החיים, למיעוט הכח, לרפיון המוסר ולחולשת הנפש. על כן צריך הדבר להיעשות באופן כזה שהאור העליון כשהוא ממשמש ובא יהיה נתקן לבא על ידי המיצוע של האור התחתון, עד שיוסיף באחרון עצמו את אורו ויתן נשמה חדשה בתוך המעשים, ההרגשים והמחשבות, וכל משך החיים שנמשך מהמחשבה התחתונה. ובזה יקובל מהאור העליון תועלת בלא נזק.

משל לדבר, שני צדדים יש בהשגת האלהות, ההשגה האישית וההשגה הכללית. כלומר, ההשגה הראשונה הוא מה שהידיעה באה למצוא את מציאות האלהות מתוך העולם, להכיר את הבורא מתוך נבראיו, את היוצר מתוך היצירה, וההכרה של המציאות אינה גומרת את עשרה רק במציאות לבד, כי אם היא הולכת ועולה עד השגת השלמות הגמורה באין סוף, ומזה מתילדים המון רב של רעיונות ורגשות, המתחרות זו על זו בהברקתם והתלהבותם העליונה, וכשהם מסתדרים יפה מתילד בהם כח השמחה האהבה והגבורה, ביחד עם הנועם והעדן האלהי, וכל השלמות של המוסר והחיים נובעים מהם. אמנם בעליה יותר עליונה המחשבה עולה עד ההשגה הכללית, כלומר ההשגה שאין שם שום דבר כי אם אלהים לבדו הוא מצוי האמת, וכל ההגבלות והחילוקים, הסתירות והפירודים, אינם אלא ניצוצי דמיון, שלגבי המציאות האמיתית אינם בכלל מציאות, שהם אינם מצד פירודם כי אם פגמים של העדר, מצד היחידיות שלהם. וההכללה הזאת היא בוקעת ועולה בגבהי מרומים. בהתחלתה היא דומה לההבנה השפינוזית, האומרת שאין שום דבר כי אם אלהים וההשגות כולן הנן תארי האלהות. אמנם כשהדעה מתקצרת על ידי הגבולים, החולשות והכיעורים, שמתגלים במציאות, והשלמות האלהית מושכת את כל הלב והרעיון להחליטה בתכלית השכלול, אז מתגלה הרעיון הקנטי שאין הידיעות, אפילו החושיות, מתגלות לפנינו בצביונן האמיתי, ואם כן כל מה שאנו רואים הננו רואים רק צל של דבר ולא דבר, ואם כן כל מה שאנו דנים על דבר כיעור, רשע, חולשה והפסד, איננו כי אם מפני שכך נראה לנו הצל המועט המגיע לנו, וכן אנו רואים את עצמנו גם כן מצד צללי הוייתנו הכלולה בכל, אבל לפי האמת הכל שלם, מבהיק, מאיר ומשוכלל, והולך ומאיר [ומתאחד] בשטף של אין סוף. וזאת המחשבה מעלה היא אותנו עד עליוניותה, לדון שמעתה אין לומר על האלהות שהיא רק הכל, שהרי הכל הוא סוף כל סוף הוא קיבוץ של גבולים וצללים בעלמא, אלא שהוא באין ערוך יותר שלם מן הכל, לאין סוף, והשלמות האין סופית בגודל הוייתה אילו היתה מתגלה היה נראה לעין כי אין עוד כי אם השלמות שבפעל, האלהית, המאירה באין עוד, בתכלית כל השלמיות והמעלות. ומפני שהידיעה הזאת היא גנוזה בעמק המחשבה האנושית, על כן יש בקרבה נחל עדנים מהאורה האלהית, שהנשמה האלהית מתגדלת על ידה.

והנה המחשבה העליונה הזאת, הכללית, היא באין ערוך יותר מאירה מהמחשבה האישית, של הכרת השלמות האלהית מתוך היצירה, שאז יש יוצר ויש צורה וכל אחד עומד לבדו, אלא שהיוצר בו מקור החיים והשלמות, והצורה אינה מאירה וחיה כי אם מאורו. אבל המחשבה הכללית מוחקת את הצורה משום הבהקת האור של היוצר. והנה אף על פי שלפעמים אנו מתכשרים לבא גם כן עד גבהה של המחשבה העליונה, אבל זהו רק באישים מיוחדים ובזמנים מיוחדים, וגם אלה המיוחדים יוכל רק הניצוץ העליון של השכל שלהם להגיע עד רוממות מחשבה זו, ולא כל השכל כולו, ועל אחת כמה וכמה שלא כל ההרגש וכל כח המעשה יוכל לבא עד למדה העליונה הזאת. על כן אם על ידי ההשפעה של המחשבה העליונה יתמחקו כל האותיות של המחשבה התחתונה, הכל יועם ויוכת, המוסר יתנודד ושלמות האמונה תתרופף, החיים יחלשו והמרץ יחלש, והארץ תשאה שממה. לזאת כך היא דרך האורה, שיהיו תמיד יום ולילה בחוברת, והמאור הגדול יאיר בזמנו, ויתן מאור גם כן למאור הקטן ולכוכבים, עד אשר יוכשר הכל להתעלות, והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים. והיה יום אחד הוא יודע לד' לא יום ולא לילה, והיה לעת ערב יהיה אור. והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים, חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון, בקיץ ובחורף יהיה. והיה ד' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד.

==[2].==
המצות כוללות בכללותן ובפרטן את כל הטעמים כולם, מפני שהן אריגה אחת אורגנית מפרטים הצריכים זה לזה. על כן הננו צריכים תמיד למצא בכל מצוה את יסודות כל הטעמים כולם וכל פרטי הרכבותיהם, דהיינו יסוד הנטיה הפרטית הנמוכה, שמזה נובעים כל הטעמים ההגיניים שבמצות וכל מה שהוא מביא קורת רוח והרחבת הדעת פנימית, והנטיה היחידית העליונה המכללת את ההויה כולה כאחד, שמזה נובעים רעיונות גדולים ומגמות נצחיות למעלה למעלה. וארבע הנטיות הממוצעות ביניהם, שהנן – הנטיה האלהית בתורת דרישת ד' הבורא כל ומחיה כל, רבון כל העולמים ואלֹה כל הנשמות, והנטיה המוסרית המוחלטת השואפת לצדק, לחיים, ליושר ולמשפט בכל, והנטיה הדתית החפצה להתקדש בכל תכסיסי מעשים ומנהגים קדושים, הממולאה ביחש אלהי ומוסר אלהי על ידי השפעה קיבוצית המתהוה על ידי כח נשגב של אדם עליון המתנשא ממעל לכל העם כולו, והמרומם אותם אל האלהים בכחו הרוחני העליון השופע מבהירות העליוניות של הנטיה האלהית, והנטיה האנכית העליונה העומדת על גבה, בצירוף הנטיה הלאומית המוצאת קורת רוח וחיים שלמים בהשתתפות הגמורה עם כללות האומה, עם קיומה והמשכת חייה לדורותיה בצביונה וברוחה הפנימי. שקוטב הנטיה הוא להבליט את כל הנטיות כולן, של האנכיות ושל האלהות, של המוסריות ושל הדתיות, הכל בצורה המיוחדת הנאותה לטבע האומה, הרוחני והחומרי, דהיינו לפי הטבע הפסיכולוגי של האומה, ולפי טבע התולדה והמורשה של האבות והגזע, ולפי הטבע הגיאוגרפי של ארץ נחלתה, ולפי הערך של מצבה בכל אלה בין העמים כולם שעל פני כל הארץ. אלא שאנו צריכים לכוין בכל מצוה ביותר את המניות, שישנן מצות כאלה שצד אחד מן הצדדים של אלה הנטיות גובר בה והצדדים האחרים הנם כנטפלים לו, וישנן מצות כאלה שמתבלטים צדדים שונים בה. וזה החילוף הוא תלוי גם כן בשינויי הזמנים, שלפעמים מתגלה במצוה אחת או מצות רבות צביון של נטיה אחת ויתר הצביונות הנם עלומים בקרבה, ואחרי עבור משך דורות מתחלף הדבר, ונטיה וצביון אחר מתגלה בה, והצביון הראשון נעשה נעלם ובלוע. והחילוף הזה נותן גם כן לחקר עיונים בחלקי המצות ובפרטיהם לפי הזמנים. ביחוד מתגבר חילוף הנטיות במעבר שבין מצות התורה למצות מדרבנן, שישנן מצות כאלה שהנן בשורשן מן התורה, אלא שעל ידי מסיבות וחילופי המצב של האומה נעשות דרבנן, ואז מתגלים בהן הצביונות בהרכבה אחרת ממה שהיו בתחילה.

ששה צדדים יש לנו לפי זה לבקש בכל מצוה, ולפעמים נמצאים כולם בגלוי, ולפעמים נמצא רק חלקים מהם גלויים ויתרם מכוסים. הא', צד האנכיות, הטובה הפרטית. הב', הצד העליון של הכל, עילוי ורוממות ההויה הכללית. הג', הצד האלהי המטה את ההשפעה של החיים לרוממות שאיפת דעת אלהים בשכל או בהרגשה. הד', הצד המוסרי, הרבות היושר החסד הצדק וכל הטוב. הה', הצד האמוני, הרבות דעת האמונה והרגשתה, התגלות תמציתה העליון המכוון מהוייתה, וזיכוך הלב הבא על ידי חיזוקה ואומץ הופעתה. הו', הצד הלאומי המקשר את האומה בצורתה הרוחנית ובמעמדים הרוחניים הנדרשים לה.

להציב לדוגמא מצות אחדות. למשל:

א. מצות פריה ורביה. בה אנו מוצאים את כל הצדדים מאירים. לאדם הפרטי – אשרו בעולם בשמחת החיים על ידי זרע חיים אשר יראה בעולמו, חברת חיי המשפחה וחוגה המאיר את מחשכי הלב לעת מצא של זקנה, של מחלה ופגע, כמה נכבדים הם זרע האדם וקשר החיים המאחדם. זהו מצד האנכיות.

הצד האידיאלי העליון, ההויה בכללותה – מי שלבו מלא אהבה אל המציאות, מי שמוצא את האושר והטוב הנמצא בכללות ההויה כשהיא משתקפת לא רק מצד אחד כי אם מכל ערכה, מכל עברה, מכל ההוה שלה ומכל עתידה, מכל חומריותה ומכל רוחניותה, מכל מזגיה, מכל היופי, מכל העונג, מכל הזוהר שלה, שבכללה הכל מזהיר, הכל מאיר, שהרי גם הכיעור והחושך מתהפך לאור על ידי ההכללה, במעמד כזה מתלקחת אש קודש, אש מאירה בכבוד ומחיה לב בנחת, לאהבת החיים, להגדלת מציאות החיים, להרבות את הדמות, להוסיף אור חיים בעולם, למען תהיה ההויה יותר רחבה ויותר מתפשטת, והמבט העליון העדין בהוד של האדם סוקר על כל המצוי באנכיות עליונה, מרגיש את הצנורות המחברים אותו אל הכל, שמח באושר הכל ומתענג בנועם הכל. על כן מתגלה כל הצד העליון הזה גם כן במצוה זו.

הצד האלהי – האושר של דעת אלהים, הרבות החכמה, התרחבות השאיפה העליונה שהיא צריכה לריבוי גוונים. ודאי כל נפש חיה יש לה תיאוריה מיוחדת. כל התגלות של חיים מוסיפה דעת ורגש אלהי בעולם ומבלטת חותם חדש על החיים, גם במקום שהיא ניכרת רק מעט מכל מקום היא נמצאת, היא מצטרפת לחשבון גדול.

מצד המוסר – כיון שהחיים הנם אהובים ויקרים, כיון שיש להם ערך השוה לסבול את העולם באהבה כל כך אדירה, ראוי להרבות להם משכללים ועוזרים. כל מה שהעוזרים ירבו, יוסיפו החיים בעצמם שלמות, עד שיעלו למרום פסגתם. על כן קורא המוסר בצדק להרבות את החיים, למען הרחיב את גבול הצדק והטוב.

מצד האמונה – התוכן העליון המתגלה על ידי המון המעשים, המון [--], על פי סדרי התורה והמצוה, המה צריכים לעובדים. כל מה שתתרבה האגודה, ניכרת יותר השפעתה, וכל מצוה שתעשה בעולם ממשכת היא על העולם את הזוהר האלהי המתגלה על ידה בגניזה העליונה בצורה יותר מובלטת ועשירה. על כן מלא מאוד הוא [ערכה] של מצוה היסודית הזאת בתוכן האמונה והחזקת התורה המעשית והלבית.

מצד הלאומיות – אין זה צריך ביאור מה גדול הוא הערך של תוספת כחות עובדים באומה שכל יסודה הוא התאגדות הפרטים לכלל אחד, ברוח אחד, בדעה אחת ומגמה משותפת, בכל המצבים, הכלליים החמריים והרוחניים.

ב. מילה. החופש הטהור הוא מקור השלמות העליונה. כל נשמה בריאה שואפת לחופש כמה שתוכל. החופש נמצא כשתנועות החיים הולכות אחרי ההכרה הברורה בטוב שנמצא בנטיה שהן חפצות לנטות לה. הננו תמיד רגילים לראות עם החופש של הרצון את הרפיון ואת החולשה, מפני שבכל מקום שהננו רואים חזיון אדיר וכביר בכח שם אין חופש, על כן מתערב בציורנו חופש זה של הרפיון עם בהירות האור של החופש. אבל הוא בא מחולשה של הכרתנו, שהננו יכולים להתרומם עליה ולהכיר את החופש המוחלט בעצם חזקו ובעצם עדינותו יחד, ואז הננו ממולאים חשק לנטות אליו ולראות בו את השלמות היותר עליונה. יצירת החיים, מפני חשיבותה לקיום העולם, לא תוכל להמסר ביד החופש המוגבל שלנו, המחולש עם חולשתנו, על כן נמצא בנטיה זו מקור העבדות של האנושיות, שהחולשה הבהמית שבו מתגלה על ידו. וכאשר לא רק יצירת החיים לבדה היא הפעולה הבודדת במאורע החיים, כי אם כל טעם החיים הגנוז בתוכיות הנשמה הנהו כלול מחביון שאיפת הופעת החיים, על כן כפי המדה של העבדות הנסוכה על הנטיה של יצירת החיים כן מתפשטת העבדות השפלה על כל צורת החיים. ובאותה המדה שנטיה זו מתלבשת ומתעטרת בחירות, כה החיים מתעלים בכללם ומשתלמים בשלמות החופש. אמנם המועקה העבדותית מוכרחת להופיע בראשיתה. לא חמדת חפץ הארת אור החיים מצד הכרה פנימית ועריגה עדינה להם תחולל בפועל את ההויה הממשית של החיים, כי אם העבדות של חולשת הנטיה, עד שיסודה האידיאלי נשכח ממנה ונרמס תחת רגליה הגסות. התכונה הפסיכית והפתלוגית הגסה הזאת פועלת על היצירה הבשרית את צורת הערלה. העליה המאירה, להכין את החופש העליון להאיר על כל מחשכי עולם באומה המוכנת כבר שהאורה האידיאלית תהיה בה כל כך חזקה עד שתופיע בבהירותה גם בפינת נטיית הויית החיים ויצירתם, עד שברוח עליון ובהיר תכניס את קוי אורותיה, מלאים זיו ועדן מדושן, גם בכל מערכת החיים, במקום שהעבדות של החולשה המזוהמת ממלאתם – לזה צריך העברת הערלה וחותם אות ברית קודש. הפעולה בזכרונה ובפעלה הטבעי מכשרת את האפשרות לחיים אידיאלים חזקים, המכניסים את אורם גם בתוך התכונה של נטיית הויית החיים הממלאה חם ואור את כל החיים כולם. הערלה הגמורה משימה את האידיאל של העלאת אבוקת החיים למרמס ולטפל, אשר רק במקרה הוא נמשך מתוך השכרון של החולשה של הנטיה הבשרית המהוממת. המילה תתן מקום גם להאידיאל של העלאת אור החיים להזריח כמעט, אבל לא תוכל להשליטו כולו, ורב לה אם לא ישכח מתוך מהומת השכרון לגמרי מתוך הרגש והלב. הפריעה מופיעה את האידיאל של הופעת החיים במילואו, באופן שיוכן הרוח להיות הוא כח הפועל בהמשכת החיים, ובכח כל כך שלם עד שכל אותם הזיקים המסותרים שליבוב החיים כולם הולכים מהם, ימלאו על ידי האידיאליות השלמה של חפץ הופעת החיים בשביל הכרת יפים ורב טובם בצורה היותר בולטת, שזהו האידיאל של הקדושה הנעימה המיוחדת לישראל, האוהבת את המשפחה ואת ההפריה המתוקנת בכונניותה המוסרית העדינה, ושונאת הזימה בכל מלא הנפש.

א. מצד הנטיה להאניות הרוממה הכללית – מובנת יסוד המצוה הזאת. שאיפת ההכללה של הפרט עם הכלל כולו, פתיחת הצינורות המחברים את היחיד עם כל המציאות על ידי התגברות ההכרה העליונה וכל עדינות ההרגשות העליונות, הנם מטים את האדם להרבות את התפשטות החיים למען יוסיף כח האושר להתרחב, למען יתוספו שלהביות של אורה בתוך האורה הכללית של המציאות, המבהיק מאד בחייו הכלליים מרובי הגוונים ותאומי ההרמוניה. והפעולה להטביע בקרב הנשמה את רוממות שאיפת ההכללה העליונה, מתאמת עם מצוה זו, המקרבת את השאיפה החזקה והמושכת הנמזגת בכל השאיפות כולם בנימים נסתרים מאד אל האידיאליות הכללית, על ידי נתינת האפשרות להשחרור האידיאלי מתוך מועקת העבדות של הנטיה במעמדה הטבעי הבלתי מואר.

ב. מצד האנכיות בצורתה הנמוכה – תשיג מצוה זו את מטרתה להרחיב את הנפש ולהשקיטה, בהיות התשוקה המינית איננה מתנגדת לתשוקות העדינות הנמצאות בנפש, כי אם היא מתקשרת בכולם על ידי אגד חיובי ממקור אלהי. והסרת המלחמה הפנימית מיסודה, מביאה שלוה ומעמד של נחת בחיים.

ג. מצד הנטיה אל דעת אלהים – ודאי אי אפשר להשכל העליון של ההכרה האלהית לרוץ את ארחו, כל זמן שתוכן החיים הוא כולו סגור בתוך תשוקה עורת שאין לה כי אם פרטיותה ועבדותה החלושה. על כן גדולה היא המילה, שעושה את האדם לתמים ולמוכשר לתשוקה פנימית של עונג דעת אלהים, המנהיג בחסדו כל דור וכוללם יחד.

ד. מצד המעמד המוסרי – אין שום ספק בדבר שההשקטה הנפשית וההתאמה הטבעית אל הצדק העליון של הויית החיים. על ידי הסרת הערלה מתרחב גם כן רגש המוסר והכרת הצדק המוחלט המונח ביסוד אהבת החיים כשהיא מעודנת ומוסרה מזוהמתה הזימית.

ה. מצד הדת – השויית הנטיה הטבעית עם האידיאל העליון על ידי מעשה קצוב ומתואר, מכשרת את הרגש ואת השכל ללכת בכל אורח המעשה התורי, המקשר תמיד את הפעולות עם הרעיונות הצפונות בהם.

ו. מצד הרגש הלאומי – דבר פשוט הוא שהשיווי האופי הוא מחזק את הקישור הלאומי. והשיווי המיוחד, הבא על ידי הצטיינות של שינוי מעמים אחרים, פועל להבליט ביותר את חותם האומה בכללותה. על כן יש לאות ברית קודש החלק היותר עקרי של קיום האומה וקישורה הרוחני והמעשי.

==[3].==
המחשבה הגמורה היא מחזקת את הנפש וממלאת אותה עז והדר, והמחשבה הבלתי גמורה מחשיכה אותה וממלאתה קדרות ורפיון. על כן כל מי שהוא מוכשר לחשוב דברים רחבים, מוכרח הוא לחשוב הרבה כדי שיוכל לגמור בכל היכולת חלקים רבים ממחשבותיו הרבות, כדי שתתחזק נפשו. ואם לא יחשוב הרבה, כיון שנשמתו בקרבו היא פועלת הרבה ומעוררת מחשבות, ירבו עליו המוני מחשבות בלתי גמורות, שהם כולם ידכאו נפשו בהקבצם. ומי שאין מחשבותיו מרובות ואינן רחבות, יוכל לגמור את המחשבות שלו במעט עיון, על כן לא תהיה נפשו מדוכאת כשלא יחשוב הרבה, כי סכום המחשבות שבקרב נשמתו הנם אצלו בערכו גמורות. והנה כשם שצריך הכנה של מחשבה כדי לגמור מחשבות, כן צריך לזה גם כן הכשר מוסרי, כי המוסר הטוב גם הוא הנו תוצאה נכבדה ונאמנה מהמחשבה הגמורה. על כן לפי אותו הערך שיהיה באדם פגם מוסרי, לפי זה הערך עצמו איננו יכול לגמור את התוכן של המחשבה עד שיסיר מעליו את הרוע המוסרי, ולפי זה תהיה נפשו מדוכאת כל זמן שלא שב מחרפת עונו, שרק אחרי הטוהר הנפשי יוכל להתרחב יפה בקרבו ציור של השתלמות המחשבה, ואז יהיה מלא אומץ וגבורה פנימית.

==[4].==
הערבוביה הנמצאת בדעות בדורנו צריכה להיות מוּסרת מעיקריה. הכפירה מהרסת את כל אושר העולם, ומחרבת בית ישראל עד מאד. לכן חובה כפולה היא עתה להרגיע את הלבבות, בצורת הדעות, מצד בנין האומה, חוץ מההטבה האנושית הכללית. ההבנה של כללות האמונות צריכה להתחדש באורח יותר נח ויותר מובן מכפי מה שהיה הדבר מפורסם עד כה. מיום שנפֹצה אמונת האחדות בין עמים רבים על ידי ההשפעה הישראלית, ביחוד ההשפעה התנ&quot;כית שבאה על ידי ההעתקה היונית, ונבנו בנינים תיאולוגיים גדולים בכל הכתות הדתיות, נעשה מצב הדתות זו לזו במעמד של איבה חדה, שזהו חסרון מיוחד שלא היה דוגמתו בעולם האלילי. טבע האליליות הוא שלא לדחק אחד רגלי חבירו, שהרי הריבוי של האלהות הוא בעצמו מניח את האפשרות לצאת ידי חובת רבים, וכיון שאפשר לאמונה אחת שתכלל אלילים רבים בקרבה, כן לא תצר עינה אם אחרים יעבדו אלילים כאלה שאין להם כל יפוי כח אצלה. אמנם האחדות מוחה היא על כל אלוהות בכח עצום מאד, וממילא נתפשטה המחאה גם כן על פרטי הקולטוס הדתי, שיהיה דוקא בצורה זו שהאמונה המקובלת בזה הקיבוץ מחזקת בו, וסגנון אחר הרי הוא כאילו אין זה אותו אלֹה, וממילא נכלל הענין במחאה המלאה שנאה עמוקה של עבודה זרה. אבל אי אפשר כלל שיהיה מצב כזה, שיש בו פגימה מוסרית כל כך גדולה, עומד בציביונו לעד. הגרעין הפנימי צריך שיוקח בטהרתו, וסיגיו יבדלו. הטהרה העליונה של הנקודה האמונית, האחדות האלהית, מוכרחת היא לבא לעולם. ההתפתחות לא תעמוד על עמדה. היא תבא למרום פסגתה, והפסגה הרוממה ברוח תגיע עד האחדות האלהית בהכרח. אבל האחדות בעצמה תלמד, שכל הצורות שבעולם הנן לבושים שהיא מתגלה על ידם, ושההבדל הנמצא בין הלבשה דחוקה, מוגבלת, ומעורפלת במחשכים של דמיונות כוזבים רבים, עד אותה ההלבשה המתרחבת ומתעטרת בהוד שכל צח ונשגב, איננו כי אם הבדל של סדרי מדרגות שהאורה הגדולה הולכת ומתגלה על ידם. וסדרי המדרגות הללו יוכרו על ידי הסתכלות בהירה לא בתור רסיסים בודדים, שאין יחש בין איש לרעהו, כי אם בתור קוים ושרטוטים אורגניים, העושים כולם יחד חטיבה אחת. בחופש גמור הננו מדברים, בלא שום פחד, מפני שהאמת הוא נר לרגלינו, והוא מגדל עז שם ד' בו ירוץ צדיק ונשגב. 

הקוים שעושים את הפרצוף האורגני, הרי הם משפיעים ומושפעים, כחק אורגן חי. הננו צריכים להסתכל בכל מלא שיעור קומת הפרצוף על מתוח כל האברים מצד גשמותם ורוחניותם, כלומר מצד הקולטוס המעשי שלהם ומצד פנימיות הדעות החיות בקרבם. אז, על ידי שפיטה פרטית וכוללת, נוכל להבחין בין הערך של האברים כולם, ונדע להגביל יפה את ערכם בהפרצוף הכללי. אם יבא אחד לבטל את כל חיי הרוח הכבירים המופחים בתוך התכונה האמונית שבמלא עולם, נדע שלא יוכל. אמנם בינה ברורה צריך הענין להתברר כראוי, איך מודדים את התחלת נקודת הרום שברוח זה עד שבאים לנקודת השפל שבו. האליליות עצמה לא תוכל לבא למדרגה רוממה של השקפה כללית זאת. כיון שתשתלם עד מדרגה זו כבר תאבד את ערך אליליותה. האחדות האלהית כשהיא מאירה על פני כל מלא העולמים, מופיעה היא גם כן באורה על פני מרחב זה של הרוח האמוני לכל צדדיו וסעיפיו. בהארתה מושכת היא רוח חיים לכל הרסיסים הפזורים, שבהיותם מופרדים שכבו משכב ערלים ודמו כפגרים שאין בהם רוח חיים. כח החיים כשמחל לזרח, מטהר הוא בעזו גם את כל הסיגים והרקבונות העלולים להמצא בעולם המת. והסירותי דמיו מפיו ושיקוציו מבין שיניו, ונשאר גם הוא לאלהינו, והיה כאלוף ביהודה, ועקרון כיבוסי. עתידים בתי תיאטראות ובתי קרקסאות שבחוץ לארץ שילמדו בהם שרי יהודה תורה ברבים (מגילה). לרש&quot;י בתי עבודה זרה, ולתוס' מקומות ועד, והא והא איתא, הקולטוס האלילי כשיטהר, יטהר גם כן את רוח המוסר הכללי הנושב בחיי החברה.

==[5].==
ההבדל שאנו מיחסים במציאות בין נושא לנושא, הוא מפני חילוק ההרגשות או הפעולות. למשל, גוף אחד בעל נפש אחת הוא דבר אחד בכללו, מפני שההרגשה משתפת את כל אבריו. וכל מה שההרגשה תהיה יותר מפולשת בכל הקצוות, כה תהיה האחדות יותר גדולה. וכן שליטת הפעולה. כל מה שתגדל שליטת הפעולה של חלק על חבירו, כה תגדל האחדות, עד שאם נצייר לנו הופעת הפעולה והופעת ההרגשה באין שום הבדל בין חלק לחלק, הרי כאן אחדות גמור. ומה שנראה מבחוץ לענין מתחלק, או לכל הפחות ענין שיש בו אפשרות של התחלקות, הוא בנוי רק לפי החילוף של השפעת הפעולה או ההרגשה, שמבחוץ כך היא נסקרת. אותו העניין המעולה שיש בהרגשה ובהשפעת הפעולה, כשאנו מסלקים את אותן המגרעות הנמצאות בהרגשתנו ובהשפעת פעולתנו, אנו מוצאים אותו באין סוף, במקור חיי החיים ומציאות המציאות, בתכלית מלא הכח והשלמות. על כן אין המציאות לגבי אין סוף חלקי כלל, כי אם אחד ממש.

==[6].==
סוד חטא הכאת הסלע, הוא הנטיה אשר נולדה במוח היותר גדול, בנשמה היותר מאירה ושוקקה, להשלים את הכל, להוציא את ההשלמה אל הפועל בכח של התגברות, שבזה מתערב קצת העצמיות הפרטית, שאי אפשר להיות כל נוצר נקי ממנה לגמרי. הנטיה הקטנה הזאת בנשמת הנשמה הרוחנית של כל הרוחניות האנושית כולה, מוכרחת היא לשלח פארות בכל צדדיה, ובמקום דיבור נולדת הכאה לשם התעלות הרוחניות וטובת הכלל. והמכים הולכים ופוחתים. בכל ירידה הפרטיות מתגברת והכלליות מתחלשת, עד שבאה היא לידי הירידה היותר איומה, שאין בה כי אם רעת לב וחפץ התגברות לבד, הכאה אילמית זועמת בלא שום תכונת דיבור. כיון שנתערב קורטוב כזה ברוחניות הכללית, היה מוכרח שתפסק פעולת ההשפעה. סידור מדיני מוכרח להיות מונח באופי כללי, שאין הפרטיות מתגברת בו כלל. וכיון שאופי נשגב כאופיו של משה לא יתכן שימצא במציאות בטפוסים שונים, הכביריות יוצאת רק במקום היותר רשום, הוכרח המעמד כולו להיות יורד. משה מת ויהושע מכניס את ישראל לארץ. האופי הכביר מוכרח הוא להגנז. ההנהגה המדינית לא תתנהג עוד מהשפעתו הבלתי ממוצעת, וממילא היא נופלת כולה. בפני לבנה אין נמצא אותה הכביריות שבפני חמה, אין בו אותו הזוהר והעצמה, והוא נותן מקום גם לכוכבים הרבים, ולאור נרות שכל אחד יאיר בפינתו.

==[7].==
מי שנטייתו מושכת אותו לדברים נשגבים, אף על פי שבשעה שהוא יושב בטל או שהוא עוסק בענינים חומריים אינו נתבע כל כך לתשוקה עליונה של הדברים העליונים מהמושכלות הרמות, מכל מקום כיון שהוא בא ללמוד איזה דבר מוגבל מיד דעתו מתעכרת, מפני שכיון שעל ידי אור השכל, המאיר גם כן בעסק הדברים המוגבלים, מתעורר אצלו כח הדעת, מיד תשוקת הנשגבות והכלליות יוצאת אל הפועל, ומתוך געגועיו הגדולים לענינים רמים וכללים איננו יכול במנוחה להתישב בדברים הקטנים והמוגבלים.

==[8].==
עצם האמונה, בתור דת, איננה צריכה להקיף את כל החיים כולם, כי החיים הם למעלה ממנה ורחבים הם ממנה, והתורה היא בשביל ישראל. אבל נשמת האמונה, היא אור החיים האלהיים שבתוכה, זה הוא גבוה ונעלה מן הכל, והחיים נערכים רק לפי אותו החלק שהם זוכים מהארתו. מצד זה הננו סובלים הרבה מחסרון ההרחבה של הלימודים המדריכים לדעת אלהים בגבהם. כי כיון שהאורה האלהית מתעלמת, נכלל הכל רק באותו המובן שאמונה ודת מושגת בו. זה המושג, שהוא באמת רק חלק מן החיים והיה ראוי לו להסתפק בחלקו, מתוך שבו גנוז כל האורה האלהית שאינה מושגת בטהרתה חוץ ממנה, כבר חקוקה בקרבה התביעה של ההתפשטות על כל החיים. ונמצא שיש במצב הדת שני משפטים מתנגדים. מצד עצמה וערכה במקומה, שהיא רק הלבשה להכשר דעת אלהים בארץ, ראוי שתקח רק חלק בחיים ולא לכללם כולם בקרבה. אבל מצד הפנימיות האלהית שבה, כבר היא נתבעת שיהיו כל החיים כולם כלולים בקרבה, ושתשים על כל את משטרה. והנה החיים מרגישים בחלקתם את הניגוד, ואינם חפצים להיות נסגרים רק במסגר של הדת כפי הנחתה בתור הלבשתה. על כן כיון שנמצאים אנשים האומרים להכניס את כל החיים אל הדת, מוכרח הוא שימצאו להיפוך גם כן אנשים כאלה שהם מוצאים את עצמם נוטים להשתדל לגרש את הדת מכל גבול החיים. ובאמת שתי הקצוות הנן מפריזים, ולא יבאו למטרתם. אי אפשר להעמיד את החיים בלא אותה ההשפעה החשובה של הדת בחלקים השייכים לה, וכן אי אפשר שהחיים כולם, גם בדברים הרחוקים ממנה, יכנסו במסגרתה. אבל כל זמן שמובן הדת ומובן דעת האלהים הוא במדרגה אחת, לעולם לא ננצל מתוך המועקה של ההפכים והסתירות. דרישת אלהים, שהיא האור היותר רחב מן הכל במדע, והרגש היותר מאיר מן הכל בהרגשה, הוא באמת ברב עצמו מקיף את כל החיים, אבל הלא היא נטיה חפשית העומדת למעלה מכל גבול של דת ואמונה. אימתי יהיה זה – כשתתרחב דעת אלהים ברחבה הראויה לה, שאז יוכר היטב החילוק שבין הנשמה של התורה לגופה, שגוף התורה ראוי להיות מוגדר בחלקים מן החיים, ויתר החיים ישארו לעולם חפשים ממנו, אבל נשמת התורה, שהיא אור אלהים, היא מחיה את החיים, ולא יוסד חופש החיים רק לפי אותה המדה שיהיה הוא מאיר בעולם.

==[9].==
זוהר שמות קלג א – הנה נא ידעתי, דא איהו רעותא דאיצטריך בר נש לשואה בגויה בצלותא. למדנו שיסוד התפילה הוא לישב בנפש האדם פנימה, את הרצונות היותר נעלות ונשגבות השוטפות בנפשו פנימה, מהשטף העליון של האצילות היותר נשא ועליון. השטף הזה איננו פוסק רגע מעבודתו. וכל אשר יתרומם האדם לסדר מערכי לבבו לקבל אותו ולהרגישו, כן יתעלה בפועל, ורגשי לבו ורצונו יעלו למקום הגבוה שהחפצים העליונים נובעים משם. כי איש אלהים קדוש הוא, דא איהו עלמא עילאה, דאיהו יתיב על כורסי יקריה וכל קדושאן נפקין מיניה ואיהו מקדש לכולהו עלמין. החפץ מתעלה לפי הוד כללותו ולפי עילוי נצחיותו. המגמה העליונה המקפת את הכל, את כל מה שהוא נמצא בחומר ורוח, היא מקור הקדושות כולן, היא חיה וקיימת במקומה, בעצמותה, ומזיוה, מעז גבורתה, הכל נפעל. ואם כי המדרגות יורדות, כל מדה ומדה מן המציאות בערכה ומעלתה, אבל הצד המתעלה, המקודש, ההוד הנאצל הנמצא בכל המציאות כולו, הוא מה שנמשך מכל חלק לפי המגמה היותר עליונה, אשר אם נקבץ במדענו את כל נשגב ונחמד, את כל אהוב וחביב, את כל קדוש וטהור, את כל חן ותפארת, ונארגם יחד, וניקח את הציור היותר עליון העולה מזוהר כולם יחד, אחרי הרחקתנו מצללים הכהים שנמזגים בהם במחשבותינו, אז נוכל רק לדמות צל קל וקטן של זוהר העליונות של המגמה הכללית העליונה של מציאות כל. והקדושה העליונה הזאת מרחפת היא תמיד בכל, ולפי מדת השפעתה כן מתקדש הכל ומתעלה הכל, והאדם יכול להטות חפצו למגמות העליונות הקרובות ביותר למגמה עליונה זו, וכן תתעלה תפילתו במה שהוא יודע שעלמא עילאה דאיהו יתיב על כורסי יקריה במעלתו ונצחיותו, וכל קדושאן נפקין מיניה, ואיהו מקדש לכולהו עלמין. על כן יתקדשו גם כן פעולותיו הרבים של האדם בהתעלותו למחשבה רוממה זאת, ויתעלה בפועל אל הקדושות היוצאות מזיו עלמא עילאה, בהיותו יודע כי איש אלהים קדוש זה עובר עלינו תמיד.

==[10].==
אין לנו חזיון שאינו מורכב, לפחות שאין אנו יכולים למצא בקרבו מצד השקפתנו את אותם צדדי ההרכבה של צד תוכי וצד ברי, או צד עליון ועקרי וצד תחתון וטפלי. בחיי העמים, בצדם המהותי שלהם, כלומר באותו הצד שהננו מוצאים ערך...

==[11].==
... של הטוב המוחלט, כי אם ישראל. על כן אין לנו אומה בעולם שיהיה היסוד הלאומי שלה קבוע רק על אותם החזיונות שהראתה בעולם על הבסיס של האחדות האלהית וגילויי החיים של ההיסתוריה המסובבים ממנה. האמונה המושלמנית היא עולה על הנוצרית בנטייתה לטהר את מושג האחדות האלהית יותר מהראשונה. אמנם גם היא לא תוכל לגלות הויה שלמה, שסך כל המפעלים, השאיפות וכל גילויי החיים, יהיו נעוצים רק בזה, בהכרת הטוב המוחלט ובחפץ התגלות השלטתו. דבר זה איננו יכול להתראות כי אם באומה שבתור אומה נבנתה במקוריותה על פי ההתגלות של אחדות האלהים, שכל הוייתה טבועות בה. אמנם להכיר את מעלתם של ישראל תהיה מוכנת המושלמניות בשורה הראשונה. באישיות הפרטית חפצה האחדות האלהית להגלות באמונה כזאת שדוגלת בשמה, אבל בסער הגדול של זרם אומה ומלחמת חיים רבת אונים, אין לה די כח להתנשא. לזאת מוכן הוא אורן של ישראל. כנה משוררת ויושע, לגוחה מצוינת וַיִוָשע. 

==[12].==
הענן והערפל המקיפים את אור החשמל, הלבוש הכללי של כל הצבעים הרוחניים, מתגלה בנשמה בתחילת מילוי התביעה הפנימית של מלא אור העליון, המתנוצץ מהאורה האלהית הרוחנית העליונה, שלמעלה מגבולי החושים נטיית הטבע ומהלך ההגיון. בכל עת אשר הצמאון האלהי יכביד אכפו על הנשמה המיטהרת מחלאת הרפיונות השכליים והמוסריים, עצב איום יגלה ממראה האור המבהיק, המראה בבליטה נוראה את כל מערומי הנפש, את כל צדדי רפיונה, חולשתה וחשכתה. התביעות העליונות להיות כבני מרום, בטוהר ועז, ממלאות את כל הלב, ומצרי שאול מתגברים בנשמה. התשובה מתחלת להכות את גליה, הנוחם הולך וסוער, החיים המסואבים עם כל רפשם מתגלים, והנשמה סולדת ממחנק ריח רע סלידה גפרותית, ומר לה מר. אז תעוז החכמה לחכם, ואור החסד מעולם אין סוף, מאור הצחצחות העליונות, יופיע, רוח חדשה ולב חדש יברא, מעטה הענוה והדכאות יצרף כאש וכבורית מכבסים את כל סיגי הנשמה, וברק מוסר עליון והדר חפץ ויכולת ממקור הטהרה ישולח בכל חדרי לבב. החכמה והחסד, הטוב והנֹעם, יחבקו באהבה את הנשמה הטהורה והאומללה בעת צרתה. רסיסי נוחם תמלא, ורפואות תעלה לכל מחציה הנן הולכות ומורגשות, בטחון ועז תלבש, ובכל כח מלא חיים חדשים תצעד, במרומים תאוה מושבה, בנעם ד' תחזה, וצפיית ישועה תמלא. אז יגלו אורות מאופל, מכל נטיית חטא וכל משגה יציצו פרחי תועלת לדרוך על במתי מרומים, וגבורת תשובה מאהבה תחל לפעם, וזדונות יהפכו לזכיות. ורחמתי את לא רוחמה, ואמרתי ללא עמי עמי אתה, והוא יאמר אלהי.

==[13].==
מתוך ההירוס של האומה, מפני ההתרחקות הגדולה ממצב האיתן והרענן של תחילת מטעתה, אין אנו יכולים לראות במצות כולן, וביחוד בשמעיות, שהמוסר הקבוע אין לו דבר עמם בגלוי, כי אם צל כהה קלוש מאד. אין אנו יכולים בשום אופן להחיות את נפשנו באותו הלח המזדמן לנו מהם בגילויים ההוי, עד שאנו פונים כה וכה, לעבר ולעתיד, ואנו מסתכלים בטל החיים שהם מלאים... 

==[14].==
היחש האמיתי של כל יחיד שבישראל לכנסת ישראל, במובן הרוחני המלא, המקיף את כל החיים המוסריים, הרוחניים והטבעיים, צריך הוא למזון תמידי יותר ממה שצריך כל בן אומה טבעית ביחש לצירופו לעמו. הנטיות הטבעיות אינן צריכות חיזוק כל כך כמו הנטיות המוסריות, שהן צריכות טיפול ופיתוח תמידי בטיפול ומעשה. ועל כן האומות, שיסוד הוייתם הלאומית הוא יותר מכוון כלפי המילוי של הנטיות הטבעיות, כל זמן שהן קיימות משפיעות הן את צירופן על כל יחיד בלא הכרח של הזנה מיוחדת כל כך. בישראל גדול מאד האגד כלפי צדדי המוסריות והאידיאליות המשותפת בכללות האומה. וכאשר הנטיות הרוחניות צריכות הן גם בכל יחיד טיפול תמידי, שלא ישפלו ולא יתטשטשו מצורתן, קל וחומר שהיחש שהיחיד נזקק מצדן אל הכלל כולו שצריך אימוץ ומזון תדירי. המובחר שבמזון הלא הוא תלמוד תורה לכל צדדיה, הכוללת גם כן את הלימוד ההיסתורי בכל שלמותו, וקיום המצות באמונה עמוקה המוארה באור דעת והכרה ברורה.

==[15].==
כשם שהאידיאה הנפשית האישית מתגלה בצורת הגויה, בחיטובה וצביונותיה הפרטיות, כן מתגלה היא האידיאה הכללית של האומה דוקא בכל פרטי אוצרותיה, באמונתה, בחכמתה, בשפתה, בארצה, בחקותיה ובכל מנהגיה. ואלה בעצמם הנם הגורמים היותר גדולים לתן לה אומץ וחיים, כל מה שהם מתחבבים ונעשים יותר מורגלים בחפץ לב בדרכי החיים.

==[16].==
האידיאליות הלאומית היא המקור היותר גדול לקורת רוח של חיים רוחניים, מפני שהוא יכול להתמלא תמיד על ידי מעשים ורעיונות, רגשות ודיבורים, הנקלטים יפה בלב והם אינם רחבים יותר מתפיסת הרגש האנושי. ועל פי ההשתלמות של האידיאליות הלאומית יוכל לבא האדם בדרך ישרה אל האידיאליות הכללית. אבל האידיאליות הכללית שהיא ממלאה את הלב בדילוג על האידיאליות הלאומית, מוכרחת היא לעשות בקרב מהלך האידיאות הטבעיות מין ניתוח משונה, שמהרסת בהם את הסדר הנורמלי, וממילא מסובבות מזה תוצאות בלתי פוריות, או עושות פרי שאין טעמו והזנתו ראויים לכלכלה הגונה.

==[17].==
לפעמים אנחנו צריכים לעסוק בדברים שהם למטה מכל עצמותנו, מפני שלא תמיד הננו מוכשרים אל הצד המעלה שלנו. אבל אז עלינו לדעת שרק חלק ממנו המסוגל לאותו העסק הוא עסוק באותם הענינים, ואם נשכח ענין זה ונתן את כל מהותנו לאלה הדברים הקטנים, אז נתקטן אנחנו, וכשנחפוץ לשוב ולהתרומם אל אותה המדרגה המתאמת באמת למדת גדלנו, לא נוכל.

==[18].==
הקדש צריך ברכה. הרוחניות פועל בעולם לטובה לא רק בההתעסקות בו לבד, כי אם בהכרת רוממתו, כבודו וחבתו. וכשמתחברת הכרת החבה אל העסק, הידיעה והרגש, משתלמת הפעולה לטובה. החבה גנוזה היא בעומק הנפש, צריכים אנחנו לגלותה בפעל, באומר ובסגנון. אז ימלא השכל את כל חדרי הרגש, והטובה היוצאת משפע הרוחניות תרחיב את חוגה. זאת היא ברכת הדיוט, הצריכה לגבוה, ובהגלותו בחזון אמר ישמעאל בני ברכני. הסמפתיה הרוחנית מתגדלת על ידי מיתוק הדין, על ידי הוד האהבה והרחמים המתגבר על ידה. בכל מדה שהאדם מוצא מזון רוחני וסיפוק פנימי לנפשו, בה במדה הוא נעשה אוהב ומלא רחמים וסליחה לעולם כולו. הרצון מתהוה, והרחמים מתגוללים על המדות, ומדת הרחמים מתגלה בהנהגה, וההדרכה מתכנסת לפנים משורת הדין. זאת היא אמנם סימפתיה הדיוטית, המתאמת לחולשת האדם, הדורש ויתור וסליחה, אבל גם היא גורמת הרבה אל העליה המוחלטת, ולא תוכל להיות קלה בעינינו.

==[19].==
טעמי מצות כוללים גם כן את הרעיונות היותר שפלים ופשוטים, והם בכל שפלותם אינם מונעים את כל הגובה היותר נשגב של הרעיונות היותר נעלים ורוממים. מצב דור המדבר הוא מצוין בתיאור בחיבור הרוממות הקיצונית עם השפלות גם כן בקצה האחרון. מעבר מזה רוח נערץ ונשגב, הכשר לקראת גילוי שכינה והתעוררות להיות לעם עליון ונשא, לממלכת כהנים וגוי קדוש, ומעבר מזה עבדות שפלה, ברברות שפלה, וחסרון כל תכונה תרבותית. על כן גם מצד ההוה של התורה בשעתה גם כן ראויים המה שני גדרי הטעמים להתאחד יחד, וקל וחומר שהיא נושאת בקרבה את כל העתיד היותר רחוק, נשגב ורומם. בתחילה היו ישראל דומים לתרנגולים שהם מנקרים באשפה, עד שבא משה וקבע להם זמן סעודה (יומא). להרים אומה ממצב הברברי, צריכים לסייג אותה בסייגים קולטוריים. לא רחוק הוא הדרך המוביל אל הפראות הגסה.

כתובת קעקע היא הדרך המובילה לברבריות של השלכת הבגדים, ולשוב אל המצב של הליכת העֵרום. 

התרבות של הבגדים צריכה גם כן טיבול, שלא תשפל למדרגה היותר שפלה, הקרובה לברברות, החסרה כל ציור וחיטוב שכלי, כי אם היא נעשית על פי הזדמנות, מטלאים וארגים שונים, באין שימת לב על תואר הגון. השעטנז מכרחת לשום לב על הבגד שיהי' מחתיכה אחת, וממילא שיהי' מתואר כראוי.

הציצית הנם תוספת הידור וכבוד לבגד, ומכניסים בלב האדם כבוד עצמו, והצבע כעין השמים של פתיל התכלת מוסיף רושם של כבוד יחד עם הכרת אחריות על סדרי החיים והמעשים. וכל אשר פעלו דברים כאלה בעבר, לרומם משפלות ולשגב מחולשת הברבריות, מונח בכח הפעולה ביחד עם המסורת ההיסתורית שלה לפעול גם כן לפי ערך זה בחיי ההוה – &quot;לדורותם&quot;.

הסדר במצב האגררי הוא הראש לכל התיקונים המדיניים החברותיים, הקו לזה תעשה אזהרת כלאיים, נוסף על כלאי הכרם שיש בו ענין מיוחד ביחש האידיאליות של היין.

שפלות הידים, באפס הכרת ערך הנכסים וחפץ קנינים, זאת היא גם כן אחת מטפוסי הפראות. המצב היותר נמוך במדת הקנין הוא שלא יוכל האדם לאצור שום דבר מעושר הטבעי, שבראש כל הוא עושר המקנה. סימן העניות, הבאה בצירוף השפלות, היא רכישת הכלב, שהכלב המוכשר ביותר לריעות עם האדם, בא בראשונה אל אהלו, ובטרם שרכש לו בעלי חיים חשובים היה הוא הקנין האחד. בתור דבר מזכיר להתרומם ממצב כזה שהכלב הוא הרכוש היסודי והמיוחד של האדם, ולהתעלות למצב יותר נעלה, באופן שבעלי חיים הצריכים באמת טיפול והזנה הגונה יהיו המכללים את הרכוש, אסרה תורה מחיר כלב לגבוה. חוץ מהיסוד להביט על שפלות הנפש של נותן יד לרחוקים, מפני היותו קונה אותם לאדונים, להלחם, ולהכניס את היותר קרובים לו, הכלב בשפלות נפשו הוא המיוחד לעזור את האדם להכניע בעלי חיים בני סוגו.

==[20].==
מה שאין אלהים מושג כי אם מתוך הדת, זה הפיל את העולם בעומק השפלות. האלהים צריך שיהיה נודע מכל החיים, מכל ההויה, וממילא יהיה ידוע בכל החיים ובכל ההויה. הדת היא אמצעי עוזר להכשיר את המעשים, המדות, הרגשות, סדרי החברה החיצונים והפנימיים, באופן מתאים המכשיר את החיים ואת ההויה לדעת אלהים. אלהים איננו מתגלה בתוך הדת כי אם באותה המדה שהדת עצמה היא חצובה ממה שלמעלה מן הדת. דת זהו השם הנאות אצל כל עם ולשון, לא כן בישראל. תורת חיים איננה דת לחוד, תורת חיים שלנו היא התגלות אלהים, המתגלה מתוכה ביחד כמכל ההויה. התורה וההויה, בהיותם לאחדים מגלים הם את אלהים בחיים, בתוך הנשמה הפרטית והכללית. הקודש והחול הוא חלוק מצד הדת. הדת תשים משטרה על עניני הקודש, ותניח את ידה מעניני החול. זהו מושג מחוייב ממושג הדת. האלהים הוא מתגלה מן הכל, מתוך הקודש ומתוך החול.

==[21].==
הפחדנות הרפויה מוכרחת היא להסתלק מכל התחום השכלי, כדי שיתגלה אור האלהים במילוי אורו, במלוא חופש של שם מלא. זאת היא תעודתה של חופש הדעות, שהסיגים שלה הוא הכפירה בכל קודש, בכל נשגב, בכל מה שלמעלה מההרגל ומהמוחש הגס והמטומטם, כשם שהסיגים של היראה הנמשכת מהאמון של המסורת הנובעת מהוקרת האבות והכרת כבודם היא הפחדנות ויראת הזועה, המטלת אימים על השכל והמחשבה הבריאה, שהיא שרשה של עבודה זרה ויסוד טומאתה. האמון המסורתי כשהוא נסמך רק על הוקרת האבות והכרת כבודם, הוא מונח ברגש יותר מבשכל, בנטיית הלב יותר מבאורה של המחשבה. אבל השורש העליון של נטייה זו היא ההכרה של איתניות הטבע הכללי של האדם, כשם שהחכמה מכרת את האיתניות של כל חק כולל. על כן היא מכרת את הנצח והאמת היהלומי היש ביסוד יסודה של האמונה, ובכל חופש והתגלות לב היא מכרת שתוך תוכה הפנימי של הנקודה הראשית שלה היא כל כך בטוחה, עליונה, אמיצה וחזקה, עד שכל המחשכים שיטפלו עליה לא יועילו כי אם להוסיף אורה. וכל ההסתפקות והפקפוקים שיצברו בקרבה מדור לדור, אשר יקיצו לאור הבקורת ויתבלטו בה בהמון כבדיות שאין בהן ממש, יוסיפו להראות את הזוהר הנעלה והגבורה הבלתי גבולית הנמצאות בעומק יסודה, עד שכל כך חיים יש בה, כל כך מציאות וכח כל היא כוללת, באופן שהיא יכולה לתן חיים בגרעין מסותר שבה גם לגלי גלים של אפסות ודממות מות. זאת היא עז האלהים, המתגלה בבריאה בכל צדדיה, ביצר לב האדם ובתעופת שכלו, בכל חדרי דמיונותיו, בכל משטריו הפרטיים והכלליים, ובכל שינויי הזמנים והתקופות, בעלייתם וירידתם.

==[22].==
כשם שבעולם בכלל ישנם מחשבות הנזקקות לדברים מוחשיים שיהיו חלים עליהם, וישנן מחשבות עליונות מאלה שאינן צריכות שום אחיזה מוחשית חיצונית, כי אם די להן עולמן הפנימי, כן הוא גם כן בתורה בפרטיות. ישנם דברי תורה הזקוקים אל האותיות שבתורה, ועל ידן דוקא הם פורחים ומתגדלים, וישנם דברים כאלה שאינם זקוקים להיות נתלים בשום אות ונקודה, כי אם הם עצמם הנם נובעים ממקור התורה עצמה. פעמים רבות יזדמן לנו, שאין אנו יכולים להסגיר את עצמנו במחשבות כאלה שהאותיות מגבילות אותן, ואין אנו מוצאים אז מעמד לרגלנו בכל אשר נפנה, עד אשר נתרומם למעלה מכל האותיות, ומחשבתנו תשוטט חפשית באין שום מעצור, ואז דוקא אז יונקת היא מלֵח של כללותה של תורה. אמנם הצורך המעשי לא יתן לנו להתעכב בספירה כזאת זמן רב, ויכריחנו לרדת אל הארץ, אל המקום שהרעיונות מוגבלות הן על פי האותיות. 

==[23].==
הכונות כולן של כל פעולות העבודה צריכות שיפנו בציורן המעשי אל פני הנפש הפנימית של הפועל, כלומר שהנפש העושה תתגדל ותתנשא על ידי אותו שפע החיים הרוחניים הגנוזים באותם המעשים הטובים, בהם, בהוייתם, ברמזי תכונתם וכל קשוריהם, שבמצות הנם כוללים את כל הכונות כולן לפרטיהן ולפרטי פרטיהן, המבוארות וגלויות לכל חכם לב ולכל בעל רגש, והגנוזות ועומדות ברום הגיון, ומתגלות לאטן לעין כל הוגה, כל חוזה, וכל מלא רוח ד' מדור לדור. אמנם העליה הנפשית לא תגמור את חשבונה רק בחוגה פנימה. השיטה הרוחנית תכונן תמיד להבין ולהרגיש את מהותה המרוחב של הנפש האנושית, ואת גדלה ויפעתה של הנשמה, ואז תדע להעריך את חלקה הנשא ביחש של הכלל כולו, של כלל האומה. וכשחלק אחד מחלקיה מתעודד, מתנשא ומתרומם, הרי כל הכלל כולו מתעלה ומתרומם בהתרוממות מהותית, לא רק מקרית ציורית ויחושית. והכלל כמה הוא מיוחש אל כל העולם, אל כל האנושיות, והאנושיות אל כל החי, ואל כל המצוי תחת החוג של מה שאנו רשאים לקרא עולמנו, ועולמנו כמה הוא מיוחש באין ספק באותו הערך אל מה שהוא חוץ לו, ממעל לו ומתחת לו, ובהתעלות הכל מתעלה. על כן החשבון מתפלש ומתברר, שהטוב הוא טוב כללי, והחפץ להיטיב כשהוא מחובר אל הנשמה הוא מתאדר ומתגדל לפי רוב הטוב, לפי כללותו והיקיפו. אבל רק כשלא תהיה פסיחה ברעיון, כשלא ידלג אדם מפעולתו הפרטית תיכף אל גבהי עולם החיצוני, רק אז ילך בדרך נועם, ואור המדע יהיה לרגלו, והאמונה תנחה אותו במסילה ישרה ובטוחה. אבל אם בדרך קפיצה יאבה לצייר את מעשיו בגבהי מרומים ובעליית העולמות, והסולם הנפשי שלו נשמט מתחת רגליו, אז את החסרון המציאותי ימלא על ידי דמיונות והזיות, אשר יובילוהו בארחות חושך וצלמות בלא סדרים. על כן ראש דבר צריכה להיות העליה הנפשית, ויחושה ללאומה במקור ישראל, ואחר כך חיבורה הכללי וצירוף הכל לכלל אחד, עד מחזה שדי במלא עולמי עד.

==[24].==
כל זמן שאין האדם חושב כי אם על החיים שבחיים, שבחיים שהוא רואה שומע ומרגיש, הכל חי אצלו, וממילא הוא בא למצב של השלמת החיים שבקרבו. אבל כיון שהוא בא למדה זו, להעתיק את חי העולמים אל מקום מיוחד, מסתלק זוהר החיים של כל העולם ממנו, ואיננו שב אליו כי אם כשיבא לידי מדה זו שתשכיל אותו שכדי למצא את חי העולמים איננו צריך להביט באיזה מקום מיוחד. על כן כמקדם יכול הוא בלא שום רפרוף למצא את החיים שבחיים בחיים עצמם, בחיים שלפניו, במציאות המשתטח ביפיו וכל גווניו לעיניו. מדה זו מספקת לפי צד הנשמה שבאדם, שאינה צריכה כי אם לשוט במרחבים רוחניים, לשמח ולהתענג. אבל החיים המוגבלים, שהם מלאים מכשולים רבים, בהם מתוך סיבוכים וחשכים אין חי העולמים מתגלה בהם לעיני בשר. וכשאנו מוכרחים להמשיך חיים לתוך ארחות התבל שהם כל כך קשות ומלאות זעף, הננו צריכים לשא עין לשחקים, למצא את ד' למעלה מעולמנו, ליושב שחקים. ומי שבא לבקש יושב שחקים מצד תביעת הנשמה, הרי זה טועה, כי ד' אלהים הוא בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד, וגם בחללו של עולם מקיף וסובב הכל ומלא כל. ומי שבא להסיח דעה מיושבי בשמים ביחש לארחות החיים המעשיים, הרי זה עומד לטבע במצולות הרשעה ולא ימצא מנח, כי לדרכי עולם צריכים אנו לתורה מן השמים.

==[25].==
בחזקת היד צריכים אנו להסיר את היראה החיצונית, המטלת אימתה על השכל שלא ללכת בחופשו. זאת היראה אוסרת את רגלי הנשמה באזיקים, שלא להגביה עוף כי אם על פי אותו הקצב שיתנו לה ההסכמות המוגבלות של השכל האנושי, המסובב בדעות קדומות, תולדות של דמיונות חלושות. כנשרים נמריא לשמי שמים, נקיף עולמי עד, נצייר את החיים הפנימיים של מלא העולמים ואת שילובם מראש עד סוף. החפשיות שבמציאות, המבקשת את התפקיד לסכם את כל הכחות אל מגמה עליונה, יגלה לפנינו בכל גילוי אם נשחרר את עצמנו מכבלי הדמיון הרואה לעינים רק הכרח. הכרח שהוא מסודר ומגיע לתפקידו הוא יליד חופש גמור, וכשם שבא מחופש מוחלט ונצחי כן ישוב אל החופש, החופש המוחלט, שאיננו צריך כל כבל מפני שהוא מתרומם מעצמו לגבהי החיים. זרמי המציאות, כחות החיים, מוצאים הם באדם את תפקידם האחרון. מוכרח הוא שכשם שהוא מושפע מהכל, כן משפיע הוא על הכל. הכחות האיתנים הפועלים בטבע, עושים את משטרם בכל, באים באדם ושם מתעלים למרום חופשם. השלשלת מוכרחת היא ללכת רצוא ושוב, רק שידע האדם בחופשו להתרומם אל מטרת החופש, המתמם את פעולות כחות הטבע באופן יותר מלא שכלול ממה שהם במצב השיעבוד, בטרם שחדרו אליו. רצונו המשוכלל של האדם, מוכרח הוא שיהיה רודה בכל המציאות המוכרח והמשועבד. שכלול הרצון מקושר הוא עם הרעיון של שאיבתו במקור החופש. זהו הצמאון הבריא של מקור החיים, של ההשאבה באלהות, במקור הרצון החפשי המלא כל. וכפי מדת החפץ, וכפי ריבוי ההדרכות המעשיות המגלות אותו, כן תגדל הרדיה האנושית על כל המציאות. צדיק מושל יראת אלהים. 

חלק ההויה המתגלה בנשמת החיים בכלל, ובנשמה האנושית בפרט, הוא רק חלק מהחזיון של מהלך כח המציאות, בתבנית המיוחדת, אשר נתגלה בגוף על ידי קישורו לאותם תנאי ההויה שמכשירים אותו להתיחש אל גוף מיוחד ולפעול עליו ועל ידו. החופש המתגלה בגוף באופן מוגבל, ישלים בהיותו הולך במהלך השכלול את תכונת זרמי החיים הנארגים במסכת ארגנית, ועם שכלולם ישתכלל גם כן כל האגד של ההויה ההולך עם זרמם, הגורם לגלותם והנפעל מהם. בכלות החיים הגופניים לא יתמו, כי אם יחלו עוד מערכה של פעולות בכמה גווני התגליות של חיים, שחלק גדול מגורלן תלוי במהלך החיים של זמן הקישור עם הגוף.

בתבנית מיוחד של קשר החיים המיוחדים הכלולים באומה כולה, יהיה המקום היותר רשמי לנשמה הפרטית בעבודתה לעתיד. הפעולות של הנשמות העוברות על הגוף הלאומי לא יוכלו לחדול. אמנם כללות הנשמה הלאומית פועלת על הנשמה האנושית כולה בתור חלק חשוב ומרכזי ממנה. כל שהמגמה הלאומית תופסת מקום יותר גדול בנשמה בחיי הגוף, וכל שהמעשים שנעשים על פי מגמה זו מתגברים, כך הנשמה משתרשת ביותר במקור חייה, והיא מתקרבת אל אשרה הנצחי, שיסודו העיקרי הוא תוספת גבורה, השכלה וחיים, לפעול לטובה הלאומית הכללית באורח נצחי. סילוק הרעיון של החיים הנצחיים ביסוד הנשמה הלאומית נוטל את זיו הלאומיות וכח חייה משרשה. בימים שהיתה ההרגשה בריאה, היה דבר נצחיות החיים ואשרם על ידי מקור האומה בלתי צריך לפירוש מיוחד. אבל אחר כך בדלדול האומה, היה הדבר המבואר מאיליו הזה צריך פירוש, על כן פירשוהו חכמינו ז&quot;ל על דבר עולם שכולו טוב ושכולו ארוך. אם אחרי כל עמל החיים לא תהיה כל תקוה וכל שאיפה, מוכרחת כל אנרגיה להתפקע ולהתבטל. רק לזמן קצר ימצאו מוחות נלהבים שלא יבקשו חשבון, אבל לאורך ימים, כשישקטו המחשבות, מוכרחות הרעיונות הנצחיות לצאת אל הפעל, לתת כח בהשאיפות הלאומיות שלא תכבה גחלתן. מובן הדבר, שהאומה שהטוב האלהי הוא מגמתה ומהות נשמתה, יש לה המעלה העיקרית של צרור החיים בעומק כללותה. זאת היא נחלת לאומנו עדי עד, היוצאת אל הפועל בארץ חמדתנו. אשר על כן כל פעולה המקרבת, באופן קרוב או רחוק, את בנינה של האומה בארצה, מכשרת את היחיד לחיי העולם הבא, חיי הנצח במרום עוזם. וכאשר כל יחיד שבישראל הבא לארץ ישראל, נוטל חלק בבנין האומה, בהשלמתה, בשכלולה בהיותה בתקפה ובהתישבותה והבנותה בהיותה בשממותה, אין לך אדם שאין לו חוג של אנשים אשר הם קשורים אליו ברב או במעט, על ידי יחושו לארץ ישראל יתיחשו ביותר חבה אליו כל המתיחסים אליו, נמצא שהוא קושר בהוייתו בארץ ישראל עוד כמה נפשות מישראל לארצם, ומגדל בזה את פעלו של הכח הלאומי, על כן הוא מתרומם בזה לחיים נצחיים ונשאב ביותר במקור ישראל, ומובטח לו שהוא בן עולם הבא. רק חיי עולם הבא מסבת ההטבה הכללית בחיי שעה, והמשכת צורתם הפנימית, אלה הם חיים של אמת.

==[26].==
עולם העשיה וכל הכחות השולטים בקרבו הולכים וזורמים, זורמים בקרבו פנימה מן הקצה אל הקצה ברב כח. המגמה איננה מצויה בתוכו, כי אם הוא הולך ופועל לפי טבעו, על פי חפצו הפנימי, למען חייו העצמיים. הכחות כולם הולכים ושבים, מתכנסים במרכזים שהם מתעלים שם, עד שהם באים אל האדם וקונים לו בקרבו את החפש, את השלטון על עצמו ועל העולם ברצונו, בדעת והשכל. אין מספר להמוני כחות עולמיות כלליות המכונסות בתוכיותו של האדם. בהתעלות האדם באוצר הכנוס עמו, נותן הוא השכלה ושלטון בכל אוצר החיים, בכל העולם המתעלה עמו. מכוסה הוא עדיין כח עילוי זה, מפני שמעט הוא השלטון התבוני שזכה לו עדיין האדם בכללותו. כשיתגמר יותר צורתו של האדם, יראה שלטונו לא רק באורח מעשי על פרטי העולם, כי אם באורח נפשי עצמי על הכלל כולו, על המציאות אשר יכשירהו לצורה שכלית, תבונית, מוסרית, מגמתית. ואת העבודה הזאת הננו עובדים בלא הרף. 

==[27].==
חיבור ופירוד בארחות החיים נותן מקום לחקרי לב להעמיד דבר על מכונו. ישנם דברים שהחיבור נאה להם ופירודם מזיק ומקלקל, וישנם להפך, ענינים שרק על ידי הפירוד יתכוננו, ופירודם הוא תקנתם. הדברים הללו נוהגים בין ביסודות ובכחות הטבע, בין בקיבוצים מסוג הצומח והחי, בין בחברות אנושיות, ובין ברגשות ודעות השוררות בעולם. הכלל הגדול המקיף את חילוק המקומות של הפירודים והחיבור, הוא ההבדל שבין הידיעה, העיון, והמעשה. ההכרה מתברכת כל זמן שהיא יותר כוללת, כל זמן שהיא יכולה להקיף ידיעות רבות ורחבות ולשלבן זו בזו ביותר, לדון מהאחת על חברתה, להוציא משפט ברור. לא כן היא המלאכה, הפעולה. בחיי המעשה, שם חילוק העבודות משובח הוא, כשנותנים לכל אחד ואחד מבעלי העבודה את המקצע השייך לו, ואין אחד נוגע בגבול חבירו. לפעמים הענינים מתחלפים זה בזה, ומביאים בזה אסון וערבוביה גדולה. כשההכרה חפצה להיות מצומצמת, וכל אחת תשתרר להיות רק בודדת, שלא להציץ מחוץ לתחומה, אז מבלבלת היא את כל הצד הרוחני של העולם. וכשהמעשה רוצה להיות רחב, ובעלי המעשה חפצים להיות שׂורר בתחום שאינו שלו, גם אז העולם מתקלקל. וכשהקלקולים השנים, הפיכת הסדר בשני [האפיקים] של המעשה והעיון מזדמנים יחד, אז המהומה נוראה היא עד אין חקר. 

הרגש והשכל, תוצאותיהם מתפשטים על כל החיים, בחיי העיון ובחיי המעשה. בחיי המעשה צריכים הם לקבע כל אחד מדור בפני עצמו, זמן תורה לחוד וזמן תפלה לחוד. אבל בחיי העיון מוכרח הדבר שיהיה הכל נכלל ביחד, שהמשפטים הכלליים יהיו מבוררים באופן המקיף את הרגש ואת השכל גם יחד, והלימוד יהיה שגור על שניהם באופן שבעת אשר אנו שטים בחיי הרגש לא יהיו שבילי השכל נעלמים ממנו, וכשאנו מתהלכים בהיכלי השכל יהיה לבבנו יודע את החושים היותר דקים שאפשר לנו להשיג מחיי הרגש.

==[28].==
כשאנו מעמידים כונניות להשיב דבר לכופרים המאבדים את ההון היותר יקר מן העולם, הוא הון האמונה, הנותן אור וחיים לכל, אנו צריכים לחלק את בירורי הדברים למערכות, כדי שיהיו הדברים באים במשטר ובסדרים כמה שאפשר בתוך החלקה הזאת, המלאה זרמים רבים ועצומים מאד מכל מקצעות הדעות והשאיפות שבחיים. ראש לכל צריכים אנחנו לחלק את הכפירה לשני חלקיה, כפירה עיונית וכפירה מעשית. הכפירה העיונית היא הבאה להרס את הדעות האמוניות, והמעשית – הבאה ללחום בפעל על המעשים, להרסם ולבטלם. בחלק הראשון, וכן גם בשני, יש לנו בכל אחד מהם שתי מיני עבודות, אלא ששתי העבודות הללו אינם בערך אחד בחלק הראשון לעומת החלק השני. נבאר את הדברים. כשאנו באים לדון עם הכפירה על האמונות והדעות, אנו שרויים בעולם מלא רוחניות. מובן הדבר שבתחילה צריכים אנו לברר מה הנה האמונות והדעות שהכפירה מיחסת לאמונה, ממילא אנו צריכים בתחילה להעמיד על הבירור באיזה חלקים הצדק אתה, שהם באמת מיוחסים לאמונה, אלא שהטענות שהיא טוענת עליהם הן טענות בטלות, ובאיזה דברים היא מיחסת אותם לאמונה ללא אמת, רק מפני שהכפירה איננה מכרת את האמונה, ועל כן אין פלא שהיא מעלה על חשבונה ערבוביה גדולה שאין לה שום יחש לאמונה. כשנופלים כל הדברים שהכפירה מיחסת לאמונה בשקר מן החשבון, נשאר אז לנו חלק עבודה מסוים על הטענות שהיא טוענת על היסודות והבנינים שהם באמת משל האמונה, ולברר את צדקם. וכחלק הזה נמצא גם כן בחלק המעשה. גם בההריסה המעשית המתעטפת בשמלת הכפירה, נמצאים כמה דברים שאין להם יחש לאמונה, וממילא אין על זה שום מלחמה. וכשישארו הדברים הברורים, שהם באמת המעשים שהאמונה מחייבתם, אז נוכל לערוך את מלחמתנו, מלחמת מגן או תנופה, אבל הדברים בכללותם צריכים להיות מחולקים כל אחד על דגלו. ואנו יכולים לצייר לנו מלחמה שלמה וצולחת ביחש להאמונה הרוחנית, מבלי נגֹע בהמעשים מצד עצמם, וכן עלינו לערוך את חלק ההגנה על דבר המעשים אפילו בהיותנו אז מסתלקים מעסק המלחמה על דבר הצד הרוחני של האמונה. רק לפעמים נבא בגבולים כאלה, והם המקומות היותר חשובים ועיקריים שבמקצע זה, שהענינים הם תלויים זה בזה, והתחומים של האמונה העיונית ושל האמונה המעשית הם יונקים זה מזה. אז עלינו החובה לברר את הדברים משני הצדדים ביחד. מובן הדבר שבצד המעשי אין החלק הראשון מרובה כל כך. המעשים הלא מפורסמים הם, והם נלמדים מתוך הספרים העיקריים בלא כבדות מרובה, על כן הצד הראשון, של היחש לאמונה מה שאין שייך לה, הוא מועט. ועיקר העבודה מונחת בהצד השני, להראות את הצדק של האמונה המעשית מכל הצדדים שאנו יכולים להראות. לא כן הוא בצד הרוחני של האמונה, בחלק העיוני. שם באמת הרבה מאד מכל טענות הכפירה מונחות על הצד השני, דהיינו שהיא מיחסת לאמונה דעות כאלה שאינן שלה, ומתוך כך היא חפצה בהריסתה. וכאשר יתבררו הדברים ויסור המחשך, אז יגלה כי הרבה מהשאיפות הכפיריות, המעולות שבהן והטהורות מפזיזות ומרֹע לב, הנן באמת לא תביעות של כפירה, כי אם דרכים של אמונה. כמובן בתיקון מועט בכמות אבל מרובה באיכות, שהוא מוציא על ידי זה את כל הדברים הללו מהמות אל החיים ומהחשך אל האור.

==[29].==
כל הניגודים המולידים הירוס וצער, הנם תמיד מיוסדים על יסוד מניעת ההכרה. למשל, הניגוד שבין הערב והטוב, שהוא כל היסוד היותר קשה שבמוסר, מתי הוא חריף ובולט הרבה – כל זמן שלא נשלמה ההכרה בטהרתה. אבל כל זמן שהאדם הולך ומתעלה, ומדותיו ותכונותיו נעשות נפעלות על פי ההכרעה של השכל, אז כל מה שהוא מועיל וטוב נעשה גם כן ערב. וכיון שהעונג נכנס בתוכו, יוכל הוא לבא למרום קצו, עד אותה המדרגה שהוא ממתיק גם כן את כל המרירות, ומשים את כל היסורים לדברים חביבים, ערבים ונאהבים, ואז פקעה לה כל השאלה על דבר הטוב והערב, כי כל הטוב הוא גם כן ערב. על כן באמת אנו צריכים להשכיל אל שאלת המוסר בשרשה, שהיא אינה גומרת את חשבונה בנצחון הטוב את הערב, כי אם בתגבורת הטוב בשטף כזה עד שהערב כולו נכנס בחוגו. זאת היא הגאולה האמיתית, המיועדת להני דמהפכין מרירו למתיקו.

==[30].==
הסוגים כשהם מתעלים זה על זה, אנו מוצאים שהגרוע שבסוג העליון יש לו יוקר עצמי וחשיבות יותר מהעליון שבסוג התחתון, שהיתרון הסוגי הוא יתרון כללי, אופי שאיננו נמדד כלל לפי אותה המדה שנמדדים בו היתרונות הפרטיים שישנם לפרטים אשר בסוג אחד. הקטן שבבני אדם ודל הכשרון שבהם, יקר הוא מצד צורת אנושיותו מהגדול והמפותח אשר בשאר בעלי חיים. וכן הלאה בכל מקום שנמצא חילוק סוגי, בין מצד הטבע ובין מצד ההסכמה החברותית. וכן הדבר נוהג גם בעולם הרעיונות, מהמחשבה היותר בוסרית, המעולפת בצעיפים רבים של דמיון, עד המחשבה הברורה, מלא הדרך כולו סולם של שלבים העולים זה על זה. אמנם כשאנו מדברים על דבר איזה ענין עוסקת היא המחשבה, אז עלינו להחליט כי החשיבות היותר מכרעת במחשבה היא לא אופן המחשבה איך היא חושבת, כי אם באיזה נושא היא חושבת. וחשיבות הנושא מעלה היא את החושב לאותו העולם שהנושא שם הוא, עד אשר מצד זה יהיו יקרים בעינינו מחשבות בוסריות, שיש בהם אפילו טעם ילדות, של נושא חשוב, ממחשבות מבושלות של נושא פחות וגרוע. מזה אנחנו למדים את החשיבות של המחשבה האלהית. כשאנו חושבים על דבר האלהות, הננו עולים עד המרום של חשיבות ערך המחשבה, עד שיש פנים לנו לומר שאפילו המחשבות הדמיוניות והבוסריות באלהות יקרות הן לנו מכל המחשבות הגמורות של כל המעשים כולם. והיוקר הזה איננו רק יוקר מוסכם, כי אם יוקר טבעי, שהפעולה שהמחשבה על דבר האלהים פועלת לטובה על האדם בכלליות צורתו, אין דומה לה בכל המחשבות שבעולם. ועל כן יקרו לכלל האנושיות האמונות, מפני שבהן אצורות הן המחשבות על-דבר האלהים. ואפילו הגרועות שבהן, מכל מקום פועלות הן את פעולתן לטובה מצד הגרעין העליון הטמון בהן, שזה הוא באמת הטעם שהשפל שבין פרטי כל סוג יש לו מהיוקר הכללי של הסוג, מפני שסוף כל סוף סגולת הסוג גנוזה בו. מזה נוכל לדעת, שהאמונה האלהית תרומם את התרבות ואת הנשמה האנושית. וכל מה שיתרומם האדם להכיר את מעלת החופש וכל הרעיונות היותר יקרים ומוסריים, יגדל בעיניו ערך האמונה בכלל, וכל רוממותו תועיל לו רק ללכת בשלבי הסולם אשר לאוצר האמונה מחיל אל חיל, ממושג עכור למושג צלול. אבל לעולם לא תסור האנושיות הבריאה מכללותה של האמונה האלהית, שהיא רואה רק בה את כל אוצר אשרה. 

וזהו הסוד של היופי שבאגדה. האגדה שנוצרה או מתוך שטף הדעה וההרגשה העליונה של כללות הציבור, או מנשמת גדולי העולם, הענקים של האנושיות, שעלו בהכרותיהם לאותו המקום ששם אין השפה שולטת עוד, אחרי אשר עזב אותה הרעיון במעופו. מה עשו ברצותם להשאיר אוצר יקר לבני מינם – חדרו אל כל חדרי בנין הרעיון לכל תכניתו, מראשית המחשבות הבוסריות שבו עד מהלכו העליון ברום טהרתו, ואחרי אשר השכילו את הדמיונות, שהנם גרעיני הזרע להמחשבות היותר רוממות, בנו אותם באותה התכנית ואותו השילוב בעצמו שהמחשבות הטהורות הנעלות שאינן נמסרות לפה ועט משולבות, עד אשר כל העוסק באגדה הוא עוסק בצד השפל של המושגים היותר עליונים, שהוא עסק יותר נכבד מכל עסק סיסתמתי בכל רעיון שאיננו נשגב כמותם. אשר על כן מרוממת היא האגדה את ההוגה בה עד אותו המקום שמשם לוקחו רעיונותיה, עד אותו הגובה שמשם השפלו הדברים העליונים עד שבאו וירדו למדרגת התחלתם בטבע הנשמה החושבת.

==[31].==
עומק העוצב הממרר את הנשמה עד תמצית החיים, נוצר בטבע הנפש העליונה, כדי שיהיה לו בית קיבול גדול להתמלא באור האלהי. אין דבר אשר יעודד וישיב לתחיה את הנשמה בהתעלפה, בהתמלאה דכדוך, בהיותה מלאה רוגז על עצמה, בהיותה רואה את עצמה בריקניותה וחסרונה, כי אם אור האלהי. ואור אלהי זה איננו אותה ההשכלה אשר תקנה רק על ידי הגיון מדוד וספור, שכמוה כאין. אף על פי שאי אפשר שתהיה הנשמה ריקה ממדת השכלה זו הבינונית, אבל לא בזה תחדור אל האור האלהי הדרוש לחייה, כי אם אור הזורח מאור העליון בפנימיות הנשמה, בהכרתה מצד עצמותה, שרק היא לבדה מכרת על ידו את אשרה ואורה, כשם שרק היא לבדה מכרת בעת אשר תראה את מעמדה האפל, את צערה ויגונה. לב יודע מרת נפשו, ובשמחתו לא יתערב זר.

==[32].==
מי שהוא בעל נפש מוסרית פיוטית, הוא משתוקק תמיד לעסוק בכללים, מפני שבהם אצור כל הלח המתחלק אחר כך לכל הפרטים כולם. ומתוך העושר המתכנס בנשמתו מבהירות הכללים, הוא יכול להוציא את המשפט של הפרטים בבירור בכל עת שיזדמנו. להפך מי שנפשו יבשה ומעשית, איננו יכול לסבול את האור המרובה שבכללים, והוא נוטה תמיד לסגל לו פרטים, ומתוך הפרטים בא אל הכללים. ומי שהאורה העליונה מפולשת בנשמתו, הוא מאזין את כל המהלך של הכללים, איך הם צועדים בכל פרט ופרט מן הפרטים, על כן עם כל אהבתו אל הכללים אין אהבתו אל הפרטים מתמעטת, ודורש באהבה על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות.

==[33].==
ההארה הנפשית היותר גדולה שאפשרית היא שתהיה שרויה בלבו של אדם לטובה, היא שיהיה מוצא את עצמו תמיד שהוא חפץ להיות פועל מצדו טוב עם כל המציאות כולו. כל מה שתהיה דעתו יותר מקפת את המציאות, בכלליות ובפרטיותיו, ברוחניותו ובגשמיותו, וכל מה שסדרו ומשטרו יהיה לו יותר מובן ומבואר, כן תהיה יותר מיוסדת אהבתו העליונה ונטיית רצונו להיות מצדו פועל טוב עם הכל. המחשבה הזאת, כל מה שהיא מתגברת יותר, היא יותר אלהית, ואור העליון האלהי שורה, החסד מתגלה באור החכמה ומאיר את פני האדם ומגדל את נשמתו. כשהמחשבה העליונה הזאת מתגברת עם כל תנאיה, כשהולכת היא כסדרה, היא סוללת מסילות בלבו של אדם איך לנטות בפועל אל הטוב הכללי. וכשאין כל מדע ושכל מספיק על זה, מיד חל עליו רוח הקודש ואור אלהי עליון, וכשמתגברת הרבה מאד נותנת כח לחולל ניסים ונפלאות בשמים ובארץ.

כשהכללות נקבעת באדם יפה יפה, עולה הוא עד מרומי הרוחניות. מאזין ומקשיב הוא אז את גודל הוייתם של הענינים הרוחניים, את חוזק מציאותם, ואת המון החיים והפועל שבהם, והוא נעשה כולו עליון ורוחני. כיון שהוא בעולם הרוחני, כבר המרחקים בטלים אצלו, אינם חוצצים עוד בעדו, והמציאות כולו מסוקר אצלו בסקירה וטיסה אחת, והחפץ להיטיב עם המעשה כולו הוא בענין אחד. המחשבה הכוללת היא מנשאת את הכל, ובאור המחשבה הכוללת את הכל הוא באמת מאיר על הכל. כל ההויה מתמלאת אור על ידי אורו, הכל מתעלה על ידי עילויו.

כשיורד האדם ממרומיו, ועולם המעשי, המוגדר והמוגבל, חוצץ לפניו, מסדר הוא אז את מעלותיו בשלבים, יודע הוא שהוא צריך בגודל נפשו לעילוי עצמי, כדי שיהיה הוא מעולה, שלם ונשגב, כדי שיהיה בעל יכולת לפעול את כל הטוב בתכלית ההתפשטות היותר רחבה. הולך הוא עם הקו, נפשו, משפחתו, שבטו, עמו, מינו, סוגו, כל המצוי בעולמו, כלומר בכוכבו החמרי. אחר כך הולך הוא וחוזה, משתוקק ומתרומם, שכל אלה ישותפו אל הטבת הכל, אל כל מה שהוא נעלה מן המקום ונשא מן הזמן. והמחשבה עצמה מאמצתו, מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים. ויוצא הוא אל עמו, ומדבר ופועל, רושם את פעלו בדורו, ומשאיר זכרון עולמים לדורי דורות. הוא חי עם הנצח. מה שיעשה בעודו בחוג החומר הוא התחלה קלה בהטבה עם הכל, אבל מסודרת ומכוננת יפה למצב העולם החי וההוה בגדרי הזמן והמקום. ואלה הדברים בעצמם, בתמציתם ועילוים, יהיו נקחים עם ההויה הנצחית שלו, של עצמיותו החיה עם הכל, ותשוקתו האלהית תתגלה בכל דור ודור, מהמרום העליון גם עד עמק תחתית. ועמו ישאב רוחו, רוח הטוב, אל הכל, ברגש אם לא כל צרכו בשכל, וגם הוא יערוג אל האלהות, אל טוב, ומעל השחקים הללו יברקו להם ברקי נוגה תדירים. אם לא הוכשרו להתנשא לאלה המרומים, הנה ירדו ירידות רבות, יכשלו בהליכתם, שבע יפלו, אבל יקומו. הרוח העליון, במרומי הנצח והעז, משיב עליהם רוח אלהים חיים, עד אשר הקברות יפתחו, וגם עצמות יבשות מפוזרות יקומו ויחיו, ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד. 

==[34].==
סכום הרוח הכללי של התרבות, של האור והשכלול, נוכל להיות אומרים שהוא קצוב כמו כל המקסימום של כחות המציאות. אין דבר נאבד ואין דבר מתוסף, הכל מתלבש ומתפשט. הקצבה של הרוח של הנשמה הגדולה הכללית, היא שרויה בעולם בקצבתה. בימים הראשונים נתגלתה בכל תקפה בגדולים יחידים, דוקא מפני זה שלא מצאה מקום להתפשט בהמון. ההמון לא הוכשר לקלוט בקרבו את האור, את כח הרוחניות של השכל הגדול, של החפץ הכביר, של המרץ הנשגב, ונדחף כולו ביחידים עושי ההיסתוריה. מפרק לפרק ומתקופה לתקופה הולך ההמון ומתכשר לקבל אל תוכו את אוצרי הרוח, ונעשים היחידים יותר בינוניים, וההמון יותר מתעלה. זהו סוד ההתפתחות. על כן אין ההתפתחות מביאה בשום אופן להתגאות כי אם על אוצרות הרוח שהבינוניות האנושית מצגת לפנינו, אבל אותם האוצרות שהגדלות מושיטה לנו, כל מה שהננו מתפתחים יותר, נכרע לפניהם ברך. הנבואה היא אחת מהאוצרות של הגדלות האנושית, שדוקא העדר ההתפתחות של הדורות הראשונים ביחס לדורותינו הוא הגורם היותר גדול להוסיף בקרבה יפעה גדולה. והמעלה היותר עליונה שבנבואה פגשה דור שלם בלתי מפותח, שקבלה אל תוכה את כל האור של הנשמה הכללית, שנדחקה להכנס לתוך הכלי האחד, המוכשר באופן לטוש מאד. נגדה הננו מוצאים את עצמנו נמוכים מאד, ומוכנים הננו, עם כל רכושנו הקולטורי, לכוף לפניה את ראשנו, כדי שנוכל להתבסם מריח בשמיה. משפט זה אנו צריכים להכיר, לשנן וללמד, ונדע מה עז וכביר הוא מגדל עז שלנו, של הנבואה העליונה הזורחת בתורת משה איש האלהים, אשר החל לרומם עם תועי לבב, אשר לא ידעו דרכי ד', עד אשר הרימם למעלת עם חכם ונבון.

==[35].==
קשה מאד לעמוד במקום שהאור מאיר ביותר. העין מתעששת לפני אור השמש ולפני כל אור גדול. באורות הרוחניים הדבר גם כן נוהג בכל תוקף. ביחודה לעמוד נגד האור המוסרי בשעה שהוא זורח על הנשמה. נורא הוא מאד להיות עלוב מעצמו, וכל מה שהאורה יותר מתגדלת, כן הפגמים של הנשמה יותר בולטים, והצער מתרבה. על כן זוהר המוסר התיאורי מביא את הדיכדוך של הנשמה וגם של הגוף. אם לא יוחש מרפא לחלי הנכבד הזה, ירושש יותר מדאי את הכחות היותר טובים. המרפא הוא הנחמה של הטוב המתגלה בעצם זה הצער. ההכרה בעדינות הנפש וביקר ערכה, כשהיא באה למדרגה זו להיות עלובה מעצמה, עושר גדול זה הוא מעודד ענוים בישועה. ויותר שהלב מתמלא צער על מיעוט הטוב, האור והיושר, שבתוכו, יותר הוא מתרומם בקרבו פנימה על עצם הצער המורה על גדולת ערכו.

==[36].==
אין לכל הוגה דעות עליונות להתבהל כלל אם ימצא את עצמו לפעמים חלוש בכחותיו ונטיותיו הטבעיות. יש לנו לדעת כי האור הרוחני העליון הוא כח נעלה, שאיננו מתישב כל כך יפה בעולם החושים הגסים. הנביאים היו מתבטלים ביחש למעמדם הפיזי לגמרי, וכל מי שהולך בדרכיהם מקבל עליו באהבה סבל של חלישות פיזית לפעמים, רק למען יוכשר ביותר לקבל את הרשמים היותר עליונים של עולם העליון. טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקיך. אמנם זה עצמו, שהמעמד הגופי הוא מנוגד מהמעמד הרוחני, יזכיר את האדם שהוא מוכרח שלא לשכח גם את הוייתו הגופנית, לא מצד חומריותו, ולא אפילו מצד רוחניותו. וצריך שיפנה לעצמו זמנים רחבים שבהם יהיה עסוק בחכמות המעשיות, ובסדרי החיים החברותיים, אשר בכל עת אשר ירד לעמק זה יאירו את דרכו בחיים אותם הברקים הגדולים שהוא רגיל לקבל אותם בשעה שהוא עולה ממעל לכל ההויה החושית המוגבלת. 

==[37].==
הכל מובן רק מצד אור אין סוף. חלק איננו מובן כל עיקר, כי אם דוקא הכל. הדבר הוא ההפך מהדעה ההמונית, שסוברת שענין הכלל של אין סוף הוא בלתי מובן, וחלקים פרטיים מובנים הם. לא כן היא הדעה הבהירה. דוקא דבר בודד פרטי איננו מובן, ורק הכל הוא מובן. והכל הוא הוא אין סוף באמת, במובנו העליון, שהרי הוא עולה עד אין סוף ונובע ממנו. וכמו שרק אין סוף מובן הוא בכללות ובדרך היקף, כן אין מנוחה לשום נפש, ואין מעמד לשום רעיון ורגש, רק באין סוף. המנוחה באה רק מהשקפת עולם מלאה, הרואה לפניה רק גילויים שהם פרטיים לפי הסקירה הפרטית הסוביקטיבית, וכלליים במצב האמיתי האביקטיבי של אין סוף. אמנם המנוחה המבוקשת בא תבא רק אז, כשיהיה היחש של ההכרה הברורה העליונה מונח יפה בלב, בהכרת כל חמדתו, באותה ההכרה המוחקת בעז האור שלה את כל רע וכל כיעור, כל עצב וכל שנאה מן הנשמה, וממלאת אותה טוב ויופי, שמחה ואהבה, ובמילויים הללו נעשית היא מלאה גבורה ואומץ רב. 

היחש הזה איננו בא מתוך ההכרה המונותיאיסטית שאומרת הפילוסופיא הרגילה, וגם לא מתוך ההכרה הפנתיאיסטית של ההכרה השפינוזית המתאימה לרגשי הזמן החדש, כי אם דוקא מתוך ההכרה האלהית הברורה והפשוטה של האמונה. למרות העושר וההוד ורב-כל שיש בתיאורים הללו של מונותיאיסמוס ופנתיאיסמוס, אינם יכולים להוציא את ההכרה האין סופית מכלל דבר וענין פרטי. אף על פי שהפרטיות היא מוכחשת מתוכה, מכל מקום לעולם האדם החושב הוא העיקר בעצמו, וכל מה שהוא חושב הרי הוא לו לקנין הממלא את מאוייו, ויחש הקנין יוכר תמיד, למרות כל רוממות ההגיון של הפילוסופיא המראה את ההפך מזה. ומתוך שאין הדעת מתישבת ברגש הפוך וסתור מתוכו, בהכרה שמורה על עצמה שהאדם מתבטל לפניה לגמרי עד לאפסיות גמורה, ועם זה הוא מוחזק בעצמו, ועושה הוא את ההכרה לחפץ אחד מחפציו השייכים למילוי ספקו, אשר על כן לא תוכל הנשמה למצא את מנוחתה. אבל מה שלא תמצא בכל צלצולים פילוסופיים, תמצא בעומק האמונה. האמונה העמוקה באלהים המוטבעת באדם, מורה לו שהוא בטל הוא במציאות לגבי רוממות האלהות, ואם יש צורך הוא מקריב בעבור הקשר לאלהים את עצמותו ואת חייו, ויהרג ולא יעבור. בזה באה למקור מנוחתה, וממשכת היא בזה על עצמה ועל כל סביבה את האושר הנדרש לסיפוק האמת לאמתה, שהיא התביעה היותר פנימית שהנשמה האצולה מאור האמת דורשת בכל כחה.

==[38].==
חסרון נמרץ יש בפנתיאיסמוס השפינוזי, והחסרון איננו בתוך עצמותו של המאמר כי אם בתוך האומר. הא כיצד, באמת כך נאה לומר ומחוור לומר שאין שום דבר חוץ לאלהות, כי אם הכל הוא אין סוף, וכל הפרטים אינם נראים פרטים מוגבלים ונפרדים כי אם לפי השגתנו, שאיננה נותנת את האמת בקרבנו פנימה. וכבר אמר גם הרמב&quot;ם שאין מצוי אמת מבלעדו, ובידיעת עצמו ידע את הכל. אבל ההשכלה העכורה של האדם, וביותר הרצון העכור, הרוצה בדברים של תוהו ושל חסרון, זהו בעצם חסרון והעדר, שאין חסרון ושלילה שום דבר מצוי, כי אם חוסר הויה. וההכל שהאדם מורה עליו באצבעו הוא תמיד אותו הכל שהוא משיג לפי ערכו, ואם כן ההכל שלו הוא גם כן חסרון והעדר, וחסרון והעדר ודאי איננו כלום, ואם כן הוא גם כן איננו אין סוף ואיננו אלהות. על כן הפנתיאיסמוס צודקת היא רק על פי אותה המדה שיש שלמות באדם, בהכרתו וברצונו. מתוך אותה המדה הוא משקיף על שלמות ומציאות, וכל שלימות ומציאות ודאי איננו דבר אחר חוץ מאלהות. ולפי אותה המדה שיש באדם חסרון וליקוי בשכלו, ברצונו, ברגשו, ובכל מה שגורם פעולה על הכרתו, באותה המדה הפנתיאיסמוס הוא שקר. והעולם המוגבל הוא רק מצד ההעדר שבתוכו מסובב מאלהות, כמובן מתוך הצמצום המתגלה בתוכו ביחש לערך האלהות, שאין שייך לומר בה ערך. נמצינו למדים, שהדיעה האמתית, המנחה את האדם בדרך ישרה, המקרבתו אל האמת ואל הצדק, היא הדעה המונותיאיסטית המובנת לא במובן של הפילוסופיה, העושה את המחקר ואת הנחקר לטפל לתשוקת המדע שבאדם, כי אם לפי הנרגש בעומק האמונה וקבלת עול מלכות שמים מתוך הכרה וידיעה שלמה.

==[39].==
תיקוני הנשמות, זהו אחד מהחזיונות היותר נשגבים של העולם הנסתר, שהנפש הבריאה המתרגלת בחזיונות התיאוריים כשהיא מעוטרת בהדרכה מוסרית חינוכית כבירה והכשרה מדעית צלולה, היא מתענינת בו בכל חם לב טהור. המעשים הנם רק הסימנים החיצונים של נשמה מקולקלת או מתוקנת. אמנם גם הם משפיעים תיקון או קלקול לפי תכנם, אבל עיקר הקלקול הוא הקלקול המהותי, והתיקון הוא התיקון המהותי. העצמיות הנשמתית יכולה להיות במצב זך ובהיר, במצב נכון המוכשר לפעולת חיים ונצח, ויכולה להיות קדורה ושחרחורת, שהעולם החי והנאור יהיה כלו הפוך ממהותה, וממילא היא עורגת להחריב, לשבר ולהרס הכל, מפני שכל הטוב הוא הפך ממנה, וההפך הזה הוא דוקר אותה מכל צד. וכל מה שתתגלה בקרבה במהותיותה יותר ויותר, כה תגדל צרתה, וכה תחוש בעין פקוחה שהכל מנגד לה והולך במהלך הפוך מכל מהלכה. זהו גורל נשמה נדחה, אשר אין קץ לעניה. והלב הטהור, המתגלה בבחירי האדם, מתעורר לחמלה עליה, וההתעוררות הזאת כבר עושה היא זרם פסיכי רוחני עצמי עמה, והזרם היוצא ממקור חיים אמיצים, ממעין של חופש ובחירה טובה, מתערב עם המהותיות המטורפת, המשתקעת ביון מצולת הרשע ובעומק הצער ויגון העולמים הרועש וקורע בזעף, ומשביח שאון גליה, מרככה ומנחמה, ומעורר בקרבה את ניצוצי האורה הנעלמים בחובה, עד אשר תקנה הויה חדשה, ותשוב לימי עלומיה, לימים אשר עוד לא קדרה את פניה ביון הרשעה. וחפץ התיקון הנשמתי הולך הוא ומתגדל בלב הטהור המלא רזי טהרה, ובוקע את כל המחיצות, מרחיב את כל הגבולים, ועולה הוא עד הים הגדול של הנשמה הכללית של האומה, הסובלת מתרגילי הרשע של המון המעשים הרעים שהחשיכו את יפעתה. ופונה הוא החפץ אל הנשמה האנושית הכללית, ואל הנשמה החיה, ואל נשמת החיה של עולם העשיה, אשר במקום שנתגלה החופש שם אורב הנחש של הנטיה הרעה להרס וכליון, ומשתוקק הוא הרוח הזך להיטיב את הכל, להנעים את הכל, וההשתוקקות מעירה רצון כביר, טמיר ונעלם, וחודר הוא בחשאי, ומהפך עולמי עד של מדבר ציה וערבה לעדן גן אלהים. 

==[40].==
החפץ הבודד, האדיר, לתקן כל הנשמות והנשמה הכללית כולה, מתפרט להמון חזיונות, מתגלה בטפוסים היותר מוצקים ואדירים שבבחירי האנושיות, בטפוס החיים החמריים שאנו רגילים לראות בכדור ארצנו המתגלה לפנינו בתכונתו המוגבלת, והוא פועל בלא הרף בסתר ובגלוי. מגלי אורו שהוא מרעיד תמיד מצטלמת הקולטורה היותר טובה. כל החזיונות היותר מלבבים שבחיי הרוח והמעשה, שבחיי החברה והיחיד, כל האמת היותר עליונה המתגלה בתמצית היותר טובה של הפיוט והשירה היותר ברורה, ושל חוקי הצדק המשפט והמוסר היותר שקול ועליון, כח החיה שבכל אלו האופנים הוא החפץ הטוב של תיקון הנשמה הכללית וכל סעיפיה, המתגלה בחסידי עליון, בני עליון, שכל מעינם הוא אור אלהים והזרחתו בעולם, בכל החיים וכל מצביהם.

==[41].==
ההטבעה הנשמתית העצמותית מתגלה היא בגדול בכל פרטי קויו ושרטוטיו. ההכללה של הרוח לאיזה דרך הוא פונה, אל הטוב או אל הרע, זה יגלה גם לעין בינונית הבלתי חמושה כל כך בזוהר עליון. האופי הנשמתי הצלול, כשהוא מתחבר עם הדרכה של חינוך זך לימודי והרגשה אלהית פנימית, המתגדלת לפי ערך של צלילת חפץ האמת והצדק המתגבר בלב, ברעיון ובפועל, על פי חופש הרצון העצמי, ולפי בהירותו ואורו, ולפי הרגלו ותרבותו המדוייק, מתגדל כח ההכרה הדקדוקית, ולעיני הרוח יתגלה כל קו ושרטוט, כל נטיה קטנה להימין או להשמאיל, לצד הזיכוך והעילוי או לצד ההכערה והמורד, ולכל פרטיותיהן של הנטיות הצפונות ברוח, המטביע חותמו על הפיזיגנומיה בכל דקות ודיוק נמרץ. ולמראה העין הבוחנת את הנפשות הסובבות עם כל נטיותיהם, ליקוייהם ורפיונותיהם, מתעוררת החמלה, ומתגדל החפץ לתקן ולהעלות, להרטיב ולהאיר, עד שהנשמה הגדולה מתבודדת בהמון געגועי חמלתה, ולא תדום מהעיר כל כח חפצה להזריח אור ישרה על פני תבל ובניה. אור אלהים הוא המתגלה בבחיריו, שהוא מקיים את בנין העולם. כי לד' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל. 

והחוש הרוחני כשמתפתח, כשמתבכר על ידי המון טללי חיים, איננו נזקק עוד למראה עין. ההפעלות הבלתי פוסקות של המרוצות הרוחניות העצמותיות של כל גלי הנשמות, מתגלות הן בקרב הרוח הגדול, המחובר בקשר אהבה נצחת עם כל היקום. ההופעות הזרמיות פועלות בלא הרף, והן שולחות את קרניהן בדרך תיקון או קלקול, עונג או נגע, שמחה או עצב, לכל מרחביה. והנשמה המרכזית סוקרת הכל וצופה כל, שמחה בכל זיק של אור, בכל קו של תיקון, בכל נקודה מזהירה בזוהר של שלום ושלות עולמים, וחפץ אהבת כל הולך ומתגדל לרגלי גדולת הידיעה ההכרה והחושיות. ומלאכי אלהים אלה הולכים בין בני אדם הדומים לבהמה, סתומי עין ואטומי מח ולב, אשר רק בהרגשה עורת יכירו מעט מזער את יקרת הסגולה ואוצר החיים אשר אתם. אבל מה מאושרים יהיו בני אדם בעת אשר יכירו וידעו את האור המתלוה עמם בכל עת. כמה ירמו וינשאו כי ידעו כי החלק היותר עליון [---] עליון מהוייתם העצמית, מוצא מקום בבני מינם, אשר בהם הוא מתעלה לאומץ עולמים ולעדנת אלים. בריתי היתה אתו החיים והשלום. התרבות הולכת ומבקשת את האדם העליון, עד אשר תמצאהו. וזה שמו אשר יקראו לו ד' צדקנו.

==[42].==
לכל מדה של פיתוח יש הכרח המעיק את המתפתחים על ידו לבא אליו. לא יוכל שום יצור לעמוד באמצע הדרך לאמר לא אלך הלאה. מוכרח הוא להתפתח. ההכרחים משונים המה בתכונתם. וכיון שבא הדבר לשדרה של המרגישים, כבר באים מדות השונות של היסורים למרק את הכרח הפיתוח, שאם ירצה המרגיש, ביחוד מי שכבר בא לידי איזה מדה של חופש ובחירה עצמית, לעמוד על עמדו ולא להתפתח יותר, יסובוהו יסורים גדולים אשר יכריחוהו להפטר מהם, והדרך המובילה אל הפיטור מהיסורים היא עצמה דרך הפיתוח. אחד מהיסורים הרוחניים השרויים בנפש האדם החושב והמרגיש, הוא שנאת המות ויראתו. הרעיון הזה, אשר בשוא יסודו ואין לו כל מקור בשכל, שורה הוא דוקא במפותחים ביותר, בבעלי הרעיון והרוחניות, ואיננו מפותח כל כך בשקועים בדברים חומריים ותאות החושים. הסבה היא מפני שאלה האחרונים אינם יכולים לבא לידי אותה המדה של פיתוח לפי מעמדם שיהיו יכולים להפך את יסורי פחד זה לנועם ועונג, על כן זה הפחד עצמו הוא רחוק מהרגשותיהם. לא כן הוא בבעלי הרוחניות, כשיתגברו במעלתם ויכנסו בהיכל הרוח בכל הוייתם, אז תסובב אותם החדוה הרוחנית המלאה, שהיא חדות אלהים, אשר היא מתגברת תמיד בלבבות הטהורות, העורגות באמת לחיים של אמת. וכפי רוב היגון, שהמות והעברת החיים של החושים, אל החיים של הדעה והשכל העליון מסבב, כה יגדל העונג, אחרי אשר האהבה אל החיים הרוחניים הממשיים תגמר את תכונתה בלב ונפש בכל ההצעות התכוניות העמוקות בעומק הנשמה. על כן לא יוכל בעל הדעה לעמוד על עמדו. הוא מוכרח להעמיק בחקר שכל וברגשי קודש, עד אשר נועם ד' יהיה חלקו, וצרור החיים יהיה עמו תמיד. ואז כל ציורי הפחד של חזיוני המות יהפכו לו למשוש תמידי, אשר ירנינו את לבבו בכל עת ויחבבו עליו את החיים עד מאד. כי באמת אין אז כל זכר למות בקרב הלב, כי אם כלו הוא מלא חיים, כאשר החזיון המעציב של המות איננו נופל כי אם על המעמד החימי המשתנה בעורקי הגויה, אבל במעמד הפסיכי היותר עצמי הלא מתנשאים הם גלי החיים למרום עוזם. עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. נסתכל ביום המיתה ואמר שירה, ד' אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת.

==[43].==
הנשמה המפותחת היא תמיד קשורה בנשמת ההויה כולה. היא מקשבת תמיד את הד קולה, ועורגת את העריגה הכללית הראויה לפי גודל הוייתה. המעמד הפרטי שלה תמיד מכונף הוא ומתבטל בתוך ההויה הכללית, וחפץ ההטבה והעילוי מונח אצלה רק בתוך הכלל כולו. מתוך אהבת הכלל היא באה לאהבת הפרטים, אפילו לאהבת עצמה. בכל מקום שהשכל והרגש הטהור שולטים, שם אין אהבת הפרט מובנת, אפילו אם תהיה חוזרת לעצמות האוהב, כי אם בהיותה מכונסת בתוך אהבת הכלל. הפרט כשהוא לעצמו הוא מלא כל כך ניגודים וכיעורים, עד שלא יוכל למצא חן בעיני הנפש היפה, ואיך תוכל לרחוש לו אהבה. ומה יועיל אם הפרט הזה יהיה היא עצמה, וכי שוחד תקח הנשמה המפותחת לנטות לעצמה מה שלא תהיה יכולה לנטות אל אחרים. וכל המדה של העצמיות מה היא אצל הרגיל תמיד בהסתכלות כללית על חזיוני הכלל. לא כן הכלל. הכלל הוא שלם מצד עצמו, נחמד הוא מצד מהותו, אין בו שום כיעור ושום ניגוד, הוא כולו הרמוני, וממילא הוא כליל יופי, וכל נפש יקרה מתרוממת לאהבה אותו, וממילא חוזרת האהבה על כל חלקיו, ואהבת עצמו הנטועה בלב בשר תמצא אז את מעמדה הרוחני המתאים לרוממות הדעה העליונה. ומתוך פיתוח אהבה כללית זאת הולכים הדברים ומתפרטים, ונולדים כל חזיונות האהבה הפרטית, המלבבים כל כך ביפים ועוזם. על כן ההכללה וגדלות ההצטיירות, זהו תעודת הגודל אשר לנשמת האדם, שכל התרבות לכל מדותיה סוף סוף תביא אותו אליהם, [למען] יגדל וחי לעולם.

==[44].==
היחידים משפיעים על הכלל, מצד המרכז היותר עליון שבהוייתם. בכל יחיד יש מרכז עליון שהוא מצייר בנפשו, בדרך בירור או בדרך ערפלי, מה הוא המגמה העליונה שהוא חפץ ממהות הכללית של הוייתו. ובשביל זה הדבר הוא מתאמץ לעשות את המעשים החפשיים שלו, שהם המעולים שבמעשיו מצד המוסר, אותם המעשים שאיננו זקוק לעשותם מצד שום אונס והכרח חיצוני. וממילא מבצבץ רוח כללי זה ונכנס גם כן בתוכיות של המעשים הבלתי חפשיים, שיש בהם הכרח של טבע, של הרגל, או של סביבה, והם נעשים גם כן בתור השלמה לצביון החפשי. אותו הרוח מתקבץ, מצטרף אחד אל אחד עד שהוא בא לחשבון גדול בכלל חבורה קיבוצית, משפחית, לאומית, או אנושית כללית. נמצינו למדים, שאם הדעה של הפרט היא צלולה ומגמתו היא טהורה, מתגלה אחר כך בירור זה וצלילות דעה זו עם כל יפיה ואימוצה בצביון הכלל. ואם המגמה הפרטית היא עכורה, מעוותת, ובלתי ישרית, מתבלט אי הישרות שבה באופן עז וקשה בתוך הכלל כולו, עד שנולד מזה אופי של ממלכות רשע.

==[45].==
האדם יכול לראות את צלם חייו באופן בלתי מוגבל, ומזה יוכל להבחין את מעמדו בסולם המוסר הכללי, שהוא התכסיס של השתלמות הרצון. הוא יכול לצייר בעצמו איך היה רצונו נוטה אם לא היה יכלתו מוגבל, אם כחותיו היו מגיעים עד גבול הענקיות היותר מגוזמת, ושום איום ופחד ממעלה וממטה לא היה לו על הדרכת רצונו. אז, בעת אשר תחול עליו רוח חן ונעימות עליונה, ימלא רצון וחשק ציורי להיטיב לכל, להעמיד הכל בחסד, ביושר, למלא הכל עדן ונחת, לבער כל עול וכל רשע, ולמלא עולם רוממות ואידיאליות נצחת. אבל אם נפשו טבועה בבוץ של רשע עצמי, אז יהיה מרוץ הציורים הבלתי מוגבלים הרג ואבדן, שממה וחרם לכל, האבדת והכחדת כל, והשתערות הוייתו העצמית חמושה בכח עצום ורב, מלאה שכרון של עז ונצחון, והלאה לא תוכל לחדור, הרי חושך מחשיכים את עיניה, כי כך היא אופיים של נפולי החטאת. אסור ימצא את עצמו בכבלי רשעו. מגמה צוהלת בצהלה טהורה לא ימצא לכל פינות חופשו הבלתי מוגבל, אבל חרון אש וזעם מרעל ימלא את כל חושיו. אז ידע שנתגלה אליו כל שיעור הקומה של הרשע שבנפשו, וידע בדעה וכשרון איך לאסור כח איתן זה ברסן צדק עולמים, עד אשר יהפך כולו לאור חיים וחפץ טוב, אשר ישוב להגלה עליו בפנים מלאי רֹך ונחת. בעת אשר יאבה לנסות את ציור כח הבלתי מוגבל בקרבו פנימה, אשר לפי מרבית הטוב המסודר אשר יגלה בקרבו פנימה, ידע כי כן עלה בידו להיות עולה בסולם ההתפתחות המוסרית הבהירה. 

==[46].==
השתערות הציור בצורה חפשית ולא מוגבלת, פועלת היא גם בהיותה גנוזה בחדרי חדרים, גם על היחיד גם על הציבור היותר גדול. תכונה לאומית אמיצה יכולה גם היא להתברר על ידי חפצה המתגלה ביצירותיה היותר פיוטיות, היותר מתרוממות אל הגבול העליון ששם אין מצרים לחפץ. כפי עומק הטוב שבנשמת האומה כן יהיו יצירותיה היוצאות מבחירי כחותיה, וכפי עומק הרע שבה יגלה כלל החזיון בכח יצירתה החפשית גם היא. אין דבר המוציא לאור את הטוב המלא נצח ועיזוז שבתכונתה העצמית של כנסת ישראל, כחזיון הטוב המלא השגור בפי הנביאים, שהם בחירי בניה, שרק על ידם התגלם הצביון הפנימי של החפץ הבלתי מוגבל שבקרבה. בשביל זה הטוב המוחלט הננו חיים, עמלים ונלחמים, ומובטחים לנצח. ההגבלות, ההכרחים, הנם דברים קצרים, מוגבלים כפי תכונתם שהם מפעילים עלינו. אבל החופש הבלתי מוגבל, הוא ישאר לעד, הוא האפי הפנימי, שכל המעמדים מכסים רק חלק קטן מהוייתו שהוא מתגלה בהם. והחופש שהוא שואף רק לטוב, לחסד, ליושר ולצדק, זה ינצח ויגלה תפארתו לעד. בצורה הבלתי מוגבלת, החובקת עולמי עד, מתגלה הבטחון של ההויה הנצחית המוסיפה תעצומות לעם אשר אלה לו. בטחו בד' עדי עד, כי בי ה ד' צור עולמים.

==[47].==
ההזרמה הנפשית של [הכלל] היא היותר אמיצה מכל מה שאפשר להיות מהתנועות הרוחניות המהותיות המתגלות בההויה הרוחנית העצמותית, ההוות בחוג שהפסיכיקה האנושית היחידה עם הנפשיות הכללית מתארגנות שם לחטיבה אחת, והן מתחברות זו לזו על ידי כל השלשלאות הרבות שהיחיד הפרטי מתרתק על ידן אל הכלל.

ההתחברות העצמית אל הכלל בהוייתו האמיתית, במהותיות הרוחנית השלמה, יוצאה אל הפועל על ידי הפניה הזרמית בהשגה יותר עליונה בערכה המדעי, וברגש היותר כביר בערכה של הנטיה הנפשית, אל מרום האמת והעריגה. דוקא ההזרמה הזאת מושיבה את הנפש במרכזה של כל ההויה, וזה יוצא אל הפועל במעמד הנשמתי של הפניה אל האלהות המוחלטה. מתאדרת היא נטיה זו לפי גודל הזרם, ולפי טיבם הזך והכביר של האמצעים הרעיוניים, שדרך מעברם ילך הזרם הנשמתי האיתן, השוטף ממלא הנשמה הפרטית במלא כל ההויה.

==[48].==
בתוך גלי הנשמה המתנשאים, מתנשאת כל ההויה, והיחש היחידי מתפלש הוא במלא כל. כל מה שההקדמות המוסריות השכליות, וכל הדברים המכשירים את העריגה האלהית שתסול את מסילתה באומץ רב, בזרם של אהבה נשאה ושל יראת רוממות מרעשת כל נימי הרוח, השבים לפעול גם כן על כל עצם, על כל לב ובשר, על כל קרב וכליות – כל מה שהכשרים אלה רבים הם וגמורים בכל צביונם, כן תגדל הפעולה של ההזרמה בפנימיותה, וכן יגדל פעלה על כל העולם היחושי, שבדרך השאלה הננו אומרים שהיא מחוצה לה, ובאמת כל כך גדולה היא הנפשיות אפילו הפרטיות, עד שקצרה ידנו לתת לה גבולות, ובכל מקום אשר מגעה הרוחני מתפשט, הכל הוא בקרבה ובפנימיותה. בגודל האלהי הכל מתגדל. כל חפץ ורצון יגדל בכביריותו ובערך הערכתו במהותיות של המציאות, לפי הערך של הגודל האלהי המתגלה בקרבו. הגודל האלהי, ביסוד חכמה, רגש, וקניה מעשית אמיצה, הוא מגדיל את מרץ החפץ. וכל שפעת החיים הנשמתיים, אהבה ושנאה, משפט וחסד, כעס ורצון, כל אלה וכל הדומים להם בנטיות הנפשיות העושות את הנפש הפועלת לנפש חיה ומרגשת עונג וצער, גדולים המה לפי הערך שהגודל האלהי מתגלה, ולפי ערך זה מתהוה בפועל השליטה המציאותית בכבירות הרוח על העולם הפנימי והסביבי. ההשלטה הגמורה תבא בקרבנו לעומת המדה שהננו עולים להיות נשאבים בתוך הגודל האלהי, עד אשר נחוש את המהלך האלהי באותה הקורבה והצביון שאנו חשים את מהלכי זרמי נפשנו הרוחנית. המדע יודיענו שחוש זה הוא סוביקטיבי, ואין לנו מדה איך לערך את הגודל האלהי בכללותו, וקל וחומר שאין בנו כח מצייר לדבר בערכיו בפרטיות. אבל הקירוב הפנימי היותר מוחש לנו בחוש נפשי פנימי הוא מנשאנו אל העולם שכולו חיים ואור, והננו נעשים לפי מדת התגברותו בקרבנו מלאי מלכות וגבורה.

==[49].==
אין האנשים המעשיים יכולים לרדת לסוף דעתם של אנשי הרוח. האחרונים מוזרים הם להראשונים לגמרי. לא יוכלו להרגיש אף כל שהוא מרגשותיהם, לא יבינו את צרותיהם ואת תענוגיהם. זהו קו מבדיל בכללות בין האנשים אשר הרשימות החושיות חזקות אצלם יותר מהרשימות הרוחניות הפנימיות. והקו הזה בעצמו הוא מבדיל בין קודש לקודש, כלומר בין אנשי רוח סתם, אשר המושגים הרוחניים וההתעסקות של כל קניני הרוח בכלל הם מתאימים לתכונת נפשם, לבין אנשי רוח אלהים, שההשגה האלהית וההתעסקות התדירה בכל כלליה ופרטיה היא תביעתם הנפשית היותר אופית ומרכזית. את הצמאון האלהי האדיר והכביר, הסוער תמיד בלא חדלון במעמקי הנשמות הגדולות הללו, לא יוכלו לשער כל חכמי עולם בכל המון חכמותיהם, את העושר הנשמתי הפנימי שיש בהשקפותיהם של אלה הנשמות, שלא העולם היבש, המצומצם והמוגבל, עם כל החכמות המשמשות אותו יחד, הוא מקור לכל תנועותיהם הפנימיות החיוניות, כי אם ההשערות, האימודים, ההיקישים והמשפטים, הציורים והדמיונות, התכונות והמדות, אשר אפשר לחיות בהם חיים אלהיים ולמלא על ידם את הנפש תשוקות ומגמות אלהיות. אלה גדולי הנפש הנם הפרי היותר עליון של הצורה האנושית הכללית. רק הודות להמתק האלהי המופיע תמיד בנשמות הללו, יש נועם בכל החיים ובכל חדרי הרוח ופריו.

==[50].==
הקשר הרוחני העצמותי, המקשר את כל המציאיות הרוחניות בשטפי נהרותיהם הרבים הזורמים אל הים הכללי של העריגה המדע והציור האלהי, הוא פועל להפיח תמיד בחשאי, בלא שום הכרה מצד האנושיות הגסה המטורפת ברגשי תאותיה וקפדונותיה הפעוטים, על כללות המאויים והשאיפות המתהלכות בתוך החיים כולם, את הזיק היותר טמיר מן השקיקה האלהית המלבבת את הכל, המעדנת את כל, הנותנת מקום בחיים לכל פיוט ואהבה, וממילא היא ממתקת את מרירותו של הרצח והזעם הכלבי, העלול להתגבר מדי יום ביומו בשדרת החיים, ובצורה מפותחת בקבוצה האנושית. הספרות, וכל האמצעים שבנתה התרבות האנושית לגלות על ידם את זרמי הנפש היותר נסתרים, לא התחילו עדיין לחדור בחדרי קודש אלו. הבולמוס של ההגבלה, והחיצוניות האוכלת את החיים, המיבשת כל גרם, מיבשת היא את הנשמה הספרותית, וממילא מזדהמת גם כן נפש עסקניה, עד שעיניהם נעשות טרוטות ולא יוכלו להביט ישר אל האור הגנוז האלהי אשר בנשמת אנשי אלהים. כי חקר כבודם כבוד. ומי אשר יוכל לעמוד בתוך היכל קודש זה, ששם סוד ישרים צפון, כבר הוא מוכשר להיות שוכן בחצרות ד' ולבקר בהיכלו. 

השלמת הספרות נעוצה היא בההשלמה של החלק העליון שבה. היצירה החפשית מוכרחת היא להכנס בדרך ישר וחפשי בעולם האלהי, אשר השער אשר דרך בו תבא הוא ההתגלות הפרזית של הנשמות האלהיות הנעלות מכל עסקי חברה וכלכלה מוחשית, עד אשר היופי הפואיזי שלהם ישלים בקויו הבהירים את הדבר היותר חסר לנשמתה של הספרות המתחלשת. כמה שהדבר הגדול הזה נוגע לכל האנושיות ולכל הקדמה הכללית של היצירה, זהו מוקדם בזמן להאמר, וקל וחומר להעבד מצדנו. אבל היצירה העברית, שבימי אביבה חיתה על המבוע האלהי, וכל סעיפיה אשר נמשכו ממנה בכל התולדה התרבותית הארוכה, בנוי הוא על פי החזיון של התגלות המטמון האלהי שבנשמות הגבוהות של בני אדם. הגילוי הנפלא הזה אשר זורח היה בכל הספרות שלנו כל זמן שהיתה מבוססת על הבסיס של הקדושה האמונית, אף על פי שלא היה מהוקצע כל כך מצד גזרתו החיצונה, מכל מקום פעל לאור וחיים פנימיים בכל הדרך הגדול אשר דרכה עליו כנסת ישראל בגלותה. עכשו ירד גילוי זה ונתכסה לגמרי. מאז החלה הספרות החילונית לצאת חוץ למחיצתה, אבדה הספרות שלנו בצורתה המודרנית את היכולת, ביחד עם הנטיה, לחדור אל עומק חזיונות רוממים כאלה. והחסרון הזה הוא המטיל עליה לאות פנימית וזילזול עצמי, בעיני עצמה, בעיני מחזיקיה, ובעיני העם כולו שאליהם היא פונה. תרופה אחרת אין, כי אם לשוב אל העולם האלהי עם כל הופעותיו. אף על פי שלזה צריך דוקא שיהיו חלוצי הספרות אנשים שרוח אלהים לא זר לרוחם. רוח אלהים יותר מכל הכשרונות מוכרח הוא להתבלט דוקא על פי האופי הלאומי, ורוח אלהים בצבע האומה זהו התוכן של הדת המעשית וכל הרגשות המתיחסים לה, שאי אפשר לעמוד על אופים כי אם כשחיים בקרבם ועל פיהם. כללו של דבר, תחיית הספרות דורשת, כמו תחית האומה בכלל, תשובה מעשית, הרגשית ושכלית, וכשהמעלה העליונה שבספרות חוזרת לתחייה, שב הכל לתחיה, כל הסעיפים היותר רחוקים, והמבט החפשי האיתן חוזר לחיות ולהחיות. והחבה הפנימית, שהמבוע האלהי הוא לעולם נשמתה הקיימת, תחל להיות חוזרת על הספרות ההולכת לטמיון. אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם, כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה. והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים, בנוה תנים רבצה, חציר לקנה וגמא. והיה שם מסלול ודרך, ודרך הקודש יקרא לה, לא יעברנו טמא והוא למו הולך דרך, ואוילים לא יתעו. לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה, לא תמצא שם, והלכו גאולים. ופדויי ד' ישובון, ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראשם, ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה.

==[51].==
ריתחא דרבנן, זהו הזעם האלהי השרוי בלב הנשמות הגדולות, אשר השלמות האלהית, המוסר האדיר והטהור, ההרמוניה האלהית הנפלאה עם כל זיוה ונעמה, היא תמיד משוש חייהם ומעמד נפשם, והם מביטים על המציאות וניוולה על פי התכונה הקצופה שנותנים לה בני אדם המתגאים בתרבויותיהם, אשר מפני שכחת אלהים הגסה השורה במוחם ולבבם, הולך הזרם החי שביצירתם ונעשה מזוהם, מגושם ועכור, וכל העולם הנאה הזה, החי, המלא עדן ונחת רוח, שירה וזמרה, אהבה ושלום, וגבורת רוח המתחדשת לבקרים וזורמת זרמים חדשים מחיים לב בכל רגע, עולם זה נעשה כעור ואפל על ידי ההשתעבדות הגסה לנטיות מזוהמות, לדמיונות אויליות ורשעיות, והכל מתענים בקרבו, קוצפים על עצמם ועל העולם, וקצפם הוא ממאיר ומעלה הבל של סרחון ובאשה נוראה, והנשמות מצטערות ומתמקמקות, וצוללות בעמקי רשע. והנשמות הגדולות, המלאות זיו אלהי בקרבם וטוב נצח אצור בחובם, חמלתם מתעוררת ומעלה את קצפם. אבל קצף זה כמה נעים ומתוק, כמה ערב ונחמד הוא, עם כל איומו ומוראו, מהודו ושאתו תרגז הרשעה כולה, והחלחלה הנסתרת הנכנסת גם בלבם של הרשעים היותר מוחלטים לקצץ מעט את כנפי אכזריות לבם, באה על ידי הצינורות הגנוזות של ריתחא דרבנן, הבוקע מנשמות הנאצלות של שרי קודש, הגלויים והנסתרים, שבכל דור ודור.

==[52].==
כל הרעיונות כולם, כל זמן שהם הולכים בתוך החוג הפרטי, אפילו כשהם מתנשאים לעליוניותה של הספירה הרוחנית הפרטית, הם בכל זה קטנים בשיעורם הכמותי והאיכותי, ונפשנו השואפת לגדולות ורמות לא תוכל להמלא מהם. כיון שהם מתעלים ומתרחבים ונכנסים לתוך החוג היותר רחב של הלאומיות הכללית שלנו, הם מתגדלים, ואנו מרגישים בהם אז יותר חופש רוח ורוממות נפש, וכל הדברים המעשיים והמוסריים הרוחניים שיהיו מתרכזים על ידם ימצאו בקרבנו מקום יותר חשוב ונעלה. אמנם גם גודל זה לא ישאר לאורך ימים. סוף כל סוף המסגרת הלאומית היא גם כן איננה רוחנית טהורה לגמרי, ואיננה מוסרית מופשטת הראויה להתעלות נצחית מצד עצמה. ממילא תדחק אותנו נשמתנו האלהית, האצולה מגבהי מרומים של ההכללה היותר עשירה, להתעלות עם ספירת מחשבותינו והגיונותינו הלאומיים אל הכללות האנושית. אבל החיץ שבין האנושיות ליתר היצורים גם הוא איננו תחום החלטי. חומת גיטו זאת גם היא עתידה לנפול כשהמאור האלהי הכללי, המלא חכמה וחסד כולל כל, מאיר בקרב הנשמה החיה שבנו, עד שאנו מתנשאים לאגד את כל היצורים הכלולים בתוך חוגנו המורגש והמושכל. ההטבה והאהבה, וההתענינות העמוקה בגורלם, חודרת אל כולם. אבל גם החוג הכללי שלנו, עם כל הרחבותיו, יצר לנו מדי גדלנו, והמרכז הנסתר שבנשמתנו עולה הוא בשאיפתו למעלה מחוגו, וחפץ הטוב מתפשט מעל כל החוגים שנותנים את הארתם הכללית בנשמתנו, עד שאנו מתעלים על ידם אל מרומי הכלליות והאחדות. וחפץ הטוב היחיד מתפרץ ממעמקי הוייתנו ומזריח את אורו בקרבנו פנימה, וכל העולמים כולם ונצחם, התעלותם ויחודם העלז והמפואר, מתהוה בקרבנו למגמה קרובה ובהירה, ונשמתנו היחידה מגלה את ניצוצותיה הנסתרים על כל היש שבנו, ועריגה תמידית ליחודו של עולם הולכת ומתפתחת בקרבנו, ועל כל פינה שתשיג ידנו שמה הננו מלאים אז תשוקה אלהית לצקת את רוחנו הטוב, להיטיב ולהעלות. ובחדות אלהים הננו נגשים אל כל ענף אשר בו נמצא לח של הטוב היחידי הכללי, הלא המה כל ענפי המוסר, הדת, והחיים בפועל, אשר בכל יושר נהגה בהם, ובכל אשר נגע ידינו אל פעלם, ישתפכו על מרכז הוייתנו היותר חיה ופנימית כל אותם זרמי חיי קודש, שחי העולמים צפון בהם. בכוח חיים אדירים הללו, הננו מוכנים להחיות את כל, וראשית מעשה של תחית מתי עולם, אשר אחריתה ההויית המציאותית מי ישורנה, תחל בהתגלות החיים, בבא עת קץ ועת חפץ לתחיית האומה, שהנשמה האלהית אשר נרדמה בקרבה החלה להתנער. וכל המגמות האדירות, היותר חפשיות ויותר כלליות, מוצאות את מקום מנוחתן ותקות התרחבותן ופיתוחן באוצר לאם זה, שיחיד חי העולמים הוא מנת חלקו תמיד.

==[53].==
לא הכל מוכשרים הם לחשוב על דבר האלהות, כי אם הנפשות היותר עדינות, שיש להן הכנה טבעית ולימוד חינוכי שהביאן למעלה זו. אבל הצורך הרוחני של המחשבה האלהית נמצא בכל אדם, אלא שיש הפסק בין הצורך להיכולת, כמו שיש צורך אסתתי לכל אדם, וכל אחד יש לו נטיה לכלים נאים ודירה נאה, אלא שיחידים הם שהיכולת שלהם מסכים באופן הגון עם הצורך. וכשם שגם היותר ירודים שבבני אדם והעניים היותר שפלים אין החוש האסתתי שלהם נעקר לגמרי בשביל מיעוט יכלתם למלאותו, ומתמלא הוא במקצת על ידי סיוע של אחרים בעלי יכולת יותר גדולים מהם, או על ידי עזרת הכלל, כן בעלי הרגש והעיון היותר טובים שבבני אדם מסייעים אל כלל ההמון את היכולת על דבר המחשבה האלהית. והעזרה היותר גדולה היא מה שהגדולים מכשירים את האמונה האלהית, מחזקים אותה ושומרים את קניניה, שעל ידי זה הולכת היא המחשבה העליונה של גדולי האדם ומפלשת נתיב בין כל השדרות, עד שגם החסרים כל כשרון של מחשבה רוחנית עליונה גם הם מתפעלים התפעלות נפשית מהמחשבה על דבר האלהות.

==[54].==
כשם שאושר גדול הוא לשכל כשהוא מלא משפטים שכליים ברורים על דבר האלהות, כן היא גם כן מעלה גדולה להדמיון, שהוא גם כן כח עומד בנפש, כשהוא מלא דמיונות מאירים על דבר האלהות. וכשיודע המדמה את הדמיון את ההבדל שבין הדמיון להשכל, אז שולטים המה הדמיונות בתחום הראוי להם, ואינם נוגעים בנחלת השכל אפילו כמלא נימא, ויבנה אז עולם מלא, שהמאור הגדול של השכל והמאור הקטן של הדמיון יחד משכללים את יפיו.

==[55].==
כשחושבים על דבר העולם בלא מחשבה אלהית, אין יופי רוחני מתגלה בנפש. כי כשמציירים כח עור פועל בלא שום השכלה ושאיפה, אין כאן כי אם כיעור, ונמשך מזה שאי אפשר שהנפש החושבת כך תתמלא ביופי רוחני פנימי, ועל כן מתכערות גם כן הנפשות על ידי מחשבה זו, ותפארת החיים והוד המוסר נמחק, ובמקומם נחקק רק הדפוס הזועם של כח רודה, שמתגלה על פי הנטיות שהבשר מרגישן ומזעזע על ידן גם את הרוח. על כן באה משכחת אלהים – שפלות העולם כולו. אבל המחשבה האלהית על דבר העולם, על דבר התהוותו והמשכת הוייתו ושאיפת עתידו, כיון שהיא מציירת זיו שכל והדרת חפץ של טוב אדיר ונעים, מיד היא מתיצבת נוכח קלסתר של יופי רוחני אשר אין קץ לתפארתו. וזה היופי ממלא את הנפש המציירת כולה בשפעת אורותיו, ומזה נמשך ההוד של החיים, וכל הנטיות היותר עדינות שבנשמת האדם הולכות ופורחות.

==[56].==
עיקר עלבונה של תורה היא עלבון המחשבה הרוחנית החפשית והטהורה, ההולכת וזורמת בנשמתם של כל בעלי שכל אשר הכשירו את עצמם לחשוב ולהרגיש. כשם שממיתים את הנשמה על ידי בטלה, על ידי התעסקות בדברים חומריים גסים, כך ממיתים אותה על ידי ריבוי ההתמדה החמרית, בין ההתמדה במעשים באפס נתינת ריוח של התבוננות איך לזככם, בין התמדת הלימוד באין נתינת מקום להמחשבה להתפשט, להיות משוטטת בעולמיה. מכאוב הנשמה על שמדריכים את מנוחתה אין לשער. היא מקולעת מכף אל כף, צרכי החומר מעבר מזה, התאות הנמוכות והמדות הרעות מעבר מזה, וההתמדה החמרית מעוללת אחריהם לדחות אבן אחרי הנופלת. על כן ראשית מעשה כל בעל שאר רוח, הוא לתן לעצמו חופש לשוטט במחשבתו בחירות פנימית, בטוהר נפש ובגבורה. אז יחל להרגיש איך חיים את החיים הרוחניים במלא מובנם, ומה שישאר לו מהשיטה הרוחנית לההתמדה הגשמית תדריכהו עז, ובזמן קצר יתרומם על מרומי אמתיות, מה שלא יוכל להגיע על ידי ההתמדה החמרית בזמנים מרובים וארוכים.

==[57].==
כל צדיק שמתגבר בחסידות בכל כח רצונו ובכל עומק הכרתו ותשוקתו הפנימית, אינו צריך לערבב את דעתו בטענה איך יוכל העולם להתקיים אם התשוקה הרוחנית תהיה כל כך מנצחת, מפני שני טעמים. הא', שהרי אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים, וכשם שישנם בעלי חיים שמיעוט הכרתם הוא מועיל לישוב העולם, כן ישנם כאלה בבני אדם, והם רוב האנשים ביחד עם הבינונים שבאנשי הסגולה. והב', שאם באמת יעלו כל בני אדם למרומי ההכרות, והחיים הקדושים יהיו נתבעים מהם בכל אמתם, אז יתעלה הכל, ותנאי ההויה כולה יהיו אחרים לגמרי, רמים, נשאים ומעודנים, זכים ומאירים, עד שדוקא אז תמלא ההכרה לדעת מה מאושרים הם החיים העליונים, שכעת הם נראים כל כך מהמציאות הרגילה של חיי האנושיות וחיי הטבע בכלל.

==[58].==
צדיקים גדולים לעולם מתרוממים ומתעלים ברוחם, קופצים ממעל לכל המניעות, בין שהם באות מתוך הטבע, בין שהן באות מצד המהלך של המחשבה הרגילה המסתייעת במנהג.

==[59].==
כשמזדמנים ביחד עם רשעים, אפילו עם אותם שהם רשעים רק בפרטים אחדים, צריכים להכין את כל כלי ההגנה הרוחנית שלא להיות ניזוקים על ידם. ואחרי ההבטחה של ההגנה, צריכים גם כן לעורר כח מנצח לקלוט מאתם את כל הטוב שבהם, לעכלם עיכול רוחני, ולהחזירם לכח חיים פועל ועובד עבודת קודש של טהרה עליונה, של גבורה של מעלה, של נועם חסד עליון. צח ואדום דגול מרבבה.

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

==[60].==
בעומק הרגש מונח הכל – כל הפרטים החבויים בגנזי השכל העליון, אשר רק חלקים ממנו הולכים ומתגלים על פי ארחות החיפוש והמחקר. הרגש הוא תופש בהם שלא בהדרגה, איננו צריך לעזר ההתחכמות בשביל להכיר את טובם. האמונה היא הרגש של הכלל, הכל אצור בה. כדי למצא מה שיש בה אנו צריכים ...

==[61].==
מצות בטלות לעתיד לבא, ולא – פטורים לעתיד לבא מהמצות. ענין הביטול כמו ביטול של איסורים, שהדבר אינו פועל וניכר בפני עצמו מצד שמה שרבה עליו מבטלו. כן הוא בזמן הזה טעם המצות בטל הוא לעצמן, למעשה המצות, ולעתיד לבא יאיר אור טעם המצות עד שתהי[נה] המצות בטלות מאורן נגד האור הגדול של הטעמים. ואין אנו יכולים ליהנות מאור הטעם כי אם על ידי זכייתנו במעשה המצות בפעל, באופן שינעם לנו אור ד' המתגלה על ידי הטעם. ושאר אומות העולם לא יוכלו לקבל אור הטעם מצד העדר שלמותם במעשה המצות, ויהיו גרים גרורים כדי לאחוז במעשה כדי להאיר מאור הטעם. ולפי שבמצות ציצית נאמר ועשיתם את כל מצותי, יאחזו מכל הגוים בכנף איש.

==[62].==
בימים הראשונים היה הצורך של חזוק מעמד האמונה ניכר רק בחיי הדת, ולא היה עלול להיות נחלץ לזה כי אם אדם קדוש ונעלה מאד. עכשיו בימינו, נתגלה הפרץ כל כך, עד שאנו רואים בעינינו את ההריסה הכללית המסובבה מעזיבתה ומאסה של תורה לכלל האומה. האמונה שאנו צריכים כל כך להלחם עבורה נגד שוטניה מבני עמנו, היא יסוד חיינו, מעמד קיומנו הלאומי והצבורי, שכל מי שלא נכבה מלבבו הזיק האחרון של אהבת עמנו מוצא הוא את עצמו לחזק בכל מה שיוכל את בדקי הדת והתורה בשביל הצלת כלל האומה התלויה בה. 

מחידוש המטרה נתחדשו גם כן פני האמצעים. מצד ההתעוררות הבאה מכח דברים נשאים וקדושים שהם מופשטים מכל חיים של חברה ולאום, היה תמיד צורך להרבות למי שסרו מדרך הכבושה וישרה, בדברים מטפסיים שכליים, להגביר את כח האמת על סמיות השקר. בדורנו, שאנו צריכים לחזוק הדת והתורה, חוץ מכלל כל הדברים שמעולם היה הצורך מביא לזה גם בשביל חיי האומה בכללה, הרינו צריכים להכניס חוץ מן המדע זרם של כבוד ושל אהבה לכללות התורה והאמונה ולפרטי היהדות, המצוות, הדיעות והמנהגים, כדי שהחבה תשיב את הכח המעשי וישוב זרם חיים אל עמנו. ועל ידי השבת כח חיים ממקור החיים האמיתי, מהרה ישובו לנו גם כן המטרות כולן, שבאמת ראוי לעסוק בשבילם בתקון פרצות הדורות בכל הזמנים.

==[63].==
המחשבות הנהוגות בדור צריכים הם להתרומם ולהתקדש, כשם שהרעיון הפרטי צריך הוא להתרומם. וכשם שהמחשבות הזרות הפרטיות, כשאדם מסתכל כלפי מעלה מוצא הוא את מקור נטיותיהן שהן נובעות מטבע הישר ומנטיות הטוב שבנפש האדם, ומעלה אותם לשרשם, כן המחשבות הכוללות שהן עומדות במצב מחשבות זרות, הן צריכות להיות מתעלות לשרשן, ויהיו פועלות לטוב אל כלל האומה והאדם ואל הפרט. 

ההתעלות מתחלקת באופק המחשבות לשני אופנים. אופן אחד, חפוש השורש של מקור המחשבה, איך היא הולכת ממקור טהור, מכח הפונה לטובה ולברכה, אלא שדרך מהלכה נעו נתיבותיה, ועל האדם להחזירם ליושרם. והמבט השני, הוא לשעבד את זאת המחשבה עצמה בפועל, כמו שהיא, לעשות על ידה דברים טובים וישרים, ואז ממילא היא מתעלה ומתקדשת. ולכל דרך אחד מאלו ישנן נתיבות מחולקות.


----

פנקס מתוך הספר [[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|ב]]</text>
      <sha1>axzyqffum5fdwek64xjbgd5ynrbigbr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – פנקס הדפים ד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250826</id>
    <revision>
      <id>1417682</id>
      <parentid>440336</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:29:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="69839" xml:space="preserve">{{גודל גופן|5|{{צבע גופן|תכלת|{{מרכז|פנקס הדפים ד}}}}}}


{{גודל גופן|3|{{מרכז|(יפו, בין השנים תרס&quot;ד – תרע&quot;ד)}}}}


{{תוכן עניינים שטוח}}

 
==[1].==
אף על פי שלמודם של המצות המעשיות ודקדוק [קיומם] מכביד הוא לפעמים הרבה על הצדיקים הגדולים החיים תמיד באור המחשבה העליונה, מכל מקום מתוך כח היראה העליונה שבלבבם מתגברים הם גם על שפע קדושתם, ועוסקים בתורה ובמצות במעשה ובדקדוק, אף על פי שהם צריכים למעט על ידי זה את אורם העליון. ומתוך שהם מבטלים על ידי עסקם בעבודה הנמוכה את הוייתם הרוחנית, מפני אור ד' העלום במעשה התורה והמצות, זוכים הם שהשגתם מתוספת, ואור עליון הגנוז מכל הגיון מופיע בתוך נשמתם להאיר להם את דרכם בחיים. ואורה זו עומדת היא לעד, ומועלת לא רק להם לעצמם כי אם לכל העולם כולו, ולדורות עולמים. והחיים הגנוזים הללו הם הם רזא דברית, החובקת את הנצח בהוייתו העליונה.

==[2].==
רוב המטבעות הקבועות בעניני אמונות במובנים הרוחניים, אין להם ערך עצמי, כי אין ההבנה האנושית מקיפה כלל את הענינים הרוחנים והדברים הכוללים, על כן אין שייך כלל לקבע עליהם מטבע מיוחד והוראה מיוחדת בלשון, ועיקר הערך של כל אלה ההרצאות הוא מצדם החינוכי, שבזה מתילדות מחלוקות מרובות במקום שאלו ואלו צדקו. כי יש הרצאות שכפי תכונה של חלק מיוחד של בני אדם תביא אותם לשיעמום ודרך רעה, ולפי תכונתו של חלק אחר הנתון במצבים אחרים תרומם אותו ותשגבהו במעלות גדולות. וכל אחד סובר שאותה ההרצאה המועילה לו היא מועילה לכל, על כן הוא מתאמץ להרחיבה יותר מגבולה. וכן יחשוב שאותה ההרצאה הזרה לרוחו, המקלקלת את תכונתו הרוחנית, היא פועלת כך גם כן על כל בני האדם, על כן נעשה שונא גמור ומבזה אמיץ לאותן ההרצאות הרוחניות שהן חוץ לתחומו, ולא ישכיל ויבין שאף על פי שבאמת הדבר שהוא אסור לו להשקיע את עצמו באותן ההרצאות הזרות, ואם ישקיע את עצמו בהן יאבד את עולמו, לא בשביל כך לא יוכלו אותם השונים ממנו מכל וכל להיות מקבלים מהן עצמם רב תועלת בחיים החמריים והרוחניים.

==[3].==
ההשקפה היונית, שעצם ההויה הוא חיוב שאי אפשר חילופו, אף על פי שיהיה חיוב מושכל, לא חיוב מוכני, מכל מקום עצם החיוב מוכרח לצאת אל הפועל, בלא שום השקפה אם המציאות הוא טוב או רע, ההכרח עושה את שלו. אלא כיון שההשכלה לא תגזור שיצא אל הפועל רק טוב ולא רע, על כן גם לפי ההשקפה הזאת, שההויה היא חיוב מושכל, הרי המציאות היא טובה, ואם ימצא בו רע ברור הדבר שהטוב הוא מכריע אותו, באופן שכדאי הוא לקבל את הרע המועט בשביל הטוב המרובה. אמנם לפי ההשקפה האפיקורית, שהמציאות הוא מחיוב מהכרח מוכני, ואז יכול להיות כולו רע או שיהיה הרע מכריע את הטוב. נעלה משתיהן היא השקפת ישראל, שההויה אינה הכרח מושכל כי אם בחירה מושכלת, והבחירה המושכלת אין קץ ליכולתה, על כן לא ימצא בכללות המציאות כי אם טוב, והרע נעשה רק באופן כזה שיהפך גם הוא לטוב. ואלה המשקיפים על הרע בעין זו, כבר הם קולטים את הטוב העתיד, וממילא מתהפך להם הרע מיד לטוב, לפי שעיקר המציאות היא ידיעתה ורישומה בציורו של המצייר. עדן הנשמה היא השקפה מרוממת זו. [---] [---] השלים עם ההשקפה היונית שיש רע בעולם אלא שהטוב מכריע אותו והוא עודף עליו הרבה, ויחד עם זה נתן מקום לחיוב בהויה, אם לא בכללותה אבל לגדרים מיוחדים ממנה, דהיינו טבע החיוב, כלומר אפשר לה להויה להיות או לא להיות, כפי הנטיה של חופש האלהי, אבל כשתהיה – יש לה הגדרה מיוחדת מצד טבע החיוב שאיננו צריך לפועל, ועל כן אם טבע החיוב היה נותן שהויה בגדרים הללו יש בה רע עודף על הטוב, לא היה החופש האלהי, הטוב והמושכל, נוטה לההוותה. אבל מפני שצפוי הדבר לפני החופש העליון שהטוב הוא מרובה והרע מועט, והמציאות הוא טוב על פי ההכרעה המרובה בשביל רוב טובה, לכן הומצאה ההויה.

==[4].==
כל מה שיש בשכל, יש ברגש דוגמתו. אמנם השכל נשלם בריבוי מחשבה והתבוננות ארוכה, והרגש נקנה בטהרת הלב וטוב המעשים. כשרוח הקודש שופעת על האדם, מרוממת את הרגש שלו לעילוי השכל, וכשהענוה משתרשת בנשמתו, משפלת היא את השכל לחברו יפה עם הרגש, ואז נעשה האדם שלם. וכשפועלים כך על חיי הציבור, מחיים את העולם בתחיה מלאה.

==[5].==
האמונה משמשת בצד הגבוה שלה להעלות את רוח האדם למדרגת אומץ כזה שלא יוכל לבא לה מבלעדה, אבל בצד הנמוך שלה משמשת היא להרך את לב האדם שלא יהיה קשה יותר מדי. רכות הלב היא מצד עצמה אחת מהטינות שהאנושיות משתדלת בהתפתחותה להפטר ממנה, אבל תמיד היא נדרשת לה לקיומה ולשכלולה. מדה זו, השנואה כל כך לכל החפצים בגבורה, כשההשתדלות להסיר מלב האדם את הצד החלש שבאמונה באה בדרך הרמה, כלומר להרים את האדם למעלה העליונה שבה, שבה יש עז וגבורה – אז היא מצלחת. אבל כשהיא באה רק בדרך שלילה, להסיר את הלב מן האמונה, אפילו מצדה החלש, אז מזדמנות סבות אחרות רעות מאד שהן מתפרצות, וסובלת האנושיות מהן הרבה יותר מכל מה שסובלת אפילו מהאמונה הנמוכה.

==[6].==
בתוך חללה של האמונה, גם האמונה הנמוכה יש בה תועלת, אבל להנהיג את החיים אין רשות כי אם להאמונה הגבוהה. ויען שעל פי רוב הרשמיים של האמונה נחלתם היא האמונה הנמוכה, התרבות מגרשת אותם מגבול הנהגת החיים, ואין לדבר תרופה כי אם לשוב להאמונה הגבוהה. &quot;תשובה – תשוב ה&quot;א, הא עילאה&quot; [זוהר].

==[7].==
ד' הוא האלהים, זעיר אנפין ועתיקא כולא חד. מצד הדעות המופשטות אין המוסר מתבסס יפה. אבל זהו רק לכאורה שלפעמים הן סותרות את המוסר, ועל כל פנים אינן מתקשרות עמו, אבל המוסר הטהור והדעות המופשטות ברום מעלתן מתאחדות הן ביחוד גמור, ונמצא שד' הוא האלהים השופט את כל הארץ, אחד הוא מחולל החכמה והיופי.

==[8].==
כל מי שאפשר לו לעסוק בחכמות העולם כולן ואינו עוסק מפני איזה רפיון בנפש, הרי זה ממעט את הצלם, שנאמר כי בצלם אלהים עשה את האדם.

==[9].==
בעיקבא דמשיחא לא יתוקן העולם כי אם על ידי שיתפשטו החכמות בישראל, על ידי ההשתדלות של צדיקים. וכל צדיק שאינו משתדל בתיקון זה, עתיד ליתן על זה דין וחשבון.

==[10].==
חיזוק התורה והאמונה בארץ ישראל בא על ידי קנין החכמות לתלמידי חכמים שבארץ ישראל.

==[11].==
כשפורצים גדרים של דורות הקודמים שעמדו נגד התפשטות החכמות בישראל, לשם שמים, מאירים על ידי זה אורו של משיח, הנקרא בן פרצי. ועל ידי מה שסובלים כל האיומים והבזיונות ומניעות הכבוד הבאים על ידי זה מיראי ד' פשוטים, זוכים לבחינת יחידה, כמו שזוכין במסירת נפש בפועל על קידוש השם, ומכפרים על ידי היסורים הללו על כל העולם כולו, ועונות הדור מתהפכים לזכיות, וסניגורים רבים עומדים על כל חכמי ישראל לזכותם בזכותם את כל ישראל.

==[12].==
הניגוד לישובו של עולם בא על ידי המזיקין המתדבקין בתלמידי חכמים, והני ברכי דרבנן דשלהי מינייהו הוי. וכל מה שהעולם הוא יותר ירוד, אין לצדיקים שום השפעה על העולם המעשי, על כן הם מתרחקים מכל הידיעות וההכשרים הצריכים לישוב העולם, וכנגד זה מתרחקים הם מהשגות עליונות באלהות, שהן מאחדות את השמים ואת הארץ בחוברת. בארץ ישראל עלה החרבן של העולם המעשי למדרגה איומה, עד שאפילו הפרנסה ההכרחית היתה מן הצדקה, על כן נתדבקו כחות רעים רבים בברכי תלמידי חכמים, ועשום לרפויי כח, ונתעלמה ההשגה העליונה וחשקה הבהיר, ולעומתה הנטיה לישוב העולם ולכל החכמות והמכשירים שלה. וזה היה תיקון גדול, לצרף את סיגי האומה והארץ. עתה, בעיקבא דמשיחא, צריכים לתקן עון קלקול זה, ותלמידי חכמים צריכים להתיחד בחכמות וידיעות המודיעות להם את קונם, בהשגות עליונות ובחכמות האמת לאמתת בהירותה. וממילא ישוב כח הגבורה לפעם, לקדש את חכמות החיים כולם, ליחדא שמיא וארעא ביחודא שלים, בשם כל ישראל.

==[13].==
המחשבות היותר מאירות, שהן ממתקות את העולם כולו, אי אפשר לתפס אותן כי אם בעת חידושן וברגע התנוצצות המחשבה שבהן. ואי אפשר לתפסן בכח הזכרון, כי הן למעלה ממנו, כי הזכרון נוצר ביחש הזמן, והמחשבה העליונה היא נצחית, עומדת מאז עדי עד, אין לה יחש לזכרון, ועליה נאמר התעיף עיניך בו ואיננו. וכל תורת האדם היא לבא למדרגה זו, שחייו התמידיים יהיו באותה האורה. וכשיתוקנו כל קלקולי האדם, בסוד תיקון חטא אדם הראשון, יסור להט החרב המתהפכת מגן עדן, ויוכל האדם לבא ולאכול מעץ החיים בלא שום מניעה, וחי לעולם. וגם כעת זוכים בהארה זו בפנים ידועים צדיקי האמת, כל אחד לפי ערכו, ועליהם נאמר עולמך תראה בחייך.

==[14].==
כשנשמה אחת יש בה רעיון חשוך, מחשיכה היא את כל הצלם האנושי לפי הערך, ובשעה שהיא מאירה, האורה מתפשטת בכל.

==[15].==
פגימת השמות היא יסוד כל קלקול, וכל תיקון מוכרח להיות מוּחל בהשלמת השמות ותיקונם. הכרת הדעה העליונה שבאדם היתה בקריאת השמות לאמתתם, ונפילתו היא מתבלטת בטשטושם של השמות. אי אפשר לרומם את הרוח כל זמן שהשמות היסודיים הנם עומדים בשפל. השמות האלהיים צריכים שיפורשו כפי הרוממות העליונה שבהם, ועמהם יתפרשו כל כינוייהם, וכל השמות של הסעיפים הרוחניים, ההרגשיים, המחשביים והמעשיים, המתיחשים להם, הכל צריך לצאת מן המיצר, מן השפלות והבוז שעטתה עליהם האולת שנתכנסה במדה מרובה מבלי דעת. ההבדל התכוני שבין המצב המואר למצב המוחשך, הוא ביחש להכרת היחוש האלהי לאומה, ועמו לכל הנתלה בזה, שהם עולים בעלייתו ויורדים בירידתו. והיה ביום ההוא נאום ד' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי, והסירותי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם.

==[16].==
כשהמוסר הטבעי מתגבר בעולם, באיזה צורה שתהיה, חייב כל אדם לקבל לתוכו אותו ממקורו, דהיינו מהתגלותו בעולם, ואת פרטיו יפלס על פי ארחות התורה. אז יעלה בידו המוסר הטהור אמיץ ומזוקק.

==[17].==
כשהצדיקים הגדולים עושים תשובה, מתעלים הם לתוך סוד התשובה של כנסת ישראל כולה, שהיא חוזרת בתשובה על כל מה שסרה מאלהיה מאז היתה לגוי. ואז מתוך שהצדיקים שבים מאהבה גמורה ומתהפכים כל זדונותיהם לזכיות, מתהפכים על ידם כל עונותיה של כנסת ישראל כולה לזכיות, ולפי עוצם העונות כך הזכיות מתגדלות. וכאשר העונות מחטא העגל ולהלאה היו גדולים מאד, על כן אין שיעור לגדולת הזכיות של התשובה הגמורה הבאה על ידי תשובת הצדיקים. ותשובת היחידים מכריעה את כל ישראל לכף זכות, כי באמת עונות הכלל הם גורמים את חטאי הפרט, וגם מה שצדיקים חוטאים לפעמים הכל בא מחטאות הכלל הקדומים, שלא נזדככו עדיין הפרטים מהם לגמרי מתוך שהם מקושרים אל הכלל כולו, על כן תשובתם היא ממש תשובת הכלל.

==[18].==
הצדיקים הגדולים מרגישים בלבם תמיד את הצער של כל העולם כולו, שהוא מצטער הרבה בכללתו על כל קלקוליו. וכל החיים, וכל האדם, וכל פרטים הברואים, שרויים הם בצער גדול מפני הקלקולים שקדמו. והנקודה היותר שורפת שבתוך צער זה הוא הצער הגדול של כנסת ישראל, שאין חקר ושיעור לגודל צרתה ומכאובה, ואין קץ ותכלית ליסורים החמריים והרוחניים של הגלות. ומתוך עומק הצער הזה, המושרש בלבבם של הצדיקים, הנם נדכאים עד אין שיעור וערך, ומתוך דכאותם אינם מקבלים שום שמחה ושום תנחומים מכל דבר שבעולם. כי כל מיני שמחות שבעולם אינן מספיקות כלל להפיג את הצער הגדול הזה. ומתוך שאי אפשר כלל שיסבול אדם יגון נורא כזה שבתוך לבבם של צדיקי אמת מפני צער העולם וצער השכינה, שהיא כנסת ישראל, על כן הם מוצאים נחומים בשמחת השגת התורה, בנועם ד', שאין שיעור למתקו ושמחתו, ורק על ידי אור שמחת ד' יפוג האיום השרוי תמיד בנשמתם הקדושה. אבל מפני ריבוי הצער לא יוכל שפע אור ד' לנוח בלב בקביעות, על כן מתחלף המצב הנפשי של הצדיקים בכל רגע, פעם גובר רוח השמחה בד', ופעם גובר רוח הצער והיגון על צער העולם וצערם של ישראל. אבל מפני שסוף כל סוף כל הצער יהפך לשמחה, והכל הוא לתכלית טוב עליון לאין שיעור, על כן כח השמחה גובר הוא על כח הצער, ובכללות הצדיקים שרויים בשמחה תמיד, אף על פי שגדל כאב הצער בלבבם. ולפעמים יש שאין הצדיק מכיר את מעלתו, ונדמה לו שהוא שרוי במרה שחורה רגילה, ובאמת אין זה כי אם מה שהוא מצטער הרבה בצערו של עולם, ובזה הוא מזכך את העולם הרבה מאד. ולפעמים הצדיק מלא מכשולות ופגמים רבים לפי חשבון נפשו, והכל הוא כדי שיהיה נקבע יפה בלבבו הצער של העולם, ושיהיה משתוקק לתיקון העולם כולו בשמחה, שתבא גדולה והרחבת הדעת בנחת ובשלוה, כראוי לעולם שברא אותו האל הטוב ברוך הוא, שהוא צריך להיות מלא טוב.

==[19].==
יחש גדול יש להעיונים הרוחניים עם העיונים המעשיים. כשהידיעות המוחשיות הן מעטות וקלושות, משתבשים על ידי זה הלמודים הרוחניים, על כן בעל נפש המשתוקק לדעת עליון חייב לקנות לו ידיעות מעשיות מרבות כפי כחו, בין בגופי תורה, בין בכל דבר חכמה מוחשית וסדרי דרך ארץ והליכות החיים.

==[20].==
הצער היותר גדול שבנשמה הוא מה שהיא אינה יכולה להתענג בעונג היותר טבעי לה, שהוא ההתענגות על ד'. תענוג זה דורש הכשר מצד הסביבה, שלא יפרע. השחתת המדות, בערות ומכאובים, מפריעים אותו. הנטיה בעצמה של חפץ העונג על ד', מצלת במדה ידועה מכל אלה הרעות. נטיית החכמה אגודה היא באצילות הנפש החפצה להתענג על ד', שבזה האדם מוצל הבערות. והמדות מתרככות על ידי עדנתה של הנשמה בשאיפתה, והמכאובים הטבעיים, הרוחניים והחמריים, משתקטים.

==[21].==
רוב חילוקי הדעות באים מקוצר דעת. ביחוד במה שנוגע להמושגים הרוחניים, אין הביטויים ההפכיים בענינם שום סימן על סתירה עצמית. כי על פי רוב דוקא המתנגדים היותר גדולים בביטויים, מתכונים הם באמת כונה אחת.

==[22].==
גסה היא מאד הקליפה של מושג עבודת ד' בלב ההמון, ובימינו כבר הגיעה השעה שצריך לדקדקה, כי עוביה המוזר מנשל מאיתנו אברים רבים ויקרים. המושג של רצון ד' צריך להיות מוסבר באופן עדין, וממילא עדין יהי' גם כן כל הערך של מלאת הרצון הזה. 

מה שמחשבין בדבר עצמיות האלהים, ומכוונים לזה במחשבה למרכז העבודה, כלומר למלא את רצונו של אלהים, מצד עצמותו האישית, היא בזמן הזה מאבדת כל סגולה והוד אלהי, והיא משפלת את הנפשות לשפלותה של האליליות הפעוטה, שהיתה מכוונת לעומת הילדות הפראית של האדם. האדם המפותח עולה הוא בהבנתו להכיר שכל מה שאנו פונים אל ההשלמה של ההכרה, של הטוב, של האומץ, של כל הנשגב, בזה אנו רואים את האלהים. העצמיות היא רחוקה מציורנו, ואין אנו מוכנים כלל לחשוב אודותה בדבר אלהים, ולא ליחש לה קישור מעשי ואמוני. הכל אנו צריכים להפנות לעומת המגמות הטובות הניכרות לנו, שהכל הוא גילוי אלהות. רק הספירות יכולות להכנס במחשבה וכוונת הלב, ולא אין סוף, שהוא למעלה מכל רעיון, והכל מוכיח עליו ושוקק לו בדומיה.

==[23].==
האמונה נופלת, קובלים רבים, ואיכה לא תיפול, כיון שאין למדים את חכמתה. כבר נשתקע הדבר מלחשוב שישנה במציאות חכמת האמונה, וכל דבר שאין חכמתו נלמדת בממלכת הרוח מוכרח הוא לפול, והמניעות מללמוד חכמת האמונה גדלו למאד. הנה בכלל, על החכמות הרוחניות וחכמת המוסר בכללן גם כן עובר זה הכוס, שרבים חושבים שאינן צריכות לימוד, עד שעקרי התורה ושרשיה גרועים אצלם משיחת חולין של תלמיד חכם, אבל לא בא הדבר למדה זו שיאמר שהלימוד יזיק לאותו הדבר הנלמד. מתוכחים הם חכמי המוסר, למשל, עם הממאנים להכנס בלימוד זה, באים עליהם בטענות שכליות להוכיח להם שסיבת טעותם היא מה שחושבים שהקליטה של יסודי הענינים המוסריים הנמצאת בטבע בנפש האדם כבר היא מספקת, ואין צריך עוד לימוד. מבארים להם שלא כן הוא, שלימוד הרבה צריך כדי לבא לידי ידיעה אמיתית של הפרטים, וקל וחומר לידי קנין שלם שלהם. ויש על כל פנים מעט תקוה לנצח, אולי ישים על ליבו איזה איש, שעל כל פנים הרי הפסד גדול אין כאן, ואולי האמת היא שיש מה ללמוד, וינסה את כחו וילמד, ואז הלא ימצא, כל מה שילמד יותר, שיש יותר ויותר מה ללמוד. אבל גורל חכמת האמונה הוא עוד גרוע. על ידי העדר הלימוד הוכרחה להשתרש הדעה שיש איסור וסכנה עצומה בלימודה של חכמת האמונה, ושאין טוב יותר לאמונה מלהניחה שוממה, בלא עיבוד, בלא פיתוח והפרחה. ובזה החשכה מתגברת, המעשים מתעוותים והדעות מיטפשות, וכנסת ישראל נמוגה ביגונה. על כן אנו חייבים לגדע כל בריחי הברזל, ולהראות בפועל בעולם שישנה חכמת האמונה במציאות, ושיש מה ללמוד, ויותר מכל – שאין שום סכנה ללמוד, ושהסכנה היותר איומה היא בהעדר הלימוד של האמונה.

==[24].==
הה כמה גדולה היא הצרה, שהדברים הגדולים נתישנו אצלנו עד אשר לא נאבה לפנות להם. חושבים אנו כאילו כבר מלאנו את תפקידם, מפני שנאמרו מפי גדולים מאות שנים לפני זה. שמענו מפי קדמונים, שתכלית הכל הוא השגת השם יתברך לפי כח האדם. שמענו, והאומרים גדולים הם באמת, וגדולים הם לנו. אבל מה אנו עושים, וכי צעדנו גם צעד אחד לבא למדה זו, וכי מחפשים אנו עצות איך לבא להשגת השם יתברך לפי היכולת שיש לנו. האם עוסקים אנו בחיוב הנמרץ לפי זה להגדיל את זה היכולת. לא, הכל נתכוץ אצלנו במין חרדיות צנומה, הקרובה לעבודה זרה גסה הרבה יותר ממה שהיא קרובה לעבודת ד' האמתית, &quot;כיון שפורש אדם מן התורה מיד הוא נדבק בעבודה זרה&quot;. לא נוכל לחשות, ולא נחשה. שמים וארץ נרעיש, וחכמת האמונה מוכרחת היא לשוב ולהיות נלמדת בישראל בהרחבה ובקביעות, בשמחה ובטהרה, כימי עולם וכשנים קדמוניות.

==[25].==
כל זמן שלא נזדקק רצון האדם לאהבת הטוב המוחלט בקרבו, בצדו הפנימי של הרצון, לא יוכל לבא לשום עבודה טהורה. הצד הפנימי שבחשק הטוב הוא, שיהיה משער שהטוב היותר נחמד לו הוא, שבלבבו ימשל ציור ההטבה לכל, לכל יחיד שבכל ולכללות הכל, ושיהיה ברור לו שחשק זה הוא היותר נעלה והמרכז העקרי שבנטיותיו הרוחניות. והצד החיצון הוא, שימצא בעצמו אזירת כח והתעוררות מעשית לגשם את כמה שיוכל מהטוב הכללי הזה בפועל, בעולם החיים והמציאות. וכל מה שיעלה במחשבה שמימיית זאת ידע שכל מעשיו הם לשם שמים.

==[26].==
עיקר העליה צומח מההארה הכללית של הטוב הזורחת בנשמה, אף על פי שאינו יודע עדיין איך יעשה על פיה מעשים ואיך יפרט מחשבות, מכל מקום אחר כך, כשמסתלקת הארה עליונה זאת, הפרטים זורחים ומתנוצצים, ואז מתחלת שעת העבודה המעשית והפרטת הפרטים.

==[27].==
ישנם צדיקים כאלה שנופלים ממדרגתם רק בשביל מה שאינם מאמינים בכח קדושת עצמם, והתשובה שלהם צריכה להיות להגביה לבם מאד בדרכי ד'.

==[28].==
צריך להיות בטוח שעל ידי התעמקות בפרטי תורה יגדל כח הקדושה שבנשמתו.

==[29].==
הנטיה הטהורה אינה סובלת רעיון מעורפל, וערפיליות המחשבה באה מגריעות המעשים וסיגי המדות. על כן הכרח הוא לתכלית הזיכוך הנשמתי במעמד הרוחני, לזכך את המדות ולדקדק שיהיו המעשים טהורים.

==[30].==
אף על פי שיש מניעות עצומות המונעות מתשובה, מכל מקום הצדיק מתגבר על הכל ושב בתשובה שלמה, כדי שלא יהיו עונותיו מונעים את השכלתו העליונה.

==[31].==
אין לדקדק בתשובה על ההדרגה, כמו שמדקדקים ביושר המעשים לכתחילה, כי על פי רוב צריכים לדלג כמה מדרגות כדי לשוב אל המקום שעמדו עליו לפני הנפילה.

==[32].==
אין לעכב את התשובה מכל מניעה רוחנית, וקל וחומר גשמית, ואפילו כשהוא רואה שאיננו שב מכמה ענינים שאין עליהם שום התנצלות, מכל מקום ישוב בשמחה מכל מה שלבו נודבו לשוב מהם.

==[33].==
כששבים בתשובה שלמה אפשר אחר כך לחשוב מחשבות ארוכות. וכל זמן שהתשובה היא מפוקפקת, המחשבות הרוחניות הנן רק בגדר רצוא ושוב, בהערות קטנות ומופסקות.

==[34].==
לעולם צריך לדבר ולחשוב על דבר הדברים הראשיים והיסודיים, ואז מוצאים בהם תמיד חדשות רבות, אבל כשסוברים שהם דברים ישנים ואין מה לחשוב בהם עוד, משתבשים הרעיונות גם בדברים הפרטיים.

==[35].==
לעולם צריכים אנו לעסוק בהבאת השלום הרוחני שבין הדעות, יותר עוד ממה שאנו עסוקים בהשלום החומרי שבין איש לחברו, כי רק השלום הרוחני מביא להשלום החמרי.

==[36].==
הכרח הוא לאוהב השלמות האמיתי לנער מלבו כל אבק הגאוה, שהיא מסלקת את כל הוד הרוח. וכשתסולק הגאוה מפני ההכרה הפנימית שעם זוהמתה אי אפשר לבא אל השלמות האמיתי שהיא המגמה האנושית, תסולק בסילוק טהור, ותשאיר אחריה רושם של שמחה המחובר עם שפלות הרוח האמיתי.

==[37].==
כל זמן שהגאוה היא בלב, אי אפשר לשוב בתשובה ואי אפשר להשכיל כל שכל טהור.

==[38].==
אין בכל המדות הרעות מדה המגשמת את האדם, עד שאיננו יכול לרומם את רוחו להדר הרוחניות, כמו הגאוה. 

==[39].==
כל מי שסבל הרבה מגאותו בחומריות ורוחניות, הוא יודע יותר איך לשנאתה. 

==[40].==
כל מי שמשתוקק יותר לאור ד' שיאיר על נשמתו, ימאס בגאוה, עד שתהיה סרוחה בעיניו בחוש ממש.

==[41].==
כשמתרוממים מעל כל קלקולי החיים שעברו על העולם, מתרוממים גם כן מעל כל האותיות שבתורה. אבל אז דוקא מוצאים את שרשי האותיות ברום עולמם, ומכירים מתוך כך את זיום גם בהיותם מתלבשים בענפיהם.

==[42].==
לפי אותה המדה שהחיים הטבעיים לקויים הם בגוף וברוח, כך התורה מתלבשת בלבושים של חולשה המעוררים זועה בנפשות. על כן צריך לשוב אל הטבע החומרי והרוחני, כדי לחזק את אור החיים של כל רוממות קודש.

==[43].==
הבריאות הגופנית היא עבודה, שכבר עמדו עליה כל טובי האנושיות כמה היא צריכה להיות נעבדת ומסוייגת. לא פחות ממנה היא הבריאות הרוחנית, ההרגשות הנפשיות כולן, שתהיינה במצבן הנורמלי. הרגשת היופי, האהבה, נטיית הגבורה, חשק החיים הבריאים, כל אלה צריכים עבודה רוחנית וחמרית מרובה לבססם יפה, ולבססם באופן כזה שיעשו מותאמים על כל המגמות העליונות של חיי הרוח העליונים, שהם חיי ההכרה והמוסר, שכל הבריאות הגופנית והרוחנית היא רק בסיס הגון להם.

==[44].==
כשמכירים את החיים יפה, אוהבים אותם כראוי. וכשאהבת החיים מספקת לשאיפת המשכתם, אין צורך ביראת המות לסייע את עמדת החיים. אבל כשהכרת החיים מתטשטשת, נעשו החיים שנואים, ואי אפשר לשמור אותם כי אם ביראת המות, שהיא מקור כל ההזיות הנלעגות כולן שרוב בני אדם הנם תפוסים בהם.

==[45].==
יסוד השלמות המוסרית הוא שהזמנים של עליית הנשמה, שבהם האדם חפץ להיות טוב מאד, יפעלו גם כן על הנפש אחרי אשר עברו, והחיים הרגילים יהיו משוקים בגניזה מטל של חיים של זמן העליה, שזה יעלה בידי האדם לפי אותה המדה שמעשיו לא יהיו מבדילים בין העליה העליונה ובין עצמות נפשו בהאופי של התגלותה הרגילה.

==[46].==
יש צער בעולם שאינו יכול להתמלאות, כי אם כשיתוקן העולם כולו.

==[47].==
ישנם צדיקים שצמאים הם מאד להתגלות אור אלהים בלבבם, וחפצים הם להגות את השם באותיותיו, כדי להמלאות מזיוו, אבל שבים הם לאחור מפני שהם יודעים שאי אפשר שיגלה להם אור גדול כזה שהיה במקדש, שיבנה במהרה בימינו. להשקיט מעט את צערם הם מזכירים לפחות את השמות המורשים להזכיר בלא כינוי והקטנה, בעת שמדברים הם בדבר התגלות האלהות שבהם, וקוראים בשם אלהים בלא חילוף האותיות הרגיל להכתב ולהאמר אלקים, וכותבים שם ההויה בקדושה במקום הצורך, ולפחות שם אדנות כמו שהוא, ואינם יכולים להסתפק בהסימנים הנהוגים להכתב בהם השם, כמו אות הד' או הה', כי שואפים הם ומשתוקקים להגילוי היותר אפשרי של האור האלהי בכל [עמקו].

==[48].==
לא נקומם את הריסות האמונה כי אם כשנעקור מקרב האופק שלה את כל הסילונים הממאירים שנתרבו עליה מאפס דעת ועבודה. אין רגע שאנו פטורים מזיקוק הדעות. הכפירה יש לה זכות הקיום, מפני שהיא צריכה לעכל את הזוהמא שנתדבקה באמונה.

==[49].==
האמונה היא טהורה כשהיא מלאה רגש פנימי, בלא אונאה עצמית, בלא פניות זרות. אף על פי שאינה כל כך רחבה בהשכלה, אינה מעכבת, ומכל מקום כל מי שחונן בשכל, לא יוכל להסתפק בלא הגיון שכלי, ואצלו לא תקום תמימות האמונה כי אם כשתתחבר עם אור הדעת. ואם ימאס זה את הדעת, תהיה אמונתו מלאה תוך ומרמה.

==[50].==
האמונה בטהרתה תצא דוקא על ידי אפשרות של כפירה בלא שום הגבלה.

==[51].==
ההגדרה הותרה במבטא ובפועל בפנים ידועים באלהות כדי לשבר את האוזן מה שהיא יכולה לשמע, כדי לחנך את האנושיות במה שהוא נשא ונשגב.

==[52].==
תחילת השער העליון לדעת אלהים הוא להודע באמת איך האדם הוא מאושר אושר רוחני נעלה על ידי הכרת אלהים, שהיא הכרת הטוב. אבל כאשר הטוב הזה הוא טוב מוחלט, רק כשהוא אמת מוחלט, על כן האדם הולך ומתעלה בהכרת אמת גדולה זו של דעת אלהים.

==[53].==
האושר היותר נעלה הנובע מדעת אלהים, הוא טהרת המדות. אין לנו עכשיו מושג נכון מהרע המלפף את האדם הטבעי, מתאותיו הסוערות ומרעתו הבהמית, עד אשר לפעמים יושם ספק גם בהאושר של המוסר, מפני שאין אנו רואים כלל מה הוא ההיפוך הגמור מן המוסר. אבל צריכים אנו להביט על השדרות הרעות של בני אדם ועל התקופות הנמוכות, לדעת את אורח חייהם, ונדע אז כמה פעלה דעת אלהים לזכך את האדם. ומזה נכיר כי דרך צירוף זה לא יתכן לעזוב אותה, לא בשביל ההכרח לבד, אלא בשביל העילוי הגנוז בתוכה גם להמפותחים שבבני אדם, שגם בהם יש מה לצרף הרבה מאד.

==[54].==
באין הכרות של אמונה אין מקום לשום קנין מקניני החיים והתרבות האנושי. אמנם כפי גודל ההכרה בהכרחם של הקנינים הללו בארחות החיים, כך מתבססת היא האמונה.

==[55].==
הענפים נותנים לפעמים חיים ואומץ אל השרשים.

==[56].==
הזיכוך המוסרי מביא גבורה עליונה.

==[57].==
את כל המעלות היותר עליונות, בין המחשביות בין ההרגשיות וגם המעשיות, צריך לקשרן בקשר של האמונה הפשוטה, הקודמת בתמותה בלב מימי הילדות, כי בתמציתה הפנימית היא יותר נשגבה מכל מה שנלמד ונהגה.

==[58].==
הפחדים הציוריים לא יצרפו את האדם צירוף גמור, אבל יעזרוהו לפעמים לצאת מיון מצולה של חטאים קשים מאד.

==[59].==
לפעמים יצייר אדם לעצמו, כאילו אין שום פחד לנגד עיניו, וישליט בקרבו את האהבה החפשית של נטייתו הטבעית הרוחנית בלי שום מועקה, אז יעלה ברגעי חופש ההם בכמה מעלות ששום חשבון הרצוף עבדות וחלחלה לא היה יכול להגיע אותו אליו.

==[60].==
על ידי מה שאדם פוגם בעולם העשיה על ידי חטאים, קשה לו להעמיק בפרטי הלכות, ונוטה יותר לעיונים רוחניים. אמנם באמת זהו תיקונו, שיתעלה ברוחניות הרבה, וממילא יתוקנו פרטי העשיה על ידי תגבורת אור החסד שבשפע החכמה.

==[61].==
לפעמים האדם שרוי בחושך גדול, ורפיון רוח מאד, ואינו יכול להתחזק כי אם על ידי מה שילקט רעיונות מספרי חול, ולפעמים מספרים היותר חיצונים ויקרבם אל הקדושה. אמנם לעבודה זו צריך שיהיה האדם טהור בלבבו, ויסכים לתשובה שלמה, ולכונן מעשיו כולם לשם שמים בתכלית הטוהר.

==[62].==
גבורת החפץ היא המתנה היותר עליונה, הניתנת להמדקדקים הרבה במעשיהם בתמימות גמורה.

==[63].==
כשהאדם פועל איזה דבר של שלימות, בין במחשבה בין במעשה, צריך לשמח בחלקו, ולא ירדוף אחר דבר אחר אז, כי כל העולם כולו מתקפל לפניו אז דוקא בפרט זה.

==[64].==
כשעולה רעיון מפוזר בלבו של אדם, שאינו יכול לצמצם עצמו במקום אחד, אז ידע שהוא צריך לקבץ נקודות טובות מעברים שונים, ולעשותן לנקודה חשובה אחת.

==[65].==
האדם צריך להתיאש מכבוד המדומה ולרדוף אחרי הכבוד הפנימי.

==[66].==
היראה האלהית נכנסת בלבו של אדם בכח גדול תיכף כשבא לחקור ולהתבונן בענינים האלהיים, אבל יראה זו בעצמה היא מקדרת את המחשבה עד שמונעת את צלילות השכל. על כן צריך האדם שיתגבר בבטחון גדול ואומץ לב, באופן שתתהפך היראה למדת גבורה, והפחד המרפה את הלב יסור, ואז ישגב השכל בבהירות גדולה, ויגיע למבוקש ההשגה העליונה.

==[67].==
בכלל דעת ד' היא גם כן דעת כל המציאות לאמתתו לכל סעיפיה, כפי היכולת לאדם. על כן דעת הטבע לכל סעיפיה, גיאוגרפיה והתכונה, הרפואה וחכמת הנפש, תכונות העמים וכל הנלוה להם, הכל הנם מכלל דעת ד', והם עצמם אהבת ד' הם, ומביאים גם כן לאהבה העליונה הזכה בכללות האנושיות. וכל מה שיהיה המחקר יותר חפשי, יש בו יותר משום דעת ד', ויותר מביא אליו.

==[68].==
כל הפגמים אינם כי אם בדרך השאלה, כי באמת הכל הוא טוב, ואין רע בכללות כלל, אלא שמה שגורם להגברת הטוב הוא טוב מוחלט, ומה שגורם למיעוטו זהו רע, אבל באמת איננו כי אם מיעוט הטוב. כשחכמי לב טהורי נפש מבינים זה הם מתחזקים, וכל יאוש סר מהם, ושכאוילים שומעים דברים כאלה נעשים קלי דעת ומקולקלים במעשיהם. על כן אסור לגלות שום דבר מכל מה שמסתעף מרז זה הגדול מאד לפני תלמידים שאינם מהוגנים.

==[69].==
כל מי שאפשר לו להיות שרוי באורה גדולה, ומסתפק בקטנה, הרי הוא מאבד את טובו, וצלמו משתנה לחושך. ומזה באים כל קלקולי המדות והדעות, שישנם הרבה אנשים שהם עסוקים במה שהוא נמוך הרבה ממדרגתם, ולא ידעו כלל את מעלתם, ועל כן הם נבוכים, וחסרי טעם בעצם חייהם.

==[70].==
מי שעלתה בידו תכונת החסד, והוא מכוונה עם הרגש הנותן מדה לפעולתה, כדי שלא תתפזר במקום הזר ותאבד ממקום הקרוב, דהיינו שלא תתפשט יותר מדי חוץ מגבול ישראל כדי שישאר כחה לישראל תחילה.

==[71].==
אחי היקרים, כל אשר באו לשבת על אדמת הקודש, ורעיון של בנין האומה ותחייתה בארץ אבות, בהוה ולעתיד, חי בלבבם. ימים רבים מונחים דברי אלה, שאני חפץ להגידם בזה, כאבן מעמסה על לבבי, כמה זמנים היו שכבר החלטתי להחל ולדבר, וניחמתי, כי ראיתי שאין עת לדבר. וכמה פעמים החל הנחם לדכאני על אשר אתפייס עם דיחוי של חולשה זו הגורמת את דמייתי...

==[72].==
חכמת המוסר לא תוכל לפרח אם תהיה לה רק מטרה אחת – לעמוד נגד הרצון הטבעי שבאדם. כי לפעמים הרבה טוב גנוז דוקא ברצון הטבעי, וכשמחלישים את הנטיה הטבעית ממרוצתה מאבדים את המוסר עצמו ומקלקלים את כחו. על כן המוסר מוכרח להיות מבונה על פי הכרה בערך הטוב וביסודי התכונות הנפשיות, לדעת מה אלה הן הנטיות שבהן צריכים לעמוד נגד נטיית הרצון וחופשו, ומה הנה הנטיות שכל טובן יבא רק על ידי מסירתן לתוך החופש הרצוני כמו שהוא קבוע בטבע האדם.

==[73].==
המעולים והמזוקקים שבבני אדם יש להם סכום גדול של רצונות טובים טבעיים, שדוקא במהלכם החפשי ישפיעו לטובה על המוסר, וכשיעצרו אותם מטעם המוסר יאבדו מהם ומהעולם טובה רבה.

==[74].==
האושר היותר גדול הוא, כשהאדם מרגיש באמת בנקודת נשמתו הפנימית שהוא משתוקק תמיד לטוב ולאמת, שהכל הוא בכלל טוב או בכלל אמת, וזוהי תשוקת אהבת ד'.

==[75].==
כשהדעות הן מגושמות מפני מיעוט ההסתכלות השכליית, מתגשמת העבודה ותפילה, והרעיונות המתדבקים עמן מטמטמים הם את הלב, עד אשר הדבר מביא שבעלי שכל ימאסו בעבודה. וזהו חטא חילול השם הנורא ואיום מאד. התפילה כל זמן שהיא אינה מובנת כלל, כי אם מורגשת, הרי היא טובה ורצויה. אבל כיון שההבנה מתחלת, צריכה שתהיה הבנה ברורה, וכיון שהיא הבנה מטושטשת, משפלת היא את הנפש ומחלשת גם כן את כח הגוף, ומביאה גם כן לידי כאב לב, כחק לעיון תפילה. אמנם העיון הטוב והבהיר שבתפילה מביא לידי ההבנה של הרגש, וכשמבינים עד היכן עומק הרגש מגיע ועד היכן הוא מעלה את האמת, אז מתרוממת התפילה, והיא מרוממת גם כן בכחה את האדם המתפלל. ההבנה ההרגשית אינה צריכה ליחש להתפילה פעולות בעולם החיצוני, דיה שהיא מחוללת רב טוב בעולם הפנימי, מעדנת את הרגשות, מעלה את החפץ לאידיאלים רצויים מאד, ומשיאה את הדעה לאור האלהות. אבל ההבנה של הבינה, מכוונת את דעתה לצד יותר ריאלי. היא מסתכלת איך העולם החיצוני מקושר הוא עם העולם הפנימי, ואיך השינויים לטובה שבעולם הפנימי מחוללים הם שינויים בעולם החיצוני. ולא עוד שבאים על ידי זה למדת ההסתכלות היותר עליונה, עד שאין שם חילוק כלל בין העולמות הללו, החיצוני והפנימי, ונמצא שכל מה שנפעל לטובה נפעל הוא בכל אמתת המציאות.

==[76].==
ותפארתו עבור על פשע. מהות התפארת היא התכנסות כל הגוונים בחטיבה נאותה, שכולם עושים יחד את הציור היותר נאה ומלבב. החקים הקבועים הם מציירים את סדר החיים החמריים והרוחניים בקביעות. יוצא לפעמים מן הכלל זמן אחד, שמתקבצים הרבה כשלונות קודמים בהבנת החקים, וביותר בההרגשות המתלוות עמם, עד שהכרח הוא שימצאו מורדים, נושאים יד ברמה. ואחר כך על ידי ההתפרצות מתחדשים הרעיונות, והחקים מתמתקים, וההרגשות חוזרות לאיתן טהרתן, והמלך שהכל הוא מקיף, והטוב הכללי הוא כל מגמתו, עובר הוא על פשע של המורדים ונושאים יד למרום, וזהו תפארתו. ומפשע נהפך שפע, ששפע עדין, חדש ומחיה, יוסד אחר כך על כל הדעות, הרגשות, הרעיונות, המעשים וכל סדרי החיים, ומכירים אז הכל שאלמלא אותם הפושעים, שבשלילתם גרמו אורה, שימת הלב ותסיסת הרעיון, לא היה אפשר כלל שרוח טובה וחדשה כזאת תעמד ותחזיק מעמד. אף על פי שהפושעים הינם כח שלילי, ועיקר החיים בא תמיד מכחם של צדיקים, שומרי מוסר וחק ומתיחסים אליהם בכל רחשי אהבה ויראת הכבוד, המשימים עצמם כשור לעול וכחמור למשא בעבודת ד' הפשוטה והרוממה יחד, מכל מקום גם הפשע הועיל הרבה לחדש צורה חדשה, טובה ועדינה, וזוהר חיים חדש בכל הטוב של החיוב ועמק הקודש. וגדולת תפארת הקודש מתעלה על כל, ושפע האושר הטוב הכולל כל, העושה טוב מכל תנועה שיש בה איזה גרעין נסתר של טוב, עובר הוא בגודל תפארתו על הפשע, ומצרף את עיקר הוייתו אל התיקון הכללי הנמסך על ידי ההסתערות המהרסת, אל הבנין היותר קיים ועומד לעד בחסן עוזו ורוממות תפארתו. והמסתכל בההנהגה העליונה, וזוכה למדת עובר על פשע, מתמלא הוא גבורה עזיזה עד למאד, ועדינות נפש, וחסד כביר השוטף כנחל איתן על כל, ונעשה אהוב למטה ונחמד למעלה, ואוהב להצדיק את כל.

==[77].==
על ידי מה שאין משתדלים להרחיב את התענוגים הרוחניים בכשרות, כמו עונג היופי והשיר, לפרקים ידועים, נופלים לתאוות גסות של אכילה גסה וכיוצא בהם. על כן אחד מדרכי התשובה הכללית הוא ההרגל בעונג רוחני כשר ומפואר, בהרחבת הדעת, שכשהוא מתחבר עם קדושת המעשים והדעות הוא מעלה את כל העכירות שבנפש הבהמית שבאדם לצד העליון והטוב, והחושך נהפך לאור גדול. אבל לא יוכלו להשיג דברים קדושים כאלה, כי אם האנשים שכל חפצם הוא להיות מקושרים אל הטוב האמיתי ולהרבות טוב כללי בעולם, בלא שום נטיה של חולשה ושל שקר.

==[78].==
גם אם הבקורת בעניני אמונה תהיה פעמים רבות צדיקה במשפטה ביחש להמחזות החיצוניות, לסדרי המאורעות וגופן של המעשים, אבל לעולם תהיה התמצית של המשפט שהיא מוציאה משפט מעוקל. כי דוקא על ידי ההתלבשות בלבוש של הקבלה ושל האמונה הפשוטה, יצא התמצית האמיתי, שהוא צורת החיים הפנימיים. אמנם הצדיקים הגדולים, שהם החכמים היותר מעולים, ישיגו את התמצית הפנימי של האמונה כמו שהוא יוצא על ידי כל העיטופים של ההגדות והמסורת היותר פשוטה – דוקא על ידי התעמקות ידיעתם בסדרי הבקורת היותר חפשית שבעולם. ואז הם מחיים את הלבבות באור החיים של חכמתם, וממלאים את העולם כולו אמת ואמונה וחסד עליון.

==[79].==
לפעמים מתגלה בצדיקים גדולים תשוקה גדולה שיכירו הכל את מעלתם ושיאמינו בקדושתם. ואין תשוקה זו באה כלל משום גסות הרוח או אהבת כבוד המדומה, כי אם מפני החשק הפנימי של התפשטות האור והטוב שבהם על חוג היותר רחב האפשרי. וזהו מעין התשוקה של הופעת החכמה על ידי המצאות טובות וספרים טובים, שכשהיא אידיאלית היא עומדת בנקודה היותר עליונה שבאור הנשמה האלהית. מובן הדבר שתשוקה זו צריכה שימור מרובה מאד, כי כל היסוד של החסידות העליונה, העולה ממעל להגבלת החוקים החיצונים, היא צריכה שמירה כפי גודל מעלתה. שמרה נפשי כי חסיד אני.

==[80].==
כשמסתכלים בתכונת הטוב העליון שהנשמה חושקת, עולים על המדרגה העליונה יותר מהטוב המגולה בפשטי תורה. ומתוך זאת ההארה, התכונה הפשטית של תורה מאירה יותר, וסודות רבים מתגלים בבהירות עליונה. ואף על פי שפשטה של תורה היא לפי הנדרש לתכונת האדם הירודה, מכל מקום בקרבה גנוז אור נשגב ההולך אל שאיפת האורה העליונה, המתעלה מכל ירידותיו של האדם בכללו ובפרטיו. ועיני זעיר אנפין מאירין על ידי הארת אריך אנפין, במילוי ושפע נשגב המלא חסדים גלויים ומעדנים לאין קץ. המדות השפלות שיש בקנאות האמונה הנמוכה, באות הן מחסרון כח ההארה העליונה. וכשהיא מאירה, היא ממתקת את הקנאות ממרירותה, ועל ידי זה הקנאות עצמה מתקדשת ומתגדלת, אלא שהיא פורשת מזוהמת הרשעה שלה.

==[81].==
עיקר מגמת הדרכת האמונה היא לבסס את כח המדמה בטהרת השכל והמוסר. וכל המרים יד בכח המדמה להרסו מסגנונו המיוחד לצורך המוסר ובסיס השכל, בין שהוא משפיל אותו ממדרגתו, בין שהוא רוצה להעמידו במדרגת השכל הטהור, הרי הוא משחית. כי לעד לא יעמוד כח המדמה כי אם בגבולו וערכו, והוא גורם חשוב מאד בהליכות החיים, ועל פי ההשכלה העליונה המתעלה מכל גדרי שכל ודמיון, הרי הבנין הזה של כח המדמה ומשטריו ממשי ממש, וכשהאדם הוא בריא בכל כחותיו גם כחו המדמה הוא שלם ורענן. וכמו כן האומה, כשהיא שלמה, כח המדמה שלה שלם הוא אז ופועל בה בשלמותו, ואז האמונה מתחזקת ומחזקת היא את כל כחותיו. ואין זה ממעט את שלטון השכל, כי אם מרבה.

==[82].==
הנטיה לצייר שיש מה שהוא למעלה מן השכל, היא מחזקת את הרוח. אבל אם תטה לצייר בשכל מה שהוא למעלה מן השכל, אז תחולל שברון לב וחלישות רוח.

==[83].==
צריך להשכיל, שאפילו בתוכן נמוך, בפרטיו נמצא הרבה מזון שכלי, וקל וחומר בנושא גבוה.

==[84].==
כשמעיינים בדברים נעלים, צריכים להחליט שכמה דברים יהיו בלתי מובנים כלל, וכמה מהם מובנים רק למחצה ולשליש ולרביע ופחות מזה, ולדעת שאי ההבנה תצער ותכאיב לפעמים הרבה מאד, ועם כל זה להתגבר ולא לעזוב את הלימוד הנשגב, ורק בהמשך הזמן יראה את האחרית הטובה שיש בזה.

==[85].==
כל רגע שמתרומם האדם על ידי הארה רוחנית, מושכת היא אחריה כמה זמנים של גדולת הרוח. ואפילו כשכבר עבר הרושם הנכר מהגדולה, מכל מקום היא עושה את פעולתה בגניזה.

==[86].==
כל מה שיש בספרים ונכנס בדבורים מן האמונה, אינם כי אם דרכי הסבר, שיותר נח להביא על ידם אל התמצית הפנימי של כל מה שהוא נשגב מכל הגיון ודיבור, אבל אינם לעולם תכלית בפני עצמם. על כן יוכלו להמצא אנשים שאין להם כל יחש לכל הנאמר מן האמונה, ומכל מקום הם מלאים עם התמצית הפנימי שלה, והם בעצמם אינם מכירים את גדולתם, והם הם כל האנשים שלמרות הריסות אמונתם עשו מעשים טובים כבירים. אלה הם הרעים מבחוץ וטובים מבפנים, המכוונים לרוח דרא דעקבא דמשיחא דאיהו ביש מלבר וטב מלגו, בחינת החמור, הטמא בשני סימניו, ומכל מקום בתוכיותו גנוזה קדושה שמתוך כך הוא קדוש בבכורה, ונעלה הוא בזה מגדר הטהרה החולית.

==[87].==
בנשמתנו פנימה נמצאת הכנה לדעת אלהים בצורה נשגבה מאד, בתכונה העוברת כל גבול, המרוממת בשלמותה מכל ציור. וכשם שנמצאת בנו ההכנה לדעת זו, כן נמצא בנו גם כן צמאון כביר לזה, והרגשה אדירה שכל חיינו רק אז הם מקבלים את צביונם ההגון להם – כשהם עולים למעלה זו להיות בהם מאיר ניצוץ זה של ההכנה לדעת אלהים המרוממת. מהכשרון המדעי שלנו, הנוטל את רכושו מהחושים, שבא גם הוא לספק לנו את צרכנו של דעת אלהים על ידי הכרת הבורא על ידי הבריאה, לא נוכל לקבל את כל מה שלבנו שואף וחושק, כי לא יוכל המדע ההגיוני לתן לנו מצד הבריאה אותו הגודל שאנו חשים בקרבנו מצד הכרתנו העצמית. על כן אם נבא לסמך רק על בינתנו, תשאר הנפש בקרבנו ריקה, כי את צמאוננו לגודל הדעה האלהית לא תשביר, וימצא תמיד איזה דבר החוצץ בין צמאוננו הפנימי ובין ההגיון המדעי, עד אשר האנשים אשר יקשיחו את לבם מהכרתם הפנימית ויאמרו למצא בההגיון המדעי הדן מהיצירה על יוצרה את מציאות אלהים, יבאו לסוף לידי טמטום הלב, שאחריתו היא כפירה מנוולת, שהיא נולדת מפני חסרון המנוחה שבנפשם, הנולד מפני הניגוד שיש בין השיגוב של הצמאון הפנימי ובין ההוראה של השכל ההגיוני, שממדד את דעת אלהים לפי ערכה של הבריאה. הדרך הסלולה לתיקון חסרון זה, הוא להודיע בבירור שאין ההגיון בא למלאות את כל צמאוננו. אנו משתמשים בו רק מפני שיש בו גם כן כמה ניצוצות של אורה, ומפני שהוא מתקרב כפי כחו לאותו הרגש הפנימי שעל ידו אנו מכירים את השיגוב העליון. כשהוא נערך בערך זה, לעולם יתן את פריו לברכה, ועם פעלו יעזר עזר עקרי בההכרה הפנימית המתעלה ממנו, הנוטלת את עוזה מכחותיה הרוחניים בקרבה פנימה. וחיבור הכחות הללו, של ההכרה הפנימית עם ההגיון העולמי, יטיב מאד את מעמד הנשמה ביחושה לדעת אלהים, וההקטנה הנמצאת בטיבו של ההגיון יעשה את תכונת דעת אלהים המתרוממת מכל גבול לדבר שימושי, שחיי היחיד והחברה יהיו יכולים להשתמש לאורה.

==[88].==
כמה גדול הוא הצורך לדבר הרבה בדבר דעת אלהים, בכמה צורות וכמה דרכי הסבר לאין קץ. הרי אנו רואים שדבר המקיף את החיים כולם, אף על פי שיהיה כבר נאמר ונשנה, נמצאים בו תמיד חדשות מדעיות, וביותר חדשות פיוטיות, הנותנות בחידושן תמיד חיים לרבים. משל על זה הוא חזיון האהבה, שישאר חדש לעולם, וכל בעל כשרון מוצא בו תמיד מקום לגלות ציורים חדשים, וכשאין מחדשים את רוחה מתנונה רוח האדם העורג לשיר חדש ולהופעות רוחניות על פי תכונתו. וקל וחומר שדעת אלהים אין להבדל מהרחבתה בשום זמן ואופן, שבה כלולה גם כן האהבה עם כל הרחבותיה וכל גוני החיים כולם וכל חזיונותיהם, שרק עקשות לב והדיוטות תוכל לומר שכבר די במה שנאמר במקור חיים זה, שאיננו פוסק לעולם, והנותן חיים לכל דורשיו באמת.

==[89].==
פזיזי המחשבה חושבים שהעולם נשתנה כל כך למעליותא, עד שכבר הגיע זמן לבטל את המצות המעשיות, מפני גודל האור הפנימי של המוסר האצור בהן שכבר הופיע בעולם. והם שוכחים שטענה זו טענו כבר המבוהלים זה כשנות אלפים, והנסיון הוכיח שעוד לא זכה העולם את דרכו, ועודנו צריך הרבה מאד להיות עסוק בכל התכסיס המעשי, עד אשר יבא לאור הממשלה הרוחנית הגמורה.

==[90].==
החיים העליונים הולכים ומתמלאים, הנשמה הולכת וגדלה לאטה, השכל הולך ומשתלם. כשאין החטא גורם, כשאינו סותם את העין לראות חוץ לגבולם של החושים הגסים, העינים פקוחות, ורואות את הזוהר של החיים השאננים הטובים במלא עדונם, של הרוח. כשהנשמה גמרה את גידולה, ואין לה שום עסק עוד עם עניני החושים כי לא תוסיף על ידם עוד גידול, מנערת היא בשמחה מעליה את הגו עם חושיו המצומצמים, והיא מתעלה בחיים הרחבים המלאים זיו שממעל למצרי גויות. בעלי הגויות, כשהם כולם פקוחי עין, רואים מצב זה ושמחים, ודעתם מתרחבת על המחזה. כשהעולם בא כולו למצב מאושר זה, נבלע המות לנצח, ומושג מות מת, ומקומו יורש חיים.

==[91].==
הפחדנות היא הטינא היותר רעה, שהאדם צריך להחלץ ממנה כשם שהוא צריך להחלץ מהעצבות, מהגאות, מהכעס ומהשיעמום. הכפירה באה לעולם כדי להפיג את הפחדנות שהאמונה שאינה מזוקקת מביאה לעולם, וכשהיא משלמת את תפקידה נותנת היא עצמה תוספת כח לאמונה.

==[92].==
כשכבד הדבר להתנשא לאט לאט, הכרח הוא להתרומם בבת אחת, ולהשתמש במדת הגאוה של קדושה, ולהשקיף על עצמו בעין טובה מאד ולמצא את הצד הטוב שיש גם בכל מגרעותיו. כי תיכף שהאדם נותן את דעתו לדרוש את הטוב, מיד מתהפכים כל חסרונותיו לטוב, ויכול האדם למצא בעצמו רֹב טוב מאד, ואז ישמח בטובו, וירבה מדי יום ביומו את הפעולות הטובות בלב טהור ומלא תקות נחומים.

==[93].==
התשוקה הרוחנית, כשהיא מתעוררת להתגבר באדם, צריכים לתן לה אומץ ואמצעים להחזיק מעמדה, כמו שאחרי שמולידים את האור צריך לתן עליו עצים שלא יכבה. טעמה כי טוב סחרה, לא יכבה בלילה נרה.

==[94].==
בחינת אור חוזר הוא כשמולידים איזה ציור, אפילו רק דמיוני, וקל וחומר כשהוא שכלי באיזה מדרגה, והוא הדין כשעושין מעשה, שעל פי סדרי ההגיון המוחלט הוא נובע מאיזה תולדה, הוא מאיר את השרשים שמהם צריך הדבר להמצא. ואור ישר הוא כשמחדשים שכל עליון, הולך הדבר עד המסקנא של הרגש, של הדמיון ושל המעשה.

==[95].==
בכללות האמונות יש אמונות אמיתיות מצד עצמן ואמונות מוכרחות לטובת החברה. האמונות האמיתיות מתקיימות לעד, אמנם המוכרחות פושטות צורה ולובשות צורה. על פי רוב רק בגינן של האמונות המוכרחות, שהן מתחלפות הרבה בין הקיבוצים השונים של בני אדם, באה כל המריבה הגדולה שבככר האמונה, מפני שאין בני אדם מכירים להבחין בין האמונות בחילוקן זה, וסוברים הם שכל אמונה היא אמיתית, ואמת הלא לא תוכל לסתור אמת, ואם כן על כרחם אמונה המנחת יסודות סותרות את אמונתם היא אמונה של שקר, ואויבת מוכרחת לאמתת אמונתם. אבל כשתתפתח התרבות השכלית, יכירו בני אדם שכל החילופים באים רק באמונות המוכרחות, וההכרחים משתנים הם, ודוקא בשינויים נושאים הם כולם יחד את האמונה של האמת שאינה משתנית כלל. 

גם באמונות האמיתיות אנו מבחינים בהן שתי מדרגות: אמתתן העצמית, וערכן בצדן המוכרח לטובת הקבוץ. הקנאות האמונית רשאית היא לבא רק מצד ההכרח של האמונה אפילו באמונות האמיתיות. אין הקנאות טובה מצד האמת שבה, שהרי אם אחד אינו מכיר באמונה מיוחדת, אות הוא שאינו מכיר את אמתתה, ולמה יאשם. אבל אם בא לפרסם ברבים את כפירתו באופן המזיק לאחרים, בדיבור, בכתיבה או במעשה, הרי הוא מזיק את הקבוץ בנטילתו את היסוד המוכרח שבחייו, על כן הקבוץ מתעורר לעומתו בקנאה. כל מה שהשכל יותר צלול, מתמעט ההכרח של האמונות, והנן נשארות על יסודן האמיתי, ואז הקנאות מתמעטת, והאמונה המתמעטת בכמותה מתגדלת היא מאד באיכותה.

==[96].==
כל המחשבות שהן אינן עולות להתברר על פי שורש החכמה היותר עליונה שאפשר שישיג אותה האדם, כל אחד כפי חכמתו, הרי הן דוחקות את הרוח בכל עת שהן מתעוררות לבררן ולהעלות אותן, והן גורמות עצבון בעת הצורך לשמחה דוקא. בעת עבודה, תפילה ומצוה, אז הרעיון עולה, סוקר בפנימיותו את המהות של העבודה, ומתוך שהיא מצטיירת לו בגוונים שאינם נגמרים, מתגלה הצער הנפשי, והיגון מתגדל. הכרח הוא להרחיב את הדעת ואת הרגש, ולהוציא את המחשבה מידי קטנותה, ולהעמיד את מהות העבודה וענפיה על אותו הגובה שהאדם ראוי לה. אז תשוב אור השמחה להופיע, והנשמה תתמלא אורה, ותעטה מעטה ששון תחת רוח כהה.

==[97].==
בפנימיות נשמתנו מרגישים אנו שיש לחיים מגמה, והמגמה מחוייבת להיות נעלה, עדינה וכללית מאד. בסתר הפנימי של השגת הנשגב שלנו, מונחת נטיה להתאים את הוייתנו אל התכונה המגמתית היותר עליונה, שהיא ודאי מצויה, קיימת ועומדת לעד. מסבירים אנו אותה לעצמנו בהסבר מדוייק של עבודת ד'. וישראל חפץ שהמגמה העליונה של החיים שצפונה בו ובנפש כל חי תגלה ותראה על ידו, תתעלה ותתרומם כפי אמתת רוממותה בגלוי כמו שהיא רוממה ונשגבה בחביון מציאותה. כל ענפי החיים וההויה כולם הם רק ניצוצות קטנים לגלות על ידם, ושמתגלה על ידם בכל גוונא, אור זוהר העליון של המגמה הרוממה מכל קודש, שבלתי אפשרי לבטאה מפני עצמה ואורה אפילו ביטוי מחשבי. אבל תמיד רק לרדוף אחריה תחשק נשמת חיים הפנימית, ועליה בנויה היא כל תורת אמת וכל מוסר טוב שממקור ישראל.

==[98].==
אפשר להתועד עם אדם, ולהמשיך את הצדדים הרעים של נשמתו, עד שתשאר מזוקקת. והממשיך מרויח במה שעל ידי שכחו גדול עושה הוא מצדדים הרעים כחות פועלים לטובה. וזה הוא אחד מהטעמים של מצות דבקות בתלמידי חכמים, כמובן במעולים ובעלי נפש גדולה עסקינן.

==[99].==
כשם שהצמחים ובעלי חיים כל אחד מהם מתקיים במה שמקרב את מה שחבירו דוחה, כן נמצאים כתות בני אדם שחיותם בא במובן הרוחני מדברים שאצל אחרים הוא מסבב חינוק. וכשהדבר מתברר, מתרבה השלום בין אלה עוד יותר ממה שהוא בין הדומים, כשם שהיחש בין החיים והצמחים הוא יותר עמוק ומתמיד ממה שהוא בין בעלי חיים זה בזה, שאינם כל כך תלויים זה בזה במצב חיותם.

==[100].==
מי שתכונתו היא הסתכלות רוחנית אינו צריך להתעכב ממעמדו הרוחני, שהוא צריך להיות בבהירות הדעת, משום מניעה שבעולם, בין גשמית בין מוסרית, כי השכל הוא כים פתוח לרוחה תמיד. רק כשאין מאמינים בעצמם אותם בהירי הדעה, וחושבים שמה שמונע את רוב בני אדם מונע אותם, אז יש עיכוב במהלכם.

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

==[101].==
השיטה בעצמה, מה שהמחשבה משוטטת בדברים העליונים, אף על פי שמתוך ריחוקם, גבהם ועמקם, אינו יכול למצא מהם שום מדע קבוע ורשום, היא מרוממת את האדם ומאמצת את כח נשמתו. ושפע הברכה מתפשט מאדם זה, הנתון לתשוקה, שיטה רוחנית עליונה זו, על כל סביביו ועל כל העולם כולו.


----

פנקס מתוך הספר [[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|ב]]</text>
      <sha1>3sq7sxfjgw5ifydnmmn3utb8cslp0xt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קבצים מכתב יד קדשו כרך ב – הקדמה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>250850</id>
    <revision>
      <id>1417680</id>
      <parentid>439966</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T03:28:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Kwamikagami</username>
        <id>33919</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8768" xml:space="preserve">הקדמה

ברוך ה' הטוב והמטיב שזיכנו ברחמיו וברוב חסדיו להוציא לאור עולם, שביבי אור נוספים מאורותיו הגנוזים של רבנו הגדול מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ&quot;ל. הרב, שהיה כמעיין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, נהג לרשום את רעיונותיו ואת תורותיו בפנקסים ובמחברות כסדר נביעתם, בלא עריכה, ובדילוג מעניין לעניין. מתוך פנקסים ומחברות אלו נלקטו ונערכו ספרי ה&quot;אורות&quot; על ידי בנו הרצי&quot;ה ותלמידו הרד&quot;כ (&quot;הנזיר&quot;). מלאכת העריכה לא הושלמה, ורבים מתורותיו ורעיונותיו של הרב טרם יצאו לאור, ומשום כך הם מובאים אל ציבור לומדי תורת הרב ככתבם וכלשונם – כ&quot;קבצים מכתב יד קדשו&quot;. מגמה זו החלה בפרסום &quot;ערפלי טוהר&quot; (המכון ע&quot;ש הרצי&quot;ה, תשמ&quot;ג) ו&quot;שמונה קבצים&quot; (תשנ&quot;ט), ונמשכה בהוצאת &quot;פנקס י&quot;ג&quot; (המכון ע&quot;ש הרצי&quot;ה, תשס&quot;ד), וב&quot;קבצים מכתב יד קדשו&quot; (תשס&quot;ו), ועתה נוספים אליהם פנקסים אלו.

הפנקסים שבקובץ זה נערכו מתוך העתקות שהעתיק הרצי&quot;ה זצ&quot;ל בכתב ידו מילה במילה מכתבי אביו. לפעמים העתקות אלו נעשו מתוך רצון לשמר את הכתבים שלא ימחקו. כך למשל נעשה בהעתקת ה&quot;מחברות הקטנות מבויסק&quot; כפי שרשם הרצי&quot;ה בראש אחת מהן: &quot;העתקי קונטרסים קטנים של כ&quot;ק אאמו&quot;ר שליט&quot;א, מבויסק, שנכתבו בעפרון והאותיות קרובות להטשטש&quot;. במקרים אלו הועתק תוכן הפנקס בשלמות, בלא הפרדה בין פסקאות הלכתיות לפסקאות הגותיות. מתוך העתקות אחרות ניכר שמלאכתן לא היתה רק לשם שימור, אלא נעשתה כקדם-עריכה, ובהן לא הועתקו כל הפסקאות שבפנקס המקורי. כך נעשה ככל הנראה בהעתקה העיקרית של פנקסי הדפים ושל פנקס ה, ולכן לא מופיעים בהעתקות אלו דברי הלכה, ולכן גם מעטים בהם הדברים שנדפסו בספרים אחרים. לפעמים העתקותיו של הרצי&quot;ה נעשו ממש לשם עריכה, ואז סודרו הפסקאות לפי נושאים, כגון: &quot;הכרת ערך עצמית&quot;, &quot;צדיקים&quot;, ו&quot;הרב על עצמו&quot;.

שתי המחברות הראשונות (מבויסק) שבקובץ זה מכילות פסקאות הגותיות והלכתיות כאחד, והעתקת הרצי&quot;ה נמצאת לפנינו במלואה, ומכאן יש לשער שהקובץ נמצא לפנינו בשלמות. המחברת השניה (&quot;בויסק ב&quot;) נמצאת לפנינו בשתי גרסאות העתקה מלאות, כאשר באחת מהן מצויים גם ציונים ומראה מקומות שרשם הראי&quot;ה במחברתו תוך כדי לימוד לשם תזכורת, אף שככל הנראה אין בהם חידוש. במהדורה זו הובאו ציונים אלו ב&quot;מילואים&quot; שבסוף המחברת.

פנקסי הדפים א-ד ופנקס ה נערכו במהדורה זו מתוך כמה העתקות: האחת  כוללת ומקיפה בכתב ידו של הרצי&quot;ה (להלן ובהערות נוסח ותוכן: &quot;העתקה עיקרית&quot;), ועליה נוספו מספר העתקות נוספות – רובן בכתב יד הרצי&quot;ה ומיעוטן בכתב יד אחר. במקומות בהם קיימים הבדלי נוסח בין ההעתקות השונות, בגוף הספר נבחר לרוב נוסח ההעתקה העיקרית, וב&quot;הערות נוסח ותוכן&quot; שבסוף הספר צויין הנוסח האחר (מלבד מקומות ספורים שבהם נוסח ההעתקה העיקרית חסר פשר וניכרת בו טעות סופר).

פעמים רבות רשם הרצי&quot;ה בשולי הגיליון את שם הפנקס ומס' העמוד ממנו נלקטה הפסקה. כך נהג בהעתקה העיקרית של פנקסי הדפים ובפנקס ה (למעט בפנקס הדפים ד). מרשימות אלו ניכר שבדרך כלל סדר הפסקאות שבהעתקה זהה לסדרן בפנקס המקורי, למעט מספר מקומות (לרוב בפנקס ה). במהדורה זו נדפסו הפסקאות כסדר הפנקס המקורי, וכשסדרן שוּנה בהעתקות – צויין מקום העתקתן ב&quot;הערות נוסח ותוכן&quot; שבסוף הספר. 

גם בהעתקה העיקרית לא העתיק הרצי&quot;ה את כל הפסקאות שבפנקס המקורי, ואף הפסקאות שהעתיק אינן קיימות כולן לפנינו. לכן, כדי להבליט את אי-ודאות רציפותן, מוספרו במהדורה זו הפסקאות בגוף הספר במספרים, שלא כמקובל בשאר ספריו הנדפסים שפסקאותיהן מסומנות בדרך כלל באותיות. יחד עם זאת, בסוף הספר נדפסה רשימת &quot;מיקומי הפסקאות בכי&quot;ק&quot;, הכוללת את מספרי העמודים במחברת הרצי&quot;ה ובמחברת המקורית, ועל פיה ניתן לדעת היכן הרצף שלם והיכן חסרות פסקאות.

במהדורה זו השתדלנו למעט בעריכה לשונית, מתוך הנחה שזו נעשתה כבר במקומות ההכרחיים על ידי המעתיק, עם זאת במקומות הדרושים תוקן הנוסח, והערנו על כך ב&quot;הערות נוסח ותוכן&quot; שבסוף הספר. במקומות שבהם הפסקאות נסמכות זו לזו מבחינה תוכנית ומהוות רצף אחד מבחינה תחבירית, הוקטן במהדורה זו הרווח שביניהן, אך מכיוון שבכי&quot;ק נכתבו כפסקאות נפרדות, לרוב מוספרה במהדורה זו כל פסקה בפני עצמה.

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

על פי עדותו של הרצי&quot;ה, שתי ה&quot;מחברות הקטנות&quot; (כלשונו) הראשונות שבקובץ זה נכתבו ע&quot;י הראי&quot;ה בהיותו בבויסק (בין השנים תרנ&quot;ה-תרס&quot;ד). לעומת זאת, פנקסי הדפים א-ד ופנקס ה נכתבו ע&quot;י הראי&quot;ה ככל הנראה בתקופה מאוחרת יותר, בין עלייתו ארצה (תרס&quot;ד) למלחמת העולם (תרע&quot;ד), בהיותו רבה של יפו והמושבות (ואכן פסקאות אחדות מפנקס ה התפרסמו לראשונה בקובץ &quot;יזרעאל&quot; תרע&quot;ג תחת השם &quot;פירורים משלחן גבוה&quot; [מאמרי הראיה 40-44], ופסקאות אחדות מפה&quot;ד א' התפרסמו ב&quot;לוח ארץ הצבי&quot; תרע&quot;א-תרע&quot;ד תחת השם &quot;גרגרים הגיוניים&quot; [מאמרי הראיה 295-301]).

הכינוי &quot;פנקס הדפים&quot; ניתן למחברות אלו ע&quot;י הרצי&quot;ה ככל הנראה מפני צורת כריכתן השונה מיתר הכתבים, עם זאת, אין מדובר בלקט דפים אלא בקובץ אורגני. (הכינוי &quot;פנקס&quot; רווח אצל הרצי&quot;ה ביחס למחברות כתבי הראי&quot;ה, לעומת הרד&quot;כ שנהג לכנותן בשם &quot;קבצים&quot;. משום כך שמם של הכתבים שנמסרו לעריכת הרד&quot;כ נשתרש כ&quot;שמונה קבצים&quot; [&quot;קובץ א&quot; – &quot;קובץ ח&quot;], ולעומת זאת הכתבים שנותרו לעריכת הרצי&quot;ה מכונים בשם &quot;פנקסים&quot; [&quot;פנקס ה&quot; וכדו']).

מספור הפנקסים בידי הרצי&quot;ה בדרך כלל אינו כרונולוגי, והוא נעשה לצורכי עריכה (ראה הקדמות ל&quot;קבצים מכתב יד קדשו&quot;, כרך א, ירושלים תשס&quot;ו), עם זאת, מסדר העתקת הפסקאות בעריכות המשנֶה השונות של הרצי&quot;ה נראה שמקומו של פנקס ה אחרי פנקסי הדפים א-ד.

&lt;center&gt;🙝&amp;nbsp;🙟&lt;/center&gt;

מהדורה זו יוצאת כמהדורה זמנית, בכריכה רכה, כדי להרוות את צימאונם הגדול של לומדי תורת הרב זצ&quot;ל לאורותיו הגנוזים, ומתוך ציפייה להופעת הפנקסים בשלמותם בעתיד, ולפרסומם של פנקסים נוספים שטרם יצאו לאור.

----

הקדמה לספר [[קבצים מכתב יד קדשו כרך ב]]
[[קטגוריה:קבצים מכתב יד קדשו|ב]]</text>
      <sha1>gaeiseidiwnnzf5gcxudsgiu7kapfoc</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ומעוצבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>269521</id>
    <revision>
      <id>1417697</id>
      <parentid>1294877</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T07:18:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12241" xml:space="preserve">__NOTOC__
&lt;center&gt;
{| style=&quot;float=center; width=100%; font-size:120%; text-align:center;&quot; border=&quot;8&quot;
|-
|colspan=&quot;6&quot; align=&quot;center&quot; |{{גג|'''מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת'''}}
|-
|colspan=&quot;6&quot; align=&quot;center&quot;|[[:COMMONS:Category:Talmud (digital text vowelized and formatted)|מסכתות המשנה המנוקדות והמעוצבות מבוססות על קבצים שהכין הרב דן בארי]]&lt;br&gt;{{ק|נוסח המשנה וניקודהּ ע&quot;פ כת&quot;י קאופמן}}{{קק|{{הערה|שמות הסדרים והמסכתות בטבלה הם לפי כתב יד קאופמן (כגון סדר &quot;נזיקים&quot; במקום &quot;נזיקין&quot; וכגון מסכת &quot;כיפורים&quot; במקום &quot;יומא&quot;). אך סדרן של המסכתות הוא לפי הסדר הרגיל והמוכר בדפוסי המשניות, כדי למנוע מבוכה מהמשתמש המחפש מסכת מסוימת לפי הסדר הרגיל. (יצוין שסדרן המסכתות בכתב היד אינו מתאים תמיד לסדרן של המסכתות ברשימות שבסוף כל סדר בכתב היד, ואם כן קיימת חוסר עקביות גם בתוך כתב היד עצמו.) כאשר הסדר בכתב יד קאופמן שונה מהרגיל יש הערה על כך בטבלה.}}}}

[[ויקיטקסט:משנה מנוקדת ומעוצבת|מבוא למהדורה]]

|- align=center
|[[משנה סדר זרעים|'''סֵדֶר זְרָעִים''']]
||[[משנה סדר מועד|'''סֵדֶר מוֹעֵד''']]
||[[משנה סדר נשים|'''סֵדֶר נָשִׁים''']]
||[[משנה סדר נזיקין|'''סֵדֶר נְזִיקִים''']]
||[[משנה סדר קדשים|'''סֵדֶר קָדָשִׁים''']]
||[[משנה סדר טהרות|'''סֵדֶר טָהֳרוֹת''']]
|- align=center
|{{קק|{{הערה|שם=ליידן|חוץ מהמשנה המנוקדת והמעוצבת על בסיס כתב יד קאופמן, לחלק מהמסכתות (ברכות, שביעית, שקלים, סוכה, ראש השנה, תענית, מועד קטן) יש גם נוסח נוסף ומקביל ע&quot;פ כת&quot;י ליידן של הירושלמי (כאשר הניקוד מבוסס שוב על כת&quot;י קאופמן). על פי החוקרים יש ערך רב למשנה שבירושלמי כעדות למסורת הארץ ישראלית של הנוסח. היא דומה מאוד לקאופמן, אך קצת יותר קרובה למשנה שבדפוס. לגבי הכתיב יש הרבה יותר סיומות &quot;-ין&quot; מאשר בקאופמן.}}}}[[משנה מסכת ברכות מנוקדת ומעוצבת|בְּרָכוֹת]]
||[[משנה מסכת שבת מנוקדת ומעוצבת|שַׁבָּת]]
||[[משנה מסכת יבמות מנוקדת ומעוצבת|יְבָמוֹת]]
||[[משנה מסכת נזיקים מנוקדת ומעוצבת|נְזִיקִים]]
||[[משנה מסכת זבחים מנוקדת ומעוצבת|זְבָחִים]]
||[[משנה מסכת כלים מנוקדת ומעוצבת|כֵּלִים]]
|- align=center 
|[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|פֵּאָה]]
||[[משנה מסכת ערובין מנוקדת ומעוצבת|עֵרוּבִים]]
||[[משנה מסכת כתובות מנוקדת ומעוצבת|כְּתֻבּוֹת]]
||[[משנה מסכת בבא קמא מנוקדת ומעוצבת|[בָּבָא קַמָּא]]]
||[[משנה מסכת מנחות מנוקדת ומעוצבת|מְנָחוֹת]]
||[[משנה מסכת אהלות מנוקדת ומעוצבת|אֲהִילוֹת]]
|- align=center
|[[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|דְּמַי]]
||[[משנה מסכת פסחים מנוקדת ומעוצבת|פְּסָחִים]]
||[[משנה מסכת נדרים מנוקדת ומעוצבת|נְדָרִים]]
||[[משנה מסכת בבא מציעא מנוקדת ומעוצבת|[בָּבָא מְצִיעָא]]]
||[[משנה מסכת חולין מנוקדת ומעוצבת|שְׁחִיטַת חֻלִּין]]
||[[משנה מסכת נגעים מנוקדת ומעוצבת|נְגָעִים]]
|- align=center
|[[משנה מסכת כלאים מנוקדת ומעוצבת|כִּלְאַיִם]]
||{{קק|{{הערה|שם=ליידן}}}}[[משנה מסכת שקלים מנוקדת ומעוצבת|שְׁקָלִים]]
||[[משנה מסכת נזיר מנוקדת ומעוצבת|נָזִיר]]
||[[משנה מסכת בבא בתרא מנוקדת ומעוצבת|[בָּבָא בַּתְרָא]]]
||[[משנה מסכת בכורות מנוקדת ומעוצבת|בְּכוֹרוֹת]]
||[[משנה מסכת פרה מנוקדת ומעוצבת|פָּרָה]]
|- align=center
|{{קק|{{הערה|שם=ליידן}}}}[[משנה מסכת שביעית מנוקדת ומעוצבת|שְׁבִיעִית]]
||[[משנה מסכת יומא מנוקדת ומעוצבת|כִּפּוּרִים]]{{קק|{{הערה|שם=כיפורים|1=מסכת &quot;יוֹמָא&quot; נקראת &quot;כיפורים&quot; ([https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20061v%20%20%20Pesahim%20X.4%20-%20Yoma%20I.2.jpg בתחילת המסכת]) או &quot;כיפורין&quot; ([https://ia902301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20084r%20%20%20%20Mo'ed%20Katan%20III.2-9.jpg ברשימת המסכתות בסוף סדר מועד]) בכתב יד קאופמן. מסכת זו נכתבה בין מסכת פסחים למסכת שקלים בכתב היד, וכן הוא [https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20084r%20%20%20%20Mo'ed%20Katan%20III.2-9.jpg ברשימת המסכתות בסוף סדר מועד]. ואילו בסדר המקובל, מסכת יומא באה לאחר שתי המסכתות פסחים ושקלים.}}}}
||[[משנה מסכת סוטה מנוקדת ומעוצבת|סוֹטָה]]
||[[משנה מסכת סנהדרין מנוקדת ומעוצבת|סַנְהֶדְרִין]]
||[[משנה מסכת ערכין מנוקדת ומעוצבת|עֲרָכִים]]
||[[משנה מסכת טהרות מנוקדת ומעוצבת|טָהֳרוֹת]]
|- align=center
|[[משנה מסכת תרומות מנוקדת ומעוצבת|תְּרוּמוֹת]]
||{{קק|{{הערה|שם=ליידן}}}}[[משנה מסכת סוכה מנוקדת ומעוצבת|סֻכָּה]]
||[[משנה מסכת גיטין מנוקדת ומעוצבת|גִּיטִים]]{{קק|{{הערה|שם=גיטים|מסכת גיטים באה לאחר מסכת נדרים בכתב יד קאופמן, ולאחריה המסכתות נזיר סוטה וקידושים. אותו סדר למסכתות מופיע גם [https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20127v%20Derek%20'Eres%20Rabba%20I.jpg ברשימה בסוף סדר נשים].}}}}
||[[משנה מסכת מכות מנוקדת ומעוצבת|[מַכּוֹת]]]
||[[משנה מסכת תמורה מנוקדת ומעוצבת|תְּמוּרָה]]
||[[משנה מסכת מקואות מנוקדת ומעוצבת|מִקְווֹת]]
|- align=center
|[[משנה מסכת מעשרות מנוקדת ומעוצבת|מַעַשְׂרוֹת]]
||[[משנה מסכת ביצה מנוקדת ומעוצבת|בֵּיצָה]]
||[[משנה מסכת קידושין מנוקדת ומעוצבת|קִדּוּשִׁים]]
||[[משנה מסכת שבועות מנוקדת ומעוצבת|שְׁבוּעוֹת]]
||[[משנה מסכת כריתות מנוקדת ומעוצבת|כְּרִיתוֹת]]{{קק|{{הערה|שם=כריתות ומעילה|מסכת כריתות באה לפני מסכת מעילה בכתב יד קאופמן, כמו בסדר הרגיל והמוכר. אבל [https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20222r%20%20%20%20%20Kinnim%20III.4-6.jpg ברשימה בסוף סדר קדשים] נרשמה מסכת מעילה לפני מסכת כריתות.}}}}
||[[משנה מסכת נידה מנוקדת ומעוצבת|נִדָּה]]
|- align=center
|[[משנה מסכת מעשר שני מנוקדת ומעוצבת|מַעֲשֵׂר שֵׁנִי]]
||{{קק|{{הערה|שם=ליידן}}}}[[משנה מסכת ראש השנה מנוקדת ומעוצבת|רֹאשׁ הַשָּׁנָה]]
||(עֲרָיוֹת){{קק|{{הערה|שם=עריות|בסוף סדר נשים בכתב יד קאופמן מופיע [https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20126v%20Kiddushin%20IV.14%20-%20Derek%20'Eres%20Rabba%20I.jpg פרק אחד תחת הכותרת &quot;עריות&quot;] (ובו כ&quot;ב הלכות). חיבור זה אינו מופיע [https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20127v%20Derek%20'Eres%20Rabba%20I.jpg ברשימה בסוף סדר נשים] ולא במספר הפרקים שם.}}}}
||[[משנה מסכת עדיות מנוקדת ומעוצבת|עֵדֻיּוֹת]]
||[[משנה מסכת מעילה מנוקדת ומעוצבת|מְעִילָה]]{{קק|{{הערה|שם=כריתות ומעילה}}}}
||[[משנה מסכת מכשירין מנוקדת ומעוצבת|מַכְשִׁירִין]]
|- align=center
|[[משנה מסכת חלה מנוקדת ומעוצבת|חַלָּה]]
||{{קק|{{הערה|שם=ליידן}}}}[[משנה מסכת תענית מנוקדת ומעוצבת|תַּעֲנִיוֹת]]
||
||[[משנה מסכת עבודה זרה מנוקדת ומעוצבת|עֲבוֹדָה זָרָה]]
||[[משנה מסכת תמיד מנוקדת ומעוצבת|תָּמִיד]]{{קק|{{הערה|שם=מדות ותמיד|בכתב יד קאופמן באה מסכת מדות לפני מסכת תמיד, וכן הוא [https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20222r%20%20%20%20%20Kinnim%20III.4-6.jpg ברשימה בסוף סדר קדשים].}}}}
||[[משנה מסכת זבים מנוקדת ומעוצבת|זָבִים]]
|- align=center
|[[משנה מסכת ערלה מנוקדת ומעוצבת|עָרְלָה]]
||[[משנה מסכת מגילה מנוקדת ומעוצבת|מְגִלָּה]]
||
||[[משנה מסכת אבות מנוקדת ומעוצבת|אָבוֹת]]
||[[משנה מסכת מדות מנוקדת ומעוצבת|מִדּוֹת]]{{קק|{{הערה|שם=מדות ותמיד}}}}
||[[משנה מסכת טבול יום מנוקדת ומעוצבת|טְבוּל יוֹם]]
|- align=center
|[[משנה מסכת בכורים מנוקדת ומעוצבת|בִּכּוּרִים]]
||{{קק|{{הערה|שם=ליידן}}}}[[משנה מסכת מועד קטן מנוקדת ומעוצבת|מַשְׁקִין]]{{קק|{{הערה|שם=משקין וחגיגה|מסכת מועד קטן נקראת &quot;משקין&quot; ([https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20083r%20%20%20%20Hagigah%20III.5%20-%20Mo'ed%20Katan%20I.6.jpg בתחילת המסכת] לפי המילה הראשונה) או &quot;משקים&quot; ([https://ia802301.us.archive.org/20/items/Mishnah_Kaufman_ms/fol.%20084v%20%20%20%20Yevamot%20I.1%20-%20II.1.jpg ברשימה בסוף סדר מועד]) בכתב יד קאופמן. היא גם באה בכתב היד בסוף סדר מועד, לאחר מסכת חגיגה. ואילו בסדר המקובל היא באה לפני מסכת חגיגה, ומסכת חגיגה היא האחרונה בסדר מועד.}}}}
||
||[[משנה מסכת הוריות מנוקדת ומעוצבת|הוֹרָיוֹת]]
||[[משנה מסכת קנים מנוקדת ומעוצבת|קִנִּים]]
||[[משנה מסכת ידים מנוקדת ומעוצבת|יָדַיִם]]
|- align=center
|
||[[משנה מסכת חגיגה מנוקדת ומעוצבת|חֲגִיגָה]]{{קק|{{הערה|שם=משקין וחגיגה}}}}
||
||
||
||[[משנה מסכת עוקצים מנוקדת ומעוצבת|עֳקָצִים]]
|}
'''[[משנה|משנה ומפרשיה]]''' | '''[[כתב יד קאופמן למשנה]]''' | '''[[ביאור:משנה|משנה מבוארת]]''' | '''[[משנה מנוקדת ומעוצבת|מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת]]''' | '''[[משנה עם ניקוד|מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת]]''' | '''[[הקדמות המפרשים למשנה|הקדמות המפרשים]]'''&lt;br&gt;'''[[משנה]] | [[תוספתא]] | [[תלמוד ירושלמי]] | [[תלמוד בבלי]] | [[מסכתות קטנות]]'''
&lt;/center&gt;

==הערות==
&lt;references/&gt;
[[קטגוריה:דן בארי]]
[[קטגוריה:משנה מנוקדת ומעוצבת|*]]</text>
      <sha1>0abzaxj6zmxlkeha3rp5r5nemn8hegw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מסכת תענית מנוקדת ומעוצבת</title>
    <ns>0</ns>
    <id>269558</id>
    <revision>
      <id>1417693</id>
      <parentid>1293481</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T06:28:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <ip>2.54.191.158</ip>
      </contributor>
      <comment>/* מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן) */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75113" xml:space="preserve">{{מסכת משנה מנוקדת ומעוצבת|מועד|תענית|מסכת קודמת=ראש השנה|מסכת הבאה=מגילה|פרקים במסכת=4}}
==מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת{{הערה| כך גם פ+קיי. בדפוסים: תַּעֲנִית}} (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר==

''משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.''

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א
מֵאֶמָּתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
רְבִּי אֶלִיעֶזֶר{{הערה| סופר וכן פ+קיי: &quot;ליעזר&quot;.}} אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.  
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.  
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וְאֵין גְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רְבִּי אֶלִיעֶזֶר{{הערה| סופר וכן פ+קיי: &quot;ליעזר&quot;.}}:
אַף הוּא אֵינוּ אוֹמֵר אֶלָּא  
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם,
בְּעוֹנָתוֹ.  
אָמַר [נ.א. אָמְרוּ{{הערה| כך פ+קיי. הסופר כאן כתב בקיצור &quot;אמ'&quot; והנקדן ניקד בלשון יחיד.}} לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!

משנה ב 
אֵין שׁוֹאֲלִין{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה נוסף: &quot;את ה&quot;.}} גְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים. 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר{{הערה| קיימברידג' כלפנינו. פרמה חסר &quot;רבי יהודה אומר&quot;.}}: 
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג, 
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר; 
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוּ מַזְכִּיר. 
וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, 
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר 
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוּ מַזְכִּיר. 
ג
עַד אֶמָּתַי שׁוֹאֲלִין? 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. 
רְבִּי מֵאִיר &lt;אוֹמֵר{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר, כדרכו לעיתים, והושלמה בכתב היד. ככל הנראה ההשלמה נעשתה בידי מגיה מאוחר.}}&gt;: 
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|יואל|ב|כג}} 
&quot;וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם יוֹרֶה{{הערה| כך גם פ+קיי. בתנ&quot;ך לפנינו: &quot;מוֹרֶה&quot;.}} וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן&quot;.

משנה ג 
ד
בִּשְׁלֹשָׁה{{הערה| כך גם פ+קיי. לפני האות בי&quot;ת יש אות מחוקה בכתב היד. ייתכן שמדובר בתיקון סופר.}} בְמַרְחֶשְׁוָן{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה. (אך לפי נוסח תימן מנקדים: &quot;מְרַחשְׁוָן&quot;).}} שׁוֹאֲלִין{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה נוסף: &quot;את ה&quot;.}} גְּשָׁמִים. 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, {בַּ}חֲמִשָּׁה{{הערה| פ+קיי: &quot;חמשה&quot;. וייתכן שמגיה כלשהו מחק את הבי&quot;ת בכתב יד קאופמן.}} עָשָׂר יוֹם{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו כתובה על המחק. ייתכן שהסופר כתב &quot;בו&quot; או &quot;ל&quot;.}} אַחַר הֶחָג, 
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר{{הערה| קיי כלפנינו. סופר ופרמה: &quot;בנהר&quot;.}} פְּרָת.

משנה ד 
ה
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּים. 
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה{{הערה| כך גם פ+קיי.}}, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה{{הערה| מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות &quot;תשמיש המטה-תשמיש המטה&quot; את כל משנה ו', וכתוצאה מכך נוצר לסופר טעות במספור ההלכות מכאן ועד סוף הפרק. פ+קיי אין השמטה. הנקדן השלים כהוגן את ההשמטה.}}.

משנה ה 
/ ו 
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ{{הערה| פ+קיי נוסף: &quot;של&quot;.}} כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר; 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה{{הערה| פ+קיי כמו לעיל: &quot;וביסיכה&quot;.}}, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. /

משנה ו 
{ו} &lt;ז&gt;
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵית דִּין גּוֹזְרִים שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.}} עַל הַצִּבּוּר. 
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִבְּעוֹד יוֹם, 
וַאֲסוּרִים בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, 
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת{{הערה| פ+קיי: &quot;המרחציות&quot;.}}. 
{ז} &lt;ח&gt;
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵית דִּין גּוֹזְרִים עוֹד שֶׁבַע, 
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. 
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת? 
שֶׁבָּאֵלּוּ{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;שאלו&quot;.}} מַתְרִיעִים וְנוֹעֲלִים אֶת הַחֲנוּיוֹת. 
וּבַשֵּׁנִי מָטִים עִם{{הערה| כך גם פ+קיי. ככל הנראה נוסח הסופר הוא: &quot;מטים משחשיכה&quot; וזהו נוסח מעולה!}} חֲשֵׁכָה, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִים, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ז 
{ח} &lt;ט&gt;
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
מְמַעֲטִים בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, 
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, 
בְּאֵרוּסִים וּבְנִשּׂוּאִים, 
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, 
כִּבְנֵי{{הערה| כך גם פ+קיי. האות כ&quot;ף כתובה על המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.}} אָדָם נְזוּפִים{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;הנזופים&quot;.}} לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
וְהַיְחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן{{הערה| הסופר השמיט את שתי המילים הבאות מחמת הדומות &quot;ניסן-ניסן&quot;. מגיה כלשהו השלים את ההשמטה. פ+קיי ללא השמטה.}}. 
&lt;יָצָא נִיסָן&gt; וּבָאוּ{{הערה| פרמה: &quot;וירדו&quot;. בקיימברידג' יש השמטה.}} גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|שמואל א|יב|יז}} 
&quot;הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם{{הערה| עד כאן הציטוט בקיימברידג' &quot;וגו&quot;.}}, 
אֶקְרָא אֶל יי{{הערה| עד כאן הציטוט בפרמה.}} וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר&quot; וְגוֹ'.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד? 
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר; 
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלָה{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}} עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, 
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית{{הערה| כנראה הסופר טעה מיחמת הדומות וכתב שוב &quot;הנשיא&quot; ולאחר מכן תיקן עצמו וכתב את המילים &quot;אב בית&quot; על מקום המחק.}} דִּין; 
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. 
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים: 
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: 
&quot;וַיַּרְא אֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם&quot;, 
אֶלָּא {{ממ|יונה|ג|י}} 
&quot;וַיַּרְא &lt;הָ&gt;אֱלהִים{{הערה| פ+קיי כבתנ&quot;ך, &quot;האלהים&quot;. סופר (ונקדן): &quot;אלהים&quot;.}} אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, 
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה&quot;; 
וּבַקַּבָּלָה מָה הוּא{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר (ונקדן): &quot;מהוא&quot;.}} אוֹמֵר? {{ממ|יואל|ב|יג}} 
&quot;וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל  בִּגְדֵיכֶם, 
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם&quot; וגו'.

משנה ב 
עָמְדוּ{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר הוסיף כאן בטעות(?): &quot;לפניהם&quot;.}} בִתְפִלָּה, 
וּמוֹרִידִין{{הערה| קיי &quot;מורידים&quot;. פרמה: &quot;מעבירין&quot;.}} לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, 
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָם, 
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה. 
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: 
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;בכל&quot;.}} יוֹם, 
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
(משנה ג) 
וְאֵלּוּ הֵן: 
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
&quot;אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי&quot;, 
&quot;אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים&quot;, 
&quot;מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי&quot;, 
&quot;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף&quot;. 
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם: 
&quot;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר &lt;כִּי יִהְיֶה{{הערה| הוספתי על פי פ+קיי.}}&gt;&quot; וְגוֹ', 
&quot;אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר נוסף: &quot;הנביא&quot;, ומילה זו אינה בתנ&quot;ך שלפנינו.}} 
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת&quot;, 
וְאוֹמֵר חוֹתָמוֹתֵיהֶם.

משנה ד 
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל{{הערה| כאן פ+קיי גורסים: &quot;קול&quot;, אך להלן גם פרמה גורס &quot;בקול&quot;.}} צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה כאן ולהלן: &quot;ביום&quot;.}} הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל{{הערה| כך גם פ+קיי.}} ['''סופר:''' גָאַל{{הערה| הסופר כתב בכתיב חסר, אך הנקדן ניקד את האל&quot;ף בחולם.}}] יִשְׂרָאֵל. 
ה
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. 
ו
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. 
ז
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. 
ח
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. 
ט
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;במעי&quot;.}} הַדָּגָה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה. 
י
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.

משנה ה 
יא
מַעֲשֶׂה בִימֵי רְבִּי חֶלְפְּתָה{{הערה| כך מנוקד תמיד גם בקאופמן וגם בפרמה.}} 
וּבִימֵי רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן{{הערה| כך מנוקד גם במסכת אבות. אולם בפרמה המילים &quot;רבי חנינה בן תרדיון&quot; ללא ניקוד! על אף שכל מסכת זו מנוקדת. כנראה שנקדן פרמה לא ידע כיצד לנקד את שמו של תנא זו. מסכת אבות אינה מנוקדת כלל בפרמה.}}, 
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה, 
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה, 
וְעָנוּ{{הערה| כך גם פ+קיי.}} אַחֲרָיו: 
&quot;אָמֵן&quot;. 
          תִּקְעוּ{{הערה| גם הנקדן כאן וגם נקדן פרמה ניקדו את התי&quot;ו בקמץ, אך נראה שזו טעות.}}, הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ!&quot; 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 
          הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ! 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 
וּכְשֶׁבָּא דָבָר{{הערה| כך גם פ+קיי.}} אֵצֶל חֲכָמִים, {וְ}אָמְרוּ{{הערה| פ+קיי &quot;אמרו&quot;. סופר (ונקדן): &quot;ואמרו&quot; וזו כנראה וא&quot;ו הנשוא. ראה במבוא למהדורה זו..}}: 
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כֵּן, אֶלָּא בְּשַׁעַרֵי{{הערה| כך גם פ+קיי.}} מִזְרָח{{הערה| פרמה כלפנינו. קיימברידג': &quot;המזרח&quot;.}}.

משנה ו 
יב
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים. 
שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים. 
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים. 
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים. 
שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים. 
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים.

משנה ז 
יג
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, 
אֲבָל לֹא בַיָּמִים; 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד 
אֲסוּרִים מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ח 
יד
כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה{{הערה| כך גם פ+קיי. ומגיה מאוחר שינה ל: &quot;במגילת תענית&quot;.}} &quot;דִּילָא לְמִסְפַּד{{הערה| סופר כנראה כתב: &quot;מלספר&quot;. פ+קיי ספק אם &quot;למספר&quot; ברי&quot;ש או &quot;למספד&quot; בדלי&quot;ת.}}&quot;, 
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. 
&quot;דִּילָא לְהִתְעַנָּיָא{{הערה| פ+קיי: &quot;להתענאה&quot;.}}&quot;, 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר; 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.

משנה ט 
יה{{הערה| פ+קיי (תמיד): &quot;טו&quot;.}}
אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית{{הערה| כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.}} עַל הַצִּבּוּר כַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי, 
שֶׁלֹּא לְהַבְקִיעַ{{הערה| כך גם פ+קיי.}} אֶת הַשְּׁעָרִים; 
אֶלָּא: 
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי; 
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁ&lt;י&gt;{{הערה| פ+קיי &quot;בחמישי&quot; סופר ונקדן בטעות: &quot;בחמיש&quot;.}}, 
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.

משנה י 
יו{{הערה| כך גם פ+קיי, (על אף שהם משנים את &quot;יה&quot; ל-&quot;טו&quot;)}}
אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, 
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים. 
אִם{{הערה| פ+קיי: &quot;ואם&quot;.}} הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין. 
דִּבְרֵי{{הערה| הסופר כתב כאן בטעות &quot;ר&quot; ולאחר מכן סימנה למחיקה (וכתב &quot;רבן&quot;)}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל. 
אָמַר רְבִּי מֵאִיר: 
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל &quot;אֵין מַפְסִיקִים&quot;, 
מוֹדֶה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר כנראה: &quot;ומודה&quot;.}} הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. 
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת{{הערה| קיי כלפנינו. אך בפרמה בטעות &quot;שחל להיות !בשבת!&quot;. וזו טעות שהרי בתשעה באב שחל בשבת לא מתענים כלל.}}.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת הָאֵלּוּ הָאָמוּר, 
בִּרְבֵיעָה{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}} הָרִאשׁוֹנָה. 
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם מִיָּד. 
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים, 
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;לגשמים&quot;.}} אַרְבָּעִים יוֹם, 
מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם{{הערה| כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף: &quot;מיד&quot;).}}, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת ['''סופר: מַכָּה'''{{הערה| כך גם פ+קיי.}}] בַּצֹּרֶת.

משנה ב 
יָרְדוּ לִצְמָחִים, 
אֲבָל לֹא לָאִילָן, 
לָאִילָן אֲבָל לֹא לִצְמָחִים, 
לָזֶה וְלָזֶה, 
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת וְלֹא לַשִּׁיחִים וְלֹא לַמְּעָרוֹת, 
מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶן מִיָּד.

משנה ג 
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, 
כַּכָּתוּב {{ממ|עמוס|ד|ז}} 
&quot;וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, 
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר{{הערה| עד כאן הציטוט בפרמה. אך בקיימברידג' כלפנינו.}}, 
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, 
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ - תִּיבָשׁ&quot;. 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בשינוי כתיב: &quot;מתענא&quot; והנקדן לא תיקן. להלן הסופר כתב בה&quot;א.}} וּמַתְרַעַת, 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר כנראה: &quot;מתענים&quot;.}} וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
וּרְבִּי{{הערה| פ+קיי &quot;רבי&quot; וכך נוסח הסופר להלן (ללא וא&quot;ו)}} עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת{{הערה| פרמה כלפנינו. קיי: יש השמטה. סופר בטעות &quot;מתענית&quot;.}}.

משנה ד 
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;מפלות&quot;.}}, 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת; 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. 
ה
אֵי זֶה הוּא דֶבֶר? 
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, 
יָצְאוּ{{הערה| פ+קיי &quot;ויצאו&quot;.}} מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים 
לִשְׁלֹשָׁה{{הערה| כך גם פ+קיי.}} יָמִים זֶה אַחַר זֶה. 

משנה ה 
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בְּכָל מָקוֹם: 
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, 
וְעַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל, 
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב. 
מַתְרִיעִים עֲלֶיהֶם, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.

משנה ו 
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, 
וְגָזְרוּ תַעֲנִית 
עַל שֶׁנִּרְאָה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;שלא נראה&quot;, ולכאורה זה שינוי מכוון כדי שלא לפתוח פה לשטן.}} כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. 
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית לְמָחָר{{הערה| כך גם פ+קיי.}}, 
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.

משנה ז 
ח
וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת: 
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;גייס&quot;.}} אוֹ נָהָר, 
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. 
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר: 
אַף עַל הַדֶּבֶר. 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
ט
עַל{{הערה| פ+קיי &quot;ועל&quot;.}} כָּל צָרָה שֶׁתָּבֹא{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;שלא תבוא&quot; וזה שינוי מכוון כדי שלא לפתוח פה לשטן.}} עַל הַצִּבּוּר, 
מַתְרִיעִים עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים. 
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}} הַמַּעְגָּל{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}}: 
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. 
אָמַר לָהֶם: 
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים, 
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ. 
וְהִתְפַּלַּל ['''סופר:''' וְנִתְפַּלַּל{{הערה| כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה.}}], וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. 
{יט} &lt;י&gt;
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, 
וְאָמַר לְפָנָיו: 
רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם ['''סופר:''' רַבּוֹנִי{{הערה| כך גם פ+קיי, וכך מנוקד בפרמה.}}], 
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, 
שֶׁאֲנִי{{הערה| קיי כלפנינו. סופר ופרמה בהשמטת אל&quot;ף: &quot;שני&quot;.}} כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. 
נִשְׁבָּע אֲנִי בִשְׁמָךְ הַגָּדוֹל, 
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן, 
עַל ['''נ.א.''' עַד{{הערה| כך פ+קיי. וייתכן שהנוסח &quot;על&quot; הוא טעות סופר.}}] שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. 
יא
הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִים. 
אָמַר: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת. 
יָרְדוּ בְזַעַף. 
אָמַר{{הערה| פ+קיי: &quot;ואמר&quot;.}}: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. 
יָרְדוּ כְתִקְנָן, 
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת 
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. 
אָמְרוּ לוֹ: 
כַּשֵּׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;שנתפללת&quot;.}} עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, 
כָּךְ הִתְפַּלֵּל{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה נוסף: &quot;עליהן&quot;.}} שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. 
אָמַר לָהֶם: 
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחָת אֶבֶן הַטּוֹעִים{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;טועים&quot;.}}. 
יב
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אָמַר{{הערה| פרמה &quot;ואמר&quot;. קיי חסר &quot;אמר לו&quot;.}} לוֹ: 
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;להתנדות&quot;.}},
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ{{הערה| קיי כלפנינו. סופר: &quot;לו&quot;, ונראה שמדובר בכינוי כבוד ולא בטעות. בפרמה מילה זו חסרה.}}, 
וְאַתָּה{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;(מה אעשה) שאתה&quot;.}} מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם, 
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. 
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר {{ממ|משלי|כג|כה}} 
&quot;יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ&quot;.

משנה ט 
יג
הָיוּ מִתְעַנִּים וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים, 
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ; 
אַחַר{{הערה| פ+קיי: &quot;לאחר&quot;.}} הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ. 
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ, 
אַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ. 
יד
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, 
וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת. 
אָמַר לָהֶם רְבִּי טַרְפוֹן: 
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. 
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב, 
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
וְאֵי זֶה הוּא הַלֵּל{{הערה| פ+קיי בערך כלפנינו. את המילים &quot;ואי זה הוא הלל&quot; כתב הנקדן ע&quot;ג המחק. לא ידוע מה היה נוסח הסופר, אך מהשרידים נראה שגרס &quot;איזה/איזהו/איזו הלל הגדול&quot; וצריך עיון.}} הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ{{הערה| כך גם פ+קיי.}}.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים{{הערה| כך נוסח הסופר ונוסח קיימברידג'. ונוסח זה עדיף שהרי יש מספר תעניות ומעמדות בכל שנה.}} [נקדן הוסיף: בַּשָּׁנָה{{הערה| כך גם בפרמה.}}], 
הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבַּע{{הערה| כך תיקן הנקדן, אך חשוב להעיר שהסופר וגם פ+קיי כתבו &quot;ארבעה&quot;.}} פְּעָמִים בַּיּוֹם{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.}}, 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;השערים&quot;.}}: 
          בְּתַּעְנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

משנה ב 
אֵלּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת?{{הערה| כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: &quot;לפי שנאמר&quot;.}} 
{{ממ|במדבר|כח|ב}} &quot;&lt;צַו אֶת&gt; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל &lt;וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&gt;, 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי &lt;לְאִשַּׁי{{הערה| הסופר ציטט רק: &quot;בני ישראל את קרבני לחמי&quot;. פרמה &quot;צו את בני ישראל את קרבני לחמי לאישי&quot; קיימברידג' &quot;צו את בני ישראל את קרבני לחמי&quot;.&gt;}}&quot;; 
וְכִי הֵיאָךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁלָּאָדָם קָרֵב, 
וְהוּא אֵינוּ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? 
אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים 
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת; 
עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עַמּוּד{{הערה| פרמה כלפנינו (ומגיה מחק שם בהעברת קו). קיי: &quot;מעמד&quot;.}} בִּירוּשָׁלַיִם, 
שֶׁלַּכֹּהֲנִים, וְשֶׁלַּלְּוִיִּם וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. 
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר, 
כֹּהֲנָיו וּלְוִיָּו עוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם{{הערה| פ+קיי: &quot;לירושלים&quot;.}}, 
וְיִשְׂרָאֵל{{הערה| פ+קיי כלפנינו. הסופר השמיט בטעות מילה זו.}} שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר, 
מִתְכַּנְּסִים לְעָרֵיהֶם וְקוֹרְאִים{{הערה| פ+קיי: &quot;וקורין&quot; חסר אל&quot;ף. כנראה שלנוסח זה כיוון הנקדן בניקודו את הרי&quot;ש בחיריק.}} מַעֲשֵׂה{{הערה| פ+קיי: &quot;במעשה&quot;.}} בְרֵאשִׁית.

משנה ג
{{הערה| כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף כאן קטע ארוך).}} בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן &quot;בְּרֵאשִׁית&quot;, &quot;יְהִי {{הערה| פ+קיי: &quot;ויהי&quot;, והם מוסיפים וא&quot;ו זו כמעט בכל משנה זו.}} רָקִיעַ&quot;. 
בַּשֵּׁנִי &quot;יְהִי רָקִיעַ&quot;, &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּשְּׁלִישִׁי &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;, &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;. 
בָּרְבִיעִי{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;ברביעית&quot;.}} &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּחֲמִישִׁי &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;, וְ&quot;תּוֹצֵא הָאָרֶץ&quot;. 
בַּשִּׁשִּׁי &quot;תּוֹצֵא{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;ותוצא&quot;.}} הָאָרֶץ&quot;, &quot;וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם&quot;. 
ד
פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, 
וְהַקְּטַנָּה בַיָּחִיד; 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה, 
נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;פניהן&quot;.}}, 
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. 
עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, 
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ד 
ה
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמַד שַׁחְרִית; 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ נְעִילָה{{הערה| סופר: &quot;מנעילה&quot;, פרמה: &quot;בנעילה&quot;. בקיימברידג' נוסח משנה זו שונה מאוד, ואינו עניין לכאן.}}; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מִנְחָה{{הערה| פרמה: &quot;במנחה&quot;.}}. 
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 
אָמַר לוֹ בֶן עַזַּי: 
כָּךְ הָיָה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה: 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מִנְחָה{{הערה| פרמה: &quot;במנחה&quot;.}}; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ נְעִילָה{{הערה| פרמה: &quot;בנעילה&quot;. הסופר כאן כתב כפל: &quot;וקרבן עצים אין בו '''מנחה מנעילה'''. יש לדעת שהמילה &quot;מנחה&quot; כאן היא זֵכר לנוסח הנמצא בקיימברידג' שהוא שונה והפוך מנוסח קאופמן ופרמה ומהנוסח שהובא בתלמוד הירושלמי&quot;}}. 
חָזַר רְבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּי.

משנה ה 
ו
זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם בְּתִשְׁעָה{{הערה| כך גם פ+קיי.}}. 
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה; 
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.}}; 
בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה; 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;יהודה&quot;. הנקדן ניקדן זאת, אך כנראה שלבסוף מחק מילה זו וכתב במקומה &quot;יונדב&quot; כמו פ+קיי וכבתנ&quot;ך.}} בֶּן רֵכָב; 
בַּעֲשָׂרָה בוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין; 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּאֵל{{הערה| כך גם פ+קיי. אך במקרא ובדפוסים &quot;זתוא&quot;. (בתרגום השבעים &quot;זתויה&quot;).}} בֶּן יְהוּדָה, 
ז
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה שִׁבְטוֹ, 
&lt;וּ&gt;בְנֵי{{הערה| פ+קיי: &quot;ובני&quot;.}} גֹנְבֵי עֲלִי{{הערה| בפרמה העי&quot;ן מנוקדת בחטף-סגול.}}, וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. 
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה{{הערה| מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות &quot;יהודה-יהודה&quot; וההשמטה הושלמה כהוגן ככל הנראה ע&quot;י הנקדן.}}; 
/ בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עַדִּין בֶּן יְהוּדָה;/ 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה. 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת, לֹא{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;ולא&quot;.}} הָיָה בוֹ מַעֲמָד, 
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, קָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;קרבן&quot;.}} עֵצִים.

משנה ו 
ח
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ 
בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, 
וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב. 
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז: 
נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, 
וּבָטַל הַתָּמִיד, 
וְהֳבְקָעָה הָעִיר, 
וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס{{הערה| קיי &quot;אפיסטומוס&quot;. פרמה כתוב כלפנינו ומנוקד כקיימברידג'.}} אֶת הַתּוֹרָה, 
וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. 
בְּתִשְׁעָה בְאָב: 
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, 
וְחָרַב{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר נוסף: &quot;את&quot;.}} הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, 
וְנִלְכְּדָה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;נלכדה&quot;.}} בֵית תֵּר{{הערה| כך הגיה מגיה, כנראה שהוא הנקדן, וכך גם נוסח קיי.}} ['''סופר:''' בֵיתֵּר{{הערה| כך גם בפרמה. (&quot;בֵּי&quot; היא קיצור של &quot;בֵּית&quot; כבארמית)}}], 
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. 
ט
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה.
(משנה ז) 
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, 
אָסוּרִים מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִים, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. 
י
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב, 
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים, 
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן. 
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
יְשַׁנֶּה. 
רְבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה; 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
יא
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: 
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל 
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;וביום&quot;.}} הַכִּפּוּרִים, 
שֶׁבָּהֶן בְּנֵי{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;בנות&quot;. ומכך שלהלן כתוב &quot;ובנות ירושלים יוצאות&quot; וכו' נראה שנוסח קאופמן וקיימברידג' הוא הנכון.}} יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;יוצאות&quot;.}} בִּכְלֵי{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;ובכלֵי&quot;.}} לָבָן שְׁאוּלִים{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;שואלים&quot;.}}, 
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ; 
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִים טְבִילָה. 
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת{{הערה| פ+קיי כלפנינו. הסופר טעה מחמת הדומות וכתב &quot;יוצאין&quot; ואז תיקן עצמו ל &quot;יוצאות&quot;.}} וְחוֹלוֹת{{הערה| פרמה כלפנינו. קיי, &quot;וחלות&quot;. סופר: &quot;ועולות&quot;.}} בַּכְּרָמִים. 
יב
וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת? 
שָׂא נָא עֵינֶיךָ בָחוּר וּרְאֵה, 
מָה אַתְּ בּוֹרֵר לָךְ. 
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי, 
תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה{{הערה| כך גם פ+קיי. (ובדפוסים נוספו כאן תוספות)}}. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שיר השירים|ג|יא}} 
&quot;צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה{{הערה| עד כאן הציצוט בקאופמן ובפרמה, בתוספת &quot;וגו'&quot;. ככל הנראה סופר קיימברידג' רצה לצטט עד סוף הפסוק.}}, 
&lt;בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&gt;&quot;; 
&quot;בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ&quot;, זוֹ{{הערה| כך גם בפרמה. בקיימברידג' יש השמטה.}} מַתַּן תּוֹרָה, 
&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&quot;, זֶה בִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 
יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

חַסְלַת מַסֶּכְתָּא.
}}

==מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִית (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי==

''משנה על פי נוסח כתב יד ליידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.''

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים? 
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג. 
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: 
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. 
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 
הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג, 
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר? 
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: 
אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא  
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, 
בְּעוֹנָתוֹ. 
אָמַר לוֹ: 
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!

משנה ב 
אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים. 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג, 
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, 
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. 
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, 
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, 
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. 
ג
עַד אֵמָּתַי שׁוֹאֲלִין? 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח. 
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: 
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב, כג) 
&quot;וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה (יורה) וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן&quot;.

משנה ג 
ד
בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, 
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.

משנה ד 
ה
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין. 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

משנה ה 
ו 
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר; 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה בְּסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

משנה ו 
ז
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם, 
וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, 
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת. 
ח
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע, 
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. 
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת? 
שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת. 
וּבַשֵּׁנִי מָטִין עִם חֲשֵׁכָה, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ז 
ט
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, 
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, 
בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין, 
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, 
כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. 
הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. 
יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א יב,יז) 
&quot;הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם&quot;. 
(אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר&quot; וְגוֹמֵר.)
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד? 
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר, 
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלָה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, 
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, 
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. 
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין: 
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: 
&quot;וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם&quot;, 
אֶלָּא (יונה ג,י) &quot;וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, 
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה&quot;; 
וּבַקַּבָּלָה מָהוּא אוֹמֵר? (יואל ב,יג) 
&quot;וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל  בִּגְדֵיכֶם, 
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם&quot;.

משנה ב 
עָמְדוּ בִתְפִלָּה, 
וּמוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, 
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן, 
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה. 
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: 
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, 
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
(משנה ג) 
וְאֵלּוּ הֵן: 
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
&quot;אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי&quot;, 
&quot;אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים&quot;, 
&quot;מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי&quot;, 
&quot;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי  יַעֲטֹף&quot;. 
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם: 
&quot;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה&quot; וְגוֹ', 
&quot;אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ 
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת&quot;, 
וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶם.

משנה ד 
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אֲבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. 
ה
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. 
ו
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. 
ז
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. 
ח
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. 
ט
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה. 
י
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.

משנה ה 
יא
מַעֲשֶׂה בִימֵי רְבִּי חֶלְפְּתָה 
וּבִימֵי רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן, 
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה, 
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה, 
וְעָנוּ אַחֲרָיו: 
&quot;אָמֵן. תִּקְעוּ, הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ! 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 
הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ! 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.&quot; 
וּכְשֶׁבָּא דָבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ: 
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח.

משנה ו 
יב
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. 
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין. 
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין. 
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. 
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. 
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

משנה ז 
יג
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, 
אֲבָל לֹא בַיָּמִים; 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד 
אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ח 
יד
כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה &quot;דִּי לָא לְמִסְפַּד&quot;, 
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. 
&quot;דִּילָא לְהִתְעַנָּאָה&quot;, 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר; 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.

משנה ט 
יה
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי, 
שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים; 
אֶלָּא שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, 
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁי, 
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.

משנה י 
יו
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, 
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים. 
וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין. 
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. 
אָמַר רְבִּי מֵאִיר: 
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל &quot;אֵין מַפְסִיקִין&quot;, 
מוֹדֶה הוּא שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. 
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת אֵלּוּ הָאָמוּר בָּרְבֵיעָה הָרִאשׁוֹנָה. 
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. 
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים, 
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, 
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.

משנה ב 
יָרְדוּ לִצְמָחִין, 
אֲבָל לֹא לָאִילָן, 
לָאִילָן אֲבָל לֹא לִצְמָחִין, 
לָזֶה וְלָזֶה, 
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִים וּמְעָרוֹת, 
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.

משנה ג 
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, 
כַּכָּתוּב (עמוס ד,ז) 
&quot;וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, 
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, 
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, 
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ&quot;. 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּא וּמַתְרַעַת, 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת.

משנה ד 
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת, 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת; 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. 
ה
אֵי זֶה הוּא דֶבֶר? 
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, 
יָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים 
בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. 

משנה ה 
ו
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם: 
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, 
עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל, 
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב. 
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.

משנה ו 
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, 
וְגָזְרוּ תַעֲנִית 
עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. 
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית, 
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.

משנה ז 
ח
וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת: 
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, 
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּשַּׁבָּת בַּיָּם. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. 
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר: 
אַף עַל הַדֶּבֶר. 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
ט
עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר, 
מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים. 
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי הַמַּעְגָּל: 
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. 
אָמַר לָהֶן: 
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים, 
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ. 
וְהִתְפַּלַּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. 
י
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר: 
&quot;רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם, 
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, 
שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. 
נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, 
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן, 
עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ.&quot; 
יא
הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. 
אָמַר: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. 
יָרְדוּ בְזַעַף. 
אָמַר: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. 
יָרְדוּ כְתִקְנָן, 
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת 
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. 
אָמְרוּ לוֹ: 
כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, 
כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. 
אָמַר לָהֶן: 
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים. 
יב
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ: 
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת,
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, 
וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם, 
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו, 
וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. 
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג,כה) 
&quot;יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ&quot;.

משנה ט 
יג
הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים, 
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ; 
אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ. 
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ, 
לְאַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ. 
יד
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, 
וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת. 
אָמַר לָהֶם רְבִּי טַרְפוֹן: 
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׁוּ יוֹם טוֹב. 
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׁוּ יוֹם טוֹב, 
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
אֵי זֶה הוּא הַלֵּל הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק רְבִיעִי (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים 
הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם, 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים: 
בַּתַּעְנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

משנה ב 
אֵלּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת? (במדבר כח,ב) 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot;; 
וְכִי הֵיאָךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁלָּאָדָם קָרֵב, 
וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? 
אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים 
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת; 
וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם, 
שֶׁלַּכֹּהֲנִים, וְשֶׁלַּלְּוִיִּם וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. 
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר, 
כֹּהֲנָיו וּלְוִיָּו עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, 
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר, 
מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

משנה ג 
(וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, 
מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי. 
וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת, 
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת; 
וְלֹא בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָענֶג, 
לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ.) 

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִין &quot;בְּרֵאשִׁית&quot;, &quot;יְהִי רָקִיעַ&quot;. 
בַּשֵּׁנִי &quot;יְהִי רָקִיעַ&quot;, &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּשְּׁלִישִׁי &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;, &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;. 
בָּרְבִיעִי &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּחֲמִישִׁי &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;, &quot;תּוֹצֵא הָאָרֶץ&quot;. 
בַּשִּׁשִּׁי &quot;תּוֹצֵא הָאָרֶץ&quot;, 
&quot;וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם&quot;. 
ד
פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, 
וּקְטַנָּה בַיָּחִיד; 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה, 
נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן, 
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. 
עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, 
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ד 
ה
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמַד שַׁחְרִית; 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ נְעִילָה; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מִנְחָה. 
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 
אָמַר לוֹ בֶן עַזַּי: 
כָּךְ הָיָה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה: 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מִנְחָה; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ נְעִילָה. 
חָזַר רְבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּי.

משנה ה 
ו
זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם בְּתִשְׁעָה. 
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה; 
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה; 
בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה; 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב; 
בַּעֲשָׂרָה בוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין; 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּאֵל בֶּן יְהוּדָה, 
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה שִׁבְטוֹ, 
וּבְנֵי גֹנְבֵי עֲלִי, וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. 
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה; 
בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עַדִּין בֶּן יְהוּדָה; 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה. 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת, לֹא הָיָה מַעֲמָד, 
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, קָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן עֵצִים.

משנה ו 
ז
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, 
וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב. 
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, 
נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, 
וּבָטַל הַתָּמִיד, 
וְהָבְקָעָה הָעִיר, 
וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, 
וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. 
בְּתִשְׁעָה בְאָב, 
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, 
וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, 
וְנִלְכְּדָה בֵיתֵּר, 
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. 
ח
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה.

משנה ז 
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, 
אָסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. 
ט
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב, 
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, 
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן. 
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
יְשַׁנֶּה. 
רְבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה. 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
י
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: 
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל 
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, 
שֶׁבָּהֶן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים, 
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ; 
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. 
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. 
יא
וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת? 
בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, 
מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. 
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי, 
תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה. 

(&quot;שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי, 
אִשָּׁה יִרְאַת יי הִיא תִתְהַלָּל&quot; (משלי לא, ל); 
וְאוֹמֵר: (שָׁם שָׁם, לא) 
&quot;תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, 
וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ&quot;.) 

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שיר השירים ג,יא) 
&quot;צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, 
בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&quot;; 
&quot;בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ&quot;, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה, 
&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&quot;, זֶה בִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 
שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

חַסְלַת מַסֶּכֶת תַּעֲנִית.
}}</text>
      <sha1>grssxr4q5uezho91wq6lkmdr7jijwuq</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417695</id>
      <parentid>1417693</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T06:56:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>נדחה שינוי הטקסט האחרון (מאת [[מיוחד:תרומות/2.54.191.158|2.54.191.158]]) ושוחזרה גרסה 1293481 מאת Sgbmzm</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="75111" xml:space="preserve">{{מסכת משנה מנוקדת ומעוצבת|מועד|תענית|מסכת קודמת=ראש השנה|מסכת הבאה=מגילה|פרקים במסכת=4}}
==מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת{{הערה| כך גם פ+קיי. בדפוסים: תַּעֲנִית}} (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר==

''משנה על פי נוסח כתב יד קאופמן, על פי הנקדן המגיה. הניקוד תוקן על פי כללי הדקדוק בנוגע למלא וחסר, ולפי הצליל לגבי קמץ ופתח, צרי וסגול, המתחלפים בכתב יד קאופמן מתוך הגיה ספרדית. שינויי מספור ההלכות צוינו.''

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א
מֵאֶמָּתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים?
רְבִּי אֶלִיעֶזֶר{{הערה| סופר וכן פ+קיי: &quot;ליעזר&quot;.}} אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג.  
וּרְבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר:
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן.  
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ:
הוֹאִיל וְאֵין גְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג,
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר?
אָמַר לוֹ רְבִּי אֶלִיעֶזֶר{{הערה| סופר וכן פ+קיי: &quot;ליעזר&quot;.}}:
אַף הוּא אֵינוּ אוֹמֵר אֶלָּא  
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם,
בְּעוֹנָתוֹ.  
אָמַר [נ.א. אָמְרוּ{{הערה| כך פ+קיי. הסופר כאן כתב בקיצור &quot;אמ'&quot; והנקדן ניקד בלשון יחיד.}} לוֹ:
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!

משנה ב 
אֵין שׁוֹאֲלִין{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה נוסף: &quot;את ה&quot;.}} גְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים. 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר{{הערה| קיימברידג' כלפנינו. פרמה חסר &quot;רבי יהודה אומר&quot;.}}: 
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג, 
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר; 
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוּ מַזְכִּיר. 
וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, 
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר 
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוּ מַזְכִּיר. 
ג
עַד אֶמָּתַי שׁוֹאֲלִין? 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח. 
רְבִּי מֵאִיר &lt;אוֹמֵר{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר, כדרכו לעיתים, והושלמה בכתב היד. ככל הנראה ההשלמה נעשתה בידי מגיה מאוחר.}}&gt;: 
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|יואל|ב|כג}} 
&quot;וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם יוֹרֶה{{הערה| כך גם פ+קיי. בתנ&quot;ך לפנינו: &quot;מוֹרֶה&quot;.}} וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן&quot;.

משנה ג 
ד
בִּשְׁלֹשָׁה{{הערה| כך גם פ+קיי. לפני האות בי&quot;ת יש אות מחוקה בכתב היד. ייתכן שמדובר בתיקון סופר.}} בְמַרְחֶשְׁוָן{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה. (אך לפי נוסח תימן מנקדים: &quot;מְרַחשְׁוָן&quot;).}} שׁוֹאֲלִין{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה נוסף: &quot;את ה&quot;.}} גְּשָׁמִים. 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, {בַּ}חֲמִשָּׁה{{הערה| פ+קיי: &quot;חמשה&quot;. וייתכן שמגיה כלשהו מחק את הבי&quot;ת בכתב יד קאופמן.}} עָשָׂר יוֹם{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו כתובה על המחק. ייתכן שהסופר כתב &quot;בו&quot; או &quot;ל&quot;.}} אַחַר הֶחָג, 
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר{{הערה| קיי כלפנינו. סופר ופרמה: &quot;בנהר&quot;.}} פְּרָת.

משנה ד 
ה
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּים. 
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִים בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה{{הערה| כך גם פ+קיי.}}, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה{{הערה| מכאן והלאה הסופר השמיט מחמת הדומות &quot;תשמיש המטה-תשמיש המטה&quot; את כל משנה ו', וכתוצאה מכך נוצר לסופר טעות במספור ההלכות מכאן ועד סוף הפרק. פ+קיי אין השמטה. הנקדן השלים כהוגן את ההשמטה.}}.

משנה ה 
/ ו 
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ{{הערה| פ+קיי נוסף: &quot;של&quot;.}} כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר; 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה{{הערה| פ+קיי כמו לעיל: &quot;וביסיכה&quot;.}}, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. /

משנה ו 
{ו} &lt;ז&gt;
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵית דִּין גּוֹזְרִים שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת אֲחֵרוֹת{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.}} עַל הַצִּבּוּר. 
אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים מִבְּעוֹד יוֹם, 
וַאֲסוּרִים בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבִיסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, 
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת{{הערה| פ+קיי: &quot;המרחציות&quot;.}}. 
{ז} &lt;ח&gt;
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵית דִּין גּוֹזְרִים עוֹד שֶׁבַע, 
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. 
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת? 
שֶׁבָּאֵלּוּ{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;שאלו&quot;.}} מַתְרִיעִים וְנוֹעֲלִים אֶת הַחֲנוּיוֹת. 
וּבַשֵּׁנִי מָטִים עִם{{הערה| כך גם פ+קיי. ככל הנראה נוסח הסופר הוא: &quot;מטים משחשיכה&quot; וזהו נוסח מעולה!}} חֲשֵׁכָה, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִים, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ז 
{ח} &lt;ט&gt;
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
מְמַעֲטִים בְּמַשָּׂא וּבְמַתָּן, 
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, 
בְּאֵרוּסִים וּבְנִשּׂוּאִים, 
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, 
כִּבְנֵי{{הערה| כך גם פ+קיי. האות כ&quot;ף כתובה על המחק ולא ידוע מה כתב הסופר.}} אָדָם נְזוּפִים{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;הנזופים&quot;.}} לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
וְהַיְחִידִים חוֹזְרִים וּמִתְעַנִּים עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן{{הערה| הסופר השמיט את שתי המילים הבאות מחמת הדומות &quot;ניסן-ניסן&quot;. מגיה כלשהו השלים את ההשמטה. פ+קיי ללא השמטה.}}. 
&lt;יָצָא נִיסָן&gt; וּבָאוּ{{הערה| פרמה: &quot;וירדו&quot;. בקיימברידג' יש השמטה.}} גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: {{ממ|שמואל א|יב|יז}} 
&quot;הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם{{הערה| עד כאן הציטוט בקיימברידג' &quot;וגו&quot;.}}, 
אֶקְרָא אֶל יי{{הערה| עד כאן הציטוט בפרמה.}} וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר&quot; וְגוֹ'.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שֵׁנִי (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד? 
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר; 
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מִקְלָה{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}} עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, 
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית{{הערה| כנראה הסופר טעה מחמת הדומות וכתב שוב &quot;הנשיא&quot; ולאחר מכן תיקן עצמו וכתב את המילים &quot;אב בית&quot; על מקום המחק.}} דִּין; 
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. 
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁים: 
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: 
&quot;וַיַּרְא אֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם&quot;, 
אֶלָּא {{ממ|יונה|ג|י}} 
&quot;וַיַּרְא &lt;הָ&gt;אֱלהִים{{הערה| פ+קיי כבתנ&quot;ך, &quot;האלהים&quot;. סופר (ונקדן): &quot;אלהים&quot;.}} אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, 
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה&quot;; 
וּבַקַּבָּלָה מָה הוּא{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר (ונקדן): &quot;מהוא&quot;.}} אוֹמֵר? {{ממ|יואל|ב|יג}} 
&quot;וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל  בִּגְדֵיכֶם, 
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם&quot; וגו'.

משנה ב 
עָמְדוּ{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר הוסיף כאן בטעות(?): &quot;לפניהם&quot;.}} בִתְפִלָּה, 
וּמוֹרִידִין{{הערה| קיי &quot;מורידים&quot;. פרמה: &quot;מעבירין&quot;.}} לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, 
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָם, 
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה. 
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: 
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;בכל&quot;.}} יוֹם, 
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
(משנה ג) 
וְאֵלּוּ הֵן: 
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
&quot;אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי&quot;, 
&quot;אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים&quot;, 
&quot;מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי&quot;, 
&quot;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף&quot;. 
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם: 
&quot;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר &lt;כִּי יִהְיֶה{{הערה| הוספתי על פי פ+קיי.}}&gt;&quot; וְגוֹ', 
&quot;אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר נוסף: &quot;הנביא&quot;, ומילה זו אינה בתנ&quot;ך שלפנינו.}} 
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת&quot;, 
וְאוֹמֵר חוֹתָמוֹתֵיהֶם.

משנה ד 
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל{{הערה| כאן פ+קיי גורסים: &quot;קול&quot;, אך להלן גם פרמה גורס &quot;בקול&quot;.}} צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה כאן ולהלן: &quot;ביום&quot;.}} הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל{{הערה| כך גם פ+קיי.}} ['''סופר:''' גָאַל{{הערה| הסופר כתב בכתיב חסר, אך הנקדן ניקד את האל&quot;ף בחולם.}}] יִשְׂרָאֵל. 
ה
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. 
ו
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. 
ז
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. 
ח
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. 
ט
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;במעי&quot;.}} הַדָּגָה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה. 
י
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.

משנה ה 
יא
מַעֲשֶׂה בִימֵי רְבִּי חֶלְפְּתָה{{הערה| כך מנוקד תמיד גם בקאופמן וגם בפרמה.}} 
וּבִימֵי רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן{{הערה| כך מנוקד גם במסכת אבות. אולם בפרמה המילים &quot;רבי חנינה בן תרדיון&quot; ללא ניקוד! על אף שכל מסכת זו מנוקדת. כנראה שנקדן פרמה לא ידע כיצד לנקד את שמו של תנא זו. מסכת אבות אינה מנוקדת כלל בפרמה.}}, 
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה, 
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה, 
וְעָנוּ{{הערה| כך גם פ+קיי.}} אַחֲרָיו: 
&quot;אָמֵן&quot;. 
          תִּקְעוּ{{הערה| גם הנקדן כאן וגם נקדן פרמה ניקדו את התי&quot;ו בקמץ, אך נראה שזו טעות.}}, הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ!&quot; 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 
          הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ! 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 
וּכְשֶׁבָּא דָבָר{{הערה| כך גם פ+קיי.}} אֵצֶל חֲכָמִים, {וְ}אָמְרוּ{{הערה| פ+קיי &quot;אמרו&quot;. סופר (ונקדן): &quot;ואמרו&quot; וזו כנראה וא&quot;ו הנשוא. ראה במבוא למהדורה זו..}}: 
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִים כֵּן, אֶלָּא בְּשַׁעַרֵי{{הערה| כך גם פ+קיי.}} מִזְרָח{{הערה| פרמה כלפנינו. קיימברידג': &quot;המזרח&quot;.}}.

משנה ו 
יב
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים. 
שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים. 
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים. 
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים. 
שָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּים. 
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּים וּמַשְׁלִימִים, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּים וְלֹא מַשְׁלִימִים.

משנה ז 
יג
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, 
אֲבָל לֹא בַיָּמִים; 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד 
אֲסוּרִים מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ח 
יד
כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה{{הערה| כך גם פ+קיי. ומגיה מאוחר שינה ל: &quot;במגילת תענית&quot;.}} &quot;דִּילָא לְמִסְפַּד{{הערה| סופר כנראה כתב: &quot;מלספר&quot;. פ+קיי ספק אם &quot;למספר&quot; ברי&quot;ש או &quot;למספד&quot; בדלי&quot;ת.}}&quot;, 
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. 
&quot;דִּילָא לְהִתְעַנָּיָא{{הערה| פ+קיי: &quot;להתענאה&quot;.}}&quot;, 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר; 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.

משנה ט 
יה{{הערה| פ+קיי (תמיד): &quot;טו&quot;.}}
אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית{{הערה| כך גם פ+קיי. הסופר השמיט מילה זו.}} עַל הַצִּבּוּר כַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי, 
שֶׁלֹּא לְהַבְקִיעַ{{הערה| כך גם פ+קיי.}} אֶת הַשְּׁעָרִים; 
אֶלָּא: 
שָׁלוֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי; 
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁ&lt;י&gt;{{הערה| פ+קיי &quot;בחמישי&quot; סופר ונקדן בטעות: &quot;בחמיש&quot;.}}, 
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.

משנה י 
יו{{הערה| כך גם פ+קיי, (על אף שהם משנים את &quot;יה&quot; ל-&quot;טו&quot;)}}
אֵין גּוֹזְרִין תַּעְנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, 
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים. 
אִם{{הערה| פ+קיי: &quot;ואם&quot;.}} הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין. 
דִּבְרֵי{{הערה| הסופר כתב כאן בטעות &quot;ר&quot; ולאחר מכן סימנה למחיקה (וכתב &quot;רבן&quot;)}} רַבָּן גַּמְלִיאֵל. 
אָמַר רְבִּי מֵאִיר: 
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל &quot;אֵין מַפְסִיקִים&quot;, 
מוֹדֶה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר כנראה: &quot;ומודה&quot;.}} הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. 
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת{{הערה| קיי כלפנינו. אך בפרמה בטעות &quot;שחל להיות !בשבת!&quot;. וזו טעות שהרי בתשעה באב שחל בשבת לא מתענים כלל.}}.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת הָאֵלּוּ הָאָמוּר, 
בִּרְבֵיעָה{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}} הָרִאשׁוֹנָה. 
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם מִיָּד. 
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים, 
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;לגשמים&quot;.}} אַרְבָּעִים יוֹם, 
מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶם{{הערה| כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף: &quot;מיד&quot;).}}, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת ['''סופר: מַכָּה'''{{הערה| כך גם פ+קיי.}}] בַּצֹּרֶת.

משנה ב 
יָרְדוּ לִצְמָחִים, 
אֲבָל לֹא לָאִילָן, 
לָאִילָן אֲבָל לֹא לִצְמָחִים, 
לָזֶה וְלָזֶה, 
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת וְלֹא לַשִּׁיחִים וְלֹא לַמְּעָרוֹת, 
מַתְרִיעִים עֲלֵיהֶן מִיָּד.

משנה ג 
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, 
כַּכָּתוּב {{ממ|עמוס|ד|ז}} 
&quot;וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, 
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר{{הערה| עד כאן הציטוט בפרמה. אך בקיימברידג' כלפנינו.}}, 
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, 
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ - תִּיבָשׁ&quot;. 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בשינוי כתיב: &quot;מתענא&quot; והנקדן לא תיקן. להלן הסופר כתב בה&quot;א.}} וּמַתְרַעַת, 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר כנראה: &quot;מתענים&quot;.}} וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
וּרְבִּי{{הערה| פ+קיי &quot;רבי&quot; וכך נוסח הסופר להלן (ללא וא&quot;ו)}} עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת{{הערה| פרמה כלפנינו. קיי: יש השמטה. סופר בטעות &quot;מתענית&quot;.}}.

משנה ד 
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;מפלות&quot;.}}, 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת; 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. 
ה
אֵי זֶה הוּא דֶבֶר? 
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, 
יָצְאוּ{{הערה| פ+קיי &quot;ויצאו&quot;.}} מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים 
לִשְׁלֹשָׁה{{הערה| כך גם פ+קיי.}} יָמִים זֶה אַחַר זֶה. 

משנה ה 
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בְּכָל מָקוֹם: 
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, 
וְעַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל, 
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב. 
מַתְרִיעִים עֲלֶיהֶם, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.

משנה ו 
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, 
וְגָזְרוּ תַעֲנִית 
עַל שֶׁנִּרְאָה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;שלא נראה&quot;, ולכאורה זה שינוי מכוון כדי שלא לפתוח פה לשטן.}} כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. 
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית לְמָחָר{{הערה| כך גם פ+קיי.}}, 
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.

משנה ז 
ח
וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת: 
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;גייס&quot;.}} אוֹ נָהָר, 
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. 
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר: 
אַף עַל הַדֶּבֶר. 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
ט
עַל{{הערה| פ+קיי &quot;ועל&quot;.}} כָּל צָרָה שֶׁתָּבֹא{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;שלא תבוא&quot; וזה שינוי מכוון כדי שלא לפתוח פה לשטן.}} עַל הַצִּבּוּר, 
מַתְרִיעִים עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים. 
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}} הַמַּעְגָּל{{הערה| כך מנוקד גם בפרמה.}}: 
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. 
אָמַר לָהֶם: 
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים, 
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ. 
וְהִתְפַּלַּל ['''סופר:''' וְנִתְפַּלַּל{{הערה| כך גם פ+קיי, וכך מנוקד גם בפרמה.}}], וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. 
{יט} &lt;י&gt;
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, 
וְאָמַר לְפָנָיו: 
רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם ['''סופר:''' רַבּוֹנִי{{הערה| כך גם פ+קיי, וכך מנוקד בפרמה.}}], 
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, 
שֶׁאֲנִי{{הערה| קיי כלפנינו. סופר ופרמה בהשמטת אל&quot;ף: &quot;שני&quot;.}} כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. 
נִשְׁבָּע אֲנִי בִשְׁמָךְ הַגָּדוֹל, 
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן, 
עַל ['''נ.א.''' עַד{{הערה| כך פ+קיי. וייתכן שהנוסח &quot;על&quot; הוא טעות סופר.}}] שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ. 
יא
הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִים. 
אָמַר: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת. 
יָרְדוּ בְזַעַף. 
אָמַר{{הערה| פ+קיי: &quot;ואמר&quot;.}}: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. 
יָרְדוּ כְתִקְנָן, 
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת 
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. 
אָמְרוּ לוֹ: 
כַּשֵּׁם שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;שנתפללת&quot;.}} עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, 
כָּךְ הִתְפַּלֵּל{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה נוסף: &quot;עליהן&quot;.}} שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. 
אָמַר לָהֶם: 
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחָת אֶבֶן הַטּוֹעִים{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;טועים&quot;.}}. 
יב
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח, אָמַר{{הערה| פרמה &quot;ואמר&quot;. קיי חסר &quot;אמר לו&quot;.}} לוֹ: 
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;להתנדות&quot;.}},
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ{{הערה| קיי כלפנינו. סופר: &quot;לו&quot;, ונראה שמדובר בכינוי כבוד ולא בטעות. בפרמה מילה זו חסרה.}}, 
וְאַתָּה{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;(מה אעשה) שאתה&quot;.}} מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם, 
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. 
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר {{ממ|משלי|כג|כה}} 
&quot;יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ, וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ&quot;.

משנה ט 
יג
הָיוּ מִתְעַנִּים וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים, 
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ; 
אַחַר{{הערה| פ+קיי: &quot;לאחר&quot;.}} הָנֵץ הַחַמָּה יַשְׁלִימוּ. 
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ, 
אַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ. 
יד
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, 
וְיָרְדוּ לָהֶם גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת. 
אָמַר לָהֶם רְבִּי טַרְפוֹן: 
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב. 
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׂוּ יוֹם טוֹב, 
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
וְאֵי זֶה הוּא הַלֵּל{{הערה| פ+קיי בערך כלפנינו. את המילים &quot;ואי זה הוא הלל&quot; כתב הנקדן ע&quot;ג המחק. לא ידוע מה היה נוסח הסופר, אך מהשרידים נראה שגרס &quot;איזה/איזהו/איזו הלל הגדול&quot; וצריך עיון.}} הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ{{הערה| כך גם פ+קיי.}}.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רְבִיעִי (קאופמן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים{{הערה| כך נוסח הסופר ונוסח קיימברידג'. ונוסח זה עדיף שהרי יש מספר תעניות ומעמדות בכל שנה.}} [נקדן הוסיף: בַּשָּׁנָה{{הערה| כך גם בפרמה.}}], 
הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבַּע{{הערה| כך תיקן הנקדן, אך חשוב להעיר שהסופר וגם פ+קיי כתבו &quot;ארבעה&quot;.}} פְּעָמִים בַּיּוֹם{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו חסרה בנוסח הסופר.}}, 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;השערים&quot;.}}: 
          בְּתַּעְנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

משנה ב 
אֵלּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת?{{הערה| כך גם פ+קיי. בדפוסים נוסף: &quot;לפי שנאמר&quot;.}} 
{{ממ|במדבר|כח|ב}} &quot;&lt;צַו אֶת&gt; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל &lt;וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&gt;, 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי &lt;לְאִשַּׁי{{הערה| הסופר ציטט רק: &quot;בני ישראל את קרבני לחמי&quot;. פרמה &quot;צו את בני ישראל את קרבני לחמי לאישי&quot; קיימברידג' &quot;צו את בני ישראל את קרבני לחמי&quot;.&gt;}}&quot;; 
וְכִי הֵיאָךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁלָּאָדָם קָרֵב, 
וְהוּא אֵינוּ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? 
אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים 
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת; 
עַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה עַמּוּד{{הערה| פרמה כלפנינו (ומגיה מחק שם בהעברת קו). קיי: &quot;מעמד&quot;.}} בִּירוּשָׁלַיִם, 
שֶׁלַּכֹּהֲנִים, וְשֶׁלַּלְּוִיִּם וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. 
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר, 
כֹּהֲנָיו וּלְוִיָּו עוֹלִים בִּירוּשָׁלַיִם{{הערה| פ+קיי: &quot;לירושלים&quot;.}}, 
וְיִשְׂרָאֵל{{הערה| פ+קיי כלפנינו. הסופר השמיט בטעות מילה זו.}} שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר, 
מִתְכַּנְּסִים לְעָרֵיהֶם וְקוֹרְאִים{{הערה| פ+קיי: &quot;וקורין&quot; חסר אל&quot;ף. כנראה שלנוסח זה כיוון הנקדן בניקודו את הרי&quot;ש בחיריק.}} מַעֲשֵׂה{{הערה| פ+קיי: &quot;במעשה&quot;.}} בְרֵאשִׁית.

משנה ג
{{הערה| כך גם פ+קיי. (בדפוסים נוסף כאן קטע ארוך).}} בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן &quot;בְּרֵאשִׁית&quot;, &quot;יְהִי {{הערה| פ+קיי: &quot;ויהי&quot;, והם מוסיפים וא&quot;ו זו כמעט בכל משנה זו.}} רָקִיעַ&quot;. 
בַּשֵּׁנִי &quot;יְהִי רָקִיעַ&quot;, &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּשְּׁלִישִׁי &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;, &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;. 
בָּרְבִיעִי{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;ברביעית&quot;.}} &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּחֲמִישִׁי &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;, וְ&quot;תּוֹצֵא הָאָרֶץ&quot;. 
בַּשִּׁשִּׁי &quot;תּוֹצֵא{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;ותוצא&quot;.}} הָאָרֶץ&quot;, &quot;וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם&quot;. 
ד
פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, 
וְהַקְּטַנָּה בַיָּחִיד; 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה, 
נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;פניהן&quot;.}}, 
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. 
עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, 
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ד 
ה
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמַד שַׁחְרִית; 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ נְעִילָה{{הערה| סופר: &quot;מנעילה&quot;, פרמה: &quot;בנעילה&quot;. בקיימברידג' נוסח משנה זו שונה מאוד, ואינו עניין לכאן.}}; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מִנְחָה{{הערה| פרמה: &quot;במנחה&quot;.}}. 
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 
אָמַר לוֹ בֶן עַזַּי: 
כָּךְ הָיָה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה: 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מִנְחָה{{הערה| פרמה: &quot;במנחה&quot;.}}; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ נְעִילָה{{הערה| פרמה: &quot;בנעילה&quot;. הסופר כאן כתב כפל: &quot;וקרבן עצים אין בו '''מנחה מנעילה'''. יש לדעת שהמילה &quot;מנחה&quot; כאן היא זֵכר לנוסח הנמצא בקיימברידג' שהוא שונה והפוך מנוסח קאופמן ופרמה ומהנוסח שהובא בתלמוד הירושלמי&quot;}}. 
חָזַר רְבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּי.

משנה ה 
ו
זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם בְּתִשְׁעָה{{הערה| כך גם פ+קיי.}}. 
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה; 
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה{{הערה| כך גם פ+קיי. מילה זו נשמטה לסופר.}}; 
בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה; 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;יהודה&quot;. הנקדן ניקדן זאת, אך כנראה שלבסוף מחק מילה זו וכתב במקומה &quot;יונדב&quot; כמו פ+קיי וכבתנ&quot;ך.}} בֶּן רֵכָב; 
בַּעֲשָׂרָה בוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין; 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּאֵל{{הערה| כך גם פ+קיי. אך במקרא ובדפוסים &quot;זתוא&quot;. (בתרגום השבעים &quot;זתויה&quot;).}} בֶּן יְהוּדָה, 
ז
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה שִׁבְטוֹ, 
&lt;וּ&gt;בְנֵי{{הערה| פ+קיי: &quot;ובני&quot;.}} גֹנְבֵי עֲלִי{{הערה| בפרמה העי&quot;ן מנוקדת בחטף-סגול.}}, וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. 
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה{{הערה| מכאן הסופר השמיט מחמת הדומות &quot;יהודה-יהודה&quot; וההשמטה הושלמה כהוגן ככל הנראה ע&quot;י הנקדן.}}; 
/ בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עַדִּין בֶּן יְהוּדָה;/ 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה. 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת, לֹא{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;ולא&quot;.}} הָיָה בוֹ מַעֲמָד, 
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, קָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;קרבן&quot;.}} עֵצִים.

משנה ו 
ח
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ 
בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, 
וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב. 
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז: 
נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, 
וּבָטַל הַתָּמִיד, 
וְהֳבְקָעָה הָעִיר, 
וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס{{הערה| קיי &quot;אפיסטומוס&quot;. פרמה כתוב כלפנינו ומנוקד כקיימברידג'.}} אֶת הַתּוֹרָה, 
וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. 
בְּתִשְׁעָה בְאָב: 
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, 
וְחָרַב{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר נוסף: &quot;את&quot;.}} הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, 
וְנִלְכְּדָה{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;נלכדה&quot;.}} בֵית תֵּר{{הערה| כך הגיה מגיה, כנראה שהוא הנקדן, וכך גם נוסח קיי.}} ['''סופר:''' בֵיתֵּר{{הערה| כך גם בפרמה. (&quot;בֵּי&quot; היא קיצור של &quot;בֵּית&quot; כבארמית)}}], 
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. 
ט
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה.
(משנה ז) 
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, 
אָסוּרִים מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִים, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. 
י
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב, 
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִים, 
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן. 
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
יְשַׁנֶּה. 
רְבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה; 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
יא
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: 
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל 
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר בטעות: &quot;וביום&quot;.}} הַכִּפּוּרִים, 
שֶׁבָּהֶן בְּנֵי{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;בנות&quot;. ומכך שלהלן כתוב &quot;ובנות ירושלים יוצאות&quot; וכו' נראה שנוסח קאופמן וקיימברידג' הוא הנכון.}} יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין{{הערה| קיי כלפנינו. פרמה: &quot;יוצאות&quot;.}} בִּכְלֵי{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;ובכלֵי&quot;.}} לָבָן שְׁאוּלִים{{הערה| כך גם פ+קיי. סופר: &quot;שואלים&quot;.}}, 
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ; 
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִים טְבִילָה. 
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת{{הערה| פ+קיי כלפנינו. הסופר טעה מחמת הדומות וכתב &quot;יוצאין&quot; ואז תיקן עצמו ל &quot;יוצאות&quot;.}} וְחוֹלוֹת{{הערה| פרמה כלפנינו. קיי, &quot;וחלות&quot;. סופר: &quot;ועולות&quot;.}} בַּכְּרָמִים. 
יב
וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת? 
שָׂא נָא עֵינֶיךָ בָחוּר וּרְאֵה, 
מָה אַתְּ בּוֹרֵר לָךְ. 
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי, 
תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה{{הערה| כך גם פ+קיי. (ובדפוסים נוספו כאן תוספות)}}. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שיר השירים|ג|יא}} 
&quot;צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה{{הערה| עד כאן הציצוט בקאופמן ובפרמה, בתוספת &quot;וגו'&quot;. ככל הנראה סופר קיימברידג' רצה לצטט עד סוף הפסוק.}}, 
&lt;בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&gt;&quot;; 
&quot;בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ&quot;, זוֹ{{הערה| כך גם בפרמה. בקיימברידג' יש השמטה.}} מַתַּן תּוֹרָה, 
&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&quot;, זֶה בִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 
יְהִי רָצוֹן שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

חַסְלַת מַסֶּכְתָּא.
}}

==מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִית (ירושלמי ליידן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִי==

''משנה על פי נוסח כתב יד ליידן של הירושלמי. הניקוד על פי כתב יד קאופמן.''

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק רִאשׁוֹן (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
מֵאֵימָתַי מַזְכִּירִין גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים? 
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
מִיּוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלֶּחָג. 
וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: 
מִיּוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. 
אָמַר רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ: 
הוֹאִיל וְאֵין הַגְּשָׁמִים סִימָן בְּרָכָה בֶחָג, 
לָמָּה הוּא מַזְכִּיר? 
אָמַר לוֹ רְבִּי אֱלִיעֶזֶר: 
אַף הוּא אֵינוֹ אוֹמֵר אֶלָּא  
מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם, 
בְּעוֹנָתוֹ. 
אָמַר לוֹ: 
אִם כֵּן, לְעוֹלָם יְהֵא מַזְכִּיר!

משנה ב 
אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים אֶלָּא סָמוּךְ לִגְשָׁמִים. 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה בְיוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁלֶּחָג, 
הָאַחֲרוֹן מַזְכִּיר, 
וְהָרִאשׁוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. 
בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, 
הָרִאשׁוֹן מַזְכִּיר, 
וְהָאַחֲרוֹן אֵינוֹ מַזְכִּיר. 
ג
עַד אֵמָּתַי שׁוֹאֲלִין? 
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
עַד שֶׁיַּעֲבֹר הַפֶּסַח. 
רְבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: 
עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: (יואל ב, כג) 
&quot;וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה (יורה) וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן&quot;.

משנה ג 
ד
בִּשְׁלֹשָׁה בְמַרְחֶשְׁוָן שׁוֹאֲלִין אֶת הַגְּשָׁמִים. 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, חֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם אַחַר הֶחָג, 
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ הָאַחֲרוֹן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לִנְהַר פְּרָת.

משנה ד 
ה
הִגִּיעַ שִׁבְעָה עָשָׂר בְּמַרְחֶשְׁוָן וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
הִתְחִילוּ הַיְחִידִים מִתְעַנִּין. 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

משנה ה 
ו 
הִגִּיעַ רֹאשׁ חֹדֶשׁ כִּסְלֵו וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר; 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִשֶּׁחָשֵׁכָה, 
וּמֻתָּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה בְּסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.

משנה ו 
ז
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. 
אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין מִבְּעוֹד יוֹם, 
וַאֲסוּרִין בִּמְלָאכָה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה, 
וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, 
וְנוֹעֲלִין אֶת הַמֶּרְחֲצָאוֹת. 
ח
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
בֵּית דִּין גּוֹזְרִין עוֹד שֶׁבַע, 
שֶׁהֵן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַעְנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר. 
וּמָה אֵלּוּ יְתֵרוֹת עַל הָרִאשׁוֹנוֹת? 
שֶׁבָּאֵלּוּ מַתְרִיעִין וְנוֹעֲלִין אֶת הַחֲנוּיוֹת. 
וּבַשֵּׁנִי מָטִין עִם חֲשֵׁכָה, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ז 
ט
עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נֶעְנוּ, 
מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, 
בְּבִנְיָן וּבִנְטִיעָה, 
בְּאֵרוּסִין וּבְנִשּׂוּאִין, 
וּבִשְׁאֵלַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, 
כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם. 
הַיְחִידִים חוֹזְרִין וּמִתְעַנִּין עַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן. 
יָצָא נִיסָן וְיָרְדוּ גְשָׁמִים, סִימַן קְלָלָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א יב,יז) 
&quot;הֲלא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם&quot;. 
(אֶקְרָא אֶל יי וְיִתֵּן קוֹלוֹת וּמָטָר&quot; וְגוֹמֵר.)
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק שֵׁנִי (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת כֵּיצַד? 
מוֹצִיאִין אֶת הַתֵּבָה לִרְחוֹבָהּ שֶׁלָּעִיר, 
וְנוֹתְנִין אֵפֶר מַקְלָה עַל גַּבֵּי הַתֵּבָה, 
וּבְרֹאשׁ הַנָּשִׂיא וּבְרֹאשׁ אַב בֵּית דִּין, 
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְנוֹתֵן בְּרֹאשׁוֹ. 
הַזָּקֵן שֶׁבָּהֶן אוֹמֵר לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי כִבּוּשִׁין: 
אַחֵינוּ, לֹא נֶאֱמַר בְּאַנְשֵׁי נִינְוֵה: 
&quot;וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת שַׂקָּם וְאֶת תַּעֲנִיתָם&quot;, 
אֶלָּא (יונה ג,י) &quot;וַיַּרְא הָאֱלהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, 
כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה&quot;; 
וּבַקַּבָּלָה מָהוּא אוֹמֵר? (יואל ב,יג) 
&quot;וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל  בִּגְדֵיכֶם, 
וְשׁוּבוּ אֶל יי אֱלֹהֵיכֶם&quot;.

משנה ב 
עָמְדוּ בִתְפִלָּה, 
וּמוֹרִידִין לִפְנֵי הַתֵּבָה זָקֵן וְרָגִיל, 
וְיֶשׁ לוֹ בָנִים וּבֵיתוֹ רֵיקָן, 
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לִבּוֹ שָׁלֵם בַּתְּפִלָּה. 
וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּרָכוֹת: 
שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שֶׁבְּכָל יוֹם, 
וּמוֹסִיף עֲלֵיהֶם עוֹד שֵׁשׁ,
(משנה ג) 
וְאֵלּוּ הֵן: 
זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
&quot;אֶל יי בַּצָּרָתָה לִּי&quot;, 
&quot;אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים&quot;, 
&quot;מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ יי&quot;, 
&quot;תְּפִלָּה לְעָנִי כִי  יַעֲטֹף&quot;. 
ג
רְבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר זִכְרוֹנוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, 
אֶלָּא אוֹמֵר תַּחְתֵּיהֶם: 
&quot;רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ, דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה&quot; וְגוֹ', 
&quot;אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יי אֶל יִרְמְיָהוּ 
עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת&quot;, 
וְאוֹמֵר חוֹתָמֵיהֶם.

משנה ד 
עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם אֲבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם בַּיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. 
ה
עַל הַשְּׁנִיָּה הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי זוֹכֵר הַנִּשְׁכָּחוֹת. 
ו
עַל הַשְּׁלִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ בַּגִּלְגָּל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּרוּעָה. 
ז
עַל הָרְבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת שְׁמוּאֵל בַּמִּצְפָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ צְעָקָה. 
ח
עַל הַחֲמִישִׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֵלִיָּהוּ בְהַר הַכַּרְמֶל, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. 
ט
עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה מִמְּעֵי הַדָּגָה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הָעוֹנֶה בְעֵת צָרָה. 
י
עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר: 
מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד וְאֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ בִירוּשָׁלַיִם, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה; 
בָּרוּךְ אַתָּה יי הַמְרַחֵם עַל הָאָרֶץ.

משנה ה 
יא
מַעֲשֶׂה בִימֵי רְבִּי חֶלְפְּתָה 
וּבִימֵי רְבִּי חֲנַנְיָה בֶן תַּרְדְּיוֹן, 
שֶׁעָבַר אֶחָד לִפְנֵי הַתֵּבָה, 
וְגָמַר אֶת כָּל הַבְּרָכָה, 
וְעָנוּ אַחֲרָיו: 
&quot;אָמֵן. תִּקְעוּ, הַכֹּהֲנִים, תִּקְעוּ! 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה. 
הָרִיעוּ בְנֵי אַהֲרֹן, הָרִיעוּ! 
מִי שֶׁעָנָה אֶת אֲבוֹתֵיכֶם עַל יַם סוּף, 
הוּא יַעֲנֶה אֶתְכֶם וְיִשְׁמַע בְּקוֹל צַעֲקַתְכֶם הַיּוֹם הַזֶּה.&quot; 
וּכְשֶׁבָּא דָבָר אֵצֶל חֲכָמִים, אָמְרוּ: 
לֹא הָיוּ נוֹהֲגִין כֵּן, אֶלָּא בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח.

משנה ו 
יב
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. 
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין. 
שֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין. 
דִּבְרֵי רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: 
שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
אֵלּוּ וָאֵלּוּ לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. 
שָׁלֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב לֹא הָיוּ מִתְעַנִּין. 
וְשֶׁבַע אַחֲרוֹנוֹת, 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וּמַשְׁלִימִין, 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין.

משנה ז 
יג
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מֻתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת, 
אֲבָל לֹא בַיָּמִים; 
וְאַנְשֵׁי בֵית אָב, לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה. 
אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד 
אֲסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ח 
יד
כָּל הַכָּתוּב בַּמְּגִלָּה &quot;דִּי לָא לְמִסְפַּד&quot;, 
לְפָנָיו אָסוּר, לְאַחֲרָיו מֻתָּר. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו אָסוּר. 
&quot;דִּילָא לְהִתְעַנָּאָה&quot;, 
לְפָנָיו וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר; 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְפָנָיו אָסוּר, וּלְאַחֲרָיו מֻתָּר.

משנה ט 
יה
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בַּתְּחִלָּה בַחֲמִישִׁי, 
שֶׁלֹּא לְהַפְקִיעַ אֶת הַשְּׁעָרִים; 
אֶלָּא שָׁלֹשׁ תַּעְנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת, 
שֵׁנִי וַחֲמִישִׁי וְשֵׁנִי, 
וְשָׁלוֹשׁ שְׁנִיּוֹת, 
חֲמִישִׁי וְשֵׁנִי וַחֲמִישִׁי. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
כַּשֵּׁם שֶׁאֵין הָרִאשׁוֹנוֹת בַּחֲמִישִׁי, 
כָּךְ לֹא שְׁנִיּוֹת וְלֹא אַחֲרוֹנוֹת.

משנה י 
יו
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, 
בַּחֲנֻכָּה וּבַפּוּרִים. 
וְאִם הִתְחִילוּ, אֵין מַפְסִיקִין. 
דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. 
אָמַר רְבִּי מֵאִיר: 
אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל &quot;אֵין מַפְסִיקִין&quot;, 
מוֹדֶה הוּא שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. 
וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק שְׁלִישִׁי (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
סֵדֶר תַּעְנִיּוֹת אֵלּוּ הָאָמוּר בָּרְבֵיעָה הָרִאשׁוֹנָה. 
אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ, מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד. 
וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים, 
מִגֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם, 
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.

משנה ב 
יָרְדוּ לִצְמָחִין, 
אֲבָל לֹא לָאִילָן, 
לָאִילָן אֲבָל לֹא לִצְמָחִין, 
לָזֶה וְלָזֶה, 
אֲבָל לֹא לַבּוֹרוֹת לַשִּׁיחִים וּמְעָרוֹת, 
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן מִיָּד.

משנה ג 
וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְשָׁמִים, 
כַּכָּתוּב (עמוס ד,ז) 
&quot;וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, 
וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, 
חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר, 
וְחֶלְקָה אֲשֶׁר לֹא תַמְטִיר עָלֶיהָ תִּיבָשׁ&quot;. 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּא וּמַתְרַעַת, 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת אֲבָל לֹא מִתְעַנּוֹת.

משנה ד 
וְכֵן עִיר שֶׁיֶּשׁ בָּהּ דֶּבֶר אוֹ מַפֹּלֶת, 
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת; 
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת. 
רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: 
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת. 
ה
אֵי זֶה הוּא דֶבֶר? 
עִיר הַמּוֹצִיאָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת רַגְלִי, 
יָצְאוּ מִמֶּנָּה שְׁלֹשָׁה מֵתִים 
בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים זֶה אַחַר זֶה. 

משנה ה 
ו
עַל אֵלּוּ מַתְרִיעִין בְּכָל מָקוֹם: 
עַל הַשִּׁדָּפוֹן וְעַל הַיֵּרָקוֹן, 
עַל הָאַרְבֶּה וְעַל הֶחָסִיל, 
וְעַל חַיָּה רָעָה וְעַל הַחֶרֶב. 
מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן, 
מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכָּה מְהַלֶּכֶת.

משנה ו 
ז
מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זְקֵנִים מִירוּשָׁלַיִם לְעָרֵיהֶם, 
וְגָזְרוּ תַעֲנִית 
עַל שֶׁנִּרְאָה כִמְלֹא פִי תַנּוּר שִׁדָּפוֹן בְּאַשְׁקְלוֹן. 
וְעוֹד גָּזְרוּ תַעֲנִית, 
עַל שֶׁאָכְלוּ זְאֵבִים שְׁנֵי תִינוֹקוֹת בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לֹא עַל שֶׁאָכְלוּ, אֶלָּא עַל שֶׁנִּרְאוּ.

משנה ז 
ח
וְעַל אֵלּוּ מַתְרִיעִים בַּשַּׁבָּת: 
עַל עִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גוֹיִם אוֹ נָהָר, 
וְעַל הַסְּפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּשַּׁבָּת בַּיָּם. 
רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: 
לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. 
שִׁמְעוֹן הַתִּמְנִי אוֹמֵר: 
אַף עַל הַדֶּבֶר. 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
ט
עַל כָּל צָרָה שֶׁלֹּא תָבֹא עַל הַצִּבּוּר, 
מַתְרִיעִין עָלֶיהָ, חוּץ מֵרֹב גְּשָׁמִים. 
מַעֲשֶׂה שֶׁאָמְרוּ לְחוּנִי הַמַּעְגָּל: 
הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּרְדוּ גְשָׁמִים. 
אָמַר לָהֶן: 
צְאוּ וְהַכְנִיסוּ תַנּוּרֵי פְסָחִים, 
בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִמַּקּוּ. 
וְהִתְפַּלַּל, וְלֹא יָרְדוּ גְשָׁמִים. 
י
עָג עוּגָה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר: 
&quot;רַבּוּנוֹ שֶׁלָּעוֹלָם, 
בָּנֶיךָ שָׂמוּ פְנֵיהֶם עָלַי, 
שֶׁאֲנִי כְבֶן בַּיִת לְפָנֶיךָ. 
נִשְׁבָּע אֲנִי בְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל, 
שֶׁאֵינִי זָז מִכָּן, 
עַד שֶׁתְּרַחֵם עַל בָּנֶיךָ.&quot; 
יא
הִתְחִילוּ הַגְּשָׁמִים מְנַטְּפִין. 
אָמַר: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי בוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. 
יָרְדוּ בְזַעַף. 
אָמַר: 
לֹא כָךְ שָׁאַלְתִּי, 
אֶלָּא גִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה. 
יָרְדוּ כְתִקְנָן, 
עַד שֶׁעָלוּ יִשְׂרָאֵל מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת 
מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. 
אָמְרוּ לוֹ: 
כַּשֵּׁם שֶׁנִּתְפַּלַּלְתָּ עֲלֵיהֶם שֶׁיֵּרֵדוּ, 
כָּךְ הִתְפַּלֵּל שֶׁיֵּלְכוּ לָהֶם. 
אָמַר לָהֶן: 
צְאוּ וּרְאוּ אִם נִמְחֵית אֶבֶן הַטּוֹעִים. 
יב
שָׁלַח לוֹ שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטָח וְאָמַר לוֹ: 
צָרִיךְ אַתָּה לִנַּדּוֹת,
אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה לָךְ, 
וְאַתָּה מִתְחַטֵּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם, 
כְּבֵן שֶׁהוּא מִתְחַטֵּא לְאָבִיו, 
וְעוֹשֶׂה לוֹ רְצוֹנוֹ. 
וְעָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר (משלי כג,כה) 
&quot;יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ&quot;.

משנה ט 
יג
הָיוּ מִתְעַנִּין וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים, 
קֹדֶם לְהָנֵץ הַחַמָּה, לֹא יַשְׁלִימוּ; 
אַחַר הָנֵץ הַחַמָּה, יַשְׁלִימוּ. 
רְבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: 
קֹדֶם לַחֲצוֹת, לֹא יַשְׁלִימוּ, 
לְאַחַר חֲצוֹת, יַשְׁלִימוּ. 
יד
מַעֲשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ תַעֲנִית בְּלוֹד, 
וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים קֹדֶם לַחֲצוֹת. 
אָמַר לָהֶם רְבִּי טַרְפוֹן: 
צְאוּ וְאִכְלוּ וּשְׁתוּ וַעֲשׁוּ יוֹם טוֹב. 
וְיָצְאוּ וְאָכְלוּ וְשָׁתוּ וְעָשׁוּ יוֹם טוֹב, 
וּבָאוּ בֵין הָעַרְבַּיִם וְקָרְאוּ הַלֵּל הַגָּדוֹל.
אֵי זֶה הוּא הַלֵּל הַגָּדוֹל?
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ.
}}

===מַסֶּכֶת תַּעֲנִית פֶּרֶק רְבִיעִי (ירושלמי ליידן)===
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
משנה א 
בִּשְׁלֹשָׁה פְרָקִים 
הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶן אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם, 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים: 
בַּתַּעְנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים.

משנה ב 
אֵלּוּ הֵן הַמַּעֲמָדוֹת? (במדבר כח,ב) 
&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, 
אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי&quot;; 
וְכִי הֵיאָךְ קָרְבָּנוֹ שֶׁלָּאָדָם קָרֵב, 
וְהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל גַּבָּיו? 
אֶלָּא שֶׁהִתְקִינוּ הַנְּבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים 
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת; 
וְעַל כָּל מִשְׁמָר וּמִשְׁמָר הָיָה מַעֲמָד בִּירוּשָׁלַיִם, 
שֶׁלַּכֹּהֲנִים, וְשֶׁלַּלְּוִיִּם וְשֶׁלְּיִשְׂרָאֵל. 
הִגִּיעַ זְמַן הַמִּשְׁמָר, 
כֹּהֲנָיו וּלְוִיָּו עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם, 
וְיִשְׂרָאֵל שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמִּשְׁמָר, 
מִתְכַּנְּסִין בְּעָרֵיהֶן וְקוֹרְאִין מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

משנה ג 
(וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, 
מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי. 
וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת, 
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת; 
וְלֹא בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת, 
כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָענֶג, 
לִיגִיעָה וְתַעֲנִית וְיָמוּתוּ.) 

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן קוֹרְאִין &quot;בְּרֵאשִׁית&quot;, &quot;יְהִי רָקִיעַ&quot;. 
בַּשֵּׁנִי &quot;יְהִי רָקִיעַ&quot;, &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּשְּׁלִישִׁי &quot;יִקָּווּ הַמַּיִם&quot;, &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;. 
בָּרְבִיעִי &quot;יְהִי מְאֹרֹת&quot;, &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;. 
בַּחֲמִישִׁי &quot;יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם&quot;, &quot;תּוֹצֵא הָאָרֶץ&quot;. 
בַּשִּׁשִּׁי &quot;תּוֹצֵא הָאָרֶץ&quot;, 
&quot;וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם&quot;. 
ד
פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, 
וּקְטַנָּה בַיָּחִיד; 
בַּשַּׁחְרִית וּבַמּוּסָף וּבַמִּנְחָה, 
נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן, 
כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. 
עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, 
מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

משנה ד 
ה
כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל, אֵין בּוֹ מַעֲמַד שַׁחְרִית; 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ נְעִילָה; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ מִנְחָה. 
דִּבְרֵי רְבִּי עֲקִיבָה. 
אָמַר לוֹ בֶן עַזַּי: 
כָּךְ הָיָה רְבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה: 
קָרְבַּן מוּסָף, אֵין בּוֹ מִנְחָה; 
וְקָרְבַּן עֵצִים, אֵין בּוֹ נְעִילָה. 
חָזַר רְבִּי עֲקִיבָה לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְדִבְרֵי בֶן עַזַּי.

משנה ה 
ו
זְמַן עֲצֵי כֹהֲנִים וְהָעָם בְּתִשְׁעָה. 
בְּאֶחָד בְּנִיסָן, בְּנֵי אָרַח בֶּן יְהוּדָה; 
בְּעֶשְׂרִים בְּתַמּוּז, בְּנֵי דָוִד בֶּן יְהוּדָה; 
בַּחֲמִשָּׁה בְאָב, בְּנֵי פַרְעשׁ בֶּן יְהוּדָה; 
בְּשִׁבְעָה בוֹ, בְּנֵי יוֹנָדָב בֶּן רֵכָב; 
בַּעֲשָׂרָה בוֹ, בְּנֵי סְנָאָה בֶן בִּנְיָמִין; 
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, בְּנֵי זַתּוּאֵל בֶּן יְהוּדָה, 
וְעִמָּהֶם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְכָל מִי שֶׁטָּעָה שִׁבְטוֹ, 
וּבְנֵי גֹנְבֵי עֲלִי, וּבְנֵי קוֹצְעֵי קְצִיעוֹת. 
בְּעֶשְׂרִים בּוֹ, בְּנֵי פַחַת מוֹאָב בֶּן יְהוּדָה; 
בְּעֶשְׂרִים בֶּאֱלוּל, בְּנֵי עַדִּין בֶּן יְהוּדָה; 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת שָׁבוּ בְּנֵי פַרְעוֹשׁ שְׁנִיָּה. 
בְּאֶחָד בְּטֵבֵת, לֹא הָיָה מַעֲמָד, 
שֶׁהָיָה בוֹ הַלֵּל, קָרְבַּן מוּסָף וְקָרְבַּן עֵצִים.

משנה ו 
ז
חֲמִשָּׁה דְבָרִים אֵרְעוּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ בְשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, 
וַחֲמִשָּׁה בְתִשְׁעָה בְאָב. 
בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, 
נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, 
וּבָטַל הַתָּמִיד, 
וְהָבְקָעָה הָעִיר, 
וְשָׂרַף אַפִּיסְטְמוֹס אֶת הַתּוֹרָה, 
וְהֶעֱמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל. 
בְּתִשְׁעָה בְאָב, 
נִגְזַר עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לָאָרֶץ, 
וְחָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה וּבַשְּׁנִיָּה, 
וְנִלְכְּדָה בֵיתֵּר, 
וְנֶחְרְשָׁה הָעִיר. 
ח
מִשֶּׁנִּכְנַס אָב, מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה.

משנה ז 
שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, 
אָסוּרִין מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, 
וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. 
ט
עֶרֶב תִּשְׁעָה בְאָב, 
לֹא יֹאכַל אָדָם שְׁנֵי תַבְשִׁילִין, 
לֹא יֹאכַל בָּשָׂר וְלֹא יִשְׁתֶּה יַיִן. 
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
יְשַׁנֶּה. 
רְבִּי יְהוּדָה מְחַיֵּב בִּכְפִיַּת הַמִּטָּה. 
וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים.

משנה ח 
י
אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: 
לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל 
כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, 
שֶׁבָּהֶן בְּנֵי יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאִין בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִים, 
שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ; 
כָּל הַכֵּלִים טְעוּנִין טְבִילָה. 
וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. 
יא
וּמָה הָיוּ אוֹמְרוֹת? 
בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, 
מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ. 
אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַנּוֹי, 
תֵּן עֵינֶיךָ בַמִּשְׁפָּחָה. 

(&quot;שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיּפִי, 
אִשָּׁה יִרְאַת יי הִיא תִתְהַלָּל&quot; (משלי לא, ל); 
וְאוֹמֵר: (שָׁם שָׁם, לא) 
&quot;תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, 
וִיהַלְלוּהָ בַשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ&quot;.) 

וְכֵן הוּא אוֹמֵר: (שיר השירים ג,יא) 
&quot;צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, 
בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ בְיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&quot;; 
&quot;בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ&quot;, זוֹ מַתַּן תּוֹרָה, 
&quot;וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ&quot;, זֶה בִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, 
שֶׁיִּבָּנֶה בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ.

חַסְלַת מַסֶּכֶת תַּעֲנִית.
}}</text>
      <sha1>jxfihf1nko7vyj54vuaqoknyux9e67y</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד ראשי/טקסטים חדשים</title>
    <ns>0</ns>
    <id>276338</id>
    <revision>
      <id>1417671</id>
      <parentid>1417560</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1815" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>odpjuw7337zhy0kb5jltt72kpjvascg</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417705</id>
      <parentid>1417671</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:27Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>טקסטים חדשים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1797" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[תשובות ריב&quot;ש]] {{*}}
[[דורות הראשונים/כרך א|דורות הראשונים כרך א]] {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>gjya1t1nu2cr39ruv2fvnrl6lirkge5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417714</id>
      <parentid>1417705</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T09:10:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1726" xml:space="preserve">{{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}
[[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)|תקנות נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום]] {{*}}
[[חוק איסור פרסום מידע לגבי נפגעים]] {{*}}
[[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]] &lt;!-- בוט שורה ראשונה --&gt; {{*}}
[[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים]] &lt;!-- בוט שורה שנייה --&gt; {{*}}
[[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]] &lt;!-- בוט שורה שלישית --&gt; {{*}}
[[משנה תמורה עם ניקוד]] {{*}}
[[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת וילך|רש&quot;י מנוקד על פרשת וילך]] [[רש&quot;י מנוקד על המקרא/ספר דברים/פרשת האזינו|ועל פרשת האזינו]] {{*}}
[[משנה מסכת פאה מנוקדת ומעוצבת|משנה פאה]] [[משנה מסכת דמאי מנוקדת ומעוצבת|ודמאי]] מנוקדת, מעוצבת ומוגהת {{*}}
[[קבא דקשייתא]] {{*}}
[[שפוני טמוני חול]] {{*}}
[[משיבת נפש]] {{*}}
[[יוסיפון/קינת יוסף/טעמים|קינת יוסף]] {{*}}
[[היפה והחיה]]

[[קטגוריה:טקסטים חדשים]]</text>
      <sha1>he3snme7t08a9b4bmqb0cebfopabktt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק תובענות ייצוגיות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>281394</id>
    <revision>
      <id>1417743</id>
      <parentid>1351850</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:00:29Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417736]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102377" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000026}} {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ו, 264|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 129|חוק הזכות לעבודה בישיבה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300076.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 17|תיקון מס׳ 21 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300676.pdf}}, {{ח:תיבה|521|תיקון מס׳ 40 לחוק התקשורת (בזק ושידורים)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299991.pdf}}, {{ח:תיבה|842|חוק המועצה הישראלית לצרכנות|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299923.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 544|תיקון מס׳ 42 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 381|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 433|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301590.pdf}}, {{ח:תיבה|605|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|655|תיקון מס׳ 23 לחוק השקעות משותפות בנאמנות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303828.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1079|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347832.pdf}}, {{ח:תיבה|1131|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|597|תיקון מס׳ 3 לחוק הזכות לעבודה בישיבה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 252|תיקון מס׳ 21 לחוק ההגבלים העסקיים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528392.pdf}}.

''תיקון התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 1186|תיקון התוספת השנייה לחוק}}. ''הארכת פעילות הקרן:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ג, 892|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1560|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 829|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1081|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 2991|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 2686|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 2034|הארכת תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרת החוק}}
{{ח:ת}} מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:
{{ח:תת|(1)}} מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים;
{{ח:תת|(2)}} אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;
{{ח:תת|(3)}} מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;
{{ח:תת|(4)}} ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ארגון“ – תאגיד, למעט תאגיד שהוקם על פי דין, או הקדש, הקיים ופועל באופן סדיר וממשי במשך שנה לפחות לקידום מטרה ציבורית, אחת או יותר, ושנכסיו והכנסותיו משמשים להשגת המטרות הציבוריות בלבד, ובלבד שפעילותו אינה מטעם מפלגה או גוף פוליטי אחר או בזיקה למפלגה או לגוף כאמור או לשם קידום מטרותיהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בא כוח מייצג“ – עורך דין, המייצג מבקש או תובע מייצג, בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, לפי הענין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – בורסה בישראל כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט“ – לרבות בית דין לעבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה לאישור“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפנקס“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בתי משפט לענינים מינהליים“ – {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת הצרכן“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התחרות הכלכלית“ – {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על הביטוח“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השקעות משותפות בנאמנות“ – {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת מפגעים סביבתיים“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות“ – {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“, ”עמית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“, ”סוכן ביטוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על הביטוח}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – מי שהגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלקה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 50א|בסעיף 50א לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתבע“ – לרבות משיב בבקשה לאישור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, וכן תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|באותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובע מייצג“ – מי שאושר על ידי בית המשפט, לפי הוראות חוק זה, כתובע מייצג בתובענה ייצוגית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תובענה ייצוגית“ – תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם, שלא ייפו את כוחו של התובע המייצג לכך, ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר המשפטים.

{{ח:סעיף|3|הגשת תובענה ייצוגית}}
{{ח:תת|(א)}} לא תוגש תובענה ייצוגית אלא בתביעה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} או בענין שנקבע בהוראת חוק מפורשת כי ניתן להגיש בו תובענה ייצוגית; על אף האמור, לא תוגש נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים בגין נזק שנגרם על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלה או אי הפעלה של סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה של הרשות ביחס לאותו צד שלישי; בסעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 5|ובסעיפים 5(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}} {{ח:פנימי|סעיף 21|ו־21}}, ”רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים}}.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, ויחולו על הגשתה וניהולה ההוראות לפי חוק זה.

{{ח:סעיף|4|מי רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובשם מי|תיקון: תשס״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} אלה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לאישור תובענה ייצוגית כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם – בשם אותה קבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} רשות ציבורית בתביעה או בענין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין, מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה;
{{ח:תתת|(3)}} ארגון בתביעה או בענין כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, שבתחום אחת המטרות הציבוריות שבהן עוסק הארגון – בשם קבוצת בני אדם אשר אותה תביעה או אותו ענין מעוררים שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עמה, ובלבד שבית המשפט שוכנע כי, בנסיבות הענין, קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1) ואולם, המועצה הישראלית לצרכנות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המועצה הישראלית לצרכנות|בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, התשס״ח–2008}}, תהיה רשאית להגיש בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית, אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם כאמור בפסקה (1).
{{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, כאשר אחד מיסודות העילה הוא נזק –
{{ח:תתת|(1)}} בבקשה לאישור שהוגשה בידי אדם כאמור בסעיף קטן (א)(1) – די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם לו נזק;
{{ח:תתת|(2)}} בבקשה לאישור שהוגשה בידי רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (א)(2) או בידי ארגון כאמור בסעיף קטן (א)(3) – די בכך שהמבקש יראה כי לכאורה נגרם נזק לחבר הקבוצה או כי קיימת אפשרות סבירה שנגרם נזק לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה.

{{ח:סעיף|5|הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מי שמבקש להגיש תובענה ייצוגית יגיש לבית המשפט בקשה בכתב לאישור התובענה הייצוגית ויצרף אליה את נוסח התובענה (בחוק זה – בקשה לאישור); השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן הגשת בקשה לאישור, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה.
{{ח:תתת|(2)}} בטרם הגשת בקשה לאישור, יבדוק המבקש בפנקס אם רשומה בו בקשה לאישור או תובענה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, אשר השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לחברי הקבוצה המתעוררות בה, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות כאמור המתעוררות בבקשתו לאישור; מצא המבקש כי רשומה בפנקס בקשה לאישור או תובענה ייצוגית כאמור, יציין בבקשתו לאישור את פרטיה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בקשה לאישור תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות הענינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר, ולענין הסמכות הענינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור.
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לאישור נגד רשות בתביעה שעילתה החלטה של הרשות ושהסעד המבוקש בה הוא פיצויים או השבה, לרבות השבת סכומים שגבתה הרשות כמס, אגרה או תשלום חובה אחר, תוגש לבית משפט לענינים מינהליים; בסעיף קטן זה, ”החלטה של רשות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים}}.

{{ח:סעיף|6|הודעה על הגשת בקשה לאישור ורישום בפנקס}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לאישור, ישלח המבקש הודעה למנהל בתי המשפט בדבר הגשתה ויצרף להודעה העתק מהבקשה ומנוסח התובענה נושא הבקשה, לשם רישומם בפנקס.
{{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר אופן מסירת הודעה לפי סעיף זה והפרטים שיש לכלול בה וכן רשאי הוא לקבוע חובת מסירת הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור, בצירוף העתק מהבקשה ומנוסח התובענה נושא הבקשה, דרך כלל או לסוגים של בקשות לאישור, לגוף או לבעל תפקיד, הכל כפי שיקבע; בית המשפט רשאי להורות על מסירת הודעה בדבר הגשת בקשה לאישור או העתק מהבקשה גם לגורם אחר.

{{ח:סעיף|7|בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
{{ח:תתת|(2)}} מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
{{ח:תת|(ב)}} על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;
{{ח:תתת|(2)}} לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;
{{ח:תתת|(3)}} לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה.

{{ח:סעיף|8|אישור תובענה ייצוגית בידי בית המשפט}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית, אם מצא שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;
{{ח:תתת|(3)}} קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת; הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטה בענין זה;
{{ח:תתת|(4)}} קיים יסוד סביר להניח כי ענינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בתום לב.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} הוגשה בקשה לאישור נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית;
{{ח:תתת|(2)}} הוגשה בקשה לאישור נגד גוף המספק שירות חיוני לציבור, תאגיד בנקאי, בורסה, מסלקה או מבטח, ושוכנע בית המשפט כי עצם ניהול ההליך כתובענה ייצוגית צפוי לגרום נזק חמור לציבור הנזקק לשירותיו של הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מניהולו בדרך זו לחברי הקבוצה ולציבור, ולא ניתן למנוע את הנזק בדרך של אישור בשינויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}, רשאי בית המשפט להתחשב בכך בבואו להחליט אם לאשר תובענה ייצוגית.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית אף אם לא התקיימו התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(3) או (4), אם מצא כי ניתן להבטיח את קיומם של תנאים אלה בדרך של צירוף תובע מייצג או בא כוח מייצג או החלפתם, או בדרך אחרת; אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בהתאם להוראות פסקה זו, יתן בהחלטתו הוראות לשם הבטחת ייצוג וניהול ענינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב כאמור באותו סעיף קטן.
{{ח:תתת|(2)}} מצא בית המשפט כי התקיימו כל התנאים האמורים בסעיף קטן (א), ואולם לא מתקיימים לגבי המבקש התנאים {{ח:פנימי|סעיף 4|שבסעיף 4(א)(1) עד (3)}}, לפי הענין, יאשר בית המשפט את התובענה הייצוגית אך יורה בהחלטתו על החלפת התובע המייצג.
{{ח:תת|(ד)}} החלטה לאשר תובענה ייצוגית לפי סעיף זה, ניתנת לערעור אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט שלערעור.

{{ח:סעיף|9|בקשה לאישור בתביעת השבה נגד רשות – הוראות מיוחדות}}
{{ח:תת|(א)}} הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 11|בפרט 11 בתוספת השניה}} (בחוק זה – תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.
{{ח:תת|(ג)}} החליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הוא –
{{ח:תתת|(1)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, לפסוק גמול למבקש בהתחשב בשיקולים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} לקבוע שכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}.

{{ח:סעיף|10|הגדרת הקבוצה}}
{{ח:תת|(א)}} אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יגדיר בהחלטתו את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה; לא ייכלל בקבוצה אדם שעילת תביעתו נוצרה לאחר המועד שבו אושרה התובענה הייצוגית כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט להתיר צירוף של אדם לקבוצה שאותה הגדיר לפי אותו סעיף קטן, אף שלא נכלל בה במסגרת החלטת בית המשפט כאמור באותו סעיף קטן, וזאת עד למועד שיקבע; התיר בית המשפט כאמור, יורה על האופן שבו תימסר הודעה על כך למי שצורף לקבוצה, ורשאי הוא להורות על פרסום הודעה על כך גם לחברי הקבוצה או לגורם אחר אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר גם למנהל בתי המשפט לשם רישומה בפנקס.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי להגדיר תת־קבוצה, אם מצא שלגבי חלק מחברי הקבוצה מתעוררות שאלות של עובדה או משפט, אשר אינן משותפות לכלל חברי הקבוצה; הגדיר בית המשפט תת־קבוצה כאמור, רשאי הוא להורות על מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לתת־הקבוצה, אם מצא שהדבר דרוש כדי להבטיח שענינם של חברי תת־הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת.

{{ח:סעיף|11|יציאה מן הקבוצה}}
{{ח:תת|(א)}} אישר בית המשפט תובענה ייצוגית, יראו כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט בהחלטתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10(א)}}, כמי שהסכים להגשתה כתובענה ייצוגית בשמו, אלא אם כן הודיע לבית המשפט על רצונו שלא להיכלל בקבוצה, בתוך 45 ימים מיום פרסומה של החלטת בית המשפט בדבר אישור התובענה הייצוגית או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי, לפי בקשה של אדם הנמנה עם הקבוצה כאמור בסעיף קטן (א) והמבקש שלא להיכלל בה, להאריך לגביו את התקופה כאמור באותו סעיף קטן, אם מצא טעם מיוחד לכך.

{{ח:סעיף|12|תובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}, רשאי בית המשפט שאישר תובענה ייצוגית, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לרבות בנסיבות כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, להורות בהחלטה על האישור כאמור, כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול רק את מי שהודיע לבית המשפט, בכתב, על רצונו להצטרף לתובענה, בדרך ובמועד כפי שיקבע השר, ואשר היה רשאי לתבוע בשמו בעילת התביעה נושא התובענה (בסעיף זה – מצטרף), ובלבד שקיימת אפשרות סבירה לזהות ולאתר את חברי הקבוצה שבשמם הוגשה הבקשה לאישור, וליידע אותם על אישור התובענה הייצוגית, והכל בעלות סבירה:
{{ח:תתת|(1)}} קיימת אפשרות סבירה שיוגשו תובענות בעילת התביעה נושא התובענה הייצוגית, בידי חלק ניכר מחברי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור;
{{ח:תתת|(2)}} סכום התובענה או שווי נושאה הוא ניכר, ביחס לכל אחד מחברי הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, לרבות בתובענה בשל נזק גוף.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לתובע המייצג ולנתבע הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה.
{{ח:תת|(ג)}} הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא בהחלטה על האישור כאמור באותו סעיף קטן, לקבוע כי כל מצטרף ישתתף בהוצאות ניהול התובענה הייצוגית, בשיעור ובתנאים כפי שיקבע; קבע בית המשפט כאמור, יורה על האופן שבו תימסר הודעה על הקביעה למצטרפים.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על תובענה ייצוגית בעילה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|13|אישור בשינויים}}
{{ח:ת}} בית המשפט רשאי לאשר תובענה ייצוגית בכל שינוי שיחליט עליו ביחס לבקשה לאישור, והכל כפי שייראה לו ראוי לשם הבטחת ניהול הוגן ויעיל של התובענה הייצוגית.

{{ח:סעיף|14|החלטה בדבר אישור תובענה ייצוגית}}
{{ח:תת|(א)}} אישר בית המשפט את התובענה הייצוגית, יפרט בהחלטתו, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית, והגדרת תת־קבוצה, אם ישנה;
{{ח:תתת|(2)}} זהות התובע המייצג ובא הכוח המייצג;
{{ח:תתת|(3)}} עילות התובענה והשאלות של עובדה או משפט המשותפות לקבוצה;
{{ח:תתת|(4)}} הסעדים הנתבעים.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על החלטת בית משפט בדבר אישור תובענה ייצוגית או בדבר דחיה של בקשה לאישור תימסר למנהל בתי המשפט בצירוף העתק ההחלטה, לשם רישומה בפנקס.

{{ח:סעיף|15|השתתפות בדיונים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט רשאי להתיר לחבר קבוצה שבשמה מנוהלת תובענה ייצוגית, וכן לרשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת התובענה הייצוגית או לארגון הפועל לקידום מטרה כאמור, אשר אינם התובע המייצג, להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית, אם מצא כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית, וכן, לענין חבר קבוצה – לשם הגנה על ענינו של אותו חבר קבוצה, ולענין רשות ציבורית או ארגון – לשם הגנה על ענינם של חברי הקבוצה.
{{ח:תת|(ב)}} נעתר בית המשפט לבקשה להשתתף בדיונים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא ליתן הוראות בדבר אופן ההשתתפות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין השתתפות בדיונים בבקשה לאישור.

{{ח:סעיף|16|הסתלקות מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט; בהחלטתו אם לאשר טובת הנאה כאמור, ישקול בית המשפט את אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אם הבקשה לאישור ההסתלקות הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה;
{{ח:תתת|(2)}} התועלת שהביאה הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.
{{ח:תת|(ג)}} הסתלק מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מאחד מאלה להמשיך בתפקידו בבקשה או בתובענה, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית בידי מבקש אחר, תובע מייצג אחר או בא כוח מייצג אחר, לפי הענין.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
{{ח:תתת|(2)}} אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בתובענה ייצוגית, ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4).
{{ח:תתת|(3)}} הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2) תימסר למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס.
{{ח:תתת|(4)}} הורה בית המשפט על פרסום הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}}, לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים מיום הפרסום כאמור, למנותו כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, וכן רשאי עורך דין, בתוך אותו מועד, לבקש מבית המשפט למנותו כבא כוח המייצג בתובענה; הוגשה בקשה למינוי כאמור לאחר שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את הבקשה למינוי אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(3) ו־(4)}}.
{{ח:תתת|(5)}} אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים, כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים או שמצא כי נבצר מהם להמשיך בתפקידם, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, ולא הוגשה בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לפי הוראות סעיף קטן זה, או שהוגשה בקשה כאמור ולא אושרה, יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, לפי הענין.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה, למעט הוראת סעיף קטן (ד)(5), יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מטעם תת־קבוצה.

{{ח:סעיף|17|חובות בא כוח מייצג}}
{{ח:ת}} במילוי תפקידיו, יפעל בא כוח מייצג בנאמנות ובמסירות לטובת הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור או הקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית, לפי הענין, כאילו היתה שולחתו, בשינויים המחויבים מכך שההליך הוא הליך ייצוגי.

{{ח:סעיף|18|בקשה לאישור הסדר פשרה|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} לא ייעשה הסכם ליישוב הסכסוך שבענינו הוגשה בקשה לאישור או שבענינו אושרה תובענה ייצוגית (בחוק זה – הסדר פשרה), אלא באישור בית המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לאישור הסדר פשרה תוגש לבית המשפט בצירוף תצהירים מטעם באי כוח הצדדים, אשר בהם יגלו, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה ולא מצא בית המשפט טעם לדחות אותה על הסף, יורה על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}}, וכן על משלוח ההודעה כאמור, בצירוף העתק מהבקשה, מההסדר ומהתובענה, ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, ולכל גוף או בעל תפקיד אחר שיקבע השר, ורשאי בית המשפט להורות על משלוח כאמור גם לאדם אחר כפי שיורה; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי ההסדר שלגביו הוגשה הבקשה ויצוין בה האמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ו).
{{ח:תת|(ד)}} אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה בקשה לאישור הסדר פשרה, אדם הפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה, רשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, ארגון הפועל לקידום מטרה ציבורית כאמור, וכן היועץ המשפטי לממשלה, רשאים להגיש לבית המשפט, בכתב, בתוך 45 ימים מיום פרסום ההודעה כאמור בסעיף קטן (ג) או בתוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, התנגדות מנומקת להסדר הפשרה וכן להמלצה המוסכמת בענין גמול ושכר טרחה שהוגשה לפי סעיף קטן (ז)(2).
{{ח:תת|(ד1)|(1)}} אדם או ארגון כאמור בסעיף קטן (ד), שהגיש התנגדות להסדר פשרה, לא יסתלק מהתנגדותו אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה, מהנתבע או מאדם אחר בקשר להתנגדות שהגיש, אלא באישור בית המשפט; קיבל בית המשפט את טענות ההתנגדות, כולן או חלקן, רשאי הוא לפסוק גמול לאדם או לארגון שהגיש את ההתנגדות; בהחלטתו אם לפסוק גמול כאמור ישקול בית המשפט את התועלת שהביאה ההתנגדות לחברי הקבוצה.
{{ח:תתת|(2)}} אדם או ארגון כאמור בסעיף קטן (ד), המבקש להסתלק מהתנגדותו, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות.
{{ח:תת|(ה)}} הוגשה התנגדות כאמור בסעיף קטן (ד), רשאים המבקש או התובע המייצג, לפי הענין, והנתבע להגיש, בתוך המועד שיקבע בית המשפט, תגובה להתנגדות.
{{ח:תת|(ו)}} חבר קבוצה אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר הפשרה, רשאי לבקש מבית המשפט, בתוך המועד שנקבע להגשת התנגדויות לפי סעיף קטן (ד), להתיר לו לצאת מן הקבוצה שעליה יחול ההסדר.
{{ח:תת|(ז)}} הסדר פשרה לא יכלול –
{{ח:תתת|(1)}} עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית; ואולם אין בכך כדי לגרוע מזכותו של בעל דין לבקש מבית המשפט רשות לתקן את הבקשה לאישור או את התובענה הייצוגית, לפי כל דין;
{{ח:תתת|(2)}} הוראה בדבר תשלום גמול למבקש או לתובע המייצג, או שכר טרחה לבא כוח מייצג, ואולם הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט המלצה מוסכמת לענין תשלום גמול ושכר טרחה כאמור, לרבות שיעורו ותנאיו; הוגשה המלצה מוסכמת כאמור, ייכללו פרטיה בהודעה כאמור בסעיף קטן (ג).

{{ח:סעיף|19|אישור הסדר פשרה בידי בית המשפט|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיפים 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8(א)}} וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו; שכרו והוצאותיו של בודק, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר.
{{ח:תתת|(2)}} לא ימונה כבודק אדם שעליו המליץ אחד הצדדים או שהגיש התנגדות להסדר הפשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ד)}} או שיעץ עצה או חיווה את דעתו לאחד הצדדים בקשר לסכסוך שבענינו הוגשה הבקשה לאישור או אושרה התובענה הייצוגית.
{{ח:תתת|(3)}} מונה בודק, יעביר לו בית המשפט העתק מהבקשה לאישור הסדר הפשרה על נספחיה וכן מההתנגדויות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ד)}}; לשם מתן חוות דעת לפי סעיף קטן זה, רשאי כל צד להגיש לבודק כל חומר בקשר להסדר הפשרה והבודק רשאי לזמן את הצדדים כדי לשמוע את עמדתם בענין זה וכן להציע שינויים בהסדר הפשרה, הכל כפי שימצא לנכון.
{{ח:תתת|(4)}} בחוות דעתו יתייחס הבודק ליתרונות ולחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות, ולכל ענין אחר כפי שיורה בית המשפט.
{{ח:תתת|(5)}} הבודק ימציא לבית המשפט את חוות דעתו בתוך 60 ימים מהיום שבו הועבר אליו העתק הבקשה לאישור הסדר הפשרה ובית המשפט ימציא העתק מחוות הדעת לצדדים; הצדדים רשאים להגיש לבית המשפט תגובה בכתב לחוות הדעת בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא להם העתק ממנה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}}, לפי הענין;
{{ח:תתתת|(ג)}} עיקרי הסדר הפשרה.
{{ח:תתת|(2)}} בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
{{ח:תתתת|(ב)}} התנגדויות שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ד)}}, וההכרעה בהן;
{{ח:תתתת|(ג)}} השלב שבו נמצא ההליך;
{{ח:תתתת|(ד)}} חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
{{ח:תתתת|(ה)}} הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
{{ח:תתתת|(ו)}} העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} מצא בית המשפט כי יש צורך לקבוע בהסדר הפשרה תנאים מסוימים, אשר נראים לו דרושים לשם הגנה על ענינם של חברי הקבוצה שעליה חל ההסדר, לשם הבטחת אכיפת הדין או לשם פיקוח על ביצוע ההסדר, לרבות תנאים והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א) עד (ג)}} או תנאי בדבר יציאה מן ההסדר, יודיע לצדדים להסדר הפשרה כי מתן אישורו להסדר הפשרה מותנה בהסכמתם לאותם תנאים.
{{ח:תתת|(2)}} כללה החלטת בית המשפט בדבר אישור הסדר הפשרה תנאי בדבר יציאה מההסדר, לא תהווה ההחלטה מעשה בית דין כלפי חבר קבוצה אשר הודיע לבית המשפט כי אינו מעוניין שההסדר יחול עליו.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה, ”תנאי בדבר יציאה מההסדר“ – תנאי שלפיו חבר קבוצה, אשר אינו מעוניין כי יחול עליו הסדר פשרה שאושר, יוכל להודיע לבית המשפט על רצונו זה במועד ובדרך שיקבע בית המשפט.
{{ח:תת|(ד1)}} בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע הסדר הפשרה לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר הגשת דין וחשבון סופי המתאר את ביצוע הסדר הפשרה על ידי הצדדים; הוגש דין וחשבון כאמור, יורה בית המשפט על משלוח העתק מהדין וחשבון לגורמים שאליהם נשלחת הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ג)}}.
{{ח:תת|(ד2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} יחולו, בשינויים המחויבים, גם על החלטה של בית המשפט לאשר הסדר פשרה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} העתק מהחלטת בית המשפט לפי סעיף זה יישלח למנהל בתי המשפט, ולענין החלטה לאישור הסדר פשרה, יצורף להעתק ההחלטה העתק הסדר הפשרה שאושר על נספחיו, והכל לשם רישומם בפנקס.
{{ח:תת|(ו)}} אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג, לפי הענין, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 22|סעיף 22}}, ושכר טרחה לבא כוח המייצג בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23}}, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לענין זה; בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו.
{{ח:תת|(ז)}} התקיימו הליכים לאישור הסדר פשרה, ולא אושר ההסדר על ידי בית המשפט או שבוטל אישור שניתן על ידי בית המשפט להסדר פשרה, לא ישמשו דברים שנאמרו או שנקבעו במסגרת ההליכים כאמור ראיה בהליך משפטי אזרחי.

{{ח:סעיף|20|הוכחת הזכאות לסעד ותשלום פיצוי כספי|תיקון: תשס״ח, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה שבשמה נוהלה התובענה הייצוגית, כולה או חלקה, רשאי הוא במסגרת החלטתו על מתן פיצוי כספי או סעד אחר לחברי הקבוצה להורות, בין השאר, הוראה כמפורט להלן, לפי הענין, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להכביד במידה העולה על הנדרש על חברי הקבוצה או על בעלי הדין:
{{ח:תתת|(1)}} על תשלום פיצוי כספי או על מתן סעד אחר, בשיעור ובאופן שיקבע, לכל אחד מחברי הקבוצה שהוכחה זכאותו לפיצוי או לסעד כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי או לסעד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל ועל אופן חישוב חלקו של כל חבר קבוצה, ובלבד שסכום הפיצוי הכולל ניתן לחישוב מדויק על יסוד הראיות שבפני בית המשפט; הורה בית המשפט על תשלום פיצוי כספי בסכום כולל כאמור, רשאי הוא להורות בדבר חלוקה בין חברי הקבוצה, באופן יחסי לנזקיהם, של יתרת הסכום שתיוותר אם חבר קבוצה, אחד או יותר, לא דרש את חלקו, לא הוכיח את זכאותו לפיצוי או לסעד, לא אותר או שלא ניתן לחלק לו את חלקו מסיבה אחרת, ובלבד שחבר קבוצה לא יקבל פיצוי כספי או סעד אחר מעבר למלוא הפיצוי או הסעד המגיע לו; נותרה יתרת סכום לאחר החלוקה לחברי הקבוצה כאמור, יורה בית המשפט על העברתה לקרן שהוקמה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א}}; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה בית המשפט על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי או לסעד אחר, רשאי הוא ליתן הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} הדרך והמועד להוכחת הזכאות לסעד על ידי חברי הקבוצה ודרך חלוקתו, ורשאי הוא למנות לשם כך אדם בעל כישורים מתאימים (בסעיף זה – ממונה); החליט בית המשפט על מינוי ממונה, רשאי כל אדם הרואה את עצמו נפגע ממעשה או מהחלטה של הממונה, לפנות לבית המשפט אשר הורה על המינוי, ובית המשפט רשאי לאשר, לבטל, או לשנות את המעשה או ההחלטה, וליתן כל צו בענין, הכל כפי שימצא לנכון; שכרו והוצאותיו של הממונה, וכן אופן תשלומם, ייקבעו בידי השר;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום הוצאות, לחבר קבוצה, בסכום שיקבע בית המשפט או הממונה, בעד הטרחה הכרוכה בהוכחת הזכאות לפיצוי או לסעד כאמור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} מצא בית המשפט כי פיצוי כספי לחברי הקבוצה, כולם או חלקם, אינו מעשי בנסיבות הענין, בין משום שלא ניתן לזהותם ולבצע את התשלום בעלות סבירה ובין מסיבה אחרת, רשאי הוא להורות על מתן כל סעד אחר לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, או לטובת הציבור, כפי שימצא לנכון בנסיבות הענין.
{{ח:תתת|(2)}} הורה בית המשפט על מתן סעד כספי לטובת הציבור, יורה על העברת הכספים המיועדים לכך לקרן שהוקמה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 27א|סעיף 27א}}; בית המשפט ייעד את הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה הייצוגית שהוגשה; נוכח בית המשפט כי העברת הכספים לתחום קרוב כאמור אינה מתאפשרת בנסיבות העניין, רשאי הוא להורות כי הכספים ייועדו לתחום אחר, הקרוב ככל האפשר לנושא התובענה.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, בתובענה ייצוגית, כולה או חלקה, שהוגשה נגד המדינה, רשות מרשויותיה, רשות מקומית או תאגיד שהוקם על פי דין, רשאי הוא, בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור.
{{ח:תתת|(2)}} הכריע בית המשפט לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, בתובענה ייצוגית, כולה או חלקה, שהוגשה נגד נתבע שאינו מנוי בפסקה (1), רשאי הוא, בבואו להחליט בדבר שיעור הפיצויים ואופן תשלום הפיצויים, להתחשב גם בנזק העלול להיגרם, בשל תשלום הפיצוי, שיעורו או אופן תשלומו, לנתבע, לציבור הנזקק לשירותי הנתבע או לציבור בכללותו, כתוצאה מפגיעה ביציבותו הכלכלית של הנתבע, לעומת התועלת הצפויה מכך לחברי הקבוצה או לציבור.
{{ח:תת|(ה)}} בית המשפט לא יפסוק בתובענה ייצוגית פיצויים לדוגמה, וכן לא יפסוק פיצויים בלא הוכחת נזק, למעט בתביעה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|בפרט 9 בתוספת השניה}}, ואולם אין באמור כדי למנוע פסיקת פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט רשאי לתת הוראות בדבר הפיקוח על ביצוע פסק דינו לפי סעיף זה, לרבות הוראות בדבר הגשת דין וחשבון סופי המתאר את ביצוע פסק הדין על ידי הצדדים.

{{ח:סעיף|21|סעד של השבה בתובענה ייצוגית נגד רשות – הוראות מיוחדות}}
{{ח:ת}} אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות.

{{ח:סעיף|22|גמול לתובע מייצג}}
{{ח:תת|(א)}} הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;
{{ח:תתת|(2)}} התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
{{ח:תתת|(3)}} מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי, במקרים מיוחדים ומטעמים מיוחדים שיירשמו –
{{ח:תתת|(1)}} לפסוק גמול למבקש או לתובע המייצג אף אם לא אושרה התובענה הייצוגית או שלא ניתנה הכרעה בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה, לפי הענין, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב);
{{ח:תתת|(2)}} לפסוק גמול לארגון שהשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}}, אם מצא שהדבר מוצדק לאור הטרחה שטרח והתרומה שתרם בהשתתפותו בדיונים כאמור.

{{ח:סעיף|23|שכר טרחה של בא כוח מייצג|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;
{{ח:תתת|(2)}} מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;
{{ח:תתת|(3)}} מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;
{{ח:תתת|(4)}} האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;
{{ח:תתת|(5)}} הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.
{{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לקבוע לבא כוח מייצג שכר טרחה חלקי על חשבון שכר הטרחה הכולל, אף בטרם הסתיים הליך הבירור של התובענה הייצוגית, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, וככל הניתן, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כוח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש פסק הדין ובהשלמת ביצועו.

{{ח:סעיף|24|מעשה בית דין}}
{{ח:ת}} פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל חברי הקבוצה שבשמם נוהלה התובענה הייצוגית, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.

{{ח:סעיף|25|פרסום הודעות לחברי הקבוצה}}
{{ח:תת|(א)}} על כל אלה תפורסם הודעה לחברי הקבוצה, בהתאם להוראות סעיף זה:
{{ח:תתת|(1)}} החלטת בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}; בפרסום לפי פסקה זו יפורטו הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(א)}};
{{ח:תתת|(2)}} החלטת בית המשפט לאשר את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או של כל באי הכוח המייצגים מתובענה ייצוגית או קביעת בית המשפט בדבר נבצרותם של התובעים ובאי הכוח כאמור להמשיך בתפקידם, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(ד)(2)}}, מינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(ד)(4)}} או החלטה על מחיקת תובענה ייצוגית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16(ד)(5)}};
{{ח:תתת|(3)}} הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} החלטת בית המשפט לאשר הסדר פשרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}}; בפרסום לפי פסקה זו יפורטו הפרטים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 19|בסעיף 19(ג)(1) ו־(2)}};
{{ח:תתת|(5)}} פסק דינו של בית המשפט בתובענה ייצוגית, לרבות הוראות והחלטות שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23}}.
{{ח:תת|(ב)}} בית המשפט רשאי להורות על פרסום הודעות, נוסף על ההודעות המפורטות בסעיף קטן (א), אם מצא כי הדבר דרוש לשם הבטחת ניהול ההליך וייצוג הקבוצה באופן הוגן ויעיל.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע חובת מסירת הודעה המפורסמת לחברי הקבוצה לפי סעיף זה, דרך כלל או לסוגים של בקשות לאישור או של תובענות ייצוגיות, לגוף או לבעל תפקיד, הכל כפי שיקבע; בית המשפט רשאי להורות על מסירת הודעה המפורסמת לחברי הקבוצה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ד)}} נוסח ההודעות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), צורתן ואופן הצגתן יובאו לאישור בית המשפט בטרם פרסומן; הודעה שענינה החלטה או הוראה של בית משפט או הסדר פשרה, תכלול את עיקרי ההחלטה, ההוראה או הסדר הפשרה, לפי הענין, וכן הפניה לפנקס ולמקומות אחרים שבהם ניתן לעיין בנוסחם המלא, לרבות נספחיהם.
{{ח:תת|(ה)}} פרסום הודעה לפי סעיף זה ייעשה בדרך ובמועד שיקבע בית המשפט, ורשאי הוא לקבוע דרכי פרסום שונות לסוגים של חברי קבוצה, והכל בהתחשב, בין השאר, בשיקולים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות הכרוכות באופן הפרסום ומידת יעילותו;
{{ח:תתת|(2)}} היקף הפיצוי הכספי או הסעד האחר שעשוי לקבל כל אחד מחברי הקבוצה אם התובענה הייצוגית תוכרע לטובת הקבוצה וגובה הנזק שעלול להיגרם לכל אחד מחברי הקבוצה אם תידחה התובענה הייצוגית;
{{ח:תתת|(3)}} המספר המשוער של חברי הקבוצה, והיכולת לזהותם ולאתרם במאמץ ובעלות סבירים;
{{ח:תתת|(4)}} היכולת למסור הודעה אישית לחברי הקבוצה באופן ובעלות סבירים, לרבות במסגרת קשר רציף הקיים בין בעל דין לבין חברי הקבוצה, כולם או חלקם;
{{ח:תתת|(5)}} מאפייניהם המיוחדים של חברי הקבוצה, לרבות שפה.
{{ח:תת|(ו)}} בית המשפט רשאי להטיל את האחריות לפרסום הודעה ואת הוצאות הפרסום על בעלי הדין, כולם או חלקם, כפי שייראה לו יעיל והוגן בנסיבות הענין.
{{ח:תת|(ז)}} מי שבית המשפט הורה לו לפרסם הודעה לפי סעיף זה ישלח עותק של ההודעה למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס.

{{ח:סעיף|26|התיישנות}}
{{ח:תת|(א)}} אישר בית המשפט תובענה ייצוגית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}, יראו, לענין התיישנות, את כל מי שנמנה עם הקבוצה שהגדיר בית המשפט לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} כאילו הגיש תובענה במועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
{{ח:תת|(ב)}} דחה בית המשפט בקשה לאישור או מחק אותה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעה של אדם שנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מהיום שבו ההחלטה בבקשה לאישור הפכה חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
{{ח:תת|(ג)}} הגדיר בית המשפט את הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, באופן שאינו כולל את כל מי שנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור, או החליט בית המשפט על שינוי הגדרת הקבוצה, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו של אדם שלא נכלל בהגדרת הקבוצה כאמור, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מהיום שבו הפכה החלטת בית המשפט לענין הגדרת הקבוצה כאמור חלוטה, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
{{ח:תת|(ד)}} הודיע אדם על רצונו שלא להיכלל בקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} או על רצונו שלא יחול עליו הסדר פשרה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18(ו)}} {{ח:פנימי|סעיף 19|או 19(ד)}}, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו, הנובעת מאותה עילת תביעה, לפני שחלפה שנה מיום שהודיע כאמור, ובלבד שתביעתו של אותו אדם לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.
{{ח:תת|(ה)}} הורה בית המשפט כי הקבוצה שבשמה תנוהל תובענה ייצוגית תכלול רק אדם שהודיע לבית המשפט על רצונו להצטרף אליה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, לא תסתיים תקופת ההתיישנות של תביעתו של אדם הנמנה עם הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור אשר לא הודיע על רצונו להצטרף לתובענה הייצוגית, הנובעת מאותה עילה, לפני שחלפה שנה מהמועד האחרון שבו היה עליו להודיע על רצונו כאמור, ובלבד שתביעתו של אותו חבר קבוצה לא התיישנה עד למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.

{{ח:סעיף|27|קרן למימון תובענות ייצוגיות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה קרן למימון תובענות ייצוגיות (בסעיף זה – הקרן), שתפקידה לסייע לתובעים מייצגים במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות, אשר יש חשיבות ציבורית וחברתית בהגשתן ובבירורן.
{{ח:תת|(ב)}} הקרן תנוהל בידי הנהלה בת תשעה חברים שימנה השר (בסעיף זה – ההנהלה), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, אשר אינו עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג של הממונה על הגנת הצרכן כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן}};
{{ח:תתת|(3)}} נציג של הממונה על התחרות כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|בחוק התחרות הכלכלית}};
{{ח:תתת|(4)}} נציג של המפקח על הבנקים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות|בפקודת הבנקאות, 1941}};
{{ח:תתת|(5)}} נציג הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתת|(6)}} נציג המשרד לאיכות הסביבה;
{{ח:תתת|(7)}} נציג נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות;
{{ח:תתת|(8)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(9)}} נציג ציבור בעל ידע וניסיון בתחום פעילותה של הקרן.
{{ח:תת|(ג)}} השר יפרסם, בתום כל שנת תקציב, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, דין וחשבון על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
{{ח:תת|(ד)}} תקציב הקרן ייקבע בחוק התקציב השנתי, בתכנית נפרדת במסגרת תקציב משרד המשפטים; לענין זה, ”חוק תקציב שנתי“ ו”תכנית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}.
{{ח:תת|(ה)}} השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות בדבר מבחנים שוויוניים למתן סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות ואופן הפרסום של מבחנים כאמור, וכן בדבר סדרי הגשת בקשות לסיוע כאמור, סדרי עבודתה של ההנהלה ומתן דיווח בידי מקבל הסיוע לענין השימוש בכספי המימון.
{{ח:תת|(ו)|(1)}} הקרן תפעל במשך תקופה של שבע שנים מיום פרסומו של חוק זה; ואולם רשאי השר, בצו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת (בסעיף זה – תקופת הארכה); הוארכה התקופה כאמור, יחולו בתקופת ההארכה הוראות סעיף זה, ואולם תחולת הוראות סעיף קטן (ד) באותה תקופה טעונה הסכמת שר האוצר, ואם לא נתן שר האוצר את הסכמתו כאמור, יועבר הענין להכרעת הממשלה.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|תקופת פעילותה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות הוארכה עד ליום 14.9.2023.}}
{{ח:תתת|(2)}} הסתיימה תקופת פעולתה של הקרן, בהתאם להוראות פסקה (1), ונותרה יתרת כספים בקופת הקרן אשר לא נוצלה עד תום התקופה כאמור, תמשיך הקרן, על אף הוראות הפסקה האמורה, לפעול לגבי אותם כספים בהתאם לתפקידה כמפורט בסעיף קטן (א), עד לניצול יתרת הכספים כאמור, וזאת בכפוף לכל דין.
{{ח:תתת|(ז)}} סיוע לפי סעיף זה לא יינתן לשם מימון תובענות ייצוגיות כאמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 209|בסעיף 209(א) לחוק החברות}} {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 41|ובסעיף 41 לחוק השקעות משותפות בנאמנות}}, ובקשות לאישור תובענות ייצוגיות כאמור.

{{ח:סעיף|27א|קרן לניהול ולחלוקת כספים שנפסקו כסעד|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מוקמת בזה קרן לניהול ולחלוקת כספים הנפסקים כסעד מכוח {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20(א)(3) ו־(ג)(2)}}.
{{ח:תת|(ב)}} מטרת הקרן לחלק את הכספים כאמור בסעיף קטן (א) לטובת מטרות ציבוריות, והכול כפי שיוגדר בנוהלי הקרן ובכפוף להוראות בית המשפט.
{{ח:תת|(ג)}} הקרן תנוהל בידי האפוטרופוס הכללי בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק האפוטרופוס הכללי|חוק האפוטרופוס הכללי, התשל״ח–1978}}.
{{ח:תת|(ד)}} כספי הקרן יחולקו בידי ועדה ובה חמישה חברים שימנה שר המשפטים (בסעיף זה – הוועדה), ואלה חבריה:
{{ח:תתת|(1)}} אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי, שאינו עובד המדינה, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} נציג האפוטרופוס הכללי;
{{ח:תתת|(3)}} נציג היועץ המשפטי לממשלה;
{{ח:תתת|(4)}} שני חברי ועדה שימונו מקרב הציבור או האחד מקרב הציבור והשני מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ה)}} נציג ציבור שימונה לפי סעיף קטן (ד)(4) יהיה בעל זיקה לתחום החברתי–כלכלי, או חבר הסגל האקדמי הבכיר או מי שהיה חבר סגל כאמור במוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(ו)}} המניין החוקי לפתיחת ישיבה יהיה רוב חברי הוועדה.
{{ח:תת|(ז)|(1)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר ועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו.
{{ח:תתת|(2)}} חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון בישיבות הוועדה, אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף זה, אחת היא אם מילוי התפקיד האחר הוא בתמורה או שלא בתמורה.
{{ח:תתת|(4)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף אחר שהוא או קרובו הם בעלי עניין או נושאי משרה בו;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, וכן אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר הוועדה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ח)}} הוועדה תגבש בנוהל, בהסכמת השר, את המבחנים לחלוקת כספי הקרן ואופן הפרסום של מבחנים כאמור, סדרי הגשת בקשות לקבלת כספים מהקרן, סדרי עבודתה של הקרן, דיווח על ידי מקבל הכספים לעניין השימוש בהם ודיווח הוועדה לבית המשפט על הכספים שחולקו; הנוהל יפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ט)}} השר יפרסם בתום כל שנת תקציב, ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד המשפטים, דין וחשבון על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.

{{ח:סעיף|28|פנקס תובענות ייצוגיות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל בתי המשפט ינהל פנקס תובענות ייצוגיות (בחוק זה – הפנקס) שבו יירשמו הודעות שנמסרו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25(ז)}} וכן כל פרט אחר שהשר יורה לרשמו; הפנקס וכן המסמכים שנמסרו למנהל בתי המשפט יחד עם ההודעות כאמור, יהיו פתוחים לעיון הציבור באתר האינטרנט של הנהלת בתי המשפט.
{{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין פרטי הרישום בפנקס וסדרי העיון בו.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל בתי המשפט יחל בניהול הפנקס בתוך שנה מיום פרסומו של חוק זה; השר יפרסם, ברשומות וכן בעיתון יומי בעל תפוצה רחבה היוצא לאור בישראל בשפה העברית, הודעה בדבר מועד תחילת ניהול הפנקס.

{{ח:סעיף|29|דין המדינה}}
{{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה.

{{ח:סעיף|30|שינוי התוספות}}
{{ח:ת}} השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו –
{{ח:תת|(1)}} לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}};
{{ח:תת|(2)}} להוסיף על {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה}}, לאחר התייעצות עם שר האוצר;
{{ח:תת|(3)}} להוסיף על {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|31|ביצוע ותקנות}}
{{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תקנות הקובעות סדרי דין בכל ענין הנוגע לבקשה לאישור או לתובענה ייצוגית, לא יהיו טעונות אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

{{ח:סעיף|32|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|33|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|34|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)|בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.}}

{{ח:סעיף|35|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההגבלים העסקיים|בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ״ח–1988}}.}}

{{ח:סעיף|36|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}.}}

{{ח:סעיף|37|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}.}}

{{ח:סעיף|38|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד|בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996}}.}}

{{ח:סעיף|39|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}.}}

{{ח:סעיף|40|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}.}}

{{ח:סעיף|41|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לענינים מינהליים|בחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}}

{{ח:סעיף|42|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|43|}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}}.}}

{{ח:סעיף|44|חובת התקנת תקנות בענין אגרות}}
{{ח:ת}} השר יביא תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 83|סעיפים 83(א)(3)}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|ו־108(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, בענין אגרות בהליכים לפי חוק זה, לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

{{ח:סעיף|45|תחילה, תחולה והוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתם של {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיפים 5(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ב)}} לענין משלוח הודעה למנהל בתי המשפט בדבר צירוף אדם לקבוצה, {{ח:פנימי|סעיף 14|14(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(ד)(3)}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ג)}} לענין משלוח הודעה למנהל בתי המשפט בדבר הגשת בקשה לאישור הסדר פשרה, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ד)}} לענין הפניה לפנקס, {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25(ז)}}, בתוך שלושים ימים ממועד תחילת ניהול הפנקס, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} ההוראות לפי חוק זה, למעט הוראות תקנות בענין אגרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}}, יחולו גם על בקשות לאישור תובענה ייצוגית ועל תובענות ייצוגיות, אשר היו תלויות ועומדות לפני בית משפט ביום פרסומו של חוק זה.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה, בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שמתקיים בה אחד התנאים המפורטים להלן, יראו אותה, לענין מנין תקופת ההתיישנות, כאילו הוגשה ביום פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} הבקשה הוגשה שלא לפי אחד ההסדרים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיפים 32 עד 43}} כנוסחם ערב ביטולם בחוק זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} עילתה אינה בגדר העילות שהיה ניתן לאשר בשלהן תובענה ייצוגית לפי אחד ההסדרים כאמור בפסקת משנה (א).
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בכל דין, נדחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור בפסקה (1) לפני פרסומו של חוק זה, יבוא במנין תקופת ההתיישנות של התביעה נושא הבקשה הזמן שבין הגשת הבקשה ובין דחייתה; לענין זה, ”דחייה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ההתיישנות#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לענין תקופת ההתיישנות של תביעה אישית המוגשת בידי מי שהגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור בפסקה (1), בשל העילה נושא הבקשה לאישור.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} בקשות לאישור שהוגשו מיום פרסומו של חוק זה עד יום תחילתן של תקנות בענין אגרות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בסעיף 44}} וכן תובענות ייצוגיות שאושרו בבקשות לאישור כאמור, יהיו פטורות מתשלום אגרת בית משפט.
{{ח:תתת|(2)}} היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2)}}, יורה בית המשפט הדן בבקשה על העברתה לבית משפט לענינים מינהליים; היתה תלויה ועומדת ביום פרסומו של חוק זה תובענה ייצוגית בתביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בסעיף 5(ב)(2)}}, רשאי בית המשפט הדן בתובענה להעבירה לבית משפט לענינים מינהליים בהתחשב בשלב שאליו הגיע הדיון בתובענה; בית משפט לענינים מינהליים שאליו הועברה בקשה או תובענה לפי פסקה זו, יהיה רשאי להמשיך לדון בה מן השלב שבו הפסיק קודמו.
{{ח:תתת|(3)}} לענין בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות אשר הוגשה לפני יום פרסומו של חוק זה, יראו את יום פרסומו של חוק זה כמועד לתחילת מנין התקופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, במקום המועד שבו הוגשה הבקשה לאישור.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”רשות ציבורית“}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(א)}} – תביעה שניתן להגיש בה בקשה לאישור תובענה ייצוגית)}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} תביעה נגד עוסק, כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תביעה נגד מבטח, סוכן ביטוח או חברה מנהלת, בקשר לענין, לרבות חוזה ביטוח או תקנון קופת גמל, שבינם לבין לקוח, לרבות מבוטח או עמית, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} תביעה נגד תאגיד בנקאי, בקשר לענין שבינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו.

{{ח:סעיף*|3א||תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז|עוגן=תוספת 2 פרט 3א}}
{{ח:ת}} תביעה נגד נותן שירותים פיננסיים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, בקשר לעניין שבינו לבין לקוח, בין שהתקשרו בעסקה ובין שלא.

{{ח:סעיף*|4||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תביעה בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}}.

{{ח:סעיף*|4א||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 2 פרט 4א}}
{{ח:ת}} תביעה בקשר לניהול זירת סוחר לרבות תביעה נגד נותן שירותים מטעמה של חברה בעלת רישיון זירה ובכלל זה שירותי שיווק; לעניין זה, ”זירת סוחר“ ו”רישיון זירה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ז3|בפרק ז׳3 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף*|5||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות}}, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|באותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן ניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} תביעה בקשר למפגע סביבתי נגד גורם המפגע; לענין זה, ”גורם המפגע“, ”מפגע סביבתי“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים}}.

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} תביעה בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס״א–2000}}.

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:תת|(1)}} תביעה בעילה של הפליה בעבודה, לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה|חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ״ח–1988}}.
{{ח:תת|(2)}} תביעה בעילה כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד|חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ״ו–1996}}.

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:תת|(1)}} תביעה בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ד|פרקים ד׳}}, {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה|ה׳}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|או ה׳1}} {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|(2)}} תביעה בעילה לפי הוראות הנגישות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה|חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19א|בסעיף 19א לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות}}.
{{ח:תת|(3)}} תביעה בעילה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים)|חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|10||תיקון: תשס״ז, תשע״ד־2, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:תת|(1)}} תביעה בעילה אשר לבית דין אזורי לעבודה הסמכות הייחודית לדון בה לפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 24|סעיף 24(א)(1), (1א) או (3) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, ובלבד שלא נדרש במסגרתה סעד של פיצויי הלנת קצבה, פיצויי הלנת שכר או פיצויי הלנת פיצויי פיטורים לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 16|סעיפים 16}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 20|ו־20}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|לחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}.
{{ח:תת|(2)}} תביעה של עובד בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}, תביעה של עובד בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים#סעיף 2|סעיפים 2 עד 3ב לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס״ז–2007}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}}.
{{ח:תת|(3)}} בפרט זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – למעט תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – הסכם קיבוצי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|חוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, או הסדר קיבוצי בכתב.

{{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשע״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} תביעה נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין, כמס, אגרה או תשלום חובה אחר; וכן תביעה נגד רשות מקרקעי ישראל להשבת סכומים שגבתה שלא כדין אף אם אינם בגדר תשלום חובה; תביעה כאמור נגד רשות מקרקעי ישראל, במסגרת פעילותה לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|חוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}, תוגש לפי פרט זה בלבד.

{{ח:סעיף*|12||תיקון: תשס״ח־2|עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} תביעה נגד מפרסם כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 30א|בסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982}}, בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התקשורת (בזק ושידורים)#סעיף 30א|הסעיף האמור}}.

{{ח:סעיף*|13||תיקון: תשע״א|עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} תביעה נגד חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית, בקשר להעברת מידע או כספים באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית; לעניין זה, ”חברה להפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית“ ו”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}}.

{{ח:סעיף*|14||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} תביעה של מחזיק במניות או באמצעי שליטה בתאגיד מדורג או מחזיק במכשיר פיננסי שנקבע לגביו דירוג, נגד חברת דירוג, בעילה לפי כל דין הנובעת מדירוג; לעניין זה, ”תאגיד מדורג“, ”מכשיר פיננסי“, ”דירוג“ ו”חברת דירוג“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי|בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ד)}} – סייג לתובענה ייצוגית בדרך של הצטרפות)}}}}

{{ח:סעיף*|1||תיקון: תשע״ט|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} תביעה בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|חוק התחרות הכלכלית}}.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ד־3|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} תביעה בעילה הנובעת מזיקה לנייר ערך או ליחידה; לענין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – בעלות, החזקה, רכישה או מכירה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}}, לרבות יחידה של קרן חוץ המוצעת לציבור בישראל, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות|באותו חוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נייר ערך“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן ניירות ערך כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום א׳ באדר התשס״ו (1 במרס 2006).}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;ממלא מקום ראש הממשלה
* '''ציפי לבני'''&lt;br&gt;שרת המשפטים
* '''משה קצב'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>rffq3urki8ebx6z6gt4zxo85rhju53g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ספר החוקים הפתוח/עדכונים אחרונים</title>
    <ns>4</ns>
    <id>290855</id>
    <revision>
      <id>1417672</id>
      <parentid>1417561</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3590" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של העיצום הכספי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>pgfdvm2iekd3ckkhtln9w7j9x47g2jh</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417706</id>
      <parentid>1417672</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>עדכונים אחרונים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3574" xml:space="preserve">&lt;div style=&quot;height: 250px; overflow: auto;&quot;&gt;
* [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח {{מוקטן|(אי תחולת הוראות החוק)}}]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)}}]]
* [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים {{מוקטן|(תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}]]
* [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה {{מוקטן|(תכנית לניהול הבטיחות)}}]]
* [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)|תקנות התקנים {{מוקטן|(אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)}}]]
* [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)|תקנות הרוקחים {{מוקטן|(גז דו-חנקן חמצני)}}]]
* [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)|תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים {{מוקטן|(אזהרה)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון שיווק ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)|תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני {{מוקטן|(פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(השגה על החלטת הרשות המוסמכת)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(רישום במרשם היצוא הביטחוני)}}]]
* [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)|תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני {{מוקטן|(הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)}}]]
&lt;/div&gt;</text>
      <sha1>4msdkabx7vr1dc5p6gscrq0cqzbb2v1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:OpenLawBot/הוספה</title>
    <ns>2</ns>
    <id>293285</id>
    <revision>
      <id>1417650</id>
      <parentid>1417559</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T16:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30776" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{x}} דף מקור [[מקור:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)]] לא קיים
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]</text>
      <sha1>731uwloz8ztbaaz4me1eyz8mgk16g8j</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417653</id>
      <parentid>1417650</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T18:10:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30901" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* [[מקור:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]</text>
      <sha1>tu4jwuu4n5i6lkm7gylza5kuk3zh6o6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417670</id>
      <parentid>1417653</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30916" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* [[מקור:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]</text>
      <sha1>sqxa7hvpu1frfqdj4q149ud8g05kbhn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417704</id>
      <parentid>1417670</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>תודה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="30922" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]</text>
      <sha1>4wqn4g1pwbbgx6t1x0a8sihgydje40c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417718</id>
      <parentid>1417704</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T09:35:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31234" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]</text>
      <sha1>rnlujv4s2a7tcir3wpvkfl8m6003ie6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417720</id>
      <parentid>1417718</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T09:38:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31362" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]</text>
      <sha1>5ureir7q32za5gtng7q92jb2z9089c9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417728</id>
      <parentid>1417720</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:14:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31419" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]</text>
      <sha1>q0i2oo2qia99jkxbu9cqf5paf69tdnb</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417729</id>
      <parentid>1417728</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:22:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31482" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]</text>
      <sha1>oee8sqs9io8pc9uyhua1sayq39bb3xe</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417732</id>
      <parentid>1417729</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:37:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="31639" xml:space="preserve">רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו ראו [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}}
* {{v}} נוצר [[תקנות רואי חשבון]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המקרקעין (אגרות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סילוק פסולת רדיואקטיבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות החומרים המסוכנים (סיווג ופטור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גימלאות) (המשך העסקתו של עובד מעבר לגיל 67)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (רישום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (מוצר דמוי אסבסט)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (הודעה למחזיק במקרקעין)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (הפסקה, עיכוב או הגבלה של פעולות בזק ושירותי בזק)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (ריבית פיגורים והוצאות גביה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (כהונתם של חברי המועצה לשידורי כבלים וסדרי עבודתה של המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מכרזים)]]
* {{v}} נוצר [[צו רשות הספנות והנמלים (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בחברת נמל אילת בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (הוראות לתשלום חובות פסוקים)]]
* {{v}} נוצר [[הוראת הבזק (פרסום כללים)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרס חיוני למדינה באל על נתיבי אוויר לישראל בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההוצאה לפועל (נקיטת הליכים במסלול מזונות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (שירותי החברה)]]
* {{v}} נוצר [[צו החברות הממשלתיות (הכרזה על אינטרסים חיוניים למדינה בתעש מערכות בע&quot;מ)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (יחידת פיקוח)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבזק (כניסה למקרקעין לשם מתן שירותי בזק למקרקעין אחרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הבזק (מתן שירותי בזק למדינה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (סמל הנכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (שעבודים)‏]]
* {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (מוסכים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תנאים לרישוי מוסכים ומנהלים מקצועיים של מוסכים ולהסמכת בוחנים בבחינות לרישוי והוראות שונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השיתופיות (פירוק)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המבחן (שירותי המבחן)‏]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצומח (הסדר יבוא ומכירה של תכשירים כימיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (דרכי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (תשלומים בעד שירותי השירות הבולאי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ישראל)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הצרכן (מאגר להגבלת פניות שיווקיות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות כינויי מקור (סדרי רישום של כינויי מקור שארץ מקורם היא ארץ-חוץ)]]
* {{v}} נוצר [[צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (הוראות נוספות) (מס' 1) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[מנשר בדבר יישום הסכם הביניים (יהודה והשומרון) (מס' 7)]]
* {{v}} נוצר [[צו הטיס (הגבלות על הטיסה ואכרזת אזור אסור) (אזור הגדה המערבית)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על מכונים פסיכומטריים (בקשה לאישור)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות שירותי בריאות בקהילה במצב חירום)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (פטור מרישיון ומהיתר לעבודת אסבסט ומניעת ניגוד עניינים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק (הפחתה של סכום עיצום כספי ופריסת תשלומים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי בידי הממונה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (הפחתה של העיצום הכספי לתאגיד בנקאי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (רישוי) (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[צו בנק ישראל (שיעורי הפחתה מרביים של סכומי העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[חוק החכרת מקרקעין (הוראות שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (הסמכת בתי משפט קהילתיים) (הוראת שעה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (כללים לתשלום גמול ליושב ראש המועצה והחזר הוצאות לחברי המועצה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התעבורה (תנאים להפחתה של האגרה בעד רישיון להפעלת מונית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (ניתוק אספקת מים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות המים (השמעת טענות והצעות על תעריפים למים מוחדרים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישיונות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (התייעצות עם משרד החוץ בנוגע למתן רישיון יצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של העיצום הכספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (הפחתה של סכומי הקנס האזרחי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (רישום במרשם היצוא הביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (השגה על החלטת הרשות המוסמכת)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על ייצוא ביטחוני (פטור מרישיון ייצוא ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (פטור מרישיון שיווק ביטחוני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על יצוא ביטחוני (היקף יצוא ביטחוני מכוח הסכם בין מדינת ישראל לבין מדינה אחרת שיובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות למניעת אלימות במוסדות רפואיים (אזהרה)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות הרוקחים (גז דו-חנקן חמצני)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות התקנים (אופן פרסום בדבר הטלת עיצום כספי)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מועצת המוסד לבטיחות וגיהות)]]
* {{v}} נוצר [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ועדות בטיחות ונאמני בטיחות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]
* {{v}} נוצר [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הליכים ותנאים למתן רישיון למשדר חדשות בין-לאומי, ולאישור התקשרויותיו עם בעלי רישיון לשידור תוכני חוזי-שמע)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (הגבלת עוצמת הקול בתשדירי פרסומת, בקדימונים ובשידורים אחרים)]]
* [[כללי התקשורת (בזק ושידורים) (תשדירי פרסומת, תשדירי שירות והודעות חסות בשידורי ערוץ ייעודי)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (ייעוץ להשקעות)]]
* [[תקנות הנמלים (רישוי נתבים)]]
* [[תקנות הנמלים (שימוש בעגורני חוף)]]
* [[תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (פיצוי לקטין שניזוק מעבירה)]]
* [[כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)]]
* [[כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)]]
* [[כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)]]
* [[כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)]]
* [[כללי המים (אבזרים חוסכי מים)]]
* [[כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על ייצוא בתחום הכימי, הביולוגי והגרעיני)]]
* [[צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)]]
* [[תקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי)]]
* [[צו העונשין (קביעת גופים אחרים וסוגי גופים לעניין עבודת שירות)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי)]]
* [[צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות החברות (סכומים אחרים הכלולים בהון עצמי שיראו אותם כעודפים)]]
* [[תקנות פנקס האימוצים]]
* [[תקנות שירותי הסעד (טיפול בנזקקים)]]
* [[תקנות שירותי הסעד (מבחני נזקקות)]]
* [[צו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה)]]
* [[תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)]]
* [[תקנות העונשין (מאסר על תנאי)]]
* [[תקנות ההגבלים העסקיים (הסדר שכל כבילותיו נוגעות לתובלה בין-לאומית)]]
* [[אכרזת דרכי ענישה (תסקיר של קצין מבחן)]]
* [[תקנות המקרקעין (תנאים להינתקות ממערכת מרכזית בבית משותף)]]
* [[כללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים)]]
* [[כללי בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי הדיון של הוועדה למינוי קאדים מד'הב)]]
* [[תקנות המיילדות (החזקת פטידין והשימוש בו)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (בחירת חברי בתי דין מחוזיים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (קבלת חברים ללשכה וחידוש החברות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מינוי פרקליטים ליד ועדות האתיקה והפסקת כהונתם)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (העסקת טוען)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (דירקטורים בחברה ציבורית)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי לשכר טרחה בטיפול בתביעות לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים)]]
* [[תקנות לשכת עורכי הדין (קביעת סוגי שירותים ברישום דירות שבעדם ייקבע תעריף מקסימלי)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (תעריף מקסימלי בפעולות לרישום דירות מגורים)]]
* [[כללי לשכת עורכי-הדין (חברי גופים נבחרים או ממונים)]]
* [[כללי לשכת עורכי הדין (נוהל התקנת כללים)]]
* [[צו לשכת עורכי הדין (בטוחות לעניין עורך דין זר)]]
* [[תקנות אומנה לילדים (מנגנון תלונה לילדים במסגרת השמה חוץ-ביתית)]]
* [[תקנות הנוער (טיפול והשגחה) (הוראות שונות)]]
* [[תקנות הסעד (טיפול במפגרים)]]
* [[תקנות בריאות העם (אשפוז בבית חולים)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רשיונות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (רישום מתאמנים ופיקוח על התאמנות)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערעור לבית המשפט המחוזי)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים (סדר הדין של ועדת המשמעת)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (ערבות בנקאית ערובה אחרת או ביטוח)]]
* [[תקנות הבטיחות בעבודה (מכירת טרקטורים ומסגרות בטיחות)]]
* [[תקנות המכס (סדרי הדין בערעור)‏]]
* [[תקנות הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר למשתתף תכנית זהות)]]
* [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות התביעות של קרבנות השואה (הסדר הטיפול)]]
* [[תקנות משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (התנאים למתן הטבות לרווחה כלכלית)]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש]]
* [[תקנות טיפול בחולי נפש (ייצוג משפטי בטיפול כפוי)]]
* [[צו הראיות (פסיכולוג מומחה)]]
* [[תקנות הנכים (כללים להוכחת חוסר פרנסה)]]
* [[תקנות עבודת נשים (עבודות בקרינה מייננת)]]
* [[תקנות העסקת נכי מלחמה]]
* [[תקנות העסקת בני משפחות חיילים שנספו במערכה]]
* [[תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים)]]
* [[תקנות לביצוע אמנת האג 1970 (גביית ראיות)]]
* [[תקנות שירות המדינה (מינויים) (חוזה מיוחד) (עובדי הכנסת)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (קבלת פרטי רישום של נרשם)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (סדרי רישום)]]
* [[תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען)]]
* [[כללי צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)]]
* [[תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקה של עגלי חלב)]]
* [[תקנות החולה הנוטה למות (ועדות, מסמכים, מאגר מידע ודיווח)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (מועד זיכוי וחיוב בשיקים)]]
* [[הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) (דרכי חישוב ריבית)]]
* [[כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (פרסומת המכוונת לקטינים)]]
* [[תקנות לניהול מוסדות (מקרים מיוחדים) (סדרי דין)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - מכבים–רעות)]]
* [[תקנות העיריות (רובע עירוני - נווה מונוסון)]]
* [[תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואיים לקייטנות ומחנות נופש)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (סדרנים)]]
* [[תקנות התחרות הכלכלית (סדרי דין בבית הדין ובערעור)]]
* [[תקנות שירות בטחון (שירות מילואים)‏]]
* [[תקנות שירות בטחון (הכשרה חקלאית)]]
* [[צו סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) (חקירת חשודים לפי חוק השיפוט הצבאי)]]
* [[תקנות בריאות העם (תיקון פנקסי לידות ומיתות)]]
* [[תקנות בריאות העם (תנאי שחובה לקיימו במרפאה)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (רישום בקופת חולים ונהלי מעבר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלומים לחברת הדואר)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תשלום דמי ביטוח בריאות לגבי עובד במשק בית)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (תכנית לשירותים נוספים ושינויים בה)]]
* [[תקנות האנטומיה והפתולוגיה (ניתוחים במקרים מיוחדים)]]
* [[תקנות הנהיגה הספורטיבית (כללים בדבר כשירות רפואית)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (בתי חולים)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (ניפוק דלק במכלית)]]
* [[צו הפעלת רכב (מנועים ודלק) (הפעלת רכב מנועי בבנזין)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)]]
* [[תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (סוסים טהורי גזע)]]
* [[תקנות המים (כללים לרחיצת רכב ולשטיפת משטחים מרוצפים במים)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (העברת סכום כספי למד&quot;א)]]
* [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (מימון מועצת הבריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (העלאת מחירי אשפוז ושירותים אמבולטוריים) (מס' 2)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירות רפואי למבוטחי קופת חולים ביישובים קטנים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הודעה על סגירת מרפאה או על הפסקת התקשרות למתן שירות רפואי)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הסדרי בחירה בין נותני שירותים)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר בעד שירותי בריאות)]]
* [[תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הגשת דוח)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (עבירות ועונשין)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פסיכולוגיה רפואית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרטי רישום)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (פרסומת)]]
* [[כללי הפסיכולוגים (אתיקה מקצועית)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוג חינוכי)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי בחינות לרישום בפנקס)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (מומחיות מוכרת - פסיכולוגיה התפתחותית)]]
* [[תקנות לפיצוי נפגעי גזזת (תשלום פיצוי חד פעמי, קיצבה ומענק)]]
* [[תקנות הגבלת הפרסומת והשיווק של משקאות אלכוהוליים (סימון אזהרה)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי ציבורי)]]
* [[תקנות דם טבורי (בנק דם טבורי פרטי)]]
* [[תקנות בריאות העם (שמירת רשומות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (השתתפות בהוצאות של מי שחייב במזונותיו של פעוט עם מוגבלות)]]
* [[תקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז')]]
* [[תקנות הרופאים (בחינות רישוי)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;אורתופד&quot;)]]
* [[צו הרופאים (שימוש בהגדר &quot;מנתח&quot;)]]
* [[תקנות הסמים המסוכנים (תעודה לזיהוי סם שמבקשים לחלטו או להשמידו וסדרי דין בדבר בקשה לחילוט סם או להשמדתו)]]
* [[תקנות הרופאים (פרסומת אסורה)]]
* [[כללי בנק ישראל (שירותים בתחום המטבע)]]
* [[תקנות דיני העונשין (דרכי ענישה) (גמילה מדחף לסמים מסוכנים)]]
* [[צו הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (הארכת תקופת תוקף של תעודה זמנית)]]
* [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין) (סימון טובין במחיריהם הממוצע במדינות מחוץ לישראל) (הוראת שעה)]]
* [[תקנות בריאות הציבור (מזון) (יבוא מזון רגיל בהליך מקוון) (הוראת שעה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (הליכים ותנאים לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (המועד להגשת בקשה לקבלת רישיון לשידורי טלוויזיה)]]
* [[כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (ועדה מייעצת לבחינת תחום שידורי הטלוויזיה בישראל)]]
* [[כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (נטילת זמני שידור)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מהיתר הפעלה)]]
* [[כללי החברות הממשלתיות (מינוי רואי חשבון ושכרם)]]
* [[תקנות הפסיכולוגים (סדרי דין בועדות)]]
* [[תקנות מעונות יום שיקומיים (כללים להכרה במכון להתפתחות הילד)]]
* [[תקנות רישוי שירותי התעופה (פטור מרישיון הפעלה מסחרית)]]
* [[צו שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (הארכת מועד תחולת חובת הנגישות למוסדות בריאות קיימים)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור רכב והרכבתו)]]
* [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מוצרי תעבורה והסחר בהם)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על שירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (קביעת מחיר מרבי לשירותי נותן שירות בהעדר רישום זכויות בפנקסי המקרקעין)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים להולכת גז טבעי)]]
* [[צו הגז (בטיחות ורישוי) (מיתקנים לחלוקת גז טבעי)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (ועד דיירים)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (תנאים לעניין ניסיון, הכשרה מקצועית וותק של מנהל בית דיור מוגן)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס של מפרט דירה)]]
* [[תקנות הדיור המוגן (טופס מסמך גילוי)]]
* [[תקנות שוויון הזדמנויות בעבודה (חובת מסירת הודעה למעביד)]]
* [[תקנות עבודת נשים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות פיצויי פיטורים (חובת מסירת הודעות למעביד)]]
* [[תקנות הטיס (יחידות מידה)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר בחירת נציגי המגדלים)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2021)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2020)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2018)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2017)]]
* [[תקנות המועצה לענף הלול (כללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016)]]
* [[תקנות שימור הקרקע]]
* [[תקנות שימור השפוע של טבריה]]
* [[תקנות שמור חיפה (אגף הכרמל)]]
* [[תקנות שימור חולות יפו–ראשון-לציון–נחל רובין]]
* [[כללי שימור הכפר חבלה]]
* [[כללי שימור קרקע של ח'אן יונס]]
* [[תקנות שימור ירושלים (מבואות מערביים)]]
* [[תקנות שימור דיר עמר]]
* [[תקנות שימור א-ראמה]]
* [[כללי שימור-קרקע של ג'בל א-דאהי (גבעת המורה)]]
* [[כללי שימור-קרקע של א-טורייבה-כרנוב]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור עמק חפר)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (אזור הנגב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית יואב)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית חוף-השרון)]]
* [[תקנות שימור הקרקע (תחום המועצה האזורית שפיר)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בעלי מקצוע בעמותה מוכרת)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (בדיקת כשירות מבקש)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (כללי פרסום)]]
* [[תקנות אימוץ ילדים (הוראות בדבר שמירה נפרדת וחסויה של פרטי הורה שני והשימוש בהם)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות)]]
* [[תקנות מינהל מקרקעי ישראל (מאגר המידע)]]
* [[תקנות האחריות לפיצוי נזקי זיהום בשמן (היטל השתתפות בקרן הבין-לאומית)]]
* [[תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים (כללים בדבר הכשרת סדרנים ממונים)]]
* [[תקנות סדר הדין הפלילי (הודעה לנאשם בדבר האפשרות לניהול דיון מקדמי)]]
* [[תקנות התכנון והבניה (הקמת מיתקן גז בלחץ נמוך מאוד)]]
* [[תקנות החכרת מקרקעין (הוראות שעה) (סדרי הגשת ערר וסדרי הדין בועדת ערר)]]
* [[תקנות החברות (תחולה על חברה לתועלת הציבור שהיא חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד לחימה)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד טילים)]]
* [[צו הפיקוח על יצוא ביטחוני (ציוד דו-שימושי מפוקח)]]
* [[צו היבוא והיצוא (עיסוק בסחר חוץ)]]
* [[כללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו)]]
* [[כללי הקלות לחרש (המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לווין)]]
* [[כללי הקלות לחרש (רשות השידור)]]
* [[צו ההגנה (שעת-חירום) (הגשת ספרים לביקורת מוקדמת ואיסור פרסום)]]
* [[צו שעת חירום (הגשת דברי דפוס ופרסומים לביקורת מוקדמת ואיסור דפוס ופרסום)]]
* [[הודעה בדבר כללים לענין היתרים לפרסום]]
* [[צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)]]
* [[כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)]]</text>
      <sha1>iyngmkpvjrghe9p48io6xawlcqblmgv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>316044</id>
    <revision>
      <id>1417707</id>
      <parentid>1409069</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:25:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="330013" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981
&lt;שם קודם&gt; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (תיקון: תשס״ה–4)

&lt;מאגר 2000503 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|1:209338)); ((תשכ&quot;ב, 94|תיקון|5:209337)); ((תשכ&quot;ג, 30|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5:209336)); ((תשל&quot;ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|9:209023)); ((תש&quot;ם, 26|תיקון מס' 4|9:209335)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|9:209334)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317815)); ((תשנ&quot;ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ד, 2|תיקון מס' 2|13:211015)), ((4|ת&quot;ט|ec:13:317365)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)); ((תשנ&quot;ו, 45|תיקון מס' 4|13:211326)); ((תשנ&quot;ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((221|תיקון מס' 6|14:211426)), ((222|תיקון מס' 7|14:211427)); ((תשנ&quot;ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 55|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((370|תיקון מס' 12|16:299655)), ((433|תיקון מס' 12 (תיקון)|16:299767)); ((תשס&quot;ה, 331|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((527|תיקון מס' 14|16:299878)), ((732|תיקון מס' 15|16:299604)), ((859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 19|ת&quot;ט)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((165|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|17:300727)), ((292|תיקון מס' 20|18:301033)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((515|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((545|תיקון מס' 23|18:301211)); ((תשע&quot;א, 53|תיקון מס' 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|18:301133)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|18:301269)); ((תשע&quot;ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|19:306600)); ((תשע&quot;ו, 26|תיקון מס' 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|20:315848)), ((252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((342|תיקון מס' 33|20:367827)), ((427|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)), ((1048|תיקון מס׳ 35|20:390346)); ((תשע&quot;ח, 739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((880|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38|20:519394)), ((63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((99|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה -
::: (1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- &quot;ביטוח תלוי תשואה&quot; - תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח וחברה מנהלת;
:- &quot;גוף מפוקח&quot; - גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot; - בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
:- &quot;המפקח&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - הועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2(א)]];
:- &quot;התחייבות תלוית תשואה&quot; - התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;חברה מנהלת&quot;, &quot;קופת ביטוח&quot;, &quot;קופת גמל&quot;, &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קופה גמל לחסכון&quot;, &quot;קופת גמל מרכזית לדמי מחלה&quot;, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק גיל פרישה&quot; - [[חוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות&quot; - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
:- &quot;חוקי הפיקוח&quot; - חוק זה, [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] [[וחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחד עם אחרים&quot; - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
:- &quot;יועץ השקעות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;יועץ פנסיוני&quot;, &quot;ייעוץ פנסיוני&quot;, &quot;מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; ו&quot;שיווק פנסיוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:- &quot;מבטח&quot; - מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי [[סעיף 15(א)(1)]] או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי [[סעיף 15(א)(2)]];
:- &quot;מבטח בלא שולט&quot; - מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 32(ב)]];
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן [[בסעיף 41ה]];
:- &quot;סוכן ביטוח&quot; או &quot;סוכן&quot; - מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי [[סעיף 25]] או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;עיסוק בביטוח&quot; - התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, &quot;התקשרות&quot; - לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
:- &quot;קרן ותיקה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי [[תקנות קופות גמל]] לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן ותיקה שבהסדר&quot; - קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי [[סעיף 78ד]];
:- &quot;קרן ותיקה שאינה בהסדר&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - [[=תקנות קופות גמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

== פרק ב': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ==

=== סימן א': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 1א. הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן - הרשות).

@ 1ב. עצמאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

@ 1ג. תפקידי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תפקידי הרשות הם:
: (א)(1) הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
:: (2) הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
:: (3) קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
:: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב) בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

@ 1ד. תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה -
:- &quot;חוק תקציב שנתי&quot; ו&quot;ממונה על סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

@ 1ה. עסקאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 1ו. עובדי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 1ז. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

=== סימן ב': הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 2. הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-4, תשע״ט-2)
: (א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
: (א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
: (א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
: (א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 3. סגן הממונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

=== סימן ג': הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 4. הוועדה המייעצת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
: (ב) הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
:: (1) אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
:: (2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
:: (5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
:: (6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
: (ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ו) בסעיף זה, &quot;עובד מדינה&quot; - לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
: (ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot;, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]];
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר הוועדה - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 7. פרסום ברשומות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

@ 9. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי נוהל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
: (ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

@ 11. שמירת תוקף (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סודיות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

== פרק ג': רישוי ==

=== סימן א': ענפי ביטוח ===

@ 13. סיווג לענפים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': רישוי מבטחים ===

@ 14. איסור עיסוק
: (א) לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי [[סעיף 15]] ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
: (ג) מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

@ 15. רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת -
:: (1) לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] - רשיון מבטח ישראלי;
:: (2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ - רשיון מבטח חוץ.
: (א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט [[בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], ותנאים אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם -
::: (א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
::: (ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
::: (ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה - היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
: (ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
: (ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

@ 16. בקשה לרשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
:: (1) ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
:: (2) פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
:: (3) פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
:: (4) דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
:: (5) פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
:: (6) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
:: (7) רשימת נושאי המשרה;
:: (8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם - אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם - אם הם יחידים;
:: (9) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
: (ב) בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

@ 17. שיקולים במתן רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
:: (2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
:: (5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
:: (6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
:: (7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
:: (8) טעמים שבטובת הציבור.
: (ב) לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 15]], אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 18. תנאים ברשיון ושינויים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

=== סימן ג': פקדון (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ד': ביטול רשיון מבטח ===

@ 22. ביטול רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
:: (1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;
:: (3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
:: (3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
:: (4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
:: (5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
:: (6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
:: (7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
: (ב) לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
: (ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

@ 23. פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
: (ב) הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

=== סימן ה': רישוי סוכני ביטוח ===

@ 24. תיווך בביטוח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן - עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
:: (1) יש בידו רשיון לפי [[סימן זה]] - בהתאם לתנאי הרשיון;
:: (2) הוא יועץ פנסיוני - ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו [[בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], שנערך בהתאם להוראות [[החוק האמור]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 25. סוכן יחיד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן - רשיון סוכן) ליחיד.
: (ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
:: (4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
: (ג) הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו -
:: (1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
:: (2) אם הוא הוכרז פסול דין;
:: (3) אם הוא יועץ השקעות;
:: (4) אם הוא יועץ פנסיוני.
: (ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
:: (2) הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

@ 26. סוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
: (ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
:: (2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
:: (3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
:: (4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
: (ג) הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
: (ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
: (ה) החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או [[בסעיף 28א]], תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 27. סוכן מתמחה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות [[סעיף 25(ג) ו־(ג1)]] יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
: (ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 28]], [[29]], [[55 עד 59]], [[85(ג)]] [[ו־99]] יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

@ 28. הרשיון לפי ענפים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א)(1) רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
:: (2) ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;ענף ביטוח פנסיוני&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים &quot;והכלולה בקופת גמל&quot;, נאמר בה &quot;וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות&quot;;
:::- &quot;ענף ביטוח ימי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
:::- &quot;ענף ביטוח כללי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
:::: (1) ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
:::: (2) ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
: (ב) לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

@ 28א. סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו [[בסעיף 28(א)]], ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
: (1) יועץ פנסיוני;
: (2) יועץ השקעות;
: (3) ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
: (4) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
: (5) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
: (6) מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
: (7) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
: (8) מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
: (9) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
: (10) מועדון צרכנים; לענין זה, &quot;מועדון צרכנים&quot; - תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

@ 29. ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
:: (1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
:: (3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
:: (4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
:: (5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור [[בסעיף 30]] בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
:: (6) הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:: (7) הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
: (ג) היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן - יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
: (ה) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

@ 30. הסכם בין סוכן למבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
: (1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
: (2) להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

@ 31. תיווך עם תושב חוץ
: (א) לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות [[סעיף 96]].

=== סימן ו': שליטה ואמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 31א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרת חוב מיועדת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי [[חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ&quot;ג-1962]];
:: (2) איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
:- &quot;ביטוח חיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54(ה)]];
:- &quot;החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך&quot; - שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- &quot;מבטח&quot; - לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
:: (2) יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
:- &quot;נכסי החיסכון לטווח ארוך&quot; - הנכסים כמפורט להלן:
:: (1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
:: (2) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
:: (3) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
:- &quot;סוכן תאגיד&quot; - לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי [[סעיף 24(א)(2)]].

@ 32. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי [[אותו סעיף]], וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
: (ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 17]], בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
: (ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
: (ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]], לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
: (ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
:: (2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
:: (3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו -
:: (1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
: (ז) הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 32א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 34(ד) ו־(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

@ 33. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 32]] ואין בידו ההיתר.

@ 33א. ביטול היתר או שינויו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 32]], לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים [[בסעיף 32(ג1)]];
:: (2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ב)]];
:: (2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ג)]];
:: (3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
:: (4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
: (ג)(1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר - גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 34. הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור [[בסעיף 32]], רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 32]], רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[סעיף 32]].
: (ג) הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 32]].

@ 34א. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (א1)(1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
::: (ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
::: (ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח - אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 37 לחוק ניירות ערך]]; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
:: (2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
: (א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]].

== פרק ד': הפיקוח על עסקי ביטוח ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים ===

@ 35. הון עצמי (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018]].))
: (ב) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
: (ג) הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה - דרישה להשגה).
: (ד) הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

@ 36. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
:: (2) דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
:: (3) המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
:: (4) חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
:: (5) עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
:: (6) השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
:: (7) השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
:: (8) הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; ו&quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32א]].

@ 36א. החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות [[הסעיפים האמורים]] על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009]].))

@ 37. הוראות בדבר דמי ביטוח
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
:: (2) חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 38. הוראות בדבר תנאי ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015]].))
: (ב) הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].

@ 39. צורת הפוליסה והבלטת תנאים (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980]].))

@ 40. הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה - שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה - המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה - הודעה לממונה).
: (ב) נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח -
:: (1) כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
:: (2) כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
:: (3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
:: (4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
: (ד) הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
:: (2) הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
:: (3) בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
:: (4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
: (ו) הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות -
:: (1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור [[בסעיף 37]];
:: (2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
: (ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
: (ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
::- &quot;כתב שירות&quot; - מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
::- &quot;תכנית ביטוח&quot; - נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
::: (1) הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
::: (2) ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

@ 41. קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור [[בסעיף 30]].
: (ב) מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
: (ג1) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול [[בהגדרה &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כאילו היה סוכן ביטוח.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;דמי עמילות&quot; - עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
: (ו) (((נמחק).))

=== סימן א'1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 41א. החלת הוראות [[סימן זה|הסימן]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: [[בסימן זה]], &quot;מבטח&quot; - למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

@ 41ב. דירקטוריון של מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בדירקטוריון של מבטח ([[בסימן זה]] - הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

@ 41ב1. מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי [[סעיף 32(א1)]], ביטול מינוי כאמור [[בסעיף 34(א)(4)]], התנגדות הממונה למינוי לפי [[סעיף 41י(א)]] או הפסקת כהונה לפי [[סעיף 41י(ג)]], ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי [[סעיף 41יג]], את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, &quot;אסיפה שנתית&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]].

@ 41ג. תחולת הוראות [[מחוק החברות]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) על מבטח יחולו הוראות [[+|סעיפים 94(א)]], [[+|97]], [[+|100]], [[+|114 עד 117]], [[+|119(א)]], [[+|146 עד 153]], [[+|219(ג)]] [[ו־269 לחוק החברות]], בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק]], ואולם לענין זה יקראו את [[-#95|הסעיפים הקטנים האמורים]] בלא המילים &quot;אלא לפי הוראות [[-|סעיף 121(ג)]]&quot;.
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ד. אקטואר ומנהל סיכונים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה - אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
:: (1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
:: (2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
:: (3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
:: (4) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
: (ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
:: (1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) - באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
:: (2) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

@ 41ה. ועדות השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
:: (1) ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה - ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
:: (2) ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן - ועדת השקעות תלויות תשואה).
: (ב) בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
: (ג) לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]]; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ו. כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה - ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
:: (3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
:: (5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
:: (6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
:: (7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
:: (8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 41ז. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

@ 41ח. תנאי כשירות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

@ 41ט. מניעת ניגודי עניינים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 32א(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 41י. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
: (ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

@ 41יא. הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
:: (1) הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
:: (2) הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (3) נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
::: (א) הדירקטוריון;
::: (ב) המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה - מחזיק);
::: (ג) שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה - חבר-מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)]], ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג)]];
:: (4) הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (5) מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
:: (6) חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו [[בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות]];
:: (7) גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

@ 41יב. מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה);
:: (2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
:: (3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
:: (4)(א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
:: (5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין [[סעיף 41ב1]] כדירקטור שפסקה כהונתו.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אסיפה כללית&quot;, &quot;אסיפה שנתית&quot;, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].

=== סימן א'2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 41יג. הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ([[בסימן זה]] - הוועדה).
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
:: (3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].
: (ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
: (ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 41יד. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף קשור&quot; - מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
::- &quot;זיקה&quot; - קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
::- &quot;מחזיק מהותי&quot; - מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
::- &quot;קשר קרוב&quot; - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
:: (2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]] לא תיחשב זיקה;
:: (3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
:: (4) לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
: (ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]], לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

@ 41טו. תקופת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)]] יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ב) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(3)]] יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור [[באותו סעיף]], וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

@ 41טז. הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
: (2) שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
:: (ב) התקיימה בו אחת העילות לפי [[סעיף 41יד]] הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

@ 41יז. סדרי עבודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]].
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור [[בסעיף 41ב1(ב)]] ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור [[בסעיף 41יא]]; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 41יח. תוקפן של פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

@ 41יט. גמול (תיקון: תשע&quot;ד)
: חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

=== סימן ב': דינים וחשבונות ===

@ 42. דוחות והודעות ((תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998]].))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 42א. פרט מטעה בדוח או בהודעה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי [[סעיף 42]] פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות [[פרק ה' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

@ 43. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 48א. מידע מבעלי מניות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
:: (1) שינוי התזכיר או התקנון;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) חלוקה לפי [[הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות]];
:: (5) אישור מיזוג לפי [[סעיף 320 לחוק החברות]].
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

@ 49. פירוק או פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

=== סימן ב'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 49א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 49ב. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיפים 49ג]] [[ו־49ד]] (בחוק זה - מוסמך פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[ו־49ד]], כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 49ד(א)(3)]] - הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

@ 49ג. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 49ה]] -
: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
: (2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

@ 49ד. סמכויות בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]] או [[בסעיף 104]], למעט הפרה המנויה [[בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א' לתוספת השלישית]] (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 49ג]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
:: (3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
: (ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
: (ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו־(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]] [[+|ו־45]] והוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 49ה. חובת הזדהות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[או 49ד]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 49ו. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

@ 50. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 50א. סודיות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

@ 50ב. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז, תשע״ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]], רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968]], לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]], ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 50ג. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]] רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
: (ב) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות [[סעיף 50א]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
: (ג) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 51. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הפרדת עסקי ביטוח חיים ===

@ 54. הפרדת חשבונות ונכסים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
: (ב) נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
: (ד) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ביטוח חיים&quot; - ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

== פרק ה': שמירה על עניני מבוטחים ==

@ 55. איסור תיאור מטעה
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
: (ב) לענין זה, &quot;תיאור מטעה&quot; - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (2) מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
:: (3) משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
:: (4) דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
:: (5) דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
:: (6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
:: (7) חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

@ 56. אחריות לתיאור מטעה
: היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 57. התניית ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 58. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח - במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

@ 59. עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
: (ב) משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
: (ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

@ 59א. תביעה בשם מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

@ 59א1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):))
: (א) מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 59א2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):))
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 59א3. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 22.8.2022):))
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 59א1(ה)]], רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 59ב. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד) (1) קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 60. בירור תלונות הציבור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי [[פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו גם הוראות [[סימן ח' לפרק האמור]] ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
: (ב) הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 61. דרכי הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

@ 62. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ה'1: תובענה יצוגיות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) ==

@ 62א. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ב. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ג. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ד. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ה. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ו. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ז. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ח. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ט. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62י. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

== פרק ו': חיסול עסקי ביטוח ==

@ 63. חיסול מרצון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים -
:: (1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
:: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 64. חיסול עקב ביטול רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

== פרק ז': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין ==

@ 65. הודעה למבטח על פגמים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

@ 66. סמכות הממונה בקביעת חובות רעים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
: (ב) דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי [[סעיף 65]].

@ 67. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי [[סעיף 65]], שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[סעיף 65]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה -
: (1) להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

@ 68. סמכויות לשמירת יציבות של מבטח (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 67]], ורשאי הוא, באישור שר האוצר -
:: (1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
:: (2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור [[בסעיף 70]] ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
:: (4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 71]].
: (ב) היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

@ 69. שמירת תקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 68]] שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 70. סמכויות מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
: (ד) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 70א. תכנית הסדר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] רשאי להכין תכנית (להלן - תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן - הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
: (ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
: (ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
: (ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
: (ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
: (ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
: (ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

@ 71. מפקח מיוחד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 68(א)(4)]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 72. ועדת הנהלה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי [[סעיף 70]].
: (ב) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
: (ד) מונתה ועדת הנהלה - תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

@ 73. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: ניתנה הוראה לפי [[סעיף 68]], יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי [[סעיף 68]].

@ 74. הפסקת מילוי התחייבויות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 68(א)(3)]] לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור [[בסעיף 75]] על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
: (ד) המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

@ 75. הודעה על כוונה לבטל רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

@ 76. סמכות לערוב
: (א) שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן - המבטח הערב) יהיו ערבים -
:: (1) להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי [[סעיף 68]], בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
:: (2) להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד -
::: (א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
::: (ב) שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
: (ב) ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
: (ד) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
: (ה) המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
: (ו) החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ז) דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי [[חוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 77. סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל
: (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי [[סעיף 74]], לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי [[סעיף 74]] בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ב) נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

@ 78. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור [[בסעיפים 67 עד 77]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

== פרק ז'1: קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78א. מטרת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: מטרתו של [[פרק זה]] לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

@ 78ב. פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הועדה הציבורית&quot; - הועדה שמונתה לפי [[סעיף 78ג]];
::- &quot;הממונה&quot; - אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי [[בתקנות קופות גמל]] או [[חוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
::- &quot;התחייבויות הקרן הוותיקה&quot; - לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;התקנון האחיד&quot; - התקנון שיקבע הממונה לפי [[סעיף 78ט]];
::- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מאזן הקרן&quot; - מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק הפיקוח על קופות גמל]] ובכפוף להנחיות הממונה;
::- &quot;מינהלה&quot; - מינהלה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 78ד(ב)]];
::- &quot;מנגנון איזון אקטוארי&quot; - כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
::- &quot;מנהל מיוחד&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 78ד(א)]];
::- &quot;נכסי הקרן הוותיקה&quot; - לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
::: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
::: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - מבטח שניתן לו רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]];
::- &quot;קרן גירעונית&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה [[בחלק א' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;קרן ותיקה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קרן מפעלית&quot; - קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - (((נמחקה);))
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהא המשמעות הנודעת לו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

=== סימן ב': ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ג. ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
:: (1) שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
:: (2) שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]];
:: (3) נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
: (ג) כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ד) על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
: (ה) חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
: (ו) רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ז) החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ח) סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
: (ט) חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (י) הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

=== סימן ג': מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ד. מינוי מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים [[שבסעיף 78טז]], ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
:: (2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
:: (3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
:: (2) ואלה חברי המינהלה:
::: (א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]], שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
::: (ב) נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
:: (3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
:: (4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי [[סעיף 72(ד)]], וכן סמכויות אלה:
::: (א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור [[בסעיף 78יב(א)]], בטרם הגשתה לאישור הממונה;
::: (ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (6) חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
:: (7) רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
:: (8) החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
:: (9) סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
:: (10) חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (ג) הוראות [[סעיף 68]] לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

@ 78ה. תקופת כהונה וסיום כהונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
: (ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
:: (4) הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של [[פרק זה]], או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (5) הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי [[סעיף 78יג]], כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

@ 78ו. סמכויות מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג)
: למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי [[פרק ז']], בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 78ז. תפקידי מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות [[פרק זה]] ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
: (1) איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין - העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
: (2) מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
: (3) הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
: (4) יישום התקנון האחיד;
: (5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 78יב]], או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות [[סעיף 78יג]];
: (6) ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

@ 78ח. הנחיות הממונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

=== סימן ד': תקנון אחיד ותכניות התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ט. קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–3)
: (א) הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות [[סימן ה']] וליצירת אחידות במערך הזכויות.
: (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
:: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
:: (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
:: (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
::: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
::: (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
:::: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
:::: (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
:: (4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
:: (5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
:: (6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
::: (1) בשנת 2004 - ¹⁄₃%;
::: (2) בשנת 2005 - 1%;
::: (3) בשנת 2006 - 1¹⁄₂%;
::: (4) משנת 2007 ואילך - 1³⁄₄%;
:: (7) השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות [[סעיף 78יא]];
:: (8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב [[בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)]], כאמור [[בפסקה (2) של אותו סעיף]]; לענין פסקה זו, &quot;ההפרש&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
:: (9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]], תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
:: (10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
::: (א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית);
::: (ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
::: (ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
::: (ד) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
:::: (2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

@ 78ט1. שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
:: (1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
:: (2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
:: (3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
:: (4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
:: (5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
: (ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לעניין סעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (1) לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך - מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
::: (2) לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) - המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
::- &quot;חודש הזכאות הראשון לקצבה&quot; - החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

@ 78י. תחולת התקנון האחיד ושינויו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
: (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
: (ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
: (ג) ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של [[פרק זה]] והעקרונות המנויים [[בסעיף 78ט]], רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

@ 78יא. שיעורי התשלום לקרן (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ז-2)
: לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ&quot;ח בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
: (1) לתשלומי העמית־השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
: (2) להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

@ 78יב. תכנית התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
: (ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

@ 78יג. תפעול משותף של קרנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

=== סימן ה': סיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78יד. הסיוע הממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א)(1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, &quot;ערך הסובסידיה&quot; - ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג &quot;מירון&quot; שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ&quot;ט בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
:: (2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו [[בסעיף 78ט(ב)(8)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[הסעיף האמור]].
:: (3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה [[בסעיף 78טו1(א)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[סעיף 78טו1]], ובכפוף לתנאים שנקבעו [[באותו סעיף]].
: (ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור [[בסעיף 78יב]], והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי [[פרק זה]] (להלן - קרן זכאית).
: (ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
: (ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

@ 78טו. קרן סיוע (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-2)
: הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור [[בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2)]], להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

@ 78טו1. כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה - כרית ביטחון כללית).
: (ב) סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
:: (2) צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ג) הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
: (ד) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
:: (2) סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בסעיף 78יד]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
: (ו) כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ז) לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ח) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
::- &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
::- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
::: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
::: (2) סכומי הסיוע הממשלתי לפי [[פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 78יד(א)]];
::: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
::- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר - 0;
::- &quot;עקום הריבית&quot; - שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
::- &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, בשל שנה מסוימת - עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
::- &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;שנה קודמת&quot; - השנה שקדמה לשנת החישוב;
::- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, בשל שנה מסוימת - עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי [[סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
::- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[20:367827|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 33), התשע&quot;ז-2017]].

=== סימן ו': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78טז. תחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[פרק זה]] למעט הוראות [[סעיף 78יד(ד)]], לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
:: (1) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
::: (א) לפני יום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
::: (ב) לפני יום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
:: (2) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
::: (א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) - הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
::: (ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) - התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה - התכנית המחייבת).
: (ב) קרן שהוראות [[פרק זה]] לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו עליה.
: (ג) הוראות [[סעיף 78יד(ד)]] לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003).

@ 78יז. שמירת סמכויות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של [[פרק זה]] וביצועו.

@ 78יח. עדיפות (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

@ 78יט. תקנות לביצוע [[פרק ז'1]] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==

@ 78כ. מטרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מטרתו של [[פרק זה]] להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

@ 78כא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, &quot;עקום הריבית&quot;, &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, &quot;שנה קודמת&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 78טו1(ט)]];
:- &quot;מאזן הקרן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 78ב]];
:- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
:: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
:: (2) סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
:: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
:- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)]], כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר - 0;
:- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
:: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
:: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
:- &quot;שיעור הכרית&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']];
:: (2) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
:- &quot;שיעור השפעת השינויים בתקנון&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור [[בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)]] באותו מועד;
:: (2) ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011&quot; - שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;השנה הקובעת&quot; - השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור [[בסעיף 78כב(א)]];
:- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
:- &quot;תקרת כרית מעודכנת&quot; - הנמוך מבין אלה:
:: (1) שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
:: (2) הסכום שנקבע לקרן לפי [[תוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

@ 78כב. כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ([[בפרק זה]] - כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
:: (1) גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור [[בתוספת ראשונה א']], לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה - גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
:: (2) אם גיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]] יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
:: (3) קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
:: (4) מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
::: (א) בשנה הקובעת - ³⁄₄%;
::: (ב) בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת - 1%;
::: (ג) בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת - 1¹⁄₂%;
::: (ד) מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך - 1³⁄₄%.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, &quot;הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
: (ד) הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
:: (7) הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
::: (ב) הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי - 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ה)(1) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בפרק זה]], ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
:: (3) שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
: (ז) כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ח) לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ט) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

== פרק ח': הפסקה במתן שירותים ==

@ 79. הגדרה
: [[בפרק זה]], &quot;שביתת עובדים&quot; - הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

@ 80. אכרזה על הפסקה במתן שירותים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
: (ב) האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
: (ג) באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
: (ד) בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

@ 81. דחיית מועדים
: (א) הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
: (ב) דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

@ 82. ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
: (ב) היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, &quot;התחייבות צמודת-ערך&quot; - התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
: (ג) הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

@ 83. תוקף פוליסות
: נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

@ 84. הגבלת אחריות
: מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

== פרק ט': הוראות מעבר ==

@ 85. מבטחים וסוכנים קיימים
: (א) חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח - זכאי לרשיון מבטח חוץ.
: (ג) יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן יחיד.
: (ד) תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

@ 86. בעל פטור
: (א) תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951 (להלן - החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן - זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
: (ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

@ 87. אגודה עותמאנית (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909]] (להלן - אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
: (ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

@ 88. החזקת אמצעי שליטה
: (א) מי שהחזיק כאמור [[בסעיף 32(א)]] ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור [[בסעיף 32(ב)]] זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].

@ 89. אגודה לביטוח (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) אגודה לביטוח שעל פי [[=הכללים|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ&quot;ג-1963]] (להלן [[בפרק זה]] - הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור [[בכללים]], זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט [[סעיפים 18]], [[22]], [[23]], [[104]] [[ו־105]], כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה]].
:: ((ראו גם [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק), תשכ״ג–1963]].))
: (ב) אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה -
:: (1) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמאני על האגודות]], לפי הענין;
:: (2) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

@ 90. אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים
: אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי [[הכללים]] היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות [[סימן ג' לפרק ג']] [[וסעיף 35]], כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

@ 91. הסדרי ביטוח קיימים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לענין [[סעיף 40]] רואים זכאי לרשיון לפי [[פרק זה]] כמי שהגיש לממונה, לפי [[סעיף 16]], את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי [[פרק זה]].

@ 92. מתן רשיונות והיתרים לזכאים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]] [[או 89]] שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]], [[88]] [[או 89]] בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

== פרק ט'1 - עיצום כספי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) ==

@ 92א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הפר אדם את הוראת [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ב)]] - 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ג)]] - 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זוטר&quot; - עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
: (ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה - המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות [[סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בניגוד להוראת [[סעיף 328(א1) לחוק האמור]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי [[התוספת הרביעית]], בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השלישית]].

@ 92א1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור [[בסעיף 92א]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 92ה]].

@ 92א2. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 92א1]], להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ([[בסימן זה]] - הודעה על התחייבות).
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
: (ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 92א3. הפרת ההתחייבות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 92ה]]; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 92ה]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 92א2(ב)]] - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
: (ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

@ 92א4. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

@ 92א5. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 92א7]]; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 92א6. פרוטוקולים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 92א7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 92א4]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 92טז]].
: (ב) החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]]; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
: (ג) החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 92א4]] בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 92ב. עדכון עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

@ 92ג. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 92ד. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 92א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 92ו. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 92א7(ב)]].

@ 92ז. סכומי עיצום כספי מעודכנים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

@ 92ח. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 92ט. גביה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 92י. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[סעיף 92א(ב)]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 104]], לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי [[סעיף 104]], יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יא. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92יב. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
: (ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
: (ב1) הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יג. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

@ 92יד. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]] ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור [[בסעיף 92כא]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 92טו. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]] ואת [[התוספת הרביעית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת הרביעית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מבטח - 2,000,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין תאגיד שאינו מבטח - 1,500,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון - 150,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר - 27,000 שקלים חדשים;
: (5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו - 18,000 שקלים חדשים;
: בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן חבר ועדת השקעות.

@ 92טז. הפחתת העיצום הכספי ושינוי [[התוספת החמישית]] (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי [[סעיף 92א]], בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי [[התוספת האמורה]].
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת החמישית]].

@ 92יז. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 92טז]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 92ח]].

@ 92יח. הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92יט. עיצום כספי על־תנאי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ([[בפרק זה]] בהתאמה - עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
: (ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
: (ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) - ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

@ 92כ. מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי [[סעיף 49ג]] או הליך בירור מינהלי לפי [[סעיף 49ד]] (בסעיף זה - תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
: (ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
: (ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

@ 92כא. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי [[סעיפים 60 עד 62]], הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
:: (1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 92ח]], עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות [[סעיף 92ט]].
: (ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

@ 92כב. פרסום על הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 92טז]] ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד - גם את שמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
: (ב) פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור [[בסעיף 92יט]], יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי [[סעיף 92יט]] והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
: (ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות [[סעיף 49ו]], יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
: (ו) הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 92כג. דיווח על החלטות הממונה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות [[סעיף 92כב]].

== פרק י': הוראות שונות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4) ==

@ 93. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 95. קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: על קופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי [[החוק האמור]] לרבות שירותים נוספים בהתאם [[לסעיף 10 בחוק האמור]].

@ 96. החלת הוראות
: (א) מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] - דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
: (ב) שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות [[סימנים א' עד ד' לפרק ג']], [[סימן ב' לפרק ד']], [[פרק ח']], [[וסעיפים 38 עד 41]], [[55 עד 62]] [[ו־98]], כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

@ 97. הוצאות ביקורת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

@ 98. אגרות
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
: (2) אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
: (3) אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (4) אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (5) אגרה בעד בחינה;
: (6) דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
: (7) ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 99. רישום מבטח וסוכן תאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

@ 100. הגבלת השימוש במלה &quot;ביטוח&quot; (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה &quot;ביטוח&quot; או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה &quot;ביטוח&quot; או כל מלה הנגזרת ממנה.

@ 101. תנאים ברשיונות ואיסור העברה
: (א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
: (ב) רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי [[סעיף 62(א)]], רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
: (ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981]].))

@ 103. הארכת מועדים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 29(ג)]], [[81]] [[או 102]] או בתקנות לפי [[סעיף 102]].

@ 104. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;הקנס הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו - הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (2) לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) - פי שניים מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח - פי שמונה מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (4) לגבי מבטח - פי ששה עשר מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
:: (1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות [[סעיף 23(ב)]], בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
:: (3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32]];
:: (3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(א1)]];
:: (4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ג1)]];
:: (4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 32א]];
:: (5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 37]];
:: (12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א) או (ח)]], לפי העניין;
:: (12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב) או (ח)]];
:: (12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(4) או (ח)]];
:: (12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי [[סעיף 40(ד) או (ח)]];
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 42א]] או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
:: (15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54]];
:: (16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
:: (18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות [[סעיף 62(א)]];
:: (19) לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות [[סעיף 65]];
:: (20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיף 66]];
:: (21) הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיפים 67]] [[או 68]];
:: (22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות [[סעיף 68]], או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (23) (((נמחקה).))
: (ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)]], או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
:: (3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ב)]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]];
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 57]];
:: (18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי [[סעיפים 63]] [[או 64]];
:: (19) השתמש במילה &quot;ביטוח&quot; או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 100]].

@ 104א. עבירה כדי להטעות או לרמות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 104]] כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 104ב. קנס בעבירה נמשכת (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

@ 105. חובת פיקוח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 106. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 107. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 108. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות [[סעיפים 55 עד 59]] כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

@ 108א. מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי (תיקון: תשע״ז–4)
: (א) בסעיף זה, ”תביעה” – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו [[בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981]], והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
: (ב) מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
: (ד)(1) הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
:: (2) לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

@ 108ב. מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מעקל&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מערכת ההוצאה לפועל;
::: (2) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
::: (3) גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) רכב באובדן גמור כהגדרתו [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]];
::: (2) רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מבוטח&quot; - רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מעוקל&quot; - רכב שהוטל עליו עיקול לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], או [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 109. התאמת הוראות לאגודות שיתופיות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם [[בפקודת האגודות השיתופיות]], ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

@ 110. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
: הוראות [[פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

@ 111. ביטול
: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי&quot;א-1951 - בטל.

@ 111א. פרסום הוראות הממונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 112. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 113. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון תשמ&quot;א (1 ביולי 1981), למעט [[פרק ז']] שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

@ 114. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה  (תיקון: תשס&quot;ג) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 78ב(א)]]))) ====

=== חלק א': קרנות גירעוניות ===

@ (1) : מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע&quot;מ;
@ (2) : קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (3) : נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע&quot;מ;
@ (4) : קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (5) : קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע&quot;מ;
@ (6) : קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ.

=== חלק ב': קרנות מפעליות ===

@ (1) : קרן הגמלאות של חברי &quot;אגד&quot; בע&quot;מ;
@ (2) : קרן הגמלאות של חברי &quot;דן&quot; בע&quot;מ;
@ (3) : קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע&quot;מ;
@ (4) : קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י בע&quot;מ.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ז-2) __NOSUB__ ==

==== ((([[סעיף 78כב(א)(1)]]))) ====
=== חלק א': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1948 || 65
|-
| ינואר עד מאי 1949 || 65 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1949 עד ינואר 1950 || 65 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1950 || 66
|-
| אוקטובר 1950 עד מאי 1951 || 66 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1951 עד ינואר 1952 || 66 ו-8 חודשים
|-
| פברואר 1952 ואילך || גיל הפרישה לגבר, כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

=== חלק ב': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1953 || 60
|-
| ינואר עד מאי 1954 || 60 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1954 עד ינואר 1955 || 60 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1955 || 61
|-
| אוקטובר 1955 עד מאי 1956 || 61 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1956 עד ינואר 1957 || 61 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1957 || 62
|-
| אוקטובר 1957 עד מאי 1958 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1958 עד ינואר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר עד ספטמבר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| אוקטובר 1959 עד מאי 1960 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1960 עד ינואר 1961 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר 1961 ואילך || גיל הפרישה לאישה כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 78כא]], [[סעיף 78כב(ה)(1)(א)]]))) ====

{|
! שם הקרן !! תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}
|-
| גילעד גמלאות לעובדים דתיים || 520
|-
| יוזמה קרן פנסיה לעצמאים || 119
|-
| מגן קרן פנסיה ותיקה || 28
|-
| קרן פנסיה יסוד &quot;עמית&quot; || 87
|-
| עתידית קופת פנסיה || 68
|-
| קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י || 144
|-
| קרן גמלאות של חברי &quot;דן&quot; || 95
|-
| קרן גמלאות של עורכי דין בישראל || 45
|-
| קרן הפנסיה ה.ע.ל || 821
|-
| עתודות קרן פנסיה ותיקה || 573
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 89]]))) ====

@ : ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי [[סעיף 89]] -
@ (1) : לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
@ (2) : תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
@ (3) : עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
@ (4) : תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
@ (5) : אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה - על 1000.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-3) __NOSUB__ ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי [[סעיף 2(ב)]] או לפי [[סימן א'1 לפרק ד']];
@ (3) : לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 34א]];
@ (4) : לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות [[סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א לחוק זה]], או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי [[+#31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור]];
@ (5) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
@ (6) : לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (7) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
@ (7א) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(1) או (ח)]];
@ (7ב) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי [[סעיף 40(ו) או (ח)]];
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 42]];
@ (9) : לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות [[סעיף 48א(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(ב)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיפים 32א(ה)]], [[50]] [[או 73]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות [[סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (13) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות [[סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח-2) : (((ספרור שגוי במקור))) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59ב]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
@ (2) : הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[סעיף 32]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (3) : לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 35]];
@ (4) : פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי [[סעיף 36]];
@ (4א) (תיקון: תשע&quot;ד) : החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 36(ד)]];
@ (5) : לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]], או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (6) : כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]];
@ (7) : חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (8) : לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות [[-|סעיף 34 האמור]] לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

=== חלק ג' ===
@ (1) : שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (2) : תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (3) : פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי [[סעיף 38]];
@ (4) : שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 41]];
@ (4א) : (((החל מיום 22.8.2022):)) גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 59א3]];
@ (5) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 92כב(ד)]];
@ (6) : ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי [[פרק ט'1]], שילם עיצום כספי שהוטל לפי [[פרק ט1|פרק זה (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 92יד]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]], &quot;היקף נכסים מנוהלים&quot; - סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
@ (1) : לעניין מבטח -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 1,000 || 150,000 || 400,000 || 500,000
|-
| מעל 1,000 עד 10,000 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|-
| מעל 10,000 || 250,000 || 500,000 || 1,000,000
|}
@ (2) : לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (3) : לעניין סוכן תאגיד -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 10 || 50,000 || 112,500 || 187,500
|-
| מעל 10 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (4) : לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 25,000 || 60,000 || 75,000
|}

@ (5) : לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 4,500 || 9,000 || 13,500
|}
@ (6) : לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי [[פרט 1|בפרטים (1) עד (3)]] ואינו נושא משרה או שותף בהם -
{|
! colspan=&quot;3&quot; |סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 3,000 || 6,000 || 9,000
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיפים 92טז]] [[ו־92יט]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה - עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, [[חוק הפיקוח על קופות גמל]], [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו - עד 20%;
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה - עד 50%;
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - עד 10%;
@ (4) : השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד - היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו - עד 50%;
@ (5) : למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד - עד 50%;
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין - עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
@ (7) : העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר - עד 30%.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;א (24 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>i18ppvfxxxs6p6krquqcgqax9z5fl32</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417709</id>
      <parentid>1417707</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:28:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>ביטול</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="329882" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981
&lt;שם קודם&gt; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (תיקון: תשס״ה–4)

&lt;מאגר 2000503 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|1:209338)); ((תשכ&quot;ב, 94|תיקון|5:209337)); ((תשכ&quot;ג, 30|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5:209336)); ((תשל&quot;ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|9:209023)); ((תש&quot;ם, 26|תיקון מס' 4|9:209335)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|9:209334)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317815)); ((תשנ&quot;ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ד, 2|תיקון מס' 2|13:211015)), ((4|ת&quot;ט|ec:13:317365)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)); ((תשנ&quot;ו, 45|תיקון מס' 4|13:211326)); ((תשנ&quot;ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((221|תיקון מס' 6|14:211426)), ((222|תיקון מס' 7|14:211427)); ((תשנ&quot;ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 55|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((370|תיקון מס' 12|16:299655)), ((433|תיקון מס' 12 (תיקון)|16:299767)); ((תשס&quot;ה, 331|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((527|תיקון מס' 14|16:299878)), ((732|תיקון מס' 15|16:299604)), ((859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 19|ת&quot;ט)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((165|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|17:300727)), ((292|תיקון מס' 20|18:301033)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((515|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((545|תיקון מס' 23|18:301211)); ((תשע&quot;א, 53|תיקון מס' 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|18:301133)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|18:301269)); ((תשע&quot;ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|19:306600)); ((תשע&quot;ו, 26|תיקון מס' 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|20:315848)), ((252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((342|תיקון מס' 33|20:367827)), ((427|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)), ((1048|תיקון מס׳ 35|20:390346)); ((תשע&quot;ח, 739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((880|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38|20:519394)), ((63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((99|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה -
::: (1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- &quot;ביטוח תלוי תשואה&quot; - תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח וחברה מנהלת;
:- &quot;גוף מפוקח&quot; - גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot; - בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
:- &quot;המפקח&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - הועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2(א)]];
:- &quot;התחייבות תלוית תשואה&quot; - התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;חברה מנהלת&quot;, &quot;קופת ביטוח&quot;, &quot;קופת גמל&quot;, &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קופה גמל לחסכון&quot;, &quot;קופת גמל מרכזית לדמי מחלה&quot;, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק גיל פרישה&quot; - [[חוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות&quot; - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
:- &quot;חוקי הפיקוח&quot; - חוק זה, [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] [[וחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחד עם אחרים&quot; - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
:- &quot;יועץ השקעות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;יועץ פנסיוני&quot;, &quot;ייעוץ פנסיוני&quot;, &quot;מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; ו&quot;שיווק פנסיוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:- &quot;מבטח&quot; - מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי [[סעיף 15(א)(1)]] או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי [[סעיף 15(א)(2)]];
:- &quot;מבטח בלא שולט&quot; - מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 32(ב)]];
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן [[בסעיף 41ה]];
:- &quot;סוכן ביטוח&quot; או &quot;סוכן&quot; - מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי [[סעיף 25]] או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;עיסוק בביטוח&quot; - התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, &quot;התקשרות&quot; - לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
:- &quot;קרן ותיקה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי [[תקנות קופות גמל]] לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן ותיקה שבהסדר&quot; - קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי [[סעיף 78ד]];
:- &quot;קרן ותיקה שאינה בהסדר&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - [[=תקנות קופות גמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

== פרק ב': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ==

=== סימן א': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 1א. הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן - הרשות).

@ 1ב. עצמאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

@ 1ג. תפקידי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תפקידי הרשות הם:
: (א)(1) הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
:: (2) הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
:: (3) קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
:: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב) בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

@ 1ד. תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה -
:- &quot;חוק תקציב שנתי&quot; ו&quot;ממונה על סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

@ 1ה. עסקאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 1ו. עובדי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 1ז. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

=== סימן ב': הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 2. הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-4, תשע״ט-2)
: (א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
: (א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
: (א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
: (א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 3. סגן הממונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

=== סימן ג': הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 4. הוועדה המייעצת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
: (ב) הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
:: (1) אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
:: (2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
:: (5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
:: (6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
: (ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ו) בסעיף זה, &quot;עובד מדינה&quot; - לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
: (ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot;, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]];
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר הוועדה - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 7. פרסום ברשומות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

@ 9. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי נוהל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
: (ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

@ 11. שמירת תוקף (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סודיות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

== פרק ג': רישוי ==

=== סימן א': ענפי ביטוח ===

@ 13. סיווג לענפים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': רישוי מבטחים ===

@ 14. איסור עיסוק
: (א) לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי [[סעיף 15]] ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
: (ג) מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

@ 15. רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת -
:: (1) לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] - רשיון מבטח ישראלי;
:: (2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ - רשיון מבטח חוץ.
: (א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט [[בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], ותנאים אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם -
::: (א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
::: (ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
::: (ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה - היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
: (ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
: (ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

@ 16. בקשה לרשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
:: (1) ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
:: (2) פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
:: (3) פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
:: (4) דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
:: (5) פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
:: (6) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
:: (7) רשימת נושאי המשרה;
:: (8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם - אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם - אם הם יחידים;
:: (9) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
: (ב) בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

@ 17. שיקולים במתן רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
:: (2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
:: (5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
:: (6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
:: (7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
:: (8) טעמים שבטובת הציבור.
: (ב) לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 15]], אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 18. תנאים ברשיון ושינויים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

=== סימן ג': פקדון (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ד': ביטול רשיון מבטח ===

@ 22. ביטול רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
:: (1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;
:: (3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
:: (3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
:: (4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
:: (5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
:: (6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
:: (7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
: (ב) לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
: (ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

@ 23. פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
: (ב) הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

=== סימן ה': רישוי סוכני ביטוח ===

@ 24. תיווך בביטוח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן - עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
:: (1) יש בידו רשיון לפי [[סימן זה]] - בהתאם לתנאי הרשיון;
:: (2) הוא יועץ פנסיוני - ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו [[בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], שנערך בהתאם להוראות [[החוק האמור]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 25. סוכן יחיד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן - רשיון סוכן) ליחיד.
: (ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
:: (4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
: (ג) הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו -
:: (1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
:: (2) אם הוא הוכרז פסול דין;
:: (3) אם הוא יועץ השקעות;
:: (4) אם הוא יועץ פנסיוני.
: (ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
:: (2) הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

@ 26. סוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
: (ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
:: (2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
:: (3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
:: (4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
: (ג) הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
: (ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
: (ה) החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או [[בסעיף 28א]], תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 27. סוכן מתמחה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות [[סעיף 25(ג) ו־(ג1)]] יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
: (ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 28]], [[29]], [[55 עד 59]], [[85(ג)]] [[ו־99]] יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

@ 28. הרשיון לפי ענפים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א)(1) רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
:: (2) ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;ענף ביטוח פנסיוני&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים &quot;והכלולה בקופת גמל&quot;, נאמר בה &quot;וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות&quot;;
:::- &quot;ענף ביטוח ימי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
:::- &quot;ענף ביטוח כללי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
:::: (1) ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
:::: (2) ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
: (ב) לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

@ 28א. סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו [[בסעיף 28(א)]], ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
: (1) יועץ פנסיוני;
: (2) יועץ השקעות;
: (3) ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
: (4) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
: (5) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
: (6) מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
: (7) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
: (8) מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
: (9) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
: (10) מועדון צרכנים; לענין זה, &quot;מועדון צרכנים&quot; - תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

@ 29. ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
:: (1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
:: (3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
:: (4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
:: (5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור [[בסעיף 30]] בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
:: (6) הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:: (7) הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
: (ג) היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן - יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
: (ה) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

@ 30. הסכם בין סוכן למבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
: (1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
: (2) להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

@ 31. תיווך עם תושב חוץ
: (א) לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות [[סעיף 96]].

=== סימן ו': שליטה ואמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 31א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרת חוב מיועדת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי [[חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ&quot;ג-1962]];
:: (2) איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
:- &quot;ביטוח חיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54(ה)]];
:- &quot;החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך&quot; - שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- &quot;מבטח&quot; - לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
:: (2) יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
:- &quot;נכסי החיסכון לטווח ארוך&quot; - הנכסים כמפורט להלן:
:: (1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
:: (2) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
:: (3) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
:- &quot;סוכן תאגיד&quot; - לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי [[סעיף 24(א)(2)]].

@ 32. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי [[אותו סעיף]], וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
: (ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 17]], בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
: (ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
: (ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]], לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
: (ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
:: (2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
:: (3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו -
:: (1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
: (ז) הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 32א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 34(ד) ו־(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

@ 33. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 32]] ואין בידו ההיתר.

@ 33א. ביטול היתר או שינויו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 32]], לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים [[בסעיף 32(ג1)]];
:: (2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ב)]];
:: (2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ג)]];
:: (3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
:: (4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
: (ג)(1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר - גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 34. הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור [[בסעיף 32]], רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 32]], רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[סעיף 32]].
: (ג) הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 32]].

@ 34א. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (א1)(1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
::: (ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
::: (ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח - אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 37 לחוק ניירות ערך]]; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
:: (2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
: (א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]].

== פרק ד': הפיקוח על עסקי ביטוח ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים ===

@ 35. הון עצמי (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018]].))
: (ב) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
: (ג) הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה - דרישה להשגה).
: (ד) הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

@ 36. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
:: (2) דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
:: (3) המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
:: (4) חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
:: (5) עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
:: (6) השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
:: (7) השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
:: (8) הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; ו&quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32א]].

@ 36א. החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות [[הסעיפים האמורים]] על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009]].))

@ 37. הוראות בדבר דמי ביטוח
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
:: (2) חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 38. הוראות בדבר תנאי ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015]].))
: (ב) הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].

@ 39. צורת הפוליסה והבלטת תנאים (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980]].))

@ 40. הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה - שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה - המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה - הודעה לממונה).
: (ב) נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח -
:: (1) כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
:: (2) כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
:: (3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
:: (4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
: (ד) הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
:: (2) הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
:: (3) בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
:: (4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
: (ו) הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות -
:: (1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור [[בסעיף 37]];
:: (2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
: (ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
: (ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
::- &quot;כתב שירות&quot; - מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
::- &quot;תכנית ביטוח&quot; - נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
::: (1) הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
::: (2) ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

@ 41. קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור [[בסעיף 30]].
: (ב) מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
: (ג1) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול [[בהגדרה &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כאילו היה סוכן ביטוח.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;דמי עמילות&quot; - עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
: (ו) (((נמחק).))

=== סימן א'1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 41א. החלת הוראות [[סימן זה|הסימן]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: [[בסימן זה]], &quot;מבטח&quot; - למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

@ 41ב. דירקטוריון של מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בדירקטוריון של מבטח ([[בסימן זה]] - הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

@ 41ב1. מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי [[סעיף 32(א1)]], ביטול מינוי כאמור [[בסעיף 34(א)(4)]], התנגדות הממונה למינוי לפי [[סעיף 41י(א)]] או הפסקת כהונה לפי [[סעיף 41י(ג)]], ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי [[סעיף 41יג]], את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, &quot;אסיפה שנתית&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]].

@ 41ג. תחולת הוראות [[מחוק החברות]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) על מבטח יחולו הוראות [[+|סעיפים 94(א)]], [[+|97]], [[+|100]], [[+|114 עד 117]], [[+|119(א)]], [[+|146 עד 153]], [[+|219(ג)]] [[ו־269 לחוק החברות]], בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק]], ואולם לענין זה יקראו את [[-#95|הסעיפים הקטנים האמורים]] בלא המילים &quot;אלא לפי הוראות [[-|סעיף 121(ג)]]&quot;.
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ד. אקטואר ומנהל סיכונים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה - אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
:: (1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
:: (2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
:: (3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
:: (4) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
: (ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
:: (1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) - באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
:: (2) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

@ 41ה. ועדות השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
:: (1) ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה - ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
:: (2) ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן - ועדת השקעות תלויות תשואה).
: (ב) בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
: (ג) לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]]; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ו. כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה - ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
:: (3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
:: (5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
:: (6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
:: (7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
:: (8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 41ז. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

@ 41ח. תנאי כשירות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

@ 41ט. מניעת ניגודי עניינים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 32א(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 41י. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
: (ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

@ 41יא. הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
:: (1) הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
:: (2) הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (3) נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
::: (א) הדירקטוריון;
::: (ב) המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה - מחזיק);
::: (ג) שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה - חבר-מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)]], ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג)]];
:: (4) הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (5) מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
:: (6) חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו [[בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות]];
:: (7) גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

@ 41יב. מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה);
:: (2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
:: (3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
:: (4)(א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
:: (5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין [[סעיף 41ב1]] כדירקטור שפסקה כהונתו.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אסיפה כללית&quot;, &quot;אסיפה שנתית&quot;, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].

=== סימן א'2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 41יג. הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ([[בסימן זה]] - הוועדה).
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
:: (3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].
: (ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
: (ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 41יד. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף קשור&quot; - מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
::- &quot;זיקה&quot; - קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
::- &quot;מחזיק מהותי&quot; - מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
::- &quot;קשר קרוב&quot; - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
:: (2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]] לא תיחשב זיקה;
:: (3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
:: (4) לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
: (ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]], לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

@ 41טו. תקופת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)]] יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ב) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(3)]] יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור [[באותו סעיף]], וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

@ 41טז. הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
: (2) שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
:: (ב) התקיימה בו אחת העילות לפי [[סעיף 41יד]] הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

@ 41יז. סדרי עבודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]].
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור [[בסעיף 41ב1(ב)]] ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור [[בסעיף 41יא]]; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 41יח. תוקפן של פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

@ 41יט. גמול (תיקון: תשע&quot;ד)
: חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

=== סימן ב': דינים וחשבונות ===

@ 42. דוחות והודעות ((תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998]].))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 42א. פרט מטעה בדוח או בהודעה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי [[סעיף 42]] פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות [[פרק ה' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

@ 43. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 48א. מידע מבעלי מניות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
:: (1) שינוי התזכיר או התקנון;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) חלוקה לפי [[הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות]];
:: (5) אישור מיזוג לפי [[סעיף 320 לחוק החברות]].
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

@ 49. פירוק או פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

=== סימן ב'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 49א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 49ב. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיפים 49ג]] [[ו־49ד]] (בחוק זה - מוסמך פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[ו־49ד]], כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 49ד(א)(3)]] - הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

@ 49ג. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 49ה]] -
: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
: (2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

@ 49ד. סמכויות בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]] או [[בסעיף 104]], למעט הפרה המנויה [[בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א' לתוספת השלישית]] (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 49ג]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
:: (3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
: (ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
: (ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו־(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]] [[+|ו־45]] והוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 49ה. חובת הזדהות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[או 49ד]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 49ו. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

@ 50. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 50א. סודיות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

@ 50ב. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז, תשע״ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]], רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968]], לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]], ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 50ג. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]] רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
: (ב) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות [[סעיף 50א]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
: (ג) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 51. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הפרדת עסקי ביטוח חיים ===

@ 54. הפרדת חשבונות ונכסים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
: (ב) נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
: (ד) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ביטוח חיים&quot; - ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

== פרק ה': שמירה על עניני מבוטחים ==

@ 55. איסור תיאור מטעה
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
: (ב) לענין זה, &quot;תיאור מטעה&quot; - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (2) מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
:: (3) משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
:: (4) דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
:: (5) דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
:: (6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
:: (7) חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

@ 56. אחריות לתיאור מטעה
: היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 57. התניית ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 58. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח - במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

@ 59. עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
: (ב) משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
: (ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

@ 59א. תביעה בשם מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

@ 59א1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):))
: (א) מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 59א2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):))
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 59א3. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 22.8.2022):))
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 59א1(ה)]], רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 59ב. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד) (1) קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 60. בירור תלונות הציבור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי [[פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו גם הוראות [[סימן ח' לפרק האמור]] ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
: (ב) הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 61. דרכי הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

@ 62. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ה'1: תובענה יצוגיות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) ==

@ 62א. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ב. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ג. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ד. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ה. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ו. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ז. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ח. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ט. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62י. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

== פרק ו': חיסול עסקי ביטוח ==

@ 63. חיסול מרצון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים -
:: (1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
:: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 64. חיסול עקב ביטול רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

== פרק ז': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין ==

@ 65. הודעה למבטח על פגמים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

@ 66. סמכות הממונה בקביעת חובות רעים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
: (ב) דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי [[סעיף 65]].

@ 67. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי [[סעיף 65]], שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[סעיף 65]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה -
: (1) להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

@ 68. סמכויות לשמירת יציבות של מבטח (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 67]], ורשאי הוא, באישור שר האוצר -
:: (1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
:: (2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור [[בסעיף 70]] ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
:: (4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 71]].
: (ב) היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

@ 69. שמירת תקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 68]] שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 70. סמכויות מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
: (ד) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 70א. תכנית הסדר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] רשאי להכין תכנית (להלן - תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן - הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
: (ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
: (ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
: (ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
: (ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
: (ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
: (ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

@ 71. מפקח מיוחד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 68(א)(4)]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 72. ועדת הנהלה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי [[סעיף 70]].
: (ב) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
: (ד) מונתה ועדת הנהלה - תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

@ 73. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: ניתנה הוראה לפי [[סעיף 68]], יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי [[סעיף 68]].

@ 74. הפסקת מילוי התחייבויות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 68(א)(3)]] לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור [[בסעיף 75]] על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
: (ד) המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

@ 75. הודעה על כוונה לבטל רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

@ 76. סמכות לערוב
: (א) שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן - המבטח הערב) יהיו ערבים -
:: (1) להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי [[סעיף 68]], בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
:: (2) להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד -
::: (א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
::: (ב) שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
: (ב) ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
: (ד) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
: (ה) המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
: (ו) החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ז) דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי [[חוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 77. סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל
: (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי [[סעיף 74]], לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי [[סעיף 74]] בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ב) נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

@ 78. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור [[בסעיפים 67 עד 77]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

== פרק ז'1: קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78א. מטרת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: מטרתו של [[פרק זה]] לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

@ 78ב. פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הועדה הציבורית&quot; - הועדה שמונתה לפי [[סעיף 78ג]];
::- &quot;הממונה&quot; - אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי [[בתקנות קופות גמל]] או [[חוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
::- &quot;התחייבויות הקרן הוותיקה&quot; - לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;התקנון האחיד&quot; - התקנון שיקבע הממונה לפי [[סעיף 78ט]];
::- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מאזן הקרן&quot; - מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק הפיקוח על קופות גמל]] ובכפוף להנחיות הממונה;
::- &quot;מינהלה&quot; - מינהלה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 78ד(ב)]];
::- &quot;מנגנון איזון אקטוארי&quot; - כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
::- &quot;מנהל מיוחד&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 78ד(א)]];
::- &quot;נכסי הקרן הוותיקה&quot; - לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
::: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
::: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - מבטח שניתן לו רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]];
::- &quot;קרן גירעונית&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה [[בחלק א' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;קרן ותיקה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קרן מפעלית&quot; - קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - (((נמחקה);))
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהא המשמעות הנודעת לו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

=== סימן ב': ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ג. ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
:: (1) שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
:: (2) שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]];
:: (3) נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
: (ג) כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ד) על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
: (ה) חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
: (ו) רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ז) החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ח) סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
: (ט) חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (י) הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

=== סימן ג': מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ד. מינוי מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים [[שבסעיף 78טז]], ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
:: (2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
:: (3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
:: (2) ואלה חברי המינהלה:
::: (א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]], שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
::: (ב) נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
:: (3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
:: (4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי [[סעיף 72(ד)]], וכן סמכויות אלה:
::: (א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור [[בסעיף 78יב(א)]], בטרם הגשתה לאישור הממונה;
::: (ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (6) חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
:: (7) רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
:: (8) החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
:: (9) סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
:: (10) חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (ג) הוראות [[סעיף 68]] לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

@ 78ה. תקופת כהונה וסיום כהונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
: (ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
:: (4) הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של [[פרק זה]], או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (5) הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי [[סעיף 78יג]], כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

@ 78ו. סמכויות מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג)
: למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי [[פרק ז']], בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 78ז. תפקידי מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות [[פרק זה]] ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
: (1) איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין - העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
: (2) מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
: (3) הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
: (4) יישום התקנון האחיד;
: (5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 78יב]], או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות [[סעיף 78יג]];
: (6) ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

@ 78ח. הנחיות הממונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

=== סימן ד': תקנון אחיד ותכניות התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ט. קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–3)
: (א) הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות [[סימן ה']] וליצירת אחידות במערך הזכויות.
: (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
:: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
:: (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
:: (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
::: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
::: (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
:::: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
:::: (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
:: (4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
:: (5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
:: (6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
::: (1) בשנת 2004 - ¹⁄₃%;
::: (2) בשנת 2005 - 1%;
::: (3) בשנת 2006 - 1¹⁄₂%;
::: (4) משנת 2007 ואילך - 1³⁄₄%;
:: (7) השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות [[סעיף 78יא]];
:: (8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב [[בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)]], כאמור [[בפסקה (2) של אותו סעיף]]; לענין פסקה זו, &quot;ההפרש&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
:: (9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]], תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
:: (10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
::: (א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית);
::: (ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
::: (ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
::: (ד) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
:::: (2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

@ 78ט1. שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
:: (1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
:: (2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
:: (3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
:: (4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
:: (5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
: (ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לעניין סעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (1) לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך - מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
::: (2) לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) - המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
::- &quot;חודש הזכאות הראשון לקצבה&quot; - החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

@ 78י. תחולת התקנון האחיד ושינויו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
: (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
: (ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
: (ג) ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של [[פרק זה]] והעקרונות המנויים [[בסעיף 78ט]], רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

@ 78יא. שיעורי התשלום לקרן (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ז-2)
: לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ&quot;ח בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
: (1) לתשלומי העמית־השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
: (2) להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

@ 78יב. תכנית התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
: (ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

@ 78יג. תפעול משותף של קרנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

=== סימן ה': סיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78יד. הסיוע הממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א)(1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, &quot;ערך הסובסידיה&quot; - ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג &quot;מירון&quot; שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ&quot;ט בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
:: (2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו [[בסעיף 78ט(ב)(8)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[הסעיף האמור]].
:: (3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה [[בסעיף 78טו1(א)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[סעיף 78טו1]], ובכפוף לתנאים שנקבעו [[באותו סעיף]].
: (ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור [[בסעיף 78יב]], והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי [[פרק זה]] (להלן - קרן זכאית).
: (ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
: (ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

@ 78טו. קרן סיוע (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-2)
: הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור [[בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2)]], להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

@ 78טו1. כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה - כרית ביטחון כללית).
: (ב) סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
:: (2) צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ג) הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
: (ד) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
:: (2) סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בסעיף 78יד]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
: (ו) כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ז) לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ח) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
::- &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
::- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
::: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
::: (2) סכומי הסיוע הממשלתי לפי [[פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 78יד(א)]];
::: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
::- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר - 0;
::- &quot;עקום הריבית&quot; - שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
::- &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, בשל שנה מסוימת - עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
::- &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;שנה קודמת&quot; - השנה שקדמה לשנת החישוב;
::- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, בשל שנה מסוימת - עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי [[סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
::- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[20:367827|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 33), התשע&quot;ז-2017]].

=== סימן ו': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78טז. תחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[פרק זה]] למעט הוראות [[סעיף 78יד(ד)]], לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
:: (1) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
::: (א) לפני יום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
::: (ב) לפני יום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
:: (2) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
::: (א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) - הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
::: (ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) - התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה - התכנית המחייבת).
: (ב) קרן שהוראות [[פרק זה]] לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו עליה.
: (ג) הוראות [[סעיף 78יד(ד)]] לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003).

@ 78יז. שמירת סמכויות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של [[פרק זה]] וביצועו.

@ 78יח. עדיפות (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

@ 78יט. תקנות לביצוע [[פרק ז'1]] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==

@ 78כ. מטרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מטרתו של [[פרק זה]] להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

@ 78כא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, &quot;עקום הריבית&quot;, &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, &quot;שנה קודמת&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 78טו1(ט)]];
:- &quot;מאזן הקרן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 78ב]];
:- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
:: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
:: (2) סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
:: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
:- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)]], כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר - 0;
:- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
:: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
:: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
:- &quot;שיעור הכרית&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']];
:: (2) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
:- &quot;שיעור השפעת השינויים בתקנון&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור [[בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)]] באותו מועד;
:: (2) ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011&quot; - שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;השנה הקובעת&quot; - השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור [[בסעיף 78כב(א)]];
:- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
:- &quot;תקרת כרית מעודכנת&quot; - הנמוך מבין אלה:
:: (1) שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
:: (2) הסכום שנקבע לקרן לפי [[תוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

@ 78כב. כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ([[בפרק זה]] - כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
:: (1) גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור [[בתוספת ראשונה א']], לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה - גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
:: (2) אם גיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]] יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
:: (3) קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
:: (4) מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
::: (א) בשנה הקובעת - ³⁄₄%;
::: (ב) בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת - 1%;
::: (ג) בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת - 1¹⁄₂%;
::: (ד) מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך - 1³⁄₄%.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, &quot;הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
: (ד) הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
:: (7) הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
::: (ב) הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי - 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ה)(1) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בפרק זה]], ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
:: (3) שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
: (ז) כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ח) לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ט) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

== פרק ח': הפסקה במתן שירותים ==

@ 79. הגדרה
: [[בפרק זה]], &quot;שביתת עובדים&quot; - הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

@ 80. אכרזה על הפסקה במתן שירותים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
: (ב) האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
: (ג) באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
: (ד) בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

@ 81. דחיית מועדים
: (א) הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
: (ב) דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

@ 82. ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
: (ב) היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, &quot;התחייבות צמודת-ערך&quot; - התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
: (ג) הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

@ 83. תוקף פוליסות
: נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

@ 84. הגבלת אחריות
: מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

== פרק ט': הוראות מעבר ==

@ 85. מבטחים וסוכנים קיימים
: (א) חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח - זכאי לרשיון מבטח חוץ.
: (ג) יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן יחיד.
: (ד) תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

@ 86. בעל פטור
: (א) תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951 (להלן - החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן - זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
: (ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

@ 87. אגודה עותמאנית (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909]] (להלן - אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
: (ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

@ 88. החזקת אמצעי שליטה
: (א) מי שהחזיק כאמור [[בסעיף 32(א)]] ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור [[בסעיף 32(ב)]] זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].

@ 89. אגודה לביטוח (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) אגודה לביטוח שעל פי [[=הכללים|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ&quot;ג-1963]] (להלן [[בפרק זה]] - הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור [[בכללים]], זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט [[סעיפים 18]], [[22]], [[23]], [[104]] [[ו־105]], כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה]].
: (ב) אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה -
:: (1) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמאני על האגודות]], לפי הענין;
:: (2) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

@ 90. אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים
: אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי [[הכללים]] היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות [[סימן ג' לפרק ג']] [[וסעיף 35]], כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

@ 91. הסדרי ביטוח קיימים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לענין [[סעיף 40]] רואים זכאי לרשיון לפי [[פרק זה]] כמי שהגיש לממונה, לפי [[סעיף 16]], את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי [[פרק זה]].

@ 92. מתן רשיונות והיתרים לזכאים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]] [[או 89]] שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]], [[88]] [[או 89]] בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

== פרק ט'1 - עיצום כספי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) ==

@ 92א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הפר אדם את הוראת [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ב)]] - 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ג)]] - 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זוטר&quot; - עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
: (ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה - המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות [[סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בניגוד להוראת [[סעיף 328(א1) לחוק האמור]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי [[התוספת הרביעית]], בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השלישית]].

@ 92א1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור [[בסעיף 92א]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 92ה]].

@ 92א2. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 92א1]], להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ([[בסימן זה]] - הודעה על התחייבות).
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
: (ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 92א3. הפרת ההתחייבות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 92ה]]; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 92ה]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 92א2(ב)]] - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
: (ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

@ 92א4. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

@ 92א5. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 92א7]]; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 92א6. פרוטוקולים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 92א7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 92א4]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 92טז]].
: (ב) החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]]; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
: (ג) החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 92א4]] בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 92ב. עדכון עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

@ 92ג. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 92ד. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 92א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 92ו. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 92א7(ב)]].

@ 92ז. סכומי עיצום כספי מעודכנים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

@ 92ח. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 92ט. גביה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 92י. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[סעיף 92א(ב)]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 104]], לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי [[סעיף 104]], יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יא. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92יב. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
: (ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
: (ב1) הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יג. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

@ 92יד. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]] ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור [[בסעיף 92כא]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 92טו. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]] ואת [[התוספת הרביעית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת הרביעית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מבטח - 2,000,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין תאגיד שאינו מבטח - 1,500,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון - 150,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר - 27,000 שקלים חדשים;
: (5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו - 18,000 שקלים חדשים;
: בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן חבר ועדת השקעות.

@ 92טז. הפחתת העיצום הכספי ושינוי [[התוספת החמישית]] (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי [[סעיף 92א]], בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי [[התוספת האמורה]].
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת החמישית]].

@ 92יז. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 92טז]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 92ח]].

@ 92יח. הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92יט. עיצום כספי על־תנאי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ([[בפרק זה]] בהתאמה - עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
: (ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
: (ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) - ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

@ 92כ. מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי [[סעיף 49ג]] או הליך בירור מינהלי לפי [[סעיף 49ד]] (בסעיף זה - תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
: (ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
: (ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

@ 92כא. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי [[סעיפים 60 עד 62]], הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
:: (1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 92ח]], עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות [[סעיף 92ט]].
: (ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

@ 92כב. פרסום על הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 92טז]] ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד - גם את שמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
: (ב) פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור [[בסעיף 92יט]], יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי [[סעיף 92יט]] והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
: (ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות [[סעיף 49ו]], יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
: (ו) הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 92כג. דיווח על החלטות הממונה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות [[סעיף 92כב]].

== פרק י': הוראות שונות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4) ==

@ 93. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 95. קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: על קופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי [[החוק האמור]] לרבות שירותים נוספים בהתאם [[לסעיף 10 בחוק האמור]].

@ 96. החלת הוראות
: (א) מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] - דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
: (ב) שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות [[סימנים א' עד ד' לפרק ג']], [[סימן ב' לפרק ד']], [[פרק ח']], [[וסעיפים 38 עד 41]], [[55 עד 62]] [[ו־98]], כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

@ 97. הוצאות ביקורת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

@ 98. אגרות
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
: (2) אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
: (3) אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (4) אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (5) אגרה בעד בחינה;
: (6) דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
: (7) ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 99. רישום מבטח וסוכן תאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

@ 100. הגבלת השימוש במלה &quot;ביטוח&quot; (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה &quot;ביטוח&quot; או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה &quot;ביטוח&quot; או כל מלה הנגזרת ממנה.

@ 101. תנאים ברשיונות ואיסור העברה
: (א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
: (ב) רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי [[סעיף 62(א)]], רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
: (ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981]].))

@ 103. הארכת מועדים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 29(ג)]], [[81]] [[או 102]] או בתקנות לפי [[סעיף 102]].

@ 104. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;הקנס הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו - הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (2) לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) - פי שניים מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח - פי שמונה מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (4) לגבי מבטח - פי ששה עשר מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
:: (1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות [[סעיף 23(ב)]], בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
:: (3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32]];
:: (3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(א1)]];
:: (4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ג1)]];
:: (4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 32א]];
:: (5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 37]];
:: (12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א) או (ח)]], לפי העניין;
:: (12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב) או (ח)]];
:: (12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(4) או (ח)]];
:: (12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי [[סעיף 40(ד) או (ח)]];
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 42א]] או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
:: (15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54]];
:: (16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
:: (18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות [[סעיף 62(א)]];
:: (19) לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות [[סעיף 65]];
:: (20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיף 66]];
:: (21) הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיפים 67]] [[או 68]];
:: (22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות [[סעיף 68]], או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (23) (((נמחקה).))
: (ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)]], או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
:: (3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ב)]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]];
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 57]];
:: (18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי [[סעיפים 63]] [[או 64]];
:: (19) השתמש במילה &quot;ביטוח&quot; או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 100]].

@ 104א. עבירה כדי להטעות או לרמות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 104]] כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 104ב. קנס בעבירה נמשכת (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

@ 105. חובת פיקוח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 106. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 107. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 108. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות [[סעיפים 55 עד 59]] כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

@ 108א. מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי (תיקון: תשע״ז–4)
: (א) בסעיף זה, ”תביעה” – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו [[בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981]], והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
: (ב) מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
: (ד)(1) הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
:: (2) לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

@ 108ב. מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מעקל&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מערכת ההוצאה לפועל;
::: (2) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
::: (3) גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) רכב באובדן גמור כהגדרתו [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]];
::: (2) רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מבוטח&quot; - רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מעוקל&quot; - רכב שהוטל עליו עיקול לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], או [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 109. התאמת הוראות לאגודות שיתופיות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם [[בפקודת האגודות השיתופיות]], ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

@ 110. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
: הוראות [[פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

@ 111. ביטול
: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי&quot;א-1951 - בטל.

@ 111א. פרסום הוראות הממונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 112. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 113. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון תשמ&quot;א (1 ביולי 1981), למעט [[פרק ז']] שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

@ 114. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה  (תיקון: תשס&quot;ג) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 78ב(א)]]))) ====

=== חלק א': קרנות גירעוניות ===

@ (1) : מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע&quot;מ;
@ (2) : קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (3) : נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע&quot;מ;
@ (4) : קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (5) : קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע&quot;מ;
@ (6) : קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ.

=== חלק ב': קרנות מפעליות ===

@ (1) : קרן הגמלאות של חברי &quot;אגד&quot; בע&quot;מ;
@ (2) : קרן הגמלאות של חברי &quot;דן&quot; בע&quot;מ;
@ (3) : קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע&quot;מ;
@ (4) : קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י בע&quot;מ.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ז-2) __NOSUB__ ==

==== ((([[סעיף 78כב(א)(1)]]))) ====
=== חלק א': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1948 || 65
|-
| ינואר עד מאי 1949 || 65 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1949 עד ינואר 1950 || 65 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1950 || 66
|-
| אוקטובר 1950 עד מאי 1951 || 66 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1951 עד ינואר 1952 || 66 ו-8 חודשים
|-
| פברואר 1952 ואילך || גיל הפרישה לגבר, כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

=== חלק ב': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1953 || 60
|-
| ינואר עד מאי 1954 || 60 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1954 עד ינואר 1955 || 60 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1955 || 61
|-
| אוקטובר 1955 עד מאי 1956 || 61 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1956 עד ינואר 1957 || 61 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1957 || 62
|-
| אוקטובר 1957 עד מאי 1958 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1958 עד ינואר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר עד ספטמבר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| אוקטובר 1959 עד מאי 1960 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1960 עד ינואר 1961 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר 1961 ואילך || גיל הפרישה לאישה כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 78כא]], [[סעיף 78כב(ה)(1)(א)]]))) ====

{|
! שם הקרן !! תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}
|-
| גילעד גמלאות לעובדים דתיים || 520
|-
| יוזמה קרן פנסיה לעצמאים || 119
|-
| מגן קרן פנסיה ותיקה || 28
|-
| קרן פנסיה יסוד &quot;עמית&quot; || 87
|-
| עתידית קופת פנסיה || 68
|-
| קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י || 144
|-
| קרן גמלאות של חברי &quot;דן&quot; || 95
|-
| קרן גמלאות של עורכי דין בישראל || 45
|-
| קרן הפנסיה ה.ע.ל || 821
|-
| עתודות קרן פנסיה ותיקה || 573
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 89]]))) ====

@ : ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי [[סעיף 89]] -
@ (1) : לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
@ (2) : תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
@ (3) : עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
@ (4) : תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
@ (5) : אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה - על 1000.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-3) __NOSUB__ ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי [[סעיף 2(ב)]] או לפי [[סימן א'1 לפרק ד']];
@ (3) : לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 34א]];
@ (4) : לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות [[סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א לחוק זה]], או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי [[+#31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור]];
@ (5) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
@ (6) : לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (7) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
@ (7א) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(1) או (ח)]];
@ (7ב) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי [[סעיף 40(ו) או (ח)]];
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 42]];
@ (9) : לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות [[סעיף 48א(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(ב)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיפים 32א(ה)]], [[50]] [[או 73]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות [[סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (13) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות [[סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח-2) : (((ספרור שגוי במקור))) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59ב]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
@ (2) : הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[סעיף 32]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (3) : לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 35]];
@ (4) : פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי [[סעיף 36]];
@ (4א) (תיקון: תשע&quot;ד) : החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 36(ד)]];
@ (5) : לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]], או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (6) : כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]];
@ (7) : חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (8) : לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות [[-|סעיף 34 האמור]] לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

=== חלק ג' ===
@ (1) : שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (2) : תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (3) : פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי [[סעיף 38]];
@ (4) : שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 41]];
@ (4א) : (((החל מיום 22.8.2022):)) גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 59א3]];
@ (5) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 92כב(ד)]];
@ (6) : ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי [[פרק ט'1]], שילם עיצום כספי שהוטל לפי [[פרק ט1|פרק זה (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 92יד]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]], &quot;היקף נכסים מנוהלים&quot; - סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
@ (1) : לעניין מבטח -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 1,000 || 150,000 || 400,000 || 500,000
|-
| מעל 1,000 עד 10,000 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|-
| מעל 10,000 || 250,000 || 500,000 || 1,000,000
|}
@ (2) : לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (3) : לעניין סוכן תאגיד -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 10 || 50,000 || 112,500 || 187,500
|-
| מעל 10 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (4) : לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 25,000 || 60,000 || 75,000
|}

@ (5) : לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 4,500 || 9,000 || 13,500
|}
@ (6) : לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי [[פרט 1|בפרטים (1) עד (3)]] ואינו נושא משרה או שותף בהם -
{|
! colspan=&quot;3&quot; |סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 3,000 || 6,000 || 9,000
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיפים 92טז]] [[ו־92יט]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה - עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, [[חוק הפיקוח על קופות גמל]], [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו - עד 20%;
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה - עד 50%;
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - עד 10%;
@ (4) : השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד - היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו - עד 50%;
@ (5) : למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד - עד 50%;
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין - עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
@ (7) : העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר - עד 30%.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;א (24 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>qo2dtai7y8chfaapmmwub1kd2xgmwkd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417710</id>
      <parentid>1417709</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:33:54Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="329884" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981
&lt;שם קודם&gt; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 (תיקון: תשס״ה–4)

&lt;מאגר 2000503 תיקון 2166722&gt;

&lt;מקור&gt;
'''חוק קודם:''' ((ס&quot;ח תשי&quot;א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|1:209338)); ((תשכ&quot;ב, 94|תיקון|5:209337)); ((תשכ&quot;ג, 30|תיקון [צ&quot;ל: תיקון מס' 2]|5:209336)); ((תשל&quot;ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|9:209023)); ((תש&quot;ם, 26|תיקון מס' 4|9:209335)).
'''חוק חדש:''' ((ס&quot;ח תשמ&quot;א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|9:209334)), ((298|ת&quot;ט|ec:9:317815)); ((תשנ&quot;ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|12:210838)); ((תשנ&quot;ד, 2|תיקון מס' 2|13:211015)), ((4|ת&quot;ט|ec:13:317365)); ((תשנ&quot;ה, 158|תיקון מס' 4 לחוק הגנת הצרכן|13:211153)); ((תשנ&quot;ו, 45|תיקון מס' 4|13:211326)); ((תשנ&quot;ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((221|תיקון מס' 6|14:211426)), ((222|תיקון מס' 7|14:211427)); ((תשנ&quot;ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)); ((תשס&quot;ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות - גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|15:300449)); ((תשס&quot;ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|16:299931)); ((תשס&quot;ד, 55|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((370|תיקון מס' 12|16:299655)), ((433|תיקון מס' 12 (תיקון)|16:299767)); ((תשס&quot;ה, 331|תיקון מס' 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|16:299916)), ((527|תיקון מס' 14|16:299878)), ((732|תיקון מס' 15|16:299604)), ((859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|16:299983)); ((תשס&quot;ו, 19|ת&quot;ט)), ((279|חוק תובענות ייצוגיות|16:299748)); ((תשס&quot;ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((165|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|17:300727)), ((292|תיקון מס' 20|18:301033)); ((תש&quot;ע, 474|חוק בנק ישראל|18:301176)), ((515|תיקון מס' 3 לחוק החוזים האחידים|18:301011)), ((545|תיקון מס' 23|18:301211)); ((תשע&quot;א, 53|תיקון מס' 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|18:301133)), ((380|תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|18:301283)), ((1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|18:301269)); ((תשע&quot;ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|19:301496)); ((תשע&quot;ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|19:306600)); ((תשע&quot;ו, 26|תיקון מס' 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|20:315848)), ((252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע&quot;ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366409)), ((342|תיקון מס' 33|20:367827)), ((427|תיקון מס' 192 לחוק הביטוח הלאומי|20:369728)), ((1048|תיקון מס׳ 35|20:390346)); ((תשע&quot;ח, 739|תיקון מס' 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|20:502709)), ((880|תיקון מס' 57 לחוק הגנת הצרכן|20:504205)); ((תשע&quot;ט, 40|תיקון מס' 38|20:519394)), ((63|תיקון מס' 7 לחוק בנק ישראל|20:525578)), ((99|תיקון מס' 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528211)), ((160|תיקון מס' 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|20:528257)); ((תשפ&quot;ב, 864|תיקון מס' 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|24:628369)).

__TOC__

== פרק א': פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ז-2)
: בחוק זה -
:- &quot;אמצעי שליטה&quot;, בתאגיד - כל אחת מאלה:
:: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
:: (2) הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה -
::: (1) יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
::: (2) חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
:: (3) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
:: (4) הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
:- &quot;ביטוח תלוי תשואה&quot; - תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;גוף מוסדי&quot; - מבטח וחברה מנהלת;
:- &quot;גוף מפוקח&quot; - גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
:- &quot;החזקה&quot; או &quot;רכישה&quot; - בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
:- &quot;המפקח&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הועדה&quot; - הועדה המייעצת שהוקמה לפי [[סעיף 4]];
:- &quot;המועצה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;הממונה&quot; - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי [[סעיף 2(א)]];
:- &quot;התחייבות תלוית תשואה&quot; - התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
:- &quot;חברה מנהלת&quot;, &quot;קופת ביטוח&quot;, &quot;קופת גמל&quot;, &quot;קופת גמל לקצבה&quot;, &quot;קופה גמל לחסכון&quot;, &quot;קופת גמל מרכזית לדמי מחלה&quot;, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו&quot;קרן חדשה מקיפה&quot; - כהגדרתן [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק גיל פרישה&quot; - [[חוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;חוק החברות&quot; - [[חוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]];
:- &quot;חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני&quot; - [[=חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק הפיקוח על קופות גמל&quot; - [[=חוק הפיקוח על קופות גמל|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס&quot;ה-2005]];
:- &quot;חוק העונשין&quot; - [[חוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]];
:- &quot;חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות&quot; - [[חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע&quot;ד-2013]];
:- &quot;חוקי הפיקוח&quot; - חוק זה, [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] [[וחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:- &quot;חוק ניירות ערך&quot; - [[חוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;יחד עם אחרים&quot; - יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד - אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד - אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
:- &quot;יועץ השקעות&quot; - כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;יועץ פנסיוני&quot;, &quot;ייעוץ פנסיוני&quot;, &quot;מערכת סליקה פנסיונית מרכזית&quot; ו&quot;שיווק פנסיוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]];
:- &quot;מבטח&quot; - מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי [[סעיף 15(א)(1)]] או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי [[סעיף 15(א)(2)]];
:- &quot;מבטח בלא שולט&quot; - מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות [[סעיף 32(ב)]];
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן [[בסעיף 41ה]];
:- &quot;סוכן ביטוח&quot; או &quot;סוכן&quot; - מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי [[סעיף 25]] או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי [[סעיף 26]];
:- &quot;עיסוק בביטוח&quot; - התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, &quot;התקשרות&quot; - לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
:- &quot;קרוב&quot; - בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
:- &quot;קרן ותיקה&quot; - קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי [[תקנות קופות גמל]] לפני יום כ&quot;ט בטבת התשנ&quot;ה (1 בינואר 1995);
:- &quot;קרן ותיקה שבהסדר&quot; - קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי [[סעיף 78ד]];
:- &quot;קרן ותיקה שאינה בהסדר&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
:- &quot;שליטה&quot; - היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
:: (2) בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
:- &quot;תאגיד בנקאי&quot; - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
:- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - [[=תקנות קופות גמל|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ&quot;ד-1964]].

== פרק ב': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ==

=== סימן א': רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 1א. הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן - הרשות).

@ 1ב. עצמאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

@ 1ג. תפקידי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תפקידי הרשות הם:
: (א)(1) הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
:: (2) הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
:: (3) קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
:: (4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
: (ב) בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
: (ג) בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

@ 1ד. תקציב הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה -
:- &quot;חוק תקציב שנתי&quot; ו&quot;ממונה על סעיף תקציב&quot; - כהגדרתם [[בחוק יסודות התקציב, התשמ&quot;ה-1985]];
:- &quot;סעיף תקציב&quot; - כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

@ 1ה. עסקאות הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור [[+|בסעיפים 4]] [[ו-5 לחוק נכסי המדינה, התשי&quot;א-1951]], למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

@ 1ו. עובדי הרשות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי&quot;ט-1959]], ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
: (ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

@ 1ז. דיווח לכנסת (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

=== סימן ב': הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 2. הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ו-4, תשע״ט-2)
: (א) שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
: (א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
: (א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
: (א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.
: (ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
: (ג) (((בוטל).))

@ 3. סגן הממונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

=== סימן ג': הוועדה המייעצת (תיקון: תשע&quot;ו-4) ===

@ 4. הוועדה המייעצת (תיקון: תשנ&quot;ו, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
: (ב) הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
:: (1) אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
:: (2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
:: (3) (((נמחקה);))
:: (4) שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
:: (5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
:: (6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
: (ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
: (ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
: (ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ו) בסעיף זה, &quot;עובד מדינה&quot; - לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
: (ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
: (ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
: (ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
: (י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
: (יא) בסעיף זה -
::- &quot;עניין אישי&quot;, של חבר הוועדה - לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
::- &quot;בעל עניין&quot; - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך]];
::- &quot;קרוב&quot;, של חבר הוועדה - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

@ 5. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 6. (תיקון: תשנ&quot;ו, תשע&quot;ו-4) : (((בוטל).))

@ 7. פרסום ברשומות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) (((בוטל).))
: (ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

@ 8. תקופת כהונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
: (ב) חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

@ 9. פקיעת כהונה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
:: (3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
: (ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

@ 10. סדרי נוהל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
: (ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

@ 11. שמירת תוקף (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

@ 12. סודיות (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

== פרק ג': רישוי ==

=== סימן א': ענפי ביטוח ===

@ 13. סיווג לענפים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

=== סימן ב': רישוי מבטחים ===

@ 14. איסור עיסוק
: (א) לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי [[סעיף 15]] ובהתאם לתנאי הרשיון.
: (ב) לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
: (ג) מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

@ 15. רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת -
:: (1) לחברה כהגדרתה [[בחוק החברות]] - רשיון מבטח ישראלי;
:: (2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ - רשיון מבטח חוץ.
: (א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט [[בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], ותנאים אלה:
:: (1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם -
::: (א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
::: (ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
::: (ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור [[בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
:: (2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה - היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
: (ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
: (ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
: (ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

@ 16. בקשה לרשיון (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
:: (1) ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
:: (2) פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
:: (3) פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
:: (4) דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
:: (5) פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
:: (6) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
:: (7) רשימת נושאי המשרה;
:: (8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם - אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם - אם הם יחידים;
:: (9) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
: (ב) בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
: (ג) הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

@ 17. שיקולים במתן רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
:: (1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
:: (2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
:: (3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
:: (4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
:: (5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
:: (6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
:: (7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;
:: (8) טעמים שבטובת הציבור.
: (ב) לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים [[בסעיף 15]], אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 18. תנאים ברשיון ושינויים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

=== סימן ג': פקדון (((בוטל))) (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 19. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 20. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 21. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ד': ביטול רשיון מבטח ===

@ 22. ביטול רשיון מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
:: (1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;
:: (3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
:: (3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
:: (4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
:: (5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
:: (6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
:: (7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
: (ב) לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
: (ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

@ 23. פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
: (ב) הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

=== סימן ה': רישוי סוכני ביטוח ===

@ 24. תיווך בביטוח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח, תשס&quot;ח-2)
: (א) לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן - עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
:: (1) יש בידו רשיון לפי [[סימן זה]] - בהתאם לתנאי הרשיון;
:: (2) הוא יועץ פנסיוני - ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו [[בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], שנערך בהתאם להוראות [[החוק האמור]].
: (ב) (((בוטל).))

@ 25. סוכן יחיד (תיקון: תשס&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן - רשיון סוכן) ליחיד.
: (ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
:: (1) הוא תושב ישראל;
:: (2) הוא בגיר;
:: (3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
:: (4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
: (ג) הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו -
:: (1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
:: (2) אם הוא הוכרז פסול דין;
:: (3) אם הוא יועץ השקעות;
:: (4) אם הוא יועץ פנסיוני.
: (ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
:: (1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
:: (2) הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

@ 26. סוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
: (ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
:: (1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
:: (2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
:: (3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
:: (4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
: (ג) הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
: (ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
: (ה) החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או [[בסעיף 28א]], תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

@ 27. סוכן מתמחה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות [[סעיף 25(ג) ו־(ג1)]] יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
: (ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
: (ג) הוראות [[סעיפים 28]], [[29]], [[55 עד 59]], [[85(ג)]] [[ו־99]] יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

@ 28. הרשיון לפי ענפים (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א)(1) רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
:: (2) ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
:: (3) בסעיף זה -
:::- &quot;ענף ביטוח פנסיוני&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; - כהגדרתו [[בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים &quot;והכלולה בקופת גמל&quot;, נאמר בה &quot;וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות&quot;;
:::- &quot;ענף ביטוח ימי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
:::- &quot;ענף ביטוח כללי&quot; - עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
:::: (1) ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
:::: (2) ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
: (ב) לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

@ 28א. סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו [[בסעיף 28(א)]], ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
: (1) יועץ פנסיוני;
: (2) יועץ השקעות;
: (3) ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
: (4) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור [[בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ&quot;א-1981]];
: (5) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
: (6) מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
: (7) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
: (8) מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
: (9) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
: (10) מועדון צרכנים; לענין זה, &quot;מועדון צרכנים&quot; - תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

@ 29. ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
:: (1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
:: (2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
:: (3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
:: (4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
:: (5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור [[בסעיף 30]] בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
:: (6) הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
:: (7) הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
: (ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
: (ג) היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
: (ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן - יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
: (ה) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

@ 30. הסכם בין סוכן למבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
: (1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
: (2) להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

@ 31. תיווך עם תושב חוץ
: (א) לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
: (ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות [[סעיף 96]].

=== סימן ו': שליטה ואמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 31א. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;ד)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרת חוב מיועדת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי [[חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ&quot;ג-1962]];
:: (2) איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
:- &quot;ביטוח חיים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 54(ה)]];
:- &quot;החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך&quot; - שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
:- &quot;מבטח&quot; - לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
:: (1) הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
:: (2) יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
:- &quot;נכסי החיסכון לטווח ארוך&quot; - הנכסים כמפורט להלן:
:: (1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
:: (2) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
:: (3) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
:- &quot;סוכן תאגיד&quot; - לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי [[סעיף 24(א)(2)]].

@ 32. שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי [[אותו סעיף]], וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
: (ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
: (ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים [[בסעיף 17]], בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
: (ב2) לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
: (ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]], לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
: (ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
: (ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
:: (1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
:: (2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
:: (3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
: (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו -
:: (1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
:: (2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
: (ה) (((בוטל).))
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
: (ז) הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

@ 32א. איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
::- &quot;רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים&quot; - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים&quot; - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
::: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
::: (2) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה [[להגדרה &quot;מחזור מכירות קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה;
::: (3) מתקיים בו האמור [[בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה [[להגדרה &quot;אשראי קובע&quot; שבסעיף 30(ה) לחוק האמור]], תהיה נתונה לממונה.
: (ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
: (ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]], לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
: (ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)]], בשינויים המחויבים; הוראות [[סעיף 34(ד) ו־(ה)]] יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
: (ה) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -
:: (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, &quot;שווי כלל הנכסים&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
:: (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, &quot;אשראי&quot;, &quot;אשראי קובע&quot; ו&quot;מחזור מכירות קובע&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

@ 33. העברת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי [[סעיף 32]] ואין בידו ההיתר.

@ 33א. ביטול היתר או שינויו (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי [[סעיף 32]], לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
:: (1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
:: (2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים [[בסעיף 32(ג1)]];
:: (2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ב)]];
:: (2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות [[סעיף 32א(ג)]];
:: (3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
:: (4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי-תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
:: (5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
: (ב) הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
: (ג)(1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר - גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

@ 34. הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור [[בסעיף 32]], רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות -
:: (1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]];
:: (3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי [[סעיף 32]], לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
:: (4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
: (ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות [[סעיף 32]], רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות [[סעיף 32]].
: (ג) הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
: (ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
: (ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) [[וסעיף 32]].

@ 34א. דיווח על החזקת אמצעי שליטה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
:: (1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
:: (2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
: (א1)(1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
::: (א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
::: (ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
::: (ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח - אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור [[בסעיף 37 לחוק ניירות ערך]]; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
:: (2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
: (א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
: (ב) הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
: (ד) בסעיף זה, &quot;מבטח&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 1]].

== פרק ד': הפיקוח על עסקי ביטוח ==

=== סימן א': הגבלות על ניהול עסקים ===

@ 35. הון עצמי (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018]].))
: (ב) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
: (ג) הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה - דרישה להשגה).
: (ד) הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

@ 36. הוראות בדבר ניהול עסקים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
:: (2) דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
:: (3) המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
:: (4) חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
:: (5) עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
:: (6) השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
:: (7) השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
:: (8) הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012]].))
: (ב) (((בוטל).))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; ו&quot;גוף פיננסי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 32א]].

@ 36א. החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות [[הסעיפים האמורים]] על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009]].))

@ 37. הוראות בדבר דמי ביטוח
: (א) שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר -
:: (1) שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
:: (2) חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
: (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

@ 38. הוראות בדבר תנאי ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009]].))
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015]].))
:: ((פורסמו [[הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015]].))
: (ב) הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]].

@ 39. צורת הפוליסה והבלטת תנאים (תיקון: תשנ&quot;ה, תש&quot;ע-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980]].))

@ 40. הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה - שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה - המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה - הודעה לממונה).
: (ב) נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח -
:: (1) כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
:: (2) כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
:: (3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
:: (4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
: (ד) הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
: (ה)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
:: (2) הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
:: (3) בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל-פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
:: (4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
: (ו) הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות -
:: (1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור [[בסעיף 37]];
:: (2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
: (ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי [[חוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
: (ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;יום עבודה&quot; - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש&quot;ח-1948]], וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
::- &quot;כתב שירות&quot; - מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
::- &quot;תכנית ביטוח&quot; - נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
::: (1) הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
::: (2) ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

@ 41. קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות (תיקון: תשמ&quot;א, תשס&quot;ח)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור [[בסעיף 30]].
: (ב) מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
: (ג1) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול [[בהגדרה &quot;סוג מוצר פנסיוני&quot; שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]], כאילו היה סוכן ביטוח.
: (ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993]].))
: (ה) לענין סעיף זה, &quot;דמי עמילות&quot; - עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
: (ו) (((נמחק).))

=== סימן א'1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4) ===

@ 41א. החלת הוראות [[סימן זה|הסימן]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: [[בסימן זה]], &quot;מבטח&quot; - למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

@ 41ב. דירקטוריון של מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בדירקטוריון של מבטח ([[בסימן זה]] - הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

@ 41ב1. מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי [[סעיף 32(א1)]], ביטול מינוי כאמור [[בסעיף 34(א)(4)]], התנגדות הממונה למינוי לפי [[סעיף 41י(א)]] או הפסקת כהונה לפי [[סעיף 41י(ג)]], ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי [[סעיף 41יג]], את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
: (ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, &quot;אסיפה שנתית&quot; - כהגדרתה [[בחוק החברות]].

@ 41ג. תחולת הוראות [[מחוק החברות]] (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) על מבטח יחולו הוראות [[+|סעיפים 94(א)]], [[+|97]], [[+|100]], [[+|114 עד 117]], [[+|119(א)]], [[+|146 עד 153]], [[+|219(ג)]] [[ו־269 לחוק החברות]], בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות [[סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק]], ואולם לענין זה יקראו את [[-#95|הסעיפים הקטנים האמורים]] בלא המילים &quot;אלא לפי הוראות [[-|סעיף 121(ג)]]&quot;.
: (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ד. אקטואר ומנהל סיכונים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה - אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
:: (1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
:: (2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
:: (3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
:: (4) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
: (ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]] - ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
: (ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
:: (1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) - באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
:: (2) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

@ 41ה. ועדות השקעות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
:: (1) ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה - ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
:: (2) ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן - ועדת השקעות תלויות תשואה).
: (ב) בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
: (ג) לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]]; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

@ 41ו. כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
:: (1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה - ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
:: (2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
:: (3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
:: (4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
:: (5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
:: (6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
:: (7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
:: (8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
: (ב) (((בוטל).))

@ 41ז. רואה חשבון מבקר (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות [[סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות]] כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
: (ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

@ 41ח. תנאי כשירות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

@ 41ט. מניעת ניגודי עניינים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
: (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור [[בסעיף 32א(ד)]]; בסעיף קטן זה -
::- &quot;אדם הקשור לשולט&quot; - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה [[בסעיף 240(ב) לחוק החברות]], לשולט;
::- &quot;גוף פיננסי&quot; ו&quot;תאגיד ריאלי&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;גוף פיננסי משמעותי&quot; - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]];
::- &quot;שולט&quot;, בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה [[בחוק החברות]], בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
::- &quot;תאגיד ריאלי משמעותי&quot; - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי [[סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות]].
: (ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

@ 41י. אישור מינוי נושא משרה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
: (ב) החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
: (ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
: (ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

@ 41יא. הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
:: (1) הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
:: (2) הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (3) נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
::: (א) הדירקטוריון;
::: (ב) המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה - מחזיק);
::: (ג) שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה - חבר-מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)]], ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור [[בסעיף 34א(א1)(1)(ג)]];
:: (4) הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
:: (5) מחזיק או חבר-מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
:: (6) חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו [[בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות]];
:: (7) גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר-מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

@ 41יב. מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
:: (1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי [[סעיף 41יג]] (בסעיף זה - הוועדה);
:: (2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
:: (3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
:: (4)(א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
::: (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
:: (5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע [[בסעיף 41ב]], או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין [[סעיף 41ב1]] כדירקטור שפסקה כהונתו.
: (ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
: (ג) בסעיף זה, &quot;אסיפה כללית&quot;, &quot;אסיפה שנתית&quot;, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].

=== סימן א'2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד) ===

@ 41יג. הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ([[בסימן זה]] - הוועדה).
: (ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
:: (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
:: (2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]], או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
:: (3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, &quot;דירקטור בלתי תלוי&quot; ו&quot;דירקטור חיצוני&quot; - כהגדרתם [[בחוק החברות]] או בתקנות לפי [[סעיף 41ו]].
: (ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
: (ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי&quot;ח-1958 [נוסח משולב]]].

@ 41יד. סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;גוף קשור&quot; - מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
::- &quot;זיקה&quot; - קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
::- &quot;מחזיק מהותי&quot; - מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו [[בסעיף 41יא(א)(3)(ג)]], מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
::- &quot;קשר קרוב&quot; - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
: (ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
:: (2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]] לא תיחשב זיקה;
:: (3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
:: (4) לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
: (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
: (ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]], לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

@ 41טו. תקופת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)]] יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
: (ב) חבר ועדה האמור [[בסעיף 41יג(ב)(3)]] יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור [[באותו סעיף]], וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

@ 41טז. הפסקת כהונה (תיקון: תשע&quot;ד)
: חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
: (2) שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
:: (א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
:: (ב) התקיימה בו אחת העילות לפי [[סעיף 41יד]] הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

@ 41יז. סדרי עבודה (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי [[סעיף 41יג(ב)(3)]].
: (ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור [[בסעיף 41ב1(ב)]] ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור [[בסעיף 41יא]]; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

@ 41יח. תוקפן של פעולות (תיקון: תשע&quot;ד)
: סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

@ 41יט. גמול (תיקון: תשע&quot;ד)
: חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

=== סימן ב': דינים וחשבונות ===

@ 42. דוחות והודעות ((תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
:: (1) דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
:: (3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
: (ב) הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
:: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998]].))
: (ג) הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

@ 42א. פרט מטעה בדוח או בהודעה (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי [[סעיף 42]] פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות [[פרק ה' לחוק ניירות ערך]], בשינויים המחויבים.
: (ב) בסעיף זה, &quot;פרט מטעה&quot; - לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

@ 43. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 44. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 45. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 46. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 47. (תיקון: תשנ&quot;ז-2, תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 48. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 48א. מידע מבעלי מניות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
:: (1) שינוי התזכיר או התקנון;
:: (2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
:: (3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות [[+|סעיפים 255]] [[ו־268 עד 275 לחוק החברות]];
:: (4) חלוקה לפי [[הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות]];
:: (5) אישור מיזוג לפי [[סעיף 320 לחוק החברות]].
: (ב) הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

@ 49. פירוק או פשיטת רגל (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

=== סימן ב'1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3) ===

@ 49א. הגדרות (תיקון: תשע&quot;א-3)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;חומר מחשב&quot;, &quot;מחשב&quot; - כהגדרתם [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;חוק המחשבים&quot; - [[חוק המחשבים, התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;חפץ&quot; - כהגדרתו [[בפקודת מעצר וחיפוש]];
:- &quot;מסמך&quot; - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים]];
:- &quot;פקודת מעצר וחיפוש&quot; - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ&quot;ט-1969]].

@ 49ב. מוסמכי פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור [[בסעיפים 49ג]] [[ו־49ד]] (בחוק זה - מוסמך פיקוח).
: (ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
:: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[ו־49ד]], כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור [[בסעיף 49ד(א)(3)]] - הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
:: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

@ 49ג. סמכויות פיקוח (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 49ה]] -
: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
: (2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

@ 49ד. סמכויות בירור מינהלי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]] או [[בסעיף 104]], למעט הפרה המנויה [[בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א' לתוספת השלישית]] (בסעיף זה - מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות [[בסעיף 49ג]] -
:: (1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
:: (2) לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
:: (3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
: (ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
: (ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור [[בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ&quot;ד-1984]], כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
: (ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
:: (2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
: (ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
: (ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24(א)(1) ו־(ב)]], [[+|26 עד 28]], [[+|31]] [[+|ו־45]] והוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 49ה. חובת הזדהות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[סעיפים 49ג]] [[או 49ד]] אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
: (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
: (2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

@ 49ו. צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
: (ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
:: (1) נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
:: (2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
: (ג) הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

@ 50. מסירת ידיעות ומסמכים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
: (ב) (((בוטל).))

@ 50א. סודיות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

@ 50ב. מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל (תיקון: תשס&quot;ה-4, תש&quot;ע, תשע&quot;ו-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז, תשע״ט-2)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]], רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה [[בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ&quot;ח-1968]], לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]], לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה [[בחוק בנק ישראל, התש״ע-2010]], ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות [[סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941]] (בסעיף זה - הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
: (ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

@ 50ג. מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) על אף הוראות [[סעיף 50א]] רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
: (ב) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
:: (1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
:: (2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות [[סעיף 50א]], או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
: (ג) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

@ 51. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 52. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 53. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

=== סימן ג': הפרדת עסקי ביטוח חיים ===

@ 54. הפרדת חשבונות ונכסים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
: (ב) נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
: (ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
: (ד) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
: (ה) בסעיף זה, &quot;ביטוח חיים&quot; - ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

== פרק ה': שמירה על עניני מבוטחים ==

@ 55. איסור תיאור מטעה
: (א) מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
: (ב) לענין זה, &quot;תיאור מטעה&quot; - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
:: (1) שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
:: (2) מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
:: (3) משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
:: (4) דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
:: (5) דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
:: (6) התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
:: (7) חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
: (ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

@ 56. אחריות לתיאור מטעה
: היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה - יראו גם אותם כמטעים.

@ 57. התניית ביטוח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
: (ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

@ 58. איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות
: לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח - במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

@ 59. עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
: (ב) משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
: (ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

@ 59א. תביעה בשם מבטח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: הוראות [[סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל]] יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

@ 59א1. דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות (תיקון: תשע&quot;ט-3)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):))
: (א) מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
:: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
::: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
::: (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
::: (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
:: (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
: (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
: (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות [[סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ&quot;ב-1992]].
: (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
: (ה) בסעיף זה, &quot;הלוואה לדיור&quot; - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה [[בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ&quot;א-1981]].

@ 59א2. דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה (תיקון: תשע&quot;ט-4)
: (((יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):))
: (א) נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה - החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
: (ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
: (ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
:: (1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
:: (2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
: (ד) נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
: (ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

@ 59א3. הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור (תיקון: תשפ&quot;ב)
: (((החל מיום 22.8.2022):))
: (א) בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה [[בסעיף 59א1(ה)]], רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
: (ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

@ 59ב. מענה אנושי מקצועי (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
:: (1) טיפול בתקלה;
:: (2) בירור חשבון;
:: (3) סיום התקשרות.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
: (ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
: (ד) (1) קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
:: (2) הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
: (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
: (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

@ 60. בירור תלונות הציבור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי [[פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]], יחולו גם הוראות [[סימן ח' לפרק האמור]] ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
: (ב) הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

@ 61. דרכי הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
: (ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

@ 62. תוצאות הבירור (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
: (ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
: (ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

== פרק ה'1: תובענה יצוגיות (((בוטל))) (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) ==

@ 62א. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ב. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ג. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ד. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ה. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ו. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ז. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ח. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62ט. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 62י. (תיקון: תשנ&quot;ז-3, תשס&quot;ו-2) : (((בוטל).))

== פרק ו': חיסול עסקי ביטוח ==

@ 63. חיסול מרצון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים -
:: (1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
:: (2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

@ 64. חיסול עקב ביטול רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
: (ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
: (ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

== פרק ז': שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין ==

@ 65. הודעה למבטח על פגמים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
: (ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

@ 66. סמכות הממונה בקביעת חובות רעים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
: (ב) דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי [[סעיף 65]].

@ 67. אמצעים למניעת פגיעה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי [[סעיף 65]], שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי [[סעיף 65]] או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה -
: (1) להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
: (2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

@ 68. סמכויות לשמירת יציבות של מבטח (תיקון: תשנ&quot;ד, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות [[בסעיף 67]], ורשאי הוא, באישור שר האוצר -
:: (1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
:: (2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
:: (3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור [[בסעיף 70]] ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
:: (4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור [[בסעיף 71]].
: (ב) היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

@ 69. שמירת תקפן של פעולות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי [[סעיף 68]] שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור - לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

@ 70. סמכויות מנהל מורשה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
: (ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
: (ד) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 70א. תכנית הסדר (תיקון: תשנ&quot;ד, תשנ&quot;ד-2)
: (א) מנהל מורשה שנתמנה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] רשאי להכין תכנית (להלן - תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן - הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
: (ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
: (ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
: (ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
: (ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
: (ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
: (ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

@ 71. מפקח מיוחד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) מפקח מיוחד שהתמנה לפי [[סעיף 68(א)(4)]] יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

@ 72. ועדת הנהלה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) ועדת הנהלה שנתמנתה לפי [[סעיף 68(א)(3)]] תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי [[סעיף 70]].
: (ב) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
: (ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
: (ד) מונתה ועדת הנהלה - תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

@ 73. מתן ידיעות (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: ניתנה הוראה לפי [[סעיף 68]], יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי [[סעיף 68]].

@ 74. הפסקת מילוי התחייבויות (תיקון: תשנ&quot;ד, תשע&quot;ו-4)
: (א) המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי [[סעיף 68(א)(3)]] לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
: (ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור [[בסעיף 75]] על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
: (ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
: (ד) המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

@ 75. הודעה על כוונה לבטל רשיון (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

@ 76. סמכות לערוב
: (א) שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן - המבטח הערב) יהיו ערבים -
:: (1) להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי [[סעיף 68]], בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
:: (2) להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד -
::: (א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
::: (ב) שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
: (ב) ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
: (ג) ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
: (ד) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
: (ה) המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
: (ו) החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
: (ז) דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי [[חוק הערבות, התשכ&quot;ז-1967]].

@ 77. סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל
: (א) הורה המנהל המורשה הוראה לפי [[סעיף 74]], לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי [[סעיף 74]] בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
: (ב) נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

@ 78. סייג להחלטות אסיפה
: החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור [[בסעיפים 67 עד 77]] או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

== פרק ז'1: קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ==

=== סימן א': פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78א. מטרת [[פרק זה|הפרק]] (תיקון: תשס&quot;ג)
: מטרתו של [[פרק זה]] לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

@ 78ב. פרשנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) [[בפרק זה]] -
::- &quot;הועדה הציבורית&quot; - הועדה שמונתה לפי [[סעיף 78ג]];
::- &quot;הממונה&quot; - אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי [[בתקנות קופות גמל]] או [[חוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;הסכם קיבוצי&quot; - כמשמעותו [[בחוק הסכמים קיבוציים, התשי&quot;ז-1957]];
::- &quot;התחייבויות הקרן הוותיקה&quot; - לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;התקנון האחיד&quot; - התקנון שיקבע הממונה לפי [[סעיף 78ט]];
::- &quot;חוק החברות הממשלתיות&quot; - [[חוק החברות הממשלתיות, התשל&quot;ה-1975]];
::- &quot;מאזן הקרן&quot; - מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי [[חוק הפיקוח על קופות גמל]] ובכפוף להנחיות הממונה;
::- &quot;מינהלה&quot; - מינהלה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 78ד(ב)]];
::- &quot;מנגנון איזון אקטוארי&quot; - כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
::- &quot;מנהל מיוחד&quot; - מי שמונה לפי [[סעיף 78ד(א)]];
::- &quot;נכסי הקרן הוותיקה&quot; - לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
::- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
::: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
::: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78טו1(ג)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
::- &quot;קופת גמל לקצבה&quot; - מבטח שניתן לו רשיון כאמור [[בסעיף 15(א1)]];
::- &quot;קרן גירעונית&quot; - קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה [[בחלק א' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;קרן ותיקה&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;קרן מפעלית&quot; - קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה [[בחלק ב' בתוספת הראשונה]];
::- &quot;תקנות קופות גמל&quot; - (((נמחקה);))
: (ב) לכל מונח אחר [[בפרק זה]] תהא המשמעות הנודעת לו [[בחוק הפיקוח על קופות גמל]], אלא אם כן נקבע אחרת [[בפרק זה]].

=== סימן ב': ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ג. ועדה ציבורית (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי [[פרק זה]].
: (ב) הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
:: (1) שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
:: (2) שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]];
:: (3) נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
: (ג) כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]].
: (ד) על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
: (ה) חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
: (ו) רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
: (ז) החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
: (ח) סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
: (ט) חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (י) הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

=== סימן ג': מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ד. מינוי מנהל מיוחד ומינהלה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים [[שבסעיף 78טז]], ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
:: (2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
:: (3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
: (ב)(1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
:: (2) ואלה חברי המינהלה:
::: (א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של [[פרק זה]], שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
::: (ב) נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
:: (3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות]].
:: (4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות [[+|סעיפים 17]] [[ו־17א לחוק החברות הממשלתיות]], בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
:: (5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי [[סעיף 72(ד)]], וכן סמכויות אלה:
::: (א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור [[בסעיף 78יב(א)]], בטרם הגשתה לאישור הממונה;
::: (ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות [[פרק זה]].
:: (6) חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, &quot;שליטה&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]].
:: (7) רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
:: (8) החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
:: (9) סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
:: (10) חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות [[פרק זה]] ולהשגת מטרותיו.
: (ג) הוראות [[סעיף 68]] לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

@ 78ה. תקופת כהונה וסיום כהונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
: (ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
:: (2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
:: (3) הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
:: (4) הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של [[פרק זה]], או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות [[פרק זה]];
:: (5) הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי [[סעיף 78יג]], כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

@ 78ו. סמכויות מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג)
: למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי [[פרק ז']], בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות [[פרק זה]].

@ 78ז. תפקידי מנהל מיוחד (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות [[פרק זה]] ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
: (1) איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין - העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
: (2) מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
: (3) הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
: (4) יישום התקנון האחיד;
: (5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 78יב]], או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות [[סעיף 78יג]];
: (6) ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

@ 78ח. הנחיות הממונה (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

=== סימן ד': תקנון אחיד ותכניות התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78ט. קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה, תשס&quot;ה-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2, תשע״ז–3)
: (א) הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות [[סימן ה']] וליצירת אחידות במערך הזכויות.
: (ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
:: (1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
:: (2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
:: (3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
::: (א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
::: (ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
:::: (1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
:::: (2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
:: (4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
:: (5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
:: (6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
::: (1) בשנת 2004 - ¹⁄₃%;
::: (2) בשנת 2005 - 1%;
::: (3) בשנת 2006 - 1¹⁄₂%;
::: (4) משנת 2007 ואילך - 1³⁄₄%;
:: (7) השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות [[סעיף 78יא]];
:: (8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב [[בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)]], כאמור [[בפסקה (2) של אותו סעיף]]; לענין פסקה זו, &quot;ההפרש&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
:: (9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]], תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
:: (10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
::: (א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית);
::: (ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
::: (ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
::: (ד) התקיים אחד מאלה:
:::: (1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
:::: (2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

@ 78ט1. שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות (תיקון: תש&quot;ע-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
:: (1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
:: (2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
:: (3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
:: (4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
:: (5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
: (ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
: (ג) לעניין סעיף זה -
::- &quot;המדד&quot; - (((נמחקה);))
::- &quot;המדד החדש&quot; - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
::- &quot;המדד הקודם&quot; -
::: (1) לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך - מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
::: (2) לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) - המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
::- &quot;חודש הזכאות הראשון לקצבה&quot; - החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

@ 78י. תחולת התקנון האחיד ושינויו (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשס&quot;ה-3, תשס&quot;ח-3, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
: (ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
: (ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
: (ג) ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של [[פרק זה]] והעקרונות המנויים [[בסעיף 78ט]], רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

@ 78יא. שיעורי התשלום לקרן (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ז-2)
: לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ&quot;ח בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה - המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
: (1) לתשלומי העמית־השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
: (2) להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹⁄₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹⁄₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹⁄₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

@ 78יב. תכנית התייעלות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א) הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
: (ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

@ 78יג. תפעול משותף של קרנות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

=== סימן ה': סיוע ממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78יד. הסיוע הממשלתי (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4, תשע&quot;ז-2)
: (א)(1) הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, &quot;ערך הסובסידיה&quot; - ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג &quot;מירון&quot; שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ&quot;ט בניסן התשס&quot;ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
:: (2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו [[בסעיף 78ט(ב)(8)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[הסעיף האמור]].
:: (3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו-(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה [[בסעיף 78טו1(א)]], ככל שהדבר יידרש לפי [[סעיף 78טו1]], ובכפוף לתנאים שנקבעו [[באותו סעיף]].
: (ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור [[בסעיף 78יב]], והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי [[פרק זה]] (להלן - קרן זכאית).
: (ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
: (ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

@ 78טו. קרן סיוע (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ז-2)
: הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור [[בסעיף 78יד(א)(1) ו-(2)]], להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

@ 78טו1. כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה - כרית ביטחון כללית).
: (ב) סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
:: (2) צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ג) הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
: (ד) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
:: (2) סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בסעיף 78יד]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
: (ו) כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ז) לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ח) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
: (ט) בסעיף זה -
::- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
::- &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, בשל שנה מסוימת - ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
::: (1) תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
:::: (א) שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
:::: (ב) סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
:::: (ג) סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
:::: (ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
:::: (ה) סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;;
::: (2) תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
::- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
::: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
::: (2) סכומי הסיוע הממשלתי לפי [[פסקאות (1) ו-(2) של סעיף 78יד(א)]];
::: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
::- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר - 0;
::- &quot;עקום הריבית&quot; - שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
::- &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, בשל שנה מסוימת - עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
::- &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, בשל שנה מסוימת - שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
::- &quot;שנה קודמת&quot; - השנה שקדמה לשנת החישוב;
::- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, בשל שנה מסוימת - עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי [[סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל]];
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
::- &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; - תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
::- &quot;תיקון מס' 33&quot; - [[20:367827|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס' 33), התשע&quot;ז-2017]].

=== סימן ו': הוראות שונות (תיקון: תשס&quot;ג) ===

@ 78טז. תחולה (תיקון: תשס&quot;ג, תשס&quot;ד, תשס&quot;ד-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות [[פרק זה]] למעט הוראות [[סעיף 78יד(ד)]], לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
:: (1) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
::: (א) לפני יום ג' באב התשס&quot;ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
::: (ב) לפני יום ז' בטבת התשס&quot;ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
:: (2) קרן שביום ט&quot;ז בטבת התשס&quot;ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
::: (א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) - הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
::: (ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) - התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה - התכנית המחייבת).
: (ב) קרן שהוראות [[פרק זה]] לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות [[פרק זה]], כולן או חלקן, יחולו עליה.
: (ג) הוראות [[סעיף 78יד(ד)]] לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה' בתשרי התשס&quot;ד (1 באוקטובר 2003).

@ 78יז. שמירת סמכויות (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של [[פרק זה]] וביצועו.

@ 78יח. עדיפות (תיקון: תשס&quot;ג)
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

@ 78יט. תקנות לביצוע [[פרק ז'1]] (תיקון: תשס&quot;ה-3)
: שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע [[פרק זה]].

== פרק ז'2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==

@ 78כ. מטרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מטרתו של [[פרק זה]] להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

@ 78כא. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;השפעת התשואה לפי עקום הריבית&quot;, &quot;השפעת התשואה לפי 4%&quot;, &quot;עקום הריבית&quot;, &quot;עקום הריבית הקודם&quot;, &quot;ריבית חסרת סיכון&quot;, &quot;שיעור שינוי המדד הצפוי&quot;, &quot;שנה קודמת&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית&quot;, &quot;תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%&quot; ו&quot;תיקון מס' 33&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 78טו1(ט)]];
:- &quot;מאזן הקרן&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 78ב]];
:- &quot;נכסים סחירים&quot; - סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
:: (1) איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]];
:: (2) סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
:: (3) נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
:- &quot;הסכום המצטבר&quot;, בשנה מסוימת - הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור [[בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)]], כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר - 0;
:- &quot;עודף אקטוארי&quot;, &quot;גירעון אקטוארי&quot; ו&quot;איזון אקטוארי&quot; - הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם -
:: (1) לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
:: (2) לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי [[סעיף 78כב(ד)]], יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
:- &quot;שיעור הכרית&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']];
:: (2) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
:- &quot;שיעור השפעת השינויים בתקנון&quot; - היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
:: (1) ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור [[בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)]] באותו מועד;
:: (2) ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011&quot; - שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
:- &quot;השנה הקובעת&quot; - השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור [[בסעיף 78כב(א)]];
:- &quot;שנת חישוב&quot; - שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
:- &quot;תקרת כרית מעודכנת&quot; - הנמוך מבין אלה:
:: (1) שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
:: (2) הסכום שנקבע לקרן לפי [[תוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

@ 78כב. כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ([[בפרק זה]] - כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
:: (1) גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור [[בתוספת ראשונה א']], לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה - גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
:: (2) אם גיל הפרישה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה]] יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
:: (3) קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
:: (4) מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
::: (א) בשנה הקובעת - ³⁄₄%;
::: (ב) בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת - 1%;
::: (ג) בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת - 1¹⁄₂%;
::: (ד) מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך - 1³⁄₄%.
: (ב) הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, &quot;הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות&quot; - ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
: (ד) הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
:: (1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
::: (א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
::: (ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) שבפסקה זו;
:: (2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
::: (ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:: (3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תקבול בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, &quot;תשלום בתוספת מדד&quot; - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
::: (ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
:::: (1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
:::: (2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
:::: (3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
:: (4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
:: (5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
::: (ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
:: (6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
:: (7) הסכום הנמוך מבין אלה:
::: (א) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
::: (ב) הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי - 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ה)(1) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) הסכום שנקבע לקרן [[בתוספת ראשונה ב']], בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
::: (א) תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
::: (ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) -
:: (1) ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע [[בפרק זה]], ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]], יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
:: (2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
::: (א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):
:::: (1) הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
:::: (2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
::: (ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, &quot;הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית&quot; - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
:: (3) שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י&quot;ח בטבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
: (ז) כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
: (ח) לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
: (ט) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של [[20:367827|תיקון מס' 33]] (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
:: (1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
::: (א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
::: (ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;
:: (2) הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

== פרק ח': הפסקה במתן שירותים ==

@ 79. הגדרה
: [[בפרק זה]], &quot;שביתת עובדים&quot; - הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

@ 80. אכרזה על הפסקה במתן שירותים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
: (ב) האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
: (ג) באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
: (ד) בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

@ 81. דחיית מועדים
: (א) הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
: (ב) דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

@ 82. ריבית והפרשי הצמדה (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
: (ב) היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי [[סעיף 81]] צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, &quot;התחייבות צמודת-ערך&quot; - התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
: (ג) הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

@ 83. תוקף פוליסות
: נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

@ 84. הגבלת אחריות
: מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

== פרק ט': הוראות מעבר ==

@ 85. מבטחים וסוכנים קיימים
: (א) חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח - זכאי לרשיון מבטח חוץ.
: (ג) יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן יחיד.
: (ד) תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

@ 86. בעל פטור
: (א) תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951 (להלן - החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן - זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
: (ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

@ 87. אגודה עותמאנית (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909]] (להלן - אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח - זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
: (ב) תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
: (ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

@ 88. החזקת אמצעי שליטה
: (א) מי שהחזיק כאמור [[בסעיף 32(א)]] ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].
: (ב) מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור [[בסעיף 32(ב)]] זכאי להיתר לפי [[אותו סעיף]].

@ 89. אגודה לביטוח (תיקון: תשס&quot;ג, תשע&quot;ו-4)
: (א) אגודה לביטוח שעל פי [[=הכללים|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ&quot;ג-1963]] (להלן [[בפרק זה]] - הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור [[בכללים]], זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט [[סעיפים 18]], [[22]], [[23]], [[104]] [[ו־105]], כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה]].
: (ב) אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה -
:: (1) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמאני על האגודות]], לפי הענין;
:: (2) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

@ 90. אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים
: אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי [[הכללים]] היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות [[סימן ג' לפרק ג']] [[וסעיף 35]], כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

@ 91. הסדרי ביטוח קיימים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: לענין [[סעיף 40]] רואים זכאי לרשיון לפי [[פרק זה]] כמי שהגיש לממונה, לפי [[סעיף 16]], את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי [[פרק זה]].

@ 92. מתן רשיונות והיתרים לזכאים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) זכאי לרשיון או להיתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]] [[או 89]] שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
: (ב) הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי [[סעיפים 85]], [[86]], [[87]], [[88]] [[או 89]] בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

== פרק ט'1 - עיצום כספי (תיקון: תשנ&quot;ב, תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) ==

@ 92א. עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשס&quot;ח-2, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ו-4)
: (א) הפר אדם את הוראת [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]], או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט [[בתוספת השלישית]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות [[פרק זה]], בסכום כמפורט לגביו [[בתוספת הרביעית]].
: (ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
:: (1) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ב)]] - 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]];
:: (2) לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי [[סעיף 104(ג)]] - 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי [[התוספת הרביעית]] אילו הפר הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]].
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) -
:: (1) לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, &quot;עובד זוטר&quot; - עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
:: (2) לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
: (ד) לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה - המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות [[סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ&quot;ה-1995]], בניגוד להוראת [[סעיף 328(א1) לחוק האמור]], רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי [[התוספת הרביעית]], בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה [[בחלק א' של התוספת השלישית]].

@ 92א1. הודעה על כוונת חיוב (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור [[בסעיף 92א]] ([[בפרק זה]] - מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי [[פרק זה]], תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ([[בפרק זה]] - הודעה על כוונת חיוב).
: (ב) בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
:: (1) פירוט המעשה או המחדל ([[בפרק זה]] - המעשה) המהווה את ההפרה;
:: (2) סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]];
:: (3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]];
:: (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות [[סעיף 92ה]].

@ 92א2. התחייבות להימנע מהפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי [[סעיף 92א1]], להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ([[בסימן זה]] - הודעה על התחייבות).
: (ב) בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ([[בסימן זה]] - תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
: (ג) מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ד) לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

@ 92א3. הפרת ההתחייבות (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
:: (1) המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור [[בסעיף 92ה]]; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
:: (2) חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין [[סעיף 92ה]]; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
:: (3) הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור [[בסעיף 92א2(ב)]] - ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
: (ב) הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות [[סימן זה]] בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

@ 92א4. זכות טיעון (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

@ 92א5. זכות לקבלת מידע (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי [[סעיף 92א7]]; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

@ 92א6. פרוטוקולים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

@ 92א7. החלטת הממונה ודרישת תשלום (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי [[סעיף 92א4]], אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות [[סעיף 92טז]].
: (ב) החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ([[בפרק זה]] - דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות [[סעיף 92ו]]; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
: (ג) החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
: (ד) לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות [[סעיף 92א4]] בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

@ 92ב. עדכון עיצום כספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
: (ב) הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

@ 92ג. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))
@ 92ד. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92ה. הפרה נמשכת והפרה חוזרת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
: (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, &quot;הפרה חוזרת&quot; - הפרת הוראה מההוראות כאמור [[בסעיף 92א]], בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

@ 92ו. המועד לתשלום העיצום הכספי (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 92א7(ב)]].

@ 92ז. סכומי עיצום כספי מעודכנים (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות [[סעיף 92א4]] - ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

@ 92ח. הפרשי הצמדה וריבית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א)
: לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ&quot;א-1961]] ([[בפרק זה]] - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

@ 92ט. גביה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול [[פקודת המסים (גביה)]].

@ 92י. שמירת אחריות פלילית (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3)
: (א) תשלום עיצום כספי לפי [[סעיף 92א(ב)]] לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
: (ב) הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי [[סעיף 104]], לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
: (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי [[סעיף 104]], יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יא. (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3) : (((בוטל).))

@ 92יב. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
: (ב) אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
: (ב1) הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
: (ג) התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

@ 92יג. אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
: (ב) בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
: (ג) קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
: (ד) בסעיף זה, &quot;שותפות&quot; ו&quot;שותף מוגבל&quot; - כהגדרתם [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל&quot;ה-1975]].

@ 92יד. איסור שיפוי וביטוח (תיקון: תשע&quot;א-3)
: (א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות]] -
:: (1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי [[פרק זה]], והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור - בטלה;
:: (2) תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי [[פרק זה]] ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור - בטלה.
: (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור [[בסעיף 92כא]] או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
:: (2) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

@ 92טו. שינוי [[התוספת השלישית]] [[והתוספת הרביעית]] (תיקון: תשע&quot;א-3)
: שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את [[התוספת השלישית]] ואת [[התוספת הרביעית]], ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי [[התוספת הרביעית]] לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
: (1) לעניין מבטח - 2,000,000 שקלים חדשים;
: (2) לעניין תאגיד שאינו מבטח - 1,500,000 שקלים חדשים;
: (3) לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון - 150,000 שקלים חדשים;
: (4) לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר - 27,000 שקלים חדשים;
: (5) לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו - 18,000 שקלים חדשים;
: בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - כהגדרתו [[בחוק החברות]] וכן חבר ועדת השקעות.

@ 92טז. הפחתת העיצום הכספי ושינוי [[התוספת החמישית]] (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי [[סעיף 92א]], בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי [[התוספת האמורה]].
: (ב) שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את [[התוספת החמישית]].

@ 92יז. פריסת תשלום עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי [[סעיף 92טז]], ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
: (ב) התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות [[סעיף 92ח]].

@ 92יח. הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

@ 92יט. עיצום כספי על־תנאי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור [[בסעיף 92א]], רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים [[בתוספת החמישית]] אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ([[בפרק זה]] בהתאמה - עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
: (ב) בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
: (ג) המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) - ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

@ 92כ. מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;התקופה הקובעת&quot; - שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי [[סעיף 49ג]] או הליך בירור מינהלי לפי [[סעיף 49ד]] (בסעיף זה - תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
: (ב) לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
: (ג) במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
:: (1) הימצאות המפר מחוץ לישראל;
:: (2) התחמקות המפר;
:: (3) מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
:: (4) לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

@ 92כא. תשלום לנפגע ההפרה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי [[סעיפים 60 עד 62]], הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
:: (1) אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור הגבוה מבין אלה:
::: (א) סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
::: (ב) סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
:: (2) אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי [[סעיף 92א]] - בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
: (ב) על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיף 92ח]], עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות [[סעיף 92ט]].
: (ג) האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
: (ד) שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר -
:: (1) מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
:: (2) האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
:: (3) שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

@ 92כב. פרסום על הטלת עיצום כספי (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: (א)(1) הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום - אם הופחת לפי הוראות [[סעיף 92טז]] ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד - גם את שמו.
:: (2) על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
: (ב) פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
: (ג) החליט הממונה להטיל עיצום על-תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור [[בסעיף 92יט]], יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי [[סעיף 92יט]] והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
: (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי [[פרק זה]], רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
: (ה) ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות [[סעיף 49ו]], יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
: (ו) הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]], בשינויים המחויבים לפי העניין.

@ 92כג. דיווח על החלטות הממונה (תיקון: תשע&quot;א-3, תשע&quot;ו-4)
: הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי [[פרק זה]]; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות [[סעיף 92כב]].

== פרק י': הוראות שונות ועונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4) ==

@ 93. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))
@ 94. (תיקון: תשס&quot;ה-4) : (((בוטל).))

@ 95. קופת חולים (תיקון: תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ח)
: על קופת חולים כהגדרתה [[בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ&quot;ד-1994]], לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי [[החוק האמור]] לרבות שירותים נוספים בהתאם [[לסעיף 10 בחוק האמור]].

@ 96. החלת הוראות
: (א) מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי [[סעיף 86]] - דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
: (ב) שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות [[סימנים א' עד ד' לפרק ג']], [[סימן ב' לפרק ד']], [[פרק ח']], [[וסעיפים 38 עד 41]], [[55 עד 62]] [[ו־98]], כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

@ 97. הוצאות ביקורת (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

@ 98. אגרות
: שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר -
: (1) אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
: (2) אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
: (3) אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (4) אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
: (5) אגרה בעד בחינה;
: (6) דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
: (7) ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

@ 99. רישום מבטח וסוכן תאגיד (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

@ 100. הגבלת השימוש במלה &quot;ביטוח&quot; (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: (א) לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה &quot;ביטוח&quot; או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
: (ב) הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה &quot;ביטוח&quot; או כל מלה הנגזרת ממנה.

@ 101. תנאים ברשיונות ואיסור העברה
: (א) המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
: (ב) רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

@ 102. ערעור (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי [[סעיף 62(א)]], רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
: (ב) הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
: (ג) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
: ((פורסמו [[תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981]].))

@ 103. הארכת מועדים (תיקון: תשע&quot;ו-4)
: הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע [[בסעיפים 29(ג)]], [[81]] [[או 102]] או בתקנות לפי [[סעיף 102]].

@ 104. עונשין (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4)
: (א) בסעיף זה, &quot;הקנס הבסיסי&quot; - סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
:: (1) לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו - הסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (2) לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) - פי שניים מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (3) לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח - פי שמונה מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]];
:: (4) לגבי מבטח - פי ששה עשר מהסכום הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]].
: (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
:: (1) עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
:: (2) פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות [[סעיף 23(ב)]], בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
:: (3) החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32]];
:: (3א) הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(א1)]];
:: (4) החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ג1)]];
:: (4א) שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 32א]];
:: (5) העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (6) קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (9) (((נמחקה);))
:: (10) לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי [[סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
:: (11) גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 37]];
:: (12) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות [[סעיף 40(א) או (ח)]], לפי העניין;
:: (12א) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות [[סעיף 40(ב) או (ח)]];
:: (12ב) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(4) או (ח)]];
:: (12ג) הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי [[סעיף 40(ד) או (ח)]];
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות [[סעיף 42א]] או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
:: (15) ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 54]];
:: (16) תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות [[סעיף 55]];
:: (17) עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות [[סעיף 58]];
:: (18) לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות [[סעיף 62(א)]];
:: (19) לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות [[סעיף 65]];
:: (20) הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיף 66]];
:: (21) הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות [[סעיפים 67]] [[או 68]];
:: (22) כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות [[סעיף 68]], או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות [[אותו סעיף]];
:: (23) (((נמחקה).))
: (ג) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
:: (1) (((נמחקה);))
:: (2) עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים [[בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)]], או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
:: (3) עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות [[סעיף 31(א)]];
:: (4) שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 32(ב)]];
:: (5) (((נמחקה);))
:: (6) העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות [[סעיף 33]];
:: (7) (((נמחקה);))
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות [[סעיף 41(א)]];
:: (10) (((נמחקה);))
:: (11) (((נמחקה);))
:: (12) (((נמחקה);))
:: (13) (((נמחקה);))
:: (14) (((נמחקה);))
:: (15) (((נמחקה);))
:: (16) (((נמחקה);))
:: (17) התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות [[סעיף 57]];
:: (18) פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי [[סעיפים 63]] [[או 64]];
:: (19) השתמש במילה &quot;ביטוח&quot; או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות [[סעיף 100]].

@ 104א. עבירה כדי להטעות או לרמות (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות [[בסעיף 104]] כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו - מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

@ 104ב. קנס בעבירה נמשכת (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

@ 105. חובת פיקוח (תיקון: תשס&quot;ה-4)
: (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
: (ב) נעברה עבירה לפי [[סעיף 104]] בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
: (ג) בסעיף זה, &quot;נושא משרה&quot; - דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

@ 106. פרסום פסק דין או תיקון פרסום
: בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

@ 107. ראיה לפרסום
: הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

@ 108. פיצויים
: דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות [[סעיפים 55 עד 59]] כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

@ 108א. מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי (תיקון: תשע״ז–4)
: (א) בסעיף זה, ”תביעה” – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו [[בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981]], והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
: (ב) מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
: (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
: (ד)(1) הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
:: (2) לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
: (ה) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

@ 108ב. מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן (תיקון: תשע״ט)
: (א) נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
: (ב) בסעיף זה -
::- &quot;גורם מעקל&quot; - אחד מאלה, לפי העניין:
::: (1) מערכת ההוצאה לפועל;
::: (2) המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
::: (3) גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח [[פקודת המסים (גבייה)]];
::- &quot;רכב באובדן&quot; - כל אחד מאלה:
::: (1) רכב באובדן גמור כהגדרתו [[בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ&quot;ח-1998]];
::: (2) רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מבוטח&quot; - רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי [[סעיף 38]];
::- &quot;רכב מעוקל&quot; - רכב שהוטל עליו עיקול לפי [[חוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ&quot;ה-1995]], או [[פקודת המסים (גבייה)]].

@ 109. התאמת הוראות לאגודות שיתופיות (תיקון: תשנ&quot;ב)
: מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם [[בפקודת האגודות השיתופיות]], ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

@ 110. תחולת הוראות לגבי כונס נכסים
: הוראות [[פרק ה' לחוק ההוצאה לפועל, התשכ&quot;ז-1967]], יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

@ 111. ביטול
: חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי&quot;א-1951 - בטל.

@ 111א. פרסום הוראות הממונה (תיקון: תשס&quot;ה-4, תשע&quot;ו-4)
: (א) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
: (ב) הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

@ 112. ביצוע ותקנות
: שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

@ 113. תחילה
: תחילתו של חוק זה ביום כ&quot;ט בסיון התשמ&quot;א (1 ביולי 1981), למעט [[פרק ז']] שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

@ 114. פרסום
: חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

== תוספת ראשונה  (תיקון: תשס&quot;ג) __NOSUB__ ==
==== ((([[סעיף 78ב(א)]]))) ====

=== חלק א': קרנות גירעוניות ===

@ (1) : מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע&quot;מ;
@ (2) : קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (3) : נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע&quot;מ;
@ (4) : קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע&quot;מ;
@ (5) : קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע&quot;מ;
@ (6) : קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע&quot;מ.

=== חלק ב': קרנות מפעליות ===

@ (1) : קרן הגמלאות של חברי &quot;אגד&quot; בע&quot;מ;
@ (2) : קרן הגמלאות של חברי &quot;דן&quot; בע&quot;מ;
@ (3) : קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע&quot;מ;
@ (4) : קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י בע&quot;מ.

== תוספת ראשונה א' (תיקון: תשע&quot;ז-2) __NOSUB__ ==

==== ((([[סעיף 78כב(א)(1)]]))) ====
=== חלק א': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1948 || 65
|-
| ינואר עד מאי 1949 || 65 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1949 עד ינואר 1950 || 65 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1950 || 66
|-
| אוקטובר 1950 עד מאי 1951 || 66 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1951 עד ינואר 1952 || 66 ו-8 חודשים
|-
| פברואר 1952 ואילך || גיל הפרישה לגבר, כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

=== חלק ב': גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה ===
{|
! חודש לידה !! גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)
|-
| עד דצמבר 1953 || 60
|-
| ינואר עד מאי 1954 || 60 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1954 עד ינואר 1955 || 60 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1955 || 61
|-
| אוקטובר 1955 עד מאי 1956 || 61 ו-4 חודשים
|-
| יוני 1956 עד ינואר 1957 || 61 ו-8 חודשים
|-
| פברואר עד ספטמבר 1957 || 62
|-
| אוקטובר 1957 עד מאי 1958 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1958 עד ינואר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר עד ספטמבר 1959 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| אוקטובר 1959 עד מאי 1960 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| יוני 1960 עד ינואר 1961 || גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור [[בחלק ב' בתוספת לחוק גיל פרישה]]
|-
| פברואר 1961 ואילך || גיל הפרישה לאישה כאמור [[בסעיף 3 לחוק גיל פרישה]]
|}

== תוספת ראשונה ב' (תיקון: תשע&quot;ז-2) ==
==== ((([[סעיף 78כא]], [[סעיף 78כב(ה)(1)(א)]]))) ====

{|
! שם הקרן !! תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}
|-
| גילעד גמלאות לעובדים דתיים || 520
|-
| יוזמה קרן פנסיה לעצמאים || 119
|-
| מגן קרן פנסיה ותיקה || 28
|-
| קרן פנסיה יסוד &quot;עמית&quot; || 87
|-
| עתידית קופת פנסיה || 68
|-
| קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא&quot;י || 144
|-
| קרן גמלאות של חברי &quot;דן&quot; || 95
|-
| קרן גמלאות של עורכי דין בישראל || 45
|-
| קרן הפנסיה ה.ע.ל || 821
|-
| עתודות קרן פנסיה ותיקה || 573
|}

== תוספת שניה (תיקון: תשס&quot;ג) ==
==== ((([[סעיף 89]]))) ====

@ : ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי [[סעיף 89]] -
@ (1) : לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
@ (2) : תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
@ (3) : עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
@ (4) : תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
@ (5) : אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה - על 1000.

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;א-3) __NOSUB__ ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

=== חלק א' ===
@ (1) : לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות [[סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ&quot;א-1981]];
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי [[סעיף 2(ב)]] או לפי [[סימן א'1 לפרק ד']];
@ (3) : לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 34א]];
@ (4) : לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות [[סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א לחוק זה]], או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי [[+#31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור]];
@ (5) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;
@ (6) : לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי [[סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (7) : לא מילא אחר ההוראות לפי [[סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;
@ (7א) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 40(ג)(1) או (ח)]];
@ (7ב) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-4) : הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי [[סעיף 40(ו) או (ח)]];
@ (8) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 42]];
@ (9) : לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות [[סעיף 48א(א)]];
@ (10) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות [[סעיף 48א(ב)]];
@ (11) (תיקון: תשע&quot;ד) : לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי [[סעיפים 32א(ה)]], [[50]] [[או 73]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות [[סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (13) (תיקון: תשע&quot;ח) : סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות [[סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ&quot;ח-1998]];
@ (12) (תיקון: תשע&quot;ח-2) : (((ספרור שגוי במקור))) לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי [[סעיף 59ב]].

=== חלק ב' ===
@ (1) : לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות [[סעיף 14]];
@ (2) : הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי [[סעיף 32]], בניגוד להוראות [[אותו סעיף]];
@ (3) : לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 35]];
@ (4) : פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי [[סעיף 36]];
@ (4א) (תיקון: תשע&quot;ד) : החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות [[סעיף 36(ד)]];
@ (5) : לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בהתאם להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]], או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;
@ (6) : כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סימן א'1 לפרק ד']], ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה - לרבות בניגוד להוראות לפי [[סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[סימן א'1 לפרק ד'|בסימן האמור]];
@ (7) : חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי [[סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (8) : לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]], או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות [[-|סעיף 34 האמור]] לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

=== חלק ג' ===
@ (1) : שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (2) : תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל]], כפי שהוחל [[בסעיף 36א]];
@ (3) : פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי [[סעיף 38]];
@ (4) : שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי [[סעיף 41]];
@ (4א) : (((החל מיום 22.8.2022):)) גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות [[סעיף 59א3]];
@ (5) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי [[סעיף 92כב(ד)]];
@ (6) : ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי [[פרק ט'1]], שילם עיצום כספי שהוטל לפי [[פרק ט1|פרק זה (([צ&quot;ל: הפרק האמור]))]] במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות [[סעיף 92יד]].

== תוספת רביעית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
====  ((([[סעיפים 92א(א)]] [[ו־92טו]]))) ====

@ : [[בתוספת זו]], &quot;היקף נכסים מנוהלים&quot; - סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.
@ (1) : לעניין מבטח -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 1,000 || 150,000 || 400,000 || 500,000
|-
| מעל 1,000 עד 10,000 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|-
| מעל 10,000 || 250,000 || 500,000 || 1,000,000
|}
@ (2) : לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (3) : לעניין סוכן תאגיד -
{|
! rowspan=&quot;2&quot; | דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| עד 10 || 50,000 || 112,500 || 187,500
|-
| מעל 10 || 200,000 || 450,000 || 750,000
|}
@ (4) : לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 25,000 || 60,000 || 75,000
|}

@ (5) : לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד -
{|
! colspan=&quot;3&quot; | סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 4,500 || 9,000 || 13,500
|}
@ (6) : לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי [[פרט 1|בפרטים (1) עד (3)]] ואינו נושא משרה או שותף בהם -
{|
! colspan=&quot;3&quot; |סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)
|-
! הפרת הוראה המנויה [[בחלק א' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ב' לתוספת השלישית]] !! הפרת הוראה המנויה [[בחלק ג' לתוספת השלישית]]
|-
| 3,000 || 6,000 || 9,000
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;א-3) ==
==== ((([[סעיפים 92טז]] [[ו־92יט]]))) ====

@ (תיקון: תשע&quot;ו-4) : הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות - בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:
@ (1) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה - עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, [[חוק הפיקוח על קופות גמל]], [[חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני]] בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו - עד 20%;
@ (2) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה - עד 50%;
@ (3) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה - עד 10%;
@ (4) : השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד - היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו - עד 50%;
@ (5) : למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי - עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד - עד 50%;
@ (6) (תיקון: תשע&quot;ו-4) : לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין - עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;
@ (7) : העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר - עד 30%.

&lt;פרסום&gt; נתקבל בכנסת ביום י&quot;ח באדר ב' התשמ&quot;א (24 במרס 1981).

&lt;חתימות&gt;
* מנחם בגין, ראש הממשלה
* יורם ארידור, שר האוצר
* יצחק נבון, נשיא המדינה</text>
      <sha1>ms00nxqts4mx6346v0xqukfq4s7eepv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>316045</id>
    <revision>
      <id>1417713</id>
      <parentid>1409079</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T09:00:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417710]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="392466" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2000503}} '''חוק קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״א, 221|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209338.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 94|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209337.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 30|תיקון [צ״ל: תיקון מס׳ 2]|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 201|תיקון לפקודת הסטטיסטיקה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209023.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 26|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209335.pdf}}.

'''חוק חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״א, 208|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209334.pdf}}, {{ח:תיבה|298|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_ec_317815.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 203|חוק הביקורת הפנימית|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210838.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 2|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211015.pdf}}, {{ח:תיבה|4|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_ec_317365.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 158|תיקון מס׳ 4 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211153.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211326.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 32|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|221|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211426.pdf}}, {{ח:תיבה|222|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 64|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 97|חוק חופש העיסוק (הקלה בהגבלות – גיל, תושבות ועיסוק אחר) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300449.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 477|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 55|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299655.pdf}}, {{ח:תיבה|433|תיקון מס׳ 12 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299767.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 331|תיקון מס׳ 2 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299916.pdf}}, {{ח:תיבה|527|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299878.pdf}}, {{ח:תיבה|732|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299604.pdf}}, {{ח:תיבה|859|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות וניגודי העניינים בשוק ההון בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299983.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 19|ת״ט}}, {{ח:תיבה|279|חוק תובענות ייצוגיות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 121|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300727.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301033.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 474|חוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301176.pdf}}, {{ח:תיבה|515|תיקון מס׳ 3 לחוק החוזים האחידים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301011.pdf}}, {{ח:תיבה|545|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301211.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 53|תיקון מס׳ 5 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301133.pdf}}, {{ח:תיבה|380|תיקון מס׳ 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (עיסוק בייעוץ פנסיוני ובשיווק פנסיוני)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301283.pdf}}, {{ח:תיבה|1120|חוק הגברת האכיפה בשוק ההון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 109|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301496.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 60|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306600.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 26|תיקון מס׳ 13 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315848.pdf}}, {{ח:תיבה|252|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|1130|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1254|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 154|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf}}, {{ח:תיבה|427|תיקון מס׳ 192 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|1048|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 739|תיקון מס׳ 18 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502709.pdf}}, {{ח:תיבה|880|תיקון מס׳ 57 לחוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504205.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 40|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519394.pdf}}, {{ח:תיבה|63|תיקון מס׳ 7 לחוק בנק ישראל|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_525578.pdf}}, {{ח:תיבה|99|תיקון מס׳ 30 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528211.pdf}}, {{ח:תיבה|160|תיקון מס׳ 31 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 864|תיקון מס׳ 34 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_628369.pdf}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: רישוי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: ענפי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישוי מבטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: פקדון {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: ביטול רשיון מבטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: רישוי סוכני ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שליטה ואמצעי שליטה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|סימן א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: דינים וחשבונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: שמירה על עניני מבוטחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה1|פרק ה׳1: תובענה יצוגיות {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: חיסול עסקי ביטוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: ועדה ציבורית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ד|סימן ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳: סיוע ממשלתי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז2|פרק ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: הפסקה במתן שירותים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות מעבר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1 – עיצום כספי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות ועונשין}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ד, תשע״ו, תשע״ו־3, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} הזכות למנות דירקטור בתאגיד, ולענין זה –
{{ח:תתתת|(1)}} יראו את מי שמינה דירקטור בתאגיד כבעל הזכות למנותו;
{{ח:תתתת|(2)}} חזקה על תאגיד שנושא משרה בו נתמנה לדירקטור בתאגיד אחר, ועל מי ששולט באותו תאגיד, שהם בעלי הזכות למנותו;
{{ח:תתת|(3)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד;
{{ח:תתת|(4)}} הזכות ליתרת נכסי התאגיד בעת חיסולו, לאחר סילוק חבויותיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח תלוי תשואה“ – תכנית ביטוח שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – מבטח וחברה מנהלת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מפוקח“ – גוף שפעילותו טעונה רישוי לפי חוקי הפיקוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה“ או ”רכישה“ – בין לבד בין יחד עם אחרים בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות על ידי שלוח או נאמן או על ידי תאגיד נשלט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – הועדה המייעצת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבות תלוית תשואה“ – התחייבות של המבטח לפי ביטוח תלוי תשואה, שלפיה תגמולי הביטוח שלהם זכאי המוטב תלויים בתשואה שמניבות השקעות מסוימות של המבטח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה מנהלת“, ”קופת ביטוח“, ”קופת גמל“, ”קופת גמל לקצבה“, ”קופה גמל לחסכון“, ”קופת גמל מרכזית לדמי מחלה“, קופת גמל מרכזית לפיצויים&quot; ו”קרן חדשה מקיפה“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גיל פרישה“ – {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|חוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוקי הפיקוח“ – חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|וחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחד עם אחרים“ – יחד עם אחרים בשיתוף פעולה דרך קבע; בלי לפגוע בכלליות האמור, יראו כמשתפים פעולה דרך קבע לענין יחיד – אותו, את קרובו ותאגיד שאחד מהם שולט בו, ולענין תאגיד – אותו, את מי ששולט בו ואת מי שאחד מהם שולט בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ השקעות“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות|בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יועץ פנסיוני“, ”ייעוץ פנסיוני“, ”מערכת סליקה פנסיונית מרכזית“ ו”שיווק פנסיוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – מי שקיבל רשיון מבטח ישראלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(1)}} או מי שקיבל רשיון מבטח חוץ לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15(א)(2)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח בלא שולט“ – מבטח אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכל עובד הכפוף לו במישרין, וכן חבר ועדת השקעות תלויות תשואה וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה, כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 41ה|בסעיף 41ה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן ביטוח“ או ”סוכן“ – מי שקיבל רשיון סוכן יחיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25}} או מי שקיבל רשיון סוכן תאגיד לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עיסוק בביטוח“ – התקשרות דרך עסק בחוזי ביטוח, למעט מתן אחריות למצרך או לשירות הנלווה לעיסוק עיקרי אחר של נותן האחריות; לענין זה, ”התקשרות“ – לרבות הצעה להתקשרות ולרבות התקשרות שלא לשם הפקת רווחים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“ – בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג, או בן זוגו של אחד מאלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה“ – קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ושאושרה לראשונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות קופות גמל}} לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה שבהסדר“ – קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה שאינה בהסדר“ – קרן ותיקה שאינה קרן ותיקה שבהסדר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ – היכולת, בין לבד ובין יחד עם אחרים, לכוון את פעילותו של תאגיד, למעט יכולת הנובעת רק ממילוי תפקיד של דירקטור או נושא משרה אחר בתאגיד; בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו אדם כשולט בתאגיד אם מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד;
{{ח:תתת|(2)}} בידיו היכולת למנוע קבלת החלטות עסקיות בתאגיד, למעט החלטות שענינן מכירה או חיסול של רוב עסקי התאגיד או שינוי מהותי בהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות גמל“ – {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ״ד–1964}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הממונה והוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|1א|הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מוקמת בזה רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון (להלן – הרשות).

{{ח:סעיף|1ב|עצמאות הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הרשות תהיה עצמאית בהפעלת סמכויותיה לשם מילוי תפקידיה, בהתאם להוראות חוק זה.

{{ח:סעיף|1ג|תפקידי הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תפקידי הרשות הם:
{{ח:תת|(א)|(1)}} הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;
{{ח:תתת|(2)}} הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;
{{ח:תתת|(3)}} קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;
{{ח:תתת|(4)}} עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).
{{ח:תת|(ב)}} בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.
{{ח:תת|(ג)}} בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

{{ח:סעיף|1ד|תקציב הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תקציב הרשות ייקבע בחוק התקציב השנתי בסעיף תקציב נפרד, והממונה יהיה ממונה על סעיף התקציב; לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תקציב שנתי“ ו”ממונה על סעיף תקציב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב|בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סעיף תקציב“ – כהגדרתו בחוק התקציב השנתי.

{{ח:סעיף|1ה|עסקאות הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לשם ביצוע הוראות חוק זה, מורשה הממונה, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 4|בסעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק נכסי המדינה#סעיף 5|ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951}}, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.

{{ח:סעיף|1ו|עובדי הרשות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה ויחולו עליהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}, ואולם הממונה מורשה, באישור שר האוצר, יחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
{{ח:תת|(ב)}} עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

{{ח:סעיף|1ז|דיווח לכנסת|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח לוועדת הכספים של הכנסת, אחת לשנה, על פעילות הרשות בתחומי סמכותה של הרשות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|2|הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״ו־4, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה, באישור הממשלה, ממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.
{{ח:תת|(א2)}} הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(א3)}} הממונה יהיה מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.
{{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|3|סגן הממונה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, אם ראה הממונה צורך בכך, למנות מקרב עובדי המדינה סגן ממונה; סמכות הנתונה בחוק זה לממונה רשאי שר האוצר בהמלצת הממונה להעניק גם לסגן הממונה; הודעה על הענקת סמכות לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: הוועדה המייעצת|תיקון: תשע״ו־4}}

{{ח:סעיף|4|הוועדה המייעצת|תיקון: תשנ״ו, תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה שתפקידה לייעץ לממונה בענין רשיונות מבטח ורשיונות סוכן ביטוח, לפי חוק זה, ובכל ענין אחר כנדרש לפי חוק זה ולפי כל דין אחר.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;
{{ח:תתת|(2)}} אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(4)}} שלושה מחברי הוועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה, או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;
{{ח:תתת|(5)}} אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;
{{ח:תתת|(6)}} אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.
{{ח:תת|(ג)}} שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.
{{ח:תת|(ה)}} שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה, ”עובד מדינה“ – לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.
{{ח:תת|(ז)}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.
{{ח:תת|(ח)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
{{ח:תת|(ט)}} חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.
{{ח:תת|(י)}} נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה – יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.
{{ח:תת|(יא)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עניין אישי“, של חבר הוועדה – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שהוא או קרובו הם בעלי עניין, מנהלים או עובדים אחראים בו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר הוועדה – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורגים וכן כל אדם הסמוך על שולחנו.

{{ח:סעיף|5||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|6||תיקון: תשנ״ו, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|7|פרסום ברשומות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב־ראש או סגן יושב־ראש תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|8|תקופת כהונה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} תקופת כהונתו של חבר הועדה תהא שלוש שנים מיום מינויו.
{{ח:תת|(ב)}} חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

{{ח:סעיף|9|פקיעת כהונה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} חבר הועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
{{ח:תת|(ב)}} עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

{{ח:סעיף|10|סדרי נוהל|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוועדה תקבע את דרכי עבודתה ואת סדרי דיוניה במידה שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.
{{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

{{ח:סעיף|11|שמירת תוקף|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} קיום הוועדה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|12|סודיות|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לא יגלה אדם דבר מדיוני הוועדה, או מכל חומר שנמסר לה, אלא אם כן הסמיך אותו לכך שר האוצר או יושב ראש הוועדה; הוראה זו לא תחול על דיון שהוועדה החליטה כי יהיה פתוח לציבור.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: רישוי}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: ענפי ביטוח}}

{{ח:סעיף|13|סיווג לענפים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} עסקי ביטוח יסווגו לענפי ביטוח שיקבע הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה; הודעה על קביעה כאמור תפורסם ברשומות.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: רישוי מבטחים}}

{{ח:סעיף|14|איסור עיסוק}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בביטוח אלא אם יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} ובהתאם לתנאי הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.
{{ח:תת|(ג)}} מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

{{ח:סעיף|15|רשיון מבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״ו, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו לתת –
{{ח:תתת|(1)}} לחברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} – רשיון מבטח ישראלי;
{{ח:תתת|(2)}} לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ – רשיון מבטח חוץ.
{{ח:תת|(א1)}} הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, ותנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם –
{{ח:תתתת|(א)}} אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;
{{ח:תתתת|(ב)}} רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;
{{ח:תתתת|(ג)}} רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 4|בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה – היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת;
{{ח:תת|(ב)}} ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.
{{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

{{ח:סעיף|16|בקשה לרשיון|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בקשה לרשיון מבטח תוגש בטופס שקבע לכך הממונה, ותכלול גם את הנתונים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;
{{ח:תתת|(3)}} פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;
{{ח:תתת|(4)}} דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;
{{ח:תתת|(5)}} פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;
{{ח:תתת|(6)}} העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;
{{ח:תתת|(7)}} רשימת נושאי המשרה;
{{ח:תתת|(8)}} רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם – אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם – אם הם יחידים;
{{ח:תתת|(9)}} פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

{{ח:סעיף|17|שיקולים במתן רשיון מבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יביא בחשבון עניינים אלה בעת בבואו לשקול בקשה לרשיון מבטח:
{{ח:תתת|(1)}} תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;
{{ח:תתת|(2)}} התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ – של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;
{{ח:תתת|(3)}} האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(4)}} האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;
{{ח:תתת|(5)}} תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;
{{ח:תתת|(6)}} תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;
{{ח:תתת|(7)}} המדיניות הכלכלית של הממשלה;
{{ח:תתת|(8)}} טעמים שבטובת הציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15}}, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

{{ח:סעיף|18|תנאים ברשיון ושינויים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} ברשיון מבטח ניתן לקבוע תנאים והגבלות ומותר לשנות תנאים והגבלות שנקבעו בו ולהוסיף ענפי ביטוח שבהם יורשה המבטח לעסוק, ובלבד ששינוי תנאים והגבלות כאמור, שלא לפי בקשת המבטח, ייעשה בהתייעצות עם הועדה לאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: פקדון {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|19||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|20||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|21||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: ביטול רשיון מבטח}}

{{ח:סעיף|22|ביטול רשיון מבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבטל רשיון מבטח, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני, בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבטח ביקש ביטול רשיונו;
{{ח:תתת|(2)}} המבטח החליט על פירוקו מרצון;
{{ח:תתת|(3)}} ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;
{{ח:תתת|(3א)}} חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;
{{ח:תתת|(4)}} המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(5)}} המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;
{{ח:תתת|(6)}} חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;
{{ח:תתת|(7)}} טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

{{ח:סעיף|23|פיקוח על תאגיד שרשיונו בוטל|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מי שרשיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על מבטח לפי חוק זה כל עוד קיימות התחייבויות שנתן למבוטחים לפני ביטול הרשיון.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: רישוי סוכני ביטוח}}

{{ח:סעיף|24|תיווך בביטוח|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח, תשס״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בישראל, בעצמו או על ידי אחר, בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מבטח (להלן – עיסוק בתיווך) אלא אם כן הוא אחד מהמנויים בפסקאות (1) או (2) שלהלן, ובהתאם לתנאים המפורטים בהן:
{{ח:תתת|(1)}} יש בידו רשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} – בהתאם לתנאי הרשיון;
{{ח:תתת|(2)}} הוא יועץ פנסיוני – ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)#סעיף 27|בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, שנערך בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|החוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25|סוכן יחיד|תיקון: תשס״ב, תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן ביטוח (להלן – רשיון סוכן) ליחיד.
{{ח:תת|(ב)}} יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בגיר;
{{ח:תתת|(3)}} עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;
{{ח:תתת|(4)}} הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו –
{{ח:תתת|(1)}} אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;
{{ח:תתת|(2)}} אם הוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(3)}} אם הוא יועץ השקעות;
{{ח:תתת|(4)}} אם הוא יועץ פנסיוני.
{{ח:תת|(ג1)}} הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת – בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

{{ח:סעיף|26|סוכן תאגיד|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לתת רשיון סוכן לתאגיד.
{{ח:תת|(ב)}} בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;
{{ח:תתת|(2)}} שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;
{{ח:תתת|(3)}} העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות – כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;
{{ח:תתת|(4)}} מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.
{{ח:תת|(ד)}} בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.
{{ח:תת|(ה)}} החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או {{ח:פנימי|סעיף 28א|בסעיף 28א}}, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

{{ח:סעיף|27|סוכן מתמחה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת לתושב ישראל שמלאו לו 18 שנים רשיון סוכן מתמחה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(ג) ו־(ג1)}} יחולו על מתן רשיון סוכן מתמחה.
{{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 29|29}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 59}}, {{ח:פנימי|סעיף 85|85(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 99|ו־99}} יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

{{ח:סעיף|28|הרשיון לפי ענפים|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} רשיון סוכן ביטוח הוא רשיון לעסוק באחד מענפי ביטוח אלה: ביטוח פנסיוני, ביטוח ימי או ביטוח כללי, ויכול רשיון סוכן ביטוח לכלול יותר מענף ביטוח אחד.
{{ח:תתת|(2)}} ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.
{{ח:תתת|(3)}} בסעיף זה –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ענף ביטוח פנסיוני“ – עיסוק בתיווך בביטוח לגבי סוג מוצר פנסיוני; לענין זה, ”סוג מוצר פנסיוני“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, בשינוי זה: פסקה (8) להגדרה האמורה תיקרא כאילו במקום הסיפה החל במילים ”והכלולה בקופת גמל“, נאמר בה ”וכן תכנית ביטוח חיים עם מרכיב חסכון שלא אושרה כקופת גמל ותכנית ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות“;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ענף ביטוח ימי“ – עיסוק בתיווך בביטוח ימי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”ענף ביטוח כללי“ – עיסוק בתיווך בביטוח בכל אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} ביטוח שאינו כלול בענף ביטוח פנסיוני או בענף ביטוח ימי;
{{ח:תתתתת|(2)}} ביטוח מפני סיכון תאונה, מחלה או נכות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

{{ח:סעיף|28א|סייגים למתן רשיון סוכן ביטוח בענף פנסיוני|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה לא ייתן רשיון סוכן ביטוח בענף ביטוח פנסיוני, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28(א)}}, ליחיד או לתאגיד שהוא אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} יועץ פנסיוני;
{{ח:תת|(2)}} יועץ השקעות;
{{ח:תת|(3)}} ארגון עובדים או ארגון מעבידים;
{{ח:תת|(4)}} תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 27ט|בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}};
{{ח:תת|(5)}} מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
{{ח:תת|(6)}} מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;
{{ח:תת|(7)}} מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);
{{ח:תת|(8)}} מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);
{{ח:תת|(9)}} מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;
{{ח:תת|(10)}} מועדון צרכנים; לענין זה, ”מועדון צרכנים“ – תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

{{ח:סעיף|29|ביטול והתליה של רשיון סוכן או התניית תנאים בו|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, לבטל רשיון סוכן, כולו או לגבי ענף ביטוח פלוני להתלותו לתקופה שיקבע, להתנות בו תנאים או לשנות תנאי מתנאיו, בכל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;
{{ח:תתת|(2)}} אם בעל הרשיון הוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(3)}} בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;
{{ח:תתת|(4)}} בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;
{{ח:תתת|(5)}} בעל הרשיון הפר הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}} בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;
{{ח:תתת|(6)}} הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
{{ח:תתת|(7)}} הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו־(7) – לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.
{{ח:תת|(ג)}} היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.
{{ח:תת|(ד)}} בוטל או הותלה רשיון סוכן – יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.
{{ח:תת|(ה)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

{{ח:סעיף|30|הסכם בין סוכן למבטח|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לא יתווך סוכן בין כל אדם לבין מבטח אלא אם קיים בינו לבין אותו מבטח הסכם בכתב שבין תנאיו חיוב הסוכן בשני אלה:
{{ח:תת|(1)}} להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;
{{ח:תת|(2)}} להעביר למבטח עד ליום ה־15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

{{ח:סעיף|31|תיווך עם תושב חוץ}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעסוק אדם בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: שליטה ואמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|31א|הגדרות|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ו, תשס״ח־2, תשע״ד}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרת חוב מיועדת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב שמנפיקה מדינת ישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק המילווה (חברות הביטוח)|חוק המילווה (חברות הביטוח), התשכ״ג–1962}};
{{ח:תתת|(2)}} איגרת חוב בערבות מדינת ישראל שהונפקה במסגרת הסכמי ביטוח חיים צמוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביטוח חיים“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך“ – שליטה בנתח שוק העולה על חמישה עשר אחוזים מסך שווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך; לענין זה יחושב נתח השוק שבשליטת אדם כסך שווי נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידיו ובידי כל הגופים המוסדיים שבשליטתו לרבות הנכסים המנוהלים כאמור בעבור גופים מוסדיים אחרים, ולענין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל שווי הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;
{{ח:תתת|(2)}} יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסי החיסכון לטווח ארוך“ – הנכסים כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;
{{ח:תתת|(2)}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;
{{ח:תתת|(3)}} הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוכן תאגיד“ – לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)(2)}}.

{{ח:סעיף|32|שליטה והחזקת אמצעי שליטה במבטח ובסוכן תאגיד|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק אדם יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|(א1)}} לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יא|אותו סעיף}}, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.
{{ח:תת|(ב)}} לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.
{{ח:תת|(ב1)}} במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 17|בסעיף 17}}, בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש, או להסכים לעניין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי, מהימנותו, וכן ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה, הקיימת או העתידית, במבטח או בסוכן התאגיד; היותו של המבקש אגודה שיתופית לא יובא בחשבון במסגרת השיקולים לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב2)}} לא יינתן היתר לשלוט במבטח, אם לאחר מתן ההיתר תהיה למבקש ההיתר החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ב3)}} מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}}, לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.
{{ח:תת|(ג1)}} לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;
{{ח:תתת|(2)}} שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;
{{ח:תתת|(3)}} הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו –
{{ח:תתת|(1)}} על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;
{{ח:תתת|(2)}} על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.
{{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו־(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

{{ח:סעיף|32א|איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
{{ח:תתתת|(2)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה;
{{ח:תתתת|(3)}} מתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור}}, תהיה נתונה לממונה.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.
{{ח:תת|(ג)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א)}}, בשינויים המחויבים; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 34|סעיף 34(ד) ו־(ה)}} יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.
{{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
{{ח:תתת|(1)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תתת|(2)}} לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

{{ח:סעיף|33|העברת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד מבטח או בסוכן תאגיד, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}} ואין בידו ההיתר.

{{ח:סעיף|33א|ביטול היתר או שינויו|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לבטל או לשנות היתר שנתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לאחר התייעצות בועדה, אם היה לו יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ג1)}};
{{ח:תתת|(2א)}} בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ב)}};
{{ח:תתת|(2ב)}} בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א(ג)}};
{{ח:תתת|(3)}} בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;
{{ח:תתת|(4)}} לענין בעל היתר שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;
{{ח:תתת|(5)}} יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ־30 ימים.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר – גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:סעיף|34|הוראות הממונה למי שפעל בלא היתר|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} סבר הממונה שאדם פעל בלא היתר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, רשאי הוא, בהתייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, להורות –
{{ח:תתת|(1)}} על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(2)}} שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(3)}} שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
{{ח:תתת|(4)}} על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
{{ח:תת|(ב)}} החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}.
{{ח:תת|(ג)}} הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ד)}} לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 32|וסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|34א|דיווח על החזקת אמצעי שליטה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;
{{ח:תתת|(2)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.
{{ח:תת|(א1)|(1)}} המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} השולטים בו, ואם אין בו שולטים – המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;
{{ח:תתתת|(ב)}} מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;
{{ח:תתתת|(ג)}} לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח – אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק ניירות ערך}}; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.
{{ח:תתת|(2)}} הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.
{{ח:תת|(א2)}} הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הפיקוח על עסקי ביטוח}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: הגבלות על ניהול עסקים}}

{{ח:סעיף|35|הון עצמי|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (הון עצמי מזערי הנדרש לקבלת רישיון מבטח), התשע״ח–2018}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה – דרישה להשגה).
{{ח:תת|(ד)}} הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

{{ח:סעיף|36|הוראות בדבר ניהול עסקים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, דרך כלל או לסוגי מבטחים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;
{{ח:תתת|(2)}} דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;
{{ח:תתת|(3)}} המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;
{{ח:תתת|(5)}} עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;
{{ח:תתת|(6)}} השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;
{{ח:תתת|(7)}} השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;
{{ח:תתת|(8)}} הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע״ב–2012}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, ”תאגיד ריאלי משמעותי“ ו”גוף פיננסי“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}}.

{{ח:סעיף|36א|החלת הוראות על קופות גמל לענין ביטוחים תלויי תשואה|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיפים 31 עד 36 לחוק הפיקוח על קופות גמל}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי ביטוחים תלויי תשואה ולגבי הנכסים המנוהלים בידי מבטח לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|הסעיפים האמורים}} על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), התשס״ט–2009}}.}}

{{ח:סעיף|37|הוראות בדבר דמי ביטוח}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ויתשלום דמי ביטוח בשיעורים;
{{ח:תתת|(2)}} חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

{{ח:סעיף|38|הוראות בדבר תנאי ביטוח|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם; הסדר הסותר תנאי שיש לקבעו על פי תקנות שהותקנו כאמור לא ינהגו לפיו, ויראו כאילו הותנה במקומו התנאי שיש לקבעו כאמור, זולת אם ההסדר הוא לטובת המבוטח; אין בהוראה זו כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של המבטח; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (תנאים בחוזי ביטוח) (הוראות לענין מצב רפואי קודם), התשס״ד–2004}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח אבדן כושר עבודה קבוצתי), התשס״ז–2006}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי)|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח בריאות קבוצתי), התשס״ט–2009}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תנאים בחוזה ביטוח לניתוחים וטיפולים מחליפי ניתוח בישראל), התשע״ה–2015}}.}}
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים)|הוראות הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (ביטוח סיעודי קבוצתי לחברי קופת חולים), התשע״ו–2015}}.}}
{{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|39|צורת הפוליסה והבלטת תנאים|תיקון: תשנ״ה, תש״ע־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר מבנה פוליסת ביטוח וצורתה, לרבות הוראות לעניין האותיות בפוליסה, ובכלל זה הוראות לעניין הגודל המזערי של האותיות כאמור, היחס בינן לבין השטח שבו כלול המידע ואופן כתיבתן והצגתן, וכן רשימת תנאים מהותיים בפוליסה, הבלטתם ואופן ניסוחם, לרבות החובה לצרף מסמך נפרד לגביהם; הוראות לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (צורת הפוליסה ותנאיה), התש״ם–1980}}.}}

{{ח:סעיף|40|הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח המבקש להנהיג תכנית ביטוח, או המבקש לשנות בתכנית ביטוח את תנאי הביטוח, את דמי הביטוח או עניין אחר הנוגע במישרין לתכנית הביטוח שעליו הורה הממונה (בסעיף זה – שינוי בתכנית ביטוח) ימסור לממונה, 30 ימי עבודה לפני המועד שבו הוא מבקש להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין (בסעיף זה – המועד המבוקש), הודעה על כוונתו לעשות כן, שתכלול את הפרטים שעליהם הורה הממונה ותוגש באופן שעליו יורה (בסעיף זה – הודעה לממונה).
{{ח:תת|(ב)}} נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח –
{{ח:תתת|(1)}} כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;
{{ח:תתת|(2)}} כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;
{{ח:תתת|(4)}} כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה.
{{ח:תתת|(2)}} הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח.
{{ח:תתת|(3)}} בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל־פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה.
{{ח:תתת|(4)}} הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות –
{{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בסעיף 37}};
{{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.
{{ח:תת|(ז)}} הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח|חוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.
{{ח:תת|(ח)}} ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כתב שירות“ – מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ביטוח“ – נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;
{{ח:תתתת|(2)}} ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

{{ח:סעיף|41|קבלת עסקים ותשלום דמי עמילות|תיקון: תשמ״א, תשס״ח}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח לא יקבל עסקי ביטוח בתיווכו של אדם אלא אם יש בידו רשיון סוכן וקיים ביניהם הסדר בכתב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30}}.
{{ח:תת|(ב)}} מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.
{{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|בהגדרה ”סוג מוצר פנסיוני“ שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}}, כאילו היה סוכן ביטוח.
{{ח:תת|(ד)}} שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (ביטוח חיים קבוצתי), התשנ״ג–1993}}.}}
{{ח:תת|(ה)}} לענין סעיף זה, ”דמי עמילות“ – עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין.
{{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחק).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א1|סימן א׳1: אורגנים ובעלי תפקידים אחרים במבטח|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|41א|החלת הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|הסימן}}|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}}, ”מבטח“ – למעט מבטח חוץ, אלא אם כן קבע השר אחרת ובתנאים שיקבע.

{{ח:סעיף|41ב|דירקטוריון של מבטח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בדירקטוריון של מבטח ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן זה}} – הדירקטוריון) יכהנו לפחות שבעה דירקטורים ולא יותר מחמישה עשר דירקטורים.

{{ח:סעיף|41ב1|מינוי דירקטור במבטח בלא שולט במקרים מיוחדים|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא מונה דירקטור במבטח בלא שולט או פסקה כהונתו מסיבה כלשהי, לרבות אי־קבלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}}, ביטול מינוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בסעיף 34(א)(4)}}, התנגדות הממונה למינוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(א)}} או הפסקת כהונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41י|סעיף 41י(ג)}}, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או לא עמד הרכב הדירקטוריון במבטח בכל דרישות הדין, יורה הממונה על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שלושה חודשים ממועד מתן הוראתו או בתוך תקופה קצרה יותר שיורה הממונה, אם סבר שנסיבות העניין מצדיקות זאת, ובלבד שלא תפחת משישים ימים, לשם מינוי דירקטורים להשלמת מספר הדירקטורים כנדרש או להסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}}, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.
{{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, ”אסיפה שנתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}.

{{ח:סעיף|41ג|תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות|מחוק החברות}}|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} על מבטח יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 94|סעיפים 94(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 97|97}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 100|100}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 114|114 עד 117}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 119|119(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 146|146 עד 153}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 219|219(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 269|ו־269 לחוק החברות}}, בשינויים המחויבים לפי הוראות חוק זה, כאילו היה חברה ציבורית, וכן יחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|סעיפים קטנים (א) ו־(ב) של סעיף 95 לאותו חוק}}, ואולם לענין זה יקראו את {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 95|הסעיפים הקטנים האמורים}} בלא המילים ”אלא לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 121|סעיף 121(ג)}}“.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|41ד|אקטואר ומנהל סיכונים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח ימנה אקטואר לכל ענף ביטוח שבו עוסק המבטח, למעט ענפים שקבע הממונה, וניתן למנות אקטואר אחד לכמה ענפי ביטוח שבהם עוסק המבטח (בחוק זה – אקטואר ממונה); מינוי של אקטואר ממונה וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ב)}} תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}} – באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;
{{ח:תתת|(2)}} להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;
{{ח:תתת|(3)}} למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;
{{ח:תתת|(4)}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.
{{ח:תת|(ג)}} מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}} – ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.
{{ח:תת|(ד)}} תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) – באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;
{{ח:תתת|(2)}} כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|41ה|ועדות השקעות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} הדירקטוריון ימנה ועדות השקעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה – ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);
{{ח:תתת|(2)}} ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן – ועדת השקעות תלויות תשואה).
{{ח:תת|(ב)}} בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח.
{{ח:תת|(ג)}} לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

{{ח:סעיף|41ו|כללים לענין דירקטוריון, ועדותיו וועדת השקעות שאינן תלויות תשואה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בענינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה – ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;
{{ח:תתת|(2)}} תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;
{{ח:תתת|(4)}} דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;
{{ח:תתת|(5)}} המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;
{{ח:תתת|(6)}} תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;
{{ח:תתת|(7)}} נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;
{{ח:תתת|(8)}} דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|41ז|רואה חשבון מבקר|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח ימנה רואה חשבון מבקר, ויחולו עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 154|סעיפים 154 עד 170 לחוק החברות}} כאילו היה המבטח חברה ציבורית, בכפוף להוראות סעיף זה ובשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

{{ח:סעיף|41ח|תנאי כשירות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לנושא משרה, למנהל כללי, למנהל סיכונים או לאקטואר, במבטח, וכן למי שעוסק בניהול השקעות במבטח או מטעמו, ורשאי הוא לקבוע הוראות לענין עיסוקים נוספים במהלך כהונתם או עיסוקם בתפקיד כאמור, וכן לקבוע, ככל שהדבר נדרש לשם הגנה על המבוטחים, מגבלות שיחולו עליהם בתום הכהונה או ההעסקה.

{{ח:סעיף|41ט|מניעת ניגודי עניינים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, כחבר ועדה, כמנהל כללי, כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר, במבטח, מי שתפקידיו או עיסוקיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד ענינים עם תפקידו האמור או שיש בהם כדי לפגוע ביכולתו לכהן באותו תפקיד.
{{ח:תת|(א1)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א(ד)}}; בסעיף קטן זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 240|בסעיף 240(ב) לחוק החברות}}, לשולט;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 28|בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות#סעיף 30|סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

{{ח:סעיף|41י|אישור מינוי נושא משרה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכהן אדם כנושא משרה במבטח, אלא אם כן נמסרה לממונה הודעה, שישים ימים לפחות לפני תחילת הכהונה, והממונה לא הודיע בתוך התקופה האמורה על התנגדותו למינוי האמור, או שהודיע כי אינו מתנגד למינוי.
{{ח:תת|(ב)}} החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.
{{ח:תת|(ג)}} מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

{{ח:סעיף|41יא|הצעת מועמדים לכהונת דירקטור במבטח בלא שולט|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} במבטח בלא שולט, יחולו לעניין הצעת מועמדים לכהונת דירקטורים, הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים;
{{ח:תתת|(2)}} הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
{{ח:תתת|(3)}} נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הדירקטוריון;
{{ח:תתתת|(ב)}} המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה – מחזיק);
{{ח:תתתת|(ג)}} שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה – חבר־מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר־המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)}}, ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר־מחזיקים לגילוי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34א|בסעיף 34א(א1)(1)(ג)}};
{{ח:תתת|(4)}} הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;
{{ח:תתת|(5)}} מחזיק או חבר־מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר־המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר־המחזיקים, לפי העניין;
{{ח:תתת|(6)}} חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 182|בסעיף 182(ב) ו־(ג) לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(7)}} גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר־מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

{{ח:סעיף|41יב|מינוי, כהונה והפסקת כהונה של דירקטורים במבטח בלא שולט|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על מינוי דירקטורים במבטח בלא שולט, כהונתם והפסקת כהונתם, יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג}} (בסעיף זה – הוועדה);
{{ח:תתת|(2)}} הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;
{{ח:תתת|(3)}} נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;
{{ח:תתת|(4)|(א)}} תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים;
{{ח:תתתת|(ב)}} על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;
{{ח:תתת|(5)}} דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 41ב|בסעיף 41ב}}, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|סעיף 41ב1}} כדירקטור שפסקה כהונתו.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”אסיפה כללית“, ”אסיפה שנתית“, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן א2|סימן א׳2: ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט|תיקון: תשע״ד}}

{{ח:סעיף|41יג|הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר ימנה ועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט ({{ח:פנימי|פרק ד סימן א2|בסימן זה}} – הוועדה).
{{ח:תת|(ב)}} הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:
{{ח:תתת|(1)}} שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}}, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו־(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, ”דירקטור בלתי תלוי“ ו”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41ו|סעיף 41ו}}.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}.

{{ח:סעיף|41יד|סייגים לכהונה והגבלה לאחר סיום כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף קשור“ – מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זיקה“ – קיום יחסי עבודה, קיום קשרים עסקיים או מקצועיים דרך כלל, למעט קשרים זניחים, וכן כהונה כנושא משרה, ואולם קשרים עסקיים קמעונאיים שבין תאגיד ללקוח לא ייחשבו זיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק מהותי“ – מי שמחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, מי ששולט במחזיק כאמור, מי שנשלט בידי מי מהם, חבר בחבר־מחזיקים כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא(א)(3)(ג)}}, מי ששולט בחבר בחבר־מחזיקים כאמור, ומי שנשלט בידי מי מהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קשר קרוב“ – יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;
{{ח:תתת|(2)}} מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}} לא תיחשב זיקה;
{{ח:תתת|(3)}} הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;
{{ח:תתת|(4)}} לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.
{{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.
{{ח:תת|(ד)}} מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}, לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

{{ח:סעיף|41טו|תקופת כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(1) ו־(2)}} יתמנה לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
{{ח:תת|(ב)}} חבר ועדה האמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|בסעיף 41יג(ב)(3)}} יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יג|באותו סעיף}}, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

{{ח:סעיף|41טז|הפסקת כהונה|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} חבר הוועדה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;
{{ח:תת|(2)}} שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(א)}} נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;
{{ח:תתת|(ב)}} התקיימה בו אחת העילות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יד|סעיף 41יד}} הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

{{ח:סעיף|41יז|סדרי עבודה|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} רוב חברי הוועדה יהיו מניין חוקי בישיבותיה, ובלבד שברוב חברי הוועדה כאמור אין רוב לחברים שמונו לפי {{ח:פנימי|סעיף 41יג|סעיף 41יג(ב)(3)}}.
{{ח:תת|(ב)}} החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ג)}} הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41ב1|בסעיף 41ב1(ב)}} ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 41יא|בסעיף 41יא}}; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

{{ח:סעיף|41יח|תוקפן של פעולות|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סמכויות הוועדה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר, או מחמת פגם במינויו או מחמת פגם בהמשך כהונתו.

{{ח:סעיף|41יט|גמול|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} חברי הוועדה יהיו זכאים לגמול בעבור השתתפות בישיבות הוועדה בשיעור שיקבע שר האוצר ולא יהיו זכאים לגמול אחר ולהחזר הוצאות; הגמול האמור ישולם בידי אוצר המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: דינים וחשבונות}}

{{ח:סעיף|42|דוחות והודעות (|תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח וסוכן תאגיד יגישו לממונה דוחות והודעות כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;
{{ח:תתת|(3)}} דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (פרטי דין וחשבון), התשנ״ח–1998}}.}}
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

{{ח:סעיף|42א|פרט מטעה בדוח או בהודעה|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יהיה בדוח או בהודעה שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} פרט מטעה; על פרסום פרט מטעה בדוח או בהודעה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#פרק ה|פרק ה׳ לחוק ניירות ערך}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

{{ח:סעיף|43||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|44||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|45||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|46||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|47||תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|48א|מידע מבעלי מניות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח בהחלטותיה בענינים המנויים להלן, יפורטו שמות הנוכחים באסיפה, שמות המצביעים, שיעור ההחזקות בזכויות ההצבעה שמכוחן הצביעו ואופן הצבעתם:
{{ח:תתת|(1)}} שינוי התזכיר או התקנון;
{{ח:תתת|(2)}} מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;
{{ח:תתת|(3)}} אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 255|סעיפים 255}} {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 268|ו־268 עד 275 לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(4)}} חלוקה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#חלק 7 פרק 2|הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות}};
{{ח:תתת|(5)}} אישור מיזוג לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 320|סעיף 320 לחוק החברות}}.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד – פרטים בדבר השולטים בו.

{{ח:סעיף|49|פירוק או פשיטת רגל|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מבטח או סוכן ביטוח שנפתחו נגדו הליכי פירוק או פשיטת רגל, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ב1|סימן ב׳1: סמכויות פיקוח ובירור מינהלי|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|49א|הגדרות|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב1|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חומר מחשב“, ”מחשב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המחשבים“ – {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|חוק המחשבים, התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חפץ“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|בפקודת מעצר וחיפוש}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}.

{{ח:סעיף|49ב|מוסמכי פיקוח|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יסמיך עובדי הרשות לצורך הפעלת הסמכויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו־49ד}} (בחוק זה – מוסמך פיקוח).
{{ח:תת|(ב)}} לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
{{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|ו־49ד}}, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 49ד|בסעיף 49ד(א)(3)}} – הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;
{{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

{{ח:סעיף|49ג|סמכויות פיקוח|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, רשאי הממונה או מוסמך פיקוח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ה|סעיף 49ה}} –
{{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;
{{ח:תת|(2)}} להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

{{ח:סעיף|49ד|סמכויות בירור מינהלי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם ביצע הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} או {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}}, למעט הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א פרט 1|בפרטים (1) ו־(3) עד (11) בחלק א׳ לתוספת השלישית}} (בסעיף זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאי הממונה, מנימוקים שיירשמו, להתיר למוסמך פיקוח, נוסף על הסמכויות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 49ג|בסעיף 49ג}} –
{{ח:תתת|(1)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;
{{ח:תתת|(2)}} לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;
{{ח:תתת|(3)}} לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.
{{ח:תת|(ב)}} מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.
{{ח:תת|(ג)}} זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי־ציות, כאמור {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 73|בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}}, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.
{{ח:תת|(ד)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;
{{ח:תתת|(2)}} דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.
{{ח:תת|(ה)}} חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.
{{ח:תת|(ו)}} על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24(א)(1) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45}} והוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.

{{ח:סעיף|49ה|חובת הזדהות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מוסמך פיקוח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיפים 49ג}} {{ח:פנימי|סעיף 49ד|או 49ד}} אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
{{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

{{ח:סעיף|49ו|צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם שאינו בעל רישיון לפי חוק זה עוסק או עומד לעסוק בביטוח או בתיווך לעניין ביטוח, רשאי הוא לצוות על אותו אדם, בכתב ולאחר שקיבל את אישור בית משפט שלום לכך, להפסיק את העיסוק כאמור או להימנע ממנו, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;
{{ח:תתת|(2)}} טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

{{ח:סעיף|50|מסירת ידיעות ומסמכים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מכל מבטח וסוכן ביטוח, ומכל נושא משרה בהם, למסור לו כל ידיעה ומסמך הנוגעים לעסקי ביטוח שבטיפולו, לרבות דינים וחשבונות סטטיסטיים ואקטואריים, ולהראות לו או לנציגיו כל פנקס, חשבון, תעודה או מסמך אחר שברשותו הנוגעים לעסקי הביטוח שלו.
{{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|50א|סודיות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה, עובד הכפוף לו, או מי שפועל מטעמו, לא יגלה ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו מכוח תפקידו או סמכויותיו לפי חוק זה, אלא לצורך הליך פלילי, או אם הממונה ראה צורך בכך לשם דיון בועדה.

{{ח:סעיף|50ב|מסירת מידע לרשות פיקוח בישראל|תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, רשאי הממונה לגלות ידיעה או להראות מסמך לרשות ניירות ערך כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ניירות ערך, תשכ״ח–1968}}, לממונה על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, לבנק ישראל, לוועדה ליציבות פיננסית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010}}, ולמפקח על הבנקים שמונה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הבנקאות#סעיף 5|סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941}} (בסעיף זה – הגוף הנעבר), ובלבד שנוכח כי הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיו של הגוף הנעבר.
{{ח:תת|(ב)}} לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

{{ח:סעיף|50ג|מסירת מידע לרשות פיקוח במדינת חוץ|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}} רשאי הממונה למסור ידיעה או מסמך שבידיו לרשות מוסמכת במדינת חוץ שתפקידה לפקח על מי שעוסק בביטוח או בתיווך לענין ביטוח, באותה מדינה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(2)}} הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות {{ח:פנימי|סעיף 50א|סעיף 50א}}, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

{{ח:סעיף|51||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|52||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|53||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: הפרדת עסקי ביטוח חיים}}

{{ח:סעיף|54|הפרדת חשבונות ונכסים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח שהורשה לעסוק בענף ביטוח חיים ינהל לגבי עסקיו אלה מערכת חשבונות נפרדת, יחזיק נכסים נפרדים לכיסוי התחייבויותיו בביטוח חיים, ויעשה ביטוח משנה נפרד לעסקים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ביטוח חיים“ – ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: שמירה על עניני מבוטחים}}

{{ח:סעיף|55|איסור תיאור מטעה}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח לא יתאר תיאור מטעה עסקת ביטוח המוצגת לפני לקוח פלוני ולא יכלול תיאור מטעה בפרסום לציבור.
{{ח:תת|(ב)}} לענין זה, ”תיאור מטעה“ – תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:
{{ח:תתת|(1)}} שם המבטח או הסוכן, ותקו, הצטיינותו, המוניטין שלו, מצבו הכספי והיקף עסקיו;
{{ח:תתת|(2)}} מהותה של עסקת הביטוח, היקף הכיסוי הביטוחי, הסייגים לו והתנאים המוקדמים לקיומו;
{{ח:תתת|(3)}} משך תקופת הביטוח והאפשרויות שבידי המבוטח או המבטח להפסיקה;
{{ח:תתת|(4)}} דמי הביטוח ותשלומים אחרים שעל המבוטח לשלם, לרבות דמי הביטוח המקסימליים המותרים על פי דין ושיעור הריבית על האשראי שניתן לתשלומם, לפי חישוב שנתי;
{{ח:תתת|(5)}} דמי הביטוח בהשוואה לדמי הביטוח הרגילים או המקובלים או שנדרשו בעבר, לגבי אותו מבטח ולגבי מבטחים אחרים;
{{ח:תתת|(6)}} התאמת תנאי הפוליסה לתנאים שנקבעו או שאושרו על פי דין או לתנאים שנקבעו בדוגמה שצויינה;
{{ח:תתת|(7)}} חוות דעת שנתן אדם לגבי העסקה או לגבי המבטח.
{{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

{{ח:סעיף|56|אחריות לתיאור מטעה}}
{{ח:ת}} היה תיאור מטעה בפרסומת של מבטח או של סוכן ביטוח, יראו כמטעה את מי שבשמו נעשתה הפרסומת ואת האדם שהביא את הדבר לפרסום וגרם בכך לפרסומו, ואם המוציא לאור, העורך, המדפיס או מי שהחליט בפועל על פרסום אותה פרסומת ידעו כי הפרסומת מטעה או אם על פניה הפרסומת מטעה – יראו גם אותם כמטעים.

{{ח:סעיף|57|התניית ביטוח|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא יתנה מבטח או סוכן ביטוח עשיית ביטוח בענף פלוני בעשיית ביטוח בענף אחר, או בקניית שירות אחר או נכס ממנו או מאדם אחר שהמבטח או הסוכן ציין, אלא אם קיים קשר עסקי סביר בין הביטוח המבוקש לבין קיום התנאי.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

{{ח:סעיף|58|איסור פגיעה בנסיבות מיוחדות}}
{{ח:ת}} לא יעשה מבטח או סוכן ביטוח – במעשה או במחדל, בכתב, בעל פה או בכל דרך אחרת – דבר שיש בו משום ניצול מצוקתו של מבוטח, חולשתו השכלית או הגופנית, בורותו, אי ידיעתו את השפה או חוסר נסיונו, או הפעלת השפעה בלתי הוגנת עליו, הכל כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת.

{{ח:סעיף|59|עסקה במקום מגורים או עבודה של מבוטח|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הסכם ביטוח שנעשה באמצעות סוכן ביטוח בעת שפנה למבוטח במקום מגוריו או עבודתו של המבוטח, שלא לפי הזמנתו, רשאי המבוטח לבטלו תוך שלושה ימי עסקים מיום עשייתו.
{{ח:תת|(ב)}} משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.
{{ח:תת|(ג)}} סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו; פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

{{ח:סעיף|59א|תביעה בשם מבטח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 54|סעיף 54 לחוק הפיקוח על קופות גמל}} יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי תביעה בשם מבטח בשל נזק שנגרם לנכסים המנוהלים בידיו לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה או בשל נזק שנגרם למבוטחים בביטוחים תלויי תשואה.

{{ח:סעיף|59א1|דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור בנסיבות מיוחדות|תיקון: תשע״ט־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 27.6.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח הנותן ללקוח הלוואה לדיור, יודיע ללקוח, טרם כריתת הסכם ההלוואה, כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע המבטח ובכפוף להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:
{{ח:תתתת|(א)}} הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;
{{ח:תתתת|(ב)}} הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;
{{ח:תתת|(2)}} לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב־12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.
{{ח:תת|(ג)}} דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הלוואות לדיור#סעיף 5א|סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ״ב–1992}}.
{{ח:תת|(ד)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”הלוואה לדיור“ – הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (שירות ללקוח)#סעיף 9א1|בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|59א2|דחיית מועדי הפירעון של הלוואה לדיור בשל פטירה|תיקון: תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(יחול על הסכמי הלוואה לדיור שנכרתו החל מיום 7.7.2019):}}
{{ח:תת|(א)}} נפטר לקוח שנטל הלוואה לדיור ממבטח, ידחה המבטח, לבקשת מי שחייב לפרוע את ההלוואה (בסעיף זה – החייב), את מועדי פירעון ההלוואה לתקופה שביקש החייב, שלא תעלה על 12 חודשים ממועד הפטירה, ובלבד שהציג לפני המבטח תעודת פטירה.
{{ח:תת|(ב)}} בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.
{{ח:תת|(ג)}} נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:
{{ח:תתת|(1)}} בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;
{{ח:תתת|(2)}} בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.
{{ח:תת|(ד)}} נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)}} אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

{{ח:סעיף|59א3|הגבלת עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור|תיקון: תשפ״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 22.8.2022):}}
{{ח:תת|(א)}} בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 59א1|בסעיף 59א1(ה)}}, רשאי המבטח לגבות עמלה ששיעורה לא יעלה על 360 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:סעיף|59ב|מענה אנושי מקצועי|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח המספק שירות טלפוני הכולל מערכת אוטומטית לניתוב שיחות ייתן מענה אנושי מקצועי ללקוח לפחות לסוגי שירותים המפורטים להלן, לאחר האפשרות, אם קיימת, לבחור את השפה או את האזור הגאוגרפי שבהם יינתן השירות הטלפוני:
{{ח:תתת|(1)}} טיפול בתקלה;
{{ח:תתת|(2)}} בירור חשבון;
{{ח:תתת|(3)}} סיום התקשרות.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.
{{ח:תת|(ג)}} משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.
{{ח:תתת|(2)}} הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות – אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה – אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.
{{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

{{ח:סעיף|60|בירור תלונות הציבור|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יברר תלונות הציבור שראה בהן ממש בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח בענייני ביטוח; לענין תלונות בשל הפליה מחמת מוגבלות לפי {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1|פרק ה׳1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, יחולו גם הוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#פרק ה1 סימן ח|סימן ח׳ לפרק האמור}} ובענינים אחרים הקשורים בלקוחותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

{{ח:סעיף|61|דרכי הבירור|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בירור תלונה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

{{ח:סעיף|62|תוצאות הבירור|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מצא הממונה שהתלונה היתה מוצדקת, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו; הממונה רשאי לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו ורשאי הוא להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל, בדרך ובמועד שהורה.
{{ח:תת|(ב)}} מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.
{{ח:תת|(ג)}} העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

{{ח:קטע2|פרק ה1|פרק ה׳1: תובענה יצוגיות {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}

{{ח:סעיף|62א||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־4, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ב||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ה־4, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ג||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ד||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ה||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ו||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ז||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ח||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62ט||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|62י||תיקון: תשנ״ז־3, תשס״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: חיסול עסקי ביטוח}}

{{ח:סעיף|63|חיסול מרצון|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח שהחליט על פירוקו או על חיסול עסקי הביטוח שלו, דרך כלל או בענף ביטוח מסויים, יודיע על כך לממונה ללא דיחוי.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים –
{{ח:תתת|(1)}} להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;
{{ח:תתת|(2)}} לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

{{ח:סעיף|64|חיסול עקב ביטול רשיון|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח שרשיונו בוטל יחסל את עסקי הביטוח שלו בישראל בענף שהרשיון לגביו בוטל.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.
{{ח:תת|(ג)}} לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שמירה על יכולת לקיים התחייבויות ועל ניהול תקין}}

{{ח:סעיף|65|הודעה למבטח על פגמים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור, שמבטח פלוני עשה בעסקיו בדרך העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את התחייבויותיו או בניהולם התקין של עסקיו, ישלח למבטח הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש תיקונם או מניעת פגיעתם תוך תקופה שיפרש בהודעה, ויתן לו הזדמנות להגיש תוך אותה תקופה, או תוך תקופה קצרה מזו, כפי שיפרש בהודעה, הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.
{{ח:תת|(ב)}} הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

{{ח:סעיף|66|סמכות הממונה בקביעת חובות רעים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור כי חוב מסויים, כולו או מקצתו, שחייבים למבטח הוא חוב רע, או כי נכס של מבטח רשום בספריו בסכום העולה על ערכו אותה שעה במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון, רשאי הוא להורות למבטח להפריש לקרן מתאימה סכום כנדרש לאותו ענין.
{{ח:תת|(ב)}} דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}.

{{ח:סעיף|67|אמצעים למניעת פגיעה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} היה הממונה סבור, לאחר תום התקופה שפירש בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}}, שמבטח לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}} או לא מנע את פגיעתם, או היה סבור, לאחר שנתן הזדמנות למבטח להשמיע או להגיש הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע שמבטח לא יוכל לקיים התחייבויותיו או יפגע במבוטחים אצלו או בבעלי אמצעי שליטה בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות בועדה –
{{ח:תת|(1)}} להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;
{{ח:תת|(2)}} לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

{{ח:סעיף|68|סמכויות לשמירת יציבות של מבטח|תיקון: תשנ״ד, תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה הממונה סבור, לאחר התייעצות בועדה, כי מבטח פלוני אינו יכול לקיים התחייבויותיו או שנושא משרה בו נהג בדרך העלולה לפגוע בניהול התקין של עסקיו, רשאי הוא, לאחר שניתנה למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו לפני הועדה, ליתן למבטח כל הוראה מן ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיף 67}}, ורשאי הוא, באישור שר האוצר –
{{ח:תתת|(1)}} להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;
{{ח:תתת|(2)}} להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;
{{ח:תתת|(3)}} למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 70|בסעיף 70}} ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;
{{ח:תתת|(4)}} למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 71|בסעיף 71}}.
{{ח:תת|(ב)}} היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

{{ח:סעיף|69|שמירת תקפן של פעולות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} פעולה כלפי צד אחר בניגוד להוראה שניתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} שעשה מבטח או מי שסמכותו לעשות את הפעולה הותלתה או הוגבלה או מי שהושעה או שהועבר מתפקידו על פי הוראה כאמור – לא תהיה בטלה מטעם זה בלבד.

{{ח:סעיף|70|סמכויות מנהל מורשה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} ינהל את עסקי המבטח לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.
{{ח:תת|(ד)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|70א|תכנית הסדר|תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מורשה שנתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} רשאי להכין תכנית (להלן – תכנית הסדר) לסילוק חבויות של המבטח למבוטחים, למוטבים ולצדדים שלישיים, על פי חוזי ביטוח, ולנושים אחרים של המבטח (להלן – הזכאים); תכנית הסדר יכול שתכלול שיעורי תשלומים ומועדי פרעון שונים לפי סדרי עדיפויות.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על־פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על־פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על־פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.
{{ח:תת|(ג)}} תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.
{{ח:תת|(ד)}} תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.
{{ח:תת|(ה)}} הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.
{{ח:תת|(ו)}} במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.
{{ח:תת|(ז)}} הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

{{ח:סעיף|71|מפקח מיוחד|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח מיוחד שהתמנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(4)}} יפקח על פעולות הדירקטוריון של המבטח ועל הנהלת עסקיו לפי הוראות שיקבל מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתיר לממונה המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לממונה המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו הממונה המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

{{ח:סעיף|72|ועדת הנהלה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת הנהלה שנתמנתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} תייעץ למנהל המורשה במילוי תפקידיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 70|סעיף 70}}.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.
{{ח:תת|(ד)}} מונתה ועדת הנהלה – תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

{{ח:סעיף|73|מתן ידיעות|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} ניתנה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, יהיה כל נושא משרה במבטח, בין שניתנה לגביו הוראת התליה או הגבלת סמכות או הוראת השעיה או שהועבר מתפקידו ובין אם לאו, וכל אדם אחר המועסק אצל המבטח חייבים, לפי דרישת המנהל המורשה, הממונה המיוחד או מי שהם הסמיכו לכך, למסור להם או לשלוחיהם את הידיעות, הפנקסים, המסמכים או כל מתן ידיעות תעודה אחרת שלדעת הדורש יש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועה של הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}.

{{ח:סעיף|74|הפסקת מילוי התחייבויות|תיקון: תשנ״ד, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל המורשה רשאי, באישור הממונה, להורות כי תוך תקופה שלא תעלה על עשרה ימים מיום מינויו לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(א)(3)}} לא יקיים המבטח התחייבויות שמועד קיומן חל באותה תקופה או קודם לכן.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}} על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
{{ח:תת|(ב1)}} הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.
{{ח:תת|(ד)}} המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן הוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

{{ח:סעיף|75|הודעה על כוונה לבטל רשיון|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} ביקש הממונה לבטל רשיונו של מבטח שמונה עליו מנהל מורשה, יתן לדירקטוריון של המבטח הזדמנות סבירה להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה.

{{ח:סעיף|76|סמכות לערוב}}
{{ח:תת|(א)}} שר האוצר רשאי, באישור הממשלה, להודיע ברשומות כי מבטח שהסכים לכך ושר האוצר הסמיכו לענין זה או הממשלה (להלן – המבטח הערב) יהיו ערבים –
{{ח:תתת|(1)}} להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;
{{ח:תתת|(2)}} להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד –
{{ח:תתתת|(א)}} שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;
{{ח:תתתת|(ב)}} שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.
{{ח:תת|(ב)}} ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.
{{ח:תת|(ג)}} ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.
{{ח:תת|(ד)}} משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת־תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.
{{ח:תת|(ה)}} המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.
{{ח:תת|(ו)}} החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).
{{ח:תת|(ז)}} דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי {{ח:חיצוני|חוק הערבות|חוק הערבות, התשכ״ז–1967}}.

{{ח:סעיף|77|סייג לפירוק, למינוי כונס נכסים ולהוצאה לפועל}}
{{ח:תת|(א)}} הורה המנהל המורשה הוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}}, לא יתן בית משפט צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח שלגביו ניתנה ההוראה, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי מניותיו או בעלי זכויות אחרים בו החלטה על פירוק מרצון, ולא יתמנה עליו כונס נכסים בין מטעם בעלי איגרות חוב ובין מטעם כל אדם אחר, ולא יוטל עיקול על נכסיו או על זכויות שיש לו בידי אדם אחר, ולא יתחילו ולא ימשיכו נגדו בכל הליכי הוצאה לפועל אחרים, כל עוד ההוראה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74}} בתקפה, אלא על פי בקשה שהוגשה מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

{{ח:סעיף|78|סייג להחלטות אסיפה}}
{{ח:ת}} החלטה של אסיפת בעלי אמצעי שליטה של המבטח, שאינה מתיישבת עם האמור {{ח:פנימי|סעיף 67|בסעיפים 67 עד 77}} או עם פעולה שנעשתה או הוראה שניתנה על פיהם, לא יהיה לה תוקף.

{{ח:קטע2|פרק ז1|פרק ז׳1: קרנות פנסיה ותיקות – מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן א|סימן א׳: פרשנות|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78א|מטרת {{ח:פנימי|פרק ז1|הפרק}}|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לטפל בגירעון האקטוארי של קרנות הפנסיה הוותיקות, כדי להביאן לאיזון אקטוארי באמצעות שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים ומתן סיוע ממשלתי שיאפשר להן לשלם קצבאות לעמיתיהן, והכל בהתחשב ביכולתו של משק המדינה ותוך יצירת אחידות במערך הזכויות.

{{ח:סעיף|78ב|פרשנות|תיקון: תשס״ג, תשס״ה־4, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הועדה הציבורית“ – הועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ג|סעיף 78ג}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – אף אם פעל בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל)|בתקנות קופות גמל}} או {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|בחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות הקרן הוותיקה“ – לרבות התחייבויות שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקנון האחיד“ – התקנון שיקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|סעיף 78ט}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות הממשלתיות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מאזן הקרן“ – מאזן אקטוארי של קרן ותיקה, שנערך בהתאם להוראות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}} ובכפוף להנחיות הממונה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מינהלה“ – מינהלה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(ב)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנגנון איזון אקטוארי“ – כללים שנקבעו בתקנון של קרן ותיקה לפי הנחיות ותנאים מאת הממונה, שיתאימו מפעם לפעם את הזכויות של כלל העמיתים בקרן כך שיישמר האיזון האקטוארי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מיוחד“ – מי שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ד|סעיף 78ד(א)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסי הקרן הוותיקה“ – לרבות נכסים שהקרן צפויה לצבור בעתיד;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי הענין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה לבין כלל התחייבויות הקרן הותיקה, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1(ג)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – מבטח שניתן לו רשיון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בסעיף 15(א1)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן גירעונית“ – קרן ותיקה שאינה קרן מפעלית, אשר הגירעון האקטוארי שלה עלה ביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) על 10% מסך כל התחייבויות הקרן, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק א|בחלק א׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן ותיקה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרן מפעלית“ – קרן ותיקה שתקנונה מגביל את ההצטרפות אליה לעובדים של מעביד מסוים, והמנויה {{ח:פנימי|תוספת 1 חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת הראשונה}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קופות גמל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(ב)}} לכל מונח אחר {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}} תהא המשמעות הנודעת לו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על קופות גמל}}, אלא אם כן נקבע אחרת {{ח:פנימי|פרק ז1|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ב|סימן ב׳: ועדה ציבורית|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78ג|ועדה ציבורית|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממשלה תמנה ועדה ציבורית שתפקידה להציע לממונה מועמדים למנהלים מיוחדים ולחברי המינהלות, ולמלא כל תפקיד אחר שיוטל עליה לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
{{ח:תתת|(1)}} שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;
{{ח:תתת|(2)}} שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(3)}} נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
{{ח:תת|(ג)}} כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תת|(ד)}} על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תת|(ה)}} חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.
{{ח:תת|(ו)}} רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ז)}} החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ח)}} סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:תת|(ט)}} חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהשגת מטרותיו.
{{ח:תת|(י)}} הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ג|סימן ג׳: מנהל מיוחד ומינהלה|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78ד|מינוי מנהל מיוחד ומינהלה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, מנהל מיוחד לכל קרן ותיקה, למעט קרן ותיקה שהתקיימו בה התנאים {{ח:פנימי|סעיף 78טז|שבסעיף 78טז}}, ורשאי הוא למנות מנהל מיוחד אחד למספר קרנות או לכולן.
{{ח:תתת|(2)}} כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.
{{ח:תתת|(3)}} על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תתת|(4)}} המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.
{{ח:תתת|(2)}} ואלה חברי המינהלה:
{{ח:תתתת|(א)}} שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;
{{ח:תתתת|(ב)}} נציג עוברים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.
{{ח:תתת|(3)}} כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות}}.
{{ח:תתת|(4)}} על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|סעיפים 17}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|ו־17א לחוק החברות הממשלתיות}}, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.
{{ח:תתת|(5)}} למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 72|סעיף 72(ד)}}, וכן סמכויות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב(א)}}, בטרם הגשתה לאישור הממונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.
{{ח:תתת|(6)}} חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}.
{{ח:תתת|(7)}} רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תתת|(8)}} החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.
{{ח:תתת|(9)}} סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.
{{ח:תתת|(10)}} חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הוותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהשגת מטרותיו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

{{ח:סעיף|78ה|תקופת כהונה וסיום כהונה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מיוחד וחבר מינהלה יתמנו לתקופה של שלוש שנים; הממונה רשאי, לפי המלצת הועדה הציבורית, להאריך, מפעם לפעם, את תקופת הכהונה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;
{{ח:תתת|(2)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
{{ח:תתת|(3)}} הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}};
{{ח:תתת|(5)}} הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}}, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

{{ח:סעיף|78ו|סמכויות מנהל מיוחד|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} למנהל מיוחד יהיו כל הסמכויות הנתונות למנהל מורשה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, בשינויים המחויבים, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|78ז|תפקידי מנהל מיוחד|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מנהל מיוחד ינהל את עסקי הקרן הוותיקה שלה התמנה ויפעל לביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} ולהגשמת מטרותיו, ובין השאר לביצוע כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין – העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;
{{ח:תת|(2)}} מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;
{{ח:תת|(3)}} הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;
{{ח:תת|(4)}} יישום התקנון האחיד;
{{ח:תת|(5)}} יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יב|סעיף 78יב}}, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יג|סעיף 78יג}};
{{ח:תת|(6)}} ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

{{ח:סעיף|78ח|הנחיות הממונה|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} במילוי סמכויותיו ובביצוע תפקידיו יפעל המנהל המיוחד לפי הנחיות הממונה, ורשאי הממונה, בין השאר, להורות למנהל מיוחד לנקוט צעדים כפי שיורה לשם צמצום הגרעון האקטוארי ולשם מניעת היווצרותו בעתיד, או לשם הבטחת טובתם של כלל העמיתים בכלל הקרנות הוותיקות.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ד|סימן ד׳: תקנון אחיד ותכניות התייעלות|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78ט|קביעת תקנון אחיד ועקרונותיו|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשס״ה, תשס״ה־2, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יכין תקנון אחיד לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, במטרה להביאן לאיזון אקטוארי ולכך שיוכלו לשלם קצבאות לעמיתיהן, בשים לב לסיוע הממשלתי שיינתן לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳}} וליצירת אחידות במערך הזכויות.
{{ח:תת|(ב)}} התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;
{{ח:תתת|(2)}} כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;
{{ח:תתת|(3)}} חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו – המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:
{{ח:תתתת|(א)}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;
{{ח:תתתת|(ב)}} לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} בעד התקופה שעד המועד הקובע – בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;
{{ח:תתתתת|(2)}} בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך – בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(4)}} ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;
{{ח:תתת|(5)}} נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;
{{ח:תתת|(6)}} הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד־פעמיים:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2004 – ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃%;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2005 – 1%;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2006 – 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂%;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2007 ואילך – 1³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄%;
{{ח:תתת|(7)}} השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יא|סעיף 78יא}};
{{ח:תתת|(8)}} הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (1) של סעיף 78יד(א)}}, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בפסקה (2) של אותו סעיף}}; לענין פסקה זו, ”ההפרש“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך.
{{ח:תתת|(9)}} הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}}, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה לא תיצור גירעון אקטוארי.
{{ח:תתת|(10)}} לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:
{{ח:תתתת|(א)}} ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו – ההחלטה המקורית);
{{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;
{{ח:תתתת|(ג)}} בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;
{{ח:תתתת|(ד)}} התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;
{{ח:תתתתת|(2)}} הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור – הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

{{ח:סעיף|78ט1|שינוי מנגנון הצמדת קצבאות והתאמת התחייבויות|תיקון: תש״ע־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יתאים את התקנון האחיד, לעניין הצמדת הקצבאות, להוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;
{{ח:תתת|(3)}} עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;
{{ח:תתת|(4)}} הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;
{{ח:תתת|(5)}} תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו־(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הקודם“ –
{{ח:תתתת|(1)}} לעניין עדכון ראשון של קצבה לעמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל בחודש ינואר 2010 ואילך – מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה;
{{ח:תתתת|(2)}} לעניין עדכון שאינו עדכון כאמור בפסקה (1) – המדד האחרון שלפיו עודכנה הקצבה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש הזכאות הראשון לקצבה“ – החודש הראשון שבשלו משולמת קצבה מהקרן.

{{ח:סעיף|78י|תחולת התקנון האחיד ושינויו|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־2, תשס״ה־3, תשס״ח־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} החל ביום שיקבע הממונה יחליף התקנון האחיד את התקנון שנהג בכל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.
{{ח:תת|(ב1)}} עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית–שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.
{{ח:תת|(ג)}} ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} והעקרונות המנויים {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט}}, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

{{ח:סעיף|78יא|שיעורי התשלום לקרן|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־2, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} לשיעורי התשלום ממשכורתו של העובד שבשלה מועברים תשלומים של מעביד ושל עמית־שכיר לקרן ותיקה שבהסדר, לפי כל הסכם, הסדר או הסכם קיבוצי, כפי שהיו ביום כ״ח בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) (בסעיף זה – המועד הקובע), ייווספו שיעורים כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} לתשלומי העמית־השכיר – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;
{{ח:תת|(2)}} להפרשות המעביד – ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₃ נקודת אחוז, ובשנת 2007 ¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב־1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂ נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

{{ח:סעיף|78יב|תכנית התייעלות|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי להורות למנהל המיוחד להכין תכנית לייעול תפעולה של הקרן שבניהולו, שתוגש, באישור המינהלה, לאישור הממונה, ורשאי הממונה להכין תכנית אחידה לייעול תפעולן של קרנות ותיקות שבהסדר, לרבות בדרך של איחוד תפעולן.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

{{ח:סעיף|78יג|תפעול משותף של קרנות|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להורות כי תפעול של קרנות ותיקות שבהסדר יהיה משותף, ורשאי שר האוצר לתת הוראות לענין זה.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ה|סימן ה׳: סיוע ממשלתי|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78יד|הסיוע הממשלתי|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ו־4, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הממשלה תסייע לקרנות הוותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים מתקציב המדינה בסך של 78,300 מיליון שקלים חדשים, הכולל את סכום ערך הסובסידיה; לענין זה, ”ערך הסובסידיה“ – ההפרש שבין סכום הריבית הצמודה שמשלמת הממשלה על איגרות חוב מיועדות מסוג ”מירון“ שהונפקו לקרנות הוותיקות שבהסדר וטרם נפדו ביום כ״ט בניסן התשס״ג (30 באפריל 2003) לבין סכום הריבית הצמודה שהיתה משתלמת על איגרות אלה אילו שיעור הריבית עליהן היה 4%.
{{ח:תתת|(2)}} לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ט|בסעיף 78ט(ב)(8)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78ט|הסעיף האמור}}.
{{ח:תתת|(3)}} לסכומים לפי פסקאות (1) ו־(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(א)}}, ככל שהדבר יידרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|סעיף 78טו1}}, ובכפוף לתנאים שנקבעו {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|באותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יב|בסעיף 78יב}}, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} (להלן – קרן זכאית).
{{ח:תת|(ג)}} הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.
{{ח:תת|(ד)}} הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

{{ח:סעיף|78טו|קרן סיוע|תיקון: תשס״ג, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} הממשלה רשאית, במטרה לפרוס את ההוצאה מתקציב המדינה בשל הסיוע לקרנות הוותיקות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד(א)(1) ו־(2)}}, להקים קרן שאליה יועברו חלק מן הסכומים המיועדים לסיוע לקרנות הזכאיות לפני המועד שבו יש להעביר סכומים אלה לקרנות; הקרן תתנהל באופן ובתנאים שעליהם יורה שר האוצר.

{{ח:סעיף|78טו1|כרית ביטחון כללית לקרנות ותיקות שבהסדר|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לקרנות הוותיקות שבהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה, במטרה למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות (בסעיף זה – כרית ביטחון כללית).
{{ח:תת|(ב)}} סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(4)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תתת|(6)}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(2)}} סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף קטן (ד) –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 78יד|בסעיף 78יד}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}}, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).
{{ח:תת|(ו)}} כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ז)}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.
{{ח:תת|(ט)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(ג)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתתתת|(ד)}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תקבול שהקרן קיבלה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התקבול עד תום אותה שנה, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|(ה)}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה באותה שנה, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן ממועד התשלום עד תום אותה שנה, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|(2)}} תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית בשל אותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השפעת התשואה לפי 4%“, בשל שנה מסוימת – ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתתת|(1)}} תוצאת מאזן הקרן בשל אותה שנה; ואולם לעניין זה יחושב שווי הנכסים הסחירים כסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) שלהלן בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ה) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(א)}} שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תתתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל השנה שבשלה חושבה תוצאת מאזן הקרן, בסכום כאמור בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתתת|(ג)}} סכום השווה למכפלת ריבית בשיעור של 4%, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתתתת|(ד)}} סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;
{{ח:תתתתת|(ה)}} סכום השווה לסך התשלומים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום אותה שנה; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – כהגדרתו בפסקה (1)(ה) להגדרה ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“;
{{ח:תתתת|(2)}} תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל אותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שבהסדר, למעט:
{{ח:תתתת|(1)}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שבהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתתת|(2)}} סכומי הסיוע הממשלתי לפי {{ח:פנימי|סעיף 78יד|פסקאות (1) ו־(2) של סעיף 78יד(א)}};
{{ח:תתתת|(3)}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף קטן (ג), כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2009, יהיה הסכום המצטבר – 0;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקום הריבית“ – שיעורי ריבית צפויים, שלפיהם חושבו ההתחייבויות של הקרן במאזן הקרן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עקום הריבית הקודם“, בשל שנה מסוימת – עקום הריבית שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית חסרת סיכון“, בשל שנה מסוימת – שיעור הריבית בשל אותה שנה לפי עקום הריבית הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור שינוי המדד הצפוי“, בשל שנה מסוימת – שיעור השינוי הצפוי במדד בשל אותה שנה, שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לאותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה קודמת“ – השנה שקדמה לשנת החישוב;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2009;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת מאזן הקרן“, בשל שנה מסוימת – עודף אקטוארי, גירעון אקטוארי או איזון אקטוארי, כפי שנקבעו במאזן הקרן של אותה שנה, כששווי הנכסים הסחירים מחושב בהתאם להוראות לעניין חישוב שוויו של נכס לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33 לחוק הפיקוח על קופות גמל}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לעקום הריבית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ – תוצאת מאזן הקרן כשערך ההתחייבויות ושווי הנכסים שאינם נכסים סחירים מחושב בהתאם לריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 33“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון מס׳ 33), התשע״ז–2017}}.

{{ח:קטע3|פרק ז1 סימן ו|סימן ו׳: הוראות שונות|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:סעיף|78טז|תחולה|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ד־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}}, לא יחולו על קרן ותיקה שאינה קרן גרעונית, אם היא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} לפני יום ג׳ באב התשס״ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} לפני יום ז׳ בטבת התשס״ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;
{{ח:תתת|(2)}} קרן שביום ט״ז בטבת התשס״ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ־10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} עד למועד האמור בפסקה (1)(א) – הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) – התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה – התכנית המחייבת).
{{ח:תת|(ב)}} קרן שהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}, כולן או חלקן, יחולו עליה.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 78יד|סעיף 78יד(ד)}} לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה׳ בתשרי התשס״ד (1 באוקטובר 2003).

{{ח:סעיף|78יז|שמירת סמכויות|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} כדי לגרוע מכל סמכות הנתונה לממונה לפי הוראות חוק זה ולפי כל דין אחר, ורשאי הוא להפעיל סמכות כאמור, בין השאר, לשם השגת מטרותיו של {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} וביצועו.

{{ח:סעיף|78יח|עדיפות|תיקון: תשס״ג}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}} יחולו על אף האמור בכל דין או הסכם, לרבות הסכם קיבוצי.

{{ח:סעיף|78יט|תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק ז׳1}}|תיקון: תשס״ה־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות לביצוע {{ח:פנימי|פרק ז1|פרק זה}}.

{{ח:קטע2|פרק ז2|פרק ז׳2: כרית ביטחון לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:סעיף|78כ|מטרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מטרתו של {{ח:פנימי|פרק ז2|פרק זה}} להעניק סיוע ממשלתי לקרנות פנסיה ותיקות שאינן בהסדר באמצעות העמדת כרית ביטחון, כדי למתן את השפעת השינויים בעקום הריבית על זכויותיהם של העמיתים בקרנות האמורות, בכפוף לעריכת שינויים בזכויות ובחובות של העמיתים בהן.

{{ח:סעיף|78כא|הגדרות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השפעת התשואה לפי עקום הריבית“, ”השפעת התשואה לפי 4%“, ”עקום הריבית“, ”עקום הריבית הקודם“, ”ריבית חסרת סיכון“, ”שיעור שינוי המדד הצפוי“, ”שנה קודמת“, ”תוצאת מאזן הקרן“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי עקום הריבית“, ”תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4%“ ו”תיקון מס׳ 33“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 78טו1|בסעיף 78טו1(ט)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן הקרן“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78ב|בסעיף 78ב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים סחירים“ – סך נכסי קרן ותיקה שאינה בהסדר, למעט:
{{ח:תתת|(1)}} איגרת חוב בלתי סחירה שמנפיקה מדינת ישראל לקרן ותיקה שאינה בהסדר, לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}};
{{ח:תתת|(2)}} סכומים שהממשלה משלמת לקרן מתקציב המדינה;
{{ח:תתת|(3)}} נכסים אחרים שאינם ניתנים להעברה לאחר לפי דין או הסכם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המצטבר“, בשנה מסוימת – הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר, המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 78כב(ד)}}, כפי שחושבו באותה שנה; ואולם לגבי השנים שקדמו לשנת 2012 יהיה הסכום המצטבר – 0;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודף אקטוארי“, ”גירעון אקטוארי“ ו”איזון אקטוארי“ – הפרש חיובי או שלילי או איזון, לפי העניין, בין כלל נכסי הקרן הוותיקה שאינה בהסדר לבין כלל התחייבויות הקרן, כפי שנקבע במאזן הקרן; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} לעניין חישוב גירעון אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב הגירעון כאמור כבעל ערך חיובי;
{{ח:תתת|(2)}} לעניין חישוב עודף אקטוארי בתוצאת מאזן הקרן בשל שנה מסוימת, לפי {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ד)}}, יחושב העודף כאמור כבעל ערך שלילי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הכרית“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 שחושבו בהתאם לעקום הריבית, לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן, כשהן מחושבות לפי שיעור ריבית של 4%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור השפעת השינויים בתקנון“ – היחס שבין הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן לסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ההפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011 לבין ערך התחייבויות הקרן לפי אותו מאזן אילו היה מתוקן תקנון הקרן לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)(1) עד (4)}} באותו מועד;
{{ח:תתת|(2)}} ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן לשנת 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011“ – שיעור ריבית רעיוני, אשר תוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן במאזן הקרן לשנת 2011 לפיו זהה לתוצאת חישוב ערך התחייבויות הקרן כפי שהופיעה במאזן הקרן לשנת 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השנה הקובעת“ – השנה שבה הופחתו התחייבויות הקרן בשיעור השפעת השינויים בתקנון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 78כב|בסעיף 78כב(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת חישוב“ – שנה מסוימת, החל בשנת 2012;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקרת כרית מעודכנת“ – הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור הכרית כשהוא מוכפל בהפרש שבין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית רעיוני לשנת 2011 ובין ערך התחייבויות הקרן לפי מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת כשהוא מחושב לפי שיעור ריבית של 4%;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום שנקבע לקרן לפי {{ח:פנימי|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת לעומת מדד חודש דצמבר 2011.

{{ח:סעיף|78כב|כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לקרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו כספים מתקציב המדינה, בכפוף לתנאים המפורטים בסעיף זה ({{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}} – כרית ביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר), ובלבד שתקנונה של הקרן תוקן בהתאם למפורט להלן, לשם הפחתת התחייבויות הקרן, לאחר שניתן אישור מאת הממונה, מראש ובכתב, לתיקון כאמור:
{{ח:תתת|(1)}} גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}, לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה – גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);
{{ח:תתת|(2)}} אם גיל הפרישה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה}} יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;
{{ח:תתת|(3)}} קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;
{{ח:תתת|(4)}} מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד־פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:
{{ח:תתתת|(א)}} בשנה הקובעת – ³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄%;
{{ח:תתתת|(ב)}} בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת – 1%;
{{ח:תתתת|(ג)}} בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת – 1¹&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₂%;
{{ח:תתתת|(ד)}} מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך – 1³&lt;span style=&quot;font-family: Arial;&quot;&gt;⁄&lt;/span&gt;₄%.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, ”הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות“ – ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;
{{ח:תתתת|(ג)}} הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבפסקה זו;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתת|(3)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תקבול בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, ”תשלום בתוספת מדד“ – תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;
{{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:
{{ח:תתתתת|(1)}} סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(3)}} סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(4)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);
{{ח:תתת|(5)}} ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;
{{ח:תתתת|(ב)}} תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;
{{ח:תתת|(6)}} סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתת|(7)}} הסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי – 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ה)|(1)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} הסכום שנקבע לקרן {{ח:פנימי|תוספת 1ב|בתוספת ראשונה ב׳}}, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:
{{ח:תתתת|(א)}} תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ה) –
{{ח:תתת|(1)}} ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע {{ח:פנימי|פרק ז2|בפרק זה}}, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}}, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} הגבוה מבין אלה (בפסקה זו – הסכום המנוצל):
{{ח:תתתתת|(1)}} הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתתת|(2)}} הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;
{{ח:תתתת|(ב)}} ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב־11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, ”הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית“ – כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);
{{ח:תתת|(3)}} שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.
{{ח:תת|(ז)}} כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.
{{ח:תת|(ח)}} לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.
{{ח:תת|(ט)}} על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367827.pdf|תיקון מס׳ 33}} (בסעיף קטן זה – הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;
{{ח:תתתת|(ב)}} שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו־1;
{{ח:תתת|(2)}} הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: הפסקה במתן שירותים}}

{{ח:סעיף|79|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}}, ”שביתת עובדים“ – הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין.

{{ח:סעיף|80|אכרזה על הפסקה במתן שירותים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נוכח הממונה, לאחר התייעצות בועדה, שמבטח פלוני אינו יכול לנהל עסקיו באורח תקין מחמת שביתת עובדיו, רשאי הוא להכריז כי המבטח הפסיק לתת שירותים, ומותר לקבוע באכרזה כי היא תחול על כלל שירותי המבטח או על חלק מהם.
{{ח:תת|(ב)}} האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.
{{ח:תת|(ג)}} באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.
{{ח:תת|(ד)}} בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

{{ח:סעיף|81|דחיית מועדים}}
{{ח:תת|(א)}} הוסכם בין המבטח שבהפסקה לבין אדם על עשיית פעולה או מילוי התחייבות שהמבטח או האדם חייבים או רשאים לעשותם בתוך התקופה שבין האכרזה לבין ביטולה, יידחה המועד עד לתום שלושה ימי עסקים מיום ביטול האכרזה, ובלבד שהפעולה או מילוי ההתחייבות הם בגדר השירותים שעליהם חלה האכרזה.
{{ח:תת|(ב)}} דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

{{ח:סעיף|82|ריבית והפרשי הצמדה|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נשאה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} ריבית לפני ההפסקה, תוסיף ההתחייבות לשאת ריבית עד למועד פרעונה החדש בשיעור שחל בתקופה שלפני ההפסקה.
{{ח:תת|(ב)}} היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81}} צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, ”התחייבות צמודת־ערך“ – התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.
{{ח:תת|(ג)}} הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

{{ח:סעיף|83|תוקף פוליסות}}
{{ח:ת}} נסתיימה תקופת הביטוח על פי חוזה ביטוח תוך תקופת ההפסקה, רואים אותה כאילו הוארכה בהסכמת הצדדים עד לתום 30 ימים מיום ביטול האכרזה, זולת אם קודם לאכרזה גילה אחד הצדדים לחוזה כי אין בדעתו להמשיך בהתקשרות או אם המבוטח התקשר בחוזה ביטוח עם מבטח אחר; לגבי תקופת ההארכה תחול חובת תשלום דמי ביטוח לפי השיעור שנקבע להם בחוזה הביטוח, יחסית לאורך התקופה.

{{ח:סעיף|84|הגבלת אחריות}}
{{ח:ת}} מבטח שבהפסקה לא ישא באחריות פלילית או אזרחית בשל מעשה או מחדל הנובעים במישרין מהפסקת השירותים שעליהם חלה האכרזה.

{{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות מעבר}}

{{ח:סעיף|85|מבטחים וסוכנים קיימים}}
{{ח:תת|(א)}} חברה או אגודה שיתופית שהתאגדה בישראל, ואשר ערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה) עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח – זכאי לרשיון מבטח חוץ.
{{ח:תת|(ג)}} יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן יחיד.
{{ח:תת|(ד)}} תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח – זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

{{ח:סעיף|86|בעל פטור}}
{{ח:תת|(א)}} תושב חוץ שערב יום התחילה עסק בעסקי ביטוח בישראל והיה פטור לפי סעיף 14 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951 (להלן – החוק הקודם), מהוראות החוק הקודם, כולן או מקצתן – זכאי לפטור דומה מהוראות חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

{{ח:סעיף|87|אגודה עותמאנית|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותומני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות משנת 1909}} (להלן – אגודה עותמאנית), אשר ערב יום התחילה עסקה כדין כמבטח – זכאית לרשיון מבטח ישראלי.
{{ח:תת|(ב)}} תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.
{{ח:תת|(ג)}} מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.

{{ח:סעיף|88|החזקת אמצעי שליטה}}
{{ח:תת|(א)}} מי שהחזיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(א)}} ערב יום התחילה יותר מעשרה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי שליטה במבטח, זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שערב יום התחילה שלט במבטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32(ב)}} זכאי להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}}.

{{ח:סעיף|89|אגודה לביטוח|תיקון: תשס״ג, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} אגודה לביטוח שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק), התשכ״ג–1963}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – הכללים), היתה פטורה ערב יום התחילה מהוראות החוק הקודם כאמור {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|בכללים}}, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות חוק זה, למעט {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}}, {{ח:פנימי|סעיף 23|23}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}} {{ח:פנימי|סעיף 105|ו־105}}, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אגודה כאמור בסעיף קטן (א) תגיש לממונה –
{{ח:תתת|(1)}} הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 ימים מיום רישומו בידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}}, לפי הענין;
{{ח:תתת|(2)}} מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים עד יום 30 באפריל של כל שנה.

{{ח:סעיף|90|אגודה שאינה עוסקת בביטוח חיים}}
{{ח:ת}} אגודה שיתופית שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, שעל פי {{ח:חיצוני|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)|הכללים}} היתה פטורה מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק ג׳}} {{ח:פנימי|סעיף 35|וסעיף 35}}, כל עוד מתקיים בה התנאי האמור.

{{ח:סעיף|91|הסדרי ביטוח קיימים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} רואים זכאי לרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} כמי שהגיש לממונה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, את תכניות הביטוח, תנאי הביטוח, תעריפי דמי הביטוח והתשלומים האחרים שהוא גובה מן המבוטחים, והסדרי ביטוח המשנה שלו, הכל כפי שהם נוהגים אצלו בעת הגשת הבקשה לרשיון לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}.

{{ח:סעיף|92|מתן רשיונות והיתרים לזכאים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} זכאי לרשיון או להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} שלא הגיש לממונה בקשה לכך תוך ששה חדשים לאחר יום התחילה, רואים אותו כאילו ויתר עליו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להתנות מתן רשיון או היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיפים 85}}, {{ח:פנימי|סעיף 86|86}}, {{ח:פנימי|סעיף 87|87}}, {{ח:פנימי|סעיף 88|88}} {{ח:פנימי|סעיף 89|או 89}} בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאים מכוח החוק הקודם.

{{ח:קטע2|פרק ט1|פרק ט׳1 – עיצום כספי|תיקון: תשנ״ב, תשס״ה־4, תשע״א־3}}

{{ח:סעיף|92א|עיצום כספי|תיקון: תשס״ה־4, תשס״ח־2, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ו־2, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הפר אדם את הוראת {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, או הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, בסכום כמפורט לגביו {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ב)}} הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלה לגביו שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}} – 200 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}};
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הפרת הוראה שקבועה בשלה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ג)}} – 150 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} אילו הפר הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) –
{{ח:תתת|(1)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד זוטר; בסעיף קטן זה, ”עובד זוטר“ – עובד שכיר בתאגיד, שאינו נושא משרה בתאגיד ואין עובדים הכפופים לו, למעט יחיד בעל רישיון לפי חוק זה;
{{ח:תתת|(2)}} לא יוטל עיצום כספי על עובד שכיר בתאגיד שאינו נושא משרה בתאגיד ושאינו עובד זוטר בו, אם במעשה המהווה את ההפרה לא חרג מנהלים של התאגיד או מהוראה של הממונה עליו.
{{ח:תת|(ד)}} לא דיווח מבטח למוסד לביטוח לאומי (בסעיף קטן זה – המוסד) על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, בניגוד להוראת {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 328|סעיף 328(א1) לחוק האמור}}, רשאי הממונה להטיל עליו עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, בסכום שהיה מוטל עליו בשל הפרה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ של התוספת השלישית}}.

{{ח:סעיף|92א1|הודעה על כוונת חיוב|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – מפר והפרה, בהתאמה) ובכוונתו להטיל על המפר עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, תימסר למפר הודעה על כוונת הממונה כאמור ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הודעה על כוונת חיוב).
{{ח:תת|(ב)}} בהודעה על כוונת חיוב יצוינו, בין השאר, כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} פירוט המעשה או המחדל ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – המעשה) המהווה את ההפרה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום העיצום הכספי, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}};
{{ח:תתת|(3)}} זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הממונה, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}};
{{ח:תתת|(4)}} שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}.

{{ח:סעיף|92א2|התחייבות להימנע מהפרה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא, במקום להמציא לו הודעה על כוונת חיוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א1|סעיף 92א1}}, להמציא לו הודעה ולפיה באפשרותו להגיש לממונה כתב התחייבות לפי ההוראות שלהלן במקום העיצום הכספי שניתן היה להטיל עליו בשל ביצוע ההפרה האמורה ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – הודעה על התחייבות).
{{ח:תת|(ב)}} בכתב ההתחייבות יתחייב המפר להפסיק את הפרת ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ולהימנע מביצוע הפרה נוספת של אותה הוראה, בתוך תקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום מסירת ההודעה על התחייבות, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שנתיים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בסימן זה}} – תקופת ההתחייבות); הממונה רשאי להורות כי בכתב ההתחייבות ייקבעו תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת ההתחייבות במטרה להקטין את הנזק שנגרם מההפרה או למנוע את הישנות ההפרה.
{{ח:תת|(ג)}} מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, לא יוטל עליו העיצום הכספי בשל אותה הפרה, אלא אם כן הפר את התחייבותו כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ד)}} לא מסר המפר כתב התחייבות לפי סעיף זה, בתוך 30 ימים מיום מסירת ההודעה על התחייבות, ימציא לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל אותה הפרה.

{{ח:סעיף|92א3|הפרת ההתחייבות|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} נתן המפר כתב התחייבות והפר תנאי מהתנאים שהתחייב בהם בכתב ההתחייבות, כמפורט להלן, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:
{{ח:תתת|(1)}} המשיך המפר להפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות וימציא למפר דרישת תשלום בשל ההפרה הנמשכת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92ה|בסעיף 92ה}}; לא תישלח הודעת תשלום כאמור אלא לאחר שהממונה נתן למפר הזדמנות לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה;
{{ח:תתת|(2)}} חזר המפר והפר בתקופת ההתחייבות את ההוראה שבשל הפרתה נתן את כתב ההתחייבות – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות ויראו את ההפרה הנוספת כאמור כהפרה חוזרת לעניין {{ח:פנימי|סעיף 92ה|סעיף 92ה}}; הממונה ימציא למפר הודעה על כוונת חיוב בשל ההפרה החוזרת;
{{ח:תתת|(3)}} הפר המפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה בכתב ההתחייבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א2|בסעיף 92א2(ב)}} – ישלח לו הממונה הודעת תשלום בשל ההפרה שלגביה נתן את כתב ההתחייבות.
{{ח:תת|(ב)}} הופר תנאי מהתנאים שהמפר התחייב בהם בכתב התחייבות, כאמור בסעיף זה, לא יאפשר הממונה למפר להגיש כתב התחייבות נוסף לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט1|סימן זה}} בשל הפרה נוספת של ההוראה לפי חוק זה שלגביה ניתן כתב ההתחייבות שהופר.

{{ח:סעיף|92א4|זכות טיעון|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו, בכתב או בעל פה, לפני הממונה או לפני מי שהוא הסמיך לעניין זה, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה, או במועד מאוחר יותר שיורה הממונה.

{{ח:סעיף|92א5|זכות לקבלת מידע|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, זכאי לקבל לידיו את כל המידע הנוגע להפרה שלדעת הממונה נחוץ לשם קבלת החלטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א7|סעיף 92א7}}; מידע כאמור יועמד לרשות המפר אצל הממונה ממועד מסירת ההודעה כאמור.

{{ח:סעיף|92א6|פרוטוקולים|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} במהלך הדיון בהפרה ינוהל פרוטוקול שישקף את הנאמר והמתרחש בדיון, והנוגע להליך, לרבות הערות ושאלות הממונה; המפר זכאי לקבל בתום הדיון או סמוך לאחר מכן עותק של הפרוטוקול.

{{ח:סעיף|92א7|החלטת הממונה ודרישת תשלום|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}}, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}.
{{ח:תת|(ב)}} החליט הממונה לפי סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – דרישת תשלום), שבה יציין, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן, והתקופה לתשלומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ו|סעיף 92ו}}; דרישת תשלום תינתן בכתב ותהיה מנומקת.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו החלטה מנומקת בכתב על כך.
{{ח:תת|(ד)}} לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 45 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.

{{ח:סעיף|92ב|עדכון עיצום כספי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי לעדכן את סכום העיצום הכספי ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי שחל במדד, מהמדד האחרון שפורסם לפני יום השינוי לעומת מדד חודש נובמבר 2005; כן רשאי הממונה לעגל את סכום העיצום הכספי לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יפרסם בהודעה ברשומות את סכום העיצום הכספי המעודכן.

{{ח:סעיף|92ג||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92ד||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92ה|הפרה נמשכת והפרה חוזרת|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} בהפרה נמשכת, ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה, החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שניתן היה להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה למחצית העיצום הכספי כאמור; לענין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.

{{ח:סעיף|92ו|המועד לתשלום העיצום הכספי|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א7|בסעיף 92א7(ב)}}.

{{ח:סעיף|92ז|סכומי עיצום כספי מעודכנים|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} העיצום הכספי יהיה לפי הסכום המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92א4|סעיף 92א4}} – ביום מסירת ההודעה על כוונת חיוב, ואם הוגש ערעור על דרישת התשלום ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו – לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

{{ח:סעיף|92ח|הפרשי הצמדה וריבית|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א}}
{{ח:ת}} לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}} ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.

{{ח:סעיף|92ט|גביה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}.

{{ח:סעיף|92י|שמירת אחריות פלילית|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א(ב)}} לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרה.
{{ח:תת|(ב)}} הוזהר אדם בחשד לביצוע עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, לא יופעלו סמכויות בירור מנהלי ולא ייפתח הליך מינהלי או הליך להטלת עיצום כספי בשל המעשים נושא העבירה, אלא אם כן פרקליט מחוז החליט שלא להעמיד את החשוד לדין.
{{ח:תת|(ג)}} הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}}, יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|92יא||תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|92יב|ערעור|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} על דרישת תשלום ניתן לערער לפני בית משפט השלום בתוך שלושים ימים מיום שנמסרה הדרישה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בהגשת הערעור כדי לעכב תשלום עיצום כספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.
{{ח:תת|(ב1)}} הוגש ערעור על החלטת הממונה, בית המשפט רשאי לאשר את החלטת הממונה, לבטלה או לשנותה.
{{ח:תת|(ג)}} התקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

{{ח:סעיף|92יג|אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} המנהל הכללי של תאגיד ושותף למעט שותף מוגבל, חייבים לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או השותפות, לפי העניין, או בידי עובד מעובדיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בוצעה הפרה, חזקה היא כי המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), ואפשר להטיל עליו עיצום כספי בסכום של מחצית מסכום העיצום הכספי שהיה אפשר להטיל עליו אילו הוא היה המפר, אלא אם כן הוכיח שמילא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ג)}} קבע התאגיד נהלים מספקים למניעת הפרה כאמור בסעיף קטן (ב), מינה אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם, וכן נקט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה, חזקה כי המנהל הכללי או השותף, לפי העניין, קיים את חובתו כאמור בסעיף קטן (א).
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}.

{{ח:סעיף|92יד|איסור שיפוי וביטוח|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 262|סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות}} –
{{ח:תתת|(1)}} אין לבטח, במישרין או בעקיפין, אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, והתקשרות בחוזה לביטוח כאמור – בטלה;
{{ח:תתת|(2)}} תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על אדם אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}} ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בו או על עובד בתאגיד והוראה או התחייבות לתשלום או לשיפוי כאמור – בטלה.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92כא|בסעיף 92כא}} או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הטלת עיצום כספי בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
{{ח:תתת|(2)}} לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1) של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.

{{ח:סעיף|92טו|שינוי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והתוספת הרביעית}}|תיקון: תשע״א־3}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי, בצו, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, ובלבד שסכומי העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}} לא יעלו על הסכומים כמפורט להלן, לפי העניין:
{{ח:תת|(1)}} לעניין מבטח – 2,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(2)}} לעניין תאגיד שאינו מבטח – 1,500,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(3)}} לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל בלא רישיון – 150,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(4)}} לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון שאינו עובד שכיר – 27,000 שקלים חדשים;
{{ח:תת|(5)}} לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד ואינו נושא משרה או שותף בו – 18,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}} וכן חבר ועדת השקעות.

{{ח:סעיף|92טז|הפחתת העיצום הכספי ושינוי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי שהיה עליו להטיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}}, בהחלטה בכתב שיפורטו בה הנימוקים לעניין התקיימותם של אמות המידה והשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} לגבי המפר או ההפרה וכן הנימוקים לעניין שיעור ההפחתה שקבע הממונה לפי {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת האמורה}}.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}.

{{ח:סעיף|92יז|פריסת תשלום עיצום כספי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, על פי בקשתו של מפר, להחליט על פריסת התשלום של עיצום כספי, אף אם החליט על הפחתתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}}, ובלבד שמספר התשלומים לא יעלה על עשרה תשלומים חודשיים.
{{ח:תת|(ב)}} התשלום החודשי כאמור בסעיף קטן (א) יהיה מעודכן למועד תשלומו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; לא שילם המפר תשלום חודשי במועדו, יראו את החלטת הממונה על פריסת התשלום כאמור בסעיף קטן (א) כבטלה ויחולו על יתרת התשלום של העיצום הכספי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}.

{{ח:סעיף|92יח|הפרת הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה כלפי כמה מבוטחים, כמבצע הפרה אחת, אם ההפרה נעשתה בפרק זמן קצר, במעשה או במחדל אחד או בשל אותו גורם.

{{ח:סעיף|92יט|עיצום כספי על־&lt;wbr&gt;תנאי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה על הטלת עיצום כספי על מפר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92א|בסעיף 92א}}, רשאי הוא להורות בהחלטה מנומקת בכתב ובהתאם לאמות המידה ולשיקולים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 5|בתוספת החמישית}} אשר מתקיימים לגבי המפר או ההפרה, שהעיצום הכספי, כולו או מקצתו, יהיה על־תנאי לתקופה שיקבע הממונה ושתחילתה ביום ההחלטה על הטלת העיצום כאמור, ובלבד שהתקופה כאמור לא תפחת משנתיים ולא תעלה על חמש שנים ({{ח:פנימי|פרק ט1|בפרק זה}} בהתאמה – עיצום על־תנאי ותקופת התנאי).
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו כאמור בסעיף קטן (א) רשאי הממונה לקבוע תנאים נוספים שעל המפר לעמוד בהם בתקופת התנאי, לרבות פעולות שעל המפר לנקוט כדי לתקן את ההפרה, להקטין את הנזק שנגרם ממנה או למנוע את הישנותה.
{{ח:תת|(ג)}} המשיך המפר להפר בתקופת התנאי את ההוראה שבשל הפרתה הוטל עליו העיצום הכספי כאמור בסעיף קטן (א), חזר המפר והפר את ההוראה כאמור או הפר תנאי מהתנאים הנוספים שקבע הממונה, כאמור בסעיף קטן (ב) – ישלם המפר את העיצום על־תנאי בתוספת הפרשי הצמדה מיום ההחלטה על העיצום כאמור.

{{ח:סעיף|92כ|מגבלת זמן לעניין הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – שבע שנים מיום ביצוע ההפרה, ואולם אם החל הליך הפעלת סמכויות פיקוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ג|סעיף 49ג}} או הליך בירור מינהלי לפי {{ח:פנימי|סעיף 49ד|סעיף 49ד}} (בסעיף זה – תחילת הבירור) בתוך המועד האמור, תוארך התקופה עד תום שנתיים מיום תחילת הבירור.
{{ח:תת|(ב)}} לא תישלח הודעה על כוונת חיוב לאחר התקופה הקובעת.
{{ח:תת|(ג)}} במניין התקופה הקובעת לא יובא בחשבון פרק הזמן שבו נבצר מהממונה להשלים את הליך הבירור המינהלי בשל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} הימצאות המפר מחוץ לישראל;
{{ח:תתת|(2)}} התחמקות המפר;
{{ח:תתת|(3)}} מצבו הרפואי או הנפשי של המפר;
{{ח:תתת|(4)}} לא ניתן לאתר את המפר במאמץ סביר.

{{ח:סעיף|92כא|תשלום לנפגע ההפרה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מסמכויות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 60|סעיפים 60 עד 62}}, הממונה רשאי להטיל על מפר לשלם לאדם שמונה לפי סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – האחראי על התשלום), סכום בשיעור כמפורט להלן, לפי העניין, אשר יחולק בין נפגעי ההפרה באופן שיורה האחראי על התשלום:
{{ח:תתת|(1)}} אם הוטל על המפר בשל אותה הפרה גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום הנזק שנגרם לכלל הנפגעים מההפרה, עד לשיעור של 20 אחוזים מסכום העיצום הכספי שהוטל על המפר;
{{ח:תתתת|(ב)}} סכום הרווח או טובת ההנאה, לרבות מניעת הפסד, שהשיג המפר, במישרין או בעקיפין, כתוצאה מביצוע ההפרה, ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תתת|(2)}} אם לא הוטל על המפר, בשל אותה הפרה, גם עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיף 92א}} – בשיעור של סכום הרווח או טובת ההנאה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יעלה על סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל בשל ההפרה.
{{ח:תת|(ב)}} על תשלום לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ח|סעיף 92ח}}, עד תשלומו, ועל גבייתו יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92ט|סעיף 92ט}}.
{{ח:תת|(ג)}} האחראי על התשלום יכריע בדבר אופן חלוקת תשלום לפי סעיף זה, בין נפגעי ההפרה.
{{ח:תת|(ד)}} שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הממונה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
{{ח:תתת|(1)}} מינוי האחראי על התשלום, ובכלל זה הגורם שימנה אותו ותנאי הכשירות למינויו;
{{ח:תתת|(2)}} האופן שבו על האחראי על התשלום למלא את תפקידו, ובכלל זה דרך הפנייה של נפגעי ההפרה אליו והאופן שבו הוא יברר את שיעור הנזק וחלוקתו בין נפגעי ההפרה, וכן הדיווחים שיידרש למסור בקשר למילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(3)}} שכרו והוצאותיו של האחראי על התשלום.

{{ח:סעיף|92כב|פרסום על הטלת עיצום כספי|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה לפרסם, בדרך שימצא לנכון ושתבטיח שקיפות בנסיבות העניין, את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את מהות ההפרה שבשלה הוטל ונסיבותיה, את שיעור ההפחתה של סכום העיצום – אם הופחת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיף 92טז}} ואת הנסיבות שבשלהן הופחת, את פרטי המפר, ואם הוא תאגיד – גם את שמו.
{{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור, והמפר מספק שירות לציבור בתחום המוסדר לפי חוק זה.
{{ח:תת|(ב)}} פרסם הממונה דבר הטלתו של עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א) והוגש עליו ערעור, יפרסם הממונה את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו בדרך שבה פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי.
{{ח:תת|(ג)}} החליט הממונה להטיל עיצום על־תנאי או להורות על תנאים נוספים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92יט|בסעיף 92יט}}, יחולו הוראות סעיף קטן (א) בשינויים המחויבים, ובפרסום האמור ייכללו גם תקופת התנאי שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92יט|סעיף 92יט}} והנימוקים להטלת העיצום על־תנאי.
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), הוטל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}, רשאי הממונה להורות למי שחייב בתשלום העיצום לפרסם את דבר הטלת העיצום כאמור בסעיפים קטנים אלה בכל דרך שיורה.
{{ח:תת|(ה)}} ניתן נגד אדם צו להפסקה או למניעה של עיסוק בלא רישיון, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 49ו|סעיף 49ו}}, יפרסם הממונה את נוסחו של הצו בכל דרך שיראה לנכון.
{{ח:תת|(ו)}} הממונה רשאי שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת או מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, בשינויים המחויבים לפי העניין.

{{ח:סעיף|92כג|דיווח על החלטות הממונה|תיקון: תשע״א־3, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה ידווח ליועץ המשפטי לממשלה, אחת לשנה, על החלטותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה}}; הדיווח ייערך במתכונת ויכלול פרטים כפי שיורה היועץ המשפטי לממשלה, וכן יפורסם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92כב|סעיף 92כב}}.

{{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: הוראות שונות ועונשין|תיקון: תשס״ה־4}}

{{ח:סעיף|93||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|94||תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|95|קופת חולים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח}}
{{ח:ת}} על קופת חולים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}, לא יחולו הוראות חוק זה לענין שירותים רפואיים שהיא נותנת לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|החוק האמור}} לרבות שירותים נוספים בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 10|לסעיף 10 בחוק האמור}}.

{{ח:סעיף|96|החלת הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין תושב חוץ או סוכנו, מי שעוסק בישראל בתיווך לענין ביטוח בין כל אדם לבין מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} או סוכנו, ומורשה של מי שקיבל פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}} – דינם כדין סוכן ביטוח, ויחולו עליהם הוראות חוק זה הנוגעות לסוכן, לרבות חובת הרישוי.
{{ח:תת|(ב)}} שר האוצר רשאי להורות כי מי שחל עליו סעיף קטן (א) יחולו עליו גם הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימנים א׳ עד ד׳ לפרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}, {{ח:פנימי|סעיף 38|וסעיפים 38 עד 41}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55 עד 62}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}}, כולן או מקצתן, כאילו היה מבטח.

{{ח:סעיף|97|הוצאות ביקורת|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הסמיך הממונה מי שאינו עובד המדינה לערוך ביקורת אצל מבטח או סוכן ביטוח, רשאי הממונה להטיל את הוצאות הביקורת על המבטח או על סוכן הביטוח, לפי הענין.

{{ח:סעיף|98|אגרות}}
{{ח:ת}} שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר –
{{ח:תת|(1)}} אגרה בעד מתן רשיון למבטח;
{{ח:תת|(2)}} אגרה שנתית למבטח לכל ענף ביטוח שבו הורשה לעסוק באותה שנה;
{{ח:תת|(3)}} אגרה בעד מתן רשיון לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
{{ח:תת|(4)}} אגרה שנתית לסוכן יחיד ולסוכן תאגיד;
{{ח:תת|(5)}} אגרה בעד בחינה;
{{ח:תת|(6)}} דרכי תשלום האגרות ומועדי התשלום;
{{ח:תת|(7)}} ריבית והפרשי הצמדה שישולמו על אגרה שלא שולמה במועד.

{{ח:סעיף|99|רישום מבטח וסוכן תאגיד|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} תאגיד שמסמכי התאגדותו שהוגשו לרישום מראים שבין מטרותיו עיסוק בביטוח או בתיווך בביטוח, לא יירשם אלא אם צורפה תעודה של הממונה המאשרת הסכמתו לרישום.

{{ח:סעיף|100|הגבלת השימוש במלה ”ביטוח“|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם, פרט לבעל רשיון לפי חוק זה, במלה ”ביטוח“ או בכל מלה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, אלא בהיתר מאת הממונה.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי להורות לכל אדם, לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להגיש או להשמיע טענותיו לפני הועדה, למחוק, תוך המועד שקבע הממונה, מן השם שבו הוא מנהל עסקים, את המלה ”ביטוח“ או כל מלה הנגזרת ממנה.

{{ח:סעיף|101|תנאים ברשיונות ואיסור העברה}}
{{ח:תת|(א)}} המוסמך לתת רשיון, היתר או אישור לפי חוק זה רשאי להתנותו בתנאים ולהגבילו.
{{ח:תת|(ב)}} רשיון, היתר או אישור שניתנו לפי חוק זה אינם ניתנים להעברה.

{{ח:סעיף|102|ערעור|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} מבטח או סוכן ביטוח שרואה עצמו מקופח בהחלטת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}}, רשאי לערער לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מקבלת ההודעה על ההחלטה לפי הסעיפים האמורים; הערעור יידון בדן יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} הגשת ערעור לא תעכב ביצוע החלטה שעליה מערערים זולת אם הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט על עיכוב ביצוע ההחלטה.
{{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדר דין לדיון בערעור.
{{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור)|תקנות הפיקוח על עסקי ביטוח (סדרי דין בערעור), התשמ״ב–1981}}.}}

{{ח:סעיף|103|הארכת מועדים|תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להאריך, לסוג מקרים או למקרה מסויים, כל מועד שנקבע בחוק זה או בתקנות לפיו, למעט מועד שנקבע {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיפים 29(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 81|81}} {{ח:פנימי|סעיף 102|או 102}} או בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}}.

{{ח:סעיף|104|עונשין|תיקון: תשס״ה־4, תשע״א, תשע״א־3, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”הקנס הבסיסי“ – סכום כמפורט להלן, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי סוכן יחיד ולגבי עובד בתאגיד המנוי בפסקאות (3) או (4) שאינו נושא משרה בו – הסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי יחיד שאינו מנוי בפסקה (1) – פי שניים מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(3)}} לגבי סוכן תאגיד ותאגיד אחר שאינו מבטח – פי שמונה מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}};
{{ח:תתת|(4)}} לגבי מבטח – פי ששה עשר מהסכום הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}.
{{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס בשיעור פי אחד וחצי מהקנס הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} עסק בביטוח בלא רשיון, או בענפי ביטוח שאינם נקובים ברשיונו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};
{{ח:תתת|(2)}} פעל בניגוד להוראה שנתן לו הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 23|סעיף 23(ב)}}, בדבר ניהול עסקיו אחרי ביטול רשיון;
{{ח:תתת|(3)}} החזיק אמצעי שליטה במבטח או שלט במבטח, בלי שהיה בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}};
{{ח:תתת|(3א)}} הסכים עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, בלי שהיה בידו היתר לכך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(א1)}};
{{ח:תתת|(4)}} החזיק החזקה מהותית בתחום החסכון לטווח ארוך, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}};
{{ח:תתת|(4א)}} שלט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיף 32א}};
{{ח:תתת|(5)}} העביר אמצעי שליטה במבטח, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(6)}} קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול ביטוח תלוי תשואה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ד) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} לא החזיר הוצאות, דמי ניהול, עמלה, תמורה או כל טובת הנאה אחרת, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ו) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
{{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(10)}} לא פרסם תיקון לפרסום שיש בו תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה, בהתאם להוראת הממונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(ג) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};
{{ח:תתת|(11)}} גבה דמי ביטוח שלא בהתאם להוראות שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 37|סעיף 37}};
{{ח:תתת|(12)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר הודעה לממונה על כוונתו לעשות כן, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א) או (ח)}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(12א)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, אף שהממונה או עובד הכפוף לו הודיע על התנגדותו לתכנית הביטוח או לכתב השירות, כולם או חלקם, או לשינוי בתכנית הביטוח או בכתב השירות, כולו או חלקו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב) או (ח)}};
{{ח:תתת|(12ב)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב מאת הממונה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)(4) או (ח)}};
{{ח:תתת|(12ג)}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או לא הנהיג שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראת הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ד) או (ח)}};
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} כלל פרט מטעה בדוח או בהודעה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 42א|סעיף 42א}} או נתן הסכמתו כי דוח או מסמך שהכין הכוללים פרט מטעה ייכללו בדוח או בהודעה כאמור;
{{ח:תתת|(15)}} ניהל את עסקיו בענף ביטוח חיים, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}};
{{ח:תתת|(16)}} תיאר תיאור מטעה עסקת ביטוח או כלל תיאור מטעה בפרסום לציבור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:תתת|(17)}} עשה דבר שיש בו משום ניצול או הפעלת השפעה בלתי הוגנת, כדי לקשור עסקה של ביטוח בתנאים בלתי סבירים או כדי לקבל תמורה העולה על התמורה המקובלת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58}};
{{ח:תתת|(18)}} לא תיקן ליקוי בהתאם להוראה שנתן הממונה, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62(א)}};
{{ח:תתת|(19)}} לא מילא אחר הוראה שנתן הממונה לתיקון פגם או למניעת פגיעה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 65|סעיף 65}};
{{ח:תתת|(20)}} הפר הוראה להפריש סכומים, שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66}};
{{ח:תתת|(21)}} הפר הוראה שנתן הממונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 67|סעיפים 67}} {{ח:פנימי|סעיף 68|או 68}};
{{ח:תתת|(22)}} כיהן כנושא משרה או כעובד אחר במבטח אף שהותלתה או הוגבלה סמכותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}}, או כיהן כנושא משרה במבטח אף שהושעה או הועבר מתפקידו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|אותו סעיף}};
{{ח:תתת|(23)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תת|(ג)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או הקנס הבסיסי:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(2)}} עסק בתיווך לענין ביטוח, ואינו אחד מהמנויים {{ח:פנימי|סעיף 24|בפסקאות (1) או (2) של סעיף 24(א)}}, או שעסק בתיווך לענין ביטוח שלא בהתאם לתנאים המפורטים באותן פסקאות;
{{ח:תתת|(3)}} עסק בתיווך לענין ביטוח בין אדם שאינו מבטח לבין תושב חוץ או סוכנו שאינם בעלי רשיון לפי חוק זה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31(א)}};
{{ח:תתת|(4)}} שלט בסוכן תאגיד בלא היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ב)}};
{{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(6)}} העביר אמצעי שליטה בסוכן תאגיד, ביודעו שהנעבר זקוק להיתר ואין בידו היתר, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33}};
{{ח:תתת|(7)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} קיבל עסקי ביטוח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41(א)}};
{{ח:תתת|(10)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(11)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(12)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(13)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(14)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(15)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(16)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(17)}} התנה עשיית ביטוח בהתקשרות אחרת, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}};
{{ח:תתת|(18)}} פעל בחיסול עסקי מבטח שלא בהתאם להוראות שנתן לו הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 63|סעיפים 63}} {{ח:פנימי|סעיף 64|או 64}};
{{ח:תתת|(19)}} השתמש במילה ”ביטוח“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל עסקים, ללא היתר מאת הממונה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}}.

{{ח:סעיף|104א|עבירה כדי להטעות או לרמות|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} מי שעבר עבירה מהעבירות המנויות {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104}} כדי לרמות או להטעות מבוטח או כדי לרמות או להטעות מי ששוקל להתקשר בחוזה ביטוח, דינו – מאסר חמש שנים או קנס בשיעור פי שלושה מן הקנס הקבוע לאותה עבירה.

{{ח:סעיף|104ב|קנס בעבירה נמשכת|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:ת}} בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכת העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל על אותה עבירה.

{{ח:סעיף|105|חובת פיקוח|תיקון: תשס״ה־4}}
{{ח:תת|(א)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – הקנס הקבוע לאותה עבירה אילו הוטל על יחיד.
{{ח:תת|(ב)}} נעברה עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104}} בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו האמורה בסעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
{{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”נושא משרה“ – דירקטור, מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

{{ח:סעיף|106|פרסום פסק דין או תיקון פרסום}}
{{ח:ת}} בית משפט רשאי, בעקבות הרשעה או חיוב לפי חוק זה, לצוות שפסק דין חלוט או תמציתו, או תיקון לפרסום מטעה, יפורסמו ברבים בצורה ובאופן שיקבע, ולהורות מי ישא בהוצאות הפרסום; הורה בית המשפט שהנאשם ישא בהוצאות הפרסום, יהא דינו כדין קנס שהטיל בית המשפט.

{{ח:סעיף|107|ראיה לפרסום}}
{{ח:ת}} הוגש עותק של עתון או של דבר דפוס אחר המופץ ברבים שבו נדפס תיאור מטעה, ישמש הדבר ראיה לכאורה שאכן בעשה הפרסום באותו עתון או דבר דפוס.

{{ח:סעיף|108|פיצויים}}
{{ח:ת}} דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיפים 55 עד 59}} כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי דיני הנזיקין.

{{ח:סעיף|108א|מתן הודעה בדבר הכוונה להגיש תביעה נגד צד שלישי|תיקון: תשע״ז־4}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תביעה“ – תביעה לפיצוי או לשיפוי, או לתחלוף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 62|בסעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}}, והכול בקשר לתגמולי ביטוח ששילם מבטח למבוטח.
{{ח:תת|(ב)}} מבטח ישלח הודעה בכתב לצד שלישי על כוונתו להגיש תביעה נגדו, 30 ימים לפחות לפני הגשת התביעה.
{{ח:תת|(ג)}} הודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תכלול את שם המבטח ודרכי ההתקשרות עמו, וכן פירוט של עילת התביעה, ויצורפו לה המסמכים המהותיים הנוגעים לתביעה שבכוונת המבטח להגיש.
{{ח:תת|(ד)|(1)}} הגיש מבטח תביעה נגד צד שלישי בניגוד להוראות סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שדן בתביעה לפסוק הוצאות לטובת הצד השלישי בסכום שימצא לנכון בנסיבות העניין שלא יפחת מ־1,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 5,000 שקלים חדשים, וכן רשאי הוא להורות על מחיקת התביעה, והכול אלא אם כן הוכיח המבטח כי אם היה שולח הודעה בהתאם להוראות אותו סעיף קטן, תביעתו היתה מתיישנת.
{{ח:תתת|(2)}} לעניין הוראות פסקה (1), נטל ההוכחה שהצד השלישי קיבל את ההודעה הוא על המבטח.
{{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם צורף לתביעה נתבע נוסף בכל שלב משלבי הדיון.

{{ח:סעיף|108ב|מתן הודעה בדבר רכב מעוקל שנגנב או שנקבע כרכב באובדן|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} נודע למבטח כי רכב מבוטח שהוא רכב מעוקל נגנב או נקבע כרכב באובדן ולמבוטח יש זכות לתגמולים, ישלח לגורם המעקל הודעה על שינוי מצב הרכב ועל זכות החייב לתגמולים אצל המבטח בתוך 100 ימים מהמועד שבו נודע לו הדבר.
{{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מעקל“ – אחד מאלה, לפי העניין:
{{ח:תתתת|(1)}} מערכת ההוצאה לפועל;
{{ח:תתתת|(2)}} המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;
{{ח:תתתת|(3)}} גורם שהטיל עיקול על רכב מכוח {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב באובדן“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(1)}} רכב באובדן גמור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות)|בחוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גניבות), התשנ״ח–1998}};
{{ח:תתתת|(2)}} רכב באובדן גמור להלכה כהגדרתו בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מבוטח“ – רכב שבוטח בביטוח נזקי רכוש ונזקי רכוש של צד שלישי כמשמעותו בהוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מעוקל“ – רכב שהוטל עליו עיקול לפי {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}, או {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}.

{{ח:סעיף|109|התאמת הוראות לאגודות שיתופיות|תיקון: תשנ״ב}}
{{ח:ת}} מקום שמדובר בחוק זה בדירקטוריון, בדירקטור או במנהל עסקים יראו, לענין מבטח או סוכן ביטוח שהוא אגודה שיתופית, כאילו מדובר בועד או בפקיד, לפי הענין, כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, ומקום שמדובר בו בהון מניות יראו כאילו מדובר בסכום ההשתתפות של החברים באגודה השיתופית.

{{ח:סעיף|110|תחולת הוראות לגבי כונס נכסים}}
{{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל#פרק ה|פרק ה׳ לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה, בשינויים המחוייבים.

{{ח:סעיף|111|ביטול}}
{{ח:ת}} חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשי״א–1951 – בטל.

{{ח:סעיף|111א|פרסום הוראות הממונה|תיקון: תשס״ה־4, תשע״ו־4}}
{{ח:תת|(א)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה, אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור שהן בנות פועל תחיקתי ועל מועד תחילתן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות הממונה שניתנו מכוח חוק זה שהן בנות פועל תחיקתי וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר, ורשאי שר האוצר לקבוע דרכים נוספות לפרסומן.

{{ח:סעיף|112|ביצוע ותקנות}}
{{ח:ת}} שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.

{{ח:סעיף|113|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981), למעט {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שתחילתו ביום פרסום חוק זה ברשומות.

{{ח:סעיף|114|פרסום}}
{{ח:ת}} חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78ב|סעיף 78ב(א)}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק א|חלק א׳: קרנות גירעוניות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע״מ;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע״מ;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} נתיב – קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע״מ;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל – אגודה שיתופית בע״מ;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע״מ;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע״מ.

{{ח:קטע3|תוספת 1 חלק ב|חלק ב׳: קרנות מפעליות}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות של חברי ”אגד“ בע״מ;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} קרן הגמלאות של חברי ”דן“ בע״מ;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע״מ;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא״י בע״מ.

{{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(א)(1)}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק א|חלק א׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי גבר}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש לידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד דצמבר 1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד מאי 1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1949 עד ינואר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;65 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1950&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1950 עד מאי 1951&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1951 עד ינואר 1952&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 1952 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לגבר, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1א חלק ב|חלק ב׳: גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה לגבי אישה}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;חודש לידה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה (בשנים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד דצמבר 1953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ינואר עד מאי 1954&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1954 עד ינואר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1955 עד מאי 1956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־4 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1956 עד ינואר 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61 ו־8 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1957 עד מאי 1958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1955, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1958 עד ינואר 1959&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1955 עד אפריל 1956, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר עד ספטמבר 1959&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים מאי עד דצמבר 1956 כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אוקטובר 1959 עד מאי 1960&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ינואר עד אוגוסט 1957, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוני 1960 עד ינואר 1961&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה שנולדה בחודשים ספטמבר 1957 עד אפריל 1958, כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#תוספת חלק ב|בחלק ב׳ בתוספת לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פברואר 1961 ואילך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גיל הפרישה לאישה כאמור {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק גיל פרישה}}&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 1ב|תוספת ראשונה ב׳|תיקון: תשע״ז־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 78כא|סעיף 78כא}}, {{ח:פנימי|סעיף 78כב|סעיף 78כב(ה)(1)(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם הקרן&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תקרת כרית הביטחון {{ש}} {{מוקטן|(במיליוני שקלים חדשים)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גילעד גמלאות לעובדים דתיים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;520&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יוזמה קרן פנסיה לעצמאים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מגן קרן פנסיה ותיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן פנסיה יסוד ”עמית“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עתידית קופת פנסיה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קופה לתגמולים ופנסיה של עובדי הסוכנות היהודית לא״י&lt;/td&gt;&lt;td&gt;144&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן גמלאות של חברי ”דן“&lt;/td&gt;&lt;td&gt;95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן גמלאות של עורכי דין בישראל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קרן הפנסיה ה.ע.ל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;821&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עתודות קרן פנסיה ותיקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;573&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשס״ג}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ההוראות שצריכות להתמלא באגודה הזכאית להיתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}} –

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} אין היא מבטח מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} מספר חבריה אינו עולה על 500, או, אם הסכים לכך הממונה – על 1000.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיפים 92א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 92טו|ו־92טו}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק א|חלק א׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 1}}
{{ח:ת}} לא מסר למבוטח פוליסה, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק חוזה הביטוח#סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר הוראה מהוראות הממונה שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 3}}
{{ח:ת}} לא דיווח על החזקת אמצעי שליטה, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 34א|סעיף 34א}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 4}}
{{ח:ת}} לא השתתף באסיפה כללית של תאגיד, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיף קטן (א) של סעיף 31 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א לחוק זה}}, או לא מילא אחר ההוראות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 31|סעיף קטן (ב) של סעיף 31 האמור}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 5}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, לעניין אופן חישוב שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 6}}
{{ח:ת}} לא שלח למבוטחים בביטוח תלוי תשואה דוחות תקופתיים ודוחות נוספים, בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 35|סעיף 35 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר ההוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, בדבר פרסום ביטוחים תלויי תשואה;

{{ח:סעיף*|(7א)||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7א}}
{{ח:ת}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בלי שמסר לממונה הודעה על כך, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ג)(1) או (ח)}};

{{ח:סעיף*|(7ב)||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 7ב}}
{{ח:ת}} הנהיג תכנית ביטוח או כתב שירות, או שינוי בתכנית ביטוח או בכתב שירות, בניגוד להוראות בדבר תנאי ביטוח או תנאי כתב שירות, דמי ביטוח או דמי כתב שירות שנתן הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ו) או (ח)}};

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 8}}
{{ח:ת}} לא הגיש לממונה דוחות והודעות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 9}}
{{ח:ת}} לא כלל בפרוטוקול האסיפה הכללית של מבטח את הפרטים הדרושים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(א)}};

{{ח:סעיף*|(10)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 10}}
{{ח:ת}} נכח או הצביע באסיפה כללית של מבטח ולא מסר לממונה פרטים, לפי דרישתו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 48א|סעיף 48א(ב)}};

{{ח:סעיף*|(11)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 11}}
{{ח:ת}} לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32א|סעיפים 32א(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 50|50}} {{ח:פנימי|סעיף 73|או 73}};

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} סירב לבטח אדם עם מוגבלות, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19לה|סעיף 19לה לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};

{{ח:סעיף*|(13)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 13}}
{{ח:ת}} סירב למכור פוליסת ביטוח חיים לאדם עם מוגבלות מקצרת חיים, עקב מוגבלותו, בניגוד להוראות {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות#סעיף 19ע|סעיף 19ע לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}};

{{ח:סעיף*|(12)||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 3 חלק א פרט 12}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור)}} לא נתן מענה אנושי מקצועי לצרכן בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 59ב|סעיף 59ב}}.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ב|חלק ב׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 1}}
{{ח:ת}} לא קיים תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון מבטח, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 2}}
{{ח:ת}} הפר תנאי בהיתר שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32}}, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 32|אותו סעיף}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 3}}
{{ח:ת}} לא החזיק בהון מניות מינימלי ובעודף מינימלי של נכסים לעומת התחייבויות, בניגוד להוראות שקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|סעיף 35}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות בדבר ניהול עסקים שנקבעו או שניתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36}};

{{ח:סעיף*|(4א)||תיקון: תשע״ד|עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 4א}}
{{ח:ת}} החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 36|סעיף 36(ד)}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 5}}
{{ח:ת}} לא מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד אחר במבטח, בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}}, ולעניין ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן האמור}}, או מינה אורגן, נושא משרה או בעל תפקיד כאמור שלא בהתאם להוראות האמורות;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 6}}
{{ח:ת}} כיהן כנושא משרה או כבעל תפקיד אחר במבטח, או פעל במסגרת תפקידו כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|סימן א׳1 לפרק ד׳}}, ולעניין חבר ועדת השקעות תלויות תשואה – לרבות בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|פרק ד סימן א1|בסימן האמור}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 7}}
{{ח:ת}} חישב את שוויים של נכסים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בניגוד להוראות שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 33|סעיף 33(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 3 חלק ב פרט 8}}
{{ח:ת}} לא חישב תשואה שהשיג מבטח בביטוח תלוי תשואה, או לא זקף את הרווחים וההפסדים למבוטחים, באופן ובמועדים שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 34|סעיף 34 לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}}, או לא מילא אחר התנאים שקבע השר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 34|סעיף 34 האמור}} לעניין כספים חדשים שהפקידו מבוטחים.

{{ח:קטע3|תוספת 3 חלק ג|חלק ג׳}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 1}}
{{ח:ת}} שילם עמלה או כל תמורה אחרת, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 32|סעיף 32(ה) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 2}}
{{ח:ת}} תיאר תיאור מטעה ביחס לביטוח תלוי תשואה או פרסם או גרם לפרסום שיש בו תיאור מטעה כאמור, בניגוד להוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 36|סעיף 36(ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל}}, כפי שהוחל {{ח:פנימי|סעיף 36א|בסעיף 36א}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 3}}
{{ח:ת}} פעל בניגוד להוראות בדבר תנאים שבחוזה ביטוח וניסוחם שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 38|סעיף 38}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4}}
{{ח:ת}} שילם דמי עמילות, בניגוד להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 41|סעיף 41}};

{{ח:סעיף*|(4א)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 4א}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 22.8.2022):}} גבה עמלה בעד טיפול בבקשה להלוואה לדיור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 59א3|סעיף 59א3}};

{{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 5}}
{{ח:ת}} לא פרסם את דבר הטלת העיצום הכספי, בהתאם להוראות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92כב|סעיף 92כב(ד)}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 3 חלק ג פרט 6}}
{{ח:ת}} ביטח אדם מפני עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק ט׳1}}, שילם עיצום כספי שהוטל לפי {{ח:פנימי|פרק ט1|פרק זה {{ח:הערה|[צ״ל: הפרק האמור]}}}} במקום יחיד או שיפה יחיד בשל עיצום כספי כאמור, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 92יד|סעיף 92יד}}.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92א|סעיפים 92א(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 92טו|ו־92טו}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”היקף נכסים מנוהלים“ – סך כל הנכסים המוחזקים בידי מבטח כנגד כל התחייבויותיו, לרבות התחייבויות תלויות תשואה, התחייבויות שאינן תלויות תשואה והון עצמי.

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} לעניין מבטח –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;היקף נכסים מנוהלים בידי המבטח (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;150,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;250,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} לעניין תאגיד שאינו מבטח ואינו סוכן תאגיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} לעניין סוכן תאגיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;דמי עמילות בשנה {{ש}} (במיליוני שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;187,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;450,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;750,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא נושא משרה או מחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד או מי שפועל ללא רישיון –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;25,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;75,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא סוכן יחיד או בעל רישיון, שאינו עובד שכיר בתאגיד –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;13,500&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 4 פרט 6}}
{{ח:ת}} לעניין יחיד שהוא עובד שכיר של תאגיד המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 1|בפרטים (1) עד (3)}} ואינו נושא משרה או שותף בהם –
&lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק א|בחלק א׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ב|בחלק ב׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפרת הוראה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 3 חלק ג|בחלק ג׳ לתוספת השלישית}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״א־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 92טז|סעיפים 92טז}} {{ח:פנימי|סעיף 92יט|ו־92יט}})}}}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו־4}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להפחית מסכום העיצום הכספי את הסכום הנקוב לצד כל נסיבה, ובהתקיים כמה נסיבות – בשיעור המצטבר של השיעורים המנויים לצדן:

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 1}}
{{ח:ת}} בשלוש השנים הקודמות למועד ביצוע ההפרה לא מצא הממונה כי המפר הפר את אותה הפרה – עד 40%; ואולם מצא הממונה כי המפר הפר הוראות לפי חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|חוק הפיקוח על קופות גמל}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים)|חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני}} בשלוש השנים שקדמו להפרה, יהיה גובה ההפחתה לפי פסקה זו – עד 20%;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 2}}
{{ח:ת}} המפר הפסיק את ההפרה מיוזמתו ודיווח עליה לממונה לפני פנייה מטעם הממונה – עד 50%;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 3}}
{{ח:ת}} המפר נקט פעולות למניעת הישנות ההפרה ולהקטנת הנזק, להנחת דעתו של הממונה – עד 10%;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 5 פרט 4}}
{{ח:ת}} השפעת הטלת העיצום הכספי על המשך פעילותו של המפר או על המבוטחים של המפר, לרבות לנוכח היחס בין גובה העיצום הכספי לבין מחזור הפעילות השנתי או לבין ההון העצמי של מפר שהוא תאגיד, ולגבי מפר שהוא יחיד – היחס בין גובה העיצום הכספי לבין הכנסתו מהתאגיד שבו הוא עובד, לבין הכנסתו השנתית או לבין ההון העצמי שלו – עד 50%;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 5 פרט 5}}
{{ח:ת}} למפר מערכת נהלים פנימית שנועדה לאתר ולמנוע ביצוע של ההפרה, וההפרה מעידה על כשל נקודתי ולא על כשל מערכתי – עד 25%, ולגבי מפר שהוא יחיד שפעל לפי מערכת נהלים פנימית של התאגיד שבו הוא עובד – עד 50%;

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשע״ו־4|עוגן=תוספת 5 פרט 6}}
{{ח:ת}} לגבי מפר שהוא יחיד, שההפרה נגרמה בשל נסיבות אישיות המצדיקות הפחתה של העיצום הכספי או שנתקיימו בו נסיבות אישיות קשות המצדיקות שלא למצות עמו את הדין – עד 50%; הממונה יגיש אחת לשנה ליועץ המשפטי לממשלה או למי שהוא יורה דין וחשבון על השימוש בסמכות לפי פסקה זו והטעמים שבשלהם ניתנה ההפחתה לפיה;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 5 פרט 7}}
{{ח:ת}} העובדות המהוות את ההפרה קלות ערך בהתחשב ברווח שהיה עשוי להיות מופק מההפרה, ההפסד שהיה עשוי להימנע ממנה, הנזק שהיה עשוי להיגרם ממנה או תפקידו של המפר – עד 30%.

{{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום י״ח באדר ב׳ התשמ״א (24 במרס 1981).}}
* '''מנחם בגין'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''יורם ארידור'''&lt;br&gt;שר האוצר
* '''יצחק נבון'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>swsaqrdosnp996l9wmz5oh7az4yoea6</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>317529</id>
    <revision>
      <id>1417738</id>
      <parentid>1005542</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:51:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29438" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס&quot;ו-2005

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 287|תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים)|6449)); ((תשע&quot;ב, 600|תיקון|7076)); ((תשע&quot;ח, 444|תיקון|7907)).

&lt;מבוא&gt;
בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 164]] [[+|ו־243]] [[=הפקודה|לפקודת מס הכנסה]] (להלן - הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בעל יחידה&quot; &quot;בעל מניות מהותי&quot;, &quot;מועד השינוי&quot;, &quot;מועד קובע&quot;, &quot;קרן נאמנות&quot;, &quot;קרן נאמנות פטורה&quot; ו&quot;קרן נאמנות חייבת&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;היום הקובע&quot; - יום ג' באייר התש&quot;ס (8 במאי 2000);
:- &quot;זכאי&quot; - יחיד הזכאי להטבת מס על הכנסה מריבית לפי [[+#9.5|סעיף 9(5)(ב)]], [[+|125ד]] [[או 125ה לפקודה]];
:- &quot;חייב&quot; - אדם המשלם דיבידנד או ריבית, בין על חשבונו הוא ובין מטעמו או על חשבונו של אדם אחר, לרבות מוסד כספי כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף]] שבאמצעותו משתלמים הדיבידנד או הריבית, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, למעט קרן נאמנות, ולמעט יחיד שהעסיק פחות מ־10 עובדים בשנת המס הקודמת ושלא היה חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה בשנת המס הקודמת;
:- &quot;חברת רישומים&quot; - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]];
:- &quot;יום התחילה&quot; - תחילתן של תקנות אלה כאמור [[בתקנה 20(א)]];
:- &quot;מוסד כספי&quot; - תאגיד בנקאי או חבר בורסה;
:- &quot;מילווה מדינה&quot; - איגרת חוב של מדינת ישראל, מילווה מכוח [[חוק מילווה המדינה, התשל&quot;ט-1979]], וכן מילווה שהוצא לפי [[חוק מילווה קצר מועד, התשמ&quot;ד-1984]];
:- &quot;מקבל&quot; - אדם המקבל ריבית, למעט כמפורט [[בתוספת]];
:- &quot;נכס שאינו צמוד למדד&quot; - לרבות נכס שצמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר; לענין זה &quot;מדד&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 88 לפקודה]];
:- &quot;פוליסה משתתפת ברווחים&quot; - תכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים שאישר המפקח על הביטוח כפוליסה משתתפת ברווחים, או המצורפת לפוליסה כאמור;
:- &quot;צווי הפטור&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ של תושבי ישראל), התשכ&quot;ג-1963]];
:: (2) [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס&quot;ג-2002]];
:: (3) [[צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס&quot;ג-2002]];
:: (4) [[צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס&quot;ד-2003]];
:- &quot;קופת גמל&quot; - קופת גמל, למעט קרן השתלמות, שחלות לגבי הכספים שהיא משלמת הוראות [[סעיף 125ג לפקודה]];
:- &quot;ריבית&quot; - ריבית, הפרשי הצמדה שאינם פטורים ממס על פי כל דין, לרבות הפרשי הצמדה חלקיים כהגדרתם לפי [[#9.13|סעיף 9(13) לפקודה]], ודמי ניכיון;
:- &quot;רווחים&quot; - תשלומים ורווחים כאמור [[בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים ששולמו לבעל יחידה בקרן נאמנות כהכנסה), התשס&quot;ג-2002]];
:- &quot;שיעור המס המרבי&quot; - אחד מאלה, לפי הענין:
:: (1) לגבי יחיד - שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע [[בסעיף 121 לפקודה]];
:: (2) לגבי חבר־בני־אדם - שיעור המס הקבוע [[בסעיף 126(א) לפקודה]].

@ 2. ניכוי מס מדיבידנד (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) חבר־בני־אדם תושב ישראל המשלם ליחיד תושב ישראל דיבידנד על מניות, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה לפי הענין:
:: (1) שולם הדיבידנד ליחיד שהיה בעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לתשלום - 30%;
:: (2) שולם הדיבידנד ליחיד שאינו כמפורט בפסקה (1) - 25%;
:: (3) שולם דיבידנד שנקבע לגביו שיעור מס מוגבל לפי כל דין, למעט השיעור שנקבע לפי [[סעיף 125ב לפקודה]] - לפי השיעור שנקבע.
: (א1) חבר בני אדם תושב ישראל המשלם לחבר בני אדם תושב ישראל או לזכותו דיבידנד על מניות שנקבע לגביו שיעור מס מוגבל לפי כל דין - ינכה ממנו מס לפי השיעור שנקבע.
: (ב) חבר־בני־אדם תושב ישראל המשלם לתושב חוץ או לזכותו דיבידנד על מניות, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה:
:: (1) שולם הדיבדנד לתושב חוץ שהיה בעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לתשלום - 30%;
:: (2) שולם הדיבידנד לתושב חוץ שאינו כמפורט בפסקה (1) - 25%.
: (ג) על אף האמור בתקנות משנה (א)(1) ו־(ב)(1), חבר־בני־אדם תושב ישראל שמניותיו רשומות למסחר בבורסה, ינכה מס מדיבידנד ששולם לבעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם בשל מניות הרשומות ומוחזקות בחברת רישומים - בשיעור של 25%.
: (ג1) על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), ניכוי המס במקור מדיבידנד כאמור בתקנות משנה אלה, ששילם חבר בני אדם תושב ישראל שמניותיו רשומות למסחר בבורסה בשל מניות שמוחזקות בחברת רישומים, יהיה באמצעות מוסד כספי.
: (ד) המקבל מתושב חוץ דיבידנד על מניות בשל תושב ישראל או לזכותו, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה:
:: (1) שולם הדיבידנד ליחיד - 25%;
:: (2) שולם הדיבידנד לחבר־בני־אדם - בשיעור המס במרבי.

@ 3. ניכוי מס מריבית שמשלמת קופת גמל
: (א) קופת גמל המשלמת ליחיד ריבית, תנכה ממנה מס בשיעור של 20%, ואולם על ריבית המשולמת בשל סכומים שהופקדו לקופת גמל לפני יום התחילה, תנכה מס בשיעור של 15%.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על תשלום ריבית שחל לגביה פטור ממס לפי [[#9.18א|סעיף 9(18א) לפקודה]], אם הגיש המקבל לקופת הגמל הצהרה לפי טופס 2401 על זכאותו לפטור כאמור.

@ 4. ניכוי מס מריבית שמשלם תאגיד בנקאי (תיקון: תשע&quot;ב)
: תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית ינכה ממנה מס בשיעור של 25%, ואולם תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית על נכס שאינו צמוד למדד, ינכה מס בשיעור של 15%; הוראות תקנה זו לא יחולו בתשלום ריבית שחלות עליה הוראות צו מצווי הפטור, אם הגיש המקבל לתאגיד הבנקאי, עד לתחילת שנת המס, או בתוך 14 ימים מיום פתיחת החשבון, לפי המאוחר, הצהרה לפי טופס 2402 או טופס 2409, על היותו יחיד הזכאי להטבת מס על ריבית על פי צו מצווי הפטור.

@ 5. ניכוי מס מריבית אחרת (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) חייב המשלם ליחיד ריבית ינכה ממנה מס בשיעור של 25%; ואולם אם שילם ליחיד ריבית על נכס שאינו צמוד למדד, למעט על תכנית חיסכון בפוליסה משתתפת ברווחים, ינכה ממנה מס בשיעור של 15%.
: (ב) חייב המשלם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי ריבית על איגרת חוב או על מילווה מדינה שהוצאו או שהונפקו לפני היום הקובע, והריבית המשולמת חייבת במס, ינכה מס בשיעור של 35%.
: (ג) תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על ריבית ששילם חייב ושחלו עליה [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה), התשס&quot;ה-2004]], או הוראות [[צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה), התשנ&quot;א-1991]] או הוראות [[#9.15ד|סעיף 9(15ד) לפקודה]].

@ 6. ניכוי מס מריבית במקרים מיוחדים
: על אף האמור [[בתקנה 5]], חבר־בני־אדם המשלם ריבית לאחד מאלה, ינכה ממנה מס בשיעור המס המרבי:
: (1) לבעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם;
: (2) ליחיד העובד בחבר־בני־האדם משלם הריבית, או למי שנותן שירותים או מוכר מוצרים לחבר־בני־האדם המשלם את הריבית.

@ 7. ניכוי מס בתשלום למקבל שהוא חבר־בני־אדם (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) חייב המשלם ריבית למקבל שהוא חבר־בני־אדם, ינכה ממנה מס בשיעור המס המרבי.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על ריבית ששילם חייב ושחלו עליה [[תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה), התשס&quot;ה-2004]], או הוראות [[צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה), התשנ&quot;א-1991]], או [[צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס&quot;ג-2002]], או הוראות [[#9.15ד|סעיף 9(15ד) לפקודה]].

@ 8. ניכוי מס על ידי חבר בורסה (תיקון: תשע&quot;ב)
: חבר בורסה שקיבל מתאגיד בנקאי ריבית בעבור לקוחותיו, ינכה, ביום קבלת הריבית, מס לפי [[תקנה 4]] [[או 5]] [[או 7]], לפי הענין, והתאגיד הבנקאי לא ינכה מס מריבית זו.

@ 9. חלקו של שותף
: שולמה ריבית כאמור [[בתקנות 4 עד 8]], לשותפים בחשבון במוסד כספי (להלן - השותפים), כולם או חלקם, יראו את הריבית לענין תקנות אלה כמשתלמת באופן שווה לכל אחד מהשותפים כולם, זולת אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי חלקם של השותפים בריבית אינו שווה; במקרה זה רשאי הוא להורות בכתב מה יראו כשיעור חלקו של כל שותף.

@ 10. ניכוי מס מרווחים ששילמה קרן נאמנות (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) מנהל קרן נאמנות המשלם רווחים לבעל יחידה שהוא חבר־בני־אדם, ינכה מהם מס בשיעור המס המרבי.
: (ב) מנהל קרן נאמנות פטורה המשלם רווחים לבעל יחידה שהוא יחיד, ינכה מהם מס בשיעור של 25%.
: (ג) תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על מנהל קרן נאמנות להשקעות חוץ, כהגדרתה [[בתקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על הכנסה מיחידה בקרן נאמנות פטורה), התשס&quot;ג-2003]], ששילם רווחים לתושב חוץ.

@ 11. תיאום ניכוי המס
: פקיד השומה רשאי להתיר בכתב, כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעורים האמורים.

@ 12. סמכות לתיקון הניכוי
: (א) מצא המנהל כי התהווה עודף מניכוי המס שניכה תאגיד בנקאי או חבר בורסה, מריבית המשתלמת על פיקדון או על תכנית חיסכון בשל הוראות [[+#9.5|סעיף 9(5)(ב)]], [[+|34 עד 37]], [[+|40(ב)]], [[+|40א]], [[+|45]], [[+|66(ג)(2)]], [[+|125ד]] [[או 125ה לפקודה]], רשאי הוא להשיב לזכאי את המס שנוכה, כולו או חלקו, בהתאם.
: (ב) לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל למסור לתאגיד בנקאי או לחבר בורסה רשימה של זכאים, וכן רשאי הוא לקבוע את אופן ומועד מסירת הרשימה, דרך ביצוע ההשבה וכל הוראה אחרת הנדרשת לצורך השבת המס; ביקש זכאי, בטופס 2405, ששמו לא ייכלל ברשימה - לא יכלול המנהל את שמו ברשימת הזכאים.
: (ג) לא יראו את השבת המס בהתאם לתקנה זו כשומה או כקביעת הכנסה או כקביעת סכום המס שאדם חייב בו, ולא יהיה בה כדי לפגוע בסמכות פקיד השומה לקבוע את הכנסתו החייבת של הזכאי או לחשב את המס שהוא חייב בו בהתאם להוראות [[הפקודה]].

@ 13. תשלום המס שנוכה (תיקון: תשע&quot;ח)
: חייב ישלם לפקיד השומה, עד היום ה-16 בכל חודש, את סכום המס שניכה לפי תקנות אלה, בחודש הקודם.

@ 14. הגשת דוח מיידי ודוח חודשי (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ח)
: (א) חייב שאינו מוסד כספי יגיש לפקיד השומה עד ה־16 בכל חודש, יחד עם תשלום סכום המס שניכה כאמור [[בתקנה 13(א) (([צ&quot;ל: בתקנה 13]))]], דוח לפי טופס 0102 על סכום המס שניכה כאמור וכן על הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה ששילם, בין אם נוכה מהם מס ובין אם לאו, ויפרט את סכום הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה החייבים במס ואת סכום הדיבידנד, או הריבית והפרשי ההצמדה הפטורים ממס.
: (ב) חייב שהוא מוסד כספי יגיש לפקיד השומה דוח לפי טופס 0107, על סכום הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה ששילם וכן על סכום המס שנוכה מהתשלום; הדוח יועבר לפקיד השומה יחד עם סכום המס שנוכה כאמור [[בתקנה 13]].
: (ג) חייב שהוא מוסד כספי יגיש לפקיד השומה דוח לגבי זכאי הכלול ברשימה כאמור [[בתקנה 12(ב)]], מדי שלושה ימים לפי טופס 0804/א.

@ 15. דוח שנתי וטפסים
: (א) חייב ירשום בטופס 0801 את כל הפרטים המפורטים בו, בתוך שבוע מיום התשלום, ויגיש את הטופס לפקיד השומה, יחד עם טופס 0866, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, והכל לגבי הדיבידנד, הריבית והפרשי ההצמדה ששילם בשנת המס הקודמת, בין אם ניכה מהם מס ובין אם לאו; בטופס 0866 ירוכזו גם סכומי הרישומים בטופסי 0801 ו־0107 או 0804/א, לפי הענין.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול על חייב שהוא תאגיד בנקאי לענין ריבית ששילם שהיא אחת מאלה:
:: (1) ריבית ששילם על פיקדון או על תכנית חיסכון, אם סכום הריבית נמוך מ־12,000 שקלים חדשים בשנה;
:: (2) ריבית ששילם לתושב חוץ;
:: (3) ריבית ששילם ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה וחל עליו [[צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס&quot;ג-2002]].
: (ג) בהגשת הטפסים האמורים בתקנת משנה (א), באמצעות מערכת מיכון, כפי שיורה המנהל, חייב משלם -
:: (1) שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות כפולה;
:: (2) המעסיק 10 עובדים או יותר;
:: (3) העורך את חישוב הדיבידנד, הריבית, הפרשי ההצמדה והרווחים ואת הניכויים מהם באמצעות מערכת מיכון.

@ 16. אישורים אחרים
: חייב שניכה מס כאמור בתקנות אלה, ייתן לכל מי ששילם לו דיבידנד או ריבית והפרשי הצמדה, על פי בקשתו, לא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה, לגבי שנת המס הקודמת, אישור לפי טופס 0867 על הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה ששילם לו, וכן על שיעור המס ועל המס שניכה, ולגבי זכאי - יקזז מהסכום שניכה את הסכום שהושב, כאמור [[בתקנה 12]].

@ 17. קיזוז הניכוי
: מס שנוכה לפי תקנות אלה יקוזז בהתאם להוראות [[סעיף 165 לפקודה]], רק אם ימציא המקבל לפקיד השומה אישור כאמור [[בתקנה 16]] כשכל הפרטים שצוינו בו נרשמו כהלכה, לרבות שם המקבל, ואם החייב הוא מוסד כספי - כשהאישור מוחתם בחותמו.

@ 18. טפסים
: המנהל יקבע טפסים לצורך תקנות אלה.

@ 19. מסירת מידע
: לצורך קביעת סכום הריבית הפטור ממס לפי [[#9.18א|סעיף 9(18א) לפקודה]], ולצורך ניכוי המס כאמור [[בתקנה 3]], תהיה קופת גמל רשאית להעביר מידע לקופת גמל אחרת, במהלך שנת המס שבה הופקדו כספים לקופת הגמל או לאחריה.

@ 20. תחילה ותחולה (תיקון: תשע&quot;ב)
: (א) תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשס&quot;ו (1 בינואר 2006) והן יחולו לפי הוראות אלה:
:: (1) בקופת גמל - על ריבית ורווחים שמקורם בהפקדות לקופות הגמל כאמור במועד הקובע ואילך;
:: (2) בפיקדונות או בתכניות חיסכון שאינם פוליסות ביטוח חיים, אשר נפתחו ביום הקובע ואילך - על ריבית שהופקה או שנצמחה במועד הקובע ואילך, ויחולו הוראות אלה:
::: (א) תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכניות חיסכון שנפתחו לפני יום ה' באב התשס&quot;ה (10 באוגוסט 2005), ינכה ממנה, על אף האמור [[בתקנה 4]], מס בשיעור של 15%, ואם שולמה הריבית על פיקדון או תכנית חיסכון שאינם צמודים למדד, ינכה ממנה מס בשיעור של 10%; הוראה זו תחול על ריבית שהופקה או שנצמחה עד לתחנת היציאה הראשונה;
::: (ב) תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכנית חיסכון שנפתחו ביום ה' באב התשס&quot;ה (10 באוגוסט 2005) ואילך ינכה על אף הוראות [[תקנה 4]], על חלק הריבית מס בשיעור של 15%, ואם שולמה הריבית על פיקדון או תכנית חיסכון שאינם צמודים למדד, ינכה מחלק הריבית האמור מס בשיעור של 10%;
::: (ג) תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכנית חיסכון הצמודים למדד שנפתחו לפני יום י' בטבת התשע&quot;ב (6 בדצמבר 2011), ינכה, על אף האמור [[בתקנה 4]], מס בשיעור של 20%; הוראה זו תחול על ריבית שהופקה או שנצמחה עד לתחנת היציאה הראשונה; אין באמור בפסקת משנה זו כדי לגרוע מהאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
::: (ד) תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכנית חיסכון הצמודים למדד שנפתחו ביום י' בטבת התשע&quot;ב (6 בדצמבר 2011) ואילך ינכה על אף האמור [[בתקנה 4]], על חלק הריבית הנוסף, מס בשיעור של 20%.
:: (3) בפיקדונות או בתכניות חיסכון כאמור בפסקה (2), אשר אושרו או נפתחו לפני היום הקובע - על ריבית שהופקה או שנצמחה לאחר תחנת היציאה הראשונה; היתה תחנת היציאה הראשונה אחרי המועד הקובע ולפני מועד השינוי, תחול פסקה (2) בשינויים המחויבים;
:: (4) בתכניות חיסכון בפוליסת ביטוח חיים - על ריבית ורווחים שמקורם בהפקדות לתכניות חיסכון כאמור ביום כ&quot;ו בכסלו התשס&quot;ג (1 בדצמבר 2002) ואילך; על אף האמור [[בתקנה 5]], חייב המשלם ריבית על תכנית חיסכון כאמור, ינכה בשל חלק הריבית מס בשיעור של 15%, ועל חלק הריבית הנוסף מס בשיעור של 20%;
:: (5) בנכס שאינו קופת גמל, תכנית חיסכון, פיקדון או איגרת חוב שמועד התשלום הראשון בו קדם ליום התחילה - על הריבית והרווחים המשולמים, ואולם על אף האמור [[בתקנה 5]], על חלק הריבית שהופק או שנצמח לפני יום התחילה, ינכה החייב מס בשיעור המס המרבי, ועל חלק הריבית הנוסף בנכס צמוד למדד המשולם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי, ינכה מס בשיעור של 20%;
:: (6) באיגרת חוב שאינה נסחרת בבורסה - על הריבית המשולמת; ואולם על חלק הריבית ינכה מס בשיעור המס המרבי, ועל חלק הריבית הנוסף באיגרת חוב צמודה למדד המשולם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי, ינכה מס בשיעור של 20%;
:: (7) במילווה מדינה ובאיגרת חוב הנסחרים בבורסה - על הריבית המשולמת, ולענין ריבית המשולמת ליחיד שאינו בעל מניות מהותי במילווה מדינה או באיגרת חוב שיום רכישתם לפני יום התחילה ינכה החייב מס בשיעורים אלה:
::: (א) במילווה מדינה ובאיגרת חוב הנסחרים בבורסה, אשר הונפקו או הוצאו לפני היום הקובע - 35%;
::: (ב) במילווה מדינה ובאיגרת חוב הנסחרים בבורסה, אשר הונפקו או הוצאו ביום הקובע ואילך - באחד משיעורים אלה:
:::: (1) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה עד היום שקדם למועד הקובע - 35%;
:::: (2) על הריבית שהופקה, שנצמחה, או שנצברה מהמועד הקובע עד היום שקדם ליום התחילה - 15%;
:::: (3) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה מיום התחילה עד היום שקדם למועד השינוי - 20%;
:::: (4) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה במועד השינוי ואילך - 25%;
::: (ג) במילווה מדינה שהוא נכס שאינו צמוד למדד, אשר הונפק או הוצא לפני היום הקובע - לא ינכה החייב מס;
::: (ד) במילווה מדינה שהוא נכס שאינו צמוד למדד, אשר הונפק או הוצא ביום הקובע ואילך, באחד משיעורים אלה, לפי הענין:
:::: (1) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה עד המועד הקובע - לא ינכה מס;
:::: (2) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה מהיום הקובע עד היום שקדם ליום התחילה - 10%;
:::: (3) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה ביום התחילה ואילך - 15%;
::: (ה) באיגרת חוב שהיתה לפני יום התחילה נייר ערך זר, כאמור [[בסעיף 105יג(ד) לפקודה]], כנוסחו טרם תיקונו [[16:299994|בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 147), התשס&quot;ה-2005]], אם הונפק או הוצא לפני היום הקובע - בשיעור של 35%; אם הונפק נייר הערך או הוצא ביום הקובע או לאחריו, באחד משיעורים אלה, לפי הענין:
:::: (1) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה עד יום י&quot;ט בטבת התשס&quot;ה (31 בדצמבר 2004) - 35%;
:::: (2) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה החל ביום כ' בטבת התשס&quot;ה (1 בינואר 2005) ועד היום שקדם ליום התחילה - 15%;
:::: (3) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה מיום התחילה עד ליום שקדם למועד השינוי - 20%;
:::: (4) על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה במועד השינוי ואילך - 25%;
: (ב) לענין תקנה זו תחושב הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה בתקופה מסוימת, על ידי חלוקת הריבית על פי היחס שבין התקופות שבשלהן שולמה לבין התקופה שבה הופקה, נצמחה או נצברה.
: (ג) בתקנה זו -
::- &quot;חלק הריבית&quot; - הריבית כשהיא מוכפלת ביחס שבין התקופה שמהיום שבו החלה צבירת הריבית עד היום שקדם ליום התחילה, לבין התקופה שמיום שבו החלה צבירת הריבית עד יום סיום התקופה שבשלה נצברה;
::- &quot;חלק הריבית הנוסף&quot; - הריבית כשהיא מוכפלת ביחס שבין התקופה שמיום שבו החלה צבירת הריבית או מיום התחילה, לפי המאוחר, עד היום שקדם למועד השינוי, לבין התקופה שמיום שבו החלה צבירת הריבית עד יום סיום התקופה שבשלה נצברה;
::- &quot;תחנת יציאה ראשונה&quot; - המועד שבו ניתן היה למשוך סכום מהתכנית או מהפיקדון, בלי שהמשיכה תהיה כרוכה בהרעת תנאי החיסכון כפי שהוגדרו בתנאי התכנית או הפיקדון; לענין זה, &quot;הרעת תנאי החיסכון&quot; - הפחתת הריבית המשולמת בתחנת היציאה בשל סיום תקופת החיסכון, מהשיעור שהיה נקבע לה אילו היתה תקופת החיסכון ממשיכה אחרי אותה תחנת יציאה.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1 - ההגדרה &quot;מקבל&quot;]]))) ====

@ 1. : המדינה, וכל גוף ציבורי שהוקם על פי דין שדינו כדין המדינה לענין תשלום מסים;
@ 2. : רשות מקומית, למעט אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים באותה שעה את תפקידיה של רשות מקומית;
@ 3. : הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית כמשמען [[בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי&quot;ג-1952]];
@ 4. : הקרן הקיימת לישראל - כמשמעותה [[בחוק קרן קיימת לישראל, התשי&quot;ד-1953]];
@ 5. : קרן היסוד - המגבית המאוחדת לישראל - כמשמעותה [[בחוק קרן היסוד, התשט&quot;ז-1956]];
@ 6. : מוסד ציבורי - כהגדרתו [[#9.2|בסעיף 9(2) לפקודה]], שאישר המנהל לענין זה;
@ 7. : קופת גמל;
@ 8. : תאגיד בנקאי;
@ 9. : חברת ביטוח;
@ 10. : איגוד ערים, כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק איגוד ערים, התשט&quot;ו-1955]];
@ 11. : מועצה דתית, כמשמעותה [[בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]];
@ 12. : קרן נאמנות, כהגדרתה [[בסעיף 88 לפקודה]];
@ 13. : כל אדם אחר שאושר לענין זה בידי פקיד השומה לאותה שנת מס.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ו בכסלו התשס&quot;ו (27 בדצמבר 2005)
&lt;חתימה&gt; אהוד אולמרט שר האוצר</text>
      <sha1>7600jekym57v8axqcxoii861pkz1szw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>317531</id>
    <revision>
      <id>1417741</id>
      <parentid>1352959</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417738]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="36562" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים), התשס״ו–2005}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 287|תקנות מס הכנסה (ניכוי מריבית, מדיבידנד ומרווחים מסוימים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 600|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 444|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|לפקודת מס הכנסה}} (להלן – הפקודה), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל יחידה“ ”בעל מניות מהותי“, ”מועד השינוי“, ”מועד קובע“, ”קרן נאמנות“, ”קרן נאמנות פטורה“ ו”קרן נאמנות חייבת“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – יום ג׳ באייר התש״ס (8 במאי 2000);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי“ – יחיד הזכאי להטבת מס על הכנסה מריבית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ד|125ד}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ה|או 125ה לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייב“ – אדם המשלם דיבידנד או ריבית, בין על חשבונו הוא ובין מטעמו או על חשבונו של אדם אחר, לרבות מוסד כספי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף}} שבאמצעותו משתלמים הדיבידנד או הריבית, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, למעט קרן נאמנות, ולמעט יחיד שהעסיק פחות מ־10 עובדים בשנת המס הקודמת ושלא היה חייב לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה בשנת המס הקודמת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת רישומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – תחילתן של תקנות אלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 20|בתקנה 20(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד כספי“ – תאגיד בנקאי או חבר בורסה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילווה מדינה“ – איגרת חוב של מדינת ישראל, מילווה מכוח {{ח:חיצוני|חוק מילווה המדינה|חוק מילווה המדינה, התשל״ט–1979}}, וכן מילווה שהוצא לפי {{ח:חיצוני|חוק מילווה קצר מועד|חוק מילווה קצר מועד, התשמ״ד–1984}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקבל“ – אדם המקבל ריבית, למעט כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכס שאינו צמוד למדד“ – לרבות נכס שצמוד בחלקו לשיעור עליית המדד, כולו או חלקו, או שאינו צמוד למדד עד לפדיון או עד להחזר; לענין זה ”מדד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פוליסה משתתפת ברווחים“ – תכנית חיסכון בפוליסת ביטוח חיים שאישר המפקח על הביטוח כפוליסה משתתפת ברווחים, או המצורפת לפוליסה כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צווי הפטור“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ של תושבי ישראל)|צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ של תושבי ישראל), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ)|צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ)|צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס״ג–2002}};
{{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ)|צו מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוזר על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס״ד–2003}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – קופת גמל, למעט קרן השתלמות, שחלות לגבי הכספים שהיא משלמת הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית, הפרשי הצמדה שאינם פטורים ממס על פי כל דין, לרבות הפרשי הצמדה חלקיים כהגדרתם לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.13|סעיף 9(13) לפקודה}}, ודמי ניכיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווחים“ – תשלומים ורווחים כאמור {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (קביעת תשלומים ששולמו לבעל יחידה בקרן נאמנות כהכנסה)|בצו מס הכנסה (קביעת תשלומים ששולמו לבעל יחידה בקרן נאמנות כהכנסה), התשס״ג–2002}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המס המרבי“ – אחד מאלה, לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} לגבי יחיד – שיעור המס הגבוה ביותר הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121|בסעיף 121 לפקודה}};
{{ח:תתת|(2)}} לגבי חבר־בני־אדם – שיעור המס הקבוע {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 126|בסעיף 126(א) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|2|ניכוי מס מדיבידנד|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חבר־בני־אדם תושב ישראל המשלם ליחיד תושב ישראל דיבידנד על מניות, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה לפי הענין:
{{ח:תתת|(1)}} שולם הדיבידנד ליחיד שהיה בעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לתשלום – 30%;
{{ח:תתת|(2)}} שולם הדיבידנד ליחיד שאינו כמפורט בפסקה (1) – 25%;
{{ח:תתת|(3)}} שולם דיבידנד שנקבע לגביו שיעור מס מוגבל לפי כל דין, למעט השיעור שנקבע לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודה}} – לפי השיעור שנקבע.
{{ח:תת|(א1)}} חבר בני אדם תושב ישראל המשלם לחבר בני אדם תושב ישראל או לזכותו דיבידנד על מניות שנקבע לגביו שיעור מס מוגבל לפי כל דין – ינכה ממנו מס לפי השיעור שנקבע.
{{ח:תת|(ב)}} חבר־בני־אדם תושב ישראל המשלם לתושב חוץ או לזכותו דיבידנד על מניות, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שולם הדיבדנד לתושב חוץ שהיה בעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם במועד קבלת הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לתשלום – 30%;
{{ח:תתת|(2)}} שולם הדיבידנד לתושב חוץ שאינו כמפורט בפסקה (1) – 25%.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנות משנה (א)(1) ו־(ב)(1), חבר־בני־אדם תושב ישראל שמניותיו רשומות למסחר בבורסה, ינכה מס מדיבידנד ששולם לבעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם בשל מניות הרשומות ומוחזקות בחברת רישומים – בשיעור של 25%.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ג), ניכוי המס במקור מדיבידנד כאמור בתקנות משנה אלה, ששילם חבר בני אדם תושב ישראל שמניותיו רשומות למסחר בבורסה בשל מניות שמוחזקות בחברת רישומים, יהיה באמצעות מוסד כספי.
{{ח:תת|(ד)}} המקבל מתושב חוץ דיבידנד על מניות בשל תושב ישראל או לזכותו, ינכה ממנו מס בשיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שולם הדיבידנד ליחיד – 25%;
{{ח:תתת|(2)}} שולם הדיבידנד לחבר־בני־אדם – בשיעור המס במרבי.

{{ח:סעיף|3|ניכוי מס מריבית שמשלמת קופת גמל}}
{{ח:תת|(א)}} קופת גמל המשלמת ליחיד ריבית, תנכה ממנה מס בשיעור של 20%, ואולם על ריבית המשולמת בשל סכומים שהופקדו לקופת גמל לפני יום התחילה, תנכה מס בשיעור של 15%.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על תשלום ריבית שחל לגביה פטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.18א|סעיף 9(18א) לפקודה}}, אם הגיש המקבל לקופת הגמל הצהרה לפי טופס 2401 על זכאותו לפטור כאמור.

{{ח:סעיף|4|ניכוי מס מריבית שמשלם תאגיד בנקאי|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית ינכה ממנה מס בשיעור של 25%, ואולם תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית על נכס שאינו צמוד למדד, ינכה מס בשיעור של 15%; הוראות תקנה זו לא יחולו בתשלום ריבית שחלות עליה הוראות צו מצווי הפטור, אם הגיש המקבל לתאגיד הבנקאי, עד לתחילת שנת המס, או בתוך 14 ימים מיום פתיחת החשבון, לפי המאוחר, הצהרה לפי טופס 2402 או טופס 2409, על היותו יחיד הזכאי להטבת מס על ריבית על פי צו מצווי הפטור.

{{ח:סעיף|5|ניכוי מס מריבית אחרת|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב המשלם ליחיד ריבית ינכה ממנה מס בשיעור של 25%; ואולם אם שילם ליחיד ריבית על נכס שאינו צמוד למדד, למעט על תכנית חיסכון בפוליסה משתתפת ברווחים, ינכה ממנה מס בשיעור של 15%.
{{ח:תת|(ב)}} חייב המשלם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי ריבית על איגרת חוב או על מילווה מדינה שהוצאו או שהונפקו לפני היום הקובע, והריבית המשולמת חייבת במס, ינכה מס בשיעור של 35%.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על ריבית ששילם חייב ושחלו עליה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה)|תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה), התשס״ה–2004}}, או הוראות {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה)|צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה), התשנ״א–1991}} או הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.15ד|סעיף 9(15ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|6|ניכוי מס מריבית במקרים מיוחדים}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, חבר־בני־אדם המשלם ריבית לאחד מאלה, ינכה ממנה מס בשיעור המס המרבי:
{{ח:תת|(1)}} לבעל מניות מהותי באותו חבר־בני־אדם;
{{ח:תת|(2)}} ליחיד העובד בחבר־בני־האדם משלם הריבית, או למי שנותן שירותים או מוכר מוצרים לחבר־בני־האדם המשלם את הריבית.

{{ח:סעיף|7|ניכוי מס בתשלום למקבל שהוא חבר־&lt;wbr&gt;בני־&lt;wbr&gt;אדם|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} חייב המשלם ריבית למקבל שהוא חבר־בני־אדם, ינכה ממנה מס בשיעור המס המרבי.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על ריבית ששילם חייב ושחלו עליה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה)|תקנות מס הכנסה (פטור ממס לריבית המשתלמת על מילווה מדינה), התשס״ה–2004}}, או הוראות {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה)|צו מס הכנסה (פטור כללי ממס על מילווה במטבע חוץ שמקבלת המדינה), התשנ״א–1991}}, או {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ)|צו מס הכנסה (פטור ממס על פיקדון של תושב חוץ), התשס״ג–2002}}, או הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.15ד|סעיף 9(15ד) לפקודה}}.

{{ח:סעיף|8|ניכוי מס על ידי חבר בורסה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} חבר בורסה שקיבל מתאגיד בנקאי ריבית בעבור לקוחותיו, ינכה, ביום קבלת הריבית, מס לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5}} {{ח:פנימי|סעיף 7|או 7}}, לפי הענין, והתאגיד הבנקאי לא ינכה מס מריבית זו.

{{ח:סעיף|9|חלקו של שותף}}
{{ח:ת}} שולמה ריבית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4 עד 8}}, לשותפים בחשבון במוסד כספי (להלן – השותפים), כולם או חלקם, יראו את הריבית לענין תקנות אלה כמשתלמת באופן שווה לכל אחד מהשותפים כולם, זולת אם הוכח, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי חלקם של השותפים בריבית אינו שווה; במקרה זה רשאי הוא להורות בכתב מה יראו כשיעור חלקו של כל שותף.

{{ח:סעיף|10|ניכוי מס מרווחים ששילמה קרן נאמנות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל קרן נאמנות המשלם רווחים לבעל יחידה שהוא חבר־בני־אדם, ינכה מהם מס בשיעור המס המרבי.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל קרן נאמנות פטורה המשלם רווחים לבעל יחידה שהוא יחיד, ינכה מהם מס בשיעור של 25%.
{{ח:תת|(ג)}} תקנות משנה (א) ו־(ב) לא יחולו על מנהל קרן נאמנות להשקעות חוץ, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על הכנסה מיחידה בקרן נאמנות פטורה)|בתקנות מס הכנסה (פטור ממס לתושב חוץ על הכנסה מיחידה בקרן נאמנות פטורה), התשס״ג–2003}}, ששילם רווחים לתושב חוץ.

{{ח:סעיף|11|תיאום ניכוי המס}}
{{ח:ת}} פקיד השומה רשאי להתיר בכתב, כי ניכוי המס לפי תקנות אלה יוקטן, אם היה סבור שעלול להתהוות עודף מניכוי המס לפי השיעורים האמורים.

{{ח:סעיף|12|סמכות לתיקון הניכוי}}
{{ח:תת|(א)}} מצא המנהל כי התהווה עודף מניכוי המס שניכה תאגיד בנקאי או חבר בורסה, מריבית המשתלמת על פיקדון או על תכנית חיסכון בשל הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 34|34 עד 37}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|40(ב)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40א|40א}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 45|45}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 66|66(ג)(2)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ד|125ד}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ה|או 125ה לפקודה}}, רשאי הוא להשיב לזכאי את המס שנוכה, כולו או חלקו, בהתאם.
{{ח:תת|(ב)}} לצורך ביצוע האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל למסור לתאגיד בנקאי או לחבר בורסה רשימה של זכאים, וכן רשאי הוא לקבוע את אופן ומועד מסירת הרשימה, דרך ביצוע ההשבה וכל הוראה אחרת הנדרשת לצורך השבת המס; ביקש זכאי, בטופס 2405, ששמו לא ייכלל ברשימה – לא יכלול המנהל את שמו ברשימת הזכאים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יראו את השבת המס בהתאם לתקנה זו כשומה או כקביעת הכנסה או כקביעת סכום המס שאדם חייב בו, ולא יהיה בה כדי לפגוע בסמכות פקיד השומה לקבוע את הכנסתו החייבת של הזכאי או לחשב את המס שהוא חייב בו בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|הפקודה}}.

{{ח:סעיף|13|תשלום המס שנוכה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} חייב ישלם לפקיד השומה, עד היום ה־16 בכל חודש, את סכום המס שניכה לפי תקנות אלה, בחודש הקודם.

{{ח:סעיף|14|הגשת דוח מיידי ודוח חודשי|תיקון: תשע״ב, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} חייב שאינו מוסד כספי יגיש לפקיד השומה עד ה־16 בכל חודש, יחד עם תשלום סכום המס שניכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13(א) {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנה 13]}}}}, דוח לפי טופס 0102 על סכום המס שניכה כאמור וכן על הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה ששילם, בין אם נוכה מהם מס ובין אם לאו, ויפרט את סכום הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה החייבים במס ואת סכום הדיבידנד, או הריבית והפרשי ההצמדה הפטורים ממס.
{{ח:תת|(ב)}} חייב שהוא מוסד כספי יגיש לפקיד השומה דוח לפי טופס 0107, על סכום הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה ששילם וכן על סכום המס שנוכה מהתשלום; הדוח יועבר לפקיד השומה יחד עם סכום המס שנוכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}.
{{ח:תת|(ג)}} חייב שהוא מוסד כספי יגיש לפקיד השומה דוח לגבי זכאי הכלול ברשימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12(ב)}}, מדי שלושה ימים לפי טופס 0804/א.

{{ח:סעיף|15|דוח שנתי וטפסים}}
{{ח:תת|(א)}} חייב ירשום בטופס 0801 את כל הפרטים המפורטים בו, בתוך שבוע מיום התשלום, ויגיש את הטופס לפקיד השומה, יחד עם טופס 0866, כשהוא מסוכם לכל פרטיו, לא יאוחר מיום 31 במרס של כל שנה, והכל לגבי הדיבידנד, הריבית והפרשי ההצמדה ששילם בשנת המס הקודמת, בין אם ניכה מהם מס ובין אם לאו; בטופס 0866 ירוכזו גם סכומי הרישומים בטופסי 0801 ו־0107 או 0804/א, לפי הענין.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול על חייב שהוא תאגיד בנקאי לענין ריבית ששילם שהיא אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ריבית ששילם על פיקדון או על תכנית חיסכון, אם סכום הריבית נמוך מ־12,000 שקלים חדשים בשנה;
{{ח:תתת|(2)}} ריבית ששילם לתושב חוץ;
{{ח:תתת|(3)}} ריבית ששילם ליחיד שהיה לתושב ישראל לראשונה וחל עליו {{ח:חיצוני|צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ)|צו מס הכנסה (פטור ממס על הכנסה מריבית על פיקדון במטבע חוץ), התשס״ג–2002}}.
{{ח:תת|(ג)}} בהגשת הטפסים האמורים בתקנת משנה (א), באמצעות מערכת מיכון, כפי שיורה המנהל, חייב משלם –
{{ח:תתת|(1)}} שחלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות כפולה;
{{ח:תתת|(2)}} המעסיק 10 עובדים או יותר;
{{ח:תתת|(3)}} העורך את חישוב הדיבידנד, הריבית, הפרשי ההצמדה והרווחים ואת הניכויים מהם באמצעות מערכת מיכון.

{{ח:סעיף|16|אישורים אחרים}}
{{ח:ת}} חייב שניכה מס כאמור בתקנות אלה, ייתן לכל מי ששילם לו דיבידנד או ריבית והפרשי הצמדה, על פי בקשתו, לא יאוחר מיום 20 במרס של כל שנה, לגבי שנת המס הקודמת, אישור לפי טופס 0867 על הדיבידנד או הריבית והפרשי ההצמדה ששילם לו, וכן על שיעור המס ועל המס שניכה, ולגבי זכאי – יקזז מהסכום שניכה את הסכום שהושב, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}.

{{ח:סעיף|17|קיזוז הניכוי}}
{{ח:ת}} מס שנוכה לפי תקנות אלה יקוזז בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 165|סעיף 165 לפקודה}}, רק אם ימציא המקבל לפקיד השומה אישור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} כשכל הפרטים שצוינו בו נרשמו כהלכה, לרבות שם המקבל, ואם החייב הוא מוסד כספי – כשהאישור מוחתם בחותמו.

{{ח:סעיף|18|טפסים}}
{{ח:ת}} המנהל יקבע טפסים לצורך תקנות אלה.

{{ח:סעיף|19|מסירת מידע}}
{{ח:ת}} לצורך קביעת סכום הריבית הפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.18א|סעיף 9(18א) לפקודה}}, ולצורך ניכוי המס כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, תהיה קופת גמל רשאית להעביר מידע לקופת גמל אחרת, במהלך שנת המס שבה הופקדו כספים לקופת הגמל או לאחריה.

{{ח:סעיף|20|תחילה ותחולה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) והן יחולו לפי הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} בקופת גמל – על ריבית ורווחים שמקורם בהפקדות לקופות הגמל כאמור במועד הקובע ואילך;
{{ח:תתת|(2)}} בפיקדונות או בתכניות חיסכון שאינם פוליסות ביטוח חיים, אשר נפתחו ביום הקובע ואילך – על ריבית שהופקה או שנצמחה במועד הקובע ואילך, ויחולו הוראות אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכניות חיסכון שנפתחו לפני יום ה׳ באב התשס״ה (10 באוגוסט 2005), ינכה ממנה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, מס בשיעור של 15%, ואם שולמה הריבית על פיקדון או תכנית חיסכון שאינם צמודים למדד, ינכה ממנה מס בשיעור של 10%; הוראה זו תחול על ריבית שהופקה או שנצמחה עד לתחנת היציאה הראשונה;
{{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכנית חיסכון שנפתחו ביום ה׳ באב התשס״ה (10 באוגוסט 2005) ואילך ינכה על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}, על חלק הריבית מס בשיעור של 15%, ואם שולמה הריבית על פיקדון או תכנית חיסכון שאינם צמודים למדד, ינכה מחלק הריבית האמור מס בשיעור של 10%;
{{ח:תתתת|(ג)}} תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכנית חיסכון הצמודים למדד שנפתחו לפני יום י׳ בטבת התשע״ב (6 בדצמבר 2011), ינכה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, מס בשיעור של 20%; הוראה זו תחול על ריבית שהופקה או שנצמחה עד לתחנת היציאה הראשונה; אין באמור בפסקת משנה זו כדי לגרוע מהאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב);
{{ח:תתתת|(ד)}} תאגיד בנקאי המשלם ליחיד ריבית בשל פיקדון או תכנית חיסכון הצמודים למדד שנפתחו ביום י׳ בטבת התשע״ב (6 בדצמבר 2011) ואילך ינכה על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}}, על חלק הריבית הנוסף, מס בשיעור של 20%.
{{ח:תתת|(3)}} בפיקדונות או בתכניות חיסכון כאמור בפסקה (2), אשר אושרו או נפתחו לפני היום הקובע – על ריבית שהופקה או שנצמחה לאחר תחנת היציאה הראשונה; היתה תחנת היציאה הראשונה אחרי המועד הקובע ולפני מועד השינוי, תחול פסקה (2) בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} בתכניות חיסכון בפוליסת ביטוח חיים – על ריבית ורווחים שמקורם בהפקדות לתכניות חיסכון כאמור ביום כ״ו בכסלו התשס״ג (1 בדצמבר 2002) ואילך; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, חייב המשלם ריבית על תכנית חיסכון כאמור, ינכה בשל חלק הריבית מס בשיעור של 15%, ועל חלק הריבית הנוסף מס בשיעור של 20%;
{{ח:תתת|(5)}} בנכס שאינו קופת גמל, תכנית חיסכון, פיקדון או איגרת חוב שמועד התשלום הראשון בו קדם ליום התחילה – על הריבית והרווחים המשולמים, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}}, על חלק הריבית שהופק או שנצמח לפני יום התחילה, ינכה החייב מס בשיעור המס המרבי, ועל חלק הריבית הנוסף בנכס צמוד למדד המשולם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי, ינכה מס בשיעור של 20%;
{{ח:תתת|(6)}} באיגרת חוב שאינה נסחרת בבורסה – על הריבית המשולמת; ואולם על חלק הריבית ינכה מס בשיעור המס המרבי, ועל חלק הריבית הנוסף באיגרת חוב צמודה למדד המשולם ליחיד שאינו בעל מניות מהותי, ינכה מס בשיעור של 20%;
{{ח:תתת|(7)}} במילווה מדינה ובאיגרת חוב הנסחרים בבורסה – על הריבית המשולמת, ולענין ריבית המשולמת ליחיד שאינו בעל מניות מהותי במילווה מדינה או באיגרת חוב שיום רכישתם לפני יום התחילה ינכה החייב מס בשיעורים אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} במילווה מדינה ובאיגרת חוב הנסחרים בבורסה, אשר הונפקו או הוצאו לפני היום הקובע – 35%;
{{ח:תתתת|(ב)}} במילווה מדינה ובאיגרת חוב הנסחרים בבורסה, אשר הונפקו או הוצאו ביום הקובע ואילך – באחד משיעורים אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה עד היום שקדם למועד הקובע – 35%;
{{ח:תתתתת|(2)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה, או שנצברה מהמועד הקובע עד היום שקדם ליום התחילה – 15%;
{{ח:תתתתת|(3)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה מיום התחילה עד היום שקדם למועד השינוי – 20%;
{{ח:תתתתת|(4)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה במועד השינוי ואילך – 25%;
{{ח:תתתת|(ג)}} במילווה מדינה שהוא נכס שאינו צמוד למדד, אשר הונפק או הוצא לפני היום הקובע – לא ינכה החייב מס;
{{ח:תתתת|(ד)}} במילווה מדינה שהוא נכס שאינו צמוד למדד, אשר הונפק או הוצא ביום הקובע ואילך, באחד משיעורים אלה, לפי הענין:
{{ח:תתתתת|(1)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה עד המועד הקובע – לא ינכה מס;
{{ח:תתתתת|(2)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה מהיום הקובע עד היום שקדם ליום התחילה – 10%;
{{ח:תתתתת|(3)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה ביום התחילה ואילך – 15%;
{{ח:תתתת|(ה)}} באיגרת חוב שהיתה לפני יום התחילה נייר ערך זר, כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 105יג|בסעיף 105יג(ד) לפקודה}}, כנוסחו טרם תיקונו {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf|בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 147), התשס״ה–2005}}, אם הונפק או הוצא לפני היום הקובע – בשיעור של 35%; אם הונפק נייר הערך או הוצא ביום הקובע או לאחריו, באחד משיעורים אלה, לפי הענין:
{{ח:תתתתת|(1)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה עד יום י״ט בטבת התשס״ה (31 בדצמבר 2004) – 35%;
{{ח:תתתתת|(2)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה החל ביום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) ועד היום שקדם ליום התחילה – 15%;
{{ח:תתתתת|(3)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה מיום התחילה עד ליום שקדם למועד השינוי – 20%;
{{ח:תתתתת|(4)}} על הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה במועד השינוי ואילך – 25%;
{{ח:תת|(ב)}} לענין תקנה זו תחושב הריבית שהופקה, שנצמחה או שנצברה בתקופה מסוימת, על ידי חלוקת הריבית על פי היחס שבין התקופות שבשלהן שולמה לבין התקופה שבה הופקה, נצמחה או נצברה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חלק הריבית“ – הריבית כשהיא מוכפלת ביחס שבין התקופה שמהיום שבו החלה צבירת הריבית עד היום שקדם ליום התחילה, לבין התקופה שמיום שבו החלה צבירת הריבית עד יום סיום התקופה שבשלה נצברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חלק הריבית הנוסף“ – הריבית כשהיא מוכפלת ביחס שבין התקופה שמיום שבו החלה צבירת הריבית או מיום התחילה, לפי המאוחר, עד היום שקדם למועד השינוי, לבין התקופה שמיום שבו החלה צבירת הריבית עד יום סיום התקופה שבשלה נצברה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תחנת יציאה ראשונה“ – המועד שבו ניתן היה למשוך סכום מהתכנית או מהפיקדון, בלי שהמשיכה תהיה כרוכה בהרעת תנאי החיסכון כפי שהוגדרו בתנאי התכנית או הפיקדון; לענין זה, ”הרעת תנאי החיסכון“ – הפחתת הריבית המשולמת בתחנת היציאה בשל סיום תקופת החיסכון, מהשיעור שהיה נקבע לה אילו היתה תקופת החיסכון ממשיכה אחרי אותה תחנת יציאה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”מקבל“}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} המדינה, וכל גוף ציבורי שהוקם על פי דין שדינו כדין המדינה לענין תשלום מסים;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} רשות מקומית, למעט אגודה שיתופית וכל גוף אחר הממלאים באותה שעה את תפקידיה של רשות מקומית;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} הסוכנות היהודית לארץ ישראל וההסתדרות הציונית העולמית כמשמען {{ח:חיצוני|חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל|בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, התשי״ג–1952}};

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} הקרן הקיימת לישראל – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק קרן קיימת לישראל|בחוק קרן קיימת לישראל, התשי״ד–1953}};

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק קרן היסוד|בחוק קרן היסוד, התשט״ז–1956}};

{{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} מוסד ציבורי – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודה}}, שאישר המנהל לענין זה;

{{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} קופת גמל;

{{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} תאגיד בנקאי;

{{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} חברת ביטוח;

{{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} איגוד ערים, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגוד ערים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק איגוד ערים, התשט״ו–1955}};

{{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת פרט 11}}
{{ח:ת}} מועצה דתית, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}};

{{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת פרט 12}}
{{ח:ת}} קרן נאמנות, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודה}};

{{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת פרט 13}}
{{ח:ת}} כל אדם אחר שאושר לענין זה בידי פקיד השומה לאותה שנת מס.

{{ח:חתימות|כ״ו בכסלו התשס״ו (27 בדצמבר 2005)}}
* '''אהוד אולמרט'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>a29u53adh7w9wyd0lbjnzeu1iisoarn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>336371</id>
    <revision>
      <id>1417654</id>
      <parentid>1417602</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T18:13:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="26149" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ו, 1444|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)|5773)); ((תשנ&quot;ט, 442|תיקון|5956)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 25]] [[+|ו-43]] [[=החוק|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]] (להלן - החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ולענין מפעל גז לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית, אני מתקינה תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;אישור כשירות&quot; - אישור בכתב שנתן מפקח העבודה הראשי בדבר קיום כישורים לשמש ממונה על בטיחות במפעל;
:- &quot;בניה&quot; ו&quot;בניה הנדסית&quot; - כמשמעותם [[=הפקודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - הפקודה);
:- &quot;הנדסאי&quot; ו&quot;טכנאי&quot; - מי שרשום כהנדסאי או טכנאי, לפי הענין, במשרד העבודה והרווחה;
:- &quot;חקלאות&quot; - לרבות מיון, אריזה ושינוע של תוצרת חקלאית בתחומים המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מבצע בניה&quot; - קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים למענו;
:- &quot;מהנדס רשום&quot; - כמשמעותו [[בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;ממונה על הבטיחות&quot; - בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על הבטיחות, הגיהות ובריאות העובדים במפעל, בהתאם [[לסעיף 25(א) לחוק]] ולפי תקנות אלה (להלן - ממונה);
:- &quot;מעביד&quot; - כמשמעותו [[בפקודה]], לרבות תופש מקום עבודה;
:- &quot;מפעל&quot; - כל מקום שחלה עליו חובת מינוי ממונה על בטיחות לפי [[תקנה 4]].

@ 2. חובת קיום אישור כשירות
: לא יעסוק אדם כממונה על הבטיחות, ולא יועסק ככזה, אלא אם כן בידו אישור כשירות תקף.

@ 3. מתן אישור כשירות
: (א) לא יינתן לאדם אישור כשירות, אלא אם כן הוא אחד מאלה:
:: (1) בעל תואר מוכר כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]], בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה ודומיהם, בעל נסיון של שנתיים לפחות בעבודה במקצועו לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר;
:: (2) טכנאי או הנדסאי שרכש נסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו, לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר;
:: (3) מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, כי הוא ראוי להיות ממונה על בטיחות, אף שאין מתקיימות בו הוראות פסקה (1) או (2), ובלבד שהינו בעל השכלה שוות ערך להשכלה הנדרשת בהן, עבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, ונסיונו המקצועי בתחום הבטיחות והגיהות, יהיה שלוש שנים לפחות, או אם נתקיימו בו הוראות [[תקנה 15]].
: (ב) בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה, בשמונה ימי השתלמויות לפחות, לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו, במסגרות שיאשר מפקח העבודה הראשי; וידווח מדי שנה למפקח העבודה הראשי על ההשתלמויות שבהן השתתף בשנה החולפת.
: (ג) לא מילא בעל אישור כשירות אחר הוראות תקנת משנה (ב), רשאי מפקח העבודה הראשי לבטל את תעודת הכשירות או להתלותה עד למילוי ההוראות כאמור.

@ 4. חובת מינוי ממונה על הבטיחות
: אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות:
: (1) מחזיק במקום עבודה שחלה עליו [[פקודת הבטיחות בעבודה]], כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות;
: (2) מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים [[בתוספת השניה]] ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות;
: (3) מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית;
: (4) מעסיק, המעסיק בחקלאות, 50 עובדים לפחות בו זמנית;
: (5) מחזיק בכל מקום עבודה אחר, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי, שיש למנות בו ממונה על הבטיחות, והורה לו, בכתב, לעשות כן.

@ 5. מינוי ממונה על הבטיחות
: (א) מעביד ימנה לממונה על הבטיחות במפעל בעל אישור כשירות.
: (ב) לא ימנה מעביד אדם לממונה על הבטיחות במפעל הנמנה עם הענפים המפורטים [[בתוספת השלישית]], אלא אם כן רכש נסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל.
: (ג) לפי דרישת מפקח עבודה אזורי יחוייב ממונה על הבטיחות במפעלים כאמור, לעבור בהצלחה, תוך שנה ממועד מינויו, השתלמות ענפית לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי.
: (ד) שוכנע מפקח עבודה אזורי כי הסיכונים הקיימים במפעל, שטחו או מספר העובדים בו מחייבים מינוי של יותר מממונה על הבטיחות אחד, ודרש, בכתב, מינוי כאמור, חייב המעביד למנות יותר מממונה אחד, כנדרש.

@ 6. הודעה על המינוי
: (א) המעביד ימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר מינוי ממונה על הבטיחות לפי [[תוספת רביעית|הטופס שבתוספת הרביעית]], כאשר ספח הצהרת המתמנה חתום ביד המועמד, ויצרף את המסמכים הנדרשים לפיה.
: (ב) אישר מפקח עבודה אזורי את המינוי, יודיע על כך בכתב למעביד ולממונה על הבטיחות, על ידי החזרת [[תוספת רביעית|הטופס האמור בתקנת משנה (א)]], כשהוא חתום בידו במקום המתאים, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי.

@ 7. התנגדות למינוי
: (א) מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי פלוני לממונה על הבטיחות במפעל אם לדעתו נתקיים במי שמבקשים למנותו, אחד מאלה:
:: (1) לא נתקיימו בו הוראות [[תקנה 2]] [[או 5(ב)]];
:: (2) אין הוא מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, למלא תפקיד כאמור;
:: (3) תפקידים אחרים שהוא ממלא עלולים להפריע לו במילוי תפקידו;
:: (4) ידיעותיו אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל;
:: (5) הורשע בעבירה שלדעת מפקח עבודה אזורי יש בה כדי למנוע ממנו למלא תפקידו באופן ראוי;
:: (6) מעמדו, תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני לא יאפשרו לו לבצע תפקידו.
: (ב) מפקח עבודה אזורי יודיע למעביד, בכתב, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי, על התנגדותו למינוי המוצע, ויפרט את הנימוקים להתנגדותו.
: (ג) קיבל מעביד הודעה לפי תקנת משנה (ב), יבטל את המינוי של ממונה על הבטיחות וימנה אדם מתאים אחר במקומו.

@ 8. פסילת מינוי ממונה על הבטיחות
: (א) מפקח עבודה אזורי רשאי בהודעה בכתב למעביד, לפסול מינוי ממונה על הבטיחות בכל אחד מאלה:
:: (1) אישור הכשירות של הממונה בוטל בידי מפקח העבודה הראשי;
:: (2) הממונה לא מילא חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות אלה;
:: (3) הממונה אינו מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, להמשיך ולמלא את תפקידו כממונה על בטיחות;
:: (4) תפקיד נוסף שהממונה ממלא עלול לדעת מפקח עבודה אזורי להפריע לו במילוי תפקידו כממונה על הבטיחות;
:: (5) ידיעותיו של הממונה אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל שבו הוא משמש, לרבות תהליך חדש שהנהיגו מאז מינויו;
:: (6) הממונה הורשע בעבירה שלדעת מפקח העבודה האזורי יש בה כדי למנוע מילוי תפקידו באופן ראוי;
:: (7) הממונה על הבטיחות לא מילא אחר חובות ההשתלמויות כאמור [[בתקנות 3(ב)]] [[ו-5(ג)]];
:: (8) מעמדו תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני אינם מאפשרים לו לבצע תפקידו.
: (ב) הודעה על פסילת המינוי תכלול נימוקים, וייקבע בה מועד לביטול המינוי שלא יפחת מ-60 ימים מיום מסירת ההודעה; ההודעה תימסר, בכתב, למעביד ולממונה על הבטיחות, ומשנמסרה כאמור לא ישמש עוד הממונה בתפקידו, החל במועד שנקבע בהודעה.

@ 9. ערר (תיקון: תשנ&quot;ט)
: (א) על התנגדות למינוי או על פסילת מינוי של ממונה על הבטיחות רשאי הוא או המעביד לערור תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה לפי [[תקנה 7]] [[או 8]], לפני ועדת ערר שמינה מפקח העבודה הראשי.
: (ב) בועדת ערר יהיו חמישה חברים, ובהם שניים נציגי שירות הפיקוח על העבודה, אחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול ביותר של המעסיקים, אחד מהמוסד לבטיחות ולגיהות ואחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול של העובדים, בהתייעצות עם ארגון הממונים על הבטיחות המייצג את המספר הגדול ביותר של ממונים על הבטיחות. נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה יהיה יושב ראש הועדה.
: (ג) לא ישב בועדת ערר מפקח העבודה האזורי שהתנגד למינוי או שפסל את המינוי נושא הערר.
: (ד) יושב ראש ועדת הערר יקבע את מועד ישיבתה, מקומה, וסדר יומה.
: (ה) ועדת הערר תחליט בערר תוך שבועיים מיום שהוגש הערר.
: (ו) החלטות ועדת הערר יתקבלו ברוב דעות הנוכחים בישיבה ובלבד שנכחו בישיבה 3 חברים לפחות ובהם נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה.
: (ז) כל עוד לא ניתנה החלטה בערר לפי תקנת משנה (א), תעמוד ההתנגדות למינוי בתוקף; פסילת המינוי תהיה תקפה החל במועד שנקבע בהודעה לפי [[תקנה 8(ב)]].

@ 10. תפקידיו וסמכויותיו של ממונה על הבטיחות
: (א) מתפקידו של ממונה על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בעניני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במפעל ולקדם את התודעה בנושאים אלה:
:: (1) לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד;
:: (2) לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל;
:: (3) לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם;
:: (4) לפעול לקיום הוראות [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ&quot;ד-1984]], ולהכנת תכנית להדרכת עובדים;
:: (5) לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש [[תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשמ&quot;ד-1984]];
:: (6) לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות לשימוש, הפעלה, תחזוקה((,)) איחסון בטוח של ציוד, של חומרים ושל תהליכי עבודה במפעל;
:: (7) לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות; לוודא הדרכת העובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו;
:: (8) לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל;
:: (9) להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה, פרסומן ועדכונן. להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן;
:: (10) לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי;
:: (11) לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי, של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין, על פי הוראות היצרן ולפי כללי מקצוע מקובלים;
:: (12) לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במפעל החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה;
:: (13) לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות, כאשר קיימת דרישת בדיקה כאמור בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאיהן של בדיקות כאמור ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט;
:: (14) לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ;
:: (15) לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית, ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת;
:: (16) להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה;
:: (17) לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום;
:: (18) לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים במפעל;
:: (19) להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במפעל, אם יידרש לכך.
: (ב) הממונה על הבטיחות מוסמך להיכנס לכל מקום במפעל שבו מועסקים עובדים, לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות, ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א).

@ 11. חובות המעביד
: מעביד שמינה ממונה על הבטיחות במפעל -
: (1) יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו ותפקידיו של הממונה על הבטיחות;
: (2) יקבע את מקומו ומעמדו של הממונה על הבטיחות בארגון המפעל, יספק לו את כל האמצעים הדרושים לביצוע תפקידיו, יאפשר לו לבצעם ויוודא כי הוא ממלא תפקידיו כמפורט [[בתקנה 10]];
: (3) יאפשר לו גישה לכל מקום במפעל ומחוץ למפעל שבו מועסקים עובדי המפעל;
: (4) יאפשר השתתפותו בפעולות בטיחות והשתלמויות כנדרש [[בתקנה 3(ב)]], לקידום הידע והנסיון שלו בבטיחות, גיהות ובריאות העובדים.

@ 12. פטור
: (א) המעביד הסבור כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות, רשאי להגיש למפקח העבודה הראשי בקשה מנומקת, בכתב, לפטור את המפעל מן הצורך למנות ממונה על הבטיחות.
: (ב) מפקח העבודה הראשי רשאי לפטור מעביד שחלה עליו חובת מינוי ממונה על הבטיחות לפי תקנות אלה, ממילוי החובה, אם שוכנע כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות.

@ 12א. עונשין (תיקון: תשנ&quot;ט)
: העובר על הוראה מהוראות [[תקנות 2]], [[4]], [[5]], [[6(א)]], [[7(ג)]] [[או 11]] - דינו קנס שלא יעלה על הקבוע [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל&quot;ז-1977]].

@ 13. ביטול
: תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשכ&quot;ה-1965 - בטלות (להלן - התקנות הקודמות).

@ 14. תחילה
: תחילתן של תקנות אלו שלושה חודשים מיום פרסומן.

@ 15. הוראות מעבר (תיקון: תשנ&quot;ט)
: מי שערב תחילתן של תקנות אלה היה בידו מינוי תקף לממונה על הבטיחות לפי התקנות הקודמות, או מי שעבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר, או קורס שווה ערך שאישר מפקח העבודה הראשי, והוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, שהוא בעל נסיון של שנתיים לפחות, כממונה על בטיחות, זכאי לאישור כשירות, אף אם אינו עומד בדרישות המפורטות [[בתקנה 3]].

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1, הגדרת &quot;חקלאות&quot;]]))) ====
@ 1. : עבודה בכל אחד מאלה: גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים;
@ 2. : גידול בעלי חיים, לרבות גידול דגים, גידול עופות, הדגרת ביצים, גידול מיקנה וגידול דבורים;
@ 3. : ייעור והפקת עץ מיערות;
@ 4. : הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות [[בפרטים 1 עד 3]].

== תוספת שניה ==
==== ((([[תקנה 4(2)]]))) ====
@ : בתי חולים, מוסדות רפואיים
@ : מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות
@ : מוסדות מחקר
@ : בתי מלון
@ : בתי מסחר
@ : נמלי תעופה, חברות תעופה
@ : רשויות מקומיות
@ : תאגידים להתישבות שיתופית

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנה 5(ב)]]))) ====
@ : כימיה, פרמצבטיקה, פטרוכימיה
@ : חשמל, אלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה
@ : עבודות בניה
@ : חומרי נפץ, מחצבות ומכרות
@ (תיקון: תשנ&quot;ט) : חקלאות

== תוספת רביעית ==
==== ((([[תקנה 6(א)]]))) ====
@ : {{שמאל|{{מוקטן|(הודעה זו יש לשלוח בדואר רשום)}}}}
@ : אל: מפקח העבודה האזורי, אזור ..................
@ : {{ממורכז|'''הודעה על מינוי ממונה על הבטיחות'''}}
@ : בהתאם [[תקנות אלו|לתקנה 6(א) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ&quot;ו-1996]], אני מודיע כי מיניתי את האדם ששמו ופרטיו רשומים להלן לממונה על הבטיחות:

@ 1. : '''פרטים על המפעל:'''
: השם הרשום של המפעל .....................................................
: שם תופש המפעל ..........................................................
: מען המפעל: ישוב .................... רחוב ........................ מספר בית ........... מיקוד .......... מס' טלפון .........................

@ 2. : '''פרטי הממונה על הבטיחות:''' (יש לצרף תצלום הממונה)
: שם משפחה .................. שם פרטי ............. שם האב .............. הגיל .......... מס' הזהות ..................
: מען מגוריו .............................................................
: מס' טלפון .....................
: השכלה ונסיון בעבודה של הממונה על הבטיחות:
: א. בית הספר הגבוה, או בית הספר הטכני שבו למד ומקומו ....................
: ב. שנת סיום הלימודים ...............
: ג. המקצוע שלגביו קיבל דיפלומה או תעודה (לצרף העתק התעודה) ..............
: ד. ענף מקצועי מיוחד שלמד או שבו התמחה ..................................
: ה. מספר שנות נסיון בעבודה במקצוע {{טקסט תחתי|.............|שם המקצוע}} לאחר שסיים את חוק לימודיו.
: ו. פרטי הנסיון בעבודה בתעשיה (שנים, שמות מפעלים, מהותם ומקומם).
: ז. האם שימש בעבר כממונה על הבטיחות (תקופה, שם המפעל).
: ח. קורסים או השתלמויות בבטיחות וגיהות שבהם השתתף הממונה.
: אישור כשירות (יש לצרף העתק האישור החתום ביד מפקח העבודה הראשי).

@ 3. : '''מינוי הממונה על הבטיחות:'''
: מילוי התפקיד החל ביום .............
: א. סמן את הפסקה המתאימה בין הפסקאות שלהלן:
: [ ]
:: (1) המתמנה שהוא עובד המפעל ויועסק כממונה על הבטיחות, אין לו כיום תפקידים נוספים במפעל;
: [ ]
:: (2) המתמנה שהוא עובד המפעל, יועסק כממונה על הבטיחות במשרה חלקית; תפקידיו האחרים במפעל ..........................................
: [ ] 
:: (3) המתמנה אינו עובד המפעל והוא יועסק כממונה על הבטיחות לפי חוזה (יש לצרף העתק החוזה).
: ב. בעבודה כממונה על הבטיחות של המפעל יהיה כפוף ארגונית ל...............
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|......................|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת המעביד}} }}

@ 4. : '''הצהרת הממונה על הבטיחות'''
: אני החתום מטה מקבל על עצמי את תפקיד הממונה על הבטיחות במפעל שצוין בהודעה לעיל, ומצהיר כי הפרטים כמפורט [[פרט 2|בסעיפים 2]] [[פרט 3|ו-3]] הם נכונים.
: אני מצהיר כי מצב בריאותי תקין ובאפשרותי למלא את התפקיד כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על ((ה))בטיחות), התשנ&quot;ו-1996, וכי ידועות לי סמכויותיי &lt;!-- (([במקור: סמכויותי])) --&gt; והחובות המוטלות עלי לפיהן וכי אפעל על פיהן.
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|......................|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת הממונה על הבטיחות}} }}

@ 5. : לשימוש מפקח עבודה אזורי
: אני מאפשר את מינויו של .............. לממונה על הבטיחות במפעל ..........................................
: הערות: ....................................................................
@ : {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|......................|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|...............................|חתימת מפקח עבודה אזורי}} }}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ה באייר התשנ&quot;ו (14 במאי 1996)
&lt;חתימות&gt; אורה נמיר, שרת העבודה והרווחה</text>
      <sha1>tw89o1wcsfvqg4xliyi3o5rxe0ytyjq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>336372</id>
    <revision>
      <id>1417655</id>
      <parentid>1417629</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T18:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417654]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33163" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ו, 1444|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 442|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 25|סעיפים 25}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 43|ו־43}} {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ולענין מפעל גז לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית, אני מתקינה תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור כשירות“ – אישור בכתב שנתן מפקח העבודה הראשי בדבר קיום כישורים לשמש ממונה על בטיחות במפעל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בניה“ ו”בניה הנדסית“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – הפקודה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנדסאי“ ו”טכנאי“ – מי שרשום כהנדסאי או טכנאי, לפי הענין, במשרד העבודה והרווחה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חקלאות“ – לרבות מיון, אריזה ושינוע של תוצרת חקלאית בתחומים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבצע בניה“ – קבלן ראשי או מזמין, המבצע את העבודה כולה או חלקה באמצעות עובדים שלו או באמצעות קבלנים העובדים למענו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מהנדס רשום“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על הבטיחות“ – בעל אישור כשירות שנתמנה בידי מעביד לממונה על הבטיחות, הגיהות ובריאות העובדים במפעל, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה#סעיף 25|לסעיף 25(א) לחוק}} ולפי תקנות אלה (להלן – ממונה);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודה}}, לרבות תופש מקום עבודה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – כל מקום שחלה עליו חובת מינוי ממונה על בטיחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.

{{ח:סעיף|2|חובת קיום אישור כשירות}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם כממונה על הבטיחות, ולא יועסק ככזה, אלא אם כן בידו אישור כשירות תקף.

{{ח:סעיף|3|מתן אישור כשירות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יינתן לאדם אישור כשירות, אלא אם כן הוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בעל תואר מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה ודומיהם, בעל נסיון של שנתיים לפחות בעבודה במקצועו לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר;
{{ח:תתת|(2)}} טכנאי או הנדסאי שרכש נסיון של 3 שנים לפחות בעבודה במקצועו, לאחר סיום לימודיו המקצועיים, ועבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר;
{{ח:תתת|(3)}} מי שהוכיח להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, כי הוא ראוי להיות ממונה על בטיחות, אף שאין מתקיימות בו הוראות פסקה (1) או (2), ובלבד שהינו בעל השכלה שוות ערך להשכלה הנדרשת בהן, עבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, ונסיונו המקצועי בתחום הבטיחות והגיהות, יהיה שלוש שנים לפחות, או אם נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעל אישור כשירות חייב להשתתף מדי שנה, בשמונה ימי השתלמויות לפחות, לקידום הידע בנושאי בטיחות וגיהות בעבודתו, במסגרות שיאשר מפקח העבודה הראשי; וידווח מדי שנה למפקח העבודה הראשי על ההשתלמויות שבהן השתתף בשנה החולפת.
{{ח:תת|(ג)}} לא מילא בעל אישור כשירות אחר הוראות תקנת משנה (ב), רשאי מפקח העבודה הראשי לבטל את תעודת הכשירות או להתלותה עד למילוי ההוראות כאמור.

{{ח:סעיף|4|חובת מינוי ממונה על הבטיחות}}
{{ח:ת}} אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות:
{{ח:תת|(1)}} מחזיק במקום עבודה שחלה עליו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה}}, כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות;
{{ח:תת|(2)}} מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות;
{{ח:תת|(3)}} מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית;
{{ח:תת|(4)}} מעסיק, המעסיק בחקלאות, 50 עובדים לפחות בו זמנית;
{{ח:תת|(5)}} מחזיק בכל מקום עבודה אחר, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי, שיש למנות בו ממונה על הבטיחות, והורה לו, בכתב, לעשות כן.

{{ח:סעיף|5|מינוי ממונה על הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מעביד ימנה לממונה על הבטיחות במפעל בעל אישור כשירות.
{{ח:תת|(ב)}} לא ימנה מעביד אדם לממונה על הבטיחות במפעל הנמנה עם הענפים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, אלא אם כן רכש נסיון של שנתיים לפחות בענף שעמו נמנה המפעל.
{{ח:תת|(ג)}} לפי דרישת מפקח עבודה אזורי יחוייב ממונה על הבטיחות במפעלים כאמור, לעבור בהצלחה, תוך שנה ממועד מינויו, השתלמות ענפית לפי תכנית שאישר מפקח העבודה הראשי.
{{ח:תת|(ד)}} שוכנע מפקח עבודה אזורי כי הסיכונים הקיימים במפעל, שטחו או מספר העובדים בו מחייבים מינוי של יותר מממונה על הבטיחות אחד, ודרש, בכתב, מינוי כאמור, חייב המעביד למנות יותר מממונה אחד, כנדרש.

{{ח:סעיף|6|הודעה על המינוי}}
{{ח:תת|(א)}} המעביד ימסור למפקח עבודה אזורי בקשה לאשר מינוי ממונה על הבטיחות לפי {{ח:פנימי|תוספת 4|הטופס שבתוספת הרביעית}}, כאשר ספח הצהרת המתמנה חתום ביד המועמד, ויצרף את המסמכים הנדרשים לפיה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מפקח עבודה אזורי את המינוי, יודיע על כך בכתב למעביד ולממונה על הבטיחות, על ידי החזרת {{ח:פנימי|תוספת 4|הטופס האמור בתקנת משנה (א)}}, כשהוא חתום בידו במקום המתאים, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי.

{{ח:סעיף|7|התנגדות למינוי}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי להתנגד למינוי פלוני לממונה על הבטיחות במפעל אם לדעתו נתקיים במי שמבקשים למנותו, אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא נתקיימו בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:פנימי|סעיף 5|או 5(ב)}};
{{ח:תתת|(2)}} אין הוא מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, למלא תפקיד כאמור;
{{ח:תתת|(3)}} תפקידים אחרים שהוא ממלא עלולים להפריע לו במילוי תפקידו;
{{ח:תתת|(4)}} ידיעותיו אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל;
{{ח:תתת|(5)}} הורשע בעבירה שלדעת מפקח עבודה אזורי יש בה כדי למנוע ממנו למלא תפקידו באופן ראוי;
{{ח:תתת|(6)}} מעמדו, תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני לא יאפשרו לו לבצע תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח עבודה אזורי יודיע למעביד, בכתב, תוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה לאישור המינוי, על התנגדותו למינוי המוצע, ויפרט את הנימוקים להתנגדותו.
{{ח:תת|(ג)}} קיבל מעביד הודעה לפי תקנת משנה (ב), יבטל את המינוי של ממונה על הבטיחות וימנה אדם מתאים אחר במקומו.

{{ח:סעיף|8|פסילת מינוי ממונה על הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מפקח עבודה אזורי רשאי בהודעה בכתב למעביד, לפסול מינוי ממונה על הבטיחות בכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור הכשירות של הממונה בוטל בידי מפקח העבודה הראשי;
{{ח:תתת|(2)}} הממונה לא מילא חובה מהחובות המוטלות עליו לפי תקנות אלה;
{{ח:תתת|(3)}} הממונה אינו מסוגל, מסיבות רפואיות, לפי קביעת רופא תעסוקה, להמשיך ולמלא את תפקידו כממונה על בטיחות;
{{ח:תתת|(4)}} תפקיד נוסף שהממונה ממלא עלול לדעת מפקח עבודה אזורי להפריע לו במילוי תפקידו כממונה על הבטיחות;
{{ח:תתת|(5)}} ידיעותיו של הממונה אינן מספיקות בהתחשב בתהליכי העבודה במפעל שבו הוא משמש, לרבות תהליך חדש שהנהיגו מאז מינויו;
{{ח:תתת|(6)}} הממונה הורשע בעבירה שלדעת מפקח העבודה האזורי יש בה כדי למנוע מילוי תפקידו באופן ראוי;
{{ח:תתת|(7)}} הממונה על הבטיחות לא מילא אחר חובות ההשתלמויות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5(ג)}};
{{ח:תתת|(8)}} מעמדו תפקידו וכפיפויותיו במערך הארגוני אינם מאפשרים לו לבצע תפקידו.
{{ח:תת|(ב)}} הודעה על פסילת המינוי תכלול נימוקים, וייקבע בה מועד לביטול המינוי שלא יפחת מ־60 ימים מיום מסירת ההודעה; ההודעה תימסר, בכתב, למעביד ולממונה על הבטיחות, ומשנמסרה כאמור לא ישמש עוד הממונה בתפקידו, החל במועד שנקבע בהודעה.

{{ח:סעיף|9|ערר|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:תת|(א)}} על התנגדות למינוי או על פסילת מינוי של ממונה על הבטיחות רשאי הוא או המעביד לערור תוך שבעה ימים מיום מסירת ההודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|או 8}}, לפני ועדת ערר שמינה מפקח העבודה הראשי.
{{ח:תת|(ב)}} בועדת ערר יהיו חמישה חברים, ובהם שניים נציגי שירות הפיקוח על העבודה, אחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול ביותר של המעסיקים, אחד מהמוסד לבטיחות ולגיהות ואחד שהמליץ עליו הארגון היציג הגדול של העובדים, בהתייעצות עם ארגון הממונים על הבטיחות המייצג את המספר הגדול ביותר של ממונים על הבטיחות. נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה יהיה יושב ראש הועדה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישב בועדת ערר מפקח העבודה האזורי שהתנגד למינוי או שפסל את המינוי נושא הערר.
{{ח:תת|(ד)}} יושב ראש ועדת הערר יקבע את מועד ישיבתה, מקומה, וסדר יומה.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת הערר תחליט בערר תוך שבועיים מיום שהוגש הערר.
{{ח:תת|(ו)}} החלטות ועדת הערר יתקבלו ברוב דעות הנוכחים בישיבה ובלבד שנכחו בישיבה 3 חברים לפחות ובהם נציג אחד של שירות הפיקוח על העבודה.
{{ח:תת|(ז)}} כל עוד לא ניתנה החלטה בערר לפי תקנת משנה (א), תעמוד ההתנגדות למינוי בתוקף; פסילת המינוי תהיה תקפה החל במועד שנקבע בהודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ב)}}.

{{ח:סעיף|10|תפקידיו וסמכויותיו של ממונה על הבטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מתפקידו של ממונה על הבטיחות לייעץ למעביד בכל הנוגע לחוקים, לתקנות ולתקנים בעניני בטיחות, לסייע לו ולאנשי צוות הניהול והתכנון בנוגע לבטיחות, גיהות, הנדסת אנוש ובריאות תעסוקתית של העובדים במפעל ולקדם את התודעה בנושאים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לאתר במפעל מפגעי בטיחות וגיהות, ולהודיע עליהם למעביד;
{{ח:תתת|(2)}} לוודא קיום התקני בטיחות וגיהות נאותים במפעל;
{{ח:תתת|(3)}} לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במיתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם;
{{ח:תתת|(4)}} לפעול לקיום הוראות {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים)|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ״ד–1984}}, ולהכנת תכנית להדרכת עובדים;
{{ח:תתת|(5)}} לוודא הכנת תכנית בטיחות ועידכונה כנדרש {{ח:חיצוני|תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית לניהול הבטיחות)|בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תכנית בטיחות), התשמ״ד–1984}};
{{ח:תתת|(6)}} לוודא ביצוע הוראות תכנית בטיחות שהוכנה במפעל והכללת דרישות בטיחות וגיהות בהוראות עדכניות לשימוש, הפעלה, תחזוקה{{ח:הערה|,}} איחסון בטוח של ציוד, של חומרים ושל תהליכי עבודה במפעל;
{{ח:תתת|(7)}} לברר סיבותיהן ונסיבותיהן של תאונות עבודה ומחלות מקצוע במגמה להפיק לקחים, לערוך בכתב ממצאים ומסקנות הבירורים ולהציע למעביד צעדים מתאימים למניעת הישנות התאונות; לוודא הדרכת העובדים באשר לנסיבות התאונות ומחלות מקצוע והלקחים שהופקו;
{{ח:תתת|(8)}} לרכז את כל המידע והתיעוד הקשור לתאונות עבודה ומחלות מקצוע שאירעו במפעל;
{{ח:תתת|(9)}} להכין הוראות בטיחות וגיהות ותמצית בכתב של מידע על הסיכונים בעבודה, פרסומן ועדכונן. להשגיח על ביצוע הוראות בטיחות וגיהות ולדווח למעביד על כל מקרה של הפרתן;
{{ח:תתת|(10)}} לוודא סימון חומרים, ציוד ותהליכי עבודה מסוכנים והתקנת שילוט הדרכה לשימוש בציוד מגן אישי;
{{ח:תתת|(11)}} לוודא ביצוע ביקורת ומעקב על המצב התקין של התקני בטיחות וגיהות, ציוד מגן אישי, של כלי עבודה ושל ציוד החייב בדיקות תקופתיות על פי דין, על פי הוראות היצרן ולפי כללי מקצוע מקובלים;
{{ח:תתת|(12)}} לוודא קיום שגרת בדיקות רפואיות לעובדים במפעל החשופים לגורמים שלגביהם קיימת דרישה לעריכת בדיקות אלה;
{{ח:תתת|(13)}} לוודא ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות על ידי מעבדות מוסמכות, כאשר קיימת דרישת בדיקה כאמור בחוק או בתקנות; לתעד את ממצאיהן של בדיקות כאמור ולהביא לידיעת המעביד והעובדים את השלכותיהן והאמצעים שיש לנקוט;
{{ח:תתת|(14)}} לקבוע הסדרים שיבטיחו תנאי בטיחות וגיהות נאותים בהעסקתם של קבלני חוץ;
{{ח:תתת|(15)}} לשתף פעולה עם ועדת הבטיחות המפעלית, ולמסור לה את כל המידע הנדרש לפעילותה השוטפת;
{{ח:תתת|(16)}} להורות על הפסקת העבודה כאשר נשקפת סכנה מיידית לחייו או בריאותו של עובד, ולדווח על כך מיד למעביד או לנציגו במקום העבודה;
{{ח:תתת|(17)}} לוודא קיום תכנית ושגרת תרגילים למצבי חירום;
{{ח:תתת|(18)}} לדווח למפקח עבודה אזורי, על פי דרישתו, על פעולותיו להעלאת רמת הבטיחות והגיהות ומניעת סיכונים במפעל;
{{ח:תתת|(19)}} להילוות אל מפקחי עבודה בביקורי הפיקוח במפעל, אם יידרש לכך.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הבטיחות מוסמך להיכנס לכל מקום במפעל שבו מועסקים עובדים, לבדוק את סידורי הבטיחות והגיהות, ולנקוט בכל הפעולות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|11|חובות המעביד}}
{{ח:ת}} מעביד שמינה ממונה על הבטיחות במפעל –
{{ח:תת|(1)}} יביא לידיעת העובדים את דבר מינויו ותפקידיו של הממונה על הבטיחות;
{{ח:תת|(2)}} יקבע את מקומו ומעמדו של הממונה על הבטיחות בארגון המפעל, יספק לו את כל האמצעים הדרושים לביצוע תפקידיו, יאפשר לו לבצעם ויוודא כי הוא ממלא תפקידיו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}};
{{ח:תת|(3)}} יאפשר לו גישה לכל מקום במפעל ומחוץ למפעל שבו מועסקים עובדי המפעל;
{{ח:תת|(4)}} יאפשר השתתפותו בפעולות בטיחות והשתלמויות כנדרש {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ב)}}, לקידום הידע והנסיון שלו בבטיחות, גיהות ובריאות העובדים.

{{ח:סעיף|12|פטור}}
{{ח:תת|(א)}} המעביד הסבור כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות, רשאי להגיש למפקח העבודה הראשי בקשה מנומקת, בכתב, לפטור את המפעל מן הצורך למנות ממונה על הבטיחות.
{{ח:תת|(ב)}} מפקח העבודה הראשי רשאי לפטור מעביד שחלה עליו חובת מינוי ממונה על הבטיחות לפי תקנות אלה, ממילוי החובה, אם שוכנע כי אין במפעל סיכונים המצדיקים מינוי ממונה על הבטיחות.

{{ח:סעיף|12א|עונשין|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} העובר על הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|או 11}} – דינו קנס שלא יעלה על הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, תשל״ז–1977}}.

{{ח:סעיף|13|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשכ״ה–1965 – בטלות (להלן – התקנות הקודמות).

{{ח:סעיף|14|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלו שלושה חודשים מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|15|הוראות מעבר|תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} מי שערב תחילתן של תקנות אלה היה בידו מינוי תקף לממונה על הבטיחות לפי התקנות הקודמות, או מי שעבר בהצלחה קורס ממונים על בטיחות במוסד לבטיחות וגיהות או במוסד אחר, או קורס שווה ערך שאישר מפקח העבודה הראשי, והוכיח, להנחת דעתו של מפקח העבודה הראשי, שהוא בעל נסיון של שנתיים לפחות, כממונה על בטיחות, זכאי לאישור כשירות, אף אם אינו עומד בדרישות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1, הגדרת ”חקלאות“}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} עבודה בכל אחד מאלה: גידולי שדה, גידולי גן, מטעים, בתי צמיחה, משתלות, גני נוי וגנים ציבוריים;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} גידול בעלי חיים, לרבות גידול דגים, גידול עופות, הדגרת ביצים, גידול מיקנה וגידול דבורים;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} ייעור והפקת עץ מיערות;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} הכשרת קרקע למטרות חקלאות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרטים 1 עד 3}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתי חולים, מוסדות רפואיים

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מוסדות להשכלה גבוהה, מכללות

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} מוסדות מחקר

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתי מלון

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בתי מסחר

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} נמלי תעופה, חברות תעופה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} רשויות מקומיות

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} תאגידים להתישבות שיתופית

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} כימיה, פרמצבטיקה, פטרוכימיה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חשמל, אלקטרוניקה, מיקרואלקטרוניקה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} עבודות בניה

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} חומרי נפץ, מחצבות ומכרות

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}}
{{ח:ת}} חקלאות

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{שמאל|{{מוקטן|(הודעה זו יש לשלוח בדואר רשום)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אל: מפקח העבודה האזורי, אזור . . . . . . . . . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''הודעה על מינוי ממונה על הבטיחות'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 6|לתקנה 6(א) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ״ו–1996}}, אני מודיע כי מיניתי את האדם ששמו ופרטיו רשומים להלן לממונה על הבטיחות:

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} '''פרטים על המפעל:'''
{{ח:ת}} השם הרשום של המפעל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם תופש המפעל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מען המפעל: ישוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . מספר בית . . . . . . . . . . . מיקוד . . . . . . . . . . מס׳ טלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} '''פרטי הממונה על הבטיחות:''' (יש לצרף תצלום הממונה)
{{ח:ת}} שם משפחה . . . . . . . . . . . . . . . . . . שם פרטי . . . . . . . . . . . . . שם האב . . . . . . . . . . . . . . הגיל . . . . . . . . . . מס׳ הזהות . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מען מגוריו . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מס׳ טלפון . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} השכלה ונסיון בעבודה של הממונה על הבטיחות:
{{ח:תת|א.}} בית הספר הגבוה, או בית הספר הטכני שבו למד ומקומו . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|ב.}} שנת סיום הלימודים . . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|ג.}} המקצוע שלגביו קיבל דיפלומה או תעודה (לצרף העתק התעודה) . . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|ד.}} ענף מקצועי מיוחד שלמד או שבו התמחה . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|ה.}} מספר שנות נסיון בעבודה במקצוע {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . .|שם המקצוע}} לאחר שסיים את חוק לימודיו.
{{ח:תת|ו.}} פרטי הנסיון בעבודה בתעשיה (שנים, שמות מפעלים, מהותם ומקומם).
{{ח:תת|ז.}} האם שימש בעבר כממונה על הבטיחות (תקופה, שם המפעל).
{{ח:תת|ח.}} קורסים או השתלמויות בבטיחות וגיהות שבהם השתתף הממונה.
{{ח:ת}} אישור כשירות (יש לצרף העתק האישור החתום ביד מפקח העבודה הראשי).

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} '''מינוי הממונה על הבטיחות:'''
{{ח:ת}} מילוי התפקיד החל ביום . . . . . . . . . . . . .
{{ח:תת|א.}} סמן את הפסקה המתאימה בין הפסקאות שלהלן:
{{ח:תת|[ ]|(1)}} המתמנה שהוא עובד המפעל ויועסק כממונה על הבטיחות, אין לו כיום תפקידים נוספים במפעל;
{{ח:תת|[ ]|(2)}} המתמנה שהוא עובד המפעל, יועסק כממונה על הבטיחות במשרה חלקית; תפקידיו האחרים במפעל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:תת|[ ]|(3)}} המתמנה אינו עובד המפעל והוא יועסק כממונה על הבטיחות לפי חוזה (יש לצרף העתק החוזה).
{{ח:תת|ב.}} בעבודה כממונה על הבטיחות של המפעל יהיה כפוף ארגונית ל. . . . . . . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת המעביד}} }}

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 4 פרט 4}}
{{ח:ת}} '''הצהרת הממונה על הבטיחות'''
{{ח:ת}} אני החתום מטה מקבל על עצמי את תפקיד הממונה על הבטיחות במפעל שצוין בהודעה לעיל, ומצהיר כי הפרטים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 2|בסעיפים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 4 פרט 3|ו־3}} הם נכונים.
{{ח:ת}} אני מצהיר כי מצב בריאותי תקין ובאפשרותי למלא את התפקיד כנדרש בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על {{ח:הערה|ה}}בטיחות), התשנ״ו–1996, וכי ידועות לי סמכויותיי והחובות המוטלות עלי לפיהן וכי אפעל על פיהן.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת הממונה על הבטיחות}} }}

{{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 4 פרט 5}}
{{ח:ת}} לשימוש מפקח עבודה אזורי
{{ח:ת}} אני מאפשר את מינויו של . . . . . . . . . . . . . . לממונה על הבטיחות במפעל . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} הערות: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|תאריך}} | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|חתימת מפקח עבודה אזורי}} }}

{{ח:חתימות|כ״ה באייר התשנ״ו (14 במאי 1996)}}
* '''אורה נמיר'''&lt;br&gt;שרת העבודה והרווחה
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>me942accjz95b0sug9aomjmd3lycblh</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>372075</id>
    <revision>
      <id>1417739</id>
      <parentid>1009851</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:52:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="23020" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס&quot;ט-2009

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ט, 495|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)|6754)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 10(א)]] [[לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק רישוי עסקים), בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר הפנים לפי [[סעיף 6ג(ב) לחוק רישוי עסקים]] לעניין [[תקנה 3]], ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי [[סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;ביצים&quot; - ביצי מאכל כהגדרתן [[=תקנות שיווק ביצי מאכל|בתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ&quot;ה-1994]] (להלן - תקנות שיווק ביצי מאכל);
:- &quot;בשר&quot; - כהגדרתו [[=תקנות שחיטת בהמות|בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ&quot;ד-1964]] (להלן - תקנות שחיטת בהמות);
:- &quot;בשר עוף&quot; - כהגדרתו [[=תקנות שחיטת עופות|בתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש&quot;ך-1960]] (להלן - תקנות שחיטת עופות);
:- &quot;המנהל&quot; - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
:- &quot;הפקודה&quot; - [[=הפקודה|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ&quot;ג-1983]];
:- &quot;טיפול במזון&quot; - חיתוך, פריסה, פירוק, טחינה, ערבוב, תיבול, הפשרה, אפייה, חימום, סחיטה, שטיפה, אריזה מראש או כל פעולה אחרת המשנה את המצב הפיזי או הכימי של המזון;
:- &quot;מזון&quot; - כהגדרתו [[בפקודה]];
:- &quot;מזון ארוז מראש&quot; - מזון שנארז על ידי יצרן לשיווק לצרכן;
:- &quot;מזון בתפזורת&quot; - מזון שאינו ארוז מראש;
:- &quot;מזון ייעודי&quot; - מזון לצריכה של קהל מסוים, הסובל ממחלה שלגביה ישנה התוויה תזונתית שאישר המנהל, או מזון אשר על פי התווייתו מתאים לצרכים תזונתיים מיוחדים;
:- &quot;מזון שאינו מוכן לאכילה&quot; - מזון שטרם הוכן לצריכה או הדורש טיפול כלשהו קודם לצריכתו;
:- &quot;מזון רגיש&quot; - מזון כמפורט [[בתוספת]];
:- &quot;מזיקים&quot; - בעלי חיים העלולים להזיק למזון;
:- &quot;מיתקן חימום&quot; - מיתקן המבטיח שמירת הטמפרטורה הנדרשת על פי [[תקנה 8(ג)]];
:- &quot;מיתקן קירור&quot; - מיתקן המבטיח שמירת הטמפרטורה הנדרשת על פי [[תקנה 8(א) ו-(ב)]];
:- &quot;מסמכים נוספים&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 6ג(א) לחוק רישוי עסקים]];
:- &quot;עגלת יד&quot; - כהגדרתה [[בתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
:- &quot;רוכלות&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 2א(ה) לחוק רישוי עסקים]], הנעשית מתוך רכב, עגלת יד או מיתקן אחר שאישר המנהל (להלן - מיתקן);
:- &quot;רוכלות מזון&quot; - רוכלות במזון שהיא עסק טעון רישוי, כמשמעותו [[#תוספת|בפרט 6.9א בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;רכב&quot; - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;שטיפה&quot; - ניקוי המזון טרם צריכתו או לצורך הכנתו להמשך טיפול.

@ 2. חובת רישיון
: לא ינהל אדם עסק של רוכלות מזון ולא יעסוק אדם ברוכלות מזון אלא אם כן בידו רישיון שניתן לפי תקנות אלה.

@ 3. בקשה לרישיון רוכלות במזון
: (א) לא תאושר לאדם בקשה לרישיון לעסק של רוכלות מזון (להלן - הבקשה), אלא אם כן צורפו לבקשה מסמכים נוספים אלה:
:: (1) רשימת סוגי המזון המיועדים לרוכלות ואופן מכירתם;
:: (2) תרשימים הנדסיים של תנוחה וחתך של המיתקן בקנה מידה 1:10, שצוינו בהם רוחבו, אורכו, גובהו, שטחו, מיקומו וייעודו של כל ציוד המשמש לצורכי רוכלות המזון, וסומנו החיבורים למערכות ביוב ומים, אם מתוכננים חיבורים למים או ביוב;
:: (3) ציון מקום חניית המיתקן וניקויו לאחר שעות הפעילות; היה המזון טעון קירור - אופן החיבור התקני לחשמל לאחר שעות הפעילות;
:: (4) היתה הבקשה לרוכלות מתוך רכב - רישיון הרכב;
:: (5) היתה הבקשה לרוכלות מזון בתפזורת - ציון מקומות המכירה.
: (ב) המנהל רשאי לדרוש מסמכים נוספים אם ראה צורך בכך לקבלת החלטה בדבר בטיחותו או איכותו של המזון; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

@ 4. ביקורת המיתקן והציוד
: מבקש רישיון לרוכלות מזון ממיתקן יביא את המיתקן ואת הציוד אשר בו, לפי דרישת המנהל, ללשכת הבריאות המחוזית או הנפתית או למקום אחר שאישר המנהל לשם ביקורת.

@ 5. הגבלת הטיפול במזון
: טיפול במזון שצוין כתנאי ברישיון העסק טעון את אישור המנהל, ובהתאם לתנאי האישור.

@ 6. מזון אסור לרוכלות
: לא יעסוק אדם ברוכלות במזון רגיש מהסוגים המפורטים להלן, ולא יטפל במזון כאמור:
: (1) מזון רגיש מוכן לאכילה בתפזורת ומזון רגיש שאינו מוכן לאכילה, זולת זה שהותר במפורש על ידי המנהל בתנאים שיקבע, לרבות תנאים לטיפול במזון כאמור, אשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
: (2) מזון ייעודי;
: (3) תרכובת מזון לתינוקות (infant formula); תרכובת מזון המשך לתינוקות (follow on formula), ומזון לתקופת הגמילה של התינוק (weaning foods);
: (4) תוסף תזונה כהגדרתו [[=תקנות תוספי תזונה|בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ&quot;ז-1997]] (להלן - תקנות תוספי תזונה);
: (5) מזון אחר על פי הוראת המנהל אשר מכירתו ברוכלות עלולה לסכן את בריאות הציבור; המנהל יפרסם את הוראתו ונימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

@ 7. איכות המזון
: ברוכלות מזון לא יאוחסן ולא יוצג למכירה -
: (1) מוצר מזון שלא יוצר בעסק בעל רישיון לפי [[חוק רישוי עסקים]] ורישיון לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ&quot;א-1960]] (להלן - רישיון יצרן);
: (2) בשר, בשר עוף או מוצריהם אלא אם כן הם משחיטה בבית מטבחיים או בבית שחיטה בעל רישיון עסק לפי [[חוק רישוי עסקים]], ורישיון יצרן, לפי העניין, וכן מצורפת להם תעודה לפי [[תקנות שחיטת בהמות]] או לפי [[תקנות שחיטת עופות]], לפי העניין, ואושרו למאכל אדם בידי וטרינר של הרשות המקומית בטרם הוכנסו לרשות המקומית וכל תעודה וטרינרית אחרת הנדרשת לפי כל דין;
: (3) מזון שהוא ביצים, אלא אם כן מוינו בתחנת מיון בעלת רישיון עסק לפי [[חוק רישוי עסקים]] ומצורפת להן תעודת משלוח לפי [[פרק ה']] לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ&quot;ח-1968;
: (4) מזון שאינו ראוי למאכל אדם מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת.

@ 8. שמירת מזון בטמפרטורה מבוקרת
: (א) מזון מן החי או מזון המכיל מזון מן החי, ואשר אינו מעוקר, אפוי, מיובש או משומר בדרך אחרת, וכל מזון רגיש אחר, לרבות מזון אשר על פי סימון אריזתו טעון החזקה בקירור, יוחזק במיתקן קירור שהטמפרטורה בו אינה עולה על 4 מעלות צלסיוס, ואם המזון קפוא - על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.
: (ב) ביצים יישמרו בטמפרטורה כמפורט [[בתקנות שיווק ביצי מאכל]].
: (ג) מזון מוכן חם יישמר בטמפרטורה של 65 מעלות צלסיוס לפחות.
: (ד) מוצרי מזון מוקפאים שהפשירו לא יוקפאו מחדש, אלא יושמדו; מוצרי מזון טעוני קירור שהוצאו מקירור לא יקוררו מחדש, אלא יושמדו.

@ 9. מזון ארוז מראש
: מזון ארוז מראש יוחזק בעסק של רוכלות מזון באריזה המקורית של היצרן כשהוא סגור.

@ 10. תאריך אחרון לשימוש
: בעסק רוכלות מזון, לא יוצג למכירה ולא יימצא מזון שפג התאריך האחרון לשימוש בו או התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שסומן על גבי אריזתו.

@ 11. כלי הגשה
: בעסק של רוכלות מזון לא ייעשה שימוש אלא בכלי הגשה לשימוש חד-פעמי.

@ 12. תנאים לאחסון מזון, לטיפול בו ולהצגתו למכירה
: אחסון המזון בעסק של רוכלות מזון, הטיפול בו, והצגתו למכירה ייעשו לפי הוראות אלה:
: (1) המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה באופן מסודר, במקום ובאופן שאינם מאפשרים זיהום והמאפשרים בדיקה יעילה של תקינותו, ניקיונו, נוכחות מזיקים בו או עקבותיהם;
: (2) מזון יוחזק כשהוא מורם מהרצפה;
: (3) מזון בתפזורת יוחזק בנפרד;
: (4) מזון לא יוחזק מחוץ לכותלי המיתקן;
: (5) המזון יאוחסן לפי העיקרון שהסחורה הנכנסת ראשונה משווקת ראשונה;
: (6) המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה באופן אשר יבטיח את בטיחותו ואת איכותו;
: (7) המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה בהתאם להוראות היצרן;
: (8) הטיפול במזון הרגיש, אם יותר במפורש על ידי המנהל על פי [[תקנות 5]] [[ו-6(1)]], יהיה לעיני הלקוח בלבד.

@ 13. ציוד
: (א) בציוד הבא במגע עם מוצרי מזון לא יהיו נחושת, עופרת או כל חומר אחר העלול להיות רעיל לאדם.
: (ב) כל הציוד יהיה ניתן לניקוי ולחיטוי בנקל, עשוי מחומר שאינו סופג לחות, ויוחזק בכל עת שלם, תקין ונקי.
: (ג) המנהל רשאי לדרוש הוספת ציוד או שטח אחסון להבטחת תנאי תברואה נאותים.

@ 14. מיתקני קירור
: (א) מיתקן שמוחזק בו מזון הטעון קירור, יותקנו בו מיתקני קירור מתאימים לאחסון אותו מזון, לפי הוראות [[תקנה 8(א) ו-(ב)]].
: (ב) במקום החם ביותר במיתקני הקירור יימצא מדחום אינדיקטורי עם חיישן.
: (ג) מיתקני הקירור יהיו עצמאיים באופן שיאפשר את הפעלתם בלא הפעלת מנוע המיתקן.
: (ד) ניקוז מיתקני הקירור יחובר למערכת הביוב, ויכלול, להנחת דעתו של המנהל, מחסום מתאים ומרווח אוויר.
: (ה) הנקזים, אם קיימים, יהיו נקיים בכל עת.
: (ו) המנהל רשאי בהחלטה בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו בתנאים שיקבע, ובלבד שתישמר הטמפרטורה הקבועה לפי [[תקנה 8(א) ו-(ב)]]; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
: (ז) המנהל רשאי להעמיד דרישות משלימות להבטחת תנאי תברואה נאותים; הדרישות ונימוקיהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

@ 15. אחזקת מזון במיתקן קירור
: (א) במיתקן קירור יוחזק מזון מסוגים שונים בנפרד, באופן המבטיח שלא תהיה העברת ריחות או זיהום ביניהם.
: (ב) מזון מוכן לאכילה לא יאוחסן באותו מיתקן קירור עם מזון גולמי.
: (ג) מזון יוחזק במיתקן קירור באופן המאפשר זרימה חופשית של אוויר בין סוגי המזון השונים ומעליהם.
: (ד) מיתקני הקירור יישמרו סגורים, למעט בעת הכנסת מזון לתוכם והוצאתו.

@ 16. מיתקני חימום
: (א) מיתקן שמוחזק בו מזון חם, יותקנו בו מיתקני חימום מתאימים לאחסון מזון חם לפי הוראות [[תקנה 8(ג)]].
: (ב) במיתקני החימום יימצא מדחום אינדיקטורי עם חיישן.
: (ג) מיתקני החימום יהיו עצמאיים באופן שיאפשר את הפעלתם בלא הפעלת מנוע המיתקן.
: (ד) המנהל רשאי בהחלטה בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו בתנאים שיקבע, ובלבד שתישמר הטמפרטורה הקבועה לפי [[תקנה 8(ג)]]; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
: (ה) המנהל רשאי להעמיד דרישות משלימות להבטחת תנאי תברואה נאותים; הדרישות ונימוקיהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

@ 17. שמירת תעודות
: (א) רוכל ישמור את תעודות המשלוח או מסמך אחר המעיד על מקור רכישת המזון במשך לא פחות מחודש לאחר מכירתו.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכל ישמור את כל תעודות הבריאות הווטרינריות של בשר, בשר עוף ומוצריהם ותעודות המשלוח של ביצים למשך כל זמן אחסונם אצלו, ולא פחות משלושה חודשים לאחר מכירתם.

@ 18. מים וביוב
: (א) ברוכלות במזון בתפזורת או במזון הדורש טיפול יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) במיתקן יהיה חיבור לרשת להספקת מי שתייה העומדים בדרישות [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), התשל&quot;ד-1974]], או למכל מים באיכות מי שתייה שאישר המנהל ואשר יהיה מוגן בפני חדירת מזיקים או זיהום אחר;
:: (2) המיתקן יהיה מצויד בכיור עם מים זורמים באיכות מי שתייה לרחצת ידיים, לניקוי הציוד ולשטיפת הכלים; משמש הכיור לניקוי הציוד והכלים - יותקן בו מסנן להפרדת המוצקים; המים ירוקנו למערכת ביוב מרכזית או ייאספו במכל אגירה המותקן במיתקן, אשר ירוקן בפרקי זמן סבירים לתוך מערכת ביוב מרכזית;
:: (3) צינורות ואבזרים שדרכם עוברים מי שתייה או המכילים מים יהיו עשויים חומר לא רעיל, שאישר המנהל.
: (ב) בכיור של עסק רוכלות מזון בתפזורת או מזון הדורש טיפול יתקיימו הוראות אלה:
:: (1) הוא יהיה שלם, נקי ותקין;
:: (2) יסופקו בו מים קרים בכל שעות הפעילות ומים חמים לפי דרישת המנהל, ואם הוא עסק של רוכלות במזון רגיש - כל הזמן;
:: (3) לידו יימצא סבון נוזלי או דטרגנט אחר;
:: (4) בקרבתו יימצא אמצעי לניגוב ידיים לשימוש חד-פעמי ומכל לאיסוף פסולת.
: (ג) המנהל רשאי בהחלטה בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

@ 19. איסוף פסולת והרחקתה
: (א) המיתקן יהיה מצויד במכל לאיסוף פסולת, עשוי חומר חלק ובלתי מחליד שאינו סופג רטיבות, עם מכסה ובתוכו שקית אשפה עמידה ואטומה לנוזלים לשימוש חד-פעמי.
: (ב) המכל יותקן במקום מתאים ליד חלון או פתח המכירה של המיתקן, ולידו יותקן שלט בולט לעין המורה על דרישה לסילוק הפסולת לתוך המכל; הפסולת תסולק אחת ליום לפחות ובכל מקרה שהתמלא המכל, למקום שאישר המנהל.
: (ג) סולקה הפסולת, ינוקו ויישטפו המכל והאזור סביבו.
: (ד) סביבת המיתקן תהיה נקייה בכל עת משאריות מזון, פסולת ומזיקים.
: (ה) הפסולת שבמכל תהיה מוגנת מפני חדירת מזיקים והמכל יהיה סגור לגמרי בכל עת, למעט בזמן סילוק הפסולת או בעת ניקויו.
: (ו) המנהל רשאי לדרוש מכל נוסף לאיסוף פסולת, לפי ייעוד העסק.

@ 20. השמדת מזון
: מזון שעבר טיפול ולא נמכר באותו יום יושמד, למעט פירות וירקות שנשטפו.

@ 21. ניקוי פנים המיתקן
: בסוף כל יום עבודה יישטף פנים המיתקן באופן יסודי במים חמים ובדטרגנט המתאים לשטיפת שאריות שומן, ויחוטא בחומר חיטוי.

@ 22. מניעת מפגעים
: המיתקן והציוד וכן הפעלתם לא יגרמו למטרדים סביבתיים כגון רעש, ריח, עשן ופסולת.

@ 23. מקום חניית המיתקן
: לאחר שעות הפעילות יחנה הרוכל את המיתקן במקום שאישר המנהל בהתאם [[לתקנה 3(א)]]; מוחזק במיתקן מזון הטעון קירור - יהיה במקום החניה חיבור תקני לחשמל, להפעלתם התקינה של מיתקני הקירור.

@ 24. לבוש וניקיון אישי
: (א) לא יעבוד אדם ברוכלות מזון, אלא אם כן -
:: (1) הוא לובש בגדים נקיים המיועדים אך ורק לעבודה;
:: (2) ידיו וציפורניו נקיות והוא רוחץ את ידיו בסבון ובמברשת צפורניים לפני התחלת העבודה וביציאה מהשירותים;
:: (3) הוא מקפיד על ניקיון גופו.
: (ב) לא יטפל אדם במזון, ולא יעבוד ברוכלות במזון רגיש בתפזורת, אלא אם כן -
:: (1) הוסרו מידיו תכשיטים, צמידים או טבעות, זולת טבעת נישואין;
:: (2) הוא חובש כיסוי ראש.

@ 25. בריאות הרוכל
: לא יעבוד אדם ברוכלות מזון, אם נתקיים בו אחד מאלה:
: (1) הוא חולה במחלה מידבקת או נושא מחוללי מחלה כזו;
: (2) על פניו, צווארו, זרועותיו או ידיו חבורות, חטטים, פצעים פתוחים או מוגלתיים;
: (3) הוא לא עמד בבדיקות רפואיות שדרש המנהל.

@ 26. איסור אחזקת בעלי חיים
: רוכל לא יחזיק בעלי חיים במיתקן רוכלות.

@ 27. הגבלת רוכלות
: (א) לא יחזיק רוכל מזון ולא ימכור מוצרים שאינם מזון במיתקן רוכלות, אלא באישור המנהל.
: (ב) לא יחזיק רוכל מזון סוגי מזון שלא אושרו ברישיון העסק שקיבל.

@ 28. סימון המיתקן
: על הדופן החיצונית של המיתקן יסומנו שמו ומענו של בעל רישיון הרוכלות, בעברית באותיות דפוס שגודלן 20 ס&quot;מ לפחות.

@ 29. סייג לתחולה
: תקנות אלה לא יחולו על ירידי מזון.

@ 30. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

@ 31. ביטול
: תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשל&quot;ד-1973 - בטלות.

@ 32. תחילה והוראת מעבר
: (א) תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
: (ב) עסק רוכלות מזון שביום תחילתן של תקנות אלה כבר התנהל לפי רישיון בר-תוקף, יהיה פטור מהוראות תקנות אלה, לתקופה שעד פקיעת תוקף הרישיון.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1 - ההגדרה &quot;מזון רגיש&quot;]]))) ====
: ביצים ומוצריהן;
: חלב ומוצריו;
: דגים ומוצריהם;
: בשר, בשר עוף ומוצריהם;
: סלטים שאינם ארוזים מראש;
: מיצים שאינם ארוזים מראש;
: מזון שאחד או יותר מרכיביו מכיל סוג מן המפורטים לעיל, כגון: כריך במילוי גבינה או בשר, או גלידה על בסיס חלב;
: מזון ייעודי;
: תרכובת מזון לתינוקות; תרכובת מזון המשך לתינוקות ומזון לתקופת הגמילה של התינוק;
: תוספי תזונה כאמור [[בתקנה 6(4)]].

&lt;פרסום&gt; ד' בשבט התשס&quot;ט (20 בינואר 2009)
&lt;חתימה&gt; יעקב בן יזרי שר הבריאות</text>
      <sha1>an6s7c1q322e7jo8g3wpolhr9z2d8ty</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>372087</id>
    <revision>
      <id>1417740</id>
      <parentid>995348</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417739]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27324" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשס״ט–2009}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשס״ט, 495|תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 10|סעיף 10(א)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק רישוי עסקים), בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר הפנים לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6ג|סעיף 6ג(ב) לחוק רישוי עסקים}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 21א|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצים“ – ביצי מאכל כהגדרתן {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|בתקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל), התשנ״ה–1994}} (להלן – תקנות שיווק ביצי מאכל);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}} (להלן – תקנות שחיטת בהמות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בשר עוף“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|בתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960}} (להלן – תקנות שחיטת עופות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול במזון“ – חיתוך, פריסה, פירוק, טחינה, ערבוב, תיבול, הפשרה, אפייה, חימום, סחיטה, שטיפה, אריזה מראש או כל פעולה אחרת המשנה את המצב הפיזי או הכימי של המזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות הציבור (מזון)|בפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ארוז מראש“ – מזון שנארז על ידי יצרן לשיווק לצרכן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון בתפזורת“ – מזון שאינו ארוז מראש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון ייעודי“ – מזון לצריכה של קהל מסוים, הסובל ממחלה שלגביה ישנה התוויה תזונתית שאישר המנהל, או מזון אשר על פי התווייתו מתאים לצרכים תזונתיים מיוחדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון שאינו מוכן לאכילה“ – מזון שטרם הוכן לצריכה או הדורש טיפול כלשהו קודם לצריכתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזון רגיש“ – מזון כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזיקים“ – בעלי חיים העלולים להזיק למזון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן חימום“ – מיתקן המבטיח שמירת הטמפרטורה הנדרשת על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ג)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן קירור“ – מיתקן המבטיח שמירת הטמפרטורה הנדרשת על פי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א) ו־(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכים נוספים“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 6ג|בסעיף 6ג(א) לחוק רישוי עסקים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגלת יד“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|בתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכלות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 2א|בסעיף 2א(ה) לחוק רישוי עסקים}}, הנעשית מתוך רכב, עגלת יד או מיתקן אחר שאישר המנהל (להלן – מיתקן);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רוכלות מזון“ – רוכלות במזון שהיא עסק טעון רישוי, כמשמעותו {{ח:חיצוני|צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי)#תוספת|בפרט 6.9א בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטיפה“ – ניקוי המזון טרם צריכתו או לצורך הכנתו להמשך טיפול.

{{ח:סעיף|2|חובת רישיון}}
{{ח:ת}} לא ינהל אדם עסק של רוכלות מזון ולא יעסוק אדם ברוכלות מזון אלא אם כן בידו רישיון שניתן לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|בקשה לרישיון רוכלות במזון}}
{{ח:תת|(א)}} לא תאושר לאדם בקשה לרישיון לעסק של רוכלות מזון (להלן – הבקשה), אלא אם כן צורפו לבקשה מסמכים נוספים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} רשימת סוגי המזון המיועדים לרוכלות ואופן מכירתם;
{{ח:תתת|(2)}} תרשימים הנדסיים של תנוחה וחתך של המיתקן בקנה מידה 1:10, שצוינו בהם רוחבו, אורכו, גובהו, שטחו, מיקומו וייעודו של כל ציוד המשמש לצורכי רוכלות המזון, וסומנו החיבורים למערכות ביוב ומים, אם מתוכננים חיבורים למים או ביוב;
{{ח:תתת|(3)}} ציון מקום חניית המיתקן וניקויו לאחר שעות הפעילות; היה המזון טעון קירור – אופן החיבור התקני לחשמל לאחר שעות הפעילות;
{{ח:תתת|(4)}} היתה הבקשה לרוכלות מתוך רכב – רישיון הרכב;
{{ח:תתת|(5)}} היתה הבקשה לרוכלות מזון בתפזורת – ציון מקומות המכירה.
{{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש מסמכים נוספים אם ראה צורך בכך לקבלת החלטה בדבר בטיחותו או איכותו של המזון; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|4|ביקורת המיתקן והציוד}}
{{ח:ת}} מבקש רישיון לרוכלות מזון ממיתקן יביא את המיתקן ואת הציוד אשר בו, לפי דרישת המנהל, ללשכת הבריאות המחוזית או הנפתית או למקום אחר שאישר המנהל לשם ביקורת.

{{ח:סעיף|5|הגבלת הטיפול במזון}}
{{ח:ת}} טיפול במזון שצוין כתנאי ברישיון העסק טעון את אישור המנהל, ובהתאם לתנאי האישור.

{{ח:סעיף|6|מזון אסור לרוכלות}}
{{ח:ת}} לא יעסוק אדם ברוכלות במזון רגיש מהסוגים המפורטים להלן, ולא יטפל במזון כאמור:
{{ח:תת|(1)}} מזון רגיש מוכן לאכילה בתפזורת ומזון רגיש שאינו מוכן לאכילה, זולת זה שהותר במפורש על ידי המנהל בתנאים שיקבע, לרבות תנאים לטיפול במזון כאמור, אשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות;
{{ח:תת|(2)}} מזון ייעודי;
{{ח:תת|(3)}} תרכובת מזון לתינוקות (infant formula); תרכובת מזון המשך לתינוקות (follow on formula), ומזון לתקופת הגמילה של התינוק (weaning foods);
{{ח:תת|(4)}} תוסף תזונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה)|בתקנות בריאות הציבור (מזון) (תוספי תזונה), התשנ״ז–1997}} (להלן – תקנות תוספי תזונה);
{{ח:תת|(5)}} מזון אחר על פי הוראת המנהל אשר מכירתו ברוכלות עלולה לסכן את בריאות הציבור; המנהל יפרסם את הוראתו ונימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|7|איכות המזון}}
{{ח:ת}} ברוכלות מזון לא יאוחסן ולא יוצג למכירה –
{{ח:תת|(1)}} מוצר מזון שלא יוצר בעסק בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ורישיון לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו), התשכ״א–1960}} (להלן – רישיון יצרן);
{{ח:תת|(2)}} בשר, בשר עוף או מוצריהם אלא אם כן הם משחיטה בבית מטבחיים או בבית שחיטה בעל רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}, ורישיון יצרן, לפי העניין, וכן מצורפת להם תעודה לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)|תקנות שחיטת בהמות}} או לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות שחיטת עופות}}, לפי העניין, ואושרו למאכל אדם בידי וטרינר של הרשות המקומית בטרם הוכנסו לרשות המקומית וכל תעודה וטרינרית אחרת הנדרשת לפי כל דין;
{{ח:תת|(3)}} מזון שהוא ביצים, אלא אם כן מוינו בתחנת מיון בעלת רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}} ומצורפת להן תעודת משלוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ״ח–1968;
{{ח:תת|(4)}} מזון שאינו ראוי למאכל אדם מחמת רקב, הזדהמות או כל סיבה אחרת.

{{ח:סעיף|8|שמירת מזון בטמפרטורה מבוקרת}}
{{ח:תת|(א)}} מזון מן החי או מזון המכיל מזון מן החי, ואשר אינו מעוקר, אפוי, מיובש או משומר בדרך אחרת, וכל מזון רגיש אחר, לרבות מזון אשר על פי סימון אריזתו טעון החזקה בקירור, יוחזק במיתקן קירור שהטמפרטורה בו אינה עולה על 4 מעלות צלסיוס, ואם המזון קפוא – על 18 מעלות צלסיוס מתחת לאפס.
{{ח:תת|(ב)}} ביצים יישמרו בטמפרטורה כמפורט {{ח:חיצוני|תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל)|בתקנות שיווק ביצי מאכל}}.
{{ח:תת|(ג)}} מזון מוכן חם יישמר בטמפרטורה של 65 מעלות צלסיוס לפחות.
{{ח:תת|(ד)}} מוצרי מזון מוקפאים שהפשירו לא יוקפאו מחדש, אלא יושמדו; מוצרי מזון טעוני קירור שהוצאו מקירור לא יקוררו מחדש, אלא יושמדו.

{{ח:סעיף|9|מזון ארוז מראש}}
{{ח:ת}} מזון ארוז מראש יוחזק בעסק של רוכלות מזון באריזה המקורית של היצרן כשהוא סגור.

{{ח:סעיף|10|תאריך אחרון לשימוש}}
{{ח:ת}} בעסק רוכלות מזון, לא יוצג למכירה ולא יימצא מזון שפג התאריך האחרון לשימוש בו או התאריך האחרון המומלץ לשימוש בו, כפי שסומן על גבי אריזתו.

{{ח:סעיף|11|כלי הגשה}}
{{ח:ת}} בעסק של רוכלות מזון לא ייעשה שימוש אלא בכלי הגשה לשימוש חד־פעמי.

{{ח:סעיף|12|תנאים לאחסון מזון, לטיפול בו ולהצגתו למכירה}}
{{ח:ת}} אחסון המזון בעסק של רוכלות מזון, הטיפול בו, והצגתו למכירה ייעשו לפי הוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה באופן מסודר, במקום ובאופן שאינם מאפשרים זיהום והמאפשרים בדיקה יעילה של תקינותו, ניקיונו, נוכחות מזיקים בו או עקבותיהם;
{{ח:תת|(2)}} מזון יוחזק כשהוא מורם מהרצפה;
{{ח:תת|(3)}} מזון בתפזורת יוחזק בנפרד;
{{ח:תת|(4)}} מזון לא יוחזק מחוץ לכותלי המיתקן;
{{ח:תת|(5)}} המזון יאוחסן לפי העיקרון שהסחורה הנכנסת ראשונה משווקת ראשונה;
{{ח:תת|(6)}} המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה באופן אשר יבטיח את בטיחותו ואת איכותו;
{{ח:תת|(7)}} המזון יאוחסן, יטופל ויוצג למכירה בהתאם להוראות היצרן;
{{ח:תת|(8)}} הטיפול במזון הרגיש, אם יותר במפורש על ידי המנהל על פי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}} {{ח:פנימי|סעיף 6|ו־6(1)}}, יהיה לעיני הלקוח בלבד.

{{ח:סעיף|13|ציוד}}
{{ח:תת|(א)}} בציוד הבא במגע עם מוצרי מזון לא יהיו נחושת, עופרת או כל חומר אחר העלול להיות רעיל לאדם.
{{ח:תת|(ב)}} כל הציוד יהיה ניתן לניקוי ולחיטוי בנקל, עשוי מחומר שאינו סופג לחות, ויוחזק בכל עת שלם, תקין ונקי.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לדרוש הוספת ציוד או שטח אחסון להבטחת תנאי תברואה נאותים.

{{ח:סעיף|14|מיתקני קירור}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקן שמוחזק בו מזון הטעון קירור, יותקנו בו מיתקני קירור מתאימים לאחסון אותו מזון, לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א) ו־(ב)}}.
{{ח:תת|(ב)}} במקום החם ביותר במיתקני הקירור יימצא מדחום אינדיקטורי עם חיישן.
{{ח:תת|(ג)}} מיתקני הקירור יהיו עצמאיים באופן שיאפשר את הפעלתם בלא הפעלת מנוע המיתקן.
{{ח:תת|(ד)}} ניקוז מיתקני הקירור יחובר למערכת הביוב, ויכלול, להנחת דעתו של המנהל, מחסום מתאים ומרווח אוויר.
{{ח:תת|(ה)}} הנקזים, אם קיימים, יהיו נקיים בכל עת.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי בהחלטה בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו בתנאים שיקבע, ובלבד שתישמר הטמפרטורה הקבועה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א) ו־(ב)}}; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ז)}} המנהל רשאי להעמיד דרישות משלימות להבטחת תנאי תברואה נאותים; הדרישות ונימוקיהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|15|אחזקת מזון במיתקן קירור}}
{{ח:תת|(א)}} במיתקן קירור יוחזק מזון מסוגים שונים בנפרד, באופן המבטיח שלא תהיה העברת ריחות או זיהום ביניהם.
{{ח:תת|(ב)}} מזון מוכן לאכילה לא יאוחסן באותו מיתקן קירור עם מזון גולמי.
{{ח:תת|(ג)}} מזון יוחזק במיתקן קירור באופן המאפשר זרימה חופשית של אוויר בין סוגי המזון השונים ומעליהם.
{{ח:תת|(ד)}} מיתקני הקירור יישמרו סגורים, למעט בעת הכנסת מזון לתוכם והוצאתו.

{{ח:סעיף|16|מיתקני חימום}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקן שמוחזק בו מזון חם, יותקנו בו מיתקני חימום מתאימים לאחסון מזון חם לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ג)}}.
{{ח:תת|(ב)}} במיתקני החימום יימצא מדחום אינדיקטורי עם חיישן.
{{ח:תת|(ג)}} מיתקני החימום יהיו עצמאיים באופן שיאפשר את הפעלתם בלא הפעלת מנוע המיתקן.
{{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי בהחלטה בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו בתנאים שיקבע, ובלבד שתישמר הטמפרטורה הקבועה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(ג)}}; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
{{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי להעמיד דרישות משלימות להבטחת תנאי תברואה נאותים; הדרישות ונימוקיהן יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|17|שמירת תעודות}}
{{ח:תת|(א)}} רוכל ישמור את תעודות המשלוח או מסמך אחר המעיד על מקור רכישת המזון במשך לא פחות מחודש לאחר מכירתו.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רוכל ישמור את כל תעודות הבריאות הווטרינריות של בשר, בשר עוף ומוצריהם ותעודות המשלוח של ביצים למשך כל זמן אחסונם אצלו, ולא פחות משלושה חודשים לאחר מכירתם.

{{ח:סעיף|18|מים וביוב}}
{{ח:תת|(א)}} ברוכלות במזון בתפזורת או במזון הדורש טיפול יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} במיתקן יהיה חיבור לרשת להספקת מי שתייה העומדים בדרישות {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה), התשל״ד–1974}}, או למכל מים באיכות מי שתייה שאישר המנהל ואשר יהיה מוגן בפני חדירת מזיקים או זיהום אחר;
{{ח:תתת|(2)}} המיתקן יהיה מצויד בכיור עם מים זורמים באיכות מי שתייה לרחצת ידיים, לניקוי הציוד ולשטיפת הכלים; משמש הכיור לניקוי הציוד והכלים – יותקן בו מסנן להפרדת המוצקים; המים ירוקנו למערכת ביוב מרכזית או ייאספו במכל אגירה המותקן במיתקן, אשר ירוקן בפרקי זמן סבירים לתוך מערכת ביוב מרכזית;
{{ח:תתת|(3)}} צינורות ואבזרים שדרכם עוברים מי שתייה או המכילים מים יהיו עשויים חומר לא רעיל, שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} בכיור של עסק רוכלות מזון בתפזורת או מזון הדורש טיפול יתקיימו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא יהיה שלם, נקי ותקין;
{{ח:תתת|(2)}} יסופקו בו מים קרים בכל שעות הפעילות ומים חמים לפי דרישת המנהל, ואם הוא עסק של רוכלות במזון רגיש – כל הזמן;
{{ח:תתת|(3)}} לידו יימצא סבון נוזלי או דטרגנט אחר;
{{ח:תתת|(4)}} בקרבתו יימצא אמצעי לניגוב ידיים לשימוש חד־פעמי ומכל לאיסוף פסולת.
{{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי בהחלטה בכתב לפטור רוכל מקיום חלק מדרישות תקנה זו; המנהל יפרסם את החלטתו ואת נימוקיה באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

{{ח:סעיף|19|איסוף פסולת והרחקתה}}
{{ח:תת|(א)}} המיתקן יהיה מצויד במכל לאיסוף פסולת, עשוי חומר חלק ובלתי מחליד שאינו סופג רטיבות, עם מכסה ובתוכו שקית אשפה עמידה ואטומה לנוזלים לשימוש חד־פעמי.
{{ח:תת|(ב)}} המכל יותקן במקום מתאים ליד חלון או פתח המכירה של המיתקן, ולידו יותקן שלט בולט לעין המורה על דרישה לסילוק הפסולת לתוך המכל; הפסולת תסולק אחת ליום לפחות ובכל מקרה שהתמלא המכל, למקום שאישר המנהל.
{{ח:תת|(ג)}} סולקה הפסולת, ינוקו ויישטפו המכל והאזור סביבו.
{{ח:תת|(ד)}} סביבת המיתקן תהיה נקייה בכל עת משאריות מזון, פסולת ומזיקים.
{{ח:תת|(ה)}} הפסולת שבמכל תהיה מוגנת מפני חדירת מזיקים והמכל יהיה סגור לגמרי בכל עת, למעט בזמן סילוק הפסולת או בעת ניקויו.
{{ח:תת|(ו)}} המנהל רשאי לדרוש מכל נוסף לאיסוף פסולת, לפי ייעוד העסק.

{{ח:סעיף|20|השמדת מזון}}
{{ח:ת}} מזון שעבר טיפול ולא נמכר באותו יום יושמד, למעט פירות וירקות שנשטפו.

{{ח:סעיף|21|ניקוי פנים המיתקן}}
{{ח:ת}} בסוף כל יום עבודה יישטף פנים המיתקן באופן יסודי במים חמים ובדטרגנט המתאים לשטיפת שאריות שומן, ויחוטא בחומר חיטוי.

{{ח:סעיף|22|מניעת מפגעים}}
{{ח:ת}} המיתקן והציוד וכן הפעלתם לא יגרמו למטרדים סביבתיים כגון רעש, ריח, עשן ופסולת.

{{ח:סעיף|23|מקום חניית המיתקן}}
{{ח:ת}} לאחר שעות הפעילות יחנה הרוכל את המיתקן במקום שאישר המנהל בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנה 3(א)}}; מוחזק במיתקן מזון הטעון קירור – יהיה במקום החניה חיבור תקני לחשמל, להפעלתם התקינה של מיתקני הקירור.

{{ח:סעיף|24|לבוש וניקיון אישי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעבוד אדם ברוכלות מזון, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} הוא לובש בגדים נקיים המיועדים אך ורק לעבודה;
{{ח:תתת|(2)}} ידיו וציפורניו נקיות והוא רוחץ את ידיו בסבון ובמברשת צפורניים לפני התחלת העבודה וביציאה מהשירותים;
{{ח:תתת|(3)}} הוא מקפיד על ניקיון גופו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יטפל אדם במזון, ולא יעבוד ברוכלות במזון רגיש בתפזורת, אלא אם כן –
{{ח:תתת|(1)}} הוסרו מידיו תכשיטים, צמידים או טבעות, זולת טבעת נישואין;
{{ח:תתת|(2)}} הוא חובש כיסוי ראש.

{{ח:סעיף|25|בריאות הרוכל}}
{{ח:ת}} לא יעבוד אדם ברוכלות מזון, אם נתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הוא חולה במחלה מידבקת או נושא מחוללי מחלה כזו;
{{ח:תת|(2)}} על פניו, צווארו, זרועותיו או ידיו חבורות, חטטים, פצעים פתוחים או מוגלתיים;
{{ח:תת|(3)}} הוא לא עמד בבדיקות רפואיות שדרש המנהל.

{{ח:סעיף|26|איסור אחזקת בעלי חיים}}
{{ח:ת}} רוכל לא יחזיק בעלי חיים במיתקן רוכלות.

{{ח:סעיף|27|הגבלת רוכלות}}
{{ח:תת|(א)}} לא יחזיק רוכל מזון ולא ימכור מוצרים שאינם מזון במיתקן רוכלות, אלא באישור המנהל.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחזיק רוכל מזון סוגי מזון שלא אושרו ברישיון העסק שקיבל.

{{ח:סעיף|28|סימון המיתקן}}
{{ח:ת}} על הדופן החיצונית של המיתקן יסומנו שמו ומענו של בעל רישיון הרוכלות, בעברית באותיות דפוס שגודלן 20 ס״מ לפחות.

{{ח:סעיף|29|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה לא יחולו על ירידי מזון.

{{ח:סעיף|30|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על כל דין.

{{ח:סעיף|31|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים ברוכלות מזון), התשל״ד–1973 – בטלות.

{{ח:סעיף|32|תחילה והוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה שישה חודשים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} עסק רוכלות מזון שביום תחילתן של תקנות אלה כבר התנהל לפי רישיון בר־תוקף, יהיה פטור מהוראות תקנות אלה, לתקופה שעד פקיעת תוקף הרישיון.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”מזון רגיש“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ביצים ומוצריהן;
{{ח:ת}} חלב ומוצריו;
{{ח:ת}} דגים ומוצריהם;
{{ח:ת}} בשר, בשר עוף ומוצריהם;
{{ח:ת}} סלטים שאינם ארוזים מראש;
{{ח:ת}} מיצים שאינם ארוזים מראש;
{{ח:ת}} מזון שאחד או יותר מרכיביו מכיל סוג מן המפורטים לעיל, כגון: כריך במילוי גבינה או בשר, או גלידה על בסיס חלב;
{{ח:ת}} מזון ייעודי;
{{ח:ת}} תרכובת מזון לתינוקות; תרכובת מזון המשך לתינוקות ומזון לתקופת הגמילה של התינוק;
{{ח:ת}} תוספי תזונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(4)}}.

{{ח:חתימות|ד׳ בשבט התשס״ט (20 בינואר 2009)}}
* '''יעקב בן יזרי'''&lt;br&gt;שר הבריאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nshiugpj5i0tui3klv3gq3va4hob48w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>377671</id>
    <revision>
      <id>1417735</id>
      <parentid>1341993</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:51:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45276" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש&quot;ף-2020

&lt;מאגר 2141933 תיקון 2151842&gt;

&lt;מקור&gt; ((ס&quot;ח תש&quot;ף, 144|חוק הארכת תקופות (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים)|23:575058)); ((תשפ&quot;א, 282|תיקון|23:594611)).
''שינוי התוספות:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 26|תיקון התוספת השלישית לחוק|8780)). ''הארכת התקופה הקובעת:'' ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 74|הארכת התקופה הקובעת|8796)).

__TOC__

== פרק א': הגדרות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א)
: בחוק זה -
:- &quot;אישור רגולטורי&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
:: (2) אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
:: (3) אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;הוועדה&quot; - ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;
:- &quot;רישיון&quot; - הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
:- &quot;רשות ציבורית&quot; - כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
:: (1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
:: (2) רשות מקומית;
:: (3) תאגיד שהוקם לפי חוק;
:: (4) ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;
:- &quot;התקופה הקובעת&quot; - התקופה שמיום י&quot;ד באדר התש&quot;ף (10 במרס 2020) עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020);
:: ((התקופה הקובעת הוארכה בשלושה חודשים עד יום י&quot;ב בתשרי התשפ&quot;א (30 בספטמבר 2020) (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 74).))
:- &quot;התקופה הקובעת השנייה&quot; - התקופה שמיום י&quot;ב באלול התש&quot;ף (1 בספטמבר 2020) עד יום כ&quot;ד בתשרי התשפ&quot;ב (30 בספטמבר 2021).

== פרק ב': הארכת תוקף אישורים רגולטוריים - הוראת שעה ==

@ 2. הארכת תוקף אישורים רגולטוריים - הוראת שעה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א)(1) על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה שלהלן, תוארך בתקופה או עד המועד כמצוין לצידה (בסעיף זה - תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופה הקובעת, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין:
::: (א) התקופה הקובעת - שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי, או עד יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020), לפי המאוחר;
::: (ב) שני החודשים שלאחר תום התקופה הקובעת - עשרה שבועות נוספים ממועד הפקיעה המקורי.
:: (2) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פסקה (1), בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.
::: ((התקופה הקובעת הוארכה בשלושה חודשים עד יום י&quot;ב בתשרי התשפ&quot;א (30 בספטמבר 2020) (ק&quot;ת תשפ&quot;א, 74).))
: (א1) על אף האמור בכל דין -
:: (1) תקופת תוקפו של אישור רגולטורי כמפורט להלן שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת השנייה, תוארך בתקופה כמצוין לצידו (בסעיף זה - תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין:
::: (א) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של עד שנה - שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;
::: (ב) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של יותר משנה אך פחות משלוש שנים - שישה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;
::: (ג) אישור רגולטורי שניתן לתקופה של שלוש שנים או יותר - 12 חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;
:: (2)(א) ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת השנייה לעניין פסקה (1) בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי ההארכה לא תחול על אישורים רגולטוריים שיקבע;
::: (ב) הארכת התקופה הקובעת השנייה כאמור בפסקת משנה (א), יכול שתיקבע לתקופה שבה לא חלפו שלושה חודשים לאחר תום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי [[סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]];
:: (3) על אף הוראות פסקה (1), תקופת תוקפו של אישור רגולטורי המנוי [[בטור א' לתוספת הרביעית]] שמועד פקיעתו המקורי חל במהלך התקופה הקובעת השנייה, כמפורט בטור ב' לצידו, תוארך בתקופה המנויה [[תוספת רביעית|בטור ד' לצידו]], ובלבד שאם מנוי [[תוספת רביעית|בטור ג' לצידו]] תנאי להארכה כאמור - התנאי מתקיים, ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, והכול אלא אם כן הותלה או בוטל האישור הרגולטורי או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין.
: (א2) על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי המנוי [[בטור א' לתוספת החמישית]] שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה של 13 חודשים לאחר תום התקופה הקובעת השנייה, תוארך בתקופה המנויה [[תוספת חמישית|בטור ב' לצידו]], ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין.
: (ב)(1) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (א2), הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה מתקופת ההארכה או כי הוראות אותם סעיפים קטנים לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות נגיף הקורונה.
:: (2) החלטת הרשות הציבורית כאמור בפסקה (1) תיכנס לתוקף מהמועד שבו הודיעה על כך לבעל האישור הרגולטורי או מהמועד שצוין בהחלטה, לפי המאוחר; ההודעה תימסר לבעל האישור הרגולטורי זמן סביר מראש, בהודעה מנומקת בכתב.
:: (3) לעניין אישורים המנויים [[בתוספת הראשונה]] יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.
: (ג)(1) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים [[בתוספת השנייה]], ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים - לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.
:: (1א) ההוראות לפי סעיפים קטנים (א1) ו-(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים [[בתוספת השישית]], ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים - לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.
:: (2) ההוראות לפי סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים [[בתוספת השלישית]].
: (ד) בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה או בתשלום אגרה בעד ההארכה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין בעל אישור רגולטורי המנוי [[בטור א' לתוספת הרביעית]], אם נקבע, [[תוספת רביעית|בטור ג' לצידו]], כי תשלום אגרה כאמור הוא תנאי להארכת תוקפו.
: (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.

@ 3. שמירת דינים
: אין בהוראות [[פרק זה]] כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאים.

@ 4. דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז - הוראת שעה
: (א) על אף האמור [[בסעיף 14(5) לחוק הגז]] ובת&quot;י 158, חל המועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז בתקופה הקובעת, רשאי ספק גז להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר שחלפה התקופה שנקבעה לפי הסעיף או התקן האמורים לביצוע הבדיקה התקופתית לאותו מיתקן גז, למשך שלושה חודשים החל מהמועד האחרון לביצוע הבדיקה התקופתית או החל מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (בסעיף זה - תקופת הדחייה); ואולם, התקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות סעיף קטן זה מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור.
: (ב) ספק הגז יודיע לצרכנים, בכתב, על המועד המעודכן לביצוע בדיקה תקופתית לפי סעיף זה ורשאי הוא להודיע כאמור בחשבונית או בהודעת התשלום שהוא שולח לצרכניו.
: (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אספקת גז שבוצעה לפני יום תחילתו של חוק זה למיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א), שהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגביו חל בתקופה הקובעת.
: (ד) בסעיף זה -
::- &quot;גז&quot; - גז פחמימני מעובה כהגדרתו [[בחוק הגז]];
::- &quot;חוק הגז&quot; - [[=חוק הגז|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ&quot;ט-1989]];
::- &quot;מיתקן גז&quot; - מיתקן גז המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;
::- &quot;ספק גז&quot; - מי שהוא בעל רישיון ספק גז לפי [[פרק ג' לחוק הגז]];
::- &quot;ת&quot;י 158&quot; - תקן ישראלי ת&quot;י 158 חלק 4 - &quot;מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ&quot;מ): בדיקות&quot;.

== פרק ג': ביקורת שיפוטית ==

@ 5. ביקורת שיפוטית
: על החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות [[סעיף 2(ב)]], לעניין אישור רגולטורי מסוים, תקופת דחייה קצרה יותר מהתקופה האמורה [[בסעיף 2(א)]], או לקבוע כאמור שהוראות [[אותו סעיף]] לא יחולו לעניין אישור רגולטורי מסוים ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי לדון בהחלטות הנוגעות לאותו אישור.

== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 6. תיקון התוספות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לשנות את [[התוספת הראשונה]], את [[התוספת השנייה]], את [[התוספת השלישית]], את [[התוספת הרביעית]], את [[התוספת החמישית]] ואת [[התוספת השישית]] (בסעיף זה - התוספות), לעניין אותו אישור בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהוספת אישור רגולטורי [[לתוספת השנייה]], [[לתוספת הרביעית]] או [[לתוספת השישית]] לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד תיקון אותה תוספת; ואולם -
:: (1) היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;
:: (2) היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.
: (ב)(1) השר המוסמך לפי סעיף קטן (א) לתקן את [[התוספת הרביעית]], רשאי, בצו, באופן האמור באותו סעיף קטן, להוסיף [[תוספת רביעית|לטור א' שבה]] או לגרוע ממנו, אישור רגולטורי שתקופת הארכתו תהיה שונה מתקופת ההארכה החלה לגביו לפי [[סעיף 2(א1)(1)(א) עד (ג)]] והתקופה תצוין [[תוספת רביעית|בטור ד' לצידו]], לשנות את התקופה המצוינת [[תוספת רביעית|בטור ב' לצידו]], לשנות תנאי המצוין [[תוספת רביעית|בטור ג' לצידו]] או לשנות את תקופת ההארכה המצוינת [[תוספת רביעית|בטור ד' לצידו]], אם מצא כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות אחרות המצדיקות זאת, ובלבד שתקופת ההארכה [[תוספת רביעית|שבטור ד']] לא תעלה על שנה.
:: (2) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין האישור הרגולטורי - רישיון ישיבה לעובדים זרים המועסקים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם, המנוי [[תוספת רביעית|בפרט (4) לתוספת הרביעית]].
: (ג) השר המוסמך לפי סעיף קטן (א) לשנות את [[התוספת החמישית]], רשאי, בצו, באופן האמור באותו סעיף קטן, להוסיף [[לטור א' בתוספת האמורה]] אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו המקורי חל בתקופה של 13 חודשים שלאחר תום התקופה הקובעת השנייה, ולהאריך את תוקפו לתקופה שיקבע [[תוספת חמישית|בטור ב' לצידו]], אם מצא כי הדבר נדרש לשם ויסות העומס שצפוי להיווצר בקשר לחידוש האישורים הרגולטוריים לאחר התקופה הקובעת השנייה בשל הארכת התקופות כאמור [[בסעיף 2(א1)]], ובלבד שתקופת ההארכה [[תוספת חמישית|שבטור ב']] לא תעלה על שישה חודשים.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1(2) - ההגדרה &quot;אישור רגולטורי&quot;]]))) ====

@ (1) : אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מיכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור [[בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס&quot;א-2001]], לפי תקן ישראלי ת&quot;י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) - המפקח כהגדרתו [[בחוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]];
@ (2) : תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי [[תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס&quot;ז-2007]], ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם [[לתקנה 6(ב) ו-(ג) לתקנות האמורות]] - מפקח עבודה ראשי כמשמעותו [[בפקודת הבטיחות בעבודה]];
@ (3) : הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי [[תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)|תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים (([במקור: עגונראים])), מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ&quot;ג-1992]], לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג' ו-ד' - מפקח עבודה ראשי כמשמעותו [[בפקודת הבטיחות בעבודה]];
@ (4) : בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]] (להלן - פקודת הבטיחות בעבודה) - מפקח עבודה ראשי כמשמעותו [[בפקודת הבטיחות בעבודה]];
@ (5) : תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה]], ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]] - מפקח עבודה ראשי כמשמעותו [[בפקודת הבטיחות בעבודה]];
@ (6) (תיקון: תשפ&quot;א) : מידע להיתר שנמסר למבקש לפי [[סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] (להלן - חוק התכנון והבנייה);
@ (7) (תיקון: תשפ&quot;א) : החלטה של רשות רישוי לפי [[סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה]];
@ (8) (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת המדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי [[=תקנות איחוד וחלוקה|תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס&quot;ט-2009]] (להלן - תקנות איחוד וחלוקה);
@ (9) (תיקון: תשפ&quot;א) : מפת המדידה המוגשת במסגרת בקשה למידע להיתר ובקשה להיתר לפי [[תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע&quot;ו-2016]].

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2(ג)(1)]]))) ====

@ (1) : אישור רגולטורי לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]], ואישור רגולטורי לפי [[חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע&quot;ד-2014]];
@ (2) : היתר או אישור לפי [[+|סעיפים 13]], [[+|14]] [[או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ&quot;ד-1994]];
@ (3) : היתר הפעלה כמשמעותו [[בסעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]];
@ (4) : הכרה במוסד מוכר לפי [[תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל&quot;ג-1973]];
@ (5) : פנקס ימאי או אישור שירות הניתן לפי [[תקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]], או מוארך לפי [[אותן תקנות]];
@ (6) : רישיון לפי [[חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס&quot;ו-2005]];
@ (7) : תעודת היתר לפי [[תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ&quot;ד-1994]];
@ (8) : היתר לפי [[+|תקנות 3]], [[+|4]] [[או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש&quot;ם-1980]], וכן היתר למתן שירות קרינה לפי [[תקנה 8 לתקנות האמורות]] לעניין שירות המנוי [[-#$ תוספת שניה|בפרטים 5]], [[-#$ תוספת שניה|6]] [[-|ו-7 לתוספת השנייה לאותן תקנות]];
@ (9) : היתר לפי [[תקנה 8א(א1) לתקנות הדיג, 1937]];
@ (10) : היתר לפי [[תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ&quot;ב-1982]];
@ (11) : היתר לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל&quot;ו-1976]];
@ (12) : היתר לפי [[תקנה 24 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות), התשמ&quot;א-1981]];
@ (13) : רישיון לפי [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל&quot;ד-1974]];
@ (14) : היתר לפי [[+|סעיף 9(א)]] [[או 9א לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
@ (15) : אישור רגולטורי שניתן לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]], ולפי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
@ (16) : היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי [[סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]], לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס&quot;ד-2004]];
@ (17) : אישור רגולטורי לפי [[תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה), התש&quot;ף-2020]];
@ (18) : אישור רגולטורי לפי [[צו התעבורה (הארכת תקופת תוקף רישיון רכב), התש&quot;ף-2020]];
@ (19) : אישור רגולטורי לפי [[תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2), התש&quot;ף-2020]];
@ (20) : הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי [[חוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]];
@ (21) : בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורם מזיק, שנדרשות לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה]];
@ (22) : תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה]];
@ (23) : היתרים לפי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]];
@ (24) : אישור רגולטורי לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (25) : אישור רגולטורי שניתן לפי [[חוק משק הגז הטבעי, התשס&quot;ב-2002]];
@ (26) : הסמכה שניתנה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
@ (27) : רישיונות הניתנים לפי [[כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ&quot;ג-1983]];
@ (28) : אישור רגולטורי לפי [[חוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]];
@ (29) : תעודת כושר טיסה שניתנה לפי [[סעיף 63 לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] ([[בתוספת זו]] - חוק הטיס);
@ (30) : פטור שניתן לפי [[סעיף 165 לחוק הטיס]];
@ (31) : רישיון הפקה או רישיון הספקה לפי [[סעיף 23 לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
@ (32) : אישור רגולטורי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
@ (33) : הכרה בבית ספר כאמור [[בהגדרה &quot;תעודת הסמכה&quot; בסעיף 1 לחוק הספורט, התשמ&quot;ח-1988]];
@ (34) : היתר לפי [[חוק הדרכים (שילוט), התשכ&quot;ו-1966]].

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 2(ג)(2)]]))) ====
@ (1) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;א) : רישיון יבוא בפטור ממכס שניתן לפי [[סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע&quot;ד-2014]] (להלן - צו יבוא חופשי);
@ (2) (תיקון: ק&quot;ת תשפ&quot;א) : רישיון יבוא שניתן לפי [[סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי]] או לפי [[סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע&quot;ט-2019]] לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן: 36.04, 93.04.0020, 93.05.9900 ו-93.06.901000/2 לעניין כדורי איירסופט.

== תוספת רביעית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 2(א1)(3)]]))) ====
: {|
! !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} האישור הרגולטורי !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} התקופה שבה חל מועד הפקיעה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} תנאי להארכה !! {{מוקטן|טור ד'}} {{ש}} תקופת ההארכה
|-
| (1) || היתר לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה]] || התקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (2) || מידע להיתר שנמסר למבקש לפי [[סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה]] || התקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (3) || החלטה של רשות רישוי לפי [[סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה]] || התקופה שמיום י&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (4) || רישיון ישיבה לפי [[סעיף 2(א)(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]] (להלן - חוק הכניסה לישראל), לעובדים זרים שמועסקים כדין בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם בעלי היתרים לפי [[סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם) || התקופה שמיום כ&quot;ה בטבת התשפ&quot;א (9 בינואר 2021) עד יום כ&quot;ו בטבת התשפ&quot;א (10 בינואר 2021) || || עד יום ט&quot;ז באדר התשפ&quot;א (28 בפברואר 2021)
|-
| (5) || היתר פליטה לפי [[סימן ב' בפרק ד' לחוק אוויר נקי, התשס&quot;ח-2008]] (להלן - חוק אוויר נקי) || התקופה שעד יום כ' בתמוז התשפ&quot;א (30 ביוני 2021) || הבקשה לחידוש ההיתר הוגשה עד יום ט&quot;ז בטבת התשפ&quot;א (31 בדצמבר 2020) || 9 חודשים
|-
| (6) || היתר פליטה לפי [[סימן ב' בפרק ד' לחוק אוויר נקי]] || התקופה שמיום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021) או עד תום התקופה הקובעת השנייה, לפי המוקדם || הבקשה לחידוש ההיתר הוגשה עד שנה לפני מועד פקיעתו המקורי || 6 חודשים
|-
| (7) || אישור לפי [[תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש&quot;ך-1960]] || התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (8) || אישור לפי [[תקנה 4 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ&quot;ד-1964]] || התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (9) || היתר לפי [[חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע&quot;ד-2014]] || התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (10) || אישור ליבוא מזון רגיש לפי [[סעיף 63 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע&quot;ו-2015]] (להלן - חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)), שטרם חלפו ארבע שנים ממועד נתינתו || התקופה הקובעת השנייה || היבואן הגיש, 45 ימים לפחות לפני מועד הפקיעה המקורי של האישור, הצהרה כי לא השתנה אף פרט מהפרטים האמורים [[בסעיף 64(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]] ושילם אגרה לפי [[סעיף 64(א)(3) לחוק האמור]] || 12 חודשים
|-
| (11) || אישור ליבוא מזון רגיש לפי [[סעיף 63 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]], שחלפו ארבע שנים ממועד נתינתו || התקופה הקובעת השנייה || היבואן הגיש, 45 ימים לפחות לפני מועד הפקיעה המקורי של האישור, הצהרה כי לא השתנה אף פרט מהפרטים האמורים [[בסעיף 64(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]], שילם אגרה לפי [[סעיף 64(א)(3) לחוק האמור]], והגיש בקשה למתן אישור מוקדם ליבוא לפי [[סעיף 63 לאותו חוק]] לא יאוחר מ-45 ימים לאחר תחילת תקופת ההארכה || 12 חודשים
|-
| (12) || אישור לייצור דגם רכב, לפי [[=חוק שירותי רכב|סעיף 21 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע&quot;ו-2016]] (להלן - חוק שירותי רכב) || התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (13) || רישיון יבוא רכב לשימוש אישי לפי [[+|סעיפים 31]] [[ו-33 לחוק שירותי רכב]] || התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (14) || רישיון יבואן זעיר לפי [[סעיף 44 לחוק שירותי רכב]] || התקופה הקובעת השנייה || || 12 חודשים
|-
| (15) || מפת מדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי [[תקנות איחוד וחלוקה]] || התקופה הקובעת השנייה || || 3 חודשים
|-
| (16) || רישיון נשק לפי [[+|סעיפים 4]] [[או 5 לחוק כלי הירייה, התש&quot;ט-1949]] || התקופה הקובעת השנייה || || 6 חודשים
|-
| (17) || היתר זמני שניתן מכוח [[סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]] (להלן - חוק רישוי עסקים) לתקופה של עד 180 ימים || התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה || || עד יום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) או שלושה חודשים, לפי המאוחר
|-
| (18) || היתר זמני שניתן מכוח [[סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים]], לתקופה של מעל 180 ימים || התקופה שמיום כ&quot;ח בטבת התשפ&quot;א (12 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה || || 6 חודשים
|}

== תוספת חמישית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 2(א2)]]))) ====
: {|
! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור א'}} !! width=&quot;50%&quot; | {{מוקטן|טור ב'}}
|-
| ||
|}

== תוספת שישית (תיקון: תשפ&quot;א) ==
==== ((([[סעיף 2(ג)(1א)]]))) ====
@ (1) : אישור לפי [[חוק התכנון והבנייה]], למעט מפות המדידה האמורות [[$ תוספת ראשונה|בפרטים (8)]] [[ו-(9) לתוספת הראשונה]], ולמעט כל אחד מאלה, המנויים [[תוספת רביעית|בפרטים (1) עד (3) לתוספת הרביעית]];
: (א) היתר לפי [[סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה]] שאינו היתר לשימוש חורג אשר לפי דין טעון אישור של מוסד תכנון נוסף על הוועדה המקומית;
: (ב) מידע להיתר שנמסר למבקש לפי [[סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה]];
: (ג) החלטה של רשות רישוי לפי [[סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה]];
@ (2) : רישיון לפי [[סעיף 3(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ&quot;ט-1969]];
@ (3) : רישיון יבוא בפטור ממכס לפי [[סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע&quot;ד-2014]] ([[בתוספת זו]] - צו יבוא חופשי);
@ (4) : רישיון יבוא לפי [[סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי]] או לפי [[סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע&quot;ט-2019]], לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן:
: (א) 36.04 או 93.04.0020;
: (ב) 29.03.3000, 29.03.7000, 38.24.7000, 38.24.9000 או 39.07.2000;
@ (5) : רישיון יבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי [[צו יבוא חופשי]];
@ (6) : היתר הפעלה לפי [[סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ&quot;ג-1963]];
@ (7) : תעודת כושר טיסה לפי [[סעיף 63 לחוק הטיס, התשע&quot;א-2011]] ([[בתוספת זו]] - חוק הטיס);
@ (8) : פטור לפי [[סעיף 165 לחוק הטיס]];
@ (9) : רישיון לפי [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע&quot;ו-2016]];
@ (10) : רישיון לפי [[חוק המים, התשי&quot;ט-1959]];
@ (11) : רישיון קדיחה לפי [[חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]];
@ (12) : רישיון לפי [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
@ (13) : הסמכה לפי [[חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]];
@ (14) : רישיון לפי [[כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ&quot;ג-1983]];
@ (15) : פנקס ימאי או אישור שירות לפי [[תקנה 6 לתקנות הספנות (ימאים), התשס&quot;ב-2002]];
@ (16) : תעודת משיט או היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה, לפי [[תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ&quot;ח-1998]];
@ (17) : אישור לפי [[תקנה 2 לתקנות הרוקחים (תנאי ייצור נאותים לתכשירים), התשס&quot;ט-2008]];
@ (18) : אישור רגולטורי לפי [[חוק משק החשמל, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (19) : אישור רגולטורי לפי [[חוק החשמל, התשי&quot;ד-1954]];
@ (20) : היתר לפרסום תשקיף לפי [[סעיף 21 לחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]], או לפי [[סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ&quot;ד-1994]];
@ (21) : רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי [[סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין, התשס&quot;א-2001]];
@ (22) : רישיון נוטריון לפי [[סעיף 2 לחוק הנוטריונים, התשל&quot;ו-1976]];
@ (23) : רישיון לפי [[חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל&quot;ב-1972]];
@ (24) : רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין לפי [[סעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ&quot;ו-1996]];
@ (25) : רישיון מוביל לפי [[סעיף 5 לחוק שירותי הובלה, התשנ&quot;ז-1997]], [[ופרק שלישי לתקנות שירותי הובלה, התשס&quot;א-2001]];
@ (26) : רישיון רכב לפי [[סעיף 2 לפקודת התעבורה]] ורישיון נהיגה שניתן לפי [[סעיף 10 לפקודה האמורה]];
@ (27) : היתר לנשיאת פנס כחול מהבהב לפי [[תקנה 62(ב)(3) לתקנות התעבורה, התשכ&quot;א-1961]];
@ (28) : היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי [[סעיף 46ד לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]];
@ (29) : אישור רגולטורי לפי [[חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי&quot;ח-1958]];
@ (30) : תעודת היתר לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים לפי [[תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ&quot;ד-1994]];
@ (31) : רישיון ליבוא בעלי חיים לפי [[תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל&quot;ד-1974]];
@ (32) : רישיון ליבוא מוצרי כוורת לפי [[תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ&quot;ב-1982]];
@ (33) : רישיון כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר, לפי [[סעיף 15 לפקודת היערות]];
@ (34) : רישיון יבוא או רישיון יבוא בתנאי הסגר שניתן לתקופה קצרה משנה, לפי [[תקנה 2 לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס&quot;ט-2009]];
@ (35) : אשרה ורישיון ישיבה לפי [[סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל]], למעט אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענפי הסיעוד והחקלאות שניתן לפי [[החוק האמור]] ולפי [[תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל&quot;ד-1974]];
@ (36) : היתר להעסקת עובד זר לפי [[סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]], למעט היתר כאמור בענף הסיעוד או החקלאות;
@ (37) : היתר לפי [[סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, התשי&quot;ט-1959]];
@ (38) : אישור רגולטורי לפי [[חוק הנפט, התשי&quot;ב-1952]];
@ (39) : אישור רגולטורי לפי [[פקודת המכרות]];
@ (40) : רישיון לעבודת גפ&quot;מ לפי [[תקנה 2 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ), התשס&quot;ו-2006]];
@ (41) : היתר לפי [[+|סעיפים 13]], [[+|14]] [[חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)|או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ&quot;ד-1944 (([צ&quot;ל: התשנ&quot;ד-1994]))]];
@ (42) : הכרה במוסד מוכר לפי [[תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל&quot;ג-1973]];
@ (43) : היתר לעיסוק בקרינה לפי [[+|תקנות 3]], [[+|4]] [[או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש&quot;ם-1980]], והיתר למתן שירות לפי [[+|תקנה 8]] [[+#$ תוספת שנייה|ופרטים 5]], [[+#$ תוספת שנייה|6]] [[ו-7 בתוספת השנייה לאותן תקנות]];
@ (44) : היתר ליבוא או ליצוא של ערך טבע מוגן לפי [[סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ&quot;ח-1998]], לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס&quot;ד-2004]];
@ (45) : היתר חירום לפי [[תקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש&quot;ן-1990]];
@ (46) : הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי [[חוק חומרי נפץ, התשי&quot;ד-1954]];
@ (47) : בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורמי סיכון שנדרשות לפי [[פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש&quot;ל-1970]];
@ (48) : תסקיר על בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח או לגבי מיתקנים או כלים טעוני בדיקה אחרים שהוצא לגביהם צו שיפור או צו בטיחות לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי&quot;ד-1954]];
@ (49) : היתר לפי [[+|סעיפים 9(א)]] [[או 9א לחוק עבודת נשים, התשי&quot;ד-1954]];
@ (50) : היתר לפי [[חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי&quot;א-1951]];
@ (51) : אישור רגולטורי לפי [[חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם]];
@ (52) : היתר לפי [[חוק עבודת הנוער, התשי&quot;ג-1953]];
@ (53) : אישור רגולטורי לפי [[חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע&quot;ט-2018]];
@ (54) : היתר לפי [[תקנה 8(א)(א1) לתקנות הדיג, 1937]], ורישיון לפי [[סעיף 3 לפקודת הדיג, 1937]];
@ (55) : היתר לפי [[תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ&quot;ח-1988]];
@ (56) : רישיון לפי [[סעיף 3 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס&quot;ג-2002]];
@ (57) : היתר להקמה או להפעלה של מיתקן גז לפי [[סעיף 9 לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ&quot;א-2020]];
@ (58) : דרכון לפי [[חוק הדרכונים, התשי&quot;ב-1952]].

&lt;פרסום&gt; התקבל בכנסת ביום ז' בתמוז התש&quot;ף (29 ביוני 2020).
&lt;חתימות&gt;
* בנימין נתניהו ראש הממשלה
* ראובן ריבלין נשיא המדינה
* יריב לוין יושב ראש הכנסת

&lt;ויקי&gt;{{חוקי קורונה|כנסת=2141933}}&lt;/ויקי&gt;</text>
      <sha1>o7cplt2jbfwifrnr7x98pfphigpjwdj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>377674</id>
    <revision>
      <id>1417744</id>
      <parentid>1342045</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:00:34Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417735]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="68709" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים), התש״ף–2020}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:מאגר|2141933}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 144|חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (אישורים רגולטוריים)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575058.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 282|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594611.pdf}}.

''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 26|תיקון התוספת השלישית לחוק}}. ''הארכת התקופה הקובעת:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״א, 74|הארכת התקופה הקובעת}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביקורת שיפוטית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} בחוק זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רגולטורי“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם, ובלבד שהאישור או הרישיון כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
{{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב בדבר פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם, ובלבד שהפטור כאמור ניתן מלכתחילה לתקופה העולה על חודש;
{{ח:תתת|(3)}} אישור, לרבות מסמך הנדרש למתן אישור, מסמך נלווה להחלטה על מתן אישור או החלטה שהיא תנאי למתן אישור, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“ – ועדה של הכנסת שהנושא נמצא בתחום סמכויותיה, כפי שתקבע ועדת הכנסת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות ציבורית“ – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
{{ח:תתת|(1)}} הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
{{ח:תתת|(2)}} רשות מקומית;
{{ח:תתת|(3)}} תאגיד שהוקם לפי חוק;
{{ח:תתת|(4)}} ועדה, מועצה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ד באדר התש״ף (10 במרס 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
{{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הקובעת הוארכה בשלושה חודשים עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020) (ק״ת תשפ״א, 74).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת השנייה“ – התקופה שמיום י״ב באלול התש״ף (1 בספטמבר 2020) עד יום כ״ד בתשרי התשפ״ב (30 בספטמבר 2021).

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה}}

{{ח:סעיף|2|הארכת תוקף אישורים רגולטוריים – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה שלהלן, תוארך בתקופה או עד המועד כמצוין לצידה (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופה הקובעת, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין:
{{ח:תתתת|(א)}} התקופה הקובעת – שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי, או עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), לפי המאוחר;
{{ח:תתתת|(ב)}} שני החודשים שלאחר תום התקופה הקובעת – עשרה שבועות נוספים ממועד הפקיעה המקורי.
{{ח:תתת|(2)}} ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת לעניין פסקה (1), בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת.
{{ח:תתת}} {{ח:הערה|התקופה הקובעת הוארכה בשלושה חודשים עד יום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020) (ק״ת תשפ״א, 74).}}
{{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בכל דין –
{{ח:תתת|(1)}} תקופת תוקפו של אישור רגולטורי כמפורט להלן שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה הקובעת השנייה, תוארך בתקופה כמצוין לצידו (בסעיף זה – תקופת ההארכה), ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין:
{{ח:תתתת|(א)}} אישור רגולטורי שניתן לתקופה של עד שנה – שלושה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;
{{ח:תתתת|(ב)}} אישור רגולטורי שניתן לתקופה של יותר משנה אך פחות משלוש שנים – שישה חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;
{{ח:תתתת|(ג)}} אישור רגולטורי שניתן לתקופה של שלוש שנים או יותר – 12 חודשים נוספים ממועד הפקיעה המקורי;
{{ח:תתת|(2)|(א)}} ראש הממשלה רשאי, בצו, באישור הממשלה ובאישור הוועדה, להאריך את התקופה הקובעת השנייה לעניין פסקה (1) בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות זאת, ורשאי הוא לקבוע בדרך האמורה כי ההארכה לא תחול על אישורים רגולטוריים שיקבע;
{{ח:תתתת|(ב)}} הארכת התקופה הקובעת השנייה כאמור בפסקת משנה (א), יכול שתיקבע לתקופה שבה לא חלפו שלושה חודשים לאחר תום תקופת תוקפה של הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי {{ח:חיצוני|חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה)#סעיף 2|סעיף 2 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש״ף–2020}};
{{ח:תתת|(3)}} על אף הוראות פסקה (1), תקופת תוקפו של אישור רגולטורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ לתוספת הרביעית}} שמועד פקיעתו המקורי חל במהלך התקופה הקובעת השנייה, כמפורט בטור ב׳ לצידו, תוארך בתקופה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ד׳ לצידו}}, ובלבד שאם מנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳ לצידו}} תנאי להארכה כאמור – התנאי מתקיים, ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, והכול אלא אם כן הותלה או בוטל האישור הרגולטורי או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין.
{{ח:תת|(א2)}} על אף האמור בכל דין, תקופת תוקפו של אישור רגולטורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור א׳ לתוספת החמישית}} שמועד פקיעתו המקורי חל בתקופה של 13 חודשים לאחר תום התקופה הקובעת השנייה, תוארך בתקופה המנויה {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור ב׳ לצידו}}, ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופת ההארכה, אלא אם כן הותלה או בוטל או שהתקיים תנאי המפקיע את תוקפו או שהרשות הציבורית סירבה לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה, לפי כל דין.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (א2), הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשאית להחליט, ביוזמתה או לבקשת בעל אישור רגולטורי, כי אישור רגולטורי מסוים יעמוד בתוקפו לתקופה קצרה מתקופת ההארכה או כי הוראות אותם סעיפים קטנים לא יחולו לעניין אותו אישור, ובלבד ששקלה בין השאר את האפשרות של בעל האישור הרגולטורי לעמוד בתנאים למתן האישור ואת הנטל המוטל עליו לחידוש האישור, בשל השפעות נגיף הקורונה.
{{ח:תתת|(2)}} החלטת הרשות הציבורית כאמור בפסקה (1) תיכנס לתוקף מהמועד שבו הודיעה על כך לבעל האישור הרגולטורי או מהמועד שצוין בהחלטה, לפי המאוחר; ההודעה תימסר לבעל האישור הרגולטורי זמן סביר מראש, בהודעה מנומקת בכתב.
{{ח:תתת|(3)}} לעניין אישורים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} יראו את הגורם המנוי לצד האישור כרשות הציבורית המוסמכת למתן אותו אישור.
{{ח:תת|(ג)|(1)}} ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.
{{ח:תתת|(1א)}} ההוראות לפי סעיפים קטנים (א1) ו־(ב) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים {{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת השישית}}, ואם מנויים לצד האישור או סוגי האישורים תנאים – לא יחולו לעניין אותו אישור או סוגי אישורים בהתקיים אותם תנאים.
{{ח:תתת|(2)}} ההוראות לפי סעיף קטן (א)(2) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי או סוגי אישורים כאמור המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}.
{{ח:תת|(ד)}} בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות סעיף זה, אינו חייב בהגשת בקשה לעניין ההארכה או בתשלום אגרה בעד ההארכה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין בעל אישור רגולטורי המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור א׳ לתוספת הרביעית}}, אם נקבע, {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳ לצידו}}, כי תשלום אגרה כאמור הוא תנאי להארכת תוקפו.
{{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת שחלים על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעו באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה, בכל תקופת תוקפו של האישור הרגולטורי.

{{ח:סעיף|3|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאים.

{{ח:סעיף|4|דחיית מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז – הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#סעיף 14|בסעיף 14(5) לחוק הגז}} ובת״י 158, חל המועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגבי מיתקן גז בתקופה הקובעת, רשאי ספק גז להמשיך לספק גז למיתקן הגז גם לאחר שחלפה התקופה שנקבעה לפי הסעיף או התקן האמורים לביצוע הבדיקה התקופתית לאותו מיתקן גז, למשך שלושה חודשים החל מהמועד האחרון לביצוע הבדיקה התקופתית או החל מיום תחילתו של חוק זה, לפי המאוחר (בסעיף זה – תקופת הדחייה); ואולם, התקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת, והתקלה או החשש מחייבים לבדוק בלא דיחוי את מיתקן הגז, לא יחולו על מיתקן הגז הוראות סעיף קטן זה מהמועד שבו נודע לספק הגז כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} ספק הגז יודיע לצרכנים, בכתב, על המועד המעודכן לביצוע בדיקה תקופתית לפי סעיף זה ורשאי הוא להודיע כאמור בחשבונית או בהודעת התשלום שהוא שולח לצרכניו.
{{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אספקת גז שבוצעה לפני יום תחילתו של חוק זה למיתקן גז כאמור בסעיף קטן (א), שהמועד האחרון לביצוע בדיקה תקופתית לגביו חל בתקופה הקובעת.
{{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גז“ – גז פחמימני מעובה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|בחוק הגז}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגז“ – {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)|חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן גז“ – מיתקן גז המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק גז“ – מי שהוא בעל רישיון ספק גז לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז (בטיחות ורישוי)#פרק ג|פרק ג׳ לחוק הגז}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ת״י 158“ – תקן ישראלי ת״י 158 חלק 4 – ”מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ״מ): בדיקות“.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביקורת שיפוטית}}

{{ח:סעיף|5|ביקורת שיפוטית}}
{{ח:ת}} על החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ב)}}, לעניין אישור רגולטורי מסוים, תקופת דחייה קצרה יותר מהתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, או לקבוע כאמור שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|אותו סעיף}} לא יחולו לעניין אישור רגולטורי מסוים ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתן האישור הרגולטורי לדון בהחלטות הנוגעות לאותו אישור.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|6|תיקון התוספות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} השר הממונה על ביצוע החיקוק שמכוחו ניתן אישור רגולטורי רשאי, בצו, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}}, את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}, את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 6|התוספת השישית}} (בסעיף זה – התוספות), לעניין אותו אישור בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), ובלבד שהוספת אישור רגולטורי {{ח:פנימי|תוספת 2|לתוספת השנייה}}, {{ח:פנימי|תוספת 4|לתוספת הרביעית}} או {{ח:פנימי|תוספת 6|לתוספת השישית}} לא תפגע בתוקפו של האישור הרגולטורי עד למועד תיקון אותה תוספת; ואולם –
{{ח:תתת|(1)}} היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי תאגיד שהוקם לפי חוק, רשאי השר הממונה על התחום שבו פועל התאגיד שהוקם לפי חוק, באישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור;
{{ח:תתת|(2)}} היתה הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי רשות מקומית, רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ראש הממשלה ובאישור הוועדה, לתקן את התוספות לעניין אותו אישור.
{{ח:תת|(ב)|(1)}} השר המוסמך לפי סעיף קטן (א) לתקן את {{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית}}, רשאי, בצו, באופן האמור באותו סעיף קטן, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 4|לטור א׳ שבה}} או לגרוע ממנו, אישור רגולטורי שתקופת הארכתו תהיה שונה מתקופת ההארכה החלה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א1)(1)(א) עד (ג)}} והתקופה תצוין {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ד׳ לצידו}}, לשנות את התקופה המצוינת {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ב׳ לצידו}}, לשנות תנאי המצוין {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ג׳ לצידו}} או לשנות את תקופת ההארכה המצוינת {{ח:פנימי|תוספת 4|בטור ד׳ לצידו}}, אם מצא כי מתקיימות נסיבות משקיות חריגות או נסיבות אחרות המצדיקות זאת, ובלבד שתקופת ההארכה {{ח:פנימי|תוספת 4|שבטור ד׳}} לא תעלה על שנה.
{{ח:תתת|(2)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין האישור הרגולטורי – רישיון ישיבה לעובדים זרים המועסקים בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 4|בפרט (4) לתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ג)}} השר המוסמך לפי סעיף קטן (א) לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 5|התוספת החמישית}}, רשאי, בצו, באופן האמור באותו סעיף קטן, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 5|לטור א׳ בתוספת האמורה}} אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו המקורי חל בתקופה של 13 חודשים שלאחר תום התקופה הקובעת השנייה, ולהאריך את תוקפו לתקופה שיקבע {{ח:פנימי|תוספת 5|בטור ב׳ לצידו}}, אם מצא כי הדבר נדרש לשם ויסות העומס שצפוי להיווצר בקשר לחידוש האישורים הרגולטוריים לאחר התקופה הקובעת השנייה בשל הארכת התקופות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א1)}}, ובלבד שתקופת ההארכה {{ח:פנימי|תוספת 5|שבטור ב׳}} לא תעלה על שישה חודשים.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(2) – ההגדרה ”אישור רגולטורי“}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למכלית או לרכב שמותקן עליו מיכל, להובלת חומר מסוכן, בדבר כשירות ועמידה בדרישות כאמור {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#סעיף 3|בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}}, לפי תקן ישראלי ת״י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR) – המפקח כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה|בחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} תעודת הכשרה שנתן מוסד הכשרה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 51|תקנה 51 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס״ז–2007}}, ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה)#סעיף 6|לתקנה 6(ב) ו־(ג) לתקנות האמורות}} – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים)#סעיף 6|תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים {{ח:הערה|[במקור: עגונראים]}}, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ״ג–1992}}, לאתת או לעגורנאי, לעניין הפעלת עגורן מסוג ג׳ ו־ד׳ – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} בדיקה סביבתית תעסוקתית בהתאם להוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה) – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} תסקיר על בדיקה שניתן בידי בודק מוסמך לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה}}, ובלבד שלא הוצא לגבי המכשיר שלגביו ניתן התסקיר, בשנה האחרונה, צו שיפור או צו בטיחות לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}} – מפקח עבודה ראשי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|בפקודת הבטיחות בעבודה}};

{{ח:סעיף*|(6)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 1 פרט 6}}
{{ח:ת}} מידע להיתר שנמסר למבקש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} (להלן – חוק התכנון והבנייה);

{{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 1 פרט 7}}
{{ח:ת}} החלטה של רשות רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה}};

{{ח:סעיף*|(8)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 1 פרט 8}}
{{ח:ת}} מפת המדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה)|תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה), התשס״ט–2009}} (להלן – תקנות איחוד וחלוקה);

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת 1 פרט 9}}
{{ח:ת}} מפת המדידה המוגשת במסגרת בקשה למידע להיתר ובקשה להיתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה)|תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה), התשע״ו–2016}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, ואישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה)|חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע״ד–2014}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}}
{{ח:ת}} היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)#סעיף 14|14}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)#סעיף 19|או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1994}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}}
{{ח:ת}} היתר הפעלה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 8ג|בסעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}}
{{ח:ת}} הכרה במוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)#סעיף 10ג|תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973}};

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}}
{{ח:ת}} פנקס ימאי או אישור שירות הניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|תקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}}, או מוארך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)|אותן תקנות}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנהיגה הספורטיבית|חוק הנהיגה הספורטיבית, התשס״ו–2005}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}}
{{ח:ת}} תעודת היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים)|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״ד–1994}};

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 2 פרט 8}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 5|או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}}, וכן היתר למתן שירות קרינה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 8|תקנה 8 לתקנות האמורות}} לעניין שירות המנוי {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 2 פרט 5|בפרטים 5}}, {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 2 פרט 6|6}} {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 2 פרט 7|ו־7 לתוספת השנייה לאותן תקנות}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 2 פרט 9}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיג#סעיף 8א|תקנה 8א(א1) לתקנות הדיג, 1937}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 2 פרט 10}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 2 פרט 11}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל״ו–1976}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 2 פרט 12}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רבייה וגידול של עופות), התשמ״א–1981}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 2 פרט 13}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל״ד–1974}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 2 פרט 14}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9|סעיף 9(א)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9א|או 9א לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 2 פרט 15}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 2 פרט 16}}
{{ח:ת}} היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין־לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס״ד–2004}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 2 פרט 17}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה)|תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה), התש״ף–2020}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 2 פרט 18}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|צו התעבורה (הארכת תקופת תוקף רישיון רכב)|צו התעבורה (הארכת תקופת תוקף רישיון רכב), התש״ף–2020}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 2 פרט 19}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2)|תקנות התעבורה (הוראת שעה מס׳ 2), התש״ף–2020}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 2 פרט 20}}
{{ח:ת}} הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 2 פרט 21}}
{{ח:ת}} בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורם מזיק, שנדרשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 2 פרט 22}}
{{ח:ת}} תסקיר בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 2 פרט 23}}
{{ח:ת}} היתרים לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 2 פרט 24}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 2 פרט 25}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק משק הגז הטבעי|חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002}};

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 2 פרט 26}}
{{ח:ת}} הסמכה שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 2 פרט 27}}
{{ח:ת}} רישיונות הניתנים לפי {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים)#סעיף 4|כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983}};

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 2 פרט 28}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}};

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 2 פרט 29}}
{{ח:ת}} תעודת כושר טיסה שניתנה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הטיס, התשע״א–2011}} ({{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} – חוק הטיס);

{{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 2 פרט 30}}
{{ח:ת}} פטור שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 165|סעיף 165 לחוק הטיס}};

{{ח:סעיף*|(31)||עוגן=תוספת 2 פרט 31}}
{{ח:ת}} רישיון הפקה או רישיון הספקה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|סעיף 23 לחוק המים, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(32)||עוגן=תוספת 2 פרט 32}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};

{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 2 פרט 33}}
{{ח:ת}} הכרה בבית ספר כאמור {{ח:חיצוני|חוק הספורט#סעיף 1|בהגדרה ”תעודת הסמכה“ בסעיף 1 לחוק הספורט, התשמ״ח–1988}};

{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 2 פרט 34}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכים (שילוט)|חוק הדרכים (שילוט), התשכ״ו–1966}}.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)(2)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: ק״ת תשפ״א|עוגן=תוספת 3 פרט 1}}
{{ח:ת}} רישיון יבוא בפטור ממכס שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}} (להלן – צו יבוא חופשי);

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: ק״ת תשפ״א|עוגן=תוספת 3 פרט 2}}
{{ח:ת}} רישיון יבוא שניתן לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי}} או לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא אישי#סעיף 2|סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע״ט–2019}} לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן: 36.04, 93.04.0020, 93.05.9900 ו־93.06.901000/2 לעניין כדורי איירסופט.

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א1)(3)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} האישור הרגולטורי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} התקופה שבה חל מועד הפקיעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} תנאי להארכה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ד׳}} {{ש}} תקופת ההארכה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מידע להיתר שנמסר למבקש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;החלטה של רשות רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון ישיבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2(א)(2) לחוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}} (להלן – חוק הכניסה לישראל), לעובדים זרים שמועסקים כדין בענף הבניין על ידי קבלני כוח אדם בעלי היתרים לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום כ״ה בטבת התשפ״א (9 בינואר 2021) עד יום כ״ו בטבת התשפ״א (10 בינואר 2021)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום ט״ז באדר התשפ״א (28 בפברואר 2021)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היתר פליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳ לחוק אוויר נקי, התשס״ח–2008}} (להלן – חוק אוויר נקי)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שעד יום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבקשה לחידוש ההיתר הוגשה עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היתר פליטה לפי {{ח:חיצוני|חוק אוויר נקי#פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳ לחוק אוויר נקי}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021) או עד תום התקופה הקובעת השנייה, לפי המוקדם&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הבקשה לחידוש ההיתר הוגשה עד שנה לפני מועד פקיעתו המקורי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש״ך–1960}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ״ד–1964}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים, התשע״ד–2014}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(10)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אישור ליבוא מזון רגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)), שטרם חלפו ארבע שנים ממועד נתינתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היבואן הגיש, 45 ימים לפחות לפני מועד הפקיעה המקורי של האישור, הצהרה כי לא השתנה אף פרט מהפרטים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 64|בסעיף 64(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}} ושילם אגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 64|סעיף 64(א)(3) לחוק האמור}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(11)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אישור ליבוא מזון רגיש לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}}, שחלפו ארבע שנים ממועד נתינתו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היבואן הגיש, 45 ימים לפחות לפני מועד הפקיעה המקורי של האישור, הצהרה כי לא השתנה אף פרט מהפרטים האמורים {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 64|בסעיף 64(א)(2) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}}, שילם אגרה לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 64|סעיף 64(א)(3) לחוק האמור}}, והגיש בקשה למתן אישור מוקדם ליבוא לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 63|סעיף 63 לאותו חוק}} לא יאוחר מ־45 ימים לאחר תחילת תקופת ההארכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(12)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אישור לייצור דגם רכב, לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 21|סעיף 21 לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} (להלן – חוק שירותי רכב)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(13)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון יבוא רכב לשימוש אישי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 31|סעיפים 31}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|ו־33 לחוק שירותי רכב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(14)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון יבואן זעיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 44|סעיף 44 לחוק שירותי רכב}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(15)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפת מדידה המוגשת במסגרת תכנית איחוד וחלוקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התכנון והבנייה (תכנית איחוד וחלוקה)|תקנות איחוד וחלוקה}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(16)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;רישיון נשק לפי {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק כלי הירייה#סעיף 5|או 5 לחוק כלי הירייה, התש״ט–1949}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(17)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היתר זמני שניתן מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}} (להלן – חוק רישוי עסקים) לתקופה של עד 180 ימים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) או שלושה חודשים, לפי המאוחר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(18)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;היתר זמני שניתן מכוח {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 7ב|סעיף 7ב לחוק רישוי עסקים}}, לתקופה של מעל 180 ימים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד תום התקופה הקובעת השנייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6 חודשים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א2)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור א׳}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;50%&quot;&gt;{{מוקטן|טור ב׳}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית|תיקון: תשפ״א}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)(1א)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 6 פרט 1}}
{{ח:ת}} אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, למעט מפות המדידה האמורות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 8|בפרטים (8)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 9|ו־(9) לתוספת הראשונה}}, ולמעט כל אחד מאלה, המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4|בפרטים (1) עד (3) לתוספת הרביעית}};
{{ח:תת|(א)}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145 לחוק התכנון והבנייה}} שאינו היתר לשימוש חורג אשר לפי דין טעון אישור של מוסד תכנון נוסף על הוועדה המקומית;
{{ח:תת|(ב)}} מידע להיתר שנמסר למבקש לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(א1) לחוק התכנון והבנייה}};
{{ח:תת|(ג)}} החלטה של רשות רישוי לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 145|סעיף 145(ב1) לחוק התכנון והבנייה}};

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 6 פרט 2}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות#סעיף 3|סעיף 3(ג) לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ״ט–1969}};

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 6 פרט 3}}
{{ח:ת}} רישיון יבוא בפטור ממכס לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(ד) לצו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}} ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – צו יבוא חופשי);

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 6 פרט 4}}
{{ח:ת}} רישיון יבוא לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#סעיף 2|סעיף 2(א) לצו יבוא חופשי}} או לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא אישי#סעיף 2|סעיף 2(א)(2) לצו יבוא אישי, התשע״ט–2019}}, לטובין המסווגים בפרטי המכס המפורטים להלן:
{{ח:תת|(א)}} 36.04 או 93.04.0020;
{{ח:תת|(ב)}} 29.03.3000, 29.03.7000, 38.24.7000, 38.24.9000 או 39.07.2000;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 6 פרט 5}}
{{ח:ת}} רישיון יבוא טובין שניתן בידי רשות מוסמכת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי|צו יבוא חופשי}};

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 6 פרט 6}}
{{ח:ת}} היתר הפעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותי התעופה#סעיף 8ג|סעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963}};

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 6 פרט 7}}
{{ח:ת}} תעודת כושר טיסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 63|סעיף 63 לחוק הטיס, התשע״א–2011}} ({{ח:פנימי|תוספת 6|בתוספת זו}} – חוק הטיס);

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 6 פרט 8}}
{{ח:ת}} פטור לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 165|סעיף 165 לחוק הטיס}};

{{ח:סעיף*|(9)||עוגן=תוספת 6 פרט 9}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}};

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 6 פרט 10}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 6 פרט 11}}
{{ח:ת}} רישיון קדיחה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}};

{{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 6 פרט 12}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};

{{ח:סעיף*|(13)||עוגן=תוספת 6 פרט 13}}
{{ח:ת}} הסמכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}};

{{ח:סעיף*|(14)||עוגן=תוספת 6 פרט 14}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|כללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים)#סעיף 4|כלל 4 לכללי רשות שדות התעופה (כניסה לשטחים מוגבלים), התשמ״ג–1983}};

{{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 6 פרט 15}}
{{ח:ת}} פנקס ימאי או אישור שירות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הספנות (ימאים), התשס״ב–2002}};

{{ח:סעיף*|(16)||עוגן=תוספת 6 פרט 16}}
{{ח:ת}} תעודת משיט או היתר להשטת אוניית נוסעים קטנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים)|תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998}};

{{ח:סעיף*|(17)||עוגן=תוספת 6 פרט 17}}
{{ח:ת}} אישור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (תנאי ייצור נאותים לתכשירים)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הרוקחים (תנאי ייצור נאותים לתכשירים), התשס״ט–2008}};

{{ח:סעיף*|(18)||עוגן=תוספת 6 פרט 18}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק משק החשמל|חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(19)||עוגן=תוספת 6 פרט 19}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק החשמל|חוק החשמל, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(20)||עוגן=תוספת 6 פרט 20}}
{{ח:ת}} היתר לפרסום תשקיף לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 21|סעיף 21 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק השקעות משותפות בנאמנות#סעיף 29|סעיף 29 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994}};

{{ח:סעיף*|(21)||עוגן=תוספת 6 פרט 21}}
{{ח:ת}} רישום בפנקס שמאי המקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק שמאי מקרקעין#סעיף 6|סעיף 6 לחוק שמאי מקרקעין, התשס״א–2001}};

{{ח:סעיף*|(22)||עוגן=תוספת 6 פרט 22}}
{{ח:ת}} רישיון נוטריון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנוטריונים#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הנוטריונים, התשל״ו–1976}};

{{ח:סעיף*|(23)||עוגן=תוספת 6 פרט 23}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה|חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל״ב–1972}};

{{ח:סעיף*|(24)||עוגן=תוספת 6 פרט 24}}
{{ח:ת}} רישיון לעסוק בתיווך במקרקעין לפי {{ח:חיצוני|חוק המתווכים במקרקעין#סעיף 2|סעיף 2 לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ״ו–1996}};

{{ח:סעיף*|(25)||עוגן=תוספת 6 פרט 25}}
{{ח:ת}} רישיון מוביל לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הובלה#סעיף 5|סעיף 5 לחוק שירותי הובלה, התשנ״ז–1997}}, {{ח:חיצוני|תקנות שירותי הובלה#פרק 3|ופרק שלישי לתקנות שירותי הובלה, התשס״א–2001}};

{{ח:סעיף*|(26)||עוגן=תוספת 6 פרט 26}}
{{ח:ת}} רישיון רכב לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת התעבורה}} ורישיון נהיגה שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה#סעיף 10|סעיף 10 לפקודה האמורה}};

{{ח:סעיף*|(27)||עוגן=תוספת 6 פרט 27}}
{{ח:ת}} היתר לנשיאת פנס כחול מהבהב לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 62|תקנה 62(ב)(3) לתקנות התעבורה, התשכ״א–1961}};

{{ח:סעיף*|(28)||עוגן=תוספת 6 פרט 28}}
{{ח:ת}} היתר להפעלת מסילת ברזל מקומית לפי {{ח:חיצוני|פקודת מסילות הברזל#סעיף 46ד|סעיף 46ד לפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972}};

{{ח:סעיף*|(29)||עוגן=תוספת 6 פרט 29}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק המהנדסים והאדריכלים|חוק המהנדסים והאדריכלים, התשי״ח–1958}};

{{ח:סעיף*|(30)||עוגן=תוספת 6 פרט 30}}
{{ח:ת}} תעודת היתר לייבא לישראל או לייצא ממנה פסולת חומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים)|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״ד–1994}};

{{ח:סעיף*|(31)||עוגן=תוספת 6 פרט 31}}
{{ח:ת}} רישיון ליבוא בעלי חיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי חיים), התשל״ד–1974}};

{{ח:סעיף*|(32)||עוגן=תוספת 6 פרט 32}}
{{ח:ת}} רישיון ליבוא מוצרי כוורת לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ״ב–1982}};

{{ח:סעיף*|(33)||עוגן=תוספת 6 פרט 33}}
{{ח:ת}} רישיון כריתה, העתקה או הובלה של אילן מוגן או עץ בוגר, לפי {{ח:חיצוני|פקודת היערות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת היערות}};

{{ח:סעיף*|(34)||עוגן=תוספת 6 פרט 34}}
{{ח:ת}} רישיון יבוא או רישיון יבוא בתנאי הסגר שניתן לתקופה קצרה משנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס״ט–2009}};

{{ח:סעיף*|(35)||עוגן=תוספת 6 פרט 35}}
{{ח:ת}} אשרה ורישיון ישיבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הכניסה לישראל}}, למעט אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר בענפי הסיעוד והחקלאות שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|החוק האמור}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}};

{{ח:סעיף*|(36)||עוגן=תוספת 6 פרט 36}}
{{ח:ת}} היתר להעסקת עובד זר לפי {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יג|סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}, למעט היתר כאמור בענף הסיעוד או החקלאות;

{{ח:סעיף*|(37)||עוגן=תוספת 6 פרט 37}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 65|סעיף 65 לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}};

{{ח:סעיף*|(38)||עוגן=תוספת 6 פרט 38}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנפט|חוק הנפט, התשי״ב–1952}};

{{ח:סעיף*|(39)||עוגן=תוספת 6 פרט 39}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות|פקודת המכרות}};

{{ח:סעיף*|(40)||עוגן=תוספת 6 פרט 40}}
{{ח:ת}} רישיון לעבודת גפ״מ לפי {{ח:חיצוני|תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ&quot;מ)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ״מ), התשס״ו–2006}};

{{ח:סעיף*|(41)||עוגן=תוספת 6 פרט 41}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)#סעיף 14|14}} {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים)#סעיף 19|או 19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ״ד–1944 {{ח:הערה|[צ״ל: התשנ״ד–1994]}}}};

{{ח:סעיף*|(42)||עוגן=תוספת 6 פרט 42}}
{{ח:ת}} הכרה במוסד מוכר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)#סעיף 10ג|תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973}};

{{ח:סעיף*|(43)||עוגן=תוספת 6 פרט 43}}
{{ח:ת}} היתר לעיסוק בקרינה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 4|4}} {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 5|או 5 לתקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), התש״ם–1980}}, והיתר למתן שירות לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#סעיף 8|תקנה 8}} {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 2 פרט 5|ופרטים 5}}, {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 2 פרט 6|6}} {{ח:חיצוני|תקנות הרוקחים (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם)#תוספת 2 פרט 7|ו־7 בתוספת השנייה לאותן תקנות}};

{{ח:סעיף*|(44)||עוגן=תוספת 6 פרט 44}}
{{ח:ת}} היתר ליבוא או ליצוא של ערך טבע מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|סעיף 33 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, לעניין ערך טבע כאמור שחלה לגביו {{ח:חיצוני|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה)|אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין־לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), התשס״ד–2004}};

{{ח:סעיף*|(45)||עוגן=תוספת 6 פרט 45}}
{{ח:ת}} היתר חירום לפי {{ח:חיצוני|תקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים#סעיף 9|תקנה 9(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש״ן–1990}};

{{ח:סעיף*|(46)||עוגן=תוספת 6 פרט 46}}
{{ח:ת}} הסמכת ממונים על פיצוצים, לפי {{ח:חיצוני|חוק חומרי נפץ|חוק חומרי נפץ, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(47)||עוגן=תוספת 6 פרט 47}}
{{ח:ת}} בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לגורמי סיכון שנדרשות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה|פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}};

{{ח:סעיף*|(48)||עוגן=תוספת 6 פרט 48}}
{{ח:ת}} תסקיר על בדיקה לגבי מעלית או עגורן צריח או לגבי מיתקנים או כלים טעוני בדיקה אחרים שהוצא לגביהם צו שיפור או צו בטיחות לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(49)||עוגן=תוספת 6 פרט 49}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9|סעיפים 9(א)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 9א|או 9א לחוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}};

{{ח:סעיף*|(50)||עוגן=תוספת 6 פרט 50}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק שעות עבודה ומנוחה|חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א–1951}};

{{ח:סעיף*|(51)||עוגן=תוספת 6 פרט 51}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם|חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם}};

{{ח:סעיף*|(52)||עוגן=תוספת 6 פרט 52}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת הנוער|חוק עבודת הנוער, התשי״ג–1953}};

{{ח:סעיף*|(53)||עוגן=תוספת 6 פרט 53}}
{{ח:ת}} אישור רגולטורי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות|חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018}};

{{ח:סעיף*|(54)||עוגן=תוספת 6 פרט 54}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיג#סעיף 8|תקנה 8(א)(א1) לתקנות הדיג, 1937}}, ורישיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת הדיג, 1937}};

{{ח:סעיף*|(55)||עוגן=תוספת 6 פרט 55}}
{{ח:ת}} היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ״ח–1988}};

{{ח:סעיף*|(56)||עוגן=תוספת 6 פרט 56}}
{{ח:ת}} רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת הפיקוח על כלבים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס״ג–2002}};

{{ח:סעיף*|(57)||עוגן=תוספת 6 פרט 57}}
{{ח:ת}} היתר להקמה או להפעלה של מיתקן גז לפי {{ח:חיצוני|חוק הגז הפחמימני המעובה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק הגז הפחמימני המעובה, התשפ״א–2020}};

{{ח:סעיף*|(58)||עוגן=תוספת 6 פרט 58}}
{{ח:ת}} דרכון לפי {{ח:חיצוני|חוק הדרכונים|חוק הדרכונים, התשי״ב–1952}}.

{{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום ז׳ בתמוז התש״ף (29 ביוני 2020).}}
* '''בנימין נתניהו'''&lt;br&gt;ראש הממשלה
* '''ראובן ריבלין'''&lt;br&gt;נשיא המדינה
* '''יריב לוין'''&lt;br&gt;יושב ראש הכנסת
{{ח:סוגר}}

{{ח:סוף}}
{{חוקי קורונה|כנסת=2141933}}

[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>0xm4jzlkv5r1qq4ltdhdl1t7d63kuqs</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנמלים (מעגנות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>381170</id>
    <revision>
      <id>1417737</id>
      <parentid>1382397</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:51:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48265" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנמלים (מעגנות), התשע&quot;א-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 38|תקנות הנמלים (מעגנות)|6931)); ((תשפ&quot;א, 449|תיקון|8899)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 60]] [[=הפקודה|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל&quot;א-1971]] (להלן - הפקודה), בהתייעצות עם שר הבריאות לפי [[סעיף 60(1)(יא) לפקודה]], על פי הצעת רשות הספנות והנמלים לפי [[סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס&quot;ד-2004]], ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשפ&quot;א)
: בתקנות אלה -
:- &quot;אנייה&quot;, &quot;כלי שיט&quot; ו&quot;מפקח כלי שיט&quot; - כהגדרתם [[=תקנות הבטיחות|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ&quot;ג-1982]] (להלן - תקנות הבטיחות);
:- &quot;אופנוע ים&quot; ו&quot;כלי שיט קטן&quot; - כהגדרתם [[בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ&quot;ח-1998]];
:- &quot;בעל כלי שיט&quot; - לרבות חוכר כלי שיט או סוכנו או מי שהוסמך מטעם כל אחד מהם;
:- &quot;גל ירכתיים&quot; - גל השובל הנוצר בירכתי כלי השיט בעת השטתו;
:- &quot;השר&quot; - שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
:- &quot;מי שיפוליים&quot; - כל נוזל המצטבר במחסנים, בחדר המשאבות, בחדר המכונות, או בכל מקום אחר בתחתית כלי שיט;
:- &quot;מיקשר&quot; - מערכת לריתוק כלי שיט המוצבת בים;
:- &quot;מיתקן ימי&quot; - מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כגון: שובר גלים, מיקשר, רציף, מצוף, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;
:- &quot;מנהל מעגנה&quot; - מי שהשר מינהו למנהל נמל שהוא מעגנה, לפי המלצת מפעיל המעגנה, ובלבד שהוא בעל הכשרה וידע מספקים בתחום הימי לפי אמות מידה שהציב הממונה על הנמלים;
:- &quot;מספנה&quot; - מקום המשמש לבנייתם, תיקונם, שיפוצם או תחזוקתם של כלי שיט, מיתקן ימי, ציודם או אבזריהם;
:- &quot;מעגנה&quot; - נמל או חלק מנמל אשר נועד לשמש בעיקר לעגינתם של כלי שיט קטנים, תיקונם, שיפוצם או הספנתם כמפורט [[בתוספת]];
:- &quot;מפעיל מעגנה&quot; - מי שבעל זכות במקרקעין מסר לידיו את הזכות להפעילם כמעגנה;
:- &quot;מפקח למניעת זיהום הים&quot; - מפקח כמשמעותו [[בסעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]], ומפקח לפי [[חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע&quot;א-2011]], שהוסמך לעניין [[פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן [נוסח חדש], התש&quot;ם-1980]];
:- &quot;משיט&quot; - מי שבידו הפיקוד על כלי שיט;
:- &quot;נמל&quot; - מקום שהכריז עליו השר לפי [[סעיף 2 לפקודה]];
:- &quot;סד&quot;ג&quot; - סירה או ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג שניתן לפי [[תקנה 2א לתקנות הדיג, 1937]], למעט רישיון דיג ספורטיבי;
&quot;עגינה&quot; - כל אחד מאלה:
:: (1) ריתוק כלי שיט לקרקעית הים או לרציף באמצעות עוגן, חבלים, כבלים או כל אמצעי קשירה אחר;
:: (2) ריתוק כלי שיט לכלי שיט הנמצא במצב עגינה כאמור בפסקה (1);
:- &quot;צמדת ים&quot; - בעל חי ימי הנצמד לתחתית גוף כלי שיט ויוצר בית גידול;
:- &quot;רכב&quot; - כמשמעותו [[בפקודת התעבורה]];
:- &quot;רציף&quot; - לרבות מזח ומיקשר;
:- &quot;הרשות הארצית לכבאות והצלה&quot; - רשות הכבאות וההצלה כהגדרתה [[בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע&quot;ב-2012]];
:- &quot;שירותים ימיים&quot; - שירות לכלי שיט או באמצעות כלי שיט הניתן במעגנה או ממעגנה שהוא אחד מאלה:
:: (1) מספנה;
:: (2) בית ספר לצלילה;
:: (3) השכרת כלי שיט;
:: (4) תדלוק כלי שיט;
:- &quot;שמן&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל&quot;ו-1976]], ולרבות נוזל קירור של מנועים, ממיסים וכימיקלים המשמשים לניקוי חלקי מכונות;
:- &quot;שמן משומש&quot; - שמן שכתוצאה משימוש, אחסנה, טלטול או סיבה דומה נעשה בלתי ראוי לשימוש לצורכי סיכה, בידוד וכיוצא באלה, ולרבות שאריות שמן שנאגרו שמסנן משומש;
:- &quot;שפכים&quot; - שפכים סניטריים, מי שיפוליים, שמן ושמן משומש;
:- &quot;שפכים סניטריים&quot; - פסולת נוזלית שמקורה בשירותים הסניטריים או במטבח של כלי השיט.

== פרק שני: הוראות סדר כלליות ==

=== סימן א': השימוש בשטחי המעגנה ובמיתקניה ===

@ 2. הגבלת השימוש במיתקני המעגנה
: (א) הממונה על הנמלים רשאי להורות למנהל מעגנה לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף, או כל מיתקן אחר בתחום המעגנה או כל חלק ממנו, וכן לאסור שימוש בו או להתירו, בתנאים ולתקופה שיורה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט, הגנה על הסביבה הימית, או לצורך התפעול התקין והבטיחותי של המעגנה.
: (ב) אין בסמכותו של הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (א), כדי לגרוע מחובותיו של מפעיל המעגנה לדאוג, בתור בעל הזכות במקרקעין, לתקינות מיתקני המעגנה.

@ 3. הגבלת כניסה דרך היבשה
: בכפוף להוראות [[חוק שמירת הסביבה החופית, התשס&quot;ד-2004]], מנהל מעגנה רשאי להגביל או לאסור כניסת בני אדם, בעלי חיים ורכב אל שטח המעגנה או כל חלק ממנה אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט או הגנה על הסביבה הימית או לצורך התפעול התקין של המעגנה.

@ 4. הקמת מיתקן ימי
: (א) בתקנה זו -
::- &quot;המבקש&quot; - מי שמבקש להקים מיתקן ימי;
::- &quot;הקמת מיתקן ימי&quot; - לרבות הקמת כל חלק של מיתקן ימי, וכן כל שינוי או תיקון בו.
: (ב) לא יקים אדם מיתקן ימי בתחומי מעגנה, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת מנהל המעגנה, ובהתאם לתנאי האישור.
: (ג) מנהל המעגנה לא יאשר את הקמתו של מיתקן ימי אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
:: (1) המבקש הגיש לממונה על הנמלים תכניות הנדסיות מפורטות להקמת המיתקן הימי ואלה אושרו בידו;
:: (2) המבקש הגיש לממונה על הנמלים תכנית מפורטת לתחזוקת המיתקן הימי, העונה על צורכי הבטיחות, והתכנית אושרה בידו;
:: (3) המבקש הגיש לממונה על הנמלים היתר לפי הוראות [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]] - אם הקמת המיתקן הימי טעונה היתר כאמור.
: (ד) מנהל המעגנה רשאי לכלול באישור הקמת המיתקן הימי תנאים לפיקוח על הקמתו ותחזוקתו.

@ 5. פירוק מיתקן ימי שהוקם בלא אישור
: (א) הקים אדם, שינה או תיקן מיתקן ימי או חלק ממנו בתחום המעגנה, בלא אישור מנהל המעגנה או בניגוד לתנאי האישור, חייב אותו אדם לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור, בתוך 30 ימים מיום שקיבל על כך הוראה בכתב מאת מנהל המעגנה.
: (ב) הורה מנהל המעגנה על פירוק מיתקן ימי כאמור בתקנת משנה (א), ואותו אדם לא ביצע את ההוראה, רשאי מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור.
: (ג) אישור הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (ב) יינתן אם פירוק המיתקן הימי דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט או למניעת זיהום המעגנה או לצורך תפעולה התקין של המעגנה, ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להביא את טענותיו לפניו; באישור כאמור יורה הממונה על הנמלים על דרך פירוק המיתקן הימי באופן שתובטח פגיעה מזערית בקניין של אותו אדם.

@ 6. איסור בנייה
: לא יקים אדם, מבנה או מיתקן כלשהו במעגנה, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם כן קיבל אישור מאת מנהל המעגנה שהדבר לא יפריע לתפעולה התקין של המעגנה, והדבר נעשה בהתאם להוראות כל דין.

=== סימן ב': התנהגות אנשים במעגנה ===

@ 7. מודעות ברציף ועל כלי שיט
: ראה מנהל המעגנה כי כרזה, מודעה או פרסום אחר המוצבים ברציף או על כלי שיט פוגעים בבטיחות השיט במעגנה, רשאי הוא לשם הבטחת בטיחות השיט, להורות למי שהציבם כאמור, או לבעל כלי השיט, לפי העניין, על הסרתם, או הזזתם, ואותו אדם חייב למלא אחר הוראות מנהל המעגנה שניתנו כאמור.

@ 8. איסור דיג
: (א) לא ידוג אדם בחכה בתחום מעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה לצורך הבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.
: (ב) לא יפרוש אדם במימי המעגנה רשת דייגים או ציוד דיג אחר.
: (ג) לא יפרוק אדם דגים או ציוד דיג בתחום מעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה; הוראה זו לא תחול בנמל טבריה, נמל יפו, נמל עכו, ומעגן &quot;שביט&quot; בנמל חיפה.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ראה הממונה על הנמלים כי קיימים במעגנה מקומות עגינה פנויים, וכי אין מניעה תפעולית לשימוש של סד&quot;ג באותו רציף, רשאי הוא להורות למנהל המעגנה להקצות רציף במעגנה באורך של עד 50 מטרים לפריקת דגים וציוד דיג, בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה על הנמלים; ניתנה הוראה כאמור, מנהל המעגנה לא יקצה את הרציף כאמור לעגינה קבועה של כלי שיט אלא אם כן הורה הממונה על הנמלים אחרת אם ראה שאין ביקוש לשימוש סד&quot;גים ברציף או מטעמים מיוחדים שיפרט.
: (ה) משיט סד&quot;ג או איש צוות סד&quot;ג -
:: (1) יפרוק דגים או ציוד דיג אך ורק ברציף שהוקצה לו לצורך כך על ידי מנהל המעגנה ובהתאם לתנאים שהתנה מנהל המעגנה;
:: (2) לא ישאיר דגים או ציוד דיג ועל הרציף בלא השגחה;
:: (3) לא יניח דגים או ציוד דיג על הרציף באופן המפריע למעבר הבטוח בו;
:: (4) בעזיבתו את המעגנה יבטיח כי כל ציוד הדיג וציוד הסד&quot;ג פונו מהרציף והרציף נשאר נקי ומוכן לשימוש.
: (ו) לעניין תקנה זו, &quot;דג&quot; - כהגדרתו [[#2|בפקודת הדיג, 1937]].

@ 9. שחייה, צלילה ופעילות ספורט ימי
: (א) לא יכניס אדם למימי המעגנה בעל חיים.
: (ב) לא יצלול אדם ולא יטבול במים בתחום מעגנה, אלא במקום ובאופן שאישר לו מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.
: (ג) לא ישיט אדם כלי שיט בפעילות של גלישה, חתירה, הפלגה באופנוע ים, או ספורט ימי אחר בתחום המעגנה, אלא במקום ובאופן שאישר לו מנהל המעגנה ובתנאים שנתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.

=== סימן ג': הפעלת עסק למתן שירותים ימיים במעגנה ===

@ 10. הגדרה
: [[בסימן זה]], &quot;עסק&quot; - עסק למתן שירותים ימיים (להלן - שירות) בתחום המעגנה.

@ 11. היתר להפעלת עסק
: לא יתיר מפעיל מעגנה את הפעלתו או את קיומו של עסק ולא יתקשר בהסכם המאפשר את הפעלתו או את קיומו של עסק, אלא אם כן וידא כי מתקיימים בו כל אלה:
: (1) הממונה על הנמלים אישר כי השירות שניתן במסגרת העסק תואם את אופי פעילות המעגנה וכי העסק ערוך ומצויד לשמור על בטיחותם של העוסקים במתן השירות, של מקבלים השירות ושל בני אדם אחרים הנמצאים במעגנה, ולפי התנאים שהתנה;
: (2) לכלי השיט או למיתקנים הימיים המשמשים במתן השירות ניתנו כל הרישיונות, התעודות וההיתרים הדרושים לפי [[הפקודה]];
: (3) לכל משתתף בהפעלת כלי שיט המשמש במתן השירות, תעודת הסמכה תקפה לפי [[חוק הספנות (ימאים), התשל&quot;ג-1973]];
: (4) העסק מבוטח מפני נזקי צד שלישי שייגרמו עקב מתן השירות;
: (5) קבע הממונה על הנמלים כי השירות עלול לגרום לזיהום מי המעגנה - ננקטו כל האמצעים למניעת זיהום שדרש המפקח למניעת זיהום הים.

@ 12. הגבלת ההפעלה של עסק
: (א) ראה מנהל המעגנה כי בשירות של עסק שהפעלתו הותרה לפי [[תקנה 11]] לא מתקיים אחד או יותר מן האמור בה, רשאי לאסור את המשך פעילותו, לאחר שנתן לבעל העסק הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, עד שיקיים את כל הוראות [[אותה תקנה]].
: (ב) מפעיל המעגנה יקבע בחוזה עם בעל עסק כי הוא מתחייב בקיום כל הוראות מנהל המעגנה על פי [[סימן זה]].

== פרק שלישי: סדרי כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה ==

@ 13. חובת הודעה
: משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, לא ישיט את כלי השיט שבפיקודו לתחום מעגנה אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:
: (1) לפני כניסתו למעגנה קיבל את אישור מנהל המעגנה לכך;
: (2) לדעתו מצב חירום מחייבו להיכנס למעגנה בלא הודעה מראש.

@ 14. הכוונת כלי שיט
: משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, רשאי, טרם כניסתו לתחומי המעגנה, לבקש סיוע ממנהל המעגנה בהכוונת כלי השיט בכניסה למעגנה ובעגינתו בה, ומנהל המעגנה חייב לסייע בהכוונה כמבוקש; בתקנה זו, &quot;הכוונה&quot; - באמצעות תקשורת, סימון אורות, כלי שיט מלווה או כל אמצעי אחר לפי שיקול דעתו של מנהל המעגנה.

@ 15. נתיבים מסומנים
: משיט לא ייכנס למעגנה ולא יצא מתחומה אלא לפי נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה, שסימן מפעיל המעגנה, כאמור [[בתקנה 34]].

@ 16. איסור כניסה ויציאה
: מנהל המעגנה רשאי לאסור על כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה, אם הדבר דרוש מטעמי בטיחות השיט, וכל עוד הדבר דרוש כאמור.

== פרק רביעי: פעילות כלי שיט במעגנה ==

@ 17. עגינת כלי שיט
: (א) לא יעגון כלי שיט במעגנה, ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת כלי שיט במעגנה, אם נתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זולת אם אישר הממונה על הנמלים את עגינתו, לתקופה ובתנאים שהתנה -
:: (1) אם השטת כלי השיט טעונה רישיון שיט או היתר שיט לפי [[תקנות הבטיחות]] - בעל כלי השיט או משיטו לא הציג למפעיל המעגנה רישיון שיט או היתר שיט בר-תוקף;
:: (2) מפקח כלי שיט הודיע למפעיל המעגנה כי כלי השיט אינו כשיר לשיט.
: (ב) לא תעגון אנייה במעגנה ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת אנייה במעגנה אלא באישור הממונה על הנמלים.
: (ג) לא יעגון כלי שיט בתחום המעגנה בנתיב שיט או במקום המפריע לגישה לכל רציף או מיתקן אחר של המעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה.
: (ד) לא יטיל משיט עוגן בתחומי מעגנה, אלא בהיתר מראש ממנהל המעגנה, זולת אם נועדה הטלת העוגן למנוע סכנה של ממש לחיי אדם או לכלי השיט.
: (ה) עגן כלי שיט במעגנה בניגוד להוראות תקנות משנה (א) עד (ד), כולן או מקצתן, רשאי מנהל המעגנה להורות לבעל כלי השיט ולמשיטו על הרחקת כלי השיט מתחום המעגנה, או העברתו למקום עגינה אחר.

@ 18. מקום עגינה ואמצעי עגינה ובטיחות
: (א) מנהל המעגנה יורה למשיט על מקום העגינה המיועד לו ואמצעי העגינה שהוא חייב בהם, ולא יעגון כלי שיט בכל מקום במעגנה אלא בהיתר כאמור מאת מנהל המעגנה.
: (ב) מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, רשאי להורות כי בכלי שיט ובטיחות העוגן במעגנה תובטח שהייתם של אנשי צוות במספר מספיק לצורך שמירה על בטיחות כלי השיט ואפשרות תמרונו.

@ 19. תנועת כלי שיט במעגנה
: (א) לא יניע אדם ולא יתמרן כלי שיט במעגנה באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני המעגנה או לכל רכוש אחר במעגנה.
: (ב) מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יורה על מהירות השיט המותרת במעגנה; לא ישיט אדם כלי שיט במהירות העולה על המהירות המותרת שנקבעה כאמור, ובכל מקרה ישיט את כלי השיט בלי ליצור גל ירכתיים, ובהתאמה לתנאי מזג האוויר, עומק המים וכללי הימאות הטובה.
: (ג) לא ישיט אדם בתחום מעגנה כלי שיט שמותקנים בו גם מנוע וגם מפרשים, באמצעות מפרשים בלבד, אלא באישור מנהל המעגנה.

@ 20. דרישת ביטוח
: (א) מנהל המעגנה רשאי לאסור את כניסתו של כלי שיט למעגנה או את עגינתה בה אם לא הוכיח בעל כלי השיט או מי מטעמו כי כלי השיט מבוטח מפני אחריותו למשיית כלי שיט שטבע או עלה על שרטון בתחום המעגנה, לפי [[פרק ד' לפקודה]], או שהופקדה בידיו ערבות בנקאית או פיקדון לפיצוי מפני אחריותו כאמור, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב).
: (ב) הסכום המזערי לכיסוי חבות בפוליסת ביטוח, ערבות בנקאית או פיקדון לפי תקנת משנה (א) יהיה כמפורט להלן, בהתאם לאורך כלי השיט:
:: {|
! אורך כלי השיט הקבוע ברישיון השיט !! סכום הביטוח או הערבות הבנקאית או הפיקדון {{ש}} המזערי הנדרש בשקלים חדשים
|-
| עד 8 מטר || 200,000
|-
| מעל 8 מטר ועד 14 מטר || 350,000
|-
| מעל 14 מטר ומעלה || 500,000
|}

@ 21. אמצעי קשירה ודיפון
: (א) משיט כלי שיט העוגן במעגנה יבטיח כי אמצעי הקשירה והדיפון של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב ההולם את תנאי מזג האוויר.
: (ב) מנהל המעגנה רשאי לתת הוראות למשיט כלי שיט בדבר ציוד קשירה ודיפון שיתקין בכלי השיט בתוך המועד שיורה; לא קיים המשיט הוראה כאמור, יקיים אותה מנהל המעגנה ויחייב את המשיט בהוצאות ההתקנה.

@ 22. מניעת נזק במעגנה
: (א) בעל כלי שיט או משיטו יעשה כל שביכולתו כדי למנוע כל נזק העלול להיגרם לרציף, למיתקן אחר או לכלי שיט שבמעגנה עקב תנועה או עגינה של כלי השיט.
: (ב) משיט יודיע מיד למפעיל המעגנה ולמנהל המעגנה על כל נזק שגרם כלי שיט לרציף, מיתקן אחר, או כלי שיט שבמעגנה.

== פרק חמישי: בטיחות במעגנה ==

@ 23. איסור סיכון לאש
: (א) לא יעשן אדם ולא ישתמש באש מסוג כלשהו במעגנה, במקומות שהעישון או השימוש באש כאמור נאסר בידי מנהל המעגנה.
: (ב) לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך, חיתוך או ליטוש באש או באופן העלול לגרום גצים, ברציף, על כלי השיט או בכל מקום אחר במעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובהתקיים התנאים המוקדמים שהורה מנהל המעגנה לגבי עבודות כאמור.

@ 24. כיבוי דליקות (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מנהל מעגנה רשאי לנקוט את כל האמצעים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכלי שיט, ברציף או במקום כלשהו במעגנה.
: (ב) פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע על כך המשיט או בעל כלי השיט, במהירות האפשרית באמצעים שעומדים לרשותו, למנהל המעגנה ולרשות הארצית לכבאות ולהצלה; חובת הודעה כאמור תחול על המשיט אף אם הדליקה כובתה.

@ 25. הרחקת כלי שיט
: (א) ראה מנהל מעגנה שיש הכרח בהרחקה מיידית של כלי שיט ממקום עגינתו במעגנה או בביצוע כל תמרון אחר בו, כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני המעגנה או לכל רכוש אחר במעגנה, או כדי למנוע פגיעה בסביבה הימית, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או למשיט לנקוט כל פעולה כאמור.
: (ב) לא ביצע משיט או בעל כלי שיט הוראה מהוראות מנהל המעגנה שניתנו לפי תקנת משנה (א), רשאי מנהל המעגנה לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים מטעמו ובאופן שיראה לנכון.

== פרק שישי: מניעת זיהום המעגנה ==

@ 26. הגדרה
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;שפיכה&quot; - לרבות הזרמה, השלכה, פליטה, סילוק, דליפה או טפטוף;
:- &quot;רישיון העסק&quot; - רישיון עסק לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]].

@ 27. מניעת זיהום
: (א) לא ישליך אדם כל חפץ או חומר בתחומי המעגנה, לא יניחו ולא ישפוך אותו, ככל שיש בכך כדי להביא לפגיעה בבטיחות השיט או לפגיעה בסביבה, אלא במקום שייעד לכך מנהל המעגנה.
: (ב) לא יבצע אדם בתחומי המעגנה פעולות שיש בהן כדי לגרום למפגע או לנזק סביבתי, ובכלל זה צביעה בהתזה, ניקוי חול, ניקוי חלודה או שטיפת סיפונים או מפרשים בדטרגנטים, אלא באישור מנהל המעגנה, שיינתן בכפוף לרישיון העסק של מפעיל המעגנה, ובתנאים שיתנה כדי להבטיח מניעת זיהום מי המעגנה מפעילות כאמור.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בנמל טבריה, לא ייתן מנהל המעגנה אישור לביצוע פעולות כאמור באותה תקנת משנה.

@ 28. איסור צביעה ב-T.B.T.‎
: (א) לא יצבע אדם כלי שיט בתחום המעגנה בצבעים למניעת צמדת ים המכילים תרכובות בדיל אורגניות (T.B.T.‎).
: (ב) מנהל המעגנה, בבואו להתיר פעילות של צביעת כלי שיט, כאמור [[בתקנה 27(ב)]], יורה כי לא ייעשה שימוש בצבעים כאמור בתקנת משנה (א).

@ 29. שפכים
: (א) לא ישפוך אדם שפכים למי מעגנה או באתר שממנו יכולים שפכים להגיע למי מעגנה, ולא יורה ולא ירשה אדם שפיכת שפכים כאמור.
: (ב) לא ירשה משיט או בעל כלי שיט לשפוך או להזרים מכלי השיט שפכים למי מעגנה כאמור.
: (ג) שפכים המצויים בכלי השיט יוזרמו למיתקנים שייעד לכך מפעיל המעגנה לפי [[תקנה 46]], בתנאים ובמועד כפי שיורה מנהל המעגנה; הוראות מנהל המעגנה לפי תקנת משנה זו יינתנו לפי הנחיות המפקח למניעת זיהום ים ולפי רישיון העסק של מפעיל המעגנה.

@ 30. פסולת
: (א) בעת שהיית כלי שיט במעגנה, לא יניח משיט או כל מי שכלי השיט נמצא באחריותו, שתצטבר בו פסולת שמחמת מהותה או כמותה מזיקה לבריאות או מפריעה לשמירת הניקיון במעגנה.
: (ב) בכל עת שהיית כלי שיט במעגנה וטרם עזיבתו את מקום ריתוקו ליד הרציף, ידאג המשיט או כל מי שכלי השיט נמצא באחריותו, לאיסוף הפסולת המצטברת בכלי השיט ועל הרציף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים הניתנים לאטימה, ולסילוק מכלי הפסולת כאמור למיתקן איסוף פסולת שייעד לכך מפעיל המעגנה.
: (ג) בתקנה זו [[ובתקנה 46]], &quot;פסולת&quot; - למעט שפכים.

@ 31. מניעת מפגעים
: (א) בעל כלי שיט או משיטו אחראי לכך שכלי השיט במעגנה לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו [[בפקודת בריאות העם, 1940]].
: (ב) היווה או גרם כלי השיט מפגע כאמור, רשאי מנהל המעגנה להורות לבעל כלי השיט או למשיט, לסלק את המפגע או להעביר את כלי השיט ממקומו למקום אחר או להוציאו מהמעגנה, לפי העניין.

== פרק שביעי: חובות מפעיל מעגנה ==

@ 32. מתן שירותי עגינה
: מפעיל המעגנה לא יסרב לספק שירותי עגינה במעגנה אלא מטעמים סבירים, לרבות שמירה על בטיחות השיט, הבטחת פעילותה התקינה של המעגנה, אופי פעילות המעגנה, הגנה על הסביבה והעדר מקומות עגינה במעגנה.

@ 33. חובות מפעיל מעגנה
: (א) מפעיל מעגנה יקים את כל התשתיות, המערכות או המיתקנים המפורטים [[בפרק זה]] (להלן - התשתיות), יספקם לכל כלי השיט העוגנים במעגנה, יפעילם ויתחזקם ברמת בטיחות נאותה, הכל להנחת דעתו של הממונה על הנמלים.
: (ב) הממונה על הנמלים רשאי, בכפוף לכל דין, לפטור מפעיל מעגנה מן הצורך להקים, להפעיל או לתחזק אחת או יותר מן התשתיות, אם שוכנע, להנחת דעתו, כי נתקיים אחד מאלה:
:: (1) לא ניתן בתנאים הפיזיים הקיימים, או משיקולי בטיחות, להקים או להפעיל את התשתית;
:: (2) מספר כלי השיט העוגנים במעגנה אינו מצדיק את הקמתה או את החזקתה של התשתית;
:: (3) הקמת המעגנה טרם הושלמה, ומפעיל המעגנה המציא ערובה מספקת כי ישלים את הקמת התשתית בתוך זמן סביר;
:: (4) קיים אמצעי חלופי נאות לספק את הצורך שלמענו נועדה התשתית.

@ 34. נתיבי כניסה ויציאה
: מפעיל מעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יסמן את נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה, באופן ברור ונראה לעין ביום ובלילה.

@ 35. עומק המים
: (א) השתנה עומק המים במעגנה מהקבוע במפה הימית של המעגנה שהיתה בתוקף ערב תחילת התקנות, והמופקדת לעיון הציבור במשרדי הממונה על הנמלים (להלן - העומק הקבוע), באופן המסכן את בטיחות השיט, ידאג מפעיל המעגנה, לפי הוראות כל דין, לסילוק החול שהצטבר בקרקעית המעגנה, כדי שיגיע לעומק הקבוע בתוך פרק הזמן שיורה הממונה על הנמלים; עד סיום סילוק החול לעומק הקבוע יסמן מפעיל המעגנה את הנתיבים הבטוחים לשיט בתחום המעגנה.
: (ב) תקנת משנה (א) לא תחול בנמל טבריה.
: (ג) בתקנה זו, &quot;מפה ימית&quot; - מפה המשמשת לניווט הבטוח של כלי שיט, שמוצגים בה קו החוף ושטח הים, ומצוינים בה, בין השאר, עומק המים, עזרי ניווט בחוף ובים ומאפייניהם, מיתקנים ימיים בחוף או בים, והתראות בדבר מכשולי ניווט.

@ 36. ציוד חירום והצלה (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפעיל מעגנה יחזיק ויפעיל באופן שיהיה מוכן לשימוש כל עת, ציוד חירום והצלה אשר יכלול ציוד עזרה ראשונה, מערכת כריזה שתאפשר העברת הודעות לכל חלקי המעגנה, מכשירי קשר, גלגלי הצלה בכל רציף וסולמות ביטחון ליציאה מהמים ברציפים.
: (ב) מפעיל מעגנה יחזיק ויפעיל סירת שירות לצורך מתן סיוע לכלי שיט, טיפול במקרי זיהום וכיבוי שריפות במעגנה; סירת שירות כאמור תהיה מדגם שאישר הממונה על הנמלים.
: (ג) מפעיל מעגנה יחזיק סירת שירות כאמור בתקנת משנה (ב), מוכנה לשימוש בכל עת, וידאג כי צוותה יהיה מוכן להפעלתה מהשעה 8:00 ועד שקיעת החמה בכל ימות השנה, למעט יום הכיפורים, ובתוך פרק זמן שלא יעלה על 15 דקות.

@ 37. אמצעי הגנה ומיגון
: מפעיל מעגנה יוודא קיום אמצעי עגינה ומיגון כלי שיט במעגנה ותקינותם, הכל בהתחשב בסעירות (אגיטציה) של הגלים במעגנה, ובממדי כלי השיט.

@ 38. אמצעי הספנה
: מפעיל מעגנה יחזיק מנוף או אמצעי אחר לצורך הספנת כלי השיט העוגנים במעגנה.

@ 39. האזנה לקשר
: (א) מפעיל מעגנה יפעיל תחנת טלגרף אלחוטי כדין, לפי הוראות [[פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל&quot;ב-1972]].
: (ב) מפעיל מעגנה יקיים, באמצעות תחנת הטלגרף האלחוטי, האזנה לערוצי התג&quot;מ הימי שלהלן:
:: (1) ערוץ 16 - ערוץ מצוקה, בטיחות וקריאה;
:: (2) ערוץ 11 - ערוץ עבודה לצורך תפעול המעגנה, או ערוץ תג&quot;מ אחר שצוין לצורך זה ברישיון לתחנת הטלגרף האלחוטי.
: (ג) האזנה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה רצופה, אלא אם כן הממונה על הנמלים הורה אחרת.
: (ד) בתקנה זו, &quot;תג&quot;מ&quot; - תדר גבוה מאוד.

@ 40. מידע
: מפעיל מעגנה יביא לידיעת משיטי כלי השיט העוגנים במעגנה, על גבי לוחות מודעות הנגישים להם:
: (1) נתונים מטאורולוגיים עדכניים;
: (2) נתונים לגבי הגבלות ניווט במימי החופים של מדינת ישראל, לרבות שרטונות, אזורים סגורים ומטווחים;
: (3) הודעות לימאים לפי [[תקנה 57]] ולפי [[הפרק השמיני לתקנות הבטיחות]];
: (4) שעות פעילות משרדי הנהלת המעגנה ושעות מתן השירותים במעגנה.

@ 41. תאורה
: מפעיל מעגנה יתקין מערכת תאורה להארת האזורים בתחום המעגנה המיועדים לעגינת כלי שיט ולמעבר בני אדם, באופן שימנע סנוור כלי שיט ובאופן שלא יפריע לזיהוי משואות הניווט.

@ 42. מערכת כיבוי אש (תיקון: תשפ&quot;א)
: מפעיל מעגנה יקים בתחום המעגנה ובאישור הרשות הארצית לכבאות ולהצלה אשר בתחום שיפוטה נמצאת המעגנה, מערכת לכיבוי אש שתכלול הידרנטים, משאבה ניידת ומטפים.

@ 43. חשמל ומים
: (א) מפעיל מעגנה יקים ויפעיל תשתית לאספקת מים וחשמל לכלי השיט העוגנים במעגנה.
: (ב) לא יחובר כלי שיט לתשתיות החשמל והמים במעגנה אלא באישור מנהל המעגנה.

@ 44. תדלוק
: (א) מפעיל מעגנה יקים ויפעיל תחנת תדלוק לכלי השיט, אשר מיקומה ואופן הפעלתה ייקבעו באישור הממונה על הנמלים, לפי תנאי הבטיחות והתנאים למניעת מפגעים סביבתיים, לרבות מניעת זיהום הים, שקבעו הרשויות המוסמכות על פי כל דין.
: (ב) בתחום מעגנה לא יתדלק אדם כלי שיט אלא בתחנת תדלוק כאמור בתקנת משנה (א), ולגבי נמל יפו ומעגן שביט בנמל חיפה - גם באמצעות רכב מכל; על תדלוק כלי שיט מרכב מכל במעגנות כאמור יחולו הוראות [[הפרק השישי לתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל&quot;ו-1975]].

@ 45. שירותים ומקלחות
: מפעיל מעגנה יתקין ויפעיל בתחום המעגנה שירותים ומקלחות בכמות ובמיקום שייקבעו, בין השאר, בהתחשב במספר מקומות העגינה שבמעגנה ובגודלו של מתחם המעגנה.

@ 46. מיתקני קליטה
: (א) מפעיל מעגנה יתקין מיתקני קליטה מתאימים לאיסוף וסילוק של כל אלה:
:: (1) שפכים סניטריים;
:: (2) מי שיפוליים;
:: (3) שמן ושמן משומש;
:: (4) פסולת כאמור [[בתקנה 30]].
: (ב) הקיבולת של מיתקן קליטה כאמור תאפשר קליטה של כל כמות שפכים או פסולת מכל סוג בכלי השיט העוגנים במעגנה, שהמיתקן מיועד להם.
: (ג) לא יתקין מפעיל מעגנה מיתקן קליטה אלא לפי תכנית מפורטת שהממונה על הנמלים אישר מראש.
: (ד) מפעיל המעגנה, ידאג, בכל עת, לרוקן את מיתקני הקליטה ולסלק את השפכים או את הפסולת שנאגרו בהם למקום המיועד לכך לפי כל דין.

@ 47. ציוד זיהום ים
: מפעיל מעגנה יחזיק ברשותו ציוד לניקוי הים מזיהומו, הכולל סופגים וחוסמים, בכמות שאישר הממונה על הנמלים, בכפוף לכל דין, ובאופן שהציוד כאמור יהיה מוכן לשימוש בכל עת.

@ 48. התייעצות עם מפקח למניעת זיהום הים
: הממונה על הנמלים לא ייתן אישור לפי [[תקנות 46(ג)]] [[ו-47]] אלא לאחר שהתייעץ עם מפקח למניעת זיהום הים.

@ 49. תכנית מוכנות למקרי חירום (תיקון: תשפ&quot;א)
: (א) מפעיל מעגנה יערוך תכנית מכנות למקרי חירום לרבות מקרים של מוכנות תאונה ימית בתחום המעגנה ודליקה, שנדרשת בהם התערבות המשטרה, צבא הגנה לישראל, אגודת מגן דוד אדום, הרשות הארצית לכבאות והצלה וכל גורם אחר העוסק בפעולות אבטחה, ביטחון או כיבוי אש (בתקנה זו - גורם חיצוני), ובלבד שהגורם החיצוני יפעל בכפוף להנחיות צבא הגנה לישראל והמשטרה; התכנית תיערך בתיאום עם כל הגורמים האמורים.
: (ב) תכנית המוכנות תתייחס לכל שעות היממה, ויפורטו בה הפעולות שיש לבצע במקרים כאמור, ועל מי מוטל לבצען, וכן דרכי התקשורת עם הגורמים כאמור.
: (ג) מנהל המעגנה ועובדיו יכירו את תכנית המוכנות ויתרגלו אותה פעמיים בשנה לפחות.

@ 50. דיווח לממונה על הנמלים
: (א) מנהל מעגנה ידווח לממונה על הנמלים, בהקדם האפשרי, בכל אחד מעניינים אלה:
:: (1) איסור על כניסה ויציאה של כלי השיט מהמעגנה;
:: (2) משיית כלי שיט מהמים בלא הסכמת בעל כלי השיט;
:: (3) תאונה ימית בתחום המעגנה;
:: (4) שינוי משמעותי בעומק נתיב הכניסה למעגנה ביחס לעומק הקבוע לפי [[תקנה 35]];
:: (5) אירוע שלדעת מנהל המעגנה חורג ממהלך העניינים הרגיל במעגנה;
:: (6) תקלה משמעותית באחת התשתיות;
:: (7) זיהום מי המעגנה או חשש לזיהום מי המעגנה;
:: (8) תרוגל תכנית המוכנות לפי [[תקנה 49]];
:: (9) אי-התקיימות הוראות [[תקנה 11]], כולן או מקצתן, בעסק כהגדרתו [[בתקנה 10]].
: (ב) אירע האמור בתקנת משנה (א)(7) יודיע על כך מנהל המעגנה גם למפקח למניעת זיהום הים.
: (ג) מנהל המעגנה ינהל יומן מעגנה שיתועדו בו הדיווחים האמורים בתקנות משנה (א) ו-(ב).
: (ד) בלי לגרוע מהאמור בתקנות משנה (א) עד (ג), מנהל המעגנה יגיש לממונה על הנמלים, על פי הנחיותיו, מדי שלושה חודשים, דין וחשבון, בכתב, על השימוש בסמכויותיו ובסמכות מפעיל המעגנה על פי [[תקנות 3]], [[4]], [[5]], [[6]], [[11]], [[12]], [[18(ב)]], [[19(ב)]], [[22(ב)]], [[24(ב)]], [[25]], [[27(א)]] [[ו-49(ג)]].

@ 51. הפסקת פעילות
: לא קיים מפעיל מעגנה אחת או יותר מן החובות המנויות [[בפרק זה]], והדבר עלול לפגוע בתפעולה התקין של המעגנה או בבטיחות השיט או באיכות הסביבה הימית, רשאי הממונה על הנמלים, באישור השר ולאחר שנתן הזדמנות למפעיל המעגנה להשמיע את טענותיו, לאסור על כניסת כלי שיט לתחום המעגנה או יציאה ממנו, ולאסור כל פעילות של המעגנה, לתקופה ובתנאים, כפי שיקבע.

== פרק שמיני: הוראות כלליות ==

@ 52. תשלומים למפעיל המעגנה
: (א) מפעיל המעגנה רשאי לגבות תשלום בעד שירותים הניתנים במעגנה לכלי שיט לרבות לפי תקנות אלה.
: (ב) לא שולמו תשלומים החלים על כלי שיט לפי תקנת משנה (א), רשאי מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, להורות על הוצאת כלי השיט האמור מתחום המעגנה או לאסור על כניסתו לתחום המעגנה.

@ 53. תשלומים כתנאי להשטה
: לא יוציא אדם כלי שיט אל מחוץ למעגנה, אלא אם כן קיבל אישור ממנהל המעגנה כי שולמו כל התשלומים החלים על כלי השיט כאמור [[בתקנה 52]].

@ 54. ערר
: (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל המעגנה לפי תקנות אלה, למעט לפי [[תקנה 5(ב)]], רשאי לערור עליה לפני הממונה על הנמלים בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה, והוא ייתן את החלטתו בתוך 15 ימים מיום הגשת הערר.
: (ב) הממונה על הנמלים רשאי לבטל את החלטת מנהל המעגנה, לשנותה או להחזיר את העניין להחלטה מחודשת של מנהל המעגנה.
: (ג) כל עוד לא החליט הממונה על הנמלים אחרת, תעמוד החלטת מנהל המעגנה בתוקפה.

@ 55. נטילת סמכות
: הממונה על הנמלים רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למנהל מעגנה בתקנות אלה, אם הדבר דרוש לדעתו וכל עוד הדבר דרוש מטעמי בטיחות השיט או לצורך תפעול תקין של המעגנה, ולאחר שנתן למנהל המעגנה זכות להשמיע את טענותיו והודיע למפעיל המעגנה על נטילת הסמכות.

@ 56. אכיפת הוראות
: (א) לא ביצע משיט או בעל כלי שיט הוראה מהוראות תקנות אלה או מהוראות מנהל המעגנה שניתנו לפי תקנות אלה, יהיה מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, רשאי -
:: (1) לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים מטעמו;
:: (2) להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר, גם ביבשה, או לאסור את כניסתו לתחום המעגנה, ולעשות את כל הדברים הדרושים בפעולות אלה; בעל כלי השיט והמשיט יסייעו למנהל המעגנה ולאנשים הפועלים מטעמו בפעולות האמורות; בעל כלי השיט יישא בהוצאות שנגרמו למנהל המעגנה עקב פעולות כאמור.
: (ב) פנה מנהל המעגנה לאישור הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (א), ייתן הממונה את החלטתו אם לאשר או לדחות את הבקשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת הפנייה.

@ 57. הודעות לימאים
: במסגרת הסמכויות המסורות לממונה על הנמלים על פי [[הפקודה]] ועל פי תקנות אלה רשאי הוא לפרסם הודעות לימאים כמשמעותן [[בפרק השמיני לתקנות הבטיחות]], ולשם כך יהיו בידיו כל הסמכויות המסורות למנהל לפי [[הפרק האמור]].

@ 58. סמכויות מפקח למניעת זיהום הים
: בבואו לבצע את סמכויותיו למניעת זיהום הים לפי כל דין, יפקח מפקח למניעת זיהום הים על קיום הוראות [[הפרק השישי]] והוראות [[תקנות 46(ד)]] [[ו-47]].

@ 59. שמירת דינים
: תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

@ 60. תחילה
: (א) תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
: (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתו של [[הפרק השביעי לתקנות אלה]], שנה מיום פרסומן.

@ 61. הוראות מעבר
: (א) מיתקן ימי שהקמתו כדין הושלמה והפעלתו החלה לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו הקמתו אושרה בידי מנהל המעגנה לפי [[תקנה 4]].
: (ב) עסק למתן שירותים ימיים שהופעל כדין ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאילו הותר בידי מפעיל המעגנה לפי [[תקנה 11]].

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1 - ההגדרה &quot;מעגנה&quot;]]))) ====

@ (1) : נמל עכו - כולו;
@ (2) (תיקון: תשפ&quot;א) : נמל חיפה - מעגנת &quot;שביט&quot;, שתחומה שטח הים שבין רציפי המעגנה וכן השטח היבשתי התחום בין הגדרות המקיפות את מעגנת &quot;שביט&quot; והמשיקות מצפון לכביש הגישה למעגנה, ממזרח - לכביש מספר 58, ומדרום - לפארק נחל קישון;
@ (3) : נמל מרינה לי הרצליה - כולו;
@ (4) : נמל תל אביב - כולו;
@ (5) : נמל מרינה אתרים תל אביב - כולו;
@ (6) : נמל יפו - כולו;
@ (7) : נמל מרינה אשדוד - כולו;
@ (8) : נמל מרינה אשקלון - כולו;
@ (9) (תיקון: תשפ&quot;א) : נמל מרינה אילת - כולו;
@ (10) : נמל טבריה -
: (א) מעגן דרומי טבריה; מעגן צפוני טבריה; מעגן לידו טבריה; מעגן הדיג טבריה; מעגן גינוסר ומעגן עין גב שתחומם כלהלן: השטח הימי שבין החוף לשוברי הגלים, וכן רצועת ים ברוחב 70 מטרים סמוך ומחוץ לשוברי הגלים;
: (ב) מעגן מזח כפר נחום - מזח כפר נחום וכן רצועת ים ברוחב 70 מטרים מסביב למזח.

&lt;פרסום&gt; כ' באלול התש&quot;ע (30 באוגוסט 2010)
&lt;חתימות&gt; ישראל כ&quot;ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים</text>
      <sha1>i4a7439zsaqvb5v1t9hw58lefpyni1d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנמלים (מעגנות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>386033</id>
    <revision>
      <id>1417742</id>
      <parentid>1382464</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:00:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417737]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="57276" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנמלים (מעגנות), התשע״א–2010}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 38|תקנות הנמלים (מעגנות)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 449|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 60}} {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971}} (להלן – הפקודה), בהתייעצות עם שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 60|סעיף 60(1)(יא) לפקודה}}, על פי הצעת רשות הספנות והנמלים לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות הספנות והנמלים#סעיף 32|סעיף 32(א) לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004}}, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הכנסת#סעיף 21א|סעיף 21א(א) לחוק־יסוד: הכנסת}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 2|וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: השימוש בשטחי המעגנה ובמיתקניה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: התנהגות אנשים במעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: הפעלת עסק למתן שירותים ימיים במעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: סדרי כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: פעילות כלי שיט במעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 5|פרק חמישי: בטיחות במעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 6|פרק שישי: מניעת זיהום המעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 7|פרק שביעי: חובות מפעיל מעגנה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 8|פרק שמיני: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אנייה“, ”כלי שיט“ ו”מפקח כלי שיט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|בתקנות הנמלים (בטיחות השיט), התשמ״ג–1982}} (להלן – תקנות הבטיחות);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אופנוע ים“ ו”כלי שיט קטן“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים)|בתקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ״ח–1998}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל כלי שיט“ – לרבות חוכר כלי שיט או סוכנו או מי שהוסמך מטעם כל אחד מהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גל ירכתיים“ – גל השובל הנוצר בירכתי כלי השיט בעת השטתו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מי שיפוליים“ – כל נוזל המצטבר במחסנים, בחדר המשאבות, בחדר המכונות, או בכל מקום אחר בתחתית כלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיקשר“ – מערכת לריתוק כלי שיט המוצבת בים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ימי“ – מיתקן או כלי שיט המוצב בים באופן קבוע, לרבות באמצעות עמודים, מערכת עוגנים או כל אמצעי אחר, כגון: שובר גלים, מיקשר, רציף, מצוף, דוברה וכן צינורות או כבלים העוברים בים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל מעגנה“ – מי שהשר מינהו למנהל נמל שהוא מעגנה, לפי המלצת מפעיל המעגנה, ובלבד שהוא בעל הכשרה וידע מספקים בתחום הימי לפי אמות מידה שהציב הממונה על הנמלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספנה“ – מקום המשמש לבנייתם, תיקונם, שיפוצם או תחזוקתם של כלי שיט, מיתקן ימי, ציודם או אבזריהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעגנה“ – נמל או חלק מנמל אשר נועד לשמש בעיקר לעגינתם של כלי שיט קטנים, תיקונם, שיפוצם או הספנתם כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מעגנה“ – מי שבעל זכות במקרקעין מסר לידיו את הזכות להפעילם כמעגנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח למניעת זיהום הים“ – מפקח כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן#סעיף 6|בסעיף 6 לפקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, ומפקח לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה)|חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011}}, שהוסמך לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן|פקודת מניעת זיהום מי־ים בשמן [נוסח חדש], התש״ם–1980}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משיט“ – מי שבידו הפיקוד על כלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נמל“ – מקום שהכריז עליו השר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סד״ג“ – סירה או ספינה בעלת רישיון לעסוק בדיג שניתן לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיג#סעיף 2א|תקנה 2א לתקנות הדיג, 1937}}, למעט רישיון דיג ספורטיבי;
”עגינה“ – כל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ריתוק כלי שיט לקרקעית הים או לרציף באמצעות עוגן, חבלים, כבלים או כל אמצעי קשירה אחר;
{{ח:תתת|(2)}} ריתוק כלי שיט לכלי שיט הנמצא במצב עגינה כאמור בפסקה (1);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמדת ים“ – בעל חי ימי הנצמד לתחתית גוף כלי שיט ויוצר בית גידול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רציף“ – לרבות מזח ומיקשר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – רשות הכבאות וההצלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותים ימיים“ – שירות לכלי שיט או באמצעות כלי שיט הניתן במעגנה או ממעגנה שהוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מספנה;
{{ח:תתת|(2)}} בית ספר לצלילה;
{{ח:תתת|(3)}} השכרת כלי שיט;
{{ח:תתת|(4)}} תדלוק כלי שיט;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)|בתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל״ו–1976}}, ולרבות נוזל קירור של מנועים, ממיסים וכימיקלים המשמשים לניקוי חלקי מכונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמן משומש“ – שמן שכתוצאה משימוש, אחסנה, טלטול או סיבה דומה נעשה בלתי ראוי לשימוש לצורכי סיכה, בידוד וכיוצא באלה, ולרבות שאריות שמן שנאגרו שמסנן משומש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים“ – שפכים סניטריים, מי שיפוליים, שמן ושמן משומש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים סניטריים“ – פסולת נוזלית שמקורה בשירותים הסניטריים או במטבח של כלי השיט.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: הוראות סדר כלליות}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: השימוש בשטחי המעגנה ובמיתקניה}}

{{ח:סעיף|2|הגבלת השימוש במיתקני המעגנה}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה על הנמלים רשאי להורות למנהל מעגנה לסגור כל שער, כביש, שובר גלים, רציף, או כל מיתקן אחר בתחום המעגנה או כל חלק ממנו, וכן לאסור שימוש בו או להתירו, בתנאים ולתקופה שיורה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט, הגנה על הסביבה הימית, או לצורך התפעול התקין והבטיחותי של המעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} אין בסמכותו של הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (א), כדי לגרוע מחובותיו של מפעיל המעגנה לדאוג, בתור בעל הזכות במקרקעין, לתקינות מיתקני המעגנה.

{{ח:סעיף|3|הגבלת כניסה דרך היבשה}}
{{ח:ת}} בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק שמירת הסביבה החופית|חוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004}}, מנהל מעגנה רשאי להגביל או לאסור כניסת בני אדם, בעלי חיים ורכב אל שטח המעגנה או כל חלק ממנה אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט או הגנה על הסביבה הימית או לצורך התפעול התקין של המעגנה.

{{ח:סעיף|4|הקמת מיתקן ימי}}
{{ח:תת|(א)}} בתקנה זו –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המבקש“ – מי שמבקש להקים מיתקן ימי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקמת מיתקן ימי“ – לרבות הקמת כל חלק של מיתקן ימי, וכן כל שינוי או תיקון בו.
{{ח:תת|(ב)}} לא יקים אדם מיתקן ימי בתחומי מעגנה, אלא אם כן קיבל אישור לכך מאת מנהל המעגנה, ובהתאם לתנאי האישור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המעגנה לא יאשר את הקמתו של מיתקן ימי אלא אם כן נתקיימו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} המבקש הגיש לממונה על הנמלים תכניות הנדסיות מפורטות להקמת המיתקן הימי ואלה אושרו בידו;
{{ח:תתת|(2)}} המבקש הגיש לממונה על הנמלים תכנית מפורטת לתחזוקת המיתקן הימי, העונה על צורכי הבטיחות, והתכנית אושרה בידו;
{{ח:תתת|(3)}} המבקש הגיש לממונה על הנמלים היתר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}} – אם הקמת המיתקן הימי טעונה היתר כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} מנהל המעגנה רשאי לכלול באישור הקמת המיתקן הימי תנאים לפיקוח על הקמתו ותחזוקתו.

{{ח:סעיף|5|פירוק מיתקן ימי שהוקם בלא אישור}}
{{ח:תת|(א)}} הקים אדם, שינה או תיקן מיתקן ימי או חלק ממנו בתחום המעגנה, בלא אישור מנהל המעגנה או בניגוד לתנאי האישור, חייב אותו אדם לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור, בתוך 30 ימים מיום שקיבל על כך הוראה בכתב מאת מנהל המעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} הורה מנהל המעגנה על פירוק מיתקן ימי כאמור בתקנת משנה (א), ואותו אדם לא ביצע את ההוראה, רשאי מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, לפרק את שהוקם, שונה או תוקן כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} אישור הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (ב) יינתן אם פירוק המיתקן הימי דרוש, לדעתו, מטעמי בטיחות השיט או למניעת זיהום המעגנה או לצורך תפעולה התקין של המעגנה, ולאחר שניתנה לאותו אדם הזדמנות להביא את טענותיו לפניו; באישור כאמור יורה הממונה על הנמלים על דרך פירוק המיתקן הימי באופן שתובטח פגיעה מזערית בקניין של אותו אדם.

{{ח:סעיף|6|איסור בנייה}}
{{ח:ת}} לא יקים אדם, מבנה או מיתקן כלשהו במעגנה, ולא יעשה כל שינוי או תיקון בהם, אלא אם כן קיבל אישור מאת מנהל המעגנה שהדבר לא יפריע לתפעולה התקין של המעגנה, והדבר נעשה בהתאם להוראות כל דין.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: התנהגות אנשים במעגנה}}

{{ח:סעיף|7|מודעות ברציף ועל כלי שיט}}
{{ח:ת}} ראה מנהל המעגנה כי כרזה, מודעה או פרסום אחר המוצבים ברציף או על כלי שיט פוגעים בבטיחות השיט במעגנה, רשאי הוא לשם הבטחת בטיחות השיט, להורות למי שהציבם כאמור, או לבעל כלי השיט, לפי העניין, על הסרתם, או הזזתם, ואותו אדם חייב למלא אחר הוראות מנהל המעגנה שניתנו כאמור.

{{ח:סעיף|8|איסור דיג}}
{{ח:תת|(א)}} לא ידוג אדם בחכה בתחום מעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה לצורך הבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יפרוש אדם במימי המעגנה רשת דייגים או ציוד דיג אחר.
{{ח:תת|(ג)}} לא יפרוק אדם דגים או ציוד דיג בתחום מעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה; הוראה זו לא תחול בנמל טבריה, נמל יפו, נמל עכו, ומעגן ”שביט“ בנמל חיפה.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ראה הממונה על הנמלים כי קיימים במעגנה מקומות עגינה פנויים, וכי אין מניעה תפעולית לשימוש של סד״ג באותו רציף, רשאי הוא להורות למנהל המעגנה להקצות רציף במעגנה באורך של עד 50 מטרים לפריקת דגים וציוד דיג, בהתאם לתנאים שהורה עליהם הממונה על הנמלים; ניתנה הוראה כאמור, מנהל המעגנה לא יקצה את הרציף כאמור לעגינה קבועה של כלי שיט אלא אם כן הורה הממונה על הנמלים אחרת אם ראה שאין ביקוש לשימוש סד״גים ברציף או מטעמים מיוחדים שיפרט.
{{ח:תת|(ה)}} משיט סד״ג או איש צוות סד״ג –
{{ח:תתת|(1)}} יפרוק דגים או ציוד דיג אך ורק ברציף שהוקצה לו לצורך כך על ידי מנהל המעגנה ובהתאם לתנאים שהתנה מנהל המעגנה;
{{ח:תתת|(2)}} לא ישאיר דגים או ציוד דיג ועל הרציף בלא השגחה;
{{ח:תתת|(3)}} לא יניח דגים או ציוד דיג על הרציף באופן המפריע למעבר הבטוח בו;
{{ח:תתת|(4)}} בעזיבתו את המעגנה יבטיח כי כל ציוד הדיג וציוד הסד״ג פונו מהרציף והרציף נשאר נקי ומוכן לשימוש.
{{ח:תת|(ו)}} לעניין תקנה זו, ”דג“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הדיג#סעיף 2|בפקודת הדיג, 1937}}.

{{ח:סעיף|9|שחייה, צלילה ופעילות ספורט ימי}}
{{ח:תת|(א)}} לא יכניס אדם למימי המעגנה בעל חיים.
{{ח:תת|(ב)}} לא יצלול אדם ולא יטבול במים בתחום מעגנה, אלא במקום ובאופן שאישר לו מנהל המעגנה ובתנאים שהתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישיט אדם כלי שיט בפעילות של גלישה, חתירה, הפלגה באופנוע ים, או ספורט ימי אחר בתחום המעגנה, אלא במקום ובאופן שאישר לו מנהל המעגנה ובתנאים שנתנה להבטחת בטיחות השיט והשמירה על תקינות התעבורה הימית במעגנה.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳: הפעלת עסק למתן שירותים ימיים במעגנה}}

{{ח:סעיף|10|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|בסימן זה}}, ”עסק“ – עסק למתן שירותים ימיים (להלן – שירות) בתחום המעגנה.

{{ח:סעיף|11|היתר להפעלת עסק}}
{{ח:ת}} לא יתיר מפעיל מעגנה את הפעלתו או את קיומו של עסק ולא יתקשר בהסכם המאפשר את הפעלתו או את קיומו של עסק, אלא אם כן וידא כי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} הממונה על הנמלים אישר כי השירות שניתן במסגרת העסק תואם את אופי פעילות המעגנה וכי העסק ערוך ומצויד לשמור על בטיחותם של העוסקים במתן השירות, של מקבלים השירות ושל בני אדם אחרים הנמצאים במעגנה, ולפי התנאים שהתנה;
{{ח:תת|(2)}} לכלי השיט או למיתקנים הימיים המשמשים במתן השירות ניתנו כל הרישיונות, התעודות וההיתרים הדרושים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}};
{{ח:תת|(3)}} לכל משתתף בהפעלת כלי שיט המשמש במתן השירות, תעודת הסמכה תקפה לפי {{ח:חיצוני|חוק הספנות (ימאים)|חוק הספנות (ימאים), התשל״ג–1973}};
{{ח:תת|(4)}} העסק מבוטח מפני נזקי צד שלישי שייגרמו עקב מתן השירות;
{{ח:תת|(5)}} קבע הממונה על הנמלים כי השירות עלול לגרום לזיהום מי המעגנה – ננקטו כל האמצעים למניעת זיהום שדרש המפקח למניעת זיהום הים.

{{ח:סעיף|12|הגבלת ההפעלה של עסק}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל המעגנה כי בשירות של עסק שהפעלתו הותרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} לא מתקיים אחד או יותר מן האמור בה, רשאי לאסור את המשך פעילותו, לאחר שנתן לבעל העסק הזדמנות להביא את טענותיו לפניו, עד שיקיים את כל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|אותה תקנה}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל המעגנה יקבע בחוזה עם בעל עסק כי הוא מתחייב בקיום כל הוראות מנהל המעגנה על פי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן זה}}.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: סדרי כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה}}

{{ח:סעיף|13|חובת הודעה}}
{{ח:ת}} משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, לא ישיט את כלי השיט שבפיקודו לתחום מעגנה אלא אם כן נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} לפני כניסתו למעגנה קיבל את אישור מנהל המעגנה לכך;
{{ח:תת|(2)}} לדעתו מצב חירום מחייבו להיכנס למעגנה בלא הודעה מראש.

{{ח:סעיף|14|הכוונת כלי שיט}}
{{ח:ת}} משיט כלי שיט שאינו עוגן במעגנה דרך קבע, רשאי, טרם כניסתו לתחומי המעגנה, לבקש סיוע ממנהל המעגנה בהכוונת כלי השיט בכניסה למעגנה ובעגינתו בה, ומנהל המעגנה חייב לסייע בהכוונה כמבוקש; בתקנה זו, ”הכוונה“ – באמצעות תקשורת, סימון אורות, כלי שיט מלווה או כל אמצעי אחר לפי שיקול דעתו של מנהל המעגנה.

{{ח:סעיף|15|נתיבים מסומנים}}
{{ח:ת}} משיט לא ייכנס למעגנה ולא יצא מתחומה אלא לפי נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה, שסימן מפעיל המעגנה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 34|בתקנה 34}}.

{{ח:סעיף|16|איסור כניסה ויציאה}}
{{ח:ת}} מנהל המעגנה רשאי לאסור על כניסה ויציאה של כלי שיט מהמעגנה, אם הדבר דרוש מטעמי בטיחות השיט, וכל עוד הדבר דרוש כאמור.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: פעילות כלי שיט במעגנה}}

{{ח:סעיף|17|עגינת כלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעגון כלי שיט במעגנה, ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת כלי שיט במעגנה, אם נתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן, זולת אם אישר הממונה על הנמלים את עגינתו, לתקופה ובתנאים שהתנה –
{{ח:תתת|(1)}} אם השטת כלי השיט טעונה רישיון שיט או היתר שיט לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)|תקנות הבטיחות}} – בעל כלי השיט או משיטו לא הציג למפעיל המעגנה רישיון שיט או היתר שיט בר־תוקף;
{{ח:תתת|(2)}} מפקח כלי שיט הודיע למפעיל המעגנה כי כלי השיט אינו כשיר לשיט.
{{ח:תת|(ב)}} לא תעגון אנייה במעגנה ולא יתיר מפעיל מעגנה עגינת אנייה במעגנה אלא באישור הממונה על הנמלים.
{{ח:תת|(ג)}} לא יעגון כלי שיט בתחום המעגנה בנתיב שיט או במקום המפריע לגישה לכל רציף או מיתקן אחר של המעגנה, אלא באישור מנהל המעגנה.
{{ח:תת|(ד)}} לא יטיל משיט עוגן בתחומי מעגנה, אלא בהיתר מראש ממנהל המעגנה, זולת אם נועדה הטלת העוגן למנוע סכנה של ממש לחיי אדם או לכלי השיט.
{{ח:תת|(ה)}} עגן כלי שיט במעגנה בניגוד להוראות תקנות משנה (א) עד (ד), כולן או מקצתן, רשאי מנהל המעגנה להורות לבעל כלי השיט ולמשיטו על הרחקת כלי השיט מתחום המעגנה, או העברתו למקום עגינה אחר.

{{ח:סעיף|18|מקום עגינה ואמצעי עגינה ובטיחות}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המעגנה יורה למשיט על מקום העגינה המיועד לו ואמצעי העגינה שהוא חייב בהם, ולא יעגון כלי שיט בכל מקום במעגנה אלא בהיתר כאמור מאת מנהל המעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, רשאי להורות כי בכלי שיט ובטיחות העוגן במעגנה תובטח שהייתם של אנשי צוות במספר מספיק לצורך שמירה על בטיחות כלי השיט ואפשרות תמרונו.

{{ח:סעיף|19|תנועת כלי שיט במעגנה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יניע אדם ולא יתמרן כלי שיט במעגנה באופן העלול לסכן חיי אדם או לגרום נזק לכלי שיט, למיתקני המעגנה או לכל רכוש אחר במעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יורה על מהירות השיט המותרת במעגנה; לא ישיט אדם כלי שיט במהירות העולה על המהירות המותרת שנקבעה כאמור, ובכל מקרה ישיט את כלי השיט בלי ליצור גל ירכתיים, ובהתאמה לתנאי מזג האוויר, עומק המים וכללי הימאות הטובה.
{{ח:תת|(ג)}} לא ישיט אדם בתחום מעגנה כלי שיט שמותקנים בו גם מנוע וגם מפרשים, באמצעות מפרשים בלבד, אלא באישור מנהל המעגנה.

{{ח:סעיף|20|דרישת ביטוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל המעגנה רשאי לאסור את כניסתו של כלי שיט למעגנה או את עגינתה בה אם לא הוכיח בעל כלי השיט או מי מטעמו כי כלי השיט מבוטח מפני אחריותו למשיית כלי שיט שטבע או עלה על שרטון בתחום המעגנה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים#פרק ד|פרק ד׳ לפקודה}}, או שהופקדה בידיו ערבות בנקאית או פיקדון לפיצוי מפני אחריותו כאמור, בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב).
{{ח:תת|(ב)}} הסכום המזערי לכיסוי חבות בפוליסת ביטוח, ערבות בנקאית או פיקדון לפי תקנת משנה (א) יהיה כמפורט להלן, בהתאם לאורך כלי השיט:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אורך כלי השיט הקבוע ברישיון השיט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סכום הביטוח או הערבות הבנקאית או הפיקדון {{ש}} המזערי הנדרש בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 8 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;200,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 8 מטר ועד 14 מטר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;350,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 14 מטר ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;500,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף|21|אמצעי קשירה ודיפון}}
{{ח:תת|(א)}} משיט כלי שיט העוגן במעגנה יבטיח כי אמצעי הקשירה והדיפון של כלי השיט יהיו במספר הדרוש ובמצב ההולם את תנאי מזג האוויר.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המעגנה רשאי לתת הוראות למשיט כלי שיט בדבר ציוד קשירה ודיפון שיתקין בכלי השיט בתוך המועד שיורה; לא קיים המשיט הוראה כאמור, יקיים אותה מנהל המעגנה ויחייב את המשיט בהוצאות ההתקנה.

{{ח:סעיף|22|מניעת נזק במעגנה}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי שיט או משיטו יעשה כל שביכולתו כדי למנוע כל נזק העלול להיגרם לרציף, למיתקן אחר או לכלי שיט שבמעגנה עקב תנועה או עגינה של כלי השיט.
{{ח:תת|(ב)}} משיט יודיע מיד למפעיל המעגנה ולמנהל המעגנה על כל נזק שגרם כלי שיט לרציף, מיתקן אחר, או כלי שיט שבמעגנה.

{{ח:קטע2|פרק 5|פרק חמישי: בטיחות במעגנה}}

{{ח:סעיף|23|איסור סיכון לאש}}
{{ח:תת|(א)}} לא יעשן אדם ולא ישתמש באש מסוג כלשהו במעגנה, במקומות שהעישון או השימוש באש כאמור נאסר בידי מנהל המעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם עבודות הלחמה, ריתוך, חיתוך או ליטוש באש או באופן העלול לגרום גצים, ברציף, על כלי השיט או בכל מקום אחר במעגנה, אלא ברשות מנהל המעגנה ובהתקיים התנאים המוקדמים שהורה מנהל המעגנה לגבי עבודות כאמור.

{{ח:סעיף|24|כיבוי דליקות|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מעגנה רשאי לנקוט את כל האמצעים הנראים לו לכיבויה או לצמצומה של דליקה בכלי שיט, ברציף או במקום כלשהו במעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} פרצה דליקה בכלי שיט, יודיע על כך המשיט או בעל כלי השיט, במהירות האפשרית באמצעים שעומדים לרשותו, למנהל המעגנה ולרשות הארצית לכבאות ולהצלה; חובת הודעה כאמור תחול על המשיט אף אם הדליקה כובתה.

{{ח:סעיף|25|הרחקת כלי שיט}}
{{ח:תת|(א)}} ראה מנהל מעגנה שיש הכרח בהרחקה מיידית של כלי שיט ממקום עגינתו במעגנה או בביצוע כל תמרון אחר בו, כדי למנוע או להפחית סכנה לחיים או נזק לכלי השיט, לכלי שיט אחר, למיתקני המעגנה או לכל רכוש אחר במעגנה, או כדי למנוע פגיעה בסביבה הימית, רשאי הוא להורות לבעל כלי השיט או למשיט לנקוט כל פעולה כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ביצע משיט או בעל כלי שיט הוראה מהוראות מנהל המעגנה שניתנו לפי תקנת משנה (א), רשאי מנהל המעגנה לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים מטעמו ובאופן שיראה לנכון.

{{ח:קטע2|פרק 6|פרק שישי: מניעת זיהום המעגנה}}

{{ח:סעיף|26|הגדרה}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק 6|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפיכה“ – לרבות הזרמה, השלכה, פליטה, סילוק, דליפה או טפטוף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון העסק“ – רישיון עסק לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}.

{{ח:סעיף|27|מניעת זיהום}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישליך אדם כל חפץ או חומר בתחומי המעגנה, לא יניחו ולא ישפוך אותו, ככל שיש בכך כדי להביא לפגיעה בבטיחות השיט או לפגיעה בסביבה, אלא במקום שייעד לכך מנהל המעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יבצע אדם בתחומי המעגנה פעולות שיש בהן כדי לגרום למפגע או לנזק סביבתי, ובכלל זה צביעה בהתזה, ניקוי חול, ניקוי חלודה או שטיפת סיפונים או מפרשים בדטרגנטים, אלא באישור מנהל המעגנה, שיינתן בכפוף לרישיון העסק של מפעיל המעגנה, ובתנאים שיתנה כדי להבטיח מניעת זיהום מי המעגנה מפעילות כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), בנמל טבריה, לא ייתן מנהל המעגנה אישור לביצוע פעולות כאמור באותה תקנת משנה.

{{ח:סעיף|28|איסור צביעה ב־&lt;wbr&gt;T.B.T.‎}}
{{ח:תת|(א)}} לא יצבע אדם כלי שיט בתחום המעגנה בצבעים למניעת צמדת ים המכילים תרכובות בדיל אורגניות (T.B.T.‎).
{{ח:תת|(ב)}} מנהל המעגנה, בבואו להתיר פעילות של צביעת כלי שיט, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 27|בתקנה 27(ב)}}, יורה כי לא ייעשה שימוש בצבעים כאמור בתקנת משנה (א).

{{ח:סעיף|29|שפכים}}
{{ח:תת|(א)}} לא ישפוך אדם שפכים למי מעגנה או באתר שממנו יכולים שפכים להגיע למי מעגנה, ולא יורה ולא ירשה אדם שפיכת שפכים כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} לא ירשה משיט או בעל כלי שיט לשפוך או להזרים מכלי השיט שפכים למי מעגנה כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} שפכים המצויים בכלי השיט יוזרמו למיתקנים שייעד לכך מפעיל המעגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנה 46}}, בתנאים ובמועד כפי שיורה מנהל המעגנה; הוראות מנהל המעגנה לפי תקנת משנה זו יינתנו לפי הנחיות המפקח למניעת זיהום ים ולפי רישיון העסק של מפעיל המעגנה.

{{ח:סעיף|30|פסולת}}
{{ח:תת|(א)}} בעת שהיית כלי שיט במעגנה, לא יניח משיט או כל מי שכלי השיט נמצא באחריותו, שתצטבר בו פסולת שמחמת מהותה או כמותה מזיקה לבריאות או מפריעה לשמירת הניקיון במעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עת שהיית כלי שיט במעגנה וטרם עזיבתו את מקום ריתוקו ליד הרציף, ידאג המשיט או כל מי שכלי השיט נמצא באחריותו, לאיסוף הפסולת המצטברת בכלי השיט ועל הרציף במכלי פסולת מתאימים ובטוחים הניתנים לאטימה, ולסילוק מכלי הפסולת כאמור למיתקן איסוף פסולת שייעד לכך מפעיל המעגנה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו {{ח:פנימי|סעיף 46|ובתקנה 46}}, ”פסולת“ – למעט שפכים.

{{ח:סעיף|31|מניעת מפגעים}}
{{ח:תת|(א)}} בעל כלי שיט או משיטו אחראי לכך שכלי השיט במעגנה לא יהווה ולא יגרום מפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|בפקודת בריאות העם, 1940}}.
{{ח:תת|(ב)}} היווה או גרם כלי השיט מפגע כאמור, רשאי מנהל המעגנה להורות לבעל כלי השיט או למשיט, לסלק את המפגע או להעביר את כלי השיט ממקומו למקום אחר או להוציאו מהמעגנה, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק 7|פרק שביעי: חובות מפעיל מעגנה}}

{{ח:סעיף|32|מתן שירותי עגינה}}
{{ח:ת}} מפעיל המעגנה לא יסרב לספק שירותי עגינה במעגנה אלא מטעמים סבירים, לרבות שמירה על בטיחות השיט, הבטחת פעילותה התקינה של המעגנה, אופי פעילות המעגנה, הגנה על הסביבה והעדר מקומות עגינה במעגנה.

{{ח:סעיף|33|חובות מפעיל מעגנה}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יקים את כל התשתיות, המערכות או המיתקנים המפורטים {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}} (להלן – התשתיות), יספקם לכל כלי השיט העוגנים במעגנה, יפעילם ויתחזקם ברמת בטיחות נאותה, הכל להנחת דעתו של הממונה על הנמלים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הנמלים רשאי, בכפוף לכל דין, לפטור מפעיל מעגנה מן הצורך להקים, להפעיל או לתחזק אחת או יותר מן התשתיות, אם שוכנע, להנחת דעתו, כי נתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} לא ניתן בתנאים הפיזיים הקיימים, או משיקולי בטיחות, להקים או להפעיל את התשתית;
{{ח:תתת|(2)}} מספר כלי השיט העוגנים במעגנה אינו מצדיק את הקמתה או את החזקתה של התשתית;
{{ח:תתת|(3)}} הקמת המעגנה טרם הושלמה, ומפעיל המעגנה המציא ערובה מספקת כי ישלים את הקמת התשתית בתוך זמן סביר;
{{ח:תתת|(4)}} קיים אמצעי חלופי נאות לספק את הצורך שלמענו נועדה התשתית.

{{ח:סעיף|34|נתיבי כניסה ויציאה}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה, באישור הממונה על הנמלים, יסמן את נתיבי הכניסה והיציאה מהמעגנה, באופן ברור ונראה לעין ביום ובלילה.

{{ח:סעיף|35|עומק המים}}
{{ח:תת|(א)}} השתנה עומק המים במעגנה מהקבוע במפה הימית של המעגנה שהיתה בתוקף ערב תחילת התקנות, והמופקדת לעיון הציבור במשרדי הממונה על הנמלים (להלן – העומק הקבוע), באופן המסכן את בטיחות השיט, ידאג מפעיל המעגנה, לפי הוראות כל דין, לסילוק החול שהצטבר בקרקעית המעגנה, כדי שיגיע לעומק הקבוע בתוך פרק הזמן שיורה הממונה על הנמלים; עד סיום סילוק החול לעומק הקבוע יסמן מפעיל המעגנה את הנתיבים הבטוחים לשיט בתחום המעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) לא תחול בנמל טבריה.
{{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”מפה ימית“ – מפה המשמשת לניווט הבטוח של כלי שיט, שמוצגים בה קו החוף ושטח הים, ומצוינים בה, בין השאר, עומק המים, עזרי ניווט בחוף ובים ומאפייניהם, מיתקנים ימיים בחוף או בים, והתראות בדבר מכשולי ניווט.

{{ח:סעיף|36|ציוד חירום והצלה|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יחזיק ויפעיל באופן שיהיה מוכן לשימוש כל עת, ציוד חירום והצלה אשר יכלול ציוד עזרה ראשונה, מערכת כריזה שתאפשר העברת הודעות לכל חלקי המעגנה, מכשירי קשר, גלגלי הצלה בכל רציף וסולמות ביטחון ליציאה מהמים ברציפים.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מעגנה יחזיק ויפעיל סירת שירות לצורך מתן סיוע לכלי שיט, טיפול במקרי זיהום וכיבוי שריפות במעגנה; סירת שירות כאמור תהיה מדגם שאישר הממונה על הנמלים.
{{ח:תת|(ג)}} מפעיל מעגנה יחזיק סירת שירות כאמור בתקנת משנה (ב), מוכנה לשימוש בכל עת, וידאג כי צוותה יהיה מוכן להפעלתה מהשעה 8:00 ועד שקיעת החמה בכל ימות השנה, למעט יום הכיפורים, ובתוך פרק זמן שלא יעלה על 15 דקות.

{{ח:סעיף|37|אמצעי הגנה ומיגון}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יוודא קיום אמצעי עגינה ומיגון כלי שיט במעגנה ותקינותם, הכל בהתחשב בסעירות (אגיטציה) של הגלים במעגנה, ובממדי כלי השיט.

{{ח:סעיף|38|אמצעי הספנה}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יחזיק מנוף או אמצעי אחר לצורך הספנת כלי השיט העוגנים במעגנה.

{{ח:סעיף|39|האזנה לקשר}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יפעיל תחנת טלגרף אלחוטי כדין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הטלגרף האלחוטי|פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}.
{{ח:תת|(ב)}} מפעיל מעגנה יקיים, באמצעות תחנת הטלגרף האלחוטי, האזנה לערוצי התג״מ הימי שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} ערוץ 16 – ערוץ מצוקה, בטיחות וקריאה;
{{ח:תתת|(2)}} ערוץ 11 – ערוץ עבודה לצורך תפעול המעגנה, או ערוץ תג״מ אחר שצוין לצורך זה ברישיון לתחנת הטלגרף האלחוטי.
{{ח:תת|(ג)}} האזנה כאמור בתקנת משנה (א) תהיה רצופה, אלא אם כן הממונה על הנמלים הורה אחרת.
{{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”תג״מ“ – תדר גבוה מאוד.

{{ח:סעיף|40|מידע}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יביא לידיעת משיטי כלי השיט העוגנים במעגנה, על גבי לוחות מודעות הנגישים להם:
{{ח:תת|(1)}} נתונים מטאורולוגיים עדכניים;
{{ח:תת|(2)}} נתונים לגבי הגבלות ניווט במימי החופים של מדינת ישראל, לרבות שרטונות, אזורים סגורים ומטווחים;
{{ח:תת|(3)}} הודעות לימאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 57|תקנה 57}} ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#פרק 8|הפרק השמיני לתקנות הבטיחות}};
{{ח:תת|(4)}} שעות פעילות משרדי הנהלת המעגנה ושעות מתן השירותים במעגנה.

{{ח:סעיף|41|תאורה}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יתקין מערכת תאורה להארת האזורים בתחום המעגנה המיועדים לעגינת כלי שיט ולמעבר בני אדם, באופן שימנע סנוור כלי שיט ובאופן שלא יפריע לזיהוי משואות הניווט.

{{ח:סעיף|42|מערכת כיבוי אש|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יקים בתחום המעגנה ובאישור הרשות הארצית לכבאות ולהצלה אשר בתחום שיפוטה נמצאת המעגנה, מערכת לכיבוי אש שתכלול הידרנטים, משאבה ניידת ומטפים.

{{ח:סעיף|43|חשמל ומים}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יקים ויפעיל תשתית לאספקת מים וחשמל לכלי השיט העוגנים במעגנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא יחובר כלי שיט לתשתיות החשמל והמים במעגנה אלא באישור מנהל המעגנה.

{{ח:סעיף|44|תדלוק}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יקים ויפעיל תחנת תדלוק לכלי השיט, אשר מיקומה ואופן הפעלתה ייקבעו באישור הממונה על הנמלים, לפי תנאי הבטיחות והתנאים למניעת מפגעים סביבתיים, לרבות מניעת זיהום הים, שקבעו הרשויות המוסמכות על פי כל דין.
{{ח:תת|(ב)}} בתחום מעגנה לא יתדלק אדם כלי שיט אלא בתחנת תדלוק כאמור בתקנת משנה (א), ולגבי נמל יפו ומעגן שביט בנמל חיפה – גם באמצעות רכב מכל; על תדלוק כלי שיט מרכב מכל במעגנות כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים)#פרק 6|הפרק השישי לתקנות הנמלים (טעינה ופריקה של שמנים), התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|45|שירותים ומקלחות}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יתקין ויפעיל בתחום המעגנה שירותים ומקלחות בכמות ובמיקום שייקבעו, בין השאר, בהתחשב במספר מקומות העגינה שבמעגנה ובגודלו של מתחם המעגנה.

{{ח:סעיף|46|מיתקני קליטה}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יתקין מיתקני קליטה מתאימים לאיסוף וסילוק של כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} שפכים סניטריים;
{{ח:תתת|(2)}} מי שיפוליים;
{{ח:תתת|(3)}} שמן ושמן משומש;
{{ח:תתת|(4)}} פסולת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בתקנה 30}}.
{{ח:תת|(ב)}} הקיבולת של מיתקן קליטה כאמור תאפשר קליטה של כל כמות שפכים או פסולת מכל סוג בכלי השיט העוגנים במעגנה, שהמיתקן מיועד להם.
{{ח:תת|(ג)}} לא יתקין מפעיל מעגנה מיתקן קליטה אלא לפי תכנית מפורטת שהממונה על הנמלים אישר מראש.
{{ח:תת|(ד)}} מפעיל המעגנה, ידאג, בכל עת, לרוקן את מיתקני הקליטה ולסלק את השפכים או את הפסולת שנאגרו בהם למקום המיועד לכך לפי כל דין.

{{ח:סעיף|47|ציוד זיהום ים}}
{{ח:ת}} מפעיל מעגנה יחזיק ברשותו ציוד לניקוי הים מזיהומו, הכולל סופגים וחוסמים, בכמות שאישר הממונה על הנמלים, בכפוף לכל דין, ובאופן שהציוד כאמור יהיה מוכן לשימוש בכל עת.

{{ח:סעיף|48|התייעצות עם מפקח למניעת זיהום הים}}
{{ח:ת}} הממונה על הנמלים לא ייתן אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנות 46(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}} אלא לאחר שהתייעץ עם מפקח למניעת זיהום הים.

{{ח:סעיף|49|תכנית מוכנות למקרי חירום|תיקון: תשפ״א}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל מעגנה יערוך תכנית מכנות למקרי חירום לרבות מקרים של מוכנות תאונה ימית בתחום המעגנה ודליקה, שנדרשת בהם התערבות המשטרה, צבא הגנה לישראל, אגודת מגן דוד אדום, הרשות הארצית לכבאות והצלה וכל גורם אחר העוסק בפעולות אבטחה, ביטחון או כיבוי אש (בתקנה זו – גורם חיצוני), ובלבד שהגורם החיצוני יפעל בכפוף להנחיות צבא הגנה לישראל והמשטרה; התכנית תיערך בתיאום עם כל הגורמים האמורים.
{{ח:תת|(ב)}} תכנית המוכנות תתייחס לכל שעות היממה, ויפורטו בה הפעולות שיש לבצע במקרים כאמור, ועל מי מוטל לבצען, וכן דרכי התקשורת עם הגורמים כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המעגנה ועובדיו יכירו את תכנית המוכנות ויתרגלו אותה פעמיים בשנה לפחות.

{{ח:סעיף|50|דיווח לממונה על הנמלים}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל מעגנה ידווח לממונה על הנמלים, בהקדם האפשרי, בכל אחד מעניינים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} איסור על כניסה ויציאה של כלי השיט מהמעגנה;
{{ח:תתת|(2)}} משיית כלי שיט מהמים בלא הסכמת בעל כלי השיט;
{{ח:תתת|(3)}} תאונה ימית בתחום המעגנה;
{{ח:תתת|(4)}} שינוי משמעותי בעומק נתיב הכניסה למעגנה ביחס לעומק הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}};
{{ח:תתת|(5)}} אירוע שלדעת מנהל המעגנה חורג ממהלך העניינים הרגיל במעגנה;
{{ח:תתת|(6)}} תקלה משמעותית באחת התשתיות;
{{ח:תתת|(7)}} זיהום מי המעגנה או חשש לזיהום מי המעגנה;
{{ח:תתת|(8)}} תרוגל תכנית המוכנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49}};
{{ח:תתת|(9)}} אי־התקיימות הוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}, כולן או מקצתן, בעסק כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} אירע האמור בתקנת משנה (א)(7) יודיע על כך מנהל המעגנה גם למפקח למניעת זיהום הים.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל המעגנה ינהל יומן מעגנה שיתועדו בו הדיווחים האמורים בתקנות משנה (א) ו־(ב).
{{ח:תת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנות משנה (א) עד (ג), מנהל המעגנה יגיש לממונה על הנמלים, על פי הנחיותיו, מדי שלושה חודשים, דין וחשבון, בכתב, על השימוש בסמכויותיו ובסמכות מפעיל המעגנה על פי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}}, {{ח:פנימי|סעיף 4|4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25}}, {{ח:פנימי|סעיף 27|27(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 49|ו־49(ג)}}.

{{ח:סעיף|51|הפסקת פעילות}}
{{ח:ת}} לא קיים מפעיל מעגנה אחת או יותר מן החובות המנויות {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק זה}}, והדבר עלול לפגוע בתפעולה התקין של המעגנה או בבטיחות השיט או באיכות הסביבה הימית, רשאי הממונה על הנמלים, באישור השר ולאחר שנתן הזדמנות למפעיל המעגנה להשמיע את טענותיו, לאסור על כניסת כלי שיט לתחום המעגנה או יציאה ממנו, ולאסור כל פעילות של המעגנה, לתקופה ובתנאים, כפי שיקבע.

{{ח:קטע2|פרק 8|פרק שמיני: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|52|תשלומים למפעיל המעגנה}}
{{ח:תת|(א)}} מפעיל המעגנה רשאי לגבות תשלום בעד שירותים הניתנים במעגנה לכלי שיט לרבות לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} לא שולמו תשלומים החלים על כלי שיט לפי תקנת משנה (א), רשאי מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, להורות על הוצאת כלי השיט האמור מתחום המעגנה או לאסור על כניסתו לתחום המעגנה.

{{ח:סעיף|53|תשלומים כתנאי להשטה}}
{{ח:ת}} לא יוציא אדם כלי שיט אל מחוץ למעגנה, אלא אם כן קיבל אישור ממנהל המעגנה כי שולמו כל התשלומים החלים על כלי השיט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 52|בתקנה 52}}.

{{ח:סעיף|54|ערר}}
{{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטת מנהל המעגנה לפי תקנות אלה, למעט לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(ב)}}, רשאי לערור עליה לפני הממונה על הנמלים בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה, והוא ייתן את החלטתו בתוך 15 ימים מיום הגשת הערר.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה על הנמלים רשאי לבטל את החלטת מנהל המעגנה, לשנותה או להחזיר את העניין להחלטה מחודשת של מנהל המעגנה.
{{ח:תת|(ג)}} כל עוד לא החליט הממונה על הנמלים אחרת, תעמוד החלטת מנהל המעגנה בתוקפה.

{{ח:סעיף|55|נטילת סמכות}}
{{ח:ת}} הממונה על הנמלים רשאי ליטול לעצמו כל סמכות הנתונה למנהל מעגנה בתקנות אלה, אם הדבר דרוש לדעתו וכל עוד הדבר דרוש מטעמי בטיחות השיט או לצורך תפעול תקין של המעגנה, ולאחר שנתן למנהל המעגנה זכות להשמיע את טענותיו והודיע למפעיל המעגנה על נטילת הסמכות.

{{ח:סעיף|56|אכיפת הוראות}}
{{ח:תת|(א)}} לא ביצע משיט או בעל כלי שיט הוראה מהוראות תקנות אלה או מהוראות מנהל המעגנה שניתנו לפי תקנות אלה, יהיה מנהל המעגנה, באישור הממונה על הנמלים, רשאי –
{{ח:תתת|(1)}} לבצע את ההוראה בעצמו או על ידי אנשים מטעמו;
{{ח:תתת|(2)}} להוציא את כלי השיט ממקומו ולהעגינו או לרתקו, להעבירו למקום אחר, גם ביבשה, או לאסור את כניסתו לתחום המעגנה, ולעשות את כל הדברים הדרושים בפעולות אלה; בעל כלי השיט והמשיט יסייעו למנהל המעגנה ולאנשים הפועלים מטעמו בפעולות האמורות; בעל כלי השיט יישא בהוצאות שנגרמו למנהל המעגנה עקב פעולות כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} פנה מנהל המעגנה לאישור הממונה על הנמלים לפי תקנת משנה (א), ייתן הממונה את החלטתו אם לאשר או לדחות את הבקשה בתוך שלושים ימים מיום קבלת הפנייה.

{{ח:סעיף|57|הודעות לימאים}}
{{ח:ת}} במסגרת הסמכויות המסורות לממונה על הנמלים על פי {{ח:חיצוני|פקודת הנמלים|הפקודה}} ועל פי תקנות אלה רשאי הוא לפרסם הודעות לימאים כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#פרק 8|בפרק השמיני לתקנות הבטיחות}}, ולשם כך יהיו בידיו כל הסמכויות המסורות למנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים (בטיחות השיט)#פרק 8|הפרק האמור}}.

{{ח:סעיף|58|סמכויות מפקח למניעת זיהום הים}}
{{ח:ת}} בבואו לבצע את סמכויותיו למניעת זיהום הים לפי כל דין, יפקח מפקח למניעת זיהום הים על קיום הוראות {{ח:פנימי|פרק 6|הפרק השישי}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 46|תקנות 46(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 47|ו־47}}.

{{ח:סעיף|59|שמירת דינים}}
{{ח:ת}} תקנות אלה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.

{{ח:סעיף|60|תחילה}}
{{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה שישים ימים מיום פרסומן.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתו של {{ח:פנימי|פרק 7|הפרק השביעי לתקנות אלה}}, שנה מיום פרסומן.

{{ח:סעיף|61|הוראות מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} מיתקן ימי שהקמתו כדין הושלמה והפעלתו החלה לפני תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו הקמתו אושרה בידי מנהל המעגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}.
{{ח:תת|(ב)}} עסק למתן שירותים ימיים שהופעל כדין ערב תחילתן של תקנות אלה, יראו אותו כאילו הותר בידי מפעיל המעגנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”מעגנה“}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} נמל עכו – כולו;

{{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} נמל חיפה – מעגנת ”שביט“, שתחומה שטח הים שבין רציפי המעגנה וכן השטח היבשתי התחום בין הגדרות המקיפות את מעגנת ”שביט“ והמשיקות מצפון לכביש הגישה למעגנה, ממזרח – לכביש מספר 58, ומדרום – לפארק נחל קישון;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} נמל מרינה לי הרצליה – כולו;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת פרט 4}}
{{ח:ת}} נמל תל אביב – כולו;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת פרט 5}}
{{ח:ת}} נמל מרינה אתרים תל אביב – כולו;

{{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת פרט 6}}
{{ח:ת}} נמל יפו – כולו;

{{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת פרט 7}}
{{ח:ת}} נמל מרינה אשדוד – כולו;

{{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת פרט 8}}
{{ח:ת}} נמל מרינה אשקלון – כולו;

{{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת פרט 9}}
{{ח:ת}} נמל מרינה אילת – כולו;

{{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת פרט 10}}
{{ח:ת}} נמל טבריה –
{{ח:תת|(א)}} מעגן דרומי טבריה; מעגן צפוני טבריה; מעגן לידו טבריה; מעגן הדיג טבריה; מעגן גינוסר ומעגן עין גב שתחומם כלהלן: השטח הימי שבין החוף לשוברי הגלים, וכן רצועת ים ברוחב 70 מטרים סמוך ומחוץ לשוברי הגלים;
{{ח:תת|(ב)}} מעגן מזח כפר נחום – מזח כפר נחום וכן רצועת ים ברוחב 70 מטרים מסביב למזח.

{{ח:חתימות|כ׳ באלול התש״ע (30 באוגוסט 2010)}}
* '''ישראל כ״ץ'''&lt;br&gt;שר התחבורה והבטיחות בדרכים
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>nfc80ed3gi26haehjd8xm613ah4r1xj</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>407495</id>
    <revision>
      <id>1417751</id>
      <parentid>1417583</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:04:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="53013" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע&quot;ד-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ד, 1341|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)|7387)); ((תשע&quot;ו, 907|תיקון|7637)); ((תשע&quot;ז, 1049|תיקון|7812)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 33]] [[+|ו-51(ב)(2)]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 107 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. מטרות
: מטרותיהם של כללים אלה הן, בין השאר:
: (1) להסדיר את ההזרמה של שפכי התעשייה באופן שלא תגרום לנזק במערכת הביוב של חברה או של כל גורם אחר, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים או להשבת קולחים;
: (2) למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה הנגרמים משפכי תעשייה;
: (3) להבטיח שחברה תאסוף, תסלק ותטפל בכל שפכי התעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב שלה באופן שלא יגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1);
: (4) להבטיח שמפעל לא יזרים בין במישרין ובין בעקיפין, למערכת הביוב שפכי תעשייה העלולים לגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1).

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ז)
: בכללים אלה -
:- &quot;דוגם מוסמך&quot;, &quot;דיגום חטף&quot;, &quot;ממונה סביבה&quot;, &quot;הספר&quot;, &quot;ספק מי-קולחין&quot; - כהגדרתם [[בתקנות קולחין]];
:- &quot;דיגום מורכב&quot; - כהגדרתו בספר;
:- &quot;הכללים הקודמים&quot; - כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התש&quot;ע-2011;
:- &quot;המוסמך&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 52(א) לחוק]];
:- &quot;זרם תעשייתי אחוד&quot; - זרם המאחד את כל שפכי התעשייה במפעל לרבות מערכות לריכוך מים, נקז דודי קיטור, נקז מגדלי קירור, רכז מסננים, רכז מתהליך לייצור מים נטולי יונים (אוסמוזה הפוכה) ושפכים שעברו טיפול מקדים;
:- &quot;טיפול מקדים&quot; - טיפול בשפכי תעשייה בשטח המפעל או מחוצה לו ובטרם כניסתם למערכת הביוב לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;מט&quot;ש&quot; - מיתקן לטיפול בשפכים שמיועד להפחתת ריכוז המזהמים בשפכי התורמים;
:- &quot;ממונה שפכי תעשייה&quot; - מי שמנהל הרשות מינה לעניין כללים אלה, כולם או חלקם, מבין עובדי הרשות, לממונה על שפכי תעשייה;
:- &quot;מעבדה מוסמכת&quot; - מעבדה כהגדרתה [[בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ&quot;ז-1997]], שהוסמכה לבצע את הבדיקות במרכיבים המנויים בתוספות, כולן או חלקן;
:- &quot;מפעיל מט&quot;ש&quot; - אדם שבהחזקתו מט&quot;ש;
:- &quot;מפעל משותף&quot; - מתחם מקרקעין המשרת כמה מפעלים המצויים בתחומו, אשר לו מד-מים משויך או מד-מים ראשי כהגדרתם [[בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;שפכים אסורים&quot; - שפכי תעשייה שמתקיים לגבי תכולתם אחד לפחות מן התנאים המפורטים [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;שפכים חריגים&quot; - שפכים חריגים שאינם טעונים אישור ושפכים חריגים הטעונים אישור;
:- &quot;שפכים חריגים שאינם טעונים אישור&quot; - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]], עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ב' בתוספת השנייה]] ואינו עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]];
:- &quot;שפכים חריגים הטעונים אישור&quot; - שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים [[בטור א' בתוספת השנייה]] עולה על הערכים הנקובים לצדם [[בטור ג' בתוספת השנייה]];
:- &quot;תכנית ניטור&quot; - תכנית דו-שנתית לבדיקת איכות שפכי המפעלים בתחום החברה המוזרמים למערכת ביוב לפי [[סעיף 4(א)]];
:- &quot;תקנות בוצה&quot; - [[=תקנות בוצה|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס&quot;ד-2004]];
:- &quot;תקנות קולחין&quot; - [[=תקנות קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 3. איסור הזרמה
: (א) מפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מיתקניו, שפכי תעשייה המכילים -
:: (1) שפכים אסורים;
:: (2) שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10]].
: (ב) נודע לחברה על הזרמת שפכים אסורים או שפכים חריגים באופן העלול למנוע את יכולת טיהור השפכים או ניצול הקולחים, תודיע על כך מיד למט&quot;ש הקולט את השפכים, לספק מי הקולחין, לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה.

@ 4. תכנית ניטור והודעה למפעל (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) חברה תכין אחת לשנתיים ככל האפשר, בסוף השנה תכנית ניטור למפעלים שבתחומה שהתעורר לגביהם חשש כי הם מזרימים שפכי תעשייה המכילים שפכים חריגים או שפכים אסורים למערכת הביוב, בהסכמה עם מפעיל המט&quot;ש שאליו מוזרמים שפכי החברה; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט&quot;ש בדבר תכנית כאמור, יכריע ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
: (ב) בתכנית יפורטו, לגבי כל מפעל, מיקום נקודת הדיגום ואופן ביצוע הדיגום לפי הוראות [[סעיף 6]], וכן מספר הדיגומים והמרכיבים שיידגמו, ובלבד שמספר הדיגומים בשנה והמרכיבים שיידגמו לגבי מפעל המנוי [[בתוספת השלישית]] לא יפחתו מן הקבוע [[בתוספת האמורה]], ולא יפחת מארבעה דיגומים בשנה לגבי מפעל שאינו מנוי [[בתוספת האמורה]]; בטרם תקבע החברה את סוג הדיגום למפעל (חטף או מורכב), תבחן החברה בין השאר את אופן הזרמת השפכים במפעל, את סוג המזהמים במפעל ואת כמויות המים, ותוודא שסוג הדיגום שייבחר מייצג נכונה את איכות השפכים במפעל לגבי המרכיבים הנבדקים.
: (ג) הכינה חברה תכנית ניטור לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), תודיע על כך לכל מפעל המופיע בתכנית וכן תפרט את הפרטים המנויים בעניינו כאמור בסעיף קטן (ב); הודעה כאמור תהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 1 שבתוספת הרביעית]].
: (ד) מפעל שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ג) רשאי להביא לפני החברה את טענותיו בכתב בעניין תכנית הניטור בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלת ההודעה.
: (ה) חברה תמסור למפעל את החלטתה בטענות שהועלו לפי סעיף קטן (ד) בצירוף נימוקים ופירוט השינויים בתכנית הניטור בעקבות טענותיו, אם נערכו, 7 ימי עסקים בטרם הגשת תכנית ניטור לאישור לפי סעיף קטן (ו).
: (ו) חברה תגיש תכנית ניטור, לאחר ביצוע הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לממונה סביבה עם עותק לממונה שפכי תעשייה, תוך פירוט השינויים שביצעה לגבי תכנית הניטור שהוכנה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ובצירוף טענות המפעלים שהוגשו לפי סעיף קטן (ד); תכנית הניטור טעונה אישור ממונה סביבה בכפוף להוראות כללים אלה, ואולם גריעת מפעלים מתכנית ניטור, שינוי מספר הדיגומים, שינוי מיקום נקודת הדיגום ושינוי אופן הדיגום לגבי תוכן התכנית שהוגשה לאישור ממונה הסביבה טעונים אישור ממונה שפכי תעשייה.
: (ז) לא קיבל ממונה סביבה החלטה בעניין אישור תכנית הניטור בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יראו את תכנית הניטור כמאושרת לעניין כללים אלה, והוראות [[סעיפים 6]] [[ו-7]] יחולו בעניינה.
: (ח) דחה ממונה סביבה את תכנית הניטור שהוגשה לאישורו כאמור בסעיף קטן (ו), כולה או חלקה, תגיש החברה תכנית ניטור מתוקנת לאישורו בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר דחיית תכנית הניטור.
: (ט) עד לאישור תכנית הניטור המתוקנת כאמור, תדגום החברה את המפעלים שנכללו בתכנית שנדחתה או בחלק שנדחה, לפי [[התוספת השלישית]] אם נכללו [[בתוספת האמורה]], או לפי הנחיות ממונה שפכי תעשייה אם לא נכללו [[בתוספת האמורה]], ויראו תכנית זו כתכנית מאושרת זמנית לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים מיום הגשת תכנית ניטור מתוקנת לאישורו של ממונה סביבה; בלי לגרוע מחובת החברה להגיש תכנית ניטור מתוקנת, חלפו 60 הימים ולא הגישה החברה תכנית ניטור מתוקנת, רשאים ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה בהסכמה לקבוע לחברה תכנית ניטור שתהיה בתוקף עד לאישור תכנית ניטור מתוקנת שתגיש החברה.
: (י) חברה תעביר למפעל ולממונה שפכי תעשייה עותק מעודכן של תכנית הניטור המאושרת או המאושרת זמנית בתוך 7 ימי עסקים ממועד אישורה לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), ולא תבצע דיגומים לפי התכנית האמורה אלא בחלוף 7 ימי עסקים לפחות ממועד ההעברה האמור.

@ 5. שינוי תכנית ניטור מאושרת
: (א) ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה רשאים, בהסכמה, להורות על שינוי בתכנית ניטור מאושרת של חברה, כולה או חלקה.
: (ב) לגבי חברה יחולו הוראות אלה:
:: (1) חברה רשאית להגיש בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביה תוך פירוט השינויים המבוקשים בתכנית והנימוקים להם;
:: (2) בקשה לפי פסקה (1) תוגש לאישורו של ממונה סביבה עם העתק לממונה שפכי תעשייה; חברה תשלח למפעלים בתחומה שמתבקש שינוי הנוגע להם, הודעה בדבר הבקשה; מפעלים שקיבלו הודעה כאמור, רשאים להגיש את תגובתם לשינויים המוצעים בתוך 15 ימי עסקים;
:: (3) אישר ממונה סביבה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות [[סעיף 4(י)]] בשינויים המחויבים;
:: (4) על אף האמור בפסקה (2), הגישה חברה בקשה לשינוי תכנית הניטור הכוללת בקשה לגריעת דיגומים שאושרו לה בתכנית, לשינוי מיקום נקודת הדיגום או לגריעת מפעלים, לא יחליט ממונה סביבה בבקשה זו בטרם קיבל את אישורו של ממונה שפכי תעשייה.
: (ג) לגבי מפעל יחולו הוראות אלה:
:: (1) מפעל רשאי להגיש לחברה בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביו, לרבות בקשה להוסיף או לגרוע דיגומים מכמות הדיגומים או המרכיבים שנקבעו לו בתכנית המאושרת, או לשינוי מיקום נקודת הדיגום; חברה תקבל החלטה בעניין הבקשה בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלתה;
:: (2) ראתה החברה לנכון לאשר את הבקשה לשינוי, תגיש בקשה לאישור השינוי לתכנית הניטור לפי פרטי הבקשה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, עם עותק למפעל שהגיש את הבקשה; חברה תמסור עותק מהחלטה בעניין הבקשה לשינוי תכנית הניטור למפעל שהגיש את הבקשה.

@ 6. מיקום וסוג הדיגום
: אושרה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4]], תפעל החברה בכפוף להוראות אלה:
: (1) דוגם מוסמך מטעם החברה יבצע את הדיגום;
: (2) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())1(()))]], [[$ תוספת 3|((())2(()))]], [[$ תוספת 3|((())6(()))]], [[$ תוספת 3|((())7(()))]], [[$ תוספת 3|((())10(())) עד ((())12(()))]], [[$ תוספת 3|((())14(()))]] [[ו-((())19(())) בתוספת השלישית]] ובמפעלים שאינם מנויים [[בתוספת השלישית]] יבוצע בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל או לפני חיבור המפעל למערכת הביוב; נוכח מהנדס החברה לדעת כי לא ניתן לדגום את השוחה במיקום האמור, יבוצע הדיגום בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו;
: (3) הדיגום במפעלים המפורטים [[$ תוספת 3|בפרטים ((())3(())) עד ((())5(()))]], [[$ תוספת 3|((())8(()))]], [[$ תוספת 3|((())9(()))]], [[$ תוספת 3|((())13(()))]] [[ו-((())15(())) עד ((())18(())) בתוספת השלישית]] יבוצע בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו, אלא אם כן נוכח מהנדס החברה כי לא קיים במפעל זרם כזה או שלא ניתן לדגום זרם זה;
: (4) דיגום לפי פסקאות (2) ו-(3) יהיה דיגום חטף או דיגום מורכב. בהתאם לתכנית הניטור המאושרת.

@ 7. בדיקות
: (א) החברה תעביר את הדגימות למעבדה מוסמכת לבדיקת המרכיבים הנדרשים ובשים לב להוראות שמירת הבדיקות בספר.
: (ב) החברה תשלח למפעל את תוצאות הבדיקות בתוך 30 ימים ממועד קבלתן, בצירוף תעודות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה בעניינו.
: (ג) חברה תתעד את פעולותיה כאמור [[בסעיפים 6]] [[ו-7]] ותשלח העתק מהם לכל אחד מהמפורטים להלן לפי דרישתו - מפעל, ממונה סביבה או ממונה שפכי תעשייה.

@ 8. תשלומים בעד הדיגום והבדיקות
: בעד דיגומים ובדיקות שבוצעו לפי [[סעיפים 6]] [[ו-7]] תחייב החברה את המפעל לפי התעריף המפורט [[בפרט 5 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]].

@ 9. דיגום בלא תכנית
: על אף האמור [[בסעיף 6]], נוכחה חברה לדעת כי קיים צורך ממשי ומיידי לדגום שפכי מפעל שלא הוכנה לגביו תכנית ניטור או שלא לפי תכנית ניטור מאושרת או זמנית, רשאית היא לדגום את שפכי המפעל לפי [[סעיף 6]]; עשתה החברה כן, תעביר לממונה שפכי תעשייה וממונה סביבה, לא יאוחר מ-7 ימי עבודה ממועד ביצוע הדיגום, עדכון על ביצוע הדיגום לפי סעיף זה והסיבות לכך.

@ 10. הזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור
: (א) מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור יגיש לחברה, בדואר רשום עם אישור מסירה, אחת לשלוש שנים, בקשה מנומקת בכתב ערוכה לפי נוסח [[טופס 2 שבתוספת הרביעית]] (בסעיף זה - הבקשה).
: (ב) חברה תעביר את הבקשה לתגובת ממונה סביבה בתוך 10 ימים מיום שקיבלה אותה.
: (ג) חברה תאשר את הבקשה כלשונה או בשינויים, זולת אם התברר לחברה כי מתקיימים אחד התנאים האמורים, בין אם מעצמה ובין אם ממונה סביבה הודיע לה על כך, בתוך 30 ימים ממועד העברתה לתגובתו:
:: (1) קליטת שפכי המפעל במט&quot;ש המטפל בהם לא תאפשר למט&quot;ש לטהר את כלל השפכים המטופלים בו או את הבוצה לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] או [[בתקנות בוצה]], לפי העניין;
:: (2) בשל תהליכי הייצור או חומרי הגלם במפעל או מיתקני העזר, השפכים עלולים להכיל מזהמים שאינם מורחקים בתהליכי הטיפול במט&quot;ש וזאת בשים לב, בין השאר, להשפעתם על ניצול הקולחין.
: (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), חברה רשאית לסרב לבקשה אם ספיקת שפכי המפעל או עומס שפכיו עולים על 10% מהספיקה או העומס מכלל שפכי החברה.
: (ה) אם המט&quot;ש בבעלות חלקית של החברה או בבעלות מלאה של גורם שאינו החברה, תתאם החברה עם מפעיל המט&quot;ש את האישורים לפי סעיף קטן (ג) באופן שיאפשר למט&quot;ש לטהר את השפכים לערכים הקבועים [[בתקנות קולחין]] [[ובתקנות בוצה]]; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט&quot;ש, יכריע במחלוקת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
: (ו) חברה תודיע למפעל על החלטתה בבקשה, בצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מיום שהוגשה; לא הודיעה החברה על דבר החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; אושרה הבקשה, יום האישור ייחשב כיום שבו הגיש המפעל את הבקשה.
: (ז) דחתה החברה את הבקשה או אישרה את הבקשה בשינויים, תנמק את החלטתה בכתב ותודיע למפעל על זכותו להביא לפניה בכתב את טיעוניו כנגד החלטתה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה, עם עותק לממונה סביבה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 15 ימים ממועד הגשת טיעוני המפעל.
: (ח) ערכים שאושרו למפעל להזרמה לפי סעיף קטן (ג) יהיו הריכוז המרבי המותר להזרמה על ידי המפעל.
: (ט) על אף הקבוע בסעיף קטן (א), מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור בריכוזים שונים מאלה שאושרו לו על פי סעיף זה או במועד השונה מזה שבסעיף (א), רשאי להגיש לחברה בקשה נוספת והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) יחולו בשינויים המחויבים.

@ 11. תעריפים (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: (א) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים בניגוד לאמור [[בסעיף 3]], תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[+#תוספת שלישית פרט 3|פרטים 3]] [[ו-4 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]], לפי העניין.
: (ב) בוצע דיגום לפי [[סעיף 6]] [[או 9 לכללים אלה]] ונמצא כי המפעל הזרים שפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי [[סעיף 10(ג)]] תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי [[פרט 2 בתוספת השלישית לכללי התעריפים]].
: (ג) במפעל משותף ובהעדר הסכמה בין בעל המפעל המשותף או מי מטעמו לבין המפעלים בתחומו יחולו ההוראות האלה:
:: (1) במקרים שבהם מותקנים בכל אחד מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על כל אחד מהמפעלים לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב);
:: (2) במקרים שבהם לא מותקנים באף אחד מהמפעלים מדי-מים משויכים, יוטלו החיובים על המפעל המשותף, לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב);
:: (3) במקרים שבהם מותקנים רק בחלק מהמפעלים מדי-מים משוייכים, יוטלו החיובים על מפעלים אלה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב); יתרת החיוב לפי כמויות המים תוטל על המפעל המשותף.
: (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), פנה מנהל המפעל המשותף או מפעל בתחומו לחברה בבקשה לשנות את אופן חלוקת החיובים לפי סעיף קטן (ג), תחליט החברה בבקשה שהובאה לפניה לאחר שנתנה למנהל המפעל המשותף ולמפעלים בתחומו הזדמנות סבירה להגיש את טענותיהם לגבי הבקשה שהוגשה ולאחר ביצוע הערכה של מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לצורך זה בין השאר בדבר כמויות המים לחיוב וייחוס ערכי שפכי התעשייה; החליטה חברה לשנות למפעל המשותף ולמפעלים שבתחומו את אופן חלוקת החיובים, תפעל ליישום עקרונות זהים בכפוף לבקשות שיוגשו אליה על ידי מפעלים משותפים ומפעלים בתחומם.
: (ד) על חיובים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו ההוראות האלה:
:: (1) החיובים יהיו בעד התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 90 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר;
:: (2) החליטה חברה לחייב מפעל בעד תקופה קצרה יותר כאמור בפסקה (1), תנמק ותתעד את החלטתה ורשאית היא, באישור ממונה סביבה, להוסיף לתכנית הניטור של המפעל דיגום נוסף ויראו בדיגום זה דיגום לפי תכנית ניטור המאושרת לפי [[סעיף 4]];
:: (3) החיובים יחושבו על בסיס ספיקות שפכים שנקראו במד-שפכים של מפעל בתקופה כאמור בפסקה ((())1(())); בהעדר מד-שפכים כאמור, על בסיס צריכות המים שנקראו במפעל בתקופה האמורה בפסקה ((())1(())) או לפי ממוצע צריכות מים יומיות שנקראו במפעל בתקופת החיוב שקדמה לדיגום;
:: (4) על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד [[לסעיף 3(א)]] ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר.
: (ה) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בוצע דיגום לפי [[סעיף 9 לכללים אלה]], לא תחייב חברה מפעל בתשלום לפי סעיף זה אלא אם כן קיבלה לכך את אישורו מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה.
: (ו) חברה תשלח למפעל הודעה על חיוב לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום קבלת תוצאות הדיגום או אישורו של ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, או במועד נדחה אחר בצירוף נימוקים מיוחדים; הודעת החיוב תפרט, בין השאר, את אופן עריכת החיוב ותהיה ערוכה לפי נוסח [[טופס 3 שבתוספת הרביעית]]; מפעל רשאי להביא לפני החברה את טיעוניו כנגד הודעת החיוב, בכתב, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 30 ימים ממועד הגשת טיעוניו.
: (ז) אין בחיוב בתשלום לפי סעיף זה או בפירעון החיוב, משום היתר, הרשאה או הסכמה להזרמה בניגוד לכללים אלה.
: (ח) על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תחייב מפעל בשל הזרמת שפכים חריגים או אסורים בהתבסס על תוצאות הדיגום הראשון שביצעה בשפכיו לפי כללים אלה או לפי הכללים הקודמים.

@ 12. דיווח ופרסום
: (א) חברה תמציא לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה בתום כל שנה, ולא יאוחר מתום חודש מרס של השנה שאחריה, דוח שנתי המסכם את פעולותיה לפי [[סעיפים 4]], [[6]], [[7]], [[9]], [[10]] [[ו-11]] וכן פירוט המקרים הידועים לחברה על הזרמת שפכים בניגוד לכללים אלה.
: (ב) חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח המפורט בסעיף קטן (א) למעט פירוט סך החיובים לפי [[סעיף 11 לכללים]], פעולות שהוגשו לגביהן תלונות לפי [[סעיף 13]] וטרם התקבלה לגביהן החלטה, או שקיימים לגביהן הליכים משפטיים תלויים ועומדים, וכן תעמידו לעיון הציבור במשרדיה.

@ 13. בירור תלונות מפעל
: (א) מצא ממונה שפכי תעשייה כי החברה הפרה הוראות כללים אלה באופן מהותי או יסודי, רשאי הוא להורות על ביטול החיובים שהוצאו למפעל לפי [[סעיף 11]] הקשורים להפרה האמורה, כולם או חלקם, ורשאי הוא להורות כי לתקופה מסוימת החברה תעביר לאישורו דרישות תשלום לפי [[סעיף 11]] בטרם העברתם למפעל; כל זאת, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה לפניו.
: (ב) מפעל רשאי להלין, בכתב, לפי [[סעיף 108 לחוק]], על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לעניין יישום כללים אלה לפני ממונה שפכי תעשייה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשייה רשאי, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להגיש את טענותיה, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשייה תינתן בתוך זמן סביר מיום הגשת התלונה, אך לא יאוחר מ-180 ימים מיום קבלת התלונה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) תלונות בעניינים המנויים [[בסעיפים 4 עד 7]] יידונו לפני ממונה שפכי תעשייה תוך היוועצות עם המוסמך;
:: (2) בהגשת תלונה על הוראות [[סעיף 10(א) עד (ה) ו-(ט)]], יחולו הוראות [[סעיף 52 לחוק]].
: (ד) מצא ממונה שפכי תעשייה כי יש בהחלטתו בעניין תלונת המפעל כדי להשפיע על מפעלים אחרים או על חברה או שיש בה עניין לציבור, תפרסם הרשות הממשלתית באתר האינטרנט את ההחלטה, בכפוף להוראות [[חוק הגנת הפרטיות, התשמ&quot;א-1981]].

@ 14. פרסום בכפוף [[לחוק חופש המידע]]
: (א) על אף האמור [[בסעיפים 12(ב)]] [[ו-13(ד)]] לא יפורסם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ&quot;ח-1998]] (להלן - חוק חופש המידע), ורשאים שלא לפרסם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]].
: (ב) על פרסום מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות [[סעיף 11 לחוק חופש המידע]], בשינויים המחויבים.

@ 15. משלוח מסמכים מאת חברה
: הודעות, החלטות ומסמכים אחרים שעל חברה למסור למפעל לפי [[סעיפים 4]], [[5]], [[7(ב)]], [[10(ו) ו-(ז)]] [[ו-11(ה)]] יישלחו למפעל בדואר רשום או במסירה אישית, וכן באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שהמפעל לא התנגד לשליחה באמצעי זה.

@ 16. שמירת דינים (תיקון: תשע&quot;ו)
: (א) אין בכללים אלה לגרוע מכל אחד מאלה:
:: (1) [[תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס&quot;ג-2003]], לרבות סמכות נותן האישור לפיהן לקבוע החמרה ולהתיר הקלה של הערכים לפי [[+|תקנות 3]] [[ו-4 לאותן תקנות]];
:: (2) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס&quot;א-2000]], לרבות סמכות ממונה לעניינן לאשר ריכוז מרבי לפי [[תקנה 3(ה) לאותן תקנות]];
:: (3) [[תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס&quot;ד-2003]].
: (ב) לעניין [[סעיף 10]], אין בכללים אלה לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתרים או ברישיונות שניתנו למפעל לפי [[חוק רישוי עסקים, התשכ&quot;ח-1968]], או לפי [[חוק המים]], לפי העניין ובלבד שמפעל הגיש בקשה לחברה כאמור [[בסעיף 10]].
: (ג) על אף הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), חברה תחייב מפעל שהזרים שפכים חריגים הטעונים אישור ושפכים אסורים, בתשלומים לפי [[סעיפים 8]] [[ו-11]] אף אם ההזרמה הותרה לו בהיתרים או ברישיונות כאמור.
: (ד) ניתנה למפעל הקלה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי המפעל לפנות לממונה שפכי תעשייה בבקשה להורות לחברה שלא לחייבו בתשלומים לפי סעיף קטן (ג) בעד שפכים אסורים בלבד מהמועד שבו חלה לגביו ההקלה האמורה, ויעביר עותק מבקשתו לחברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד שליחתה לממונה שפכי תעשייה.
: (ה) על אף האמור [[בסעיף 11(ו)]], קיבלה החברה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), לא תוציא הודעת חיוב למפעל בעד אותו מרכיב שלגביו ניתנה ההקלה כאמור, כל עוד לא התקבלה החלטת ממונה שפכי תעשייה בבקשת המפעל.
: (ו) ממונה שפכי תעשייה רשאי לקבל או לדחות את בקשת המפעל, כולה או חלקה, וכן להורות על חיוב המפעל בתשלומים מופחתים, וזאת בשים לב [[לסעיף 1]] ובכלל זה עיקרון העלות, החשש לפגיעה במערכות הולכת השפכים, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין והיקף הפגיעה האמורה; ממונה שפכי תעשייה יעביר את החלטתו בבקשה למפעל ולחברה שבתחומה נמצא המפעל.
: (ז) קיבל ממונה שפכי תעשייה את בקשת המפעל, כולה או חלקה, תפעל החברה לפי החלטתו ובכלל זה החלטתו לעניין מועד התחילה.

@ 17. ביטול
: הכללים הקודמים - בטלים.

@ 18. תחילה
: תחילתם של כללים אלה ביום ג' בתמוז התשע&quot;ד (1 ביולי 2014) (להלן - יום התחילה).

@ 19. הוראת מעבר
: (א) כללים אלה יגברו על כל הסכם בין מפעל למט&quot;ש ובין מפעל לחברה, שנחתמו לפני יום התחילה; על אף האמור -
:: (1) מפעל שאושר לו לפי סעיף 13 לכללים הקודמים הסכם עבר כהגדרתו בכללים הקודמים, רשאי להמשיך ולנהוג לפי אותו הסכם, בתנאים ובתקופה שאושרו או נקבעו כאמור;
:: (2) ממונה שפכי תעשייה רשאי לאשר הסכם בין מפעל לבין חברה שהחלה לפעול אחרי יום התחילה, שנעשה לפני יום תחילת פעילות החברה, לרבות הארכה של הסכם שנחתם לפני אותו יום, אם שוכנע שהמפעל שילם תשלומים חד-פעמיים או שוטפים בעד המט&quot;ש, שהם סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, ובלבד שהמפעל הגיש את הבקשה לאישור ההסכם לממונה שפכי תעשייה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה או מיום תחילת פעילות החברה, המאוחר מביניהם;
:: (3) ממונה שפכי תעשייה לא יאשר את ההסכם לתקופה העולה על 15 שנים או על תקופת ההסכם, לפי המוקדם;
:: (4) אישר ממונה שפכי תעשייה את ההסכם, יראו את ההסכם, בכפוף לתנאים שהוא התנה, כבא במקום התעריפים שנקבעו לשפכים [[בכללי התעריפים]].
: (ב) הוגשה או אושרה תכנית ניטור למפעל לפי הכללים הקודמים לפני יום התחילה, יראו אותה כאילו הוצאה מכוח כללים אלה ויחולו עליה כללים אלה בשינויים המחויבים.
: (ג) לא הגישה חברה תכנית ניטור כאמור [[בסעיף 4(א)]] לפני יום התחילה, תגיש החברה תכנית ניטור כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה.
: (ד) ניתן למפעל אישור כאמור בסעיף 6(ה) לכללים הקודמים, יעמוד האישור בתוקף למשך 12 חודשים מיום התחילה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ&quot;ל: סעיף 2]}} - ההגדרה {{מוקטן|&quot;}}שפכים אסורים{{מוקטן|&quot;}}]]))) (תיקון: תשע&quot;ו) ====

=== שפכים אסורים ===

@ 1. : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים אסורים, ובלבד שהערך הנמדד עולה על הערך הקבוע [[בתוספת זו]] בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדווחה המעבדה:
@ &lt;עוגן פרט 1.1&gt; (תיקון: תשע&quot;ז) : (1) נוזלים בעלי ערך הגבה (pH) נמוך מ-6.0 או גבוה מ-10.0 בבדיקת שדה, אלא אם כן הוכיח המפעל כי הוא עומד [[בסעיף 4 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס&quot;ד-2003]];
@ &lt;עוגן פרט 1.2&gt; : (2) חומר העלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה משמעותית באיסופם או בטיפולם של השפכים במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר, לרבות מוצקים או חומר צמיג בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף, לרבות שאריות עוגת סינון, אספלט, פגרי בעלי חיים, גבבה, אפר, חול, בוץ, קש, שארית עיבוד שבבי בתעשייה, שארית גזם נוי, חלקי מתכת, זכוכית, סמרטוטים, נוצות, פלסטיקה, עץ, דם מלא, תוכן קיבת בהמות, עצמות, שיער ושאריות עור, קרביים, מגבונים לחים וכלים חד-פעמיים, בין אם הם שלמים ובין שעברו ריסוק או קיצוץ;
@ &lt;עוגן פרט 1.3&gt; : (3) מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.4&gt; : (4) נוזלים בטמפרטורה העולה על 40° צלסיוס;
@ &lt;עוגן פרט 1.5&gt; : (5) פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורות שבין 20° צלסיוס ל-40° צלסיוס;
@ &lt;עוגן פרט 1.6&gt; : (6) נוזל, מוצק או גז העלול לגרום ליצירת תנאי בעירה או פיצוץ במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר;
@ &lt;עוגן פרט 1.7&gt; : (7) כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) המבוטא ככלורידים, בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.8&gt; : (8) כלור חופשי בריכוז העולה על 0.5 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.9&gt; : (9) פנולים או קריזולים בריכוז העולה על 3 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.10&gt; : (10) פוליפנולים בריכוז העולה על 100 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.11&gt; : (11) ציאנידים כללי בריכוז מעל 0.5 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.12&gt; : (12) שמן מינרלי בריכוז העולה על 20 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.13&gt; : (13) שמנים ושומנים כללי בריכוז העולה על 250 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.14&gt; : (14) שומנים הניתנים להפרדה בריכוז כולל העולה על 100 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.15&gt; : (15) כלל מוצקים אנאורגניים ומינרלים מומסים (TDS) בריכוז כולל העולה על 3,500 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.16&gt; (תיקון: תשע&quot;ז) : (16) כלל מוצקים מרחפים במוצא מיתקן קדם-טיפול כהגדרתו [[בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס&quot;א-2000]], במפעל ציפוי מתכות, בריכוז העולה על 30 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.17&gt; : (17) ריכוז ה-COD הגדול פי 4 ויותר מריכוז ה-BOD, ובלבד שריכוז ה-COD יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]];
@ &lt;עוגן פרט 1.18&gt; (תיקון: תשע&quot;ז) : (18) ריכוז VSS שיפחת מ-70% מריכוז ה-TSS, ובלבד שריכוז ה-TSS יעלה על הערך המופיע [[בטור ב' שבתוספת השנייה]];
@ &lt;עוגן פרט 1.19&gt; : (19) סולפיד מומס בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור;
@ &lt;עוגן פרט 1.20&gt; (תיקון: תשע&quot;ו) : (20) סולפאטים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt; מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 500 מיליגרם לליטר כ-SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;, לפי הגבוה; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור;
@ &lt;עוגן פרט 1.21&gt; (תיקון: תשע&quot;ו) : (21) כלורידים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ-Cl מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 430 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה;
@ &lt;עוגן פרט 1.22&gt; : (22) נתרן בריכוז העולה על 130 מיליגרם לליטר כ-Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 230 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה;
@ &lt;עוגן פרט 1.23&gt; : (23) פלואורידים בריכוז העולה על 6 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.24&gt; : (24) בורון בריכוז העולה על 1.5 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.25&gt; (תיקון: תשע&quot;ז) : (25) דטרגנטים נוניוניים בריכוז העולה על 5 מיליגרם לליטר או דטרגנטים אניוניים בריכוז העולה על 40 מיליגרם לליטר;
@ &lt;עוגן פרט 1.26&gt; : (26) חומרים המפורטים בטור א' להלן בריכוז העולה על הריכוז הרשום בטור ב' שלצדם:
:: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שם החומר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר
|-
| אבץ (Zn) || 3 או 3 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם
|-
| ארסן (As) || 0.1
|-
| בדיל (Sn) || 2
|-
| בריליום (Be) || 0.50
|-
| ונדיום (V) || 0.50
|-
| חמרן (Al) || 25
|-
| כסף (Ag) || 0.1
|-
| כספית (Hg) || 0.05
|-
| כרום שלוש ערכי (Cr&lt;sup&gt;+6&lt;/sup&gt;) (([צ&quot;ל: (Cr&lt;sup&gt;+3&lt;/sup&gt;)])) || 0.5
|-
| כרום שש ערכי (Cr&lt;sup&gt;+6&lt;/sup&gt;) || 0.10
|-
| ליתיום (Li) || 0.3
|-
| מוליבדן (Mo) || 0.15
|-
| מנגן (Mn) || 1 או 0.5 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם
|-
| נחושת (Cu) || 1 או 1 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם
|-
| ניקל (Ni) || 0.5
|-
| סלניום (Se) || 0.05
|-
| עופרת (Pb) || 0.5
|-
| קדמיום (Cd) || 0.1
|-
| קובלט (Co) || 1
|}
@ &lt;עוגן פרט 1.27&gt; : (27) חומרים שמנהל הרשות הורה לגבי תחומה של חברה מסוימת, שהזרמתם למערכת הביוב עלולה להסב לה נזק; מנהל הרשות ימסור הודעה בדבר חומרים אלה לממונה סביבה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות ובלבד שניתנה לציבור האפשרות להביע את עמדתו בעניין זה; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי חומרים המפורטים [[בתוספת זו]] בריכוז המותר להזרמה למערכת השפכים ויכול שתהיה לגבי חומרים שאינם מפורטים [[בתוספת זו]].

== תוספת שנייה ==
==== ((([[2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ&quot;ל: סעיף 2]}}]] - הגדרת שפכים חריגים שאינם טעונים אישור, שפכים חריגים הטעונים אישור, [[סעיפים 3(א)(2)]], [[11(ב)]] [[פרט 1.17 תוספת ראשונה|ופרט (17) בתוספת הראשונה]]))) ====
=== שפכים חריגים ===
@ : שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים חריגים, ובלבד שהריכוז של מרכיב בטור א' הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב' או ג', לפי העניין בצירוף ערך אי-ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה:
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מרכיב !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} ריכוז - מיליגרם לליטר !! {{מוקטן|טור ג'}} ריכוז - מיליגרם לליטר
|-
| ריכוז - מיליגרם לליטר כלל מוצקים מרחפים (TSS) || 400 || 1,000
|-
| צריכת חמצן כימית (COD) || 800 || 2,000
|-
| חנקן קיילדל* || 50 || 100
|-
| זרחן כ-P* || 15 || 30
|}
: {{מוקטן|* הזרמה למט&quot;ש המרחיק חנקן או זרחן.}}

== תוספת שלישית ==
==== ((([[סעיף 4]]))) ====
=== ניטור איכות שפכי מפעלים ===

@ (תיקון: תשע&quot;ז)
: {|
! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מגזר תעשייתי/תחום פעילות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מספר דיגומים {{ש}} מזערי בשנה !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מרכיבים לבדיקה
|- &lt;עוגן פרט 1&gt;
| : (1) מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצה בלא מחזור מים || 4 || pH, שמן מינרלי, סריקת מתכות כבדות, TSS 105°C‏, VSS, לתחנות רחיצה בלבד: דטרגנטים
|- &lt;עוגן פרט 2&gt;
| : (2) אולמות אירועים, מסעדות, קניונים, למעט מפעלים כאמור שצריכת המים הכללית שלהם קטנה מ-5 מטרים מעוקבים ליום והוכיחו לחברה על ביצוע נאות של טיפול מקדים בשפכיהם || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן
|- &lt;עוגן פרט 3&gt;
| : (3) מפעלי מזון ומשקאות || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סולפיד מומס (ביקבים)
|- &lt;עוגן פרט 4&gt;
| : (4) מפעל תעשייתי - מזון || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סריקת מתכות כבדות
|- &lt;עוגן פרט 5&gt;
| : (5) משחטות, בתי מטבחיים, בתי נחירה, עיבוד דגים || 4 || שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, נתרן, סולפיד מומס, מוליכות חשמלית, BOD
|- &lt;עוגן פרט 6&gt;
| : (6) טקסטיל כולל הלבנה או צביעה || 4 || כלורידים, כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX‏), BOD5‏, COD, סריקת מתכות כבדות, סולפאט, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים, TSS 105°C‏, VSS
|- &lt;עוגן פרט 7&gt;
| : (7) טקסטיל בלא הלבנה או צביעה || 4 || COD, סריקת מתכות כבדות, pH‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, דטרגנטים
|- &lt;עוגן פרט 8&gt;
| : (8) מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח || 6 || סריקת מתכות כבדות TSS 105°C‏, VSS, שמן מינרלי (אם קיים עיבוד שבבי), pH, כלורידים, סולפאט, סולפיד מומס, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), ציאנידים, COD
|- &lt;עוגן פרט 9&gt;
| : (9) מפעל ביטחוני המייצר, מעבד או משתמש בחומר נפץ || 4 || נוכחות חומרי נפץ, pH, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, COD‏, VSS, סריקת מתכות כבדות, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), כלורידים, ציאנידים
|- &lt;עוגן פרט 10&gt;
| : (10) מכבסות שצריכת המים שלהן גדולה מ-2 מטרים מעוקבים ליום || 4 || כלורידים, נתרן, בורון, COD, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים ו-TSS 105°C
|- &lt;עוגן פרט 11&gt;
| : (11) תחנות תדלוק || 4 || שמן מינרלי, pH‏, COD‏
|- &lt;עוגן פרט 12&gt;
| : (12) רפת או חזיריה או לול || 4 || COD, כלורידים, נתרן, pH, חנקן כללי כ-N, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי כ-p‏, ((&lt;s&gt;כ-&lt;/s&gt;))TSS 105°C, בורון
|- &lt;עוגן פרט 13&gt;
| : (13) מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות || 4 || סריקת מתכות כבדות, סולפיד מומס, סולפאט, כלורידים, pH‏, COD‏, TSS 105°C‏, VSS‏
|- &lt;עוגן פרט 14&gt;
| : (14) תחנות מעבר || אשפה - 4 {{ש}} חומרים מסוכנים - 6 || שמן מינרלי, שמנים ושומנים, סריקת מתכות כבדות, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏ ,VSS, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, BOD, סולפיד מומס
|- &lt;עוגן פרט 15&gt;
| : (15) בתי דפוס || 4 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, TSS 105°C‏, pH‏, VSS, כלורידים
|- &lt;עוגן פרט 16&gt;
| : (16) מפעלי כימיה: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק || צריכת מים קטנה מ-5,000 לשנה - 6 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-5,000 מטר מעוקב לשנה - 12 || סריקת מתכות כבדות, COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, בדיקת חומרי הדברה לפי העניין, כלורידים
|- &lt;עוגן פרט 17&gt;
| : (17) קוסמטיקה ותמרוקים || צריכת מים קטנה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 4 {{ש}} צריכת מים גדולה מ-1,000 מטר מעוקב לשנה - 6 || COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX) חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, בורון
|- &lt;עוגן פרט 18&gt;
| : (18) בתי חולים || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, VSS, סריקת מתכות כבדות כלורידים, pH, דטרגנטים
|- &lt;עוגן פרט 19&gt;
| : (19) בתי מלון || 4 || COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, שמנים ושומנים, כלורידים, נתרן, pH, בורון, דטרגנטים
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיפים 4(ג)]], [[10(א)]] [[ו-11(ו)]]))) ====
@ &lt;עוגן טופס 1&gt; : '''טופס 1:''' הודעה על דיגום שפכי המפעל ((([[סעיף 4(ג)]])))
@ &lt;עוגן טופס 2&gt; : '''טופס 2:''' בקשה להזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור על פי [[כללים אלו|סעיף 10 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע&quot;ד-2014]] ((([[סעיף 10(א)]])))
@ &lt;עוגן טופס 3&gt; (תיקון: תשע&quot;ז) : '''טופס 3:''' הודעת חיוב ((([[סעיף 11(ו)]])))

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בסיוון התשע&quot;ד (10 ביוני 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>a0u8zt5c0abtzaofynpcyo7l3w04tot</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>407683</id>
    <revision>
      <id>1417754</id>
      <parentid>1417595</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:30:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417751]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="64538" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1341|כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 907|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1049|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 33|סעיפים 33}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 51|ו־51(ב)(2)}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 107|סעיף 107 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|מטרות}}
{{ח:ת}} מטרותיהם של כללים אלה הן, בין השאר:
{{ח:תת|(1)}} להסדיר את ההזרמה של שפכי התעשייה באופן שלא תגרום לנזק במערכת הביוב של חברה או של כל גורם אחר, לפעולת הזרמת הביוב ולתהליכי הטיפול בשפכים או להשבת קולחים;
{{ח:תת|(2)}} למנוע מטרדים ונזקים לציבור או לסביבה הנגרמים משפכי תעשייה;
{{ח:תת|(3)}} להבטיח שחברה תאסוף, תסלק ותטפל בכל שפכי התעשייה המוזרמים אל מערכת הביוב שלה באופן שלא יגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1);
{{ח:תת|(4)}} להבטיח שמפעל לא יזרים בין במישרין ובין בעקיפין, למערכת הביוב שפכי תעשייה העלולים לגרום לפגיעה כאמור בפסקה (1).

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוגם מוסמך“, ”דיגום חטף“, ”ממונה סביבה“, ”הספר“, ”ספק מי־קולחין“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות קולחין}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיגום מורכב“ – כהגדרתו בספר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכללים הקודמים“ – כללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התש״ע–2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 52|בסעיף 52(א) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זרם תעשייתי אחוד“ – זרם המאחד את כל שפכי התעשייה במפעל לרבות מערכות לריכוך מים, נקז דודי קיטור, נקז מגדלי קירור, רכז מסננים, רכז מתהליך לייצור מים נטולי יונים (אוסמוזה הפוכה) ושפכים שעברו טיפול מקדים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול מקדים“ – טיפול בשפכי תעשייה בשטח המפעל או מחוצה לו ובטרם כניסתם למערכת הביוב לשם הורדת ריכוז המזהמים בשפכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מט״ש“ – מיתקן לטיפול בשפכים שמיועד להפחתת ריכוז המזהמים בשפכי התורמים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה שפכי תעשייה“ – מי שמנהל הרשות מינה לעניין כללים אלה, כולם או חלקם, מבין עובדי הרשות, לממונה על שפכי תעשייה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעבדה מוסמכת“ – מעבדה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות|בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997}}, שהוסמכה לבצע את הבדיקות במרכיבים המנויים בתוספות, כולן או חלקן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מט״ש“ – אדם שבהחזקתו מט״ש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל משותף“ – מתחם מקרקעין המשרת כמה מפעלים המצויים בתחומו, אשר לו מד־מים משויך או מד־מים ראשי כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)|בכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים אסורים“ – שפכי תעשייה שמתקיים לגבי תכולתם אחד לפחות מן התנאים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים חריגים“ – שפכים חריגים שאינם טעונים אישור ושפכים חריגים הטעונים אישור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים חריגים שאינם טעונים אישור“ – שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השנייה}}, עולה על הערכים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השנייה}} ואינו עולה על הערכים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שפכים חריגים הטעונים אישור“ – שפכי תעשייה שריכוז אחד לפחות מן המרכיבים שבהם המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השנייה}} עולה על הערכים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניטור“ – תכנית דו־שנתית לבדיקת איכות שפכי המפעלים בתחום החברה המוזרמים למערכת ביוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בוצה“ – {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה), התשס״ד–2004}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קולחין“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש״ע–2010}}.

{{ח:סעיף|3|איסור הזרמה}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל לא יזרים למערכת הביוב של חברה, במישרין או בעקיפין, ולא ירשה לאחר להזרים משטחו או באמצעות מיתקניו, שפכי תעשייה המכילים –
{{ח:תתת|(1)}} שפכים אסורים;
{{ח:תתת|(2)}} שפכים חריגים הטעונים אישור, בלא שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}.
{{ח:תת|(ב)}} נודע לחברה על הזרמת שפכים אסורים או שפכים חריגים באופן העלול למנוע את יכולת טיהור השפכים או ניצול הקולחים, תודיע על כך מיד למט״ש הקולט את השפכים, לספק מי הקולחין, לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה.

{{ח:סעיף|4|תכנית ניטור והודעה למפעל|תיקון: תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} חברה תכין אחת לשנתיים ככל האפשר, בסוף השנה תכנית ניטור למפעלים שבתחומה שהתעורר לגביהם חשש כי הם מזרימים שפכי תעשייה המכילים שפכים חריגים או שפכים אסורים למערכת הביוב, בהסכמה עם מפעיל המט״ש שאליו מוזרמים שפכי החברה; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט״ש בדבר תכנית כאמור, יכריע ממונה סביבה בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ב)}} בתכנית יפורטו, לגבי כל מפעל, מיקום נקודת הדיגום ואופן ביצוע הדיגום לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}, וכן מספר הדיגומים והמרכיבים שיידגמו, ובלבד שמספר הדיגומים בשנה והמרכיבים שיידגמו לגבי מפעל המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} לא יפחתו מן הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, ולא יפחת מארבעה דיגומים בשנה לגבי מפעל שאינו מנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}; בטרם תקבע החברה את סוג הדיגום למפעל (חטף או מורכב), תבחן החברה בין השאר את אופן הזרמת השפכים במפעל, את סוג המזהמים במפעל ואת כמויות המים, ותוודא שסוג הדיגום שייבחר מייצג נכונה את איכות השפכים במפעל לגבי המרכיבים הנבדקים.
{{ח:תת|(ג)}} הכינה חברה תכנית ניטור לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), תודיע על כך לכל מפעל המופיע בתכנית וכן תפרט את הפרטים המנויים בעניינו כאמור בסעיף קטן (ב); הודעה כאמור תהיה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 1|טופס 1 שבתוספת הרביעית}}.
{{ח:תת|(ד)}} מפעל שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (ג) רשאי להביא לפני החברה את טענותיו בכתב בעניין תכנית הניטור בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ה)}} חברה תמסור למפעל את החלטתה בטענות שהועלו לפי סעיף קטן (ד) בצירוף נימוקים ופירוט השינויים בתכנית הניטור בעקבות טענותיו, אם נערכו, 7 ימי עסקים בטרם הגשת תכנית ניטור לאישור לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ו)}} חברה תגיש תכנית ניטור, לאחר ביצוע הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לממונה סביבה עם עותק לממונה שפכי תעשייה, תוך פירוט השינויים שביצעה לגבי תכנית הניטור שהוכנה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ובצירוף טענות המפעלים שהוגשו לפי סעיף קטן (ד); תכנית הניטור טעונה אישור ממונה סביבה בכפוף להוראות כללים אלה, ואולם גריעת מפעלים מתכנית ניטור, שינוי מספר הדיגומים, שינוי מיקום נקודת הדיגום ושינוי אופן הדיגום לגבי תוכן התכנית שהוגשה לאישור ממונה הסביבה טעונים אישור ממונה שפכי תעשייה.
{{ח:תת|(ז)}} לא קיבל ממונה סביבה החלטה בעניין אישור תכנית הניטור בתוך 60 ימים ממועד הגשתה, יראו את תכנית הניטור כמאושרת לעניין כללים אלה, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} יחולו בעניינה.
{{ח:תת|(ח)}} דחה ממונה סביבה את תכנית הניטור שהוגשה לאישורו כאמור בסעיף קטן (ו), כולה או חלקה, תגיש החברה תכנית ניטור מתוקנת לאישורו בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה בדבר דחיית תכנית הניטור.
{{ח:תת|(ט)}} עד לאישור תכנית הניטור המתוקנת כאמור, תדגום החברה את המפעלים שנכללו בתכנית שנדחתה או בחלק שנדחה, לפי {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} אם נכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, או לפי הנחיות ממונה שפכי תעשייה אם לא נכללו {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת האמורה}}, ויראו תכנית זו כתכנית מאושרת זמנית לתקופה שלא תעלה על 60 ימים נוספים מיום הגשת תכנית ניטור מתוקנת לאישורו של ממונה סביבה; בלי לגרוע מחובת החברה להגיש תכנית ניטור מתוקנת, חלפו 60 הימים ולא הגישה החברה תכנית ניטור מתוקנת, רשאים ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה בהסכמה לקבוע לחברה תכנית ניטור שתהיה בתוקף עד לאישור תכנית ניטור מתוקנת שתגיש החברה.
{{ח:תת|(י)}} חברה תעביר למפעל ולממונה שפכי תעשייה עותק מעודכן של תכנית הניטור המאושרת או המאושרת זמנית בתוך 7 ימי עסקים ממועד אישורה לפי סעיפים קטנים (ז) או (ח), ולא תבצע דיגומים לפי התכנית האמורה אלא בחלוף 7 ימי עסקים לפחות ממועד ההעברה האמור.

{{ח:סעיף|5|שינוי תכנית ניטור מאושרת}}
{{ח:תת|(א)}} ממונה סביבה וממונה שפכי תעשייה רשאים, בהסכמה, להורות על שינוי בתכנית ניטור מאושרת של חברה, כולה או חלקה.
{{ח:תת|(ב)}} לגבי חברה יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברה רשאית להגיש בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביה תוך פירוט השינויים המבוקשים בתכנית והנימוקים להם;
{{ח:תתת|(2)}} בקשה לפי פסקה (1) תוגש לאישורו של ממונה סביבה עם העתק לממונה שפכי תעשייה; חברה תשלח למפעלים בתחומה שמתבקש שינוי הנוגע להם, הודעה בדבר הבקשה; מפעלים שקיבלו הודעה כאמור, רשאים להגיש את תגובתם לשינויים המוצעים בתוך 15 ימי עסקים;
{{ח:תתת|(3)}} אישר ממונה סביבה בקשה כאמור בפסקה (2), יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(י)}} בשינויים המחויבים;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (2), הגישה חברה בקשה לשינוי תכנית הניטור הכוללת בקשה לגריעת דיגומים שאושרו לה בתכנית, לשינוי מיקום נקודת הדיגום או לגריעת מפעלים, לא יחליט ממונה סביבה בבקשה זו בטרם קיבל את אישורו של ממונה שפכי תעשייה.
{{ח:תת|(ג)}} לגבי מפעל יחולו הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מפעל רשאי להגיש לחברה בקשה לשינוי תכנית הניטור שאושרה לגביו, לרבות בקשה להוסיף או לגרוע דיגומים מכמות הדיגומים או המרכיבים שנקבעו לו בתכנית המאושרת, או לשינוי מיקום נקודת הדיגום; חברה תקבל החלטה בעניין הבקשה בתוך 15 ימי עסקים ממועד קבלתה;
{{ח:תתת|(2)}} ראתה החברה לנכון לאשר את הבקשה לשינוי, תגיש בקשה לאישור השינוי לתכנית הניטור לפי פרטי הבקשה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), בשינויים המחויבים, עם עותק למפעל שהגיש את הבקשה; חברה תמסור עותק מהחלטה בעניין הבקשה לשינוי תכנית הניטור למפעל שהגיש את הבקשה.

{{ח:סעיף|6|מיקום וסוג הדיגום}}
{{ח:ת}} אושרה תכנית ניטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}}, תפעל החברה בכפוף להוראות אלה:
{{ח:תת|(1)}} דוגם מוסמך מטעם החברה יבצע את הדיגום;
{{ח:תת|(2)}} הדיגום במפעלים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 2|{{ח:הערה|(}}2{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|{{ח:הערה|(}}6{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 7|{{ח:הערה|(}}7{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 10|{{ח:הערה|(}}10{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}12{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 14|{{ח:הערה|(}}14{{ח:הערה|)}}}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 19|ו־{{ח:הערה|(}}19{{ח:הערה|)}} בתוספת השלישית}} ובמפעלים שאינם מנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} יבוצע בשוחת הביוב האחרונה בחצר המפעל או לפני חיבור המפעל למערכת הביוב; נוכח מהנדס החברה לדעת כי לא ניתן לדגום את השוחה במיקום האמור, יבוצע הדיגום בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו;
{{ח:תת|(3)}} הדיגום במפעלים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 3|בפרטים {{ח:הערה|(}}3{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}5{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 8|{{ח:הערה|(}}8{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 9|{{ח:הערה|(}}9{{ח:הערה|)}}}}, {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 13|{{ח:הערה|(}}13{{ח:הערה|)}}}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 15|ו־{{ח:הערה|(}}15{{ח:הערה|)}} עד {{ח:הערה|(}}18{{ח:הערה|)}} בתוספת השלישית}} יבוצע בזרם התעשייתי האחוד בחצר המפעל או מחוצה לו, אלא אם כן נוכח מהנדס החברה כי לא קיים במפעל זרם כזה או שלא ניתן לדגום זרם זה;
{{ח:תת|(4)}} דיגום לפי פסקאות (2) ו־(3) יהיה דיגום חטף או דיגום מורכב. בהתאם לתכנית הניטור המאושרת.

{{ח:סעיף|7|בדיקות}}
{{ח:תת|(א)}} החברה תעביר את הדגימות למעבדה מוסמכת לבדיקת המרכיבים הנדרשים ובשים לב להוראות שמירת הבדיקות בספר.
{{ח:תת|(ב)}} החברה תשלח למפעל את תוצאות הבדיקות בתוך 30 ימים ממועד קבלתן, בצירוף תעודות הבדיקה שהתקבלו מהמעבדה בעניינו.
{{ח:תת|(ג)}} חברה תתעד את פעולותיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} ותשלח העתק מהם לכל אחד מהמפורטים להלן לפי דרישתו – מפעל, ממונה סביבה או ממונה שפכי תעשייה.

{{ח:סעיף|8|תשלומים בעד הדיגום והבדיקות}}
{{ח:ת}} בעד דיגומים ובדיקות שבוצעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7}} תחייב החברה את המפעל לפי התעריף המפורט {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 5|בפרט 5 בתוספת השלישית לכללי התעריפים}}.

{{ח:סעיף|9|דיגום בלא תכנית}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, נוכחה חברה לדעת כי קיים צורך ממשי ומיידי לדגום שפכי מפעל שלא הוכנה לגביו תכנית ניטור או שלא לפי תכנית ניטור מאושרת או זמנית, רשאית היא לדגום את שפכי המפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; עשתה החברה כן, תעביר לממונה שפכי תעשייה וממונה סביבה, לא יאוחר מ־7 ימי עבודה ממועד ביצוע הדיגום, עדכון על ביצוע הדיגום לפי סעיף זה והסיבות לכך.

{{ח:סעיף|10|הזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור}}
{{ח:תת|(א)}} מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור יגיש לחברה, בדואר רשום עם אישור מסירה, אחת לשלוש שנים, בקשה מנומקת בכתב ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 2|טופס 2 שבתוספת הרביעית}} (בסעיף זה – הבקשה).
{{ח:תת|(ב)}} חברה תעביר את הבקשה לתגובת ממונה סביבה בתוך 10 ימים מיום שקיבלה אותה.
{{ח:תת|(ג)}} חברה תאשר את הבקשה כלשונה או בשינויים, זולת אם התברר לחברה כי מתקיימים אחד התנאים האמורים, בין אם מעצמה ובין אם ממונה סביבה הודיע לה על כך, בתוך 30 ימים ממועד העברתה לתגובתו:
{{ח:תתת|(1)}} קליטת שפכי המפעל במט״ש המטפל בהם לא תאפשר למט״ש לטהר את כלל השפכים המטופלים בו או את הבוצה לערכים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות קולחין}} או {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|בתקנות בוצה}}, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בשל תהליכי הייצור או חומרי הגלם במפעל או מיתקני העזר, השפכים עלולים להכיל מזהמים שאינם מורחקים בתהליכי הטיפול במט״ש וזאת בשים לב, בין השאר, להשפעתם על ניצול הקולחין.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), חברה רשאית לסרב לבקשה אם ספיקת שפכי המפעל או עומס שפכיו עולים על 10% מהספיקה או העומס מכלל שפכי החברה.
{{ח:תת|(ה)}} אם המט״ש בבעלות חלקית של החברה או בבעלות מלאה של גורם שאינו החברה, תתאם החברה עם מפעיל המט״ש את האישורים לפי סעיף קטן (ג) באופן שיאפשר למט״ש לטהר את השפכים לערכים הקבועים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים)|בתקנות קולחין}} {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (שימוש בבוצה וסילוקה)|ובתקנות בוצה}}; באין הסכמה בין החברה למפעיל המט״ש, יכריע במחלוקת ממונה סביבה, בהתייעצות עם ממונה שפכי תעשייה, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.
{{ח:תת|(ו)}} חברה תודיע למפעל על החלטתה בבקשה, בצירוף נימוקים, בתוך 60 ימים מיום שהוגשה; לא הודיעה החברה על דבר החלטתה בתוך התקופה האמורה, יראו את הבקשה כאילו אושרה; אושרה הבקשה, יום האישור ייחשב כיום שבו הגיש המפעל את הבקשה.
{{ח:תת|(ז)}} דחתה החברה את הבקשה או אישרה את הבקשה בשינויים, תנמק את החלטתה בכתב ותודיע למפעל על זכותו להביא לפניה בכתב את טיעוניו כנגד החלטתה, בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה, עם עותק לממונה סביבה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 15 ימים ממועד הגשת טיעוני המפעל.
{{ח:תת|(ח)}} ערכים שאושרו למפעל להזרמה לפי סעיף קטן (ג) יהיו הריכוז המרבי המותר להזרמה על ידי המפעל.
{{ח:תת|(ט)}} על אף הקבוע בסעיף קטן (א), מפעל המעוניין להזרים למערכת הביוב שפכים חריגים הטעונים אישור בריכוזים שונים מאלה שאושרו לו על פי סעיף זה או במועד השונה מזה שבסעיף (א), רשאי להגיש לחברה בקשה נוספת והוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ח) יחולו בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|11|תעריפים|תיקון: תשע״ו, תשע״ז}}
{{ח:תת|(א)}} בוצע דיגום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9 לכללים אלה}} ונמצא כי המפעל הזרים שפכים בניגוד לאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 3|פרטים 3}} {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 4|ו־4 בתוספת השלישית לכללי התעריפים}}, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} בוצע דיגום לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9 לכללים אלה}} ונמצא כי המפעל הזרים שפכים חריגים שאינם טעונים אישור או שפכים חריגים הטעונים אישור שניתן לגביהם אישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ג)}} תחייב החברה את המפעל בתשלום לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3 פרט 2|פרט 2 בתוספת השלישית לכללי התעריפים}}.
{{ח:תת|(ג)}} במפעל משותף ובהעדר הסכמה בין בעל המפעל המשותף או מי מטעמו לבין המפעלים בתחומו יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} במקרים שבהם מותקנים בכל אחד מהמפעלים מדי־מים משוייכים, יוטלו החיובים על כל אחד מהמפעלים לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(2)}} במקרים שבהם לא מותקנים באף אחד מהמפעלים מדי־מים משויכים, יוטלו החיובים על המפעל המשותף, לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב);
{{ח:תתת|(3)}} במקרים שבהם מותקנים רק בחלק מהמפעלים מדי־מים משוייכים, יוטלו החיובים על מפעלים אלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב); יתרת החיוב לפי כמויות המים תוטל על המפעל המשותף.
{{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), פנה מנהל המפעל המשותף או מפעל בתחומו לחברה בבקשה לשנות את אופן חלוקת החיובים לפי סעיף קטן (ג), תחליט החברה בבקשה שהובאה לפניה לאחר שנתנה למנהל המפעל המשותף ולמפעלים בתחומו הזדמנות סבירה להגיש את טענותיהם לגבי הבקשה שהוגשה ולאחר ביצוע הערכה של מהנדס החברה או מי שהחברה מינתה לצורך זה בין השאר בדבר כמויות המים לחיוב וייחוס ערכי שפכי התעשייה; החליטה חברה לשנות למפעל המשותף ולמפעלים שבתחומו את אופן חלוקת החיובים, תפעל ליישום עקרונות זהים בכפוף לבקשות שיוגשו אליה על ידי מפעלים משותפים ומפעלים בתחומם.
{{ח:תת|(ד)}} על חיובים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו ההוראות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} החיובים יהיו בעד התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 90 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר;
{{ח:תתת|(2)}} החליטה חברה לחייב מפעל בעד תקופה קצרה יותר כאמור בפסקה (1), תנמק ותתעד את החלטתה ורשאית היא, באישור ממונה סביבה, להוסיף לתכנית הניטור של המפעל דיגום נוסף ויראו בדיגום זה דיגום לפי תכנית ניטור המאושרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}};
{{ח:תתת|(3)}} החיובים יחושבו על בסיס ספיקות שפכים שנקראו במד־שפכים של מפעל בתקופה כאמור בפסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}}; בהעדר מד־שפכים כאמור, על בסיס צריכות המים שנקראו במפעל בתקופה האמורה בפסקה {{ח:הערה|(}}1{{ח:הערה|)}} או לפי ממוצע צריכות מים יומיות שנקראו במפעל בתקופת החיוב שקדמה לדיגום;
{{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בסעיף קטן זה, נמצאו בשפכי המפעל שפכים בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 3|לסעיף 3(א)}} ובבדיקה שערכה החברה נמצא כי בדיגום הקודם שנערך למפעל לא נמצאו שפכים כאמור, תחייב החברה את המפעל בעד מחצית התקופה שחלפה ממועד הדיגום האחרון לפי תכנית הניטור או בעד תקופה של 45 ימים, לפי הקצרה מביניהן, זולת אם הוכיח מפעל, להנחת דעתה המלאה של החברה, כי יש לחייבו בעד תקופה קצרה יותר.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בוצע דיגום לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לכללים אלה}}, לא תחייב חברה מפעל בתשלום לפי סעיף זה אלא אם כן קיבלה לכך את אישורו מראש ובכתב של ממונה שפכי תעשייה.
{{ח:תת|(ו)}} חברה תשלח למפעל הודעה על חיוב לפי סעיף זה בתוך 60 ימים מיום קבלת תוצאות הדיגום או אישורו של ממונה שפכי תעשייה, לפי העניין, או במועד נדחה אחר בצירוף נימוקים מיוחדים; הודעת החיוב תפרט, בין השאר, את אופן עריכת החיוב ותהיה ערוכה לפי נוסח {{ח:פנימי|תוספת 4 טופס 3|טופס 3 שבתוספת הרביעית}}; מפעל רשאי להביא לפני החברה את טיעוניו כנגד הודעת החיוב, בכתב, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה; החברה תבחן את טענות המפעל ותודיע לו על החלטתה בעניינו בתוך 30 ימים ממועד הגשת טיעוניו.
{{ח:תת|(ז)}} אין בחיוב בתשלום לפי סעיף זה או בפירעון החיוב, משום היתר, הרשאה או הסכמה להזרמה בניגוד לכללים אלה.
{{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בסעיף זה, חברה לא תחייב מפעל בשל הזרמת שפכים חריגים או אסורים בהתבסס על תוצאות הדיגום הראשון שביצעה בשפכיו לפי כללים אלה או לפי הכללים הקודמים.

{{ח:סעיף|12|דיווח ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} חברה תמציא לממונה שפכי תעשייה ולממונה סביבה בתום כל שנה, ולא יאוחר מתום חודש מרס של השנה שאחריה, דוח שנתי המסכם את פעולותיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 6|6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} וכן פירוט המקרים הידועים לחברה על הזרמת שפכים בניגוד לכללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} חברה תפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח המפורט בסעיף קטן (א) למעט פירוט סך החיובים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11 לכללים}}, פעולות שהוגשו לגביהן תלונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וטרם התקבלה לגביהן החלטה, או שקיימים לגביהן הליכים משפטיים תלויים ועומדים, וכן תעמידו לעיון הציבור במשרדיה.

{{ח:סעיף|13|בירור תלונות מפעל}}
{{ח:תת|(א)}} מצא ממונה שפכי תעשייה כי החברה הפרה הוראות כללים אלה באופן מהותי או יסודי, רשאי הוא להורות על ביטול החיובים שהוצאו למפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} הקשורים להפרה האמורה, כולם או חלקם, ורשאי הוא להורות כי לתקופה מסוימת החברה תעביר לאישורו דרישות תשלום לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} בטרם העברתם למפעל; כל זאת, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להשמיע את טענותיה לפניו.
{{ח:תת|(ב)}} מפעל רשאי להלין, בכתב, לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 108|סעיף 108 לחוק}}, על החלטות, הוראות ופעולות של החברה או מי מטעמה לעניין יישום כללים אלה לפני ממונה שפכי תעשייה, בתוך 60 ימים מיום שנמסרו לו; ממונה שפכי תעשייה רשאי, לאחר שנתן לחברה הזדמנות סבירה להגיש את טענותיה, בכתב או בעל פה, לבטל, להשהות או לשנות את ההחלטה, ההוראה או הפעולה; הודעה על החלטת ממונה שפכי תעשייה תינתן בתוך זמן סביר מיום הגשת התלונה, אך לא יאוחר מ־180 ימים מיום קבלת התלונה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} תלונות בעניינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיפים 4 עד 7}} יידונו לפני ממונה שפכי תעשייה תוך היוועצות עם המוסמך;
{{ח:תתת|(2)}} בהגשת תלונה על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א) עד (ה) ו־(ט)}}, יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 52|סעיף 52 לחוק}}.
{{ח:תת|(ד)}} מצא ממונה שפכי תעשייה כי יש בהחלטתו בעניין תלונת המפעל כדי להשפיע על מפעלים אחרים או על חברה או שיש בה עניין לציבור, תפרסם הרשות הממשלתית באתר האינטרנט את ההחלטה, בכפוף להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.

{{ח:סעיף|14|פרסום בכפוף {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|לחוק חופש המידע}}}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיפים 12(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13(ד)}} לא יפורסם מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}} (להלן – חוק חופש המידע), ורשאים שלא לפרסם מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}.
{{ח:תת|(ב)}} על פרסום מידע כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 11|סעיף 11 לחוק חופש המידע}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|15|משלוח מסמכים מאת חברה}}
{{ח:ת}} הודעות, החלטות ומסמכים אחרים שעל חברה למסור למפעל לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4}}, {{ח:פנימי|סעיף 5|5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(ו) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ה)}} יישלחו למפעל בדואר רשום או במסירה אישית, וכן באמצעות דואר אלקטרוני ובלבד שהמפעל לא התנגד לשליחה באמצעי זה.

{{ח:סעיף|16|שמירת דינים|תיקון: תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} אין בכללים אלה לגרוע מכל אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס״ג–2003}}, לרבות סמכות נותן האישור לפיהן לקבוע החמרה ולהתיר הקלה של הערכים לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)#סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים)#סעיף 4|ו־4 לאותן תקנות}};
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}, לרבות סמכות ממונה לעניינן לאשר ריכוז מרבי לפי {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)#סעיף 3|תקנה 3(ה) לאותן תקנות}};
{{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס״ד–2003}}.
{{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}, אין בכללים אלה לגרוע מתנאים שנקבעו בהיתרים או ברישיונות שניתנו למפעל לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|חוק המים}}, לפי העניין ובלבד שמפעל הגיש בקשה לחברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בסעיף 10}}.
{{ח:תת|(ג)}} על אף הקבוע בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), חברה תחייב מפעל שהזרים שפכים חריגים הטעונים אישור ושפכים אסורים, בתשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}} אף אם ההזרמה הותרה לו בהיתרים או ברישיונות כאמור.
{{ח:תת|(ד)}} ניתנה למפעל הקלה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי המפעל לפנות לממונה שפכי תעשייה בבקשה להורות לחברה שלא לחייבו בתשלומים לפי סעיף קטן (ג) בעד שפכים אסורים בלבד מהמועד שבו חלה לגביו ההקלה האמורה, ויעביר עותק מבקשתו לחברה בתוך 7 ימי עסקים ממועד שליחתה לממונה שפכי תעשייה.
{{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בסעיף 11(ו)}}, קיבלה החברה הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), לא תוציא הודעת חיוב למפעל בעד אותו מרכיב שלגביו ניתנה ההקלה כאמור, כל עוד לא התקבלה החלטת ממונה שפכי תעשייה בבקשת המפעל.
{{ח:תת|(ו)}} ממונה שפכי תעשייה רשאי לקבל או לדחות את בקשת המפעל, כולה או חלקה, וכן להורות על חיוב המפעל בתשלומים מופחתים, וזאת בשים לב {{ח:פנימי|סעיף 1|לסעיף 1}} ובכלל זה עיקרון העלות, החשש לפגיעה במערכות הולכת השפכים, הטיפול בשפכים והשבת הקולחין והיקף הפגיעה האמורה; ממונה שפכי תעשייה יעביר את החלטתו בבקשה למפעל ולחברה שבתחומה נמצא המפעל.
{{ח:תת|(ז)}} קיבל ממונה שפכי תעשייה את בקשת המפעל, כולה או חלקה, תפעל החברה לפי החלטתו ובכלל זה החלטתו לעניין מועד התחילה.

{{ח:סעיף|17|ביטול}}
{{ח:ת}} הכללים הקודמים – בטלים.

{{ח:סעיף|18|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ג׳ בתמוז התשע״ד (1 ביולי 2014) (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|19|הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} כללים אלה יגברו על כל הסכם בין מפעל למט״ש ובין מפעל לחברה, שנחתמו לפני יום התחילה; על אף האמור –
{{ח:תתת|(1)}} מפעל שאושר לו לפי סעיף 13 לכללים הקודמים הסכם עבר כהגדרתו בכללים הקודמים, רשאי להמשיך ולנהוג לפי אותו הסכם, בתנאים ובתקופה שאושרו או נקבעו כאמור;
{{ח:תתת|(2)}} ממונה שפכי תעשייה רשאי לאשר הסכם בין מפעל לבין חברה שהחלה לפעול אחרי יום התחילה, שנעשה לפני יום תחילת פעילות החברה, לרבות הארכה של הסכם שנחתם לפני אותו יום, אם שוכנע שהמפעל שילם תשלומים חד־פעמיים או שוטפים בעד המט״ש, שהם סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, ובלבד שהמפעל הגיש את הבקשה לאישור ההסכם לממונה שפכי תעשייה בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה או מיום תחילת פעילות החברה, המאוחר מביניהם;
{{ח:תתת|(3)}} ממונה שפכי תעשייה לא יאשר את ההסכם לתקופה העולה על 15 שנים או על תקופת ההסכם, לפי המוקדם;
{{ח:תתת|(4)}} אישר ממונה שפכי תעשייה את ההסכם, יראו את ההסכם, בכפוף לתנאים שהוא התנה, כבא במקום התעריפים שנקבעו לשפכים {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|בכללי התעריפים}}.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה או אושרה תכנית ניטור למפעל לפי הכללים הקודמים לפני יום התחילה, יראו אותה כאילו הוצאה מכוח כללים אלה ויחולו עליה כללים אלה בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה חברה תכנית ניטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(א)}} לפני יום התחילה, תגיש החברה תכנית ניטור כאמור בתוך 90 ימים מיום התחילה.
{{ח:תת|(ד)}} ניתן למפעל אישור כאמור בסעיף 6(ה) לכללים הקודמים, יעמוד האישור בתוקף למשך 12 חודשים מיום התחילה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}} – ההגדרה {{מוקטן|”}}שפכים אסורים{{מוקטן|“}}}})}}|תיקון: תשע״ו}}

{{ח:קטע3||שפכים אסורים}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים אסורים, ובלבד שהערך הנמדד עולה על הערך הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} בצירוף ערך אי־ודאות הבדיקה כפי שדווחה המעבדה:

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.1}}
{{ח:תת|(1)}} נוזלים בעלי ערך הגבה (pH) נמוך מ־6.0 או גבוה מ־10.0 בבדיקת שדה, אלא אם כן הוכיח המפעל כי הוא עומד {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה)#סעיף 4|בסעיף 4 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשייה), התשס״ד–2003}};

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.2}}
{{ח:תת|(2)}} חומר העלול לגרום בדרך כלשהי להפרעה משמעותית באיסופם או בטיפולם של השפכים במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר, לרבות מוצקים או חומר צמיג בגודל ובכמות העשויים לשקוע או שלא להיגרף, לרבות שאריות עוגת סינון, אספלט, פגרי בעלי חיים, גבבה, אפר, חול, בוץ, קש, שארית עיבוד שבבי בתעשייה, שארית גזם נוי, חלקי מתכת, זכוכית, סמרטוטים, נוצות, פלסטיקה, עץ, דם מלא, תוכן קיבת בהמות, עצמות, שיער ושאריות עור, קרביים, מגבונים לחים וכלים חד־פעמיים, בין אם הם שלמים ובין שעברו ריסוק או קיצוץ;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.3}}
{{ח:תת|(3)}} מוצקים שאינם עוברים פתח של 10 מילימטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.4}}
{{ח:תת|(4)}} נוזלים בטמפרטורה העולה על 40° צלסיוס;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.5}}
{{ח:תת|(5)}} פסולת העלולה לשקוע ולהפוך למוצקה או לצמיגה בטמפרטורות שבין 20° צלסיוס ל־40° צלסיוס;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.6}}
{{ח:תת|(6)}} נוזל, מוצק או גז העלול לגרום ליצירת תנאי בעירה או פיצוץ במערכת הביוב של החברה או של כל גורם אחר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.7}}
{{ח:תת|(7)}} כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX) המבוטא ככלורידים, בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.8}}
{{ח:תת|(8)}} כלור חופשי בריכוז העולה על 0.5 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.9}}
{{ח:תת|(9)}} פנולים או קריזולים בריכוז העולה על 3 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.10}}
{{ח:תת|(10)}} פוליפנולים בריכוז העולה על 100 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.11}}
{{ח:תת|(11)}} ציאנידים כללי בריכוז מעל 0.5 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.12}}
{{ח:תת|(12)}} שמן מינרלי בריכוז העולה על 20 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.13}}
{{ח:תת|(13)}} שמנים ושומנים כללי בריכוז העולה על 250 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.14}}
{{ח:תת|(14)}} שומנים הניתנים להפרדה בריכוז כולל העולה על 100 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.15}}
{{ח:תת|(15)}} כלל מוצקים אנאורגניים ומינרלים מומסים (TDS) בריכוז כולל העולה על 3,500 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.16}}
{{ח:תת|(16)}} כלל מוצקים מרחפים במוצא מיתקן קדם־טיפול כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים)|בתקנות המים (מניעת זיהום מים) (מתכות ומזהמים אחרים), התשס״א–2000}}, במפעל ציפוי מתכות, בריכוז העולה על 30 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.17}}
{{ח:תת|(17)}} ריכוז ה־COD הגדול פי 4 ויותר מריכוז ה־BOD, ובלבד שריכוז ה־COD יעלה על הערך המופיע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}};

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.18}}
{{ח:תת|(18)}} ריכוז VSS שיפחת מ־70% מריכוז ה־TSS, ובלבד שריכוז ה־TSS יעלה על הערך המופיע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ שבתוספת השנייה}};

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.19}}
{{ח:תת|(19)}} סולפיד מומס בריכוז העולה על 1 מיליגרם לליטר; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.20}}
{{ח:תת|(20)}} סולפאטים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ־SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt; מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 500 מיליגרם לליטר כ־SO&lt;sub&gt;4&lt;/sub&gt;, לפי הגבוה; ואולם רשאי ממונה סביבה, לבקשת מפעל, ולאחר היוועצות עם ממונה שפכי תעשייה, לקבוע ערך אחר למפעל מסוים; אושר ערך אחר כאמור, יעדכן ממונה סביבה את ממונה שפכי תעשייה בדבר החלטתו, וממונה שפכי תעשייה יעדכן את החברה שבתחומה המפעל שלו אושר הערך כאמור;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 1.21}}
{{ח:תת|(21)}} כלורידים בריכוז העולה על 200 מיליגרם לליטר כ־Cl מעל ריכוזם במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 430 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.22}}
{{ח:תת|(22)}} נתרן בריכוז העולה על 130 מיליגרם לליטר כ־Na מעל ריכוזו במים המסופקים למפעל או בריכוז העולה על 230 מיליגרם לליטר, לפי הגבוה;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.23}}
{{ח:תת|(23)}} פלואורידים בריכוז העולה על 6 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.24}}
{{ח:תת|(24)}} בורון בריכוז העולה על 1.5 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 1.25}}
{{ח:תת|(25)}} דטרגנטים נוניוניים בריכוז העולה על 5 מיליגרם לליטר או דטרגנטים אניוניים בריכוז העולה על 40 מיליגרם לליטר;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.26}}
{{ח:תת|(26)}} חומרים המפורטים בטור א׳ להלן בריכוז העולה על הריכוז הרשום בטור ב׳ שלצדם:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שם החומר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ריכוז – מיליגרם לליטר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אבץ (Zn)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3 או 3 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ארסן (As)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בדיל (Sn)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריליום (Be)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ונדיום (V)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חמרן (Al)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כסף (Ag)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כספית (Hg)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרום שלוש ערכי (Cr&lt;sup&gt;+6&lt;/sup&gt;) {{ח:הערה|[צ״ל: (Cr&lt;sup&gt;+3&lt;/sup&gt;)]}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כרום שש ערכי (Cr&lt;sup&gt;+6&lt;/sup&gt;)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ליתיום (Li)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.3&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מוליבדן (Mo)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מנגן (Mn)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 או 0.5 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נחושת (Cu)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1 או 1 מעל למי הרקע, הגבוה מבניהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ניקל (Ni)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;סלניום (Se)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עופרת (Pb)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קדמיום (Cd)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קובלט (Co)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 1 פרט 1.27}}
{{ח:תת|(27)}} חומרים שמנהל הרשות הורה לגבי תחומה של חברה מסוימת, שהזרמתם למערכת הביוב עלולה להסב לה נזק; מנהל הרשות ימסור הודעה בדבר חומרים אלה לממונה סביבה ויפרסם הודעה על כך באתר האינטרנט של הרשות ובלבד שניתנה לציבור האפשרות להביע את עמדתו בעניין זה; קביעה כאמור יכול שתהיה לגבי חומרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} בריכוז המותר להזרמה למערכת השפכים ויכול שתהיה לגבי חומרים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 1 {{מוקטן|[צ״ל: סעיף 2]}}}} – הגדרת שפכים חריגים שאינם טעונים אישור, שפכים חריגים הטעונים אישור, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3(א)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(ב)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1.17|ופרט (17) בתוספת הראשונה}})}}}}

{{ח:קטע3||שפכים חריגים}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} שפכים המכילים אחד או יותר מאלה הם שפכים חריגים, ובלבד שהריכוז של מרכיב בטור א׳ הנמדד עולה על הריכוז המפורט לצדו בטור ב׳ או ג׳, לפי העניין בצירוף ערך אי־ודאות הבדיקה כפי שדיווחה המעבדה:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} ריכוז – מיליגרם לליטר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} ריכוז – מיליגרם לליטר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ריכוז – מיליגרם לליטר כלל מוצקים מרחפים (TSS)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צריכת חמצן כימית (COD)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,000&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חנקן קיילדל*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זרחן כ־P*&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} {{מוקטן|* הזרמה למט״ש המרחיק חנקן או זרחן.}}

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}}

{{ח:קטע3||ניטור איכות שפכי מפעלים}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מגזר תעשייתי/תחום פעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מספר דיגומים {{ש}} מזערי בשנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מרכיבים לבדיקה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 1&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מוסכים (מכונאות רכב) ותחנות רחיצה בלא מחזור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;pH, שמן מינרלי, סריקת מתכות כבדות, TSS 105°C‏, VSS, לתחנות רחיצה בלבד: דטרגנטים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 2&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} אולמות אירועים, מסעדות, קניונים, למעט מפעלים כאמור שצריכת המים הכללית שלהם קטנה מ־5 מטרים מעוקבים ליום והוכיחו לחברה על ביצוע נאות של טיפול מקדים בשפכיהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 3&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מפעלי מזון ומשקאות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סולפיד מומס (ביקבים)&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 4&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} מפעל תעשייתי – מזון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, נתרן, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, סריקת מתכות כבדות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 5&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} משחטות, בתי מטבחיים, בתי נחירה, עיבוד דגים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמנים ושומנים, pH‏, COD‏, TSS 105°C, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, נתרן, סולפיד מומס, מוליכות חשמלית, BOD&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 6&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} טקסטיל כולל הלבנה או צביעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלורידים, כלל פחמימנים הלוגניים מומסים (DOX‏), BOD5‏, COD, סריקת מתכות כבדות, סולפאט, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים, TSS 105°C‏, VSS&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 7&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} טקסטיל בלא הלבנה או צביעה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;COD, סריקת מתכות כבדות, pH‏, TSS 105°C‏, VSS, כלורידים, דטרגנטים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 8&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} מפעלי ציפוי מתכות וטיפול פני שטח
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סריקת מתכות כבדות TSS 105°C‏, VSS, שמן מינרלי (אם קיים עיבוד שבבי), pH, כלורידים, סולפאט, סולפיד מומס, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), ציאנידים, COD&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 9&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מפעל ביטחוני המייצר, מעבד או משתמש בחומר נפץ
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;נוכחות חומרי נפץ, pH, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, COD‏, VSS, סריקת מתכות כבדות, כלל פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), כלורידים, ציאנידים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 10&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מכבסות שצריכת המים שלהן גדולה מ־2 מטרים מעוקבים ליום
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כלורידים, נתרן, בורון, COD, סולפיד מומס, pH, דטרגנטים ו־TSS 105°C&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 11&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} תחנות תדלוק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמן מינרלי, pH‏, COD‏&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 12&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} רפת או חזיריה או לול
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;COD, כלורידים, נתרן, pH, חנקן כללי כ־N, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי כ־p‏, {{ח:הערה|&lt;s&gt;כ־&lt;/s&gt;}}TSS 105°C, בורון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 13&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מפעלי עיבוד עורות או בורסקאות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סריקת מתכות כבדות, סולפיד מומס, סולפאט, כלורידים, pH‏, COD‏, TSS 105°C‏, VSS‏&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 14&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} תחנות מעבר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשפה – 4 {{ש}} חומרים מסוכנים – 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמן מינרלי, שמנים ושומנים, סריקת מתכות כבדות, pH‏, COD‏, BOD‏, TSS 105°C‏ ,VSS, חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, BOD, סולפיד מומס&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 15&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} בתי דפוס
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סריקת מתכות כבדות, COD‏, TSS 105°C‏, pH‏, VSS, כלורידים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 16&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מפעלי כימיה: פרמצבטיקה, ייצור כימיקלים, דבקים וצבעים, דטרגנטים, ממיסים, חומרי הדברה, פטרוכימיה, פלסטיק
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צריכת מים קטנה מ־5,000 לשנה – 6 {{ש}} צריכת מים גדולה מ־5,000 מטר מעוקב לשנה – 12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;סריקת מתכות כבדות, COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX), חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, בדיקת חומרי הדברה לפי העניין, כלורידים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 17&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} קוסמטיקה ותמרוקים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;צריכת מים קטנה מ־1,000 מטר מעוקב לשנה – 4 {{ש}} צריכת מים גדולה מ־1,000 מטר מעוקב לשנה – 6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;COD‏, BOD5, שמן מינרלי, TSS 105°C‏, VSS‏, pH, פחמימנים הלוגנים מומסים (DOX) חנקן קיילדל (TKN), זרחן כללי, כלורידים, בורון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 18&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} בתי חולים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, VSS, סריקת מתכות כבדות כלורידים, pH, דטרגנטים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr id=&quot;תוספת 3 פרט 19&quot;&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} בתי מלון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;COD‏, BOD5‏, TSS 105°C‏, שמנים ושומנים, כלורידים, נתרן, pH, בורון, דטרגנטים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיפים 4(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11(ו)}})}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 4 טופס 1}}
{{ח:ת}} '''טופס 1:''' הודעה על דיגום שפכי המפעל {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)}})}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 4 טופס 2}}
{{ח:ת}} '''טופס 2:''' בקשה להזרמת שפכים חריגים הטעונים אישור על פי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10 לכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע״ד–2014}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(א)}})}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז|עוגן=תוספת 4 טופס 3}}
{{ח:ת}} '''טופס 3:''' הודעת חיוב {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(ו)}})}}

{{ח:חתימות|י״ב בסיוון התשע״ד (10 ביוני 2014)}}
* '''אלכסנדר קושניר'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>l797mbem4y2fc0qypbu1x3p62stkbwt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>459165</id>
    <revision>
      <id>1417746</id>
      <parentid>1337315</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:03:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="34164" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ&quot;ב-2021

&lt;מקור&gt; '''תקנות תשע&quot;ח:''' ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 712|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)|7915)); ((תשפ&quot;א, 398|תיקון|8886)). '''תקנות תשפ&quot;ב:''' ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 1448|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)|9861)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 24]] [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)=החוק|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016 (([צ&quot;ל: לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע&quot;ז-2016]))]] (להלן - החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;גירעון שוטף&quot; - עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:- &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot; - הערך המתקבל מהנוסחה [[שבתוספת הראשונה]];
:- &quot;חוק מרשם האוכלוסין&quot; - [[חוק מרשם האוכלוסין, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;מאזן הגירה פנימית&quot; - ממוצע מאזן ההגירה הפנימית לרשות המקומית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית, בשלוש השנים האחרונות שלגביהן פורסם נתון זה;
:- &quot;מספר התושבים&quot; - מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין]], התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;
:- &quot;מספר תושבים משוקלל&quot; - סך כל התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה:
:: (1) כל תושב עד 20,000 תושבים - 100% מהתושבים במדרגה זו;
:: (2) כל תושב מ-20,001 תושבים עד 50,000 תושבים - 85% מהתושבים במדרגה זו;
:: (3) כל תושב מ-50,001 תושבים עד 70,000 תושבים - 70% מהתושבים במדרגה זו;
:: (4) כל תושב מ-70,001 תושבים עד 100,000 תושבים - 50% מהתושבים במדרגה זו;
:: (5) כל תושב מ-100,001 תושבים עד 250,000 תושבים - 30% מהתושבים במדרגה זו;
:: (6) כל תושב מ-250,001 תושבים ומעלה - 10% מהתושבים במדרגה זו;
:- &quot;ניקוד סף&quot; - הערך המתקבל לפי הנוסחה [[שבתוספת השנייה]];
:- &quot;נכסים מסחריים&quot; - נכסים בסיווגים משרד, שירותים ומסחר, בנק וחברת ביטוח, תעשייה, בית מלון, בית מלאכה וחניון כמשמעותם [[בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס&quot;ז-2007]], ואזורי תעשייה משותפים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:- &quot;עולה מאתיופיה&quot; - מי שעלה מאתיופיה לאחר יום כ&quot;ו בטבת התשמ&quot;ד (1 בינואר 1984);
:- &quot;שיעור גביית ארנונה&quot; - שיעור גביית ארנונה שוטפת, למעט העברה לחובות מסופקים וחובות למחיקה, על פי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:- &quot;שיעור מאזן הגירה פנימית&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית במספר התושבים ברשות המקומית.

@ 2. תנאי סף לחלוקה
: תקציב הקרן יחולק בכל שנת כספים לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בהן כל אלה:
: (1) לא הוכרזו עיריות איתנות לפי [[סימן ד' לפרק 11 לפקודת העיריות]], או לא הוכרזו מועצות מקומיות איתנות לפי [[סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות]];
: (2) האשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן נמוך מ-8;
: (3) חל עליהן [[סעיף 3 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938]];
: (4) ניקוד הסף שלהן גבוה מ-20%.

@ 3. הקצאה לפי מדרג חברתי–כלכלי
: 13.5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי האשכול במדרג החברתי–כלכלי לפי [[טבלה 1 בתוספת השלישית]]; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, מספר התושבים המשוקלל במועצה אזורית יהיה מספר התושבים המשוקלל בתוספת מחצית ממספר התושבים בכל יישוב באותה מועצה אזורית שהאשכול שלו במדרג החברתי–כלכלי נמוך מ-4.

@ 4. הקצאה לפי מדד פריפריאליות
: 10% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי מדד הפריפריאליות לפי [[טבלה 2 בתוספת השלישית]]; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

@ 5. הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית
: 22% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית לפי [[טבלה 3 בתוספת השלישית]]; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

@ 6. הקצאה לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
: 5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחומה לפי הטבלאות שתחת [[טבלה 4 בתוספת השלישית]]; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

@ 7. הקצאה לפי שיעור העולים
: 4.5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור העולים בה גבוה מ-2%, זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שיעור העולים ברשות המקומית לבין סך כל שיעור העולים בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור העולים גבוה מ-2%; לעניין תקנה זו, &quot;שיעור העולים&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שלפי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ מוצא לפי [[טבלה 5 בתוספת השלישית]], במספר התושבים ברשות המקומית.

@ 8. הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה
: 5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית שמספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה גבוה מ-100 זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה באותה רשות מקומית לבין סך כל מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה בכל הרשויות המקומיות שבהן מספר התושבים כאמור גבוה מ-100.

@ 9. הקצאה לפי שיעור מאזן ההגירה הפנימית
: 12% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור מאזן ההגירה הפנימית בה גבוה מ-0.75%, זכאית למכפלת תקציב הקרן לפי תקנה זו בסכום שני אלה:
: (1) מכפלת 0.6 במנה המתקבלת מחלוקת שיעור מאזן ההגירה הפנימית ברשות המקומית בסך כל שיעורי מאזן ההגירה הפנימית של כל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ-0.75%;
: (2) מכפלת 0.4 במנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית של הרשות המקומית בסך כל מאזן ההגירה הפנימית בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ-0.75%.

@ 10. הקצאה לפי שיעור גביית ארנונה
: 20% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי שיעור גביית הארנונה ברשות לפי [[טבלה 6 בתוספת השלישית]]; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

@ 11. הקצאה לפי אי-צבירת גירעון שוטף
: 8% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לאי-צבירת גירעון שוטף לפי [[טבלה 7 בתוספת השלישית]]; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

@ 12. פרסום אופן החישוב וההקצאה
: המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים קובץ ממוכן שבו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לפי כל תקנה מתקנות אלה לכל רשות מקומית.

@ 13. תוקף
: תקנות אלה יעמדו בתוקפן עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021).

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[תקנה 1 - ההגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;]]))) ====

: הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית תחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\frac{X+Z+W}{P}&lt;/math&gt;}}
: לעניין זה -
:- &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; - חיוב ארנונה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:- &lt;math&gt;Z&lt;/math&gt; - תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\left\{\frac{N}{F} - 1\right\} * T&lt;/math&gt;}}
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; - תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי [[$ תוספת|טבלה 1]] נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;
::- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - תעריף ארנונה למגורים;
::- &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; - חיוב ארנונה בעד נכסי מגורים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:: ואולם למועצה אזורית ייווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;\frac{ \left( D - \frac{S}{P} \right) * P * N }{ 1,000 }&lt;/math&gt;}}
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי [[$ תוספת|טבלה 2]];
::- &lt;math&gt;S&lt;/math&gt; - סך כל שטח נכסי מגורים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
::- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; - לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין]] התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;
::- &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; - 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי [[$ תוספת|טבלה 1]] נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:- &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; - תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt;\left( A*B+C*D\right) - E&lt;/math&gt;}}
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; - תעריף נורמטיבי לתעשייה ובית מלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי [[$ תוספת|טבלה 3]] נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות [[$ תוספת|בטבלאות 4]] [[טבלה $ תוספת|ו-5]];
::- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - סך כל שטח נכסי תעשייה ובתי מלאכה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
::- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי [[$ תוספת|טבלה 6]] נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות [[$ תוספת|בטבלאות 4]] [[טבלה $ תוספת|ו-5]];
::- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - סך כל שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
::- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - חיוב ארנונה בעד נכסי תעשייה, בתי מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
:- &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; - לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי [[חוק מרשם האוכלוסין]] התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון.

=== טבלה 1 ===
==== (((&lt;math&gt;N&lt;/math&gt; בהגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | אשכול במדרג החברתי–כלכלי !! width=&quot;200px&quot; | תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים בשקלים חדשים
|-
| 1 || 45.96
|-
| 2 || 45.96
|-
| 3 || 46.88
|-
| 4 || 47.82
|-
| 5 || 50.21
|-
| 6 || 52.72
|-
| 7 || 55.36
|-
| 8 || 60.89
|-
| 9 || 70.03
|-
| 10 || 80.53
|}

=== טבלה 2 ===
==== (((&lt;math&gt;D&lt;/math&gt; בהגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | אשכול במדרג החברתי–כלכלי !! width=&quot;200px&quot; | גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים במטרים רבועים
|-
| 1 || 20
|-
| 2 || 20
|-
| 3 || 22
|-
| 4 || 22
|-
| 5 || 24
|-
| 6 || 24
|-
| 7 || 26
|-
| 8 || 26
|-
| 9 || 28
|-
| 10 || 28
|}

=== טבלה 3 ===
==== (((&lt;math&gt;A&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | נפת הרשות המקומית, לפי [[$ תוספת|טבלה 7]] !! width=&quot;200px&quot; | תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה בשקלים חדשים
|-
| גולן || 35.61
|-
| באר שבע ב' || 36.22
|-
| צפת || 43.39
|-
| עכו א' || 55.96
|-
| עכו ב' || 56.10
|-
| כנרת || 56.99
|-
| באר שבע א' || 61.14
|-
| יזרעאל ב' || 66.34
|-
| יזרעאל א' || 67.79
|-
| יהודה ושומרון || 76.51
|-
| חיפה || 77.77
|-
| חדרה || 78.81
|-
| אשקלון || 80.79
|-
| ירושלים || 90.24
|-
| השרון || 92.61
|-
| רחובות || 96.17
|-
| רמלה || 101.32
|-
| פתח תקווה || 105.20
|-
| תל אביב || 119.32
|}

=== טבלה 4 ===
==== (((&lt;math&gt;A&lt;/math&gt; ו-&lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | אשכול במדרג החברתי–כלכלי !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| 1 || 0.7
|-
| 2 || 0.7
|-
| 3 || 0.8
|-
| 4 || 0.8
|-
| 5 || 0.9
|-
| 6 || 0.9
|-
| 7 || 1.1
|-
| 8 || 1.1
|-
| 9 || 1.2
|-
| 10 || 1.2
|}

=== טבלה 5 ===
==== (((&lt;math&gt;A&lt;/math&gt; ו-&lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | הפער בין מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי [[$ תוספת|טבלה 7]] !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| פחות מ-‎−0.6 || 0.85
|-
| ‎−0.6 ומעלה ופחות מ-0.9 || 1
|-
| 0.9 ומעלה || 1.15
|}

=== טבלה 6 ===
==== (((&lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה &quot;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית&quot;))) ====
: {|
! width=&quot;200px&quot; | נפת הרשות המקומית, לפי [[$ תוספת|טבלה 7]] !! width=&quot;200px&quot; | תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר בשקלים חדשים
|-
| גולן || 71.24
|-
| באר שבע ב' || 72.42
|-
| צפת || 86.78
|-
| עכו א' || 111.90
|-
| עכו ב' || 112.20
|-
| כנרת || 113.99
|-
| באר שבע א' || 122.29
|-
| יזרעאל ב' || 132.68
|-
| יזרעאל א' || 135.59
|-
| יהודה ושומרון || 153.01
|-
| חיפה || 155.54
|-
| חדרה || 157.61
|-
| אשקלון || 161.59
|-
| ירושלים || 180.47
|-
| השרון || 185.21
|-
| רחובות || 192.35
|-
| רמלה || 202.63
|-
| פתח תקווה || 210.39
|-
| תל אביב || 238.65
|}

=== טבלה 7 ===
==== ((([[$ תוספת|טבלה 3]], [[$ תוספת|טבלה 5]], [[$ תוספת|טבלה 6]]))) ====
: {|
! נפה !! רשויות מקומיות
|-
| גולן || בוקעאת'א, גולן, מג'דל שמס, מסעדה, עין קיניה, עמק הירדן, קצרין, ר'ג'ר
|-
| באר שבע ב' || אילת, דימונה, הערבה התיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר
|-
| צפת || ג'ש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא–זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה
|-
| עכו א' || אבו סנאן, בית ג'ן, בענה, ג'דידה–מכר, ג'וליס, חורפיש, יאנוח–ג'ת, ירכא, כיסרא–סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מיעיליא, מעלה יוסף, מעלות–תרשיחא, נהריה, נחף, סג'ור, עכו, פסוטה, פקיעין–בוקייעה, ראמה, שלומי
|-
| עכו ב' || אעבלין, ביר אל-מכסור, דיר אל-אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל-היג'א, כפר מנדא, כרמיאל, מג'ד אל-כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם
|-
| כנרת || הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר'אר, עילבון
|-
| באר שבע א' || אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסיפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע
|-
| יזרעאל ב' || בוסתאן אל-מרג', בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יוקנעם עילית, כעביה–טבש–חג'אג'רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי
|-
| יזרעאל א' || אכסאל, אל-בטוף, בועיינה–נג'ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, משהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שיבלי–אום אל-ר'נם
|-
| יהודה ושומרון || אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון
|-
| חיפה || דאליית אל-כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים
|-
| חדרה || אום אל-פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה–גבעת עדה, בסמ&quot;ה, בקה–ג'ת, ג'יסר א–זרקאא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה–כרכור, קציר–חריש
|-
| אשקלון || אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר
|-
| ירושלים || אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים
|-
| השרון || אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה–צורן, קלנסווה, תל מונד
|-
| רחובות || בני עי&quot;ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רווה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות
|-
| רמלה || באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין–מכבים–רעות, עמק לוד, רמלה, שוהם
|-
| פתח תקווה || אלעד, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד–מונוסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה
|-
| תל אביב || אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל-אביב–יפו
|}

== תוספת שנייה ==
==== ((([[תקנה 1 - ההגדרה &quot;ניקוד סף&quot;]]))) ====
: ניקוד הסף יחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;0.1*A + 0.4*B + 0.45*C + 0.05*G&lt;/math&gt;}}
: לעניין זה -
:- &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; - ניקוד לפי מדד הפריפריאליות שיחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;A = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
:: ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;A = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;A = 1&lt;/math&gt;
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - ערך המדד במדד הפריפריאליות ש-15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו;
::- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - ערך המדד של הרשות המקומית במדד הפריפריאליות;
::- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - ערך המדד במדד הפריפריאליות ש-5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו;
:- &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; - ניקוד לפי המדד החברתי–כלכלי שיחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;B = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
:: ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;B = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;B = 1&lt;/math&gt;
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - ערך המדד במדד החברתי–כלכלי ש-15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו;
::- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - ערך המדד של הרשות המקומית במדד החברתי–כלכלי;
::- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - ערך המדד במדד החברתי–כלכלי ש-5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו;
:- &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; - ניקוד לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית שיחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;C = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
:: ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;C = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;C = 1&lt;/math&gt;
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של-15% מהרשויות המקומיות יש הכנסה גבוהה ממנה;
::- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של הרשות המקומית;
::- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של-5% מהרשויות המקומיות יש הכנסה נמוכה ממנה;
:- &lt;math&gt;G&lt;/math&gt; - ניקוד לפי מספר התושבים ברשות המקומית שיחושב לפי נוסחה זו:
: {{ממורכז|&lt;math&gt;G = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
:: ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;G = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;G = 1&lt;/math&gt;
:: לעניין זה -
::- &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; - מספר התושבים שב-15% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים גבוה ממנו;
::- &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; - מספר התושבים של הרשות המקומית;
::- &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; - מספר התושבים שב-5% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים נמוך ממנו;
: [[בתוספת זו]] -
:- &quot;מדד הפריפריאליות&quot; - לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

== תוספת שלישית ==
==== ((([[תקנות 3 עד 7]], [[10]] [[ו-11]]))) ====

=== טבלה 1 ===
==== ((([[תקנה 3]]))) ====
=== מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אשכול במדרג החברתי–כלכלי ===
: {|
! width=&quot;400px&quot; | אשכול במדרג החברתי–כלכלי !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| 1 || 1.75
|-
| 2 || 1.55
|-
| 3 || 1.35
|-
| 4 || 1.15
|-
| 5 || 0.95
|-
| 6 || 0.55
|-
| 7 ומעלה || 0
|}

=== טבלה 2 ===
==== ((([[תקנה 4]]))) ====
=== מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות ===
: {|
! width=&quot;400px&quot; | מדד הפריפריאליות !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| 1 || 1.75
|-
| 2 || 1.55
|-
| 3 || 1.35
|-
| 4 || 1.15
|-
| 5 || 0.95
|-
| 6 ומעלה || 0
|}

=== טבלה 3 ===
==== ((([[תקנה 5]]))) ====
=== מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית ===
: {|
! width=&quot;400px&quot; | הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית בשקלים חדשים !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| פחות מ-1,000 || 1.75
|-
| 1,000 ומעלה ופחות מ-1,250 || 1.55
|-
| 1,250 ומעלה ופחות מ-1,500 || 1.35
|-
| 1,500 ומעלה ופחות מ-1,750 || 1.15
|-
| 1,750 ומעלה ופחות מ-2,000 || 0.95
|-
| 2,000 ומעלה ופחות מ-2,250 || 0.75
|-
| 2,250 ומעלה ופחות מ-2,500 || 0.55
|-
| 2,500 ומעלה || 0.35
|}

=== טבלה 4 ===
==== ((([[תקנה 6]]))) ====
@ (1) : מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
: {|
! width=&quot;400px&quot; | המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| פחות מ-1.1 || 12
|-
| 1.1 ומעלה ופחות מ-2.2 || 8
|-
| 2.2 ומעלה ופחות מ-3.3 || 4
|-
| 3.3 ומעלה ופחות מ-4.39 || 2.67
|-
| 4.39 ומעלה ופחות מ-5.49 || 2
|-
| 5.49 ומעלה ופחות מ-6.59 || 1.6
|-
| 6.59 ומעלה ופחות מ-7.69 || 1.33
|-
| 7.69 ומעלה ופחות מ-8.79 || 1.14
|-
| 8.79 ומעלה || 1
|}
@ (2) : מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה אינו עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
: {|
! width=&quot;400px&quot; | המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| פחות מ-0.31 || 12
|-
| 0.31 ומעלה ופחות מ-0.62 || 8
|-
| 0.62 ומעלה ופחות מ-0.94 || 4
|-
| 0.94 ומעלה ופחות מ-1.25 || 2.67
|-
| 1.25 ומעלה ופחות מ-1.56 || 2
|-
| 1.56 ומעלה ופחות מ-1.87 || 1.6
|-
| 1.87 ומעלה ופחות מ-2.18 || 1.33
|-
| 2.18 ומעלה ופחות מ-2.5 || 1.14
|-
| 2.5 ומעלה || 1
|}
@ (3) : מקדם ההעדפה של מועצה אזורית, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
: {|
! width=&quot;400px&quot; | המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| פחות מ-1.82 || 12
|-
| 1.82 ומעלה ופחות מ-3.64 || 8
|-
| 3.64 ומעלה ופחות מ-5.46 || 4
|-
| 5.46 ומעלה ופחות מ-7.28 || 2.67
|-
| 7.28 ומעלה ופחות מ-9.11 || 2
|-
| 9.11 ומעלה ופחות מ-10.93 || 1.6
|-
| 10.93 ומעלה ופחות מ-12.75 || 1.33
|-
| 12.75 ומעלה ופחות מ-14.57 || 1.14
|-
| 14.57 ומעלה || 1
|}

=== טבלה 5 ===
==== ((([[תקנה 7]]))) ====
=== מקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ עלייה ===
: {|
! width=&quot;200px&quot; | שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה לעולים מאתיופיה !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה לעולים משאר המדינות
|-
| 1 || 2.17 || 1
|-
| 2 || 2.08 || 0.95
|-
| 3 || 2 || 0.92
|-
| 4 || 1.91 || 0.88
|-
| 5 || 1.83 || 0.85
|-
| 6 || 1.75 || 0.81
|-
| 7 || 1.67 || 0.77
|-
| 8 || 1.58 || 0.73
|-
| 9 || 1.5 || 0.69
|-
| 10 || 1.42 || 0.65
|-
| 11 || 1.33 || 0.62
|-
| 12 || 1.25 || 0.58
|-
| 13 || 1.17 || 0.54
|-
| 14 || 1.08 || 0.5
|-
| 15 || 1 || 0.46
|}

=== טבלה 6 ===
==== ((([[תקנה 10]]))) ====
=== מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי שיעור גביית הארנונה ===
: {|
! width=&quot;400px&quot; | שיעור גביית הארנונה !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| פחות מ-75% || 0
|-
| 75% ומעלה ופחות מ-80% || 0.5
|-
| 80% ומעלה ופחות מ-85% || 0.625
|-
| 85% ומעלה ופחות מ-90% || 0.75
|-
| 90% ומעלה ופחות מ-95% || 0.875
|-
| 95% ומעלה || 1
|}

=== טבלה 7 ===
==== ((([[תקנה 11]]))) ====
=== מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אי-צבירת הגירעון השוטף ===
: {|
! width=&quot;400px&quot; | אי-צבירת גירעון שוטף !! width=&quot;200px&quot; | מקדם העדפה
|-
| הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון ובשנה שקדמה לה || 2
|-
| הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון || 1
|-
| הרשות המקומית צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון || 0
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד בטבת התשפ&quot;ב (28 בדצמבר 2021)
&lt;חתימות&gt;
* איילת שקד שרת הפנים
* אביגדור ליברמן שר האוצר</text>
      <sha1>di2x1i8xri8yktn67fnbp8ohqpgkr99</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>459167</id>
    <revision>
      <id>1417758</id>
      <parentid>1352863</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:30:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417746]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="43169" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשפ״ב–2021}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
'''תקנות תשע״ח:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 712|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 398|תיקון}}. '''תקנות תשפ״ב:''' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1448|תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 24|סעיף 24}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)|לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016 {{ח:הערה|[צ״ל: לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016]}}}} (להלן – החוק), אנו מתקינים תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גירעון שוטף“ – עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר והכנסות שנרשמו בשל הנחות מארנונה, לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“ – הערך המתקבל מהנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מרשם האוכלוסין“ – {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן הגירה פנימית“ – ממוצע מאזן ההגירה הפנימית לרשות המקומית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי כל רשות מקומית, בשלוש השנים האחרונות שלגביהן פורסם נתון זה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר התושבים“ – מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין}}, התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 31 באוקטובר שלפני שנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר תושבים משוקלל“ – סך כל התושבים ברשות המקומית על פי מדרגות ושיעורים אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כל תושב עד 20,000 תושבים – 100% מהתושבים במדרגה זו;
{{ח:תתת|(2)}} כל תושב מ־20,001 תושבים עד 50,000 תושבים – 85% מהתושבים במדרגה זו;
{{ח:תתת|(3)}} כל תושב מ־50,001 תושבים עד 70,000 תושבים – 70% מהתושבים במדרגה זו;
{{ח:תתת|(4)}} כל תושב מ־70,001 תושבים עד 100,000 תושבים – 50% מהתושבים במדרגה זו;
{{ח:תתת|(5)}} כל תושב מ־100,001 תושבים עד 250,000 תושבים – 30% מהתושבים במדרגה זו;
{{ח:תתת|(6)}} כל תושב מ־250,001 תושבים ומעלה – 10% מהתושבים במדרגה זו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניקוד סף“ – הערך המתקבל לפי הנוסחה {{ח:פנימי|תוספת 2|שבתוספת השנייה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים מסחריים“ – נכסים בסיווגים משרד, שירותים ומסחר, בנק וחברת ביטוח, תעשייה, בית מלון, בית מלאכה וחניון כמשמעותם {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות)|בתקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות המקומיות), התשס״ז–2007}}, ואזורי תעשייה משותפים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עולה מאתיופיה“ – מי שעלה מאתיופיה לאחר יום כ״ו בטבת התשמ״ד (1 בינואר 1984);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור גביית ארנונה“ – שיעור גביית ארנונה שוטפת, למעט העברה לחובות מסופקים וחובות למחיקה, על פי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור מאזן הגירה פנימית“ – המנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית במספר התושבים ברשות המקומית.

{{ח:סעיף|2|תנאי סף לחלוקה}}
{{ח:ת}} תקציב הקרן יחולק בכל שנת כספים לפי תקנות אלה, לרשויות מקומיות שהתקיימו בהן כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} לא הוכרזו עיריות איתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת העיריות#פרק 11 סימן ד|סימן ד׳ לפרק 11 לפקודת העיריות}}, או לא הוכרזו מועצות מקומיות איתנות לפי {{ח:חיצוני|פקודת המועצות המקומיות#סעיף 34|סעיף 34 לפקודת המועצות המקומיות}};
{{ח:תת|(2)}} האשכול במדרג החברתי–כלכלי שלהן נמוך מ־8;
{{ח:תת|(3)}} חל עליהן {{ח:חיצוני|פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין)#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פטורין), 1938}};
{{ח:תת|(4)}} ניקוד הסף שלהן גבוה מ־20%.

{{ח:סעיף|3|הקצאה לפי מדרג חברתי–&lt;wbr&gt;כלכלי}}
{{ח:ת}} 13.5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי האשכול במדרג החברתי–כלכלי לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 1|טבלה 1 בתוספת השלישית}}; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו; לעניין תקנה זו, מספר התושבים המשוקלל במועצה אזורית יהיה מספר התושבים המשוקלל בתוספת מחצית ממספר התושבים בכל יישוב באותה מועצה אזורית שהאשכול שלו במדרג החברתי–כלכלי נמוך מ־4.

{{ח:סעיף|4|הקצאה לפי מדד פריפריאליות}}
{{ח:ת}} 10% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי מדד הפריפריאליות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 2|טבלה 2 בתוספת השלישית}}; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|5|הקצאה לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית}}
{{ח:ת}} 22% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 3|טבלה 3 בתוספת השלישית}}; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|6|הקצאה לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים}}
{{ח:ת}} 5% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחומה לפי הטבלאות שתחת {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 4|טבלה 4 בתוספת השלישית}}; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|7|הקצאה לפי שיעור העולים}}
{{ח:ת}} 4.5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור העולים בה גבוה מ־2%, זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין שיעור העולים ברשות המקומית לבין סך כל שיעור העולים בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור העולים גבוה מ־2%; לעניין תקנה זו, ”שיעור העולים“ – המנה המתקבלת מחלוקת מכפלת מספר התושבים ברשות המקומית שלפי מרשם האוכלוסין עלו לישראל בחמש עשרה השנים שקדמו לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן במקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ מוצא לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 5|טבלה 5 בתוספת השלישית}}, במספר התושבים ברשות המקומית.

{{ח:סעיף|8|הקצאה לפי מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה}}
{{ח:ת}} 5% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית שמספר התושבים בה שהם עולים מאתיופיה גבוה מ־100 זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה באותה רשות מקומית לבין סך כל מספר התושבים שהם עולים מאתיופיה בכל הרשויות המקומיות שבהן מספר התושבים כאמור גבוה מ־100.

{{ח:סעיף|9|הקצאה לפי שיעור מאזן ההגירה הפנימית}}
{{ח:ת}} 12% מתקציב הקרן יחולק כך: כל רשות מקומית ששיעור מאזן ההגירה הפנימית בה גבוה מ־0.75%, זכאית למכפלת תקציב הקרן לפי תקנה זו בסכום שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} מכפלת 0.6 במנה המתקבלת מחלוקת שיעור מאזן ההגירה הפנימית ברשות המקומית בסך כל שיעורי מאזן ההגירה הפנימית של כל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ־0.75%;
{{ח:תת|(2)}} מכפלת 0.4 במנה המתקבלת מחלוקת מאזן ההגירה הפנימית של הרשות המקומית בסך כל מאזן ההגירה הפנימית בכל הרשויות המקומיות שבהן שיעור מאזן ההגירה הפנימית גבוה מ־0.75%.

{{ח:סעיף|10|הקצאה לפי שיעור גביית ארנונה}}
{{ח:ת}} 20% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות לפי שיעור גביית הארנונה ברשות לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 6|טבלה 6 בתוספת השלישית}}; כל רשות מקומית זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך כל הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|11|הקצאה לפי אי־&lt;wbr&gt;צבירת גירעון שוטף}}
{{ח:ת}} 8% מתקציב הקרן יחולק כך: לכל רשות מקומית יינתן ניקוד שהוא מכפלת מספר התושבים המשוקלל ברשות המקומית במקדם ההעדפה של הרשות בהתאם לאי־צבירת גירעון שוטף לפי {{ח:פנימי|תוספת 3 טבלה 7|טבלה 7 בתוספת השלישית}}; כל רשות מקומית תהיה זכאית לחלק היחסי מתקציב הקרן לפי תקנה זו, ושיעורו של החלק היחסי יהיה כיחס שבין ניקוד הרשות המקומית לבין סך הניקוד של כל הרשויות המקומיות לפי תקנה זו.

{{ח:סעיף|12|פרסום אופן החישוב וההקצאה}}
{{ח:ת}} המנהל הכללי של משרד הפנים יפרסם באתר האינטרנט של משרד הפנים קובץ ממוכן שבו יפורטו הקצאת תקציב הקרן ודרך החישוב של ההקצאה לפי כל תקנה מתקנות אלה לכל רשות מקומית.

{{ח:סעיף|13|תוקף}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יעמדו בתוקפן עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021).

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית תחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;\frac{X+Z+W}{P}&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת}} לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;X&lt;/math&gt; – חיוב ארנונה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;Z&lt;/math&gt; – תוספת לחיוב הארנונה לנכסי מגורים, שהיא 0 או שתחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;\left\{\frac{N}{F} - 1\right\} * T&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; – תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 1|טבלה 1}} נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – תעריף ארנונה למגורים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;T&lt;/math&gt; – חיוב ארנונה בעד נכסי מגורים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:תת}} ואולם למועצה אזורית ייווסף גם סכום שיחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;\frac{ \left( D - \frac{S}{P} \right) * P * N }{ 1,000 }&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 2|טבלה 2}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;S&lt;/math&gt; – סך כל שטח נכסי מגורים לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין}} התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;N&lt;/math&gt; – 90% מתעריף ארנונה נורמטיבי למגורים, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 1|טבלה 1}} נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; – תוספת לחיוב הארנונה לנכסים שאינם למגורים, שהיא 0 או תחושב לפי נוסחה זו, לפי הגבוה מהשניים:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;\left( A*B+C*D\right) - E&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; – תעריף נורמטיבי לתעשייה ובית מלאכה, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 3|טבלה 3}} נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 4|בטבלאות 4}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 5|ו־5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; – סך כל שטח נכסי תעשייה ובתי מלאכה לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר, שהוא מכפלת הערך של הרשות המקומית לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 6|טבלה 6}} נכון לשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון במקדמי ההעדפה של הרשות {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 4|בטבלאות 4}} {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 5|ו־5}};
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – סך כל שטח נכסי משרדים, שירותים ומסחר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – חיוב ארנונה בעד נכסי תעשייה, בתי מלאכה, משרדים, שירותים ומסחר לפי הדוח הכספי המבוקר האחרון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;P&lt;/math&gt; – לעניין זה, מספר התושבים שלפי הרישום במרשם האוכלוסין המתנהל לפי {{ח:חיצוני|חוק מרשם האוכלוסין|חוק מרשם האוכלוסין}} התגוררו בתחום הרשות המקומית ביום 1 בינואר של שנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון.

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 1|טבלה 1}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(&lt;math&gt;N&lt;/math&gt; בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;אשכול במדרג החברתי–כלכלי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;תעריף ארנונה נורמטיבי למגורים בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45.96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;46.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;47.82&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;52.72&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.36&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;60.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 2|טבלה 2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(&lt;math&gt;D&lt;/math&gt; בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;אשכול במדרג החברתי–כלכלי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;גודל שטח נורמטיבי נדרש למגורים במטרים רבועים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 3|טבלה 3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(&lt;math&gt;A&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;נפת הרשות המקומית, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 7|טבלה 7}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;תעריף נורמטיבי לתעשייה ומלאכה בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;36.22&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;43.39&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;55.96&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;56.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;61.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יזרעאל ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;66.34&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יזרעאל א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יהודה ושומרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;76.51&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;77.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;78.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;80.79&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;90.24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;92.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;96.17&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;101.32&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פתח תקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;105.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תל אביב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;119.32&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 4|טבלה 4}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(&lt;math&gt;A&lt;/math&gt; ו־&lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;אשכול במדרג החברתי–כלכלי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.7&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.9&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 5|טבלה 5}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(&lt;math&gt;A&lt;/math&gt; ו־&lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;הפער בין מדד הפריפריאליות של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות לבין הממוצע של מדד הפריפריאליות של כלל הרשויות המקומיות באותה נפה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 7|טבלה 7}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחות מ־‎−0.6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;‎−0.6 ומעלה ופחות מ־0.9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.9 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 6|טבלה 6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|(&lt;math&gt;C&lt;/math&gt; בהגדרת &lt;math&gt;W&lt;/math&gt; בהגדרה ”הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;נפת הרשות המקומית, לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 7|טבלה 7}}&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;תעריף נורמטיבי למשרדים, שירותים ומסחר בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;71.24&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;72.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;86.78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;111.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;112.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;113.99&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;122.29&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יזרעאל ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;132.68&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יזרעאל א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;135.59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יהודה ושומרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;153.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;155.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;157.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;161.59&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;180.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;185.21&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;192.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;202.63&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פתח תקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;210.39&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תל אביב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;238.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 1 טבלה 7|טבלה 7}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 3|טבלה 3}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 5|טבלה 5}}, {{ח:פנימי|תוספת 1 טבלה 6|טבלה 6}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נפה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;רשויות מקומיות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוקעאת׳א, גולן, מג׳דל שמס, מסעדה, עין קיניה, עמק הירדן, קצרין, ר׳ג׳ר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אילת, דימונה, הערבה התיכונה, חבל אילות, ירוחם, מצפה רמון, ערד, רמת נגב, תמר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;צפת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;ג׳ש (גוש חלב), הגליל העליון, חצור הגלילית, טובא–זנגריה, יסוד המעלה, מבואות החרמון, מטולה, מרום הגליל, צפת, קריית שמונה, ראש פינה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבו סנאן, בית ג׳ן, בענה, ג׳דידה–מכר, ג׳וליס, חורפיש, יאנוח–ג׳ת, ירכא, כיסרא–סמיע, כפר ורדים, כפר יאסיף, מגדל תפן, מזרעה, מטה אשר, מיעיליא, מעלה יוסף, מעלות–תרשיחא, נהריה, נחף, סג׳ור, עכו, פסוטה, פקיעין–בוקייעה, ראמה, שלומי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עכו ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אעבלין, ביר אל־מכסור, דיר אל־אסד, דיר חנא, טמרה, כאבול, כווכב אבו אל־היג׳א, כפר מנדא, כרמיאל, מג׳ד אל־כרום, משגב, סכנין, עראבה, שעב, שפרעם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הגליל התחתון, טבריה, יבנאל, כפר כמא, כפר תבור, מגדל, מר׳אר, עילבון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;באר שבע א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבו בסמה, אופקים, אשכול, באר שבע, בני שמעון, חורה, כסיפה, להבים, לקיה, מיתר, מרחבים, נתיבות, עומר, ערערה בנגב, רהט, רמת חובב, שגב שלום, שדות נגב, תל שבע&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יזרעאל ב׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בוסתאן אל־מרג׳, בית שאן, בסמת טבעון, הגלבוע, זרזיר, יוקנעם עילית, כעביה–טבש–חג׳אג׳רה, מגידו, עמק המעיינות, עמק יזרעאל, עפולה, רמת ישי&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יזרעאל א׳&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אכסאל, אל־בטוף, בועיינה–נג׳ידאת, דבוריה, טורעאן, יפיע, כפר כנא, מגדל העמק, משהד, נצרת, נצרת עילית, עילוט, עין מאהל, ריינה, שיבלי–אום אל־ר׳נם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;יהודה ושומרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, אריאל, בית אל, בית אריה, ביתר עילית, בקעת הירדן, גבעת זאב, גוש עציון, הר אדר, הר חברון, מגילות, מודיעין עילית, מטה בנימין, מעלה אדומים, מעלה אפרים, עמנואל, קדומים, קריית ארבע, קרני שומרון, שומרון&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיפה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דאליית אל־כרמל, זבולון, חיפה, טירת כרמל, נשר, עספייא, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית טבעון, קריית ים, קריית מוצקין, רכסים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אום אל־פחם, אור עקיבא, אלונה, בנימינה–גבעת עדה, בסמ״ה, בקה–ג׳ת, ג׳יסר א–זרקאא, זכרון יעקב, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה–כרכור, קציר–חריש&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אשקלון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ירושלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קריית יערים&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;השרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה–צורן, קלנסווה, תל מונד&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רחובות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;בני עי״ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רווה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס ציונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;רמלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין–מכבים–רעות, עמק לוד, רמלה, שוהם&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פתח תקווה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אלעד, ג׳לג׳וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד–מונוסון, כוכב יאיר, כפר ברא, כפר סבא, כפר קאסם, סביון, פתח תקווה, ראש העין, רעננה&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תל אביב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אור יהודה, אזור, בני ברק, בת ים, גבעתיים, הרצליה, חולון, כפר שמריהו, קריית אונו, רמת גן, רמת השרון, תל־אביב–יפו&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”ניקוד סף“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} ניקוד הסף יחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;0.1*A + 0.4*B + 0.45*C + 0.05*G&lt;/math&gt;}}
{{ח:ת}} לעניין זה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;A&lt;/math&gt; – ניקוד לפי מדד הפריפריאליות שיחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;A = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;A = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;A = 1&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש־15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – ערך המדד של הרשות המקומית במדד הפריפריאליות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – ערך המדד במדד הפריפריאליות ש־5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;B&lt;/math&gt; – ניקוד לפי המדד החברתי–כלכלי שיחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;B = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;B = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;B = 1&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – ערך המדד במדד החברתי–כלכלי ש־15% מהרשויות המקומיות נמצאות מעליו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – ערך המדד של הרשות המקומית במדד החברתי–כלכלי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – ערך המדד במדד החברתי–כלכלי ש־5% מהרשויות המקומיות נמצאות מתחתיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;C&lt;/math&gt; – ניקוד לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית שיחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;C = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;C = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;C = 1&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של־15% מהרשויות המקומיות יש הכנסה גבוהה ממנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – ההכנסה הנורמטיבית לנפש מארנונה כללית של־5% מהרשויות המקומיות יש הכנסה נמוכה ממנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;G&lt;/math&gt; – ניקוד לפי מספר התושבים ברשות המקומית שיחושב לפי נוסחה זו:
{{ח:ת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;G = \frac{D-E}{D-F}&lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} ואולם אם &lt;math&gt;E &gt; D&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;G = 0&lt;/math&gt; ואם &lt;math&gt;E &lt; F&lt;/math&gt; אז &lt;math&gt;G = 1&lt;/math&gt;
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;D&lt;/math&gt; – מספר התושבים שב־15% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים גבוה ממנו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;E&lt;/math&gt; – מספר התושבים של הרשות המקומית;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} &lt;math&gt;F&lt;/math&gt; – מספר התושבים שב־5% מהרשויות המקומיות יש מספר תושבים נמוך ממנו;
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הפריפריאליות“ – לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}})}}}}

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 1|טבלה 1}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}}

{{ח:קטע3||מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אשכול במדרג החברתי–כלכלי}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;אשכול במדרג החברתי–כלכלי&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 2|טבלה 2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}}

{{ח:קטע3||מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;מדד הפריפריאליות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 3|טבלה 3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}})}}}}

{{ח:קטע3||מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;הכנסה נורמטיבית לנפש מארנונה כללית בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחות מ־1,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,000 ומעלה ופחות מ־1,250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,250 ומעלה ופחות מ־1,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,500 ומעלה ופחות מ־1,750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1,750 ומעלה ופחות מ־2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,000 ומעלה ופחות מ־2,250&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,250 ומעלה ופחות מ־2,500&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2,500 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 4|טבלה 4}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 טבלה 4 פרט 1}}
{{ח:ת}} מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחות מ־1.1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.1 ומעלה ופחות מ־2.2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.2 ומעלה ופחות מ־3.3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.3 ומעלה ופחות מ־4.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4.39 ומעלה ופחות מ־5.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.49 ומעלה ופחות מ־6.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.59 ומעלה ופחות מ־7.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.69 ומעלה ופחות מ־8.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.79 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 טבלה 4 פרט 2}}
{{ח:ת}} מקדם ההעדפה של עירייה או מועצה מקומית שמספר התושבים בה אינו עולה על 20,000, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחות מ־0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.31 ומעלה ופחות מ־0.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.62 ומעלה ופחות מ־0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;0.94 ומעלה ופחות מ־1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.25 ומעלה ופחות מ־1.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.56 ומעלה ופחות מ־1.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.87 ומעלה ופחות מ־2.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.18 ומעלה ופחות מ־2.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.5 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 3 טבלה 4 פרט 3}}
{{ח:ת}} מקדם ההעדפה של מועצה אזורית, לפי היקף שטחי הנכסים המסחריים
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;המנה המתקבלת מחלוקת היקף שטחי הנכסים המסחריים שבתחום הרשות המקומית במספר התושבים ברשות&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחות מ־1.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1.82 ומעלה ופחות מ־3.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.64 ומעלה ופחות מ־5.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.46 ומעלה ופחות מ־7.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.67&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.28 ומעלה ופחות מ־9.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.11 ומעלה ופחות מ־10.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.6&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10.93 ומעלה ופחות מ־12.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12.75 ומעלה ופחות מ־14.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14.57 ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 5|טבלה 5}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}})}}}}

{{ח:קטע3||מקדמי העדפה לפי שנת עלייה וארץ עלייה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;שנת עלייה שקדמה לשנת הכספים שבה מחולקים כספי הקרן&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה לעולים מאתיופיה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה לעולים משאר המדינות&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;4&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.88&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.85&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.5&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.62&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.46&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 6|טבלה 6}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}})}}}}

{{ח:קטע3||מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי שיעור גביית הארנונה}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;שיעור גביית הארנונה&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;פחות מ־75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;75% ומעלה ופחות מ־80%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;80% ומעלה ופחות מ־85%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.625&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;85% ומעלה ופחות מ־90%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;90% ומעלה ופחות מ־95%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.875&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;95% ומעלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע3|תוספת 3 טבלה 7|טבלה 7}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}})}}}}

{{ח:קטע3||מקדם ההעדפה של הרשות המקומית לפי אי־צבירת הגירעון השוטף}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th width=&quot;400px&quot;&gt;אי־צבירת גירעון שוטף&lt;/th&gt;&lt;th width=&quot;200px&quot;&gt;מקדם העדפה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון ובשנה שקדמה לה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הרשות המקומית לא צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הרשות המקומית צברה גירעון שוטף בשנת הכספים שלגביה נערך הדוח הכספי המבוקר האחרון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״ד בטבת התשפ״ב (28 בדצמבר 2021)}}
* '''איילת שקד'''&lt;br&gt;שרת הפנים
* '''אביגדור ליברמן'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>dx8o70uvranwicqqvdkgmtdey7drdhv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>464040</id>
    <revision>
      <id>1417721</id>
      <parentid>1416538</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T09:54:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* ספרא מבואר */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="941" xml:space="preserve">==ספרא מבואר==
#'''[[ביאור:ספרא/ברייתא דר' ישמעאל|ברייתא דר' ישמעאל]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/נדבה|דיבורא דנדבה]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/חובה|דיבורא דחובה]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/צו|פרשת צו]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/מכילתא דמילואים/צו|מכילתא דמילואים צו]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/מכילתא דמילואים/שמיני|מכילתא דמילואים שמיני]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/שמיני|פרשת שמיני]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/יולדת|דיבורא דיולדת]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/נגעים|דיבורא דנגעים]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/מצורע|דיבורא דמצורע]]'''
#'''[[ביאור:ספרא/זבים|דיבורא דזבים]]'''

==ראו גם==
* [[ספרא (מלבי&quot;ם)|מהדורת ספרא עפ&quot;י פירוש המלבי&quot;ם]]</text>
      <sha1>hdvyftgv7spabjj760dvou9zzu0qnua</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>467521</id>
    <revision>
      <id>1417748</id>
      <parentid>1401342</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:03:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16163" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע&quot;ח-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ח, 644|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)|7912)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 13ט(א) ו-(ה)(1)]], [[+|21א(ב)]] [[+|ו-73(א1)]] [[=החוק|לחוק תאגידי מים (([צ&quot;ל: וביוב])), התשס&quot;א-2001]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם הממונה, קובעת מועצת הרשות וביוב הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק ראשון: פרשנות ==

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;בעל מניות במבקש&quot; - לרבות ספק שירותי ביוב שמיועד להיות בעל מניות במבקש;
:- &quot;בקשה&quot; - בקשה לרישיון חברת ביוב לפי [[סעיף 2]];
:- &quot;מבקש&quot; - תאגיד מורשה שהגיש בקשה;
:- &quot;מחירון&quot; - רשימת הפריטים שיפרסם מנהל הרשות באתר האינטרנט של הרשות ולצדם הערכים המוכרים בעד רכיבי תשתית הולכה וטיפול;
:- &quot;מפקד נכסים&quot; - מפקד נכסים של מצאי תשתיות הולכה וטיפול, לפי הפירוט [[שבתוספת הראשונה]], שאושר בידי הממונה;
:- &quot;ספק המקבל שירותים&quot; - ספק שירותי ביוב שמקבל, או שהחליט לקבל, שירותי ביוב מחברת ביוב;
:- &quot;קיים&quot; - הערך הקבוע לעניין זה לגבי כל רכיב תשתית במחירון;
:- &quot;שווי נכס&quot; - מכפלה של שיעור יתרת הקיים בשווי הנכס לפי המחירון;
:- &quot;שיעור יתרת הקיים&quot; - החלק היחסי של קיים של נכס בניכוי התקופה שחלפה מאז הקמת הנכס עד המועד לגביו מחושב שיעור יתרת הקיים, מתוך הקיים של הנכס, ובלבד שלא יפחת מאפס;
:- &quot;תאגיד מורשה&quot; - מי שרשאי לבקש לקבל רישיון חברת ביוב לפי [[סעיף 15(ג1)(1) לחוק]].

== פרק שני: קבלת רישיון חברת ביוב ==

=== סימן א': תנאים ומועדים להגשת בקשה ===

@ 2. בקשה לרישיון חברת ביוב
: (א) תאגיד מורשה המבקש לקבל רישיון חברת ביוב במרחב ביוב שלא פועלת בו חברת ביוב, יגיש לממונה בקשה ערוכה לפי הנוסח [[תוספת שנייה|שבטופס שבתוספת השנייה]].
: (ב) אם המבקש תאגיד מורשה המנוי [[בסעיף 15(ג1)(1)(א) או (ג) לחוק]], רשאים בעלי המניות במבקש להגיש את הבקשה בשמו, אם טרם התאגד.

@ 3. מסמכים שיצורפו לבקשה
: (א) מבקש יצרף לבקשתו את כל אלה:
:: (1) מסמכי ההתאגדות שלו;
:: (2) דוחות כספיים שלו לשלוש השנים האחרונות;
:: (3) מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלותו, ובהעדר מפקד נכסים - רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלות המבקש;
:: (4) תכנית עסקית חמש-שנתית לפעילותו המתוכננת כחברת ביוב.
: (ב) מבקש המנוי [[בסעיף 15(ג1)(1)(א) או (ג) לחוק]] יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
:: (1) דוחות כספיים של בעלי המניות במבקש לשלוש השנים האחרונות;
:: (2) מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול של בעלי המניות במבקש שיועברו למבקש, ובהעדר מפקד נכסים - רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שיועברו למבקש;
:: (3) כל הסכם בינו לבין בעלי המניות במבקש ובין בעלי המניות במבקש לבין עצמם.

@ 4. העברת מידע ומסמכים לפי דרישת הממונה
: הממונה רשאי להורות למבקש ולבעלי המניות במבקש להעביר לו מידע ומסמכים נוספים הדרושים לצורך בחינת הבקשה, בתוך תקופה שיורה.

@ 5. הזמנה להגיש בקשות
: (א) הממונה רשאי, ואם הגיש תאגיד מורשה בקשה - חייב, לפרסם באתר האינטרנט של הרשות הזמנה להגיש בקשות לגבי מרחב ביוב ולקצוב את התקופה להגשתן, ובלבד שלא תפחת מ-30 ימים.
: (ב) הממונה ישלח הזמנה שפרסם לפי סעיף קטן (א) לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב שאליו נוגעת ההזמנה.

@ 6. הודעה על כוונה לתת אישור לרישיון
: (א) הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל הבקשות שהוגשו עד המועד האחרון להגשת בקשות לפי [[סעיף 5(א)]] וכן הודעה לפי [[סעיף 15(ג1)(3) לחוק]], שתכלול את כל אלה:
:: (1) מרחב הביוב שאליו נוגעת ההודעה;
:: (2) זהות המבקשים שהגישו בקשה וקישור לבקשות שהגישו;
:: (3) המועד האחרון להגשת עמדות הציבור כפי שיורה הממונה, ובלבד שלא יקדם מ-30 ימים ממועד פרסום ההודעה.
: (ב) הרשות תשלח הודעה שפרסמה לפי סעיף קטן (א) לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב שאליו נוגעת הודעה כאמור.

=== סימן ב': בחירת בעל רישיון חברת ביוב ===

@ 7. (([צ&quot;ל: תנאים למתן רישיון חברת ביוב]))
: (א) הממונה לא ייתן למבקש רישיון חברת ביוב, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא עומד בתנאים הקבועים [[בתוספת לחוק]];
:: (2) הממוצע השנתי, בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה הוגשה הבקשה, של השפכים המיוצרים או המטופלים על ידיו עולה על 10 מיליון מטרים מעוקבים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון חברת ביוב למבקש שלא מתקיים בו אחד או יותר מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א), אם קבעה מועצת הרשות כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

@ 8. שיקולים בבחירת בעל רישיון חברת ביוב
: בבואו לתת רישיון חברת ביוב למבקש, ישקול הממונה את כל אלה:
: (1) יציבותו הכלכלית של המבקש;
: (2) ניסיון המבקש בתחום הביוב והיקף תשתיות ההולכה והטיפול הקיימות;
: (3) יכולתו של המבקש לתת שירותי הולכה וטיפול בהיקף הנדרש במרחב הביוב;
: (4) שיקולים תפעוליים, הנדסיים, כלכליים, סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים;
: (5) ייעול משק הביוב והפיקוח עליו.

@ 9. מתן רישיון חברת ביוב
: (א) החליט הממונה לתת למבקש רישיון חברת ביוב, יפרט בהחלטתו את נימוקיו ויביאה לאישור מועצת הרשות, בצירוף עמדות הציבור שהתקבלו בכתב.
: (ב) אישרה מועצת הרשות את החלטת הממונה, רשאי הממונה לתת למבקש רישיון חברת ביוב.

== פרק שני: תנאים להבטחת האיתנות הפיננסית ==

@ 10. הבטחת איתנות פיננסית
: על חברת ביוב יחולו ההגבלות שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 21א לחוק]] על חברה לעניין שעבוד ועיקול והבטחת האיתנות הפיננסית של חברה.

== פרק שלישי: העברת זכויות והתחייבויות ==

@ 11. מפקד נכסים
: (א) ספק שירותי ביוב שהחליט לקבל שירותי הולכה וביוב מחברת ביוב ימסור לממונה מפקד נכסים עדכני של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלותו.
: (ב) הממונה יבדוק את מפקד הנכסים ויאשר אותו בשינויים כפי שימצא לנכון, לאחר שנתן לספק שירותי הביוב הזדמנות להשמיע את טענותיו.

@ 12. העברת נכסים והתחייבויות
: ספק המקבל שירותים רשאי להעביר לחברת ביוב התחייבויות בהתאם להלוואות שלקח כנגד זכויות בתשתית הולכה וטיפול שלו, ובלבד שהממונה אישר שמתקיימים כל אלה:
: (1) השווי הנוכחי של ההתחייבויות, אינו עולה על שווי הנכסים שיעביר לחברת הביוב כנגד אותן התחייבויות, במועד ההעברה;
: (2) לאחר העברת ההתחייבויות לא תחרוג חברת הביוב מאיזה מההגבלות החלות עליה לפי [[סעיף 10]];
: (3) הובטחו ההתחייבויות בשעבוד על זכויות בנכסים שספק שירותי הקולחין מעביר לחברת הביוב - הממונה אישר את השעבוד.

@ 13. העברת נכסים כנגד השקעה
: (א) בתוך 30 ימים מתום כל שנה, יעביר ספק שירותי הביוב לחברת ביוב חלק בזכויותיו בתשתית הולכה וטיפול השווה ליחס בין שווי ההשקעה שביצעה חברת הביוב בנכס באותה השנה, מחושב לפי המחירון, לבין שווי הנכס כולו בתום השנה.
: (ב) לא הסכימו חברת ביוב וספק שירותי ביוב על החלק בזכויות בתשתית ההולכה והטיפול שיש להעביר לפי סעיף קטן (א), יורה הממונה על החלק שיש להעביר כאמור, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

@ 14. סייג להעברת חובות והתחייבויות
: (א) חברת הביוב וספק שירותי ביוב יעבירו לממונה את כל ההסכמים של ספק שירותי הביוב המנויים [[בסעיף 13ח לחוק]].
: (ב) ספק שירותי ביוב יעביר לחברת ביוב חובות והתחייבויות לפי הסכם כאמור, אם אישר הממונה כי מתקיימים בו כל אלה:
:: (1) הוא דרוש לצורך הפעלת תשתיות הולכה וטיפול שהעביר ספק שירותי הביוב לחברת הביוב;
:: (2) הוא בתנאי שוק או בתנאים המיטיבים עם ספק שירותי הביוב וההתחייבויות שלפיו לא עלולות לפגוע ביציבותה הכלכלית של חברת הביוב.

== פרק רביעי: חברת ביוב משותפת ==

@ 15. חלוקת בעלות בחברת ביוב משותפת
: הבעלות בחברת ביוב משותפת והקצאת מניות בהצטרפות לחברת ביוב משותפת תיקבע לפי [[הפרק השלישי בכללי תאגידי מים וביוב (חברות אזוריות), התשע&quot;ד-2013]], לגבי שירותי ביוב בלבד ולפי כמויות המים והתעריפים הנוגעים לשירותים אלה.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;מפקד נכסים&quot;]]))) ====
@ (1) : צינורות - גרביטציה, סניקה, קוטר, סוג (PVC‏, HDPE, אחר), אורך ושנת הקמה;
@ (2) : תחנות שאיבה לביוב - כמות משאבות, ספיקה, גובה הרמה ושנת הקמה;
@ (3) : מכוני טיהור שפכים - יכולת טיפול בשפכים במטר מעוקב ליום, שנת הקמה, פירוט רמת הטיהור;
@ (4) : מאגרי איגום שפכים לחירום - נפח המאגר, קיום כיסוי, קיום איטום יריעות פוליאתילן ושנת הקמה;
@ (5) : מיתקנים אחרים - פירוט המיתקן, שנת הקמה.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''בקשה לרישיון חברת ביוב''' {{ש}} לפי [[כללים אלה|סעיף 2 לכללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע&quot;ח-2017]]}}

@ &lt;עוגן חלק א&gt; : {{ממורכז|'''חלק א': פרטי המבקש ובעלי מניותיו'''}}
@ : '''פרטי המבקש'''
: שם: ............................
: מספר תאגיד: ............................
: שם המנהל: ............................
: כתובת: ............................
: טלפון: ............................
: דואר אלקטרוני: ............................
: '''(אם הבקשה מוגשת בשם)'''

@ : '''פרטי בעלי המניות במבקש'''
: (ימולא בידי מבקש שהוא חברה בת של תאגיד מים וביוב או של חברה שכל אמצעי השליטה שבה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר)
: {| style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;
! מס&quot;ד !! שם !! מס' תאגיד !! כתובת !! טלפון !! שיעור זכויות הצבעה במבקש !! שיעור בהון המניות של המבקש
|-
| || || || || || ||
|-
| || || || || || ||
|-
| || || || || || ||
|-
| || || || || || ||
|}

@ &lt;עוגן חלק ב&gt; : {{ממורכז|'''חלק ב': מסמכים המצורפים לבקשה'''}}

@ : אני, הח&quot;מ, {{מוקטן|[שם המבקש]}}, מצרף לבקשה את המסמכים האלה (סמן את כל המסמכים שצורפו):
: 1.
:: □ מסמכי התאגדות עדכניים;
: 2.
:: □ דוחות כספיים לשלוש השנים האחרונות;
: 3. סמן את האפשרות המתאימה:
:: □ מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלותי; או
:: □ רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלות המבקש.
: 4.
:: □ תכנית עסקית חמש-שנתית לפעילות המתוכננת כחברת ביוב.
: (מבקש שהוא חברה בת של תאגיד מים וביוב או של חברה שכל אמצעי השליטה שבה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר, יצרף לבקשה גם את המסמכים האלה)
: 5.
:: □ דוחות כספיים של בעלי המניות במבקש לשלוש השנים האחרונות.
: 6. לכל בעל מניות במבקש (סמן את האפשרות המתאימה):
:: □ מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול שיועברו למבקש; או
:: □ רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שיועברו למבקש.
: 7.
:: □ כל הסכם בין המבקש לבין בעלי המניות במבקש ובין בעלי המניות במבקש לבין עצמם.

@ אני, הח&quot;מ, מצהיר ומתחייב בזה כדלהלן:
: 1. כל הפרטים שמסרתי לעיל הם נכונים, מלאים ומדויקים, וידוע לי כי אם מסרתי פרט שאינו נכון או שיש בו כדי להטעות את הרשות, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין.
: 2. אם יחול שינוי באיזה מהפרטים שמסרתי, אעדכן על כך בכתב את הרשות באופן מיידי.

@ : {{טורים שווים | תאריך: ....................... | {{טקסט תחתי|............................|[חתימת המבקש]}} | &amp;nbsp;}}
: {{טורים שווים | | | שם החותם: .......................}}
: {{טורים שווים | | | תפקיד: ..............................}}
: (אם הבקשה מוגשת בשם מבקש שטרם התאגד בידי בעלי מניותיו, יחתמו על הבקשה כל בעלי המניות)

&lt;פרסום&gt; י&quot;ב בכסלו התשע&quot;ח (30 בנובמבר 2017)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>i5nco2da9y5puq11wmyvn708zuxxxnt</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>467551</id>
    <revision>
      <id>1417756</id>
      <parentid>1401346</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:30:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417748]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21670" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 644|כללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 13ט|סעיפים 13ט(א) ו־(ה)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 21א|21א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 73|ו־73(א1)}} {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|לחוק תאגידי מים {{ח:הערה|[צ״ל: וביוב]}}, התשס״א–2001}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם הממונה, קובעת מועצת הרשות וביוב הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: קבלת רישיון חברת ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן א|סימן א׳: תנאים ומועדים להגשת בקשה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: בחירת בעל רישיון חברת ביוב}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 2|פרק שני: תנאים להבטחת האיתנות הפיננסית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 3|פרק שלישי: העברת זכויות והתחייבויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק 4|פרק רביעי: חברת ביוב משותפת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק 1|פרק ראשון: פרשנות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל מניות במבקש“ – לרבות ספק שירותי ביוב שמיועד להיות בעל מניות במבקש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בקשה“ – בקשה לרישיון חברת ביוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש“ – תאגיד מורשה שהגיש בקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחירון“ – רשימת הפריטים שיפרסם מנהל הרשות באתר האינטרנט של הרשות ולצדם הערכים המוכרים בעד רכיבי תשתית הולכה וטיפול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקד נכסים“ – מפקד נכסים של מצאי תשתיות הולכה וטיפול, לפי הפירוט {{ח:פנימי|תוספת 1|שבתוספת הראשונה}}, שאושר בידי הממונה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק המקבל שירותים“ – ספק שירותי ביוב שמקבל, או שהחליט לקבל, שירותי ביוב מחברת ביוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיים“ – הערך הקבוע לעניין זה לגבי כל רכיב תשתית במחירון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי נכס“ – מכפלה של שיעור יתרת הקיים בשווי הנכס לפי המחירון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור יתרת הקיים“ – החלק היחסי של קיים של נכס בניכוי התקופה שחלפה מאז הקמת הנכס עד המועד לגביו מחושב שיעור יתרת הקיים, מתוך הקיים של הנכס, ובלבד שלא יפחת מאפס;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד מורשה“ – מי שרשאי לבקש לקבל רישיון חברת ביוב לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 15|סעיף 15(ג1)(1) לחוק}}.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: קבלת רישיון חברת ביוב}}

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן א|סימן א׳: תנאים ומועדים להגשת בקשה}}

{{ח:סעיף|2|בקשה לרישיון חברת ביוב}}
{{ח:תת|(א)}} תאגיד מורשה המבקש לקבל רישיון חברת ביוב במרחב ביוב שלא פועלת בו חברת ביוב, יגיש לממונה בקשה ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת 2|שבטופס שבתוספת השנייה}}.
{{ח:תת|(ב)}} אם המבקש תאגיד מורשה המנוי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 15|בסעיף 15(ג1)(1)(א) או (ג) לחוק}}, רשאים בעלי המניות במבקש להגיש את הבקשה בשמו, אם טרם התאגד.

{{ח:סעיף|3|מסמכים שיצורפו לבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} מבקש יצרף לבקשתו את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מסמכי ההתאגדות שלו;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים שלו לשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתת|(3)}} מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלותו, ובהעדר מפקד נכסים – רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלות המבקש;
{{ח:תתת|(4)}} תכנית עסקית חמש־שנתית לפעילותו המתוכננת כחברת ביוב.
{{ח:תת|(ב)}} מבקש המנוי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 15|בסעיף 15(ג1)(1)(א) או (ג) לחוק}} יצרף לבקשתו גם את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים של בעלי המניות במבקש לשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תתת|(2)}} מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול של בעלי המניות במבקש שיועברו למבקש, ובהעדר מפקד נכסים – רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שיועברו למבקש;
{{ח:תתת|(3)}} כל הסכם בינו לבין בעלי המניות במבקש ובין בעלי המניות במבקש לבין עצמם.

{{ח:סעיף|4|העברת מידע ומסמכים לפי דרישת הממונה}}
{{ח:ת}} הממונה רשאי להורות למבקש ולבעלי המניות במבקש להעביר לו מידע ומסמכים נוספים הדרושים לצורך בחינת הבקשה, בתוך תקופה שיורה.

{{ח:סעיף|5|הזמנה להגיש בקשות}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה רשאי, ואם הגיש תאגיד מורשה בקשה – חייב, לפרסם באתר האינטרנט של הרשות הזמנה להגיש בקשות לגבי מרחב ביוב ולקצוב את התקופה להגשתן, ובלבד שלא תפחת מ־30 ימים.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה ישלח הזמנה שפרסם לפי סעיף קטן (א) לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב שאליו נוגעת ההזמנה.

{{ח:סעיף|6|הודעה על כוונה לתת אישור לרישיון}}
{{ח:תת|(א)}} הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה את כל הבקשות שהוגשו עד המועד האחרון להגשת בקשות לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|סעיף 5(א)}} וכן הודעה לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 15|סעיף 15(ג1)(3) לחוק}}, שתכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מרחב הביוב שאליו נוגעת ההודעה;
{{ח:תתת|(2)}} זהות המבקשים שהגישו בקשה וקישור לבקשות שהגישו;
{{ח:תתת|(3)}} המועד האחרון להגשת עמדות הציבור כפי שיורה הממונה, ובלבד שלא יקדם מ־30 ימים ממועד פרסום ההודעה.
{{ח:תת|(ב)}} הרשות תשלח הודעה שפרסמה לפי סעיף קטן (א) לכל ספקי שירותי הביוב במרחב הביוב שאליו נוגעת הודעה כאמור.

{{ח:קטע3|פרק 2 סימן ב|סימן ב׳: בחירת בעל רישיון חברת ביוב}}

{{ח:סעיף|7|{{ח:הערה|[צ״ל: תנאים למתן רישיון חברת ביוב]}}}}
{{ח:תת|(א)}} הממונה לא ייתן למבקש רישיון חברת ביוב, אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא עומד בתנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#תוספת|בתוספת לחוק}};
{{ח:תתת|(2)}} הממוצע השנתי, בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה הוגשה הבקשה, של השפכים המיוצרים או המטופלים על ידיו עולה על 10 מיליון מטרים מעוקבים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה רשאי לתת רישיון חברת ביוב למבקש שלא מתקיים בו אחד או יותר מהתנאים המנויים בסעיף קטן (א), אם קבעה מועצת הרשות כי קיימים טעמים מיוחדים לעשות כן.

{{ח:סעיף|8|שיקולים בבחירת בעל רישיון חברת ביוב}}
{{ח:ת}} בבואו לתת רישיון חברת ביוב למבקש, ישקול הממונה את כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} יציבותו הכלכלית של המבקש;
{{ח:תת|(2)}} ניסיון המבקש בתחום הביוב והיקף תשתיות ההולכה והטיפול הקיימות;
{{ח:תת|(3)}} יכולתו של המבקש לתת שירותי הולכה וטיפול בהיקף הנדרש במרחב הביוב;
{{ח:תת|(4)}} שיקולים תפעוליים, הנדסיים, כלכליים, סביבתיים, בריאותיים ותכנוניים;
{{ח:תת|(5)}} ייעול משק הביוב והפיקוח עליו.

{{ח:סעיף|9|מתן רישיון חברת ביוב}}
{{ח:תת|(א)}} החליט הממונה לתת למבקש רישיון חברת ביוב, יפרט בהחלטתו את נימוקיו ויביאה לאישור מועצת הרשות, בצירוף עמדות הציבור שהתקבלו בכתב.
{{ח:תת|(ב)}} אישרה מועצת הרשות את החלטת הממונה, רשאי הממונה לתת למבקש רישיון חברת ביוב.

{{ח:קטע2|פרק 2|פרק שני: תנאים להבטחת האיתנות הפיננסית}}

{{ח:סעיף|10|הבטחת איתנות פיננסית}}
{{ח:ת}} על חברת ביוב יחולו ההגבלות שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק}} על חברה לעניין שעבוד ועיקול והבטחת האיתנות הפיננסית של חברה.

{{ח:קטע2|פרק 3|פרק שלישי: העברת זכויות והתחייבויות}}

{{ח:סעיף|11|מפקד נכסים}}
{{ח:תת|(א)}} ספק שירותי ביוב שהחליט לקבל שירותי הולכה וביוב מחברת ביוב ימסור לממונה מפקד נכסים עדכני של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלותו.
{{ח:תת|(ב)}} הממונה יבדוק את מפקד הנכסים ויאשר אותו בשינויים כפי שימצא לנכון, לאחר שנתן לספק שירותי הביוב הזדמנות להשמיע את טענותיו.

{{ח:סעיף|12|העברת נכסים והתחייבויות}}
{{ח:ת}} ספק המקבל שירותים רשאי להעביר לחברת ביוב התחייבויות בהתאם להלוואות שלקח כנגד זכויות בתשתית הולכה וטיפול שלו, ובלבד שהממונה אישר שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} השווי הנוכחי של ההתחייבויות, אינו עולה על שווי הנכסים שיעביר לחברת הביוב כנגד אותן התחייבויות, במועד ההעברה;
{{ח:תת|(2)}} לאחר העברת ההתחייבויות לא תחרוג חברת הביוב מאיזה מההגבלות החלות עליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}};
{{ח:תת|(3)}} הובטחו ההתחייבויות בשעבוד על זכויות בנכסים שספק שירותי הקולחין מעביר לחברת הביוב – הממונה אישר את השעבוד.

{{ח:סעיף|13|העברת נכסים כנגד השקעה}}
{{ח:תת|(א)}} בתוך 30 ימים מתום כל שנה, יעביר ספק שירותי הביוב לחברת ביוב חלק בזכויותיו בתשתית הולכה וטיפול השווה ליחס בין שווי ההשקעה שביצעה חברת הביוב בנכס באותה השנה, מחושב לפי המחירון, לבין שווי הנכס כולו בתום השנה.
{{ח:תת|(ב)}} לא הסכימו חברת ביוב וספק שירותי ביוב על החלק בזכויות בתשתית ההולכה והטיפול שיש להעביר לפי סעיף קטן (א), יורה הממונה על החלק שיש להעביר כאמור, לאחר שנתן לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם.

{{ח:סעיף|14|סייג להעברת חובות והתחייבויות}}
{{ח:תת|(א)}} חברת הביוב וספק שירותי ביוב יעבירו לממונה את כל ההסכמים של ספק שירותי הביוב המנויים {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 13ח|בסעיף 13ח לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} ספק שירותי ביוב יעביר לחברת ביוב חובות והתחייבויות לפי הסכם כאמור, אם אישר הממונה כי מתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הוא דרוש לצורך הפעלת תשתיות הולכה וטיפול שהעביר ספק שירותי הביוב לחברת הביוב;
{{ח:תתת|(2)}} הוא בתנאי שוק או בתנאים המיטיבים עם ספק שירותי הביוב וההתחייבויות שלפיו לא עלולות לפגוע ביציבותה הכלכלית של חברת הביוב.

{{ח:קטע2|פרק 4|פרק רביעי: חברת ביוב משותפת}}

{{ח:סעיף|15|חלוקת בעלות בחברת ביוב משותפת}}
{{ח:ת}} הבעלות בחברת ביוב משותפת והקצאת מניות בהצטרפות לחברת ביוב משותפת תיקבע לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חברות אזוריות)#פרק 3|הפרק השלישי בכללי תאגידי מים וביוב (חברות אזוריות), התשע״ד–2013}}, לגבי שירותי ביוב בלבד ולפי כמויות המים והתעריפים הנוגעים לשירותים אלה.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”מפקד נכסים“}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} צינורות – גרביטציה, סניקה, קוטר, סוג (PVC‏, HDPE, אחר), אורך ושנת הקמה;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} תחנות שאיבה לביוב – כמות משאבות, ספיקה, גובה הרמה ושנת הקמה;

{{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} מכוני טיהור שפכים – יכולת טיפול בשפכים במטר מעוקב ליום, שנת הקמה, פירוט רמת הטיהור;

{{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} מאגרי איגום שפכים לחירום – נפח המאגר, קיום כיסוי, קיום איטום יריעות פוליאתילן ושנת הקמה;

{{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}}
{{ח:ת}} מיתקנים אחרים – פירוט המיתקן, שנת הקמה.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''בקשה לרישיון חברת ביוב''' {{ש}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 לכללי תאגידי מים וביוב (חברות ביוב), התשע״ח–2017}}}}

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 חלק א}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''חלק א׳: פרטי המבקש ובעלי מניותיו'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פרטי המבקש'''
{{ח:ת}} שם: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} מספר תאגיד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} שם המנהל: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} כתובת: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} טלפון: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} דואר אלקטרוני: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .
{{ח:ת}} '''(אם הבקשה מוגשת בשם)'''

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פרטי בעלי המניות במבקש'''
{{ח:ת}} (ימולא בידי מבקש שהוא חברה בת של תאגיד מים וביוב או של חברה שכל אמצעי השליטה שבה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר)
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;width: 100%; table-layout: fixed;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מס״ד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ תאגיד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כתובת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;טלפון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור זכויות הצבעה במבקש&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור בהון המניות של המבקש&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|עוגן=תוספת 2 חלק ב}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|'''חלק ב׳: מסמכים המצורפים לבקשה'''}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} אני, הח״מ, {{מוקטן|[שם המבקש]}}, מצרף לבקשה את המסמכים האלה (סמן את כל המסמכים שצורפו):
{{ח:תת|1.|□}} מסמכי התאגדות עדכניים;
{{ח:תת|2.|□}} דוחות כספיים לשלוש השנים האחרונות;
{{ח:תת|3.}} סמן את האפשרות המתאימה:
{{ח:תתת|□}} מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלותי; או
{{ח:תתת|□}} רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שבבעלות המבקש.
{{ח:תת|4.|□}} תכנית עסקית חמש־שנתית לפעילות המתוכננת כחברת ביוב.
{{ח:ת}} (מבקש שהוא חברה בת של תאגיד מים וביוב או של חברה שכל אמצעי השליטה שבה הם בידי שני ספקי שירותי ביוב או יותר, יצרף לבקשה גם את המסמכים האלה)
{{ח:תת|5.|□}} דוחות כספיים של בעלי המניות במבקש לשלוש השנים האחרונות.
{{ח:תת|6.}} לכל בעל מניות במבקש (סמן את האפשרות המתאימה):
{{ח:תתת|□}} מפקד נכסים של תשתיות ההולכה והטיפול שיועברו למבקש; או
{{ח:תתת|□}} רשימת מצאי של תשתיות ההולכה והטיפול שיועברו למבקש.
{{ח:תת|7.|□}} כל הסכם בין המבקש לבין בעלי המניות במבקש ובין בעלי המניות במבקש לבין עצמם.

{{ח:סעיף*||אני, הח״מ, מצהיר ומתחייב בזה כדלהלן:}}
{{ח:תת|1.}} כל הפרטים שמסרתי לעיל הם נכונים, מלאים ומדויקים, וידוע לי כי אם מסרתי פרט שאינו נכון או שיש בו כדי להטעות את הרשות, אהיה צפוי לעונשים הקבועים בדין.
{{ח:תת|2.}} אם יחול שינוי באיזה מהפרטים שמסרתי, אעדכן על כך בכתב את הרשות באופן מיידי.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | תאריך: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .|[חתימת המבקש]}} | }}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | שם החותם: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} {{טורים שווים | | | תפקיד: . . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . . &lt;wbr&gt;. . . . . . . . . .}}
{{ח:ת}} (אם הבקשה מוגשת בשם מבקש שטרם התאגד בידי בעלי מניותיו, יחתמו על הבקשה כל בעלי המניות)

{{ח:חתימות|י״ב בכסלו התשע״ח (30 בנובמבר 2017)}}
* '''גיורא שחם'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>b9jzjsboycuykvuuwkvxyhrymtbd14k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>468192</id>
    <revision>
      <id>1417747</id>
      <parentid>1413734</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:03:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="29919" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ&quot;ב-2022

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;ב, 3158|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)|10205)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 45(א)(1) ו-(2)]] [[+|ו-48]] [[=החוק|לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי&quot;ט-1959 [נוסח משולב]]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה:

__TOC__

== פרק א': כללי ==

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
:- &quot;האגף&quot; - אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
:- &quot;הארגון היציג&quot; - הארגון היציג שעליו הכריז שר הביטחון לפי [[סעיף 14 לחוק]];
:- &quot;ועדת לימודים מחוזית&quot; - ועדה להכשרה מקצועית ולהשכלה גבוהה במחוז השיקום, כמפורט [[בתקנה 3]];
:- &quot;חוק המועצה להשכלה גבוהה&quot; - [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;לימודי הכנה&quot; - בכלל זה שיעורי הכנה לקבלת תעודת בגרות, לימודים הדרושים לבחינות קבלה ומיון למוסד הלימודים המבוקש, אבחון תעסוקתי, מכינה קדם-אקדמית, אבחון לקויות למידה ולימודים הדרושים לצורך כניסה למסלול שיקום בלימודים לפי תקנות אלה;
:- &quot;מוסד&quot; - כל אחד מאלה, בין אם מקום מושבו בישראל ובין אם מחוצה לה:
:: (1) מוסד כהגדרתו [[בחוק זכויות הסטודנט, התשס&quot;ז-2007]];
:: (2) מוסד אחר, לרבות מפעל של תעשייה, סחר או מלאכה, או מורה פרטי, שהממונה הכיר בהם כמוסד שבו יכול הנכה לקבל הכשרה מקצועית או לרכוש השכלה;
:- &quot;מחוז השיקום&quot; - מחוז השיקום באגף שבו מטופל הנכה;
:- &quot;מלגת לימודים&quot; - כסף או שוויו שקיבל הנכה לצורך מימון שכר הלימוד בתקופת לימודיו, ובלבד שהנכה לא נתן בעדם כל תמורה במישרין או בעקיפין;
:- &quot;מימון שיקום בלימודים&quot; - סכום כספי הניתן לנכה לצורך שיקומו בלימודים לפי האמור בתקנות אלה, ובכלל זה מימון שכר הלימוד;
:- &quot;מימון שכר הלימוד&quot; - סכום כספי כמפורט [[בתקנה 15]];
:- &quot;ממונה&quot; - הממונה על הכשרה מקצועית והשכלה גבוהה באגף;
:- &quot;מנהל המחוז&quot; - מנהל מחוז השיקום;
:- &quot;נכה&quot; - נכה המקבל תגמול חודשי לפי [[החוק]];
:- &quot;נכה משוקם&quot; - נכה שמיום שהוכר כנכה לפי [[החוק]] קיבל ממשרד הביטחון עזרה ממשית לכינון עסק או מימון שיקום בלימודים;
:- &quot;רופא מוסמך מחוזי&quot; - מי ששר הביטחון מינה אותו לפי [[תקנה 2 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי&quot;ד-1954]];
:- &quot;עובד שיקום&quot; - עובד האגף שהוא עובד סוציאלי כהגדרתו [[בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ&quot;ו-1996]];
:- &quot;עובד תעסוקה&quot; - עובד האגף האחראי על תעסוקת נכים;
:- &quot;שיקום בלימודים&quot; - לימודים של נכה במוסד במסגרת תוכנית לימודים, לצורך הכשרה מקצועית או רכישת השכלה, שישמשו לו מקור פרנסה עיקרי, למעט לימודי תואר שני או שלישי שאינם מפורטים [[בתוספת]], ולרבות לימודי הכנה, והכול בלבד שהנכה אינו מקבל תגמול לפי [[+|סעיף 7]] [[או 7ד לחוק]], ושהנכה צפוי להשלים את לימודיו עד שנתיים לפני שיגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו [[בחוק גיל פרישה, התשס&quot;ד-2004]], בהתחשב בתקופת הלימודים המקובלת נכון למועד הגשת הבקשה;
:- &quot;שכר לימוד&quot; - לרבות אגרת לימוד, דמי הרשמה למוסד ותשלומי חובה אחרים שגובה מוסד;
:- &quot;תוכנית לימודים&quot; - מסלול הלימודים המקובל במוסד לצורך קבלת התואר או התעודה הנדרשים, לפי העניין.

== פרק ב': ארגון ומדרג סמכויות ==

@ 2. סמכות אישור מימון שיקום בלימודים
: עובד שיקום במחוז השיקום שבו מטופל הנכה רשאי לאשר לנכה מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה.

@ 3. ועדת לימודים מחוזית
: (א) בכל מחוז שיקום תפעל ועדת לימודים מחוזית בהרכב המפורט להלן:
:: (1) מנהל המחוז - יושב ראש;
:: (2) רופא מוסמך מחוזי - חבר;
:: (3) עובד שיקום - חבר;
:: (4) עובד תעסוקה - חבר;
:: (5) נציג הארגון היציג - חבר.
: (ב) יושב הראש יזמן את חברי ועדת הלימודים המחוזית.
: (ג) רוב חברי ועדת לימודים מחוזית הוא מניין חוקי בישיבותיה.
: (ד) בכל ישיבת ועדת לימודים מחוזית ייערך פרוטוקול שישקף את מהלך הדיון ויירשמו בו ההחלטות שהתקבלו.
: (ה) החלטות ועדת לימודים מחוזית יתקבלו ברוב קולותיהם של החברים המשתתפים בישיבה שיש בה מניין חוקי; היו הקולות שקולים - יכריע היושב ראש.

@ 4. השגה
: נכה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת עובד השיקום רשאי להשיג עליה לפני ועדת לימודים מחוזית בתוך 30 ימים מהיום שבו קיבל את ההחלטה; מנהל המחוז רשאי להאריך עד 60 ימים את המועד האמור להגשת ההשגה.

== פרק ג': בקשה למימון שיקום בלימודים ==

@ 5. הגשת בקשה, פרטיה ומסמכים הנלווים אליה
: (א) נכה המבקש מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה יגיש בקשה למחוז השיקום בליווי עובד שיקום.
: (ב) בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יפורט שם המוסד שבו מבקש הנכה ללמוד, תוכנית הלימודים המבוקשת, מועד תחילת הלימודים, היקף שעות הלימודים, משך הלימודים וגובה שכר הלימוד הנדרש, ויצורף אישור של המוסד התומך בפרטי הבקשה והמאשר כי הנכה התקבל לתוכנית הלימודים המבוקשת.
: (ג) עובד השיקום או ועדת לימודים מחוזית, רשאים לבקש מהנכה כל מסמך נוסף הנדרש להם לצורך בחינת הבקשה למימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה או לצורך בחינת ההשגה על ההחלטה בה, לפי העניין.
: (ד) הוכר נכה כזכאי לתגמולים לפי [[החוק]] (בסעיף זה - החלטת ההכרה) ונקבע בהחלטת ההכרה כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה, יינתן לנכה מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה גם בעד תקופת לימודי הנכה שקדמה להחלטת ההכרה, ובלבד שבתקופה זו התקיימו התנאים לקבלתו ושהבקשה למימון שיקום בלימודים הוגשה בתוך 30 חודשים ממועד החלטת ההכרה.
: (ה) נכה נדרש להגיש לעובד השיקום בתחילת כל שנת לימודים בתקופת המימון, אישור על כך שהוא זכאי לעבור לאותה שנת לימודים וזאת כתנאי להמשך מימון השיקום בלימודים.

@ 6. טיפול בבקשה
: עובד השיקום או ועדת לימודים מחוזית, לפי העניין, ידונו בבקשת הנכה למימון שיקום בלימודים או בהשגה על החלטה בבקשה זו.

@ 7. אישור בקשה
: (א) עובד השיקום או ועדת לימודים מחוזית, לפי העניין, רשאים לאשר את הבקשה למימון שיקום בלימודים, כולה או חלקה, לדחותה או לאשרה בתנאים שתקבע.
: (ב) אושרה בקשה לפי תקנת משנה (א), יינתן מימון השיקום בלימודים מיום תחילת תוכנית הלימודים ולא מוקדם מהמועד שממנו הנכה זכאי לתגמול חודשי לפי [[החוק]].

@ 8. החלטה בבקשה
: (א) החלטת עובד השיקום או החלטה של ועדת לימודים מחוזית, לפי העניין, בבקשה למימון שיקום בלימודים או בהשגה על החלטה בבקשה זו, תהיה מנומקת ותישלח לנכה; בהחלטה של ועדת לימודים מחוזית יצוין כי הנכה רשאי לעתור עליה לבית המשפט המוסמך לפי דין.
: (ב) בהחלטה לדחות בקשה למימון שיקום בלימודים כיוון שהממונה לא הכיר במוסד כהגדרתו בתקנות אלה, תפרט ההחלטה כאמור בתקנת משנה (א) את הנימוקים להחלטת הממונה.

== פרק ד': מימון שיקום בלימודים במקרים מיוחדים ==

@ 9. שינוי תוכנית לימודים בשל טעמים הקשורים בנכות
: (א) נכה המבקש לשנות את תוכנית הלימודים שאושרה לו כאמור בתקנות אלה (בתקנה זו - תוכנית הלימודים המקורית) בשל טעמים הקשורים בנכות, יגיש בקשה מנומקת למחוז השיקום ואליה יצורפו המסמכים המעידים על הטעמים כאמור ועל תוכנית הלימודים החדשה המבוקשת (בתקנה זו - תוכנית הלימודים החדשה), ולעניין תוכנית הלימודים החדשה יחולו הוראות [[תקנה 5]] בשינויים המחויבים.
: (ב) אישר עובד השיקום בקשה לתוכנית לימודים חדשה, יקבל הנכה מימון שיקום בלימודים בעד תוכנית הלימודים החדשה למשך תוכנית הלימודים המקובלת, בלא הפחתה של התקופה שבעדה קיבל מימון שיקום בלימודים בתוכנית הלימודים המקורית.
: (ג) שינוי תוכנית לימודים לפי תקנה זו לא יאושר יותר מפעם אחת.
: (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר שינוי נוסף ואחרון של תוכנית לימודים לנכה אשר אושרה לו תוכנית לימודים חדשה מכוח תקנה זו, מטעמים חריגים ומיוחדים הקשורים בנכות אשר מונעים את המשך לימודיו של הנכה במסגרת תוכנית הלימודים החדשה; אישרה ועדת לימודים מחוזית בקשה זו, תפרט בהחלטתה את הטעמים החריגים והמיוחדים הקשורים בנכות שעמדו ביסוד ההחלטה.

@ 10. שינוי תוכנית לימודים מטעמים שאינם קשורים בנכות
: (א) נכה המבקש לשנות את תוכנית הלימודים שאושרה לו כאמור בתקנות אלה (בתקנה זו - תוכנית הלימודים המקורית), מטעמים שאינם קשורים בנכותו כאמור [[בתקנה 9]], יגיש בקשה מנומקת למחוז השיקום בדבר הצורך בשינוי תוכנית הלימודים ופירוט תוכנית הלימודים החדשה המבוקשת בצירוף המסמכים המתייחסים אליה (בתקנה זו - תוכנית הלימודים החדשה), ולעניין תוכנית הלימודים החדשה יחולו הוראות [[תקנה 5]], בשינויים המחויבים.
: (ב) הוגשה הבקשה לפי תקנה זו במהלך שנת הלימודים הראשונה ולא יאוחר מתחילת שנת הלימודים השנייה, ועובד השיקום אישר אותה, רשאי הוא לאשר לנכה מימון שיקום בלימודים בעד תוכנית הלימודים החדשה למשך תקופת הלימודים המקובלת, בלא הפחתה של התקופה שבעדה קיבל מימון שיקום בלימודים בתוכנית הלימודים המקורית; שינוי תוכנית לימודים לפי תקנת משנה זו לא יאושר יותר מפעם אחת.
: (ג) הוגשה הבקשה לפי תקנה זו לאחר תחילת שנת הלימודים השנייה ועובד השיקום אישר אותה, יקבל הנכה מימון שיקום בלימודים בעד תוכנית הלימודים החדשה למשך תקופת הלימודים המקובלת, בהפחתה של התקופה שבעדה קיבל מימון שיקום בלימודים בתוכנית הלימודים המקורית, אך לא תופחת שנת הלימודים הראשונה.

@ 11. מימון שיקום בלימודים לנכה משוקם
: עובד השיקום רשאי לאשר מימון שיקום בלימודים לנכה משוקם אם שוכנע כי התמלא אחד מהתנאים האלה:
: (1) חלה במצבו הרפואי עקב הנכות החמרה אשר מונעת ממנו להמשיך ולעסוק בעבודתו;
: (2) הסיבות להפסקת עבודתו אינן נובעות מנסיבות התלויות בו;
: (3) הלימודים נושא בקשת מימון השיקום בלימודים הם תנאי לשילובו ההתחלתי או להמשך העסקתו במקום עבודתו או שהם מהווים לימודי המשך ללימודיו הקודמים ולמעט לימודים לתואר שני או שלישי.

@ 12. מימון לימודי הכנה
: (א) עובד השיקום רשאי לאשר מימון לימודי הכנה, אם שוכנע שההכנה הנדרשת היא תנאי לקבלתו לתוכנית הלימודים המבוקשת במוסד או לכניסתו למסלול שיקום בלימודים לפי תקנות אלה.
: (ב) מימון לימודי הכנה לפי תקנה זו יאושר לתקופת לימודים שלא תעלה על 24 חודשים, נוסף על כך תקופת הלימודים המקובלת כאמור בתקנות אלה; במניין 24 החודשים לא תימנה התקופה שבה נמנע מהנכה, עקב נכותו, להשתתף בלימודי ההכנה, בהתאם לאישור הרופא המוסמך המחוזי.

@ 13. מימון שיקום בלימודים לתלמיד שלא מן המניין
: (א) עובד השיקום רשאי לאשר מימון שיקום בלימודים בעד שנת לימודים ראשונה לנכה שהוכיח כי המוסד מוכן לקבלו כתלמיד שלא מן המניין, אם שוכנע כי קיים סיכוי סביר שבתום שנת לימודים זו ימלא הנכה את תנאי המוסד לקבלתו כתלמיד מן המניין.
: (ב) מימון השיקום בלימודים ליתרת תקופת הלימודים יינתן לנכה שהתקבל כתלמיד שלא מן המניין כאמור בתקנת משנה (א), בתנאי שהוכיח כי עמד בכל דרישות המוסד והפך לתלמיד מן המניין; לא עמד הנכה בדרישות המוסד יופסק מימון השיקום בלימודים.

@ 14. מימון תוכנית לימודים שאינה אקדמית
: עובד השיקום רשאי לאשר לנכה שבחר ללמוד במוסד כמשמעו בפסקה (2) להגדרה &quot;מוסד&quot;, מימון תוכנית לימודים גם אם היא תוכנית לימודים המשלבת כמה תחומים, ובלבד ששכר הלימוד הכולל בעדה לא יעלה על סכום שכר הלימוד המרבי כאמור [[בתקנה 15]] ושמשכה לא יעלה על 4 שנים מיום תחילת לימודיו בתוכנית הלימודים שאושרה.

== פרק ה': היקף מימון השיקום בלימודים ==

@ 15. מימון שכר הלימוד
: (א) נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה, יקבל בעד כל שנת לימודים שאושרה מימון שכר לימוד בגובה שכר הלימוד השנתי במוסד לפי התשלום בפועל למוסד, בניכוי סכומי מלגת לימודים שקיבל הנכה מכל מקור שהוא, ובלבד שלא יעלה על שלוש פעמים שכר הלימוד השנתי לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי&quot;ח-1958]] (להלן - שכר הלימוד המרבי).
: (ב) מימון שכר הלימוד יבוצע בהתאם להסדר התשלומים שנקבע בין הנכה למוסד.

@ 16. סיוע נלווה
: (א) נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה, למעט בתקופת לימודי הכנה כאמור בתקנות אלה, יקבל סיוע נלווה כמפורט להלן:
:: (1) סכום כספי שנתי בגובה של 500 שקלים חדשים לצורך רכישת ציוד הנדרש ללימודיו, ובכלל זה מכשירי כתיבה וספרי לימוד; סכום זה ישתלם אחת לשנה בעד כל שנת לימודים שאושרה ובלא צורך בהגשת בקשה;
:: (2) סכום כספי חד-פעמי, שלא יעלה על 3,000 שקלים חדשים, לצורך רכישת מחשב אישי, בכפוף להוכחת תשלום;
:: (3) סכום כספי שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים לצורך מימון שיעורי עזר בתקופת תוכנית הלימודים שאושרה לנכה הזכאות לפי פסקה זו תינתן בכפוף לאישור עובד השיקום בדבר הצורך בשיעורי העזר והיקפם ובכפוף להוכחת תשלום; על אף האמור בפסקה זו, אושרה לנכה תוכנית לימודים שמשכה עולה על 3 שנים, סכום הסיוע לצורך זה לא יעלה על סך של 20,000 שקלים חדשים.
: (ב) ועדת לימודים מחוזית תהיה רשאית לאשר את הגדלת סכום הסיוע לצורך שיעורי עזר בהתאם לתקנת משנה (א)(3) בתקופת תוכנית הלימודים שאושרה לנכה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

@ 17. דמי מחייה
: (א) נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים, לרבות נכה שאושר לו מימון לימודי הכנה כאמור [[בתקנה 12]], יקבל, בלא צורך בהגשת בקשה נוספת, תשלום חודשי למחייתו למשך תקופת הלימודים שאושרה לנכה (להלן - דמי מחיה), ובלבד שהנכה לומד במוסד 15 שעות שבועיות לפחות; גובה דמי המחיה יהיה שווה, יחד עם התגמול החודשי שהנכה מקבל לפי [[החוק]], לגבי נכה שדרגת נכותו היא -
:: (1) מ-19% עד 39% - 103.6% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד - 147.7% מהדרגה הקובעת;
:: (2) מ-40% עד 100% - 147.7% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד - 206.9% מהדרגה הקובעת;
:: (3) דרגת נכות מיוחדת לפי [[תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ&quot;ו-1965]] - 218.6% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד - 242.7% מהדרגה הקובעת.
:: בתקנה זו, &quot;הדרגה הקובעת&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 6(ג) לחוק]].
: (ב) השתנתה דרגת נכותו של נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים, ישולמו לו דמי המחייה לפי דרגת נכותו מזמן לזמן, ואם חדל לקבל תגמול חודשי יינתן לו מימון השיקום בלימודים עד תום שנת הלימודים במוסד או תום תקופת הלימודים המקובלת, לפי המוקדם; דמי המחיה ישולמו עד מועד זה בשיעור 70.9% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד - בשיעור של 103.6% מהדרגה הקובעת.
: (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר לנכה דמי מחיה, אף אם הנכה לומד במוסד בהיקף הפחות מ-15 שעות שבועיות, אם שוכנע כי מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים זאת.

@ 18. עדכון סכומי הסיוע הנלווה ופרסום
: (א) סכומי הסיוע הנלווה לפי [[תקנה 16]] יעודכנו ביום 1 בספטמבר בכל שנה (בתקנה זו - יום העדכון) בהתאם לשינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה -
::- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;המדד הבסיסי&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
::- &quot;המדד החדש&quot; - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
: (ב) סכומי הסיוע הנלווה שעודכנו כאמור בתקנת משנה (א), יעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
: (ג) סכומי הסיוע הנלווה כפי שעודכנו ועוגלו כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) וכן הסכומים העדכניים של שכר הלימוד המרבי כאמור [[בתקנה 15]] ושל דמי המחיה כאמור [[בתקנה 17]], יפורסמו באתר האינטרנט של האגף.

== פרק ו': תקופת מימון השיקום בלימודים ==

@ 19. תקופת הלימודים המקובלת
: (א) מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה יינתן למשך תקופת הלימודים המקובלת לתוכנית הלימודים שאושרה לנכה (בתקנות אלה - תקופת הלימודים המקובלת).
: (ב) לא הייתה תקופת לימודים מקובלת במוסד לתוכנית הלימודים שאושרה לנכה, יקבל הנכה מימון שיקום בהתאם לתקופת הלימודים שלמד בפועל ולא יותר מ-4 שנים.
: (ג) ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר במקרים חריגים ומיוחדים, לבקשת נכה שאליה תצורף המלצה של הגורם המקצועי המטפל בנכה, הארכה של התקופה שבה יקבל הנכה מימון שיקום בלימודים מעבר לתקופת הלימודים המקובלת, ובלבד שתקופת הלימודים הכוללת לא תעלה על כפל תקופת הלימודים המקובלת (להלן - תקופת הלימודים הכוללת).
: (ד) ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר לבקשת נכה שאושרה לו תקופת לימודים כוללת כאמור בסעיף קטן (ג), תשלום דמי מחיה לפי [[תקנה 17]] בתקופת הלימודים הכוללת אף אם הנכה לומד במוסד בהיקף הפחות מ-15 שעות שבועיות אם שוכנעה כי מתקיימים טעמים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת.
: (ה) נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים רשאי להמשיך את תוכנית הלימודים שאושרה לו במוסד אחר, ובלבד שלא יקבל בשל כך תשלום נוסף של מימון לשיקום בלימודים מעבר לתקופת הלימודים שאושרה לו מלכתחילה או מעבר לתקופת הלימודים הכוללת, לפי הארוכה שבהם, ויובאו בחשבון לצורך כך הלימודים שלמד במוסד הקודם.

@ 20. הפסקת מימון השיקום בלימודים
: מימון השיקום בלימודים יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
: (1) הנכה סיים את לימודיו או שהסתיימה תקופת הלימודים המקובלת או תקופת הלימודים הכוללת, לפי המוקדם;
: (2) הנכה לא המציא בתחילת שנת לימודים אישור של המוסד כאמור [[בתקנה 5(ה)]] כי הוא זכאי לעבור לאותה שנת לימודים;
: (3) הנכה הפסיק את לימודיו.

@ 21. הפסקת לימודים
: נכה המבקש להפסיק את לימודיו יודיע על כך למחוז השיקום ומהמועד האמור יופסק מימון השיקום בלימודים.

@ 22. חידוש לימודים
: (א) נכה המבקש לחדש את לימודיו, בין בתוכנית הלימודים הקודמת שאושרה לו ובין בתוכנית לימודים חדשה, יגיש למחוז השיקום בקשה למימון שיקום בלימודים, והוראות [[תקנה 5]] יחולו בשינויים המחויבים.
: (ב) עובד השיקום רשאי לאשר את חידוש מימון השיקום בלימודים, ובלבד שהתקופה החדשה של מימון השיקום בלימודים לא תעלה על תקופת תוכנית הלימודים המקורית שאושרה לנכה או על תקופת הלימודים הכוללת או על תקופת הלימודים המקובלת להשלמת תוכנית הלימודים החדשה, לפי הארוכה שבהן; כל סיוע קודם שקיבל הנכה בעד מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה יופחת מן הסיוע שיקבל בעד תוכנית הלימודים החדשה.

@ 23. סיום הלימודים
: סיים הנכה את לימודיו בתוכנית הלימודים שאושרה לו, ימציא למחוז השיקום את אישור המוסד המעיד על כך ועל זכאותו לקבל את התואר או את התעודה, לפי העניין.

@ 24. סיוע במימון שיקום בלימודים לאחר סיום הלימודים
: סיים הנכה לימודים במוסד ונדרש על פי דין לעבור בחינות כתנאי לכך שיוכל לעסוק במקצוע שאותו למד, רשאי עובד השיקום לאשר לו המשך מימון שיקום בלימודים לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים; דמי מחיה ישולמו בתקופה זו אף אם הנכה אינו לומד במוסד 15 שעות שבועיות לפחות כאמור [[בתקנה 17]].

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 25. ביטול
: תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ&quot;ח-1987 - בטלות.

@ 26. תחילה
: תחילתן של תקנות אלה בתוך 30 ימים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה) (((התקנות פורסמו ביום 12.6.2022 ותחילתן ביום 12.7.2022))).

@ 27. תחולה
: תקנות אלה יחולו על לימודי נכה הלומד במוסד החל משנת הלימודים התשפ&quot;ב אף אם הנכה החל בלימודיו לפני שנת הלימודים התשפ&quot;ב.

@ 28. הוראת מעבר
: (א) נכה שאושר לו מימון שיקום לפי תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ&quot;ח-1987 (להלן - התקנות הקודמות), זכאי לתשלום כלהלן:
:: (1) בעד תקופת לימודים שקדמה לשנת הלימודים התשפ&quot;ב - מימון שיקום לפי התקנות הקודמות;
:: (2) בעד תקופת לימודים משנת הלימודים התשפ&quot;ב ואילך - תשלומים לפי תקנות אלה, בניכוי מימון שיקום שקיבל לפי התקנות הקודמות בעד שנת הלימודים התשפ&quot;ב.
: (ב) נכה שהוכר כאמור [[בתקנה 5(ד)]] או נכה שאושרה לו לאחר יום התחילה בקשה למימון לימודים לגבי תקופת לימודים שכולה או חלקה קדמה לשנת הלימודים התשפ&quot;ב, יהיה זכאי לתשלום כלהלן:
:: (1) בעד תקופת לימודים שקדמה לשנת הלימודים התשפ&quot;ב - מימון שיקום לפי התקנות הקודמות;
:: (2) בעד תקופת לימודים משנת הלימודים התשפ&quot;ב ואילך - תשלומים לפי תקנות אלה, בניכוי מימון שיקום שקיבל לפי התקנות הקודמות.
: (ג) בקשה למימון שיקום בלימודים שהייתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וטרם ניתנה בה החלטה, תמשיך להידון לפי תקנות אלה.

== תוספת ==
==== ((([[תקנה 1 - ההגדרה &quot;שיקום בלימודים&quot;]]))) ====

@ 1. : לימודי תואר שני בפסיכולוגיה לנכה הזכאי לתואר ראשון באותו מקצוע;
@ 2. : לימודי תואר שני בקרימינולוגיה לנכה הזכאי לתואר ראשון באותו מקצוע;
@ 3. : לימודי תואר שלישי ברפואה.

&lt;פרסום&gt; ז' בסיוון התשפ&quot;ב (6 ביוני 2022)
&lt;חתימה&gt; בנימין גנץ שר הביטחון</text>
      <sha1>lb0typcc0f0lz2vdc94n819ts1im4l9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>468200</id>
    <revision>
      <id>1417757</id>
      <parentid>1413752</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:30:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417747]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="35115" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ״ב–2022}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 3158|תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 45|סעיפים 45(א)(1) ו־(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 48|ו־48}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: כללי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ארגון ומדרג סמכויות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: בקשה למימון שיקום בלימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: מימון שיקום בלימודים במקרים מיוחדים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: היקף מימון השיקום בלימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תקופת מימון השיקום בלימודים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: כללי}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בתקנות אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”האגף“ – אגף שיקום נכים במשרד הביטחון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הארגון היציג“ – הארגון היציג שעליו הכריז שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 14|סעיף 14 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת לימודים מחוזית“ – ועדה להכשרה מקצועית ולהשכלה גבוהה במחוז השיקום, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המועצה להשכלה גבוהה“ – {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לימודי הכנה“ – בכלל זה שיעורי הכנה לקבלת תעודת בגרות, לימודים הדרושים לבחינות קבלה ומיון למוסד הלימודים המבוקש, אבחון תעסוקתי, מכינה קדם־אקדמית, אבחון לקויות למידה ולימודים הדרושים לצורך כניסה למסלול שיקום בלימודים לפי תקנות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד“ – כל אחד מאלה, בין אם מקום מושבו בישראל ובין אם מחוצה לה:
{{ח:תתת|(1)}} מוסד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות הסטודנט|בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007}};
{{ח:תתת|(2)}} מוסד אחר, לרבות מפעל של תעשייה, סחר או מלאכה, או מורה פרטי, שהממונה הכיר בהם כמוסד שבו יכול הנכה לקבל הכשרה מקצועית או לרכוש השכלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחוז השיקום“ – מחוז השיקום באגף שבו מטופל הנכה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלגת לימודים“ – כסף או שוויו שקיבל הנכה לצורך מימון שכר הלימוד בתקופת לימודיו, ובלבד שהנכה לא נתן בעדם כל תמורה במישרין או בעקיפין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון שיקום בלימודים“ – סכום כספי הניתן לנכה לצורך שיקומו בלימודים לפי האמור בתקנות אלה, ובכלל זה מימון שכר הלימוד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מימון שכר הלימוד“ – סכום כספי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה“ – הממונה על הכשרה מקצועית והשכלה גבוהה באגף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל המחוז“ – מנהל מחוז השיקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – נכה המקבל תגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה משוקם“ – נכה שמיום שהוכר כנכה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק}} קיבל ממשרד הביטחון עזרה ממשית לכינון עסק או מימון שיקום בלימודים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא מוסמך מחוזי“ – מי ששר הביטחון מינה אותו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד שיקום“ – עובד האגף שהוא עובד סוציאלי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק העובדים הסוציאליים|בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ״ו–1996}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד תעסוקה“ – עובד האגף האחראי על תעסוקת נכים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיקום בלימודים“ – לימודים של נכה במוסד במסגרת תוכנית לימודים, לצורך הכשרה מקצועית או רכישת השכלה, שישמשו לו מקור פרנסה עיקרי, למעט לימודי תואר שני או שלישי שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, ולרבות לימודי הכנה, והכול בלבד שהנכה אינו מקבל תגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7|סעיף 7}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 7ד|או 7ד לחוק}}, ושהנכה צפוי להשלים את לימודיו עד שנתיים לפני שיגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|בחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}, בהתחשב בתקופת הלימודים המקובלת נכון למועד הגשת הבקשה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר לימוד“ – לרבות אגרת לימוד, דמי הרשמה למוסד ותשלומי חובה אחרים שגובה מוסד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית לימודים“ – מסלול הלימודים המקובל במוסד לצורך קבלת התואר או התעודה הנדרשים, לפי העניין.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ארגון ומדרג סמכויות}}

{{ח:סעיף|2|סמכות אישור מימון שיקום בלימודים}}
{{ח:ת}} עובד שיקום במחוז השיקום שבו מטופל הנכה רשאי לאשר לנכה מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה.

{{ח:סעיף|3|ועדת לימודים מחוזית}}
{{ח:תת|(א)}} בכל מחוז שיקום תפעל ועדת לימודים מחוזית בהרכב המפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל המחוז – יושב ראש;
{{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך מחוזי – חבר;
{{ח:תתת|(3)}} עובד שיקום – חבר;
{{ח:תתת|(4)}} עובד תעסוקה – חבר;
{{ח:תתת|(5)}} נציג הארגון היציג – חבר.
{{ח:תת|(ב)}} יושב הראש יזמן את חברי ועדת הלימודים המחוזית.
{{ח:תת|(ג)}} רוב חברי ועדת לימודים מחוזית הוא מניין חוקי בישיבותיה.
{{ח:תת|(ד)}} בכל ישיבת ועדת לימודים מחוזית ייערך פרוטוקול שישקף את מהלך הדיון ויירשמו בו ההחלטות שהתקבלו.
{{ח:תת|(ה)}} החלטות ועדת לימודים מחוזית יתקבלו ברוב קולותיהם של החברים המשתתפים בישיבה שיש בה מניין חוקי; היו הקולות שקולים – יכריע היושב ראש.

{{ח:סעיף|4|השגה}}
{{ח:ת}} נכה הרואה את עצמו נפגע מהחלטת עובד השיקום רשאי להשיג עליה לפני ועדת לימודים מחוזית בתוך 30 ימים מהיום שבו קיבל את ההחלטה; מנהל המחוז רשאי להאריך עד 60 ימים את המועד האמור להגשת ההשגה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: בקשה למימון שיקום בלימודים}}

{{ח:סעיף|5|הגשת בקשה, פרטיה ומסמכים הנלווים אליה}}
{{ח:תת|(א)}} נכה המבקש מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה יגיש בקשה למחוז השיקום בליווי עובד שיקום.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה כאמור בתקנת משנה (א) יפורט שם המוסד שבו מבקש הנכה ללמוד, תוכנית הלימודים המבוקשת, מועד תחילת הלימודים, היקף שעות הלימודים, משך הלימודים וגובה שכר הלימוד הנדרש, ויצורף אישור של המוסד התומך בפרטי הבקשה והמאשר כי הנכה התקבל לתוכנית הלימודים המבוקשת.
{{ח:תת|(ג)}} עובד השיקום או ועדת לימודים מחוזית, רשאים לבקש מהנכה כל מסמך נוסף הנדרש להם לצורך בחינת הבקשה למימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה או לצורך בחינת ההשגה על ההחלטה בה, לפי העניין.
{{ח:תת|(ד)}} הוכר נכה כזכאי לתגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק}} (בסעיף זה – החלטת ההכרה) ונקבע בהחלטת ההכרה כי הזכאות לתגמולים תחול ממועד מוקדם למועד שבו ניתנה החלטת ההכרה, יינתן לנכה מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה גם בעד תקופת לימודי הנכה שקדמה להחלטת ההכרה, ובלבד שבתקופה זו התקיימו התנאים לקבלתו ושהבקשה למימון שיקום בלימודים הוגשה בתוך 30 חודשים ממועד החלטת ההכרה.
{{ח:תת|(ה)}} נכה נדרש להגיש לעובד השיקום בתחילת כל שנת לימודים בתקופת המימון, אישור על כך שהוא זכאי לעבור לאותה שנת לימודים וזאת כתנאי להמשך מימון השיקום בלימודים.

{{ח:סעיף|6|טיפול בבקשה}}
{{ח:ת}} עובד השיקום או ועדת לימודים מחוזית, לפי העניין, ידונו בבקשת הנכה למימון שיקום בלימודים או בהשגה על החלטה בבקשה זו.

{{ח:סעיף|7|אישור בקשה}}
{{ח:תת|(א)}} עובד השיקום או ועדת לימודים מחוזית, לפי העניין, רשאים לאשר את הבקשה למימון שיקום בלימודים, כולה או חלקה, לדחותה או לאשרה בתנאים שתקבע.
{{ח:תת|(ב)}} אושרה בקשה לפי תקנת משנה (א), יינתן מימון השיקום בלימודים מיום תחילת תוכנית הלימודים ולא מוקדם מהמועד שממנו הנכה זכאי לתגמול חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק}}.

{{ח:סעיף|8|החלטה בבקשה}}
{{ח:תת|(א)}} החלטת עובד השיקום או החלטה של ועדת לימודים מחוזית, לפי העניין, בבקשה למימון שיקום בלימודים או בהשגה על החלטה בבקשה זו, תהיה מנומקת ותישלח לנכה; בהחלטה של ועדת לימודים מחוזית יצוין כי הנכה רשאי לעתור עליה לבית המשפט המוסמך לפי דין.
{{ח:תת|(ב)}} בהחלטה לדחות בקשה למימון שיקום בלימודים כיוון שהממונה לא הכיר במוסד כהגדרתו בתקנות אלה, תפרט ההחלטה כאמור בתקנת משנה (א) את הנימוקים להחלטת הממונה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: מימון שיקום בלימודים במקרים מיוחדים}}

{{ח:סעיף|9|שינוי תוכנית לימודים בשל טעמים הקשורים בנכות}}
{{ח:תת|(א)}} נכה המבקש לשנות את תוכנית הלימודים שאושרה לו כאמור בתקנות אלה (בתקנה זו – תוכנית הלימודים המקורית) בשל טעמים הקשורים בנכות, יגיש בקשה מנומקת למחוז השיקום ואליה יצורפו המסמכים המעידים על הטעמים כאמור ועל תוכנית הלימודים החדשה המבוקשת (בתקנה זו – תוכנית הלימודים החדשה), ולעניין תוכנית הלימודים החדשה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} אישר עובד השיקום בקשה לתוכנית לימודים חדשה, יקבל הנכה מימון שיקום בלימודים בעד תוכנית הלימודים החדשה למשך תוכנית הלימודים המקובלת, בלא הפחתה של התקופה שבעדה קיבל מימון שיקום בלימודים בתוכנית הלימודים המקורית.
{{ח:תת|(ג)}} שינוי תוכנית לימודים לפי תקנה זו לא יאושר יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר שינוי נוסף ואחרון של תוכנית לימודים לנכה אשר אושרה לו תוכנית לימודים חדשה מכוח תקנה זו, מטעמים חריגים ומיוחדים הקשורים בנכות אשר מונעים את המשך לימודיו של הנכה במסגרת תוכנית הלימודים החדשה; אישרה ועדת לימודים מחוזית בקשה זו, תפרט בהחלטתה את הטעמים החריגים והמיוחדים הקשורים בנכות שעמדו ביסוד ההחלטה.

{{ח:סעיף|10|שינוי תוכנית לימודים מטעמים שאינם קשורים בנכות}}
{{ח:תת|(א)}} נכה המבקש לשנות את תוכנית הלימודים שאושרה לו כאמור בתקנות אלה (בתקנה זו – תוכנית הלימודים המקורית), מטעמים שאינם קשורים בנכותו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, יגיש בקשה מנומקת למחוז השיקום בדבר הצורך בשינוי תוכנית הלימודים ופירוט תוכנית הלימודים החדשה המבוקשת בצירוף המסמכים המתייחסים אליה (בתקנה זו – תוכנית הלימודים החדשה), ולעניין תוכנית הלימודים החדשה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}}, בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} הוגשה הבקשה לפי תקנה זו במהלך שנת הלימודים הראשונה ולא יאוחר מתחילת שנת הלימודים השנייה, ועובד השיקום אישר אותה, רשאי הוא לאשר לנכה מימון שיקום בלימודים בעד תוכנית הלימודים החדשה למשך תקופת הלימודים המקובלת, בלא הפחתה של התקופה שבעדה קיבל מימון שיקום בלימודים בתוכנית הלימודים המקורית; שינוי תוכנית לימודים לפי תקנת משנה זו לא יאושר יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ג)}} הוגשה הבקשה לפי תקנה זו לאחר תחילת שנת הלימודים השנייה ועובד השיקום אישר אותה, יקבל הנכה מימון שיקום בלימודים בעד תוכנית הלימודים החדשה למשך תקופת הלימודים המקובלת, בהפחתה של התקופה שבעדה קיבל מימון שיקום בלימודים בתוכנית הלימודים המקורית, אך לא תופחת שנת הלימודים הראשונה.

{{ח:סעיף|11|מימון שיקום בלימודים לנכה משוקם}}
{{ח:ת}} עובד השיקום רשאי לאשר מימון שיקום בלימודים לנכה משוקם אם שוכנע כי התמלא אחד מהתנאים האלה:
{{ח:תת|(1)}} חלה במצבו הרפואי עקב הנכות החמרה אשר מונעת ממנו להמשיך ולעסוק בעבודתו;
{{ח:תת|(2)}} הסיבות להפסקת עבודתו אינן נובעות מנסיבות התלויות בו;
{{ח:תת|(3)}} הלימודים נושא בקשת מימון השיקום בלימודים הם תנאי לשילובו ההתחלתי או להמשך העסקתו במקום עבודתו או שהם מהווים לימודי המשך ללימודיו הקודמים ולמעט לימודים לתואר שני או שלישי.

{{ח:סעיף|12|מימון לימודי הכנה}}
{{ח:תת|(א)}} עובד השיקום רשאי לאשר מימון לימודי הכנה, אם שוכנע שההכנה הנדרשת היא תנאי לקבלתו לתוכנית הלימודים המבוקשת במוסד או לכניסתו למסלול שיקום בלימודים לפי תקנות אלה.
{{ח:תת|(ב)}} מימון לימודי הכנה לפי תקנה זו יאושר לתקופת לימודים שלא תעלה על 24 חודשים, נוסף על כך תקופת הלימודים המקובלת כאמור בתקנות אלה; במניין 24 החודשים לא תימנה התקופה שבה נמנע מהנכה, עקב נכותו, להשתתף בלימודי ההכנה, בהתאם לאישור הרופא המוסמך המחוזי.

{{ח:סעיף|13|מימון שיקום בלימודים לתלמיד שלא מן המניין}}
{{ח:תת|(א)}} עובד השיקום רשאי לאשר מימון שיקום בלימודים בעד שנת לימודים ראשונה לנכה שהוכיח כי המוסד מוכן לקבלו כתלמיד שלא מן המניין, אם שוכנע כי קיים סיכוי סביר שבתום שנת לימודים זו ימלא הנכה את תנאי המוסד לקבלתו כתלמיד מן המניין.
{{ח:תת|(ב)}} מימון השיקום בלימודים ליתרת תקופת הלימודים יינתן לנכה שהתקבל כתלמיד שלא מן המניין כאמור בתקנת משנה (א), בתנאי שהוכיח כי עמד בכל דרישות המוסד והפך לתלמיד מן המניין; לא עמד הנכה בדרישות המוסד יופסק מימון השיקום בלימודים.

{{ח:סעיף|14|מימון תוכנית לימודים שאינה אקדמית}}
{{ח:ת}} עובד השיקום רשאי לאשר לנכה שבחר ללמוד במוסד כמשמעו בפסקה (2) להגדרה ”מוסד“, מימון תוכנית לימודים גם אם היא תוכנית לימודים המשלבת כמה תחומים, ובלבד ששכר הלימוד הכולל בעדה לא יעלה על סכום שכר הלימוד המרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}} ושמשכה לא יעלה על 4 שנים מיום תחילת לימודיו בתוכנית הלימודים שאושרה.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: היקף מימון השיקום בלימודים}}

{{ח:סעיף|15|מימון שכר הלימוד}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה, יקבל בעד כל שנת לימודים שאושרה מימון שכר לימוד בגובה שכר הלימוד השנתי במוסד לפי התשלום בפועל למוסד, בניכוי סכומי מלגת לימודים שקיבל הנכה מכל מקור שהוא, ובלבד שלא יעלה על שלוש פעמים שכר הלימוד השנתי לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (להלן – שכר הלימוד המרבי).
{{ח:תת|(ב)}} מימון שכר הלימוד יבוצע בהתאם להסדר התשלומים שנקבע בין הנכה למוסד.

{{ח:סעיף|16|סיוע נלווה}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה, למעט בתקופת לימודי הכנה כאמור בתקנות אלה, יקבל סיוע נלווה כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} סכום כספי שנתי בגובה של 500 שקלים חדשים לצורך רכישת ציוד הנדרש ללימודיו, ובכלל זה מכשירי כתיבה וספרי לימוד; סכום זה ישתלם אחת לשנה בעד כל שנת לימודים שאושרה ובלא צורך בהגשת בקשה;
{{ח:תתת|(2)}} סכום כספי חד־פעמי, שלא יעלה על 3,000 שקלים חדשים, לצורך רכישת מחשב אישי, בכפוף להוכחת תשלום;
{{ח:תתת|(3)}} סכום כספי שלא יעלה על 15,000 שקלים חדשים לצורך מימון שיעורי עזר בתקופת תוכנית הלימודים שאושרה לנכה הזכאות לפי פסקה זו תינתן בכפוף לאישור עובד השיקום בדבר הצורך בשיעורי העזר והיקפם ובכפוף להוכחת תשלום; על אף האמור בפסקה זו, אושרה לנכה תוכנית לימודים שמשכה עולה על 3 שנים, סכום הסיוע לצורך זה לא יעלה על סך של 20,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת לימודים מחוזית תהיה רשאית לאשר את הגדלת סכום הסיוע לצורך שיעורי עזר בהתאם לתקנת משנה (א)(3) בתקופת תוכנית הלימודים שאושרה לנכה, מטעמים מיוחדים שיירשמו.

{{ח:סעיף|17|דמי מחייה}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים, לרבות נכה שאושר לו מימון לימודי הכנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנה 12}}, יקבל, בלא צורך בהגשת בקשה נוספת, תשלום חודשי למחייתו למשך תקופת הלימודים שאושרה לנכה (להלן – דמי מחיה), ובלבד שהנכה לומד במוסד 15 שעות שבועיות לפחות; גובה דמי המחיה יהיה שווה, יחד עם התגמול החודשי שהנכה מקבל לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|החוק}}, לגבי נכה שדרגת נכותו היא –
{{ח:תתת|(1)}} מ־19% עד 39% – 103.6% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד – 147.7% מהדרגה הקובעת;
{{ח:תתת|(2)}} מ־40% עד 100% – 147.7% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד – 206.9% מהדרגה הקובעת;
{{ח:תתת|(3)}} דרגת נכות מיוחדת לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת)|תקנות הנכים (כללים לקביעת דרגת נכות מיוחדת), התשכ״ו–1965}} – 218.6% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד – 242.7% מהדרגה הקובעת.
{{ח:תת}} בתקנה זו, ”הדרגה הקובעת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק}}.
{{ח:תת|(ב)}} השתנתה דרגת נכותו של נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים, ישולמו לו דמי המחייה לפי דרגת נכותו מזמן לזמן, ואם חדל לקבל תגמול חודשי יינתן לו מימון השיקום בלימודים עד תום שנת הלימודים במוסד או תום תקופת הלימודים המקובלת, לפי המוקדם; דמי המחיה ישולמו עד מועד זה בשיעור 70.9% מהדרגה הקובעת, ואם הנכה הוא אב לילד – בשיעור של 103.6% מהדרגה הקובעת.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א) ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר לנכה דמי מחיה, אף אם הנכה לומד במוסד בהיקף הפחות מ־15 שעות שבועיות, אם שוכנע כי מתקיימים טעמים חריגים המצדיקים זאת.

{{ח:סעיף|18|עדכון סכומי הסיוע הנלווה ופרסום}}
{{ח:תת|(א)}} סכומי הסיוע הנלווה לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} יעודכנו ביום 1 בספטמבר בכל שנה (בתקנה זו – יום העדכון) בהתאם לשינוי המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד הבסיסי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
{{ח:תת|(ב)}} סכומי הסיוע הנלווה שעודכנו כאמור בתקנת משנה (א), יעוגלו כלפי מעלה לשקל החדש השלם הקרוב.
{{ח:תת|(ג)}} סכומי הסיוע הנלווה כפי שעודכנו ועוגלו כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) וכן הסכומים העדכניים של שכר הלימוד המרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}} ושל דמי המחיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}, יפורסמו באתר האינטרנט של האגף.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תקופת מימון השיקום בלימודים}}

{{ח:סעיף|19|תקופת הלימודים המקובלת}}
{{ח:תת|(א)}} מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה יינתן למשך תקופת הלימודים המקובלת לתוכנית הלימודים שאושרה לנכה (בתקנות אלה – תקופת הלימודים המקובלת).
{{ח:תת|(ב)}} לא הייתה תקופת לימודים מקובלת במוסד לתוכנית הלימודים שאושרה לנכה, יקבל הנכה מימון שיקום בהתאם לתקופת הלימודים שלמד בפועל ולא יותר מ־4 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר במקרים חריגים ומיוחדים, לבקשת נכה שאליה תצורף המלצה של הגורם המקצועי המטפל בנכה, הארכה של התקופה שבה יקבל הנכה מימון שיקום בלימודים מעבר לתקופת הלימודים המקובלת, ובלבד שתקופת הלימודים הכוללת לא תעלה על כפל תקופת הלימודים המקובלת (להלן – תקופת הלימודים הכוללת).
{{ח:תת|(ד)}} ועדת לימודים מחוזית רשאית לאשר לבקשת נכה שאושרה לו תקופת לימודים כוללת כאמור בסעיף קטן (ג), תשלום דמי מחיה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} בתקופת הלימודים הכוללת אף אם הנכה לומד במוסד בהיקף הפחות מ־15 שעות שבועיות אם שוכנעה כי מתקיימים טעמים חריגים ומיוחדים המצדיקים זאת.
{{ח:תת|(ה)}} נכה שאושר לו מימון שיקום בלימודים רשאי להמשיך את תוכנית הלימודים שאושרה לו במוסד אחר, ובלבד שלא יקבל בשל כך תשלום נוסף של מימון לשיקום בלימודים מעבר לתקופת הלימודים שאושרה לו מלכתחילה או מעבר לתקופת הלימודים הכוללת, לפי הארוכה שבהם, ויובאו בחשבון לצורך כך הלימודים שלמד במוסד הקודם.

{{ח:סעיף|20|הפסקת מימון השיקום בלימודים}}
{{ח:ת}} מימון השיקום בלימודים יסתיים בהתקיים אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} הנכה סיים את לימודיו או שהסתיימה תקופת הלימודים המקובלת או תקופת הלימודים הכוללת, לפי המוקדם;
{{ח:תת|(2)}} הנכה לא המציא בתחילת שנת לימודים אישור של המוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ה)}} כי הוא זכאי לעבור לאותה שנת לימודים;
{{ח:תת|(3)}} הנכה הפסיק את לימודיו.

{{ח:סעיף|21|הפסקת לימודים}}
{{ח:ת}} נכה המבקש להפסיק את לימודיו יודיע על כך למחוז השיקום ומהמועד האמור יופסק מימון השיקום בלימודים.

{{ח:סעיף|22|חידוש לימודים}}
{{ח:תת|(א)}} נכה המבקש לחדש את לימודיו, בין בתוכנית הלימודים הקודמת שאושרה לו ובין בתוכנית לימודים חדשה, יגיש למחוז השיקום בקשה למימון שיקום בלימודים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}} יחולו בשינויים המחויבים.
{{ח:תת|(ב)}} עובד השיקום רשאי לאשר את חידוש מימון השיקום בלימודים, ובלבד שהתקופה החדשה של מימון השיקום בלימודים לא תעלה על תקופת תוכנית הלימודים המקורית שאושרה לנכה או על תקופת הלימודים הכוללת או על תקופת הלימודים המקובלת להשלמת תוכנית הלימודים החדשה, לפי הארוכה שבהן; כל סיוע קודם שקיבל הנכה בעד מימון שיקום בלימודים לפי תקנות אלה יופחת מן הסיוע שיקבל בעד תוכנית הלימודים החדשה.

{{ח:סעיף|23|סיום הלימודים}}
{{ח:ת}} סיים הנכה את לימודיו בתוכנית הלימודים שאושרה לו, ימציא למחוז השיקום את אישור המוסד המעיד על כך ועל זכאותו לקבל את התואר או את התעודה, לפי העניין.

{{ח:סעיף|24|סיוע במימון שיקום בלימודים לאחר סיום הלימודים}}
{{ח:ת}} סיים הנכה לימודים במוסד ונדרש על פי דין לעבור בחינות כתנאי לכך שיוכל לעסוק במקצוע שאותו למד, רשאי עובד השיקום לאשר לו המשך מימון שיקום בלימודים לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים; דמי מחיה ישולמו בתקופה זו אף אם הנכה אינו לומד במוסד 15 שעות שבועיות לפחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ״ח–1987 – בטלות.

{{ח:סעיף|26|תחילה}}
{{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה בתוך 30 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 12.6.2022 ותחילתן ביום 12.7.2022)}}.

{{ח:סעיף|27|תחולה}}
{{ח:ת}} תקנות אלה יחולו על לימודי נכה הלומד במוסד החל משנת הלימודים התשפ״ב אף אם הנכה החל בלימודיו לפני שנת הלימודים התשפ״ב.

{{ח:סעיף|28|הוראת מעבר}}
{{ח:תת|(א)}} נכה שאושר לו מימון שיקום לפי תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשמ״ח–1987 (להלן – התקנות הקודמות), זכאי לתשלום כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד תקופת לימודים שקדמה לשנת הלימודים התשפ״ב – מימון שיקום לפי התקנות הקודמות;
{{ח:תתת|(2)}} בעד תקופת לימודים משנת הלימודים התשפ״ב ואילך – תשלומים לפי תקנות אלה, בניכוי מימון שיקום שקיבל לפי התקנות הקודמות בעד שנת הלימודים התשפ״ב.
{{ח:תת|(ב)}} נכה שהוכר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5(ד)}} או נכה שאושרה לו לאחר יום התחילה בקשה למימון לימודים לגבי תקופת לימודים שכולה או חלקה קדמה לשנת הלימודים התשפ״ב, יהיה זכאי לתשלום כלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד תקופת לימודים שקדמה לשנת הלימודים התשפ״ב – מימון שיקום לפי התקנות הקודמות;
{{ח:תתת|(2)}} בעד תקופת לימודים משנת הלימודים התשפ״ב ואילך – תשלומים לפי תקנות אלה, בניכוי מימון שיקום שקיבל לפי התקנות הקודמות.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה למימון שיקום בלימודים שהייתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וטרם ניתנה בה החלטה, תמשיך להידון לפי תקנות אלה.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1 – ההגדרה ”שיקום בלימודים“}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת פרט 1}}
{{ח:ת}} לימודי תואר שני בפסיכולוגיה לנכה הזכאי לתואר ראשון באותו מקצוע;

{{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת פרט 2}}
{{ח:ת}} לימודי תואר שני בקרימינולוגיה לנכה הזכאי לתואר ראשון באותו מקצוע;

{{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת פרט 3}}
{{ח:ת}} לימודי תואר שלישי ברפואה.

{{ח:חתימות|ז׳ בסיוון התשפ״ב (6 ביוני 2022)}}
* '''בנימין גנץ'''&lt;br&gt;שר הביטחון
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>6fy31vtu7ftu4om808wqvd7xzw8qrwn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469306</id>
    <revision>
      <id>1417703</id>
      <parentid>1412894</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4707" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), תשכ&quot;ג-1963
=== כללים בדבר אי-תחולת [[+|החוק]] ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1841|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)|1475)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#89|סעיף 1א]] [[=חוק הפיקוח|לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951]] (להלן - חוק הפיקוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;קרן פנסיה&quot; - כמשמעותו [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;אגודה לביטוח&quot; - מבטח שהוא אגודה שיתופית וכן מבטח שהוא אגודה שלגביה נמסרה הודעה לממונה על המחוז בהתאם [[לסעיף 6 לחוק העותמני על האגודות משנת 1909]] (להלן - החוק העותמני על אגודות), שנתמלאו בה הוראות אלה:
:: (1) לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
:: (2) תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
:: (3) עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
:: (4) תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
:: (5) אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח כלי-רכב של מנוע (סיכוני צד שלישי), 1947]].

@ 2. אי-תחולת הוראות [[+|החוק]] על קרן פנסיה
: על מבטה שהוא קרן פנסיה לא יחולו הוראות [[#19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח]] ותקנות שהותקנו לפי [[+#35|פסקאות (1)]], [[+#37|(4)]] [[#39| ו-(5) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח]].

@ 3. אי-תחולת הוראות [[+|החוק]] על אגודה
: (א) על אגודה לביטוח שמספר חבריה אינו עולה על 500, לא יחולו הוראות [[חוק הפיקוח]] שאינן מפורשות בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד) להלן.
: (ב) הוראות [[#14|פסקה (1) לסעיף 2 לחוק הפיקוח]].
: (ג) אגודה לביטוח תגיש למפקח -
:: (1) תקנות האגודה - לא יאוחר מיום ד' באדר תשכ&quot;ד (17 בפברואר 1964) או תוך 30 יום מיום קבלת תעודת האיגוד, או מיום ההודעה לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמני על אגודות]], הכל לפי התאריך המאוחר;
:: (2) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 יום מתאריך רישומו על ידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמני על אגודות]];
:: (3) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים לא יאוחר מט&quot;ו בתמוז של כל שנה.
: (ד) הוראות [[#104|סעיף 15 לחוק הפיקוח]].

@ 4. אגודה שיתופית שמספר חבריה אינו עולה על 1000
: המפקח רשאי, מטעם מיוחד שיצויין על ידו, להורות כי הוראות [[סעיף 3]] יחולו לגבי מבטח המאוגד כאגודה שיתופית שיפורש בהוראה, ובלבד שמספר חברי האגודה השיתופית אינו עולה על 1000.

@ 5. אגודה שיתופית שאיננה עוסקת בביטוח חיים
: על מבטח המאוגד כאגודה שיתופית, שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, לא יחולו הוראות [[#19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח]] ותקנות שהותקנו לפי [[#35|פסקה (1) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח]].

@ 6. חובת המצאת דין וחשבון
: האמור [[בסעיפים 1 עד 5]] איננו בא לגרוע מהוראות [[5:209336|סעיף 17(ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון), תשכ&quot;ג-1963]].

@ 7. השם
: לכללים אלה ייקרא &quot;כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), תשכ&quot;ג-1963&quot;.

&lt;פרסום&gt; ב' באב תשכ&quot;ג (23 ביולי 1963)
&lt;חתימה&gt; פנחס ספיר שר האוצר</text>
      <sha1>d12w6gzdy2saaye7wzdovrqnz4m1qyu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417711</id>
      <parentid>1417703</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T08:37:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5554" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), תשכ&quot;ג-1963
=== כללים בדבר אי-תחולת [[+|החוק]] ===

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשכ&quot;ג, 1841|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)|1475)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+#89|סעיף 1א]] [[=חוק הפיקוח|לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951]] (להלן - חוק הפיקוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
----
((חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי&quot;א-1951 הוחלף [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]]; לפי [[סעיף 89 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981]], אגודה לביטוח שעל פי כללים אלו היתה פטורה ערב יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981) מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות [[חוק הפיקוח]], למעט [[+|סעיפים 18]], [[+|22]], [[+|23]], [[+|104]] [[ו־105 לחוק האמור]], כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות [[בתוספת השניה לחוק האמור]].))

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;קרן פנסיה&quot; - כמשמעותו [[חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי&quot;ז-1957]];
:- &quot;אגודה לביטוח&quot; - מבטח שהוא אגודה שיתופית וכן מבטח שהוא אגודה שלגביה נמסרה הודעה לממונה על המחוז בהתאם [[חוק העותמני על האגודות|לסעיף 6 לחוק העותמני על האגודות משנת 1909]] (להלן - החוק העותמני על אגודות), שנתמלאו בה הוראות אלה:
:: (1) לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
:: (2) תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
:: (3) עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
:: (4) תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
:: (5) אין היא מבטח מורשה כמשמעותו [[פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח כלי-רכב של מנוע (סיכוני צד שלישי), 1947]].

@ 2. אי-תחולת הוראות [[+|החוק]] על קרן פנסיה
: על מבטה שהוא קרן פנסיה לא יחולו הוראות [[#19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח]] ותקנות שהותקנו לפי [[+#35|פסקאות (1)]], [[+#37|(4)]] [[#39| ו-(5) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח]].

@ 3. אי-תחולת הוראות [[+|החוק]] על אגודה
: (א) על אגודה לביטוח שמספר חבריה אינו עולה על 500, לא יחולו הוראות [[חוק הפיקוח]] שאינן מפורשות בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו-(ד) להלן.
: (ב) הוראות [[#14|פסקה (1) לסעיף 2 לחוק הפיקוח]].
: (ג) אגודה לביטוח תגיש למפקח -
:: (1) תקנות האגודה - לא יאוחר מיום ד' באדר תשכ&quot;ד (17 בפברואר 1964) או תוך 30 יום מיום קבלת תעודת האיגוד, או מיום ההודעה לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמני על אגודות]], הכל לפי התאריך המאוחר;
:: (2) הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 יום מתאריך רישומו על ידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי [[החוק העותמני על אגודות]];
:: (3) מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים לא יאוחר מט&quot;ו בתמוז של כל שנה.
: (ד) הוראות [[#104|סעיף 15 לחוק הפיקוח]].

@ 4. אגודה שיתופית שמספר חבריה אינו עולה על 1000
: המפקח רשאי, מטעם מיוחד שיצויין על ידו, להורות כי הוראות [[סעיף 3]] יחולו לגבי מבטח המאוגד כאגודה שיתופית שיפורש בהוראה, ובלבד שמספר חברי האגודה השיתופית אינו עולה על 1000.

@ 5. אגודה שיתופית שאיננה עוסקת בביטוח חיים
: על מבטח המאוגד כאגודה שיתופית, שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, לא יחולו הוראות [[#19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח]] ותקנות שהותקנו לפי [[#35|פסקה (1) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח]].

@ 6. חובת המצאת דין וחשבון
: האמור [[בסעיפים 1 עד 5]] איננו בא לגרוע מהוראות [[5:209336|סעיף 17(ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון), תשכ&quot;ג-1963]].

@ 7. השם
: לכללים אלה ייקרא &quot;כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק), תשכ&quot;ג-1963&quot;.

&lt;פרסום&gt; ב' באב תשכ&quot;ג (23 ביולי 1963)
&lt;חתימה&gt; פנחס ספיר שר האוצר</text>
      <sha1>pcpo7js2dyka68m4vma4hzt36nskfma</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/נגעים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469425</id>
    <revision>
      <id>1417725</id>
      <parentid>1417291</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:03:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרק א */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="145327" xml:space="preserve">==דיבורא דנגעים==
===פרק א===
'''על ויקרא יג ב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז|נגעים ז א-ב:]] נגעים שאינם מטמאים מייד עם היווצרותם – אינם מטמאים גם לאחר זמן, כאשר הנגוע נכנס לגדר מחוייב במצוות הצרעת.}} 
[א] {{צ|וידבר ה׳ אל משה ואל אהרן לאמר אדם כי יהיה בעור בשרו}}, מה תלמוד לומר? 
לפי שנאמר {{צ|ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בֶהָרות בֶהָרות לבנות}} {{ממ|ויקרא|יג|לח}} 
אין צריך לומר בהרות שאין בהם מראות נגעים, ושלא באו לכלל 
אלא בהרות שבהם מראות נגעים, שהיו בעכו״ם - ונתגייר, בקטן - ונולד, בקמט - ונגלה, 
בראש ובזקן, בשחין ובמכוה ובקדח {{ב|המורדין|שעדיין לא נרפאו}} 
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת.
{{הע-שמאל|אם מראה הבהרת נעשה לבן פחות או לבן יותר לאחר שהנגוע נכנס לגדר החיוב – שנויה המחלוקת שלפנינו.}}
נשתנו מראיהן - בין להקל בין להחמיר, ר' אלעזר בן עזריה מטהר. 
ר' אליעזר בן חסמא אומר: להקל - טהור, להחמיר - תראה כתחילה. 
רבי עקיבא אומר: בין להקל בין להחמיר - תראה כתחלה, לכך נאמר &quot;אדם כי יהיה&quot;.
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את הדין מהדרשה הקודמת, ומחילה אותו גם על מי שהיו מצורעים בזמן ההוראה של דיני הצרעת, שהרי מתן תורה היה גיור של העם כולו. הקל וחומר מזבים נדחה, כי זב שנאנס להפריש זוב אינו מטמא, ואילו מצורע לאונסו – כן. והשוו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ג|תוספתא פרה ד ג,]] שלדעת ר' יוסי הגלילי גם הפשטת העור וניתוח העולות לא היה נהוג לפני מתן תורה.}}
[ב] &quot;כי יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. והלא דין הוא! טימא בזבים וטימא בנגעים 
מה זבים, פטר בהן לפני הדיבור - אף נגעים, פטר בהם לפני הדיבור. 
[ג] קל וחומר! ומה אם זבים, שטומאתם וטהרתם בכל אדם - פטר בהן לפני הדיבור, 
נגעים, שאין טומאתם וטהרתם אלא בכהן - אינו דין שיפטר בהם לפני הדיבור? 
לא! אם אמרת בזבים, שלא טימא בהם אנוסים - תאמר בנגעים, שטימא בהם אנוסים? 
הואיל וטימא בהם אנוסים - יטמא בהם לפני הדיבור? ת״ל כי &quot;יהיה&quot; - מן הדיבור ואילך. 
{{הע-שמאל|מרבה בהרות שפרחו בכף היד וכדומה, שאין בהם שיער.}}
[ד] &quot;בעור בשרו&quot; מה ת״ל? לפי שנאמר &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
שיכול אין לי אלא מקום שהוא ראוי לגדל שער לבן; מקום שאינו ראוי לגדל שער לבן מנין? 
ת״ל &quot;בעור בשרו&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דרשה אטימולוגית: אם הנגע נראה עמוק או בולט משאר העור – מדובר בנגע.}}
&quot;שאת&quot; - זו שאת. &quot;בהרת&quot; - זו בהרת. &quot;ספחת&quot; - זו שני לשאת. &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - שני לבהרת. 
מה לשון &quot;שאת&quot;? מוגבהת, כמראה הצל שהם גבוהים ממראה החמה. 
מה לשון &quot;עמוק&quot;? עמוקה, כמראה חמה שהם עמוקים מן הצל. 
מה לשון &quot;ספחת&quot;? טפילה, שנאמר &quot;ספחיני נא אל אחת הכהונות&quot;. 
{{הע-שמאל|ארבעה מראות הנגעים מצטרפים יחדיו לשיעור גריס לטמא את הנגוע, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ג|נגעים א ג.]]
הנגע הוא צבע שונה יחסית לשאר העור, ולכן לדעת ת&quot;ק צבע מסוים יכול לטמא אדם אחד ולא אחר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב|נגעים ב א.]] ר' ישמעאל טוען שלכל עם ישראל צבע עור ניטראלי, ולכן הגרמני והכושי אינם מישראל; ר' עקיבא וחכמים מציעים לצבוע מסביב לנגע בצבע ניטראלי כדי שהבדיקה תהיה אחידה; ר' יוסי מסכים איתם רק להקל, כלומר רק בכושי.}}
&quot;והיה&quot; - מלמד שהם מצטרפין זה עם זה לפטור ולהחליט ולהסגיר. 
&quot;בעור בשרו&quot; - בעור בשר של נראה. מכאן אמרו: בהרת עזה נראית בגרמני כהה, והכהה בכושי עזה.
[ה]  ר׳ ישמעאל אומר: בית ישראל, הריני כפרתן - הרי הן כאשכרוע, לא שחורים ולא לבנים אלא בינונים. 
רבי עקיבא אומר: יש לציירים סממנים, שהם צרים צורות שחורות לבנות ובינונות. 
מביא סם בינוני ומקיפו מבחוץ, ותראה כבינוני. 
ר׳ יוסי אומר: כתוב אחד אומר &quot;בעור בשרו&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור הבשר&quot;, {{ממ|ויקרא|יג|ג}}
מצאנו שמראות נגעים להקל אבל לא להחמיר: רואה הגרמני בבשרו להקל - נמצא מקיים &quot;בעור בשרו&quot;. 
והכושי כבינוני להקל - נמצא מקיים &quot;בעור הבשר&quot;. וחכמים אומרים זה וזה בכבינוני. 
{{הע-שמאל|נגע שאינו מכאיב לבעליו עד שהוא מראה את כאבו לאחרים – אינו נגע. הלכה שאינה מופיעה במשנה או בתוספתא.}}
[ו] &quot;והיה בעור בשרו... נגע&quot; - מלמד שהוא מצטער ממנו. 
ומנין שאף אחרים רואים אותו שהוא מצטער ממנו? ת&quot;ל &quot;לנגע&quot;. 
{{הע-שמאל|נגע מטמא גם כשאינו פושה אם יש בו שיער לבן או מחיה. הטומאה במחיה היא כשהנגע בגודל כגריס, אבל שיעור הנגע בשיער לבן לא פורש, אלא כאן, שנאמר &quot;לנגע צרעת&quot;.}} 
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא! טימא כאן וטימא במחיה, מה מחיה כגריס אף כאן בגריס. 
[ז] לא! אם אמרת במחיה, שהיא צריכה כעדשה - תאמר בשיער לבן, שאין מקום שיער לבן צריך כלום? 
ת&quot;ל &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|כל כהן יכול לראות נגעים, ואפילו אם הכהן הוא בעל מום או שוטה, אבל לא אם הוא חלל. למעשה כל אדם יכול לראות את הנגע, אבל חייב להיות עימו כהן כנ&quot;ל שיבצע את טקסי ההסגר, החילוט או הטיהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
התפיסה המנמיכה את מעמדו של הכהן משתלבת במגמה הפרושית המכונה &quot;דמוקרטיזציה של הידע&quot;, וראו גם [[ביאור:משנה הוריות פרק ג#משנה ח|הוריות ג ח]] וכן [[ביאור:משנה אבות פרק א|אבות א, א,]] סימנים נוספים למאבק של חז&quot;ל מול סמכות הכהנים.}}
[ח] &quot;והובא אל אהרן הכהן&quot; - אין לי אלא אהרן עצמו, מנין לרבות כהן אחר? ת&quot;ל &quot;הכהן&quot;. 
מנין לרבות בעל מום? ת&quot;ל &quot;מבניו&quot;. או יכול שאני מרבה חללים? ת&quot;ל &quot;הכהנים&quot; - יצאו חללים. 
ומנין לרבות כל ישראל? ת&quot;ל &quot;או אל אחד&quot;. 
[ט] אם סופינו לרבות כל ישראל, מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
אלא ללמד שאין טומאה וטהרה אלא מפי כהן. 
הא כיצד? חכם שבישראל רואה את הנגעים 
ואומר לכהן, אעפ&quot;י שוטה: &quot;אמור טמא&quot;, והוא אומר 'טמא'. &quot;אמור טהור&quot;, והוא אומר 'טהור'.
{{הע-שמאל|כאן מרבה הדרשה כהנים בעלי מום אבל ממעטת קרובי משפחה, הפסולים לדון; וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ה|נגעים ב ה,]] כר' מאיר. ההבדל בין בית דין הדן בענייני הריב לבין ראיית הנגעים הוא בכך שלבית דין צריך שלושה ולראיית הנגע מספיק כהן אחד.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot;? 
לפי שנאמר &quot;ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; - הקיש ריבים לנגעים: מה נגעים במום אף ריבים במום, 
מה ריבים, שלא בקרובים - אף נגעים, שלא בקרובים. 
אי מה ריבים בשלשה אף נגעים בשלשה? ק&quot;ו: אם ממונו בשלשה אינו דין שיהיה גופו בשלשה? 
ת&quot;ל &quot;או אל אחד מבניו הכהנים&quot; - מלמד שכהן אחד רואה את הנגעים.
}}

===פרק ב===
'''על ויקרא יג ג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הכהן צריך להתבונן בנגע היטב לפני שהוא פוסק את הדין. כאן דנים את כל הנגעים כנגעים בעור בצבע בינוני – ראו לעיל פרק א ד, דעת ר' עקיבא.}}
[א]  &quot;וראה הכהן את הנגע&quot; - שיהיו עיניו בו בשעה שהוא רואה אותו. &quot;בעור הבשר&quot; - הבינוני. 
{{הע-שמאל|יש לראות את גבולות הנגע ואת נקודת הגבול שבינו לבין העור; ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#י|תוספתא נגעים א י.]] ר' יוסי מסיק מכאן שבהרת הסמוכה למקום שאינה יכולה לפשות אליו – טהורה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ח|נגעים ו ח,]] שאין פיסיון לראש, לזקן, וכן גם לא לכוויות שלא נרפאו.}}
&quot;בעור הבשר&quot; שיהיה רואה כל הבשר עמו כולו כאחד. 
ר' יוסי ברבי יהודה אומר מה ת״ל &quot;בעור הבשר&quot;? שיהא כל החוצה לו סמוך לעור הבשר וראוי לפשיון, 
שאם היה סמוך לראש ולזקן, ולשחין ולמכוה ולקדח {{ב|המורדים|שעדיין לא נרפאו}} - אינו טמא. 
{{הע-שמאל|אם צמחו בבהרת שתי שערות לבנות לפחות – הנגע טמא; אבל בתנאי שיצמחו מתול הבהרת ולא על ידה.}}
[ב] &quot;ושער&quot;: מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;בנגע&quot; - להביא את מה שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה ושוכב בתוכו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה י|נגעים ד י-יא.]]}}
&quot;בנגע הפך לבן&quot; - לא הקודם. מכאן אמרו: אם בהרת קדמה לשער לבן - טמא. 
ואם שער לבן קודם לבהרת - טהור. ואם ספק - טמא. ר' יהושוע אומר {{ב|כהה.|טימא גם אם היה שיער לבן לפני הבהרת, מתוך ספק.}} 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב|תוספתא נגעים ב א.]] ר' מאיר חולק על הדין שהולכים אחרי עיקר השערה, ומטמא אם הלובן הוא בקצה השערה ולא בבסיסה, מחשש מראית עין. לעניין &quot;כשיעור&quot; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]]}}
[ג] &quot;ושער בנגע הפך לבן&quot; - מכאן אמרו: שתי שערות עיקרן משחיר וראשן מלבין - טהור.
 עיקרם מלבין וראשם משחיר - טמא. 
וכמה יהא בלבנונית? רבי מאיר אומר: כל שהוא; וחכמים אומרים: כשיעור. 
רבי מאיר אומר: שלא יהיו בני אדם מדמין שבכולם הם נדונים! אלא חוד שער לבן – מטמא, ושאינו לבן - טהור. 
{{הע-שמאל|השיער המטמא בבהרת הוא דווקא לבן, למרות שבנתק (צרעת הראש והזקן) - מטמא דווקא שיער צהוב.}}
[ד] &quot;לבן&quot; - לא אדום ולא ירוק ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער צהוב? 
ודין הוא: מה אם שער לבן, שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טומאה בנגע, 
שער צהוב, שהיא סימן טומאה בנתק - אינו דין שיהא סימן טומאה בנגע? 
ת״ל &quot;שיער לבן&quot; ולא צהוב. 
{{הע-שמאל|אם יש שיער לבן – הבהרת טמאה, אפילו אם היא אינה נראית עמוקה מהעור, אבל הטומאה בפיסיון היא דווקא באחד מארבעה מראות הנגעים הנראים עמוקים מהעור, ואין מראה כהה יותר מטמא בפישיון.}}
[ה] &quot;ומראה הנגע עמוק&quot; - אין ממשו עמוק. 
&quot;מראה הנגע עמוק&quot; - אין מראה שער לבן עמוק. 
&quot;מראה הנגע&quot; - לרבות לו מראה רביעי. &quot;הוא&quot; - אין לו מראה חמישי. 
{{הע-שמאל|אדם שטמא בצרעת או מוסגר בגללה – אין בודקים לו בהרת במקום אחר בגופו, אלא ממתינים עד שיתרפא ואז בודקים אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א;]] אבל אם עדיין לא נבדק (בלשון המשנה &quot;כתחילה&quot;) - יכול הכהן לראות שני נגעים באותו אדם.}}
[ו] {{צ|ומראה הנגע עמוק מעור בשרו נגע צרעת הוא}} מה ת&quot;ל? 
לפי שנאמר (פס' יא) &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot;, למדנו שאין מסגירין את המוחלט.
[ז] מנין שאין מחליטין את המוסגר, ואין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט? 
ת&quot;ל &quot;לא  יסגירנו כי טמא&quot; כל שנקרא עליו &quot;טמא&quot; - אין זקוק עליו.
[ח] יכול לא יאמר 'הרי את מוסגר בזה ומוחלט בזה, מוחלט בזה ומוסגר בזה, מוחלט בזה ובזה'? 
ת&quot;ל: {{צ|נגע... וראהו}}, {{צ|צרעת... וראהו}}! 
{{הע-שמאל|הכהן צריך לראות את כל הבהרת בבת אחת, ולכן אין הבהרת מטמאת בראשי איברים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ב#ה|תוספתא נגעים ב ה.]]}}
&quot;וראהו&quot; - כולו כאחת. שאם היה בראש חוטמו שופע הילך והילך, בראש אצבעו שופע הילך והילך - אינו טמא. 
[ט]  מיכן אמרו: עשרים וארבעה ראשי איברים שבאדם שאינם מיטמאים משום מחיה: 
ראשי אצבעות ידים ורגלים, וראשי אזנים, וראש החוטם, וראש הגויה, וראשי דדים שבאשה. 
ר׳ יהודה אומר: אף של איש. ר״א אומר: היבולות והדלדולים והמסמרות - אינן מטמאים משום מחיה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד,]] וכן [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#ד|תוספתא נגעים ג ד.]] ר' עקיבא מסיק מהדין המוכר, שאם תלש את הסימנים לפני שראה אותו הכהן, הכהן אינו מטמא אותו – שגם אם עבר ועשה כך בימי ההסגר שלו אין הכהן מטמא אותו; אבל מצורע מוחלט שתלש את סימני הצרעת אינו נטהר.}}
[י]  &quot;וטמא אותו&quot; - אותו הוא מטמא, ואינו מטמא את התולש סימני טומאה מתוך נגעו עד שלא בא אצל הכהן. 
אמר ר&quot;ע: שאלתי את ר' ישמעאל ואת ר' יהושיע בהולכים לנדבת: תוך הסגירו מהו? 
אמרו לי: לא שמענו, אבל שמענו עד שלא בא אצל הכהן - טהור, לאחר חלוטו - טמא. 
התחלתי להביא להם ראיות: מפני מה עד שלא בא אצל הכהן טהור? לא מפני שלא ראה כהן סימני טומאה? 
אף בתוך הסגרו, טהור עד שיטמאנו הכהן. 
לישנא אחרינא: א׳ עומד לפני הכהן וא' עומד בתוך הסגרו - טהור, עד שיטמאנו הכהן. 
אמרו לו: יפה אתה אומר! 
{{הע-שמאל|אם תלש סימנים לאחר שהוחלט – הוא טמא, ואינו נטהר בדרך הרגילה, שהרי תלש את הסימנים. ר' אליעזר ממתין עד שיוולד בו נגע אחר ויטהר ממנו, וחכמים ממתינים עד שהבהרת שממנה תלש את הסימנים תהיה קטנה מכגריס. אם פרחה הצרעת בכולו - טהור לכל הדעות.}}
מאימתי הוא טהרתו? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע א׳ ויטהר ממנו. 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו, או תתמעט בהרתו מכגריס
}}

===פרשה ב===
'''על ויקרא יג ד'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה את השאת וכן את שני מראות הנגעים הבאים מהמילה &quot;ואם&quot;.}} 
[א] &quot;בהרת לבנה&quot; - אין לי אלא בהרת לבנה, מנין לרבות את השאת? ת״ל למטן &quot;שאת לבנה&quot; {{ממ|ויקרא יג י}}. 
ומנין לרבות שאר המראות? ת״ל &quot;'''ואם בהרת'''&quot;.
{{הע-שמאל|השאת הלבנה היא הלבנה ביותר מבין הארבע, למרות שבפס' ב מנויות גם הספחת והבהרת. השאת היא לבנה כשלג.}}
[ב] יכול כשם שהוא שלישי לכתוב כך תהא שלישי למראות? 
ת״ל &quot;לבנה היא&quot; היא לבנה ואין למעלה הימנה. וכמה תהיה לבנוניתה? כשלג, שנאמר &quot;והנה מרים מצורעת כשלג&quot;.
{{הע-שמאל|כל מראה בהיר יותר מהבוהק, המתואר &quot;בהרות '''כהות''' לבנות&quot; הוא טמא, כלומר אפילו לבן כקרום ביצה או כצמר לבן טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א-ב.]] הדרשה עוסקת גם בבהרת האדמדמה (ורודה) ומתארת את כל מראות הנגעים הלבנים והורודים.}}
[ג] יכול לכל מראה השלג יהיו טמאים, ושאר כל המראות יהיו טהורים? 
ת&quot;ל &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לט}}, ממנו ולמעלה טמא.
[ד] מכאן אמרו: מראות נגעים שנים שהם ד׳ - בהרת עזה כשלג, שניה לה כסיד ההיכל. 
השאת כקרום ביצה, שניה לה כצמר לבן - דברי ר' מאיר; 
וחכמים אומרים: השאת כצמר לבן ושניה לה כקרום ביצה.
[ה] הפתוך שבשלג - כיין המזוג בשלג. הפתוך שבסיד - כדם המזוג בחלב, דברי ר׳ ישמעאל. 
ר' עקיבא אומר: אדמדם שבזה ושבזה כיין המזוג במים, אלא של שלג עזה, ושל סיד דיהא הימינה!
{{הע-שמאל|תנאים שונים מגדילים את מספר מראות הנגעים.}}
[ו]  ר׳ חנינא סגן הכהנים אומר: מראות נגעים ששה עשר. ר׳ דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה. 
עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א|תוספתא נגעים א א.]] לדעת ר' עקיבא אין משמעות הלכתית למספר המראות, אלא הגדרותיהם מפגינות את חכמת וכושר ההבחנה של החכם הבודק אותם.}}
א&quot;ר יוסי, שאל ר׳ יהושיע בנו של ר״ע את ר&quot;ע, א״ל: מפני מה אמרו &quot;מראות נגעים ב׳ שהם ד׳&quot;? 
אמר לו: אם לא, מה יאמרו? א״ל: יאמרו 'מקרום ביצה ולמעלה – טמא, ומצטרפים זה עם זה'
אמר לו: מלמד שאם אינו בקי בהם ובשמותיהם - לא יראה את הנגעים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ו|נגעים ד ו,]] בדעת ר' שמעון: אם נעלמה המחיה והבהרת גדלה פנימה - הוא אינו מפרש זאת כפישיון, ולכן מטהר; ואילו אם צמח שיער שחור במחיה במקום הלבן עוד לפני שהכהן ראה את הנגע – הוא מטהר כי השיער הלבן לא צמח בבהרת; חכמים מטמאים בשני המקרים, כי אינם דורשים את הפסוק כדרישה שהבהרת תקדום לשיער אלא שיהיה שיער לבן בבהרת.
בפיסקה ח הבהרת עצמה היא פחות מכגריס, ולכן גם כאן מטהר ר' שמעון, למרות שהשיער צמח בבהרת. אם המחיה הופכת לבהרת – יש להסגיר את הבהרת כגריס שנוצרה, אבל אין לטמא אותה ללא פישיון.}}
[ז] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - לא שיער מחיתה. 
כיצד? בהרת כגריס, ובה מחיה כעדשה, ושיער לבן בתוך המחיה. 
הלכה מחיה - טמאה משום שיער לבן. הלכה שיער לבן - טמאה משום המחיה. 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת. 
אמרו לו: והלא כבר נאמר &quot;ושיער בנגע הפך לבן&quot; - נגע זה בכל מקום.
[ח] &quot;ושערה לא הפך לבן&quot; - ולא שער מקצתה. 
כיצד? בהרת, היא ומחיתה כגריס, ושער לבן בתוך הבהרת. 
הלכה המחיה - טמאה משום שיער לבן. הלך שער לבן - טמא משום המחיה . 
ר' שמעון מטהר מפני שלא הפכתו הבהרת כגריס. ומודים שאם יש במקום שער לבן כגריס - שהוא טמא. 
{{הע-שמאל|בהרת כגריס דורשת הסגר, ולמרות שצמח בה שיער שחור – השיער אינו נחשב כמקטין את הבהרת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ד|נגעים ד ד.]] כאן מסופר על הדרך שבה הוכיח זאת ר' יוסי לתלמידיו.}}
[ט] &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot; - הא אם יש בה שער שחור - אינו ממעטה.
שאלו התלמידים את ר' יוסי: בהרת ובה שער שחור, חוששים אנו שמא מיעט מקומו את הבהרת מכגריס? 
אמר להם: בהרת ובה שיער לבן, חיישינן שמא מיעט מקומה בהרת כגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהיא סימן טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו סימן טומאה? 
אמר להם: הרי שיש בה עשר שערות לבנות, כלום הם סימני טומאה, אלא שתים? 
חוששים אנו על {{ב|המותר,|שאר שמונה השערות}} שמא מיעט מקומו את בהרת מכגריס? 
אמרו לו: לא! אם אמרת בשיער לבן, שהוא מין טומאה - תאמר בשיער שחור, שאינו מין טומאה? 
אמר להם: {{ב|אף שיער שחור הופך|אם השיער השחור הופך ללבן}} -  והוא מין טומאה! 
ואומר &quot;ושערה לא הפך לבן והסגיר&quot;; הא יש בה שיער שחור - אינו ממעטה 
{{הע-שמאל|שני הסגרים; כאן מתואר הראשון ובפס' ה – השני.}}
&quot;והסגיר הכהן את הנגע ז׳ ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ב*===
'''על ויקרא יג ה-ח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|זמן ראיית הנגעים אינו בשעות האפלה ולא בצהרים, ואין רואים נגעים בבית אלא מחוץ לו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ב|נגעים ב ב-ג.]]}}
[א] 'בשביעי' - יכול בין ביום בין בלילה? ת״ל &quot;ביום&quot; ולא בלילה.
[ב] יכול כל מראה היום יהיו כשרים? 
ת״ל &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; {{ממ|ויקרא|יג|יב}}, ומה כהן, פרט לשחשך מאור עיניו - אף היום, פרט לשחשך מאור היום. 
[ג] מיכן אמרו: אין רואין את הנגעים בשחרית ובין הערבים ולא בתוך הבית 
ולא בצהרים מפני שעזה נראית כהה.
אימתי רואין? בשלש בארבע בחמש בשבע בשמונה ותשע, דברי ר״מ. 
ר' יהודה אומר: בארבע בחמש בשמונה ובתשע. 
ר׳ יוסי אומר: בארבע וחמש בתשע ובעשר, אבל אמר: רואה אני את דברי ר' יהודה  
{{הע-שמאל|טהרת וטומאת המצורע אינן מושפעות משינויים שארעו בין בדיקה לבדיקה והתבטלו, אלא רק מאלו שהתרחשו בבדיקות עצמן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ד] &quot;והנה הנגע עמד בעיניו&quot; - שאם העז וכהה, כהה והעז - כאילו לא כהה. 
ו&quot;לא פשה&quot; - שאם כנס ופשה, או פשה וכנס - כאילו לא פשה 
{{הע-שמאל|היום השביעי השני הוא יום 13 לראיית הנגע הראשונה, כי היום השביעי נחשב פעמיים.
עדיף שאותו כהן יראה בשלוש הפעמים, אבל אם הכהן מת (או חלה) בזמן ההסגרים – יראה אותו כהן אחר; וראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}}
&quot;והסגירו הכהן שבעת ימים שנית&quot; - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו.
&quot;וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית&quot; - כהן שרואהו בראשונה רואהו בשניה. 
ואם מת - רואהו כהן אחר. 
{{הע-שמאל|בראיה לאחר ההסגר הראשון, אם הנגע שינה את צבעו והוא פחות לבן, אבל עדיין במסגרת ארבעה מראות נגעים – מסגירים אותו שוב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
[ה] &quot;והנה כהה&quot; - יכול למטה מארבע מראות? ת״ל &quot;הנגע&quot;. 
אי &quot;הנגע&quot; יכול במראיו? ת״ל &quot;והנה כהה&quot;. הא כיצד? כהה ממראיו, לא למטה מארבע מראות .
{{הע-שמאל|בשבוע ראשון - ראו לעיל פיסקה ד. אותו הדין חל גם בשבוע שני, אבל המסקנה מהראיה היא שונה, כי אם הנגע באותו מקום ולא פשה מבדיקה לבדיקה בשבוע הראשון – האדם מוסגר שנית, ואילו לאחר ההסגר השני הוא טהור. גם בצרעת הבגד יש הבדל בין הבדיקה אחרי השבוע הראשון לזו שאחרי השבוע השני.}}
[ו] &quot;והנה כהה&quot; שאם העז וכהה - כאילו לא העז. ״הנגע&quot; שאם כהה והעז - כאילו לא כהה.
[ז] &quot;לא פשה&quot; שאם כנס ופשה - כאילו לא כנס. &quot;הנגע&quot; שאם פשה וכנס - כאילו לא פשה .
[ח] אם נאמרו בשבוע ראשון, למה נאמרו בשבוע שני? 
אלא שבבגד, העומד בראשון – מסגיר, ובשני – שורף; ובאדם, העומד בראשון – מסגיר, ובשני - פוטר 
צריך לומר בשבוע ראשון וצריך לומר בשבוע שני.
{{הע-שמאל|אם השתנה מראה הנגע לאחר שבועיים, אבל הוא עדיין במסגרת ארבע המראות, והוא לא פשה – האדם טהור; אבל, בהסתייגות מהאמור לעיל בפיסקאות ד וז, אם בין בדיקה לבדיקה נעלם הנגע לגמרי וחזר – לדעת ר' יהודה מתחילים את כל התהליך מחדש; וחכמים מטהרים.}} 
[ט] &quot;וטהרו הכהן מספחת&quot; אף על פי שנשתנו מראיה. 
או יכול אעפ״י שהלכה וחזרה? תלמוד לומר &quot;היא&quot;. 
מה יעשה לה? ר׳ יהודה אומר: תראה כתחלה, וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה,]] שמצורע מוסגר מטמא יותר מהזב, ומכאן שהוא מטמא משכב ומושב; כשהוא נכנס לבית – הבית ותכולתו טמאים; אבל הטהור מהסגר פטור מפריעת ראשו, מפרימת הבגדים, ומטקסי הטהרה של תגלחת וציפורים.}}
[י] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה. 
&quot;וטהר&quot; מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים 
{{הע-שמאל|אפילו לאחר שנטהר, כי לא היה פישיון במהלך ההסגרים, אם מאוחר יותר פשתה הבהרת – עליו להבדק שוב והכהן מחליט אותו לטומאה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג,]] &quot;לאחר הפטור&quot;. לאחר שהוחלט באחת הבדיקות, אם נעלמו סימני הטומאה ולפני בדיקת הכהן הם חזרו – הוא נשאר מוחלט.}} 
&quot;וכבס בגדיו&quot; - יכול הרי הוא מסולק? ת״ל &quot;תפשה... טמא.&quot; 
[יא] אין לי אלא במראה, שלא במראה מנין? תלמוד לומר &quot;ואם פשה תפשה המספחת&quot;. 
[יב] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שיער לבן, וכן המחיה והפשיון 
בתחילה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור - הרי הוא כמות שהיתה? 
תלמוד לומר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הסתייגות מהאמור בפיסקה יב, שמנתה את הפישיון בתחילה כגורם להחלט: פישיון אינו נמדד אלא משעה שראה הכהן את הנגוע באופן רשמי, אפילו אם הכהן יודע שהיתה בהרת כגריס ובבדיקה הראשונה (בתחילה) היא גדולה יותר – אין להחליט אלא רק להסגיר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]]}}
[יג] יכול יהיה הפשיון מטמא בתחלה? ת״ל &quot;אחרי הראותו אל הכהן לטהרתו&quot;. 
יכול אם ראהו כהן שהוא פושה והולך, יזקק לו? 
ת״ל &quot;לטהרתו&quot; - אינו נזקק לו, אלא משעה שהוא רואה אותו מטומאה לטהרה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד. גם לאחר הפטור ממשיך הכהן (אם הוא יכול) ללוות את הנגוע.}}
&quot;ונראה שנית אל הכהן&quot; - כהן שהוא רואה בראשונה - רואהו בשנייה, ואם מת - רואהו כהן אחר 
{{הע-שמאל|המספחת היא אם (אום) הבהרת, כלומר הבהרת הישנה. אם היא פושה, והפישיון הוא אחד מארבעה מראות הנגעים – יש להחליט את הנגוע לצרעת, אפילו אם המראה של הפישיון אינו מראה האום; אבל אם הפישיון אינו אחד מארבעת המראות – אין להחליט את הנגוע, למרות שבשיער לבן אין ארבע מראות, אלא כל לובן נחשב.}}
[יד] &quot;וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור&quot; - הרי זה בא ללמד על הפשיון, שלא יטמא אלא בד׳ מראות 
{{ב|ובהם|באותם}} המראות שהאום מטמא - הפשיון מטמא.   
[טו] הלא דין הוא: האום מטמא והפשיון מטמא. 
מה האום, אינו מטמא אלא בד׳ מראות - אף פשיון, אינו מטמא אלא בד׳ מראות. 
[טז] או כלך לדרך זו: שער לבן סימן טומאה ופשיון סימן טומאה. 
מה שער לבן, מטמא בכל מראה לובן - אף פשיון, יטמא בכל מראה לובן! 
[יז] נראה למי דומה: דנים דבר שמטמא בכל נגעים מדבר שמטמא בכל נגעים 
ואל יוכיח שער לבן, {{ב|שאינו מטמא בכל נגעים.|שהרי שיער לבן מטמא רק אם הוא בבהרת}} 
או כלך לדרך זו: דנים דבר שהוא סימן טומאה מדבר שהוא סימן טומאה 
ואל תוכיח האום, {{ב|שאינו סימן טומאה!|שהרי הבהרת שלא פשתה בשני הסגרים אינה מטמאת}} 
תלמוד לומר &quot;וטמאו הכהן צרעת היא&quot; הרי זה בא ללמד על הפשיון שלא יטמא אלא בד׳ מראות.
{{הע-שמאל|הבוהק (ראו פס' לט) אינו באחד מארבעה מראות נגעים, ולכן, כמובן, גם אם הוא פושה אינו מטמא.}}
&quot;היא&quot; פרט לספחת הבהק
}}

===פרשה ג===
'''על ויקרא יג ט-י'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ב א.}}
[א] &quot;נגע צרעת כי תהיה באדם... וראה הכהן&quot; - למדנו לשאת, שהיא מטמא במחיה.
{{הע-שמאל|טומאת המחיה בשאת מפורשת בפסוק י. מהשאת לומדים לשאר מראות הנגעים, שנאמר &quot;נגע צרעת&quot;. נסיון ללמוד את טומאת שאר המראות במחיה בקל וחומר מטומאתם בשיער לבן נדחה, כי שיער לבן אינו מטמא בקרחת וגבחת, אבל מטמא בשחין ובמכווה, בניגוד למחיה – ולכן אין ביניהם סדר היררכי; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]] השאת, כמו הבהרת, נחשבת &quot;אום&quot; לעניין הפישיון, וכן כל ארבעת מראות הנגעים.}}
ומנין לרבות שאר המראות? ודין הוא: 
אם מצאנו ששוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה 
ק&quot;ו: אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - שאין שער לבן מטמא בקרחת ובגבחת, 
לא ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שהמחיה מטמא בקרחת ובגבחת? 
לא! אם שוו כל המראות לשאת, ליטמא בשער לבן - ששער לבן מטמא בשחין ובמכוה 
ישוו כל המראות לשאת, ליטמא במחיה - שאין המחיה מטמא בשחין ובמכוה? ת״ל &quot;נגע צרעת&quot;!
ומה השאת אום - אף הבהרת אום. ומנין לרבות שאר המראות? 
הוא הדין והוא התשובה: תלמוד לומר &quot;נגע צרעת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק א ב. דורש את לשון העתיד.}}
[ב] &quot;כי תהיה&quot; - מן הדיבור ואילך 
{{הע-שמאל|מחיה מטמאת גם את מי שכולו לבן, למרות שהבהרת שלו אינה מטמאת אותו.}}
&quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהיה המחיה מטמאתו. 
והלא דין הוא! בהרת קטנה - מחיה מטמאתה, בהרת גדולה לא כל שכן? 
לא! אם אמרת בבהרת קטנה, שהיא סימן טומאה - תאמר בבהרת גדולה, שאינה סימן טומאה? 
הואיל ואינה סימן טומאה - לא תהיה מחיה מטמאתה? 
ת״ל &quot;באדם&quot; - להביא את הבא בכולו לבן, שתהא מחיה מטמאתו 
{{הע-שמאל|הקריאה לכהן אינה חלק מהטקס של ראיית הנגעים, והכהן רואה את כל הנגעים של הנגוע יחדיו; וראו  לעיל פרק ב ח.}}
[ג] קראו לו לראות נגע אחד וצמח בו נגע אחר, מנין שהוא זקוק לו? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן והנה שאת&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ג|נגעים ה ג.]] עקביא טימא בהרת שהשיער הלבן שבה נוצר ונשמר מבהרת שנרפאה; ר' עקיבא טימא שיער שנוצר מבהרת שחציה נרפא והיתה קטנה מגריס – וחזרה ופשתה לכגריס; חכמים חולקים על שניהם, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ז|נגעים ד ז.]]}}
&quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו היא, לא שהפכתו חברתה. 
[ד] זה שער פקידה, שעקביא בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרים. 
אמר ר' עקיבא: מודה אני בזה שהוא טהור, {{ב|ואיזהו שער פקידה|הטמא}}? 
מי שהיתה בה בהרת ובה שתי שערות, הלך ממנו כחצי גריס, והניח לשיער לבן במקום הבהרת - וחזר. 
אמרו לו: כשם שבטלו דברי עקביא - אף כך דבריך אינם מקוימים.
{{הע-שמאל|החלט הוא רק כאשר יש בהרת בגודל גריס ובה שתי שערות שהלבינו אחרי קיום הבהרת או באותו הזמן; כלומר סדר הופעת הסימנים הוא קריטי.}}
[ה] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפכתו כולה ולא שהפכתו מקצתה. 
כיצד? בהרת כחצי גריס, {{ב|ובה ב' שערות|לבנות}}; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
[ו] &quot;והיא הפכה&quot; - שהפך כולה את כולו ולא שהפך כולה את מקצתו. 
כיצד? בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת; נולדה בהרת כחצי גריס ובה שערה אחת – הרי זאת להסגיר. 
בהרת כחצי גריס ואין בה כלום; ונולדה בהרת כחצי גריס ובה שתי שערות - הרי זו להחליט 
מפני שהפכתו הבהרת 
{{הע-שמאל|גודל המחיה המטמאת הוא מקום של שתי שערות – כעדשה.}}
[ז] &quot;ומחית בשר חי&quot; - יכול כל שהוא? ת״ל &quot;שער לבן ומחית&quot; 
מה שער לבן, מקום ב' שערות - אף מחיה, מקום ב' שערות.
{{הע-שמאל|המחיה או שיער לבן מטמאים, ואין צורך בשני הסימנים גם יחד. מכאן לומדים את גודל הבהרת המטמא – שיהיה בתוכה מקום למחיה או לשתי שערות – כגריס.}}
[ח] יכול לא תהא בה עד שיהא בה שיער לבן ומחית? 
ת״ל &quot;צרעת נושנת היא&quot;: היא טמאה, ואין צריכה דבר אחר לסעדה. 
[ט] ואם כן למה נאמר &quot;שיער לבן ומחית בשר חי&quot;? 
מלמד, שלא תהיה טמאה עד שיהא בה כדי לקבל שער לבן ומחיה.
{{הע-שמאל|הבהרת מטמאת במחיה אם המחיה מוקפת מכל צדדיה בבהרת, וכך גם בטומאה בשערות לבנות. וזה שיעור כגריס מרובע - או [[ביאור:משנה נגעים פרק ו|נגעים ו א.]]}}
[י] יכול שער לבן מצד זה ומחיה מצד זה? תלמוד לומר &quot;בשאת&quot;, שתהא מבוצרת בשאת. 
[יא] הא כיצד? מקום ב' שערות משמאלה ומימינה, וכן למעלה הימנה וכן למטה הימנה, מרובעות 
ונמצאו {{ב|ל״ו שערות|6X6 שערות, שבמרכזן מקום למחיה בגודל 2X2 שערות}}; נמצא גופה של בהרת - כגריס הקילקי מרובע 
{{הע-שמאל|השחין והבוהק אינם בהרת ואינם מחיה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ה|נגעים א ה.]]}}
&quot;בשר חי&quot; - ולא השחין. &quot;בשר חי&quot; - לא בוהק.
&quot;בשאת&quot; - לא השחין. &quot;בשאת&quot; - לא בהק
}}

===פרק ג===
'''על ויקרא יג יא-יב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הגודל המינימלי של הבהרת חישבנו לעיל פרשה ג יא, וכאן מרחיבים את ההגדרה לכל סוגי הבהרת, עם המחיה או עם השיער ועם הפישיון.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - בנין אב לכל הצרעת שיהיו כגריס 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;נושנת&quot; מלמד שבין אם המחיה קדמה לבהרת, וזו הופיעה מתחילה עם המחיה במרכזה (&quot;שלא הפוכה&quot;), ובין אם הבהרת קדמה ואחר כך נוצרה באמצעה מחיה (&quot;הפוכה&quot;) – הצרעת מטמאת; בניגוד לדין השיער הלבן, שמטמא דווקא אם הוא הפוך ע&quot;י הבהרת – שנאמר &quot;נושנת היא&quot;: &quot;נושנת&quot; היא ההפוכה, ו&quot;היא&quot; מלמד על שלא הפוכה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ג|נגעים ד ג.]]}}
&quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמאה שלא הפוכה. 
הלא דין הוא:  שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה. 
מה שער לבן, אינו מטמא אלא הפוך - אף מחיה, לא תטמא אלא הפוכה! 
ת&quot;ל &quot;נושנת&quot; - מלמד שהיא מטמא שלא הפוכה. 
[ב] &quot;היא&quot; - מלמד שהיא מטמא הפוכה. 
והלא דין הוא: מה אם שער לבן, שאינו מטמא שלא הפוך - מטמא הפוך 
מחיה, שמטמאה שלא הפוכה - אינו דין שתטמא הפוכה? 
ת&quot;ל &quot;היא&quot; - מלמד מטמאה שהיא הפוכה 
{{הע-שמאל|אם הנגוע נמצא בזמן ההסגר או ההחלט של בהרת אחת, ונוצרו בו סימני טומאה אחרים – אין מתחילים לראות ולטפל בנגעים האחרים עד שמסתיים הטיפול בנגעים הישנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א,]] וכן לעיל פרק ב ו-ז. מועלית הצעה לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;אם&quot;, כלומר אם הנגוע טמא מוחלט אין להסגיר אותו, אבל אם הוא מוסגר בלבד – ניתן להחליט אותו על נגע אחר; אבל ההצעה נדחית שנאמר &quot;טמא הוא&quot;, ולכן יש לקרוא &quot;כי&quot; במשמעות &quot;שהרי&quot;.}}
[ג] &quot;וטמאו הכהן לא יסגירנו&quot; - מלמד שאין מסגירין את המוחלט. 
מנין שאין מחליטין את המוסגר ולא מסגירין את המוסגר? 
תלמוד לומר &quot;לא יסגירנו כי טמא הוא&quot; - כל שנקרא עליו שם טמא - אין זקוק לו. 
[ד] או אינו אלא &quot;ולא יסגירנו אם טמא&quot; שלא יסגירנו כהן, אבל מוחלט – יסגירנו? 
ת&quot;ל &quot;כי טמא הוא&quot; - בנראה דברתי, ולא ברואה 
{{הע-שמאל|כאן עוסקים במקרה שהבהרת מכסה את כל עורו של הנגוע. הכיסוי אינו פתאומי, ומצורע שהפך ללבן בכמה שלבים – טהור; כך גם סדר ההתפתחות של הבהרת אינו משנה, בין אם תחילה מראשו לרגליו (ראו בלשון פס' יב) בין ההפך.
ר' נחמיה מטהר את הכולו לבן דווקא אם היה לפני כן מוסגר או מוחלט לטומאה,  ואילו אם פרחה הצרעת בכולו בבת אחת הוא מטמא אותו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א,]] וכן שם משנה ג, ז-ח - כדעתו.}}
[ה] &quot;ואם פרוח תפרח&quot; - אין לי אלא בזמן שפרחה בכולו אחת. פורחות וחוזרת, פורחת וחוזרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;פרוח תפרח&quot;.
[ו] אין לי אלא מלמטה למעלה. מלמעלה למטה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot; 
[ז] אין לי אלא מטמאה לטהורה, מטהורה לטמאה מנין? ת&quot;ל &quot;תפרח ואם פרוח תפרח&quot;. 
ר' נחמיה אומר: אם מתחלה פרחה מטמאה לטהורה - טהור. מטהורה לטמאה – טמא.
}}

===פרק ד===
'''על ויקרא יג יב-יג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדין של &quot;כולו הפך לבן&quot; תקף לא רק בשאת (כקרום ביצה או כצמר) אלא בכל ארבעת מראות הנגעים; וראו לעיל פרק א ד, פרשה ב א ופרשה ג א.}}
[א] &quot;צרעת&quot; - מה תלמוד לומר? שיכול אין לי פריחה מטהרת אלא בשאת בלבד, 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר הצרעת.
{{הע-שמאל|הבהק אינו ממראות הנגעים, ואם חלק מהנגע המכסה את כל עורו של הנגוע הוא בהק – הנגוע חייב בהסגר.}}
&quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק, שהייתי אומר הואיל והוא סימן טהרה בסוף - תהא סימן טהרה תחלה, 
תלמוד לומר &quot;וכסתה הצרעת&quot; - לא הבהק 
{{הע-שמאל|עור שיש בו שחין או מכווה שעדיין לא החלימו – אינו מעכב את ההופך לבן למרות שאין בו צרעת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]] אבל בשר חי, אפילו אם שטחו קטן מכגריס – מעכב.}}
[ב] &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע, פרט לשחין המורד ולמכוה המורדת. 
או אינו אומר &quot;את כל עור הנגע&quot; - עור הראוי לקבל נגע כגריס יעכב, ושאינו ראוי לקבל נגע כגריס לא יעכב? 
תלמוד לומר &quot;כולו הפך לבן&quot; 
{{הע-שמאל|&quot;כולו&quot; אינו כולל את הראש והזקן (אם הם שעירים) ואת כפות רגליו של הנגוע, שהרי במקומות אלו אין הצרעת מטמאת; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה;]]}}
אי &quot;כולו הפך לבן&quot; יכול תוך ראשו, תוך רגליו? 
תלמוד לומר &quot;מראשו&quot; - להוציא תוך ראשו, &quot;עד רגליו&quot; - להוציא תוך רגליו 
{{הע-שמאל|צרעת במקומות שאינם נראים בתנוחות המפורטות כאן אינה מטמאת, ומחיה בהם אינה מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ד|נגעים ב ד.]]}} 
[ג] &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לבית הסתרים. 
מכאן אמרו: האיש נראה כעודר וכמוסק זיתים - כעודר - בבית הסתרים, וכמוסק - בבית השחי. 
האשה - כעורכת וכמניקה את בנה - כעורכת - בבית הסתרים, וכמניקה את בנה - תחת הדד.    
כאורגות בעומדים - לשחי ליד הימנית. ר' יהודה אומר אף כטווה בפשתן לשמאלית. 
כשם שהוא נראה לנגעו - כך נראה לתגלחתו 
{{הע-שמאל|ראו גם לעיל פרק ב ב; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ב#משנה ג|נגעים ב ג.]]}}
[ד] דבר אחר &quot;לכל מראה עיני הכהן&quot; - פרט לכהן שחשך מאור עיניו 
והסומא באחת מעיניו או שכהה מאור עיניו - לא יראה את הנגעים 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א.}}
[ה] &quot;וראה הכהן והנה כסתה הצרעת&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול, אין לי פריחה מטהרתו אלא מן השאת בלבד 
מנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;הצרעת&quot; 
{{הע-שמאל| ראו לעיל פיסקה ג: התנוחות המתוארות שם אינן מאפשרות לראות בין אצבעות הידיים או הרגליים.}}
&quot;את כל בשרו&quot;  - להביא בין האצבעות, ידים ורגלים.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] אם פרחה בכולו חוץ מחצי עדשה, ואז נקרחו הראש והזקן, ואחר כך כיסתה הצרעת גם את חצי העדשה אבל לא את הראש והזקן – הוא חוזר ונטמא.}}
דבר אחר: מה תלמוד לומר &quot;את כל בשרו&quot;? 
מנין אתה אומר: פרחה בכולו אבל לא כחצי עדשה הסמוך לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח. 
חזר תוך הראש והזקן - ונקרחו, השחין והמכוה והקדח - ונעשו צרבת יכול יהיה טהור? 
תלמוד לומר  &quot;את כל בשרו&quot; - עד שתפרח בכולו! 
{{הע-שמאל|הרחבת דין &quot;כולו הפך לבן&quot; לכל סוגי ההחלט וההסגר; ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג.]] אבל אם לא היה מוסגר כלל אלא טהור, ולפתע כולו הפך לבן – אין הדין חל עליו, והוא מכונה &quot;פורח מן הטהור&quot;, וראו דברי ר' נחמיה לעיל פרק ג ז; וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א.]]}}
[ו] &quot;וטהר הנגע... טהור&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי פריחה מטהרת, אלא לאחר חליטת מחיה בתחלה. 
מנין אחר החלט מחיה; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
לאחר החלט שער לבן; בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר החלט הפשיון; בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, ופריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וטיהר את הנגע טהור&quot; לרבות את כולם.     
[ז] יכול הפורח מן הטהור יהיה טהור? ת״ל &quot;הוא&quot; - הוא טהור, ואין הפורח מן הטהור טהור, אלא טמא!
}}

===פרק ה===
'''על ויקרא יג יד-טו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שצרעת בראשי איברים אינה מטמאת (ראו לעיל פרק ב ח), מחיה בהם מטמאת את ההופך לבן; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ג|נגעים ח ג-ד.]] ר' מאיר דורש שגודל המחיה יהיה לפחות כעדשה, שנאמר &quot;בשר חי&quot;, ור' יוסי אומר – כלשהו, שהרי ראשי איברים אינם מטמאים בדרך כלל.}}
[א] &quot;וביום הראות בו&quot; - בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו שיהיו טמאים.
יכול כל שהוא? תלמוד לומר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן הוא אומר &quot;בשר חי&quot; {{ממ|ויקרא|יג|י}}, 
מה &quot;בשר חי&quot; נאמר להלן, כעדשה - אף כאן, כעדשה, דברי רבי מאיר.      
ר' יוסי אומר: וכי משום מחיה הוא מטמא? והלא אין מחיה מטמא בראשי אברים! 
אלא גזירת מלך הוא, ואפילו כל שהן.     
אמר רבי מאיר: וכי משום ראשי אברים הוא מטמא? והלא אפילו חזרה לאמצעיתו טמא! 
אלא נאמר כאן &quot;בשר חי&quot; ולהלן נאמר &quot;בשר חי&quot;, 
מה &quot;בשר חי&quot; האמור להלן, בכעדשה - אף &quot;בשר חי&quot; האמור כאן, בכעדשה 
{{הע-שמאל|דורש את ו החיבור, שאינו טמא דווקא ביום הראיה אלא ביום אחר; וכן לעניין צרעת הבגד והבית. אם באותם ימים הוא עסוק במצווה, כגון חתן או עולה לרגל – מתחילים את טומאת הצרעת לאחר שקיים את המצווה, וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ב|נגעים ג ב.]]}}
[ב] &quot;וביום&quot; - מלמד שנותנים ב' ימים: ב' ימים לביתו, ב' ימים לכסותו, דברי ר' יהודה. 
רבי אומר, הרי הוא אומר: &quot;וצוה הכהן&quot; וכולי - אם ממתינים לו לדבר הרשות, לא ימתינו לו לדבר מצוה? 
וכמה היא מצותו? נראה בחתן - נותנים לו ז' ימי המשתה, לו ולביתו ולכסותו 
וכן ברגל - נותנים לו כל ימי הרגל. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה:]] למרות שהראש והזקן נקרחו, והשחין וכו' הגלידו, ואין עליהם צרעת – הוא נשאר טהור, כי היה &quot;כולו לבן&quot;.}}
[ג] &quot;בו&quot; - מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר פרח בכולו, אבל לא בראש ובזקן בשחין ובמכוה ובקדח המורדים,
חזר הראש והזקן ונקרחו, השחין והמכוה והקדח ונעשו צרבת, יכול יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;בו&quot; - בהופך, אם הפך טמא. הא אם חזר לראש ולזקן, לשחין ולמכוה ולקדח - אינו טמא! 
{{הע-שמאל|כשנטהר מדין כולו לבן, וצמח לו שיער לבן ר' יהושע מטמא, כשם שמחיה מטמאת. ר' עקיבא מטהר, כי אם היתה בו בהרת ואז נוצר בה שיער לבן הוא טמא, ואפילו אז, אם פרחה הצרעת בכולו הוא נטהר, לכן גם אם קדמה הפריחה בכולו לשיער הלבן הוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ב|נגעים ח ב.]]}}  
[ד] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא, אין שער לבן החוזר טמא. ר' יהושע מטמא 
שר' יהושע אומר: שער לבן סימן טומאה, ומחיה סימן טומאה: 
מה מחיה {{ב|חוזרת,|נוצרת ל&quot;כולו לבן&quot;}} טמא - אף שער לבן, יחזור ויטמא. 
אמר לו ר' עקיבא: אימתי יפה כחו של שער לטמא: בזמן ששמש החלט או בזמן שלא שמש החלט? 
אמר לו: בזמן שלא שמש החלט. אמר לו: מה בזמן ששמש החלט, אינו מעכב את הפריחה, 
בזמן שלא שימש החלט, אינו דין שלא יעכב את הפריחה? 
ועוד, שנאמר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין שער לבן החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|למרות שהבהק אינו מארבעת מראות הנגעים, ולכן אם כיסה חלק מגופו בהק וחלק צרעת אינו נחשב &quot;כולו לבן&quot; - אם נטהר מדין &quot;כולו לבן&quot;, '''ואחר כך''' חלק מהצרעת הפך לכהה (בוהק) – אינו נטמא, שנאמר &quot;בשר חי&quot; דווקא. מבחינה זו הבהק אינו בשר חי ואינו צרעת; וראו לעיל פרק ד א.}}
[ה] &quot;בשר חי&quot; החוזר טמא ולא הבהק החוזר טמא. 
הלא דין הוא:  בהק מעכב ומחיה מעכבת. מה מחיה, חוזרת ומטמא - אף הבהק, יחזר ויטמא? 
תלמוד לומר &quot;בשר חי&quot; - בשר חי החוזר טמא, ואין הבהק החוזר טמא! 
{{הע-שמאל|אם הפך לבן מתוך החלט או מתוך הסגר, ואחר כך התגלו ראשי איברים ונרפאו מהצרעת – הוא טמא, ואין זה משנה כיצד בדיוק הגיע למצב של &quot;כולו לבן&quot;; והשוו לעיל פיסקה א וכן לעיל פרק ד ו}} 
[ו] &quot;וראה הכהן את הבשר החי וטמאו&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו, שיהיו טמאים אלא לאחר פריחת החלט מחיה בתחילה. 
מנין אחר פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט שיער לבן בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור 
אחר פריחת החלט הפשיון בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, אחר פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראה הכהן את הבשר&quot; הרי &quot;וטמאו&quot; - לרבות את כולם! 
{{הע-שמאל|הבא בכולו לבן מתוך הפטור - מוסגר (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח|נגעים ח א;]]) ואם צמח בו שיער לבן הוא טמא מוחלט. המצב הזה מכונה במשנה ([[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ז|נגעים ח ז]]) &quot;בהרת גדולה&quot;. אם בזמן ההסגר או לאחריו, שהוחלט לטומאה או נפטר לטהרה, חזרו ראשי האיברים ויש עליהם מחיה, והשיער הלבן השחיר או נשר - הוא נשאר באותו המצב: אם מוסגר, אם מוחלט לטומאה (כאשר יש עליו שיער לבן) – אם פטור וטהור.}}
[ז] יכול הבא בכולו לבן, שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור - יהא טמא? ת״ל &quot;הוא&quot;. 
אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו בראשי איברים מתוך הפטור, 
ולא אוציא את הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך הסגר? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא צרעת הוא&quot; - הוא טמא, 
ואין הבא בכולו לבן שחזרו בו ראשי איברים, בין מתוך החלט בין מתוך ההסגר בין מתוך הפטור - טמא, אלא טהור!
}}

===פרק ו===
'''על ויקרא יג טז-יח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראשי איברים במי ש&quot;כולו לבן&quot;, אם הם מצורעים – טהור ואם חיים – טמא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ד|נגעים ח ד.]]}} 
[א] &quot;או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן&quot; 
הרי זה בא ללמד על ראשי אברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים. 
יכול פעם אחת? ומנין אפילו מאה פעמים, נתכסו טהור, נתגלו טמא? 
תלמוד לומר  &quot;ישוב... או כי ישוב&quot; 
{{הע-שמאל|לעניין הבהק ראו לעיל פרק ה ה.}}
[ב] &quot;ונהפך ללבן&quot; - אפילו למראה בהק, שהייתי אומר 
הואיל והוא סימן טומאה בתחלה, תהא סימן טומאה בסוף! 
תלמוד לומר &quot;ונהפך ללבן&quot; - למראה בהק 
{{הע-שמאל|שוב מרחיבים את דין &quot;כולו לבן&quot; לעניין ראשי האיברים שחיו וחזרו והצטרעו, שהוא טהור – לכל המקרים של ההפיכה ללבן; והשוו לעיל פרק ה ו ופרק ד ו.}}
[ג] &quot;וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר את הנגע טהור הוא&quot; - מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי ראשי איברים שנתגלו וחזרו ונתכסו, שיהיו טהורים - אלא אחר חזרת פריחת החלט מחיה בתחלה. 
מנין אחר חזרת פריחת החלט מחיה בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, אחר הפטור, 
אחר חזרת פריחת החלט שער לבן בתחלה, בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, 
אחר חזרת החלט הפשיון בסוף שבוע א׳, בסוף שבוע ב׳, אחר הפטור, אחר חזרת פריחת הסגר? 
תלמוד לומר &quot;וראהו.. והנה נהפך.. טהור הוא&quot; לרבות את כולם 
{{הע-שמאל|דין &quot;כולו לבן&quot; אינו חל על מי שבא בתחילה כולו לבן, ופרח מן הטהור.}}
[ד] יכול הבא בכולו לבן בתחלה יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - הוא טהור ואין הבא בכולו לבן בתחלה טהור, אלא טמא 
{{הע-שמאל|הבהרת על השחין נחשבת כזו רק אם השחין התחיל להחלים, אבל אין צורך להמתין לריפוי גמור שלו.}}
[ה] &quot;שחין&quot; - יכול מורד? תלמוד לומר &quot;ונרפא&quot;. אי &quot;ונרפא&quot; יכול עד שתעשה צלקת? תלמוד לומר &quot;שחין&quot;. 
הא כיצד? נרפא ולא נרפא; וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת השחין הוא&quot; - עד שתקרום כקליפת השום 
{{הע-שמאל|ההגדרה של &quot;שחין&quot; כוללת גם כוויות שאינן מאש, ושפשופי עור מכל מיני סיבות.}}
[ו] אין לי אלא  שחין שעלה מאליו 
מנין לקה בעץ, באבן, ובגפת, ובחמי טבריה, ובכל דבר שאינו בא מחמת האש הוא שחין? 
תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; - ריבה 
{{הע-שמאל|דין השחין חל גם על שחין שהיה לפני מתן תורה, בניגוד לדין הצרעת; ראו לעיל פרק א א-ב ופרשה ג ב; שהרי השחין מביא להקלה בדיני הצרעת יחסית לעור החי.}}
אין לי אלא שחין שלאחר הדיבור, שלפני הדיבור מנין? בעכו&quot;ם משנתגייר, עד שלא שנתגייר מנין? 
בקטן משנולד, עד שלא נולד מנין? תלמוד לומר &quot;שחין... שחין&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|הדין של אדם שכל עורו הוכה בשחין הוא כדין אדם שחלק מעורו נעשה שחין: אם התחיל השחין להתרפא, ואם נוצרה בו בהרת – יש להסגירה למשך שבוע אחד, ואם היא פושה בשאר השחין או צומח בה שיער לבן – מחליטים את הנגוע לטומאה.
כך גם הדין של בהרת שכיסתה את כל השחין, וכן גם אם השחין והבהרת כיסו את כל עורו של המנוגע והוא טהור.
אם הבהרת כיסתה מחוץ לשחין את כל עורו, והשחין לא התחיל להתרפא (&quot;מורד&quot;) – ראו לעיל פרק ד ב, שהוא טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ח#משנה ה|נגעים ח ה.]] דורש &quot;'''בו''' בעורו&quot;}}
אין לי אלא שחין שיש לו היכן שיפשה, שחין שאין לו להיכן שיפשה מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; - אפילו בכולו.   
אין לי אלא בזמן שמקצת שחין ומקצת בהרת 
מקצת שחין וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו שחין. כולו שחין וכולו בהרת מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי יהיה בו בעורו&quot; אפילו בכולו: 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|נגעים ט ג.]] השאלה היא על מקרה שהבהרת מכסה את כל השחין (ולא יכולה לפשות עוד), והם נמצאים בכף ידו של המנוגע, שאין שם שיער. ר' אליעזר לא ידע מה לענות לשואלים, אבל עמד על דעתו שיש להסגיר, והתנה את הרשות שנתן לר' יהושע בן בתירא לדרוש בכך שהמסקנה תהיה כדעתו.
ר' יהושע טען שיתכן שיהיה למנוגע שחין בצמידות לשחין הקיים, והבהרת תפשה לתוכו. אמנם מדובר בחשש רחוק, אבל יש להסגיר את הנגע. ר' אליעזר אישר את ההסבר ושיבח את ר' יהושע בן בתירה.}}
[ז] שאלו את ר' אליעזר: מי שעלה לתוך ידו בהרת כסלע, ומקומה צרבת השחין - מהו? 
אמר להם: יסגיר. אמרו לו: למה? לגדל שער לבן - אינה ראויה, לפשיון - אינה פושה, ולמחיה - אינה מטמאה! 
אמר להם: שמא תכנוס ותפשה. אמרו לו: והרי מקומה כגריס! אמר להם כך שמעתי, &quot;יסגיר&quot;!	
א״ל ר' יהושע בן בתירה: אלמדנו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. 
אמר לו: שמא יולד שחין אחר חוצה לו ויפשה לתוכו. 
אמר לו חכם אתה, שקיימת את דברי חכמים
}}

===פרשה ד===
'''על ויקרא יג יט-כג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מניסוח דברי ר' יהושע בן בתירא [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ג|בנגעים ט ג]] עולה שהוא סבר כת&quot;ק, שיש חשיבות לסדר בין השחין והשאת. ראב&quot;י חולק עליהם, וטוען שגם אם היתה בהרת לפני השחין – בתחילה, כל זמן שהשחין &quot;מורד&quot; – היא אינה מטמאת, ולאחר שהתחיל להגליד היא מטמאת.}} 
[א] &quot;והיה במקום השחין שאת&quot; -  שיקדים השחין לשאת, ולא תקדם השאת לשחין.  
ר' אליעזר בן יעקב אומר: קרוי הוא &quot;במקומו&quot; עד שלא בא לשם.
[ב] כיצד? היה בעור הבשר עד שלא נעשה שחין וחיה - ראב&quot;י מטמא וחכמים מטהרים 
{{הע-שמאל|צבע הבהרת שעל השחין אינו דווקא לבן, וגם צבע ורוד מטמא; וראו לעיל פרשה ב ג. הביטוי &quot;נגע צרעת&quot; כולל את מראות הפתוך (ורוד) בכל ארבעת מראות הנגעים.
אם הנגע משנה את צבע העור, בין בהיר יותר בין כהה יותר – הוא מטמא.}}
[ג] &quot;שאת לבנה&quot; - מלמד שהיא מטמא חלקה.  &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
יכול השאת תטמא חלקה, והבהרת תטמא בפתוך 
ומנין ליתן את האמור בשאת בבהרת, ואת האמור בבהרת בשאת? ת&quot;ל &quot;נגע צרעת&quot; 
[ד] &quot;מראה שפל&quot; - אין לי אלא מראה שפל. מנין לרבות את השוה ואת הגבוה? 
ת&quot;ל &quot;ושפלה איננה מן העור&quot; 
{{הע-שמאל|השחין והמכווה אינם פושים זה לזה ולא לעור הבשר, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב,]] כלומר גם אם למעשה פשה נגע מהשחין המתרפא לעור הבשר – הנגע נחשב כנגע חדש. הדרשה מפרשת את התנאי &quot;ואם... &quot; בפס' כג כהנחיה הלכתית.}}
&quot;בשחין פרחה&quot; - אבל לא בעור הבשר. יכול לא תפשה  בעור הבשר, אבל תפשה בעור המכוה? 
ת&quot;ל &quot;ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה 
ואינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב ח-ט, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז.]]
לעניין החוט היוצא מנגע ורחבו המינימלי כדי להחשב כנגע בעצמו ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה ה|נגעים ד ה.]]}}
[ה] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת 
&quot;והנה אין בה&quot; - ולא בחוט היוצא ממנה. יכול אפילו יש בו רוחב שתי שערות? 
ת&quot;ל &quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; 
{{הע-שמאל|גם פשיון לאחר הפטור מטמא את הנגע, בשחין כמו בעור הבשר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]] ולעיל פרשה ג ג.}}
[ו] &quot;ואם פשה תפשה בעור&quot; - מה ת&quot;ל? לפי שנאמר &quot;וראהו הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בשביעי בלבד; שמיני, תשיעי, עשירי מנין? 
ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* יב. כאן חוזרים על הדרשה עבור צרעת בשחין, ולכן אין כאן מחיה ואין שבוע שני; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד.]]}}
[ז] החליטו בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, בתחלה, בסוף שבוע, לאחר הפטור.   
וכן בפשיון: החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון בסוף שבוע, לאחר הפטור 
לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ד|נגעים ה ד.]] לדעת חכמים אפילו אם מדובר בשני נגעים באותו אדם, שאחד מהם פשה ולכן אילו היה זוכר איזה נגע פשה היה טמא – כיוון שאינו זוכר - אין הכהן מטמא את הנגוע; וראו [[ביאור:משנה טהרות פרק ה#משנה ג|טהרות ה ג-ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יא|ותוספתא נגעים ג יא.]]}}
&quot;וטמא... אותו&quot; - את הודאי הוא מטמא, ואינו מטמא את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע, בזה כסלע ובזה כסלע, ואינו יודע באיזה מהם פשה, בין באיש אחד בין בשני אנשים - טהור. 
רבי עקיבא אומר: באיש אחד טמא, בשני אנשים טהור. 
אמרו לו: והלא נאמר &quot;נגע הוא&quot;! אם כן למה נאמר &quot;וטמא אותו&quot;? 
את הודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק!
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ד.}}
[ט] &quot;ואם תחתיה תעמוד הבהרת לא פשתה&quot; - מקום שתחתיה היא פושה, 
אינה פושה לא בעור הבשר ולא בעור המכוה 
{{הע-שמאל|הפטור אם לא פשתה הצרעת הוא דווקא לצרבת השחין, כלומר שיש עדיין סימנים לשחין, ולא במקרה שהשחין נרפא לגמרי.}}
&quot;צרבת&quot; - שיהא מקומה צרוב, ושיהא מקומה ניכר 
{{הע-שמאל|הצד השני של פיסקה ח: כשם שאין מטמאים בספק כך אין מטהרים בספק, ולכן אם לאחר שהחליט את שני הנגועים, ובאחד מהם הלך הפישיון, ואין הכהן יודע במי משניהם – אינו מטהר אף אחד מהם; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ה#משנה ה|נגעים ה ה.]]}}
&quot;וטהרו&quot; - את הודאי מטהר, ואינו מטהר את הספק. 
כיצד? שנים שבאו אצל כהן, בזה בהרת כגריס ובזה כסלע. 
בסוף שבוע בזה כסלע ועוד, ובזה כסלע ועוד - שניהם טמאים. 
אעפ&quot;י שחזרו להיות כסלע וכסלע - שניהם טמאים, עד שיחזרו להיות כגריס 
לכך נאמר &quot;וטהרו&quot; - את הודאי הוא מטהר, ואינו מטהר את הספק
}}

===פרק ז===
'''על ויקרא יג כד-כח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקדשת פרשיות מיוחדות לשחין ולמכווה, למרות שרוב דיניהם שוים, מלמדת שאין מצרפים אותם זה לזה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ט#משנה ב|נגעים ט ב.]]
השחין והמכווה נראים דומים, ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ג#יב|תוספתא נגעים ג יב,]] אבל הכהן צריך לדעת האם לפניו שחין או מכווה, ואם אינו יודע אינו יכול לטמא את הנגע. גם לעניין שיעור הבהרת אינם מצטרפים זה עם זה ולא לנגע בעור הבשר, אלא אם הגלידו לגמרי.}}
[א] &quot;כי יהיה בו בעורו שחין... או בשר כי יהיה בעורו מכות אש&quot; - מלמד שאין שחין ומכוה מצטרפים זה עם זה.  
[ב] לא שבאו ואיני יודע אם שחין הוא או מכוה היא; אלא אפילו כחצי גריס שחין וכחצי גריס מכוה - אין מצטרפים 
{{הע-שמאל|מכווה חיה – טהורה, ומכווה שהגלידה לגמרי – כעור הבשר; כאן מדובר על מצב הביניים, שנעשה קרום דק על המכווה; וראו לעיל פרק ו ה.}}
[ג] &quot;מכות אש&quot; - יכול מורד? ת&quot;ל &quot;והיתה מחית המכוה&quot;, יכול עד שתעשה צלקת? ת&quot;ל &quot;מכות אש&quot;. 
הא כיצד? חייתה ולא חייתה. וכן הוא אומר למטה &quot;צרבת המכוה היא&quot; עד שתקרום כקליפת השום.     
{{הע-שמאל|מכווה מוגדרת ככוויה מאש או מדבר שחומם באש; וראו לעיל פרק ו ו.}}
[ד] אין לי אלא בזמן שנכוה באור, מנין נכוה בגחלת, או ברמץ או בסיד רותח, בגפסים רותח 
וכל שהוא מחמת האש - זו היא מכוה? ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
{{הע-שמאל|מכווה שהיתה ביהודי לפני המצווה והתחילה להגליד – עלולה להינגע, וראו שם.}}
אין לי אלא מכוה שלאחר הדיבור; שלפני הדיבור מנין? 
בעכו&quot;ם משנתגייר; עד שלא נתגייר מנין? 
בקטן משנולד. עד שלא נולד מנין?  ת&quot;ל &quot;מכוה... מכוה&quot; ריבה.
אין לי אלא מכוה שיש לה להיכן שתפשה. מכוה שאין לה להיכן שתפשה מנין? 
ת&quot;ל &quot;כי יהיה בו&quot; אפילו בכולו.
אין לי אלא בזמן שמקצתה מכוה ומקצתה בהרת. 
מקצת מכוה וכולו בהרת, מקצת בהרת וכולו מכוה, כולו מכוה וכולו בהרת מנין? 
ת&quot;ל &quot;בעורו... בעורו&quot; ריבה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ג.}}
[ה] &quot;בהרת לבנה אדמדמת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. ומנין שמטמא חלקה? ת&quot;ל &quot;לבנה&quot;. 
מנין לרבות שאר המראות? ת&quot;ל &quot;או לבנה&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ה.}}
[ו] &quot;ואם יראנה&quot; - כולה כאחת.  
&quot;והנה אין בבהרת שער לבן&quot; - זה שאמרו לרבות את החוט היוצא ממנו, שיש בו רוחב שתי שערות 

[ז] &quot;ושפלה איננה מן העור והיא כהה&quot; – זו שאמרנו לרבות את השוה וגבוה 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ו.}}
[ח] &quot;וראה הכהן ביום השביעי... ואם פשה תפשה בעור&quot; 
שיכול אין לי פשיון מטמא אלא בסוף שבוע. מנין אף לאחר הפטור? ת&quot;ל &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot;.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרשה ד ז.}}
[ט] החליטו  בשער לבן, הלך שער לבן וחזר שער לבן, וכן פשיון - בתחלה, ובסוף שבוע, לאחר הפטור. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר, וכן בשער לבן - בסוף שבוע, לאחר הפטור לכך נאמר &quot;תפשה... ואם פשה תפשה&quot; 
{{הע-שמאל|הגדרת הנגע כ&quot;צרעת&quot; מאפשרת ללמוד מצרעת העור על צרעת השחין וצרעת המכווה,:כשם שהיא איפשרה לעיל (למשל פרק ד ה) לטעון שדינם של כל ארבעת מראות הנגעים אחיד.}} 
מה ת&quot;ל צרעת צרעת צרעת ג' פעמים? &quot;צרעת&quot; כגריס. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשאת בבהרת ואת האמור בבהרת בשאת. 
&quot;צרעת&quot; ליתן את האמור בשחין במכוה ואת האמור במכוה בשחין.
{{הע-שמאל|המילה &quot;היא&quot; מצמצמת את הנגע, בניגוד למילה &quot;צרעת&quot;, המרחיבה אותו. המילה מוציאה את המחיה שמטמאת נגע בעור הבשר, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ד|נגעים ג ד,]]) וכן היא מצמצמת את המראה לאחד מארבעת מראות הנגעים , ולא בוהק או מראה חמישי, וכן מצמצמת את צירוף הבהרת מהמכווה לבהרת מהשחין (ראו פיסקה א).}}
מה ת&quot;ל היא היא היא ג' פעמים? &quot;היא&quot; אינה מטמאה במחיה בתחלה, ובסוף שבוע, ולאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; פרט לפשתה לבהק בסוף שבוע, לאחר הפטור. 
&quot;היא&quot; אין לה מראה חמישית  
&quot;היא&quot; אין השחין והמכוה מצטרפין זה עם זה.
}}

===פרשה ה===
'''על ויקרא יג כט-ל'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז:]] במצב כזה הנתק החיצוני אמנם אינו מטמא, כי יש בתוכו שיער שחור; אבל הנתק הפנימי מטמא.}} 
[א] &quot;איש...&quot; - להביא את שניתק נתק בתוך נתק, דברי ר' עקיבא 
{{הע-שמאל|גם לאשה יש צרעת הזקן. הדרשה כאן אינה עוסקת בעניין זה אלא מרחיבה את הדין גם לאנדרוגינוס ולטומטום.}}
איש ואשה - אין לי אלא איש ואשה, מנין לרבות טומטום ואנדרוגניס? תלמוד לומר &quot;או&quot; 
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ז א ופרשה ד ג, דין דומה ליחס בין השחין והמכווה.}}
&quot;כי יהיה בו נגע בראש או בזקן&quot; - מלמד שאין הראש והזקן מצטרפין זה עם זה.
[ב] יכול לא יצטרפו זה עם זה אבל יפשו זה לזה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת הראש או הזקן&quot; - כשם שאין מצטרפין זה עם זה, כך אין פושין מזה לזה.
{{הע-שמאל|נתק בראש אבל לא בזקן מטמא, וכן ההפך.}}
[ג] אין לי אלא בזמן שיש לו בראש ובזקן. 
יש לו בראש אבל לא בזקן, בזקן אבל לא בראש מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש '''או''' בזקן&quot; 
{{הע-שמאל|בפס' לא מסגיר הכהן את הנתק למרות שמראהו אינו עמוק מן העור, ומכאן שעניין זה אינו חיוני לטומאת הנתק. הדרשה לומדת שהנתק אינו מריטת שערות בידי אדם אלא בידי שמים.}}
[ד] &quot;מראהו עמק&quot; - אין לי אלא מראהו עמוק, מנין לרבות את השוה והגבוה? 
תלמוד לומר &quot;והנה אין מראהו עמק מן העור&quot; {{ממ|ויקרא|יג|לא}}. ואם כן למה נאמר &quot;מראהו עמוק&quot;? 
יכול אם נתקו אדם יהא טמא? תלמוד לומר &quot;מראהו עמוק&quot; - מה מראהו עמוק בידי שמים, אף אין לי אלא בידי שמים.
{{הע-שמאל|השוו לדין שיער לבן, לעיל פרק ב ב-ד. דורש גם צהוב-זהב.}} 
[ה] &quot;ובו&quot; - להביא את שבתוכו ושוכב חוצה לו, פרט לשחוצה לו ושוכב בתוכו.  
&quot;ושער&quot; - מיעט שער שתי שערות 
&quot;צהוב&quot; - לא ירוק, לא אדום, ולא שחור. אוציא את כולם ולא אוציא שער לבן? 
ודין הוא: ומה אם שער צהוב, שאינו סימן טומאה בנגע, הרי היא סימן טומאה בנתק. 
שער לבן, שהוא סימן טומאה בנגע, אינו דין שיהא סימן טומאה בנתק? תלמוד לומר &quot;צהוב&quot; - צהוב ולא לבן. 
ולמה הוא דומה? לתבנית הזהב 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י|נגעים י א:]] ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי מסכימים שהפרשנות היא כלשון בני אדם, וחולקים בשאלה האם ההקשר בלשון בני אדם קובע, כלומר האם הפרשנות היא לפי 'שיער דק' או לפי 'דק' כשלעצמו.}}
&quot;דק&quot; - לקוי קצר, דברי ר' עקיבא. ר' יוחנן בן נורי אומר: אפילו ארוך. 
אמר ר' יוחנן בן נורי: ומה הלשון הוא אומר &quot;דק מקל זה&quot;, &quot;דק קנה זה&quot; - דק לקוי קצר או דק לקוי ארוך? 
אמר לו ר' עקיבא: עד שאנו למדין מן הקנה - נלמד מן השיער! 
&quot;דק שערו של פלוני&quot; - דק לקוי קצר, לא דק לקוי ארוך! 
{{הע-שמאל|אין בנתק ארבע מראות נגעים בהכרח, ולכן אינו מכונה &quot;צרעת&quot; סתם. 
אם צמח שיער צהוב במקום בהרת מחוץ לראש ולזקן אינו מטמא, וראו גם לעיל פרק ב ד.
אם נוצרה בראש או בזקן בהרת – אין הבהרת מטמאת, גם אם פשתה.}}
[ז] יכול מוסף על ארבע מראות שבעור הבשר? תלמוד לומר &quot;וטמא אותו הכהן נתק הוא&quot;.
[ח] יכול אינו מוסף על ד' מראות שבעור הבשר, אבל יטמא מקום הבהרת? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא&quot;: הוא אינו מטמא מקום הבהרת. 
יכול לא יטמא מקום הבהרת, אבל תהא הבהרת מטמאה בראש ובזקן? 
תלמוד לומר &quot;נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא&quot; - אין לראש ולזקן טומאה, אלא טומאת נתקים בלבד!
}}

===פרק ח===
'''על ויקרא יג לא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות הקושרות את הנתק לנגע: לדעת ר' שמעון אם קדם השיער הצהוב לנגע – אינו מטמא, למרות ששיער צהוב מטמא גם כשהנגע אינו אחד מארבעה מראות נגעים (ראו לעיל פרשה ה ז); בעניין הנגע ראו לעיל פרק ב ב [[ביאור:משנה נגעים פרק ד#משנה יא|ונגעים ד יא.]] 
ר' יהודה מסיק מכך שלא נאמר &quot;הפך צהוב&quot;, אלא &quot;ובו שיער צהוב&quot; – שהשיער הצהוב מטמא גם אם הוא קדם לנגע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ד|נגעים י ד,]]) וקושר את הנתק לנגע בעניין גודלם (כגריס, ראו לעיל פרשה ג יא) ובעניין הפישיון מבחוץ פנימה, שאינו נחשב פישיון; בעניין הנגע ראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ג|בנגעים ו ג.]]
וראו דעות נוספות לקמן בסוף פיסקה ו.}}
[א] &quot;וכי יראה הכהן את נגע הנתק&quot; - אמר ר' שמעון מה ת&quot;ל &quot;נגע הנתק&quot;? 
הקיש נגע לנתק: מה נגע, שיער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך
אף נתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך. 
[ב] שיער צהב דק קל וחומר: ומה אם שיער לבן, שאין שיער אחר מציל מידו, אינו מטמא אלא הפוך 
שיער צהוב דק, שיש שער אחר מציל - אינו דין שלא יטמא אלא הפוך?   
לא! אם אמרת בשער לבן, שלא יפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה 
תאמר בשער צהוב דק, שיפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה? 
הואיל ויפה כחו במקומו ליטמא בכל מראה - יטמא הפוך ושלא הפוך! 
ת&quot;ל &quot;נגע נתק&quot; - הקיש נגע לנתק: מה הנגע, שער לבן שבו אינו מטמא אלא הפוך 
אף הנתק, שיער צהוב שבו לא יטמא אלא הפוך!    
[ג] ר' יהודה אומר: כל מקום שצריך לומר &quot;הפך&quot; אמר &quot;הפך&quot; 
אבל הנתק שנאמר בו &quot;ושער צהב&quot; - מטמא הפוך ושלא הפוך!   
[ד] א&quot;כ למה נאמר &quot;נגע נתק&quot;? הקיש נתק לנגע: מה נגע, אינו פחות מכגריס - אף נתק, כגריס!        
וכשהוא אומר למטה &quot;נגע נתק&quot; הקיש נגע לנתק: מה נתק, שאין פשיון לתוכו - אף נגע, שאין הפשיון לתוכו! 
{{הע-שמאל|ראו לעניין שיער לבן לעיל פרק ב ב, ושם פיסקה ד.
הדרשה על &quot;שחור&quot; מגדירה את השיער המציל מטומאה ככל שיער שאינו צהוב. אבל אם יש שערה אחת צהובה ושערה מצבע אחר – אין לטמא ואין לטהר את הנתק, אלא יש להסגירו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג-ד.]]}}
[ה] &quot;ושער&quot; - מיעוט שער - שתי שערות. 
&quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור, ומנין לרבות את הירוק ואת האדום? ת&quot;ל &quot;שער&quot;. 
א&quot;כ למה נאמר 'שחור'? - שהשחור מציל והצהוב אינו מציל.   
[ו] איזהו צהוב שאינו מציל? הרי שקדם את הנתק - טמא, דברי ר' יהודה! 
אלא שהיו בו שתי שערות: אחת צהובה ואחת שחורה, אחת צהובה ואחת לבנה. 
הייתי אומר הואיל ואינן מצטרפין לטומאה - יצטרפו לטהרה! 
ת&quot;ל &quot;שחור&quot;: השחור מציל והצהוב אינו מציל! 
ר' אליעזר בן יעקב אומר: שיער צהוב שקדם את הנתק - לא מטמא ולא מציל. 
ר' שמעון אומר: כל שאינו סימן טומאה בנתק - הרי הוא סימן טהרה בנתק! 
{{הע-שמאל|אם בתוך הנתק יש שיער שחור, המוקף בשיער צהוב – הנתק טהור. לכן אם שני נתקים התחברו בשני מקומות ובין שני החיבורים נשאר שיער שחור – הנתק נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ו|נגעים י ו-ז.]]}}
[ז] &quot;אין בו&quot; - עד שיהא מבוצר בו.  
מכאן אמרו: ב' נתקים זה בצד זה, ושיטה של שער מפסקת בינתים. 
נפרץ ממקום אחד - טמא. משני מקומות - טהור. 
כמה תהא פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס - טמא, מפני שלא כנס שער שחור לתוכו.
[ח] שני נתקים זה לפנים מזה, ושיטה של שער מפסקת ביניהם. 
נפרץ ממקום אחד- טמא. משני מקומות טהור. 
כמה תהיה פרצה? מקום שתי שערות. נפרץ ממקום אחד כגריס – טהור, מפני שכנס שיער שחור לתוכן. 
{{הע-שמאל|הבסיס לדין ההצלה בשיער שחור: טהרת הנתק היא או בשיער שחור או באי פיסיון ואי צמיחת שיער צהוב.}}
[ט] &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; - ואם יש בו, פטור.      
או אינו אומר אלא &quot;ושער שחור אין בו והסגיר&quot; ואם יש בו טמא? 
כשהוא אומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק... טהור הוא&quot; הרי זה בא ללמד על שיער שחור, שהוא סימן טהרה בנתק. 
הא מה אני מקיים &quot;ושער שחור אין בו&quot;? - ואם יש בו, פטור
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרשה ב ט.}}
&quot;והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים&quot; - תחלה
}}

===פרק ט===
'''על ויקרא יג לב-לז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שאין צורך לבחון אם יש בנתק אחד ממראות נגעים – צריך לראות אותו דווקא ביום; השוו לעיל פרק ב* א.}}
[א] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot;, ולא בלילה. 
[ב] יכול עור הבשר, שהוא מטמא בארבע מראות, יהא צריך יום, 
נתקים, שאין מטמאים בד' מראות, לא יהיו צריכים יום? תלמוד לומר &quot;ביום&quot; - ולא בלילה 
{{הע-שמאל|לדברי ר' יהודה ראו לעיל פרק ח ג. לדברי ר' יוחנן בן נורי ראו לעיל פרשה ה ה.}}
[ג] &quot;והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהוב&quot; 
ר' יהודה אומר: אינו אומר &quot;לא הפך בו שיער צהוב&quot; אלא &quot;לא '''היה''' בו שיער צהוב&quot;
הא אם קדם את הנתק - טמא. 
ר' יוחנן בן נורי אומר: אינו אומר &quot;לא היה בו שער שער צהוב '''דק'''&quot; אלא &quot;לא היה בו שער צהוב&quot; - ואפילו ארוך.
{{הע-שמאל|הסגר והחלט הנתק אינו תלוי בשאלה האם הוא למעשה עמוק מעור הקרקפת או לא; וראו לעיל פרשה ה ד.}} 
&quot;ומראה הנתק אין עמק מן העור&quot; - לא ממשו 
{{הע-שמאל|בגילוח של ההסגר, שנעשה רק למטרת בדיקה, ואינו גילוח טקסי – אין צורך בכהן ובתער, אלא כל אדם יכול לגלח אותו בכל כלי שירצה.}}
[ד] &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בכהן, יכול אף זו בכהן? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל אדם.   
[ה] &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר. לפי שמצאנו שתגלחת האחרונה בתער, יכול אף זו בתער? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - בכל דבר.
{{הע-שמאל|התגלחת – גם זו שנועדה לבדוק את הנתק -  דוחה את הנזירות; וראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ג|תוספתא נזיר ד ג.]]
אפילו נזיר שסיים את נזירותו, וחייב לגלח את כל שערו, ויש בו נתק החשוד (בספק) כמטמא (אם יפשה) – אינו רשאי לגלח את הנתק; כלומר הוא חייב להשאיר סביב הנתק שתי שערות סמוכות כדי לבדוק את הנתק פושה; אבלל ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ח#משנה ב|נזיר ח ב,]] שחולקת על כך.}}
[ו] &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י שהוא נזיר. לפי שנאמר &quot;תער לא יעבור על ראשו&quot;, יכול אף על פי מנוגע? 
תלמוד לומר &quot;והתגלח&quot; - אעפ&quot;י נזיר 
[ז] יכול כשם שתגלחת הנגע דוחה לתגלחת הנזיר בזמן שהוא ודאי 
כך תהא תגלחת הנזיר דוחה לתגלחת הנתק בזמן שהוא ספק? תלמוד לומר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot; 
וכי מה יש בו? ואם כן למה נאמר &quot;ואת הנתק לא יגלח&quot;? אלא סמוך לנתק לא יגלח. 
הא כיצד? מגלח חוצה, ומניח שתי שערות סמוך לו, כדי שיהא ניכר אם פשה. 
{{הע-שמאל|אם תלש סימני טומאה מהנגע או מהנתק (שיער לבן או צהוב בהתאמה) עבר בלא תעשה; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ד|נגעים ז ד.]]}}
ומנין לתולש סימני טומאה מתוך נגעו, עובר בלא תעשה? תלמוד לומר ואת הנתק לא יגלח 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ה|נגעים ג ה:]] כל זמן שהנתק קיים ומוסגר - האדם מטמא משכב ומושב, וכן את כלי הבית שבא אליו.}}
[ח] &quot;וכבס בגדיו&quot; - מלטמא משכב ומושב ומלטמא בביאה, 
&quot;וטהר&quot; - מן הפריעה ומן הפרימה ומן התגלחת ומן הצפרים.    
&quot;וכבס בגדיו&quot; - וטבל. יכול הרי הוא מסולק? תלמוד לומר &quot;ואם פשה יפשה... טמא&quot; 
[ט] &quot;אחרי טהרתו&quot; - אין לי אלא לאחר הפטור, ומנין אף בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני? 
תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ב* י, פרשה ד ז, פרק ז ט [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ה|ונגעים י ה.]] אם סיבת ההחלט נעלמה וחזרה – דינו עדיין מוחלט, כי רק בבדיקה של הכהן עשוי הסטאטוס של הנגוע להשתנות.
הכהן אינו צריך לבדוק (&quot;לבקר&quot;) מתי צמח השיער הצהוב אלא הוא מטמא את הנגוע; אם יש פישיון הוא אינו צריך בכלל שיער צהוב כדי לטמא את הנגוע; הלכה שלישית הנלמדת מאותו הפסוק היא שאין מסגירים את המוסגר וכו', ראו לעיל פרק ב ז.}}
[י] החליטו בשער צהוב והלך שער צהוב וחזר, 
וכן בפשיון - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה? 
לכך נאמר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;. 
החליטו בפשיון, הלך הפשיון וחזר הפשיון, 
וכן שער צהוב - בתחלה, בסוף שבוע ראשון, בסוף שבוע שני, לאחר הפטור, הרי הוא כמו שהיה! 
(תלמוד לומר &quot;יפשה... ואם פשה יפשה&quot;) 
[יא] ומנין לשער צהוב החוזר לאחר הפטור? תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא&quot;
[יב] ומנין לשער צהוב שיטמא שלא בפשיון, ומנין לפשיון שיטמא שלא בשער צהוב? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר לשער הצהוב טמא הוא&quot;
[יג] ומנין שאין מסגירין את המוסגר, ואין מחליטין את המוחלט, ואין מסגירין את המוחלט, 
ואין מחליטין את המוסגר בנתקים? 
תלמוד לומר &quot;לא יבקר הכהן לשער הצהוב טמא הוא&quot; 
{{הע-שמאל|דורש &quot;בעיניו&quot; לא על הנגע אלא על הכהן, בנו ותלמידו המסייעים לו לבחון את הנגע; עיניו ולא עינו.}}
[יד] &quot;ואם בעיניו&quot; - אין לי אלא בעיני עצמו. בעיני בנו, בעיני תלמידו מנין? 
תלמוד לומר &quot;ואם בעיניו עמד הנתק&quot; 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק ח ה. לעניין השער שצמח אחרי הסגר (&quot;הצומח&quot;) – הוא מטהר אפילו אם צמח בקצה הנגע (&quot;שאינו מבוצר&quot;), ושער שחור ישן מטהר אפילו אם הנגע פשה והקיף אותו (&quot;בסוף&quot;); וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ג|נגעים י ג.]]}}
&quot;ושער&quot; - מיעוט שער שתי שערות. &quot;שחור&quot; - אין לי אלא שחור. מנין לרבות את הירוק ואת האדום? 
תלמוד לומר &quot;ושער שחור&quot;. &quot;צמח בו&quot; – אף על פי שאין מבוצר בו. 
אין לי אלא הצומח בסוף והמשואר בתחלה. 
מנין הצומח בתחלה והמשואר בסוף? - תלמוד לומר שער שער, ריבה 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ח||נגעים י ח;]] שתי מסורות על דברי ר' שמעון.}}
[טו] מי שהיה בו נתק ובו שער צהוב - טמא. נולד לו שער שחור - טהור. אעפ&quot;י שהלך לו שער שחור - טהור. 
ר&quot;ש בן יהודה אומר משום ר&quot;ש: כל נתק שטהור שעה אחת - אין לו טומאה לעולם. 
ר&quot;ש אומר: כל שער צהוב שטהר שעה אחת - אין לו טומאה לעולם 
{{הע-שמאל|אם צמח שיער שחור בנתק, אבל בתוך השיער השחור נוצר נתק פנימי חדש – הנגוע לא נרפא ואינו נטהר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ז|נגעים י ז,]] המצב בתחילה, וראו גם לעיל פרשה ה א.}}
[טז] &quot;נרפא הנתק&quot; - ולא שניתק נתק בתוך נתק. ר' עקיבא אומר לא טהרתי אלא הרפוי 
{{הע-שמאל|אין די בהלכה שהנגוע אמור להיטהר, אלא הדבר תלוי בטקס הטיהור ע&quot;י כהן, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]
יתכן לומר שהלל עלה מבבל לא&quot;י כי בא&quot;י היה מקדש, שבו עורכים טקסים. הלל הבין את חשיבות הטקסים, ולכן עלה; לא משום שלא ידע את ההלכה!}}
&quot;טהור הוא&quot; - יכול יפטר וילך לו? תלמוד לומר &quot;וטהרו הכהן&quot;. 
אי &quot;וטהרו הכהן&quot;, יכול אם אמר כהן על טמא &quot;טהור&quot;, יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;טהור... וטהרו הכהן&quot;. על הדבר הזה עלה הלל מבבל
}}

===פרק י===
'''על ויקרא יג לט-מב'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהק כהה יותר מארבעה מראות נגעים, והוא טהור, ואינו מטמא כאום או כפישיון; אבל אינו נחשב בשר חי, לעניין טומאת המחיה ולעניין טומאת ה'כולו לבן'; ואם היה הנגע כולו לבן, אבל חלקים מהנגע היו בוהק ולא נגע ממשי – המנוגע טמא.}} 
[א] &quot;בהק... טהור&quot; - מלמד שבהק טהור. יכול לא יטמא משום אום, אבל יטמא משום פשיון? 
תלמוד לומר &quot;פרח... טהור&quot;. יכול יטהר את הבהרת שיצאת ממנו? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
יכול לא יטהר את הבהרת שיצאת ממנו, אבל יטהר את הבהרת שנסמך לה? 
תלמוד לומר &quot;בהק הוא טהור הוא&quot; - הוא טהור, ואין בהרת שיצאת ממנו ושנסמך לה טהורה - אלא טמאה! 
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את דין &quot;כולו לבן&quot; גם למקרה שכל הראש נגוע בנתק, למרות ששאר העור חי; אכן ר' שמעון דורש שגם כל הזקן יהיה נתק, אבל אז גם לדעתו המנוגע טהור; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה ט|נגעים י ט.]] הדרשן מזהה את &quot;כי ימרט ראשו&quot; עם נתק בכל הראש. גם כאן על המנוגע לבוא ממצב של טומאה לטהרה, ולא להופיע מראש כשכולו לבן.
לפיסקה ד ראו לעיל פרשה ה א.
כאמור לדעת ר' יהודה נטהר אם היה נתק בראש או בזקן, ואילו לדעת ר' שמעון דווקא אם היה נתק בשניהם גם יחד – המנוגע טהור.}} 
[ב] מנין אתה אומר היה בו נתק כגריס וניתק כל ראשו טהור? תלמוד לומר &quot;ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא&quot;.
יכול יהא הזקן מעכבו?  
ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש {{ב|דבר אחר|עור הזקן}} מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם - אינו דין שיעכבו זה את זה? 
תלמוד לומר &quot;ראשו&quot; - ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו. 
[ג] או אינו אלא ניתק ראשו - טהור, ניתק זקנו - לא יהא טהור? 
תלמוד לומר &quot;ואיש&quot; - להביא את הזקן 
[ד] או אינו אומר &quot;איש&quot;, אלא להוציא את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;הצרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.   
[ה] אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? להביא את הזקן. 
אם כן למה נאמר &quot;ראשו&quot;? ראשו טהור, ואין הזקן מעכבו, דברי ר' יהודה.
ר&quot;ש אומר: ודין הוא: ומה אם עור הפנים ועור הבשר, שיש דבר אחר מפסיק ביניהם - מעכבים זה את זה 
הראש והזקן, שאין דבר אחר מפסיק ביניהם, אינו דין שיעכבו זה את זה?
{{הע-שמאל|בבהרת אינו נחשב &quot;כולו הפך לבן&quot; אלא אם אין לבהרת עוד לאן לפשות. ר' שמעון טוען שכך גם בנתק: למרות שהראש והזקן אינם פושים זה לזה, הרי שניהם מטמאין בנתק ולכן רק אם הנתק מכסה את שניהם המנוגע טהור.}}
דבר אחר: מצאנו בכל הראוי ליטמא בנגע הבהרת - מעכב את פריחת הבהרת 
אף כל הראוי ליטמא בנגע הנתק - יעכב את פריחת הנתק! תלמוד לומר &quot;ראשו... טהור&quot;, והזקן מעכבו! 
{{הע-שמאל|הנשם שנאכל או שהוסך גורם לנשירת השיער, אבל התהליך הוא הפיך, והקרחת שנוצרת עשויה עדיין להצמיח שיער. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י]], שאם אכל או סך נשם - הקרחת נחשבת קרחת; אבל אם גילח את ראשו אינו נחשב קרח, כי זה לא בידי שמים.}}
[ו] יכול אפילו נמרט ראשו {{ב|מחמת חולי,|ולא מהנתק}} יהא טמא? 
תלמוד לומר &quot;קרחת&quot; ו&quot;גבחת&quot;; מה קרחת בידי שמים - אף גבחת בידי שמים. 
אי מה קרחת שאינה ראויה לגדל שער - אף גבחת, שאינה ראויה לגדל שער 
מנין אכל נשם, סך נשם? תלמוד לומר &quot;קרחת... קרחת&quot;, ריבה! 
{{הע-שמאל|הצדעים (הפיאות) הם חלק מהגבחת, החלק האחורי של איזור השיער נקרא קרחת.}} 
[ז] &quot;ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא&quot;. 
&quot;פאת פניו&quot; - אין לי אלא פאת פניו; מנין לרבות הצדעין מכאן ומכאן? תלמוד לומר &quot;'''ואם''' מפאת פניו&quot;.
איזהו קרחת ואיזהו גבחת? מהקדקד שופע לאחריו - זו הוא קרחת; מהקדקד שופע לפניו - זו הוא גבחת. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק י#משנה י|נגעים י י:]] ההבחנה בין הקרחת לגבחת דומה להבחנה בין הראש לזקן. במשנה נוספה דעתו של ר' יהודה, שמסתייג מהחלוקה בין הקרחת לגבחת.}}
[ח] &quot;וכי יהיה בקרחת או בגבחת&quot; - מלמד שאין קרחת וגבחת מצטרפין זה עם זה. 
יכול לא יצטרפו זה עם זה, אבל יפשו מזו לזו? תלמוד לומר &quot;צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו&quot; 
כשם שאין מצטרפין זה עם זה כך אין פושות מזו לזו!
}}

===פרק יא===
'''על ויקרא יג מב-מג'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הבהרת של צרעת הקרחת והגבחת היא גם בהרת ורודה, בדומה לצרעת הראש והזקן.}} 
[א] &quot;נגע לבן אדמדם&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפתוך. 
{{הע-שמאל|הכינוי &quot;צרעת&quot; מלמד שמחיה בנגע מטמאת את הנגוע. אין היררכיה בין צרעת השחין והמכווה לצרעת הקרחת והגבחת, ולכן אי אפשר ללמוד קל וחומר מזו על זו; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ו|נגעים ג ו,]] והשוו למשנה ד שם.}}
&quot;צרעת&quot; מלמד שהיא מטמאה במחיה. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שהם מטמאים בשער לבן - אין מטמאים במחיה, 
קרחת וגבחת, שאינן מיטמאות בשער לבן - אינו דין שלא יטמאו במחיה? 
תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - מלמד שהוא מטמא במחיה!
{{הע-שמאל|מפרש &quot;פורחת&quot; – מתקדמת, נעה. במקרה של הצרעת – פושה.}}
[ב] &quot;פורחת&quot; - מלמד שהיא מטמאה בפשיון!
{{הע-שמאל|צידו השני של הקל וחומר מפיסקה א. יתכן לומר בפשטות שעל הקרחת והגבחת אין שערות ולכן למעשה לא צומח בהן שיער לבן, אבל הדרשה מעדיפה ללמוד את הדין מפסוק.}}
&quot;הוא&quot; - אינה מטמאה בשיער לבן. 
הלא דין הוא: מה אם השחין והמכוה, שאינם מטמאים במחיה - מיטמאין בשער לבן, 
קרחת וגבחת, שהם מיטמאים במחיה - אינו דין שיטמאו בשיער לבן? 
תלמוד לומר &quot;הוא&quot; - היא אינה מטמאה בשער לבן! 
{{הע-שמאל|גם שאר מראות הנגעים מטמאים את הקרחת והגבחת בפתוך, וראו לעיל פרשה ב א, וכן לעיל פרק ד א ופרק ז ה.}}
[ג] &quot;וראה אותו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת&quot; - למדנו לשאת שהיא מטמאה בפתוך. 
ומנין לרבות שאר המראות? תלמוד לומר &quot;נגע לבן אדמדם&quot; 
{{הע-שמאל|שני הסגרים בצרעת הקרחת והגבחת, בדומה לצרעת עור הבשר, ושלא כמו צרעת השחין, למרות שמספר סימני הטומאה הוא שנים (מחיה ופישיון) - ואילו בעור הבשר יש שלושה סימנים (הנ&quot;ל וגם שיער לבן). וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ג|נגעים ג ג-ו.]]
בנוסף לומדים מהקשר בין צרעת הקרחת לצרעת עור הבשר שצבע הבהרת בשתיהן אינו בהכרח לבן, אלא גם ורוד (פתוך); ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א#משנה ב|נגעים א ב.]]}}
&quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות. 
[ד] הלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר. מה עור הבשר, בשני שבועות - אף כאן, בשני שבועות.  
[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, בשבוע אחד - אף כאן, בשבוע אחד! 
[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא במחיה - מדבר שהוא מטמא במחיה 
ואל יוכיחו שחין ומכוה, שאינם מיטמאין במחיה. 
או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בשני סימנים - מדבר שהוא מטמא בשני סימנים 
ואל יוכיח עור הבשר, שהוא מטמא בשלושה סימנים! תלמוד לומר &quot;כמראה צרעת עור בשר&quot; - בשני שבועות.
הרי עור הבשר כזו: מה זו מטמאה בפתוך -אף עור הבשר מטמאה בפתוך! 
רבי אומר: הרי הוא כעור הבשר: מה {{ב|עור הבשר מטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה – {{ב|אף זו תטמא|גם}} חלקה שלא בפתוכה.
{{הע-שמאל|המילה &quot;צרעת&quot; מלמדת שגודל הבהרת הוא לפחות כגריס, בדומה לצרעת עור הבשר, ולצרעת המכוה והשחין; למרות שצרעת הקרחת והגבחת קלה משתיהן: מצרעת השחין והמכוה – כי אחד מסימני הטומאה הוא מחיה, והיה מקום להגדיל את הבהרת כדי לכלול בתוכה מחיה כעדשה, ומצרעת עור הבשר – כי יש בה רק שני סימני טומאה.}}
&quot;צרעת&quot; - כגריס. הלא דין הוא: טימא כאן, וטימא בשחין ובמכוה. מה שחין ומכוה, כגריס - אף כאן, כגריס. 
[ז] לא! אם אמרת בשחין ובמכוה, שהם מיטמאים בשער לבן, ואין מקום שער לבן צריך כלום 
תאמר בקרחת ובגבחת, שהם מיטמאים במחיה - ומחיה צריכה כעדשה? 
עור הבשר יוכיח! שהוא מיטמא במחיה ומיטמא כגריס! 
[ח] לא! אם אמרת בעור הבשר, שהוא מיטמא בג' סימנים - תאמר בקרחת ובגבחת, שאין מיטמא אלא בשנים? 
הואיל ואין מיטמא אלא בשנים לא יהיה כגריס! תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - כגריס
}}

===פרק יב===
'''על ויקרא יג מד-מז'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פרק י ד. טומאת הצרעת חלה על כל נגוע יהודי: איש ואשה, קטן, אנדרוגינוס וטומטום, אבל הפריעה והפרימה היא רק לגברים, מטעמי צניעות; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}}
[א] &quot;איש&quot; - אין לי אלא איש, מנין לרבות את האשה ואת הקטן? תלמוד לומר &quot;צרוע&quot; - בין איש בין אשה בין קטן.  
אם כן למה נאמר &quot;איש&quot;? לענין של מטה - האיש פורע ופורם ואין האשה פורעת ופורמת 
{{הע-שמאל|טומאת המצורע אינה חלה לפני טקס הטימוא ע&quot;י הכהן. הכלל הזה חל על כל סוגי הנגעים, למרות שכאן נאמר &quot;בראשו נגעו&quot;.}}
[ב] &quot;יטמאנו הכהן&quot; - מלמד שטומאתו בכהן. אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? 
תלמוד לומר: &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot; 
[ג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני מרבה את הנתקים, שבראשם נגעם! 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא יטמאנו הכהן&quot;
{{הע-שמאל|הכלל הנ&quot;ל חל רק על המנוגעים ולא על טומאות אחרות; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]] למסקנות מהכלל הזה.}}
[ד] יכול אף שאר הטמאים תהא טומאתם בכהן? תלמוד לומר &quot;הוא&quot;. 
אוציא שאר הטמאים, שאין טומאתם מגופם - ולא אוציא הזב והזבה, שטומאתם מגופם? 
תלמוד לומר &quot;טמא הוא טמא יטמאנו הכהן&quot;: זה טומאתו בכהן, ואין שאר הטמאים טומאתם בכהן! 
{{הע-שמאל|אפילו כהן גדול, אם הצטרע – חייב לפרוע ולפרום, והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ב|סנהדרין ב א.]]}}
[ה] &quot;והצרוע&quot; - אף על פי כהן גדול; 
לפי שנאמר &quot;ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום&quot; {{ממ|ויקרא|כא|י}}, יכול אף על פי מנוגע, 
מה אני מקיים &quot;בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע&quot;? בכל אדם חוץ מכהן גדול? 
תלמוד לומר &quot;אשר בו הנגע&quot; - אף על פי כהן גדול! 
{{הע-שמאל|ר' אליעזר משווה את המצורע לנזיר, המגדל את שערו; ר' עקיבא טוען שהפריעה, כמו הפרימה, אינה בגוף המצורע אלא בכך שראשו מגולה, כדין האשה הסוטה בטקס השקאת המים. דורש יהיו-יהיה.}}
[ו] &quot;בגדיו יהיו פרומים&quot; - יהיו קרועים. &quot;וראשו יהיה פרוע&quot; - לגדל פרע, דברי ר' אליעזר.  
ר' עקיבא אומר: נאמר הויה בראש ונאמר הויה בבגדים, 
מה הויה אמורה בבגדים, דברים שהם חוץ מגופו - אף הויה האמורה בראש, דברים שהם חוץ מגופו! 
{{הע-שמאל|שפם נדרש כשפתיים נעולות, כלומר לשון שתיקה ואבלות. המצורע מתאבל על עצמו.}}
[ז] &quot;ועל שפם יעטה&quot; - חופה ראשו כאבל 
{{הע-שמאל|דיני האבלות והחובה להרחיק את הסובבים מלהיטמא תקפים לכל המנוגעים; לא דווקא למנוגעי הראש. החובה האחרונה חלה על כל הטמאים. דורש: וטמא (והאדם הטמא) – &quot;טמא&quot; יקרא.}}
&quot;וטמא טמא יקרא&quot; - אומר פרוש.  
אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot;.    
[ח] או, מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו? 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.   
[ט] ומנין לרבות שאר הטמאים? תלמוד לומר &quot;וטמא טמא יקרא&quot;.  
ארבה אני את הטמאים החמורים, ולא ארבה את הטמאים הקלים, 
טמא מת ובועל נדה וכל המטמאים את האדם מנין? תלמוד לומר &quot;טמא טמא יקרא&quot; 
{{הע-שמאל|הכהן מטהר את המנוגע אם נקצצה הבהרת, שהרי אין בו נגע; אבל אם קצץ אותה בכוונה – הכהן אינו מטהר אותו אלא אם מתקיים תנאי, שעליו חלוקים חכמים ור' אליעזר; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ז#משנה ה|נגעים ז ה.]] נראה שר' אליעזר מסכים שאם הפך כולו לבן הוא טהור, שהרי לפני שהפך לבן עבר שלב של הסגר (אחרת אינו נטהר).}}
[י] &quot;ימי אשר הנגע בו יטמא&quot; - לא ימים שהיתה בו בהרת ונקצצה. 
יכול אפילו קצצה במתכוין? תלמוד לומר &quot;'''כל''' ימי&quot;.
מאימתי הוא טהרתן? ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר - ויטהר ממנו.
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו.  
{{הע-שמאל|ר' אלעזר מעמיד את המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים במקרה שקצץ בדיוק את הבהרת: לא פחות ולא יותר.}}
[יא] אמר ר' אלעזר: לא נחלקו ר' אליעזר וחכמים על שקצצה וקצץ עמה בשר חי, שאין לו טהרה עולמית. 
ועל שקצצה ושייר ממנה כל שהוא, אילו פרחה בכולו - יהא טהור. 
ועל מה נחלקו? על שקצצה {{ב|מובאות|בדיוק}}: ר' אליעזר אומר: כשיולד לו נגע אחר ויטהר ממנו 
וחכמים אומרים: עד שתפרח בכולו 
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקאות א, ג, ח. הביטוי &quot;בראשו נגעו&quot; אינו נתפס בכל הדוגמאות הללו כבעל משמעות הלכתית.
הבידוד של המצורע מאפשר לו לפגוש במצורעים נוספים, אבל לא בטמאים כגון זבים או טמאי מת.}}
[יב] &quot;בדד ישב&quot; - אין לי אלא זה בלבד, מנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;.    
[יג] או מה זה מיוחד, שבראשו נגעו - אף אני אביא את הנתקים, שבראשו נגעו, 
ומנין לרבות שאר המנוגעים? תלמוד לומר &quot;טמא בדד ישב&quot;. 
יכול יהיו שנים טמאים עמו? תלמוד לומר &quot;הוא בדד ישב&quot; - אין שנים טמאים עמו. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|תחילת ספרי במדבר:]] המצורעים מורחקים משלושת המחנות, בניגוד לזבים ולטמאים שמורחקים ממחנה אחד או שנים.}}
[יד] &quot;מחוץ למחנה&quot; - חוץ לשלש מחנות 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ז|נגעים יג ז:]] הטומאה עוברת כשיש לה מקום מוגדר (מושב), והטהור נכנס אליו.}}
&quot;מושבו&quot; - מושבו טמא. מכאן אמרו: הטמא יושב תחת האילן והטהור עומד - טמא.  
הטהור יושב תחת האילן והטמא עומד - טהור. ואם ישב - טמא.  
וכן באבן המנוגעת - טהור, ואם הניחה - הרי זה טמא! 
{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש את סמיכות הפרשיות ולומד שיש לשלח לא רק בני אדם מצורעים אלא גם בגדים מצורעים.}}
ר' יוסי הגלילי אומר: &quot;מחוץ למחנה מושבו והבגד&quot; - לימד על הבגדים, שהם טעונים שילוח חוץ לג' מחנות
}}

===פרק יג===
'''על ויקרא יג מז-מח'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רק בגדי צמר או פשתים או עור מטמאים בנגעים. לגבי תערובת של כמה מיני חוטים ראו [[ביאור:משנה כלאים פרק ט|כלאים ט א]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ב|נגעים יא ב.]]}}
[א] &quot;והבגד&quot; - יכול השיראים והסריקין והכלך וצמר גפן וצמר גמלים וצמר ארנבים ונוצה של עזים? 
תלמוד לומר &quot;בבגד צמר או בבגד פשתים&quot;.
{{הע-שמאל|גם כלאים של צמר ופשתים עלולים להיטמא בנגע (למשל ציצית או בגדי כהונה), וכן בגד שחלקו כלאים, או תערובת של צמר או פשתים עם חוט מהסוגים שאינם נטמאים (כשהצמר או הפשתים הם הרוב.)}}
[ב] אין לי אלא צמר ופשתים {{ב|המיוחדים,|שעשויים מחוט מסוג אחיד}} מנין לרבות את הכלאים? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot;. {{ממ|ויקרא|יג|נח}}
אין לי אלא כלאים הבא מקצתו 
ומנין כלאים הבא בכולו, אחד מן המינים הבא במקצתו, אחד מן המינים הבא בכולו, מנין? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot;.
{{הע-שמאל|שיעור החוט המינימלי לנגעי הבגד הוא חוט שניתן לארוג ממנו 3X3 אצבעות, ואין צורך ב3X3 טפחים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ח|נגעים יא ח.]]}}
אין לי אלא בגד, וארג בו שלשה על שלשה. בגד ולא ארג בו אלא שלש על שלש מנין? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot;. 
{{הע-שמאל|כאן דורש ר' אליעזר את ו החיבור להחמיר בבגד שכל החלק הבלתי צבוע שלו התנגע, ור' ישמעאל מערער על הדרשה כי היא רחוקה מהפשט; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ז|נגעים יא ז,]] שם מנמק ר' יהודה בן בתירא את ההלכה הזאת בדרך עניינית.}}
אין לי אלא בגד שיש לו להיכן שיפשה, בגד שאין לו להיכן שיפשה מנין? תלמוד לומר &quot;והבגד&quot; דברי ר' אליעזר.  
אמר לו ר' ישמעאל: הרי את אומר לכתוב שתוק עד שאדרוש. אמר לו ר' אליעזר: ישמעאל, עוקר הרים אתה!
{{הע-שמאל|שתי השוואות בין בגד הפשתים לבגד הצמר: הראשונה מלמדת שמדובר באריג שאינו צבוע והשניה מלמדת ששניהם לבנים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ג|נגעים יא ג,]] שר' יהודה חולק על שתי הדרשות, ושלפחות לעניין העורות ר' שמעון טוען שגם אם הם בעלי צבע טבעי -  הם מטמאים בנגעים.}}
[ג]יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? 
תלמוד לומר &quot;בבגד צמר או בבגד פשתים&quot; - מה פשתים, כברייתו - אף צמר, כברייתו.
[ד]אוציא את הצבוע בידי אדם ולא אוציא את הצבוע בידי שמים? 
תלמוד לומר &quot;לפשתים ולצמר&quot; - מה פשתים, לבנה - אף צמר, לבנה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה א: הדרשה מניחה שכלים שאינם בגדים מקבלים נגעים, וטוענת שגם בהם חלה המגבלה שהם עשויים מצמר ומפשתים דווקא, ולא כלים שיש בהם אריג שתי וערב משיער – הן שערות הסוס והבקר, הן שער אדם.}}
[ה] &quot;או בשתי או בערב&quot; - יכול שתי וערב של נפה וכברה יהיו טמאים? תלמוד לומר &quot;בצמר או בפשתים&quot;.  
אוציא שתי וערב של נפה וכברה ולא אוציא את של שער? 
ודין הוא: מה הצמר, שלא הוכשר לקבל שריפה על ידי טומאה במקום אחר - הרי שתי וערב שלו טמא, 
[ו] שער - כמו שער של נזיר - שהוכשר לקבל שריפה ע&quot;י טומאה - אינו דין שיהא שתי וערב שלו טמא?  
תלמוד לומר &quot;לפשתים ולצמר&quot; - ולא של שער.
{{הע-שמאל|כאמור לעיל, גם חוט שעדיין אינו ארוג מטמא בנגעים, אבל לדעת ר' יהודה החוט צריך להיות מוכן לאריגה: אם הוא חוט של שתי שלא נשלק במים חמים, או אם הוא מפשתן ולא התלבן בכביסה - אינו מיטמא בנגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ח|נגעים יא ח.]]}}
[ז] יכול יהיו מטמאים מיד? תלמוד לומר &quot;בגד&quot;: מה בגד, משתגמר מלאכתו - אף כולם, משתגמר מלאכתם.   
איזהו גמר מלאכתם? השתי - משישלק, והערב - מיד, והאונין של פשתים – משיתלבנו; דברי ר' יהודה.        
{{הע-שמאל|ראו לעיל פיסקה ב. ר' יהודה טוען שאם היה החוט קרוע אפילו במקום אחד ולא נשאר חוט רצוף המספיק לאריגת 3X3 אצבעות, ואפילו אם קשר את הקרע – אין החוט מיטמא בנגעים; וראו נגעים שם. ר' יהודה מחמיר בעניין הצבע ומיקל בעניין כמות החוט.}}
יכול יהיו מטמאים בכל שהוא? 
תלמוד לומר &quot;בגד&quot;: מה בגד, משיארג בו שלש על שלש שתי וערב - אף כולן, משיארג בו שלש על שלש שתי וערב 
אפילו כולה שתי ואפילו כולה ערב, היתה פסוקות - אינה מטמאה בנגעים. 
ר' יהודה אומר: אפילו פסיקא אחת, וקשרה - אינה מטמאה בנגעים.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא|נגעים יא א.]] עורות של דגים ויצורי ים אינם מיטמאים בנגעים, כשם שאינם מיטמאים בטומאת  שרץ, וראו לעיל [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ו|שמיני פרשה ו ט-י,]] הצד השני של אותו לימוד.}}
[ח] &quot;עור&quot;- יכול אף עורות שבים יהיו טמאים? 
ודין הוא: טימא בשרצים וטימא בנגעים. 
מה שרצים, פטר בהם עורות שבים - אף נגעים, פטר בהם עורות שבים.  
[ט] קל וחומר: מה אם שרצים, שטימא בהם צבועים - פטר בהם עורות שבים, 
נגעים, שלא טימא בהם צבועים - אינו דין שיפטר בהם עורות שבים? 
לא! אם אמרת בשרצים, שלא טימא בהם שתי וערב - תאמר בנגעים, שטימא בהם שתי וערב? 
הואיל וטימא בהם שתי וערב - לא יפטר בהם עורות שבים? 
תלמוד לומר &quot;בגד&quot;: מה בגד, הגדל בארץ - אף עור, הגדל בארץ.  
או יכול שאני מוציא את שחיבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא? 
תלמוד לומר: &quot;בעור&quot; - להביא את שחבר לו מן הגדל בארץ כל שהוא, אפילו חוט, אפילו משיחה 
ובלבד שיחברנו לו כדרך חבורו לטומאה.     

[י] יכול אף עור המצה ועור האיפה במשמע? 
תלמוד לומר &quot;מלאכת עור&quot;: יצאו עור המצה ועור האיפה, שלא נעשה בהם מלאכה.
{{הע-שמאל|ראו לעיל [[ביאור:ספרא/שמיני#פרשה ו|שמיני פרשה ו יא:]] עור המצה והאיפה הוא בלתי מעובד; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה טו|כלים יז טו;]] רצועת הסנדל אינה בעלת בית קיבול, אבל השוו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יא|נגעים יא יא,]] שמדובר ברצועת סנדל שרחבה פחות מכגריס; עורות של דופן האוהל מיטמאים בנגעים, כי שימשו למלאכה.}} 
[יא] אוציא את עור המצה ועור האיפה, שלא נעשה בו מלאכה 
ולא אוציא עורות רצועות סנדלים, שנעשה בהם מלאכה? 
תלמוד לומר &quot;כלי&quot; - יצאו עורות רצועות סנדלים, שאינם כלים!
[יב] או יכול שאני מוציא עורות אהלים, שאינם כלים? 
תלמוד לומר &quot;לכל אשר יעשה העור למלאכה&quot; - לרבות עורות אהלים.       
}}

===פרק יד===
'''על ויקרא יג מט-נא'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הנגעים חלים על כל עור המשמש למלאכה, ולא רק על עורות צאן, כי המילה &quot;בעור&quot; חוזרת כמה פעמים.}}
[א] אי מה  צמר, בין בהמה דקה בנאכל - אף אין לי אלא מין בהמה דקה בנאכל 
מנין מין בהמה דקה ואינו נאכל,  בהמה גסה ונאכל, בהמה גסה ואינו נאכל, 
עד שתהא מרבה להביא עורות של שרצים; מנין? תלמוד לומר בעור בעור ריבה.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ג|נגעים יא ג.]] כאן ר' יהודה במקום ר' שמעון שם.}}
יכול יהיו מטמאים בין צבועים בין שאינם צבועים? 
תלמוד לומר &quot;בגד ועור&quot; - מה בגד, כולו לבן - אף עורות, כולם לבנים - דברי רבי מאיר.  
ר' יהודה אומר: &quot;או בבגד&quot; וכתוב אחד אומר &quot;בעור&quot;, הא כיצד? 
צבועים בידי שמים - מטמאים. בידי אדם - אין מטמאים. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|נגעים יא ד.]] בצרעת הבגד אין עירוב של ירוק ואדום, בניגוד לצרעת עור הבשר ולצרעת הקרחת והגבחת; אבל ירוק ואדום מצטרפים זה לזה לכגריס; וראו דעת ת&quot;ק [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#ד|בתוספתא נגעים ה ד.]]}}
[ב] והיה הנגע ירוק - יכול כל מראה ירוק? תלמוד לומר &quot;ירקרק&quot; - ירוק שבירוקים.   
אדום - יכול כל מראה אדום? תלמוד לומר &quot;אדמדם&quot; - אדום שבאדומים.
&quot;ירקרק או אדמדם&quot; - מלמד שאין מטמאים בפתוך. יכול שאין מטמאין בפתוך, כך לא יצטרפו זה לזה? 
תלמוד לומר &quot;והיה&quot;. 
{{הע-שמאל|לעניין הנימים ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה י|נגעים יא י.]]
הבגד אינו מוגבל בשאלה מי לובש אותו – עשיר, עני, ואף בגד שאינו מתאים לזה ולזה – כולם מטמאים בנגעים.}}
[ג] &quot;בבגד&quot; - ולא בנימין.  &quot;בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא&quot; מה תלמוד לומר? 
שיכול אין לי אלא בגד שיש בו לעשיר ולעני 
יש בו לעשיר אבל לא לעני, לעני אבל לא לעשיר, לא לעשיר ולא לעני מנין? 
תלמוד לומר &quot;נגע צרעת הוא והראה את הכהן&quot;. 
{{הע-שמאל|שיעור צרעת הבגד הוא כשיעור הצרעת באדם – כגריס, למרות שהצבעים שונים: ירקרק ואדמדם שאינם פתוכים.}}
[ד] &quot;צרעת&quot; - כגריס. והלא דין הוא: טימא כאן וטימא בעור הבשר, 
מה עור הבשר, כגריס - אף כאן, כגריס.  
[ה] או כלך לדרך זה: טימא כאן וטימא בבתים; מה בבתים, כשני גריסין - אף כאן, כשני גריסין! 
[ו] נראה למי דומה: דנים דבר שהוא מטמא בשני שבועות מדבר שמטמא בשני שבועות 
ואל יוכיחו בתים, שהם מיטמאים בשלושה שבועות! 
או כלך לדרך זה: דנים דבר שהוא מיטמא בירקרק ואדמדם מדבר שהוא מיטמא בירקרק או אדמדם 
ואל יוכיחו עור הבשר, שאינו מיטמא בירקרק או אדמדם! תלמוד לומר &quot;צרעת&quot; - כגריס. 
{{הע-שמאל|לעניין &quot;תחילה&quot; השוו לעיל פרשה ב ט ופרק ח ט. לעניין &quot;ביום&quot; השוו לעיל פרק ב* א ופרק ט א.}}
&quot;וראה הכהן את הנגע - והסגיר את הנגע שבעת ימים&quot; - תחלה. 
[ח] &quot;בשביעי&quot; - יכול בין ביום ובין בלילה? תלמוד לומר &quot;ביום&quot;: ביום, ולא בלילה. 
{{הע-שמאל|בצרעת הבגד, בניגוד לצרעת עור הבשר, פישיון הוא גם נגע חדש שאינו מחובר לנגע הקודם, בתנאי שהנגע החדש הוא בגודל של כגריס. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ז|נגעים יא סוף ז.]]}}
[ט] &quot;כי פשה&quot; - זה פשיון הסמוך, כל שהוא. ומנין לרבות את הרחוק? תלמוד לומר &quot;בבגד&quot;. 
יכול כל שהוא? נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, מה נגע האמור להלן, כגריס - אף כאן, כגריס. 
[י] נמצאת אומר: הפשיון הסמוך כל שהוא, והרחוק כגריס, והחוזר כגריס 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יב|נגעים יא יב.]] בגד שהוחלט יש לשרוף ואסור ליהנות ממנו; בגד מוסגר שלם – אסור גם הוא בהנאה, אבל אם חתך אותו לחתיכות קטנות – מותר ליהנות מהן.}}
[יא] &quot;צרעת ממארת&quot; - תן בו מארה ולא תהנה בו.  אין לי אלא מוחלט, מוסגר מנין? 
תלמוד לומר &quot;כי צרעת&quot;. אי מה מוחלט ועשאו מוכין - טמא ואסור בהנייתו, יכול אף מוסגר? 
תלמוד לומר &quot;כי צרעת&quot;
}}

===פרק טו===
'''על ויקרא יג נב-נו'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המילים &quot;בצמר או בפשתים&quot; אינן קשורות לנשוא &quot;ושרף&quot; אלא למושא &quot;הבגד או השתי או הערב&quot;. בגלל הביטוי הזה אין לטמא עם החלוק שנוגע את האמרה של החלוק – שוליו המקושטים, אפילו אם האמרה עשויה מצמר צבוע בארגמן, שהרי למרות שהצמר מיטמא - הצמר '''הצבוע''' אינו מטמא בנגעים; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה י|נגעים יא י.]]}} 
[א] &quot;ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים&quot;. 
יכול יביא גיזי צמר ואניצי פשתן וישרפם עמה? 
תלמוד לומר  &quot;היא באש תשרף&quot; - אינה צריכה דבר אחר לישרף עמה.    
[ב]  אם כן למה נאמר ב&quot;צמר או בפשתים&quot;? להוציא את האמריות. 
[ג] אוציא  את האימרין של שיראים ושל זהב, שאין מינן מיטמא בנגעים 
ולא  אוציא את של ארגמן ושל זהורית טובה, שמינם מיטמא בנגעים? 
תלמוד לומר &quot;אשר יהיה בו הנגע&quot; - הראוי לקבל נגע. 
{{הע-שמאל|&quot;העומד&quot; הוא כינוי לנגע שנשאר אחרי ההסגרה בעינו: לא גדל ולא קטן. בגד כזה – יש לכבסו (לפחות את הנגע עצמו ועוד חלק מהבגד), ואם הוא עומד גם בסוף השבוע השני – יש לשרפו.
שני שבועות הם 13 יום, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג#משנה ז|נגעים ג ז;]] והשוו לעיל פרק ב* ד.}}
[ד] &quot;ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד... או בכל כלי  עור&quot; - זה העומד. 
&quot;וצוה הכהן וכבסו&quot; - הצוואה בכהן, {{ב|והכיבוס בכל אדם.|כל אדם רשאי לכבס את הבגד}} 
[ה] &quot;וכבסו... הנגע&quot; - יכול נגע לבד? תלמוד לומר &quot;אשר בו הנגע&quot;.  
אי &quot;וכבסו אותו&quot;, יכול הבגד כולו? תלמוד לומר &quot;אשר בו&quot;. הא כיצד? יכבס מן הבגד עמו. 
[ו] &quot;והסגירו שבעת ימים שנית&quot; - מלמד שיום השביעי עולה לו מן המנין, בין מלפניו בין מלאחריו. 
{{הע-שמאל|אם הנגע עמד בכביסה – יש להסגירו למשך שבוע. אם הוא השתנה במראהו מירקרק לאדמדם או ההפך, ולא פשה - לדעת ר' יהודה יש לראותו כנגע חדש ולדעת חכמים יש לדון אותו כעומד; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|נגעים יא ד.]] מוסכם על שניהם שאם פשה - יש להחליט את הנגע, ושאם השתנה צבעו לצבע שאינו ירקרק או אדמדם – יש לטהר אותו.}}
[ז] &quot;וראה הכהן אחרי הכבס... והנגע לא פשה טמא&quot; - הא אם לא הפך ולא פשה טמא. 
הפך ולא פשה - איני יודע מה יעשה לו? תלמוד לומר &quot;והסגירו שבעת ימים שנית&quot;, דברי ר' יהודה. 
וחכמים אומרים: טמא אינו אלא משום עומד. 
הא מה אני מקיים &quot;והנה לא הפך הנגע את עינו ולא פשה טמא&quot;? הפך - טמא בכל מין שהוא מטמא לו. 
{{הע-שמאל|אם הנגע נשאר בסוף השבוע באותו צבע, אבל נעשה בהיר יותר – יש לשרוף את כל הבגד. אם הוא הפך לכהה יותר – יש לקרוע אותו ולשרוף רק את הנגע; וראו לקמן פיסקה י; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה.]]}}
[ח] &quot;פחתת&quot; - שיהיו כל מראיה שוקעים. או אינו פחתת אלא כמראה שני? 
כשהוא אומר &quot;הוא&quot; הרי הוא כמות שהיתה, הא מה אני מקיים &quot;פחתת&quot;? שיהיו כל מראיה שוקעים.
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;בקרחתו או בגבחתו&quot; מתפרש כבלשון משל, כאומר: בין שמדובר בבגד ישן ודק בין בבגד חדש ועבה; והשוו [[ויקרא יג מב|לעיל פס' מב]] – שם הקרחת והגבחת אינן בלשון משל.
הגבחת היא בולטת (גבוהה) מהבגד, והיא לאו דווקא בגד חדש אלא גם בגד עבה, שיש לו מילוי – כגון סגוס. ר' אליעזר בן יעקב טוען שהסגוס טמא רק אם נראה הנגע בחלקו החיצוני וגם במילוי המוך שבעומקו, שנאמר &quot;פחתת&quot;; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה יא|נגעים יא יא.]]}}
[ט] &quot;בקרחתו&quot; - אלו השחקים. &quot;בגבחתו&quot; אלו החדשים. 
מיכן אמרו: {{ב|סגוס|מעיל}} שנראה בו נגע - ר' אליעזר בן יעקב אומר: עד שיראה בארוג ובמוכין. 
{{הע-שמאל| מדובר במראה שני, כלומר אחרי שבוע אחד, ולא אחרי שבועיים. אם אז הנגע נשאר באותו צבע אבל הפך לכהה יותר – יש לקרעו ולשרוף את הנגע, אבל כאמור לעיל פיסקה ז אם הפך לבהיר יותר – יש לשרוף את כל הבגד; אם הנגע מגיע לסוף השבוע השני ועדיין הוא אדמדם או ירקרק – יש לשרוף את כל הבגד גם אם הפך לכהה יותר; והשוו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#ה|תוספתא נגעים ה ה,]] שם מופיע ביטוי קשה &quot;סוף שבוע שני למראה שני.&quot;}} 
[י] &quot;ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע&quot; - כהה למראה שני. או כהה למראה שלישי? 
תלמוד לומר &quot;הנגע&quot;. אי &quot;הנגע&quot;, יכול במראיו? תלמוד לומר &quot;והנה כהה&quot;, 
הא כיצד? למראה שני, ולא כהה למראה שלישי.
}}

===פרק טז===
'''על ויקרא יג נו-נט'''
{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקריעה של הנגע מן הבגד היא של כל הבד הנגוע, ומחייבת שריפה של החלק הקרוע; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה.]]}}
[א] &quot;וקרע&quot;, יכול יקרע בו קרע קטן, יקיים בו מצות קריעה? תלמוד לומר &quot;אותו&quot;. 
אי &quot;אותו&quot;, יכול ישספנו ויניחנו במקומו? תלמוד לומר &quot;מן הבגד&quot; - ינתקנו מן הבגד. 
[ב] אי &quot;מן הבגד&quot;, יכול יקרע וישליך את הקרעים לאשפות? 
תלמוד לומר &quot;באש תשרפנו את אשר בו הנגע&quot; - לימד על כל הקרעים שהם טעונים שריפה. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#ה|תוספתא נגעים ה ה.]] לא הבנתי.}}
[ג] למדנו לכהה בסוף שבוע שני למראה שני - שהוא קורעו. 
ומנין לכהה בסוף שבוע ראשון למראה שני ולא למראה שלישי - שהוא מכבסו? 
תלמוד לומר &quot;נגע&quot;: נאמר כאן נגע ונאמר להלן נגע, 
מה נגע האמור כאן, כהה למראה שני ולא כהה למראה שלישי, 
אף נגע האמור להלן, כהה למראה שני ולא כהה למראה שלישי. 
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא ה:]] אם הבגד נקרע במקום הנגע אין אפשרות שהנגע יחזור לאותו מקום. לכן חכמים מחייבים להטליא את הבגד הקרוע. ר' נחמיה טוען ש&quot;עוד&quot; יכול להיות במקום אחר בבגד.}} 
[ד] ומנין שהוא טולה עליו מטלית? תלמוד לומר &quot;ואם תראה עוד&quot;, ואין &quot;עוד&quot; אלא מקומו 
מלמד שהוא טולה עליו מטלית. 
[ה] ר' נחמיה אומר: אין צריך מטלית.
{{הע-שמאל|אם הבגד התנגע במקום אחר יכול בעליו לפרום את הטלאי ולהשתמש בו כרצונו; אבל אם הטלאי התנגע יש לשרוף את הבגד עם הטלאי.
אם עשה את הטלאי מבגד מוסגר, והבגד המוסגר התנגע – עליו לשרוף את הבגד שהיה מוסגר וגם את הטלאי; אם הנגע נראה בטלאי – יש לשרוף את הבגד המוסגר ולהסגיר את הבגד המטולא; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ו|נגעים יא ו.]]}}
חזר נגע על הבגד - מציל על המטלית. חזר על המטלית - שורף את הבגד.
הטולה מן המוסגר בטהור, חזר נגע על הבגד - שורף את המטלית. 
חזר על המטלית - הבגד הראשון ישרף והמטלית תשמש את הבגד השני בסימנים. 
{{הע-שמאל|דרשה שניה על &quot;עוד&quot;: נגע שנמצא במקום אחר בבגד, ואינו סמוך לראשון – נחשב פשיון אם הנגע החדש הוא כגריס לפחות. הפשיון יכול להיות גם בצבע שונה מזה של הנגע המקורי, כלומר אם הנגע אדמדם והפשיון ירקרק או ההפך – יש להחליט את הנגע, וראו דעת חכמים [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ד|בנגעים יא ד.]]}}
[ו] אין לי אלא מקומו; מנין לרבות כל הבגד? תלמוד לומר &quot;בבגד&quot;. 
יכול כל שהוא? תלמוד לומר &quot;עוד&quot; - מה ראשונה, כגריס - אף שניה, כגריס. 
[ז] אין לי אלא במראה; שלא במראה מנין? תלמוד לומר &quot;פורחת&quot; - במראה ושלא במראה. 
{{הע-שמאל|הטומאה היא בשני מצבים: נגע עומד בשני שבועות או נגע פושה בסוף השבוע הראשון או השני. וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ה|נגעים יא תחילת ה.]]}}
[ח] או אינו אלא &quot;פורחת&quot; שלא תהיה טמאה עד שתחזור ותפשה? 
כשהוא אומר &quot;היא&quot; - הרי היא כמות שהיתה; הא מה אני מקיים &quot;פורחת&quot;? במראה ושלא במראה.
{{הע-שמאל|השאלה היא במקרה שיש בבגד פס לבן אחד וכולו נגוע: מדוע יש להסגיר אותו, הרי אין לנגע לאן לפשות? וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יא#משנה ז|נגעים יא ז.]] ר' יהודה מנצל את הכפילות של מצבי הטומאה שהוזכרה לעיל, וטוען שיש טעם להסגיר את הבגד כי יתכן שהנגע יעמוד במשך שבועיים. והשוו לעיל פרק ו ז.}}
[ט] קיטא שיש בה פסים פסים צבועים לבנים - פוסים מזו לזו. 
שאלו את ר' אליעזר: והרי הוא פספס יחידי? אמר להם: לא שמעתי. 
אמר לו ר' יהודה בן בתירה: אלמד בו? אמר לו: אם לקיים דברי חכמים - הין. 
אמר לו שמא יעמד ב' שבועות, והעומד בבגדים ב' שבועות טמא. 
אמר לו חכם גדול אתה, שקיימת דברי חכמים.
הפשיון הסמוך - כל שהוא. הרחוק - כגריס. 
{{הע-שמאל|הכיבוס הוא מאמץ להסיר את הנגע מהבגד, ואינו רק מצווה; והשוו לעיל פיסקה א.}}
[י] &quot;והבגד או השתי או הערב... אשר תכבס&quot; - יכול יקיים בו מצות כיבוס? 
תלמוד לומר &quot;וסר מהם הנגע&quot;. אי &quot;וסר&quot; יכול מצד זה לצד זה? תלמוד לומר &quot;מהם&quot; - עד שיעקר מהם מכולו. 
{{הע-שמאל|הכיבוס הראשון מיועד, כאמור, להסיר את הנגע או להבהיר את מצבו לפני ההסגר, והשני הוא &quot;מצוות כיבוס&quot; לטיהור הבגד.}}
[יא] &quot;וכבס שנית וטהר&quot; - השניה לטהרו, והראשונה - להסגיר את נגעו. 
{{הע-שמאל|אדם המנוגע ובגד מנוגע שנכנסו לבית – מטמאים את תכולת הבית, ובית המנוגע מטמא את הנכנס לתוכו. רבי לומד זאת מהפסוקים [[ויקרא יד כד]]-כו, שכורכים יחד את סוגי הצרעת השונים; אבל סיכום דומה יש גם כאן, ובו רק נגעי הבגדים, אפילו בלי נגעי החוטים שתי וערב - כי יש להם ייחוד – שבגדים מקבלים גם טומאות אחרות כגון נגעי שרצים; וטהרת נגעי הבגדים אינה בטקס הציפורים המיוחד לצרעת הבית ולנגעי האדם.}} 
[יב] &quot;זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים&quot; - מקישם לבית. 
מה בית, מיטמא בביאה - אף כולם, מיטמאים בביאה. 
אי מה בית, טעון צפרים - אף כולם, יטענו צפרים? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;. 
רבי אומר: הרי הוא אומר &quot;זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק ולצרעת הבגד ולבית&quot; {{ממ|ויקרא|יד|כה}}
הקיש בגד לבית: מה בית מטמא בביאה אף כולם מטמאים בביאה. 
אין לי אלא בגד, מנין לרבות את כולם? 
תלמוד לומר &quot;זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר&quot; וכו', מקישן לבגד, 
מה בגד, מטמא בביאה - אף כולם, מטמאים בביאה. 
אי מה בגד, מטמא בכל הטומאות - אף כולם, מטמאים בכל הטומאות? תלמוד לומר &quot;זאת&quot;. 
{{הע-שמאל|תורת הנגעים חלה גם בחו&quot;ל, למעט נגעי הבתים – ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יב#משנה ד|נגעים יב ד.]] אכן למעשה נראה שלא נהגו בכל דיני נגעים בבבל, ובהדרגה הפסיקו לדון בהם גם בא&quot;י.
המצווה אינה רק לטהר את הנגעים אלא גם לטמא אותם, ואין אדם רשאי להתחמק מראיית נגע טמא. לכן הכהן המטהר הוא המטמא, וראו לעיל פרק ב* פיסקאות ד ויג, וראו גם [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#יב|תוספתא נגעים א יב.]]}}
[יג] &quot;לטהרו או לטמאו&quot; - כשם שמצוה בארץ, כך מצוה בחוץ לארץ.
&quot;לטהרו או לטמאו&quot; - כשם שמצוה לטהרו, כך מצוה לטמאו.
&quot;לטהרו או לטמאו&quot; - כהן שהוא מטהרו - מטמאו. ואם מת - רואהו כהן אחר.
}}</text>
      <sha1>2la20nmzhj90y9btv0vv4liov2k0ps0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>טור ברקת/תצח</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469668</id>
    <revision>
      <id>1417656</id>
      <parentid>1417646</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T18:50:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* עוד פירוש על סעיפים י - כ */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="130594" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.


ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}}
נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. 

ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}.  '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור.


ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז&quot;ל משעשו צרכיהם כך המה עושים.

'''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב&quot;ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. 

והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה.


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט&quot;ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. 

אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט&quot;ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה.


'''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}.

אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. 

מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. 

ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. 

ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז&quot;ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב&quot;ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז&quot;ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}.

'''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור.


עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. 

ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה.

ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר&quot;ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. 

'''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו.

===פירוש על סעיפים י' - כ'===
{{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו&quot;ע]'''}}

לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ&quot;ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א&quot;ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. 

ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}'''  - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק &quot;'''אותה''' ואת בנה&quot; בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. 

ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב&quot;ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. 

'''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''.

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}.

'''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת מקץ דף ר&quot;א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא &quot;ועניתיך לא אענך עוד&quot;}}, עכ&quot;ל לענייננו.

והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז&quot;ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז&quot;ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. 

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש&quot;ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה.

או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז&quot;ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד.

אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז&quot;ל סדר בשלח וז&quot;ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור.

ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ&quot;ש בתיקון כ&quot;א דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב&quot;ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב&quot;ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא  דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב.

'''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}.


'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר&quot;ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי &quot;יום טוב&quot; לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר&quot;ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא  בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}.


ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רי&quot;ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה  אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}.

ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ&quot;ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר&quot;ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו.

'''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא.

'''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. 

'''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות.

'''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה.  ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר&quot;ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ&quot;ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. 

ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. 

אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור.

'''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. 

אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים  - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר&quot;ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. 

ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז&quot;ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה.


'''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}.

===עוד פירוש על סעיפים י - כ===
עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ&quot;ש בזוהר פרשת יתרו דף ע&quot;ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א&quot;ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. 


זאת ועוד אחרת מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ&quot;ש דף ע&quot;ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז&quot;ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ&quot;ט דתליא(?) רישא דיסוד יו&quot;ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב&quot;ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו&quot;ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}.

ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע&quot;ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}.  ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים.

'''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע&quot;ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}.

והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ&quot;ש {{צ|מעלה את הראשון}}  (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל&quot;ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה &quot;הנה האש והעצים ואיה השה לעולה&quot; - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}.

ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ&quot;ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז&quot;ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב&quot;ה ושוחטו בפני הכל וכו'. 

ועל ידי כן הותר הנדר משחז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ&quot;ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שעולה {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא כנ&quot;ל. והנה זאת הבהמה מפני הגלות והחרבן נמצא הוא '''{{צ|חציה של גוי}}''' מפני כי {{צ|רגליה יורדות מות}}, ומה גם ברדתה בעולמות למטה יש שם תערובת מן הקליפה. '''{{צ|וחציה של ישראל}}''' מסטרא דקדושה. 

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש לו שתים}}''' - דהיינו החלקים היורדים בעולם היצירה ובעולם העשיה, '''{{צ|יכול לשחוט שתיהן}}''' ולהעלות אותם למעלה וכך היא המדה כנ&quot;ל.


'''השוחט בהמה ביום טוב לא יתלוש הצמר''' אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור - דבר הבא מן העור}} והוא הצמר. והנה קין חטא בענין זה של הקרבן, אמנם הבל הביא מבכורות צאנו - הוא הצמר. ולכן אין לתלוש זה הצמר ביום טוב לפי כי תיקון זה לא נעשה זולת בחול, לא כן ביום טוב. 
אף על גב שהוא '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד. 

והנה בהמה זו היא הרבוצה על אלף הרים - הרי מגדלים לה כל מין בהמה שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה צאן}}, והיא מוזמנת לצדיקים לעתיד לבא. מה עושה הקב&quot;ה? מביא לויתן ונוחרו בסנפיריו והצדיקים אומרים וכי שחיטה זו כשרה? והא תנן השוחט במגל בצור ובקנה שחיטתו פסולה? והקב&quot;ה אומר כי תורה מאתי תצא, תורה חדשה, דהיינו כי עד לא נאסרו כל דברים הללו אלא כדי שלא יהיה פגם בבהמה זו. אמנם מעתה נתקנה על ידי שחיטה זו, ולפי כי התיקון של בהמה זו הוא על ידי השחיטה שהיא אוכל נפש, אבל הצמר לא יתלוש אותו, אבל '''{{צ|מפנה ומושכו אילך ואילך אם נתלש מעצמו נתלש}}'''.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - שהרמז שלו הוא סוד {{צ|זיז שדי}} שעתיד הקב&quot;ה לעשות אותה סעודה לצדיקים לעתיד לבא. והסוד מ&quot;ש בהקדמת התיקונים דף פ' וזה לשונו: {{צ|ועל האי צפור קא רמיזו רבנן בהגדה דבתרא דרבה בר בר חנה הוה אזיל בספינתא וחזא לההוא צפרא דימא מטי עד קרסולוי וכו' אלא לא הוה אלא מאילין אפרוחי  וצדיק שמיה, עמודא חדא מארעא עד רקיעא, וימא מטי עד קרסולוי - אלין נצח והוד דאימא עילאה, איהי ימא דאתפשטת לחמשין תרעין עד כרסולוי דההוא עופא. כגוונא דא '''י'''' איהו עשר וכו' עוף דאיהו צפר  דאיהו צפר דיליה איהו מט&quot;טרון, עליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר מה ענין עוף זה המזומן לצדיקים כי הנה בזמן הזה הוא מזומן להוליך את הקול (דהיינו של תורה ותפילה כנזכר שם) ומעלה אותו לצדיק חי העולמים כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|מלאך ממתין עד שישראל מסיימין התפילה ועושה אותם עטרה ומניחה בראש חי העולמים}} - רצה לומר כי הוא משתדל לתקן המדה האחרונה ושמה עטרה ומניח אותה בראש חי העולמים. והבן. ולכן נמי הנה שכרו אתו להיות מזומן צפור זה הנקרא {{צ|עוף השמים}}, {{צ|זיז שדי}}, למאכל לצדיקים לעתיד לבא מזומן עמהם. 

ולכן השוחט צפור זה ביום טוב שבא הרמז לאותו יום של הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים יומא טבא לרבנן - '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל הובא למעלה וזה לשונו: 
: {{צ|{{הערה|על פי הפסוקים {{הפניה לפסוקים|איוב|לט|יג|יד}} {{צ|כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם}} - ויקיעורך}}כנפי רננים נעלסה {{ממ|איוב|לט|יג}} - ואפרוש כנפי עליך. רננים - רננו צדיקים. אם אברה חסידה ונוצה - מי יתן לי אבר כיונה וכו'}} (מאמר). 

והענין בקיצור להיות כי ענין קן צפור הוא סוד {{גמט דגש|קן}} נוצות שיש בכנף עליון כמנין {{גמט דגש|כנף}}, ולכן יאמר {{צ|כנף רננים}} דהיינו רננו צדיקים הנמשכים מכנף זה - ימצא להם שמחה תמיד מכ&quot;ש(?) לעתיד. נתעלסה באהבים על שם שעבדו את ה' בשמחה העובד מאהבה. {{צ|אם אברה - מי יתן לי אבר כיונה}} - לפי כי כנסת ישראל היונה יש לה אבר ידוע אבל למעלה הוא סוד {{צ|שביל דקיק}}, אלו הם דברי חסידה שנאמר בה {{צ|גם חסידה בשמים ידעה מועדיה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|חסידה ברושים ביתה}} {{ממ|תהלים|קד|}} באינון שית בנין, ברושים - אל תקרי ברושים אלא בראשים, דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה. 

{{צ|כי תעזוב לארץ ביציה}} {{ממ|איוב|לט|יד}} - עזבתי את ביתי. דאילו מתחילה נאמר {{צ|והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים}} ומפני החרבן נאמר {{צ|שלח תשלח את האם}} - תרין תירוכין; חד מבית ראשון, תניינא מבית שני כדאיתא בהקדמת התיקונים. {{צ|ועל עפר תחמם}} - כי {{צ|שחה לעפר נפשנו}}, מפני כי הבת היקרה הנקרא 'נפש' - שחה לעפר. לכן גם כן חסידה הנזכר. {{צ|ועל עפר תחמם}} - שהנה נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה וכו'.

{{ממ|איוב|לט|טז}} {{צ|הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ}} - לפי שהיו בנים סכלים נמסרו {{צ|ללא לה}} - לקליפות, הוא גלות הנשמות. ואשר לא היה עוד נשמות חדשות כדאיתא פרשת פקודי היכל חמישי עיין שם. {{צ|לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד}} - למה(?) הולך לריק יגיעה, ואימא עילאה אריקת ברכאן עילאין לסטרא אחרא כנזכר בזוהר, {{צ|בלי פחד}} - כי {{צ|לא פחדו אל ה' אלהי ישראל}}.

{{ממ|איוב|לט|טו}} {{צ|וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ}} - ותשכח ה' עושיך. דאילו שם הוא סוד הזכירה. ועון התחתונים גרם שם השכחה וארך קץ פדותינו. {{צ|וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ}} - היא החיה שנאמר בה {{צ|והשבתי חיה רעה מן הארץ}} - דא חיה דזינא בישא לתתא, ומאי איהי? אגרת בת מחלת וכו' כדאיתא בזוהר פרשת בחקותי.

{{ממ|איוב|לט|יח}} {{צ|כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא}} - למחר ישראל עושים תשובה ועתה ישראל{{הערה|לא הבנתי.. ואולי יש להגיה - ויקיעורך}}. והיינו {{צ|בעתה אחישנה}}. {{צ|תִּשְׂחַק לַסּוּס}} - סמאל, {{צ|וּלְרֹכְבוֹ}} - {{צ|אלה ברכה ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלהינו נזכיר}}. 

נקטינן כי הנוצה של עוף זה אין למרט אותה כדי לעשות מקום לסכין לפי שיש בה צורך כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן היה לו עפר מוכן וכו'}}''' - מאחר שהנחנו כי חיה ועוף הללו הם המזומנים בסעודה לצדיקים לעתיד, ומה גם השורש שלהם למעלה שהרצון שיהיו מתוקנים לעתיד. ולכן העיקר לכל הדברים הללו הוא העפר שנאמר {{צ|הכל היה מן העפר}} {{ממ|קהלת|ג}}, ואמרו חז&quot;ל {{צ|ואפילו גלגל חמה}}. וכונת חז&quot;ל בזה ממה שאמר הכתוב {{צ|'''ה'''עפר}} בה&quot;א הידיעה. דאילו נאמר 'עפר' סתם הענין מובן שהרצון על המדה האחרונה שעל ידה נברא עולם המעשה. אמנם מדקאמר קרא {{צ|העפר}} - משמע עפר עליון. ומה שאמרו {{צ|הכל}} לאשמועינן אפילו גלגל חלה עליון - משם היה. דייקא נמי מדלא קאמר &quot;נברא&quot; אלא {{צ|היה}}  - ר&quot;ל על ידי אותיות '''היה''' דהיינו כי שם נאמר {{צ|יהי}} בכל מעשה בראשית, וכן היה.

ולכן מאחר כי העפר עיקר לכל - לכן '''{{צ|לא ישחוט אדם}}''' חיה ועוף אלו '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' - ר&quot;ל שיהיה מתוקן ומוכן, '''{{צ|מבעוד יום}}''' - הוא סוד 'גלגל חמה' הנזכר - {{צ|כי שמש ומגן ה'}}. 

'''{{צ|ואם עבר ושחט}}''' - צריך לעשות רמז לדבר והוא כי יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא המשל אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי הזגג שיש לו קופה של כוסות וכו' מביא יתד לתלות קופתו וכו'. היינו כי הזגג זה הוא רמז אל המאציל יתברך. יש לו כלי זכוכית מאספקלריא שאינה מאירה. וכדי שלא ישתברו כמו שהיה מתחילה - לכן מביא {{צ|יתד חזקה}} - צדיק לעולם בל ימוט. ותולה קופתו זו. 

ולכן '''{{צ|אם יש דקר}}''' זה היתד '''{{צ|נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח}}''' - הוא סוד בנימן הצדיק שהוא טמון בעפר זה. '''{{צ|מכסהו בו}}''' - היינו מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;ד {{ממ זהר|ג|רד|א}} וזה לשונו: {{צ| בקר אערוך לך ואצפה - מהו ואצפה? הא כל בני עלמא מצפין וכו' ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין. עד דמטו להאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עילאין ומגו דכל נהורין עילאין ביה תליין זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, עד שעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן להאי בקר דיוסף. חופאה לאתחפאה וכו'. ודא הוא דכתיב ואצפה כמה דאת אמר ויצפהו זהב טהור וכו'}}.

ולכן אמר  '''{{צ|מכסהו בו}}''' דמשמע נמי לדקר זה, ולכן מועיל לכסוי הדם. 


==קטע זמני==
'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב וכו'}}''' - נודע הוא כי האפר אינו מגדל צמחים. אמנם אתקש לעפר לפי שנאמר {{צ|ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם}} והוא התיקון שלהם. ולכן '''{{צ|אפר כירה שהוסק}}''' ונשרף '''{{צ|מערב יום טוב}}''' על ידי הקדושה שנאמר {{צ|והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום}}. 


-------------</text>
      <sha1>j9i4thbmxu2c4p74czhwh7mr2istltw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417657</id>
      <parentid>1417656</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T19:13:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Roxette5</username>
        <id>5159</id>
      </contributor>
      <comment>/* קטע זמני */ עמוד 224 טור השני</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="137062" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|טור ברקת||תצז|תצח|תצט}}
__TOC__
==שולחן ערוך ==
;{{ממ|שולחן ערוך אורח חיים|תצח|}}  

;סימן תצ&quot;ח - דיני שחיטה ביום טוב - ובו עשרים סעיפים

;* אין מראין סכין לחכם ביום טוב לראות אם הוא ראוי לשחוט בו. שמא תהיה פגומה ויאמר לו אסור לשחוט בה מפני פגימתה וילך ויחדדנה במשחזת. וחכם שראו סכין לעצמו יכול להשאילו לאחרים.

;* יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט. ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו. ואף על פי שהיה איפשר להוליכו מאתמול.

;* בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום ובאו לנוח בתוך התחום - הרי אלו מוכנות ולוקחין מהם ושוחטים אותם ביום טוב. אבל הרועות והלנות חוץ לתחום אם באו ביום טוב אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצין, ואין דעת אנשי העיר עליהם. והני מילי בבהמות ישראל אבל של עכו&quot;ם לית בה משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן אלא אם כן באו בשביל ישראל שאז אסור. לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין, אם ידוע שלנות חוץ לתחום אסורות. ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל, שהמוקצה הולכים בספיקו להקל. ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר שכל המביא לצורך הרוב מביא.

;* בהמות הידועות ללון חוץ לתחום ונמצאו בעיר ביום שני אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו ומותרות. וכל שכן השחוטות בבוקר שחזקה מבערב הכניסן לתוך התחום.

;* עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו אם האם עומדת לאכילה. והוא דקים ליה בגויה שכלו לו חדשיו. ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה - נולד בזה מותר בזה.

;* בהמה מסוכנת שירא שמא תמות והוא אכל כבר ואין צריך לה - אסור לשוחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנו כזית צלי מבעוד יום. וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד ומביאו עמו.

;* אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה כדרך שעושה בחול אלא יביאנה בידו איברים איברים.

;* עוף שנדרס ברגלים ויש לחוש שנתרסקו איבריו ולכן צריך שהייה מעת לעת ובדיקה אחר שחיטה - מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טריפה אף על גב דאתיליד ביה ריעותא.

;* בכור בזמן הזה שאינו יכול לשחטו בלא מום - אין חכם יכול לראותו ביום טוב אם יש בו מום. ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום -  אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו ועבר וראהו - נשחט על פיו. ואם ראה המום מערב יום טוב וראה שהוא מום שראוי לישחט עליו - יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומותר.

;* אותו ואת בנו שנפלו לבור - מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו, וחוזר ומערים ומעלה את השני. רצה זה שוחט רצה זה שוחט.

;* בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל -  יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש להם שתים יכול לשחוט שתיהן.

;* השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר לעשות מקום לסכין אלא מפנהו ומושכו אילך ואילך, ואם נתלש נתלש.

;* השוחט את העוף לא ימרט את הנוצה כדי לעשות מקום לסכין.

;* לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן מבעוד יום. ואם עבר ושחט - אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו.

;* אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסותו בו. אבל אם הוסק ביום טוב אסור אלא אם כן הוא חם שראוי לצלות בו ביצה. [ואם שחט מותר לכסות בו אף על פי שאינו ראוי לצלות בו ביצה].{{הערה|מילים אלו לא מופיעות בדפוס של הספר אבל כן נמצאות אצלנו בשו&quot;ע - ויקיעורך}}

;* הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גינתו והוא כנוס למקום אחר - מותר לכסות בו שכל זמן שהוא צבור דעתו עליו לכל מה שיצטרך. אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גינתו - לא. שמאחר שהוא מועט בטל.

;* מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם ועושה בו כל צורכו. ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית. והוא שייחד לו קרן זוית, דכיון שלא שטחו מוכחא מילתא דלצרכו בעי ליה. ואם הוא עפר תיחוח מותר לכסות בו.

;* כוי - אין שוחטין אותו ביום טוב. ואם שחטו - אין מכסין את דמו אפילו יש לו עפר מוכן מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא, שאם לא כן לא היו מטריחין לכסות דמו ביום טוב, ויבא להתיר חלבו. ולערב אם רשומו ניכר - יכסנו.

;* שחט בהמה וחיה ונתערב דמם ויש לו עפר מוכן או אפר כירה, אם יכול לכסותו בדקירה אחת שאינו צריך להרבות בשביל דם הבהמה יכסנו. ואם לאו לא יכסנו.

;* שחט צפור מערב יום טוב ולא כיסה דמו, לא יכסנו ביום טוב.


==טור ברקת==
===פירוש סעיפים א - ט===
אשר חכמים ז&quot;ל הגידו {{צ|לא דיין לרשעים שאין עושים תשובה אלא שאין חרדים מיום המיתה שנאמר זה הרכם כסל למו וכו'}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר הנזכר אצלי בפסוק {{צ|גורו לכם מפני חרב}}, והוא מיוחד על עיקר זה כי מצוה להיות ירא וחרד מפני חרב הידוע של מלאך המות. וכי  תימא ומה הנאה ימצא לנו מזה? היתכן כי נמלט ממנו? והרי אמר החכם {{צ|המות אין לירא ממנה אבל יש לדאוג עליה}}. ולכן חזר ואמר {{צ|כי חמה עונות חרב}}, כלומר יש רעה אחרת גדולה מזה כי פעמים נשחט על ידי המשחית חמה מפני העונות שהם במזיד והם מרובים. וכאשר הוא נשחט על ידי מלאך משחית נעשה טרפה ונאמר {{צ|לכלב תשליכון אותו}}. וזהו שכתוב {{צ|למען תדעון שדון}} - {{צ|שדין}} כתיב כנזכר במקום אחר. 

ולכן החכם עיניו בראשו אם באולי חטא יתקן את אשר עותו כדי שלא יהיה נשחט על ידי המשחית חמה, וגם לא ישחוט אותו בסכין פגום כדאיתא בתיקונים דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ואלין דעובדייהו כבעירין דחקלא דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא. ישחוט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום וכו' ואתקריאו נבל' וכו'. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי. ואיהי פגימה סם המות טרפה ונבלה וכו'}}.

וכן איתא בזוהר פרשת צו דף פ&quot;ט {{ממ זהר|ג|פט|א}} וזה לשונו: {{צ|ובהמתך - עם הארץ בהמה אקרי. ולבתר דייעול גרמיה תחות אדם בתורה יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' וכו'. ומאי סבילו דעם הארץ לתלמיד חכם. בגין דתלמיד חכם ביום שבת דלית ליה מדיליה ואי עם הארץ סביל ליה בממוניה וכו' יתקיים ביה אדם ובהמה תושיע ה' - יושיע ליה משוד וגזלה, יושיע ליה ממלאך המות דלא שליט עליה וישחוט ליה בסכין פגום. אתמר ביה לכלב תשליכון אותו דאיהו סמאל וכו'}}.

ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' דמאחר כי החכם הוא המתקן לזולת, כי לא ישחוט בסכין פגום, וראוי לאדם הנלבב לתקן מעשיו להמלט שלא ישחט בסכין פגום על ידי שסובל לתלמיד חכם ומנהיג אותו על פי מדותיו. וראוי הוא לעשות תשובה ממעשיו בכל שעה. אמנם באמת כי החכם הוא מראה לאדם דרך הטובה כמו שחז&quot;ל בפסוק {{צ|לא תשחית את עצה - זה שמדריך לאדם בתשובה}}  כמו ששנינו {{צ|לא עם הארץ חסיד}}. 

אמנם בזוהר פרשת בלק {{צ|כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור}} כי החכם מדריך בני אדם להמלט ממלאך המות, לבא מפניך לאטמרא במצור - הוא התשובה שהוא מקום תקיף וחזק להמלט שם. אמנם מכל מקום לפי כי עיקר התשובה הוא החרטה וההכנעה וזה עיקר להכניע היצר כדאיתא בזוהר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם יצרו מתגבר עליו יזכור לו יום המיתה}}; כי לכן נכנע לב האדם ולכן איינו יכול לו היצר. 

ולכן לא נכון להראות זה הסכין של מלאך המות לחכם ביום טוב, כלומר להראות לו העון שנתחייב בעבורו לישחט בסכין, והוא חושש לא יהיה נמי פגום כנזכר במאמר. ולכן זה גורם לו להיות נבלה או טרפה וישליכו אותו לכלב. לא נכון להראות לו זה הסכין אם הוא ראוי לשחוט בו חישינן שמא תהיה פגומה, כי האדם לא ידע ערך העון שעשה רק החכם ואז יאמר לו אסור לשחוט בה מפני הפגם הגדול הנמצא במעשיו. '''{{צ|וילך ויחדדנה במשחזת}}''' - כלומר יעשה אותה חדה על ידי עסק התורה כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|אם בא להשחיתך יצרך טרדהו בדברי תורה שנאמר יצר סמוך וכו'}}. 
והנה אמר הכתוב {{צ|ולרשע אמר ה' מה לך לספר חקי}}, ואין העיקר תלוי אלא בתשובה. ולכן לא יראהו הסכין כאמור.

אמנם '''{{צ|חכם שראה סכין לעצמו}}''' ונתן אל לבו להרהר ולפשפש במעשיו פן יקראהו לישחט כאחד הנבלות - אז טוב לו  - שהרי מאחר שנמצא עמו חכמה, הרי חז&quot;ל אמרו {{צ|ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי ודאי עשה תשובה}}. כי התורה תורהו ותלמדהו. ולכן '''{{צ|מותר להשאיל סכין זה}}''' לזולת מה שנתעסק בו שהרי אין מקום לחוש שמא יחדדהו בתורה, שהרי החכם מלמד אותו להועיל כי העיקר הוא התשובה.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה וכו'}}''' - הנה {{צ|טבח}} זה הוא כינוי לעושה תשובה על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כל הזובח את יצרו ומתוודה מעלה עליו כאילו כבדני בשני עולמות שנאמר זובח תודה יכבדנני}}. ולכן יאמר נא כי רשאי האדם '''{{צ|להוליך סכין והבהמה אצל  הטבח}}''', דאף על גב שביראנו כי אין ראוי לילך אצל החכם להראות לו סכין מן הטעם הנזכר. אמנם אצל בעל תשובה לא כך הוא אלא יכול להוליך סכין (הוא הודעת העון כאמור), והבהמה (הוא העושה מעשה בהמה) אצל הטבח (היינו בעל תשובה). דמאחר דקים לן כי לא נתנו ימים טובים לישראל אלא לעסוק בתורה - אם כן מן הראוי הוא להתבונן האדם במעשיו ביום טוב כדי לזכות לאותה הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים לעתיב לבא שהוא יום טוב בלי ספק.

ולכן מותר להוליך הבהמה - הוא עם הארץ הנמשל לבהמה. שלכן עושה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל אין אדם חוטא אלא מי שאינו משגיח על הנשמה שלו שהיא חצובה מלמעלה, ולכן נמשל כבהמה. ומה שכתוב '''{{צ|יכול להוליך}}''' - הוא על דרך משחז&quot;ל שלשה {{צ|אותו}} שהיה רבי ישמעאל דורש: {{צ|ויקבור אותו}} - הוא קבר את עצמו, {{צ|יביא אותו}} - הוא מביא את עצמו. כך '''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה}}''' - הוא בעצמו יביא אותו בדעתו. '''{{צ|אצל הטבח}}''' - יתבונן במי שעשה תשובה מה מעשיו וכן יעשה. 

או יהיה כי יוליך הוא עצמו - יחשוב בדעתו מה מעשיו שהוא ראוי להיות נשחט בסכין פגום כנזכר למעלה, ויתבונן מה מעשיו נמשל לבהמה מועד לבעוט ולקלקל.

'''{{צ|ואפילו גדי קטן}}''' - לא מבעיא כי ראוי לאדם לפשפש במעשיו הרעים אותם שחטא במעשה, אלא אף על גב כי לא עשה רק שהיה מקפץ כגדי כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|בן י&quot;ח מקפץ כגדי}}, והיה ממשמש בעיניו, מסלסל בשערו, מתלה בעקבו - כל זה יתבונן. ואף על גב כי גדי זה צריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' אשר בזמן הבחרות נתן כתף סוררת, והיו מתרים בו ולא שמע אליהם. ועתה היה חמור וכבד עליו פשעו - מוליך אותו להתבונן בו. 

'''{{צ|ואף על גב שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' - שהרי הכתוב צווח {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}, והוא לא כך עשה רק המתין עד שהיה יום טוב - קרוב ליום המיתה כנ&quot;ל. עם כל זה כך יעשה כדי שיהיה לו תקנה טובה כדבר האמור.


'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - בהיות שהנחנו כי בהמה הוא כינוי לאותו עם הארץ שעשה מעשה בהמה כמו שאמרו חז&quot;ל, לכן יאמר נא דמאחר כי ביום הזה שהוא יום טוב ראוי כי החי יתן אל לבו מה יעשה לזכות לאותו יום טוב שעתיד לעשות הקב&quot;ה לצדיקים על דרך מ&quot;ש רבי יהודא ע&quot;ה {{צ|מאן דאמר לי גדול המצווה ועושה עבידנא יומא טבא לרבנן}}. ולכן יאמר כי אותם עמי הארץ חטאים האלה בנפשותם שהיו '''{{צ|רועים חוץ לתחום}}''' - על דרך מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|לא הלכו אלא לרעות את עצמן}}, כך הם האנשים הנמשכים אחר מאכל ומשתה למלאת רסן בטנם, יחשבו כי אין זה עון אשר חטא, והוא היסוד והעיקר לכל העבירות אשר יחטא האדם. ומה גם שהם רועות חוץ לתחום ביותר על הראוי, כך אמרו חכמים ז&quot;ל: לאחר שלשה ימים כרסו מתבקעת ונהפכת לו על פניו שנאמר {{צ|וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם}}. ואומר לו {{צ|טול לך מה דיהבת בי}} - עשית כל ימיך חגים. 

ולכן מן הבהמות אלו שהם רועות חוץ לתחום, '''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' כלומר לענין הלינה שהוא כינוי אל העבירה והעון שנאמר {{צ|חושבי און על משכבותם}} ונאמר {{צ|לכה נרוה דודים עד הבקר}}. בענין זה אינם פרוצים לפי שהם '''{{צ|לנוח בתוך התחום}}''' - אינם פורצים התחום של איש ישראל בעריות. הרי אלו נקראים '''{{צ|מוכנות}}''' - ר&quot;ל מוכן הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול תורה והתשובה בנקל. ולכן '''{{צ|שוחטים אותם ביום טוב}}''' - כלומר לעצמו כאמור על דרך {{צ|יביא אותו}} ר&quot;ל את עצמו, והוא על דרך מה שאומרים חכמים ז&quot;ל כל הדברים מראה האדם בעצמו חוץ מן השחיט ודבר אחר.  אמנם אדם זה מותר הוא להראות בעצמו השחיטה לקיים מה שאמר הכתוב {{צ|כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה}} {{ממ|תהלים|מד|}} - כלומר מן המוכנות לשחיטה. ואפילו ביום טוב.

אבל '''{{צ|הרועות והלנוץ חוץ לתחום}}''' הנמצא בהם תרתי לריעותא. ראשונה שהם רועות את עצמן במאכל ומשתה, ולא זו בלבד אלא {{צ|לנות}} נמי חוץ לתחום של גבול ישראל והם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם. '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ונכנסו בדעתם לשוב אל ה', '''{{צ|אין שוחטין אותם ביום טוב}}''' לפי שאין אלו מה שאמר הכתוב {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}, '''{{צ|מפני שהם מוקצין}}''' על ידי מעשיהם הרעים, '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר עליהם}}''' כי אלו הם הפורשים מדרכי ציבור אומרים {{צ|אכל ושתה כי מחר נמות}}. 

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - כי סוף שהוא מתנחם על מה שעשה והוא מתחטא לפני אביו שבשמים. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם לית בהו משום מוקצה, דאין בהם משום הכן}}''' שנאמר {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} {{ממ|עמוס|ד}}, כלומר בישראל שייך לומר 'הכן', ולא יצדק בהם הצווי זה. מה שאין כן בעכו&quot;ם. 

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל למלך שהיה לו בן והיה לו פרדס נאה. כל זמן שהבן עושה רצונו הוא רואה איזו נטיעה יפה עוקרה ונוטע אותה בפרדס. כך בזמן שישראל זכאים רואה איזה חסיד באומות העולם ומביאו ונוטע אותו בישראל כגון רחב ויתרו. והיינו מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' אותם בהמות של עכו&quot;ם שהם מחסידי האומות '''{{צ|שאז אסור}}'''.

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''' הוא המקום של בית השחיטה כנודע שנמכר שם, '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' והם פרוצים במעשיהם, '''{{צ|אסורות}}''' לבא בקהל ישראל. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' לטובתן לפי שהם זכאים כאמור. '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}''' מאחר כי לא נודע היינו על דרך מי שחטא בשוגג. 

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - כך אמרו חז&quot;ל {{צ|ידין לאומים במשרים - בזכות הישרים שבהם}}, '''{{צ|ואפילו סתם}}''' - שמעשיהם הם סתומים, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם מותר ליקח מהם}}''' אם נתנו דעתם להתגייר '''{{צ|שכל המביא לצורך הרוב מביא}}''' והם מותרים.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' וזה הוא מין אחד מן אותם העושים מעשה בהמה, ולא די להם שהם חוטאים אלא כי הם עושים בפרהסיא כי העם יודעים ומכירים מה מעשיהם שדרכם '''{{צ|ללון חוץ לתחום}}''' של ישראל, שהם מאותם חושבי און ופועלי רע על משכבותם עוברים(?) על משחז&quot;ל {{צ|לא תגנה על מיטה ארמית}}. 

'''{{צ|ונמצאו בעיר ביום שני}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} הוא הגוף כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל, כי הנה אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ודקדקתי בדברי חכמים ז&quot;ל מה שאמר בלשון שלילה {{צ|אין אדם חוטא וכו'}}, היה לו לומר &quot;החוטא נכנס בו רוח של שטות&quot;. אמנם תרתי קא משמע לן. ראשונה תדע כי {{צ|אין אדם חוטא}} - רצה לומר כל זמן שנאמר '''אדם''' בשלימות הנשמה אבל להיות כי הרהורי עבירה קשים מעבירה תכף על ידי המחשבה מסתלק הנשמה הקדושה. ולכן רשעים בחייהם קרוים מתים. ואין הדבר בהשאלה רק מת הוא בכח. והיינו מה שאמר אשה זרה לחוטא: התבונן {{צ|כי אין האיש בביתו}} {{ממ|משלי|ז}} - הנשמה. ולפי כי הנפש החוטאת הוא מחוץ לתחום, שהרי יצאה מן הגוף הנשמה והלכה לה, ולנה חוץ לתחום.  וזה נמצא באותה עיר קטנה - הוא הגוף, היינו כי נמצאו בעיר זו הידועה ביום שני.

'''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן}}''' - שמא הוא מחלק אותם שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם ראית תלמיד חכם שחטא ביום אל תהרהר אחריו בלילה כי בודאי עשה תשובה}}. או יהיה מחלק אותם מארי דחושבנא כדאיתא בזוהר פרשת קרח דף קע&quot;ח {{ממ זהר|ג|קעח|א}} {{צ|כי אין מעשה וחשבון בשאול - בגין דאצטריכא בר נש בכל ליליא למעבד חושבנא מעובדוי דעבד כל ההוא יומא וייתוב מנייהו וכו'}}. 

והנה על ידי כי יחשוב האדם מה מעשיו ביום - אז עשה תשובה ומתודה עליהם. ולכן חוזרות הנשמות ולנות בגוף הנקרא 'עיר' כאמור. כך אני אומר '''{{צ|שבאו מבערב}}''' בזמן שזכר מה מעשיו בנשף בערב יום הכניסן אז לגוף, '''{{צ|וחוץ לחומה}}''' של ישראל '''{{צ|לנו}}''', ואחר כך הכניסן '''{{צ|ומותרות}}'''.  

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - שהם מאותם המייחדים שמו של הקדוש ברוך הוא, יעיר בבקר בבקר, והוא אומר {{צ|ה' אלהינו ה' אחד}}, ומוסר עצמו להריגה על קידוש שמו של הקדוש ברוך הוא שמעלה עליו כאילו נשחט כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל שנאמר {{צ|נחשבו כצאן טבחה}}. שחזקה של אנשים אלו כי מבערב בנשף בערב יום התודו, ולכן הכניסם לתוך התחום של ישראל כאמור.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' - ירצה משחז&quot;ל למה לא נאמר טלה או גדי לפי שחלק הבהמה נולד בכל השלימות שלו. לא כן אדם שנולד כל יום, הולך וגדל בתורה ובמצות. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב}}''' שהוא דוגמא לאדם השלם. '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' שהוא שלם בתורה היא אמו עומדת לאכילה שנאמר {{צ|לחמי בלחמי}}. 

או יהיה בהמה מ&quot;ש '''{{צ|אם האם עומדת לאכילה}}''' יש חלק מן השלמים הנק'  בהמה הלא המה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדם ובהמה תושיע ה' - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמם כבהמה}}. ואלו הם חלק הבהמה {{צ|העומדת לאכילה}} - הוא אצלי מה שאמר הכתוב {{צ|ואתנה צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}, כי שלומי אמוני ישראל אומרים לפני הקב&quot;ה רבונו של עולם עליך הורגנו כל היום, מקבלים עלינו מיתה לפי כי נחשבנו בעצמינו כצאן טבחה, שהם מוכנים ועומדים לשחיטה. אבל הקב&quot;ה אמר לא כן אתם חשובים לפני אלא אדם אתם אשר לא צויתי להקריב אדם. 

ולכן יאמר נא אותו עגל מן הבהמה העומדת לאכילה, שהם מכלל השלמים. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|שלשה הם מכלה עולם}} וקטן שלא כלו לו חדשיו כדאיתא בסוטה פ&quot;ג. אמנם זה השלם העומד לאכילה קים ליה בגויה שהוא תלמיד חכם שכלו לו חדשיו. כך אמר רבי ידע איניש בנפשיה אי צדיק גמור הוא אם לאו. 

'''{{צ|אם היו שבת ויום טוב הסמוכים זה לזה}}''' - כלומר כי הצדיק הוא מכונה לשבת ויום טוב. אי בעית אימא מפני כי אין לו רק מה שמכין, ואי בעית אימא משום שאסור לעשות בו מלאכה כדאיתא בזוהר פרשת משפטים, ולכן נענש אסא מפני שעשה אנגרייא בתלמידי חכמים כמו שאמרו חז&quot;ל.  ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - כלומר אם נולד לו איזה ספק אשר חטא על הנפש, נולד בזה מותר בזה, לפי שבלילה עשה תשובה ודאי כדלעיל.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - זה חלק אדם רשע, לא די שעשה מעשה בהמה על העונות ועל הפשעים - נוסף עוד שלא עשה תשובה כל ימי היותו, ועבר על מה שכתוב {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך עד אשר לא יבואו ימי הרעה}} - אלו ימי הזקנה כמו שאמרו חז&quot;ל. ולא עוד אלא שעמד ברשעו עד שהוא מסוכן, והוא ירא שמא ימות. נמצא כי עבר על כמה זמנים שהיה יכול לעשות תשובה ולא עשה. כי זמנים רבים הם כדלעיל {{צ|זמן זמניהם}} - חמשה זמנים. 

'''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כלומר מפני מה לא נתן אל לבו לעשות תשובה בכל אותם הזמנים? גם שנפל למשכב לא דעת ולא תבונה לשוב אל ה'? מפני שכבר אכל עולמות בחייו, ולא היה חסר כלום מחמדות הזמן. '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לאותה תשובה. '''{{צ|אסור לשחטה}}''' בו ביום מטעם הנ&quot;ל, '''{{צ|אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי}}''' כי יחם לבבו ממעשיו הרעים ועדיין יש שהות ביום לקבל יסורין מבעוד יום קודם שימות. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום}}''' כאמור, '''{{צ|ושחטה}}''' כאשר זבח את זבחו ונתגבר עליו, '''{{צ|אינו נוטל עורה}}''' כמו שאמר הכתוב {{צ|עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו}} - לא יחשוב בדעתו כי על ידי קניינים של העולם הזה הוא מתכפר לו כי כך אמרו חז&quot;ל: אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחילה אלא בתחילה בא בממונו וכו'.  אין זה מן הכלל זה מאחר שהמתין עד דכדוכה של נפש ועשה תשובה מיראה שימות ונפרעים ממנו. לכן ידע נאמנה כי לא יטול את עורה ולא יפדה על ידי ממון וכיוצא, '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו עבר אחד}}''' - היינו כי מפני העון שהיה חמור הדין שלו היה כי נסתרס באחד מאבריו. ובכן ימצא שלקה בעור בממונו וגם בגופו באבר אחד. 

'''{{צ|או מוליכו עמו}}''' - ר&quot;ל ידע נאמנה שנתקבל בתשובה לפני המקום ולכן בזמן התחיה שהקב&quot;ה מחיה אותו כמו שהיה בעולם הזה כמו שחז&quot;ל {{צ|אני אמית ואחיה - בתחילה כמו שהיה, הלך חיגר או סומא כך יקום}}. ואחר כך {{צ|מחצתי ואני ארפא}}. ולכן אותו אבר שנסתרס ממנו בטוח הוא כי '''{{צ|מוליכו עמו}}''' - שיהיה מוכן לעמוד עמו לזמן התיה כי זה יורה שנתקבל בתשובה לפניו יתברך. 


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - כלומר אם עשה מעשה בהמה בשדה כמה דאת אמר {{צ|כי בשדה מצאה}}. '''{{צ|לא יביאנה במוט או במוטה}}''' - כלומר לפי שכבר נתבאר כי אותו העושה תשובה עד עת בא דברו למיתה - כך הוא עונשו של בדאי זה שמניח אבר מאחד מאבריו מסתרס ולוקה בעורו (בממונו), ושב ורפא לו. לא כך הוא זה העושה מעשה בהמה בשדה - מעשיו מפורסמים כי אין לו רשות להביא את עצמו לפניו יתברך בתשובה במוט. אף על גב כי בצד מה הוא יותר משובח מן הקודם; הבהמה מסוכנת - כאלו בה עשה תשובה בפרק המיתה ולא עשה אלא מיראה, אבל זה - נהי שעשה מעשים רעים דוגמא של אותו הנאמר בו {{צ|ויבא עשו מן השדה}} - אמנם חזר בו בזמן הבחרות. ועם כל זה: '''{{צ|לא יביא את עצמו במוט}}''' לעת תמוט רגלו וחזר הגלגל עליו, כי אז הוא מוכן ומעותד נמי אל הייסורין בגופו. לא יביאם במוט ולא במוטה כדרך שעושה בחול כי זאת התשובה נמי הוא נחשב מיראה והוא דרך חול. כי שלשה מיני תשובה מחמת יראה הם כנודע מן הזוהר. 

אמנם '''{{צ|יביאנה בידו איברים}}''' -הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל {{צ|אם רואה אדם ייסורין באים עליו יפשפש במעשיו ואמרי לה ימשמש במעשיו}}. כי אינו מספיק שיעשה מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אם עשית חבילות של עבירות עשה כנגדן חבילות של מצות. עינים רמות - והיות לטוטפות בין עיניך}}  לפי כי תיקון זה מספיק שיעשה אותו על הסתם. לא כן זה אלא מביאה התשובה בידו  - מעשה בהמה על ידי מעשה הצדק' הניתן ביד כנודע. זה יהיה ראשונה להגין עליו מן הייסורין. ונוסף עוד שיביאה איברים איברים על ידי הייסורין בענין ארבעה חלוקי כפרה שהיה ר' ישמעאל דורש: {{צ|עבר אדם על מצות עשה ועשה תשובה - לא זז משם עד שמוחלין לו. עבר על מצות לא תעשה - תשובה תולה וייסורין ממרקין שנאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם}}. ולכן לא סגי להביאה לעת תמוט רגלו, רק מביאה איברים איברים כאמור.


'''{{צ|עוף שנדרס ברגלים וכו'}}''' - כבר הדברים אמורים למעלה כי כינוי העוף הוא מורה על בעל מצות. ולכן הוא היה אומר כי עוף זה '''{{צ|שנדרס}}''' היה שפל ברך, שייף עייל שייף נפיק, כל כך היה שפל עד מדרך כף רגל היה שוה לאסקופה תחתונה, עד מקום שעאל ספק '''{{צ|אם נתרסקו איבריו}}''' כי מפני שהמצות הם כמספר האיברים ואדם זה מפני שממעט עצמו לא דק להיות נמנה עם חבור של מצוה. '''{{צ|ולכן צריך שהייה מעת לעת}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת קודם התפילה ושעה אחת מתפללים וחוזרים ושוהים שעה אחת לאחר התפילה}}, לפי כי גדולה היא התפילה לפני הקב&quot;ה.

'''{{צ|וצריך בדיקה לאחר השחיטה}}''' על מספר המצות. '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - כמה דאת אמר {{צ|עליך הורגנו כל היום וכו'}}. ועוד ירצה למ&quot;ש ר' יהושע בן לוי {{צ|האי מאן דאתייליד ביומא דשבתא ביומא דשבתא ימות. מאי טעמא? משום שחללו עליו את השבת כדי שיתכפר לו}}. וכן נמי הוא בענין זה. הרצון לומר דאף על גב כי נמצא באדם זה כל השלימות הנזכר, '''{{צ|שוחטין אותו ביום טוב ולא חיישינן שנא ימצא טרפה}}''' - כלומר כי לולי שנמצא בו עון לא מת ביום טוב, אלא ודאי כי זה היה לו לכפרה '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה ריעותא}}''' לא אמרינן הכי, אלא עדיין הוא בחזקת צדקותו וחסידותו כדאמרן.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - מה ששנינו היו הבמות מותרות ועבודה בבכורות. ומפני השלימות הנמצא בו אין שוחטים אותו בזמן הזה אלא אם כן נפל בו מום. שאם לא היה זמן החרבן והיה עבודה הקרבן היה מכפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|תמיד של שחר היה מכפר על עבירות שבלילה, תמיד של בין הערבים מכפר על עבירות שביום. בין כך לא לן אדם בירושלים ובידו עון}}. אמנם משחרב הבית נענש הצדיק כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ועשית את הקרשים למשכן  - אמר משה לפני הקב&quot;ה תינח בזמן שבית המקדש קיים, וכשנחרב מה יעשה ישראל? א&quot;ל אני לוקח צדיק אחד ומכפר עליהם}}. 

ולכן זה הבכור הצדיק אף על גב כי כן אמר הקדוש ברוך הוא ליקח אותו לכפר על ישראל - '''{{צ|אינו נשחט בזמן הזה אלא אם כן היה בו מום}}''' דאם לא כן לא היה צריך שחיטה, כי הצדיק דוגמא לדגים (כנזכר לעיל אסיפתן מתירתן שנאמר {{צ|ויגוע ויאסף אל עמיו}}). אבל מפני שחטא ונפל בו מום - לכן נשחט.

אמנם '''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - לא יהיה זה הבכור הצדיק בערך עם הארץ שמראה הסכין לחכם לבדוק בו כנ&quot;ל. אמנם בזה הבכור אין רשות לחכם לראותו ביום טוב '''{{צ|אם יש בו מום}}''' שלכן מפני העון נשחט ביום טוב. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא שיש בו מום}}''', דבר של עון, עם כל זה '''{{צ|אינו יכול לשחטו}}''' מאחר שנתפס על הציבור רק הוא מת בגויעה ואסיפה.

'''{{צ|אבל אם נולד במומו}}''' כי נמצא בו עון קבוע דדש ביה, '''{{צ|ועבר וראהו}}''' לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|תלמיד חכם שחטא כסהו בלילה שנאמר וכשל גם נביא עמך לילה}}. '''{{צ|ועבר}}''' על זה '''{{צ|וראהו}}'''. '''{{צ|נשחט על פיו}}''' - מפני שנתגלה עונו. 

ואם ראה המום והעון שלו '''{{צ|מערב יום טוב וראה שהוא מום לישחט עליו, יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו ומתירו}}''' לישחט.  אבל אם זה נענש מפני הציבור כנזכר - אין זה ראוי להיות נשחט אלא נאסף ודאי כדגים אסיפתן היא המתרת אותם כדאמרן.


===עוד פירוש על סעיפים א-ט לצד עילאה===
עוד זאת תדרש לבאר הדינים הללו לענין הנוגע למעלה לצד עילאה ימלל. וכך היא אומר.{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הדבר אשר חז&quot;ל הגידו {{צ|שלשה טעיות  עתיד לטעות שר של אדום}}. יחשוב כי בצר במדבר שהוא קולט הרוצח כך קולט בצרה, והקדוש ברוך הוא מביא אותו ושוחטו לעין כל שנאמר {{צ|כי זבח לה' בבצרה}}. והנה השר של אדום זה סמאל והשחיטה שלו על ידי שם ההויה כדאיתא בזוהר פרשת שופטים דף רע&quot;ד {{ממ זהר|ג|רעד|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא בתר דא לדון בסייף לדון בחנק לדון בדין סקילה לדון בדין שרפה. לדון בסייף למאן? לסמאל. הדא הוא דכתיב כי רותה בשמים חרבי. הנה על אדום תרד חרב דקדוש ברוך הוא. '''י'''' רישא דחרבא. '''ו'''' גופא דחרבא. '''ה&quot;א ה&quot;א''' תרין פיפיות דילה. צדק צדק תרדוף. חתכין דינין מפי בית דין דלעילא ודינא מפי בית דין דלתתא}}, עכ&quot;ל לענייננו.


ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|אין מראין סכין לחכם ביום טוב}}''' - הוא הקדוש ברוך הוא הנקרא 'חכם' שנאמר {{צ|חכם לבב ואמיץ כח}}. אין מראין לו הסכין הנזכר (שהוא שם הויה כאמור) כדי לשחוט לסמאל, '''{{צ|אם הוא ראוי לשחוט בו שמא תהיה פגומה הסכין}}''' - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אין השם שלם עד שיכרת זרעו של עמלק שנאמר כי יד על כס יה}}. ולכן הסכין זו - ההויה - כביכול פגומה. ולכן יאמר לו פגומה ואסור לשחוט בה לסמאל מפני פגימתה.

ולכן '''{{צ|ילך וישחזנה ויחדדנה במשחזת}}''' כי לפי שזה הפגם תלוי במעשה התחתונים, לפי שהם עושים פגם בסכין זו - הוא שם הויה, כדאיתא בזוהר בכמה מקומות {{צ|חייביא עבדי פגימותא לעילא}}. ולכן אנו חוששים שלא יחדדנה במשחזת כי תעלה חמתו של הקדוש ברוך הוא ואותו הכעס והחידוד ישליך אותו על ישראל העושים הפגם, והם סיבה כי אינו נכרת זרעו של עמלק. ולכן לא יעיר כל חמתו על סמאל לשחוט אותו ונמצא מתארך קץ פדותנו. הוא הטעם שהשביע הקדוש ברוך הוא לישראל שלא ידחקו על הקץ שנאמר {{צ|השבעתי אתכם וכו' אם תעירו את האהבה וכו'}}.


'''{{צ|וחכם שראה סכין לעצמו}}''' לצורכו דלא שייך להיות בה פגם, '''{{צ|יכול להשאילה לאחרים}}''' להשתמש בה כי כן שם הויה נקרא על כל צבאות מעלה כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|אדני בם - שמו של הקב&quot;ה כתוב בלוח על לב כל אחד}}. ומה גם מט&quot;ט כי כך אמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|כי שמי בקרבו}}. ולכן הוא עמו בהשאלה לצורך הייחוד הנעשה על ידו ביומין דחול כדלעיל.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|אין מראים סכין לחכם ביום טוב וכו'}}''' - דמאחר כי הנחנו שהסכין הוא כינוי לשם הויה, והוא התפארת, ולכן אין מראין סכין זה לחכם '''{{צ|ביום טוב}}''' - הוא סוד חכמה עילאה - לפי כי כן אמרו חז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. וכבר נתבאר בזוהר שהקב&quot;ה הנשבע (הוא חכמה) שלא יכנס בירושלים שלמעלה (היא בינה). ולכן אין ראוי להראות סכין זה בסוד התפארת לאבא עילאה, הוא החכם הנזכר, אם הוא ראוי ושלם כדי לשחוט בו לסמאל כאמור, שמא תהיה פגומה כי מפני מעשה התחתונים היא נפגמת ונמצא בטלה הכונה. כי הנה תכלית הראות סכין זו לשחוט לסמאל היינו כי כאשר זה נשחט אז בונה ירושלים ה' וישראל נכנס לתוכה. ועל ידי כן הותר הנדר שנשבע הקב&quot;ה ואמר {{צ|ולא אבא בעיר}}. ואם תמצא פגומה החכם יאמר לו אסור לשחוט בה לסמאל ולבטל המות מפני פגימותה. ולכן '''{{צ|ילך ויחדדנה}}''' -  ס&quot;מ הנקרא חדידא בלישניה שנאמר {{צ|בקליפה חדה כחרב פיות}}. והיינו שמחדדה '''{{צ|במשחזת}}''' שלו - היא הנקבה כאמור. 

'''{{צ|וחכם}}''' הנזכר '''{{צ|שראה סכין לעצמו}}''' - הוא סוד הצדיק שבו הנקרא הויה שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. וראה אותו לעצמו להנאתו. '''{{צ|יכול להשאילו נמי לאחרים}}''' - כי הוא יורד בסוד מרדכי ומתלבש בו יוסף הצדיק. ועל ידי שמתחבר עם הכלה הוא שוחט לכל מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|כי הנה המלכים נועדו}}. וכאשר כן {{צ|עברו}} כל מאריהון דדינים מפני כי הם {{צ|יחדיו}} בחיבור אחד כאמור.


'''{{צ|יכול להוליך סכין והבהמה אצל טבח לשחוט וכו'}}''' - איתא בזוהר פרשת צו דף ל&quot;א {{ממ זהר|ג|לא|א}} וזה לשונו: {{צ|ואל זועם בכל יום - נזעם או זעום אינו אומר אלא זועם לפי שהוא זועם לכל מאריהון דדינין}}. והיינו מה שאמר הכתוב {{צ|וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו}} - הם מאריהון דדינים, שאוסר אותם בכל יום יעיר בבקר בבקר לזעום בהם. וזה הוא סוד הטבח שזועם לכל מאריהון דדינים, שלכן הסכים לטבוח את בנו.

או יהיה הכונה לרמוז על יוסף הצדיק שנאמר בו {{צ|וטבוח טבח והכן}} שעשה תרתי לטיבותא. ענין שטבח טבח ועוד עשה הכנה מענין מוקצה והיה ערב שבת כמ&quot;ש חז&quot;ל {{צ|מכאן ששמר יוסף את השבת ועדיין לא ניתנה}}. ושמר דין מוקצה בשבת כסברת ר' שמעון. ואמנם שאמר {{צ|וטבוח טבח}} היינו סוד מה שאמר הכתוב {{צ|רשפיה רשפי אש שלהבת יה}} - דנפק מעלמא עילאה כל ערב שבת לשרוף הקליפה, וכדאיתא בזוהר פרשת ויקהל דף ר&quot;ב {{ממ זהר|ב|רב|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי ביומא שתיתאה כד מטי זמנא דערב - דליג מגו ההוא נהורא דאשא וסלקא לעילא לאעלא גו גוונין. כדין מתתקנין ישראל לתתא ומסדרין סועדתין ומתקנין פתורין כל חד וחד פתוריה. כדין חד שלהובא נפיק ובטש בההוא שלהובא. כיון דבטש ביה מתגלגלן ההוא שלהובא וההוא מדורא ועאלין בנוקבא דתהומא רבא ואתטמרן ויתבת תמן. וההוא שלהובא איהו מסטרא דימינא וכו'}}.

הנה מבואר מדברי המאמר כי זה האש הוא הדוחה לסטרא אחרא ומונע אותו שלא יתקרב לסטרא דקדושה. וזה השלהובא הוא מסטרא דימינא, חסד לאברהם. ולכן זה הטבח הוא מה שאמר '''{{צ|מוליך סכין והבהמה אצל הטבח}}''' זה. ו'''{{צ|הבהמה}}''' יהיה סוד סטרא אחרא מפני כי נמצא בו שהותר אוכל נפש. ולכן צריך חיזוק. ולכן יכול להוליך סכין והבהמה אצל הטבח האדם הגשמי. 

'''{{צ|ואפילו גדי קטן שצריך להוליכו על כתפו}}'''. וסוד הדבר למעלה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ב {{ממ זהר|ג|עב|א}} וזה לשונו: {{צ|ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן - למלכא דהוה ליה ברא מאמהו חדא ואזיל בהיכליה. בעא מלכא לאתנסבא במטרוניתא עילאה ולאעלה בהיכליה. אמרה מאן יהיב לי מלכא  בהיכליה. אמרה מכאן ולהלאה אשדר ואתרך לברא דאמהו מהיכלא דילי. כך נמי אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר כי עתיד הקדוש ברוך הוא לגרש האמה זו ואת בנה, שלכן אמרה שרה לאברהם {{צ|גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת}}. ואמנם כמו כן עתה ימצא דבר זה בהווה - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת תרומה דף קל&quot;ד {{ממ זהר|ב|קלד|א}} וזה לשונו: {{צ|כלה כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי בעלה לחדווה דשמושא אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא אחרא ולא יתדבק בהדא וכו'}}.

הנה מבואר הדבר כי לעולם מפרישין תחילה סטרא אחרא ואחר כך נעשה הייחוד. ולכן בא הדין הזה בגשמי דאפילו גדי קטן שצריך '''{{צ|להוליכו על כתפו}}''' - מוליך אותו ביום טוב. ואפילו '''{{צ|שהיה איפשר להוליכו מאתמול}}''' לפי כי כן הוא נעשה למעלה. 


'''{{צ|בהמות היוצאות ורועות חוץ לתחום וכו'}}''' - אשר חכמים הגידו בפסוק {{צ|מעוף השמים ועד בהמה נדדו}} {{ממ|ירמיהו|ט|ט}}, כי נ&quot;ב שנה לא עבר עוף בארץ ישראל כי {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא הכי הוי {{גמט דגש|ב&quot;ן}} - למדנו כי בן זה הוא בהמה. ולכן ימתק מה שאמרו חז&quot;ל אצל {{צ|אדם ובהמה - אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ועושים עצמן כבהמה}} (מאמר). כי לא ידענו מהו השבח הזה אשר שבחוהו חכמים? מה יופיו ומה טיבו של האדם בן דעת ועושה עצמו כבהמה? כנראה כי נהפוך הוא כי לגנות יחשב לאיש העושה עצמו כבהמה. 

אמנם בתחילה אתה דורש כי מ&quot;ש {{צ|שעושה עצמו כבהמה}} היינו על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|יששכר חמור גרם}} {{ממ|בראשית|מט|}} אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי החמור אינו כמו הסוס שמרביצים תחתיו ומאכילים אותו והוא מבעט בבעליו. אמנם דרכו של חמור - רובץ בין המשפתים ואינו חושש לכלום ונתנים עליו משא כבד ואינו מבעט. כך היה עושה יששכר כדי ללמוד בתורה. וכן נמי אלו בני אדם שהם ערומים בדעת ובתורה ועושים עצמן כבהמה לסבול עול התורה. ואין חוששין לחמדות העולם הזה כלום. הרי זה משובה(?).

אמנם עוד יש להבין בדרשה זו כי כונת בני אדם ערומים אלו בדעת - שיודעים ומכירים הם בעצמם כי הם אנשים גדולים כמו שאמר רבה ע&quot;ה {{צ|ידע איניש בנפשיה אם צדיק גמור הוא אם לאו}}. והללו יודעים שהם נמשכים מעץ החיים שהוא בחינת 'אדם'. ולפי שהם יודעי דעת וערומים לא נעלם מהם כי הלומד בתורה הוא נאחז בגופא דאילנא כדאיתא פרשת מקץ דף קצ&quot;ג {{ממ זהר|א|קצג|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי אילנא דחיי וכו' ואינון דמשתדלין באורייתא כולהו אחידן בגופא דילנא וכו'}}. ואדרבא מפני כך כי ערומים הם - עושים עצמן כבהמה כאילו הם מסטרא דנוקבא העולה בגימטריא {{גמט דגש|בן}} שהוא {{גמט דגש|בהמה}}. והיינו כדי לעורר השורש שלהם ולהיות שהם נשרשים שם כמו שאמר הכתוב {{צ|יוצר רוח אדם בקרבו}} כדאיתא בזוהר, כי מדה זו מציירת רוח בני האדם בקרבה ממש בהאי אתתא דצרת עוברא במעהא. לכן הם עושים כבהמה לעורר נפשם בסוד אור חוזר בקרבה כדי לעורר את האהבה, שלכן נחשב כאילו דכורא רדף בתר נוקבא ולא דכורא{{הערה|כך מובא בדפוס אבל לענ&quot;ד מהמשך הדברים ייתכן שצריך להגיה 'נוקבא' - ויקיעורך}} בתר דכורא כדאיתא פרשת ויחי דף רמ&quot;ה {{ממ זהר|א|רמה|א}} וזה לשונו: {{צ|תא חזי בכל אתר דכורא רדיף בתר נוקבא ואתער רחימותא לגבה, והכא אשכחנא דהיא אתערת רחימותא ואתערת לגביה ורדפת אבתריה. ואורחיה דעלמא דלית שבחא דנוקבא למרדף בתר דכורא אלא מלה סתימא היא ומלה עילאה דבי גנזייא דמלכא. תא חזי תלת נשמתין אינון וכו' נשמתין דצדיקייא אתיין מאינון נשמתין עילאין מנשמתא דנוקבא ומנשמתא דדכורא ובגין כך נשמתהון דצדיקייא עילאין על כל חילין ומשריין דלעילא וכו'. תא חזי אתערותא דרחימו דכנסת ישראל לגבי קדוש ברוך הוא נשמתהון דצדיקיא לתתא מתערין לה בגין דאינון אתיין מסטרא דמלכא מסטרא דדכורא ואתער רחימותא. אשתכח דדכורא אתער חביבו ורחימותא לנוקבא וכדין נוקבא אתקשרת ברחימותא לגבי דכורא וכו' ועל דא וצדיק יסוד עולם כתיב - סתם}}. עד כאן לשונו לענייננו.


הנה מבואר מדברי המאמר כי הנשמה של הצדיק היא נמשכת משני המדות, זכר ונקבה, והם הנזכרים בפסוק {{צ|אדם ובהמה}}. ולפי כי הצדיק זה שהוא {{צ|ערום בדעת}} ויודע בעצמו שהשורש שלו, היא נשמתו, כלולה מזכר ונקבה. ומן הראוי לא היה{{הערה|נ&quot;ל שיש להגיה כאן 'ומן הראוי היה לו וכולי' - ויקיעורך}} להסתכל בשורש הנמשך מן הזכר שהוא עיקר ועושה עצמו כבהמה (שהוא סוד הנקבה), והתכלית כדי לעורר חביבו ורחימותא שלכן כינוי 'בהמה' מורה על שם ב&quot;ן - הוא המעורר מיין נוקבין. ועושה עצמו כבהמה בעבור כן כדי לייחד בנוקבא עם הדכורא -- ודאי לכן עלינו לשבח לאדם זה.

ובכן זה יהיה כונת מ&quot;ש '''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' - הם בני אדם הצדיקים שעושים עצמן כבהמות שיוצאות מן העיר הידועה, עיר ה' סלה, {{צ|ורועות חוץ לתחום}} - ארצה שעיר שדה אדום, לאכול אותם ירק עשב הצומח להם מן השדה שהם נשמות מחסידי האומות כדאיתא פרשת בלק בפסוק {{צ|כלחוך השור את עשב השדה}}, הם נשמות קדושות מחקל תפוחין. וכן בהפך - הצדיקים אוכלים עשב הם הנשמות הצומחות משדה אדום. 

'''{{צ|וחוזרות ולנות בתוך התחום}}''' של עיר ה' - '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי הם כל כונתם וחפצם להיות מוכנים לפניו על דרך {{צ|נחשבנו כצאן טבחה}}. לכן '''{{צ|לוקחים מהם ושוחטים מהם ביום טוב}}''' בשעה שהם מייחדים שמו יתברך ואומרים 'אחד' כנודע שהאדם מקבל עליו ארבע מיתות בית דין ונחשב להם כאילו נחשטים ממש, ועולה נשמתו למעלה לעורר את האהבה. 

אבל הנשמות '''{{צ|הרועות}}''' בשדה אחר, '''{{צ|ולנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה - הוא מורה על חלק נשמות שלא הלכו לשם לרצונו אלא שהוצרכו לילך לשם מסיבת העון. וכדאיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה כן איש - דא איש צדיק דאזלין מתתרכין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. ואיתא בזוהר {{צ|אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}} כי הנשמות אלו הולכים ברצונם אחר השכינה בגלות.  אמנם יש נשמות אחרות שגולים לשם ולכן '''{{צ|לנות חוץ לתחום}}''' של הקדושה. 

ולכן '''{{צ|אם באו ביום טוב}}''' ויצאו מן הקליפה, '''{{צ|אין שוחטים אותם ביום טוב מפני שהם מוקצים}}''' מבערב, ואין דעת אנשי העיר הקדושה עליהם על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|עיר קטנה}} היא סוד המלכות, {{צ|ואנשים בה מעט}} - הם המדות שלה נקראים 'אנשים'.  ולכן אמר '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר הזאת עליהם}}''' שיהיו לה בסוד אור חוזר.


'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הנשמות קדושות. '''{{צ|אבל של עכו&quot;ם}}''' - אותם שמביאים אותם עמהם משדה אדום - '''{{צ|לית בהו משום מוקצה}}''' לפי כי תמיד לוקחים מהם לצורך הייחוד. או יהיה נמי בהמות הללו של עכו&quot;ם בסוד הניצוצות דעלמין קדמאין דאתחרבו ואין בהם מוקצה.

'''{{צ|ואין עכו&quot;ם צריך הכן}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר {{צ|באלין עשר קליפין אתלבש קב&quot;ה בגין לקיימא ומלכותו בכל משלה}}. הנה מבואר כי אין העכו&quot;ם צריך הכן שכן כתיב {{צ|הכון לקראת אלהיך ישראל}} - אבל לא עכו&quot;ם.

'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' - דהיינו סוד {{צ|עת אשר שלט האדם (עכו&quot;ם) באדם (דישראל) לרע לו}} ודאי, כי אותה נשמה דישראל מוציאה עמה נשמה מעכו&quot;ם. הרי כי באו בשביל ישראל שהלך לשם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה במקולין}}''', בית השחיטה, ר&quot;ל הביא נשמה של ישראל הנקרא 'בהמה' כאמור לעלות למעלה בסוד מיין נוקבין. '''{{צ|אם ידוע שלנות חוץ לתחום}}''' - מאחר שלנים שם מפני העון כנ&quot;ל, '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות}}''' - אפילו הם מחלק אותם שבאו לצורך ישראל שאינו יכול לעלות מעצמו אם אינו מביא ניצוצות אלו, '''{{צ|שהמוקצה הולכים בספקו להקל}}'''.

'''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' - לברר מהם ולהכנס לתוך הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היינו בעולם העשיה כי שם הקליפה מרובה מן הקדושה כדאיתא בתיקונים. הנברר משם הוא מותר ביום טוב. שכל המביא לצורך הרוב מביא. ולכן מותר.


ומאחר שהנחנו כי {{גמט דגש|בהמה}} הוא כינוי למדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} בגימטריא - ולכן יאמר נא: {{ש}}
'''{{צ|בהמות שיוצאות ורועות חוץ לתחום}}''' כלומר החלקים של מדת המלכות המכונה בשם 'בהמה' שיוצאות מעולם האצילות, לפי שמזמן של הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}, לכן החלקים שלה יוצאים משם והולכות '''{{צ|ורועות חוץ לתחום}}''' - חוץ מעולם האצילות שנאמר {{צ|דודי ירד לגנו}} {{ממ|שיר|ז}} זה העולם שלמטה מן האצילות והלאה. וזה {{צ|ללקוט שושנים}} - הם ניצוצות הנ&quot;ל. הרי שהם '''{{צ|רועות חוץ לתחום}}''' שנאמר {{צ|דודי ירד לרעות בגנים}} - היא המדה הנקרא 'דודי'.

'''{{צ|ובאות ולנות בתוך התחום}}''' - דהיינו בבריאה שהוא תחום של עולם האצילות. ומה גם כי שם אימא נקרא 'מקננת' שם כדאיתא בתיקונים והיא נקראת '''חמות'''(?) כדאיתא פרשת אחרי מות והוא '''תחום''' שבת. '''{{צ|הרי אלו מוכנות}}''' כי למחר תכף עולים לעולם האצילות. ולכן לוקחים מהם לתיקון המלכות ושוחטים אותם ביום טוב להוציא מהם איזה דם אשר נמצא בהם מצד הדין ומתייחדים אחר כך באוכל אדם. 

'''{{צ|אבל הרועות והלנות מחוץ לתחום}}''' - הם החלקים אשר בעולם היצירה הנקראים 'מחוץ לתחום'. אם באו ביום טוב ועולים למעלה בעולם האצילות - '''{{צ|אין שוחטים מהם ביום טוב}}'''. והענין הוא מ&quot;ש פרשת קרח {{צ|קריאי מועד - קראי מועד חסר יו&quot;ד}}. כי כמו ש'קדש עילאין' זמין לכל אינון כתרין דשמא קדישא אתקרי בהו - כך 'קדש תתאה', {{צ|חכמת שלמה}}, זמין לכל חילהא. הנה מבואר מזה המאמר כי החלקים של מדה זו הם מזומנים ביום טוב ועולים למעלה. הם חילהא {{צ|הרועות ולנות מחוץ לתחום}} בכל זמן. ולכן עתה שעלו '''{{צ|אין שוחטין מהם}}''' ואין מקבלים מהם שהרי אין עולים ***(?) למעלה ולכן הם מוקצין. '''{{צ|ואין דעת אנשי העיר}}''' של עולם האצילות - הם המדות של הזכר המצפים לחלקי הכלה להתייחד עמהם אחד אל אחד - אין דעתם עליהם שהוא סוד {{צ|והאדם ידע}}.

'''{{צ|והני מילי בבהמות ישראל}}''' - הוא ישראל עליון  שהה ממצו(?) נעשה התיקון לכלתו כדאיתא פרשת תרומה: {{צ|אפריון}} זה העולם, {{צ|עשה לו המלך שלמה}} והוא {{צ|מעצי הלבנון}} - הם שנאמר בהם {{צ|ישבעו עצי ה'}}. 

'''{{צ|אבל בהמות של עכו&quot;ם}}''' - הם מדות הנקבה שנפלו בקליפה ונבנית בהם צד הרשעה, לכן נקראים {{צ|בהמות של עכו&quot;ם}}, ולכן '''{{צ|אין בהם משום מוקצה דאין העכו&quot;ם צריך הכן}}''' בו בכל שעה אנו מצפין ביאת הגאולה וחרבנה של צר שנאמר {{צ|היום אם בקולו תשמעו}}.{{ש}}
'''{{צ|אלא אם כן באו בשביל ישראל}}''' שאז אסור. והענין יובן בשני פנים. ראשונה כי הנה בכל יום אנו מעלים מדות הללו לעשות הייחוד ואחר כך חוזרים לנפול. ולכן דבר זה לא נעשה ביום טוב. ועוד אם נאמר לצורך הגאולה כאשר חזרו בזכות ישראל דהיינו כי לפי שעושים תשובה לכן נגאלים בזמן {{צ|אחישנה}} - אז אסור לקחת מהם. 

'''{{צ|לפיכך עכו&quot;ם שהביא בהמה}}''' מן הנשמות '''{{צ|במקולין}}''' - הוא מקום המטבחיים בסוד הבריאה אשר שם הם מאריהון דיבבא ויללא. וכאשר נמשך שם מדת החסד הוא הורג אותם וממסר(?) בידם. אז אם ידוע שלנות נשמות הללו '''{{צ|חוץ לתחום}}''' למטה - '''{{צ|אסורות}}'''. '''{{צ|ואם ספק מותרות אפילו באו לצורך ישראל}}''' כאמור שהמוקצה הולכים בספקו להקל. '''{{צ|ואם הביאום לצורך העכו&quot;ם}}''' לטובתם להכניסם לגדר הקדושה, '''{{צ|אפילו סתם}}''' כי לא פורש, '''{{צ|בעיר שרובה עכו&quot;ם}}''' - היא צור הרשעה, '''{{צ|מותר - שכל המביא  לצורך הרוב מביא}}''' ומותר.


'''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - חזרנו לענין ראשון שמדבר בחלק הנשמות הידועות ללון חוץ לתחום, הם אותם אשר נודע באמת שהלכו אל הקליפה מצד העון ולכן הם לנין שם לפי שהם בדרך קבע. {{ש}}
'''{{צ|ונמצאו בעיר}}''' של הקדושה ביום שני. והענין כאשר נאמר כי שני ימים דיום טוב - הראשון הוא בבחינת הזכר והשני הוא בבחינת הנקבה. והוא על דרך מ&quot;ש בזוהר בפרשת {{צ|מקץ שנתיים ימים}} וזה לשונו: {{צ|מאי שנתים ימים? דתב דרגא לדרגא דאית ביה זכירה}}. הנה מבואר כי שני ימים הללו - אחד בסוד הזכר והשני בסוד הנקבה. וכן נמי בזה. 

ולכן '''{{צ|אני אומר שהוא מבערב הכניסן וחוץ לחומה לנו}}''' שהוא בסוד הבריאה כאמור, '''{{צ|ומותרות וכל שכן השחוטות בבקר}}''' שהם מותרים.


עוד ירצה במאמרו '''{{צ|בהמות הידועות ללון חוץ לתחום}}''' - הם החלקים של מדת המלכות המכונים לשם 'בהמות' כנ&quot;ל. ולפי שהם בדרך קבע בבחינת הקליפה יאמר שהם {{צ|הידועות ללון מחוץ לתחום}} של הקדושה. '''{{צ|ונמצאו}}''' - בדרך 'מציאה' בבחינת הקדושה שנאמר בה {{צ|מצא אשה מצא טוב}}. נמצאו '''{{צ|ביום טוב שני}}''' - בסוד הנקבה. ועוד יש לומר כי שני ימים הם בסוד הנקבה, שלכן נקראו {{צ|מקראי קדש}}, והשני ימים הם בסוד בחינות שבה שנאמר בהם {{צ|ברוך ה' יום יום}}. כי הצדיק הנקרא 'ברוך' משפיע בסוד שני ימים אלו הנקראים {{צ|ציון ירושלים}}. 

וכאשר בהמות אלו נמצאו ביום טוב שני בעיר ה' זו ירושלים - '''{{צ|אני אומר שהוא הכניסן מבערב}}''', הכניסן משעה שקדש תתאה זמין לכל חילוי לאעטרא לון בסוד {{צ|מקראי קדש}}. '''{{צ|וחוץ לחומה לנו}}''' לפי שהם ב' חומות שנאמר {{צ|על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים}}. ולכן '''{{צ|מותרות}}''' שהנה נתקדשו.

'''{{צ|וכל שכן השחוטות בבקר}}''' - אותם הבחינות העולות לאור הבקר למעלה שהם מותרים לפי שהם קדושים.


'''{{צ|עגל שנולד ביום טוב מותר לשחטו וכו'}}''' - מדבר במלך המשיח אשר נקרא 'עגל' לסברת חז&quot;ל בפסוק {{צ|שם ירעה עגל}}. ולכן בזה יובן ענין נולד למה נאסר ביום טוב לפי דקים לן שאינו בא ביום טוב. וענין נולד הוא מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;פ {{ממ זהר|ג|רפ|א}} וזה לשונו: {{צ|במתיבתא דרקיעא ומגבעות באת ו' ואשלים לתרין סטרין. חד דהא האי גבעה לא אתפרשא מן ברא לעלמין ולא שבקת ליה וכו'. וחד דהא גבעה ברה דלתתא דאתכליל בה אצטריך לזמנא דאתי כד ייתי מלכא משיחא לנטלא ליה גבעה עילאה ולאעלא ליה תחות גדפהא בגין לאתקפא ליה ולאוקמיה בחיין עילאין ומנה יפוק בההוא יומא משיחא דדוד. ורזא דא &quot;אספרה אל חק וכו' אני היום ילדתיך&quot; - ההוא יומא ממש אפיק ליה מתחות גדפהא בכמה חיין, בכמה מסרין(?) וכו'. וההוא חק לא אשתאר בלחודוי ויתכליל ביה משיחא אחרא בריה דיוסף וכו'. ובגין דאיהו גבעה תתאה דלית בה חיין ימות משיח דא ויתקטיל ויהא מית זמנא עד דתלקוט חיין גבעה דא ויקום}}, עכ&quot;ל לענייננו.

הנה מבואר מדברי המאמר כי מלך המשיח נקרא 'נולד' שנאמר {{צ|היום ילידתיך}}. ולכן יאמר:{{ש}}
'''{{צ|עגל זה אם נולד ביום טוב}}''', והוא דבר דלא איפשר, ולכן יאמר אם נולד כך '''{{צ|מותר לשחטו}}''' כאמור דיתקטיל וימות. אבל מאחר כי אינו נולד ביום טוב - הא נמי ליתי כי אינו נשחט כדאיתא בזוהר ובתיקונים שם נאמר בגין דא נסיון דיצחק שזיב ליה דלא תתקטיל וקלא נפיק ואמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה.

ולכן יאמר: '''{{צ|אם אמו עומדת לאכילה}}''' - היינו אומתו, כאשר הם מתחייבים ח&quot;ו, אז הוא נהרג ח&quot;ו. '''{{צ|והוא דקים לן בגויה שכלו לו חדשיו}}''' דהיינו כי הגאולה תהיה בעתה כמה דאת אמר {{צ|לָכֵן יִתְּנֵם עַד עֵת יוֹלֵדָה יָלָדָה}} {{ממ|מיכה|ה|ב}}, היינו גבעה תתאה היולדת אותו שנאמר בה {{צ|אני היום ילדתיך}} כנזכר. אמנם אנו בטוחים שיבא בזמן {{צ|אחישנה}} - חזר ואמר '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''', היינו דקים לן כי הגאולה תהיה בשנה השביעית והיא שנת היובל, ולכן בא הרמז של שבת לענין שביעית, ויום טוב לענין היובל. ולכן '''{{צ|נולד בזה מותר בזה}}''' - {{צ|וחי בהם}} אמר רחמנא.


ועוד ירצה במאמרו זה '''{{צ|עגל{{הערה|כאן הגהתי. ובדפוס כתוב 'על' - ויקיעורך}} שנולד ביום טוב וכו'}}''' - כי מאחר שהנחנו כי בהמה הוא רמז לנקבה אשת חיל, הנה עגל זה יהיה בסוד יוסף הצדיק שנאמר {{צ|כי בכור שורו הדר לו}}. והנה בכור זה שנולד ביום טוב כי כן הוא נולד בסוד מוסף ביום טוב - מותר לשחטו להוציא את דמו, בחינת הגבורות שבו, שנאמר {{צ|והיה האוכל לפקדון לארץ}}, היינו {{צ|אם האם עומדת לאכילה}} בסוד רחל, היא אמו, כאשר עומדת בסוד {{צ|ותעמוד מלדת}} - מזומנת לאכילה בסוד {{צ|הלחם אשר הוא אוכל}}. 

'''{{צ|והוא דקים ליה בגויה}}''' ונודע באמת '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - כלומר נשלמו חדשי הכלה, היא אמו, והתועלת נמשך לו שנאמר {{צ|נקי יהיה לביתו שנה אחת}} ואיתא בזוהר פרשת תצא דף ע&quot;ז(?) {{ממ זהר|ג|עז|א}} וזה לשונו: {{צ|פקודא דא למחדי חתן באתתיה שתא חד דכתיב נקי יהיה לביתו שנה אחת. ואינון י&quot;ב ירחין אינון מדילה דהא שנה איהי כלה ולית כלה בר בי&quot;ב ירחין דכתיב &quot;עומד על י&quot;ב בקר וכו'&quot;. ועל דא יעקב כתיב ביה &quot;ויקח מאבני המקום&quot; - אבני המקום י&quot;ב הוו. ומאן דחדי לכלה חדי לעולמתא ועולמתאן י&quot;ב הוו. וכלא איהו רזא דשנה. בגין כך אצטריך לחתן למחדי באתתיה שנה אחת}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן אמר '''{{צ|שכלו לו חדשיו}}''' - הם י&quot;ב חדשים דילה שהם לו לשמחתו. '''{{צ|ואם היו שבת ויום טוב סמוכים זה לזה}}''' - כי השבת הוא סוד יום השביעי, צדיק יסוד עולם. ויום טוב הוא בסוד הכלה שהוא {{צ|מקראי קדש}}. והם {{צ|סמוכים זה לזה}} שנאמר {{צ|סמוכים לעד לעולם}}. לכן '''{{צ|נולד בזה}}''' בחינת יוסף, '''{{צ|מותר בזה}}''' - כי גם ביום טוב יש מוסף כאמור.


'''{{צ|בהמה מסוכנת שירא שמא תמות}}''' - הנה בהמה זו אם אמרנו שהוא בחינת נשמה שעושה עצמו כבהמה כאמור הכי קאמר: {{ש}}
נשמה זו שהיא '''{{צ|מסוכנת}}''' דהיינו מאותם שהם נעשקות כדאיתא פרשת משפטים בענין ההוא טיקלא דעשיקת נשמתין. ולכן '''{{צ|היה ירא שמא תמות}}''' כי כאשר היא נעשקת מן הטיקלא ונכנס שם הוא סוד המיתה, כי כן סטרא אחרא הוא בחינת המות כדאיתא בזוהר פרשת בראשית בפסוק {{צ|ותרא האשה}} וגם פרשת פנחס בפרשת וירא פנחס וכו'. 

ואמנם '''{{צ|הוא אכל כבר}}''' - שאם לא כן הנה אותה בהמה היא נעשית בחינת אוכל למעלה בסוד {{צ|קרבני לחמי עולת התמיד}}. אמנם אדם(?) הקדוש הוא {{צ|אכל כבר}} בתפילת שחרית '''{{צ|ואין צריך לה}}''' לענין מאכל. '''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' - בסוד תפילת הערב. 

'''{{צ|וכשיש שהות ביום כדאמרן ושחטה - אינו נוטל עורה}}''' - הוא בחינת הקליפה שהיא סביב לה בסוד {{צ|סביב רשעים יתהלכון}}. ואין זה בערך שאר הנשמות העשוקות שנאמר בהם {{צ|עת אשר שלט האדם...לרע לו}}.  '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו}}''' - מאותה נשמה, '''{{צ|אבר אחד}}''' - חלק ממנו מתוך הטיקלא, כי על ידי כן אחר כך '''{{צ|מביאו עמו}}''' גם העור.


ואם אמרנו דפי הדרך אשר נתבאר על סטרא דמהימנותא, הכי קאמר:{{ש}}
'''{{צ|בהמה המסוכנת}}''' - היינו מדה זו הנקרא 'חולה' מפני גלות החיל הזה שנאמר {{צ|סמכוני באשישות וכו' כי חולת אהבה אני}}. '''{{צ|שירא}}''' האדם הצדיק '''{{צ|שמא תמות}}''' כאשר מתלבשת בתוך סטרא אחרא בחינת המות כאמור. '''{{צ|והוא אכל כבר}}''' - כי לכן ימצא כי למעלה נאמר {{צ|אכלתי יערי עם דבשי וכו'}}, '''{{צ|לכן אין צריך לה}}''' - שהנה כבר נעשה הייחוד ביניהם, ולכן זה הופך פניו לכאן וזה לכאן כמו שאומרים חכמים חז&quot;ל משעשו צרכיהם כך המה עושים.

'''{{צ|אסור לשחטה אלא אם כן יש שהות ביום כדי לאכול ממנה כזית צלי מבעוד יום}}''' כי זה יהיה בערך של קרבן פסח שהוא נאכל על השבע. '''{{צ|וכשיש שהות ביום ושחטה אינו נוטל עורה}}''' - שהוא בחינת החיצוניות שבה, אלא הפנימיות בלבד ממנו אוכל. '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר}}''' - ידוע אחר בחינת בנימין שעליו אמר דוד המלך ע&quot;ה {{צ|מי יתן לי אבר כיונה - זו כנסת ישראל}} - הוא(?) סוד מה שאמר בזוהר פרשת שלח לך דף קפ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קפב|א}} וזה לשונו: {{צ|תו אמר תרין אינון וחד אתהדר כד שליט טאס על גדפי רוחא ושט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובין דהוה רכיב בהו קב&quot;ה ומן יומא דאתגניז יוסף מאחוי אגניז איהו ואשתאר חד לגבי בנימן. הדא הוא דכתיב וירכב על כרוב ויעף וכו'}}. 

והנה הדבר זה מבואר מדברי המאמר מה שאמר '''{{צ|אלא אם כן שייר ממנו אבר אחד}}''' - הוא בנימן, '''{{צ|מביא}}''' העור שלה '''{{צ|עמו}}'''. והבן כל זה.


'''{{צ|אם שחט בהמה בשדה וכו'}}''' - הנה נתבאר כי מדה זו מזמן הבריאה נגזר עליה {{צ|לכי ומעטי את עצמך}}. ולכן נאמר {{צ|דודי ירד לגנו וכו' לרעות בגנים וללקוט שושנים}}. ולכן מדה זו המכונה בשם 'בהמה' יורדת למקום הנקרא {{צ|שדה אדום}}. ולפי שנאמר {{צ|שא נא כליך וכו' וצודה לי ציד}} - ולכן בא זה הכינוי '''{{צ|אם שחט בהמה בשדה לא יביאנה במוט או במוטה}}''' לפי שהרי נאמר {{צ|לא יתן לעולם מוט לצדיק}} דהיינו '''{{צ|כדרך שיעשה בחול}}''' כי אז נעשה הייחוד על ידי מט&quot;ט והוא נקרא 'מטה' כדאיתא בזוהר. לפי שפעמים מטה כלפי חסד לצדיקיא ופעמים מטה כלפי גבורה להפרע מן הרשעים. 

אבל ביום טוב אין הייחוד נעשה על ידו כדאיתא בתיקונים: {{צ|כי עוף השמים - דא מט&quot;ט וכו' ועל ידיה מתח*ן צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. ולכן ביום טוב מביאה למדה זו '''{{צ|איברים איברים}}''' מן העולמות אשר הולכת בהם ללקוט שושנים ולמעלה הוא מתחבר עמה.


'''{{צ|עוף שנדרס}}''' - הנה סוד העוף הוא בסוד הצדיק כדאיתא בתיקונים {{צ|ההוא צפרא דחזא רבה בר בר חנה דימא מטי עד קרסולוי}}. והנה זה העוף בעבור הגלות '''{{צ|נדרס ברגלים}}''' - והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|עני ורוכב על חמור ועל עיר}} לפי כי מזמן שנאמר {{צ|ויגע בכף ירכו}} נעשה מדרס עד מדרך כף רגל. דאילו מתחילה נאמר {{צ|וידו אוחזת בעקב עשו}} - כלומר כי עשו היה אוחז בעקב של יעקב כדאיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;א {{ממ זהר|ב|קיא|א}} וזה לשונו: {{צ|מאי בעקב עשו? וכי סלקא דעתך דהוה אחידי ידה ברגליה? לאו הכי. אלא ידו אוחזת במאן דהוה עקב ומנו? עשו. דהא עשו עקב אקרי מיומא דאתברי עלמא קרי ליה קודשא בריך הוא 'עקב' דכתיב הוא ישופך ראש ואתה תשופנה עקב}}.

אמנם אחר כך שרו של עשו נגע בכף ירך יעקב ולכן הני ברכי דרבנן דשלהי מנייהו הוי, דוגמא דיעקב איש תם. ולכן מפני כי נאחז סטרא אחרא בזה הם אמרו {{צ|שקר אין לו רגלים}} רק רגל אחד. ומכל מקום לקה ברגליו ואינו נתקן עד זמן שנאמר {{צ|ועמדו רגליו ביום ההוא}} - רוצה לומר דאילו עד עתה אין עמידה לרגליו. וכבר ביארתי כל הצורך בזה בהקדמה גם מה שאמר בזוהר פרשת פקודי {{צ|עד דמטו רגלין ברגלין}} - הכל מבואר שם. 

מה שאמר {{צ|ולפי שלקה ברגליו נאמר עני ורוכב על חמור}} - כי הנה חכמים ז&quot;ל אמרו {{צ|כל מי שאין לו קרקע אינו נקרא 'אדם'}}. וסוד הדבר הוא הדין כי כל מי שאין לו קרקע אינו עולה לרגל. לפי כי מה שנקרא 'רגל' הוא מן החיוב ששנינו {{צ|קטן שיכול להלך מירושלים להר הבית חייב בראיה}}. ומי שאין לו קרקע - סוד מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אסתר קרקע עולם}} כאשר נתבאר בדין הסוכה למה קרקע אינה נגזלת. ולפי שלא נתקנו הרגלים נאמר שהוא עני דהא אין לו קרקע לומר(?) על הארץ יעמוד. 

ולכן '''{{צ|עוף}}''' זה הוא מלך המשיח שעף ונתעלה ונתיישב במרום שנאמר {{צ|וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתי הוה}}, הוא '''{{צ|נדרס}}''' שנאמר {{צ|מדוכה מעונותינו}}. ולעומת זה הוא הצדיק עליון עני ורוכב על חמור ועל עיר. עד כי תתקיים {{ממ|ישעיהו|כו|ו}} {{צ|תרמסנה רגל}} לצור הרשעה {{צ|רגלי עני}} זה {{צ|פעמי דלים}} אלו ישראל, עם עני ודל. 

ולפי שנדרס בגלות בסוד {{צ|ונהר יחרב ויבש}} לכך '''{{צ|יש לחוש שנתרסקו איבריו}}''' - לפי כי בזמן הגלות נאמר {{צ|ויקח מאבני המקום וכו' וישכב במקום ההוא}}, וחכמים ז&quot;ל פירשו הפסוק בזמן הגלות: {{צ|ויקח מאבני המקום}} על שם שנאמר {{צ|תשתפכנה אבני קדש}}, {{צ|וישכב במקום}} על שם {{צ|נשכבה בבשתנו}}. ובפרט מפני מעשה התחתונים כמו ששנינו {{צ|כשהאדם מצטער מה הלשון אומרת? קלני מראשי קלני מזרועי}}, וכמו שנתבאר אצלי בפסוק {{צ|פתחי לי אחותי רעיתי}} לפי כי {{צ|ראשי נמלא טל}} - כי לא נכנסתי בבית מיום שנתחרב ביתי. {{צ|קוצוותי רסיסי לילה}} - הקצוות שלי, הם אברים שלי, רסיסי - נתרססו ונתרסקו לפי כי בלילה שוכב על הארץ שנאמר {{צ|וישכב במקום ההוא}} לפי שכפה את המטה מזמן החרבן. הוא מש*ל {{צ|קרא הקב&quot;ה למלאכי השרת אמר להם מלך בשר ודם מה דרכו לעשות? אמרו לו כופה את המטות. אמר להם כך אני עושה. הדא הוא דכתיב עד כי כרסוון רמיו}}. ולפי ששוכב על הארץ כביכול יש לחוש שנתרסקו איבריו. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' - לכן אמרו חז&quot;ל {{צ|כל הקיצין כלו ואין הדבר תלוי אלא בתשובה שנאמר בעתה אחישנה}}. והיינו השהייה. ולכל צריך לקיים {{צ|והגית בו יומם ולילה}} לקיים {{צ|עת לעשות לה'}}.

'''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' לראות מעשיהם של התחתונים. ועל כל אלה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב}}''' - להוציא ממנו אותו(?) הדם - הוא סוד הדין כאש מתבאר בפסוק {{צ|שופך דם האדם}}. '''{{צ|ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים, '''{{צ|אע&quot;ג דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני העון של התחתונים כאמור.


עוד איפשר לומר דמיירי בסוד כנסת ישראל שנמשלה לעוף, היינו מה שאמר הכתוב {{צ|כי יקרא קן צפור וכו'}} ואיתא בהקדמת התיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלם}}. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|עוף שנדרס}}''' ברגלים כי כן סטרא אחרא נאחז ברגלים שלה, שלכן נאמר {{צ|רגליה יורדות מות}}. '''{{צ|נדרס}}''' ודאי מעוף הדורס, זה סמאל. '''{{צ|ויש לחוש שמא נתרסקו אביריו}}''' - כי המדות שלה הם יורדות בעולמו ושם קצת מהם מתרסקין מפני כי נמצא בהם תערובת של הקליפה. 

ולכן '''{{צ|צריך שהייה מעת לעת}}''' להבדיל בין עת שהיא לטובה ובין עת שהיא לרעה כדי לקיים {{צ|עת לשות לה'}}. '''{{צ|וצריך בדיקה אחר שחיטה}}''' כי הנה השחיטה הוא בסוד אכילת הדם לחוץ והוא סוד מה שאמר הכתוב {{צ|אם רחץ ה' את צואת בנות ציון ואת דמי ירושלים ידיח מקרבה}} {{ממ|ישעיהו|ה}}. והבדיקה הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת בלק דף קצ&quot;ז {{ממ זהר|ג|קצז|א}} וזה לשונו: {{צ|אם לא תדעי לך היפה בנשים וכו' - ואוליפנא מגו בוצינא קדישא דבשעתא דאיהי סליקת למלקט ענוגין וכיסופין ומומא אשתכח בהו בישראל לתתא - כדין מטי לגבה טיפה כחרדל ומיד אתעדיאת ויתיבת עלה יומין במנין וכו'}}. 

ולפי כי כן נמצא בה אותה טיפת דם וצריך להיות יושבת עלה יומי במנין, דהיינו שבעה ימים נקיים, לכן צריך בדיקה כעין האשה שרואה דם. והיינו כי צריך בדיקה.

ועם כל זה '''{{צ|מותר לשחטו ביום טוב ולא חיישינן שמא ימצא טרפה}}''' מפני מעשה התחתונים כנזכר במאמר, כי אז יודעים למעלה כי נמצא מום בתחתונים ולכן אתער סמאל בקל תקיף וכו', ובזה ימצא טרפה וכו'. לא חיישינן '''{{צ|אף על גב דאתייליד ביה רעותא}}''' מפני התחתונים כאמור.


'''{{צ|בכור בזמן הזה}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|בני בכורי ישראל}}. ובזמן של הגלות שאינו נחשט להוציא ממנו דם האדם אלא אם כן יש בו מום, ר&quot;ל לפי כי סטרא אחרא באה להדבק בו (הנקרא 'מום') - לכן נעשה שחיטה להוציא אותם הדינים שלא ימצא מקום להתאחז בו. 

'''{{צ|אין חכם יכול לראותו ביום טוב}}''' - היינו חכמה עילאה. '''{{צ|ואפילו אם עבר וראהו ומצא בו מום - אינו יכול לשחטו. אבל אם נולד במומו}}''' אשר בצאתו מרחם אמו אותם ס**ת(?) ודם היוצא עמו מום עובר יהיה בערכו, ואם אם חכם כנזכר '''{{צ|עבר וראהו נשחט על פיו}}''' - ויוצא אותה זוהמא לחוץ. '''{{צ|ואם ראה המום מערב יום טוב}}''' בזמן כי אז סטרא אחרא היא נכנעת מפני קדושת היום כנודע, ואז סטרא דקדושה מתגבר ועולה. ועתה התבונן כי לא כן היה, אלא נהפוך הוא, שהיה נאחז בו מום שראוי לישחט עליו. אז יכול לחקור עליו ביום טוב אם נפל בו המום מאליו כאמור שהוא מרחם אמו ומתירו.

===פירוש על סעיפים י' - כ'===
{{קטן|'''[כאן בדפוס מופיע ציטוט המשך סעיפי שו&quot;ע]'''}}

לא נעלם מעין כל קורא בדרך האמת ענין גלות הנשמות - הלא הוא כמוס עמדי במאמר {{צ|והמה כאדם עברו ברית}} אשר חכמים עשו היקש בין ישראל ובין אומות העולם בכל הפרטים. ומה גם בענין גלות הנשמות כי כאשר חטא נפלו הנשמות בתוך הקליפה - הלא זה הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|כיון שחטא אדם הראשון נתמעטה קומתו ונעשה מאה אמה שנאמר ותשת עלי כפך}} דהיינו אות {{גמט דגש|כ&quot;ף}} שהוא בגימטריא במאה. ולפי כי אדם הראשון מתחילה היו כלולים בו כל הנשמות כמו שאמרו חז&quot;ל בפסוק {{צ|איפה היית ביוסדי ארץ - איפה שלך היכן היתה באדם הראשון}}. ולכן כל אותם הנשמות שהיו תלויות בו - נפלו כולם בקליפה. וכאשר חטאו ישראל ומעשה אבות יעשו בנים כמו א&quot;ה והמה כאדם עברו ברית, ולכן חזרו ונפלו הנשמות בתוך הקליפה. 

ולכן בא הרמז בדין זה של '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}'''  - היינו שני פעמים שנפלו הנשמות בבור גלות של הקליפה, דהיינו הרמז לישראל שעשו מעשה האב (הוא אדם הראשון כאמור). כי הנה ישראל נמשלו לשה שנאמר {{צ|שה פזורה ישראל}}. ולכן בא הנמשל בענין השה. ולרמז זה הנזכר שמדבר בעד עון אדם הראשון ובנו אחריו (הם ישראל) - לכן הוא אומר הפסוק {{צ|אותו ואת בנו}} {{ממ|ויקרא|כב|}} כי בענין זה הוא צודק דאילו לענין הגשמי היה ראוי שיאמר הפסוק &quot;'''אותה''' ואת בנה&quot; בלשון נקבה, לפי כי אין האב ניכר לדעת מי הוא? אלא כי כונת הכתוב לרמוז זה הענין מדי דברו ולפי כי אין בנו כח לבטל הקליפה לגמרי כדי להוציא משם הנשמות לכן נאסר לשחוט שניהם ביום אחד עד בא זמן הגאולה שנאמר {{צ|בלע המות לנצח}} - אז יהיה גאולה לאותם הנשמות דאזלין ערטילאין בתר קדוש ברוך הוא ושכינתיה כדאיתא בזוהר ובתיקונים {{צ|כצפור - דא שכינתא, נודדת מקינה - דא ירושלים, כן איש - אלין נשמתין ערטילאין דאזלין בתר קב&quot;ה ושכינתיה}}. 

ולכן מה יעשה משום צער בעלי חיים - '''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו ואינו שוחטו}}''' - כי הנה כך יעשה הקב&quot;ה כאשר ישראל הם זכאים לפניו מעלה ראשון ראשון מבור הקליפה {{צ|על מנת לשחוט}} את הקליפה. או יהיה '''{{צ|על מנת לשוחטו}}''' לנשמה עצמה להפרע ממנה על מעשיו, '''{{צ|ואינו שוחטו}}''' לקליפה לפי כי עדיין יש צורך לעולם בה עד לעתיד. וכן לנשמה לא יהיה לה עוד עונש שהרי קבלה עונשה בקליפה. 

'''{{צ|וחוזר ומערים ומעלה את השני}}''' על מנת כן. ואחר כן '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}'''. אמנם זה יהיה בגשמי - לא כן בהצלת הנשמות כאמור.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי(?) חציה של ישראל יכולים לשחטה ביום טוב וכו'}}''' - הנה נתבאר כי ענין השחיטה הוא ענין תיקון אל הנשמה, ולכן בהמה זו שהוא חלק מי שאינו הגון ועושה מעשה בהמה, ולפי כי לא יעדר מהיות לו מעשים טובים כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ריקנין שבך הם מלאים מצות כרמון}}. ולכן ימצא כי אדם זה נמשל כבהמה, חציו לגוי (לפי מעשים הרעים שעשה) לפי כי כך אמרו חז&quot;ל {{צ|אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח של שטות}}. ולכן כפי הפעמים אשר חטא על הנפש על העונות ועל הפשעים - כך נעשה '''{{צ|חציו של גוי}}'''. ולפי שיעור המצות אשר עשה נעשה '''{{צ|חציו של ישראל}}'''.

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב}}''' לפי כי יום קדוש הוא על ידי תוספת קדושה הנכנס בקרבו, איפשר דהוה ליה תקנתא להסיר שיקוציו מפיו, היינו הדם אשר הוא בחינת הנפש שנאמר {{צ|כי הדם הוא הנפש וכו'}}.

'''{{צ|ואפילו יש להם שתים}}''' בשותפות באופן זה '''{{צ|יכול לשחוט}}''' ולתקן שתיהן. ואין לומר זו היא שלי וזאת שלך אלא שתיהן הם נתקנות כאחת על ידי שחיטה או על ידי הייסורין כפי השגחת הכל.


'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב אינו רשאי לתלוש הצמר וכו'}}''' - היינו מ&quot;ש בזוהר פרשת מקץ דף ר&quot;א {{ממ זהר|א|רא|א}} וזה לשונו: {{צ|ר' שמעון אמר בשעתא דנשמתא נפקת מהאי עלמא, בכמה דינין אתדנת עד לא תיעול לאתרה. לבתר כל אינון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר דינור דנגיד ונפיק, ולאסתחאה תמן. ומאן איהו דיקום מתמן ויעבר בלא דחילו כמה דאת אמר מי יעלה בהר ה' וגו'. ונשמתא דזכאה אעבר בלא דחילו ויקום במקום קדשו. ומאן דאשתדל בצדקה בהאי עלמא ויתן מממוניה לצדקה - כדין ועבר בההוא אתר ולא דחיל. וכרוזא קאריה לההוא נשמתא &quot;ועניתיך לא אענך עוד&quot;}}, עכ&quot;ל לענייננו.

והנה הענין מבואר מזה המאמר כי הגוזז מממונו לצדקה הוא ניצול - הוא הנרצה במאמר חז&quot;ל בפסוק זה {{צ|אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו - משל לשני רחילות. גזוזה עוברת וכו'}} (מאמר). כי הנה חז&quot;ל דבריהם כגחלי אש נוקבים ויורדים עד התהום - לכן משל זה באמת הוא כי הנשמה שהיא גזוזה עוברת באותו נהר שהוא דינור, הגוזז מממונו לצדקה, כלומר דאף על גב כי אינו עשיר וצריך לגזוז מממונו שהוא לצורך פרנסתו - לכן ועבר באותו נהר דינור ויצא בשלום. 

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|השוחט בהמה ביום טוב}}''' - שנתעורר לתקן הנפש החוטאת הזאת, '''{{צ|אינו רשאי לתלוש את הצמר}}''' - היינו ענין זה של הצדקה. כי מאחר שלא נתלש עודנו חי - מה מועיל עתה. והיינו מעשה דמר עוקבא שחלק נכסיו בשעת מיתה. והקשו על זה ממה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המבזבז אל יבזבז יותר מחומש}}. ומשני שבשעת מיתה שאני דליכא למיחש דאתי לידי עניות. אמנם לא אמרו כי הצדקה בשעת מיתה אינה תשובה כל כך או(?) מפני היורשים. אמנם בזה יאמר '''{{צ|אינו רשאי לתלוש הצמר}}''' כלומר לעשות צדקה, כדי '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' - שלא יהיה בסוד נבלה, על כן הקמצן נקרא 'נבל' על שם שנעשה נבלה. וזהו שאמרה אביגיל בנבואה {{ממ|ש&quot;ב|כה|כה}}: נבל הוא קמצן {{צ|ונבלה עמו}} - שנעשה נבל בשעת שחיטה.

או יהיה ענין תלישת הצמר כלומר אין לאדם לאבד זכות הצדקה שעשה בעבור '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''', כלומר כדי שלא יפסל השחיטה כאמור. אין ראוי לעשות כן. אבל '''{{צ|מפנהו ומושכו אילך ואילך}}''' כדי שיועיל לו להצילו מנהר דינור כאמור. אמנם אם נתלש מאותו זכות להועיל לו נתלש, אבל לא שיהיה האדם מתכוין לאבד את זכותו שהנה חז&quot;ל אמרו כשהאדם הולך לשם מוציאין עליו עשרה עונות ועשרה זכיות והוא אומר יצאו אלו באלו. אומרים לו לאו אלא נענש על העונות ומקבל שכר משלם על הזכיות שעשה. והיינו שאינו יכול לתלוש הצמר - הוא הצדקה שעשה ביד.

אבל אם '''{{צ|מפניהו ומושכו אילך ואילך ומעצמו נתלש}}''' - כפי השגחת יוצר הכל, עלתה לו מעשה הצדקה. גם לענין השחיטה גם בלא דעת שלו אז טוב לו כמדובר.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - גם בזה בא הרמז לאיש הנלבב העושה מצות הדומה לעוף שמצפצף בקולו בתורה ובתפילה שנאמר {{צ|הקול קול יעקב}}. כי נתבאר אצלי הכפל {{צ|הקול קול}} להגיד כי שני מיני קול נמצא לעדת יעקב, הלא המה קול תורה וקול תפילה. ולכן זה הנמשל לעוף מפני שלימות הנזכר הנמצא בו. ולכן '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא ענין הזכות, הלא זה דברי במאמר חז&quot;ל סדר בשלח וז&quot;ל כנף רננים נעלסה רננו צדיקים בה' וכו' אם אבדה חסידה ונוצה ואומר מי יתן לי אבר כיונה. כי נמשלו ישראל ליונה שקופצת אגף אחד ועפה בשני. כך ישראל יש להם שני דברים - תורה ומצות. החסידה - אלו ישראל שנאמר אספו לי חסידי. יש להם נוצה של יונה כאמור.

ולכן '''{{צ|השוחט את העוף}}''' שהוא הנמצא בו שלימות העוף כאמור, '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' היינו המצוה, '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד לפי כי אין לאדם להפסיד מעשיו הטובים להמלט מן הנזק כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן יש לו עפר מוכן וכו'}}''' - והענין מ&quot;ש בתיקון כ&quot;א דף נ&quot;ז וזה לשונו: {{צ|ועוד מצות שחיטה כשרה בזרים דאינון בני נשא דדמיין לבעירן דאלין דלא משתדלי באורייתא צריך למעבד בהון קרבנין לקב&quot;ה. ואם מתקרבין בצלותין לקב&quot;ה וסבלין כמה מכתשין, הדא הוא דכתיב כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה, אתחזי כאילו וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'. דדא שזיב ליה ממיתה דמלאך המות. הדא הוא דכתיב אדם ובהמה תושיע ה'. ואלין דעובדייהו כבעירן דחקלא  דאכלין בלא צלותין - מיתתהון יהא כבעירן דחקלא ושחיט לון מלאך המות מדה כנגד מדה. ולא עוד אלא בסכין פגום קא שחיט לון ואתקריאו נבלה. ועלייהו כתיב נבלתי יקומון. מאי סכין פגום? דא סמאל, אל אחר, סכין פגום ודאי אתקרי}}, עכ&quot;ל לענייננו.

ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב}}''' - דהיינו התיקון שלהם כמו שאמר הכתוב {{צ|וזבחת עליו את עולותיך ואת שלמיך וכו'}}, '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' כנגד מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה לי}} והיינו עפר מוכן מבערב יום טוב.

'''{{צ|ואם עבר ושחט ולא הכין}}''' מזבח זה בלבבו ובדעתו, '''{{צ|אם יש לו דקר נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח מכסהו בו}}''' - הוא מה שאמר הכתוב {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך וכו' וחפרת בה}}, הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|מפני מה אצבעות היד משופות? שאם ישמע אדם דבר מגונה יתן אצבעו לתוך אזנו}}. ולכן יאמר נא כי אם לא יש לו דקר נעוץ מבעוד יום שיהיה מכין עצמו שלא להשמיע לאזניו דברים מגונים, שהרי מנבל עצמו ונפסל מלהיות קרבן על המזבח הנזכר. וכאשר יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא האצבע נעוץ באזנו - וזה יהיה '''{{צ|בעפר תיחוח}}''' כי צריך להשפיל עצמו הדק לעפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|מזבח אדמה תעשה}}. ובכל זה לא יהיה עפר קשה אלא עפר תיחוח, ואז יכשר לכסות בו אותה שחיטה, כלומר שתכפר עליו כנזכר במאמר, כמי שמקריב קרבן ועליו נאמר {{צ|אשרי נשוי פשע כסוי חטאה}}.


'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב מותר לכסות בו}}''' - כלומר כי כאשר יחשוב האדם לאפר על דרך מה שאמר הכתוב {{צ|ואנכי עפר ואפר}} וזה היה לו '''{{צ|מבעוד יום}}''' - קודם שיגיע יומו שנאמר {{צ|באו ימי הפקודה}}, וקיים בעצמו {{צ|וזכור את בוראך בימי בחורותך}}. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' - ר&quot;ל כדאי הוא לכסות על כל מה שעשה מן העונות שנאמר {{צ|כסוי חטאה}}.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' - כלומר כי יחם לבבו לעשות תשובה בו ביום שהגיע יומו, בית מועד לכל חי שנקרא בכינוי &quot;יום טוב&quot; לפי כי הוא יום טוב לגבי אדם שהוא צדיק כגון בהילולא דר' שמעון. ואיתא בזוהר פרשת תרומה דף ר&quot;ן {{ממ זהר|ב|רנ|א}} {{צ|רזא דרזין דאוליפנא מגו בוצינא קדישא: והנה טוב - דא מלאך חיים, מאד - דא מלאך המות דאיהו יתיר וכו'. גן עדן איהו בארעא נטיע וכו' כמה דאת אמר ויטע ה' גן בעדן מקדם וכו'. ואתר דא איהו מתתקן לרוחין קדישין וכו' בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתכשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא. ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטיפה סרוחה. וכד מטי זמניה לנפקא מהאי עלמא - לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט וכו' אזלא ומתלבשא  בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאפשיט כד אתי להאי עלמא. ולית חידו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא וכו'}}. 

הנה מבואר מדברי המאמר כמה שמחה נוספת יש לנשמה יום המיתה מפני שמתפשטת מגוף נגוף זה ומתלבשת באותו גוף הקדוש. ולכן ראוי להיות מכונה בשם {{צ|יום טוב}}.


ולכן יאמר נא: '''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''', שהוא יום צאתו מן העולם אם הוסק לבבו בו ביום בענין החרטה, '''{{צ|אסור}}''' - אין מכסין בו על עונותיו, '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' - הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת פנחס דף רי&quot;ו {{ממ זהר|ג|רטז|א}} וזה לשונו: {{צ|דביצה אחת נפלת מן עופא ומחת שתין כרכין}}, וכדאיתא בתיקונים נמי בענין זה {{צ|נפילת ביצה דאיהו אתרוג שיעורו בכביצה ובגינה  אתמר ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת, ונפל עמה ששים המה מלכות וכו'}}.

ולכן יאמר נא, כי שיעור זה האפר חם כי הוא מתחרט עד מקום כי אותה הביצה נצלית ונתקנת לפי כי מעשה של התחתונים פוגם בה כנ&quot;ל, וחרטה של אדם זה צולה אותה ומתקן אותה ומותר.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לתוך ביתו לצורך גנתו}}''' - ר&quot;ל כי אדם מקיים בעצמו {{צ|מאד מאד הוי שפל רוח}}, היינו שהכניס בלבו {{צ|עפר הרבה}} כאילו הדק לעפר כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|הקיצו ורננו שוכני עפר - מי שהיה שכן לעפר בחייו}}. וזה '''{{צ|הכניס הרבה לתוך ביתו}}''' - היינו {{צ|קרבם בתימו לעולם}} וזה היה '''{{צ|לצורך גינתו}}''' - כדי ליירש מקומו בגן עדן, אותו החלק אשר שם לו.

'''{{צ|והוא כנוס במקום אחד}}''' המיוחד לו בתוך לבו. '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כל העונות שעשה כמה דאת אמר {{צ|כסוי חטאה}}. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור}}''' בלבו '''{{צ|דעתו עליו לכל המצטרך}}''' שלא יחטא.

'''{{צ|אבל אם הכניס קופתו לצורך גנתו}}''' - היינו דבר מועט מן השפלות, ולא הכניס אותו לתוך ביתו כמשפט המשפיל דעתו פי שנאמר {{צ|גבר יהיר ולא ינוה - כל המתייהר אפילו על אנשי ביתו אינו מתקבל}}. ולכן עיקר השפלות צריך להיות מנהיג עצמו אנשי ביתו בנחת ובשפלות. וזה לא כן עשה. זולת הכניס עצמו בענין העפר של השפלות לצורך '''{{צ|גנתו}}''' בלבד - כדי לזכות עם הצדיקים בגן עדן. לאותו חלק שלו בלבד לא יכסה בו על כל עונותיו שמאחר שהוא מעט בטל ויחזור לחטא ולא יכסה בו כלל.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו לבית סתם וכו'}}''' - הנה חזר והגיד כי יכול אדם להכניס עפר - הוא ענין ההכנעה והשפלות, ויהיה '''{{צ|מלא קופתו לבית}}''' - כי כן עיקר לענין ההכנעה שיהיה נעלב מאנשי ביתו כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל. וכן יעשה '''{{צ|סתם}}''' - ולא יפרש שעשה כן {{צ|לצורך גנתו}} - לזכות לגן עדן, דהוה ליה על מנת לקבל פרס. ולא נכון לעשות כן. אלא עשה '''{{צ|סתם}}'''. ואחר כך '''{{צ|עושה בו כל צרכו}}''' - אפילו ענוה שלא לשמה דעדיפא כדאיתא בערכין פרק שלישי. 

'''{{צ|ולא אמרינן בטל הוא אגב קרקע הבית}}''' - דהיינו מאותו עפר שנאמר בו {{צ|אשר יהיה בקרקע המשכן}} שהוא ענין מוכרח, ולא יחשב לענין ענוה ושפלות. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' לשפלות זה בקרב לבו, ולא יהיה למראית העין, '''{{צ|שלא שטחו}}''' לעין כל אלא שייפי נפק שייפי עליל - מוכחא מילתא דלצרכיו בעי ליה לכל הדברים יהיה מתנהג בשפלות.

'''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שהוא נחשב לעפר שאין בו צורך לשום דבר, '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על כל מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - והוא רמז לאדם אשר מעשיו סתומים, פעמים נוהג כמנהג הבהמה ואשר לא טוב עשה, פעמים נחשב לחיה שהוא עושה מעשים טובים כמו ששנינו יש בו דרכים שוה לבהמה ויש בו דרכים שוה לחיה.  ולכן '''{{צ|אין שוחטין אותו ביום טוב}}''' לפי כי זה חלק אדם רשע מאל, כי חלבו אין מכסין אותו מדה כנגד מדה לפי כי חלבמו סגרו ולא עשו תשובה. לכן חלבו אסור '''{{צ|ואין מכסין את דמו}}''' - ר&quot;ל לא תחמול ולא תכסה עליו כמ&quot;ש השטן לר' יהושע בן לוי {{צ|אלמלא דחיישנא ליקרא דברייתא שנ' ויצום אל בני ישראל פרענא להו בית השחיטה כבהמה}}. 

ואיתא בזוהר פרשת משפטים דף קי&quot;ט {{ממ זהר|ב|קיט|א}} וזה לשונו: {{צ|רשיעיא אינון בלא סימנין דטהרה אינון דלית לון תפילין על רישא וכו' מית' דעניותא דילהון לא יהא באתכסייא כעופין וכו' ואית עניותא לעיני כלא בזריקו דדם בהמה וכו'}}. 

אמנם אשר דומה לחיה - בן איש חי הוא וחלבו מותר באכילה ומכסין את דמו. כי כן אף על פי שחט' כסהו בלילה כדאיתא בזוהר בענין כסוי חטאה, כי החוטא בשגגה ואשם טעם ראשונה כל צבא מרום הם מכסים על עונו. ולכן אדם זה שהוא ספק, פעמים צדיק פעמים רשע, אין שוחטים אותו ביום טוב לחשבון קרבן על דרך האמור.

'''{{צ|ואם שחטו אין מכסין את דמו}}''' - לא תחמול ולא תכסה עליו, '''{{צ|אפילו יש לו עפר מוכן}}''' והשפיל גאותו עם ארובו' ידיו לא יועיל לו, '''{{צ|מפני שהרואה יאמר ודאי חיה הוא}}''' כלומר אדם צדיק הוא דאי לאו כן היה, לא היו מטריחין לכסות חלבו ביום טוב, ונפיק מיניה חורבא שהרואה ילמד ממעשיו לעשות כן. 

אמנם '''{{צ|לערב}}''' קודם בא יומו, '''{{צ|אם רשומו ניכר}}''' - כי עשה בו רושם הפועל של השחיטה ועמד בנסיונו בעניות שלו והיה מתוודה ומודה על הדין כנזכר במאמר, אז '''{{צ|יכסנו}}''' לפי כי יש בידו כח לכסות על מעשיו כדבר האמור.


'''{{צ|שחט בהמה וחיה ונתערב דמם}}''' - כבר נתבאר כי בהמה הוא חלק אשי הזמן אשר נמשל לבהמה כאשר לא טוב עשה. והחיה הוא החיה מטרפתה חלק אשי הזמן אשר הם נקראים חיים מפני מעשיהם הטובים. והנה נתבאר במאמר שאם האדם מקבל עליו דין שמים ומשפיל עצמו נחשב לו כענין שנאמר {{צ|וזבחת עליו את עולתך ואת שלמיך וכו'}}. ואמנם כאשר האדם היה פוסח על שני הסעיפים  - פעם עושה מעשה בהמה ופעם נחשב לחיה, '''{{צ|ונתערב דמם זה בזה}}''' - ר&quot;ל הרי נמצא בזה שני צדדים. אחת לטובה ואחת להפך. כי כנגד האחד צריך לכסות דמו וגם על כל מעשיו ותשלך במצולות ים כל חטאתם. וכנגד מעשה בהמה נאמר {{צ|לא תחמול ולא תכסה עליו}}. 

ולכן '''{{צ|אם יש לו עפר מוכן}}''' לאחר שהגיס דעתו וחטא על שנתחייב הריגה שנאמר {{צ|וכראש שבולת יחלו}} אחר כך השפיל דעתו והומכו(?) כענין מי שאמר {{צ|ואנכי עפר ואפר}} ככל יקפצון כמו שאמרו חז&quot;ל באברהם יצחק ויעקב שנאמר בהם בכל מכל כל. ולכן אם יכול לדוקרו בדקירה אחת שנאמר בה {{צ|ויתד תהיה לך על אזניך}} כאמור, לפי כי אין צריך להרבות דקירות מפני חלק הבהמה, ולכן יכסנו מפני חלק החיה שצריך לכסות על מעשיו. '''{{צ|ואם לאו}}''' - כי אינו יכול לדקרו בפעם אחת, אין ראוי לכסות עליו, יראו רבים ויראו ואל ישובו לכסלה.


'''{{צ|השוחט צפור מערב יום טוב}}''' - והוא חלק אדם השלם בעסק התורה ובתפילה שהוא מצויין בבתי כנסיות ובתי מדרשות, הקול קול יעקב כצפור. '''{{צ|ולא כסה את דמו}}''' דמאחר שהוא נחשב לקרבן שנאמר {{צ|וזבחת עליו וכו'}} ולא דעת ולא תבונה לכסות על דמו. אין מכסין ביום טוב שלו - הוא מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|המספר אחר מטתו של תלמיד חכם נענש}}. ולזה ראוי שלא לכסות על מעשיו אלא יהיה מספר והולך זהו כבודו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|איזהו בן העולם הבא ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר}}.

===עוד פירוש על סעיפים י - כ===
עוד תשוב ותראה מעשה ה' אשר הוא נתקן על ידי מעשה התחתונים כאשר נודע מכמה מקומות, נתבארו למעלה. ולכן יאמר נא:{{ש}}
'''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור וכו'}}''' - והענין יהיה בשני פנים אמתיים. ראשונה ירצה מ&quot;ש בזוהר פרשת יתרו דף ע&quot;ט {{ממ זהר|ב|עט|א}} וזה לשונו: {{צ|סופיה דקרא מאי קא מיירי? מה שמו ומה שם בנו כי תדע? מה שמו - תינח. מה שם בנו - מהו? וכו'. אמר ליה רזא דמלה היינו דכתיב בני בכורי ישראל וכו'. אדהכי לא אדכר ר' ייסא וכו' אדמוך אחזיו ליה חד ספרא דאגדתא דהוה כתיב ביה חכמה ותפארת במקדשו וכו'. א&quot;ל ר' שמעון עד כען רביא אנת למיעל בין מחצדי חקלא והא כלא אחזיו לך והכי הוא דכתיב מה שמו ומה שם בנו כי תדע. חכמה שמו תפארת בנו}}. עכ&quot;ל.

הנה מבואר הדבר מן המאמר והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' - היינו {{צ|מה שמו ומה שם בנו}}. '''{{צ|שנפלו לבור}}''' - בזמן הגלות, היינו בבור גלות זה ונקרא בהם 'נפילה' בלשון השאלה לפי כי כן כל ענין העדר יקרא 'נפילה'. והענין הוא מ&quot;ש בזוהר פרשת אחרי מות דף ע&quot;ד {{ממ זהר|ג|עד|א}} והוא סוד ערות אשת אביך לא תגלה וכו'. 


זאת ועוד אחרת מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו}}''' יצדק ביעקב ויוסף. והענין נלמד ממ&quot;ש דף ע&quot;ה {{ממ זהר|ג|עה|א}} ושם נאמר ז&quot;ל: {{צ|תנינן כד אתפרש מלכא ממטרוניתא וברכאן לא אשתכחון כדין אקרי '''וה''''. מ&quot;ט דתליא(?) רישא דיסוד יו&quot;ד דהא יסוד '''ו'''' זעירא הוא וקב&quot;ה '''ו'''' רברבא עילאה. ועל דא כתיב '''ו&quot;ו'''. ורישא דהאי יסוד '''י'''' הוא. וכד אתרחקא מטרוניתא ממלכא וברכאן אתמנעו מכלא, וזווגא לא אשתכח ברישא דיסוד - נטיל '''ו'''' עילאה להאי רישא דיסוד דהוא '''ו'''' ונגיד ליה לגביה. כדין הוא וי וי לעילא דכלא דעילאין ותתאין וכו'}}.

הנה מבואר מזה המאמר איך תפארת ויסוד נסתלקו למעלה הוא סוד יעקב ויוסף. והיינו מ&quot;ש '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''', כלומר בעבור מעשה התחתונים הלא המה דברי הזוהר פרשת נשא דף קנ&quot;ב {{ממ זהר|ג|קנב|א}} וזה לשונו: {{צ|וכל מאן דעבר על פקודי אורייתא כביכול פגים לעילא פגים לתתא, פגים לגרמיה פגים לכל עלמין וכו'}}.

ושם נאמר: {{צ|פתח ר' יהודה ואמר כי יכרה איש בור וכו' מה כתיב בתריה? בעל הבור ישלם וכו'. ומה על דא כך - מאן דגרים לאבאשא עלמא בחובוי על אחת כמה וכמה. אלא תווהנא דאע&quot;ג דאבאיש עלמא אמאי אית ליה תשובה וכו'}}.  ולכן יאמר '''{{צ|אותו ואת בנו שנפלו לבור}}''' - הוא בור זה שפתחו ישראל במעשיהם הרעים.

'''{{צ|מעלה את הראשון על מנת לשחטו וכו'}}''' - והענין יתבאר עם מה שאמר בזוהר פרשת תצא רע&quot;ט {{ממ זהר|ג|רעט|א}} וזה לשונו: {{צ|ואית אחרנין דנקיבו ליה עד דמטו לתהומי רבא ולא סליקו מתמן. ובזמנא דנוקבא פתיחא כל מאן דנפיל לא סליק. ומשיח בן דוד נפיל תמן ומשיח בן יוסף. דחד איהו עני ורוכב על חמור, וחד איהו בכור שור בן יוסף. והאי איהו כי יכרה איש בור ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור. ובגין דא אקרי משיח 'בר נפילאי', ואיהי נפלת בתרייהו. ואתמר עלה נפלה ולא תוסיף קום. ואנת הוא בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו - דא משיח בן יוסף וכו'}}.

והנה הדבר מבואר מזה המאמר מה ענין בור זה. ולכן יאמר '''{{צ|מעלה את הראשון}}''', הוא משיח בן יוסף, '''{{צ|על מנת לשחטו}}''' כמו שאמר במאמר דעתיד לאתקטלא. '''{{צ|ומערים ואינו שוחטו}}''' והיינו מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|ביום ההוא יגדל המספד בירושלים וכו' האי הספדא מאי הוי? איכא דאמרי על משיח בן יוסף שנהרג ואיכא דאמרי על יצר הרע שנהרג}}, והיינו מ&quot;ש {{צ|מעלה את הראשון}}  (הוא משיח בן יוסף) {{צ|על מנת לשחטו ואינו שוחטו}} כדאיתא בתיקון ס' דף קל&quot;ז וזה לשונו: {{צ|בראשית - ברא תיש - דא איל יצחק. בראית תמן אש לעולה דיצחק. ורזא דמלה &quot;הנה האש והעצים ואיה השה לעולה&quot; - נפק קלא ואמר משית יומי בראשית וביה אתברי לעקדה דיצחק וכו'. ועקדה דנא מועילה לגלותא דהוה עתיד לאתקטלא וקלא נפיק מההוא זמנא אל תעש לו מאומה וכו'. וברא עקידא דיצחק דאתעקד קמיה אבוי ומסר גרמיה למיתה ישזיב משיח וישראל דלא ימותון וכו'}}.

ולכן אמר '''{{צ|ומעלהו על מנת לשחטו}}''' כאמור. '''{{צ|ומערים ומעלה}}''' משיח שני מבור זה. ואז '''{{צ|רצה זה שוחט רצה זה שוחט}}''' - כלומר רצה זה משיח בן יוסף שוחט, רצה זה שוחט יצר הרע כמ&quot;ש האי הספדא על יצר הרע שנהרג, הוא שר של אדום כמו שאמרו חז&quot;ל שהוא בורח לבצרה, יחשוב כי בצר הוא בצרה ויקלוט אותו כמו שאמרו חז&quot;ל {{צ|ג' טעויות עתיד לטעות שר של אדום}}. חדא האי דקאמרן - יחשוב כי בצר הוא בצרה, יחשוב כי הוא קולט ואינו קולט אלא בן אדם ולא מלאך וכו'. ואז מביא אותו הקב&quot;ה ושוחטו בפני הכל וכו'. 

ועל ידי כן הותר הנדר משחז&quot;ל {{צ|נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה עד שיכנס ישראל בירושלים של מטה}}. ולכן ממה נפשך הותר הנדר - אם הנדר כפי פשוטו על עדת ישראל שיכנסו בירושלים למטה - הרי {{צ|אותו ואת בנו}} - הותר הנדר שלהם ועולים מבור הגלות. בנו ישראל תחילה ואחר כך אבינו שבשמים נכנס בירושלים של מעלה. ומה גם {{צ|אותו את בנו}} על דרך הנ&quot;ל בסוד {{צ|מה שמו ומה שם בנו}} גם כן על ידי שעולים השני משיחים מן הבור הנה אז הותר הנדר עליון ותחתון. ומה גם {{צ|אותו ואת בנו}} יעקב ויוסף כאמור - הם נגאלים על ידי הערמה זו כמדובר.


'''{{צ|בהמה חציה של גוי וחציה של ישראל}}''' - הנה חלק הבהמה מורה על המדה האחרונה שהוא בסוד שם {{גמט דגש|ב&quot;ן}} שעולה {{גמט דגש|בהמה}} בגימטריא כנ&quot;ל. והנה זאת הבהמה מפני הגלות והחרבן נמצא הוא '''{{צ|חציה של גוי}}''' מפני כי {{צ|רגליה יורדות מות}}, ומה גם ברדתה בעולמות למטה יש שם תערובת מן הקליפה. '''{{צ|וחציה של ישראל}}''' מסטרא דקדושה. 

'''{{צ|יכולים לשחטה ביום טוב ואפילו יש לו שתים}}''' - דהיינו החלקים היורדים בעולם היצירה ובעולם העשיה, '''{{צ|יכול לשחוט שתיהן}}''' ולהעלות אותם למעלה וכך היא המדה כנ&quot;ל.


'''השוחט בהמה ביום טוב לא יתלוש הצמר''' אשר חז&quot;ל הגידו בפסוק {{צ|ויעש ה' לאדם כתנות עור - דבר הבא מן העור}} והוא הצמר. והנה קין חטא בענין זה של הקרבן, אמנם הבל הביא מבכורות צאנו - הוא הצמר. ולכן אין לתלוש זה הצמר ביום טוב לפי כי תיקון זה לא נעשה זולת בחול, לא כן ביום טוב. 
אף על גב שהוא '''{{צ|לעשות מקום לסכין}}''' שלא יחליד. 

והנה בהמה זו היא הרבוצה על אלף הרים - הרי מגדלים לה כל מין בהמה שנאמר {{צ|והיה השרון לנוה צאן}}, והיא מוזמנת לצדיקים לעתיד לבא. מה עושה הקב&quot;ה? מביא לויתן ונוחרו בסנפיריו והצדיקים אומרים וכי שחיטה זו כשרה? והא תנן השוחט במגל בצור ובקנה שחיטתו פסולה? והקב&quot;ה אומר כי תורה מאתי תצא, תורה חדשה, דהיינו כי עד לא נאסרו כל דברים הללו אלא כדי שלא יהיה פגם בבהמה זו. אמנם מעתה נתקנה על ידי שחיטה זו, ולפי כי התיקון של בהמה זו הוא על ידי השחיטה שהיא אוכל נפש, אבל הצמר לא יתלוש אותו, אבל '''{{צ|מפנה ומושכו אילך ואילך אם נתלש מעצמו נתלש}}'''.


'''{{צ|השוחט את העוף}}''' - שהרמז שלו הוא סוד {{צ|זיז שדי}} שעתיד הקב&quot;ה לעשות אותה סעודה לצדיקים לעתיד לבא. והסוד מ&quot;ש בהקדמת התיקונים דף פ' וזה לשונו: {{צ|ועל האי צפור קא רמיזו רבנן בהגדה דבתרא דרבה בר בר חנה הוה אזיל בספינתא וחזא לההוא צפרא דימא מטי עד קרסולוי וכו' אלא לא הוה אלא מאילין אפרוחי  וצדיק שמיה, עמודא חדא מארעא עד רקיעא, וימא מטי עד קרסולוי - אלין נצח והוד דאימא עילאה, איהי ימא דאתפשטת לחמשין תרעין עד כרסולוי דההוא עופא. כגוונא דא '''י'''' איהו עשר וכו' עוף דאיהו צפר  דאיהו צפר דיליה איהו מט&quot;טרון, עליה אתמר כי עוף השמים יוליך את הקול וכו'}}.

והנה מבואר מדברי המאמר מה ענין עוף זה המזומן לצדיקים כי הנה בזמן הזה הוא מזומן להוליך את הקול (דהיינו של תורה ותפילה כנזכר שם) ומעלה אותו לצדיק חי העולמים כמו שאומרים חכמים ז&quot;ל {{צ|מלאך ממתין עד שישראל מסיימין התפילה ועושה אותם עטרה ומניחה בראש חי העולמים}} - רצה לומר כי הוא משתדל לתקן המדה האחרונה ושמה עטרה ומניח אותה בראש חי העולמים. והבן. ולכן נמי הנה שכרו אתו להיות מזומן צפור זה הנקרא {{צ|עוף השמים}}, {{צ|זיז שדי}}, למאכל לצדיקים לעתיד לבא מזומן עמהם. 

ולכן השוחט צפור זה ביום טוב שבא הרמז לאותו יום של הסעודה שעתיד הקב&quot;ה לעשות לצדיקים יומא טבא לרבנן - '''{{צ|לא ימרט את הנוצה}}''' - הוא מה שאמרו חכמים ז&quot;ל הובא למעלה וזה לשונו: 
: {{צ|{{הערה|על פי הפסוקים {{הפניה לפסוקים|איוב|לט|יג|יד}} {{צ|כְּנַף רְנָנִים נֶעֱלָסָה אִם אֶבְרָה חֲסִידָה וְנֹצָה. כִּי תַעֲזֹב לָאָרֶץ בֵּצֶיהָ וְעַל עָפָר תְּחַמֵּם}} - ויקיעורך}}כנפי רננים נעלסה {{ממ|איוב|לט|יג}} - ואפרוש כנפי עליך. רננים - רננו צדיקים. אם אברה חסידה ונוצה - מי יתן לי אבר כיונה וכו'}} (מאמר). 

והענין בקיצור להיות כי ענין קן צפור הוא סוד {{גמט דגש|קן}} נוצות שיש בכנף עליון כמנין {{גמט דגש|כנף}}, ולכן יאמר {{צ|כנף רננים}} דהיינו רננו צדיקים הנמשכים מכנף זה - ימצא להם שמחה תמיד מכ&quot;ש(?) לעתיד. נתעלסה באהבים על שם שעבדו את ה' בשמחה העובד מאהבה. {{צ|אם אברה - מי יתן לי אבר כיונה}} - לפי כי כנסת ישראל היונה יש לה אבר ידוע אבל למעלה הוא סוד {{צ|שביל דקיק}}, אלו הם דברי חסידה שנאמר בה {{צ|גם חסידה בשמים ידעה מועדיה}} וכדאיתא בזוהר בפסוק {{צ|חסידה ברושים ביתה}} {{ממ|תהלים|קד|}} באינון שית בנין, ברושים - אל תקרי ברושים אלא בראשים, דהא עלמא אחרא בתתאין ביתה. 

{{צ|כי תעזוב לארץ ביציה}} {{ממ|איוב|לט|יד}} - עזבתי את ביתי. דאילו מתחילה נאמר {{צ|והאם רובצת על האפרוחים או על הביצים}} ומפני החרבן נאמר {{צ|שלח תשלח את האם}} - תרין תירוכין; חד מבית ראשון, תניינא מבית שני כדאיתא בהקדמת התיקונים. {{צ|ועל עפר תחמם}} - כי {{צ|שחה לעפר נפשנו}}, מפני כי הבת היקרה הנקרא 'נפש' - שחה לעפר. לכן גם כן חסידה הנזכר. {{צ|ועל עפר תחמם}} - שהנה נשבע הקב&quot;ה שלא יכנס בירושלים של מעלה וכו'.

{{ממ|איוב|לט|טז}} {{צ|הִקְשִׁיחַ בָּנֶיהָ לְּלֹא לָהּ}} - לפי שהיו בנים סכלים נמסרו {{צ|ללא לה}} - לקליפות, הוא גלות הנשמות. ואשר לא היה עוד נשמות חדשות כדאיתא פרשת פקודי היכל חמישי עיין שם. {{צ|לְרִיק יְגִיעָהּ בְּלִי פָחַד}} - למה(?) הולך לריק יגיעה, ואימא עילאה אריקת ברכאן עילאין לסטרא אחרא כנזכר בזוהר, {{צ|בלי פחד}} - כי {{צ|לא פחדו אל ה' אלהי ישראל}}.

{{ממ|איוב|לט|טו}} {{צ|וַתִּשְׁכַּח כִּי רֶגֶל תְּזוּרֶהָ}} - ותשכח ה' עושיך. דאילו שם הוא סוד הזכירה. ועון התחתונים גרם שם השכחה וארך קץ פדותינו. {{צ|וְחַיַּת הַשָּׂדֶה תְּדוּשֶׁהָ}} - היא החיה שנאמר בה {{צ|והשבתי חיה רעה מן הארץ}} - דא חיה דזינא בישא לתתא, ומאי איהי? אגרת בת מחלת וכו' כדאיתא בזוהר פרשת בחקותי.

{{ממ|איוב|לט|יח}} {{צ|כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא}} - למחר ישראל עושים תשובה ועתה ישראל{{הערה|לא הבנתי.. ואולי יש להגיה - ויקיעורך}}. והיינו {{צ|בעתה אחישנה}}. {{צ|תִּשְׂחַק לַסּוּס}} - סמאל, {{צ|וּלְרֹכְבוֹ}} - {{צ|אלה ברכה ואלה בסוסים ואנחנו בשם אלהינו נזכיר}}. 

נקטינן כי הנוצה של עוף זה אין למרט אותה כדי לעשות מקום לסכין לפי שיש בה צורך כאמור.


'''{{צ|לא ישחוט אדם חיה ועוף ביום טוב אלא אם כן היה לו עפר מוכן וכו'}}''' - מאחר שהנחנו כי חיה ועוף הללו הם המזומנים בסעודה לצדיקים לעתיד, ומה גם השורש שלהם למעלה שהרצון שיהיו מתוקנים לעתיד. ולכן העיקר לכל הדברים הללו הוא העפר שנאמר {{צ|הכל היה מן העפר}} {{ממ|קהלת|ג}}, ואמרו חז&quot;ל {{צ|ואפילו גלגל חמה}}. וכונת חז&quot;ל בזה ממה שאמר הכתוב {{צ|'''ה'''עפר}} בה&quot;א הידיעה. דאילו נאמר 'עפר' סתם הענין מובן שהרצון על המדה האחרונה שעל ידה נברא עולם המעשה. אמנם מדקאמר קרא {{צ|העפר}} - משמע עפר עליון. ומה שאמרו {{צ|הכל}} לאשמועינן אפילו גלגל חלה עליון - משם היה. דייקא נמי מדלא קאמר &quot;נברא&quot; אלא {{צ|היה}}  - ר&quot;ל על ידי אותיות '''היה''' דהיינו כי שם נאמר {{צ|יהי}} בכל מעשה בראשית, וכן היה.

ולכן מאחר כי העפר עיקר לכל - לכן '''{{צ|לא ישחוט אדם}}''' חיה ועוף אלו '''{{צ|אלא אם כן היה לו עפר מוכן}}''' - ר&quot;ל שיהיה מתוקן ומוכן, '''{{צ|מבעוד יום}}''' - הוא סוד 'גלגל חמה' הנזכר - {{צ|כי שמש ומגן ה'}}. 

'''{{צ|ואם עבר ושחט}}''' - צריך לעשות רמז לדבר והוא כי יהיה לו דקר נעוץ מבעוד יום - הוא המשל אשר חכמים ז&quot;ל הגידו כי הזגג שיש לו קופה של כוסות וכו' מביא יתד לתלות קופתו וכו'. היינו כי הזגג זה הוא רמז אל המאציל יתברך. יש לו כלי זכוכית מאספקלריא שאינה מאירה. וכדי שלא ישתברו כמו שהיה מתחילה - לכן מביא {{צ|יתד חזקה}} - צדיק לעולם בל ימוט. ותולה קופתו זו. 

ולכן '''{{צ|אם יש דקר}}''' זה היתד '''{{צ|נעוץ מבעוד יום בעפר תיחוח}}''' - הוא סוד בנימן הצדיק שהוא טמון בעפר זה. '''{{צ|מכסהו בו}}''' - היינו מה שאמר בזוהר פרשת בלק דף ר&quot;ד {{ממ זהר|ג|רד|א}} וזה לשונו: {{צ| בקר אערוך לך ואצפה - מהו ואצפה? הא כל בני עלמא מצפין וכו' ובגין כך אתפשטו דרגין ואתלבשו נהורין ואינון אקרון כנפים עלאין. עד דמטו להאי בקר דיוסף ואיהו נטיל כל נהורין עילאין ומגו דכל נהורין עילאין ביה תליין זיויה סליק מסייפי עלמא עד סייפי עלמא, עד שעלמין דלתתא לא יכלין למסבל. אתא דוד ואתקן להאי בקר דיוסף. חופאה לאתחפאה וכו'. ודא הוא דכתיב ואצפה כמה דאת אמר ויצפהו זהב טהור וכו'}}.

ולכן אמר  '''{{צ|מכסהו בו}}''' דמשמע נמי לדקר זה, ולכן מועיל לכסוי הדם. 


==קטע זמני==
'''{{צ|אפר כירה שהוסק מערב יום טוב וכו'}}''' - נודע הוא כי האפר אינו מגדל צמחים. אמנם אתקש לעפר לפי שנאמר {{צ|ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם}} והוא התיקון שלהם. ולכן '''{{צ|אפר כירה שהוסק}}''' ונשרף '''{{צ|מערב יום טוב}}''' על ידי הקדושה שנאמר {{צ|והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום}}.  וזה נעשה קודם אותה סעודה של הצדיקים לעתיד, ערב יום טוב. זה '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' שהנה נתקן.

'''{{צ|אבל אם הוסק ביום טוב}}''' זה הגשמי - אסור. '''{{צ|אלא אם כן הוא חם כדי לצלות בו ביצה}}''' כי בזה יהיה רמז לענין היצר, אף על גב כי הוא מתבטל לעתיד - אינו בטל לגמרי רק נאמר {{צ|והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר}}. ולכן אם הוא חם - שיש בו לצלות ביצה להוליד בנים בלבד, וכמו כן ימצא על ידי כך התעוררות למעלה לסטרא דצפון שהוא חם לעורר האהבה בסוד {{צ|שמאלו תחת לראשי}} - אז מותר לכסות בו על דרך האמור, כי נעשה מכסה ויצפהו זהב.


'''{{צ|הכניס עפר הרבה לביתו לצורך גנתו וכו'}}''' - מאחר כי העפר הוא כינוי אל הקדושה, אמנם זה יהיה מאותו עפר שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}} דאינון מאריהון דדינין כדאיתא בזוהר פרשת נשא דף קכ&quot;ה {{ממ זהר|ג|קכה|א}} וזה לשונו: {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן - מאן העפר? תנינן כתיב הכל היה מן העפר וכו'. הכל היה מן העפר  - אפילו גלגל חמה, כל שכן בני נשא דאשתכחו מניה. אמר רבי יוסי ומן העפר - אילו כתיב ומן העפר ולא יתיר הוינא אמר הכי. אבל כיון דכתיב אשר יהיה בקרקע המשכן - משמע דאחרא הוא. אלא כתיב יתן בעפר חרבו - אלין מאריהון דקשתין ובלסטראין, מארי דדינא קשיא וכו'}}.

ולכן בא הדין '''{{צ|אם הכניס עפר הרבה}}''' שמורה על ריבוי מאריהון דדינין. ולא נכון לעשות כן מפני שהוא מעורר כח הדין. ולכן '''{{צ|אם הוא כנוס במקום אחד מותר}}''' כי הנה אף על גב שהכניס עפר זה לביתו שמורה על בית עליון, היא הכלה, שצריך לה אלין מאריהון דדינין לפי שהם החיל שלה, כדאיתא פרשת בשלח דף נ&quot;א {{ממ זהר|ב|נא|א}} וזה לשונו: {{צ|ויסע מלאך ה' וכו' - וכי יקרא הוא דמלכא דמטרוניתא תזיל והיא תגח קרבא והיא אזלת שליחה למלכא דאזדווג במטרוניתא עילאה וכו' קב&quot;ה מסגיאות חביבותא ורחימותא דיליה בכנסת ישראל וכו' אפקיד בידהא כל זיינין דיליה - רומחין וסייפין קשתין חצין חרבין בלסטרין קסטיראין וכו'}}. 

הנה נתבאר מן המאמר כי כל אלו החיילות שהפקיד מלכא בידא דמטרוניתא הם לשם ולתפארת לה. ולכן זה '''{{צ|שהכניס עפר הרבה לתוך ביתו}}''' - היא מטרוניתא זו, כי עפר זה שהוא הרמז למאריהון דדינין חיילות שלה, שבח בית אביה. וזה הכניס אותה '''{{צ|לצורך גנתו}}''' - לעשות אותם בסוד 'גן' כאמור במאמר הנ&quot;ל, דעבד לה ההוא גננא שורין שורין. אמנם נמצא העדר בזה בבחינה אחת להיות שהכניס אותם לבית. דאילו החיילין הללו הם של מטרוניתא. 

אמנם לענין הנהוג שהמטרוניתא הולכת בעולמות עם חיילות הללו שהם שלה - הלא זה הדבר מה שאמרו חז&quot;ל {{צ|אמרה הירח לפי שאמרתי לפניך דבר הגון וכו'. א&quot;ל הא צדיקים יקראו על שמך}} כדאיתא פרק אלו טרפות. ובמדרש: בשעה שהוא יוצא כולי ודימוס יוצאין עמו וכו'. ואמנם זה הכניס אלו מאריהון דדינין לפנים, לתוך הבית, שמורה שהכניס אלו לפנים בעולם האצילות. ולא נכון לעשות כן. ולכן '''{{צ|אם הוא כנוס במקום אחד מותר לכסות בו}}''' דמאחר שלא נתפזרו שם - לא יהיה התעוררות דין רק הם כנוסים במקום אחד, המיוחד לעורר הייחוד. 

ולכן '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' על דרך הנזכר שמכסה למעלה בסוד {{צ|ויצפהו זהב}} כאמור. '''{{צ|שכל זמן שהוא צבור שם}}''' באותו מקום '''{{צ|דעתו עליו}}''' בסוד {{צ|והאדם ידע}} לכל המצטרך מצרכי הבית.  '''{{צ|אבל אם הכניס מלא קופתו לצורך גנתו - לא, שמאחר שהוא מועט בטל}}'''.


'''{{צ|מכניס אדם מלא קופתו עפר לבית בסתם}}''' - דכיון שאינו מפרש אינם מתעוררים הדינים. '''{{צ|ועושה בו צרכיו}}''' לענין הייחוד. '''{{צ|ולא אמרינן שהוא בטל אגב קרקע הבית}}''' שנאמר {{צ|ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן}}. '''{{צ|והוא שייחד לו קרן זוית}}''' בשער בת ציון. '''{{צ|דכיון שלא שטחו}}''' בקרקע '''{{צ|מוכחא מלתא דלצרכיו בעי ליה}}''' לצורך הייחוד. '''{{צ|ואם הוא עפר תיחוח}}''' שמורה כי אלו מאריהון דדינין אינם חזקים, ולכן '''{{צ|מותר לכסות בו}}''' כנזכר.


'''{{צ|כוי אין שוחטין אותו ביום טוב וכו'}}''' - ואחשבה(?) להבין כי זה הוא בסוד מטטרון. ואיתא בתיקונים {{צ|כי עוף השמים וכו' דא מטטרון דמתייחדין על ידוי צדיק וצדק בשית יומין דחול}}. והרמז בשם זה '''כוי''' הוא כולל צדיק וצדק. ולכן אותיות '''כ&quot;ו''' הוא סוד הצדיק שהוא שם {{גמט|הויה}} העולה {{גמט דגש|כ&quot;ו}} שנאמר {{צ|ה' הצדיק}}. ואות {{גמט דגש|י'}} הוא רמז למדת צדק, אות יוד שבה, בסוד {{צ|כי שמי בקרבו}}.

והנה זה הוא אשר מצינו שיש בו דרכים שוה לבהמה ולחיה {{להשלים}}


-------------</text>
      <sha1>suh62jwoalrtydf0jdyq3e321pvtkbr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469753</id>
    <revision>
      <id>1417724</id>
      <parentid>1416585</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:02:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54460" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע&quot;ז-2017

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ז, 1266|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|7830)), ((1732|ת&quot;ט|7860)); ((תשע&quot;ח, 96|תיקון|7871)), ((604|תיקון מס' 2|7912)), ((2236|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע&quot;ט, 1659|תיקון|8135)), ((3449|תיקון מס' 2|8240)); ((תש&quot;ף, 267|תיקון|8308)), ((1657|תיקון מס' 2|8625)), ((1713|ת&quot;ט|8633)); ((תשפ&quot;א, 1112|תיקון|9025)), ((3495|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1306|תיקון|9830)), ((3273|תיקון מס' 2|10224)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 111]] [[+|ו-112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113]] לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2)
: בכללים אלה -
:- &quot;בעל רישיון&quot; - למעט רשות המים הארצית;
:- &quot;בעל רישיון הפקה&quot; - בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה, בכל הנוגע למים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
:- &quot;בעל רישיון הפקה והספקה&quot; - בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה ורישיון הספקה, למעט בנוגע לאלה:
:: (1) קולחין;
:: (2) הפקת מי שיטפונות;
:: (3) מים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
:- &quot;הוצאות ניהול ושונות&quot; - לרבות שכר עבודה, הוצאות תחבורה, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכות פיקוד ובקרה, הוצאות תקשורת, הוצאות מוקד תקלות והוצאות דגימות מים, בסכום למ&quot;ק כמפורט להלן:
:: (1) בעד הפקת מים - 0.03 שקלים חדשים;
:: (2) בעד הולכת מים - סך המכפלה של מים שהפיק בשנת הבדיקה בסכומים המפורטים בפסקאות (א) עד (ג) להלן, לחלק לכמות המים שהפיק כאמור:
::: (א) עד 4 מיליון מ&quot;ק - 0.08 שקלים חדשים;
::: (ב) מעל 4 מיליון מ&quot;ק ועד 30 מיליון מ&quot;ק - 0.10 שקלים חדשים;
::: (ג) מעל 30 מיליון מ&quot;ק - 0.05 שקלים חדשים;
:- &quot;הוראת המנהל&quot; - הוראה שנתן מנהל הרשות לפי [[סעיף 35א(ב)(2) לחוק]];
:- &quot;הפקה בסיסית&quot; - הפקת מים מקידוח בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת מקדם כושר ההפקה המוכר של הקידוח בכמות השעות הבסיסית, ובלבד שאינה הפקת חורף;
:- &quot;הפקה חורגת&quot; - הפקת מים בכמות העולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה למיתקן הפקה או לקבוצת מיתקני הפקה;
:- &quot;הפקה נוספת&quot; - הפקת מים מקידוח בכמות העולה על ההפקה הבסיסית ועד הכמות המוקצית ברישיון ההפקה, ובלבד שאינה הפקת חורף;
:- &quot;הפקת חורף&quot; - הפקת מים מקידוח מי שתייה או הפקת מיהול, בכמות העולה על הכמות המחושבת, בחודשים ינואר, פברואר, מרס ודצמבר של כל שנה, או בתקופה קצרה יותר שהורה מנהל הרשות, לגבי שנה מסוימת, ובלבד שההפקה נעשתה בידי בעל רישיון הפקה והספקה שמתקיימים בו כל אלה:
:: (1) כמות המים המוקצית לו ברישיון ההספקה למטרות [[שבסעיף 6(1) ו-(3) עד (5) לחוק]] עולה על 300,000 מ&quot;ק לשנה;
:: (2) הקצאת המים ברישיון אינה מיועדת לצריכה עצמית בלבד;
:: (3) מנהל הרשות לא קבע כי מתקיים אחד מאלה:
::: (א) להפקת מים בידי בעל הרישיון אין השפעה על קליטת מי ים מותפלים;
::: (ב) אין תשתית המגיעה לתחומו של בעל הרישיון ומאפשרת הספקת מים ממערכת המשמשת לקליטת מי ים מותפלים;
:- &quot;הפקת טיוב&quot; - הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה, שכוללת טיפול במים לשם אספקתם באיכות מי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת טיוב;
:- &quot;הפקת מי שיטפונות&quot; - הפקה עונתית של מים הזורמים בנחלים באמצעות מיתקן לתפיסת מי שיטפונות, שהוגדרה ברישיון כהפקת מי שיטפונות ובתנאים הקבועים ברישיון;
:- &quot;הפקת מיהול&quot; - הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה ומיהולם במים ממקור אחר לשם אספקתם כמי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת מיהול;
:- &quot;הפקת מים מותפלים&quot; - הפקה של מים מותפלים שמסופקים, כולם או מקצתם, לרשות המים הארצית לפי הסכם עם ממשלת ישראל או לפי הוראת המנהל;
:- &quot;הפקת מים עיליים&quot; - הפקת מים ממקור מים טבעי שלא באמצעות קידוח, למעט הפקת מי שיטפונות;
:- &quot;הפקת סילוק&quot; - הפקת מים שנקבע לגביה ברישיון כי היא מיועדת לסילוק מים מאקוויפר;
:- &quot;הפקת שיקום&quot; - הפקת סילוק שנעשית לצורך שיקום האקוויפר ואשר סווגה ברישיון כהפקת שיקום ונעשתה לפי תנאי הרישיון;
:- &quot;יום התחילה&quot; - כמשמעו [[בסעיף 22]];
:- &quot;כושר הפקה מוכר&quot; - הספיקה המוכרת לקידוח או הספיקה שלו בפועל, הנמוכה מביניהן, כפי שהובאו לידיעת בעל הרישיון בהודעה מאת מנהל הרשות;
:- &quot;כללי שירותי תשתית&quot; - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי מקורות&quot; - [[=כללי מקורות|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]];
:- &quot;כמות מחושבת&quot; - מכפלה של כושר ההפקה המוכר של קידוח ב-100 שעות, או כמות מים גדולה יותר שעליה הודיע מנהל הרשות לבעל הרישיון בכתב;
:- &quot;כמות שעות בסיסית&quot; - כמשמעה [[בסעיף 4]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;מקדם עומק קידוח&quot; - במקרה שבו עומק הקידוח שווה או נמוך מ-175 - 1, ובכל מקרה אחר - עומק הקידוח לחלק ל-175 בחזקת 0.7;
:- &quot;מנהל הרשות&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]], או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
:- &quot;מקדם כושר הפקה מוכר&quot; - כושר הפקה המוכר - במקרה שבו תוצאת כושר ההפקה המוכר שווה או נמוכה מ-100; ובכל מקרה אחר, ההפרש בין כושר ההפקה המוכר ל-100 במכפלת היחס בין 100 לכושר ההפקה המוכר ובתוספת 100 ובמכפלת מקדם עומק קידוח; שתעוגל בספרת האחדות ל-0 או 5, לפי התוצאה הקרובה ביותר;
:- &quot;נוסחת המחירון&quot; - כמשמעה [[בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית]], בשינויים המפורטים [[בסעיף 12]], המגלמת, בין השאר, את העלויות הדרושות באופן סביר להולכת המים, ובכללן עלויות קבועות, לרבות ארנונה, ביטוח, אבטחה ודמי חכירה לקרקע, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה, עלויות אנרגיה ועלויות הון, לרבות הכרה בקרן שיקום;
:- &quot;ספיקה מוכרת לקידוח&quot; - הספיקה, במ&quot;ק לשעה, של קידוח פעיל המשמש להפקת מים, שמפורטת בתעודת הרישום של הקידוח, כהגדרתה [[בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות), התשי&quot;ח-1958]];
:- &quot;ספק חד-רשותי&quot; ו&quot;ספק רב-רשותי&quot; - כהגדרתם [[בכללי מקורות]];
:- &quot;עלות אנרגיה למ&quot;ק&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 12(ה)]];
:- &quot;קידוח&quot; - באר, כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט&quot;ו-1955]], פעילה;
:- &quot;קידוח אחר&quot; - קידוח שאינו קידוח מי שתיה;
:- &quot;קידוח מי-שתייה&quot; - קידוח שמספק מי שתייה ושהמים המופקים בו לא נאסרו לשימוש כמי שתייה לפי [[תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ&quot;ה-1995]];
:- &quot;רישיון&quot;, &quot;רישיון הספקה&quot; ו&quot;רישיון הפקה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 23 לחוק]];
:- &quot;רשות המים הארצית&quot; - כמשמעה [[בסעיף 46 לחוק]];
:- &quot;שיעור קרן שיקום&quot; - 0.2 בתוספת מכפלה של 30% בשיעור ההשקעה בתשתיות, כהגדרתה [[בסעיף 12]];
:- &quot;שינוי מבני&quot; - לרבות מיזוג, פיצול, פירוק או ארגון מחדש;
:- &quot;שעות הכרה בהקמה&quot; - כמשמעותן [[בסעיף 4(ד)]];
:- &quot;תעריף הפקה&quot; ו&quot;תעריף הפקה והולכה&quot; - כמשמעם [[בסעיף 48(ב)(1) לחוק]];
:- &quot;תשתית הולכה&quot; - תשתית הספקת מים שמתקיים בה אחד מאלה:
:: (1) מנהל הרשות קבע כי היא דרושה לצורך הספקת מים וכי לא היתה נדרשת לבעל רישיון הפקה והספקה לו היה מקבל את המים מרשות המים הארצית, ואם היא משמשת ספק חד-רשותי או ספק רב-רשותי - לכל יישוב, חלק תשתית ההולכה שעלותו, לפי נוסחת המחירון, עולה על 0.22 שקלים חדשים;
:: (2) היא משמשת בעל רישיון להספקת מים שהוא מקבל מרשות המים הארצית ומנהל הרשות קבע כי חיבור הצרכן שדרכו מסופקים לו המים אינו עומד בתנאי [[+|סעיפים 5]] [[ו-10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014]].

@ 2. תעריפים בעד הפקה והולכה של מים (תיקון: תשע&quot;ח-2)
: (א) תעריף ההפקה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה וסיפק לרשות המים הארצית יהיה כקבוע [[בפרק ב']].
: (ב) תעריף ההפקה וההולכה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה והספקה שווה -
:: (1) לבעל רישיון שלא נקבע לו תעריף הולכה - לתעריף ההפקה לפי [[פרק ב']];
:: (2) לבעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה - לתעריף ההולכה לפי [[פרק ג']].

== פרק ב': תעריפי הפקה ==

@ 3. הפקה מקידוח (תיקון: תשע&quot;ז, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;C-2)
: (א) תעריפי ההפקה בעד כל מ&quot;ק שהפיק בעל רישיון מקידוח, לרבות הוצאות ניהול ושונות, הם אלה:
:: {|
! סוג הקידוח !! הפקה בסיסית {{ש}} (שקלים חדשים) !! הפקה נוספת {{ש}} (שקלים חדשים)
|-
| (1) קידוח מי שתייה || 1.711 || 0.587
|-
| (2) קידוח אחר || 1.657 || 0.533
|}
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תעריף ההפקה בעד מים שסיפק בעל רישיון לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל יהיה כקבוע באותה הוראה.

@ 4. כמות שעות בסיסית (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) כמות השעות הבסיסית לקידוח שהוקם עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) - תעמוד על 1,000 שעות, ולקידוח שהוקם לאחר מכן - בחמש השנים הראשונות מיום הקמתו - שעות ההכרה בהקמה, ולאחריהן - 1,000 שעות; על אף האמור, עלה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית על תעריף ההספקה - תחושב כמות השעות הבסיסית כמכפלה של כמות השעות שנקבעה ברישה ביחס שבין ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההפקה הנוספת הקבוע [[בסעיף 3(א)]], לבין ההפרש בין תעריף ההספקה לבין תעריף ההפקה הנוספת כאמור, ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית שווה לתעריף ההספקה.
: (ב) מנהל הרשות רשאי לקבוע לבעל רישיון מסוים כמות שעות בסיסית שונה מהאמור בסעיף קטן (א), ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה להפקה בסיסית שווה למכפלה של היחס בין כמות השעות הבסיסית כאמור ברישה או בסיפה לסעיף קטן (א), לפי העניין, לבין כמות השעות הבסיסית שקבע מנהל הרשות לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן זה, בהפרש בין תעריף ההפקה הבסיסית ותעריף ההפקה הנוספת הקבועים [[בסעיף 3(א)]], בתוספת תעריף ההפקה הנוספת.
: (ג) נקבעה לבעל רישיון כמות שעות בסיסית שונה מ-1,000 שעות - יודיע על כך מנהל הרשות לבעל הרישיון.
: (ד) שעות הכרה בהקמה (&lt;math&gt;H&lt;/math&gt;) יחושבו לפי הנוסחה הזו, ובקידוח שנעשה במיתאר עירוני - כמכפלה של שעות ההכרה בהקמה ב-1.15:
:: {{ממורכז|&lt;math&gt; H = \frac{138.6 \left[ 720 + 11h + (620+1.75h) (\tfrac{Q}{150})^{0.25} \right]}{ 1.17Q } + 1,000 &lt;/math&gt;}}
:: לעניין זה -
::- &quot;&lt;math&gt;h&lt;/math&gt;&quot; - עומק הקידוח;
::- &quot;&lt;math&gt;Q&lt;/math&gt;&quot; - כושר ההפקה המוכר לקידוח.

@ 5. הפקה הכרוכה בהרמת מים חריגה
: (א) מנהל הרשות רשאי, לבקשת בעל רישיון המפיק מים מקידוח ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, להכיר לו בתעריף ההפקה בעלויות נוספות אם מתקיימים כל אלה:
:: (1) הממוצע השנתי של מפלס מי התהום הדינמי בקידוח בתוספת גובה ההרמה הנדרש לשם הספקת מים תקינה עולה על 170 מטרים;
:: (2) מנהל הרשות שוכנע כי העלות הדרושה בפועל להפקת המים, כשהיא מחושבת לפי הוראות [[פרק ג']], בשינויים המחויבים, עולה על תעריף ההפקה המוכר בעדם.
: (ב) עדכון תעריף ההפקה לפי סעיף קטן (א) ייעשה במועד הקבוע [[בסעיף 18(א)]].

@ 5א. הספקה שמהווה הפקה (תיקון: תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט)
: (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 3(ב)]], סיפק בעל רישיון הספקה מים שקיבל מבעל רישיון הפקה לבעל רישיון הספקה אחר - יראו אותו כבעל רישיון הפקה לגבי אותם מים ותעריף ההפקה שלהם יהיה התעריף ששילם בעדם.
: (ב) סופקו המים לפי סעיף קטן (א), לצריכה ביתית באמצעות תשתית הולכה של בעל רשיון ההפקה שאינו ספק חד-רשותי או ספק רב-רשותי יהיה תעריף ההולכה לאותו ספק לפי החישוב [[בכללי שירותי תשתית]] ואם סופקו בשטח עירוני בהתאמות לפי [[סעיף 11ב לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 6. הפקת מים עיליים (תיקון: תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) למעט אם נקבע אחרת [[בתוספת השנייה]], תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקת מים עיליים הוא 0.611 שקלים חדשים למ&quot;ק, עלות ההון למ&quot;ק - 0.386 שקלים חדשים ושיעור קרן השיקום - 35%.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית, לבקשת בעל רישיון או ביוזמת מנהל הרשות, לקבוע [[בתוספת השנייה]], לבעל רישיון המפיק מים עיליים, תעריף הפקה והולכה לפי העלות הדרושה לכך; העלות הדרושה כאמור תחושב לפי [[פרק ג']], בשינויים המחויבים.

@ 7. הפקת מים מותפלים (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף ההפקה בעד מים מותפלים שסופקו לרשות המים הארצית יהיה המחיר בעד רכישת אספקת שירותי מים מותפלים בשביל אותם מים, שנקבע בין מפעיל מיתקן ההתפלה לבין ממשלת ישראל או בהוראת המנהל, לפי העניין.
: (ב) תעריף ההפקה בעד מ&quot;ק מים מותפלים ששימש לצריכה עצמית, למעט מים מותפלים ששימשו בתהליך הייצור ולרבות מים שסופקו לאחרים - 1.242 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 8. הפקת טיוב
: (א) לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב ייווספו כל אלה:
:: (1) סכום למ&quot;ק, לפי סוג המזהם וריכוזו במים המופקים -
::: (א) בשלוש השנים הראשונות שבהן פועל המיתקן - לפי [[פרט 2 בתוספת הראשונה]];
::: (ב) מהשנה הרביעית שבה פועל המיתקן ואילך - לפי [[פרט 3 בתוספת הראשונה]];
:: (2) סכום סביר למ&quot;ק שהוכח להנחת דעתו של מנהל הרשות, שבעל הרישיון משלם תמורת סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.
: (ב) מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת תחילת פעילות המיתקן, סוג המזהם, ריכוזו במים המופקים והסכום למ&quot;ק בעד סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.

@ 9. הפקת מיהול (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) לתעריף ההפקה בעד הפקת מיהול ייווסף הסכום למ&quot;ק שלהלן:
:: (1) בתקופת ההקמה, כפי שיקבע מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ב) - 1.552 שקלים חדשים;
:: (2) אחרי תקופת ההקמה האמורה בפסקה (1) - 0.156 שקלים חדשים.
: (ב) מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת ההקמה לפי תוצאת החלוקה, בשנים, של עלות הקמת תשתית המיהול במכפלה של כמות המים המוקצית ברישיון בתעריף שבסעיף קטן (א)(1); עלות הקמת תשתית המיהול תיקבע לפי הוראות [[פרק ג']], בשינויים המחויבים.

@ 10. הפקה לא מוכרת
: בעד הפקת סילוק, הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הפקה.

== פרק ג': תעריפי הולכה ==

@ 11. תעריף הולכה (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) תעריף ההולכה לכל בעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה, בעד הולכת המים באמצעותה, הוא כמפורט [[בתוספת השנייה]], והוא כולל גם את תעריף ההפקה בעד אותם מים.
: (ב) תעריף ההולכה יחושב לפי נוסחת המחירון, על בסיס התשתית הדרושה באופן סביר להפקת מים ולהולכתם, בהתחשב במאפיינים הנדסיים, תפעוליים וכלכליים, וכמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף, ובתוספת הוצאות ניהול ושונות.
: (ג) בהעדר נתונים הדרושים לחישוב העלויות לפי נוסחת המחירון, ייקבעו הנתונים לפי אומד דעתו של מנהל הרשות.
: (ד) על אף האמור בסעיף זה, תעריף ההפקה וההולכה לבעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה ושלא נקבע לו תעריף [[בתוספת השנייה]], יהיה תעריף ההפקה שנקבע לו לפי [[פרק ב']] בתוספת 0.156 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 12. התאמות לנוסחת המחירון (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3)
: (א) בסעיף זה [[ובסעיף 17]] -
::- &quot;גובה הרמה ממוצע&quot; - ההפרש בין הממוצע המשוכלל של גובה מקורות המים שבהם הופקו המים לבין הממוצע המשוכלל של גובה נקודות ההספקה של המים, לפי כמויות המים שהופקו וסופקו בהם, לפי העניין;
::- &quot;מקדם ההון&quot; - 0.2 בתוספת מכפלה של 0.8 בשיעור ההשקעה בתשתיות;
::- &quot;עלות הון למ&quot;ק&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית]], ובתוספת עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש לפי סעיף קטן (ג), ואולם יקראו כאילו במקום:
::: (1) &quot;הכמות השנתית&quot; נכתב &quot;כמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף&quot;;
::: (2) המקדם לחיוב שלצד שער הריבית [[בפרט 1 בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית]] נכתב &quot;התשואה השנתית, כהגדרתה [[בסעיף 47 לכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011]], בתוספת 4.38%&quot;;
::: (3) &quot;עלות הון שנתית&quot; נכתב &quot;עלות הון שנתית, ולעניין תשתיות שהוקמו עד יום התחילה - 50% מעלות ההון השנתית&quot;;
::- &quot;ספק בעל שונות גבוהה&quot; - ספק שגובה ההרמה הממוצע שלו עשוי להשתנות ביותר מ-300 מטרים משנה לשנה, כתוצאה מהמצב ההידרולוגי;
::- &quot;שיעור ההשקעה בתשתיות&quot; - ממוצע משוקלל של היחסים האלה, בהתאם לשווי תשתיות ההולכה של בעל הרישיון שבעדן הם מחושבים, לפי נוסחת המחירון:
::: (1) בעד תשתיות שהוקמו עד יום התחילה - היחס בין שווי התשתיות לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
::: (2) בעד תשתיות שהוקמו אחרי יום התחילה ונוספו למצאי התשתיות של בעל הרישיון לפי [[סעיף 18(ב)]] - היחס בין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון בניכוי מענקים, לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
: (ב) רכיב ההון בתעריף ההולכה יחושב כמכפלה של עלות ההון למ&quot;ק במקדם ההון.
: (ג) לעלות ההון למ&quot;ק שחושבה לפי נוסחת המחירון ייווספו עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש בשיעור של 20%.
: (ד) רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה לא יעלה על עלות האנרגיה לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון בתוספת 10%.
: (ה) רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה יהיה שווה, בכל שנה, לעלות האנרגיה למ&quot;ק, כהגדרתה [[בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית]], מחושבת לפי גובה ההרמה הממוצע באותה השנה; עלה תעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה בשנה מסוימת על תעריף ההספקה שנקבע לו [[בכללי מקורות]], יעמוד תעריף ההולכה שלו באותה שנה על תעריף ההספקה כאמור, ולתעריף ההולכה בשנה הבאה ייווסף סכום השווה למכפלה של הסכום שבו הופחת תעריף ההולכה, ואם שולם בדרך של קיזוז מקדמה לפי סעיף קטן (ו) - הסכום שנותר לאחר הקיזוז, ביחס בין כמות המים שהפיק בשנה לגביה נקבע התעריף לבין כמות המים בשנה שקדמה לה.
: (ו) על אף האמור בכללים אלה [[ובכללי שירותי תשתית]], ספק בעל שונות גבוהה שחל עליו [[סעיף 10 לכללי שירותי תשתית]], לא יעביר לרשות המים הארצית את התשלום הקבוע שעליו לשלם לפי [[סעיף 10(1) לכללי שירותי תשתית]] וחלק מדמי המים שעליו לשלם לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] השווה לסכום היטל ההפקה הממוצע למ&quot;ק שבו חויב בשנת 2016, בעד התקופה שמיום התחילה עד כ&quot;ז בסיוון התשע&quot;ט (30 ביוני 2019), וסכום זה ייוותר בידיו וישמש כמקדמה על חשבון התוספת לתעריף ההולכה לפי סעיף קטן (ה) ויקוזז ממנה.

@ 13. קבלת מידע
: (א) בעל רישיון יגיש למנהל הרשות, בתוך 30 ימים ממועד דרישתו, נתונים ומסמכים בדבר התשתית המשמשת אותו להולכה והעלויות הכרוכות בביצועה, במתכונת שעליה הורה לו מנהל הרשות.
: (ב) לא הגיש בעל רישיון נתונים ומסמכים לפי סעיף קטן (א), יקבע מנהל הרשות את תעריף ההולכה לפי אומד דעתו, ובלבד שלא יעלה על 80% מהתעריף שחישב לפי [[סעיף 11]].
: (ג) מנהל הרשות יודיע לבעל הרישיון על החלטתו לפי סעיף קטן (ב); בעל רישיון רשאי להשיג לפני מועצת הרשות הממשלתית על החלטת מנהל הרשות בתוך 30 ימים.

@ 14. הולכה של מים מותפלים (תיקון: תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: תעריף ההולכה בעד הפקת מים מותפלים רכים שסופקו לאחרים - 0.228 שקלים חדשים.

@ 15. הולכה של הפקת סילוק (תיקון: תשע&quot;ח-3)
: (א) תעריף ההולכה בעד מים שהופקו בהפקת סילוק, למעט הפקת סילוק שסווגה ברישיון כהפקת שיקום -
:: (1) אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם למיתקן טיפול בשפכים - התעריף בעד הזרמת אותם מים לביוב, בתוספת שקל חדש אחד למ&quot;ק;
:: (2) אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם לנחל וקבע כי יש לטפל בהם קודם להזרמתם - סכום למ&quot;ק שיחושב לפי [[סעיף 8]].
: (ב) בעד הפקת סילוק שאינה בתנאים שבסעיף קטן (א) לא יוכר תעריף הולכה.

@ 16. הולכה לא מוכרת
: בעד הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הולכה.
:
== פרק ד': הוראות שונות ==

@ 17. קרן שיקום
: (א) בעל רישיון יעביר בתום כל רבעון, לחשבון בנק נפרד שבבעלותו, סכום שישמש בעד השקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח תשתיות, לרבות פירעון אשראי שהתקבל ממלווה למטרה כאמור -
:: (1) בעד כל מ&quot;ק שסיפק, לרבות לצריכה עצמית, שנקבע לגביהם תעריף הולכה - סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ&quot;ק שנקבע בתעריף ההולכה בשיעור קרן השיקום;
:: (2) בעד כל מ&quot;ק מים עיליים שהפיק - סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ&quot;ק שנקבע בתעריף ההפקה בשיעור קרן השיקום;
:: (3) בעד כמות המים הבסיסית שהפיק מקידוח - 0.53 שקלים חדשים.
: (ב) בעל רישיון לא יעשה כל שימוש בכספים שעליו להעביר לפי סעיף זה שלא למטרה שנועדו לה, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שנועדו לה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שלא נקבעה לו בתעריף עלות הון למ&quot;ק, רשאי להעביר את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לפיקדון נפרד בחשבון בנק שבבעלותו.

@ 18. עדכון תעריפים וסכומים (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט-2)
: (א) התעריפים, התעריפים המחושבים והתוספות לכללים לפי [[סעיף 11]], עלות ההון למ&quot;ק ושיעור קרן השיקום יעודכנו ביום י&quot;ח בתמוז התשע&quot;ח (1 ביולי 2018) וב-1 בינואר של כל שנה לאחר מכן לפי סעיף קטן זה.
: (ב) בכל עדכון תעריפים לפי סעיף קטן (א), יעודכן מצאי התשתיות בתוספת תשתיות הולכה חדשות שנכללו בתכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 20]], ושפורטו בדוח השנתי האחרון שהגיש בעל הרישיון לרשות הממשלתית לפי [[סעיף 26 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]], לפני מועד עדכון התעריפים, ובניכוי תשתיות הולכה שאינן פעילות ותשתיות הולכה שנגרעו לפי אותו דוח שנתי.
: (ג) אירע שינוי מבני בבעל רישיון, יעודכנו לגביו הפרטים שבסעיף קטן (א) לא יאוחר ממועד עדכון התעריפים לפי [[סעיף 112א לחוק]].

@ 19. אישור הכרה בהפקות טיוב, מיהול ושיקום
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע את סכומי ההכרה השנתיים המרביים בהפקות טיוב ומיהול ובהפקות שיקום לפי תכנית שיציג לה מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) מנהל הרשות לא יקבע ברישיון הפקת טיוב, הפקת מיהול או הפקת שיקום, אם סכום ההכרה השנתי המרבי שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (א) קטן מאלה:
:: (1) בהפקת טיוב ובהפקת מיהול - המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת טיוב וכהפקת מיהול באותה השנה, בתעריף ההפקה להפקת טיוב ולהפקת מיהול, לפי העניין;
:: (2) בהפקת שיקום - המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת שיקום באותה השנה בתעריף [[שבהגדרה &quot;R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; שבסעיף 7(3)(א) לכללי מקורות]].

@ 20. תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ט-2)
: בעל רישיון שנקבע לו תעריף [[בתוספת השנייה]] יגיש לאישור מועצת הרשות הממשלתית, אחת לשלוש שנים, לא יאוחר מ-30 בספטמבר, תכנית פיתוח של התשתיות לשלוש השנים הבאות; תכנית פיתוח ראשונה לשנים 2018 עד 2020 תוגש עד יום ט&quot;ו בניסן התשע&quot;ח (31 במרס 2018).

@ 20א. פריסת עלויות פיתוח (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;עלויות פיתוח&quot; - ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא שלילי;
::- &quot;ריבית&quot; - ריבית החשב הכללי כמשמעותה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
::- &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח ועד 3 שנים מהשלמת הקמתן;
::- &quot;תשתיות&quot; - התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]] ושהגיש עד המועד האחרון להגשה תכנית פיתוח לפי [[סעיף 20]] שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, עד לאותו מועד, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לפרוס עלויות פיתוח על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
: (ג) מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לפרוס עלויות פיתוח, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
:: (1) על פני זמן, בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
:: (2) בתקופת הביניים, תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם;
: (ד) סכום הפריסה המרבי לכל תקופת הביניים לא יעלה על היקף ההשקעה המאושרת במכפלה של 9.5%;
: (ה) פריסת עלויות ההקמה בתקופת הביניים בתוספת ריבית, תקוזז מתשלום דמי המים בשנים העוקבות.

@ 21. מס ערך מוסף
: התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 22. תחילה (תיקון: תשע&quot;ח)
: תחילתם של כללים אלה ביום ז' בתמוז התשע&quot;ז (1 ביולי 2017) (להלן - יום התחילה).

@ 23. סייג לתחולה
: כללים אלה לא יחולו על מים שיופקו למטרות [[שבסעיף 6(1) ו-(3) עד (6) לחוק]], מיום התחילה עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017).

@ 24. הוראת מעבר (תיקון: תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב)
: (א) על אף האמור בכללים אלה -
:: (1) התוספת לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב לבעל רישיון שנקבעה לו ברישיון הקצאה להפקת מים בהפקת טיוב ערב תחילתם של כללים אלה, תהיה -
::: (א) בתקופה שמיום התחילה עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019) - 3.5 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: (ב) בעד הפקת טיוב שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה ובלבד שלא תעלה על 12 שנים ממועד מתן הפטור - 2.070 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: (2) התוספת לתעריף בעד הפקת מיהול שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה - 1.552 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: (3) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ז בטבת התשפ&quot;ב (31 בדצמבר 2021), לא יעלו דמי המים לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] בעד מים למטרת חקלאות שישלם בעל רישיון הפקה והולכה שסיפק מים למטרת חקלאות ערב תחילתם של כללים אלה ממקור מים מסוים, על הנמוך מבין אלה:
::: (א) סכום היטל ההפקה הממוצע למ&quot;ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016 בתוספת של -
:::: (1) בשנת 2017 - 0.26 שקלים חדשים;
:::: (2) בשנת 2018 - 0.43 שקלים חדשים;
:::: (3) בשנת 2019 - 0.60 שקלים חדשים;
:::: (4) בשנת 2020 - 0.784 שקלים חדשים;
:::: (5) בשנת 2021 - 0.955 שקלים חדשים;
::: (ב) בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ז בסיוון התשע&quot;ט (30 ביוני 2019), הגבוה מבין אלה:
:::: (1) דמי המים לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] בעד מים למטרת חקלאות שיחולו עליו בשנת 2020;
:::: (2) סכום היטל ההפקה הממוצע למ&quot;ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016;
:: (3א) על אף האמור בפסקה (3), עד תום התקופה הקבועה באותה פסקה, יהיו דמי המים לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] בעד מים שמקורם בהפקה חורגת, דמי המים שנקבעו לפי פסקה (3) בתוספת ההפרש שבין התעריף לפי [[סעיף 7(1)1.1.9 לכללי מקורות]] ובין התעריף לפי [[סעיף 7(1)1.1.7 לכללים האמורים]];
:: (4) בתקופה שמיום התחילה עד יום ג' בטבת התש&quot;ף (31 בדצמבר 2019), יהיה תעריף ההפקה בעד כל מ&quot;ק שהפיק בעל רישיון שהוא מפיק עירוני, כהגדרתו [[בתוספת השנייה לחוק]], כנוסחה ערב ביטולה [[20:369440|בסעיף 31 לחוק המים (תיקון מס' 27), התשע&quot;ז-2017]], מקידוח מי שתייה -
::: (א) לגבי הפקה בסיסית - 2.52 שקלים חדשים;
::: (ב) לגבי הפקה נוספת - 0.52 שקלים חדשים.
: (ב) סעיף קטן (א)(1) ו-(2) לא יחול על מים שהופקו בהפקת טיוב או בהפקת מיהול ממקור מים מסוים, שלגביו הודיע בעל הרישיון לרשות המים הארצית כי הוא מבקש להחיל את הכללים, החל במועד קבלת ההודעה.
: (ג) בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]] יגיש למנהל הרשות, עד יום י&quot;א בתשרי התשע&quot;ח (1 באוקטובר 2017) (להלן - מועד ההגשה), את כל אלה:
:: (1) סקר נכסים של כל תשתיות ההולכה המשמשות אותו, לרבות מאפייניהם, מועד הקמתן ומיקומן;
:: (2) דוחות כספיים שלו לשנים 2014 עד 2016;
:: (3) ספר רכוש קבוע;
:: (4) פירוט התעריפים שבהם חייב את צרכניו בכל אחת מהשנים 2014 עד 2016;
:: (5) פירוט כמויות המים שסיפק בשנת 2016 לפי מקורות המים ומקומות אספקתם.
: (ד) בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]] רשאי להגיש למנהל הרשות, עד מועד ההגשה, דוחות כספיים של צרכניו המעידים על השקעות שביצעו בתשתיות ההולכה של בעל הרישיון.
: (ה) אישר מנהל הרשות נתונים ומסמכים שהגיש לו בעל רישיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), ישמשו אלה בקביעת תעריף ההולכה בעדכון התעריפים שייעשה ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ו) לא הגיש בעל רישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) עד מועד ההגשה, יהיה תעריף ההולכה שלו 80% מתעריף ההולכה שנקבע לו [[בתוספת השנייה]], החל ביום י&quot;ד בטבת התשע&quot;ח (1 בינואר 2018).
: (ז) הגיש בעל הרישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) אחרי מועד ההגשה, יחולו לגבי אותם נתונים ומסמכים הוראות סעיף קטן (ה), בעדכון התעריפים הבא שלאחר אישורם.

@ 24א. הוראת מעבר (תיקון: תש&quot;ף-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;ההפרש בדמי המים&quot; - ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא חיובי;
::- &quot;חוב דמי מים&quot; - סכום המקדמה שבעל הרישיון לא העביר לרשות המים הארצית על דמי מים לפי [[+|סעיף 33א(ב)]] או [[סעיף 112 לחוק]] עד סכום המקדמה המרבי שהורה מנהל הרשות, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה למדד שנצברו בעדו עד לפירעונו;
::- &quot;מדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מקדמה&quot; - כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
::- &quot;ריבית והפרשי הצמדה&quot; - מדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 1.16%;
::- &quot;תקופת הביניים&quot; - התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח עד יום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030);
::- &quot;תקופת ההקמה&quot; - התקופה שמיום התחילה או ממועד אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לפי המאוחר מביניהם, עד מועד השלמת הקמת התשתיות או עד יום י&quot;א בטבת התשפ&quot;ו (31 בדצמבר 2025), לפי המוקדם מביניהם;
::- &quot;תשתיות&quot; - התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) על אף האמור [[בסעיף 20א]] בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה [[בתוספת השנייה]], ושאושרה לו תכנית פיתוח לפי הסכם עם המדינה לפני יום ח' בתמוז התש&quot;ף (30 ביוני 2020), שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 50 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, בתוך 30 ימים מיום התחילה, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לצבור מקדמה על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
: (ג) מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לצבור במהלך תקופת ההקמה מקדמה בסכום מרבי שיורה, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
:: (1) על פני זמן בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
:: (2) ממועד השלמת הקמת התשתיות עד לא יאוחר מיום ה' בטבת התשצ&quot;א (31 בדצמבר 2030) תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם.
: (ד) סכום המקדמה לא יעלה על ההפרש בדמי המים הצפוי בתקופת הביניים.
: (ה) בעל רישיון שקיבל את אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לא יעביר לרשות המים הארצית, במהלך תקופת ההקמה, 38% מחוב דמי מים שעליו לשלם.
: (ו) ההפרש בדמי המים בתקופת הביניים יקוזז מחוב דמי המים; בעל הרישיון ישלם את חוב דמי המים שייוותר בתום תקופת הביניים או בתום השנה הראשונה שבה היו דמי מים חיוביים בתקופת הביניים, אם ייוותר, לפי המוקדם מביניהם, במלואו, עד לא יאוחר מסוף השנה העוקבת למועד תחילת התשלום.

@ 25. ביטול
: תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ&quot;ב-1991 - בטלות.

== תוספת ראשונה ==
==== ((([[סעיף 8]]))) ====

@ 1. : [[בתוספת זו]] -
:- &quot;מג&quot;ל&quot; - מיליגרם לליטר;
:- &quot;מזהמים אורגניים&quot; - החומרים המפורטים [[#תוספת ראשונה|בטבלאות ב' ו-ג' בתוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי-שתייה), התשע&quot;ג-2013]];
:- &quot;מקג&quot;ל&quot; - מיקרוגרם לליטר.

@ 2. (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : הסכום הנוסף למ&quot;ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה [[בסעיף 8(א)(1)(א)]], לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה -
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;10&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! colspan=&quot;2&quot; | הרחקת חנקות !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת מזהמים אורגניים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת פרכלוראט
|-
! עד 110 מג&quot;ל !! מעל 110 מג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 4.01 || 4.69 || 4.63 || 5.33 || 6.05 || 7.02 || 7.53 || 7.69 || 7.88 || 8.07
|-
| מעל 200 עד 400 || 1.60 || 2.10 || 1.42 || 1.88 || 2.40 || 3.14 || 0.47 || 0.53 || 0.61 || 0.70
|-
| מעל 400 עד 750 || 1.52 || 1.99 || 1.38 || 1.78 || 2.25 || 2.92 || 0.41 || 0.45 || 0.49 || 0.54
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 1.47 || 1.91 || 1.37 || 1.75 || 2.19 || 2.84 || 0.39 || 0.41 || 0.43 || 0.47
|}
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;6&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! הרחקת דטרגנטים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת כרומאט !! rowspan=&quot;2&quot; | (((נמחק)))
|-
! מעל 500 מקג&quot;ל !! עד 80 מקג&quot;ל !! 81 עד 110 מקג&quot;ל !! 111 עד 140 מקג&quot;ל !! מעל 140 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 3.46 || 4.16 || 4.58 || 4.90 || 5.22 ||
|-
| מעל 200 עד 400 || 1.80 || 1.12 || 1.69 || 2.13 || 2.61 ||
|-
| מעל 400 עד 750 || 1.26 || 1.12 || 1.69 || 2.13 || 2.61 ||
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 0.92 || 1.12 || 1.69 || 2.13 || 2.61 ||
|}

@ 3. (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ט, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2) : הסכום הנוסף למ&quot;ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה [[בסעיף 8(א)(1)(ב)]], לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה -
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;10&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! colspan=&quot;2&quot; | הרחקת חנקות !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת מזהמים אורגניים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת פרכלוראט
|-
! עד 110 מג&quot;ל !! מעל 110 מג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל !! עד 30 מקג&quot;ל !! 31 עד 50 מקג&quot;ל !! 51 עד 75 מקג&quot;ל !! מעל 75 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 3.30 || 3.65 || 2.79 || 3.70 || 4.66 || 5.91 || 3.09 || 3.28 || 3.53 || 3.78
|-
| מעל 200 עד 400 || 0.92 || 1.16 || 0.47 || 1.07 || 1.75 || 2.70 || 0.60 || 0.69 || 0.80 || 0.91
|-
| מעל 400 עד 750 || 0.92 || 1.15 || 0.41 || 0.94 || 1.54 || 2.42 || 0.54 || 0.58 || 0.63 || 0.69
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 0.91 || 1.15 || 0.40 || 0.89 || 1.47 || 2.32 || 0.51 || 0.54 || 0.57 || 0.60
|}
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;6&quot; | סוג המזהם וריכוזו במים
|-
! הרחקת דטרגנטים !! colspan=&quot;4&quot; | הרחקת כרומאט !! rowspan=&quot;2&quot; | (((נמחק)))
|-
! מעל 500 מקג&quot;ל !! עד 80 מקג&quot;ל !! 81 עד 110 מקג&quot;ל !! 111 עד 140 מקג&quot;ל !! מעל 140 מקג&quot;ל
|-
| עד 200 || 1.72 || 3.01 || 3.49 || 3.83 || 4.18 ||
|-
| מעל 200 עד 400 || 0.45 || 1.31 || 1.94 || 2.42 || 2.95 ||
|-
| מעל 400 עד 750 || 0.41 || 1.31 || 1.94 || 2.42 || 2.95 ||
|-
| מעל 750 עד 4,000 || 0.39 || 1.31 || 1.94 || 2.42 || 2.95 ||
|}

@ 3א. (תיקון: תשפ&quot;ב-2) : הסכום במ&quot;ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן התפלת מים מליחים, לכל תקופת פעילות המיתקן, ולכל כמות מים שהופקה בכמות ובמליחות המתאימה בטבלה -
: {|
! rowspan=&quot;3&quot; | כמות המים ומליחותם שנקבעה באישור מנהל הרשות ובלבד שהופקה לפי רישיון (אלפי מ&quot;ק לשנה) !! colspan=&quot;11&quot; | התפלת מים מליחים
|-
! colspan=&quot;11&quot; | מליחות (מג&quot;ל)
|-
! עד 250 מג&quot;ל !! מעל 250 עד 500 מג&quot;ל !! מעל 500 עד 1,000 מג&quot;ל !! מעל 1,000 עד 1,500 מג&quot;ל !! מעל 1,500 עד 1,800 מג&quot;ל !! מעל 1,800 עד 2,000 מג&quot;ל !! מעל 2,000 עד 2,500 מג&quot;ל !! מעל 2,500 עד 3,000 מג&quot;ל !! מעל 3,000 עד 3,750 מג&quot;ל !! מעל 3,750 עד 4,500 מג&quot;ל !! מעל 4,500 ((מג&quot;ל))
|-
| 200 עד 400 || 1.95 || 2.00 || 2.05 || 2.12 || 2.15 || 2.18 || 2.22 || 2.32 || 2.45 || 2.57 || 2.65
|-
| מעל 400 עד 600 || 1.73 || 1.77 || 1.83 || 1.89 || 1.92 || 1.96 || 2.00 || 2.09 || 2.22 || 2.34 || 2.42
|-
| מעל 600 עד 800 || 1.60 || 1.64 || 1.69 || 1.76 || 1.78 || 1.82 || 1.86 || 1.95 || 2.08 || 2.20 || 2.27
|-
| מעל 800 עד 1((,))000 || 1.49 || 1.53 || 1.58 || 1.64 || 1.67 || 1.71 || 1.74 || 1.83 || 1.96 || 2.07 || 2.15
|-
| מעל 1,000 עד 2,000 || 1.44 || 1.48 || 1.53 || 1.59 || 1.62 || 1.65 || 1.69 || 1.77 || 1.91 || 2.01 || 2.08
|-
| מעל 2,000 עד 3,000 || 1.26 || 1.30 || 1.35 || 1.41 || 1.44 || 1.47 || 1.50 || 1.59 || 1.72 || 1.83 || 1.89
|-
| מעל 3,000 עד 4,000 || 1.19 || 1.23 || 1.28 || 1.34 || 1.36 || 1.40 || 1.43 || 1.50 || 1.60 || 1.70 || 1.77
|-
| מעל 4,000 עד 6,000 || 1.12 || 1.15 || 1.20 || 1.27 || 1.29 || 1.32 || 1.36 || 1.41 || 1.49 || 1.58 || 1.64
|-
| מעל 6,000 עד 7,000 || 1.09 || 1.13 || 1.14 || 1.19 || 1.21 || 1.24 || 1.27 || 1.35 || 1.46 || 1.55 || 1.61
|-
| מעל 7,000 עד 8,000 || 1.01 || 1.05 || 1.09 || 1.15 || 1.17 || 1.20 || 1.23 || 1.30 || 1.42 || 1.51 || 1.57
|-
| מעל 8,000 עד 10,000 || 0.99 || 1.02 || 1.07 || 1.12 || 1.14 || 1.17 || 1.20 || 1.28 || 1.39 || 1.48 || 1.54
|-
| מעל 10,000 עד 12,000 || 0.97 || 1.00 || 1.04 || 1.10 || 1.12 || 1.15 || 1.18 || 1.25 || 1.37 || 1.46 || 1.52
|-
| מעל 12,000 עד 14,000 || 0.95 || 0.99 || 1.03 || 1.09 || 1.11 || 1.14 || 1.17 || 1.24 || 1.36 || 1.44 || 1.50
|-
| מעל 14,000 || 0.94 || 0.97 || 1.02 || 1.07 || 1.09 || 1.12 || 1.15 || 1.23 || 1.34 || 1.43 || 1.49
|}

@ 4. : על אף האמור [[בפרטים 2]] [[ו-3]], הסכום הנוסף למ&quot;ק בעד טיפול בכמה סוגי מזהמים, שווה לסכום הנוסף למ&quot;ק לפי [[פרט 2]] [[או 3]], לפי העניין, בעד סוג המזהם היקר ביותר בתוספת מכפלה של עד 0.7, לפי קביעת מנהל הרשות, בהתאם לעלות הנדרשת לטיפול באותו זיהום, בסך הסכום הנוסף למ&quot;ק בעד כל המזהמים האחרים.

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיפים 6]], [[11]], [[20]], [[20א]] [[ו-24]]))) (תיקון: תשע&quot;ח, תש&quot;ף-2) ====
@ (תיקון: תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תש&quot;ף, תשפ&quot;א, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: {|
! פרט !! שם בעל הרישיון !! סוג התעריף !! תעריף !! עלות ההון למ&quot;ק !! שיעור קרן השיקום
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 1. || אפיקי מים מליחים || הולכה || 0.913 || 0.371 || 25%
|-
| אפיקי מים שפירים || הולכה || 1.156 || 0.692 || 25%
|-
| 2. || עמק הירדן || הולכה || 1.550 || 0.877 || 21%
|-
| 3. || מים בגליל || הולכה || 0.732 || 0.631 || 32%
|-
| rowspan=&quot;2&quot; | 4. || rowspan=&quot;2&quot; | מי גולן || הולכה לבית || 1.577 || 1.089 || 35%
|-
| הולכה לחקלאות || 1.187 {{מוקטן|בתוספת עלות אנרגיה למ&quot;ק}} || 1.328 || 29%
|-
| 5. || עמק חרוד || הולכה || 1.318 || 0.987 || 30%
|-
| 6. || עין גדי || הפקת מים עיליים || 2.223 || 2.227 || 29%
|-
| 7. || כברי קיבוץ || הפקת מים עיליים || 1.077 || 0.680 || 44%
|-
| 8. || דן קיבוץ || הפקת מים עיליים || 1.698 || 1.567 || 26%
|-
| 9. || מפעל הדן אג' שת' חק' להספקת מים בע&quot;מ || הפקת מים עיליים || 1.148 || 0.759 || 38%
|-
| 15. || גונן בית || הפקת מים עיליים || 2.968 || 2.798 || 35%
|-
| 16. || שמיר קיבוץ || הפקת מים עיליים || 1.561 || 1.175 || 35%
|-
| 17. || שדה יואב || הולכה || 0.707 || 0 ||
|-
| 18. || מגדל || הפקת מים עיליים || 0.851 || 0.487 || 35%
|-
| 19. || גינוסר || הפקת מים עיליים || 0.802 || 0.540 || 35%
|-
| 20. || כפר סאלד בית || הפקת מים עיליים || 3.066 || 2.655 || 35%
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;א בסיוון התשע&quot;ז (15 ביוני 2017)
&lt;חתימה&gt; משה גראזי, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (בפועל) &lt;!-- (([במקור: בופעל])) --&gt;</text>
      <sha1>0oer5uix8sx7zqm1t1cdl7f2hy6v80x</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469825</id>
    <revision>
      <id>1417731</id>
      <parentid>1416582</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:30:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417724]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="67837" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 1266|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)}}, {{ח:תיבה|1732|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 96|תיקון}}, {{ח:תיבה|604|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2236|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1659|תיקון}}, {{ח:תיבה|3449|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 267|תיקון}}, {{ח:תיבה|1657|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1713|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1112|תיקון}}, {{ח:תיבה|3495|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1306|תיקון}}, {{ח:תיבה|3273|תיקון מס׳ 2}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|סעיפים 111}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|ו־112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} לחוק, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: תעריפי הפקה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: תעריפי הולכה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ח־2, תשפ״א, תשפ״א־2}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – למעט רשות המים הארצית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון הפקה“ – בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה, בכל הנוגע למים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון הפקה והספקה“ – בעל רישיון שיש לו רישיון הפקה ורישיון הספקה, למעט בנוגע לאלה:
{{ח:תתת|(1)}} קולחין;
{{ח:תתת|(2)}} הפקת מי שיטפונות;
{{ח:תתת|(3)}} מים שהפיק ושמכר לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות ניהול ושונות“ – לרבות שכר עבודה, הוצאות תחבורה, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכות פיקוד ובקרה, הוצאות תקשורת, הוצאות מוקד תקלות והוצאות דגימות מים, בסכום למ״ק כמפורט להלן:
{{ח:תתת|(1)}} בעד הפקת מים – 0.03 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} בעד הולכת מים – סך המכפלה של מים שהפיק בשנת הבדיקה בסכומים המפורטים בפסקאות (א) עד (ג) להלן, לחלק לכמות המים שהפיק כאמור:
{{ח:תתתת|(א)}} עד 4 מיליון מ״ק – 0.08 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} מעל 4 מיליון מ״ק ועד 30 מיליון מ״ק – 0.10 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ג)}} מעל 30 מיליון מ״ק – 0.05 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראת המנהל“ – הוראה שנתן מנהל הרשות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א(ב)(2) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה בסיסית“ – הפקת מים מקידוח בכמות שאינה עולה על כמות המים המתקבלת ממכפלת מקדם כושר ההפקה המוכר של הקידוח בכמות השעות הבסיסית, ובלבד שאינה הפקת חורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה חורגת“ – הפקת מים בכמות העולה על כמות המים המוקצית ברישיון ההפקה למיתקן הפקה או לקבוצת מיתקני הפקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקה נוספת“ – הפקת מים מקידוח בכמות העולה על ההפקה הבסיסית ועד הכמות המוקצית ברישיון ההפקה, ובלבד שאינה הפקת חורף;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת חורף“ – הפקת מים מקידוח מי שתייה או הפקת מיהול, בכמות העולה על הכמות המחושבת, בחודשים ינואר, פברואר, מרס ודצמבר של כל שנה, או בתקופה קצרה יותר שהורה מנהל הרשות, לגבי שנה מסוימת, ובלבד שההפקה נעשתה בידי בעל רישיון הפקה והספקה שמתקיימים בו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים המוקצית לו ברישיון ההספקה למטרות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 6|שבסעיף 6(1) ו־(3) עד (5) לחוק}} עולה על 300,000 מ״ק לשנה;
{{ח:תתת|(2)}} הקצאת המים ברישיון אינה מיועדת לצריכה עצמית בלבד;
{{ח:תתת|(3)}} מנהל הרשות לא קבע כי מתקיים אחד מאלה:
{{ח:תתתת|(א)}} להפקת מים בידי בעל הרישיון אין השפעה על קליטת מי ים מותפלים;
{{ח:תתתת|(ב)}} אין תשתית המגיעה לתחומו של בעל הרישיון ומאפשרת הספקת מים ממערכת המשמשת לקליטת מי ים מותפלים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת טיוב“ – הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה, שכוללת טיפול במים לשם אספקתם באיכות מי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת טיוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מי שיטפונות“ – הפקה עונתית של מים הזורמים בנחלים באמצעות מיתקן לתפיסת מי שיטפונות, שהוגדרה ברישיון כהפקת מי שיטפונות ובתנאים הקבועים ברישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מיהול“ – הפקה של מים שאינם ראויים לשתייה ומיהולם במים ממקור אחר לשם אספקתם כמי שתייה, שהוגדרה ברישיון כהפקת מיהול;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מים מותפלים“ – הפקה של מים מותפלים שמסופקים, כולם או מקצתם, לרשות המים הארצית לפי הסכם עם ממשלת ישראל או לפי הוראת המנהל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת מים עיליים“ – הפקת מים ממקור מים טבעי שלא באמצעות קידוח, למעט הפקת מי שיטפונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ – הפקת מים שנקבע לגביה ברישיון כי היא מיועדת לסילוק מים מאקוויפר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת שיקום“ – הפקת סילוק שנעשית לצורך שיקום האקוויפר ואשר סווגה ברישיון כהפקת שיקום ונעשתה לפי תנאי הרישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – כמשמעו {{ח:פנימי|סעיף 22|בסעיף 22}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כושר הפקה מוכר“ – הספיקה המוכרת לקידוח או הספיקה שלו בפועל, הנמוכה מביניהן, כפי שהובאו לידיעת בעל הרישיון בהודעה מאת מנהל הרשות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי מקורות“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מחושבת“ – מכפלה של כושר ההפקה המוכר של קידוח ב־100 שעות, או כמות מים גדולה יותר שעליה הודיע מנהל הרשות לבעל הרישיון בכתב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות שעות בסיסית“ – כמשמעה {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם עומק קידוח“ – במקרה שבו עומק הקידוח שווה או נמוך מ־175 – 1, ובכל מקרה אחר – עומק הקידוח לחלק ל־175 בחזקת 0.7;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}}, או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם כושר הפקה מוכר“ – כושר הפקה המוכר – במקרה שבו תוצאת כושר ההפקה המוכר שווה או נמוכה מ־100; ובכל מקרה אחר, ההפרש בין כושר ההפקה המוכר ל־100 במכפלת היחס בין 100 לכושר ההפקה המוכר ובתוספת 100 ובמכפלת מקדם עומק קידוח; שתעוגל בספרת האחדות ל־0 או 5, לפי התוצאה הקרובה ביותר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נוסחת המחירון“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית}}, בשינויים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}, המגלמת, בין השאר, את העלויות הדרושות באופן סביר להולכת המים, ובכללן עלויות קבועות, לרבות ארנונה, ביטוח, אבטחה ודמי חכירה לקרקע, עלויות תפעול, עלויות תחזוקה, עלויות אנרגיה ועלויות הון, לרבות הכרה בקרן שיקום;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספיקה מוכרת לקידוח“ – הספיקה, במ״ק לשעה, של קידוח פעיל המשמש להפקת מים, שמפורטת בתעודת הרישום של הקידוח, כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות)#סעיף 4|בתקנה 4 לתקנות הפיקוח על קידוחי מים (רישום בארות), התשי״ח–1958}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ ו”ספק רב־רשותי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי מקורות}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה למ״ק“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12(ה)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידוח“ – באר, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על קידוחי מים|בחוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט״ו–1955}}, פעילה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידוח אחר“ – קידוח שאינו קידוח מי שתיה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידוח מי־שתייה“ – קידוח שמספק מי שתייה ושהמים המופקים בו לא נאסרו לשימוש כמי שתייה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה)|תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ״ה–1995}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“, ”רישיון הספקה“ ו”רישיון הפקה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות המים הארצית“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 46|בסעיף 46 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור קרן שיקום“ – 0.2 בתוספת מכפלה של 30% בשיעור ההשקעה בתשתיות, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שינוי מבני“ – לרבות מיזוג, פיצול, פירוק או ארגון מחדש;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות הכרה בהקמה“ – כמשמעותן {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(ד)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף הפקה“ ו”תעריף הפקה והולכה“ – כמשמעם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 48|בסעיף 48(ב)(1) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשתית הולכה“ – תשתית הספקת מים שמתקיים בה אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} מנהל הרשות קבע כי היא דרושה לצורך הספקת מים וכי לא היתה נדרשת לבעל רישיון הפקה והספקה לו היה מקבל את המים מרשות המים הארצית, ואם היא משמשת ספק חד־רשותי או ספק רב־רשותי – לכל יישוב, חלק תשתית ההולכה שעלותו, לפי נוסחת המחירון, עולה על 0.22 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} היא משמשת בעל רישיון להספקת מים שהוא מקבל מרשות המים הארצית ומנהל הרשות קבע כי חיבור הצרכן שדרכו מסופקים לו המים אינו עומד בתנאי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)#סעיף 5|סעיפים 5}} {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)#סעיף 10|ו־10 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע״ה–2014}}.

{{ח:סעיף|2|תעריפים בעד הפקה והולכה של מים|תיקון: תשע״ח־2}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההפקה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה וסיפק לרשות המים הארצית יהיה כקבוע {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק ב׳}}.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף ההפקה וההולכה בעד מים שהפיק בעל רישיון הפקה והספקה שווה –
{{ח:תתת|(1)}} לבעל רישיון שלא נקבע לו תעריף הולכה – לתעריף ההפקה לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} לבעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה – לתעריף ההולכה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תעריפי הפקה}}

{{ח:סעיף|3|הפקה מקידוח|תיקון: תשע״ז, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ&quot;C-2}}
{{ח:תת|(א)}} תעריפי ההפקה בעד כל מ״ק שהפיק בעל רישיון מקידוח, לרבות הוצאות ניהול ושונות, הם אלה:
{{ח:תת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הקידוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפקה בסיסית {{ש}} (שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הפקה נוספת {{ש}} (שקלים חדשים)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) קידוח מי שתייה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.711&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.587&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) קידוח אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.657&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.533&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תעריף ההפקה בעד מים שסיפק בעל רישיון לרשות המים הארצית לפי הוראת המנהל יהיה כקבוע באותה הוראה.

{{ח:סעיף|4|כמות שעות בסיסית|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} כמות השעות הבסיסית לקידוח שהוקם עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) – תעמוד על 1,000 שעות, ולקידוח שהוקם לאחר מכן – בחמש השנים הראשונות מיום הקמתו – שעות ההכרה בהקמה, ולאחריהן – 1,000 שעות; על אף האמור, עלה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית על תעריף ההספקה – תחושב כמות השעות הבסיסית כמכפלה של כמות השעות שנקבעה ברישה ביחס שבין ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההפקה הנוספת הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, לבין ההפרש בין תעריף ההספקה לבין תעריף ההפקה הנוספת כאמור, ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקה בסיסית שווה לתעריף ההספקה.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות רשאי לקבוע לבעל רישיון מסוים כמות שעות בסיסית שונה מהאמור בסעיף קטן (א), ובמקרה כזה יהיה תעריף ההפקה להפקה בסיסית שווה למכפלה של היחס בין כמות השעות הבסיסית כאמור ברישה או בסיפה לסעיף קטן (א), לפי העניין, לבין כמות השעות הבסיסית שקבע מנהל הרשות לבעל הרישיון כאמור בסעיף קטן זה, בהפרש בין תעריף ההפקה הבסיסית ותעריף ההפקה הנוספת הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3(א)}}, בתוספת תעריף ההפקה הנוספת.
{{ח:תת|(ג)}} נקבעה לבעל רישיון כמות שעות בסיסית שונה מ־1,000 שעות – יודיע על כך מנהל הרשות לבעל הרישיון.
{{ח:תת|(ד)}} שעות הכרה בהקמה (&lt;math&gt;H&lt;/math&gt;) יחושבו לפי הנוסחה הזו, ובקידוח שנעשה במיתאר עירוני – כמכפלה של שעות ההכרה בהקמה ב־1.15:
{{ח:תת}} {{ממורכז|&lt;math&gt; H = \frac{138.6 \left[ 720 + 11h + (620+1.75h) (\tfrac{Q}{150})^{0.25} \right]}{ 1.17Q } + 1,000 &lt;/math&gt;}}
{{ח:תת}} לעניין זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;h&lt;/math&gt;“ – עומק הקידוח;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”&lt;math&gt;Q&lt;/math&gt;“ – כושר ההפקה המוכר לקידוח.

{{ח:סעיף|5|הפקה הכרוכה בהרמת מים חריגה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות רשאי, לבקשת בעל רישיון המפיק מים מקידוח ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, להכיר לו בתעריף ההפקה בעלויות נוספות אם מתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הממוצע השנתי של מפלס מי התהום הדינמי בקידוח בתוספת גובה ההרמה הנדרש לשם הספקת מים תקינה עולה על 170 מטרים;
{{ח:תתת|(2)}} מנהל הרשות שוכנע כי העלות הדרושה בפועל להפקת המים, כשהיא מחושבת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחויבים, עולה על תעריף ההפקה המוכר בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} עדכון תעריף ההפקה לפי סעיף קטן (א) ייעשה במועד הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18(א)}}.

{{ח:סעיף|5א|הספקה שמהווה הפקה|תיקון: תשע״ח־3, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ב)}}, סיפק בעל רישיון הספקה מים שקיבל מבעל רישיון הפקה לבעל רישיון הספקה אחר – יראו אותו כבעל רישיון הפקה לגבי אותם מים ותעריף ההפקה שלהם יהיה התעריף ששילם בעדם.
{{ח:תת|(ב)}} סופקו המים לפי סעיף קטן (א), לצריכה ביתית באמצעות תשתית הולכה של בעל רשיון ההפקה שאינו ספק חד־רשותי או ספק רב־רשותי יהיה תעריף ההולכה לאותו ספק לפי החישוב {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|בכללי שירותי תשתית}} ואם סופקו בשטח עירוני בהתאמות לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 11ב|סעיף 11ב לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|6|הפקת מים עיליים|תיקון: תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} למעט אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, תעריף ההפקה וההולכה בעד הפקת מים עיליים הוא 0.611 שקלים חדשים למ״ק, עלות ההון למ״ק – 0.386 שקלים חדשים ושיעור קרן השיקום – 35%.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית, לבקשת בעל רישיון או ביוזמת מנהל הרשות, לקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לבעל רישיון המפיק מים עיליים, תעריף הפקה והולכה לפי העלות הדרושה לכך; העלות הדרושה כאמור תחושב לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|7|הפקת מים מותפלים|תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההפקה בעד מים מותפלים שסופקו לרשות המים הארצית יהיה המחיר בעד רכישת אספקת שירותי מים מותפלים בשביל אותם מים, שנקבע בין מפעיל מיתקן ההתפלה לבין ממשלת ישראל או בהוראת המנהל, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף ההפקה בעד מ״ק מים מותפלים ששימש לצריכה עצמית, למעט מים מותפלים ששימשו בתהליך הייצור ולרבות מים שסופקו לאחרים – 1.242 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|8|הפקת טיוב}}
{{ח:תת|(א)}} לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב ייווספו כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סכום למ״ק, לפי סוג המזהם וריכוזו במים המופקים –
{{ח:תתתת|(א)}} בשלוש השנים הראשונות שבהן פועל המיתקן – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2 בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתתת|(ב)}} מהשנה הרביעית שבה פועל המיתקן ואילך – לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|פרט 3 בתוספת הראשונה}};
{{ח:תתת|(2)}} סכום סביר למ״ק שהוכח להנחת דעתו של מנהל הרשות, שבעל הרישיון משלם תמורת סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת תחילת פעילות המיתקן, סוג המזהם, ריכוזו במים המופקים והסכום למ״ק בעד סילוק רכז שנוצר בהפקת הטיוב.

{{ח:סעיף|9|הפקת מיהול|תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} לתעריף ההפקה בעד הפקת מיהול ייווסף הסכום למ״ק שלהלן:
{{ח:תתת|(1)}} בתקופת ההקמה, כפי שיקבע מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ב) – 1.552 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} אחרי תקופת ההקמה האמורה בפסקה (1) – 0.156 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות יקבע לכל בעל רישיון את תקופת ההקמה לפי תוצאת החלוקה, בשנים, של עלות הקמת תשתית המיהול במכפלה של כמות המים המוקצית ברישיון בתעריף שבסעיף קטן (א)(1); עלות הקמת תשתית המיהול תיקבע לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|10|הפקה לא מוכרת}}
{{ח:ת}} בעד הפקת סילוק, הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הפקה.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תעריפי הולכה}}

{{ח:סעיף|11|תעריף הולכה|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההולכה לכל בעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה, בעד הולכת המים באמצעותה, הוא כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, והוא כולל גם את תעריף ההפקה בעד אותם מים.
{{ח:תת|(ב)}} תעריף ההולכה יחושב לפי נוסחת המחירון, על בסיס התשתית הדרושה באופן סביר להפקת מים ולהולכתם, בהתחשב במאפיינים הנדסיים, תפעוליים וכלכליים, וכמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף, ובתוספת הוצאות ניהול ושונות.
{{ח:תת|(ג)}} בהעדר נתונים הדרושים לחישוב העלויות לפי נוסחת המחירון, ייקבעו הנתונים לפי אומד דעתו של מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף זה, תעריף ההפקה וההולכה לבעל רישיון הפקה והספקה שמספק מים באמצעות תשתית הולכה ושלא נקבע לו תעריף {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, יהיה תעריף ההפקה שנקבע לו לפי {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}} בתוספת 0.156 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|12|התאמות לנוסחת המחירון|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 17|ובסעיף 17}} –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גובה הרמה ממוצע“ – ההפרש בין הממוצע המשוכלל של גובה מקורות המים שבהם הופקו המים לבין הממוצע המשוכלל של גובה נקודות ההספקה של המים, לפי כמויות המים שהופקו וסופקו בהם, לפי העניין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההון“ – 0.2 בתוספת מכפלה של 0.8 בשיעור ההשקעה בתשתיות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות הון למ״ק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית}}, ובתוספת עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש לפי סעיף קטן (ג), ואולם יקראו כאילו במקום:
{{ח:תתתת|(1)}} ”הכמות השנתית“ נכתב ”כמות המים שהפיק בעל הרישיון בשנה שקדמה למועד קביעת התעריף“;
{{ח:תתתת|(2)}} המקדם לחיוב שלצד שער הריבית {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#תוספת 1 פרט 1|בפרט 1 בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית}} נכתב ”התשואה השנתית, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)#סעיף 47|בסעיף 47 לכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}, בתוספת 4.38%“;
{{ח:תתתת|(3)}} ”עלות הון שנתית“ נכתב ”עלות הון שנתית, ולעניין תשתיות שהוקמו עד יום התחילה – 50% מעלות ההון השנתית“;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ספק בעל שונות גבוהה“ – ספק שגובה ההרמה הממוצע שלו עשוי להשתנות ביותר מ־300 מטרים משנה לשנה, כתוצאה מהמצב ההידרולוגי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההשקעה בתשתיות“ – ממוצע משוקלל של היחסים האלה, בהתאם לשווי תשתיות ההולכה של בעל הרישיון שבעדן הם מחושבים, לפי נוסחת המחירון:
{{ח:תתתת|(1)}} בעד תשתיות שהוקמו עד יום התחילה – היחס בין שווי התשתיות לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
{{ח:תתתת|(2)}} בעד תשתיות שהוקמו אחרי יום התחילה ונוספו למצאי התשתיות של בעל הרישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18(ב)}} – היחס בין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון בניכוי מענקים, לבין שווי התשתיות לפי נוסחת המחירון;
{{ח:תת|(ב)}} רכיב ההון בתעריף ההולכה יחושב כמכפלה של עלות ההון למ״ק במקדם ההון.
{{ח:תת|(ג)}} לעלות ההון למ״ק שחושבה לפי נוסחת המחירון ייווספו עלויות תכנון, פיקוח והוצאות בלתי צפויות מראש בשיעור של 20%.
{{ח:תת|(ד)}} רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה לא יעלה על עלות האנרגיה לפי הדוחות הכספיים של בעל הרישיון בתוספת 10%.
{{ח:תת|(ה)}} רכיב האנרגיה בתעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה יהיה שווה, בכל שנה, לעלות האנרגיה למ״ק, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|בסעיף 5 לכללי שירותי תשתית}}, מחושבת לפי גובה ההרמה הממוצע באותה השנה; עלה תעריף ההולכה של ספק בעל שונות גבוהה בשנה מסוימת על תעריף ההספקה שנקבע לו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי מקורות}}, יעמוד תעריף ההולכה שלו באותה שנה על תעריף ההספקה כאמור, ולתעריף ההולכה בשנה הבאה ייווסף סכום השווה למכפלה של הסכום שבו הופחת תעריף ההולכה, ואם שולם בדרך של קיזוז מקדמה לפי סעיף קטן (ו) – הסכום שנותר לאחר הקיזוז, ביחס בין כמות המים שהפיק בשנה לגביה נקבע התעריף לבין כמות המים בשנה שקדמה לה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בכללים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|ובכללי שירותי תשתית}}, ספק בעל שונות גבוהה שחל עליו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 10|סעיף 10 לכללי שירותי תשתית}}, לא יעביר לרשות המים הארצית את התשלום הקבוע שעליו לשלם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 10|סעיף 10(1) לכללי שירותי תשתית}} וחלק מדמי המים שעליו לשלם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} השווה לסכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בשנת 2016, בעד התקופה שמיום התחילה עד כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), וסכום זה ייוותר בידיו וישמש כמקדמה על חשבון התוספת לתעריף ההולכה לפי סעיף קטן (ה) ויקוזז ממנה.

{{ח:סעיף|13|קבלת מידע}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגיש למנהל הרשות, בתוך 30 ימים ממועד דרישתו, נתונים ומסמכים בדבר התשתית המשמשת אותו להולכה והעלויות הכרוכות בביצועה, במתכונת שעליה הורה לו מנהל הרשות.
{{ח:תת|(ב)}} לא הגיש בעל רישיון נתונים ומסמכים לפי סעיף קטן (א), יקבע מנהל הרשות את תעריף ההולכה לפי אומד דעתו, ובלבד שלא יעלה על 80% מהתעריף שחישב לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות יודיע לבעל הרישיון על החלטתו לפי סעיף קטן (ב); בעל רישיון רשאי להשיג לפני מועצת הרשות הממשלתית על החלטת מנהל הרשות בתוך 30 ימים.

{{ח:סעיף|14|הולכה של מים מותפלים|תיקון: תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:ת}} תעריף ההולכה בעד הפקת מים מותפלים רכים שסופקו לאחרים – 0.228 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|15|הולכה של הפקת סילוק|תיקון: תשע״ח־3}}
{{ח:תת|(א)}} תעריף ההולכה בעד מים שהופקו בהפקת סילוק, למעט הפקת סילוק שסווגה ברישיון כהפקת שיקום –
{{ח:תתת|(1)}} אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם למיתקן טיפול בשפכים – התעריף בעד הזרמת אותם מים לביוב, בתוספת שקל חדש אחד למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} אם מנהל הרשות אישר את הזרמתם לנחל וקבע כי יש לטפל בהם קודם להזרמתם – סכום למ״ק שיחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}}.
{{ח:תת|(ב)}} בעד הפקת סילוק שאינה בתנאים שבסעיף קטן (א) לא יוכר תעריף הולכה.

{{ח:סעיף|16|הולכה לא מוכרת}}
{{ח:ת}} בעד הפקת חורף והפקה חורגת לא יוכר תעריף הולכה.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|17|קרן שיקום}}
{{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יעביר בתום כל רבעון, לחשבון בנק נפרד שבבעלותו, סכום שישמש בעד השקעות למטרת שיקום, חידוש ופיתוח תשתיות, לרבות פירעון אשראי שהתקבל ממלווה למטרה כאמור –
{{ח:תתת|(1)}} בעד כל מ״ק שסיפק, לרבות לצריכה עצמית, שנקבע לגביהם תעריף הולכה – סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ״ק שנקבע בתעריף ההולכה בשיעור קרן השיקום;
{{ח:תתת|(2)}} בעד כל מ״ק מים עיליים שהפיק – סכום השווה למכפלה של עלות ההון למ״ק שנקבע בתעריף ההפקה בשיעור קרן השיקום;
{{ח:תתת|(3)}} בעד כמות המים הבסיסית שהפיק מקידוח – 0.53 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא יעשה כל שימוש בכספים שעליו להעביר לפי סעיף זה שלא למטרה שנועדו לה, לא ישעבד או ימחה כספים אלה ולא ייתן זכות קיזוז לגביהם, אלא אם כן השעבוד, ההמחאה או זכות הקיזוז משמשים למטרה שנועדו לה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון שלא נקבעה לו בתעריף עלות הון למ״ק, רשאי להעביר את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לפיקדון נפרד בחשבון בנק שבבעלותו.

{{ח:סעיף|18|עדכון תעריפים וסכומים|תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט־2}}
{{ח:תת|(א)}} התעריפים, התעריפים המחושבים והתוספות לכללים לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}, עלות ההון למ״ק ושיעור קרן השיקום יעודכנו ביום י״ח בתמוז התשע״ח (1 ביולי 2018) וב־1 בינואר של כל שנה לאחר מכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ב)}} בכל עדכון תעריפים לפי סעיף קטן (א), יעודכן מצאי התשתיות בתוספת תשתיות הולכה חדשות שנכללו בתכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}}, ושפורטו בדוח השנתי האחרון שהגיש בעל הרישיון לרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)#סעיף 26|סעיף 26 לכללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}}, לפני מועד עדכון התעריפים, ובניכוי תשתיות הולכה שאינן פעילות ותשתיות הולכה שנגרעו לפי אותו דוח שנתי.
{{ח:תת|(ג)}} אירע שינוי מבני בבעל רישיון, יעודכנו לגביו הפרטים שבסעיף קטן (א) לא יאוחר ממועד עדכון התעריפים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112א|סעיף 112א לחוק}}.

{{ח:סעיף|19|אישור הכרה בהפקות טיוב, מיהול ושיקום}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע את סכומי ההכרה השנתיים המרביים בהפקות טיוב ומיהול ובהפקות שיקום לפי תכנית שיציג לה מנהל הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות לא יקבע ברישיון הפקת טיוב, הפקת מיהול או הפקת שיקום, אם סכום ההכרה השנתי המרבי שקבעה מועצת הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (א) קטן מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} בהפקת טיוב ובהפקת מיהול – המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת טיוב וכהפקת מיהול באותה השנה, בתעריף ההפקה להפקת טיוב ולהפקת מיהול, לפי העניין;
{{ח:תתת|(2)}} בהפקת שיקום – המכפלה של כמות המים שנקבעה ברישיונות כהפקת שיקום באותה השנה בתעריף {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|שבהגדרה ”R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ שבסעיף 7(3)(א) לכללי מקורות}}.

{{ח:סעיף|20|תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ט־2}}
{{ח:ת}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יגיש לאישור מועצת הרשות הממשלתית, אחת לשלוש שנים, לא יאוחר מ־30 בספטמבר, תכנית פיתוח של התשתיות לשלוש השנים הבאות; תכנית פיתוח ראשונה לשנים 2018 עד 2020 תוגש עד יום ט״ו בניסן התשע״ח (31 במרס 2018).

{{ח:סעיף|20א|פריסת עלויות פיתוח|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלויות פיתוח“ – ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא שלילי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית החשב הכללי כמשמעותה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתפרסמת ברשומות;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הביניים“ – התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח ועד 3 שנים מהשלמת הקמתן;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות“ – התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} ושהגיש עד המועד האחרון להגשה תכנית פיתוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיף 20}} שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 100 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, עד לאותו מועד, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לפרוס עלויות פיתוח על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לפרוס עלויות פיתוח, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על פני זמן, בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} בתקופת הביניים, תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם;
{{ח:תת|(ד)}} סכום הפריסה המרבי לכל תקופת הביניים לא יעלה על היקף ההשקעה המאושרת במכפלה של 9.5%;
{{ח:תת|(ה)}} פריסת עלויות ההקמה בתקופת הביניים בתוספת ריבית, תקוזז מתשלום דמי המים בשנים העוקבות.

{{ח:סעיף|21|מס ערך מוסף}}
{{ח:ת}} התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}.

{{ח:סעיף|22|תחילה|תיקון: תשע״ח}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה ביום ז׳ בתמוז התשע״ז (1 ביולי 2017) (להלן – יום התחילה).

{{ח:סעיף|23|סייג לתחולה}}
{{ח:ת}} כללים אלה לא יחולו על מים שיופקו למטרות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 6|שבסעיף 6(1) ו־(3) עד (6) לחוק}}, מיום התחילה עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017).

{{ח:סעיף|24|הוראת מעבר|תיקון: תשע״ח, תשע״ח־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה –
{{ח:תתת|(1)}} התוספת לתעריף ההפקה בעד הפקת טיוב לבעל רישיון שנקבעה לו ברישיון הקצאה להפקת מים בהפקת טיוב ערב תחילתם של כללים אלה, תהיה –
{{ח:תתתת|(א)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – 3.5 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|(ב)}} בעד הפקת טיוב שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה ובלבד שלא תעלה על 12 שנים ממועד מתן הפטור – 2.070 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|(2)}} התוספת לתעריף בעד הפקת מיהול שניתן לה פטור מהיטל הפקה ערב תחילתם של כללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד תום התקופה שלגביה ניתן הפטור מהיטל הפקה – 1.552 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|(3)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), לא יעלו דמי המים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} בעד מים למטרת חקלאות שישלם בעל רישיון הפקה והולכה שסיפק מים למטרת חקלאות ערב תחילתם של כללים אלה ממקור מים מסוים, על הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} סכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016 בתוספת של –
{{ח:תתתתת|(1)}} בשנת 2017 – 0.26 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(2)}} בשנת 2018 – 0.43 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(3)}} בשנת 2019 – 0.60 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(4)}} בשנת 2020 – 0.784 שקלים חדשים;
{{ח:תתתתת|(5)}} בשנת 2021 – 0.955 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז בסיוון התשע״ט (30 ביוני 2019), הגבוה מבין אלה:
{{ח:תתתתת|(1)}} דמי המים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} בעד מים למטרת חקלאות שיחולו עליו בשנת 2020;
{{ח:תתתתת|(2)}} סכום היטל ההפקה הממוצע למ״ק שבו חויב בעד מים מאותו מקור מים בשנת 2016;
{{ח:תתת|(3א)}} על אף האמור בפסקה (3), עד תום התקופה הקבועה באותה פסקה, יהיו דמי המים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} בעד מים שמקורם בהפקה חורגת, דמי המים שנקבעו לפי פסקה (3) בתוספת ההפרש שבין התעריף לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(1)1.1.9 לכללי מקורות}} ובין התעריף לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|סעיף 7(1)1.1.7 לכללים האמורים}};
{{ח:תתת|(4)}} בתקופה שמיום התחילה עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), יהיה תעריף ההפקה בעד כל מ״ק שהפיק בעל רישיון שהוא מפיק עירוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק}}, כנוסחה ערב ביטולה {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369440.pdf|בסעיף 31 לחוק המים (תיקון מס׳ 27), התשע״ז–2017}}, מקידוח מי שתייה –
{{ח:תתתת|(א)}} לגבי הפקה בסיסית – 2.52 שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הפקה נוספת – 0.52 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סעיף קטן (א)(1) ו־(2) לא יחול על מים שהופקו בהפקת טיוב או בהפקת מיהול ממקור מים מסוים, שלגביו הודיע בעל הרישיון לרשות המים הארצית כי הוא מבקש להחיל את הכללים, החל במועד קבלת ההודעה.
{{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} יגיש למנהל הרשות, עד יום י״א בתשרי התשע״ח (1 באוקטובר 2017) (להלן – מועד ההגשה), את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} סקר נכסים של כל תשתיות ההולכה המשמשות אותו, לרבות מאפייניהם, מועד הקמתן ומיקומן;
{{ח:תתת|(2)}} דוחות כספיים שלו לשנים 2014 עד 2016;
{{ח:תתת|(3)}} ספר רכוש קבוע;
{{ח:תתת|(4)}} פירוט התעריפים שבהם חייב את צרכניו בכל אחת מהשנים 2014 עד 2016;
{{ח:תתת|(5)}} פירוט כמויות המים שסיפק בשנת 2016 לפי מקורות המים ומקומות אספקתם.
{{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאי להגיש למנהל הרשות, עד מועד ההגשה, דוחות כספיים של צרכניו המעידים על השקעות שביצעו בתשתיות ההולכה של בעל הרישיון.
{{ח:תת|(ה)}} אישר מנהל הרשות נתונים ומסמכים שהגיש לו בעל רישיון לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), ישמשו אלה בקביעת תעריף ההולכה בעדכון התעריפים שייעשה ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
{{ח:תת|(ו)}} לא הגיש בעל רישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) עד מועד ההגשה, יהיה תעריף ההולכה שלו 80% מתעריף ההולכה שנקבע לו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, החל ביום י״ד בטבת התשע״ח (1 בינואר 2018).
{{ח:תת|(ז)}} הגיש בעל הרישיון את כל הנתונים והמסמכים לפי סעיף קטן (ג)(1) עד (5) אחרי מועד ההגשה, יחולו לגבי אותם נתונים ומסמכים הוראות סעיף קטן (ה), בעדכון התעריפים הבא שלאחר אישורם.

{{ח:סעיף|24א|הוראת מעבר|תיקון: תש״ף־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההפרש בדמי המים“ – ההפרש בין תעריף ההפקה וההולכה לבין תעריף ההספקה של המים, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי מים“ – סכום המקדמה שבעל הרישיון לא העביר לרשות המים הארצית על דמי מים לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב)}} או {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}} עד סכום המקדמה המרבי שהורה מנהל הרשות, לרבות הריבית והפרשי ההצמדה למדד שנצברו בעדו עד לפירעונו;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מקדמה“ – כמשמעותה בסעיף קטן (ב);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית והפרשי הצמדה“ – מדד בתוספת ריבית שנתית בשיעור של 1.16%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הביניים“ – התקופה שממועד השלמת הקמת התשתיות לפי תכנית הפיתוח עד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת ההקמה“ – התקופה שמיום התחילה או ממועד אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לפי המאוחר מביניהם, עד מועד השלמת הקמת התשתיות או עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), לפי המוקדם מביניהם;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תשתיות“ – התשתיות שיקים בעל הרישיון לפי תכנית פיתוח שאישרה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 20א|בסעיף 20א}} בעל רישיון שנקבע לו תעריף הולכה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, ושאושרה לו תכנית פיתוח לפי הסכם עם המדינה לפני יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020), שהיקף ההשקעה המוכרת לפיה עולה על 50 מיליון שקלים חדשים, רשאי לפנות, בתוך 30 ימים מיום התחילה, למנהל הרשות בבקשה לאשר לו לצבור מקדמה על חשבון דמי מים שעליו לשלם לרשות המים הארצית.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות, רשאי לאשר לבעל רישיון שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (ב), לצבור במהלך תקופת ההקמה מקדמה בסכום מרבי שיורה, אם שוכנע שמתקיימים כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} על פני זמן בעל הרישיון צפוי לשלם לרשות המים הארצית דמי מים בעד המים שיספק בתשתיותיו;
{{ח:תתת|(2)}} ממועד השלמת הקמת התשתיות עד לא יאוחר מיום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030) תעריף ההפקה וההולכה של המים שמספק בעל הרישיון בתשתיות, לפי כמויות המים המתוכננות להספקה באותן תשתיות, צפוי לעלות על תעריף ההספקה שלהם.
{{ח:תת|(ד)}} סכום המקדמה לא יעלה על ההפרש בדמי המים הצפוי בתקופת הביניים.
{{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון שקיבל את אישור מנהל הרשות לפי סעיף קטן (ג), לא יעביר לרשות המים הארצית, במהלך תקופת ההקמה, 38% מחוב דמי מים שעליו לשלם.
{{ח:תת|(ו)}} ההפרש בדמי המים בתקופת הביניים יקוזז מחוב דמי המים; בעל הרישיון ישלם את חוב דמי המים שייוותר בתום תקופת הביניים או בתום השנה הראשונה שבה היו דמי מים חיוביים בתקופת הביניים, אם ייוותר, לפי המוקדם מביניהם, במלואו, עד לא יאוחר מסוף השנה העוקבת למועד תחילת התשלום.

{{ח:סעיף|25|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות המים (חישוב עלות המים), התשנ״ב–1991 – בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8}})}}}}

{{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מג״ל“ – מיליגרם לליטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מזהמים אורגניים“ – החומרים המפורטים {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי-שתייה)#תוספת 1|בטבלאות ב׳ ו־ג׳ בתוספת הראשונה לתקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי־שתייה), התשע״ג–2013}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקג״ל“ – מיקרוגרם לליטר.

{{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 2}}
{{ח:ת}} הסכום הנוסף למ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)(א)}}, לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הרחקת חנקות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת מזהמים אורגניים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת פרכלוראט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.88&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הרחקת דטרגנטים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת כרומאט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מעל 500 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 80 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;81 עד 110 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;111 עד 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.90&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3||תיקון: תשע״ח־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3}}
{{ח:ת}} הסכום הנוסף למ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן להרחקה מהמים של חנקות או מזהמים אורגניים, בתקופה הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)(1)(ב)}}, לכל כמות מים שהופקה מהמיתקן באותה מדרגה –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;10&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot;&gt;הרחקת חנקות&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת מזהמים אורגניים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת פרכלוראט&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 110 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 30 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;31 עד 50 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;51 עד 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 75 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.75&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.80&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.63&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.69&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.60&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;מדרגות של כמות המים שהופקה בהתאם לרישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;6&quot;&gt;סוג המזהם וריכוזו במים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;הרחקת דטרגנטים&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;4&quot;&gt;הרחקת כרומאט&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;{{ח:הערה|(נמחק)}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מעל 500 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עד 80 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;81 עד 110 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;111 עד 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 140 מקג״ל&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עד 200&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 750&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 750 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|3א||תיקון: תשפ״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 3א}}
{{ח:ת}} הסכום במ״ק, בשקלים חדשים, בעד טיפול באמצעות מיתקן התפלת מים מליחים, לכל תקופת פעילות המיתקן, ולכל כמות מים שהופקה בכמות ובמליחות המתאימה בטבלה –
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th rowspan=&quot;3&quot;&gt;כמות המים ומליחותם שנקבעה באישור מנהל הרשות ובלבד שהופקה לפי רישיון (אלפי מ״ק לשנה)&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;11&quot;&gt;התפלת מים מליחים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;11&quot;&gt;מליחות (מג״ל)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;עד 250 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 250 עד 500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 500 עד 1,000 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1,000 עד 1,500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1,500 עד 1,800 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 1,800 עד 2,000 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 2,000 עד 2,500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 2,500 עד 3,000 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 3,000 עד 3,750 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 3,750 עד 4,500 מג״ל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מעל 4,500 {{ח:הערה|מג״ל}}&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;200 עד 400&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.45&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.65&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 400 עד 600&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.42&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 600 עד 800&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.76&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.82&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.86&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.27&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 800 עד 1{{ח:הערה|,}}000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.74&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 1,000 עד 2,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.53&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.69&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.08&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 2,000 עד 3,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.59&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.72&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.89&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 3,000 עד 4,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.40&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.60&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 4,000 עד 6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.64&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 6,000 עד 7,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.13&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.19&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.61&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 7,000 עד 8,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.51&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.57&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 8,000 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.28&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.54&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 10,000 עד 12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.18&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.46&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.52&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 12,000 עד 14,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.95&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.44&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעל 14,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.94&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.43&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.49&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1 פרט 4}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|בפרטים 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|ו־3}}, הסכום הנוסף למ״ק בעד טיפול בכמה סוגי מזהמים, שווה לסכום הנוסף למ״ק לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 2|פרט 2}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 3|או 3}}, לפי העניין, בעד סוג המזהם היקר ביותר בתוספת מכפלה של עד 0.7, לפי קביעת מנהל הרשות, בהתאם לעלות הנדרשת לטיפול באותו זיהום, בסך הסכום הנוסף למ״ק בעד כל המזהמים האחרים.

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|סעיפים 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}}, {{ח:פנימי|סעיף 20א|20א}} {{ח:פנימי|סעיף 24|ו־24}})}}|תיקון: תשע״ח, תש״ף־2}}

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ט, תשע״ט־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;פרט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם בעל הרישיון&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות ההון למ״ק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור קרן השיקום&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;1.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;אפיקי מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.913&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.371&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אפיקי מים שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.156&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.692&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;2.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.550&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.877&lt;/td&gt;&lt;td&gt;21%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;3.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מים בגליל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.732&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.631&lt;/td&gt;&lt;td&gt;32%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;4.&lt;/td&gt;&lt;td rowspan=&quot;2&quot;&gt;מי גולן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה לבית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.089&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכה לחקלאות&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.187 {{מוקטן|בתוספת עלות אנרגיה למ״ק}}&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.328&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;5.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עמק חרוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.318&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.987&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;6.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;עין גדי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.227&lt;/td&gt;&lt;td&gt;29%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;7.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כברי קיבוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.077&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.680&lt;/td&gt;&lt;td&gt;44%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;8.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;דן קיבוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.698&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.567&lt;/td&gt;&lt;td&gt;26%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;9.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מפעל הדן אג׳ שת׳ חק׳ להספקת מים בע״מ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.148&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.759&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;15.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גונן בית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.968&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.798&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;16.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שמיר קיבוץ&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.561&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.175&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;17.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שדה יואב&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הולכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.707&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;18.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;מגדל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.851&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.487&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;19.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גינוסר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.802&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.540&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;20.&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כפר סאלד בית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;הפקת מים עיליים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.066&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.655&lt;/td&gt;&lt;td&gt;35%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:חתימות|כ״א בסיוון התשע״ז (15 ביוני 2017)}}
* '''משה גראזי'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב (בפועל)
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>lial5wd04f1rxu2ydchw9icks7366ck</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469914</id>
    <revision>
      <id>1417749</id>
      <parentid>1417362</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:03:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14119" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים), התשס&quot;ו-2006

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1174|צו היבוא והיצוא (פיקוח על יצוא טובין, שירותים וטכנולוגיה דו-שימושיים)|6517)); ((תשס&quot;ח, 600|תיקון|6653)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2]] [[=הפקודה|לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל&quot;ט-1979]] (להלן - הפקודה), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 21א לחוק-יסוד: הכנסת]], [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]], אני מצווה לאמור:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ח)
: בצו זה -
:- &quot;הסדר ואסנאר&quot; - הסדר רב-צדדי בדבר פיקוח על הייצוא של אמצעי לחימה קונוונציונליים ופריטים וטכנולוגיה דו-שימושיים (Wassenaar Arrangement on Export Controls for Conventional Arms and Dual-Use Goods and Technologies);
:- &quot;ועדת המנכ&quot;לים&quot; - המנהל הכללי של המשרד יחד עם המנהל הכללי של משרד הביטחון והמנהל הכללי של משרד החוץ;
:- &quot;חוק יצוא ביטחוני&quot; - [[=חוק יצוא ביטחוני|חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;טובין&quot; - חומרים, ציוד ומערכות ציוד לרבות רכיבים וחלקים שלהם;
:- &quot;טכנולוגיה&quot; - מידע מסוים הדרוש לפיתוח או לייצור של כל פריט הנכלל ברשימה או לשימוש בו, למעט מידע שהוא נחלת הכלל, ומחקר מדעי בסיסי; מידע כאמור יכול שיהיה נתונים טכניים או סיוע טכני;
:- &quot;ייצוא&quot; - הוצאה או גרם הוצאה מישראל בים, ביבשה או באוויר, לרבות העברה לשטחי האחריות האזרחית הפלסטינית כהגדרתם [[בחוק יצוא ביטחוני]];
:- &quot;ייצור&quot; - לרבות הנדסת ייצור, שילוב (אינטגרציה), הרכבה, ביקורת, ניסויים ואבטחת איכות;
:- &quot;מחקר מדעי בסיסי&quot; - עבודה ניסיונית או תאורטית שמטרתה העיקרית רכישת ידע חדש בנוגע לעקרונות היסוד של תופעות ועובדות הניתנות לצפיה, ואשר אינה מכוונת בעיקרה אל עבר מטרה או יעד מעשיים מסוימים;
:- &quot;מידע שהוא נחלת הכלל&quot; - טכנולוגיה זמינה, בלא מגבלות על המשך הפצתה; מגבלות על זכויות יוצרים אינן מוציאות טכנולוגיה מכלל היותה נחלת הכלל;
:- &quot;משתמש סופי&quot; - הגורם הסופי שהטובין, הטכנולוגיה או השירותים מיועדים לו;
:- &quot;נתונים טכניים&quot; - לרבות תכניות-אב, תכניות, שרטוטים, דגמים, נוסחאות, שרטוטים הנדסיים ומפרטים, ספרי הוראות הפעלה כתובים או מתועדים על גבי מדיה מגנטית, אופטית או כל מדיה אחרת;
:- &quot;סיוע טכני&quot; - לרבות הוראה, הכשרה, הדרכה, העברת בקיאות, ייעוץ, ולרבות העברת נתונים טכניים;
:- &quot;פיתוח&quot; - לרבות השלבים טרם ייצור, הכוללים תכנון, חקר תכנון, ניתוחו, תפישת תכנון, הרכבה וניסוי של אבות-טיפוס, סדרות ייצור ניסיוניות ונתוני תכנון, תהליך הפיכת נתוני התכנון למוצר, תכנון תצורה, שילוב (אינטגרציה) ושרטוטי פריסה;
:- &quot;הרשות&quot; - מנהל מינהל הכימיה ואיכות הסביבה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן - המשרד), סגנו, או מי שהמנהל הכללי של המשרד הסמיכו;
:- &quot;הרשימה&quot; - רשימה המבוססת על רשימת הטובין והטכנולוגיות הדו-שימושיים של הסדר ואסנאר שישראל החליטה לפעול לפיה ואשר עותק שלה מופקד לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של המשרד ובאתר האינטרנט שלו; ראשי פרקים של הרשימה מפורטים [[בתוספת]];
:- &quot;שימוש&quot; - לרבות הפעלה, התקנה, תחזוקה, תיקון ושיפוץ;
:- &quot;שימוש סופי&quot; - היישום אשר לשמו נדרשים הטובין, הטכנולוגיה או השירותים.

@ 2. מטרה
: מטרת צו זה, היא הטלת פיקוח על הייצוא מישראל של טובין וטכנולוגיה המפורטים ברשימה ועל ייצוא מישראל של שירותים הקשורים לטובין כאמור, כחלק ממאמצי ישראל לסייע בשמירת השלום בעולם ויציבותו על ידי הגברת האחריות הבין-לאומית בייצוא טובין, טכנולוגיה ושירותים דו-שימושיים.

@ 3. רישיון יצוא (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) לא ייצא אדם טובין או טכנולוגיה מן המפורטים ברשימה או שירותים הקשורים לטובין כאמור, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, אלא על פי רישיון מאת הרשות (להלן - רישיון), למעט אותם טובין, טכנולוגיה או שירותים שלגביהם יש לקבל רישיון מבין הרישיונות הקבועים [[בפרק ד' לחוק יצוא ביטחוני]] מאת הרשות המוסמכת כהגדרתה [[בחוק האמור]].
: (ב) הרשות, בהתייעצות עם משרד הביטחון ומשרד החוץ, רשאית לפטור מחובת רישיון, לפי מדינות ולפי סוגי טובין או טכנולוגיה מן המפורטות ברשימה או שירותים הקשורים לטובין כאמור.

@ 4. בקשה למתן רישיון
: (א) מבקש רישיון יגיש בקשה לרשות לפי טופס שהרשות הורתה עליו המצוי באתר האינטרנט של המשרד והמעיד על השימוש הסופי ועל המשתמש הסופי בטובין, בטכנולוגיה או בשירותים, כשהוא ממולא לכל פרטיו (להלן - הבקשה).
: (ב) הרשות רשאית לדרוש כל ידיעה, מסמך או חפץ הדרושים לה לצורך בדיקת הבקשה, לרבות מסמכים הנוגעים לשימוש סופי ומשתמש סופי, בתוך 10 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה.
: (ג) הרשות תשיב למבקש רישיון בתוך 20 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) או בתוך 10 ימי עבודה מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות לפי סעיף קטן (ב), לפי המאוחר, למעט אם היא בקשה אשר עמדת משרד הביטחון ומשרד החוץ אינה נדרשת לגביה לפי [[סעיף 6(א)]]; לבקשה אשר עמדת המשרדים האמורים אינה נדרשת לגביה, תשיב הרשות בתוך 5 ימי עבודה מיום קבלת הבקשה או מיום שמולאו כל הדרישות הנוספות, לפי המאוחר.
: (ד) במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, רשאית הרשות להאריך את התקופות הקבועות בסעיף קטן (ג) ב-10 ימי עבודה נוספים לכל היותר; שר הביטחון או שר החוץ רשאי, משיקולי ביטחון לאומי או יחסי חוץ של ישראל, להאריך את התקופה האמורה; על הארכת תקופות לפי סעיף קטן זה תימסר הודעה למבקש הרישיון.
: (ה) בלי לגרוע משאר סמכויותיה על פי כל דין, רשאית הרשות לסרב לתת רישיון או להתנות בו תנאים.
: (ו) הרשות רשאית, להתלות או לבטל את הרישיון לאחר שניתן בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;
:: (2) הופר תנאי מתנאי הרישיון;
:: (3) בעל הרישיון עבר על הוראה מהוראות צו זה או הוראות לפי [[פקודת המכס]].
: (ז) ניתן להתלות או לבטל רישיונות נוספים שבידי בעל רישיון המחזיק ביותר מרישיון אחד לפי צו זה, אם נתקיים בו אחד המפורטים בסעיף קטן (ו).

@ 5. מתן רישיון
: רישיון יכול שיינתן למבקש מסוים לגבי טובין, טכנולוגיה ושירותים מסוימים, לסוג של טובין, טכנולוגיה ושירותים או למשגור מסוים של טובין.

@ 6. העברת הבקשה לעיון
: (א) הרשות תעביר את בקשת הרישיון למשרד הביטחון ולמשרד החוץ מיד עם קבלתה, זולת אם קבעה עם משרד הביטחון ומשרד החוץ סוגי בקשות אשר לגביהן אין עמדת המשרדים האמורים נדרשת.
: (ב) משרד הביטחון ומשרד החוץ יבחנו קיומן של השלכות ביטחוניות או השלכות על מדיניות יחסי החוץ של מדינת ישראל, בהתאמה, ויודיעו כל אחד על עמדתו, בתוך 15 ימי עבודה מקבלת הבקשה לרישיון.
: (ג) במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו תוארך התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) ב-10 ימי עבודה נוספים לכל היותר; שר הביטחון או שר החוץ רשאי, משיקולי ביטחון לאומי או יחסי חוץ של ישראל, להאריך את התקופה האמורה.

@ 7. החלטה בבקשה (תיקון: תשס&quot;ח)
: (א) הרשות תחליט בבקשה לאחר ששקלה את עמדת משרד הביטחון ואת עמדת משרד החוץ שקיבלה לפי [[סעיף 6(ב)]], זולת אם עמדת המשרדים האמורים אינה נדרשת לפי [[סעיף 6(א)]].
: (ב) החלטת הרשות על מתן רישיון לעניין בקשה הנוגעת ליצוא תינתן לאחר ששקלה את עמדות משרד הביטחון ומשרד החוץ, אם ניתנו, והודיעה למשרדים האמורים על כוונתה לתת רישיון.
: (ג) התנגדו משרד הביטחון או משרד החוץ לכוונת הרשות לתת רישיון, או חלקה הרשות על התנגדות המשרדים האמורים לכוונתה לתת רישיון, יביאו הרשות, משרד הביטחון או משרד החוץ, לפי העניין, את המחלוקת להכרעת ועדת המנכ&quot;לים, בתוך שבעה ימי עבודה מיום קבלת ההודעה על כוונת הרשות לתת רישיון או מיום קבלת עמדת משרד הביטחון או משרד החוץ, הכל לפי העניין.
: (ד) ההכרעה בוועדת המנכ&quot;לים תהיה בהסכמה; הובאה מחלוקת כאמור, לפני ועדת המנכ&quot;לים, יוארכו התקופות הנקובות [[בסעיף 4(ג)]] ב-15 ימי עבודה נוספים גם אם כבר הוארכו לפי [[סעיף 4(ד)]]; לא הכריעה ועדת המנכ&quot;לים - תובא המחלוקת להכרעת ראש הממשלה, אשר יחליט בתוך 30 ימים מיום שהובאה לפניו מחלוקת כאמור, על הארכת תקופות לפי סעיף זה תימסר הודעה למבקש הרישיון.

@ 8. ערר
: מבקש הרישיון רשאי לערור על החלטת הרשות לפני ועדת המנכ&quot;לים בתוך 14 ימי עבודה מיום שנמסרה לו.

@ 9. פעולות הרשות
: לביצועו של צו זה תיזום הרשות פיקוח ואכיפה לרבות ביקורות, בשיתוף עם משרד החוץ, משרד הביטחון ורשות המסים בישראל.

@ 10. הפרות
: כל אחת מאלה יראו כפעולה בניגוד לצו פיקוח זה, כאמור [[בסעיף 7(א) לפקודה]]:
: (1) ייצוא בלא רישיון;
: (2) ייצוא בניגוד לתנאי רישיון.

@ 11. שמירת דינים
: צו זה בא להוסיף על כל דין אחר ולא לגרוע מכוחו.

@ 12. תחילה
: תחילתו של צו זה ב-1 בחודש הרביעי שלאחר פרסומו.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;הרשימה&quot;]]))) ====
@ (תיקון: תשס&quot;ח)
: {|
! רשימת הטובין והטכנולוגיות הדו-שימושיים !! לפי המפורט בהסדר ואסנאר
|-
| {{דוכיווני|חומרים מתקדמים|(Advanced Materials)}} || קטגוריה 1
|-
| {{דוכיווני|עיבוד חומרים|(Materials Processing)}} || קטגוריה 2
|-
| {{דוכיווני|אלקטרוניקה|(Electronics)}} || קטגוריה 3
|-
| {{דוכיווני|מחשבים|(Computers)}} || קטגוריה 4
|-
| {{דוכיווני|טלקומוניקציה|(Telecommunications)}} || קטגוריה 5(1)
|-
| ביטחון מידע (information security), למעט פריטים המפוקחים במסגרת [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה), התשל&quot;ה-1974]]
|-
| {{דוכיווני|חיישנים ולייזרים|Sensors and &quot;Lasers&quot;}} || קטגוריה 6
|-
| {{דוכיווני|ניווט ואוויוניקה|Navigation and Avionics}} || קטגוריה 7
|-
| {{דוכיווני|ימי|Marine}} || קטגוריה 8
|-
| {{דוכיווני|הנעה|Propulsion}} || קטגוריה 9
|-
| {{דוכיווני|הגדרות|Definitions}} ||
|}

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באב התשס&quot;ו (23 באוגוסט 2006)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר התעשיה המסחר והתעסוקה</text>
      <sha1>aoydml5j0xsiv21v3y4r4ro30yfkdxi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:בראשית לח</title>
    <ns>1</ns>
    <id>469920</id>
    <revision>
      <id>1417658</id>
      <parentid>1417486</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T19:45:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרטי הדיווח */</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7113" xml:space="preserve">== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1659886884058&quot; /&gt;
=== פרטי הדיווח ===
מדוע שמו של הקב&quot;ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? 
תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

:כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

הלואי! ותודה על ההצעה :-)
#אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן.
#קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של &quot;מדיה-ויקי&quot; כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר.
#אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל &quot;שם&quot; בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע&quot;י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה.
#כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר &quot;על התורה&quot;]. בהגדרות שם אפשר לבחור &quot;כינוי לשות הויה בפסוקים&quot;. אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון &quot;אלהים&quot;, &quot;צבאות&quot;, &quot;שדי&quot;, וכו'.
#אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע&quot;י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד.
בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

:בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב&quot;ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::יש יותר ביזוי שמו של הקב&quot;ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT)

:אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום.  __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו&quot;ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) 

::::מסכים אם דניאל ונחום שלא ראוי לשנות את הטקסט מלכתחילה (כברירת מחדל). בסופו של דבר מדובר על מהדורה של התנ&quot;ך, וכך מדפיסים תנ&quot;ך כראוי: בשם הוי&quot;ה ובלי שום קווים. זה כך בכל התנ&quot;כים המודפסים, וכך צריך להיות גם אצלנו. אני עוד מסכים איתם שהשימוש בטקסט הוא באחריותם של המשתמשים, ולא באחריותינו. זה בדיוק כמו מי שמדפיס תנ&quot;ך על הנייר: האחריות להשתמש בו בכבוד בידי הקונה, ולא על המוכר! אנחנו מספקים טקסט, ומי שלא רוצה להדפיס שמות במצב הנוכחי - שיעשה את השינויים הדרושים בעצמו.

ב::::יחד אם זה, אינני רואה כל בעיה לתת &quot;אופציה להדפסה&quot; (בלי שמות קודש) בתור תוספת (אך עדיף שייעשה בלי כפילות של כל הטקסט). אם יש מישהו שרוצה להשקיע בהוספת האופציה הזאת אנסה לעזור לו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 9 באוגוסט 2022 (IDT)

::::::תכל'ס יכול להפתר בעזרת כמה שורות ג'אווהסקריפט שיוסיפו בדפי התנ&quot;ך כפתור שעושה החלפה בטקסט. אני לא יודע לגמרי לעשות את זה, אבל נשמע לי ממש פשוט למי שיודע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::::::ומסכים עם נריה לגבי מקומו של הדיון. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ב • 22:47, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1659886884058&quot; /&gt;</text>
      <sha1>1ekb6zm5buldug9naswy4brz8ausaym</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417659</id>
      <parentid>1417658</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T19:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7114" xml:space="preserve">== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1659886884058&quot; /&gt;
=== פרטי הדיווח ===
מדוע שמו של הקב&quot;ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? 
תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

:כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

הלואי! ותודה על ההצעה :-)
#אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן.
#קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של &quot;מדיה-ויקי&quot; כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר.
#אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל &quot;שם&quot; בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע&quot;י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה.
#כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר &quot;על התורה&quot;]. בהגדרות שם אפשר לבחור &quot;כינוי לשות הויה בפסוקים&quot;. אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון &quot;אלהים&quot;, &quot;צבאות&quot;, &quot;שדי&quot;, וכו'.
#אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע&quot;י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד.
בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

:בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב&quot;ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::יש יותר ביזוי שמו של הקב&quot;ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT)

:אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום.  __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו&quot;ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) 

::::מסכים אם דניאל ונחום שלא ראוי לשנות את הטקסט מלכתחילה (כברירת מחדל). בסופו של דבר מדובר על מהדורה של התנ&quot;ך, וכך מדפיסים תנ&quot;ך כראוי: בשם הוי&quot;ה ובלי שום קווים. זה כך בכל התנ&quot;כים המודפסים, וכך צריך להיות גם אצלנו. אני עוד מסכים איתם שהשימוש בטקסט הוא באחריותם של המשתמשים, ולא באחריותינו. זה בדיוק כמו מי שמדפיס תנ&quot;ך על הנייר: האחריות להשתמש בו בכבוד בידי הקונה, ולא על המוכר! אנחנו מספקים טקסט, ומי שלא רוצה להדפיס שמות במצב הנוכחי - שיעשה את השינויים הדרושים בעצמו.

:::::ביחד אם זה, אינני רואה כל בעיה לתת &quot;אופציה להדפסה&quot; (בלי שמות קודש) בתור תוספת (אך עדיף שייעשה בלי כפילות של כל הטקסט). אם יש מישהו שרוצה להשקיע בהוספת האופציה הזאת אנסה לעזור לו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 9 באוגוסט 2022 (IDT)

::::::תכל'ס יכול להפתר בעזרת כמה שורות ג'אווהסקריפט שיוסיפו בדפי התנ&quot;ך כפתור שעושה החלפה בטקסט. אני לא יודע לגמרי לעשות את זה, אבל נשמע לי ממש פשוט למי שיודע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::::::ומסכים עם נריה לגבי מקומו של הדיון. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ב • 22:47, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1659886884058&quot; /&gt;</text>
      <sha1>a5pbdk5m4m490zzge4kxzg7k5viv2mn</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417660</id>
      <parentid>1417659</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T19:47:01Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Neriah</username>
        <id>27210</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרטי הדיווח */ תגובה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7305" xml:space="preserve">== דיווח על טעות ==

&lt;קטע התחלה=&quot;1659886884058&quot; /&gt;
=== פרטי הדיווח ===
מדוע שמו של הקב&quot;ה מופיע? יש אפשרות להחליפו, בשביל שיהיה אפשר להדפיס? 
תודה רבה! דווח על ידי: ש. כ [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4|2A01:6500:B10E:B4D8:4B7B:1D81:2BF:18F4]] 18:41, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

:כך נהוג בויקיטקסט (לצערי), במידה ותרצה לפתוח דיון על שינוי המדיניות אתה מוזמן להכנס ל[[ויקיטקסט:מזנון|מזנון]] של ויקיטקסט, שם מתקיימים דיונים מסוג אלא. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  18:46, 7 באוגוסט 2022 (IDT)

הלואי! ותודה על ההצעה :-)
#אם יש דרך להוסיף את האופציה הזאת אז כדאי, וחבל שלא הייתה כבר מזמן.
#קודם כל צריך לברר אם מבחינה טכנית יש אפשרות לעשות את זה בפלטפורמה של &quot;מדיה-ויקי&quot; כאן באתר. נדמה לי שדווקא יש אפשרויות טכניות, ואם כן אז צריך להחליט מהי הדרך הנכונה ביותר.
#אחר כך בא השלב העיקרי, שהוא שלב הביצוע. בשביל זה יהיה כנראה צורך לסמן כל &quot;שם&quot; בתבנית מיוחדת בדפי העריכה. ייתכן שניתן לעשות את זה ע&quot;י בוט. צריך מתנדב בעל יכולות טכניות בשביל זה.
#כבר עכשיו קיימת אפשרות כזאת [https://mg.alhatorah.org/Tanakh/Shemot/6.1#m7e0n6 באתר &quot;על התורה&quot;]. בהגדרות שם אפשר לבחור &quot;כינוי לשות הויה בפסוקים&quot;. אבל שימו לב שאף זה לא מבטיח אפשרות '''להדפיס''', כי כדי להדפיס צריך כינויים או שינויים גם בשמות אחרים כגון &quot;אלהים&quot;, &quot;צבאות&quot;, &quot;שדי&quot;, וכו'.
#אפשרות אחרת לגמרי, ואולי הרבה יותר קל: כפילות של הטקסט. כלומר: ליצור דפי פרקים '''מקבילים''' שיש בהם כינויים לשמות קודש. כמעט בטוח שאפשר לעשות את זה ע&quot;י בוט. מצד אחד זה הרבה יותר קל לבצע, אך מצד שני הכפילות תדרוש תיקונים מקבילים באופן ידני, בעתיד, בכל המהדורות ביחד.
בקיצור, זה אפשרי אך דורש מחשבה ועבודה. אם יש אנשים שרוצים לעבוד על זה אשמח לעזור כמיטב יכולתי. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 19:13, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

:בעקרון אפשר לעשות שיוצג כך: י-הוה, כך שאין בעיה להדפיס, אבל שוב, המקום המתאים לדיון כזה הוא במזנון. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  23:31, 8 באוגוסט 2022 (IDT)
::אני לא מוכן שזו תהיה התצוגה הבלעדית. אני רואה בכך ביזוי שמו הקדוש של הקב&quot;ה. זו (או ידוד, או כל צורה אחרת) צריכה להיות אופציה עבור החפצים בה ולא ברירת מחדל.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 07:56, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::יש יותר ביזוי שמו של הקב&quot;ה כאשר אנשים מעתיקים ומדפיסים מכאן, ובסופו של דבר הדפים לא נגנזים. [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  12:49, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::::לא. כאשר אנשים מדפיסים טקסט מקודש שמופיע בו שם ה', זו אחריותם לנהוג בו בכבוד ולדאוג לגניזתו. אם הם נוהגים בו אחרת זה אינו באחריותי.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 14:53, 9 באוגוסט 2022 (IDT)

:אני נוגד למהלך. מי שרוצה לשנות יכול בקלות לבצע חיפוש והחלפה בוורד. הטקסט הוא הטקסט. מלבד זאת יש כוונות מאוד חשובות שהולכות לאיבוד כאשר לא מבחינים בין שם אדני לבין שם הויה. וראה במסכת ביצה דוגמה מובהקת לכך. הלל מידה אחרת היתה לו…ברוך אדני יום יום.  __[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 17:18, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::ההצעה של נריה היתה לכתוב את השם ככתבו עם מקפים מפרידים וכיו&quot;ב.--[[משתמש:Nahum|נחום]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 17:59, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::אני הבנתי. נתתי הסבר כולל. להצעתו של נריה אני טוען - הטקסט הוא הטקסט, ואין לאלתר.__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 19:29, 9 באוגוסט 2022 (IDT) 

::::מסכים אם דניאל ונחום שלא ראוי לשנות את הטקסט מלכתחילה (כברירת מחדל). בסופו של דבר מדובר על מהדורה של התנ&quot;ך, וכך מדפיסים תנ&quot;ך כראוי: בשם הוי&quot;ה ובלי שום קווים. זה כך בכל התנ&quot;כים המודפסים, וכך צריך להיות גם אצלנו. אני עוד מסכים איתם שהשימוש בטקסט הוא באחריותם של המשתמשים, ולא באחריותינו. זה בדיוק כמו מי שמדפיס תנ&quot;ך על הנייר: האחריות להשתמש בו בכבוד בידי הקונה, ולא על המוכר! אנחנו מספקים טקסט, ומי שלא רוצה להדפיס שמות במצב הנוכחי - שיעשה את השינויים הדרושים בעצמו.

:::::ביחד אם זה, אינני רואה כל בעיה לתת &quot;אופציה להדפסה&quot; (בלי שמות קודש) בתור תוספת (אך עדיף שייעשה בלי כפילות של כל הטקסט). אם יש מישהו שרוצה להשקיע בהוספת האופציה הזאת אנסה לעזור לו. [[משתמש:Dovi|Dovi]] ([[שיחת משתמש:Dovi|שיחה]]) 22:03, 9 באוגוסט 2022 (IDT)

::::::תכל'ס יכול להפתר בעזרת כמה שורות ג'אווהסקריפט שיוסיפו בדפי התנ&quot;ך כפתור שעושה החלפה בטקסט. אני לא יודע לגמרי לעשות את זה, אבל נשמע לי ממש פשוט למי שיודע. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ב • 22:44, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
:::::::ומסכים עם נריה לגבי מקומו של הדיון. [[משתמש:shalomori123|שלום אורי]] • [[שיחת משתמש:shalomori123|שיחה]] • י&quot;ג באב ה'תשפ&quot;ב • 22:47, 9 באוגוסט 2022 (IDT)
::::::::יש עורך שיודע לעשות זאת (לפני פתיחת דיון)? [[משתמש:Neriah|נריה]] - [[שיחת משתמש:Neriah|💬]] -  22:47, 10 באוגוסט 2022 (IDT)
&lt;!-- נא להוסיף דברים מעל שורה זו --&gt;
&lt;קטע סוף=&quot;1659886884058&quot; /&gt;</text>
      <sha1>ls2cjteds1swfne348ejjpy9bv8y7ba</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469969</id>
    <revision>
      <id>1417750</id>
      <parentid>1417566</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:04:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="65154" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987 (תיקון: תשס&quot;ז)
&lt;שם קודם&gt; תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשמ&quot;ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|5042)); ((תשמ&quot;ח, 25|תיקון|5058)), ((912|תיקון מס' 2|5113)); ((תשמ&quot;ט, 806|תיקון מס' 3|5186)); ((תש&quot;ן, 603|תיקון|5266)), ((760|תיקון מס' 2|5276)), ((970|תיקון מס' 3|5286)); ((תשנ&quot;א, 35|תיקון|5299)), ((293|תיקון מס' 2|5314)), ((851|תיקון מס' 3|5355)); ((תשנ&quot;ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5441)), ((1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)|5459)); ((תשנ&quot;ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)|5545)), ((1162|תיקון|5545)); ((תשנ&quot;ד, 16|ת&quot;ט|5549)), ((850|תיקון|5596)); ((תשנ&quot;ה, 1582|תיקון|5689)), ((1698|תיקון מס' 2|5695)); ((תשנ&quot;ז, 160|תיקון|5797)), ((340|תיקון מס' 2|5806)), ((861|תיקון מס' 3|5835)), ((1135|תיקון מס' 4|5850)); ((תשנ&quot;ח, 707|תיקון|5897)); ((תש&quot;ס, 35|תיקון|6002)), ((779|תיקון מס' 2|6047)); ((תשס&quot;א, 168|ת&quot;ט|6069)); ((ס&quot;ח תשס&quot;ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((573|ת&quot;ט|1904)); ((תשס&quot;ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((ק&quot;ת תשס&quot;ו, 1179|תיקון|6517)); ((תשס&quot;ז, 784|תיקון|6583)); ((תשס&quot;ח, 382|תיקון|6640)); ((תש&quot;ע, 94|הוראת שעה|6821)), ((447|תיקון|6847)), ((1310|תיקון מס' 2|6903)), ((1313|תיקון (תיקון)|6903)); ((תשע&quot;א, 116|הוראת שעה|6937)), ((117|תיקון|6937)), ((398|תיקון מס' 2|6957)), ((706|ת&quot;ט|6978)), ((1070|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון)|7008)), ((1070|תיקון מס' 3|7008)), ((1140|ת&quot;ט|7012)); ((תשע&quot;ב, 466|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון)|7066)), ((467|תיקון|7066)), ((1633|תיקון מס' 2|7157)); ((תשע&quot;ג, 341|תיקון|7195)), ((661|ת&quot;ט|7217)), ((1430|תיקון מס' 2|7263)); ((תשע&quot;ד, 380|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון)|7320)), ((381|תיקון|7320)), ((1150|הוראת שעה|7379)), ((1438|תיקון [תש&quot;ע] (תיקון מס' 2)|7389)), ((1439|תיקון (תיקון)|7389)), ((1716|הוראת שעה|7416)); ((תשע&quot;ה, 27|תיקון|7432)), ((503|תיקון מס' 2|7467)), ((505|הוראת שעה [תשע&quot;ד] (תיקון)|7467)), ((1136|תיקון מס' 3|7505)), ((1310|תיקון מס' 4|7524)); ((תשע&quot;ו, 438|תיקון|7591)), ((441|הוראת שעה [תשע&quot;ד] (תיקון)|7591)); ((תשע&quot;ז, 436|תיקון|7749)), ((809|תיקון מס' 2|7786)), ((1280|תיקון מס' 3|7830)); ((תשע&quot;ח, 608|תיקון|7912)), ((746|תיקון מס' 2|7918)), ((2230|תיקון [תשע&quot;ה] מס' 2 (תיקון)|8028)), ((2230|תיקון [תשע&quot;ז] מס' 3 (תיקון)|8028)), ((2231|תיקון מס' 3|8028)); ((תשע&quot;ט, 1664|תיקון|8135)), ((1667|תיקון [תשע&quot;ז] מס' 3 (תיקון)|8135)), ((3089|תיקון מס' 2|8199)), ((3452|תיקון מס' 3|8240)); ((תש&quot;ף, 273|תיקון|8308)), ((1661|תיקון מס' 2|8625)); ((תשפ&quot;א, 1118|תיקון|9025)), ((3498|תיקון מס' 2|9463)); ((תשפ&quot;ב, 1318|תיקון|9830)), ((3276|תיקון מס' 2|10224)).
''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשנ&quot;ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5585)), ((913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5604)), ((1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5618)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5621)); ((תשנ&quot;ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5654)), ((591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5654)), ((592|ת&quot;ט|5654)), ((1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5674)), ((1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5693)); ((תשנ&quot;ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5709)), ((442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5731)), ((1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5760)); ((תשנ&quot;ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5792)), ((476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5817)), ((535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5822)), ((926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5839)), ((985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5844)), ((1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5849)); ((תשנ&quot;ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5865)), ((400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5879)), ((548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5886)), ((787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5903)), ((1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5919)), ((1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5925)); ((תשנ&quot;ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|5942)), ((201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|5942)), ((202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|5942)), ((902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|5979)), ((905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|5979)), ((907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|5979)); ((תש&quot;ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6008)), ((121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6008)), ((123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6008)), ((659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6040)), ((663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6040)), ((664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6040)); ((תשס&quot;א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6072)), ((211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6072)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6109)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6109)), ((971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6118)); ((תשס&quot;ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6140)), ((207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6140)), ((439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6152)), ((858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6177)), ((861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6177)), ((862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 6)|6177)); ((תשס&quot;ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6197)), ((199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6208)), ((560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ&quot;ל: (מס' 3)]|6228)), ((706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ&quot;ל: (מס' 4)]|6238)),((706|ת&quot;ט|6238)); ((תשס&quot;ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6268)), ((180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ&quot;ל: (מס' 2)]|6287)), ((941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2) [צ&quot;ל: (מס' 3)]|6336)), ((945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3) [צ&quot;ל: (מס' 4)]|6336)); ((תשס&quot;ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6364)), ((960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6421)), ((963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6421)); ((תשס&quot;ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6443)), ((467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6461)), ((1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6509)), ((1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6509)); ((תשס&quot;ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6549)), ((437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6549)), ((439|ת&quot;ט|6549)), ((879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 3)|6588)); ((1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 4)|6603)), ((1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 5)|6603)); ((תשס&quot;ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)|6621)), ((250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס' 2)|6631)), ((1004|ת&quot;ט|6680)), ((1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 3)|6695)); ((תשס&quot;ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6738)), ((1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס' 2)|6795)); ((תש&quot;ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|6879)); ((תשע&quot;ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7157)); ((תשע&quot;ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7268)); ((תשע&quot;ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7404)); ((תשע&quot;ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)|7681)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשס&quot;ז) --&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-4, תשע&quot;ב, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4)
: בכללים אלה -
:- &quot;אזור מורד&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא &quot;אזור מורד&quot; בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
:- &quot;אזור מעלה&quot; - אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא &quot;אזור מעלה&quot;, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
:: ((פורסמה הכרזה על &quot;אזור מעלה&quot; ו&quot;אזור מורד&quot; (י&quot;פ תשע&quot;ח, 7954; תשע&quot;ט, 8898; תש&quot;ף, 5544, 6825, 8823; תשפ&quot;א, 6182; תשפ&quot;ב, 452).))
:- &quot;אזור נסמך מים שפירים&quot; - אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה [[שבתוספת]], כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה:
:: (1) שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ-25%;
:: (2) הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו;
:- &quot;הממונה&quot;, &quot;חברה&quot; - כהגדרתם [[בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב]];
:- &quot;הפקת סילוק&quot; ו&quot;הפקת שיקום&quot; - כהגדרתן [[בכללי הפקה והולכה]];
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;כללי הספקים המקומיים&quot; - [[=כללי הספקים המקומיים|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;כללי הפקה והולכה&quot; - [[=כללי הפקה והולכה|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע&quot;ז-2017]];
:- &quot;כללי חישוב עלות&quot; - [[=כללי חישוב עלות|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כללי רישיון&quot; - [[=כללי רישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע&quot;ד-2014]];
:- &quot;כללי שירותי תשתית&quot; - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]];
:- &quot;כמות מוחדרת&quot; - כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת;
:- &quot;כמות מוכרת&quot; - התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי [[סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע&quot;ו-2016]], כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות;
:- &quot;כמות מים מוקצית&quot; - כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה [[בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;כמות מים מסופקת&quot; - כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
:- &quot;כמות מים נחרגת&quot; - כל אחת מאלה:
:: (1) כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית;
:: (2) כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית;
:: (3) כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה [[בכללי הפקה והולכה]];
:- &quot;מדגה מתועש&quot; - גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ-24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי [[סעיף 20יא לחוק]] (להלן - צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו;
:- &quot;מחדיר&quot; - מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה;
:- &quot;מים נחותים&quot; - קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה;
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי [[סעיף 33א לחוק]];
:- &quot;מפעלי מקורות&quot; - מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית;
:- &quot;נקודת מדידה&quot; - הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים;
:- &quot;ספק&quot; - צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה:
:: (1) חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי [[חוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]], ומחייבים אותם לפי חשבון מים;
:: (2) צרכן שיתופי;
:: (3) אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין;
:- &quot;ספק אחר ברשות מקומית&quot; - ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי;
:- &quot;ספק חד-רשותי&quot; - ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב-רשותי;
:- &quot;ספק מקומי רשותי&quot; - כהגדרתו [[בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ&quot;ד-1994]];
:- &quot;ספק רב-רשותי&quot; - ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד;
:- &quot;ספק רב-רשותי אזורי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ספק ברשות מקומית&quot; - ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות [[סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב]], לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית;
:- &quot;צרכן&quot; - מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון;
:- &quot;צרכן ביתי&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;צרכן שיתופי&quot; - אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו [[בפקודת האגודות השיתופיות]], סיווג לפי [[הפקודה האמורה]] כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה:
:: (1) היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד-מים המותקן ביחידת הדיור;
:: (2) היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית;
:: (3) כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי-מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה;
:- &quot;רישיון&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 23(ב) לחוק]];
:- &quot;רישיון החדרה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]];
:- &quot;ש&quot;ח&quot; - שקלים חדשים;
:- &quot;שיעור המע&quot;מ&quot; - השיעור שקבע שר האוצר לפי [[סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1976]];
:- &quot;תשלומים בעבור סידור האספקה&quot; - תשלומים חד-פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ&quot;ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות [[החוק]] ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי-תשלומם של התשלומים החד-פעמיים כאמור.

@ 2. הספקת מים לפי תעריפים (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;ז-3)
: (א) מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם [[בסעיף 116 לחוק]].
: (א1) דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]], לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה.
: (ב) הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה.
: (ג) חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

@ 3. מס ערך מוסף (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3)
: למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]]; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין.

@ 4. סייג לתחולה (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3)
: התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה.

@ 5. חיוב בתעריפים לפי רשיון (תיקון: תשס&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו.

@ 6. התחשבנות בין מקורות והצרכן (תיקון: תשס&quot;ז)
: (א) צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות.
: (ב) בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת.

@ 6א. ריבית (תיקון: תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח-5)
: (א) תשלום לפי [[סעיף 112 לחוק]], שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן - מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור [[בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע&quot;א-2011]], ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.
: (ב) שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה - מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

@ 7. תעריפים למים למטרות צריכה שונות (תיקון: תשמ&quot;ח, תשמ&quot;ח-2, תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תש&quot;ן-2, תש&quot;ן-3, תשנ&quot;א, תשנ&quot;א-2, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ב, תשנ&quot;ב-2, תשנ&quot;ג-2, תשנ&quot;ד, [הודעות], תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה-2, תשנ&quot;ז, תשנ&quot;ז-2, תשנ&quot;ז-3, תשנ&quot;ז-4, תשנ&quot;ח, תש&quot;ס, תש&quot;ס-2, תשס&quot;א, ס&quot;ח תשס&quot;ג, ס&quot;ח תשס&quot;ה, ס&quot;ח תשס&quot;ה-2, תשס&quot;ו, תשס&quot;ז, תשס&quot;ח, תש&quot;ע, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תש&quot;ע-4, תשע&quot;א, תשע&quot;א-2, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-5, תשע&quot;א-6, תשע&quot;א-7, תשע&quot;ב, תשע&quot;ב-2, תשע&quot;ב-3, תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-2, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ד-3, תשע&quot;ד-4, תשע&quot;ד-5, תשע&quot;ד-6, תשע&quot;ה, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ה-3, תשע&quot;ה-4, תשע&quot;ה-5, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-3, תשע&quot;ח-4, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-2, תשע&quot;ט-3, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: התעריפים לכל מ&quot;ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן:
: (1) '''מים לחקלאות'''
: 1.1 '''מים שפירים -'''
:: {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש&quot;ח למ&quot;ק}}}} }}
:: 1.1.1 (((נמחקה)))
:: 1.1.2 (((נמחקה)))
:: 1.1.3 (((נמחקה)))
:: 1.1.4 (((נמחקה)))
:: 1.1.5 (((נמחקה)))
:: 1.1.6 (((נמחקה)))
:: 1.1.6א (()) (((נמחקה).))
:: 1.1.7 (()) 1.940 ש&quot;ח, ובאזור נסמך מים שפירים - 1.647 ש&quot;ח.
:: 1.1.7א (()) מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים -
::: (1) הממוקמים באזור מורד - 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
::: (2) הממוקמים באזור מעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7.
:: 1.1.7ב (()) מים שפירים ששימשו למדגה מתועש -
:: (1) התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב-1,500 מ&quot;ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש - ב-750 מ&quot;ק לדונם;
:: (2) בעד יתרת כמות המים -
::: (א) אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה - 0.005 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: (ב) אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה - 0.01 ש&quot;ח למ&quot;ק.
:: 1.1.7ג (()) מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון - 0.903 ש&quot;ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון - התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה - 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה.
:: 1.1.8 (((נמחקה).))
:: 1.1.9 תעריף לכמות מים נחרגת -
::: (1) בשיעור שאינו עולה על 10% - 3.489 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: (2) בשיעור שעולה על 10% - התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2.

: 1.2 '''שפד&quot;ן -'''
:: לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי -
:: 1.2.1 ((תעריף לכמות מים נצרכת -))
::: בשנת 2022 - 1.538 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: משנת 2023 ואילך - 1.588 ש&quot;ח למ&quot;ק.
:: 1.2.2 תעריף לכמות מים נחרגת - התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9.

: 1.3 '''קולחין -'''
:: 1.3.1 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי [[פקודת בריאות העם, 1940]], עד לכמות המוקצית - 1.256.
:: 1.3.2 תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית - תעריף הנמוך ב-14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1.
:: 1.3.2א (()) (((פקעה).))
:: 1.3.3 תעריף לכמות מים נחרגת -
::: (1) בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
::: (2) בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה.
:: 1.3.4
::: (א) קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי;
::: (ב) דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים;
::: (ג) את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן;
::: (ד) הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים.

: 1((.))4 (()) (((נמחקה)))

: 1.5 (()) (((פקעה)))

: 1.6 (()) '''מים מליחים'''
:: (1) בפסקת משנה זו, &quot;תעריף בסיס&quot;, בש&quot;ח - 1.457.
:: (2) לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי - מים שמוליכותם החשמלית -
::: א. בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים;
::: ב. בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים;
::: ג. בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים;
::: ד. בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים;
::: ה. בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים;
::: ו. בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים;
::: ז. מעל 10 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים.
:: (3) מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ-3.4 דציסימנס למטר - תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים.
:: (3א) מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים:
::: (א) לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף (([צ&quot;ל: בפסקה])) 1.6(2);
::: (ב) הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א);
::: (ג) הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א);
:: (3ב) תעריף לכמות מים נחרגת -
::: א. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה;
::: ב. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה.
:: (4)
::: א. קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות;
::: ב. הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה - תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה;
::: ג. הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר);
::: ד. הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו;
::: ה. תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ-15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן;
::: ו. נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
::: ז. על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים.
:: (5) הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת.
:: (6) פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום.
:: (7) על אף האמור בפסקות משנה (2) ו-(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7.

: 1.7 (()) מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון - 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור - 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, &quot;איכות נחותה&quot; - מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה.

: 1.7א (()) מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ&quot;ק לשנה, והמים סופקו כאמור - 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, &quot;מים נחותים&quot; - מים שאינם מנוצלים ושאספקם (([צ&quot;ל: ושאספקתם])) למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה.

: 1.8 (()) מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי [[כללי הפקה והולכה]].

: (2) (((נמחקה)))

: (3) '''מים לכל צריכה אחרת'''
:: (א) בפסקה זו -
:::- &quot;Z&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת;
:::- &quot;Z&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת;
:::- &quot;W&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 4(1) לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי;
:::- &quot;S&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי [[כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)|פרק ד' לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע&quot;ה-2014]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע&quot;מ;
:::- &quot;D&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות נמוכה מוכרת;
:::- &quot;D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השניה לכללי חישוב עלות]], כתעריף לעלות גבוהה מוכרת;
:::- &quot;D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות]], כתעריף לגינון ציבורי;
:::- &quot;B&quot; - התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע [[בסעיף 6 לכללי התעריפים]], כתעריף לשירותי ביוב;
:::- &quot;R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע&quot;מ;
:::- &quot;K&quot; - היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו-B ושל התעריף למוסד עירוני לפי [[כללי התעריפים]], בהפחתה של D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; ו-B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו-B; כפי שפורסם לפי כללים אלה;
:::- &quot;יחס הצריכה&quot; - היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון.
:: (ב) בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות -
: 3.1 מים שפירים -
:: 3.1.1 לספק חד-רשותי -
::: 3.1.1.1 - בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.984 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2 - בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.014 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3 - בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.886 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א (()) לספק רב-רשותי -
::: 3.1.1.1א (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 0.672 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2א (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.697 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3א (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.574 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א1 (()) לספק חד-רשותי שמפיק מים לפי רישיון -
::: 3.1.1.1א1 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.836 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2א1 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.866 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3א1 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.738 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א2 (()) לספק רב-רשותי שמפיק מים לפי רישיון -
::: 3.1.1.1א2 (()) בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת - 0.527 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2א2 (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 5.556 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3א2 (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 4.428 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1א3 (()) (((נמחקה);))
:: 3.1.1א4 (()) (((נמחקה);))
:: 3.1.1ב (()) לספק אחר בתחום רשות מקומית -
::: 3.1.1.1ב (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - 1.524 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.2ב (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - 6.554 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.1.3ב (()) בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה [[בכללי רישיון]] - 5.111 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.1ג (()) לספק מקומי רשותי -
::: 3.1.1.1ג (()) בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה: 
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.1.2ג (()) בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת - הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19&lt;/math&gt;}}
:: 3.1.2 לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה - ספק חברה) -
::: 3.1.2.1 בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;L = Z_1 - B - D_1&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.2.2 בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי - הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;H = K*(Z_2 - B - D_2)&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.2.3 בעד גינון ציבורי - הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
:::: {{ממורכז|&lt;math&gt;G = W - D_3&lt;/math&gt;}}
::: 3.1.2.4 היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ-0.30 ש&quot;ח (להלן - הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי;
::: 3.1.2.5 (((הוראת שעה עד יום 31.12.2023):)) בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית - 0.962 ש&quot;ח למ&quot;ק;
::: 3.1.2.5א (()) בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית - 3.448 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:: 3.1.3 למי שאינו ספק -
::: 3.1.3.1 (((נמחקה);))
::: 3.1.3.2
:::: (א) בעד כל כמות שעד 15,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת - R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;; בפסקה זו, &quot;R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;&quot; - המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל [[בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים]], בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע&quot;מ;
:::: (ב) בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.7 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:::: (ג) בעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - בהפחתה של 0.95 ש&quot;ח למ&quot;ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
::: 3.1.3.2א (()) בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי [[פסקה ((())5.3(())) בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים]], בשינויים המחויבים מזהות הספק;
::: 3.1.3.3 על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו-3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה - לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו-(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין - 2.845 ש&quot;ח למ&quot;ק;
:::: (1) לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת - לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה:
::::: (א) נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד-מים נפרד;
::::: (ב) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד;
::::: (ג) מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו-כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו;
:::: (2) לבית חולים אחד מאלה:
::::: (א) לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה:
:::::: (1) אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור;
:::::: (2) מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד;
::::: (ב) לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור - הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב-15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן - הכמות המחושבת);
:::: (3) בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
:::: (4) בית חולים יגיש למקורות, ב-1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב-1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
::: 3.1.3.4 על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר -
:::: (1) לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה:
::::: (א) הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית;
::::: (ב) נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון;
:::: (2) יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית;
:::: (3) יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת.

: 3.2 על אף האמור בפסקת משנה 3.1 -
:: (1) מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
:: (2) (((נמחקה);))
:: (3) מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים - לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב-71% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב-96% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב-50% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה:
::: {|
! מספר !! מליחות (מיליגרם כלור לליטר) !! תעריף בש&quot;ח למ&quot;ק
|-
| (1) || 2,501 עד 6,000 || 3.613
|-
| (2) || 6,001 עד 8,000 || 3.287
|-
| (3) || 8,001 עד 10,000 || 2.961
|-
| (4) || 10,001 עד 12,000 || 2.635
|-
| (5) || 12,001 עד 14,000 || 2.309
|-
| (6) || 14,001 עד 16,000 || 1.984
|-
| (7) || 16,001 עד 18,000 || 1.658
|-
| (8) || 18,001 עד 20,000 || 1.332
|-
| (9) || 20,001 עד 21,999 || 0.916
|}
:: (3א) מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר - לא יחויבו בדמי מים;
:: (3ב) נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל-15,000 מ&quot;ק ועד 250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש&quot;ח למ&quot;ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ובעד כל כמות שמעבר ל-250,000 מ&quot;ק לשנה שסופקה דרך מד-מים בודד - התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש&quot;ח למ&quot;ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל((-))R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
:: (4) מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד&quot;ן - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-56% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
:: (5) מי שפד&quot;ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש - יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב-40% מ-R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
:: (6) תעריף לכמות מים נחרגת -
::: 1. בשיעור שאינו עולה על 8% - 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
::: 2. בשיעור שעולה על 8% - 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
:: (7) מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז;
:: (8) על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד&quot;ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת.

: (4) '''מים לשמירת ערכי טבע -'''
:: בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע -
:: (1) שהפיק בעל הרישיון - תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי [[כללי הפקה והולכה]];
:: (2) שסיפקה מקורות לבעל הרישיון - העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית.

@ 8. אחזקת מערכות מים וביוב (תיקון: תשמ&quot;ט, תש&quot;ן, תשנ&quot;א-3, תשנ&quot;ד-2, תשנ&quot;ה, תשנ&quot;ז-2, תש&quot;ס-2, תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ב-2, [הודעות], תשע&quot;ג, תשע&quot;ג-3, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ח, תשע&quot;ח-2, תשע&quot;ח-5, תשע&quot;ט, תשע&quot;ט-4, תש&quot;ף, תש&quot;ף-2, תשפ&quot;א, תשפ&quot;א-2, תשפ&quot;ב, תשפ&quot;ב-2)
: (א) מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ&quot;ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות:
:: (1) לספק מקומי רשותי - 0.834 ש&quot;ח;
:: (2) לספק אחר ברשות מקומית - 0.314 ש&quot;ח.
: (ב) סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה,
::- &quot;ריבית&quot; - ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%;
::- &quot;הוצאות גבייה&quot; - 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל - 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור [[בסעיף 30 לכללי חישוב עלות]], ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).
: (ד) על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב-רשותי לחברה שהוקמה כאמור.
: (ה) הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה.
: (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה:
:: (1) להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד-רשותי;
:: (2) להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א);
:: (3) להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים.
: (ז) הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים:
:: (1) אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען;
:: (2) אם הספק הוא אגודה שיתופית - לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו [[בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות]].

@ 8א. (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))

@ 8ב. תעריף למים מוחדרים (תיקון: תשע&quot;ח-5)
: מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה:
: (1) עלות כפי שתחושב לפי [[סעיף 5 לכללי שירותי תשתית]] בהתאמות ובשינויים האלה:
:: (א) מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב-1.4;
:: (ב) תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה;
: (2) 2 ש&quot;ח למ&quot;ק.

@ 9. (תיקון: תש&quot;ן, תש&quot;ס-2) : (((בוטל).))
@ 10. (תיקון: תש&quot;ע-2, תשע&quot;ג, תשע&quot;ז-3) : (((בוטל).))
@ 11. (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))
@ 12. (תיקון: תשס&quot;ז, תש&quot;ע-2) : (((בוטל).))

@ 12א. פרסום תעריפים (תיקון: תש&quot;ע-2, תש&quot;ע-3, תשע&quot;א-6, תשע&quot;ד-2, תשע&quot;ה-2, תשע&quot;ו)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו -
:: (1) (((בוטל);))
:: (2) לפי [[סעיף 7(3)]] -
::: (1) לפי פסקת משנה (3.1.2.1) - לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L);
::: (2) לפי פסקת משנה (3.1.2.2) - לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H);
::: (3) לפי פסקת משנה (3.1.2.3) - לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G);
::: (4) לפי פסקת משנה (3.1.3.2) - למי שאינו ספק;
::: (5) לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M);
::: (6) לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) - לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N).
: (א1) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי [[סעיף 7(3)]].
: (א2) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי [[סעיף 10]] והחלטות הממונה לפי [[סעיף 8(ו)]].
: (ב) פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה.

@ 12ב. כמות נחרגת ותשלום מיוחד (תיקון: תש&quot;ע-2)
: אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי [[+|סעיפים 124א]] [[ו-124ד לחוק]].

@ 13. ביטול
: תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ה-1985 - בטלות.

== תוספת (תיקון: תשע&quot;ז-3) ==
==== ((([[סעיף 1 - ההגדרה &quot;אזור נסמך מים שפירים&quot;]]))) ====
: {{ממורכז|[[תמונה:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px]]}}

&lt;פרסום&gt; י&quot;ט בסיון התשמ&quot;ז (16 ביוני 1987)
&lt;חתימה&gt; אריה נחמקין שר החקלאות</text>
      <sha1>mogz5yb5fhwlbtetphn5qgap310wu2z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469971</id>
    <revision>
      <id>1417755</id>
      <parentid>1417571</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:30:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417750]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="77248" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ז, 1109|תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 25|תיקון}}, {{ח:תיבה|912|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 806|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 603|תיקון}}, {{ח:תיבה|760|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|970|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|851|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1037|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}, {{ח:תיבה|1354|תיקון לצו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (מחירי מים)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 1162|צו יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה) (תעריפי מים לחקלאות)}}, {{ח:תיבה|1162|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 16|ת״ט}}, {{ח:תיבה|850|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 1582|תיקון}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 160|תיקון}}, {{ח:תיבה|340|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|861|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1135|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 707|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 35|תיקון}}, {{ח:תיבה|779|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 168|ת״ט}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשס״ג, 390|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|573|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 374, 375|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ו, 1179|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 784|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 382|תיקון}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 94|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|447|תיקון}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1313|תיקון (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|117|תיקון}}, {{ח:תיבה|398|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|706|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1140|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 466|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|467|תיקון}}, {{ח:תיבה|1633|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 341|תיקון}}, {{ח:תיבה|661|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1430|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 380|תיקון [תש״ע] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|381|תיקון}}, {{ח:תיבה|1150|הוראת שעה}}, {{ח:תיבה|1438|תיקון [תש״ע] (תיקון מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1439|תיקון (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1716|הוראת שעה}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 27|תיקון}}, {{ח:תיבה|503|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|505|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}, {{ח:תיבה|1136|תיקון מס׳ 3}}, {{ח:תיבה|1310|תיקון מס׳ 4}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 438|תיקון}}, {{ח:תיבה|441|הוראת שעה [תשע״ד] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 436|תיקון}}, {{ח:תיבה|809|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|1280|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 608|תיקון}}, {{ח:תיבה|746|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ה] מס׳ 2 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2230|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|2231|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1664|תיקון}}, {{ח:תיבה|1667|תיקון [תשע״ז] מס׳ 3 (תיקון)}}, {{ח:תיבה|3089|תיקון מס׳ 2}}, {{ח:תיבה|3452|תיקון מס׳ 3}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 273|תיקון}}, {{ח:תיבה|1661|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1118|תיקון}}, {{ח:תיבה|3498|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1318|תיקון}}, {{ח:תיבה|3276|תיקון מס׳ 2}}.

''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ד, 691|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|913|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1269|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 288|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|591|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|592|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1357|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1681|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 45|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|442|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1003|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 105|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|476|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|535|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|926|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|985|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1127|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|400|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|548|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|787|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1168|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|1317|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 197|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|201|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|202|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|902|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|905|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|907|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 118|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|121|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|123|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|659|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|663|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|664|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״א 210|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|211|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|971|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 206|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|207|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|858|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|861|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}, {{ח:תיבה|862|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 6)}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 20|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|199|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|560|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|706|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}},{{ח:תיבה|706|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 7|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|180|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) [צ״ל: (מס׳ 2)]}}, {{ח:תיבה|941|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2) [צ״ל: (מס׳ 3)]}}, {{ח:תיבה|945|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3) [צ״ל: (מס׳ 4)]}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 355|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|960|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|963|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 176|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|467|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1089|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}, {{ח:תיבה|1091|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 435|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|437|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|439|ת״ט}}, {{ח:תיבה|879|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|1049|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 4)}}, {{ח:תיבה|1051|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 5)}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 94|הודעת המים (עדכון תעריפים למים)}}, {{ח:תיבה|250|הודעת המים (עדכון תעריפים למים) (מס׳ 2)}}, {{ח:תיבה|1004|ת״ט}}, {{ח:תיבה|1146|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 3)}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 313|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}, {{ח:תיבה|1139|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 959|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1581|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1509|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1576|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1484|הודעת המים (עדכון תעריפים למים המסופקים מאת מקורות)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיף 113 לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־4, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מורד“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מורד“ בהתחשב, בין השאר, בזרימה הטבעית של המים ובמניעת אובדן המים באותו אזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מעלה“ – אזור שעליו הכריז מנהל הרשות הממשלתית, שהוא ”אזור מעלה“, בהתחשב, בין השאר, במידת הקרבה למקור נביעתם של המים, בערכי הטבע והנוף באזור ובאפשרות לצמצום ההפקה באזור, בהודעה שפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, מהמועד שנקבע בהודעה;
{{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הכרזה על ”אזור מעלה“ ו”אזור מורד“ (י״פ תשע״ח, 7954; תשע״ט, 8898; תש״ף, 5544, 6825, 8823; תשפ״א, 6182; תשפ״ב, 452).}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נסמך מים שפירים“ – אזור שניתן לנהל בו במשותף את מצאי המים למטרת חקלאות, המסומן כאזור נסמך מים שפירים במפה {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}}, כל עוד לא מתקיים בו אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} שיעור המים הנחותים מסך מצאי המים באזור גדול מ־25%;
{{ח:תתת|(2)}} הביקוש למים נחותים באזור קטן ממצאי המים הנחותים בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“, ”חברה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקת סילוק“ ו”הפקת שיקום“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תאגידי מים וביוב“ – {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הספקים המקומיים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי הפקה והולכה“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה), התשע״ז–2017}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי חישוב עלות“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי רישיון“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון), התשע״ד–2014}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי שירותי תשתית“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית), התשע״א–2011}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש״ע–2009}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוחדרת“ – כמות מים שהוחדרה לפי רישיון החדרה ושהוגדרה ברישיון ככמות מוחדרת;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מוכרת“ – התוצאה המתקבלת מחלוקה בשנים עשר של כמות המים המוכרת לספק לגבי שנה מסוימת, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת כמות מוכרת)#סעיף 14ג|סעיף 14ג לכללי המים (קביעת כמות מוכרת), התשע״ו–2016}}, כפי שמופיע ברישיון ההספקה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מוקצית“ – כמות המים המוקצית כדין, בין להפקה, בין להספקה, ובין לצריכה על פי רישיון, למעט תוספת גמישה לחקלאות כמשמעותה {{ח:חיצוני|כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב)|בכללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים מסופקת“ – כמות המים המסופקת בפועל, כפי שנמדדה בנקודת המדידה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כמות מים נחרגת“ – כל אחת מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} כמות המים שהופקה, סופקה או נצרכה מעל או בניגוד לכמות המים המוקצית;
{{ח:תתת|(2)}} כמות מים שפירים שנצרכה, כדין, לפי היתר של מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות מים שהופקה בהפקת חורף, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|בכללי הפקה והולכה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדגה מתועש“ – גידול דגים לשיווק בבריכות מצופות ביריעה פלסטית או בבטון, שבהן משך זמן שהיית המים פחות מ־24 שעות ומפיק המים מזרימם חזרה למקור מים לפי צו הרשאה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} (להלן – צו הרשאה) ובהתאם לתנאיו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחדיר“ – מי שהחדיר מים שקיבל ממקורות לאקוויפר לפי רישיון החדרה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מים נחותים“ – קולחין, מים מליחים ומים שפירים מאיכות נחותה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ, בין שהיא מספקת את המים לפי רישיון ובין שרואים אותה כאילו סיפקה אותם לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי מקורות“ – מפעלים של מקורות באזורי הארץ השונים, שמתכונתם אושרה בידי מנהל הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מדידה“ – הנקודה שבה נמדדת כמות המים המסופקת לצרכן, לצורך עריכת החשבון בין מקורות והצרכן בעד הספקת המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – צרכן שמספק מים לצריכה ביתית או למטרת תעשייה או למטרת חקלאות, לפי רישיון, והוא אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} חברה, עיריה, מועצה מקומית לרבות מועצה אזורית, ועד מקומי, איגוד ערים, ובלבד שהם מספקים מים במדידה לצרכניהם לפי {{ח:חיצוני|חוק מדידת מים|חוק מדידת מים, התשט״ו–1955}}, ומחייבים אותם לפי חשבון מים;
{{ח:תתת|(2)}} צרכן שיתופי;
{{ח:תתת|(3)}} אגודה שיתופית או תאגיד אחר שאינו חברה שמנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי תכליתו אספקת מים בתחומו וכי הוא בא במקום אחד או יותר מן הגורמים, המנויים בפסקאות (1) או (2) לעניין אספקת מים בשטח, כולו או חלקו, של אותו גורם או גורמים, לפי העניין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק אחר ברשות מקומית“ – ספק ברשות מקומית שאינו ספק מקומי רשותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק חד־רשותי“ – ספק, למעט חברה ולמעט ספק ברשות מקומית, המספק מים בתוך תחום יישוב אחד או יותר ובלבד שאינו ספק רב־רשותי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק מקומי רשותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)|בכללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים), התשנ״ד–1994}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי“ – ספק שהוא מועצה אזורית ובכלל זה ספק המצוי בבעלות של המועצה כאמור, המספק שירותי מים וביוב בתוך תחום של יותר מיישוב אחד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק רב־רשותי אזורי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק ברשות מקומית“ – ספק, שלא הקים חברה שחלות עליו הוראות {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב#סעיף 6א|סעיף 6א לחוק תאגידי מים וביוב}}, לרבות ספק כאמור בפרט (3) להגדרת ספק, הפועל בתחום רשות מקומית שאינה מועצה אזורית, ולמעט ספק שהוא מועצה מקומית תעשייתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן“ – מי שמסופקים לו מים ממקורות על פי רישיון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן ביתי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרכן שיתופי“ – אגודה שיתופית שרשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|בפקודת האגודות השיתופיות}}, סיווג לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|הפקודה האמורה}} כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני, שמתקיימים לגביה כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} היא מספקת מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית, באמצעות מד־מים המותקן ביחידת הדיור;
{{ח:תתת|(2)}} היא צורכת מים ממקורות על פי רישיון שנקבעה בו הכמות, לכל המים המוקצים לצריכה ביתית;
{{ח:תתת|(3)}} כמות המים שאינה למטרת צריכה ביתית נמדדת בה באמצעות מדי־מים נפרדים בכל אחד מן השטחים שאינם משמשים למטרה האמורה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 23|בסעיף 23(ב) לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון החדרה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44ב|בסעיף 44ב לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ש״ח“ – שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור המע״מ“ – השיעור שקבע שר האוצר לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומים בעבור סידור האספקה“ – תשלומים חד־פעמיים ששילם הספק, למקורות, לכל מ״ק, בעבור השקעות היסוד לפי חלקו היחסי במערכת המים, לרבות הגדלת חלקו היחסי, בין בהסכם ובין לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}} ובלבד שטרם חלפו 20 שנה מיום התשלום, ולמעט תשלומים שוטפים שנתיים ששילם עקב אי־תשלומם של התשלומים החד־פעמיים כאמור.

{{ח:סעיף|2|הספקת מים לפי תעריפים|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תשע״א־3, תשע״ז־3}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תספק מים אלא בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, ולא תשית על צרכן, תשלומים נוספים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות תשלומים בעבור סידור האספקה והיטלי הפקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}}.
{{ח:תת|(א1)}} דמי מים שעל בעל רישיון לשלם למקורות לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 33א|סעיף 33א(ב) לחוק}} יחושבו לפי ההפרש בין תעריף ההפקה או תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}, לבין התעריף החל עליו לפי כללים אלה.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות כללים אלה עדיפות על כל הסכם שנעשה בין מקורות לצרכן לפני קביעת התעריפים הנקובים בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} חל שינוי בתעריפי המים בתוך תקופת הצריכה שאליה מתייחס החשבון לצרכן, יראו את הצריכה כאילו התחלקה באופן שווה לכל יום בתקופת הצריכה, והצרכן יחויב לשלם לפי התעריף הקודם בעד הימים שלפני יום השינוי ולפי התעריף החדש בעד הימים שלמן יום השינוי.

{{ח:סעיף|3|מס ערך מוסף|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} למעט אם נקבע אחרת, התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; נקבעו תעריפים בכללים אלה בדרך של הפניה לתעריפים או רכיבים בתעריפים הקבועים בדבר חקיקה אחר, יופחת מהם סכום בגובה שיעור מס ערך מוסף ככל שנכלל שם ולא הופחת בכללים אלה, והכל לפי העניין.

{{ח:סעיף|4|סייג לתחולה|תיקון: תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3}}
{{ח:ת}} התעריפים בכללים אלה יחולו לגבי מים שמספקת חברת מקורות לצרכניה.

{{ח:סעיף|5|חיוב בתעריפים לפי רשיון|תיקון: תשס״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} החיוב בתעריפים הנקובים בכללים אלה ייעשה בהתאם לקביעותיו של רשיון, לרבות מטרות המים המפורטות בו.

{{ח:סעיף|6|התחשבנות בין מקורות והצרכן|תיקון: תשס״ז}}
{{ח:תת|(א)}} צרכן חייב לשלם למקורות את מחיר המים בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה, בהתאם לחשבון שיוגש לו מאת מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} בתים כל שנה תגיש מקורות לצרכן חשבון בעד כמות מים נחרגת, אם היתה כזאת, בהתאם לתעריפים הנקובים בכללים אלה; מקורות רשאית להגיש חשבון כאמור גם לפני תום שנה, בתום כל חודש או בתום כל חלק מן השנה, אם נוכחה בצריכה של כמות מים נחרגת.

{{ח:סעיף|6א|ריבית|תיקון: תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח־5}}
{{ח:תת|(א)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}, שעל רשות מקומית או צרכן אחר לשלם למקורות, שלא שולם במועד שבו היה עליהם לשלמו (להלן – מועד החיוב), ישולם בתוספת ריבית כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה)#סעיף 31|בסעיף 31 לכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע״א–2011}}, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.
{{ח:תת|(ב)}} שילם צרכן למקורות יתר תשלום על סכום שהוא חב בו לפי כללים אלה, ומקורות לא החזירה לו את יתר התשלום בתוך 30 ימים מיום תשלומו, תחזירו מקורות בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה – מיום תשלומו עד יום החזרתו בפועל.

{{ח:סעיף|7|תעריפים למים למטרות צריכה שונות|תיקון: תשמ״ח, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תש״ן, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״א־2, תשנ״א־3, תשנ״ב, תשנ״ב־2, תשנ״ג־2, תשנ״ד, [הודעות], תשנ״ד־2, תשנ״ה־2, תשנ״ז, תשנ״ז־2, תשנ״ז־3, תשנ״ז־4, תשנ״ח, תש״ס, תש״ס־2, תשס״א, ס״ח תשס״ג, ס״ח תשס״ה, ס״ח תשס״ה־2, תשס״ו, תשס״ז, תשס״ח, תש״ע, תש״ע־2, תש״ע־3, תש״ע־4, תשע״א, תשע״א־2, תשע״א־3, תשע״א־5, תשע״א־6, תשע״א־7, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ב־3, תשע״ג, תשע״ג־2, תשע״ג־3, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשע״ד־4, תשע״ד־5, תשע״ד־6, תשע״ה, תשע״ה־2, תשע״ה־3, תשע״ה־4, תשע״ה־5, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־2, תשע״ט־3, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:ת}} התעריפים לכל מ״ק מכמות המים המסופקת מאת מקורות יהיו כמפורט להלן:
{{ח:תת|(1)}} '''מים לחקלאות'''
{{ח:תת|1.1}} '''מים שפירים -'''
{{ח:תת}} {{טורים שווים | {{ממורכז|{{מוקטן|שם מפעל מקורות}}}} | {{ממורכז|{{מוקטן|תעריף בעד כמות המים המוקצית {{ש}} בכל חודשי השנה בש״ח למ״ק}}}} }}
{{ח:תתת|1.1.1}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.2}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.3}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.5}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.6}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}
{{ח:תתת|1.1.6א}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|1.1.7}} 1.940 ש״ח, ובאזור נסמך מים שפירים – 1.647 ש״ח.
{{ח:תתת|1.1.7א}} מים שפירים, ממיתקני הפקה למים עיליים –
{{ח:תתתת|(1)}} הממוקמים באזור מורד – 75% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
{{ח:תתתת|(2)}} הממוקמים באזור מעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7.
{{ח:תתת|1.1.7ב}} מים שפירים ששימשו למדגה מתועש –
{{ח:תתת|(1)}} התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7 בעד כמות מים השווה למכפלה של שטח פני הבריכה ב־1,500 מ״ק לדונם, ולגבי בריכות ששטח פניהן מקורה ואינו חשוף לאור השמש – ב־750 מ״ק לדונם;
{{ח:תתת|(2)}} בעד יתרת כמות המים –
{{ח:תתתת|(א)}} אם הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה – 0.005 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|(ב)}} אם לא הוזרמו בהתאם לתנאים הקבועים בצו ההרשאה, או אם לא מולאו שאר התנאים הנקובים בצו ההרשאה, מהמועד שבו נמסרה לצרכן הודעה על כך ועד שתיקן את ההפרה – 0.01 ש״ח למ״ק.
{{ח:תתת|1.1.7ג}} מים שפירים ששימשו להשקיית אדמות הכבול בעמק החולה לפי תנאי הרישיון – 0.903 ש״ח, ולבעל רישיון שלא עמד בתנאי הרישיון – התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ולמים כאמור שמקורם במיתקני הפקה למים עיליים במעלה – 125% מהתעריף הנקוב בפסקה האמורה.
{{ח:תתת|1.1.8}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}
{{ח:תתת|1.1.9}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 10% – 3.489 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 10% – התעריף הנקוב בפסקת משנה 7(3)(ב) בפסקת משנה 3.1.1.2.

{{ח:תת|1.2}} '''שפד״ן -'''
{{ח:תת}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי –
{{ח:תתת|1.2.1}} {{ח:הערה|תעריף לכמות מים נצרכת -}}
{{ח:תתת}} בשנת 2022 – 1.538 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת}} משנת 2023 ואילך – 1.588 ש״ח למ״ק.
{{ח:תתת|1.2.2}} תעריף לכמות מים נחרגת – התעריפים לפי פסקת משנה 1.1.9.

{{ח:תת|1.3}} '''קולחין -'''
{{ח:תתת|1.3.1}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות של מי השקיה חקלאית בלא מגבלות, לרבות מי קולחין ממפעל תשלובת הקישון המסופקים ממאגרי תשלובת הקישון, כפי שיקבע שר הבריאות לפי {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם|פקודת בריאות העם, 1940}}, עד לכמות המוקצית – 1.256.
{{ח:תתת|1.3.2}} תעריף לכמות מי קולחים נצרכת, באיכות נמוכה מן הקבוע בפסקת משנה 1.3.1 או גבוהה ממוליכות חשמלית של 1.7 דציסימנס למטר, עד לכמות המוקצית – תעריף הנמוך ב־14% מן התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.3.1.
{{ח:תתת|1.3.2א}} {{ח:הערה|(פקעה).}}
{{ח:תתת|1.3.3}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|(1)}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתתת|(2)}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה.
{{ח:תתת|1.3.4|(א)}} קביעת המוליכות החשמלית לעניין פסקה זו תיעשה על ידי מקורות, על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנה, בחודש אוקטובר; הקביעה תהווה בסיס לתעריף מי הקולחים בשנת הרישוי העוקבת, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור במהלך שנת הרישוי;
{{ח:תתתת|(ב)}} דגימה של המים תיעשה על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו, במוצא מיתקן טיהור השפכים;
{{ח:תתתת|(ג)}} את תוצאות הדגימה תעביר מקורות לרשות הממשלתית למים ולביוב, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; בצירוף אישור על העברת עותק שלהן לצרכן, 10 ימים לפחות לפני כן;
{{ח:תתתת|(ד)}} הוראות פסקת משנה זו לא יחולו באזורים שבהם ראה מנהל הרשות הממשלתית, כי השימוש במי קולחים עלול לזהם מקורות מים.

{{ח:תת|1{{ח:הערה|.}}4}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:תת|1.5}} {{ח:הערה|(פקעה)}}

{{ח:תת|1.6}} '''מים מליחים'''
{{ח:תתת|(1)}} בפסקת משנה זו, ”תעריף בסיס“, בש״ח – 1.457.
{{ח:תתת|(2)}} לכמות המים שהוקצתה בשנת הרישוי – מים שמוליכותם החשמלית –
{{ח:תתתת|א.}} בין 1.9 דציסימנס למטר ובין 2.65 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 10 אחוזים;
{{ח:תתתת|ב.}} בין 2.65 דציסימנס למטר ובין 3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 16 אחוזים;
{{ח:תתתת|ג.}} בין 3.4 דציסימנס למטר ובין 4.1 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 24 אחוזים;
{{ח:תתתת|ד.}} בין 4.1 דציסימנס למטר ובין 4.8 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 30 אחוזים;
{{ח:תתתת|ה.}} בין 4.8 דציסימנס למטר ובין 5.2 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 34 אחוזים;
{{ח:תתתת|ו.}} בין 5.2 דציסימנס למטר ובין 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 40 אחוזים;
{{ח:תתתת|ז.}} מעל 10 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס בהפחתה של 45 אחוזים.
{{ח:תתת|(3)}} מים שתכולת הסולפטים בהם עולה על 1,600 מיליגרם לליטר, או מים שרמת הברזל המומס בהם מעל 0.3 מיליגרם לליטר או מים שרמת המימן הגופרי בהם מעל 0.5 מיליגרם לליטר או צירוף של כל שניים מהם, והמוליכות החשמלית שלהם נמוכה מ־3.4 דציסימנס למטר – תעריף הבסיס, בהפחתה של 25 אחוזים.
{{ח:תתת|(3א)}} מים מליחים, ממיתקני הפקה למים עיליים:
{{ח:תתתת|(א)}} לכמות שהוקצתה בשנת הרישוי, 90% מהקבוע בסעיף {{ח:הערה|[צ״ל: בפסקה]}} 1.6(2);
{{ח:תתתת|(ב)}} הממוקמים באזור מורד, 85% מהתעריף בפסקת משנה (א);
{{ח:תתתת|(ג)}} הממוקמים באזור מעלה, 115% מהתעריף בפסקת משנה (א);
{{ח:תתת|(3ב)}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|א.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתתת|ב.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שהיה צריך לשלם אלמלא היתה חריגה.
{{ח:תתת|(4)|א.}} קביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים לעניין סעיף זה תיעשה על ידי מקורות;
{{ח:תתתת|ב.}} הקביעה כאמור תיעשה על סמך דגימה של מים, שתיערך אחת לשנתיים מחודש יולי עד חודש אוקטובר של אותה שנה (להלן בסעיף זה – תקופת הקביעה); הקביעה תהווה בסיס לתעריף המים המליחים בשתי שנות הרישוי העוקבות, ולא ייעשה שינוי בתעריף המים כאמור בתקופת הקביעה;
{{ח:תתתת|ג.}} הדגימה של המים תילקח בנקודה שבה מועברים המים מרשות הספק לרשות הצרכן (נקודת המעבר);
{{ח:תתתת|ד.}} הדגימה של המים תילקח על ידי נציג מוסמך של מקורות, בנוכחות הצרכן או נציג מטעמו;
{{ח:תתתת|ה.}} תוצאות הדגימות יועברו על ידי מקורות לרשות הממשלתית, לא יאוחר מ־15 בחודש נובמבר של כל שנה; עותק מתוצאות הדגימות תעביר מקורות לצרכן, לפחות 10 ימים לפני כן;
{{ח:תתתת|ו.}} נמנע ממקורות לקחת דגימה בשל נסיבות התלויות בצרכן, תיעשה הקביעה בשנת הרישוי העוקבת על בסיס הנתונים הנמצאים ברשותה באותה עת ורשאית היא לצורך כך לקבל נתונים בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים מאת הרשות הממשלתית וזאת עד לביצוע דגימה חוזרת שתילקח עד לסוף חודש מרס; תוצאות הבדיקה החוזרת ישמשו לצורך ההחלטה בדבר המוליכות החשמלית והיונים המומסים ממועד הבדיקה; מנע הצרכן ביצוע בדיקה חוזרת יחויבו המים מאותו מועד לפי התעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7;
{{ח:תתתת|ז.}} על אף האמור בפסקת משנה ב רשאים הצרכן או מקורות, לפי העניין, לערוך דגימה חוזרת גם בשנה העוקבת לשנת הבדיקה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות ממועד הדגימה הקודמת לאותו צרכן; ממצאי הבדיקה ישמשו לקביעת המוליכות החשמלית והיונים המומסים כאמור עד סוף תקופת הקביעה; ובלבד שאם נעשתה דגימה חוזרת בידי צרכן, תוצג לפני מקורות בדיקת מעבדה מוסמכת ומקורות תבצע דגימה חוזרת לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, והצרכן יישא בעלות הדגימה החוזרת שתיעשה על ידי מקורות בסך 500 שקלים חדשים.
{{ח:תתת|(5)}} הזכאות לעניין סעיף זה לגבי מים שאינם מזוהים כמים מליחים בעת התקנתו, תקום רק עם הגשת בקשה בכתב למנהל הרשות הממשלתית ותחל רק בשנת הרישוי העוקבת.
{{ח:תתת|(6)}} פסקת משנה (2)א עד ו תחול באזורים האלה בלבד או בחלקים מהם, על פי קביעת מנהל הרשות הממשלתית: עמק הירדן; בקעת הירדן; עמק בית שאן; עמק חרוד; עמק יזרעאל; עמק זבולון; חוף הכרמל; הנגב הצפון מערבי; הר הנגב; מדבר יהודה; ערבה; כיכר סדום.
{{ח:תתת|(7)}} על אף האמור בפסקות משנה (2) ו־(3), התעריף בעד מים מליחים שמנהל הרשות הורה כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הנקוב בפסקה 1.1.7.

{{ח:תת|1.7}} מים שפירים שמנהל הרשות אישר שהם באיכות נחותה, ובעל הרישיון סיפקם כאמור ברישיון – 90% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7, ואם נקבע ברישיון שיש לספקם לצורך הספקתם למפעל קולחין והמים סופקו כאמור – 50% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.1.7; בסעיף זה, ”איכות נחותה“ – מים המהווים תוספת להפקה לגבי מקור מים מסוים ושהרכבם הכימי מונע מהם שימוש במי שתייה.

{{ח:תת|1.7א}} מים מליחים המופקים מקידוח שמנהל הרשות אישר שהם מים נחותים ושנקבע ברישיון שיש לספקם למפעל קולחין, בכמות שאינה עולה על 10 מלמ״ק לשנה, והמים סופקו כאמור – 70% מהתעריף הנקוב בפסקת משנה 1.6, לפי העניין; בפסקה זו, ”מים נחותים“ – מים שאינם מנוצלים ושאספקם {{ח:הערה|[צ״ל: ושאספקתם]}} למפעל קולחין מביאה לתוספת הפקה ושמוליכותם מעל 2.65 דצמיסימנס למטר או שהרכבם הכימי מונע את אספקתם למערכות האספקה.

{{ח:תת|1.8}} מים שנקבע לגביהם ברישיון ההספקה כי הם מיועדים להעברה בין מפעלית למפעל קולחין – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לגביהם לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}}.

{{ח:תת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה)}}

{{ח:תת|(3)}} '''מים לכל צריכה אחרת'''
{{ח:תתת|(א)}} בפסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(א) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות מוכרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”Z&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 3|בסעיף 3(1)(ב) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים ולשירותי ביוב בעד צריכה ביתית לגבי כמות נוספת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”W“ – התעריף הנקוב {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 4|בסעיף 4(1) לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי מים בעד גינון ציבורי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”S“ – המנה המתקבלת מחלוקת תעריף הביוב שנקבע לספק המקומי הרשותי לפי {{ח:חיצוני|כללי ההתייעלות הכלכלית (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה)#פרק ד|פרק ד׳ לכללי ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010) (תעריפי שירותי מים וביוב ברשויות מקומיות שאינן רשויות מקומיות בלא תאגיד ואשר טרם העבירו את שירותי המים והביוב לחברה), התשע״ה–2014}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות נמוכה מוכרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השניה לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לעלות גבוהה מוכרת;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt;“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#תוספת 3|בתוספת השלישית לכללי חישוב עלות}}, כתעריף לגינון ציבורי;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”B“ – התעריף הנקוב לכל חברה, כפי שמופיע {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 6|בסעיף 6 לכללי התעריפים}}, כתעריף לשירותי ביוב;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.2) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”K“ – היחס בין הממוצע המשוקלל, של התעריף בעד כל כמות נוספת, בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו־B ושל התעריף למוסד עירוני לפי {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)|כללי התעריפים}}, בהפחתה של D&lt;sub&gt;3&lt;/sub&gt; ו־B לבין התעריף בעד כל כמות נוספת בהפחתה של D&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ו־B; כפי שפורסם לפי כללים אלה;
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יחס הצריכה“ – היחס בין הכמות המוכרת לבין הכמות מעבר לכמות המוכרת שסיפקה החברה בשנה האחרונה שלפיה חושבו התעריפים לבעל הרישיון.
{{ח:תתת|(ב)}} בעד מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים בכללים אלה, בכל מפעלי מקורות –
{{ח:תת|3.1}} מים שפירים –
{{ח:תתת|3.1.1}} לספק חד־רשותי –
{{ח:תתתת|3.1.1.1}} – בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.984 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2}} – בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.014 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3}} – בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.886 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א}} לספק רב־רשותי –
{{ח:תתתת|3.1.1.1א}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 0.672 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2א}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.697 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3א}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.574 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א1}} לספק חד־רשותי שמפיק מים לפי רישיון –
{{ח:תתתת|3.1.1.1א1}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.836 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2א1}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.866 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3א1}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.738 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א2}} לספק רב־רשותי שמפיק מים לפי רישיון –
{{ח:תתתת|3.1.1.1א2}} בעד כל כמות שעד לכמות מוכרת – 0.527 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2א2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 5.556 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3א2}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 4.428 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1א3}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|3.1.1א4}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|3.1.1ב}} לספק אחר בתחום רשות מקומית –
{{ח:תתתת|3.1.1.1ב}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – 1.524 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.2ב}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – 6.554 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.1.3ב}} בעד הכמות להשקיית גנים ציבוריים ברשות מקומית זכאית כהגדרת מונחים אלה {{ח:חיצוני|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון)|בכללי רישיון}} – 5.111 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.1ג}} לספק מקומי רשותי –
{{ח:תתתת|3.1.1.1ג}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (M) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;M = Z_1 - (S/1.092) - 1.13&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.1.2ג}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת – הסכום (N) המתקבל מהחישוב לפי הנוסחה:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;N = Z_2 - (S/1.092) - 1.19&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתת|3.1.2}} לספק שהוא חברה (להלן בכללים אלה – ספק חברה) –
{{ח:תתתת|3.1.2.1}} בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – הסכום (L) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;L = Z_1 - B - D_1&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.2.2}} בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי – הסכום (H) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;H = K*(Z_2 - B - D_2)&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.2.3}} בעד גינון ציבורי – הסכום (G) המתקבל מהחישוב על פי הנוסחה הזו:
{{ח:תתתת}} {{ממורכז|&lt;math&gt;G = W - D_3&lt;/math&gt;}}
{{ח:תתתת|3.1.2.4}} היה והסכום (L) המתקבל בפסקה 3.1.2.1 נמוך מ־0.30 ש״ח (להלן – הסכום המזערי), יופחתו מהסכום (H) המתקבל בפסקה 3.1.2.2, מכפלה של יחס הצריכה בהפרש שבין L ובין הסכום המזערי, ובלבד שהסכום (H) לא יפחת מהסכום המזערי, והסכום (L) ייקבע לפי הסכום המזערי;
{{ח:תתתת|3.1.2.5}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2023):}} בעד האספקה מעבר לגדר ההפרדה הביטחונית בירושלים עד גובה הכמות המוקצית – 0.962 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתת|3.1.2.5א}} בעד אספקת המים לירושלים לספקי מים שהוגדרו בהסכמים מדיניים עד גובה הכמות המוקצית – 3.448 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתת|3.1.3}} למי שאינו ספק –
{{ח:תתתת|3.1.3.1}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתתת|3.1.3.2|(א)}} בעד כל כמות שעד 15,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואם סופקה כמות מוכרת, יהיה התעריף בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת – R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;; בפסקה זו, ”R&lt;sub&gt;1&lt;/sub&gt;“ – המנה המתקבלת מחלוקת הסכום המתקבל {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|בסעיף 4(1)(1.1) לכללי הספקים המקומיים}}, בסכום המצטבר של אחד ועוד שיעור המע״מ;
{{ח:תתתתת|(ב)}} בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתתת|(ג)}} בעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק, בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתתת|3.1.3.2א}} בעד צריכה שהוכרה כנזילה סמויה, לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים שמספקים ספקים מקומיים)#סעיף 4|פסקה {{ח:הערה|(}}5.3{{ח:הערה|)}} בסעיף 4 לכללי הספקים המקומיים}}, בשינויים המחויבים מזהות הספק;
{{ח:תתתת|3.1.3.3}} על אף האמור בפסקאות משנה 3.1.3.1 ו־3.1.3.2, בעד בית חולים, בית מרחץ ומקווה – לכמות שעד לכמות שנקבעה כאמור בפסקאות משנה (1) ו־(2) ושאושרה לפי פסקאות משנה (3) או (4) לפי העניין – 2.845 ש״ח למ״ק;
{{ח:תתתתת|(1)}} לבית מרחץ ומקווה המתפרסם ברשימת מקוואות הטהרה של המשרד לשירותי דת – לכל כמות מים ושהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} נציג של מקורות, בדק ואישר בכתב, כי כל המים מסופקים לו במד־מים נפרד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים המסופקים לו משמשים למטרה זו בלבד;
{{ח:תתתתתת|(ג)}} מהנדס מים אישר בכתב כי הותקנו בו אבזרים חוסכי מים; נמצא כי כל מכלי הדחה הם דו־כמותיים וכי בפתח כל קבועת שרברבות מותקנים וסתים ומגבילי ספיקה, יראו בכך כהתקנת אבזרים חוסכי מים לעניין פסקה זו;
{{ח:תתתתת|(2)}} לבית חולים אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} לכל כמות מים שנמדדה ברשת מים נפרדת המספקת מים רק לשימושים רפואיים ובלבד שהתקיימו כל אלה:
{{ח:תתתתתתת|(1)}} אושר בידי מהנדס מים כי בבית החולים מותקנת רשת מים נפרדת כאמור;
{{ח:תתתתתתת|(2)}} מורשה החתימה אישר בתצהיר כי המים לשימושים רפואיים מסופקים ברשת הנפרדת ומשמשים למטרה זו בלבד;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} לא קיימת בבית החולים או לא אושר קיומה של רשת נפרדת כאמור – הכמות המתקבלת ממכפלת מספר מיטות האשפוז, לפי תעודת רישום בית חולים המתפרסמת על ידי האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות, בשנה מסוימת, ב־15 מטרים מעוקבים לחודש (להלן – הכמות המחושבת);
{{ח:תתתתת|(3)}} בית מרחץ או מקווה יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, את האישורים הנדרשים לפי פסקת משנה (א); הוגשו האישורים כאמור תבוצע האספקה, בתקופה העוקבת, בידי ספק המים בהתאם לתעריפים ולכמויות בסעיף זה; לא הוגשו אישורים כאמור או מצאה מקורות כי בית המרחץ או המקווה פועלים בניגוד למוצהר יראה בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
{{ח:תתתתת|(4)}} בית חולים יגיש למקורות, ב־1 באוקטובר, אחת לשנתיים, אישורים כאמור בפסקת משנה (ב)(1) או את הכמות המתקבלת לפי פסקת משנה (ב)(2), לפי העניין; ב־1 בנובמבר, אחת לשנתיים, תעביר מקורות את האישורים וכמויות המחושבות בפירוט לפי בתי החולים, לרשות הממשלתית; הרשות הממשלתית תאשר לספק המים את הכמות לאספקה לפי פסקאות משנה (ב)(1) או (ב)(2), כולה או חלקה, לפי העניין, לגבי התקופה העוקבת; לא הוגשו אישורים או כמות מחושבת כאמור או נמצא כי בית חולים פועל בניגוד למוצהר, תראה מקורות בכמות שסופקה כמים למי שאינו ספק לפי פסקה 3.1.3.1 או 3.1.3.2, לפי העניין;
{{ח:תתתת|3.1.3.4}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1.3.2, מים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מיועדים לסילוק מאקוויפר –
{{ח:תתתתת|(1)}} לא יחויבו בתעריף אם מתקיים בהם אחד מאלה:
{{ח:תתתתתת|(א)}} הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ותנאיו ליעד החדרה שלא נקבע לגביו ברישיון ההחדרה שהוא בעדיפות משנית;
{{ח:תתתתתת|(ב)}} נקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת שיקום והם הופקו וסופקו לפי תנאי הרישיון, ובלבד שכל המים שנקבע לגביהם ברישיון כי הם מהווים הפקת סילוק הופקו וסולקו לפי תנאי הרישיון;
{{ח:תתתתת|(2)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 30% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם הוחדרו בחזרה לאקוויפר לפי רישיון החדרה ליעד שהוגדר ברישיון ההחדרה כיעד בעדיפות משנית;
{{ח:תתתתת|(3)}} יחויבו בתעריף בשיעור של 50% מהתעריף הקבוע בפסקת משנה 3.1.3.2 אם הם סולקו לפי רישיון ולפי תנאיו ליעד שהוגדר ברישיון כאגן ההיקוות של הכינרת.

{{ח:תת|3.2}} על אף האמור בפסקת משנה 3.1 –
{{ח:תתת|(1)}} מים שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם באיכות נחותה ומתאימים לשימושים אחרים – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
{{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(3)}} מים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 22,000 מיליגרם כלור לליטר ושהרכבם מונע שימוש בהם למי שתייה, ומנהל הרשות אישר שהם מים מליחים – לספק המנוי בפסקאות משנה 3.1.1 עד 3.1.2 תעריף הנמוך ב־71% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;, ואולם אם סופקו המים חלף כמות מוכרת לפי פסקת משנה 3.1.1.1 יהיה התעריף נמוך ב־96% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ולמי שאינו ספק לפי פסקת משנה 3.1.3 למים שמליחותם מעל 400 מיליגרם כלור לליטר ועד 2,500 מיליגרם כלור לליטר תעריף הנמוך ב־50% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; ומעל 2,500 מילגרם כלור לליטר לפי הפירוט הזה:
{{ח:תתת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מליחות (מיליגרם כלור לליטר)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תעריף בש״ח למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2,501 עד 6,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.613&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,001 עד 8,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.287&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;8,001 עד 10,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.961&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(4)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10,001 עד 12,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.635&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(5)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;12,001 עד 14,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.309&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(6)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14,001 עד 16,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.984&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(7)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;16,001 עד 18,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.658&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(8)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;18,001 עד 20,000&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.332&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(9)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20,001 עד 21,999&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.916&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:תתת|(3א)}} מים שמליחותם מעל 22,000 מיליגרם כלור לליטר – לא יחויבו בדמי מים;
{{ח:תתת|(3ב)}} נוסף על האמור בפסקת משנה (3), למי שאינו ספק, בעד כל כמות שמעבר ל־15,000 מ״ק ועד 250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות, לפי הטבלה שבפסקת משנה (3), בהפחתה של 0.7 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;; ובעד כל כמות שמעבר ל־250,000 מ״ק לשנה שסופקה דרך מד־מים בודד – התעריף בעד אותה רמת מליחות בהפחתה של 0.95 ש״ח למ״ק במכפלת התעריף בעד אותה רמת מליחות ובחלוקה ל{{ח:הערה|־}}R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt; בין שכמות זו נצרכה במד בודד ובין בכמה מדים באותו מתחם;
{{ח:תתת|(4)}} מי קולחים, שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש, למעט מי השפד״ן – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־56% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
{{ח:תתת|(5)}} מי שפד״ן שאושרו לצריכה לפי מטרת השימוש, ומנהל הרשות הממשלתית אישר שהם מתאימים לשימוש – יחול על כמות המים שברישיון, תעריף הנמוך ב־40% מ־R&lt;sub&gt;2&lt;/sub&gt;;
{{ח:תתת|(6)}} תעריף לכמות מים נחרגת –
{{ח:תתתת|1.}} בשיעור שאינו עולה על 8% – 125% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתתת|2.}} בשיעור שעולה על 8% – 150% מן התעריף שצריך היה לשלם אלמלא היתה חריגה;
{{ח:תתת|(7)}} מקורות תקבע את תכולת הכלורידים והיונים המומסים לעניין סעיף זה לפי סעיף 7(1.6)(4)ב עד ז;
{{ח:תתת|(8)}} על אף האמור בפסקה זו, התעריף בעד מים מליחים, מים נחותים או מי קולחין, לרבות שפד״ן, שמנהל הרשות קבע כי השימוש בהם עלול לזהם מקורות מים, יהיה התעריף הקבוע לאותו ספק בפסקה 3.1 בעד כל כמות מים שפירים שמעבר לכמות המוכרת.

{{ח:תת|(4)}} '''מים לשמירת ערכי טבע -'''
{{ח:תת}} בעד הזרמה של מים בבתי גידול לחים שמנהל הרשות הגדירם ברישיון כמיועדים לשמירת ערכי טבע –
{{ח:תתת|(1)}} שהפיק בעל הרישיון – תעריף ההפקה וההולכה שנקבע לו לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (חישוב עלויות ותעריפים להפקה ולהולכה)|כללי הפקה והולכה}};
{{ח:תתת|(2)}} שסיפקה מקורות לבעל הרישיון – העלות הכרוכה בהפקתם ואספקתם, כפי שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|8|אחזקת מערכות מים וביוב|תיקון: תשמ״ט, תש״ן, תשנ״א־3, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־2, תש״ס־2, תשס״ז, תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־3, תשע״א־6, תשע״ב־2, [הודעות], תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־3, תשע״ח, תשע״ח־2, תשע״ח־5, תשע״ט, תשע״ט־4, תש״ף, תש״ף־2, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ב, תשפ״ב־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תפריש מתוך הסכומים שחייבה ספק ברשות מקומית, בעד כל כמות מים שסיפקה לו, סכום למ״ק מהחיוב למים שסופקו לכל מטרת צריכה או שימוש למעט לחקלאות:
{{ח:תתת|(1)}} לספק מקומי רשותי – 0.834 ש״ח;
{{ח:תתת|(2)}} לספק אחר ברשות מקומית – 0.314 ש״ח.
{{ח:תת|(ב)}} סכומים שהפרישה מקורות בניכוי הוצאות גבייה, מתוך הסכומים כאמור בסעיף קטן (א) יירשמו בנפרד, והיא לא תשעבד או תמחה כספים אלה ולא תיתן זכות קיזוז לגביהם בלא אישור הממונה; עם הקמתה של חברה בתחומי הספק שממנו נגבו הכספים כאמור בסעיף קטן (א), ולא מוקדם מיום 1 בינואר 2011, תעביר מקורות לחברה, על פי הוראת הממונה ובמועד שיורה, את סך כל הכספים שנגבו מאותו ספק כאמור, בתוספת ריבית; לעניין זה,
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ריבית“ – ריבית חשב כללי כמשמעותה בהודעה בדבר שיעורי ריבית החשב הכללי כפי שמתפרסמת, מזמן לזמן, ברשומות ובהפחתה של 1.25%;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הוצאות גבייה“ – 3% מתוך הסכומים שחייבה מקורות לפי סעיף קטן (א), ואם נקטה לשם גבייתם בהליך בבית משפט או בהוצאה לפועל – 8% מתוך הסכומים שחייבה ושלגביהם נקטה בהליך כאמור.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוקמה חברה וכל עוד לא נקבעו לה תעריפים כאמור {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב)#סעיף 30|בסעיף 30 לכללי חישוב עלות}}, ימשיכו לחול על אספקת המים התעריפים לפי כללים אלה לספקים או לחברות, לפי העניין, כפי שחלו ערב הקמתה, ואולם לעניין סכומים שתפריש מקורות לפי סעיף קטן (א) החל ממועד הקמת החברה כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה).
{{ח:תת|(ד)}} על פי הוראה בכתב של הממונה והחל מהמועד שיורה עליו, ובלבד שלא יקדם ליום תחילת התקופה שלגביה שלחה החברה הודעת חיוב ראשונה לצרכניה, מקורות תפסיק את גביית התעריפים מהחברה שהוקמה כאמור, לפי תעריף של ספק ברשות מקומית ותחייב את החברה לפי תעריף של ספק רב־רשותי לחברה שהוקמה כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} הורה הממונה למקורות כאמור בסעיף קטן (ד), תעביר מקורות מיידית לחברה סכומים שהפרישה בעבורה לפי סעיף קטן (ג), מיום הקמתה.
{{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי הממונה, באישור מועצת הרשות הממשלתית להורות למקורות לבצע אחד האלה:
{{ח:תתת|(1)}} להפחית מהסכום שהיא גובה מספק לפי סעיף קטן (א) בתנאים ולתקופה שיורה ובלבד שתעריף שישלם הספק כאמור לא יפחת מתעריף לספק חד־רשותי;
{{ח:תתת|(2)}} להפחית מהסכומים שהפרישה לפי סעיף קטן (א);
{{ח:תתת|(3)}} להעביר לספק סכומים שנרשמו לזכותו לפי סעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה – הסכומים שנרשמו) ובלבד שהסכום שתעביר לא יעלה על מכפלה של הסכום שהממונה אישר לאותו ספק כהשקעה עודפת במערכות מים או ביוב בתחומו ביחס שבין הסכומים שנרשמו לבין הסכומים שנרשמו בצירוף החוב במקורות בשל אותם סכומים.
{{ח:תת|(ז)}} הוראה כאמור בסעיף קטן (ו) תינתן בשים לב למצב משק המים והביוב בתחום הספק האמור, וליעילות ניהול משק המים והביוב בידי אותו ספק, ובהתקיים התנאים הבאים:
{{ח:תתת|(1)}} אם הספק הוא ספק ברשות מקומית למעט ספק כאמור בפרט (3) להגדרה ספק, ההפחתה או ההעברה התבקשו בשל השקעות במערכות המים או הביוב בתחומו, והממונה נוכח לדעת כי יש הכרח או דחיפות בביצוען;
{{ח:תתת|(2)}} אם הספק הוא אגודה שיתופית – לאחר שקוימה התייעצות עם רשם האגודות השיתופיות כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות#סעיף 3|בסעיף 3 לפקודת האגודות השיתופיות}}.

{{ח:סעיף|8א||תיקון: תש״ן, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|8ב|תעריף למים מוחדרים|תיקון: תשע״ח־5}}
{{ח:ת}} מקורות תשלם למחדיר בעד כל כמות מוחדרת שהפיקה, את הסכום הנמוך מבין שני אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות כפי שתחושב לפי {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית)#סעיף 5|סעיף 5 לכללי שירותי תשתית}} בהתאמות ובשינויים האלה:
{{ח:תתת|(א)}} מקדם החזר ההון יעמוד על השיעור לפי סעיף קטן (ב) כשהוא מוכפל ב־1.4;
{{ח:תתת|(ב)}} תקופת הקיים בשנים תעמוד על 20 שנה;
{{ח:תת|(2)}} 2 ש״ח למ״ק.

{{ח:סעיף|9||תיקון: תש״ן, תש״ס־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|10||תיקון: תש״ע־2, תשע״ג, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|11||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12||תיקון: תשס״ז, תש״ע־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|12א|פרסום תעריפים|תיקון: תש״ע־2, תש״ע־3, תשע״א־6, תשע״ד־2, תשע״ה־2, תשע״ו}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריפים שהתקבלו –
{{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(בוטל);}}
{{ח:תתת|(2)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}} –
{{ח:תתתת|(1)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.1) – לספק חברה, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (L);
{{ח:תתתת|(2)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.2) – לספק חברה, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת ולמעט בעד גינון ציבורי (H);
{{ח:תתתת|(3)}} לפי פסקת משנה (3.1.2.3) – לספק חברה, בעד גינון ציבורי (G);
{{ח:תתתת|(4)}} לפי פסקת משנה (3.1.3.2) – למי שאינו ספק;
{{ח:תתתת|(5)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.1ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שעד לכמות המוכרת (M);
{{ח:תתתת|(6)}} לפי פסקת משנה (3.1.1.2ג) – לספק מקומי רשותי, בעד כל כמות שמעבר לכמות המוכרת (N).
{{ח:תת|(א1)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין היחס (K) לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(3)}}.
{{ח:תת|(א2)}} מנהל הרשות הממשלתית יפרסם, באתר האינטרנט של הרשות הודעה לעניין התעריף שיתקבל לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}} והחלטות הממונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|סעיף 8(ו)}}.
{{ח:תת|(ב)}} פורסמה הודעה כאמור, יראו בה, כמחייבת לעניין התעריפים הנקובים בה.

{{ח:סעיף|12ב|כמות נחרגת ותשלום מיוחד|תיקון: תש״ע־2}}
{{ח:ת}} אין בקביעתם של תעריפים לכמות נחרגת בכללים אלה, משום היתר למקורות או לכל אדם אחר, להפיק, לספק או לצרוך מים מעבר לכמות המוקצית לו, לפי העניין, או לגרוע מסמכויות מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124א|סעיפים 124א}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124ד|ו־124ד לחוק}}.

{{ח:סעיף|13|ביטול}}
{{ח:ת}} תקנות המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ה–1985 – בטלות.

{{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשע״ז־3}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1 – ההגדרה ”אזור נסמך מים שפירים“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} {{ממורכז|[[Image:אזור נסמך מים שפירים.jpg|400px|link=]]}}

{{ח:חתימות|י״ט בסיון התשמ״ז (16 ביוני 1987)}}
* '''אריה נחמקין'''&lt;br&gt;שר החקלאות
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>ou68pag044p156wdkw605pfdkcyleg9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד מצדה/מד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469981</id>
    <revision>
      <id>1417674</id>
      <parentid>1417501</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T00:59:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1957" xml:space="preserve">(מד, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;חסד \ את א[.]&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מד, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רב כבוד חלק עליון \ וגדלה מ[.]&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(מד, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;ויעצים בתבונתם \ וחזי כל בנב[.]&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מד, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;שרי גו[.] [.]מזמ[...]ם \ ו[...]ים במחק[.]{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מד, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;חכמי שיח בס[.]רתם \ ומשלים ב[.]&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מד, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;ח[.]רי מזמור על קו \ ונשאי מש&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מד, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;אנשי חיל וסמכי כח \ וש[.]&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מד, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;כל א&lt;sup&gt;ל&lt;/sup&gt;ה בדרם נכבדו&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מד, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;יש מהם הניחו שם \ ל[.]&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מד, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ויש מהם שאין לו זכר{{ש}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מד, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כאשר לא היו היו&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מד, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;אולם אלה אנשי חסד \ ו[.]&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מד, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;אם זרעם נאמן טובם \ ונ[.]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מד, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;בבריתם עמד זרעם \ וצאצאי[..]&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מד, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;[..] עולם יעמד זרעם \ וכבודם לא ימ[..]&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(מד, יד) &lt;קטע התחלה=יד/&gt;ם בשלום נאספה \ שמם חיל דור ודר&lt;קטע סוף=יד/&gt;

(מד, טו) &lt;קטע התחלה=טו/&gt;עדה \ ותחלתם יספר קהל&lt;קטע סוף=טו/&gt; ''[יש רווח כאן בכ&quot;י]''

(מד, טז)

(מד, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;מצא תמים ב[.]&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(מד, יח)

(מד, יט)

(מד, כ)

(מד, כא)

(מד, כב)

(מד, כג)


[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>t24sjf4ddtnr3essh4ij17kco3q6c4z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד מצדה/מג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469983</id>
    <revision>
      <id>1417675</id>
      <parentid>1417505</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T01:07:10Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1673" xml:space="preserve">(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;מאר מרום ורקיע לטוהר \ [.]צ[.] [...]&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שמש מופי[.] בצאתו נכסה \ כלי נורא מעש[.] [.]ליון&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(מג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בהצהירו י[....]ח תבל \ ולפני חרב  מי י[..]לל&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;[..] [.]ו[.] מ[.]שי מוצ[.] \ של[...]ש[.]{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לשון מאור ת[.]מיר נושבת \&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כי גדול אדני עשהו \ ודב[.]&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מג, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וג[...]ח יאריח עתות \ מ[.]&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מג, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;לו [...] וממנו חג \&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;[...]ש כשמו היא [...]{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כלי צבא נבלו מרום \ מ[..]&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;תור שמים והוד כוכב \ עדי משריק במר[.]&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מג, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בדבר אדני יעמד חק \ ולא ישח [.]אש[.]רתם&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מג, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ראה קשת וברך עשיה \ כי מ[.]ד נהדר [...]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מג, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;[...] בכדודה \ [.]ד אל נ[.]תה בג[..]&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מג, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;גערתו [...] ברד \ ותנצח זיקות משפט&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה: בן סירא]]</text>
      <sha1>62fjf7tt0ip78u8ncpze0hn3y891gsd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417676</id>
      <parentid>1417675</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T01:08:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1673" xml:space="preserve">(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;תאר מרום ורקיע לטוהר \ [.]צ[.] [...]&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שמש מופי[.] בצאתו נכסה \ כלי נורא מעש[.] [.]ליון&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(מג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בהצהירו י[....]ח תבל \ ולפני חרב  מי י[..]לל&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;[..] [.]ו[.] מ[.]שי מוצ[.] \ של[...]ש[.]{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לשון מאור ת[.]מיר נושבת \&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כי גדול אדני עשהו \ ודב[.]&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מג, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וג[...]ח יאריח עתות \ מ[.]&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מג, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;לו [...] וממנו חג \&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;[...]ש כשמו היא [...]{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כלי צבא נבלו מרום \ מ[..]&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;תור שמים והוד כוכב \ עדי משריק במר[.]&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מג, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בדבר אדני יעמד חק \ ולא ישח [.]אש[.]רתם&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מג, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ראה קשת וברך עשיה \ כי מ[.]ד נהדר [...]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מג, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;[...] בכדודה \ [.]ד אל נ[.]תה בג[..]&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מג, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;גערתו [...] ברד \ ותנצח זיקות משפט&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה: בן סירא]]</text>
      <sha1>pa5unre56mzhpe0jauxdgadlcjswqaw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417677</id>
      <parentid>1417676</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T01:14:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1681" xml:space="preserve">(מג, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;תאר מרום ורקיע לטוהר \ [.]צם ש[..]ם [...]&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מג, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;שמש מופי[.] בצאתו נכסה \ כלי נורא מעש[.] [.]ליון&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(מג, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;בהצהירו י[...]ח תבל \ ולפני חרב  מי י[...]לל&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;[..] [.]ו[.] מ[.]שי מוצ[.] \ של[...]ש[.]{{ש}}&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ד) &lt;קטע התחלה=ד/&gt;לשון מאור ת[.]מיר נושבת \&lt;קטע סוף=ד/&gt;

(מג, ה) &lt;קטע התחלה=ה/&gt;כי גדול אדני עשהו \ ודב[.]&lt;קטע סוף=ה/&gt;

(מג, ו) &lt;קטע התחלה=ו/&gt;וג[...]ח יאריח עתות \ מ[.]&lt;קטע סוף=ו/&gt;

(מג, ז) &lt;קטע התחלה=ז/&gt;לו [...] וממנו חג \&lt;קטע סוף=ז/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;[...]ש כשמו היא [...]{{ש}}&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ח) &lt;קטע התחלה=ח/&gt;כלי צבא נבלו מרום \ מ[..]&lt;קטע סוף=ח/&gt;

(מג, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;תור שמים והוד כוכב \ עדי משריק במר[.]&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מג, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;בדבר אדני יעמד חק \ ולא ישח [.]אש[.]רתם&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מג, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;ראה קשת וברך עשיה \ כי מ[.]ד נהדר [...]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מג, יב) &lt;קטע התחלה=יב/&gt;[...] בכדודה \ [.]ד אל נ[.]תה בג[..]&lt;קטע סוף=יב/&gt;

(מג, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;גערתו [...] ברד \ ותנצח זיקות משפט&lt;קטע סוף=יג/&gt;

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה: בן סירא]]</text>
      <sha1>qf9hp1w3j9hudze1fhf748s8xgwtggp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין בתל רגב)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469994</id>
    <revision>
      <id>1417647</id>
      <timestamp>2022-08-10T12:43:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;&lt;שם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין בתל רגב), תשנ&quot;ח-1998  &lt;מקור&gt; ...  בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 15(א)(4)]] לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל&quot;א-1971]] (להלן - [[חוק שירותי הדת) ובתוקף סמכותי לפי סעיפים 6 [[ו-7 לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="5830" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין בתל רגב), תשנ&quot;ח-1998

&lt;מקור&gt; ...

בתוקף סמכותי לפי [[סעיף 15(א)(4)]] לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל&quot;א-1971]] (להלן - [[חוק שירותי הדת) ובתוקף סמכותי לפי סעיפים 6 [[ו-7 לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק הזכות לקבורה אזרחית), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות
: בתקנות אלה -
&quot;בתי עלמין&quot; - בתי העלמין היהודיים ובתי העלמין האזרחיים בתל רגב;
&quot;המועצה&quot; - מועצת בתי העלמין בתל רגב;
&quot;השר&quot; - השר לעניני דתות;
&quot;חברה&quot; - חברה לענייני קבורה המחזיקה ברשיון תקף;
&quot;רשיון&quot; - רשיון לפי [[סעיף 15(א)(3)]] לחוק שירותי הדת או לפי [[סעיף 6]] לחוק הזכות לקבורה אזרחית;
&quot;רשויות מקומיות חברות במועצה&quot; - חיפה, טירת הכרמל, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית מוצקין, קרית-ים, קרית טבעון ורכסים;
&quot;תל רגב&quot; - אתר לבתי עלמין לחיפה ולרשויות המקומיות החברות במועצה.

@ 2. הקמת המועצה ותפקידיה
: (א) מוקמת בזה המועצה ותפקידיה הם:
: (1) לתכנן, להקים, להחזיק, לנהל ולפתח בתי עלמין ודרכי גישה אליהם וכן לפקח על בתי עלמין;
: (2) להסדיר בבתי עלמין את עניני הקבורה מבחינה טכנית;
: (3) להקים, להחזיק ולנהל מבנים הדרושים לקיום שירותי קבורה;
: (4) לפקח על הסידורים הכספיים והמינהליים של החברות שיפעלו בבתי העלמין;
: (5) להקצות בבתי העלמין חלקות לחברות, ולקבוע את דרכי השימוש בהן;
: (6) לדווח לשר אם ובאיזו מידה ממלאות החברות את תפקידן, וכן להמליץ בפני השר על ביטול רשיון של חברה שאינה ממלאת את תפקידיה כראוי;
: (7) להחזיק ולטפח בתי עלמין שאינם פעילים ושאין חברה אחרת מטפלת בהם;
: (8) לארגן השתלמויות והדרכות לעובדי החברות לשיפור השירות ותדמיתו.
: (ב) המועצה תהיה כשרה לכל זכות, חובה ופעולה משפטית.

@ 3. חברי המועצה
: השר ימנה את חברי המועצה שמספרם לא יעלה על 31, וביניהם אנשי ציבור וכן נציג אחד של כל אחת מן הרשויות המקומיות החברות במועצה, נציג אחד של כל אחת מן המועצות הדתיות החברות במועצה, ונציג אחד לכל חברה שלה רשיון לעסוק בעניני קבורה תקף בתל רגב בעת המינוי.

@ 4. כהונת היושב ראש ותנאי העסקתו
: (א) השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חבריה ורשאי הוא למנות סגן ליושב ראש.
: (ב) תקופת כהונתו של היושב ראש חמש שנים; היושב ראש יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לחברי המועצה;
: (2) השר וחברי ההנהלה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהיושב ראש, למלא את תפקידו.
: (ג) השר יקבע, בהודעה בכתב להנהלת המועצה, את שכרם ואת תנאי העסקתם של היושב ראש וסגנו.

@ 5. תפקידי יושב ראש המועצה
: יושב ראש המועצה -
: (1) ירכז את פעולות המועצה וידאג לביצוען התקין;
: (2) ידאג לכך שהחלטות המועצה יבוצעו במלואן ובלוח הזמנים שקבעה;
: (3) ייצג את המועצה בכל הענינים שבתחום סמכותה;
: (4) יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה;
: (5) יזמן וינהל את ישיבות המועצה.

@ 6. ניהול המועצה
: (א) עניני המועצה יתנהלו על ידי הנהלה של שבעה אנשים שמינה השר מבין חבריה, ובה היושב ראש.
: (ב) ההנהלה תמסור למועצה דין וחשבון שנתי על פעולותיה.
: (ג) חבר ההנהלה וחבר המועצה זולת היושב ראש וסגנו, לא יקבל מהמועצה שכר בעד שירותיו.

@ 7. קופת המועצה
: (א) כל הכספים המתקבלים בידי המועצה או בשמה, מהווים קופת המועצה.
: (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית להוציא כדין לביצוע תפקידיה, כאמור [[בתקנה 2]].
: (ג) יושב ראש המועצה וגזבר שההנהלה תבחר מבין חבריה אחראים על קופת המועצה, ובאין גזבר - חבר הנהלה אחר שההנהלה מינתה לכך.
: (ד) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת קופת המועצה ייחתמו בידי יושב ראש המועצה ובידי הגזבר ובאין גזבר - בידי חבר ההנהלה שההנהלה מינתה לכך.

@ 8. הגשת דינים וחשבונות
: המועצה תגיש לשר דינים וחשבונות על פעולותיה באופן ובמועדים שיקבע השר, אם דרך כלל ואם לנושא מסוים.

@ 9. פרסום ברשומות
: הודעה על הרכב המועצה וההנהלה תפורסם ברשומות.</text>
      <sha1>525va0sqxv3ox9h9wk3ssjhsn5xyva9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417648</id>
      <parentid>1417647</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T12:49:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6615" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין בתל רגב), התשנ&quot;ח-1998 (תיקון: תשע&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בתל רגב), התשנ&quot;ח-1998

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 1352|תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בתל רגב)|5928)); ((תש&quot;ס, 257|תיקון|6015)); ((תשע&quot;ו, 347|תיקון|7586)); ((תשע&quot;ז, 472|תיקון|7754)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15(א)(4)]] [[=חוק שירותי הדת|לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]] (להלן - חוק שירותי הדת) ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6]] [[+|ו-7]] [[=חוק הזכות לקבורה אזרחית|לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק הזכות לקבורה אזרחית), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בתי עלמין&quot; - בתי העלמין היהודיים ובתי העלמין האזרחיים בתל רגב;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת בתי העלמין בתל רגב;
:- &quot;השר&quot; - השר לעניני דתות;
:- &quot;חברה&quot; - חברה לענייני קבורה המחזיקה ברשיון תקף;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לפי [[סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת]] או לפי [[סעיף 6 לחוק הזכות לקבורה אזרחית]];
:- &quot;רשויות מקומיות חברות במועצה&quot; - חיפה, טירת הכרמל, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית מוצקין, קרית-ים, קרית טבעון ורכסים;
:- &quot;תל רגב&quot; - אתר לבתי עלמין לחיפה ולרשויות המקומיות החברות במועצה.

@ 2. הקמת המועצה ותפקידיה
: (א) מוקמת בזה המועצה ותפקידיה הם:
:: (1) לתכנן, להקים, להחזיק, לנהל ולפתח בתי עלמין ודרכי גישה אליהם וכן לפקח על בתי עלמין;
:: (2) להסדיר בבתי עלמין את עניני הקבורה מבחינה טכנית;
:: (3) להקים, להחזיק ולנהל מבנים הדרושים לקיום שירותי קבורה;
:: (4) לפקח על הסידורים הכספיים והמינהליים של החברות שיפעלו בבתי העלמין;
:: (5) להקצות בבתי העלמין חלקות לחברות, ולקבוע את דרכי השימוש בהן;
:: (6) לדווח לשר אם ובאיזו מידה ממלאות החברות את תפקידן, וכן להמליץ בפני השר על ביטול רשיון של חברה שאינה ממלאת את תפקידיה כראוי;
:: (7) להחזיק ולטפח בתי עלמין שאינם פעילים ושאין חברה אחרת מטפלת בהם;
:: (8) לארגן השתלמויות והדרכות לעובדי החברות לשיפור השירות ותדמיתו.
: (ב) המועצה תהיה כשרה לכל זכות, חובה ופעולה משפטית.

@ 3. חברי המועצה
: השר ימנה את חברי המועצה שמספרם לא יעלה על 31, וביניהם אנשי ציבור וכן נציג אחד של כל אחת מן הרשויות המקומיות החברות במועצה, נציג אחד של כל אחת מן המועצות הדתיות החברות במועצה, ונציג אחד לכל חברה שלה רשיון לעסוק בעניני קבורה תקף בתל רגב בעת המינוי.

@ 4. כהונת היושב ראש ותנאי העסקתו (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חבריה ורשאי הוא למנות סגן ליושב ראש.
: (ב) תקופת כהונתו של היושב ראש חמש שנים; היושב ראש יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לחברי המועצה;
:: (2) השר וחברי ההנהלה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהיושב ראש, למלא את תפקידו.
: (ג) השר יקבע, בהודעה בכתב להנהלת המועצה, את שכרם ואת תנאי העסקתם של היושב ראש וסגנו.

@ 5. תפקידי יושב ראש המועצה
: יושב ראש המועצה -
: (1) ירכז את פעולות המועצה וידאג לביצוען התקין;
: (2) ידאג לכך שהחלטות המועצה יבוצעו במלואן ובלוח הזמנים שקבעה;
: (3) ייצג את המועצה בכל הענינים שבתחום סמכותה;
: (4) יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה;
: (5) יזמן וינהל את ישיבות המועצה.

@ 6. ניהול המועצה (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) עניני המועצה יתנהלו על ידי הנהלה של שבעה אנשים שמינה השר מבין חבריה, ובה היושב ראש.
: (ב) ההנהלה תמסור למועצה דין וחשבון שנתי על פעולותיה.
: (ג) חבר ההנהלה וחבר המועצה זולת היושב ראש וסגנו, לא יקבל מהמועצה שכר בעד שירותיו.

@ 7. קופת המועצה
: (א) כל הכספים המתקבלים בידי המועצה או בשמה, מהווים קופת המועצה.
: (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית להוציא כדין לביצוע תפקידיה, כאמור [[בתקנה 2]].
: (ג) יושב ראש המועצה וגזבר שההנהלה תבחר מבין חבריה אחראים על קופת המועצה, ובאין גזבר - חבר הנהלה אחר שההנהלה מינתה לכך.
: (ד) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת קופת המועצה ייחתמו בידי יושב ראש המועצה ובידי הגזבר ובאין גזבר - בידי חבר ההנהלה שההנהלה מינתה לכך.

@ 8. הגשת דינים וחשבונות
: המועצה תגיש לשר דינים וחשבונות על פעולותיה באופן ובמועדים שיקבע השר, אם דרך כלל ואם לנושא מסוים.

@ 9. פרסום ברשומות
: הודעה על הרכב המועצה וההנהלה תפורסם ברשומות.

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול התשנ&quot;ח (2 בספטמבר 1998)   
&lt;חתימה&gt; יצחק לוי השר לעניני דת</text>
      <sha1>eqsweyipp3jwz3ofeho2iisi1hvmhzw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417649</id>
      <parentid>1417648</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T12:50:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6619" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין בתל רגב), התשנ&quot;ח-1998 (תיקון: תשע&quot;ו)
&lt;שם קודם&gt; תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בתל רגב), התשנ&quot;ח-1998

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשנ&quot;ח, 1352|תקנות שירותי הדת היהודיים (מועצת בתי העלמין היהודיים בתל רגב)|5928)); ((תש&quot;ס, 257|תיקון|6015)); ((תשע&quot;ו, 347|תיקון|7586)); ((תשע&quot;ז, 472|תיקון|7754)).

&lt;מבוא&gt; &lt;!-- (תיקון: תשע&quot;ו) --&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15(א)(4)]] [[=חוק שירותי הדת|לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל&quot;א-1971]] (להלן - חוק שירותי הדת) ובתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 6]] [[+|ו-7]] [[=חוק הזכות לקבורה אזרחית|לחוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ&quot;ו-1996]] (להלן - חוק הזכות לקבורה אזרחית), אני מתקין תקנות אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו, תשע&quot;ז)
: בתקנות אלה -
:- &quot;בתי עלמין&quot; - בתי העלמין היהודיים ובתי העלמין האזרחיים בתל רגב;
:- &quot;המועצה&quot; - מועצת בתי העלמין בתל רגב;
:- &quot;השר&quot; - השר לעניני דתות;
:- &quot;חברה&quot; - חברה לענייני קבורה המחזיקה ברשיון תקף;
:- &quot;רשיון&quot; - רשיון לפי [[סעיף 15(א)(3) לחוק שירותי הדת]] או לפי [[סעיף 6 לחוק הזכות לקבורה אזרחית]];
:- &quot;רשויות מקומיות חברות במועצה&quot; - חיפה, טירת הכרמל, נשר, קרית אתא, קרית ביאליק, קרית מוצקין, קרית-ים, קרית טבעון ורכסים;
:- &quot;תל רגב&quot; - אתר לבתי עלמין לחיפה ולרשויות המקומיות החברות במועצה.

@ 2. הקמת המועצה ותפקידיה
: (א) מוקמת בזה המועצה ותפקידיה הם:
:: (1) לתכנן, להקים, להחזיק, לנהל ולפתח בתי עלמין ודרכי גישה אליהם וכן לפקח על בתי עלמין;
:: (2) להסדיר בבתי עלמין את עניני הקבורה מבחינה טכנית;
:: (3) להקים, להחזיק ולנהל מבנים הדרושים לקיום שירותי קבורה;
:: (4) לפקח על הסידורים הכספיים והמינהליים של החברות שיפעלו בבתי העלמין;
:: (5) להקצות בבתי העלמין חלקות לחברות, ולקבוע את דרכי השימוש בהן;
:: (6) לדווח לשר אם ובאיזו מידה ממלאות החברות את תפקידן, וכן להמליץ בפני השר על ביטול רשיון של חברה שאינה ממלאת את תפקידיה כראוי;
:: (7) להחזיק ולטפח בתי עלמין שאינם פעילים ושאין חברה אחרת מטפלת בהם;
:: (8) לארגן השתלמויות והדרכות לעובדי החברות לשיפור השירות ותדמיתו.
: (ב) המועצה תהיה כשרה לכל זכות, חובה ופעולה משפטית.

@ 3. חברי המועצה
: השר ימנה את חברי המועצה שמספרם לא יעלה על 31, וביניהם אנשי ציבור וכן נציג אחד של כל אחת מן הרשויות המקומיות החברות במועצה, נציג אחד של כל אחת מן המועצות הדתיות החברות במועצה, ונציג אחד לכל חברה שלה רשיון לעסוק בעניני קבורה תקף בתל רגב בעת המינוי.

@ 4. כהונת היושב ראש ותנאי העסקתו (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) השר ימנה יושב ראש למועצה מבין חבריה ורשאי הוא למנות סגן ליושב ראש.
: (ב) תקופת כהונתו של היושב ראש חמש שנים; היושב ראש יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
:: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לחברי המועצה;
:: (2) השר וחברי ההנהלה, באישור המועצה, קבעו כי נבצר מהיושב ראש, למלא את תפקידו.
: (ג) השר יקבע, בהודעה בכתב להנהלת המועצה, את שכרם ואת תנאי העסקתם של היושב ראש וסגנו.

@ 5. תפקידי יושב ראש המועצה
: יושב ראש המועצה -
: (1) ירכז את פעולות המועצה וידאג לביצוען התקין;
: (2) ידאג לכך שהחלטות המועצה יבוצעו במלואן ובלוח הזמנים שקבעה;
: (3) ייצג את המועצה בכל הענינים שבתחום סמכותה;
: (4) יקבע את סדר היום של ישיבות המועצה;
: (5) יזמן וינהל את ישיבות המועצה.

@ 6. ניהול המועצה (תיקון: תש&quot;ס)
: (א) עניני המועצה יתנהלו על ידי הנהלה של שבעה אנשים שמינה השר מבין חבריה, ובה היושב ראש.
: (ב) ההנהלה תמסור למועצה דין וחשבון שנתי על פעולותיה.
: (ג) חבר ההנהלה וחבר המועצה זולת היושב ראש וסגנו, לא יקבל מהמועצה שכר בעד שירותיו.

@ 7. קופת המועצה
: (א) כל הכספים המתקבלים בידי המועצה או בשמה, מהווים קופת המועצה.
: (ב) קופת המועצה תשמש לתשלום כל סכום שהמועצה רשאית להוציא כדין לביצוע תפקידיה, כאמור [[בתקנה 2]].
: (ג) יושב ראש המועצה וגזבר שההנהלה תבחר מבין חבריה אחראים על קופת המועצה, ובאין גזבר - חבר הנהלה אחר שההנהלה מינתה לכך.
: (ד) כל המחאה או פקודת תשלום לחובת קופת המועצה ייחתמו בידי יושב ראש המועצה ובידי הגזבר ובאין גזבר - בידי חבר ההנהלה שההנהלה מינתה לכך.

@ 8. הגשת דינים וחשבונות
: המועצה תגיש לשר דינים וחשבונות על פעולותיה באופן ובמועדים שיקבע השר, אם דרך כלל ואם לנושא מסוים.

@ 9. פרסום ברשומות
: הודעה על הרכב המועצה וההנהלה תפורסם ברשומות.

&lt;פרסום&gt; י&quot;א באלול התשנ&quot;ח (2 בספטמבר 1998)   
&lt;חתימה&gt; יצחק לוי השר לעניני דתות</text>
      <sha1>3wp518m8qpyisiff6kk86vtbiyks1xn</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>469995</id>
    <revision>
      <id>1417652</id>
      <timestamp>2022-08-10T18:09:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164500" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|6985)), ((866|ת&quot;ט|6988)); ((תשע&quot;ב, 469|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|תיקון|7195)); ((תשע&quot;ד, 377|תיקון|7320)); ((תשע&quot;ה, 1324|תיקון|7526)); ((תשע&quot;ו, 1087|תיקון|7652)), ((2228|תיקון מס' 2|7711)); ((תשע&quot;ז, 252|ת&quot;ט|7739)), ((332|תיקון|7744)), ((338|תיקון [תשע&quot;ז] [צ&quot;ל: מס' 2] (תיקון)|7744)); ((תשע&quot;ח, 2230|תיקון|8028)); ((תשע&quot;ט, 3440|תיקון|8240)); ((תשפ&quot;ב, 1320|תיקון|9830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|124יז(א)(1), (4) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן - הכללים):

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. מטרת הכללים
: מטרות הכללים הן:
: (1) לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
: (2) לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
: (3) לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בכללים אלה -
:- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל&quot; - האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
:- &quot;החדרת מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44א לחוק]];
:- &quot;היטל הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;הכמות הכוללת&quot; - הכמות הכוללת כאמור [[בסעיף 4]];
:- &quot;הכנסות מוכרות&quot; - סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
:- &quot;הפרש העלות&quot; - ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי מקורות&quot; - השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי&quot; - השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה-בת וחברה קשורה כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי [[סעיפים 13]], [[20]] [[ו-31]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;חברת המוביל הארצי&quot; - מקורות המוביל הארצי ונכסים בע&quot;מ;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - 1 בינואר 2011;
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל המוביל הארצי&quot; - מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
:- &quot;מפעל המים הארצי&quot; - מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
:- &quot;מפעל מים&quot; - מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
:- &quot;מפעל מערכת&quot; - מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
:- &quot;מפעל התפלה&quot; - מפעל מקורות המשמש להתפלת מי-ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מפעל מקורות&quot; - מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
:- &quot;מפעלי הקידוחים&quot; - מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 432&quot; ובקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 433&quot;;
:- &quot;מקדם הפחתה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מיתקן אשכול&quot; - מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
:- &quot;סיווג נכס&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הארנונה]];
:- &quot;סל מדדי הפיתוח&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השנייה]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח החדש&quot; - סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח היסודי&quot; - סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;סל המדדים&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השלישית]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל המדדים החדש&quot; - סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל המדדים היסודי&quot; - סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;עלות אנרגיה&quot; - עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות המים&quot; - סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;עלות הפלרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עלות השבחה&quot; - עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]], המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות קבועה&quot; - העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ&quot;מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה [[בתוספת הרביעית]], למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
:- &quot;פעילות אספקת מים&quot; - פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי [[החוק]];
:- &quot;קרן האחזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14(ב)]];
:- &quot;תחזית הצריכה&quot; - כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
:- &quot;תכנית הזרמה&quot; - תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות [[סעיף 20יא לחוק]] או בהיתר לפי [[סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]], שניתנו למקורות;
:- &quot;תעריפי מקורות&quot; - התעריפים הקבועים [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;תקנות בריאות העם&quot; - [[=תקנות בריאות העם|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה), התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות הארנונה&quot; - [[=תקנות הארנונה|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תשלומי פיצויים&quot; - תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ב': הפרש העלות והכמות הכוללת ==

@ 3. ריבית על ההפרש השנתי
: עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן - הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

@ 4. חישוב הכמות הכוללת
: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה [[בכללי התעריפים]], של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים]], לפי שיעור החריגה הצפויה.

@ 5. קביעת תחזית הצריכה
: (א) לא יאוחר מ-20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
: (ב) מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
: (ג) הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
: (ד) הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

== פרק ג': עלות המים ==

=== סימן א': חישוב עלות המים ===

@ 6. רכיבי עלות המים (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
:: (1) עלות קבועה לפי [[סימן ב']];
:: (2) עלות האנרגיה לפי [[סימן ג']];
:: (3) עלות השבחה לפי [[סימן ד']];
:: (4) עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי [[סימן ה']];
:: (5) עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי [[סימן ו']];
:: (5א) עלות מתן שירותי תשתית לפי [[סימן ו'1]];
:: (6) תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי [[סימן ז']];
:: (7) דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי [[סימן ח']];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) אספקת מים לאחרים לפי [[סימן י']];
:: (10) השתתפות בתשלומי פיצויים לפי [[סימן יא']];
:: (11) הכרה בפחת גבייה לפי [[סימן יב']];
:: (12) סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
: (ג) רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
: (ד) השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין - שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
: (ה) לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
: (ו) תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

@ 7. דיווח חסר
: (א) לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי [[פרק ו']] הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן - דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
: (ב) הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן - השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי [[סעיף 3]] עד למועד הגשת השלמת דיווח.

@ 8. הפחתת עלות המים בשל אי-מילוי הוראות הכללים
: לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 9. עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה
: עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 10. אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה
אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

=== סימן ב': עלות קבועה ===

@ 11. הגדרות [[לסימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הסכום הקבוע&quot; - בשנת 2017 - 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 - 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך - 205 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול&quot; - 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם [[בסעיף 47]], שנעשתה מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי [[סעיף 51א]];
:- &quot;מקדם ההכרה&quot; - לפי [[בסעיף 13א]];
:- &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת שלישית א']], לפי היחס המצוין לצדם.

@ 12. העלות הקבועה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

@ 13. אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
: (2) אם השנה טרם החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 13א. מקדם הכרה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע [[בתוספת רביעית א']], לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
: (ב) מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים [[בתוספת הרביעית ב']], ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 15. עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכום הקבוע יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל המדדים היסודי.
: (ב) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה -
:: (1) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
:: (2) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

@ 16. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 17א. תוספת התייעלות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה:
::- &quot;מדד השכר&quot; - מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר היסודי&quot; - מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
::- &quot;סכום ההתייעלות&quot;, לשנה - ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
::- &quot;עלות שכר&quot; - עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
::- &quot;עלות שכר מתואמת&quot;, לשנה - עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
::- &quot;עלות שכר מחושבת&quot;, לשנה - עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב-0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
: (ב) בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
:: (1) מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
:: (2) 5 מיליון שקלים חדשים.

@ 17ב. עריכת מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
: (ב) מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 17ג. עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ-1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים - תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
: (ג) לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי [[סעיף 17ב]], תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

=== סימן ג': עלות האנרגיה ===

@ 18. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - אזור המנוי [[בתוספת חמישית א']];
:- &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot; - סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית]];
:- &quot;מקדם ההתייעלות&quot; - בשנת 2017 - 0.99; בשנת 2018 - 0.98; בשנת 2019 - 0.97; בשנת 2020 - 0.96; בשנת 2021 - 0.95, ובשנת 2022 ואילך - מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
:- &quot;מקור מים&quot; - מקור מים המנוי [[בתוספת חמישית ב']], למעט מפעל המים הארצי;
:- &quot;עלות האנרגיה החודשית&quot; - עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 21]];
:- &quot;תעריפי עומס–זמן&quot; - תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
:- &quot;תעריף קיבולת&quot; - תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, מחולק ב-12.

@ 19. עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב-12 החודשים של אותה שנה.

@ 20. אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
: (2) אם השנה טרם החלה - סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

@ 21. רכיבי עלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
: (1) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט [[בסעיף 21א]];
: (2) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט [[בסעיף 21ב]];
: (3) סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

@ 21א. עלות האנרגיה במפעלי המערכת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו מקור מים [[בתוספת חמישית ב']] ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ב. עלות האנרגיה באזורים מנותקים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו אזור [[בתוספת חמישית א']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ג. עלות האנרגיה במפעל המים הארצי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית ג']], בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה למפעל המים הארצי [[בתוספת חמישית ב']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 23. התאמות לעלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר הממוצע לקילוואט שעה&quot; - חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
::- &quot;עלות האנרגיה שנדרשה בפועל&quot; - הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו-אלקטרית, גנרטור דיזל-גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 74(4)]] - בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים - בניכוי של 5%.
: (ב) העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה - העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
:: (1) אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן - העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן - הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
:: (2) אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, &quot;הרף התחתון&quot; - בשנת 2017 - 6.5%; בשנת 2018 - 5.5%; בשנת 2019 - 4.5%; בשנת 2020 - 3.5%; בשנת 2021 ואילך - 2.5%.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': עלות השבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 29. הגדרות [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מדד כימיקלים&quot; - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
:- &quot;מדד הכימיקלים היסודי&quot; - מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מים המנוי [[בתוספת השמינית א']];
:- &quot;עלות השבחה חודשית&quot; - עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 32]].

@ 30. עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב-12 החודשים של אותה השנה.

@ 31. אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.
: (2) אם השנה טרם התחילה - סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.

@ 32. רכיבי עלות ההשבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ&quot;ק הקבועה לאותו סוג מים [[בתוספת שמינית א']].

@ 32א. עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב-0.087 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 33. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 37. חישוב עלות השבחת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 32א]] [[ובתוספת השמינית א']] יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': עלות פעולות להגברת המטר ===

@ 39. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההוצאה השנתית הקבועה&quot; - 3,603,000 שקלים חדשים;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים [[שבתוספת העשירית]], לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר החדש&quot; - סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר היסודי&quot; - סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;שנת זריעה&quot; - התקופה שמ-1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
:- &quot;שעת פעילות&quot; - שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

@ 40. אישור מנהל הרשות
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
: (ב) אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי [[סימן זה]].

@ 41. עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה
: עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

@ 42. אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]] במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

@ 43. חישוב עלות הגברת המטר
: (א) ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
: (ב) המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]], יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

@ 44. הפסקת פעולות להגברת המטר
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור - לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

=== סימן ו': עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ===

@ 45. רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה כקבוע בהוראה.
: (ב) העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך [[בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 46. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

=== סימן ו'1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 46א. עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ&quot;ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ&quot;ק ועלות ההשבחה למ&quot;ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]], בתוספת 10%.

@ 46ב. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]] לשנה כלשהי יחושב כמפורט [[בסעיף 46א]], לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

=== סימן ז': תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת ===

@ 47. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב&quot; - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי [[חוק מלווה מדינה, התשל&quot;ט-1979]], הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע&quot;מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
:- &quot;סכום גיוס תקני&quot;, לשנה - שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
:- &quot;סכום גיוס מתואם&quot;, לשנה - סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
:- &quot;פעולות חידוש&quot; - הפעולות המנויות [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;רכיב ההון&quot; - 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
:- &quot;רכיב ההצמדה על ההון&quot; ו&quot;רכיב ההצמדה על החוב&quot; - לפי [[סעיף 55]];
:- &quot;רכיב החוב על ההלוואות&quot; - 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot;, לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
:- &quot;ריבית שנתית מוכרת&quot;, לשנה -
:: (1) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז' בטבת התשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992) - 4.1%;
:: (2) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח' בטבת התשנ&quot;ג (1 בינואר 1993) עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
:: (3) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
:: (4) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) - ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
:- &quot;שווי הלוואות מצטבר&quot;, לשנה - רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
:- &quot;שווי מופחת של השקעה מוכרת&quot; - ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
:- &quot;שווי מתואם של השקעה&quot;, בשנה - ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
:- &quot;תשואה להון&quot;, לשנה - התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ-5.5% ולא תעלה על 7%;
:- &quot;תשואה שנתית&quot;, לשנה - הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

@ 48. הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ה)
: הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי [[סעיף 52]], הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי [[סעיף 53]] והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי [[סעיף 54]], בשל אותה שנה.

@ 49. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה
: אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיפים 52]], [[53]] [[ו-54]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 50. הכרה בהשקעה בחידוש (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יתרה משנים קודמות&quot; - ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
: (ב) להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ד) עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן - הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

@ 51. הכרה בסכומי העמסה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל-3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 51א. הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה (תיקון: תשע&quot;ט)
: מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות [[שבסעיף 74א(2)]].

@ 52. שיעור התשואה המוכרת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
: (ב) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

@ 53. שיעור הריבית המוכרת (תיקון: תשע&quot;ה)
: הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה - בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

@ 54. שיעור הפחת המוכר (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2)
: (א) הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (א1) רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי [[סעיף 56]], לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

@ 55. תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
: (א1) הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי [[בסעיף 50(א)]] [[ובסעיף 50(ג) ו-(ד)]] יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
: (ג) הסכום הקבוע [[בסעיף 51]] יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

@ 56. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי [[סעיף 125]], לפי המאוחר מביניהם.

@ 57. מפעל מים שטרם החל לפעול (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
: (1) השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (2) השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (3) השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (4) השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

@ 58. הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו [[בסעיף 90]], בלבד.
: (ב) לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
:: (1) סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
::: (1) בשנת 2020 - 100 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 160 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 180 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 225 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
::: (1) בשנת 2020 - 260 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 300 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 270 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) בשנת 2023 ואילך - 185 מיליון שקלים חדשים.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ג) עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]]; שיעור הביצוע העצמי של העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]], למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
: (ד) עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים [[בתוספת השתים עשרה]] - תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ביצוע עצמי בלא מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
::- &quot;ביצוע עצמי לפי מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
::- &quot;היקף עבודות לפי מכרז נטו&quot; - ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
::: (1) בשנת 2020 - 10 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 40 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 50 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 70 מיליון שקלים חדשים.

@ 58א. תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי [[סעיף 58(ב)]], אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי [[סעיף 117א]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי [[סעיף 117א]], לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי-הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות [[שבסעיף 58(ב)]].

@ 58ב. הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה [[בסעיף 73]], של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

=== סימן ח': דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ===

@ 59. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי שימוש מוכרים&quot; - דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
:- &quot;איגרות חוב&quot; ו&quot;תשואה שנתית&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 47]], ואולם בכל מקום, במקום &quot;יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים&quot; יקראו &quot;יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה&quot;.

@ 60. הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

@ 61. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיף 60]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 62. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ט': היטלי הפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן י': אספקת מים לאחרים ===

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו [[בסעיף 18]], באנרגיה למ&quot;ק שנקבעה לאזור כנרת [[בתוספת החמישית א']] לכל מ&quot;ק שסופק.

@ 68. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 69. עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי [[סימן ג' בפרק השני לכללים]].

@ 70. אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

=== סימן י&quot;א: תשלום פיצויים ===

@ 71. השתתפות בתשלומי פיצויים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל-80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל-10,000,000 שקלים חדשים.

@ 72. הסדר תשלומי פיצויים
: שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים - תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

=== סימן י&quot;ב: פחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 72א. הכרה בפחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל-0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן [[בסעיף 73]], למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

== פרק ד': הכנסות מוכרות ==

@ 73. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ביצוע עבודות לאחרים&quot; - ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת - החלק שאינו נכלל כאמור;
:- &quot;הכנסות ממכירת מים&quot; - סך כל המכפלה של כמות המים במ&quot;ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי [[סעיף 35א לחוק]], לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
:- &quot;הכנסות ממתן שירותי תשתית&quot; - סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]];
:- &quot;הכנסות מפעילות אספקת מים&quot; - סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
:- &quot;הכנסה מפעילות אחרת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
:- &quot;הכנסה מפעילות מתמשכת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
:- &quot;הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע&quot; - התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
:: (1) ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
:: (2) המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
:: (3) אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות [[סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין]] בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום &quot;הזכות הנמכרת&quot; יבוא &quot;הרכוש הנמכר&quot; - שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה [[בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:::- &quot;מבנה עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:: (4) לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן - הרכוש החלופי) - התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם [[בסעיף 47]];
:- &quot;עלות מפוקחת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 77ב(ב)]].

@ 74. הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
: (1) ההכנסות מפעילות אספקת מים;
: (2) 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
: (3) 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
: (4) 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים - אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים - 7%;
: (5) 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ-15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי [[סעיף 77ב]], אחרת - ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

@ 74א. הכרה בהכנסות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 74]] -
: (1) הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 75. אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה [[שבסעיף 74]] בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 76. אומדן ההכנסות ממכירת מים
: אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ&quot;ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

@ 77. אומדן הכנסות אחרות
: אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

@ 77א. הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
: (2) ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
: (3) לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
: (4) תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 77ג. הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74(1)]], ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
:: (1) 70% מההכנסות ממכירת מים - בשנה שבה סופקו המים;
:: (2) 20% מההכנסות ממכירת מים - בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
:: (3) יתרת ההכנסות ממכירת מים - בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

== פרק ה': השקעה מוכרת ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 78. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אישור ביצוע&quot; - אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון כללי&quot; - אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 89]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון מפורט&quot; - אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 91(ב)]];
:- &quot;ועדה לבחינת צורך&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 100]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת שיפוט&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 101]];
:- &quot;יתרת תקציב שלא נוצלה&quot; - סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
:- &quot;מבנה&quot; - מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
:- &quot;מקטע ביצוע&quot; - מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
:- &quot;עתודה תקציבית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(4)]];
:- &quot;עתודה לפרויקטים נוספים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(5)]];
:- &quot;סל פרויקטים&quot; - מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
:- &quot;פרויקט&quot; - הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
:- &quot;פרויקט בביצוע&quot; - פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי [[סעיף 104(א)]] עד לאותו המועד;
:- &quot;פרויקט קטן&quot; - פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
:- &quot;תכנית אב אזורית&quot; - הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
:- &quot;תכנית אב ארצית&quot; - הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 84(א)]];
:- &quot;תכנון כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 90]];
:- &quot;תכנון מפורט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 93]].

@ 79. הגשת מסמכים
: על הגשת מסמכים לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב)]], [[107]] [[ו-110]].

=== סימן ב': תכנית פיתוח ===

@ 80. הנחיות להכנת תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן - שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן - הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
: (ב) לא יאוחר מ-1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן - ההנחיות המקדמיות).
: (ג) לא יאוחר מ-1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
: (ד) לא יאוחר מ-1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

@ 81. הגשת הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן - ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
: (ד) ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת [[שבתוספת הארבע עשרה]].
: (ה) מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

@ 82. תיקון ההצעה לתכנית פיתוח
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
:: (2) ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
:: (3) ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

@ 83. הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי [[סעיף 82(ב)]]; ההצעה תכלול את כל אלה:
:: (1) הפרטים [[שבתוספת הארבע עשרה]] לגבי פרויקטים הכלולים בה;
:: (2) פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
:: (3) פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
:: (3א) תקציב סל פרויקטים;
:: (4) עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
:: (5) עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי [[סעיף 97]].

@ 84. אישור תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

@ 85. עדכון תכנית פיתוח
: מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

@ 86. שינוי סדר ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

@ 87. דיווח למועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי [[סעיף 97]].

=== סימן ג': אישורים ===

@ 88. בקשה לעריכת תכנון כללי
: (א) ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
: (ב) הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 100(ה)]], בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

@ 89. אישור לעריכת תכנון כללי
: החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 100(ה)]], תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

@ 90. הגשת תכנון כללי
: נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 101(ה)]]; לעניין זה &quot;תשתיות&quot; - לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

@ 91. בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט
: (א) ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי [[סעיף 101(ה)]].
: (ב) קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
: (ג) האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
: (ד) מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
: (ה) מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ו) הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

@ 92. בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 91]], תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן - הגורם המוסמך), ויחולו הוראות [[סעיף 91]], בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
: (ב) סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות [[סעיף 91]].

@ 93. הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
: (א1) מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
: (ב) התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

@ 94. חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
: (ג) בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי [[סעיף 102(ה)]].

@ 95. אישור חריגה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 102(ה)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

@ 96. אישור ביצוע
: נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

@ 96א. אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו [[סעיפים 94 עד 96]].

@ 97. אישור ביצוע לפרויקטים דחופים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

@ 98. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה - מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים - ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש - 50% (להלן - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 50% (להלן - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014).

@ 99. הגבלות על תחילת ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי - לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
:: (2) מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

@ 100. הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
: (ב) מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

@ 101. הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
: (ב) מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 102. הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
: (ב) מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 103. הצמדה לסל מדדי הפיתוח
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 92(א)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

=== סימן ד': הכרה בהשקעה במפעל מים ===

@ 104. הכרה בעלות פרויקט (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
: (ב) העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
::: (ב) התקציב שאושר באישור הביצוע;
:: (2) הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
: (ג) העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

@ 104א. הכרה בחיסכון בעלויות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סך כל החיסכון&quot; בשנה - סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
::- &quot;סך כל החריגה&quot; בשנה - סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
::- &quot;חיסכון&quot; בפרויקט - הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
::- &quot;חריגה&quot; בפרויקט - הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
: (ב) להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
:: (1) 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
:: (2) 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
: (ג) סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 104ב. הכרה מוקדמת בריבית בהקמה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: על אף האמור [[בסעיף 104(א)]], הריבית השנתית המוכרת לפי [[סעיף 104(ב)]], שנצברה בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ-1.2 מיליארד שקלים חדשים.

@ 105. חריגה מתקציב הקמת מנהרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (((הנוסח הקבוע): (בוטל).))
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
: (1) החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
: (2) בחריגה מהתקציב - סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 95]] לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
: (3) מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי [[סעיף 124]].

== פרק ו': דיווחים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 106. חובת הגשת דיווחים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 107. צורת הדיווחים
: הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

@ 108. פרטי הדיווחים
: הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

@ 109. דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית
: סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים [[בפרק זה]], רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

@ 110. חתימת הדיווחים
: הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

@ 111. חוות דעת, דוח או אישור
: בחוות דעת או אישור (להלן - תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

@ 112. תיקון דיווח
: נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן - טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

@ 113. מידע מבוסס אומדן
: (א) נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן - מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
: (ב) עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

=== סימן ב': דיווחים שנתיים ===

@ 114. הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח שנתי).
: (ב) המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן - שנת הדיווח).

@ 115. פרטי הדיווח השנתי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
: (1) הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ-12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
: (2) הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
: (3) פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
: (4) פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
: (5) העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]] בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
: (6) אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי [[תקנה 10 לתקנות הארנונה]] או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן - שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
: (7) רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
: (8) רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (9) רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע&quot;מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
: (10) רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
: (10א) רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (11) נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
: (12) דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
: (13) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
: (14) פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
: (15) פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור [[בסעיף 58(ב)(1)]] שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
: (16) פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]].

@ 116. אישור רואה חשבון מבקר
: לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

@ 117. תחזית אספקת מים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

@ 117א. התקשרויות עם חברות קשורות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
:: (1) פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]];
:: (2) פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו [[בסעיף 58(ה)]];
:: (3) פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
: (ב) הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

@ 118. דוחות כספיים שנתיים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
: (ב) הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

=== סימן ג': דיווחים רבעוניים ===

@ 119. הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח רבעוני).
: (ב) המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן - רבעון הדיווח).

@ 120. פרטי הדיווח הרבעוני
: בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ&quot;ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
: (3) דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
: (4) פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
: (5) פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

=== סימן ד': דיווחים חודשיים ===

@ 121. הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם
: מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן - חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח חודשי).

@ 122. פרטי הדיווח החודשי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
: (3) כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (4) כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]] בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (5) שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (6) קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
: (7) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (8) (((נמחקה);))
: (9) (((נמחקה).))

=== סימן ה': דיווחים מידיים ===

@ 123. הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם
: (א) בסעיף זה, &quot;נודע לראשונה&quot; - נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח מיידי).
: (ג) המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
: (ד) בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן [[בסימן זה]].

@ 124. חריגה מאישור ביצוע (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3)
: סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

@ 125. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

@ 126. שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח
: הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

@ 127. אירוע פגיעה במים
: נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.
:
=== סימן ו': חיבור למערכות ===

@ 128. מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח
: מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

@ 129. מכ&quot;מ הגשם
: מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ&quot;מ הגשם.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 130. תחילה ותחולה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן - יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2012).

@ 131. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו-2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ג) להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי [[סעיף 34 לחוק]], ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
: (ד) מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

@ 132. הוראת שעה
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ח טבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו -
:: (1) במקום [[סעיף 81(ב) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.&quot;;
:: (2) במקום [[סעיף 90 לכללים]] נאמר:
::: 90. &quot;הגשת תכנון כללי
:::: קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
:: (3) במקום [[סעיף 93(א) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(א) קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.&quot;
: (ב) על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד  (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום [[סעיף 4]] נאמר:
:: 4. &quot;חישוב הכמות הכוללת
::: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ב) בחישוב הכמות הכוללת -
:::: (1) תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
:::: (2) תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים [[#7|בסעיף 2(2.1) (([צ&quot;ל: בסעיף 7(2)(2.1)])) לכללי התעריפים]]; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים]], לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הפיתוח&quot;))) ====
: {|
! שם המדד או הרכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010) || 19.5%
|-
| : (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 53.5%
|-
| : (3) מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010) || 11.8%
|-
| : (4) ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎ || 15.2%
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל המדדים&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 33.00%
|-
| (2) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 67.00%
|}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 11]] - ההגדרה &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 20.61%
|-
| (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 38.12%
|-
| (3) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 41.27%
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 2]] - &quot;ההגדרה פעולות אחזקה&quot; [[וסעיף 47]] - &quot;ההגדרה פעולות חידוש&quot;))) ====

@ : '''פעולות קידוח ושאיבה'''
: 1. קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
: 2. החלפת משאבה;
: 3. החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.
@ : '''השקעה בציוד חשמל'''
: 4. החלפת לוח חשמל כוח;
: 5. החלפת לוח חשמל פיקוד;
: 6. החלפת שנאי;
: 7. החלפת מנוע.
@ : '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
: 8. התקנת מיתקן קצה חדש.
@ : '''השקעה בקווי מים'''
: 9. החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ-700 מטרים.
@ : '''עבודות אזרחיות'''
: 10. התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
: 11. החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
: 12. התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.
@ : '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
: 13. החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
: 14. הוספת רכיבים למערכת קיימת - הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.
@ : '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
: 15. התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ-48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.
@ : '''פעולות שונות'''
: 16. החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
: 17. התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
: 18. התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.
@ (תיקון: תשע&quot;ז-2) : 19. רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(א)]]))) ====
: {|
! סוג הנכס !! מקדם הכרה לאחזקה !! מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח !! שיעור ההכרה 
|-
| קו || 0.75% || - || 0.75%
|-
| תחנת שאיבה - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| תחנת שאיבה - מבנה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| קידוח - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| קידוח - מבנה || 0.75% || 0.86% || 0.75%
|-
| קידוח - קדיחה || 0.75% || - || 0.75%
|-
| בריכה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מאגר || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מיתקן סינון וטיפול || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| מיתקן התפלה || 3.50% || 0.86% || 4.40%
|-
| ציוד פיקוד ובקרה || 1.50% || - || 1.50%
|-
| מיתקן טיפול במים || 1.50% || - || 1.50%
|-
| חיבור צרכן || 0.75% || - || 0.75%
|-
| ציוד מיגון || 1.50% || - || 1.50%
|-
| אחר || 1.50% || - || 1.50%
|}

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(ג)]]))) ====
@ : '''מפעל המים'''
: (1) קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר 
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.15 || 0.15 || 0.37 || 0.50 || 0.58 || 0.70 || 0.35 || 0.33 || 0.49 || 0.61 || 0.49 || 0.23
|-
| נמוך || גבע || 0.09 || 0.09 || 0.17 || 0.31 || 0.27 || 0.32 || 0.35 || 0.38 || 0.30 || 0.31 || 0.20 || 0.14
|-
| נמוך || שפל || 0.83 || 0.81 || 0.57 || 0.73 || 0.66 || 0.79 || 0.97 || 1.07 || 0.81 || 0.77 || 0.55 || 0.93
|-
| גבוה || פסגה || 0.56 || 0.56 || 1.65 || 1.96 || 2.37 || 2.92 || 1.50 || 1.26 || 2.01 || 2.47 || 1.97 || 0.73
|-
| גבוה || גבע || 0.35 || 0.35 || 0.87 || 1.34 || 1.23 || 1.48 || 1.62 || 1.67 || 1.39 || 1.37 || 0.99 || 0.53
|-
| גבוה || שפל || 4.30 || 4.01 || 2.84 || 3.67 || 3.36 || 3.92 || 5.02 || 4.93 || 3.91 || 3.71 || 2.89 || 4.33
|-
| עליון || פסגה || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.02 || 0.06 || 0.08 || 0.08 || 0.03 || 0.05 || 0.09 || 0.07 || 0.03
|-
| עליון || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.04 || 0.06 || 0.05 || 0.03
|-
| עליון || שפל || 0.10 || 0.11 || 0.12 || 0.12 || 0.10 || 0.10 || 0.11 || 0.15 || 0.12 || 0.21 || 0.20 || 0.20
|}


== תוספת חמישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;אזור מנותק&quot;, [[וסעיפים 21ב]] [[ו-67]]))) ====
: {|
! אזור מנותק !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| בית שאן || 0.173
|-
| בקעת הירדן || 1.275
|-
| כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן || 0.169
|-
| מעלה כנרת || 1.438
|-
| ערבה || 0.784
|-
| קולחין - אחר || 0.669
|-
| קולחין - שפכי דן || 1.577
|-
| קולחין - תשלובת הקישון || 0.924
|}

== תוספת חמישית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - [[ההגדרה &quot;מקור מים&quot; וסעיפים 21א]] [[ו-21ג]]))) ====
: {|
! מקור מים !! כמות המים לחישוב !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| הולכת מים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.779
|-
| הפקת מים במפעלי המערכת || כמות המים שהופקה או הוחדרה || 0.842
|-
| מיתקני התפלת מים מליחים || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 2.251
|-
| קליטת מי-ים מותפלים || כמות המים שנרכשה || 0.374
|-
| מפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 1.266
|}

== תוספת חמישית ג' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 21ג]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים 
|-
| נמוך || פסגה || 0.02 || 0.03 || 0.05 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.03 || 0.03 || 0.04 || 0.03 || 0.03 || 0.01
|-
| נמוך || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.03 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.01 || 0.01
|-
| נמוך || שפל || 0.08 || 0.08 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.08 || 0.06 || 0.04 || 0.04 || 0.03 || 0.04
|-
| גבוה || פסגה || 0.07 || 0.07 || 0.17 || 0.22 || 0.35 || 0.41 || 0.26 || 0.17 || 0.29 || 0.14 || 0.27 || 0.07
|-
| גבוה || גבע || 0.03 || 0.03 || 0.06 || 0.11 || 0.14 || 0.16 || 0.25 || 0.16 || 0.14 || 0.07 || 0.09 || 0.04
|-
| גבוה || שפל || 0.24 || 0.23 || 0.16 || 0.25 || 0.32 || 0.35 || 0.61 || 0.42 || 0.32 || 0.15 || 0.24 || 0.30
|-
| עליון || פסגה || 0.03 || 0.03 || 0.11 || 0.10 || 0.12 || 0.12 || 0.07 || 0.07 || 0.06 || 0.10 || 0.11 || 0.04
|-
| עליון || גבע || 0.02 || 0.01 || 0.04 || 0.61 || 1.00 || 1.27 || 0.22 || 0.07 || 0.05 || 0.05 || 0.30 || 0.01
|-
| עליון || שפל || 1.03 || 1.36 || 3.54 || 7.36 || 11.22 || 14.78 || 17.06 || 15.71 || 4.70 || 3.78 || 3.41 || 2.77
|}

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 29]] - [[ההגדרה &quot;סוג מים&quot; וסעיפים 32]] [[ו-37]]))) ====
: {|
! סוג מים !! כמות המים לחישוב !! עלות למ&quot;ק {{ש}} (אגורות)
|-
| מים שפירים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.90
|-
| מים שפירים במפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 6.55
|-
| מים שהופקו במפעלי התפלה || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 28.75
|-
| מים שאינם שפירים || כמות המים שנמכרה || 1.87
|}

== תוספת תשיעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 39]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הגברת מטר&quot;))) ====
: {|
! שם המדד !! משקל בסל המדדים 
|-
| : (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 70%
|-
| : (2) מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן-גוריון || 30%
|}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 42]] [[ו-43(ב)]]))) ====
: {|
! סוג הפעילות !! מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים 
|-
| טיסה תפעולית || 3,399
|-
| טיסת מחקר || 6,840
|-
| זריעה || 857
|}

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 58(ג)]]))) ====
: {|
! מפעל המים !! שיעור ביצוע עצמי מרבי
|-
| : מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו [[בסעיף 78]], לפני יום ג' בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
: (1) תכנית אב למים שפירים לנגב;
: (2) תכנית אב ליהודה ושומרון;
: (3) תכנית אב גליל מערבי;
: (4) הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
: (5) שלב א' באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
| 100%
|-
| : מפעלי התפלה || 0%
|}

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיפים 54]] [[ו-64(א)]]))) ====
: {|
! סיווג הנכס !! מס' פריט בספרי מקורות !! משך הקיים בשנים
|-
| : (1) קידוח בסלעים || 1211 || 40
|-
| : (2) קידוח באבן רכה || 1212 || 40
|-
| : (3) קידוח בחולות || 1213 || 40
|-
| : (4) קידוח החדרה || 1214 || a40
|-
| : (5) קידוח תצפית || 1215 || 10
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - מבנים'''
|-
| : (6) צריפים וסככות || 1221 || 30
|-
| : (7) ביתן בטון וטרומי || 1222 || 40
|-
| : (8) בטון תת-קרקעיים || 1223 || 40
|-
| : (9) מבנים גלויים || 1225 || 40
|-
| : (10) מבנים טרומים || 1226 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - אבזרים'''
|-
| : (11) צנרת ואבזרים || 1230 || 20
|-
| : (12) משאבות בקידוחים || 1241 || 15
|-
| : (13) מנוע דיזל מהיר || 1242 || 20
|-
| : (14) מנוע חשמלי אופקי || 1243 || 20
|-
|-
| : (15) מנועים חשמליים || 1244 || 20
|-
| : (16) מתנעים || 1245 || 15
|-
| : (17) דיזל גנרטור || 1246 || 20
|-
| : (18) לוחות חשמל || 1246 || 15
|-
| : (19) מכשירי פיקוד || 1246 || 15
|-
| : (20) שנאים || 1246 || 15
|-
| : (21) מיגון ואחרים || 1246 || 15
|-
| : (22) כלורינטורים בקידוחים || 1247 || 10
|-
| : (23) מיתקני הפלרה || 1248 || 10
|-
| : (24) משאבה טבולה תת-מימית || 1253 || 15
|-
| : (25) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1255 || 15
|-
| : (26) שנאים || 1256 || 15
|-
| : (27) מדי מים ומכשירי מדידה || 1257 || 10
|-
| : (28) לוחות חשמל || 1258 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מובילים'''
|-
| : (29) תעלות מבטון מזוין || 1301 || 50
|-
| : (30) תעלות רגילות ועפר || 1302 || 25
|-
| : (31) מנהרות || 1303 || 50
|-
| : (32) צינורות אסבסט || 1350 || 40
|-
| : (33) פי.וי.סי || 1351 || 40
|-
| : (34) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1355 || 15
|-
| : (35) פלדה בלא ציפוי || 1361 || 25
|-
| : (36) פלדה עם ציפוי || 1362, 1363 || 50
|-
| : (37) פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995 || 1362, 1363 || 45
|-
| : (38) פלדה לא מוגנת || 1364 || 15
|-
| : (39) בטון רגילים || 1372 || 50
|-
| : (40) בטון מאומצים || 1373 || 50
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מאגרים'''
|-
| : (41) בריכות ומגדלי בטון || 1401 || 50
|-
| : (42) בריכות עפר מצופות || 1402 || 30
|-
| : (43) מאגרים || 1403 || 30
|-
| : (44) בריכות עפר רגילות || 1404 || 30
|-
| : (45) בריכות בטון דרוך || 1405 || 50
|-
| : (46) בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995 || 1405 || 40
|-
| : (47) בריכות פלדה || 1406 || 25
|-
| : (48) בריכות פלסטיק משוריין || 1408 || 10
|-
| : (49) לוחות חשמל || 1458 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - מבנים'''
|-
| : (50) צריפים וסככות || 1521 || 30
|-
| : (51) בטון מעל הקרקע || 1522 || 50
|-
| : (52) בטון תת-קרקעיים || 1523 || 50
|-
| : (53) מבנה אבן תת-קרקעי || 1524 || 50
|-
| : (54) מבנים גלויים || 1525 || 40
|-
| : (55) ביתן טרומי בתחנות || 1526 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - אבזרים'''
|-
| : (56) צנרת ואבזרים || 1530 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - ציוד'''
|-
| : (57) משאבות בתחנות || 1541 || 15
|-
| : (58) מנוע דיזל מהיר || 1542 || 20
|-
| : (59) מנוע חשמלי אופקי || 1543 || 20
|-
| : (60) מנועים חשמליים || 1544 || 20
|-
| : (61) מתנעים || 1545 || 15
|-
| : (62) דיזל גנרטור || 1546 || 20
|-
| : (63) לוחות חשמל || 1546 || 15
|-
| : (64) שנאים || 1546 || 15
|-
| : (65) פיקוד || 1546 || 15
|-
| : (66) שוחות || 1546 || 15
|-
| : (67) מיגון, מגופים ואחרים || 1546 || 15
|-
| : (68) כלורינטורים בתחנות || 1547 || 10
|-
| : (69) מיתקני הפלרה || 1548 || 10
|-
| : (70) משאבה אופקית || 1551 || 20
|-
| : (71) משאבה טבולה תת-מימית || 1553 || 10
|-
| : (72) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1555 || 15
|-
| : (73) שנאים || 1556 || 15
|-
| : (74) מדי מים ומכשירי מדידה || 1557 || 15
|-
| : (75) לוחות חשמל || 1548 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מעיינות - סכרים'''
|-
| : (76) מעינות || 1601 || 30
|-
| : (77) סכרים || 1602 || 40
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''חיבורי צרכן'''
|-
| : (78) חיבור צרכן || 1700 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות'''
|-
| : (79) גדרות || 1901 || 10
|-
| : (80) כבישים || 1902 || 20
|-
| : (81) דרכים סוג א || 1903 || 25
|-
| : (82) דרכים סוג ב || 1904 || 10
|-
| : (83) דרכים סוג ג || 1905 || 10
|-
| : (84) דרכים סוג ד || 1906 || 30
|-
| : (85) דרכי גישה להפחתה || 1907 || 5
|-
| : (86) צריפים וסככות || 1921 || 30
|-
| : (87) ביתני בטון בקווים ואחרים || 1922 || 30
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות - ציוד'''
|-
| : (88) מיתקני התפלה || 1945 || 15
|-
| : (89) מיתקני טיפול סינון וטיהור מים || 1946 || 15
|-
| : (90) מיתקני הכלרה || 1947 || 10
|-
| : (91) מיתקני הפלרה || 1948 || 10
|-
| : (92) מיתקני הגנה קטודית || 1949 || 15
|-
| : (93) צינורות ואבזרים || 9930 || 20
|-
| : (94) משאבות בקידוחים ותחנות || 9941 || 15
|-
| : (95) דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות || 9949 || 20
|-
| : (96) משאבה טבולה תת-מימית || 9953 || 10
|-
| : (97) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 9955 || 15
|-
| : (98) שנאים בקידוחים ותחנות || 9956 || 15
|-
| : (99) מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים || 9957 || 10
|-
| : (100) לוחות חשמל || 9958 || 15
|}

== תוספת ארבע עשרה ==
==== ([[סעיפים 81(ד)]], [[83(א)(1)]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר מזהה לפרויקט !! שם הפרויקט !! סוג המים !! סוג האישור
! מספר האישור !! מועד האישור !! מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע !! מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! הגורם המבצע
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot; | || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה !!
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !! !! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || || || || || ||
|}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת (מלמ&quot;ש) !! עלות המים (ש&quot;ח מ&quot;ק)
|-
| || || || || || ||
|}

@ (2) : טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים שבפרט (1) ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים;

@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : לכל פרויקט - טבלה שתכלול את הנתונים שבפרט (1), והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
: {|
! מספר מזהה למבנה !! שם המבנה !! תיאור המבנה !! סטאטוס המבנה !! הגורם המבצע
! מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה !! מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה !! עלות צפויה מצטברת עד תום השנה
|-
| || || || || colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot; | 
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד הצפוי להכרה בהשקעה
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || ||
|}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש)
|-
| || || || || ||
|}

@ (4) (תיקון: תשע&quot;ה) : אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ-10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר א' התשע&quot;א (28 בפברואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>jofaimooefyimwg6dz6y0agdqb6isul</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417669</id>
      <parentid>1417652</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164495" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|6985)), ((866|ת&quot;ט|6988)); ((תשע&quot;ב, 469|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|תיקון|7195)); ((תשע&quot;ד, 377|תיקון|7320)); ((תשע&quot;ה, 1324|תיקון|7526)); ((תשע&quot;ו, 1087|תיקון|7652)), ((2228|תיקון מס' 2|7711)); ((תשע&quot;ז, 252|ת&quot;ט|7739)), ((332|תיקון|7744)), ((338|תיקון [תשע&quot;ז] [צ&quot;ל: מס' 2] (תיקון)|7744)); ((תשע&quot;ח, 2230|תיקון|8028)); ((תשע&quot;ט, 3440|תיקון|8240)); ((תשפ&quot;ב, 1320|תיקון|9830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|124יז(א)(1), (4) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן - הכללים):

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. מטרת הכללים
: מטרות הכללים הן:
: (1) לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
: (2) לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
: (3) לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בכללים אלה -
:- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל&quot; - האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
:- &quot;החדרת מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44א לחוק]];
:- &quot;היטל הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;הכמות הכוללת&quot; - הכמות הכוללת כאמור [[בסעיף 4]];
:- &quot;הכנסות מוכרות&quot; - סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
:- &quot;הפרש העלות&quot; - ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי מקורות&quot; - השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי&quot; - השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה-בת וחברה קשורה כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי [[סעיפים 13]], [[20]] [[ו-31]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;חברת המוביל הארצי&quot; - מקורות המוביל הארצי ונכסים בע&quot;מ;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - 1 בינואר 2011;
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל המוביל הארצי&quot; - מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
:- &quot;מפעל המים הארצי&quot; - מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
:- &quot;מפעל מים&quot; - מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
:- &quot;מפעל מערכת&quot; - מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
:- &quot;מפעל התפלה&quot; - מפעל מקורות המשמש להתפלת מי-ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מפעל מקורות&quot; - מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
:- &quot;מפעלי הקידוחים&quot; - מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 432&quot; ובקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 433&quot;;
:- &quot;מקדם הפחתה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מיתקן אשכול&quot; - מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
:- &quot;סיווג נכס&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הארנונה]];
:- &quot;סל מדדי הפיתוח&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השנייה]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח החדש&quot; - סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח היסודי&quot; - סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;סל המדדים&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השלישית]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל המדדים החדש&quot; - סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל המדדים היסודי&quot; - סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;עלות אנרגיה&quot; - עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות המים&quot; - סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;עלות הפלרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עלות השבחה&quot; - עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]], המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות קבועה&quot; - העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ&quot;מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה [[בתוספת הרביעית]], למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
:- &quot;פעילות אספקת מים&quot; - פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי [[החוק]];
:- &quot;קרן האחזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14(ב)]];
:- &quot;תחזית הצריכה&quot; - כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
:- &quot;תכנית הזרמה&quot; - תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות [[סעיף 20יא לחוק]] או בהיתר לפי [[סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]], שניתנו למקורות;
:- &quot;תעריפי מקורות&quot; - התעריפים הקבועים [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;תקנות בריאות העם&quot; - [[=תקנות בריאות העם|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה), התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות הארנונה&quot; - [[=תקנות הארנונה|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תשלומי פיצויים&quot; - תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ב': הפרש העלות והכמות הכוללת ==

@ 3. ריבית על ההפרש השנתי
: עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן - הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

@ 4. חישוב הכמות הכוללת
: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה [[בכללי התעריפים]], של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים]], לפי שיעור החריגה הצפויה.

@ 5. קביעת תחזית הצריכה
: (א) לא יאוחר מ-20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
: (ב) מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
: (ג) הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
: (ד) הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

== פרק ג': עלות המים ==

=== סימן א': חישוב עלות המים ===

@ 6. רכיבי עלות המים (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
:: (1) עלות קבועה לפי [[סימן ב']];
:: (2) עלות האנרגיה לפי [[סימן ג']];
:: (3) עלות השבחה לפי [[סימן ד']];
:: (4) עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי [[סימן ה']];
:: (5) עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי [[סימן ו']];
:: (5א) עלות מתן שירותי תשתית לפי [[סימן ו'1]];
:: (6) תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי [[סימן ז']];
:: (7) דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי [[סימן ח']];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) אספקת מים לאחרים לפי [[סימן י']];
:: (10) השתתפות בתשלומי פיצויים לפי [[סימן יא']];
:: (11) הכרה בפחת גבייה לפי [[סימן יב']];
:: (12) סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
: (ג) רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
: (ד) השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין - שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
: (ה) לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
: (ו) תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

@ 7. דיווח חסר
: (א) לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי [[פרק ו']] הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן - דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
: (ב) הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן - השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי [[סעיף 3]] עד למועד הגשת השלמת דיווח.

@ 8. הפחתת עלות המים בשל אי-מילוי הוראות הכללים
: לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 9. עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה
: עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 10. אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

=== סימן ב': עלות קבועה ===

@ 11. הגדרות [[לסימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הסכום הקבוע&quot; - בשנת 2017 - 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 - 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך - 205 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול&quot; - 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם [[בסעיף 47]], שנעשתה מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי [[סעיף 51א]];
:- &quot;מקדם ההכרה&quot; - לפי [[בסעיף 13א]];
:- &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת שלישית א']], לפי היחס המצוין לצדם.

@ 12. העלות הקבועה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

@ 13. אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
: (2) אם השנה טרם החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 13א. מקדם הכרה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע [[בתוספת רביעית א']], לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
: (ב) מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים [[בתוספת הרביעית ב']], ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 15. עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכום הקבוע יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל המדדים היסודי.
: (ב) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה -
:: (1) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
:: (2) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

@ 16. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 17א. תוספת התייעלות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה:
::- &quot;מדד השכר&quot; - מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר היסודי&quot; - מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
::- &quot;סכום ההתייעלות&quot;, לשנה - ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
::- &quot;עלות שכר&quot; - עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
::- &quot;עלות שכר מתואמת&quot;, לשנה - עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
::- &quot;עלות שכר מחושבת&quot;, לשנה - עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב-0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
: (ב) בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
:: (1) מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
:: (2) 5 מיליון שקלים חדשים.

@ 17ב. עריכת מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
: (ב) מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 17ג. עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ-1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים - תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
: (ג) לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי [[סעיף 17ב]], תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

=== סימן ג': עלות האנרגיה ===

@ 18. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - אזור המנוי [[בתוספת חמישית א']];
:- &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot; - סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית]];
:- &quot;מקדם ההתייעלות&quot; - בשנת 2017 - 0.99; בשנת 2018 - 0.98; בשנת 2019 - 0.97; בשנת 2020 - 0.96; בשנת 2021 - 0.95, ובשנת 2022 ואילך - מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
:- &quot;מקור מים&quot; - מקור מים המנוי [[בתוספת חמישית ב']], למעט מפעל המים הארצי;
:- &quot;עלות האנרגיה החודשית&quot; - עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 21]];
:- &quot;תעריפי עומס–זמן&quot; - תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
:- &quot;תעריף קיבולת&quot; - תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, מחולק ב-12.

@ 19. עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב-12 החודשים של אותה שנה.

@ 20. אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
: (2) אם השנה טרם החלה - סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

@ 21. רכיבי עלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
: (1) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט [[בסעיף 21א]];
: (2) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט [[בסעיף 21ב]];
: (3) סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

@ 21א. עלות האנרגיה במפעלי המערכת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו מקור מים [[בתוספת חמישית ב']] ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ב. עלות האנרגיה באזורים מנותקים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו אזור [[בתוספת חמישית א']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ג. עלות האנרגיה במפעל המים הארצי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית ג']], בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה למפעל המים הארצי [[בתוספת חמישית ב']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 23. התאמות לעלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר הממוצע לקילוואט שעה&quot; - חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
::- &quot;עלות האנרגיה שנדרשה בפועל&quot; - הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו-אלקטרית, גנרטור דיזל-גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 74(4)]] - בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים - בניכוי של 5%.
: (ב) העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה - העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
:: (1) אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן - העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן - הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
:: (2) אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, &quot;הרף התחתון&quot; - בשנת 2017 - 6.5%; בשנת 2018 - 5.5%; בשנת 2019 - 4.5%; בשנת 2020 - 3.5%; בשנת 2021 ואילך - 2.5%.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': עלות השבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 29. הגדרות [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מדד כימיקלים&quot; - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
:- &quot;מדד הכימיקלים היסודי&quot; - מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מים המנוי [[בתוספת השמינית א']];
:- &quot;עלות השבחה חודשית&quot; - עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 32]].

@ 30. עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב-12 החודשים של אותה השנה.

@ 31. אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.
: (2) אם השנה טרם התחילה - סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.

@ 32. רכיבי עלות ההשבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ&quot;ק הקבועה לאותו סוג מים [[בתוספת שמינית א']].

@ 32א. עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב-0.087 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 33. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 37. חישוב עלות השבחת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 32א]] [[ובתוספת השמינית א']] יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': עלות פעולות להגברת המטר ===

@ 39. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההוצאה השנתית הקבועה&quot; - 3,603,000 שקלים חדשים;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים [[שבתוספת העשירית]], לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר החדש&quot; - סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר היסודי&quot; - סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;שנת זריעה&quot; - התקופה שמ-1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
:- &quot;שעת פעילות&quot; - שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

@ 40. אישור מנהל הרשות
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
: (ב) אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי [[סימן זה]].

@ 41. עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה
: עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

@ 42. אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]] במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

@ 43. חישוב עלות הגברת המטר
: (א) ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
: (ב) המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]], יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

@ 44. הפסקת פעולות להגברת המטר
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור - לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

=== סימן ו': עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ===

@ 45. רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה כקבוע בהוראה.
: (ב) העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך [[בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 46. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

=== סימן ו'1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 46א. עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ&quot;ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ&quot;ק ועלות ההשבחה למ&quot;ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]], בתוספת 10%.

@ 46ב. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]] לשנה כלשהי יחושב כמפורט [[בסעיף 46א]], לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

=== סימן ז': תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת ===

@ 47. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב&quot; - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי [[חוק מלווה מדינה, התשל&quot;ט-1979]], הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע&quot;מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
:- &quot;סכום גיוס תקני&quot;, לשנה - שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
:- &quot;סכום גיוס מתואם&quot;, לשנה - סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
:- &quot;פעולות חידוש&quot; - הפעולות המנויות [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;רכיב ההון&quot; - 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
:- &quot;רכיב ההצמדה על ההון&quot; ו&quot;רכיב ההצמדה על החוב&quot; - לפי [[סעיף 55]];
:- &quot;רכיב החוב על ההלוואות&quot; - 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot;, לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
:- &quot;ריבית שנתית מוכרת&quot;, לשנה -
:: (1) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז' בטבת התשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992) - 4.1%;
:: (2) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח' בטבת התשנ&quot;ג (1 בינואר 1993) עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
:: (3) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
:: (4) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) - ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
:- &quot;שווי הלוואות מצטבר&quot;, לשנה - רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
:- &quot;שווי מופחת של השקעה מוכרת&quot; - ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
:- &quot;שווי מתואם של השקעה&quot;, בשנה - ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
:- &quot;תשואה להון&quot;, לשנה - התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ-5.5% ולא תעלה על 7%;
:- &quot;תשואה שנתית&quot;, לשנה - הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

@ 48. הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ה)
: הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי [[סעיף 52]], הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי [[סעיף 53]] והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי [[סעיף 54]], בשל אותה שנה.

@ 49. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה
: אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיפים 52]], [[53]] [[ו-54]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 50. הכרה בהשקעה בחידוש (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יתרה משנים קודמות&quot; - ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
: (ב) להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ד) עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן - הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

@ 51. הכרה בסכומי העמסה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל-3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 51א. הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה (תיקון: תשע&quot;ט)
: מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות [[שבסעיף 74א(2)]].

@ 52. שיעור התשואה המוכרת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
: (ב) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

@ 53. שיעור הריבית המוכרת (תיקון: תשע&quot;ה)
: הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה - בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

@ 54. שיעור הפחת המוכר (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2)
: (א) הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (א1) רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי [[סעיף 56]], לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

@ 55. תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
: (א1) הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי [[בסעיף 50(א)]] [[ובסעיף 50(ג) ו-(ד)]] יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
: (ג) הסכום הקבוע [[בסעיף 51]] יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

@ 56. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי [[סעיף 125]], לפי המאוחר מביניהם.

@ 57. מפעל מים שטרם החל לפעול (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
: (1) השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (2) השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (3) השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (4) השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

@ 58. הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו [[בסעיף 90]], בלבד.
: (ב) לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
:: (1) סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
::: (1) בשנת 2020 - 100 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 160 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 180 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 225 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
::: (1) בשנת 2020 - 260 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 300 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 270 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) בשנת 2023 ואילך - 185 מיליון שקלים חדשים.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ג) עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]]; שיעור הביצוע העצמי של העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]], למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
: (ד) עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים [[בתוספת השתים עשרה]] - תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ביצוע עצמי בלא מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
::- &quot;ביצוע עצמי לפי מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
::- &quot;היקף עבודות לפי מכרז נטו&quot; - ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
::: (1) בשנת 2020 - 10 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 40 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 50 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 70 מיליון שקלים חדשים.

@ 58א. תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי [[סעיף 58(ב)]], אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי [[סעיף 117א]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי [[סעיף 117א]], לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי-הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות [[שבסעיף 58(ב)]].

@ 58ב. הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה [[בסעיף 73]], של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

=== סימן ח': דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ===

@ 59. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי שימוש מוכרים&quot; - דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
:- &quot;איגרות חוב&quot; ו&quot;תשואה שנתית&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 47]], ואולם בכל מקום, במקום &quot;יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים&quot; יקראו &quot;יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה&quot;.

@ 60. הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

@ 61. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיף 60]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 62. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ט': היטלי הפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן י': אספקת מים לאחרים ===

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו [[בסעיף 18]], באנרגיה למ&quot;ק שנקבעה לאזור כנרת [[בתוספת החמישית א']] לכל מ&quot;ק שסופק.

@ 68. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 69. עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי [[סימן ג' בפרק השני לכללים]].

@ 70. אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

=== סימן י&quot;א: תשלום פיצויים ===

@ 71. השתתפות בתשלומי פיצויים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל-80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל-10,000,000 שקלים חדשים.

@ 72. הסדר תשלומי פיצויים
: שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים - תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

=== סימן י&quot;ב: פחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 72א. הכרה בפחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל-0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן [[בסעיף 73]], למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

== פרק ד': הכנסות מוכרות ==

@ 73. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ביצוע עבודות לאחרים&quot; - ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת - החלק שאינו נכלל כאמור;
:- &quot;הכנסות ממכירת מים&quot; - סך כל המכפלה של כמות המים במ&quot;ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי [[סעיף 35א לחוק]], לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
:- &quot;הכנסות ממתן שירותי תשתית&quot; - סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]];
:- &quot;הכנסות מפעילות אספקת מים&quot; - סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
:- &quot;הכנסה מפעילות אחרת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
:- &quot;הכנסה מפעילות מתמשכת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
:- &quot;הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע&quot; - התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
:: (1) ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
:: (2) המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
:: (3) אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות [[סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין]] בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום &quot;הזכות הנמכרת&quot; יבוא &quot;הרכוש הנמכר&quot; - שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה [[בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:::- &quot;מבנה עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:: (4) לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן - הרכוש החלופי) - התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם [[בסעיף 47]];
:- &quot;עלות מפוקחת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 77ב(ב)]].

@ 74. הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
: (1) ההכנסות מפעילות אספקת מים;
: (2) 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
: (3) 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
: (4) 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים - אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים - 7%;
: (5) 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ-15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי [[סעיף 77ב]], אחרת - ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

@ 74א. הכרה בהכנסות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 74]] -
: (1) הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 75. אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה [[שבסעיף 74]] בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 76. אומדן ההכנסות ממכירת מים
: אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ&quot;ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

@ 77. אומדן הכנסות אחרות
: אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

@ 77א. הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
: (2) ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
: (3) לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
: (4) תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 77ג. הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74(1)]], ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
:: (1) 70% מההכנסות ממכירת מים - בשנה שבה סופקו המים;
:: (2) 20% מההכנסות ממכירת מים - בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
:: (3) יתרת ההכנסות ממכירת מים - בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

== פרק ה': השקעה מוכרת ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 78. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אישור ביצוע&quot; - אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון כללי&quot; - אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 89]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון מפורט&quot; - אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 91(ב)]];
:- &quot;ועדה לבחינת צורך&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 100]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת שיפוט&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 101]];
:- &quot;יתרת תקציב שלא נוצלה&quot; - סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
:- &quot;מבנה&quot; - מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
:- &quot;מקטע ביצוע&quot; - מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
:- &quot;עתודה תקציבית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(4)]];
:- &quot;עתודה לפרויקטים נוספים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(5)]];
:- &quot;סל פרויקטים&quot; - מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
:- &quot;פרויקט&quot; - הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
:- &quot;פרויקט בביצוע&quot; - פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי [[סעיף 104(א)]] עד לאותו המועד;
:- &quot;פרויקט קטן&quot; - פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
:- &quot;תכנית אב אזורית&quot; - הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
:- &quot;תכנית אב ארצית&quot; - הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 84(א)]];
:- &quot;תכנון כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 90]];
:- &quot;תכנון מפורט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 93]].

@ 79. הגשת מסמכים
: על הגשת מסמכים לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב)]], [[107]] [[ו-110]].

=== סימן ב': תכנית פיתוח ===

@ 80. הנחיות להכנת תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן - שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן - הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
: (ב) לא יאוחר מ-1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן - ההנחיות המקדמיות).
: (ג) לא יאוחר מ-1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
: (ד) לא יאוחר מ-1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

@ 81. הגשת הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן - ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
: (ד) ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת [[שבתוספת הארבע עשרה]].
: (ה) מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

@ 82. תיקון ההצעה לתכנית פיתוח
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
:: (2) ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
:: (3) ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

@ 83. הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי [[סעיף 82(ב)]]; ההצעה תכלול את כל אלה:
:: (1) הפרטים [[שבתוספת הארבע עשרה]] לגבי פרויקטים הכלולים בה;
:: (2) פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
:: (3) פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
:: (3א) תקציב סל פרויקטים;
:: (4) עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
:: (5) עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי [[סעיף 97]].

@ 84. אישור תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

@ 85. עדכון תכנית פיתוח
: מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

@ 86. שינוי סדר ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

@ 87. דיווח למועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי [[סעיף 97]].

=== סימן ג': אישורים ===

@ 88. בקשה לעריכת תכנון כללי
: (א) ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
: (ב) הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 100(ה)]], בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

@ 89. אישור לעריכת תכנון כללי
: החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 100(ה)]], תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

@ 90. הגשת תכנון כללי
: נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 101(ה)]]; לעניין זה &quot;תשתיות&quot; - לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

@ 91. בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט
: (א) ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי [[סעיף 101(ה)]].
: (ב) קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
: (ג) האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
: (ד) מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
: (ה) מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ו) הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

@ 92. בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 91]], תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן - הגורם המוסמך), ויחולו הוראות [[סעיף 91]], בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
: (ב) סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות [[סעיף 91]].

@ 93. הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
: (א1) מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
: (ב) התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

@ 94. חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
: (ג) בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי [[סעיף 102(ה)]].

@ 95. אישור חריגה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 102(ה)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

@ 96. אישור ביצוע
: נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

@ 96א. אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו [[סעיפים 94 עד 96]].

@ 97. אישור ביצוע לפרויקטים דחופים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

@ 98. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה - מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים - ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש - 50% (להלן - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 50% (להלן - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014).

@ 99. הגבלות על תחילת ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי - לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
:: (2) מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

@ 100. הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
: (ב) מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

@ 101. הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
: (ב) מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 102. הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
: (ב) מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 103. הצמדה לסל מדדי הפיתוח
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 92(א)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

=== סימן ד': הכרה בהשקעה במפעל מים ===

@ 104. הכרה בעלות פרויקט (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
: (ב) העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
::: (ב) התקציב שאושר באישור הביצוע;
:: (2) הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
: (ג) העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

@ 104א. הכרה בחיסכון בעלויות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סך כל החיסכון&quot; בשנה - סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
::- &quot;סך כל החריגה&quot; בשנה - סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
::- &quot;חיסכון&quot; בפרויקט - הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
::- &quot;חריגה&quot; בפרויקט - הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
: (ב) להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
:: (1) 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
:: (2) 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
: (ג) סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 104ב. הכרה מוקדמת בריבית בהקמה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: על אף האמור [[בסעיף 104(א)]], הריבית השנתית המוכרת לפי [[סעיף 104(ב)]], שנצברה בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ-1.2 מיליארד שקלים חדשים.

@ 105. חריגה מתקציב הקמת מנהרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (((הנוסח הקבוע): (בוטל).))
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
: (1) החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
: (2) בחריגה מהתקציב - סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 95]] לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
: (3) מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי [[סעיף 124]].

== פרק ו': דיווחים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 106. חובת הגשת דיווחים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 107. צורת הדיווחים
: הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

@ 108. פרטי הדיווחים
: הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

@ 109. דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית
: סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים [[בפרק זה]], רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

@ 110. חתימת הדיווחים
: הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

@ 111. חוות דעת, דוח או אישור
: בחוות דעת או אישור (להלן - תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

@ 112. תיקון דיווח
: נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן - טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

@ 113. מידע מבוסס אומדן
: (א) נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן - מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
: (ב) עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

=== סימן ב': דיווחים שנתיים ===

@ 114. הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח שנתי).
: (ב) המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן - שנת הדיווח).

@ 115. פרטי הדיווח השנתי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
: (1) הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ-12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
: (2) הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
: (3) פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
: (4) פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
: (5) העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]] בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
: (6) אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי [[תקנה 10 לתקנות הארנונה]] או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן - שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
: (7) רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
: (8) רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (9) רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע&quot;מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
: (10) רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
: (10א) רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (11) נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
: (12) דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
: (13) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
: (14) פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
: (15) פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור [[בסעיף 58(ב)(1)]] שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
: (16) פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]].

@ 116. אישור רואה חשבון מבקר
: לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

@ 117. תחזית אספקת מים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

@ 117א. התקשרויות עם חברות קשורות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
:: (1) פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]];
:: (2) פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו [[בסעיף 58(ה)]];
:: (3) פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
: (ב) הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

@ 118. דוחות כספיים שנתיים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
: (ב) הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

=== סימן ג': דיווחים רבעוניים ===

@ 119. הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח רבעוני).
: (ב) המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן - רבעון הדיווח).

@ 120. פרטי הדיווח הרבעוני
: בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ&quot;ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
: (3) דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
: (4) פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
: (5) פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

=== סימן ד': דיווחים חודשיים ===

@ 121. הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם
: מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן - חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח חודשי).

@ 122. פרטי הדיווח החודשי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
: (3) כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (4) כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]] בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (5) שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (6) קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
: (7) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (8) (((נמחקה);))
: (9) (((נמחקה).))

=== סימן ה': דיווחים מידיים ===

@ 123. הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם
: (א) בסעיף זה, &quot;נודע לראשונה&quot; - נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח מיידי).
: (ג) המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
: (ד) בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן [[בסימן זה]].

@ 124. חריגה מאישור ביצוע (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3)
: סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

@ 125. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

@ 126. שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח
: הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

@ 127. אירוע פגיעה במים
: נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.
:
=== סימן ו': חיבור למערכות ===

@ 128. מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח
: מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

@ 129. מכ&quot;מ הגשם
: מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ&quot;מ הגשם.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 130. תחילה ותחולה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן - יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2012).

@ 131. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו-2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ג) להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי [[סעיף 34 לחוק]], ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
: (ד) מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

@ 132. הוראת שעה
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ח טבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו -
:: (1) במקום [[סעיף 81(ב) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.&quot;;
:: (2) במקום [[סעיף 90 לכללים]] נאמר:
::: 90. &quot;הגשת תכנון כללי
:::: קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
:: (3) במקום [[סעיף 93(א) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(א) קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.&quot;
: (ב) על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום [[סעיף 4]] נאמר:
:: 4. &quot;חישוב הכמות הכוללת
::: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ב) בחישוב הכמות הכוללת -
:::: (1) תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
:::: (2) תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים [[#7|בסעיף 2(2.1) (([צ&quot;ל: בסעיף 7(2)(2.1)])) לכללי התעריפים]]; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים]], לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הפיתוח&quot;))) ====
: {|
! שם המדד או הרכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010) || 19.5%
|-
| : (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 53.5%
|-
| : (3) מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010) || 11.8%
|-
| : (4) ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎ || 15.2%
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל המדדים&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 33.00%
|-
| (2) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 67.00%
|}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 11]] - ההגדרה &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 20.61%
|-
| (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 38.12%
|-
| (3) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 41.27%
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 2]] - &quot;ההגדרה פעולות אחזקה&quot; [[וסעיף 47]] - &quot;ההגדרה פעולות חידוש&quot;))) ====

@ : '''פעולות קידוח ושאיבה'''
: 1. קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
: 2. החלפת משאבה;
: 3. החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.
@ : '''השקעה בציוד חשמל'''
: 4. החלפת לוח חשמל כוח;
: 5. החלפת לוח חשמל פיקוד;
: 6. החלפת שנאי;
: 7. החלפת מנוע.
@ : '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
: 8. התקנת מיתקן קצה חדש.
@ : '''השקעה בקווי מים'''
: 9. החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ-700 מטרים.
@ : '''עבודות אזרחיות'''
: 10. התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
: 11. החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
: 12. התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.
@ : '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
: 13. החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
: 14. הוספת רכיבים למערכת קיימת - הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.
@ : '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
: 15. התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ-48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.
@ : '''פעולות שונות'''
: 16. החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
: 17. התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
: 18. התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.
@ (תיקון: תשע&quot;ז-2) : 19. רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(א)]]))) ====
: {|
! סוג הנכס !! מקדם הכרה לאחזקה !! מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח !! שיעור ההכרה
|-
| קו || 0.75% || - || 0.75%
|-
| תחנת שאיבה - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| תחנת שאיבה - מבנה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| קידוח - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| קידוח - מבנה || 0.75% || 0.86% || 0.75%
|-
| קידוח - קדיחה || 0.75% || - || 0.75%
|-
| בריכה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מאגר || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מיתקן סינון וטיפול || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| מיתקן התפלה || 3.50% || 0.86% || 4.40%
|-
| ציוד פיקוד ובקרה || 1.50% || - || 1.50%
|-
| מיתקן טיפול במים || 1.50% || - || 1.50%
|-
| חיבור צרכן || 0.75% || - || 0.75%
|-
| ציוד מיגון || 1.50% || - || 1.50%
|-
| אחר || 1.50% || - || 1.50%
|}

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(ג)]]))) ====
@ : '''מפעל המים'''
: (1) קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.15 || 0.15 || 0.37 || 0.50 || 0.58 || 0.70 || 0.35 || 0.33 || 0.49 || 0.61 || 0.49 || 0.23
|-
| נמוך || גבע || 0.09 || 0.09 || 0.17 || 0.31 || 0.27 || 0.32 || 0.35 || 0.38 || 0.30 || 0.31 || 0.20 || 0.14
|-
| נמוך || שפל || 0.83 || 0.81 || 0.57 || 0.73 || 0.66 || 0.79 || 0.97 || 1.07 || 0.81 || 0.77 || 0.55 || 0.93
|-
| גבוה || פסגה || 0.56 || 0.56 || 1.65 || 1.96 || 2.37 || 2.92 || 1.50 || 1.26 || 2.01 || 2.47 || 1.97 || 0.73
|-
| גבוה || גבע || 0.35 || 0.35 || 0.87 || 1.34 || 1.23 || 1.48 || 1.62 || 1.67 || 1.39 || 1.37 || 0.99 || 0.53
|-
| גבוה || שפל || 4.30 || 4.01 || 2.84 || 3.67 || 3.36 || 3.92 || 5.02 || 4.93 || 3.91 || 3.71 || 2.89 || 4.33
|-
| עליון || פסגה || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.02 || 0.06 || 0.08 || 0.08 || 0.03 || 0.05 || 0.09 || 0.07 || 0.03
|-
| עליון || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.04 || 0.06 || 0.05 || 0.03
|-
| עליון || שפל || 0.10 || 0.11 || 0.12 || 0.12 || 0.10 || 0.10 || 0.11 || 0.15 || 0.12 || 0.21 || 0.20 || 0.20
|}


== תוספת חמישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;אזור מנותק&quot;, [[וסעיפים 21ב]] [[ו-67]]))) ====
: {|
! אזור מנותק !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| בית שאן || 0.173
|-
| בקעת הירדן || 1.275
|-
| כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן || 0.169
|-
| מעלה כנרת || 1.438
|-
| ערבה || 0.784
|-
| קולחין - אחר || 0.669
|-
| קולחין - שפכי דן || 1.577
|-
| קולחין - תשלובת הקישון || 0.924
|}

== תוספת חמישית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - [[ההגדרה &quot;מקור מים&quot; וסעיפים 21א]] [[ו-21ג]]))) ====
: {|
! מקור מים !! כמות המים לחישוב !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| הולכת מים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.779
|-
| הפקת מים במפעלי המערכת || כמות המים שהופקה או הוחדרה || 0.842
|-
| מיתקני התפלת מים מליחים || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 2.251
|-
| קליטת מי-ים מותפלים || כמות המים שנרכשה || 0.374
|-
| מפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 1.266
|}

== תוספת חמישית ג' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 21ג]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.02 || 0.03 || 0.05 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.03 || 0.03 || 0.04 || 0.03 || 0.03 || 0.01
|-
| נמוך || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.03 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.01 || 0.01
|-
| נמוך || שפל || 0.08 || 0.08 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.08 || 0.06 || 0.04 || 0.04 || 0.03 || 0.04
|-
| גבוה || פסגה || 0.07 || 0.07 || 0.17 || 0.22 || 0.35 || 0.41 || 0.26 || 0.17 || 0.29 || 0.14 || 0.27 || 0.07
|-
| גבוה || גבע || 0.03 || 0.03 || 0.06 || 0.11 || 0.14 || 0.16 || 0.25 || 0.16 || 0.14 || 0.07 || 0.09 || 0.04
|-
| גבוה || שפל || 0.24 || 0.23 || 0.16 || 0.25 || 0.32 || 0.35 || 0.61 || 0.42 || 0.32 || 0.15 || 0.24 || 0.30
|-
| עליון || פסגה || 0.03 || 0.03 || 0.11 || 0.10 || 0.12 || 0.12 || 0.07 || 0.07 || 0.06 || 0.10 || 0.11 || 0.04
|-
| עליון || גבע || 0.02 || 0.01 || 0.04 || 0.61 || 1.00 || 1.27 || 0.22 || 0.07 || 0.05 || 0.05 || 0.30 || 0.01
|-
| עליון || שפל || 1.03 || 1.36 || 3.54 || 7.36 || 11.22 || 14.78 || 17.06 || 15.71 || 4.70 || 3.78 || 3.41 || 2.77
|}

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 29]] - [[ההגדרה &quot;סוג מים&quot; וסעיפים 32]] [[ו-37]]))) ====
: {|
! סוג מים !! כמות המים לחישוב !! עלות למ&quot;ק {{ש}} (אגורות)
|-
| מים שפירים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.90
|-
| מים שפירים במפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 6.55
|-
| מים שהופקו במפעלי התפלה || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 28.75
|-
| מים שאינם שפירים || כמות המים שנמכרה || 1.87
|}

== תוספת תשיעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 39]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הגברת מטר&quot;))) ====
: {|
! שם המדד !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 70%
|-
| : (2) מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן-גוריון || 30%
|}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 42]] [[ו-43(ב)]]))) ====
: {|
! סוג הפעילות !! מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים
|-
| טיסה תפעולית || 3,399
|-
| טיסת מחקר || 6,840
|-
| זריעה || 857
|}

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 58(ג)]]))) ====
: {|
! מפעל המים !! שיעור ביצוע עצמי מרבי
|-
| : מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו [[בסעיף 78]], לפני יום ג' בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
: (1) תכנית אב למים שפירים לנגב;
: (2) תכנית אב ליהודה ושומרון;
: (3) תכנית אב גליל מערבי;
: (4) הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
: (5) שלב א' באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
| 100%
|-
| : מפעלי התפלה || 0%
|}

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיפים 54]] [[ו-64(א)]]))) ====
: {|
! סיווג הנכס !! מס' פריט בספרי מקורות !! משך הקיים בשנים
|-
| : (1) קידוח בסלעים || 1211 || 40
|-
| : (2) קידוח באבן רכה || 1212 || 40
|-
| : (3) קידוח בחולות || 1213 || 40
|-
| : (4) קידוח החדרה || 1214 || a40
|-
| : (5) קידוח תצפית || 1215 || 10
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - מבנים'''
|-
| : (6) צריפים וסככות || 1221 || 30
|-
| : (7) ביתן בטון וטרומי || 1222 || 40
|-
| : (8) בטון תת-קרקעיים || 1223 || 40
|-
| : (9) מבנים גלויים || 1225 || 40
|-
| : (10) מבנים טרומים || 1226 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - אבזרים'''
|-
| : (11) צנרת ואבזרים || 1230 || 20
|-
| : (12) משאבות בקידוחים || 1241 || 15
|-
| : (13) מנוע דיזל מהיר || 1242 || 20
|-
| : (14) מנוע חשמלי אופקי || 1243 || 20
|-
|-
| : (15) מנועים חשמליים || 1244 || 20
|-
| : (16) מתנעים || 1245 || 15
|-
| : (17) דיזל גנרטור || 1246 || 20
|-
| : (18) לוחות חשמל || 1246 || 15
|-
| : (19) מכשירי פיקוד || 1246 || 15
|-
| : (20) שנאים || 1246 || 15
|-
| : (21) מיגון ואחרים || 1246 || 15
|-
| : (22) כלורינטורים בקידוחים || 1247 || 10
|-
| : (23) מיתקני הפלרה || 1248 || 10
|-
| : (24) משאבה טבולה תת-מימית || 1253 || 15
|-
| : (25) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1255 || 15
|-
| : (26) שנאים || 1256 || 15
|-
| : (27) מדי מים ומכשירי מדידה || 1257 || 10
|-
| : (28) לוחות חשמל || 1258 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מובילים'''
|-
| : (29) תעלות מבטון מזוין || 1301 || 50
|-
| : (30) תעלות רגילות ועפר || 1302 || 25
|-
| : (31) מנהרות || 1303 || 50
|-
| : (32) צינורות אסבסט || 1350 || 40
|-
| : (33) פי.וי.סי || 1351 || 40
|-
| : (34) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1355 || 15
|-
| : (35) פלדה בלא ציפוי || 1361 || 25
|-
| : (36) פלדה עם ציפוי || 1362, 1363 || 50
|-
| : (37) פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995 || 1362, 1363 || 45
|-
| : (38) פלדה לא מוגנת || 1364 || 15
|-
| : (39) בטון רגילים || 1372 || 50
|-
| : (40) בטון מאומצים || 1373 || 50
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מאגרים'''
|-
| : (41) בריכות ומגדלי בטון || 1401 || 50
|-
| : (42) בריכות עפר מצופות || 1402 || 30
|-
| : (43) מאגרים || 1403 || 30
|-
| : (44) בריכות עפר רגילות || 1404 || 30
|-
| : (45) בריכות בטון דרוך || 1405 || 50
|-
| : (46) בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995 || 1405 || 40
|-
| : (47) בריכות פלדה || 1406 || 25
|-
| : (48) בריכות פלסטיק משוריין || 1408 || 10
|-
| : (49) לוחות חשמל || 1458 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - מבנים'''
|-
| : (50) צריפים וסככות || 1521 || 30
|-
| : (51) בטון מעל הקרקע || 1522 || 50
|-
| : (52) בטון תת-קרקעיים || 1523 || 50
|-
| : (53) מבנה אבן תת-קרקעי || 1524 || 50
|-
| : (54) מבנים גלויים || 1525 || 40
|-
| : (55) ביתן טרומי בתחנות || 1526 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - אבזרים'''
|-
| : (56) צנרת ואבזרים || 1530 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - ציוד'''
|-
| : (57) משאבות בתחנות || 1541 || 15
|-
| : (58) מנוע דיזל מהיר || 1542 || 20
|-
| : (59) מנוע חשמלי אופקי || 1543 || 20
|-
| : (60) מנועים חשמליים || 1544 || 20
|-
| : (61) מתנעים || 1545 || 15
|-
| : (62) דיזל גנרטור || 1546 || 20
|-
| : (63) לוחות חשמל || 1546 || 15
|-
| : (64) שנאים || 1546 || 15
|-
| : (65) פיקוד || 1546 || 15
|-
| : (66) שוחות || 1546 || 15
|-
| : (67) מיגון, מגופים ואחרים || 1546 || 15
|-
| : (68) כלורינטורים בתחנות || 1547 || 10
|-
| : (69) מיתקני הפלרה || 1548 || 10
|-
| : (70) משאבה אופקית || 1551 || 20
|-
| : (71) משאבה טבולה תת-מימית || 1553 || 10
|-
| : (72) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1555 || 15
|-
| : (73) שנאים || 1556 || 15
|-
| : (74) מדי מים ומכשירי מדידה || 1557 || 15
|-
| : (75) לוחות חשמל || 1548 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מעיינות - סכרים'''
|-
| : (76) מעינות || 1601 || 30
|-
| : (77) סכרים || 1602 || 40
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''חיבורי צרכן'''
|-
| : (78) חיבור צרכן || 1700 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות'''
|-
| : (79) גדרות || 1901 || 10
|-
| : (80) כבישים || 1902 || 20
|-
| : (81) דרכים סוג א || 1903 || 25
|-
| : (82) דרכים סוג ב || 1904 || 10
|-
| : (83) דרכים סוג ג || 1905 || 10
|-
| : (84) דרכים סוג ד || 1906 || 30
|-
| : (85) דרכי גישה להפחתה || 1907 || 5
|-
| : (86) צריפים וסככות || 1921 || 30
|-
| : (87) ביתני בטון בקווים ואחרים || 1922 || 30
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות - ציוד'''
|-
| : (88) מיתקני התפלה || 1945 || 15
|-
| : (89) מיתקני טיפול סינון וטיהור מים || 1946 || 15
|-
| : (90) מיתקני הכלרה || 1947 || 10
|-
| : (91) מיתקני הפלרה || 1948 || 10
|-
| : (92) מיתקני הגנה קטודית || 1949 || 15
|-
| : (93) צינורות ואבזרים || 9930 || 20
|-
| : (94) משאבות בקידוחים ותחנות || 9941 || 15
|-
| : (95) דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות || 9949 || 20
|-
| : (96) משאבה טבולה תת-מימית || 9953 || 10
|-
| : (97) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 9955 || 15
|-
| : (98) שנאים בקידוחים ותחנות || 9956 || 15
|-
| : (99) מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים || 9957 || 10
|-
| : (100) לוחות חשמל || 9958 || 15
|}

== תוספת ארבע עשרה ==
==== ([[סעיפים 81(ד)]], [[83(א)(1)]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר מזהה לפרויקט !! שם הפרויקט !! סוג המים !! סוג האישור
! מספר האישור !! מועד האישור !! מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע !! מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! הגורם המבצע
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot; | || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה !!
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !! !! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || || || || || ||
|}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת (מלמ&quot;ש) !! עלות המים (ש&quot;ח מ&quot;ק)
|-
| || || || || || ||
|}

@ (2) : טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים שבפרט (1) ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : לכל פרויקט - טבלה שתכלול את הנתונים שבפרט (1), והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
: {|
! מספר מזהה למבנה !! שם המבנה !! תיאור המבנה !! סטאטוס המבנה !! הגורם המבצע
! מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה !! מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה !! עלות צפויה מצטברת עד תום השנה
|-
| || || || || colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot; |
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד הצפוי להכרה בהשקעה
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || ||
|}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש)
|-
| || || || || ||
|}

@ (4) (תיקון: תשע&quot;ה) : אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ-10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר א' התשע&quot;א (28 בפברואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>rtypkyplfmvsf3ancenjq3wq24z482t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417689</id>
      <parentid>1417669</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T05:02:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Shahar9261</username>
        <id>22508</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164505" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|6985)), ((866|ת&quot;ט|6988)); ((תשע&quot;ב, 469|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|תיקון|7195)); ((תשע&quot;ד, 377|תיקון|7320)); ((תשע&quot;ה, 1324|תיקון|7526)); ((תשע&quot;ו, 1087|תיקון|7652)), ((2228|תיקון מס' 2|7711)); ((תשע&quot;ז, 252|ת&quot;ט|7739)), ((332|תיקון|7744)), ((338|תיקון [תשע&quot;ז] [צ&quot;ל: מס' 2] (תיקון)|7744)); ((תשע&quot;ח, 2230|תיקון|8028)); ((תשע&quot;ט, 3440|תיקון|8240)); ((תשפ&quot;ב, 1320|תיקון|9830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|124יז(א)(1), (4) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן - הכללים):

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. מטרת הכללים
: מטרות הכללים הן:
: (1) לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
: (2) לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
: (3) לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בכללים אלה -
:- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל&quot; - האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
:- &quot;החדרת מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44א לחוק]];
:- &quot;היטל הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;הכמות הכוללת&quot; - הכמות הכוללת כאמור [[בסעיף 4]];
:- &quot;הכנסות מוכרות&quot; - סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
:- &quot;הפרש העלות&quot; - ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי מקורות&quot; - השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי&quot; - השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה-בת וחברה קשורה כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי [[סעיפים 13]], [[20]] [[ו-31]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;חברת המוביל הארצי&quot; - מקורות המוביל הארצי ונכסים בע&quot;מ;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - 1 בינואר 2011;
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל המוביל הארצי&quot; - מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
:- &quot;מפעל המים הארצי&quot; - מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
:- &quot;מפעל מים&quot; - מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
:- &quot;מפעל מערכת&quot; - מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
:- &quot;מפעל התפלה&quot; - מפעל מקורות המשמש להתפלת מי-ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מפעל מקורות&quot; - מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
:- &quot;מפעלי הקידוחים&quot; - מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 432&quot; ובקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 433&quot;;
:- &quot;מקדם הפחתה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מיתקן אשכול&quot; - מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
:- &quot;סיווג נכס&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הארנונה]];
:- &quot;סל מדדי הפיתוח&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השנייה]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח החדש&quot; - סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח היסודי&quot; - סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;סל המדדים&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השלישית]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל המדדים החדש&quot; - סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל המדדים היסודי&quot; - סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;עלות אנרגיה&quot; - עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות המים&quot; - סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;עלות הפלרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עלות השבחה&quot; - עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]], המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות קבועה&quot; - העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ&quot;מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה [[בתוספת הרביעית]], למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
:- &quot;פעילות אספקת מים&quot; - פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי [[החוק]];
:- &quot;קרן האחזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14(ב)]];
:- &quot;תחזית הצריכה&quot; - כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
:- &quot;תכנית הזרמה&quot; - תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות [[סעיף 20יא לחוק]] או בהיתר לפי [[סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]], שניתנו למקורות;
:- &quot;תעריפי מקורות&quot; - התעריפים הקבועים [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;תקנות בריאות העם&quot; - [[=תקנות בריאות העם|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה), התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות הארנונה&quot; - [[=תקנות הארנונה|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תשלומי פיצויים&quot; - תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ב': הפרש העלות והכמות הכוללת ==

@ 3. ריבית על ההפרש השנתי
: עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן - הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

@ 4. חישוב הכמות הכוללת
: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה [[בכללי התעריפים]], של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים]], לפי שיעור החריגה הצפויה.

@ 5. קביעת תחזית הצריכה
: (א) לא יאוחר מ-20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
: (ב) מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
: (ג) הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
: (ד) הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

== פרק ג': עלות המים ==

=== סימן א': חישוב עלות המים ===

@ 6. רכיבי עלות המים (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
:: (1) עלות קבועה לפי [[סימן ב']];
:: (2) עלות האנרגיה לפי [[סימן ג']];
:: (3) עלות השבחה לפי [[סימן ד']];
:: (4) עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי [[סימן ה']];
:: (5) עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי [[סימן ו']];
:: (5א) עלות מתן שירותי תשתית לפי [[סימן ו'1]];
:: (6) תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי [[סימן ז']];
:: (7) דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי [[סימן ח']];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) אספקת מים לאחרים לפי [[סימן י']];
:: (10) השתתפות בתשלומי פיצויים לפי [[סימן יא']];
:: (11) הכרה בפחת גבייה לפי [[סימן יב']];
:: (12) סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
: (ג) רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
: (ד) השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין - שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
: (ה) לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
: (ו) תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

@ 7. דיווח חסר
: (א) לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי [[פרק ו']] הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן - דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
: (ב) הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן - השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי [[סעיף 3]] עד למועד הגשת השלמת דיווח.

@ 8. הפחתת עלות המים בשל אי-מילוי הוראות הכללים
: לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 9. עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה
: עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 10. אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

=== סימן ב': עלות קבועה ===

@ 11. הגדרות [[לסימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הסכום הקבוע&quot; - בשנת 2017 - 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 - 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך - 205 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול&quot; - 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם [[בסעיף 47]], שנעשתה מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי [[סעיף 51א]];
:- &quot;מקדם ההכרה&quot; - לפי [[בסעיף 13א]];
:- &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת שלישית א']], לפי היחס המצוין לצדם.

@ 12. העלות הקבועה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

@ 13. אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
: (2) אם השנה טרם החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 13א. מקדם הכרה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע [[בתוספת רביעית א']], לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
: (ב) מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים [[בתוספת הרביעית ב']], ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 15. עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכום הקבוע יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל המדדים היסודי.
: (ב) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה -
:: (1) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
:: (2) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

@ 16. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 17א. תוספת התייעלות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה:
::- &quot;מדד השכר&quot; - מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר היסודי&quot; - מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
::- &quot;סכום ההתייעלות&quot;, לשנה - ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
::- &quot;עלות שכר&quot; - עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
::- &quot;עלות שכר מתואמת&quot;, לשנה - עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
::- &quot;עלות שכר מחושבת&quot;, לשנה - עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב-0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
: (ב) בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
:: (1) מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
:: (2) 5 מיליון שקלים חדשים.

@ 17ב. עריכת מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
: (ב) מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 17ג. עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ-1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים - תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
: (ג) לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי [[סעיף 17ב]], תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

=== סימן ג': עלות האנרגיה ===

@ 18. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - אזור המנוי [[בתוספת חמישית א']];
:- &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot; - סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית]];
:- &quot;מקדם ההתייעלות&quot; - בשנת 2017 - 0.99; בשנת 2018 - 0.98; בשנת 2019 - 0.97; בשנת 2020 - 0.96; בשנת 2021 - 0.95, ובשנת 2022 ואילך - מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
:- &quot;מקור מים&quot; - מקור מים המנוי [[בתוספת חמישית ב']], למעט מפעל המים הארצי;
:- &quot;עלות האנרגיה החודשית&quot; - עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 21]];
:- &quot;תעריפי עומס–זמן&quot; - תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
:- &quot;תעריף קיבולת&quot; - תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, מחולק ב-12.

@ 19. עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב-12 החודשים של אותה שנה.

@ 20. אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
: (2) אם השנה טרם החלה - סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

@ 21. רכיבי עלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
: (1) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט [[בסעיף 21א]];
: (2) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט [[בסעיף 21ב]];
: (3) סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

@ 21א. עלות האנרגיה במפעלי המערכת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו מקור מים [[בתוספת חמישית ב']] ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ב. עלות האנרגיה באזורים מנותקים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו אזור [[בתוספת חמישית א']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ג. עלות האנרגיה במפעל המים הארצי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית ג']], בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה למפעל המים הארצי [[בתוספת חמישית ב']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 23. התאמות לעלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר הממוצע לקילוואט שעה&quot; - חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
::- &quot;עלות האנרגיה שנדרשה בפועל&quot; - הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו-אלקטרית, גנרטור דיזל-גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 74(4)]] - בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים - בניכוי של 5%.
: (ב) העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה - העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
:: (1) אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן - העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן - הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
:: (2) אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, &quot;הרף התחתון&quot; - בשנת 2017 - 6.5%; בשנת 2018 - 5.5%; בשנת 2019 - 4.5%; בשנת 2020 - 3.5%; בשנת 2021 ואילך - 2.5%.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': עלות השבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 29. הגדרות [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מדד כימיקלים&quot; - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
:- &quot;מדד הכימיקלים היסודי&quot; - מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מים המנוי [[בתוספת השמינית א']];
:- &quot;עלות השבחה חודשית&quot; - עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 32]].

@ 30. עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב-12 החודשים של אותה השנה.

@ 31. אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.
: (2) אם השנה טרם התחילה - סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.

@ 32. רכיבי עלות ההשבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ&quot;ק הקבועה לאותו סוג מים [[בתוספת שמינית א']].

@ 32א. עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב-0.087 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 33. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 37. חישוב עלות השבחת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 32א]] [[ובתוספת השמינית א']] יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': עלות פעולות להגברת המטר ===

@ 39. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההוצאה השנתית הקבועה&quot; - 3,603,000 שקלים חדשים;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים [[שבתוספת העשירית]], לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר החדש&quot; - סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר היסודי&quot; - סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;שנת זריעה&quot; - התקופה שמ-1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
:- &quot;שעת פעילות&quot; - שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

@ 40. אישור מנהל הרשות
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
: (ב) אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי [[סימן זה]].

@ 41. עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה
: עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

@ 42. אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]] במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

@ 43. חישוב עלות הגברת המטר
: (א) ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
: (ב) המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]], יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

@ 44. הפסקת פעולות להגברת המטר
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור - לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

=== סימן ו': עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ===

@ 45. רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה כקבוע בהוראה.
: (ב) העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך [[בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 46. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

=== סימן ו'1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 46א. עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ&quot;ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ&quot;ק ועלות ההשבחה למ&quot;ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]], בתוספת 10%.

@ 46ב. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]] לשנה כלשהי יחושב כמפורט [[בסעיף 46א]], לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

=== סימן ז': תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת ===

@ 47. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב&quot; - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי [[חוק מלווה מדינה, התשל&quot;ט-1979]], הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע&quot;מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
:- &quot;סכום גיוס תקני&quot;, לשנה - שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
:- &quot;סכום גיוס מתואם&quot;, לשנה - סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
:- &quot;פעולות חידוש&quot; - הפעולות המנויות [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;רכיב ההון&quot; - 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
:- &quot;רכיב ההצמדה על ההון&quot; ו&quot;רכיב ההצמדה על החוב&quot; - לפי [[סעיף 55]];
:- &quot;רכיב החוב על ההלוואות&quot; - 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot;, לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
:- &quot;ריבית שנתית מוכרת&quot;, לשנה -
:: (1) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז' בטבת התשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992) - 4.1%;
:: (2) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח' בטבת התשנ&quot;ג (1 בינואר 1993) עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
:: (3) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
:: (4) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) - ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
:- &quot;שווי הלוואות מצטבר&quot;, לשנה - רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
:- &quot;שווי מופחת של השקעה מוכרת&quot; - ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
:- &quot;שווי מתואם של השקעה&quot;, בשנה - ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
:- &quot;תשואה להון&quot;, לשנה - התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ-5.5% ולא תעלה על 7%;
:- &quot;תשואה שנתית&quot;, לשנה - הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

@ 48. הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ה)
: הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי [[סעיף 52]], הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי [[סעיף 53]] והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי [[סעיף 54]], בשל אותה שנה.

@ 49. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה
: אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיפים 52]], [[53]] [[ו-54]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 50. הכרה בהשקעה בחידוש (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יתרה משנים קודמות&quot; - ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
: (ב) להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ד) עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן - הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

@ 51. הכרה בסכומי העמסה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל-3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 51א. הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה (תיקון: תשע&quot;ט)
: מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות [[שבסעיף 74א(2)]].

@ 52. שיעור התשואה המוכרת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
: (ב) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

@ 53. שיעור הריבית המוכרת (תיקון: תשע&quot;ה)
: הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה - בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

@ 54. שיעור הפחת המוכר (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2)
: (א) הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (א1) רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי [[סעיף 56]], לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

@ 55. תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
: (א1) הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי [[בסעיף 50(א)]] [[ובסעיף 50(ג) ו-(ד)]] יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
: (ג) הסכום הקבוע [[בסעיף 51]] יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

@ 56. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי [[סעיף 125]], לפי המאוחר מביניהם.

@ 57. מפעל מים שטרם החל לפעול (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
: (1) השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (2) השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (3) השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (4) השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

@ 58. הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו [[בסעיף 90]], בלבד.
: (ב) לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
:: (1) סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
::: (1) בשנת 2020 - 100 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 160 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 180 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 225 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
::: (1) בשנת 2020 - 260 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 300 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 270 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) בשנת 2023 ואילך - 185 מיליון שקלים חדשים.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ג) עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]]; שיעור הביצוע העצמי של העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]], למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
: (ד) עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים [[בתוספת השתים עשרה]] - תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ביצוע עצמי בלא מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
::- &quot;ביצוע עצמי לפי מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
::- &quot;היקף עבודות לפי מכרז נטו&quot; - ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
::: (1) בשנת 2020 - 10 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 40 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 50 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 70 מיליון שקלים חדשים.

@ 58א. תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי [[סעיף 58(ב)]], אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי [[סעיף 117א]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי [[סעיף 117א]], לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי-הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות [[שבסעיף 58(ב)]].

@ 58ב. הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה [[בסעיף 73]], של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

=== סימן ח': דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ===

@ 59. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי שימוש מוכרים&quot; - דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
:- &quot;איגרות חוב&quot; ו&quot;תשואה שנתית&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 47]], ואולם בכל מקום, במקום &quot;יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים&quot; יקראו &quot;יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה&quot;.

@ 60. הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

@ 61. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיף 60]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 62. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ט': היטלי הפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן י': אספקת מים לאחרים ===

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו [[בסעיף 18]], באנרגיה למ&quot;ק שנקבעה לאזור כנרת [[בתוספת החמישית א']] לכל מ&quot;ק שסופק.

@ 68. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 69. עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי [[סימן ג' בפרק השני לכללים]].

@ 70. אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

=== סימן י&quot;א: תשלום פיצויים ===

@ 71. השתתפות בתשלומי פיצויים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל-80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל-10,000,000 שקלים חדשים.

@ 72. הסדר תשלומי פיצויים
: שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים - תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

=== סימן י&quot;ב: פחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 72א. הכרה בפחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל-0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן [[בסעיף 73]], למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

== פרק ד': הכנסות מוכרות ==

@ 73. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ביצוע עבודות לאחרים&quot; - ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת - החלק שאינו נכלל כאמור;
:- &quot;הכנסות ממכירת מים&quot; - סך כל המכפלה של כמות המים במ&quot;ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי [[סעיף 35א לחוק]], לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
:- &quot;הכנסות ממתן שירותי תשתית&quot; - סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]];
:- &quot;הכנסות מפעילות אספקת מים&quot; - סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
:- &quot;הכנסה מפעילות אחרת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
:- &quot;הכנסה מפעילות מתמשכת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
:- &quot;הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע&quot; - התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
:: (1) ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
:: (2) המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
:: (3) אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות [[סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין]] בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום &quot;הזכות הנמכרת&quot; יבוא &quot;הרכוש הנמכר&quot; - שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה [[בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:::- &quot;מבנה עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:: (4) לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן - הרכוש החלופי) - התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם [[בסעיף 47]];
:- &quot;עלות מפוקחת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 77ב(ב)]].

@ 74. הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
: (1) ההכנסות מפעילות אספקת מים;
: (2) 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
: (3) 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
: (4) 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים - אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים - 7%;
: (5) 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ-15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי [[סעיף 77ב]], אחרת - ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

@ 74א. הכרה בהכנסות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 74]] -
: (1) הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 75. אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה [[שבסעיף 74]] בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 76. אומדן ההכנסות ממכירת מים
: אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ&quot;ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

@ 77. אומדן הכנסות אחרות
: אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

@ 77א. הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
: (2) ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
: (3) לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
: (4) תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 77ג. הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74(1)]], ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
:: (1) 70% מההכנסות ממכירת מים - בשנה שבה סופקו המים;
:: (2) 20% מההכנסות ממכירת מים - בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
:: (3) יתרת ההכנסות ממכירת מים - בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

== פרק ה': השקעה מוכרת ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 78. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אישור ביצוע&quot; - אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון כללי&quot; - אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 89]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון מפורט&quot; - אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 91(ב)]];
:- &quot;ועדה לבחינת צורך&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 100]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת שיפוט&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 101]];
:- &quot;יתרת תקציב שלא נוצלה&quot; - סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
:- &quot;מבנה&quot; - מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
:- &quot;מקטע ביצוע&quot; - מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
:- &quot;עתודה תקציבית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(4)]];
:- &quot;עתודה לפרויקטים נוספים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(5)]];
:- &quot;סל פרויקטים&quot; - מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
:- &quot;פרויקט&quot; - הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
:- &quot;פרויקט בביצוע&quot; - פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי [[סעיף 104(א)]] עד לאותו המועד;
:- &quot;פרויקט קטן&quot; - פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
:- &quot;תכנית אב אזורית&quot; - הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
:- &quot;תכנית אב ארצית&quot; - הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 84(א)]];
:- &quot;תכנון כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 90]];
:- &quot;תכנון מפורט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 93]].

@ 79. הגשת מסמכים
: על הגשת מסמכים לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב)]], [[107]] [[ו-110]].

=== סימן ב': תכנית פיתוח ===

@ 80. הנחיות להכנת תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן - שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן - הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
: (ב) לא יאוחר מ-1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן - ההנחיות המקדמיות).
: (ג) לא יאוחר מ-1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
: (ד) לא יאוחר מ-1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

@ 81. הגשת הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן - ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
: (ד) ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת [[שבתוספת הארבע עשרה]].
: (ה) מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

@ 82. תיקון ההצעה לתכנית פיתוח
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
:: (2) ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
:: (3) ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

@ 83. הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי [[סעיף 82(ב)]]; ההצעה תכלול את כל אלה:
:: (1) הפרטים [[שבתוספת הארבע עשרה]] לגבי פרויקטים הכלולים בה;
:: (2) פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
:: (3) פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
:: (3א) תקציב סל פרויקטים;
:: (4) עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
:: (5) עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי [[סעיף 97]].

@ 84. אישור תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

@ 85. עדכון תכנית פיתוח
: מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

@ 86. שינוי סדר ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

@ 87. דיווח למועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי [[סעיף 97]].

=== סימן ג': אישורים ===

@ 88. בקשה לעריכת תכנון כללי
: (א) ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
: (ב) הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 100(ה)]], בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

@ 89. אישור לעריכת תכנון כללי
: החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 100(ה)]], תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

@ 90. הגשת תכנון כללי
: נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 101(ה)]]; לעניין זה &quot;תשתיות&quot; - לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

@ 91. בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט
: (א) ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי [[סעיף 101(ה)]].
: (ב) קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
: (ג) האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
: (ד) מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
: (ה) מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ו) הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

@ 92. בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 91]], תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן - הגורם המוסמך), ויחולו הוראות [[סעיף 91]], בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
: (ב) סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות [[סעיף 91]].

@ 93. הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
: (א1) מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
: (ב) התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

@ 94. חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
: (ג) בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי [[סעיף 102(ה)]].

@ 95. אישור חריגה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 102(ה)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

@ 96. אישור ביצוע
: נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

@ 96א. אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו [[סעיפים 94 עד 96]].

@ 97. אישור ביצוע לפרויקטים דחופים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

@ 98. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה - מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים - ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש - 50% (להלן - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 50% (להלן - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014).

@ 99. הגבלות על תחילת ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי - לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
:: (2) מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

@ 100. הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
: (ב) מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

@ 101. הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
: (ב) מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 102. הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
: (ב) מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 103. הצמדה לסל מדדי הפיתוח
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 92(א)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

=== סימן ד': הכרה בהשקעה במפעל מים ===

@ 104. הכרה בעלות פרויקט (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
: (ב) העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
::: (ב) התקציב שאושר באישור הביצוע;
:: (2) הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
: (ג) העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

@ 104א. הכרה בחיסכון בעלויות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סך כל החיסכון&quot; בשנה - סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
::- &quot;סך כל החריגה&quot; בשנה - סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
::- &quot;חיסכון&quot; בפרויקט - הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
::- &quot;חריגה&quot; בפרויקט - הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
: (ב) להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
:: (1) 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
:: (2) 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
: (ג) סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 104ב. הכרה מוקדמת בריבית בהקמה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: על אף האמור [[בסעיף 104(א)]], הריבית השנתית המוכרת לפי [[סעיף 104(ב)]], שנצברה בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ-1.2 מיליארד שקלים חדשים.

@ 105. חריגה מתקציב הקמת מנהרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (((הנוסח הקבוע): (בוטל).))
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
: (1) החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
: (2) בחריגה מהתקציב - סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 95]] לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
: (3) מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי [[סעיף 124]].

== פרק ו': דיווחים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 106. חובת הגשת דיווחים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 107. צורת הדיווחים
: הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

@ 108. פרטי הדיווחים
: הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

@ 109. דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית
: סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים [[בפרק זה]], רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

@ 110. חתימת הדיווחים
: הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

@ 111. חוות דעת, דוח או אישור
: בחוות דעת או אישור (להלן - תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

@ 112. תיקון דיווח
: נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן - טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

@ 113. מידע מבוסס אומדן
: (א) נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן - מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
: (ב) עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

=== סימן ב': דיווחים שנתיים ===

@ 114. הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח שנתי).
: (ב) המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן - שנת הדיווח).

@ 115. פרטי הדיווח השנתי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
: (1) הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ-12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
: (2) הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
: (3) פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
: (4) פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
: (5) העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]] בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
: (6) אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי [[תקנה 10 לתקנות הארנונה]] או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן - שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
: (7) רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
: (8) רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (9) רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע&quot;מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
: (10) רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
: (10א) רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (11) נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
: (12) דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
: (13) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
: (14) פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
: (15) פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור [[בסעיף 58(ב)(1)]] שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
: (16) פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]].

@ 116. אישור רואה חשבון מבקר
: לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

@ 117. תחזית אספקת מים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

@ 117א. התקשרויות עם חברות קשורות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
:: (1) פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]];
:: (2) פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו [[בסעיף 58(ה)]];
:: (3) פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
: (ב) הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

@ 118. דוחות כספיים שנתיים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
: (ב) הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

=== סימן ג': דיווחים רבעוניים ===

@ 119. הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח רבעוני).
: (ב) המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן - רבעון הדיווח).

@ 120. פרטי הדיווח הרבעוני
: בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ&quot;ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
: (3) דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
: (4) פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
: (5) פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

=== סימן ד': דיווחים חודשיים ===

@ 121. הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם
: מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן - חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח חודשי).

@ 122. פרטי הדיווח החודשי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
: (3) כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (4) כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]] בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (5) שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (6) קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
: (7) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (8) (((נמחקה);))
: (9) (((נמחקה).))

=== סימן ה': דיווחים מידיים ===

@ 123. הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם
: (א) בסעיף זה, &quot;נודע לראשונה&quot; - נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח מיידי).
: (ג) המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
: (ד) בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן [[בסימן זה]].

@ 124. חריגה מאישור ביצוע (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3)
: סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

@ 125. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

@ 126. שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח
: הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

@ 127. אירוע פגיעה במים
: נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.
:
=== סימן ו': חיבור למערכות ===

@ 128. מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח
: מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

@ 129. מכ&quot;מ הגשם
: מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ&quot;מ הגשם.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 130. תחילה ותחולה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן - יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2012).

@ 131. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו-2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ג) להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי [[סעיף 34 לחוק]], ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
: (ד) מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

@ 132. הוראת שעה
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ח טבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו -
:: (1) במקום [[סעיף 81(ב) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.&quot;;
:: (2) במקום [[סעיף 90 לכללים]] נאמר:
::: 90. &quot;הגשת תכנון כללי
:::: קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
:: (3) במקום [[סעיף 93(א) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(א) קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.&quot;
: (ב) על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום [[סעיף 4]] נאמר:
:: 4. &quot;חישוב הכמות הכוללת
::: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ב) בחישוב הכמות הכוללת -
:::: (1) תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
:::: (2) תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים [[#7|בסעיף 2(2.1) (([צ&quot;ל: בסעיף 7(2)(2.1)])) לכללי התעריפים]]; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים]], לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הפיתוח&quot;))) ====
: {|
! שם המדד או הרכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010) || 19.5%
|-
| : (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 53.5%
|-
| : (3) מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010) || 11.8%
|-
| : (4) ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎ || 15.2%
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל המדדים&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 33.00%
|-
| (2) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 67.00%
|}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 11]] - ההגדרה &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 20.61%
|-
| (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 38.12%
|-
| (3) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 41.27%
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 2]] - &quot;ההגדרה פעולות אחזקה&quot; [[וסעיף 47]] - &quot;ההגדרה פעולות חידוש&quot;))) ====

@ : '''פעולות קידוח ושאיבה'''
: 1. קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
: 2. החלפת משאבה;
: 3. החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.
@ : '''השקעה בציוד חשמל'''
: 4. החלפת לוח חשמל כוח;
: 5. החלפת לוח חשמל פיקוד;
: 6. החלפת שנאי;
: 7. החלפת מנוע.
@ : '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
: 8. התקנת מיתקן קצה חדש.
@ : '''השקעה בקווי מים'''
: 9. החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ-700 מטרים.
@ : '''עבודות אזרחיות'''
: 10. התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
: 11. החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
: 12. התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.
@ : '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
: 13. החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
: 14. הוספת רכיבים למערכת קיימת - הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.
@ : '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
: 15. התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ-48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.
@ : '''פעולות שונות'''
: 16. החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
: 17. התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
: 18. התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.
@ (תיקון: תשע&quot;ז-2) : 19. רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(א)]]))) ====
: {|
! סוג הנכס !! מקדם הכרה לאחזקה !! מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח !! שיעור ההכרה
|-
| קו || 0.75% || - || 0.75%
|-
| תחנת שאיבה - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| תחנת שאיבה - מבנה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| קידוח - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| קידוח - מבנה || 0.75% || 0.86% || 0.75%
|-
| קידוח - קדיחה || 0.75% || - || 0.75%
|-
| בריכה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מאגר || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מיתקן סינון וטיפול || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| מיתקן התפלה || 3.50% || 0.86% || 4.40%
|-
| ציוד פיקוד ובקרה || 1.50% || - || 1.50%
|-
| מיתקן טיפול במים || 1.50% || - || 1.50%
|-
| חיבור צרכן || 0.75% || - || 0.75%
|-
| ציוד מיגון || 1.50% || - || 1.50%
|-
| אחר || 1.50% || - || 1.50%
|}

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(ג)]]))) ====
@ : '''מפעל המים'''
: (1) קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.15 || 0.15 || 0.37 || 0.50 || 0.58 || 0.70 || 0.35 || 0.33 || 0.49 || 0.61 || 0.49 || 0.23
|-
| נמוך || גבע || 0.09 || 0.09 || 0.17 || 0.31 || 0.27 || 0.32 || 0.35 || 0.38 || 0.30 || 0.31 || 0.20 || 0.14
|-
| נמוך || שפל || 0.83 || 0.81 || 0.57 || 0.73 || 0.66 || 0.79 || 0.97 || 1.07 || 0.81 || 0.77 || 0.55 || 0.93
|-
| גבוה || פסגה || 0.56 || 0.56 || 1.65 || 1.96 || 2.37 || 2.92 || 1.50 || 1.26 || 2.01 || 2.47 || 1.97 || 0.73
|-
| גבוה || גבע || 0.35 || 0.35 || 0.87 || 1.34 || 1.23 || 1.48 || 1.62 || 1.67 || 1.39 || 1.37 || 0.99 || 0.53
|-
| גבוה || שפל || 4.30 || 4.01 || 2.84 || 3.67 || 3.36 || 3.92 || 5.02 || 4.93 || 3.91 || 3.71 || 2.89 || 4.33
|-
| עליון || פסגה || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.02 || 0.06 || 0.08 || 0.08 || 0.03 || 0.05 || 0.09 || 0.07 || 0.03
|-
| עליון || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.04 || 0.06 || 0.05 || 0.03
|-
| עליון || שפל || 0.10 || 0.11 || 0.12 || 0.12 || 0.10 || 0.10 || 0.11 || 0.15 || 0.12 || 0.21 || 0.20 || 0.20
|}


== תוספת חמישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;אזור מנותק&quot;, [[וסעיפים 21ב]] [[ו-67]]))) ====
: {|
! אזור מנותק !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| בית שאן || 0.173
|-
| בקעת הירדן || 1.275
|-
| כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן || 0.169
|-
| מעלה כנרת || 1.438
|-
| ערבה || 0.784
|-
| קולחין - אחר || 0.669
|-
| קולחין - שפכי דן || 1.577
|-
| קולחין - תשלובת הקישון || 0.924
|}

== תוספת חמישית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - [[ההגדרה &quot;מקור מים&quot; וסעיפים 21א]] [[ו-21ג]]))) ====
: {|
! מקור מים !! כמות המים לחישוב !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| הולכת מים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.779
|-
| הפקת מים במפעלי המערכת || כמות המים שהופקה או הוחדרה || 0.842
|-
| מיתקני התפלת מים מליחים || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 2.251
|-
| קליטת מי-ים מותפלים || כמות המים שנרכשה || 0.374
|-
| מפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 1.266
|}

== תוספת חמישית ג' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 21ג]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.02 || 0.03 || 0.05 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.03 || 0.03 || 0.04 || 0.03 || 0.03 || 0.01
|-
| נמוך || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.03 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.01 || 0.01
|-
| נמוך || שפל || 0.08 || 0.08 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.08 || 0.06 || 0.04 || 0.04 || 0.03 || 0.04
|-
| גבוה || פסגה || 0.07 || 0.07 || 0.17 || 0.22 || 0.35 || 0.41 || 0.26 || 0.17 || 0.29 || 0.14 || 0.27 || 0.07
|-
| גבוה || גבע || 0.03 || 0.03 || 0.06 || 0.11 || 0.14 || 0.16 || 0.25 || 0.16 || 0.14 || 0.07 || 0.09 || 0.04
|-
| גבוה || שפל || 0.24 || 0.23 || 0.16 || 0.25 || 0.32 || 0.35 || 0.61 || 0.42 || 0.32 || 0.15 || 0.24 || 0.30
|-
| עליון || פסגה || 0.03 || 0.03 || 0.11 || 0.10 || 0.12 || 0.12 || 0.07 || 0.07 || 0.06 || 0.10 || 0.11 || 0.04
|-
| עליון || גבע || 0.02 || 0.01 || 0.04 || 0.61 || 1.00 || 1.27 || 0.22 || 0.07 || 0.05 || 0.05 || 0.30 || 0.01
|-
| עליון || שפל || 1.03 || 1.36 || 3.54 || 7.36 || 11.22 || 14.78 || 17.06 || 15.71 || 4.70 || 3.78 || 3.41 || 2.77
|}

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 29]] - [[ההגדרה &quot;סוג מים&quot; וסעיפים 32]] [[ו-37]]))) ====
: {|
! סוג מים !! כמות המים לחישוב !! עלות למ&quot;ק {{ש}} (אגורות)
|-
| מים שפירים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.90
|-
| מים שפירים במפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 6.55
|-
| מים שהופקו במפעלי התפלה || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 28.75
|-
| מים שאינם שפירים || כמות המים שנמכרה || 1.87
|}

== תוספת תשיעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 39]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הגברת מטר&quot;))) ====
: {|
! שם המדד !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 70%
|-
| : (2) מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן-גוריון || 30%
|}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 42]] [[ו-43(ב)]]))) ====
: {|
! סוג הפעילות !! מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים
|-
| טיסה תפעולית || 3,399
|-
| טיסת מחקר || 6,840
|-
| זריעה || 857
|}

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 58(ג)]]))) ====
: {|
! מפעל המים !! שיעור ביצוע עצמי מרבי
|-
| : מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו [[בסעיף 78]], לפני יום ג' בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
: (1) תכנית אב למים שפירים לנגב;
: (2) תכנית אב ליהודה ושומרון;
: (3) תכנית אב גליל מערבי;
: (4) הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
: (5) שלב א' באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
| 100%
|-
| : מפעלי התפלה || 0%
|}

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיפים 54]] [[ו-64(א)]]))) ====
: {|
! סיווג הנכס !! מס' פריט בספרי מקורות !! משך הקיים בשנים
|-
| : (1) קידוח בסלעים || 1211 || 40
|-
| : (2) קידוח באבן רכה || 1212 || 40
|-
| : (3) קידוח בחולות || 1213 || 40
|-
| : (4) קידוח החדרה || 1214 || a40
|-
| : (5) קידוח תצפית || 1215 || 10
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - מבנים'''
|-
| : (6) צריפים וסככות || 1221 || 30
|-
| : (7) ביתן בטון וטרומי || 1222 || 40
|-
| : (8) בטון תת-קרקעיים || 1223 || 40
|-
| : (9) מבנים גלויים || 1225 || 40
|-
| : (10) מבנים טרומים || 1226 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - אבזרים'''
|-
| : (11) צנרת ואבזרים || 1230 || 20
|-
| : (12) משאבות בקידוחים || 1241 || 15
|-
| : (13) מנוע דיזל מהיר || 1242 || 20
|-
| : (14) מנוע חשמלי אופקי || 1243 || 20
|-
|-
| : (15) מנועים חשמליים || 1244 || 20
|-
| : (16) מתנעים || 1245 || 15
|-
| : (17) דיזל גנרטור || 1246 || 20
|-
| : (18) לוחות חשמל || 1246 || 15
|-
| : (19) מכשירי פיקוד || 1246 || 15
|-
| : (20) שנאים || 1246 || 15
|-
| : (21) מיגון ואחרים || 1246 || 15
|-
| : (22) כלורינטורים בקידוחים || 1247 || 10
|-
| : (23) מיתקני הפלרה || 1248 || 10
|-
| : (24) משאבה טבולה תת-מימית || 1253 || 15
|-
| : (25) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1255 || 15
|-
| : (26) שנאים || 1256 || 15
|-
| : (27) מדי מים ומכשירי מדידה || 1257 || 10
|-
| : (28) לוחות חשמל || 1258 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מובילים'''
|-
| : (29) תעלות מבטון מזוין || 1301 || 50
|-
| : (30) תעלות רגילות ועפר || 1302 || 25
|-
| : (31) מנהרות || 1303 || 50
|-
| : (32) צינורות אסבסט || 1350 || 40
|-
| : (33) פי.וי.סי || 1351 || 40
|-
| : (34) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1355 || 15
|-
| : (35) פלדה בלא ציפוי || 1361 || 25
|-
| : (36) פלדה עם ציפוי || 1362, 1363 || 50
|-
| : (37) פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995 || 1362, 1363 || 45
|-
| : (38) פלדה לא מוגנת || 1364 || 15
|-
| : (39) בטון רגילים || 1372 || 50
|-
| : (40) בטון מאומצים || 1373 || 50
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מאגרים'''
|-
| : (41) בריכות ומגדלי בטון || 1401 || 50
|-
| : (42) בריכות עפר מצופות || 1402 || 30
|-
| : (43) מאגרים || 1403 || 30
|-
| : (44) בריכות עפר רגילות || 1404 || 30
|-
| : (45) בריכות בטון דרוך || 1405 || 50
|-
| : (46) בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995 || 1405 || 40
|-
| : (47) בריכות פלדה || 1406 || 25
|-
| : (48) בריכות פלסטיק משוריין || 1408 || 10
|-
| : (49) לוחות חשמל || 1458 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - מבנים'''
|-
| : (50) צריפים וסככות || 1521 || 30
|-
| : (51) בטון מעל הקרקע || 1522 || 50
|-
| : (52) בטון תת-קרקעיים || 1523 || 50
|-
| : (53) מבנה אבן תת-קרקעי || 1524 || 50
|-
| : (54) מבנים גלויים || 1525 || 40
|-
| : (55) ביתן טרומי בתחנות || 1526 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - אבזרים'''
|-
| : (56) צנרת ואבזרים || 1530 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - ציוד'''
|-
| : (57) משאבות בתחנות || 1541 || 15
|-
| : (58) מנוע דיזל מהיר || 1542 || 20
|-
| : (59) מנוע חשמלי אופקי || 1543 || 20
|-
| : (60) מנועים חשמליים || 1544 || 20
|-
| : (61) מתנעים || 1545 || 15
|-
| : (62) דיזל גנרטור || 1546 || 20
|-
| : (63) לוחות חשמל || 1546 || 15
|-
| : (64) שנאים || 1546 || 15
|-
| : (65) פיקוד || 1546 || 15
|-
| : (66) שוחות || 1546 || 15
|-
| : (67) מיגון, מגופים ואחרים || 1546 || 15
|-
| : (68) כלורינטורים בתחנות || 1547 || 10
|-
| : (69) מיתקני הפלרה || 1548 || 10
|-
| : (70) משאבה אופקית || 1551 || 20
|-
| : (71) משאבה טבולה תת-מימית || 1553 || 10
|-
| : (72) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1555 || 15
|-
| : (73) שנאים || 1556 || 15
|-
| : (74) מדי מים ומכשירי מדידה || 1557 || 15
|-
| : (75) לוחות חשמל || 1548 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מעיינות - סכרים'''
|-
| : (76) מעינות || 1601 || 30
|-
| : (77) סכרים || 1602 || 40
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''חיבורי צרכן'''
|-
| : (78) חיבור צרכן || 1700 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות'''
|-
| : (79) גדרות || 1901 || 10
|-
| : (80) כבישים || 1902 || 20
|-
| : (81) דרכים סוג א || 1903 || 25
|-
| : (82) דרכים סוג ב || 1904 || 10
|-
| : (83) דרכים סוג ג || 1905 || 10
|-
| : (84) דרכים סוג ד || 1906 || 30
|-
| : (85) דרכי גישה להפחתה || 1907 || 5
|-
| : (86) צריפים וסככות || 1921 || 30
|-
| : (87) ביתני בטון בקווים ואחרים || 1922 || 30
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות - ציוד'''
|-
| : (88) מיתקני התפלה || 1945 || 15
|-
| : (89) מיתקני טיפול סינון וטיהור מים || 1946 || 15
|-
| : (90) מיתקני הכלרה || 1947 || 10
|-
| : (91) מיתקני הפלרה || 1948 || 10
|-
| : (92) מיתקני הגנה קטודית || 1949 || 15
|-
| : (93) צינורות ואבזרים || 9930 || 20
|-
| : (94) משאבות בקידוחים ותחנות || 9941 || 15
|-
| : (95) דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות || 9949 || 20
|-
| : (96) משאבה טבולה תת-מימית || 9953 || 10
|-
| : (97) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 9955 || 15
|-
| : (98) שנאים בקידוחים ותחנות || 9956 || 15
|-
| : (99) מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים || 9957 || 10
|-
| : (100) לוחות חשמל || 9958 || 15
|}

== תוספת ארבע עשרה ==
==== ((([[סעיפים 81(ד)]], [[83(א)(1)]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר מזהה לפרויקט !! שם הפרויקט !! סוג המים !! סוג האישור
! מספר האישור !! מועד האישור !! מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע !! מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! הגורם המבצע
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot; | || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה !!
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !! !! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || || || || || ||
|}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת (מלמ&quot;ש) !! עלות המים (ש&quot;ח מ&quot;ק)
|-
| || || || || || ||
|}

@ (2) : טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים [[שבפרט (1)]] ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : לכל פרויקט - טבלה שתכלול את הנתונים [[שבפרט (1)]], והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
: {|
! מספר מזהה למבנה !! שם המבנה !! תיאור המבנה !! סטאטוס המבנה !! הגורם המבצע
! מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה !! מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה !! עלות צפויה מצטברת עד תום השנה
|-
| || || || || colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot; |
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד הצפוי להכרה בהשקעה
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || ||
|}
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש)
|-
| || || || || ||
|}

@ (4) (תיקון: תשע&quot;ה) : אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ-10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר א' התשע&quot;א (28 בפברואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>ieffrgvw9yllxk3s7151quvcyctb6sp</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417694</id>
      <parentid>1417689</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T06:32:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164501" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|6985)), ((866|ת&quot;ט|6988)); ((תשע&quot;ב, 469|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|תיקון|7195)); ((תשע&quot;ד, 377|תיקון|7320)); ((תשע&quot;ה, 1324|תיקון|7526)); ((תשע&quot;ו, 1087|תיקון|7652)), ((2228|תיקון מס' 2|7711)); ((תשע&quot;ז, 252|ת&quot;ט|7739)), ((332|תיקון|7744)), ((338|תיקון [תשע&quot;ז] [צ&quot;ל: מס' 2] (תיקון)|7744)); ((תשע&quot;ח, 2230|תיקון|8028)); ((תשע&quot;ט, 3440|תיקון|8240)); ((תשפ&quot;ב, 1320|תיקון|9830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|124יז(א)(1), (4) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן - הכללים):

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. מטרת הכללים
: מטרות הכללים הן:
: (1) לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
: (2) לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
: (3) לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בכללים אלה -
:- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל&quot; - האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
:- &quot;החדרת מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44א לחוק]];
:- &quot;היטל הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;הכמות הכוללת&quot; - הכמות הכוללת כאמור [[בסעיף 4]];
:- &quot;הכנסות מוכרות&quot; - סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
:- &quot;הפרש העלות&quot; - ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי מקורות&quot; - השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי&quot; - השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה-בת וחברה קשורה כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי [[סעיפים 13]], [[20]] [[ו-31]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;חברת המוביל הארצי&quot; - מקורות המוביל הארצי ונכסים בע&quot;מ;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - 1 בינואר 2011;
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל המוביל הארצי&quot; - מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
:- &quot;מפעל המים הארצי&quot; - מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
:- &quot;מפעל מים&quot; - מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
:- &quot;מפעל מערכת&quot; - מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
:- &quot;מפעל התפלה&quot; - מפעל מקורות המשמש להתפלת מי-ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מפעל מקורות&quot; - מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
:- &quot;מפעלי הקידוחים&quot; - מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 432&quot; ובקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 433&quot;;
:- &quot;מקדם הפחתה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מיתקן אשכול&quot; - מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
:- &quot;סיווג נכס&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הארנונה]];
:- &quot;סל מדדי הפיתוח&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השנייה]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח החדש&quot; - סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח היסודי&quot; - סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;סל המדדים&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השלישית]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל המדדים החדש&quot; - סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל המדדים היסודי&quot; - סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;עלות אנרגיה&quot; - עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות המים&quot; - סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;עלות הפלרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עלות השבחה&quot; - עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]], המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות קבועה&quot; - העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ&quot;מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה [[בתוספת הרביעית]], למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
:- &quot;פעילות אספקת מים&quot; - פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי [[החוק]];
:- &quot;קרן האחזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14(ב)]];
:- &quot;תחזית הצריכה&quot; - כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
:- &quot;תכנית הזרמה&quot; - תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות [[סעיף 20יא לחוק]] או בהיתר לפי [[סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]], שניתנו למקורות;
:- &quot;תעריפי מקורות&quot; - התעריפים הקבועים [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;תקנות בריאות העם&quot; - [[=תקנות בריאות העם|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה), התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות הארנונה&quot; - [[=תקנות הארנונה|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תשלומי פיצויים&quot; - תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ב': הפרש העלות והכמות הכוללת ==

@ 3. ריבית על ההפרש השנתי
: עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן - הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

@ 4. חישוב הכמות הכוללת
: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה [[בכללי התעריפים]], של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים]], לפי שיעור החריגה הצפויה.

@ 5. קביעת תחזית הצריכה
: (א) לא יאוחר מ-20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
: (ב) מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
: (ג) הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
: (ד) הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

== פרק ג': עלות המים ==

=== סימן א': חישוב עלות המים ===

@ 6. רכיבי עלות המים (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
:: (1) עלות קבועה לפי [[סימן ב']];
:: (2) עלות האנרגיה לפי [[סימן ג']];
:: (3) עלות השבחה לפי [[סימן ד']];
:: (4) עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי [[סימן ה']];
:: (5) עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי [[סימן ו']];
:: (5א) עלות מתן שירותי תשתית לפי [[סימן ו'1]];
:: (6) תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי [[סימן ז']];
:: (7) דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי [[סימן ח']];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) אספקת מים לאחרים לפי [[סימן י']];
:: (10) השתתפות בתשלומי פיצויים לפי [[סימן יא']];
:: (11) הכרה בפחת גבייה לפי [[סימן יב']];
:: (12) סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
: (ג) רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
: (ד) השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין - שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
: (ה) לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
: (ו) תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

@ 7. דיווח חסר
: (א) לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי [[פרק ו']] הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן - דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
: (ב) הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן - השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי [[סעיף 3]] עד למועד הגשת השלמת דיווח.

@ 8. הפחתת עלות המים בשל אי-מילוי הוראות הכללים
: לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 9. עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה
: עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 10. אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

=== סימן ב': עלות קבועה ===

@ 11. הגדרות [[לסימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הסכום הקבוע&quot; - בשנת 2017 - 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 - 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך - 205 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול&quot; - 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם [[בסעיף 47]], שנעשתה מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי [[סעיף 51א]];
:- &quot;מקדם ההכרה&quot; - לפי [[בסעיף 13א]];
:- &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת שלישית א']], לפי היחס המצוין לצדם.

@ 12. העלות הקבועה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

@ 13. אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
: (2) אם השנה טרם החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 13א. מקדם הכרה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע [[בתוספת רביעית א']], לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
: (ב) מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים [[בתוספת הרביעית ב']], ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 15. עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכום הקבוע יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל המדדים היסודי.
: (ב) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה -
:: (1) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
:: (2) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

@ 16. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 17א. תוספת התייעלות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה:
::- &quot;מדד השכר&quot; - מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר היסודי&quot; - מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
::- &quot;סכום ההתייעלות&quot;, לשנה - ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
::- &quot;עלות שכר&quot; - עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
::- &quot;עלות שכר מתואמת&quot;, לשנה - עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
::- &quot;עלות שכר מחושבת&quot;, לשנה - עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב-0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
: (ב) בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
:: (1) מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
:: (2) 5 מיליון שקלים חדשים.

@ 17ב. עריכת מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
: (ב) מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 17ג. עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ-1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים - תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
: (ג) לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי [[סעיף 17ב]], תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

=== סימן ג': עלות האנרגיה ===

@ 18. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - אזור המנוי [[בתוספת חמישית א']];
:- &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot; - סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית]];
:- &quot;מקדם ההתייעלות&quot; - בשנת 2017 - 0.99; בשנת 2018 - 0.98; בשנת 2019 - 0.97; בשנת 2020 - 0.96; בשנת 2021 - 0.95, ובשנת 2022 ואילך - מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
:- &quot;מקור מים&quot; - מקור מים המנוי [[בתוספת חמישית ב']], למעט מפעל המים הארצי;
:- &quot;עלות האנרגיה החודשית&quot; - עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 21]];
:- &quot;תעריפי עומס–זמן&quot; - תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
:- &quot;תעריף קיבולת&quot; - תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, מחולק ב-12.

@ 19. עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב-12 החודשים של אותה שנה.

@ 20. אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
: (2) אם השנה טרם החלה - סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

@ 21. רכיבי עלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
: (1) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט [[בסעיף 21א]];
: (2) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט [[בסעיף 21ב]];
: (3) סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

@ 21א. עלות האנרגיה במפעלי המערכת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו מקור מים [[בתוספת חמישית ב']] ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ב. עלות האנרגיה באזורים מנותקים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו אזור [[בתוספת חמישית א']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ג. עלות האנרגיה במפעל המים הארצי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית ג']], בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה למפעל המים הארצי [[בתוספת חמישית ב']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 23. התאמות לעלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר הממוצע לקילוואט שעה&quot; - חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
::- &quot;עלות האנרגיה שנדרשה בפועל&quot; - הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו-אלקטרית, גנרטור דיזל-גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 74(4)]] - בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים - בניכוי של 5%.
: (ב) העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה - העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
:: (1) אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן - העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן - הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
:: (2) אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, &quot;הרף התחתון&quot; - בשנת 2017 - 6.5%; בשנת 2018 - 5.5%; בשנת 2019 - 4.5%; בשנת 2020 - 3.5%; בשנת 2021 ואילך - 2.5%.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': עלות השבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 29. הגדרות [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מדד כימיקלים&quot; - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
:- &quot;מדד הכימיקלים היסודי&quot; - מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מים המנוי [[בתוספת השמינית א']];
:- &quot;עלות השבחה חודשית&quot; - עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 32]].

@ 30. עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב-12 החודשים של אותה השנה.

@ 31. אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.
: (2) אם השנה טרם התחילה - סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.

@ 32. רכיבי עלות ההשבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ&quot;ק הקבועה לאותו סוג מים [[בתוספת שמינית א']].

@ 32א. עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב-0.087 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 33. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 37. חישוב עלות השבחת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 32א]] [[ובתוספת השמינית א']] יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': עלות פעולות להגברת המטר ===

@ 39. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההוצאה השנתית הקבועה&quot; - 3,603,000 שקלים חדשים;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים [[שבתוספת העשירית]], לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר החדש&quot; - סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר היסודי&quot; - סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;שנת זריעה&quot; - התקופה שמ-1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
:- &quot;שעת פעילות&quot; - שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

@ 40. אישור מנהל הרשות
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
: (ב) אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי [[סימן זה]].

@ 41. עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה
: עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

@ 42. אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]] במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

@ 43. חישוב עלות הגברת המטר
: (א) ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
: (ב) המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]], יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

@ 44. הפסקת פעולות להגברת המטר
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור - לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

=== סימן ו': עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ===

@ 45. רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה כקבוע בהוראה.
: (ב) העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך [[בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 46. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

=== סימן ו'1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 46א. עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ&quot;ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ&quot;ק ועלות ההשבחה למ&quot;ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]], בתוספת 10%.

@ 46ב. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]] לשנה כלשהי יחושב כמפורט [[בסעיף 46א]], לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

=== סימן ז': תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת ===

@ 47. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב&quot; - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי [[חוק מלווה מדינה, התשל&quot;ט-1979]], הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע&quot;מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
:- &quot;סכום גיוס תקני&quot;, לשנה - שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
:- &quot;סכום גיוס מתואם&quot;, לשנה - סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
:- &quot;פעולות חידוש&quot; - הפעולות המנויות [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;רכיב ההון&quot; - 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
:- &quot;רכיב ההצמדה על ההון&quot; ו&quot;רכיב ההצמדה על החוב&quot; - לפי [[סעיף 55]];
:- &quot;רכיב החוב על ההלוואות&quot; - 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot;, לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
:- &quot;ריבית שנתית מוכרת&quot;, לשנה -
:: (1) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז' בטבת התשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992) - 4.1%;
:: (2) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח' בטבת התשנ&quot;ג (1 בינואר 1993) עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
:: (3) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
:: (4) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) - ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
:- &quot;שווי הלוואות מצטבר&quot;, לשנה - רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
:- &quot;שווי מופחת של השקעה מוכרת&quot; - ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
:- &quot;שווי מתואם של השקעה&quot;, בשנה - ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
:- &quot;תשואה להון&quot;, לשנה - התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ-5.5% ולא תעלה על 7%;
:- &quot;תשואה שנתית&quot;, לשנה - הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

@ 48. הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ה)
: הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי [[סעיף 52]], הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי [[סעיף 53]] והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי [[סעיף 54]], בשל אותה שנה.

@ 49. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה
: אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיפים 52]], [[53]] [[ו-54]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 50. הכרה בהשקעה בחידוש (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יתרה משנים קודמות&quot; - ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
: (ב) להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ד) עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן - הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

@ 51. הכרה בסכומי העמסה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל-3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 51א. הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה (תיקון: תשע&quot;ט)
: מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות [[שבסעיף 74א(2)]].

@ 52. שיעור התשואה המוכרת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
: (ב) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

@ 53. שיעור הריבית המוכרת (תיקון: תשע&quot;ה)
: הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה - בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

@ 54. שיעור הפחת המוכר (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2)
: (א) הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (א1) רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי [[סעיף 56]], לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

@ 55. תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
: (א1) הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי [[בסעיף 50(א)]] [[ובסעיף 50(ג) ו-(ד)]] יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
: (ג) הסכום הקבוע [[בסעיף 51]] יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

@ 56. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי [[סעיף 125]], לפי המאוחר מביניהם.

@ 57. מפעל מים שטרם החל לפעול (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
: (1) השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (2) השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (3) השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (4) השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

@ 58. הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו [[בסעיף 90]], בלבד.
: (ב) לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
:: (1) סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
::: (1) בשנת 2020 - 100 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 160 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 180 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 225 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
::: (1) בשנת 2020 - 260 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 300 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 270 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) בשנת 2023 ואילך - 185 מיליון שקלים חדשים.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ג) עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]]; שיעור הביצוע העצמי של העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]], למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
: (ד) עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים [[בתוספת השתים עשרה]] - תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ביצוע עצמי בלא מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
::- &quot;ביצוע עצמי לפי מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
::- &quot;היקף עבודות לפי מכרז נטו&quot; - ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
::: (1) בשנת 2020 - 10 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 40 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 50 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 70 מיליון שקלים חדשים.

@ 58א. תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי [[סעיף 58(ב)]], אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי [[סעיף 117א]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי [[סעיף 117א]], לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי-הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות [[שבסעיף 58(ב)]].

@ 58ב. הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה [[בסעיף 73]], של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

=== סימן ח': דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ===

@ 59. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי שימוש מוכרים&quot; - דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
:- &quot;איגרות חוב&quot; ו&quot;תשואה שנתית&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 47]], ואולם בכל מקום, במקום &quot;יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים&quot; יקראו &quot;יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה&quot;.

@ 60. הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

@ 61. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיף 60]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 62. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ט': היטלי הפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן י': אספקת מים לאחרים ===

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו [[בסעיף 18]], באנרגיה למ&quot;ק שנקבעה לאזור כנרת [[בתוספת החמישית א']] לכל מ&quot;ק שסופק.

@ 68. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 69. עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי [[סימן ג' בפרק השני לכללים]].

@ 70. אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

=== סימן י&quot;א: תשלום פיצויים ===

@ 71. השתתפות בתשלומי פיצויים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל-80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל-10,000,000 שקלים חדשים.

@ 72. הסדר תשלומי פיצויים
: שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים - תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

=== סימן י&quot;ב: פחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 72א. הכרה בפחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל-0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן [[בסעיף 73]], למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

== פרק ד': הכנסות מוכרות ==

@ 73. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ביצוע עבודות לאחרים&quot; - ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת - החלק שאינו נכלל כאמור;
:- &quot;הכנסות ממכירת מים&quot; - סך כל המכפלה של כמות המים במ&quot;ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי [[סעיף 35א לחוק]], לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
:- &quot;הכנסות ממתן שירותי תשתית&quot; - סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]];
:- &quot;הכנסות מפעילות אספקת מים&quot; - סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
:- &quot;הכנסה מפעילות אחרת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
:- &quot;הכנסה מפעילות מתמשכת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
:- &quot;הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע&quot; - התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
:: (1) ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
:: (2) המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
:: (3) אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות [[סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין]] בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום &quot;הזכות הנמכרת&quot; יבוא &quot;הרכוש הנמכר&quot; - שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה [[בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:::- &quot;מבנה עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:: (4) לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן - הרכוש החלופי) - התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם [[בסעיף 47]];
:- &quot;עלות מפוקחת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 77ב(ב)]].

@ 74. הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
: (1) ההכנסות מפעילות אספקת מים;
: (2) 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
: (3) 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
: (4) 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים - אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים - 7%;
: (5) 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ-15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי [[סעיף 77ב]], אחרת - ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

@ 74א. הכרה בהכנסות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 74]] -
: (1) הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 75. אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה [[שבסעיף 74]] בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 76. אומדן ההכנסות ממכירת מים
: אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ&quot;ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

@ 77. אומדן הכנסות אחרות
: אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

@ 77א. הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
: (2) ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
: (3) לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
: (4) תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 77ג. הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74(1)]], ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
:: (1) 70% מההכנסות ממכירת מים - בשנה שבה סופקו המים;
:: (2) 20% מההכנסות ממכירת מים - בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
:: (3) יתרת ההכנסות ממכירת מים - בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

== פרק ה': השקעה מוכרת ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 78. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אישור ביצוע&quot; - אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון כללי&quot; - אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 89]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון מפורט&quot; - אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 91(ב)]];
:- &quot;ועדה לבחינת צורך&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 100]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת שיפוט&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 101]];
:- &quot;יתרת תקציב שלא נוצלה&quot; - סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
:- &quot;מבנה&quot; - מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
:- &quot;מקטע ביצוע&quot; - מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
:- &quot;עתודה תקציבית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(4)]];
:- &quot;עתודה לפרויקטים נוספים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(5)]];
:- &quot;סל פרויקטים&quot; - מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
:- &quot;פרויקט&quot; - הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
:- &quot;פרויקט בביצוע&quot; - פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי [[סעיף 104(א)]] עד לאותו המועד;
:- &quot;פרויקט קטן&quot; - פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
:- &quot;תכנית אב אזורית&quot; - הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
:- &quot;תכנית אב ארצית&quot; - הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 84(א)]];
:- &quot;תכנון כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 90]];
:- &quot;תכנון מפורט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 93]].

@ 79. הגשת מסמכים
: על הגשת מסמכים לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב)]], [[107]] [[ו-110]].

=== סימן ב': תכנית פיתוח ===

@ 80. הנחיות להכנת תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן - שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן - הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
: (ב) לא יאוחר מ-1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן - ההנחיות המקדמיות).
: (ג) לא יאוחר מ-1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
: (ד) לא יאוחר מ-1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

@ 81. הגשת הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן - ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
: (ד) ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת [[שבתוספת הארבע עשרה]].
: (ה) מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

@ 82. תיקון ההצעה לתכנית פיתוח
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
:: (2) ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
:: (3) ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

@ 83. הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי [[סעיף 82(ב)]]; ההצעה תכלול את כל אלה:
:: (1) הפרטים [[שבתוספת הארבע עשרה]] לגבי פרויקטים הכלולים בה;
:: (2) פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
:: (3) פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
:: (3א) תקציב סל פרויקטים;
:: (4) עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
:: (5) עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי [[סעיף 97]].

@ 84. אישור תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

@ 85. עדכון תכנית פיתוח
: מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

@ 86. שינוי סדר ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

@ 87. דיווח למועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי [[סעיף 97]].

=== סימן ג': אישורים ===

@ 88. בקשה לעריכת תכנון כללי
: (א) ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
: (ב) הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 100(ה)]], בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

@ 89. אישור לעריכת תכנון כללי
: החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 100(ה)]], תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

@ 90. הגשת תכנון כללי
: נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 101(ה)]]; לעניין זה &quot;תשתיות&quot; - לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

@ 91. בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט
: (א) ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי [[סעיף 101(ה)]].
: (ב) קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
: (ג) האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
: (ד) מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
: (ה) מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ו) הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

@ 92. בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 91]], תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן - הגורם המוסמך), ויחולו הוראות [[סעיף 91]], בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
: (ב) סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות [[סעיף 91]].

@ 93. הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
: (א1) מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
: (ב) התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

@ 94. חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
: (ג) בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי [[סעיף 102(ה)]].

@ 95. אישור חריגה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 102(ה)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

@ 96. אישור ביצוע
: נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

@ 96א. אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו [[סעיפים 94 עד 96]].

@ 97. אישור ביצוע לפרויקטים דחופים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

@ 98. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה - מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים - ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש - 50% (להלן - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 50% (להלן - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014).

@ 99. הגבלות על תחילת ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי - לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
:: (2) מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

@ 100. הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
: (ב) מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

@ 101. הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
: (ב) מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 102. הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
: (ב) מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 103. הצמדה לסל מדדי הפיתוח
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 92(א)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

=== סימן ד': הכרה בהשקעה במפעל מים ===

@ 104. הכרה בעלות פרויקט (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
: (ב) העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
::: (ב) התקציב שאושר באישור הביצוע;
:: (2) הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
: (ג) העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

@ 104א. הכרה בחיסכון בעלויות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סך כל החיסכון&quot; בשנה - סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
::- &quot;סך כל החריגה&quot; בשנה - סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
::- &quot;חיסכון&quot; בפרויקט - הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
::- &quot;חריגה&quot; בפרויקט - הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
: (ב) להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
:: (1) 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
:: (2) 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
: (ג) סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 104ב. הכרה מוקדמת בריבית בהקמה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: על אף האמור [[בסעיף 104(א)]], הריבית השנתית המוכרת לפי [[סעיף 104(ב)]], שנצברה בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ-1.2 מיליארד שקלים חדשים.

@ 105. חריגה מתקציב הקמת מנהרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (((הנוסח הקבוע): (בוטל).))
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
: (1) החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
: (2) בחריגה מהתקציב - סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 95]] לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
: (3) מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי [[סעיף 124]].

== פרק ו': דיווחים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 106. חובת הגשת דיווחים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 107. צורת הדיווחים
: הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

@ 108. פרטי הדיווחים
: הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

@ 109. דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית
: סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים [[בפרק זה]], רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

@ 110. חתימת הדיווחים
: הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

@ 111. חוות דעת, דוח או אישור
: בחוות דעת או אישור (להלן - תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

@ 112. תיקון דיווח
: נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן - טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

@ 113. מידע מבוסס אומדן
: (א) נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן - מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
: (ב) עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

=== סימן ב': דיווחים שנתיים ===

@ 114. הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח שנתי).
: (ב) המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן - שנת הדיווח).

@ 115. פרטי הדיווח השנתי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
: (1) הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ-12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
: (2) הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
: (3) פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
: (4) פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
: (5) העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]] בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
: (6) אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי [[תקנה 10 לתקנות הארנונה]] או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן - שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
: (7) רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
: (8) רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (9) רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע&quot;מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
: (10) רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
: (10א) רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (11) נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
: (12) דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
: (13) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
: (14) פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
: (15) פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור [[בסעיף 58(ב)(1)]] שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
: (16) פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]].

@ 116. אישור רואה חשבון מבקר
: לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

@ 117. תחזית אספקת מים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

@ 117א. התקשרויות עם חברות קשורות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
:: (1) פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]];
:: (2) פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו [[בסעיף 58(ה)]];
:: (3) פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
: (ב) הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

@ 118. דוחות כספיים שנתיים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
: (ב) הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

=== סימן ג': דיווחים רבעוניים ===

@ 119. הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח רבעוני).
: (ב) המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן - רבעון הדיווח).

@ 120. פרטי הדיווח הרבעוני
: בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ&quot;ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
: (3) דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
: (4) פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
: (5) פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

=== סימן ד': דיווחים חודשיים ===

@ 121. הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם
: מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן - חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח חודשי).

@ 122. פרטי הדיווח החודשי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
: (3) כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (4) כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]] בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (5) שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (6) קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
: (7) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (8) (((נמחקה);))
: (9) (((נמחקה).))

=== סימן ה': דיווחים מידיים ===

@ 123. הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם
: (א) בסעיף זה, &quot;נודע לראשונה&quot; - נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח מיידי).
: (ג) המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
: (ד) בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן [[בסימן זה]].

@ 124. חריגה מאישור ביצוע (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3)
: סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

@ 125. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

@ 126. שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח
: הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

@ 127. אירוע פגיעה במים
: נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.
:
=== סימן ו': חיבור למערכות ===

@ 128. מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח
: מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

@ 129. מכ&quot;מ הגשם
: מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ&quot;מ הגשם.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 130. תחילה ותחולה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן - יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2012).

@ 131. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו-2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ג) להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי [[סעיף 34 לחוק]], ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
: (ד) מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

@ 132. הוראת שעה
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ח טבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו -
:: (1) במקום [[סעיף 81(ב) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.&quot;;
:: (2) במקום [[סעיף 90 לכללים]] נאמר:
::: 90. &quot;הגשת תכנון כללי
:::: קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
:: (3) במקום [[סעיף 93(א) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(א) קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.&quot;
: (ב) על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום [[סעיף 4]] נאמר:
:: 4. &quot;חישוב הכמות הכוללת
::: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ב) בחישוב הכמות הכוללת -
:::: (1) תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
:::: (2) תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים [[#7|בסעיף 2(2.1) (([צ&quot;ל: בסעיף 7(2)(2.1)])) לכללי התעריפים]]; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים]], לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הפיתוח&quot;))) ====
: {|
! שם המדד או הרכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010) || 19.5%
|-
| : (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 53.5%
|-
| : (3) מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010) || 11.8%
|-
| : (4) ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎ || 15.2%
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 2]] - ההגדרה &quot;סל המדדים&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 33.00%
|-
| (2) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 67.00%
|}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 11]] - ההגדרה &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot;))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 20.61%
|-
| (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 38.12%
|-
| (3) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 41.27%
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 2]] - &quot;ההגדרה פעולות אחזקה&quot; [[וסעיף 47]] - &quot;ההגדרה פעולות חידוש&quot;))) ====

@ : '''פעולות קידוח ושאיבה'''
: 1. קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
: 2. החלפת משאבה;
: 3. החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.
@ : '''השקעה בציוד חשמל'''
: 4. החלפת לוח חשמל כוח;
: 5. החלפת לוח חשמל פיקוד;
: 6. החלפת שנאי;
: 7. החלפת מנוע.
@ : '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
: 8. התקנת מיתקן קצה חדש.
@ : '''השקעה בקווי מים'''
: 9. החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ-700 מטרים.
@ : '''עבודות אזרחיות'''
: 10. התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
: 11. החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
: 12. התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.
@ : '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
: 13. החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
: 14. הוספת רכיבים למערכת קיימת - הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.
@ : '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
: 15. התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ-48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.
@ : '''פעולות שונות'''
: 16. החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
: 17. התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
: 18. התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.
@ (תיקון: תשע&quot;ז-2) : 19. רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(א)]]))) ====
: {|
! סוג הנכס !! מקדם הכרה לאחזקה !! מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח !! שיעור ההכרה
|-
| קו || 0.75% || - || 0.75%
|-
| תחנת שאיבה - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| תחנת שאיבה - מבנה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| קידוח - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| קידוח - מבנה || 0.75% || 0.86% || 0.75%
|-
| קידוח - קדיחה || 0.75% || - || 0.75%
|-
| בריכה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מאגר || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מיתקן סינון וטיפול || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| מיתקן התפלה || 3.50% || 0.86% || 4.40%
|-
| ציוד פיקוד ובקרה || 1.50% || - || 1.50%
|-
| מיתקן טיפול במים || 1.50% || - || 1.50%
|-
| חיבור צרכן || 0.75% || - || 0.75%
|-
| ציוד מיגון || 1.50% || - || 1.50%
|-
| אחר || 1.50% || - || 1.50%
|}

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(ג)]]))) ====
@ : '''מפעל המים'''
: (1) קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.15 || 0.15 || 0.37 || 0.50 || 0.58 || 0.70 || 0.35 || 0.33 || 0.49 || 0.61 || 0.49 || 0.23
|-
| נמוך || גבע || 0.09 || 0.09 || 0.17 || 0.31 || 0.27 || 0.32 || 0.35 || 0.38 || 0.30 || 0.31 || 0.20 || 0.14
|-
| נמוך || שפל || 0.83 || 0.81 || 0.57 || 0.73 || 0.66 || 0.79 || 0.97 || 1.07 || 0.81 || 0.77 || 0.55 || 0.93
|-
| גבוה || פסגה || 0.56 || 0.56 || 1.65 || 1.96 || 2.37 || 2.92 || 1.50 || 1.26 || 2.01 || 2.47 || 1.97 || 0.73
|-
| גבוה || גבע || 0.35 || 0.35 || 0.87 || 1.34 || 1.23 || 1.48 || 1.62 || 1.67 || 1.39 || 1.37 || 0.99 || 0.53
|-
| גבוה || שפל || 4.30 || 4.01 || 2.84 || 3.67 || 3.36 || 3.92 || 5.02 || 4.93 || 3.91 || 3.71 || 2.89 || 4.33
|-
| עליון || פסגה || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.02 || 0.06 || 0.08 || 0.08 || 0.03 || 0.05 || 0.09 || 0.07 || 0.03
|-
| עליון || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.04 || 0.06 || 0.05 || 0.03
|-
| עליון || שפל || 0.10 || 0.11 || 0.12 || 0.12 || 0.10 || 0.10 || 0.11 || 0.15 || 0.12 || 0.21 || 0.20 || 0.20
|}


== תוספת חמישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - ההגדרה &quot;אזור מנותק&quot;, [[וסעיפים 21ב]] [[ו-67]]))) ====
: {|
! אזור מנותק !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| בית שאן || 0.173
|-
| בקעת הירדן || 1.275
|-
| כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן || 0.169
|-
| מעלה כנרת || 1.438
|-
| ערבה || 0.784
|-
| קולחין - אחר || 0.669
|-
| קולחין - שפכי דן || 1.577
|-
| קולחין - תשלובת הקישון || 0.924
|}

== תוספת חמישית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18]] - [[ההגדרה &quot;מקור מים&quot; וסעיפים 21א]] [[ו-21ג]]))) ====
: {|
! מקור מים !! כמות המים לחישוב !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| הולכת מים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.779
|-
| הפקת מים במפעלי המערכת || כמות המים שהופקה או הוחדרה || 0.842
|-
| מיתקני התפלת מים מליחים || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 2.251
|-
| קליטת מי-ים מותפלים || כמות המים שנרכשה || 0.374
|-
| מפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 1.266
|}

== תוספת חמישית ג' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 21ג]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.02 || 0.03 || 0.05 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.03 || 0.03 || 0.04 || 0.03 || 0.03 || 0.01
|-
| נמוך || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.03 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.01 || 0.01
|-
| נמוך || שפל || 0.08 || 0.08 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.08 || 0.06 || 0.04 || 0.04 || 0.03 || 0.04
|-
| גבוה || פסגה || 0.07 || 0.07 || 0.17 || 0.22 || 0.35 || 0.41 || 0.26 || 0.17 || 0.29 || 0.14 || 0.27 || 0.07
|-
| גבוה || גבע || 0.03 || 0.03 || 0.06 || 0.11 || 0.14 || 0.16 || 0.25 || 0.16 || 0.14 || 0.07 || 0.09 || 0.04
|-
| גבוה || שפל || 0.24 || 0.23 || 0.16 || 0.25 || 0.32 || 0.35 || 0.61 || 0.42 || 0.32 || 0.15 || 0.24 || 0.30
|-
| עליון || פסגה || 0.03 || 0.03 || 0.11 || 0.10 || 0.12 || 0.12 || 0.07 || 0.07 || 0.06 || 0.10 || 0.11 || 0.04
|-
| עליון || גבע || 0.02 || 0.01 || 0.04 || 0.61 || 1.00 || 1.27 || 0.22 || 0.07 || 0.05 || 0.05 || 0.30 || 0.01
|-
| עליון || שפל || 1.03 || 1.36 || 3.54 || 7.36 || 11.22 || 14.78 || 17.06 || 15.71 || 4.70 || 3.78 || 3.41 || 2.77
|}

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 29]] - [[ההגדרה &quot;סוג מים&quot; וסעיפים 32]] [[ו-37]]))) ====
: {|
! סוג מים !! כמות המים לחישוב !! עלות למ&quot;ק {{ש}} (אגורות)
|-
| מים שפירים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.90
|-
| מים שפירים במפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 6.55
|-
| מים שהופקו במפעלי התפלה || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 28.75
|-
| מים שאינם שפירים || כמות המים שנמכרה || 1.87
|}

== תוספת תשיעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 39]] - ההגדרה &quot;סל מדדי הגברת מטר&quot;))) ====
: {|
! שם המדד !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 70%
|-
| : (2) מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן-גוריון || 30%
|}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 42]] [[ו-43(ב)]]))) ====
: {|
! סוג הפעילות !! מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים
|-
| טיסה תפעולית || 3,399
|-
| טיסת מחקר || 6,840
|-
| זריעה || 857
|}

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 58(ג)]]))) ====
: {|
! מפעל המים !! שיעור ביצוע עצמי מרבי
|-
| : מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו [[בסעיף 78]], לפני יום ג' בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
: (1) תכנית אב למים שפירים לנגב;
: (2) תכנית אב ליהודה ושומרון;
: (3) תכנית אב גליל מערבי;
: (4) הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
: (5) שלב א' באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
| 100%
|-
| : מפעלי התפלה || 0%
|}

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיפים 54]] [[ו-64(א)]]))) ====
: {|
! סיווג הנכס !! מס' פריט בספרי מקורות !! משך הקיים בשנים
|-
| : (1) קידוח בסלעים || 1211 || 40
|-
| : (2) קידוח באבן רכה || 1212 || 40
|-
| : (3) קידוח בחולות || 1213 || 40
|-
| : (4) קידוח החדרה || 1214 || a40
|-
| : (5) קידוח תצפית || 1215 || 10
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - מבנים'''
|-
| : (6) צריפים וסככות || 1221 || 30
|-
| : (7) ביתן בטון וטרומי || 1222 || 40
|-
| : (8) בטון תת-קרקעיים || 1223 || 40
|-
| : (9) מבנים גלויים || 1225 || 40
|-
| : (10) מבנים טרומים || 1226 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - אבזרים'''
|-
| : (11) צנרת ואבזרים || 1230 || 20
|-
| : (12) משאבות בקידוחים || 1241 || 15
|-
| : (13) מנוע דיזל מהיר || 1242 || 20
|-
| : (14) מנוע חשמלי אופקי || 1243 || 20
|-
|-
| : (15) מנועים חשמליים || 1244 || 20
|-
| : (16) מתנעים || 1245 || 15
|-
| : (17) דיזל גנרטור || 1246 || 20
|-
| : (18) לוחות חשמל || 1246 || 15
|-
| : (19) מכשירי פיקוד || 1246 || 15
|-
| : (20) שנאים || 1246 || 15
|-
| : (21) מיגון ואחרים || 1246 || 15
|-
| : (22) כלורינטורים בקידוחים || 1247 || 10
|-
| : (23) מיתקני הפלרה || 1248 || 10
|-
| : (24) משאבה טבולה תת-מימית || 1253 || 15
|-
| : (25) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1255 || 15
|-
| : (26) שנאים || 1256 || 15
|-
| : (27) מדי מים ומכשירי מדידה || 1257 || 10
|-
| : (28) לוחות חשמל || 1258 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מובילים'''
|-
| : (29) תעלות מבטון מזוין || 1301 || 50
|-
| : (30) תעלות רגילות ועפר || 1302 || 25
|-
| : (31) מנהרות || 1303 || 50
|-
| : (32) צינורות אסבסט || 1350 || 40
|-
| : (33) פי.וי.סי || 1351 || 40
|-
| : (34) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1355 || 15
|-
| : (35) פלדה בלא ציפוי || 1361 || 25
|-
| : (36) פלדה עם ציפוי || 1362, 1363 || 50
|-
| : (37) פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995 || 1362, 1363 || 45
|-
| : (38) פלדה לא מוגנת || 1364 || 15
|-
| : (39) בטון רגילים || 1372 || 50
|-
| : (40) בטון מאומצים || 1373 || 50
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מאגרים'''
|-
| : (41) בריכות ומגדלי בטון || 1401 || 50
|-
| : (42) בריכות עפר מצופות || 1402 || 30
|-
| : (43) מאגרים || 1403 || 30
|-
| : (44) בריכות עפר רגילות || 1404 || 30
|-
| : (45) בריכות בטון דרוך || 1405 || 50
|-
| : (46) בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995 || 1405 || 40
|-
| : (47) בריכות פלדה || 1406 || 25
|-
| : (48) בריכות פלסטיק משוריין || 1408 || 10
|-
| : (49) לוחות חשמל || 1458 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - מבנים'''
|-
| : (50) צריפים וסככות || 1521 || 30
|-
| : (51) בטון מעל הקרקע || 1522 || 50
|-
| : (52) בטון תת-קרקעיים || 1523 || 50
|-
| : (53) מבנה אבן תת-קרקעי || 1524 || 50
|-
| : (54) מבנים גלויים || 1525 || 40
|-
| : (55) ביתן טרומי בתחנות || 1526 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - אבזרים'''
|-
| : (56) צנרת ואבזרים || 1530 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - ציוד'''
|-
| : (57) משאבות בתחנות || 1541 || 15
|-
| : (58) מנוע דיזל מהיר || 1542 || 20
|-
| : (59) מנוע חשמלי אופקי || 1543 || 20
|-
| : (60) מנועים חשמליים || 1544 || 20
|-
| : (61) מתנעים || 1545 || 15
|-
| : (62) דיזל גנרטור || 1546 || 20
|-
| : (63) לוחות חשמל || 1546 || 15
|-
| : (64) שנאים || 1546 || 15
|-
| : (65) פיקוד || 1546 || 15
|-
| : (66) שוחות || 1546 || 15
|-
| : (67) מיגון, מגופים ואחרים || 1546 || 15
|-
| : (68) כלורינטורים בתחנות || 1547 || 10
|-
| : (69) מיתקני הפלרה || 1548 || 10
|-
| : (70) משאבה אופקית || 1551 || 20
|-
| : (71) משאבה טבולה תת-מימית || 1553 || 10
|-
| : (72) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1555 || 15
|-
| : (73) שנאים || 1556 || 15
|-
| : (74) מדי מים ומכשירי מדידה || 1557 || 15
|-
| : (75) לוחות חשמל || 1548 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מעיינות - סכרים'''
|-
| : (76) מעינות || 1601 || 30
|-
| : (77) סכרים || 1602 || 40
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''חיבורי צרכן'''
|-
| : (78) חיבור צרכן || 1700 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות'''
|-
| : (79) גדרות || 1901 || 10
|-
| : (80) כבישים || 1902 || 20
|-
| : (81) דרכים סוג א || 1903 || 25
|-
| : (82) דרכים סוג ב || 1904 || 10
|-
| : (83) דרכים סוג ג || 1905 || 10
|-
| : (84) דרכים סוג ד || 1906 || 30
|-
| : (85) דרכי גישה להפחתה || 1907 || 5
|-
| : (86) צריפים וסככות || 1921 || 30
|-
| : (87) ביתני בטון בקווים ואחרים || 1922 || 30
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות - ציוד'''
|-
| : (88) מיתקני התפלה || 1945 || 15
|-
| : (89) מיתקני טיפול סינון וטיהור מים || 1946 || 15
|-
| : (90) מיתקני הכלרה || 1947 || 10
|-
| : (91) מיתקני הפלרה || 1948 || 10
|-
| : (92) מיתקני הגנה קטודית || 1949 || 15
|-
| : (93) צינורות ואבזרים || 9930 || 20
|-
| : (94) משאבות בקידוחים ותחנות || 9941 || 15
|-
| : (95) דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות || 9949 || 20
|-
| : (96) משאבה טבולה תת-מימית || 9953 || 10
|-
| : (97) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 9955 || 15
|-
| : (98) שנאים בקידוחים ותחנות || 9956 || 15
|-
| : (99) מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים || 9957 || 10
|-
| : (100) לוחות חשמל || 9958 || 15
|}

== תוספת ארבע עשרה ==
==== ((([[סעיפים 81(ד)]], [[83(א)(1)]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר מזהה לפרויקט !! שם הפרויקט !! סוג המים !! סוג האישור
! מספר האישור !! מועד האישור !! מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע !! מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! הגורם המבצע
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot; | || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה !!
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !! !! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || || || || ||
|}
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת (מלמ&quot;ש) !! עלות המים (ש&quot;ח מ&quot;ק)
|-
| || || || || || ||
|}

@ (2) : טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים [[שבפרט (1)]] ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : לכל פרויקט - טבלה שתכלול את הנתונים [[שבפרט (1)]], והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
: {|
! מספר מזהה למבנה !! שם המבנה !! תיאור המבנה !! סטאטוס המבנה !! הגורם המבצע
! מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה !! מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה !! עלות צפויה מצטברת עד תום השנה
|-
| || || || || || colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot; |
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד הצפוי להכרה בהשקעה
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || ||
|}
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש)
|-
| || || || || ||
|}

@ (4) (תיקון: תשע&quot;ה) : אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ-10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר א' התשע&quot;א (28 בפברואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>c9m2s7o8trif7fvt6r758b6bakda484</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417734</id>
      <parentid>1417694</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T10:48:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164502" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|6985)), ((866|ת&quot;ט|6988)); ((תשע&quot;ב, 469|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|תיקון|7195)); ((תשע&quot;ד, 377|תיקון|7320)); ((תשע&quot;ה, 1324|תיקון|7526)); ((תשע&quot;ו, 1087|תיקון|7652)), ((2228|תיקון מס' 2|7711)); ((תשע&quot;ז, 252|ת&quot;ט|7739)), ((332|תיקון|7744)), ((338|תיקון [תשע&quot;ז] [צ&quot;ל: מס' 2] (תיקון)|7744)); ((תשע&quot;ח, 2230|תיקון|8028)); ((תשע&quot;ט, 3440|תיקון|8240)); ((תשפ&quot;ב, 1320|תיקון|9830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|124יז(א)(1), (4) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן - הכללים):

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. מטרת הכללים
: מטרות הכללים הן:
: (1) לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
: (2) לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
: (3) לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בכללים אלה -
:- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל&quot; - האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
:- &quot;החדרת מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44א לחוק]];
:- &quot;היטל הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;הכמות הכוללת&quot; - הכמות הכוללת כאמור [[בסעיף 4]];
:- &quot;הכנסות מוכרות&quot; - סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
:- &quot;הפרש העלות&quot; - ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי מקורות&quot; - השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי&quot; - השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה-בת וחברה קשורה כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי [[סעיפים 13]], [[20]] [[ו-31]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;חברת המוביל הארצי&quot; - מקורות המוביל הארצי ונכסים בע&quot;מ;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - 1 בינואר 2011;
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל המוביל הארצי&quot; - מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
:- &quot;מפעל המים הארצי&quot; - מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
:- &quot;מפעל מים&quot; - מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
:- &quot;מפעל מערכת&quot; - מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
:- &quot;מפעל התפלה&quot; - מפעל מקורות המשמש להתפלת מי-ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מפעל מקורות&quot; - מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
:- &quot;מפעלי הקידוחים&quot; - מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 432&quot; ובקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 433&quot;;
:- &quot;מקדם הפחתה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מיתקן אשכול&quot; - מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
:- &quot;סיווג נכס&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הארנונה]];
:- &quot;סל מדדי הפיתוח&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השנייה]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח החדש&quot; - סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח היסודי&quot; - סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;סל המדדים&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השלישית]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל המדדים החדש&quot; - סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל המדדים היסודי&quot; - סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;עלות אנרגיה&quot; - עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות המים&quot; - סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;עלות הפלרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עלות השבחה&quot; - עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]], המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות קבועה&quot; - העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ&quot;מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה [[בתוספת הרביעית]], למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
:- &quot;פעילות אספקת מים&quot; - פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי [[החוק]];
:- &quot;קרן האחזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14(ב)]];
:- &quot;תחזית הצריכה&quot; - כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
:- &quot;תכנית הזרמה&quot; - תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות [[סעיף 20יא לחוק]] או בהיתר לפי [[סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]], שניתנו למקורות;
:- &quot;תעריפי מקורות&quot; - התעריפים הקבועים [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;תקנות בריאות העם&quot; - [[=תקנות בריאות העם|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה), התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות הארנונה&quot; - [[=תקנות הארנונה|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תשלומי פיצויים&quot; - תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ב': הפרש העלות והכמות הכוללת ==

@ 3. ריבית על ההפרש השנתי
: עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן - הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

@ 4. חישוב הכמות הכוללת
: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה [[בכללי התעריפים]], של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים]], לפי שיעור החריגה הצפויה.

@ 5. קביעת תחזית הצריכה
: (א) לא יאוחר מ-20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
: (ב) מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
: (ג) הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
: (ד) הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

== פרק ג': עלות המים ==

=== סימן א': חישוב עלות המים ===

@ 6. רכיבי עלות המים (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
:: (1) עלות קבועה לפי [[סימן ב']];
:: (2) עלות האנרגיה לפי [[סימן ג']];
:: (3) עלות השבחה לפי [[סימן ד']];
:: (4) עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי [[סימן ה']];
:: (5) עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי [[סימן ו']];
:: (5א) עלות מתן שירותי תשתית לפי [[סימן ו'1]];
:: (6) תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי [[סימן ז']];
:: (7) דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי [[סימן ח']];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) אספקת מים לאחרים לפי [[סימן י']];
:: (10) השתתפות בתשלומי פיצויים לפי [[סימן יא']];
:: (11) הכרה בפחת גבייה לפי [[סימן יב']];
:: (12) סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
: (ג) רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
: (ד) השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין - שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
: (ה) לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
: (ו) תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

@ 7. דיווח חסר
: (א) לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי [[פרק ו']] הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן - דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
: (ב) הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן - השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי [[סעיף 3]] עד למועד הגשת השלמת דיווח.

@ 8. הפחתת עלות המים בשל אי-מילוי הוראות הכללים
: לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 9. עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה
: עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 10. אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

=== סימן ב': עלות קבועה ===

@ 11. הגדרות [[לסימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הסכום הקבוע&quot; - בשנת 2017 - 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 - 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך - 205 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול&quot; - 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם [[בסעיף 47]], שנעשתה מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי [[סעיף 51א]];
:- &quot;מקדם ההכרה&quot; - לפי [[בסעיף 13א]];
:- &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת שלישית א']], לפי היחס המצוין לצדם.

@ 12. העלות הקבועה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

@ 13. אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
: (2) אם השנה טרם החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 13א. מקדם הכרה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע [[בתוספת רביעית א']], לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
: (ב) מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים [[בתוספת הרביעית ב']], ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 15. עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכום הקבוע יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל המדדים היסודי.
: (ב) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה -
:: (1) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
:: (2) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

@ 16. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 17א. תוספת התייעלות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה:
::- &quot;מדד השכר&quot; - מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר היסודי&quot; - מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
::- &quot;סכום ההתייעלות&quot;, לשנה - ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
::- &quot;עלות שכר&quot; - עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
::- &quot;עלות שכר מתואמת&quot;, לשנה - עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
::- &quot;עלות שכר מחושבת&quot;, לשנה - עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב-0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
: (ב) בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
:: (1) מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
:: (2) 5 מיליון שקלים חדשים.

@ 17ב. עריכת מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
: (ב) מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 17ג. עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ-1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים - תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
: (ג) לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי [[סעיף 17ב]], תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

=== סימן ג': עלות האנרגיה ===

@ 18. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - אזור המנוי [[בתוספת חמישית א']];
:- &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot; - סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית]];
:- &quot;מקדם ההתייעלות&quot; - בשנת 2017 - 0.99; בשנת 2018 - 0.98; בשנת 2019 - 0.97; בשנת 2020 - 0.96; בשנת 2021 - 0.95, ובשנת 2022 ואילך - מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
:- &quot;מקור מים&quot; - מקור מים המנוי [[בתוספת חמישית ב']], למעט מפעל המים הארצי;
:- &quot;עלות האנרגיה החודשית&quot; - עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 21]];
:- &quot;תעריפי עומס–זמן&quot; - תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
:- &quot;תעריף קיבולת&quot; - תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, מחולק ב-12.

@ 19. עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב-12 החודשים של אותה שנה.

@ 20. אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
: (2) אם השנה טרם החלה - סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

@ 21. רכיבי עלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
: (1) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט [[בסעיף 21א]];
: (2) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט [[בסעיף 21ב]];
: (3) סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

@ 21א. עלות האנרגיה במפעלי המערכת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו מקור מים [[בתוספת חמישית ב']] ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ב. עלות האנרגיה באזורים מנותקים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו אזור [[בתוספת חמישית א']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ג. עלות האנרגיה במפעל המים הארצי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית ג']], בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה למפעל המים הארצי [[בתוספת חמישית ב']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 23. התאמות לעלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר הממוצע לקילוואט שעה&quot; - חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
::- &quot;עלות האנרגיה שנדרשה בפועל&quot; - הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו-אלקטרית, גנרטור דיזל-גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 74(4)]] - בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים - בניכוי של 5%.
: (ב) העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה - העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
:: (1) אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן - העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן - הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
:: (2) אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, &quot;הרף התחתון&quot; - בשנת 2017 - 6.5%; בשנת 2018 - 5.5%; בשנת 2019 - 4.5%; בשנת 2020 - 3.5%; בשנת 2021 ואילך - 2.5%.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': עלות השבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 29. הגדרות [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מדד כימיקלים&quot; - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
:- &quot;מדד הכימיקלים היסודי&quot; - מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מים המנוי [[בתוספת השמינית א']];
:- &quot;עלות השבחה חודשית&quot; - עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 32]].

@ 30. עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב-12 החודשים של אותה השנה.

@ 31. אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.
: (2) אם השנה טרם התחילה - סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.

@ 32. רכיבי עלות ההשבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ&quot;ק הקבועה לאותו סוג מים [[בתוספת שמינית א']].

@ 32א. עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב-0.087 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 33. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 37. חישוב עלות השבחת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 32א]] [[ובתוספת השמינית א']] יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': עלות פעולות להגברת המטר ===

@ 39. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההוצאה השנתית הקבועה&quot; - 3,603,000 שקלים חדשים;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים [[שבתוספת העשירית]], לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר החדש&quot; - סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר היסודי&quot; - סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;שנת זריעה&quot; - התקופה שמ-1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
:- &quot;שעת פעילות&quot; - שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

@ 40. אישור מנהל הרשות
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
: (ב) אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי [[סימן זה]].

@ 41. עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה
: עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

@ 42. אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]] במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

@ 43. חישוב עלות הגברת המטר
: (א) ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
: (ב) המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]], יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

@ 44. הפסקת פעולות להגברת המטר
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור - לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

=== סימן ו': עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ===

@ 45. רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה כקבוע בהוראה.
: (ב) העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך [[בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 46. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

=== סימן ו'1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 46א. עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ&quot;ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ&quot;ק ועלות ההשבחה למ&quot;ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]], בתוספת 10%.

@ 46ב. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]] לשנה כלשהי יחושב כמפורט [[בסעיף 46א]], לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

=== סימן ז': תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת ===

@ 47. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב&quot; - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי [[חוק מלווה מדינה, התשל&quot;ט-1979]], הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע&quot;מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
:- &quot;סכום גיוס תקני&quot;, לשנה - שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
:- &quot;סכום גיוס מתואם&quot;, לשנה - סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
:- &quot;פעולות חידוש&quot; - הפעולות המנויות [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;רכיב ההון&quot; - 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
:- &quot;רכיב ההצמדה על ההון&quot; ו&quot;רכיב ההצמדה על החוב&quot; - לפי [[סעיף 55]];
:- &quot;רכיב החוב על ההלוואות&quot; - 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot;, לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
:- &quot;ריבית שנתית מוכרת&quot;, לשנה -
:: (1) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז' בטבת התשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992) - 4.1%;
:: (2) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח' בטבת התשנ&quot;ג (1 בינואר 1993) עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
:: (3) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
:: (4) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) - ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
:- &quot;שווי הלוואות מצטבר&quot;, לשנה - רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
:- &quot;שווי מופחת של השקעה מוכרת&quot; - ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
:- &quot;שווי מתואם של השקעה&quot;, בשנה - ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
:- &quot;תשואה להון&quot;, לשנה - התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ-5.5% ולא תעלה על 7%;
:- &quot;תשואה שנתית&quot;, לשנה - הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

@ 48. הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ה)
: הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי [[סעיף 52]], הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי [[סעיף 53]] והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי [[סעיף 54]], בשל אותה שנה.

@ 49. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה
: אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיפים 52]], [[53]] [[ו-54]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 50. הכרה בהשקעה בחידוש (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יתרה משנים קודמות&quot; - ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
: (ב) להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ד) עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן - הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

@ 51. הכרה בסכומי העמסה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל-3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 51א. הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה (תיקון: תשע&quot;ט)
: מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות [[שבסעיף 74א(2)]].

@ 52. שיעור התשואה המוכרת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
: (ב) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

@ 53. שיעור הריבית המוכרת (תיקון: תשע&quot;ה)
: הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה - בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

@ 54. שיעור הפחת המוכר (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2)
: (א) הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (א1) רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי [[סעיף 56]], לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

@ 55. תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
: (א1) הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי [[בסעיף 50(א)]] [[ובסעיף 50(ג) ו-(ד)]] יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
: (ג) הסכום הקבוע [[בסעיף 51]] יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

@ 56. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי [[סעיף 125]], לפי המאוחר מביניהם.

@ 57. מפעל מים שטרם החל לפעול (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
: (1) השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (2) השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (3) השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (4) השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

@ 58. הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו [[בסעיף 90]], בלבד.
: (ב) לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
:: (1) סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
::: (1) בשנת 2020 - 100 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 160 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 180 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 225 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
::: (1) בשנת 2020 - 260 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 300 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 270 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) בשנת 2023 ואילך - 185 מיליון שקלים חדשים.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ג) עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]]; שיעור הביצוע העצמי של העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]], למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
: (ד) עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים [[בתוספת השתים עשרה]] - תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ביצוע עצמי בלא מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
::- &quot;ביצוע עצמי לפי מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
::- &quot;היקף עבודות לפי מכרז נטו&quot; - ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
::: (1) בשנת 2020 - 10 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 40 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 50 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 70 מיליון שקלים חדשים.

@ 58א. תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי [[סעיף 58(ב)]], אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי [[סעיף 117א]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי [[סעיף 117א]], לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי-הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות [[שבסעיף 58(ב)]].

@ 58ב. הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה [[בסעיף 73]], של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

=== סימן ח': דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ===

@ 59. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי שימוש מוכרים&quot; - דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
:- &quot;איגרות חוב&quot; ו&quot;תשואה שנתית&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 47]], ואולם בכל מקום, במקום &quot;יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים&quot; יקראו &quot;יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה&quot;.

@ 60. הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

@ 61. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיף 60]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 62. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ט': היטלי הפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן י': אספקת מים לאחרים ===

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו [[בסעיף 18]], באנרגיה למ&quot;ק שנקבעה לאזור כנרת [[בתוספת החמישית א']] לכל מ&quot;ק שסופק.

@ 68. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 69. עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי [[סימן ג' בפרק השני לכללים]].

@ 70. אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

=== סימן י&quot;א: תשלום פיצויים ===

@ 71. השתתפות בתשלומי פיצויים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל-80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל-10,000,000 שקלים חדשים.

@ 72. הסדר תשלומי פיצויים
: שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים - תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

=== סימן י&quot;ב: פחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 72א. הכרה בפחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל-0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן [[בסעיף 73]], למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

== פרק ד': הכנסות מוכרות ==

@ 73. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ביצוע עבודות לאחרים&quot; - ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת - החלק שאינו נכלל כאמור;
:- &quot;הכנסות ממכירת מים&quot; - סך כל המכפלה של כמות המים במ&quot;ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי [[סעיף 35א לחוק]], לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
:- &quot;הכנסות ממתן שירותי תשתית&quot; - סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]];
:- &quot;הכנסות מפעילות אספקת מים&quot; - סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
:- &quot;הכנסה מפעילות אחרת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
:- &quot;הכנסה מפעילות מתמשכת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
:- &quot;הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע&quot; - התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
:: (1) ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
:: (2) המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
:: (3) אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות [[סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין]] בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום &quot;הזכות הנמכרת&quot; יבוא &quot;הרכוש הנמכר&quot; - שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה [[בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:::- &quot;מבנה עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:: (4) לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן - הרכוש החלופי) - התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם [[בסעיף 47]];
:- &quot;עלות מפוקחת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 77ב(ב)]].

@ 74. הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
: (1) ההכנסות מפעילות אספקת מים;
: (2) 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
: (3) 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
: (4) 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים - אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים - 7%;
: (5) 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ-15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי [[סעיף 77ב]], אחרת - ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

@ 74א. הכרה בהכנסות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 74]] -
: (1) הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 75. אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה [[שבסעיף 74]] בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 76. אומדן ההכנסות ממכירת מים
: אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ&quot;ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

@ 77. אומדן הכנסות אחרות
: אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

@ 77א. הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
: (2) ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
: (3) לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
: (4) תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 77ג. הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74(1)]], ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
:: (1) 70% מההכנסות ממכירת מים - בשנה שבה סופקו המים;
:: (2) 20% מההכנסות ממכירת מים - בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
:: (3) יתרת ההכנסות ממכירת מים - בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

== פרק ה': השקעה מוכרת ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 78. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אישור ביצוע&quot; - אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון כללי&quot; - אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 89]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון מפורט&quot; - אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 91(ב)]];
:- &quot;ועדה לבחינת צורך&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 100]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת שיפוט&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 101]];
:- &quot;יתרת תקציב שלא נוצלה&quot; - סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
:- &quot;מבנה&quot; - מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
:- &quot;מקטע ביצוע&quot; - מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
:- &quot;עתודה תקציבית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(4)]];
:- &quot;עתודה לפרויקטים נוספים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(5)]];
:- &quot;סל פרויקטים&quot; - מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
:- &quot;פרויקט&quot; - הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
:- &quot;פרויקט בביצוע&quot; - פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי [[סעיף 104(א)]] עד לאותו המועד;
:- &quot;פרויקט קטן&quot; - פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
:- &quot;תכנית אב אזורית&quot; - הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
:- &quot;תכנית אב ארצית&quot; - הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 84(א)]];
:- &quot;תכנון כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 90]];
:- &quot;תכנון מפורט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 93]].

@ 79. הגשת מסמכים
: על הגשת מסמכים לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב)]], [[107]] [[ו-110]].

=== סימן ב': תכנית פיתוח ===

@ 80. הנחיות להכנת תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן - שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן - הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
: (ב) לא יאוחר מ-1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן - ההנחיות המקדמיות).
: (ג) לא יאוחר מ-1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
: (ד) לא יאוחר מ-1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

@ 81. הגשת הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן - ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
: (ד) ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת [[שבתוספת הארבע עשרה]].
: (ה) מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

@ 82. תיקון ההצעה לתכנית פיתוח
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
:: (2) ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
:: (3) ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

@ 83. הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי [[סעיף 82(ב)]]; ההצעה תכלול את כל אלה:
:: (1) הפרטים [[שבתוספת הארבע עשרה]] לגבי פרויקטים הכלולים בה;
:: (2) פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
:: (3) פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
:: (3א) תקציב סל פרויקטים;
:: (4) עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
:: (5) עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי [[סעיף 97]].

@ 84. אישור תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

@ 85. עדכון תכנית פיתוח
: מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

@ 86. שינוי סדר ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

@ 87. דיווח למועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי [[סעיף 97]].

=== סימן ג': אישורים ===

@ 88. בקשה לעריכת תכנון כללי
: (א) ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
: (ב) הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 100(ה)]], בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

@ 89. אישור לעריכת תכנון כללי
: החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 100(ה)]], תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

@ 90. הגשת תכנון כללי
: נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 101(ה)]]; לעניין זה &quot;תשתיות&quot; - לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

@ 91. בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט
: (א) ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי [[סעיף 101(ה)]].
: (ב) קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
: (ג) האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
: (ד) מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
: (ה) מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ו) הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

@ 92. בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 91]], תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן - הגורם המוסמך), ויחולו הוראות [[סעיף 91]], בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
: (ב) סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות [[סעיף 91]].

@ 93. הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
: (א1) מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
: (ב) התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

@ 94. חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
: (ג) בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי [[סעיף 102(ה)]].

@ 95. אישור חריגה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 102(ה)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

@ 96. אישור ביצוע
: נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

@ 96א. אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו [[סעיפים 94 עד 96]].

@ 97. אישור ביצוע לפרויקטים דחופים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

@ 98. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה - מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים - ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש - 50% (להלן - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 50% (להלן - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014).

@ 99. הגבלות על תחילת ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי - לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
:: (2) מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

@ 100. הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
: (ב) מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

@ 101. הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
: (ב) מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 102. הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
: (ב) מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 103. הצמדה לסל מדדי הפיתוח
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 92(א)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

=== סימן ד': הכרה בהשקעה במפעל מים ===

@ 104. הכרה בעלות פרויקט (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
: (ב) העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
::: (ב) התקציב שאושר באישור הביצוע;
:: (2) הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
: (ג) העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

@ 104א. הכרה בחיסכון בעלויות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סך כל החיסכון&quot; בשנה - סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
::- &quot;סך כל החריגה&quot; בשנה - סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
::- &quot;חיסכון&quot; בפרויקט - הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
::- &quot;חריגה&quot; בפרויקט - הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
: (ב) להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
:: (1) 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
:: (2) 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
: (ג) סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 104ב. הכרה מוקדמת בריבית בהקמה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: על אף האמור [[בסעיף 104(א)]], הריבית השנתית המוכרת לפי [[סעיף 104(ב)]], שנצברה בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ-1.2 מיליארד שקלים חדשים.

@ 105. חריגה מתקציב הקמת מנהרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (((הנוסח הקבוע): (בוטל).))
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
: (1) החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
: (2) בחריגה מהתקציב - סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 95]] לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
: (3) מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי [[סעיף 124]].

== פרק ו': דיווחים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 106. חובת הגשת דיווחים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 107. צורת הדיווחים
: הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

@ 108. פרטי הדיווחים
: הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

@ 109. דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית
: סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים [[בפרק זה]], רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

@ 110. חתימת הדיווחים
: הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

@ 111. חוות דעת, דוח או אישור
: בחוות דעת או אישור (להלן - תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

@ 112. תיקון דיווח
: נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן - טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

@ 113. מידע מבוסס אומדן
: (א) נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן - מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
: (ב) עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

=== סימן ב': דיווחים שנתיים ===

@ 114. הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח שנתי).
: (ב) המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן - שנת הדיווח).

@ 115. פרטי הדיווח השנתי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
: (1) הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ-12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
: (2) הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
: (3) פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
: (4) פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
: (5) העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]] בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
: (6) אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי [[תקנה 10 לתקנות הארנונה]] או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן - שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
: (7) רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
: (8) רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (9) רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע&quot;מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
: (10) רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
: (10א) רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (11) נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
: (12) דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
: (13) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
: (14) פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
: (15) פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור [[בסעיף 58(ב)(1)]] שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
: (16) פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]].

@ 116. אישור רואה חשבון מבקר
: לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

@ 117. תחזית אספקת מים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

@ 117א. התקשרויות עם חברות קשורות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
:: (1) פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]];
:: (2) פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו [[בסעיף 58(ה)]];
:: (3) פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
: (ב) הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

@ 118. דוחות כספיים שנתיים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
: (ב) הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

=== סימן ג': דיווחים רבעוניים ===

@ 119. הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח רבעוני).
: (ב) המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן - רבעון הדיווח).

@ 120. פרטי הדיווח הרבעוני
: בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ&quot;ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
: (3) דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
: (4) פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
: (5) פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

=== סימן ד': דיווחים חודשיים ===

@ 121. הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם
: מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן - חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח חודשי).

@ 122. פרטי הדיווח החודשי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
: (3) כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (4) כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]] בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (5) שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (6) קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
: (7) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (8) (((נמחקה);))
: (9) (((נמחקה).))

=== סימן ה': דיווחים מידיים ===

@ 123. הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם
: (א) בסעיף זה, &quot;נודע לראשונה&quot; - נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח מיידי).
: (ג) המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
: (ד) בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן [[בסימן זה]].

@ 124. חריגה מאישור ביצוע (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3)
: סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

@ 125. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

@ 126. שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח
: הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

@ 127. אירוע פגיעה במים
: נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.
:
=== סימן ו': חיבור למערכות ===

@ 128. מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח
: מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

@ 129. מכ&quot;מ הגשם
: מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ&quot;מ הגשם.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 130. תחילה ותחולה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן - יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2012).

@ 131. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו-2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ג) להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי [[סעיף 34 לחוק]], ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
: (ד) מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

@ 132. הוראת שעה
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ח טבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו -
:: (1) במקום [[סעיף 81(ב) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.&quot;;
:: (2) במקום [[סעיף 90 לכללים]] נאמר:
::: 90. &quot;הגשת תכנון כללי
:::: קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
:: (3) במקום [[סעיף 93(א) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(א) קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.&quot;
: (ב) על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום [[סעיף 4]] נאמר:
:: 4. &quot;חישוב הכמות הכוללת
::: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ב) בחישוב הכמות הכוללת -
:::: (1) תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
:::: (2) תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים [[#7|בסעיף 2(2.1) (([צ&quot;ל: בסעיף 7(2)(2.1)])) לכללי התעריפים]]; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים]], לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2 - ההגדרה &quot;סל מדדי הפיתוח&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד או הרכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010) || 19.5%
|-
| : (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 53.5%
|-
| : (3) מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010) || 11.8%
|-
| : (4) ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎ || 15.2%
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 2 - ההגדרה &quot;סל המדדים&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 33.00%
|-
| (2) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 67.00%
|}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 11 - ההגדרה &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 20.61%
|-
| (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 38.12%
|-
| (3) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 41.27%
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 2]] - &quot;ההגדרה פעולות אחזקה&quot; [[וסעיף 47]] - &quot;ההגדרה פעולות חידוש&quot;))) ====

@ : '''פעולות קידוח ושאיבה'''
: 1. קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
: 2. החלפת משאבה;
: 3. החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.
@ : '''השקעה בציוד חשמל'''
: 4. החלפת לוח חשמל כוח;
: 5. החלפת לוח חשמל פיקוד;
: 6. החלפת שנאי;
: 7. החלפת מנוע.
@ : '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
: 8. התקנת מיתקן קצה חדש.
@ : '''השקעה בקווי מים'''
: 9. החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ-700 מטרים.
@ : '''עבודות אזרחיות'''
: 10. התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
: 11. החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
: 12. התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.
@ : '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
: 13. החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
: 14. הוספת רכיבים למערכת קיימת - הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.
@ : '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
: 15. התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ-48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.
@ : '''פעולות שונות'''
: 16. החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
: 17. התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
: 18. התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.
@ (תיקון: תשע&quot;ז-2) : 19. רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(א)]]))) ====
: {|
! סוג הנכס !! מקדם הכרה לאחזקה !! מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח !! שיעור ההכרה
|-
| קו || 0.75% || - || 0.75%
|-
| תחנת שאיבה - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| תחנת שאיבה - מבנה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| קידוח - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| קידוח - מבנה || 0.75% || 0.86% || 0.75%
|-
| קידוח - קדיחה || 0.75% || - || 0.75%
|-
| בריכה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מאגר || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מיתקן סינון וטיפול || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| מיתקן התפלה || 3.50% || 0.86% || 4.40%
|-
| ציוד פיקוד ובקרה || 1.50% || - || 1.50%
|-
| מיתקן טיפול במים || 1.50% || - || 1.50%
|-
| חיבור צרכן || 0.75% || - || 0.75%
|-
| ציוד מיגון || 1.50% || - || 1.50%
|-
| אחר || 1.50% || - || 1.50%
|}

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(ג)]]))) ====
@ : '''מפעל המים'''
: (1) קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18 - ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot;]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.15 || 0.15 || 0.37 || 0.50 || 0.58 || 0.70 || 0.35 || 0.33 || 0.49 || 0.61 || 0.49 || 0.23
|-
| נמוך || גבע || 0.09 || 0.09 || 0.17 || 0.31 || 0.27 || 0.32 || 0.35 || 0.38 || 0.30 || 0.31 || 0.20 || 0.14
|-
| נמוך || שפל || 0.83 || 0.81 || 0.57 || 0.73 || 0.66 || 0.79 || 0.97 || 1.07 || 0.81 || 0.77 || 0.55 || 0.93
|-
| גבוה || פסגה || 0.56 || 0.56 || 1.65 || 1.96 || 2.37 || 2.92 || 1.50 || 1.26 || 2.01 || 2.47 || 1.97 || 0.73
|-
| גבוה || גבע || 0.35 || 0.35 || 0.87 || 1.34 || 1.23 || 1.48 || 1.62 || 1.67 || 1.39 || 1.37 || 0.99 || 0.53
|-
| גבוה || שפל || 4.30 || 4.01 || 2.84 || 3.67 || 3.36 || 3.92 || 5.02 || 4.93 || 3.91 || 3.71 || 2.89 || 4.33
|-
| עליון || פסגה || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.02 || 0.06 || 0.08 || 0.08 || 0.03 || 0.05 || 0.09 || 0.07 || 0.03
|-
| עליון || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.04 || 0.06 || 0.05 || 0.03
|-
| עליון || שפל || 0.10 || 0.11 || 0.12 || 0.12 || 0.10 || 0.10 || 0.11 || 0.15 || 0.12 || 0.21 || 0.20 || 0.20
|}


== תוספת חמישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18 - ההגדרה &quot;אזור מנותק&quot;]], [[וסעיפים 21ב]] [[ו-67]]))) ====
: {|
! אזור מנותק !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| בית שאן || 0.173
|-
| בקעת הירדן || 1.275
|-
| כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן || 0.169
|-
| מעלה כנרת || 1.438
|-
| ערבה || 0.784
|-
| קולחין - אחר || 0.669
|-
| קולחין - שפכי דן || 1.577
|-
| קולחין - תשלובת הקישון || 0.924
|}

== תוספת חמישית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18 - ההגדרה &quot;מקור מים&quot;]] [[וסעיפים 21א]] [[ו-21ג]]))) ====
: {|
! מקור מים !! כמות המים לחישוב !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| הולכת מים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.779
|-
| הפקת מים במפעלי המערכת || כמות המים שהופקה או הוחדרה || 0.842
|-
| מיתקני התפלת מים מליחים || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 2.251
|-
| קליטת מי-ים מותפלים || כמות המים שנרכשה || 0.374
|-
| מפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 1.266
|}

== תוספת חמישית ג' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 21ג]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.02 || 0.03 || 0.05 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.03 || 0.03 || 0.04 || 0.03 || 0.03 || 0.01
|-
| נמוך || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.03 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.01 || 0.01
|-
| נמוך || שפל || 0.08 || 0.08 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.08 || 0.06 || 0.04 || 0.04 || 0.03 || 0.04
|-
| גבוה || פסגה || 0.07 || 0.07 || 0.17 || 0.22 || 0.35 || 0.41 || 0.26 || 0.17 || 0.29 || 0.14 || 0.27 || 0.07
|-
| גבוה || גבע || 0.03 || 0.03 || 0.06 || 0.11 || 0.14 || 0.16 || 0.25 || 0.16 || 0.14 || 0.07 || 0.09 || 0.04
|-
| גבוה || שפל || 0.24 || 0.23 || 0.16 || 0.25 || 0.32 || 0.35 || 0.61 || 0.42 || 0.32 || 0.15 || 0.24 || 0.30
|-
| עליון || פסגה || 0.03 || 0.03 || 0.11 || 0.10 || 0.12 || 0.12 || 0.07 || 0.07 || 0.06 || 0.10 || 0.11 || 0.04
|-
| עליון || גבע || 0.02 || 0.01 || 0.04 || 0.61 || 1.00 || 1.27 || 0.22 || 0.07 || 0.05 || 0.05 || 0.30 || 0.01
|-
| עליון || שפל || 1.03 || 1.36 || 3.54 || 7.36 || 11.22 || 14.78 || 17.06 || 15.71 || 4.70 || 3.78 || 3.41 || 2.77
|}

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 29 - ההגדרה &quot;סוג מים&quot;]] [[וסעיפים 32]] [[ו-37]]))) ====
: {|
! סוג מים !! כמות המים לחישוב !! עלות למ&quot;ק {{ש}} (אגורות)
|-
| מים שפירים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.90
|-
| מים שפירים במפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 6.55
|-
| מים שהופקו במפעלי התפלה || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 28.75
|-
| מים שאינם שפירים || כמות המים שנמכרה || 1.87
|}

== תוספת תשיעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 39 - ההגדרה &quot;סל מדדי הגברת מטר&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 70%
|-
| : (2) מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן-גוריון || 30%
|}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 42]] [[ו-43(ב)]]))) ====
: {|
! סוג הפעילות !! מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים
|-
| טיסה תפעולית || 3,399
|-
| טיסת מחקר || 6,840
|-
| זריעה || 857
|}

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 58(ג)]]))) ====
: {|
! מפעל המים !! שיעור ביצוע עצמי מרבי
|-
| : מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו [[בסעיף 78]], לפני יום ג' בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
: (1) תכנית אב למים שפירים לנגב;
: (2) תכנית אב ליהודה ושומרון;
: (3) תכנית אב גליל מערבי;
: (4) הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
: (5) שלב א' באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
| 100%
|-
| : מפעלי התפלה || 0%
|}

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיפים 54]] [[ו-64(א)]]))) ====
: {|
! סיווג הנכס !! מס' פריט בספרי מקורות !! משך הקיים בשנים
|-
| : (1) קידוח בסלעים || 1211 || 40
|-
| : (2) קידוח באבן רכה || 1212 || 40
|-
| : (3) קידוח בחולות || 1213 || 40
|-
| : (4) קידוח החדרה || 1214 || a40
|-
| : (5) קידוח תצפית || 1215 || 10
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - מבנים'''
|-
| : (6) צריפים וסככות || 1221 || 30
|-
| : (7) ביתן בטון וטרומי || 1222 || 40
|-
| : (8) בטון תת-קרקעיים || 1223 || 40
|-
| : (9) מבנים גלויים || 1225 || 40
|-
| : (10) מבנים טרומים || 1226 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - אבזרים'''
|-
| : (11) צנרת ואבזרים || 1230 || 20
|-
| : (12) משאבות בקידוחים || 1241 || 15
|-
| : (13) מנוע דיזל מהיר || 1242 || 20
|-
| : (14) מנוע חשמלי אופקי || 1243 || 20
|-
|-
| : (15) מנועים חשמליים || 1244 || 20
|-
| : (16) מתנעים || 1245 || 15
|-
| : (17) דיזל גנרטור || 1246 || 20
|-
| : (18) לוחות חשמל || 1246 || 15
|-
| : (19) מכשירי פיקוד || 1246 || 15
|-
| : (20) שנאים || 1246 || 15
|-
| : (21) מיגון ואחרים || 1246 || 15
|-
| : (22) כלורינטורים בקידוחים || 1247 || 10
|-
| : (23) מיתקני הפלרה || 1248 || 10
|-
| : (24) משאבה טבולה תת-מימית || 1253 || 15
|-
| : (25) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1255 || 15
|-
| : (26) שנאים || 1256 || 15
|-
| : (27) מדי מים ומכשירי מדידה || 1257 || 10
|-
| : (28) לוחות חשמל || 1258 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מובילים'''
|-
| : (29) תעלות מבטון מזוין || 1301 || 50
|-
| : (30) תעלות רגילות ועפר || 1302 || 25
|-
| : (31) מנהרות || 1303 || 50
|-
| : (32) צינורות אסבסט || 1350 || 40
|-
| : (33) פי.וי.סי || 1351 || 40
|-
| : (34) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1355 || 15
|-
| : (35) פלדה בלא ציפוי || 1361 || 25
|-
| : (36) פלדה עם ציפוי || 1362, 1363 || 50
|-
| : (37) פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995 || 1362, 1363 || 45
|-
| : (38) פלדה לא מוגנת || 1364 || 15
|-
| : (39) בטון רגילים || 1372 || 50
|-
| : (40) בטון מאומצים || 1373 || 50
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מאגרים'''
|-
| : (41) בריכות ומגדלי בטון || 1401 || 50
|-
| : (42) בריכות עפר מצופות || 1402 || 30
|-
| : (43) מאגרים || 1403 || 30
|-
| : (44) בריכות עפר רגילות || 1404 || 30
|-
| : (45) בריכות בטון דרוך || 1405 || 50
|-
| : (46) בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995 || 1405 || 40
|-
| : (47) בריכות פלדה || 1406 || 25
|-
| : (48) בריכות פלסטיק משוריין || 1408 || 10
|-
| : (49) לוחות חשמל || 1458 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - מבנים'''
|-
| : (50) צריפים וסככות || 1521 || 30
|-
| : (51) בטון מעל הקרקע || 1522 || 50
|-
| : (52) בטון תת-קרקעיים || 1523 || 50
|-
| : (53) מבנה אבן תת-קרקעי || 1524 || 50
|-
| : (54) מבנים גלויים || 1525 || 40
|-
| : (55) ביתן טרומי בתחנות || 1526 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - אבזרים'''
|-
| : (56) צנרת ואבזרים || 1530 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - ציוד'''
|-
| : (57) משאבות בתחנות || 1541 || 15
|-
| : (58) מנוע דיזל מהיר || 1542 || 20
|-
| : (59) מנוע חשמלי אופקי || 1543 || 20
|-
| : (60) מנועים חשמליים || 1544 || 20
|-
| : (61) מתנעים || 1545 || 15
|-
| : (62) דיזל גנרטור || 1546 || 20
|-
| : (63) לוחות חשמל || 1546 || 15
|-
| : (64) שנאים || 1546 || 15
|-
| : (65) פיקוד || 1546 || 15
|-
| : (66) שוחות || 1546 || 15
|-
| : (67) מיגון, מגופים ואחרים || 1546 || 15
|-
| : (68) כלורינטורים בתחנות || 1547 || 10
|-
| : (69) מיתקני הפלרה || 1548 || 10
|-
| : (70) משאבה אופקית || 1551 || 20
|-
| : (71) משאבה טבולה תת-מימית || 1553 || 10
|-
| : (72) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1555 || 15
|-
| : (73) שנאים || 1556 || 15
|-
| : (74) מדי מים ומכשירי מדידה || 1557 || 15
|-
| : (75) לוחות חשמל || 1548 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מעיינות - סכרים'''
|-
| : (76) מעינות || 1601 || 30
|-
| : (77) סכרים || 1602 || 40
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''חיבורי צרכן'''
|-
| : (78) חיבור צרכן || 1700 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות'''
|-
| : (79) גדרות || 1901 || 10
|-
| : (80) כבישים || 1902 || 20
|-
| : (81) דרכים סוג א || 1903 || 25
|-
| : (82) דרכים סוג ב || 1904 || 10
|-
| : (83) דרכים סוג ג || 1905 || 10
|-
| : (84) דרכים סוג ד || 1906 || 30
|-
| : (85) דרכי גישה להפחתה || 1907 || 5
|-
| : (86) צריפים וסככות || 1921 || 30
|-
| : (87) ביתני בטון בקווים ואחרים || 1922 || 30
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות - ציוד'''
|-
| : (88) מיתקני התפלה || 1945 || 15
|-
| : (89) מיתקני טיפול סינון וטיהור מים || 1946 || 15
|-
| : (90) מיתקני הכלרה || 1947 || 10
|-
| : (91) מיתקני הפלרה || 1948 || 10
|-
| : (92) מיתקני הגנה קטודית || 1949 || 15
|-
| : (93) צינורות ואבזרים || 9930 || 20
|-
| : (94) משאבות בקידוחים ותחנות || 9941 || 15
|-
| : (95) דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות || 9949 || 20
|-
| : (96) משאבה טבולה תת-מימית || 9953 || 10
|-
| : (97) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 9955 || 15
|-
| : (98) שנאים בקידוחים ותחנות || 9956 || 15
|-
| : (99) מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים || 9957 || 10
|-
| : (100) לוחות חשמל || 9958 || 15
|}

== תוספת ארבע עשרה ==
==== ((([[סעיפים 81(ד)]], [[83(א)(1)]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר מזהה לפרויקט !! שם הפרויקט !! סוג המים !! סוג האישור
! מספר האישור !! מועד האישור !! מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע !! מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! הגורם המבצע
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot; | || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה !!
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !! !! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || || || || ||
|}
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת (מלמ&quot;ש) !! עלות המים (ש&quot;ח מ&quot;ק)
|-
| || || || || || ||
|}

@ (2) : טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים [[שבפרט (1)]] ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : לכל פרויקט - טבלה שתכלול את הנתונים [[שבפרט (1)]], והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
: {|
! מספר מזהה למבנה !! שם המבנה !! תיאור המבנה !! סטאטוס המבנה !! הגורם המבצע
! מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה !! מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה !! עלות צפויה מצטברת עד תום השנה
|-
| || || || || || colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot; |
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד הצפוי להכרה בהשקעה
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || ||
|}
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש)
|-
| || || || || ||
|}

@ (4) (תיקון: תשע&quot;ה) : אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ-10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר א' התשע&quot;א (28 בפברואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>bitqglnv18vwusayqz6q6tfv72vws62</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417752</id>
      <parentid>1417734</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:08:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <minor />
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="164502" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)|6985)), ((866|ת&quot;ט|6988)); ((תשע&quot;ב, 469|תיקון|7066)); ((תשע&quot;ג, 334|תיקון|7195)); ((תשע&quot;ד, 377|תיקון|7320)); ((תשע&quot;ה, 1324|תיקון|7526)); ((תשע&quot;ו, 1087|תיקון|7652)), ((2228|תיקון מס' 2|7711)); ((תשע&quot;ז, 252|ת&quot;ט|7739)), ((332|תיקון|7744)), ((338|תיקון [תשע&quot;ז] [צ&quot;ל: מס' 2] (תיקון)|7744)); ((תשע&quot;ח, 2230|תיקון|8028)); ((תשע&quot;ט, 3440|תיקון|8240)); ((תשפ&quot;ב, 1320|תיקון|9830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|111]], [[+|112]], [[+|124יז(א)(1), (4) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[+|סעיפים 113(א)]] [[ו-124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן - הכללים):

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. מטרת הכללים
: מטרות הכללים הן:
: (1) לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
: (2) לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
: (3) לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

@ 2. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בכללים אלה -
:- &quot;אירוע פגיעה במים&quot; - אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
:- &quot;אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל&quot; - האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
:- &quot;החדרת מים&quot; - כהגדרתה [[בסעיף 44א לחוק]];
:- &quot;היטל הפקה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 116 לחוק]];
:- &quot;הכמות הכוללת&quot; - הכמות הכוללת כאמור [[בסעיף 4]];
:- &quot;הכנסות מוכרות&quot; - סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
:- &quot;הפרש העלות&quot; - ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי מקורות&quot; - השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי&quot; - השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי [[פרק ה']], השקעה בפעולות חידוש לפי [[סעיף 50]] בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה' בטבת התשע&quot;ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי [[סעיף 51]];
:- &quot;חברה קשורה&quot; - חברה-בת וחברה קשורה כהגדרתן [[בחוק ניירות ערך, התשכ&quot;ח-1968]];
:- &quot;חודש הבסיס&quot; - החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי [[סעיפים 13]], [[20]] [[ו-31]];
:- &quot;מ&quot;ק&quot; - מטר מעוקב של מים;
:- &quot;כללי התעריפים&quot; - [[=כללי התעריפים|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
:- &quot;המדד&quot; - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
:- &quot;המדד היסודי&quot; - המדד של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;חברת המוביל הארצי&quot; - מקורות המוביל הארצי ונכסים בע&quot;מ;
:- &quot;המועד הקובע&quot; - 1 בינואר 2011;
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 102]];
:- &quot;מועצת הרשות הממשלתית&quot; - מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי [[סעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל המוביל הארצי&quot; - מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
:- &quot;מפעל המים הארצי&quot; - מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
:- &quot;מפעל מים&quot; - מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
:- &quot;מפעל מערכת&quot; - מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
:- &quot;מפעל התפלה&quot; - מפעל מקורות המשמש להתפלת מי-ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי [[בתוספת הראשונה]];
:- &quot;מפעל מקורות&quot; - מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
:- &quot;מפעלי הקידוחים&quot; - מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 432&quot; ובקבוצת מפעלי המים &quot;תת-מפעל 433&quot;;
:- &quot;מקדם הפחתה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מיתקן אשכול&quot; - מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
:- &quot;סיווג נכס&quot; - כהגדרתו [[בתקנות הארנונה]];
:- &quot;סל מדדי הפיתוח&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השנייה]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח החדש&quot; - סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הפיתוח היסודי&quot; - סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;סל המדדים&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת השלישית]], לפי היחס המצוין לצדם;
:- &quot;סל המדדים החדש&quot; - סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
:- &quot;סל המדדים היסודי&quot; - סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;עלות אנרגיה&quot; - עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות המים&quot; - סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה [[בסעיף 6]];
:- &quot;עלות הפלרה&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;עלות השבחה&quot; - עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]], המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
:- &quot;עלות קבועה&quot; - העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ&quot;מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
:- &quot;פעולת אחזקה&quot; - פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה [[בתוספת הרביעית]], למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
:- &quot;פעילות אספקת מים&quot; - פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי [[החוק]];
:- &quot;קרן האחזקה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 14(ב)]];
:- &quot;תחזית הצריכה&quot; - כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
:- &quot;תכנית הזרמה&quot; - תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות [[סעיף 20יא לחוק]] או בהיתר לפי [[סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי&quot;ח-1957]], שניתנו למקורות;
:- &quot;תעריפי מקורות&quot; - התעריפים הקבועים [[בכללי התעריפים]];
:- &quot;תקנות בריאות העם&quot; - [[=תקנות בריאות העם|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה), התשל&quot;ד-1974]];
:- &quot;תקנות הארנונה&quot; - [[=תקנות הארנונה|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס&quot;ז-2007]];
:- &quot;תשלומי פיצויים&quot; - תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי [[סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ&quot;ה-1965]].

== פרק ב': הפרש העלות והכמות הכוללת ==

@ 3. ריבית על ההפרש השנתי
: עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן - הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

@ 4. חישוב הכמות הכוללת
: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
: (ב) בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה [[בכללי התעריפים]], של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים [[בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים]], לפי שיעור החריגה הצפויה.

@ 5. קביעת תחזית הצריכה
: (א) לא יאוחר מ-20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
: (ב) מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
: (ג) הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
: (ד) הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

== פרק ג': עלות המים ==

=== סימן א': חישוב עלות המים ===

@ 6. רכיבי עלות המים (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשפ&quot;ב)
: (א) עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
:: (1) עלות קבועה לפי [[סימן ב']];
:: (2) עלות האנרגיה לפי [[סימן ג']];
:: (3) עלות השבחה לפי [[סימן ד']];
:: (4) עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי [[סימן ה']];
:: (5) עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי [[סימן ו']];
:: (5א) עלות מתן שירותי תשתית לפי [[סימן ו'1]];
:: (6) תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי [[סימן ז']];
:: (7) דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי [[סימן ח']];
:: (8) (((נמחקה);))
:: (9) אספקת מים לאחרים לפי [[סימן י']];
:: (10) השתתפות בתשלומי פיצויים לפי [[סימן יא']];
:: (11) הכרה בפחת גבייה לפי [[סימן יב']];
:: (12) סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
: (ב) הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
: (ג) רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
: (ד) השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין - שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
: (ה) לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
: (ו) תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

@ 7. דיווח חסר
: (א) לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי [[פרק ו']] הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן - דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
: (ב) הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן - השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי [[סעיף 3]] עד למועד הגשת השלמת דיווח.

@ 8. הפחתת עלות המים בשל אי-מילוי הוראות הכללים
: לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

@ 9. עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה
: עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 10. אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים [[בסעיף 6(א)]] בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

=== סימן ב': עלות קבועה ===

@ 11. הגדרות [[לסימן ב']] (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;הסכום הקבוע&quot; - בשנת 2017 - 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 - 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך - 205 מיליון שקלים חדשים;
:- &quot;השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול&quot; - 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם [[בסעיף 47]], שנעשתה מיום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי [[סעיף 51א]];
:- &quot;מקדם ההכרה&quot; - לפי [[בסעיף 13א]];
:- &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים [[בתוספת שלישית א']], לפי היחס המצוין לצדם.

@ 12. העלות הקבועה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

@ 13. אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
: (2) אם השנה טרם החלה - הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב-31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 13א. מקדם הכרה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע [[בתוספת רביעית א']], לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב-31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
: (ב) מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים [[בתוספת הרביעית ב']], ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

@ 14. (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 15. עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) הסכום הקבוע יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל המדדים היסודי.
: (ב) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב-1 בינואר של כל שנה -
:: (1) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
:: (2) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם - לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון - סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

@ 16. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 17. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 17א. תוספת התייעלות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ח)
: (א) בסעיף זה:
::- &quot;מדד השכר&quot; - מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
::- &quot;מדד השכר היסודי&quot; - מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
::- &quot;סכום ההתייעלות&quot;, לשנה - ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
::- &quot;עלות שכר&quot; - עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
::- &quot;עלות שכר מתואמת&quot;, לשנה - עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
::- &quot;עלות שכר מחושבת&quot;, לשנה - עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב-0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
: (ב) בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
:: (1) מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
:: (2) 5 מיליון שקלים חדשים.

@ 17ב. עריכת מפקד נכסים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י&quot;ג בטבת התשע&quot;ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
: (ב) מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

@ 17ג. עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ-1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים - תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
: (ג) לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי [[סעיף 17ב]], תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

=== סימן ג': עלות האנרגיה ===

@ 18. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;אזור מנותק&quot; - אזור המנוי [[בתוספת חמישית א']];
:- &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot; - סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית]];
:- &quot;מקדם ההתייעלות&quot; - בשנת 2017 - 0.99; בשנת 2018 - 0.98; בשנת 2019 - 0.97; בשנת 2020 - 0.96; בשנת 2021 - 0.95, ובשנת 2022 ואילך - מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
:- &quot;מקור מים&quot; - מקור מים המנוי [[בתוספת חמישית ב']], למעט מפעל המים הארצי;
:- &quot;עלות האנרגיה החודשית&quot; - עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 21]];
:- &quot;תעריפי עומס–זמן&quot; - תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
:- &quot;תעריף קיבולת&quot; - תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים - חשמל, מחולק ב-12.

@ 19. עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב-12 החודשים של אותה שנה.

@ 20. אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
: (2) אם השנה טרם החלה - סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט [[בסעיפים 21א]], [[21ב]] [[ו-27]], בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

@ 21. רכיבי עלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
: (1) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט [[בסעיף 21א]];
: (2) עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט [[בסעיף 21ב]];
: (3) סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

@ 21א. עלות האנרגיה במפעלי המערכת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו מקור מים [[בתוספת חמישית ב']] ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ב. עלות האנרגיה באזורים מנותקים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ&quot;ק הקבועה לאותו אזור [[בתוספת חמישית א']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 21ג. עלות האנרגיה במפעל המים הארצי (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות [[שבתוספת החמישית ג']], בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ&quot;ק הקבועה למפעל המים הארצי [[בתוספת חמישית ב']], ובמקדם ההתייעלות.

@ 22. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 23. התאמות לעלות האנרגיה (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;המחיר הממוצע לקילוואט שעה&quot; - חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
::- &quot;עלות האנרגיה שנדרשה בפועל&quot; - הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו-אלקטרית, גנרטור דיזל-גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 74(4)]] - בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים - בניכוי של 5%.
: (ב) העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה - העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
:: (1) אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן - העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן - הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
:: (2) אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל-85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, &quot;הרף התחתון&quot; - בשנת 2017 - 6.5%; בשנת 2018 - 5.5%; בשנת 2019 - 4.5%; בשנת 2020 - 3.5%; בשנת 2021 ואילך - 2.5%.

@ 24. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 25. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 26. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 27. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 28. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ד': עלות השבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 29. הגדרות [[לסימן ד']] (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;מדד כימיקלים&quot; - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
:- &quot;מדד הכימיקלים היסודי&quot; - מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
:- &quot;סוג מים&quot; - סוג מים המנוי [[בתוספת השמינית א']];
:- &quot;עלות השבחה חודשית&quot; - עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה [[בסעיף 32]].

@ 30. עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב-12 החודשים של אותה השנה.

@ 31. אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
: (1) אם השנה החלה:
:: (א) סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
:: (ב) סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.
: (2) אם השנה טרם התחילה - סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט [[בסעיף 32]], בהתבסס על תחזית הצריכה.

@ 32. רכיבי עלות ההשבחה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ&quot;ק הקבועה לאותו סוג מים [[בתוספת שמינית א']].

@ 32א. עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב-0.087 שקלים חדשים למ&quot;ק.

@ 33. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 34. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 35. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))
@ 36. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 37. חישוב עלות השבחת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 32א]] [[ובתוספת השמינית א']] יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

@ 38. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן ה': עלות פעולות להגברת המטר ===

@ 39. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;ההוצאה השנתית הקבועה&quot; - 3,603,000 שקלים חדשים;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר&quot; - סל מדדים המורכב מהמדדים [[שבתוספת העשירית]], לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר החדש&quot; - סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
:- &quot;סל מדדי הגברת המטר היסודי&quot; - סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
:- &quot;שנת זריעה&quot; - התקופה שמ-1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
:- &quot;שעת פעילות&quot; - שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
:- &quot;תכנית&quot; - תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

@ 40. אישור מנהל הרשות
: (א) מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
: (ב) אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי [[סימן זה]].

@ 41. עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה
: עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

@ 42. אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]] במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

@ 43. חישוב עלות הגברת המטר
: (א) ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
: (ב) המחיר המוכר לשעת פעילות [[שבתוספת האחת עשרה]], יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

@ 44. הפסקת פעולות להגברת המטר
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור - לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

=== סימן ו': עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ===

@ 45. רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה כקבוע בהוראה.
: (ב) העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך [[בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש&quot;ע-2009]].

@ 46. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ד)
: (א) אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

=== סימן ו'1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 46א. עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]], תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ&quot;ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ&quot;ק ועלות ההשבחה למ&quot;ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[הסעיף האמור]], בתוספת 10%.

@ 46ב. אומדן עלות רכישת מים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]] לשנה כלשהי יחושב כמפורט [[בסעיף 46א]], לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

=== סימן ז': תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת ===

@ 47. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ז-3, תשע&quot;ט)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;איגרות חוב&quot; - איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי [[חוק מלווה מדינה, התשל&quot;ט-1979]], הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע&quot;מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
:- &quot;סכום גיוס תקני&quot;, לשנה - שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
:- &quot;סכום גיוס מתואם&quot;, לשנה - סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
:- &quot;פעולות חידוש&quot; - הפעולות המנויות [[בתוספת הרביעית]];
:- &quot;רכיב ההון&quot; - 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
:- &quot;רכיב ההצמדה על ההון&quot; ו&quot;רכיב ההצמדה על החוב&quot; - לפי [[סעיף 55]];
:- &quot;רכיב החוב על ההלוואות&quot; - 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
:- &quot;ריבית מצוטטת&quot;, לשנה - ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
:- &quot;ריבית שנתית מוכרת&quot;, לשנה -
:: (1) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז' בטבת התשנ&quot;ג (31 בדצמבר 1992) - 4.1%;
:: (2) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח' בטבת התשנ&quot;ג (1 בינואר 1993) עד יום י&quot;ב בטבת התשנ&quot;ט (31 בדצמבר 1998) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
:: (3) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י&quot;ג בטבת התשנ&quot;ט (1 בינואר 1999) עד יום ב' בטבת התשע&quot;ז (31 בדצמבר 2016) - ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
:: (4) על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) - ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
:- &quot;שווי הלוואות מצטבר&quot;, לשנה - רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
:- &quot;שווי מופחת של השקעה מוכרת&quot; - ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
:- &quot;שווי מתואם של השקעה&quot;, בשנה - ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
:- &quot;תשואה להון&quot;, לשנה - התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ-5.5% ולא תעלה על 7%;
:- &quot;תשואה שנתית&quot;, לשנה - הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

@ 48. הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ה)
: הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי [[סעיף 52]], הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי [[סעיף 53]] והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי [[סעיף 54]], בשל אותה שנה.

@ 49. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה
: אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיפים 52]], [[53]] [[ו-54]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 50. הכרה בהשקעה בחידוש (תיקון: תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;יתרה משנים קודמות&quot; - ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
::- &quot;סכום ההשקעה המרבי&quot; - 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
: (ב) להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ד) עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן - הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

@ 51. הכרה בסכומי העמסה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז, תשע&quot;ז-3)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל-3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 51א. הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה (תיקון: תשע&quot;ט)
: מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות [[שבסעיף 74א(2)]].

@ 52. שיעור התשואה המוכרת (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
: (ב) התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

@ 53. שיעור הריבית המוכרת (תיקון: תשע&quot;ה)
: הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה - בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי [[סעיף 104(א)]] עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

@ 54. שיעור הפחת המוכר (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2)
: (א) הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (א1) רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט [[בתוספת השלוש עשרה]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי [[סעיף 56]], לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

@ 55. תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו, תשע&quot;ו-2)
: (א) סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י&quot;ט בטבת התשע&quot;ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
: (א1) הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
: (ב) הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי [[בסעיף 50(א)]] [[ובסעיף 50(ג) ו-(ד)]] יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
: (ג) הסכום הקבוע [[בסעיף 51]] יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

@ 56. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי [[סעיף 125]], לפי המאוחר מביניהם.

@ 57. מפעל מים שטרם החל לפעול (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
: (1) השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (2) השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (3) השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
: (4) השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

@ 58. הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים (תיקון: תשע&quot;ב, תשע&quot;ז-2, תשע&quot;ט, תשפ&quot;ב)
: (א) ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו [[בסעיף 90]], בלבד.
: (ב) לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
:: (1) סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
::: (1) בשנת 2020 - 100 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 160 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 180 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 225 מיליון שקלים חדשים;
:: (2) ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
:: (3) ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
::: (1) בשנת 2020 - 260 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 300 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 270 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) בשנת 2023 ואילך - 185 מיליון שקלים חדשים.
: (ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) -
:: (1) פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
:: (2) עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן - סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
: (ג) עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]]; שיעור הביצוע העצמי של העבודות [[שבתוספת השתים עשרה]], למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
: (ד) עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים [[בתוספת השתים עשרה]] - תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
: (ה) בסעיף זה -
::- &quot;ביצוע עצמי בלא מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
::- &quot;ביצוע עצמי לפי מכרז&quot; - ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
::- &quot;היקף עבודות לפי מכרז נטו&quot; - ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
::: (1) בשנת 2020 - 10 מיליון שקלים חדשים;
::: (2) בשנת 2021 - 40 מיליון שקלים חדשים;
::: (3) בשנת 2022 - 50 מיליון שקלים חדשים;
::: (4) משנת 2023 ואילך - 70 מיליון שקלים חדשים.

@ 58א. תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי [[סעיף 58(ב)]], אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי [[סעיף 117א]].
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי [[סעיף 117א]], לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי-הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות [[שבסעיף 58(ב)]].

@ 58ב. הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה [[בסעיף 73]], של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה [[בחוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]], או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו [[בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט&quot;ו-1955]], ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

=== סימן ח': דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ===

@ 59. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ב)
: [[בסימן זה]] -
:- &quot;דמי שימוש מוכרים&quot; - דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
:- &quot;איגרות חוב&quot; ו&quot;תשואה שנתית&quot; - כמשמעותם [[בסעיף 47]], ואולם בכל מקום, במקום &quot;יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים&quot; יקראו &quot;יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה&quot;.

@ 60. הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

@ 61. אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ב)
: אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט [[בסעיף 60]], בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

@ 62. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 63. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))
@ 64. (תיקון: תשע&quot;ב) : (((בוטל).))

=== סימן ט': היטלי הפקה (((בוטל))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 65. (תיקון: תשע&quot;ג, תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

=== סימן י': אספקת מים לאחרים ===

@ 66. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 67. עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו [[בסעיף 18]], באנרגיה למ&quot;ק שנקבעה לאזור כנרת [[בתוספת החמישית א']] לכל מ&quot;ק שסופק.

@ 68. (תיקון: תשע&quot;ו-2) : (((בוטל).))

@ 69. עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי [[סימן ג' בפרק השני לכללים]].

@ 70. אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: (א) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה.
: (ב) אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן - על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן - על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

=== סימן י&quot;א: תשלום פיצויים ===

@ 71. השתתפות בתשלומי פיצויים (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל-80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל-10,000,000 שקלים חדשים.

@ 72. הסדר תשלומי פיצויים
: שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים - תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

=== סימן י&quot;ב: פחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ===

@ 72א. הכרה בפחת גבייה (תיקון: תשע&quot;ו-2)
: למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל-0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן [[בסעיף 73]], למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

== פרק ד': הכנסות מוכרות ==

@ 73. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;ביצוע עבודות לאחרים&quot; - ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת - החלק שאינו נכלל כאמור;
:- &quot;הכנסות ממכירת מים&quot; - סך כל המכפלה של כמות המים במ&quot;ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי [[סעיף 35א לחוק]], לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
:- &quot;הכנסות ממתן שירותי תשתית&quot; - סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח [[סעיף 35א לחוק]];
:- &quot;הכנסות מפעילות אספקת מים&quot; - סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
:- &quot;הכנסה מפעילות אחרת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
:- &quot;הכנסה מפעילות מתמשכת&quot; - כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
:- &quot;הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע&quot; - התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
:: (1) ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
:: (2) המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
:: (3) אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות [[סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו-(4) לחוק מיסוי מקרקעין]] בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום &quot;הזכות הנמכרת&quot; יבוא &quot;הרכוש הנמכר&quot; - שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה [[בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין]], בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו -
:::- &quot;חוק מיסוי מקרקעין&quot; - [[=חוק מיסוי מקרקעין|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ&quot;ג-1963]];
:::- &quot;מבנה עסקי&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין]];
:: (4) לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן - הרכוש החלופי) - התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם [[בסעיף 47]];
:- &quot;עלות מפוקחת&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 77ב(ב)]].

@ 74. הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
: (1) ההכנסות מפעילות אספקת מים;
: (2) 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
: (3) 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
: (4) 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים - אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים - 7%;
: (5) 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ-15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי [[סעיף 77ב]], אחרת - ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

@ 74א. הכרה בהכנסות מסוימות (תיקון: תשע&quot;ט)
: על אף האמור [[בסעיף 74]] -
: (1) הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
: (2) בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024).

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 75. אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה
: אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה [[שבסעיף 74]] בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט [[בפרק זה]].

@ 76. אומדן ההכנסות ממכירת מים
: אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ&quot;ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

@ 77. אומדן הכנסות אחרות
: אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

@ 77א. הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים (תיקון: תשע&quot;ד)
: סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
: (1) בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
: (2) ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
: (3) לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
: (4) תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

@ 77ב. עלות מפוקחת לעבודות לאחרים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה [[בסעיף 78]], תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
: (ב) ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית - הגורם המוסמך כהגדרתו [[בסעיף 92]], יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

@ 77ג. הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: (א) על אף האמור [[בסעיף 74(1)]], ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
:: (1) 70% מההכנסות ממכירת מים - בשנה שבה סופקו המים;
:: (2) 20% מההכנסות ממכירת מים - בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
:: (3) יתרת ההכנסות ממכירת מים - בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו-(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

== פרק ה': השקעה מוכרת ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 78. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ד, תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: [[בפרק זה]] -
:- &quot;אישור ביצוע&quot; - אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי [[סעיף 96]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון כללי&quot; - אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 89]];
:- &quot;אישור לעריכת תכנון מפורט&quot; - אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 91(ב)]];
:- &quot;ועדה לבחינת צורך&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 100]];
:- &quot;ועדת חריגים&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;ועדת שיפוט&quot; - ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 101]];
:- &quot;יתרת תקציב שלא נוצלה&quot; - סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
:- &quot;מבנה&quot; - מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
:- &quot;מקטע ביצוע&quot; - מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
:- &quot;עתודה תקציבית&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(4)]];
:- &quot;עתודה לפרויקטים נוספים&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 83(א)(5)]];
:- &quot;סל פרויקטים&quot; - מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
:- &quot;פרויקט&quot; - הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
:- &quot;פרויקט בביצוע&quot; - פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי [[סעיף 104(א)]] עד לאותו המועד;
:- &quot;פרויקט קטן&quot; - פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
:- &quot;תכנית אב אזורית&quot; - הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
:- &quot;תכנית אב ארצית&quot; - הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
:- &quot;תכנית פיתוח&quot; - תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 84(א)]];
:- &quot;תכנון כללי&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 90]];
:- &quot;תכנון מפורט&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 93]].

@ 79. הגשת מסמכים
: על הגשת מסמכים לפי [[פרק זה]] יחולו הוראות [[סעיפים 106(ב)]], [[107]] [[ו-110]].

=== סימן ב': תכנית פיתוח ===

@ 80. הנחיות להכנת תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ז-2)
: (א) מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן - שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן - הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
: (ב) לא יאוחר מ-1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן - ההנחיות המקדמיות).
: (ג) לא יאוחר מ-1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
: (ד) לא יאוחר מ-1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

@ 81. הגשת הצעה לתכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן - ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
: (ד) ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת [[שבתוספת הארבע עשרה]].
: (ה) מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

@ 82. תיקון ההצעה לתכנית פיתוח
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
:: (1) ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
:: (2) ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
:: (3) ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
: (ב) מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

@ 83. הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי [[סעיף 82(ב)]]; ההצעה תכלול את כל אלה:
:: (1) הפרטים [[שבתוספת הארבע עשרה]] לגבי פרויקטים הכלולים בה;
:: (2) פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
:: (3) פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
:: (3א) תקציב סל פרויקטים;
:: (4) עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
:: (5) עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי [[סעיף 97]].

@ 84. אישור תכנית פיתוח (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) לא יאוחר מ-1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
: (ב) מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

@ 85. עדכון תכנית פיתוח
: מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

@ 86. שינוי סדר ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

@ 87. דיווח למועצת הרשות הממשלתית (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי [[סעיף 97]].

=== סימן ג': אישורים ===

@ 88. בקשה לעריכת תכנון כללי
: (א) ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
: (ב) הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי [[סעיף 100(ה)]], בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

@ 89. אישור לעריכת תכנון כללי
: החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 100(ה)]], תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

@ 90. הגשת תכנון כללי
: נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי [[סעיף 101(ה)]]; לעניין זה &quot;תשתיות&quot; - לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

@ 91. בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט
: (א) ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי [[סעיף 101(ה)]].
: (ב) קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
: (ג) האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
: (ד) מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
: (ה) מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ו) הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

@ 92. בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך (תיקון: תשע&quot;א)
: (א) על אף האמור [[בסעיף 91]], תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן - הגורם המוסמך), ויחולו הוראות [[סעיף 91]], בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
: (ב) סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות [[סעיף 91]].

@ 93. הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2)
: (א) נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
: (א1) מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
: (ב) התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

@ 94. חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
: (ג) בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי [[סעיף 102(ה)]].

@ 95. אישור חריגה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי [[סעיף 102(ה)]].
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

@ 96. אישור ביצוע
: נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

@ 96א. אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו [[סעיפים 94 עד 96]].

@ 97. אישור ביצוע לפרויקטים דחופים (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

@ 98. הצמדה (תיקון: תשע&quot;ה)
: (א) התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה - מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
: (ב) ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
: (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים - ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש - 50% (להלן - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 50% (להלן - מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים - שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י&quot;ז בתמוז התשע&quot;ד (15 ביולי 2014).

@ 99. הגבלות על תחילת ביצוע (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי - לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
: (ב) לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) -
:: (1) אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
:: (2) מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

@ 100. הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
: (ב) מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

@ 101. הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
: (ב) מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 102. הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
: (ב) מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ-7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
: (ד) החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
: (ה) ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

@ 103. הצמדה לסל מדדי הפיתוח
: הסכומים הקבועים [[בסעיף 92(א)]] יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

=== סימן ד': הכרה בהשקעה במפעל מים ===

@ 104. הכרה בעלות פרויקט (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-2)
: (א) סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
: (ב) העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
:: (1) הנמוך מבין אלה:
::: (א) העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
::: (ב) התקציב שאושר באישור הביצוע;
:: (2) הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
: (ג) העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

@ 104א. הכרה בחיסכון בעלויות (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (א) בסעיף זה -
::- &quot;סך כל החיסכון&quot; בשנה - סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג' בטבת התשע&quot;ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
::- &quot;סך כל החריגה&quot; בשנה - סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
::- &quot;חיסכון&quot; בפרויקט - הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
::- &quot;חריגה&quot; בפרויקט - הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
: (ב) להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
:: (1) 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
:: (2) 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
: (ג) סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

@ 104ב. הכרה מוקדמת בריבית בהקמה (תיקון: תשע&quot;ט)
: (((הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):))
: על אף האמור [[בסעיף 104(א)]], הריבית השנתית המוכרת לפי [[סעיף 104(ב)]], שנצברה בתקופה שמיום ד' בטבת התש&quot;ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל' בכסלו התשפ&quot;ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ-1.2 מיליארד שקלים חדשים.

@ 105. חריגה מתקציב הקמת מנהרה (תיקון: תשע&quot;ז-2)
: (((הנוסח הקבוע): (בוטל).))
: (((הוראת שעה עד יום 31.12.2022):))
: חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
: (1) החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
: (2) בחריגה מהתקציב - סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי [[סעיף 95]] לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
:: (1) 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
:: (2) יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
: (3) מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי [[סעיף 124]].

== פרק ו': דיווחים ==

=== סימן א': הוראות כלליות ===

@ 106. חובת הגשת דיווחים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות [[פרק זה]].
: (ב) הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

@ 107. צורת הדיווחים
: הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

@ 108. פרטי הדיווחים
: הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

@ 109. דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית
: סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים [[בפרק זה]], רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

@ 110. חתימת הדיווחים
: הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

@ 111. חוות דעת, דוח או אישור
: בחוות דעת או אישור (להלן - תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

@ 112. תיקון דיווח
: נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן - טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

@ 113. מידע מבוסס אומדן
: (א) נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן - מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
: (ב) עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

=== סימן ב': דיווחים שנתיים ===

@ 114. הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח שנתי).
: (ב) המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן - שנת הדיווח).

@ 115. פרטי הדיווח השנתי (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
: (1) הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ-12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
: (2) הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
: (3) פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
: (4) פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
: (5) העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי [[תקנות בריאות העם]] בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
: (6) אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי [[תקנה 10 לתקנות הארנונה]] או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן - שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
: (7) רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
: (8) רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע&quot;מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (9) רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע&quot;מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
: (10) רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
: (10א) רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת-המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים - כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים - האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
: (11) נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
: (12) דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
: (13) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
: (14) פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
: (15) פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור [[בסעיף 58(ב)(1)]] שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
: (16) פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]].

@ 116. אישור רואה חשבון מבקר
: לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו [[בחוק החברות, התשנ&quot;ט-1999]], של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

@ 117. תחזית אספקת מים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

@ 117א. התקשרויות עם חברות קשורות (תיקון: תשע&quot;ט)
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
:: (1) פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם [[בסעיף 58(ה)]];
:: (2) פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו [[בסעיף 58(ה)]];
:: (3) פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
: (ב) הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

@ 118. דוחות כספיים שנתיים
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
: (ב) הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

=== סימן ג': דיווחים רבעוניים ===

@ 119. הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם
: (א) מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח רבעוני).
: (ב) המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן - רבעון הדיווח).

@ 120. פרטי הדיווח הרבעוני
: בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ&quot;ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
: (3) דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
: (4) פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
: (5) פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

=== סימן ד': דיווחים חודשיים ===

@ 121. הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם
: מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן - חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח חודשי).

@ 122. פרטי הדיווח החודשי (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ט)
: בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
: (1) כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (2) כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
: (3) כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (4) כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]] בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (5) שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח [[סעיף 35א לחוק]], בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (6) קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
: (7) פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת-מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
: (8) (((נמחקה);))
: (9) (((נמחקה).))

=== סימן ה': דיווחים מידיים ===

@ 123. הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם
: (א) בסעיף זה, &quot;נודע לראשונה&quot; - נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
: (ב) מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים [[בסימן זה]] (להלן - דיווח מיידי).
: (ג) המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
: (ד) בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן [[בסימן זה]].

@ 124. חריגה מאישור ביצוע (תיקון: תשע&quot;ו-2, תשע&quot;ז-3)
: סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

@ 125. מפעל מים שחדל לפעול
: חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

@ 126. שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח
: הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

@ 127. אירוע פגיעה במים
: נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.
:
=== סימן ו': חיבור למערכות ===

@ 128. מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח
: מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

@ 129. מכ&quot;מ הגשם
: מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ&quot;מ הגשם.

== פרק ז': הוראות שונות ==

@ 130. תחילה ותחולה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן - יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ&quot;ה בטבת התשע&quot;א (1 בינואר 2012).

@ 131. הוראות מעבר (תיקון: תשע&quot;א, תשע&quot;ג)
: (א) קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
: (ב) לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו-2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
: (ג) להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי [[סעיף 34 לחוק]], ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
: (ד) מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

@ 132. הוראת שעה
: (א) על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י&quot;ח טבת התשע&quot;ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו -
:: (1) במקום [[סעיף 81(ב) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(ב) לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח - שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.&quot;;
:: (2) במקום [[סעיף 90 לכללים]] נאמר:
::: 90. &quot;הגשת תכנון כללי
:::: קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
:: (3) במקום [[סעיף 93(א) לכללים]] נאמר:
::: &quot;(א) קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.&quot;
: (ב) על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ&quot;ח בטבת התשע&quot;ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום [[סעיף 4]] נאמר:
:: 4. &quot;חישוב הכמות הכוללת
::: (א) הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
::: (ב) בחישוב הכמות הכוללת -
:::: (1) תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים [[בכללי התעריפים]], שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים]], בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
:::: (2) תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים [[#7|בסעיף 2(2.1) (([צ&quot;ל: בסעיף 7(2)(2.1)])) לכללי התעריפים]]; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים [[בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים]], לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

== תוספת ראשונה (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שנייה ==
==== ((([[סעיף 2 - ההגדרה &quot;סל מדדי הפיתוח&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד או הרכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010) || 19.5%
|-
| : (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 53.5%
|-
| : (3) מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010) || 11.8%
|-
| : (4) ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎ || 15.2%
|}

== תוספת שלישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 2 - ההגדרה &quot;סל המדדים&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 33.00%
|-
| (2) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 67.00%
|}

== תוספת שלישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 11 - ההגדרה &quot;סל מדדי אחזקה ותפעול&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד/רכיב !! משקל בסל המדדים
|-
| (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 20.61%
|-
| (2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010) || 38.12%
|-
| (3) הממוצע ב-12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, &quot;סך הכול חברות ממשלתיות&quot;) || 41.27%
|}

== תוספת רביעית ==
==== ((([[סעיף 2 - ההגדרה &quot;פעולות אחזקה&quot;]] [[וסעיף 47 - ההגדרה &quot;פעולות חידוש&quot;]]))) ====

@ : '''פעולות קידוח ושאיבה'''
: 1. קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
: 2. החלפת משאבה;
: 3. החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.
@ : '''השקעה בציוד חשמל'''
: 4. החלפת לוח חשמל כוח;
: 5. החלפת לוח חשמל פיקוד;
: 6. החלפת שנאי;
: 7. החלפת מנוע.
@ : '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
: 8. התקנת מיתקן קצה חדש.
@ : '''השקעה בקווי מים'''
: 9. החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ-700 מטרים.
@ : '''עבודות אזרחיות'''
: 10. התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
: 11. החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
: 12. התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.
@ : '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
: 13. החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
: 14. הוספת רכיבים למערכת קיימת - הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.
@ : '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
: 15. התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ-48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.
@ : '''פעולות שונות'''
: 16. החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
: 17. התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
: 18. התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.
@ (תיקון: תשע&quot;ז-2) : 19. רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

== תוספת רביעית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(א)]]))) ====
: {|
! סוג הנכס !! מקדם הכרה לאחזקה !! מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח !! שיעור ההכרה
|-
| קו || 0.75% || - || 0.75%
|-
| תחנת שאיבה - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| תחנת שאיבה - מבנה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| קידוח - ציוד || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| קידוח - מבנה || 0.75% || 0.86% || 0.75%
|-
| קידוח - קדיחה || 0.75% || - || 0.75%
|-
| בריכה || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מאגר || 0.75% || 0.86% || 1.65%
|-
| מיתקן סינון וטיפול || 2.50% || 0.86% || 3.40%
|-
| מיתקן התפלה || 3.50% || 0.86% || 4.40%
|-
| ציוד פיקוד ובקרה || 1.50% || - || 1.50%
|-
| מיתקן טיפול במים || 1.50% || - || 1.50%
|-
| חיבור צרכן || 0.75% || - || 0.75%
|-
| ציוד מיגון || 1.50% || - || 1.50%
|-
| אחר || 1.50% || - || 1.50%
|}

== תוספת רביעית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 13א(ג)]]))) ====
@ : '''מפעל המים'''
: (1) קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

== תוספת חמישית (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18 - ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה&quot;]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.15 || 0.15 || 0.37 || 0.50 || 0.58 || 0.70 || 0.35 || 0.33 || 0.49 || 0.61 || 0.49 || 0.23
|-
| נמוך || גבע || 0.09 || 0.09 || 0.17 || 0.31 || 0.27 || 0.32 || 0.35 || 0.38 || 0.30 || 0.31 || 0.20 || 0.14
|-
| נמוך || שפל || 0.83 || 0.81 || 0.57 || 0.73 || 0.66 || 0.79 || 0.97 || 1.07 || 0.81 || 0.77 || 0.55 || 0.93
|-
| גבוה || פסגה || 0.56 || 0.56 || 1.65 || 1.96 || 2.37 || 2.92 || 1.50 || 1.26 || 2.01 || 2.47 || 1.97 || 0.73
|-
| גבוה || גבע || 0.35 || 0.35 || 0.87 || 1.34 || 1.23 || 1.48 || 1.62 || 1.67 || 1.39 || 1.37 || 0.99 || 0.53
|-
| גבוה || שפל || 4.30 || 4.01 || 2.84 || 3.67 || 3.36 || 3.92 || 5.02 || 4.93 || 3.91 || 3.71 || 2.89 || 4.33
|-
| עליון || פסגה || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.02 || 0.06 || 0.08 || 0.08 || 0.03 || 0.05 || 0.09 || 0.07 || 0.03
|-
| עליון || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.01 || 0.03 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.04 || 0.06 || 0.05 || 0.03
|-
| עליון || שפל || 0.10 || 0.11 || 0.12 || 0.12 || 0.10 || 0.10 || 0.11 || 0.15 || 0.12 || 0.21 || 0.20 || 0.20
|}


== תוספת חמישית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18 - ההגדרה &quot;אזור מנותק&quot;]], [[וסעיפים 21ב]] [[ו-67]]))) ====
: {|
! אזור מנותק !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| בית שאן || 0.173
|-
| בקעת הירדן || 1.275
|-
| כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן || 0.169
|-
| מעלה כנרת || 1.438
|-
| ערבה || 0.784
|-
| קולחין - אחר || 0.669
|-
| קולחין - שפכי דן || 1.577
|-
| קולחין - תשלובת הקישון || 0.924
|}

== תוספת חמישית ב' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 18 - ההגדרה &quot;מקור מים&quot;]] [[וסעיפים 21א]] [[ו-21ג]]))) ====
: {|
! מקור מים !! כמות המים לחישוב !! אנרגיה למ&quot;ק
|-
| הולכת מים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.779
|-
| הפקת מים במפעלי המערכת || כמות המים שהופקה או הוחדרה || 0.842
|-
| מיתקני התפלת מים מליחים || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 2.251
|-
| קליטת מי-ים מותפלים || כמות המים שנרכשה || 0.374
|-
| מפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 1.266
|}

== תוספת חמישית ג' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 21ג]]))) ====
: {|
! colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot; | סוג התעריף !! ינואר !! פברואר !! מרס !! אפריל !! מאי !! יוני !! יולי !! אוגוסט !! ספטמבר !! אוקטובר !! נובמבר !! דצמבר
|-
! colspan=&quot;12&quot; | אחוזים
|-
| נמוך || פסגה || 0.02 || 0.03 || 0.05 || 0.04 || 0.05 || 0.05 || 0.03 || 0.03 || 0.04 || 0.03 || 0.03 || 0.01
|-
| נמוך || גבע || 0.01 || 0.01 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.03 || 0.02 || 0.02 || 0.02 || 0.01 || 0.01
|-
| נמוך || שפל || 0.08 || 0.08 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.06 || 0.08 || 0.06 || 0.04 || 0.04 || 0.03 || 0.04
|-
| גבוה || פסגה || 0.07 || 0.07 || 0.17 || 0.22 || 0.35 || 0.41 || 0.26 || 0.17 || 0.29 || 0.14 || 0.27 || 0.07
|-
| גבוה || גבע || 0.03 || 0.03 || 0.06 || 0.11 || 0.14 || 0.16 || 0.25 || 0.16 || 0.14 || 0.07 || 0.09 || 0.04
|-
| גבוה || שפל || 0.24 || 0.23 || 0.16 || 0.25 || 0.32 || 0.35 || 0.61 || 0.42 || 0.32 || 0.15 || 0.24 || 0.30
|-
| עליון || פסגה || 0.03 || 0.03 || 0.11 || 0.10 || 0.12 || 0.12 || 0.07 || 0.07 || 0.06 || 0.10 || 0.11 || 0.04
|-
| עליון || גבע || 0.02 || 0.01 || 0.04 || 0.61 || 1.00 || 1.27 || 0.22 || 0.07 || 0.05 || 0.05 || 0.30 || 0.01
|-
| עליון || שפל || 1.03 || 1.36 || 3.54 || 7.36 || 11.22 || 14.78 || 17.06 || 15.71 || 4.70 || 3.78 || 3.41 || 2.77
|}

== תוספת שישית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שביעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת שמינית א' (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיף 29 - ההגדרה &quot;סוג מים&quot;]] [[וסעיפים 32]] [[ו-37]]))) ====
: {|
! סוג מים !! כמות המים לחישוב !! עלות למ&quot;ק {{ש}} (אגורות)
|-
| מים שפירים במפעלי המערכת || כמות המים שנמכרה || 0.90
|-
| מים שפירים במפעל המים הארצי || כמות המים שהופקה || 6.55
|-
| מים שהופקו במפעלי התפלה || כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה || 28.75
|-
| מים שאינם שפירים || כמות המים שנמכרה || 1.87
|}

== תוספת תשיעית (((בוטלה))) (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==

== תוספת עשירית ==
==== ((([[סעיף 39 - ההגדרה &quot;סל מדדי הגברת מטר&quot;]]))) ====
: {|
! שם המדד !! משקל בסל המדדים
|-
| : (1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010) || 70%
|-
| : (2) מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן-גוריון || 30%
|}

== תוספת אחת עשרה ==
==== ((([[סעיף 42]] [[ו-43(ב)]]))) ====
: {|
! סוג הפעילות !! מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים
|-
| טיסה תפעולית || 3,399
|-
| טיסת מחקר || 6,840
|-
| זריעה || 857
|}

== תוספת שתים עשרה (תיקון: תשע&quot;ט) ==
==== ((([[סעיף 58(ג)]]))) ====
: {|
! מפעל המים !! שיעור ביצוע עצמי מרבי
|-
| : מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו [[בסעיף 78]], לפני יום ג' בכסלו התש&quot;ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
: (1) תכנית אב למים שפירים לנגב;
: (2) תכנית אב ליהודה ושומרון;
: (3) תכנית אב גליל מערבי;
: (4) הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
: (5) שלב א' באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
| 100%
|-
| : מפעלי התפלה || 0%
|}

== תוספת שלוש עשרה (תיקון: תשע&quot;ו-2) ==
==== ((([[סעיפים 54]] [[ו-64(א)]]))) ====
: {|
! סיווג הנכס !! מס' פריט בספרי מקורות !! משך הקיים בשנים
|-
| : (1) קידוח בסלעים || 1211 || 40
|-
| : (2) קידוח באבן רכה || 1212 || 40
|-
| : (3) קידוח בחולות || 1213 || 40
|-
| : (4) קידוח החדרה || 1214 || a40
|-
| : (5) קידוח תצפית || 1215 || 10
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - מבנים'''
|-
| : (6) צריפים וסככות || 1221 || 30
|-
| : (7) ביתן בטון וטרומי || 1222 || 40
|-
| : (8) בטון תת-קרקעיים || 1223 || 40
|-
| : (9) מבנים גלויים || 1225 || 40
|-
| : (10) מבנים טרומים || 1226 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''קידוחים - אבזרים'''
|-
| : (11) צנרת ואבזרים || 1230 || 20
|-
| : (12) משאבות בקידוחים || 1241 || 15
|-
| : (13) מנוע דיזל מהיר || 1242 || 20
|-
| : (14) מנוע חשמלי אופקי || 1243 || 20
|-
|-
| : (15) מנועים חשמליים || 1244 || 20
|-
| : (16) מתנעים || 1245 || 15
|-
| : (17) דיזל גנרטור || 1246 || 20
|-
| : (18) לוחות חשמל || 1246 || 15
|-
| : (19) מכשירי פיקוד || 1246 || 15
|-
| : (20) שנאים || 1246 || 15
|-
| : (21) מיגון ואחרים || 1246 || 15
|-
| : (22) כלורינטורים בקידוחים || 1247 || 10
|-
| : (23) מיתקני הפלרה || 1248 || 10
|-
| : (24) משאבה טבולה תת-מימית || 1253 || 15
|-
| : (25) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1255 || 15
|-
| : (26) שנאים || 1256 || 15
|-
| : (27) מדי מים ומכשירי מדידה || 1257 || 10
|-
| : (28) לוחות חשמל || 1258 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מובילים'''
|-
| : (29) תעלות מבטון מזוין || 1301 || 50
|-
| : (30) תעלות רגילות ועפר || 1302 || 25
|-
| : (31) מנהרות || 1303 || 50
|-
| : (32) צינורות אסבסט || 1350 || 40
|-
| : (33) פי.וי.סי || 1351 || 40
|-
| : (34) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1355 || 15
|-
| : (35) פלדה בלא ציפוי || 1361 || 25
|-
| : (36) פלדה עם ציפוי || 1362, 1363 || 50
|-
| : (37) פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995 || 1362, 1363 || 45
|-
| : (38) פלדה לא מוגנת || 1364 || 15
|-
| : (39) בטון רגילים || 1372 || 50
|-
| : (40) בטון מאומצים || 1373 || 50
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מאגרים'''
|-
| : (41) בריכות ומגדלי בטון || 1401 || 50
|-
| : (42) בריכות עפר מצופות || 1402 || 30
|-
| : (43) מאגרים || 1403 || 30
|-
| : (44) בריכות עפר רגילות || 1404 || 30
|-
| : (45) בריכות בטון דרוך || 1405 || 50
|-
| : (46) בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995 || 1405 || 40
|-
| : (47) בריכות פלדה || 1406 || 25
|-
| : (48) בריכות פלסטיק משוריין || 1408 || 10
|-
| : (49) לוחות חשמל || 1458 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - מבנים'''
|-
| : (50) צריפים וסככות || 1521 || 30
|-
| : (51) בטון מעל הקרקע || 1522 || 50
|-
| : (52) בטון תת-קרקעיים || 1523 || 50
|-
| : (53) מבנה אבן תת-קרקעי || 1524 || 50
|-
| : (54) מבנים גלויים || 1525 || 40
|-
| : (55) ביתן טרומי בתחנות || 1526 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - אבזרים'''
|-
| : (56) צנרת ואבזרים || 1530 || 20
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''תחנות - ציוד'''
|-
| : (57) משאבות בתחנות || 1541 || 15
|-
| : (58) מנוע דיזל מהיר || 1542 || 20
|-
| : (59) מנוע חשמלי אופקי || 1543 || 20
|-
| : (60) מנועים חשמליים || 1544 || 20
|-
| : (61) מתנעים || 1545 || 15
|-
| : (62) דיזל גנרטור || 1546 || 20
|-
| : (63) לוחות חשמל || 1546 || 15
|-
| : (64) שנאים || 1546 || 15
|-
| : (65) פיקוד || 1546 || 15
|-
| : (66) שוחות || 1546 || 15
|-
| : (67) מיגון, מגופים ואחרים || 1546 || 15
|-
| : (68) כלורינטורים בתחנות || 1547 || 10
|-
| : (69) מיתקני הפלרה || 1548 || 10
|-
| : (70) משאבה אופקית || 1551 || 20
|-
| : (71) משאבה טבולה תת-מימית || 1553 || 10
|-
| : (72) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 1555 || 15
|-
| : (73) שנאים || 1556 || 15
|-
| : (74) מדי מים ומכשירי מדידה || 1557 || 15
|-
| : (75) לוחות חשמל || 1548 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''מעיינות - סכרים'''
|-
| : (76) מעינות || 1601 || 30
|-
| : (77) סכרים || 1602 || 40
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''חיבורי צרכן'''
|-
| : (78) חיבור צרכן || 1700 || 15
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות'''
|-
| : (79) גדרות || 1901 || 10
|-
| : (80) כבישים || 1902 || 20
|-
| : (81) דרכים סוג א || 1903 || 25
|-
| : (82) דרכים סוג ב || 1904 || 10
|-
| : (83) דרכים סוג ג || 1905 || 10
|-
| : (84) דרכים סוג ד || 1906 || 30
|-
| : (85) דרכי גישה להפחתה || 1907 || 5
|-
| : (86) צריפים וסככות || 1921 || 30
|-
| : (87) ביתני בטון בקווים ואחרים || 1922 || 30
|-
| colspan=&quot;3&quot; | '''שונות - ציוד'''
|-
| : (88) מיתקני התפלה || 1945 || 15
|-
| : (89) מיתקני טיפול סינון וטיהור מים || 1946 || 15
|-
| : (90) מיתקני הכלרה || 1947 || 10
|-
| : (91) מיתקני הפלרה || 1948 || 10
|-
| : (92) מיתקני הגנה קטודית || 1949 || 15
|-
| : (93) צינורות ואבזרים || 9930 || 20
|-
| : (94) משאבות בקידוחים ותחנות || 9941 || 15
|-
| : (95) דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות || 9949 || 20
|-
| : (96) משאבה טבולה תת-מימית || 9953 || 10
|-
| : (97) מגופים, שסתומים ואבזריהם || 9955 || 15
|-
| : (98) שנאים בקידוחים ותחנות || 9956 || 15
|-
| : (99) מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים || 9957 || 10
|-
| : (100) לוחות חשמל || 9958 || 15
|}

== תוספת ארבע עשרה ==
==== ((([[סעיפים 81(ד)]], [[83(א)(1)]]))) ====

@ (1) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
: {| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! מספר מזהה לפרויקט !! שם הפרויקט !! סוג המים !! סוג האישור
! מספר האישור !! מועד האישור !! מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע !! מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! הגורם המבצע
|-
| colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot; | || || || || || || || ||
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה !!
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !! !! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || || || || ||
|}
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת (מלמ&quot;ש) !! עלות המים (ש&quot;ח מ&quot;ק)
|-
| || || || || || ||
|}

@ (2) : טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים [[שבפרט (1)]] ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

@ (3) (תיקון: תשע&quot;ה, תשע&quot;ז-2) : לכל פרויקט - טבלה שתכלול את הנתונים [[שבפרט (1)]], והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
: {|
! מספר מזהה למבנה !! שם המבנה !! תיאור המבנה !! סטאטוס המבנה !! הגורם המבצע
! מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה !! מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה !! מסגרת התקציב שנקבעה באישור !! מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה !! אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה !! עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה !! עלות צפויה מצטברת עד תום השנה
|-
| || || || || || colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot; |
|-
! colspan=&quot;3&quot; | התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה !! !! rowspan=&quot;2&quot; | המועד הצפוי להכרה בהשקעה
|-
! שנה 1+ !! שנה 2+ !! שנה 3+ !!
|-
| || || || ||
|}
{| style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;
! נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי-ביצוע או לדחיית ביצוע !! חסמים !! סיווג !! ציון לאמינות אספקה !! כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש) !! כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ&quot;ש)
|-
| || || || || ||
|}

@ (4) (תיקון: תשע&quot;ה) : אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ-10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.


&lt;פרסום&gt; כ&quot;ד באדר א' התשע&quot;א (28 בפברואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>g86k1rrdh8765aepog4i37jmpwk9pha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:בראשית ח יז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>469996</id>
    <revision>
      <id>1417661</id>
      <timestamp>2022-08-10T20:17:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ilan Sendowski</username>
        <id>4009</id>
      </contributor>
      <comment>- - כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ - -</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2560" xml:space="preserve">{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח טז|יז|ח יח|הבהרה=כן|ציטוט=
כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ, מִכָּל בָּשָׂר, בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ, הוצא (הַיְצֵא) אִתָּךְ, וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ, וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ.}}

== כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ ==
אלוהים מורה לנח להוציא מן התיבה, את כל חיות היבשה, שמצאו מחסה מהמבול בתיבה.

=== וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ ===
אלוהים הורה לנח לקחת מכל סוג של חיות, זכר ונקבה. ועכשו הוא מורה לנח להוציא אותם לחופשי כדי שהם יפרו וירבו כרצונם.&lt;br&gt;
אלוהים החזיק את נח והחיות בתיבה &quot;[מה]רִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ח יג]]) ועד &quot;[ה]חֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ&quot; ([[ביאור:בראשית ח יג]]) (57 יום) כדי לתת לצמחים זמן לצמוח ולגדול, וזאת כדי שלחיות שאוכלות צמחים יהיה מזון.

=== מה אכלו הטורפים? ===
לא נאמר מה אכלו הטורפים, הן הם לא יכלו לאכול את החיות האחרות, כי אז החיות האלה לא יוכלו לפרות ולרבות.

חז&quot;ל ראו את הבעיה והעלו שהטורפים המשיכו לאכול עשבים עד ששאר החיות התרבו, והיה לטורפים מה לאכול. כדי להאכיל את הטורפים בתיבה, ייתכן שנח יבש בשר, או שימר בשר במלח, וכך הוא האכיל את הטורפים במשך השנה בתיבה, ועכשו הוא המשיך להחזיק את הטורפים בתיבה או באזור סגור ליד התיבה, והמשיך להאכיל אותם. ייתכן שהוא השתמש בחיות הטהורות, הן נאמר שמכל החיות הטהורות נח לקח (לפחות) שבע זוגות ([[ביאור:בראשית ז ה]]), וכך היה לנח בשר להאכיל את הטורפים. כאשר נח ראה שיש מספיק אוכל לטורפים הוא הרשה לעצמו להעלות קורבן לאלוהים ([[ביאור:בראשית ח כ]]).


{{סיכום על פסוק|בראשית|ח|ח טז|יז|ח יח}}</text>
      <sha1>cyba8u31xczds3ssmepnluhy9zt1aha</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/מא</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469997</id>
    <revision>
      <id>1417662</id>
      <timestamp>2022-08-10T20:51:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{לא נשלם}} ''[יש חומר רב בשוליים שטרם הוקלד]''  (מא, יד) מוסר בשת שמעו בנים \ (מא, טז) ו[.]למו [ע]ל משפיט:  (מא, טז) לא כל בשת נעה לשמר \ ולא כל [.]לם נבחר:  (מא, יז) בוש מאב ואם אל [...] \ מנשיא י[...] לא כחש:  (מא, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;מאדון וגברת על שקר \ מעדה ועם על פשע:&lt;קטע סוף=יח/&gt;  (מ...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="574" xml:space="preserve">{{לא נשלם}} ''[יש חומר רב בשוליים שטרם הוקלד]''

(מא, יד) מוסר בשת שמעו בנים \ (מא, טז) ו[.]למו [ע]ל משפיט:

(מא, טז) לא כל בשת נעה לשמר \ ולא כל [.]לם נבחר:

(מא, יז) בוש מאב ואם אל [...] \ מנשיא י[...] לא כחש:

(מא, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;מאדון וגברת על שקר \ מעדה ועם על פשע:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(מא, יח) [...] על מעל \ וממקום ת[...] על זר:

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>bslxwdtdyp8om527n7niib0nheh7k2o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417663</id>
      <parentid>1417662</parentid>
      <timestamp>2022-08-10T20:51:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="575" xml:space="preserve">{{לא נשלם}}

''[יש חומר רב בשוליים שטרם הוקלד]''

(מא, יד) מוסר בשת שמעו בנים \ (מא, טז) ו[.]למו [ע]ל משפיט:

(מא, טז) לא כל בשת נעה לשמר \ ולא כל [.]לם נבחר:

(מא, יז) בוש מאב ואם אל [...] \ מנשיא י[...] לא כחש:

(מא, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;מאדון וגברת על שקר \ מעדה ועם על פשע:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(מא, יח) [...] על מעל \ וממקום ת[...] על זר:

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>fjte0gcuilh0thpglnrhy4ic5cs4wlm</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/מב</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469998</id>
    <revision>
      <id>1417664</id>
      <timestamp>2022-08-10T20:56:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;(מב, א) משנות דבר תשמע \ ומחסוף כל סוד עצה: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''  (מב, א) והיית בוש באמת \ ומצא חן [...] כל חי:  (מב, א) אך על אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''  (מב, ב) על [...]ת עליון [..]ק \ [...]ק להצדיק רשע: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''...&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="514" xml:space="preserve">(מב, א) משנות דבר תשמע \ ומחסוף כל סוד עצה: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, א) והיית בוש באמת \ ומצא חן [...] כל חי:

(מב, א) אך על אלה אל תבוש \ ואל תשא פ[..]ם וחטא: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

(מב, ב) על [...]ת עליון [..]ק \ [...]ק להצדיק רשע: ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]''

{{לא נשלם}}

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>swji0syknpkssl9asqcaj40wj08mrmv</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>469999</id>
    <revision>
      <id>1417665</id>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417652] כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201335" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}, {{ח:תיבה|866|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 469|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 377|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1324|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1087|תיקון}}, {{ח:תיבה|2228|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|ת״ט}}, {{ח:תיבה|332|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|תיקון [תשע״ז] [צ״ל: מס׳ 2] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3440|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1320|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|124יז(א)(1), (4) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן – הכללים):
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה: {{מוקטן|(סעיפים 81(ד), 83(א)(1))))}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת הכללים}}
{{ח:ת}} מטרות הכללים הן:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל“ – האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44א|בסעיף 44א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת המוביל הארצי“ – מקורות המוביל הארצי ונכסים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המוביל הארצי“ – מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הפחתה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|בתקנות הארנונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הפלרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}}, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן האחזקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}, שניתנו למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארנונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}

{{ח:סעיף|3|ריבית על ההפרש השנתי}}
{{ח:ת}} עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|4|חישוב הכמות הכוללת}}
{{ח:תת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים}}, לפי שיעור החריגה הצפויה.

{{ח:סעיף|5|קביעת תחזית הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}

{{ח:סעיף|6|רכיבי עלות המים|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות קבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עלות האנרגיה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} עלות השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(5א)}} עלות מתן שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1}};
{{ח:תתת|(6)}} תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(7)}} דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} אספקת מים לאחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳}};
{{ח:תתת|(10)}} השתתפות בתשלומי פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן יא׳}};
{{ח:תתת|(11)}} הכרה בפחת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן יב׳}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
{{ח:תת|(ד)}} השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ו)}} תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|7|דיווח חסר}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} עד למועד הגשת השלמת דיווח.

{{ח:סעיף|8|הפחתת עלות המים בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות הכללים}}
{{ח:ת}} לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|9|עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|10|אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה}}
אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|לסימן ב׳}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך – 205 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיף 51א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההכרה“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}, לפי היחס המצוין לצדם.

{{ח:סעיף|12|העלות הקבועה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

{{ח:סעיף|13|אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|13א|מקדם הכרה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}}, ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הקבוע יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל המדדים היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה –
{{ח:תתת|(1)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
{{ח:תתת|(2)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|תוספת התייעלות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} 5 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|17ב|עריכת מפקד נכסים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|17ג|עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – אזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, ובשנת 2022 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – מקור מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, למעט מפעל המים הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מחולק ב־12.

{{ח:סעיף|19|עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

{{ח:סעיף|20|אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|רכיבי עלות האנרגיה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:תת|(2)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}};
{{ח:תת|(3)}} סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

{{ח:סעיף|21א|עלות האנרגיה במפעלי המערכת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}} ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ב|עלות האנרגיה באזורים מנותקים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ג|עלות האנרגיה במפעל המים הארצי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5ג|שבתוספת החמישית ג׳}}, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|התאמות לעלות האנרגיה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(4)}} – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, ”הרף התחתון“ – בשנת 2017 – 6.5%; בשנת 2018 – 5.5%; בשנת 2019 – 4.5%; בשנת 2020 – 3.5%; בשנת 2021 ואילך – 2.5%.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|לסימן ד׳}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת השמינית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|30|עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

{{ח:סעיף|31|אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.

{{ח:סעיף|32|רכיבי עלות ההשבחה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת שמינית א׳}}.

{{ח:סעיף|32א|עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|חישוב עלות השבחת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}} {{ח:פנימי|תוספת 8א|ובתוספת השמינית א׳}} יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוצאה השנתית הקבועה“ – 3,603,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר“ – סל מדדים המורכב מהמדדים {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}, לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר החדש“ – סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר היסודי“ – סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת זריעה“ – התקופה שמ־1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת פעילות“ – שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

{{ח:סעיף|40|אישור מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

{{ח:סעיף|42|אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

{{ח:סעיף|43|חישוב עלות הגברת המטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}}, יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

{{ח:סעיף|44|הפסקת פעולות להגברת המטר}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור – לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}

{{ח:סעיף|45|רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה כקבוע בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|46|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|46א|עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|הסעיף האמור}}, בתוספת 10%.

{{ח:סעיף|46ב|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} לשנה כלשהי יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 46א|בסעיף 46א}}, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק מלווה מדינה|חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979}}, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;
{{ח:תתת|(2)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
{{ח:תתת|(3)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
{{ח:תתת|(4)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה להון“, לשנה – התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ־5.5% ולא תעלה על 7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

{{ח:סעיף|48|הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|49|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|50|הכרה בהשקעה בחידוש|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

{{ח:סעיף|51|הכרה בסכומי העמסה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל־3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|51א|הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות {{ח:פנימי|סעיף 74א|שבסעיף 74א(2)}}.

{{ח:סעיף|52|שיעור התשואה המוכרת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
{{ח:תת|(ב)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

{{ח:סעיף|53|שיעור הריבית המוכרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

{{ח:סעיף|54|שיעור הפחת המוכר|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

{{ח:סעיף|55|תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א1)}} הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ובסעיף 50(ג) ו־(ד)}} יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

{{ח:סעיף|56|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, לפי המאוחר מביניהם.

{{ח:סעיף|57|מפעל מים שטרם החל לפעול|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(2)}} השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(4)}} השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

{{ח:סעיף|58|הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 160 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 180 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 225 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 260 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 270 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2023 ואילך – 185 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}; שיעור הביצוע העצמי של העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}, למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
{{ח:תת|(ד)}} עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} – תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי בלא מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי לפי מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבודות לפי מכרז נטו“ – ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 70 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|58א|תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}, אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי־הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות {{ח:פנימי|סעיף 58|שבסעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|58ב|הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי שימוש מוכרים“ – דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ ו”תשואה שנתית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ואולם בכל מקום, במקום ”יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים“ יקראו ”יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה“.

{{ח:סעיף|60|הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

{{ח:סעיף|61|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}} לכל מ״ק שסופק.

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לכללים}}.

{{ח:סעיף|70|אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}

{{ח:סעיף|71|השתתפות בתשלומי פיצויים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|72|הסדר תשלומי פיצויים}}
{{ח:ת}} שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|72א|הכרה בפחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}

{{ח:סעיף|73|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות אחרת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(2)}} המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(3)}} אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתת|(4)}} לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|בסעיף 77ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|74|הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסות מפעילות אספקת מים;
{{ח:תת|(2)}} 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
{{ח:תת|(3)}} 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
{{ח:תת|(4)}} 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים – אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים – 7%;
{{ח:תת|(5)}} 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ־15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, אחרת – ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

{{ח:סעיף|74א|הכרה בהכנסות מסוימות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} –
{{ח:תת|(1)}} הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|75|אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה {{ח:פנימי|סעיף 74|שבסעיף 74}} בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|76|אומדן ההכנסות ממכירת מים}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

{{ח:סעיף|77|אומדן הכנסות אחרות}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|77א|הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|77ג|הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(1)}}, ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70% מההכנסות ממכירת מים – בשנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(2)}} 20% מההכנסות ממכירת מים – בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת ההכנסות ממכירת מים – בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|78|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ביצוע“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל פרויקטים“ – מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד לאותו המועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט קטן“ – פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מפורט“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|79|הגשת מסמכים}}
{{ח:ת}} על הגשת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}

{{ח:סעיף|80|הנחיות להכנת תכנית פיתוח|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|הגשת הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
{{ח:תת|(ד)}} ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

{{ח:סעיף|82|תיקון ההצעה לתכנית פיתוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|83|הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}; ההצעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}} לגבי פרויקטים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
{{ח:תתת|(3א)}} תקציב סל פרויקטים;
{{ח:תתת|(4)}} עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|84|אישור תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

{{ח:סעיף|85|עדכון תכנית פיתוח}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

{{ח:סעיף|86|שינוי סדר ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

{{ח:סעיף|87|דיווח למועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}

{{ח:סעיף|88|בקשה לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

{{ח:סעיף|89|אישור לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

{{ח:סעיף|90|הגשת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}; לעניין זה ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

{{ח:סעיף|91|בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
{{ח:תת|(ג)}} האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
{{ח:תת|(ד)}} מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
{{ח:תת|(ה)}} מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

{{ח:סעיף|92|בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}.

{{ח:סעיף|93|הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
{{ח:תת|(א1)}} מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|94|חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.

{{ח:סעיף|95|אישור חריגה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

{{ח:סעיף|96|אישור ביצוע}}
{{ח:ת}} נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

{{ח:סעיף|96א|אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94 עד 96}}.

{{ח:סעיף|97|אישור ביצוע לפרויקטים דחופים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

{{ח:סעיף|98|הצמדה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה – מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים – ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש – 50% (להלן – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 50% (להלן – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י״ז בתמוז התשע״ד (15 ביולי 2014).

{{ח:סעיף|99|הגבלות על תחילת ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

{{ח:סעיף|100|הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|101|הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|102|הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|103|הצמדה לסל מדדי הפיתוח}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}

{{ח:סעיף|104|הכרה בעלות פרויקט|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שאושר באישור הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

{{ח:סעיף|104א|הכרה בחיסכון בעלויות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החיסכון“ בשנה – סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החריגה“ בשנה – סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסכון“ בפרויקט – הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חריגה“ בפרויקט – הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
{{ח:תתת|(1)}} 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|104ב|הכרה מוקדמת בריבית בהקמה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, הריבית השנתית המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, שנצברה בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ־1.2 מיליארד שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|105|חריגה מתקציב הקמת מנהרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע): (בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:ת}} חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
{{ח:תת|(2)}} בחריגה מהתקציב – סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
{{ח:תת|(3)}} מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|106|חובת הגשת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|107|צורת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

{{ח:סעיף|108|פרטי הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

{{ח:סעיף|109|דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|110|חתימת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

{{ח:סעיף|111|חוות דעת, דוח או אישור}}
{{ח:ת}} בחוות דעת או אישור (להלן – תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

{{ח:סעיף|112|תיקון דיווח}}
{{ח:ת}} נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן – טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

{{ח:סעיף|113|מידע מבוסס אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן – מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}

{{ח:סעיף|114|הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} (להלן – דיווח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן – שנת הדיווח).

{{ח:סעיף|115|פרטי הדיווח השנתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ־12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
{{ח:תת|(3)}} פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
{{ח:תת|(4)}} פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
{{ח:תת|(5)}} העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}} בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
{{ח:תת|(6)}} אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הארנונה}} או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן – שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
{{ח:תת|(7)}} רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
{{ח:תת|(8)}} רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(9)}} רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע״מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
{{ח:תת|(10)}} רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
{{ח:תת|(10א)}} רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(11)}} נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
{{ח:תת|(12)}} דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
{{ח:תת|(13)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
{{ח:תת|(14)}} פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
{{ח:תת|(15)}} פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ב)(1)}} שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
{{ח:תת|(16)}} פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}}.

{{ח:סעיף|116|אישור רואה חשבון מבקר}}
{{ח:ת}} לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

{{ח:סעיף|117|תחזית אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

{{ח:סעיף|117א|התקשרויות עם חברות קשורות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

{{ח:סעיף|118|דוחות כספיים שנתיים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}

{{ח:סעיף|119|הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} (להלן – דיווח רבעוני).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – רבעון הדיווח).

{{ח:סעיף|120|פרטי הדיווח הרבעוני}}
{{ח:ת}} בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ״ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
{{ח:תת|(3)}} דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
{{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}

{{ח:סעיף|121|הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם}}
{{ח:ת}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן – חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} (להלן – דיווח חודשי).

{{ח:סעיף|122|פרטי הדיווח החודשי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(3)}} כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(4)}} כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(5)}} שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(6)}} קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
{{ח:תת|(7)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}

{{ח:סעיף|123|הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נודע לראשונה“ – נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} (להלן – דיווח מיידי).
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|124|חריגה מאישור ביצוע|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

{{ח:סעיף|125|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

{{ח:סעיף|126|שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח}}
{{ח:ת}} הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

{{ח:סעיף|127|אירוע פגיעה במים}}
{{ח:ת}} נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}

{{ח:סעיף|128|מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח}}
{{ח:ת}} מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

{{ח:סעיף|129|מכ״מ הגשם}}
{{ח:ת}} מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ״מ הגשם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|130|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן – יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2012).

{{ח:סעיף|131|הוראות מעבר|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו־2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
{{ח:תת|(ד)}} מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

{{ח:סעיף|132|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ח טבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|90.}} &quot;הגשת תכנון כללי
{{ח:תתתת}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(א)}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} נאמר:
{{ח:תתת|4.}} &quot;חישוב הכמות הכוללת
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 2(2.1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 7(2)(2.1)]}} לכללי התעריפים}}; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים}}, לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל מדדי הפיתוח“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד או הרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל המדדים“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} – ההגדרה ”סל מדדי אחזקה ותפעול“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ”ההגדרה פעולות אחזקה“ {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיף 47}} – ”ההגדרה פעולות חידוש“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות קידוח ושאיבה'''
{{ח:תת|1.}} קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
{{ח:תת|2.}} החלפת משאבה;
{{ח:תת|3.}} החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד חשמל'''
{{ח:תת|4.}} החלפת לוח חשמל כוח;
{{ח:תת|5.}} החלפת לוח חשמל פיקוד;
{{ח:תת|6.}} החלפת שנאי;
{{ח:תת|7.}} החלפת מנוע.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
{{ח:תת|8.}} התקנת מיתקן קצה חדש.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בקווי מים'''
{{ח:תת|9.}} החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ־700 מטרים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבודות אזרחיות'''
{{ח:תת|10.}} התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
{{ח:תת|11.}} החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
{{ח:תת|12.}} התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
{{ח:תת|13.}} החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
{{ח:תת|14.}} הוספת רכיבים למערכת קיימת – הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
{{ח:תת|15.}} התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ־48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות שונות'''
{{ח:תת|16.}} החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
{{ח:תת|17.}} התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
{{ח:תת|18.}} התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|19.}} רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לאחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – קדיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן סינון וטיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד פיקוד ובקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן טיפול במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור צרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד מיגון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפעל המים'''
{{ח:תת|(1)}} קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה ”אזור מנותק“, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|וסעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעלה כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.438&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.669&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – שפכי דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – תשלובת הקישון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.924&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – {{ח:פנימי|סעיף 21א|ההגדרה ”מקור מים“ וסעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|ו־21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מקור מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה או הוחדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני התפלת מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קליטת מי־ים מותפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנרכשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.266&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} – {{ח:פנימי|סעיף 32|ההגדרה ”סוג מים“ וסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות למ״ק {{ש}} (אגורות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שהופקו במפעלי התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שאינם שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} – ההגדרה ”סל מדדי הגברת מטר“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן־גוריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסת מחקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זריעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מפעל המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ביצוע עצמי מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, לפני יום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית אב למים שפירים לנגב;
{{ח:תת|(2)}} תכנית אב ליהודה ושומרון;
{{ח:תת|(3)}} תכנית אב גליל מערבי;
{{ח:תת|(4)}} הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
{{ח:תת|(5)}} שלב א׳ באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מפעלי התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ פריט בספרי מקורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הקיים בשנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קידוח בסלעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} קידוח באבן רכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קידוח בחולות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} קידוח החדרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;a40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} קידוח תצפית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} ביתן בטון וטרומי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבנים טרומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} משאבות בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מכשירי פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מיגון ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} כלורינטורים בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מובילים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} תעלות מבטון מזוין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} תעלות רגילות ועפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מנהרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} צינורות אסבסט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} פי.וי.סי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} פלדה בלא ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} פלדה עם ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} פלדה לא מוגנת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} בטון רגילים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} בטון מאומצים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מאגרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(41)}} בריכות ומגדלי בטון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(42)}} בריכות עפר מצופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1402&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(43)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1403&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(44)}} בריכות עפר רגילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(45)}} בריכות בטון דרוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(46)}} בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(47)}} בריכות פלדה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1406&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(48)}} בריכות פלסטיק משוריין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(49)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(50)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(51)}} בטון מעל הקרקע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(52)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(53)}} מבנה אבן תת־קרקעי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(54)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1525&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(55)}} ביתן טרומי בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(56)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(57)}} משאבות בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(58)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1542&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(59)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(60)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(61)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(62)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(63)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(64)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(65)}} פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(66)}} שוחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(67)}} מיגון, מגופים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(68)}} כלורינטורים בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1547&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(69)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(70)}} משאבה אופקית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(71)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(72)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(73)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(74)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(75)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מעיינות – סכרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(76)}} מעינות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(77)}} סכרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1602&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''חיבורי צרכן'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(78)}} חיבור צרכן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(79)}} גדרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(80)}} כבישים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(81)}} דרכים סוג א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(82)}} דרכים סוג ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(83)}} דרכים סוג ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(84)}} דרכים סוג ד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(85)}} דרכי גישה להפחתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(86)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(87)}} ביתני בטון בקווים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1922&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(88)}} מיתקני התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(89)}} מיתקני טיפול סינון וטיהור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(90)}} מיתקני הכלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(91)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(92)}} מיתקני הגנה קטודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(93)}} צינורות ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(94)}} משאבות בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(95)}} דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(96)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(97)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(98)}} שנאים בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(99)}} מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(100)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}

{{ח:קטע4||({{ח:פנימי|סעיף 81|סעיפים 81(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(א)(1)}})))}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:ת}} טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה לפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות המים (ש״ח מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:ת}} טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים שבפרט (1) ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים;

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:ת}} לכל פרויקט – טבלה שתכלול את הנתונים שבפרט (1), והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה למבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטאטוס המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות צפויה מצטברת עד תום השנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד הצפוי להכרה בהשקעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:ת}} אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ־10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר א׳ התשע״א (28 בפברואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>11mxecw8u1npwtum6hmdruck2nt8qmx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417673</id>
      <parentid>1417665</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T00:30:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417669] בוט: תיקונים אוטומטיים</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201345" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}, {{ח:תיבה|866|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 469|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 377|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1324|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1087|תיקון}}, {{ח:תיבה|2228|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|ת״ט}}, {{ח:תיבה|332|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|תיקון [תשע״ז] [צ״ל: מס׳ 2] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3440|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1320|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|124יז(א)(1), (4) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן – הכללים):
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה: {{מוקטן|(סעיפים 81(ד), 83(א)(1))))}}}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת הכללים}}
{{ח:ת}} מטרות הכללים הן:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל“ – האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44א|בסעיף 44א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת המוביל הארצי“ – מקורות המוביל הארצי ונכסים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המוביל הארצי“ – מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הפחתה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|בתקנות הארנונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הפלרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}}, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן האחזקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}, שניתנו למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארנונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}

{{ח:סעיף|3|ריבית על ההפרש השנתי}}
{{ח:ת}} עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|4|חישוב הכמות הכוללת}}
{{ח:תת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים}}, לפי שיעור החריגה הצפויה.

{{ח:סעיף|5|קביעת תחזית הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}

{{ח:סעיף|6|רכיבי עלות המים|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות קבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עלות האנרגיה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} עלות השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(5א)}} עלות מתן שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1}};
{{ח:תתת|(6)}} תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(7)}} דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} אספקת מים לאחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳}};
{{ח:תתת|(10)}} השתתפות בתשלומי פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן יא׳}};
{{ח:תתת|(11)}} הכרה בפחת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן יב׳}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
{{ח:תת|(ד)}} השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ו)}} תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|7|דיווח חסר}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} עד למועד הגשת השלמת דיווח.

{{ח:סעיף|8|הפחתת עלות המים בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות הכללים}}
{{ח:ת}} לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|9|עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|10|אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|לסימן ב׳}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך – 205 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיף 51א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההכרה“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}, לפי היחס המצוין לצדם.

{{ח:סעיף|12|העלות הקבועה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

{{ח:סעיף|13|אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|13א|מקדם הכרה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}}, ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הקבוע יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל המדדים היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה –
{{ח:תתת|(1)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
{{ח:תתת|(2)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|תוספת התייעלות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} 5 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|17ב|עריכת מפקד נכסים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|17ג|עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – אזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, ובשנת 2022 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – מקור מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, למעט מפעל המים הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מחולק ב־12.

{{ח:סעיף|19|עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

{{ח:סעיף|20|אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|רכיבי עלות האנרגיה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:תת|(2)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}};
{{ח:תת|(3)}} סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

{{ח:סעיף|21א|עלות האנרגיה במפעלי המערכת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}} ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ב|עלות האנרגיה באזורים מנותקים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ג|עלות האנרגיה במפעל המים הארצי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5ג|שבתוספת החמישית ג׳}}, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|התאמות לעלות האנרגיה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(4)}} – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, ”הרף התחתון“ – בשנת 2017 – 6.5%; בשנת 2018 – 5.5%; בשנת 2019 – 4.5%; בשנת 2020 – 3.5%; בשנת 2021 ואילך – 2.5%.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|לסימן ד׳}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת השמינית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|30|עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

{{ח:סעיף|31|אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.

{{ח:סעיף|32|רכיבי עלות ההשבחה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת שמינית א׳}}.

{{ח:סעיף|32א|עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|חישוב עלות השבחת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}} {{ח:פנימי|תוספת 8א|ובתוספת השמינית א׳}} יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוצאה השנתית הקבועה“ – 3,603,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר“ – סל מדדים המורכב מהמדדים {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}, לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר החדש“ – סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר היסודי“ – סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת זריעה“ – התקופה שמ־1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת פעילות“ – שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

{{ח:סעיף|40|אישור מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

{{ח:סעיף|42|אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

{{ח:סעיף|43|חישוב עלות הגברת המטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}}, יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

{{ח:סעיף|44|הפסקת פעולות להגברת המטר}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור – לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}

{{ח:סעיף|45|רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה כקבוע בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|46|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|46א|עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|הסעיף האמור}}, בתוספת 10%.

{{ח:סעיף|46ב|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} לשנה כלשהי יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 46א|בסעיף 46א}}, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק מלווה מדינה|חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979}}, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;
{{ח:תתת|(2)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
{{ח:תתת|(3)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
{{ח:תתת|(4)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה להון“, לשנה – התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ־5.5% ולא תעלה על 7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

{{ח:סעיף|48|הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|49|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|50|הכרה בהשקעה בחידוש|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

{{ח:סעיף|51|הכרה בסכומי העמסה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל־3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|51א|הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות {{ח:פנימי|סעיף 74א|שבסעיף 74א(2)}}.

{{ח:סעיף|52|שיעור התשואה המוכרת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
{{ח:תת|(ב)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

{{ח:סעיף|53|שיעור הריבית המוכרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

{{ח:סעיף|54|שיעור הפחת המוכר|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

{{ח:סעיף|55|תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א1)}} הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ובסעיף 50(ג) ו־(ד)}} יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

{{ח:סעיף|56|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, לפי המאוחר מביניהם.

{{ח:סעיף|57|מפעל מים שטרם החל לפעול|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(2)}} השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(4)}} השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

{{ח:סעיף|58|הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 160 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 180 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 225 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 260 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 270 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2023 ואילך – 185 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}; שיעור הביצוע העצמי של העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}, למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
{{ח:תת|(ד)}} עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} – תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי בלא מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי לפי מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבודות לפי מכרז נטו“ – ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 70 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|58א|תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}, אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי־הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות {{ח:פנימי|סעיף 58|שבסעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|58ב|הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי שימוש מוכרים“ – דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ ו”תשואה שנתית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ואולם בכל מקום, במקום ”יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים“ יקראו ”יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה“.

{{ח:סעיף|60|הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

{{ח:סעיף|61|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}} לכל מ״ק שסופק.

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לכללים}}.

{{ח:סעיף|70|אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}

{{ח:סעיף|71|השתתפות בתשלומי פיצויים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|72|הסדר תשלומי פיצויים}}
{{ח:ת}} שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|72א|הכרה בפחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}

{{ח:סעיף|73|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות אחרת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(2)}} המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(3)}} אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתת|(4)}} לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|בסעיף 77ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|74|הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסות מפעילות אספקת מים;
{{ח:תת|(2)}} 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
{{ח:תת|(3)}} 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
{{ח:תת|(4)}} 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים – אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים – 7%;
{{ח:תת|(5)}} 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ־15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, אחרת – ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

{{ח:סעיף|74א|הכרה בהכנסות מסוימות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} –
{{ח:תת|(1)}} הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|75|אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה {{ח:פנימי|סעיף 74|שבסעיף 74}} בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|76|אומדן ההכנסות ממכירת מים}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

{{ח:סעיף|77|אומדן הכנסות אחרות}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|77א|הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|77ג|הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(1)}}, ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70% מההכנסות ממכירת מים – בשנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(2)}} 20% מההכנסות ממכירת מים – בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת ההכנסות ממכירת מים – בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|78|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ביצוע“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל פרויקטים“ – מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד לאותו המועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט קטן“ – פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מפורט“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|79|הגשת מסמכים}}
{{ח:ת}} על הגשת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}

{{ח:סעיף|80|הנחיות להכנת תכנית פיתוח|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|הגשת הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
{{ח:תת|(ד)}} ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

{{ח:סעיף|82|תיקון ההצעה לתכנית פיתוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|83|הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}; ההצעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}} לגבי פרויקטים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
{{ח:תתת|(3א)}} תקציב סל פרויקטים;
{{ח:תתת|(4)}} עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|84|אישור תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

{{ח:סעיף|85|עדכון תכנית פיתוח}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

{{ח:סעיף|86|שינוי סדר ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

{{ח:סעיף|87|דיווח למועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}

{{ח:סעיף|88|בקשה לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

{{ח:סעיף|89|אישור לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

{{ח:סעיף|90|הגשת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}; לעניין זה ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

{{ח:סעיף|91|בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
{{ח:תת|(ג)}} האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
{{ח:תת|(ד)}} מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
{{ח:תת|(ה)}} מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

{{ח:סעיף|92|בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}.

{{ח:סעיף|93|הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
{{ח:תת|(א1)}} מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|94|חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.

{{ח:סעיף|95|אישור חריגה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

{{ח:סעיף|96|אישור ביצוע}}
{{ח:ת}} נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

{{ח:סעיף|96א|אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94 עד 96}}.

{{ח:סעיף|97|אישור ביצוע לפרויקטים דחופים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

{{ח:סעיף|98|הצמדה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה – מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים – ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש – 50% (להלן – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 50% (להלן – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י״ז בתמוז התשע״ד (15 ביולי 2014).

{{ח:סעיף|99|הגבלות על תחילת ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

{{ח:סעיף|100|הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|101|הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|102|הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|103|הצמדה לסל מדדי הפיתוח}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}

{{ח:סעיף|104|הכרה בעלות פרויקט|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שאושר באישור הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

{{ח:סעיף|104א|הכרה בחיסכון בעלויות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החיסכון“ בשנה – סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החריגה“ בשנה – סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסכון“ בפרויקט – הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חריגה“ בפרויקט – הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
{{ח:תתת|(1)}} 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|104ב|הכרה מוקדמת בריבית בהקמה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, הריבית השנתית המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, שנצברה בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ־1.2 מיליארד שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|105|חריגה מתקציב הקמת מנהרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע): (בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:ת}} חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
{{ח:תת|(2)}} בחריגה מהתקציב – סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
{{ח:תת|(3)}} מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|106|חובת הגשת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|107|צורת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

{{ח:סעיף|108|פרטי הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

{{ח:סעיף|109|דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|110|חתימת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

{{ח:סעיף|111|חוות דעת, דוח או אישור}}
{{ח:ת}} בחוות דעת או אישור (להלן – תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

{{ח:סעיף|112|תיקון דיווח}}
{{ח:ת}} נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן – טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

{{ח:סעיף|113|מידע מבוסס אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן – מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}

{{ח:סעיף|114|הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} (להלן – דיווח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן – שנת הדיווח).

{{ח:סעיף|115|פרטי הדיווח השנתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ־12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
{{ח:תת|(3)}} פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
{{ח:תת|(4)}} פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
{{ח:תת|(5)}} העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}} בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
{{ח:תת|(6)}} אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הארנונה}} או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן – שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
{{ח:תת|(7)}} רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
{{ח:תת|(8)}} רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(9)}} רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע״מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
{{ח:תת|(10)}} רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
{{ח:תת|(10א)}} רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(11)}} נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
{{ח:תת|(12)}} דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
{{ח:תת|(13)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
{{ח:תת|(14)}} פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
{{ח:תת|(15)}} פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ב)(1)}} שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
{{ח:תת|(16)}} פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}}.

{{ח:סעיף|116|אישור רואה חשבון מבקר}}
{{ח:ת}} לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

{{ח:סעיף|117|תחזית אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

{{ח:סעיף|117א|התקשרויות עם חברות קשורות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

{{ח:סעיף|118|דוחות כספיים שנתיים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}

{{ח:סעיף|119|הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} (להלן – דיווח רבעוני).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – רבעון הדיווח).

{{ח:סעיף|120|פרטי הדיווח הרבעוני}}
{{ח:ת}} בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ״ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
{{ח:תת|(3)}} דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
{{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}

{{ח:סעיף|121|הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם}}
{{ח:ת}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן – חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} (להלן – דיווח חודשי).

{{ח:סעיף|122|פרטי הדיווח החודשי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(3)}} כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(4)}} כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(5)}} שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(6)}} קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
{{ח:תת|(7)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}

{{ח:סעיף|123|הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נודע לראשונה“ – נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} (להלן – דיווח מיידי).
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|124|חריגה מאישור ביצוע|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

{{ח:סעיף|125|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

{{ח:סעיף|126|שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח}}
{{ח:ת}} הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

{{ח:סעיף|127|אירוע פגיעה במים}}
{{ח:ת}} נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}

{{ח:סעיף|128|מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח}}
{{ח:ת}} מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

{{ח:סעיף|129|מכ״מ הגשם}}
{{ח:ת}} מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ״מ הגשם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|130|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן – יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2012).

{{ח:סעיף|131|הוראות מעבר|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו־2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
{{ח:תת|(ד)}} מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

{{ח:סעיף|132|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ח טבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|90.}} &quot;הגשת תכנון כללי
{{ח:תתתת}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(א)}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} נאמר:
{{ח:תתת|4.}} &quot;חישוב הכמות הכוללת
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 2(2.1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 7(2)(2.1)]}} לכללי התעריפים}}; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים}}, לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל מדדי הפיתוח“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד או הרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל המדדים“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} – ההגדרה ”סל מדדי אחזקה ותפעול“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ”ההגדרה פעולות אחזקה“ {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיף 47}} – ”ההגדרה פעולות חידוש“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות קידוח ושאיבה'''
{{ח:תת|1.}} קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
{{ח:תת|2.}} החלפת משאבה;
{{ח:תת|3.}} החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד חשמל'''
{{ח:תת|4.}} החלפת לוח חשמל כוח;
{{ח:תת|5.}} החלפת לוח חשמל פיקוד;
{{ח:תת|6.}} החלפת שנאי;
{{ח:תת|7.}} החלפת מנוע.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
{{ח:תת|8.}} התקנת מיתקן קצה חדש.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בקווי מים'''
{{ח:תת|9.}} החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ־700 מטרים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבודות אזרחיות'''
{{ח:תת|10.}} התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
{{ח:תת|11.}} החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
{{ח:תת|12.}} התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
{{ח:תת|13.}} החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
{{ח:תת|14.}} הוספת רכיבים למערכת קיימת – הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
{{ח:תת|15.}} התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ־48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות שונות'''
{{ח:תת|16.}} החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
{{ח:תת|17.}} התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
{{ח:תת|18.}} התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|19.}} רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לאחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – קדיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן סינון וטיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד פיקוד ובקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן טיפול במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור צרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד מיגון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפעל המים'''
{{ח:תת|(1)}} קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה ”אזור מנותק“, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|וסעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעלה כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.438&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.669&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – שפכי דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – תשלובת הקישון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.924&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – {{ח:פנימי|סעיף 21א|ההגדרה ”מקור מים“ וסעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|ו־21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מקור מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה או הוחדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני התפלת מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קליטת מי־ים מותפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנרכשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.266&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} – {{ח:פנימי|סעיף 32|ההגדרה ”סוג מים“ וסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות למ״ק {{ש}} (אגורות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שהופקו במפעלי התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שאינם שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} – ההגדרה ”סל מדדי הגברת מטר“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן־גוריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסת מחקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זריעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מפעל המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ביצוע עצמי מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, לפני יום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית אב למים שפירים לנגב;
{{ח:תת|(2)}} תכנית אב ליהודה ושומרון;
{{ח:תת|(3)}} תכנית אב גליל מערבי;
{{ח:תת|(4)}} הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
{{ח:תת|(5)}} שלב א׳ באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מפעלי התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ פריט בספרי מקורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הקיים בשנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קידוח בסלעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} קידוח באבן רכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קידוח בחולות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} קידוח החדרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;a40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} קידוח תצפית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} ביתן בטון וטרומי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבנים טרומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} משאבות בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מכשירי פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מיגון ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} כלורינטורים בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מובילים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} תעלות מבטון מזוין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} תעלות רגילות ועפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מנהרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} צינורות אסבסט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} פי.וי.סי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} פלדה בלא ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} פלדה עם ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} פלדה לא מוגנת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} בטון רגילים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} בטון מאומצים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מאגרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(41)}} בריכות ומגדלי בטון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(42)}} בריכות עפר מצופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1402&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(43)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1403&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(44)}} בריכות עפר רגילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(45)}} בריכות בטון דרוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(46)}} בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(47)}} בריכות פלדה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1406&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(48)}} בריכות פלסטיק משוריין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(49)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(50)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(51)}} בטון מעל הקרקע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(52)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(53)}} מבנה אבן תת־קרקעי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(54)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1525&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(55)}} ביתן טרומי בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(56)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(57)}} משאבות בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(58)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1542&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(59)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(60)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(61)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(62)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(63)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(64)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(65)}} פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(66)}} שוחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(67)}} מיגון, מגופים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(68)}} כלורינטורים בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1547&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(69)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(70)}} משאבה אופקית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(71)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(72)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(73)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(74)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(75)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מעיינות – סכרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(76)}} מעינות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(77)}} סכרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1602&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''חיבורי צרכן'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(78)}} חיבור צרכן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(79)}} גדרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(80)}} כבישים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(81)}} דרכים סוג א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(82)}} דרכים סוג ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(83)}} דרכים סוג ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(84)}} דרכים סוג ד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(85)}} דרכי גישה להפחתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(86)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(87)}} ביתני בטון בקווים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1922&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(88)}} מיתקני התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(89)}} מיתקני טיפול סינון וטיהור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(90)}} מיתקני הכלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(91)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(92)}} מיתקני הגנה קטודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(93)}} צינורות ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(94)}} משאבות בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(95)}} דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(96)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(97)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(98)}} שנאים בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(99)}} מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(100)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}

{{ח:קטע4||({{ח:פנימי|סעיף 81|סעיפים 81(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(א)(1)}})))}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:ת}} טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה לפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות המים (ש״ח מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:ת}} טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים שבפרט (1) ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:ת}} לכל פרויקט – טבלה שתכלול את הנתונים שבפרט (1), והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה למבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטאטוס המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות צפויה מצטברת עד תום השנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד הצפוי להכרה בהשקעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:ת}} אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ־10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר א׳ התשע״א (28 בפברואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>k507miqwff3yfmm2fc6bk0pxx9y4t7c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417690</id>
      <parentid>1417673</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T05:30:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1417689]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201390" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}, {{ח:תיבה|866|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 469|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 377|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1324|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1087|תיקון}}, {{ח:תיבה|2228|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|ת״ט}}, {{ח:תיבה|332|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|תיקון [תשע״ז] [צ״ל: מס׳ 2] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3440|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1320|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|124יז(א)(1), (4) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן – הכללים):
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת הכללים}}
{{ח:ת}} מטרות הכללים הן:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל“ – האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44א|בסעיף 44א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת המוביל הארצי“ – מקורות המוביל הארצי ונכסים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המוביל הארצי“ – מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הפחתה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|בתקנות הארנונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הפלרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}}, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן האחזקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}, שניתנו למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארנונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}

{{ח:סעיף|3|ריבית על ההפרש השנתי}}
{{ח:ת}} עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|4|חישוב הכמות הכוללת}}
{{ח:תת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים}}, לפי שיעור החריגה הצפויה.

{{ח:סעיף|5|קביעת תחזית הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}

{{ח:סעיף|6|רכיבי עלות המים|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות קבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עלות האנרגיה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} עלות השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(5א)}} עלות מתן שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1}};
{{ח:תתת|(6)}} תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(7)}} דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} אספקת מים לאחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳}};
{{ח:תתת|(10)}} השתתפות בתשלומי פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן יא׳}};
{{ח:תתת|(11)}} הכרה בפחת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן יב׳}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
{{ח:תת|(ד)}} השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ו)}} תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|7|דיווח חסר}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} עד למועד הגשת השלמת דיווח.

{{ח:סעיף|8|הפחתת עלות המים בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות הכללים}}
{{ח:ת}} לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|9|עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|10|אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|לסימן ב׳}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך – 205 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיף 51א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההכרה“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}, לפי היחס המצוין לצדם.

{{ח:סעיף|12|העלות הקבועה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

{{ח:סעיף|13|אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|13א|מקדם הכרה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}}, ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הקבוע יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל המדדים היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה –
{{ח:תתת|(1)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
{{ח:תתת|(2)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|תוספת התייעלות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} 5 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|17ב|עריכת מפקד נכסים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|17ג|עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – אזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, ובשנת 2022 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – מקור מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, למעט מפעל המים הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מחולק ב־12.

{{ח:סעיף|19|עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

{{ח:סעיף|20|אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|רכיבי עלות האנרגיה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:תת|(2)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}};
{{ח:תת|(3)}} סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

{{ח:סעיף|21א|עלות האנרגיה במפעלי המערכת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}} ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ב|עלות האנרגיה באזורים מנותקים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ג|עלות האנרגיה במפעל המים הארצי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5ג|שבתוספת החמישית ג׳}}, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|התאמות לעלות האנרגיה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(4)}} – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, ”הרף התחתון“ – בשנת 2017 – 6.5%; בשנת 2018 – 5.5%; בשנת 2019 – 4.5%; בשנת 2020 – 3.5%; בשנת 2021 ואילך – 2.5%.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|לסימן ד׳}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת השמינית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|30|עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

{{ח:סעיף|31|אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.

{{ח:סעיף|32|רכיבי עלות ההשבחה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת שמינית א׳}}.

{{ח:סעיף|32א|עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|חישוב עלות השבחת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}} {{ח:פנימי|תוספת 8א|ובתוספת השמינית א׳}} יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוצאה השנתית הקבועה“ – 3,603,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר“ – סל מדדים המורכב מהמדדים {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}, לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר החדש“ – סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר היסודי“ – סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת זריעה“ – התקופה שמ־1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת פעילות“ – שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

{{ח:סעיף|40|אישור מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

{{ח:סעיף|42|אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

{{ח:סעיף|43|חישוב עלות הגברת המטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}}, יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

{{ח:סעיף|44|הפסקת פעולות להגברת המטר}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור – לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}

{{ח:סעיף|45|רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה כקבוע בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|46|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|46א|עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|הסעיף האמור}}, בתוספת 10%.

{{ח:סעיף|46ב|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} לשנה כלשהי יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 46א|בסעיף 46א}}, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק מלווה מדינה|חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979}}, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;
{{ח:תתת|(2)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
{{ח:תתת|(3)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
{{ח:תתת|(4)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה להון“, לשנה – התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ־5.5% ולא תעלה על 7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

{{ח:סעיף|48|הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|49|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|50|הכרה בהשקעה בחידוש|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

{{ח:סעיף|51|הכרה בסכומי העמסה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל־3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|51א|הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות {{ח:פנימי|סעיף 74א|שבסעיף 74א(2)}}.

{{ח:סעיף|52|שיעור התשואה המוכרת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
{{ח:תת|(ב)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

{{ח:סעיף|53|שיעור הריבית המוכרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

{{ח:סעיף|54|שיעור הפחת המוכר|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

{{ח:סעיף|55|תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א1)}} הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ובסעיף 50(ג) ו־(ד)}} יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

{{ח:סעיף|56|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, לפי המאוחר מביניהם.

{{ח:סעיף|57|מפעל מים שטרם החל לפעול|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(2)}} השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(4)}} השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

{{ח:סעיף|58|הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 160 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 180 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 225 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 260 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 270 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2023 ואילך – 185 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}; שיעור הביצוע העצמי של העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}, למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
{{ח:תת|(ד)}} עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} – תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי בלא מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי לפי מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבודות לפי מכרז נטו“ – ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 70 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|58א|תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}, אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי־הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות {{ח:פנימי|סעיף 58|שבסעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|58ב|הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי שימוש מוכרים“ – דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ ו”תשואה שנתית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ואולם בכל מקום, במקום ”יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים“ יקראו ”יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה“.

{{ח:סעיף|60|הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

{{ח:סעיף|61|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}} לכל מ״ק שסופק.

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לכללים}}.

{{ח:סעיף|70|אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}

{{ח:סעיף|71|השתתפות בתשלומי פיצויים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|72|הסדר תשלומי פיצויים}}
{{ח:ת}} שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|72א|הכרה בפחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}

{{ח:סעיף|73|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות אחרת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(2)}} המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(3)}} אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתת|(4)}} לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|בסעיף 77ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|74|הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסות מפעילות אספקת מים;
{{ח:תת|(2)}} 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
{{ח:תת|(3)}} 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
{{ח:תת|(4)}} 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים – אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים – 7%;
{{ח:תת|(5)}} 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ־15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, אחרת – ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

{{ח:סעיף|74א|הכרה בהכנסות מסוימות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} –
{{ח:תת|(1)}} הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|75|אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה {{ח:פנימי|סעיף 74|שבסעיף 74}} בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|76|אומדן ההכנסות ממכירת מים}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

{{ח:סעיף|77|אומדן הכנסות אחרות}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|77א|הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|77ג|הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(1)}}, ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70% מההכנסות ממכירת מים – בשנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(2)}} 20% מההכנסות ממכירת מים – בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת ההכנסות ממכירת מים – בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|78|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ביצוע“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל פרויקטים“ – מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד לאותו המועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט קטן“ – פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מפורט“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|79|הגשת מסמכים}}
{{ח:ת}} על הגשת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}

{{ח:סעיף|80|הנחיות להכנת תכנית פיתוח|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|הגשת הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
{{ח:תת|(ד)}} ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

{{ח:סעיף|82|תיקון ההצעה לתכנית פיתוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|83|הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}; ההצעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}} לגבי פרויקטים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
{{ח:תתת|(3א)}} תקציב סל פרויקטים;
{{ח:תתת|(4)}} עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|84|אישור תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

{{ח:סעיף|85|עדכון תכנית פיתוח}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

{{ח:סעיף|86|שינוי סדר ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

{{ח:סעיף|87|דיווח למועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}

{{ח:סעיף|88|בקשה לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

{{ח:סעיף|89|אישור לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

{{ח:סעיף|90|הגשת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}; לעניין זה ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

{{ח:סעיף|91|בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
{{ח:תת|(ג)}} האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
{{ח:תת|(ד)}} מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
{{ח:תת|(ה)}} מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

{{ח:סעיף|92|בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}.

{{ח:סעיף|93|הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
{{ח:תת|(א1)}} מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|94|חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.

{{ח:סעיף|95|אישור חריגה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

{{ח:סעיף|96|אישור ביצוע}}
{{ח:ת}} נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

{{ח:סעיף|96א|אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94 עד 96}}.

{{ח:סעיף|97|אישור ביצוע לפרויקטים דחופים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

{{ח:סעיף|98|הצמדה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה – מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים – ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש – 50% (להלן – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 50% (להלן – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י״ז בתמוז התשע״ד (15 ביולי 2014).

{{ח:סעיף|99|הגבלות על תחילת ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

{{ח:סעיף|100|הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|101|הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|102|הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|103|הצמדה לסל מדדי הפיתוח}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}

{{ח:סעיף|104|הכרה בעלות פרויקט|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שאושר באישור הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

{{ח:סעיף|104א|הכרה בחיסכון בעלויות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החיסכון“ בשנה – סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החריגה“ בשנה – סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסכון“ בפרויקט – הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חריגה“ בפרויקט – הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
{{ח:תתת|(1)}} 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|104ב|הכרה מוקדמת בריבית בהקמה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, הריבית השנתית המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, שנצברה בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ־1.2 מיליארד שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|105|חריגה מתקציב הקמת מנהרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע): (בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:ת}} חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
{{ח:תת|(2)}} בחריגה מהתקציב – סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
{{ח:תת|(3)}} מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|106|חובת הגשת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|107|צורת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

{{ח:סעיף|108|פרטי הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

{{ח:סעיף|109|דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|110|חתימת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

{{ח:סעיף|111|חוות דעת, דוח או אישור}}
{{ח:ת}} בחוות דעת או אישור (להלן – תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

{{ח:סעיף|112|תיקון דיווח}}
{{ח:ת}} נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן – טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

{{ח:סעיף|113|מידע מבוסס אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן – מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}

{{ח:סעיף|114|הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} (להלן – דיווח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן – שנת הדיווח).

{{ח:סעיף|115|פרטי הדיווח השנתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ־12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
{{ח:תת|(3)}} פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
{{ח:תת|(4)}} פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
{{ח:תת|(5)}} העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}} בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
{{ח:תת|(6)}} אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הארנונה}} או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן – שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
{{ח:תת|(7)}} רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
{{ח:תת|(8)}} רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(9)}} רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע״מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
{{ח:תת|(10)}} רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
{{ח:תת|(10א)}} רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(11)}} נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
{{ח:תת|(12)}} דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
{{ח:תת|(13)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
{{ח:תת|(14)}} פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
{{ח:תת|(15)}} פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ב)(1)}} שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
{{ח:תת|(16)}} פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}}.

{{ח:סעיף|116|אישור רואה חשבון מבקר}}
{{ח:ת}} לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

{{ח:סעיף|117|תחזית אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

{{ח:סעיף|117א|התקשרויות עם חברות קשורות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

{{ח:סעיף|118|דוחות כספיים שנתיים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}

{{ח:סעיף|119|הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} (להלן – דיווח רבעוני).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – רבעון הדיווח).

{{ח:סעיף|120|פרטי הדיווח הרבעוני}}
{{ח:ת}} בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ״ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
{{ח:תת|(3)}} דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
{{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}

{{ח:סעיף|121|הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם}}
{{ח:ת}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן – חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} (להלן – דיווח חודשי).

{{ח:סעיף|122|פרטי הדיווח החודשי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(3)}} כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(4)}} כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(5)}} שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(6)}} קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
{{ח:תת|(7)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}

{{ח:סעיף|123|הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נודע לראשונה“ – נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} (להלן – דיווח מיידי).
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|124|חריגה מאישור ביצוע|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

{{ח:סעיף|125|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

{{ח:סעיף|126|שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח}}
{{ח:ת}} הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

{{ח:סעיף|127|אירוע פגיעה במים}}
{{ח:ת}} נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}

{{ח:סעיף|128|מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח}}
{{ח:ת}} מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

{{ח:סעיף|129|מכ״מ הגשם}}
{{ח:ת}} מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ״מ הגשם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|130|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן – יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2012).

{{ח:סעיף|131|הוראות מעבר|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו־2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
{{ח:תת|(ד)}} מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

{{ח:סעיף|132|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ח טבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|90.}} &quot;הגשת תכנון כללי
{{ח:תתתת}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(א)}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} נאמר:
{{ח:תתת|4.}} &quot;חישוב הכמות הכוללת
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 2(2.1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 7(2)(2.1)]}} לכללי התעריפים}}; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים}}, לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל מדדי הפיתוח“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד או הרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל המדדים“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} – ההגדרה ”סל מדדי אחזקה ותפעול“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ”ההגדרה פעולות אחזקה“ {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיף 47}} – ”ההגדרה פעולות חידוש“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות קידוח ושאיבה'''
{{ח:תת|1.}} קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
{{ח:תת|2.}} החלפת משאבה;
{{ח:תת|3.}} החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד חשמל'''
{{ח:תת|4.}} החלפת לוח חשמל כוח;
{{ח:תת|5.}} החלפת לוח חשמל פיקוד;
{{ח:תת|6.}} החלפת שנאי;
{{ח:תת|7.}} החלפת מנוע.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
{{ח:תת|8.}} התקנת מיתקן קצה חדש.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בקווי מים'''
{{ח:תת|9.}} החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ־700 מטרים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבודות אזרחיות'''
{{ח:תת|10.}} התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
{{ח:תת|11.}} החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
{{ח:תת|12.}} התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
{{ח:תת|13.}} החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
{{ח:תת|14.}} הוספת רכיבים למערכת קיימת – הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
{{ח:תת|15.}} התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ־48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות שונות'''
{{ח:תת|16.}} החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
{{ח:תת|17.}} התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
{{ח:תת|18.}} התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|19.}} רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לאחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – קדיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן סינון וטיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד פיקוד ובקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן טיפול במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור צרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד מיגון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפעל המים'''
{{ח:תת|(1)}} קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה ”אזור מנותק“, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|וסעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעלה כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.438&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.669&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – שפכי דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – תשלובת הקישון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.924&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – {{ח:פנימי|סעיף 21א|ההגדרה ”מקור מים“ וסעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|ו־21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מקור מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה או הוחדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני התפלת מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קליטת מי־ים מותפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנרכשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.266&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} – {{ח:פנימי|סעיף 32|ההגדרה ”סוג מים“ וסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות למ״ק {{ש}} (אגורות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שהופקו במפעלי התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שאינם שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} – ההגדרה ”סל מדדי הגברת מטר“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן־גוריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסת מחקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זריעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מפעל המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ביצוע עצמי מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, לפני יום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית אב למים שפירים לנגב;
{{ח:תת|(2)}} תכנית אב ליהודה ושומרון;
{{ח:תת|(3)}} תכנית אב גליל מערבי;
{{ח:תת|(4)}} הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
{{ח:תת|(5)}} שלב א׳ באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מפעלי התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ פריט בספרי מקורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הקיים בשנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קידוח בסלעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} קידוח באבן רכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קידוח בחולות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} קידוח החדרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;a40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} קידוח תצפית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} ביתן בטון וטרומי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבנים טרומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} משאבות בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מכשירי פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מיגון ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} כלורינטורים בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מובילים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} תעלות מבטון מזוין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} תעלות רגילות ועפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מנהרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} צינורות אסבסט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} פי.וי.סי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} פלדה בלא ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} פלדה עם ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} פלדה לא מוגנת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} בטון רגילים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} בטון מאומצים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מאגרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(41)}} בריכות ומגדלי בטון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(42)}} בריכות עפר מצופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1402&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(43)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1403&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(44)}} בריכות עפר רגילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(45)}} בריכות בטון דרוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(46)}} בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(47)}} בריכות פלדה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1406&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(48)}} בריכות פלסטיק משוריין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(49)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(50)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(51)}} בטון מעל הקרקע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(52)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(53)}} מבנה אבן תת־קרקעי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(54)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1525&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(55)}} ביתן טרומי בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(56)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(57)}} משאבות בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(58)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1542&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(59)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(60)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(61)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(62)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(63)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(64)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(65)}} פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(66)}} שוחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(67)}} מיגון, מגופים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(68)}} כלורינטורים בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1547&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(69)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(70)}} משאבה אופקית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(71)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(72)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(73)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(74)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(75)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מעיינות – סכרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(76)}} מעינות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(77)}} סכרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1602&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''חיבורי צרכן'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(78)}} חיבור צרכן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(79)}} גדרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(80)}} כבישים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(81)}} דרכים סוג א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(82)}} דרכים סוג ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(83)}} דרכים סוג ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(84)}} דרכים סוג ד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(85)}} דרכי גישה להפחתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(86)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(87)}} ביתני בטון בקווים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1922&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(88)}} מיתקני התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(89)}} מיתקני טיפול סינון וטיהור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(90)}} מיתקני הכלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(91)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(92)}} מיתקני הגנה קטודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(93)}} צינורות ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(94)}} משאבות בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(95)}} דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(96)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(97)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(98)}} שנאים בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(99)}} מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(100)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 81|סעיפים 81(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:ת}} טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה לפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות המים (ש״ח מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:ת}} טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}} ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:ת}} לכל פרויקט – טבלה שתכלול את הנתונים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}}, והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה למבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטאטוס המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות צפויה מצטברת עד תום השנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד הצפוי להכרה בהשקעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:ת}} אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ־10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר א׳ התשע״א (28 בפברואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>4ct4scwfi6ob791k7w46iq9ksyo2pjw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417696</id>
      <parentid>1417690</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T07:00:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417694]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201370" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}, {{ח:תיבה|866|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 469|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 377|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1324|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1087|תיקון}}, {{ח:תיבה|2228|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|ת״ט}}, {{ח:תיבה|332|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|תיקון [תשע״ז] [צ״ל: מס׳ 2] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3440|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1320|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|124יז(א)(1), (4) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן – הכללים):
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת הכללים}}
{{ח:ת}} מטרות הכללים הן:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל“ – האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44א|בסעיף 44א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת המוביל הארצי“ – מקורות המוביל הארצי ונכסים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המוביל הארצי“ – מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הפחתה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|בתקנות הארנונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הפלרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}}, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן האחזקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}, שניתנו למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארנונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}

{{ח:סעיף|3|ריבית על ההפרש השנתי}}
{{ח:ת}} עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|4|חישוב הכמות הכוללת}}
{{ח:תת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים}}, לפי שיעור החריגה הצפויה.

{{ח:סעיף|5|קביעת תחזית הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}

{{ח:סעיף|6|רכיבי עלות המים|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות קבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עלות האנרגיה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} עלות השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(5א)}} עלות מתן שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1}};
{{ח:תתת|(6)}} תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(7)}} דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} אספקת מים לאחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳}};
{{ח:תתת|(10)}} השתתפות בתשלומי פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן יא׳}};
{{ח:תתת|(11)}} הכרה בפחת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן יב׳}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
{{ח:תת|(ד)}} השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ו)}} תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|7|דיווח חסר}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} עד למועד הגשת השלמת דיווח.

{{ח:סעיף|8|הפחתת עלות המים בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות הכללים}}
{{ח:ת}} לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|9|עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|10|אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|לסימן ב׳}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך – 205 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיף 51א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההכרה“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}, לפי היחס המצוין לצדם.

{{ח:סעיף|12|העלות הקבועה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

{{ח:סעיף|13|אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|13א|מקדם הכרה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}}, ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הקבוע יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל המדדים היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה –
{{ח:תתת|(1)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
{{ח:תתת|(2)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|תוספת התייעלות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} 5 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|17ב|עריכת מפקד נכסים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|17ג|עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – אזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, ובשנת 2022 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – מקור מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, למעט מפעל המים הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מחולק ב־12.

{{ח:סעיף|19|עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

{{ח:סעיף|20|אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|רכיבי עלות האנרגיה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:תת|(2)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}};
{{ח:תת|(3)}} סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

{{ח:סעיף|21א|עלות האנרגיה במפעלי המערכת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}} ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ב|עלות האנרגיה באזורים מנותקים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ג|עלות האנרגיה במפעל המים הארצי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5ג|שבתוספת החמישית ג׳}}, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|התאמות לעלות האנרגיה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(4)}} – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, ”הרף התחתון“ – בשנת 2017 – 6.5%; בשנת 2018 – 5.5%; בשנת 2019 – 4.5%; בשנת 2020 – 3.5%; בשנת 2021 ואילך – 2.5%.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|לסימן ד׳}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת השמינית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|30|עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

{{ח:סעיף|31|אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.

{{ח:סעיף|32|רכיבי עלות ההשבחה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת שמינית א׳}}.

{{ח:סעיף|32א|עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|חישוב עלות השבחת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}} {{ח:פנימי|תוספת 8א|ובתוספת השמינית א׳}} יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוצאה השנתית הקבועה“ – 3,603,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר“ – סל מדדים המורכב מהמדדים {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}, לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר החדש“ – סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר היסודי“ – סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת זריעה“ – התקופה שמ־1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת פעילות“ – שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

{{ח:סעיף|40|אישור מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

{{ח:סעיף|42|אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

{{ח:סעיף|43|חישוב עלות הגברת המטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}}, יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

{{ח:סעיף|44|הפסקת פעולות להגברת המטר}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור – לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}

{{ח:סעיף|45|רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה כקבוע בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|46|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|46א|עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|הסעיף האמור}}, בתוספת 10%.

{{ח:סעיף|46ב|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} לשנה כלשהי יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 46א|בסעיף 46א}}, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק מלווה מדינה|חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979}}, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;
{{ח:תתת|(2)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
{{ח:תתת|(3)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
{{ח:תתת|(4)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה להון“, לשנה – התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ־5.5% ולא תעלה על 7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

{{ח:סעיף|48|הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|49|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|50|הכרה בהשקעה בחידוש|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

{{ח:סעיף|51|הכרה בסכומי העמסה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל־3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|51א|הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות {{ח:פנימי|סעיף 74א|שבסעיף 74א(2)}}.

{{ח:סעיף|52|שיעור התשואה המוכרת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
{{ח:תת|(ב)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

{{ח:סעיף|53|שיעור הריבית המוכרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

{{ח:סעיף|54|שיעור הפחת המוכר|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

{{ח:סעיף|55|תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א1)}} הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ובסעיף 50(ג) ו־(ד)}} יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

{{ח:סעיף|56|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, לפי המאוחר מביניהם.

{{ח:סעיף|57|מפעל מים שטרם החל לפעול|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(2)}} השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(4)}} השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

{{ח:סעיף|58|הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 160 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 180 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 225 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 260 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 270 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2023 ואילך – 185 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}; שיעור הביצוע העצמי של העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}, למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
{{ח:תת|(ד)}} עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} – תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי בלא מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי לפי מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבודות לפי מכרז נטו“ – ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 70 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|58א|תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}, אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי־הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות {{ח:פנימי|סעיף 58|שבסעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|58ב|הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי שימוש מוכרים“ – דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ ו”תשואה שנתית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ואולם בכל מקום, במקום ”יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים“ יקראו ”יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה“.

{{ח:סעיף|60|הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

{{ח:סעיף|61|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}} לכל מ״ק שסופק.

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לכללים}}.

{{ח:סעיף|70|אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}

{{ח:סעיף|71|השתתפות בתשלומי פיצויים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|72|הסדר תשלומי פיצויים}}
{{ח:ת}} שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|72א|הכרה בפחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}

{{ח:סעיף|73|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות אחרת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(2)}} המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(3)}} אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתת|(4)}} לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|בסעיף 77ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|74|הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסות מפעילות אספקת מים;
{{ח:תת|(2)}} 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
{{ח:תת|(3)}} 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
{{ח:תת|(4)}} 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים – אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים – 7%;
{{ח:תת|(5)}} 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ־15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, אחרת – ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

{{ח:סעיף|74א|הכרה בהכנסות מסוימות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} –
{{ח:תת|(1)}} הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|75|אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה {{ח:פנימי|סעיף 74|שבסעיף 74}} בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|76|אומדן ההכנסות ממכירת מים}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

{{ח:סעיף|77|אומדן הכנסות אחרות}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|77א|הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|77ג|הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(1)}}, ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70% מההכנסות ממכירת מים – בשנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(2)}} 20% מההכנסות ממכירת מים – בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת ההכנסות ממכירת מים – בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|78|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ביצוע“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל פרויקטים“ – מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד לאותו המועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט קטן“ – פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מפורט“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|79|הגשת מסמכים}}
{{ח:ת}} על הגשת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}

{{ח:סעיף|80|הנחיות להכנת תכנית פיתוח|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|הגשת הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
{{ח:תת|(ד)}} ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

{{ח:סעיף|82|תיקון ההצעה לתכנית פיתוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|83|הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}; ההצעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}} לגבי פרויקטים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
{{ח:תתת|(3א)}} תקציב סל פרויקטים;
{{ח:תתת|(4)}} עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|84|אישור תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

{{ח:סעיף|85|עדכון תכנית פיתוח}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

{{ח:סעיף|86|שינוי סדר ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

{{ח:סעיף|87|דיווח למועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}

{{ח:סעיף|88|בקשה לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

{{ח:סעיף|89|אישור לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

{{ח:סעיף|90|הגשת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}; לעניין זה ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

{{ח:סעיף|91|בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
{{ח:תת|(ג)}} האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
{{ח:תת|(ד)}} מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
{{ח:תת|(ה)}} מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

{{ח:סעיף|92|בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}.

{{ח:סעיף|93|הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
{{ח:תת|(א1)}} מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|94|חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.

{{ח:סעיף|95|אישור חריגה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

{{ח:סעיף|96|אישור ביצוע}}
{{ח:ת}} נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

{{ח:סעיף|96א|אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94 עד 96}}.

{{ח:סעיף|97|אישור ביצוע לפרויקטים דחופים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

{{ח:סעיף|98|הצמדה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה – מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים – ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש – 50% (להלן – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 50% (להלן – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י״ז בתמוז התשע״ד (15 ביולי 2014).

{{ח:סעיף|99|הגבלות על תחילת ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

{{ח:סעיף|100|הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|101|הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|102|הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|103|הצמדה לסל מדדי הפיתוח}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}

{{ח:סעיף|104|הכרה בעלות פרויקט|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שאושר באישור הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

{{ח:סעיף|104א|הכרה בחיסכון בעלויות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החיסכון“ בשנה – סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החריגה“ בשנה – סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסכון“ בפרויקט – הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חריגה“ בפרויקט – הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
{{ח:תתת|(1)}} 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|104ב|הכרה מוקדמת בריבית בהקמה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, הריבית השנתית המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, שנצברה בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ־1.2 מיליארד שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|105|חריגה מתקציב הקמת מנהרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע): (בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:ת}} חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
{{ח:תת|(2)}} בחריגה מהתקציב – סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
{{ח:תת|(3)}} מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|106|חובת הגשת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|107|צורת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

{{ח:סעיף|108|פרטי הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

{{ח:סעיף|109|דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|110|חתימת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

{{ח:סעיף|111|חוות דעת, דוח או אישור}}
{{ח:ת}} בחוות דעת או אישור (להלן – תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

{{ח:סעיף|112|תיקון דיווח}}
{{ח:ת}} נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן – טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

{{ח:סעיף|113|מידע מבוסס אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן – מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}

{{ח:סעיף|114|הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} (להלן – דיווח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן – שנת הדיווח).

{{ח:סעיף|115|פרטי הדיווח השנתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ־12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
{{ח:תת|(3)}} פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
{{ח:תת|(4)}} פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
{{ח:תת|(5)}} העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}} בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
{{ח:תת|(6)}} אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הארנונה}} או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן – שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
{{ח:תת|(7)}} רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
{{ח:תת|(8)}} רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(9)}} רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע״מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
{{ח:תת|(10)}} רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
{{ח:תת|(10א)}} רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(11)}} נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
{{ח:תת|(12)}} דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
{{ח:תת|(13)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
{{ח:תת|(14)}} פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
{{ח:תת|(15)}} פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ב)(1)}} שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
{{ח:תת|(16)}} פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}}.

{{ח:סעיף|116|אישור רואה חשבון מבקר}}
{{ח:ת}} לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

{{ח:סעיף|117|תחזית אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

{{ח:סעיף|117א|התקשרויות עם חברות קשורות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

{{ח:סעיף|118|דוחות כספיים שנתיים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}

{{ח:סעיף|119|הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} (להלן – דיווח רבעוני).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – רבעון הדיווח).

{{ח:סעיף|120|פרטי הדיווח הרבעוני}}
{{ח:ת}} בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ״ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
{{ח:תת|(3)}} דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
{{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}

{{ח:סעיף|121|הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם}}
{{ח:ת}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן – חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} (להלן – דיווח חודשי).

{{ח:סעיף|122|פרטי הדיווח החודשי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(3)}} כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(4)}} כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(5)}} שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(6)}} קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
{{ח:תת|(7)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}

{{ח:סעיף|123|הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נודע לראשונה“ – נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} (להלן – דיווח מיידי).
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|124|חריגה מאישור ביצוע|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

{{ח:סעיף|125|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

{{ח:סעיף|126|שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח}}
{{ח:ת}} הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

{{ח:סעיף|127|אירוע פגיעה במים}}
{{ח:ת}} נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}

{{ח:סעיף|128|מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח}}
{{ח:ת}} מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

{{ח:סעיף|129|מכ״מ הגשם}}
{{ח:ת}} מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ״מ הגשם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|130|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן – יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2012).

{{ח:סעיף|131|הוראות מעבר|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו־2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
{{ח:תת|(ד)}} מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

{{ח:סעיף|132|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ח טבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|90.}} &quot;הגשת תכנון כללי
{{ח:תתתת}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(א)}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} נאמר:
{{ח:תתת|4.}} &quot;חישוב הכמות הכוללת
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 2(2.1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 7(2)(2.1)]}} לכללי התעריפים}}; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים}}, לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל מדדי הפיתוח“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד או הרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ההגדרה ”סל המדדים“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}} – ההגדרה ”סל מדדי אחזקה ותפעול“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ”ההגדרה פעולות אחזקה“ {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיף 47}} – ”ההגדרה פעולות חידוש“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות קידוח ושאיבה'''
{{ח:תת|1.}} קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
{{ח:תת|2.}} החלפת משאבה;
{{ח:תת|3.}} החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד חשמל'''
{{ח:תת|4.}} החלפת לוח חשמל כוח;
{{ח:תת|5.}} החלפת לוח חשמל פיקוד;
{{ח:תת|6.}} החלפת שנאי;
{{ח:תת|7.}} החלפת מנוע.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
{{ח:תת|8.}} התקנת מיתקן קצה חדש.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בקווי מים'''
{{ח:תת|9.}} החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ־700 מטרים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבודות אזרחיות'''
{{ח:תת|10.}} התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
{{ח:תת|11.}} החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
{{ח:תת|12.}} התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
{{ח:תת|13.}} החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
{{ח:תת|14.}} הוספת רכיבים למערכת קיימת – הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
{{ח:תת|15.}} התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ־48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות שונות'''
{{ח:תת|16.}} החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
{{ח:תת|17.}} התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
{{ח:תת|18.}} התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|19.}} רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לאחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – קדיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן סינון וטיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד פיקוד ובקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן טיפול במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור צרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד מיגון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפעל המים'''
{{ח:תת|(1)}} קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה &quot;המחיר לקילוואט שעה)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – ההגדרה ”אזור מנותק“, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|וסעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעלה כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.438&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.669&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – שפכי דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – תשלובת הקישון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.924&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}} – {{ח:פנימי|סעיף 21א|ההגדרה ”מקור מים“ וסעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|ו־21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מקור מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה או הוחדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני התפלת מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קליטת מי־ים מותפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנרכשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.266&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29}} – {{ח:פנימי|סעיף 32|ההגדרה ”סוג מים“ וסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות למ״ק {{ש}} (אגורות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שהופקו במפעלי התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שאינם שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} – ההגדרה ”סל מדדי הגברת מטר“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן־גוריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסת מחקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זריעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מפעל המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ביצוע עצמי מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, לפני יום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית אב למים שפירים לנגב;
{{ח:תת|(2)}} תכנית אב ליהודה ושומרון;
{{ח:תת|(3)}} תכנית אב גליל מערבי;
{{ח:תת|(4)}} הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
{{ח:תת|(5)}} שלב א׳ באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מפעלי התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ פריט בספרי מקורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הקיים בשנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קידוח בסלעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} קידוח באבן רכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קידוח בחולות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} קידוח החדרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;a40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} קידוח תצפית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} ביתן בטון וטרומי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבנים טרומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} משאבות בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מכשירי פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מיגון ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} כלורינטורים בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מובילים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} תעלות מבטון מזוין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} תעלות רגילות ועפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מנהרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} צינורות אסבסט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} פי.וי.סי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} פלדה בלא ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} פלדה עם ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} פלדה לא מוגנת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} בטון רגילים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} בטון מאומצים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מאגרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(41)}} בריכות ומגדלי בטון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(42)}} בריכות עפר מצופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1402&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(43)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1403&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(44)}} בריכות עפר רגילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(45)}} בריכות בטון דרוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(46)}} בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(47)}} בריכות פלדה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1406&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(48)}} בריכות פלסטיק משוריין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(49)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(50)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(51)}} בטון מעל הקרקע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(52)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(53)}} מבנה אבן תת־קרקעי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(54)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1525&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(55)}} ביתן טרומי בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(56)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(57)}} משאבות בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(58)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1542&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(59)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(60)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(61)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(62)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(63)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(64)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(65)}} פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(66)}} שוחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(67)}} מיגון, מגופים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(68)}} כלורינטורים בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1547&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(69)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(70)}} משאבה אופקית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(71)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(72)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(73)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(74)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(75)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מעיינות – סכרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(76)}} מעינות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(77)}} סכרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1602&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''חיבורי צרכן'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(78)}} חיבור צרכן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(79)}} גדרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(80)}} כבישים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(81)}} דרכים סוג א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(82)}} דרכים סוג ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(83)}} דרכים סוג ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(84)}} דרכים סוג ד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(85)}} דרכי גישה להפחתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(86)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(87)}} ביתני בטון בקווים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1922&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(88)}} מיתקני התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(89)}} מיתקני טיפול סינון וטיהור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(90)}} מיתקני הכלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(91)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(92)}} מיתקני הגנה קטודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(93)}} צינורות ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(94)}} משאבות בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(95)}} דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(96)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(97)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(98)}} שנאים בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(99)}} מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(100)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 81|סעיפים 81(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:ת}} טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה לפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות המים (ש״ח מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:ת}} טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}} ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:ת}} לכל פרויקט – טבלה שתכלול את הנתונים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}}, והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה למבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטאטוס המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות צפויה מצטברת עד תום השנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד הצפוי להכרה בהשקעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:ת}} אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ־10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר א׳ התשע״א (28 בפברואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>3s4oj02o7jln2wb0bqc3kibhhi41j6h</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417745</id>
      <parentid>1417696</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:00:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417734]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201375" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}, {{ח:תיבה|866|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 469|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 377|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1324|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1087|תיקון}}, {{ח:תיבה|2228|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|ת״ט}}, {{ח:תיבה|332|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|תיקון [תשע״ז] [צ״ל: מס׳ 2] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3440|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1320|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|124יז(א)(1), (4) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן – הכללים):
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת הכללים}}
{{ח:ת}} מטרות הכללים הן:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל“ – האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44א|בסעיף 44א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת המוביל הארצי“ – מקורות המוביל הארצי ונכסים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המוביל הארצי“ – מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הפחתה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|בתקנות הארנונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הפלרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}}, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן האחזקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}, שניתנו למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארנונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}

{{ח:סעיף|3|ריבית על ההפרש השנתי}}
{{ח:ת}} עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|4|חישוב הכמות הכוללת}}
{{ח:תת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים}}, לפי שיעור החריגה הצפויה.

{{ח:סעיף|5|קביעת תחזית הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}

{{ח:סעיף|6|רכיבי עלות המים|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות קבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עלות האנרגיה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} עלות השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(5א)}} עלות מתן שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1}};
{{ח:תתת|(6)}} תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(7)}} דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} אספקת מים לאחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳}};
{{ח:תתת|(10)}} השתתפות בתשלומי פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן יא׳}};
{{ח:תתת|(11)}} הכרה בפחת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן יב׳}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
{{ח:תת|(ד)}} השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ו)}} תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|7|דיווח חסר}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} עד למועד הגשת השלמת דיווח.

{{ח:סעיף|8|הפחתת עלות המים בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות הכללים}}
{{ח:ת}} לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|9|עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|10|אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|לסימן ב׳}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך – 205 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיף 51א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההכרה“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}, לפי היחס המצוין לצדם.

{{ח:סעיף|12|העלות הקבועה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

{{ח:סעיף|13|אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|13א|מקדם הכרה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}}, ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הקבוע יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל המדדים היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה –
{{ח:תתת|(1)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
{{ח:תתת|(2)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|תוספת התייעלות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} 5 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|17ב|עריכת מפקד נכסים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|17ג|עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – אזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, ובשנת 2022 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – מקור מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, למעט מפעל המים הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מחולק ב־12.

{{ח:סעיף|19|עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

{{ח:סעיף|20|אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|רכיבי עלות האנרגיה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:תת|(2)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}};
{{ח:תת|(3)}} סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

{{ח:סעיף|21א|עלות האנרגיה במפעלי המערכת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}} ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ב|עלות האנרגיה באזורים מנותקים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ג|עלות האנרגיה במפעל המים הארצי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5ג|שבתוספת החמישית ג׳}}, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|התאמות לעלות האנרגיה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(4)}} – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, ”הרף התחתון“ – בשנת 2017 – 6.5%; בשנת 2018 – 5.5%; בשנת 2019 – 4.5%; בשנת 2020 – 3.5%; בשנת 2021 ואילך – 2.5%.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|לסימן ד׳}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת השמינית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|30|עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

{{ח:סעיף|31|אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.

{{ח:סעיף|32|רכיבי עלות ההשבחה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת שמינית א׳}}.

{{ח:סעיף|32א|עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|חישוב עלות השבחת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}} {{ח:פנימי|תוספת 8א|ובתוספת השמינית א׳}} יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוצאה השנתית הקבועה“ – 3,603,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר“ – סל מדדים המורכב מהמדדים {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}, לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר החדש“ – סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר היסודי“ – סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת זריעה“ – התקופה שמ־1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת פעילות“ – שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

{{ח:סעיף|40|אישור מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

{{ח:סעיף|42|אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

{{ח:סעיף|43|חישוב עלות הגברת המטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}}, יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

{{ח:סעיף|44|הפסקת פעולות להגברת המטר}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור – לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}

{{ח:סעיף|45|רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה כקבוע בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|46|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|46א|עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|הסעיף האמור}}, בתוספת 10%.

{{ח:סעיף|46ב|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} לשנה כלשהי יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 46א|בסעיף 46א}}, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק מלווה מדינה|חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979}}, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;
{{ח:תתת|(2)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
{{ח:תתת|(3)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
{{ח:תתת|(4)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה להון“, לשנה – התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ־5.5% ולא תעלה על 7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

{{ח:סעיף|48|הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|49|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|50|הכרה בהשקעה בחידוש|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

{{ח:סעיף|51|הכרה בסכומי העמסה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל־3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|51א|הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות {{ח:פנימי|סעיף 74א|שבסעיף 74א(2)}}.

{{ח:סעיף|52|שיעור התשואה המוכרת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
{{ח:תת|(ב)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

{{ח:סעיף|53|שיעור הריבית המוכרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

{{ח:סעיף|54|שיעור הפחת המוכר|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

{{ח:סעיף|55|תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א1)}} הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ובסעיף 50(ג) ו־(ד)}} יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

{{ח:סעיף|56|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, לפי המאוחר מביניהם.

{{ח:סעיף|57|מפעל מים שטרם החל לפעול|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(2)}} השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(4)}} השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

{{ח:סעיף|58|הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 160 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 180 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 225 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 260 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 270 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2023 ואילך – 185 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}; שיעור הביצוע העצמי של העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}, למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
{{ח:תת|(ד)}} עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} – תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי בלא מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי לפי מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבודות לפי מכרז נטו“ – ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 70 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|58א|תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}, אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי־הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות {{ח:פנימי|סעיף 58|שבסעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|58ב|הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי שימוש מוכרים“ – דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ ו”תשואה שנתית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ואולם בכל מקום, במקום ”יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים“ יקראו ”יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה“.

{{ח:סעיף|60|הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

{{ח:סעיף|61|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}} לכל מ״ק שסופק.

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לכללים}}.

{{ח:סעיף|70|אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}

{{ח:סעיף|71|השתתפות בתשלומי פיצויים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|72|הסדר תשלומי פיצויים}}
{{ח:ת}} שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|72א|הכרה בפחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}

{{ח:סעיף|73|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות אחרת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(2)}} המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(3)}} אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתת|(4)}} לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|בסעיף 77ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|74|הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסות מפעילות אספקת מים;
{{ח:תת|(2)}} 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
{{ח:תת|(3)}} 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
{{ח:תת|(4)}} 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים – אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים – 7%;
{{ח:תת|(5)}} 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ־15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, אחרת – ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

{{ח:סעיף|74א|הכרה בהכנסות מסוימות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} –
{{ח:תת|(1)}} הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|75|אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה {{ח:פנימי|סעיף 74|שבסעיף 74}} בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|76|אומדן ההכנסות ממכירת מים}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

{{ח:סעיף|77|אומדן הכנסות אחרות}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|77א|הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|77ג|הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(1)}}, ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70% מההכנסות ממכירת מים – בשנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(2)}} 20% מההכנסות ממכירת מים – בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת ההכנסות ממכירת מים – בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|78|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ביצוע“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל פרויקטים“ – מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד לאותו המועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט קטן“ – פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מפורט“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|79|הגשת מסמכים}}
{{ח:ת}} על הגשת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}

{{ח:סעיף|80|הנחיות להכנת תכנית פיתוח|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|הגשת הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
{{ח:תת|(ד)}} ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

{{ח:סעיף|82|תיקון ההצעה לתכנית פיתוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|83|הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}; ההצעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}} לגבי פרויקטים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
{{ח:תתת|(3א)}} תקציב סל פרויקטים;
{{ח:תתת|(4)}} עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|84|אישור תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

{{ח:סעיף|85|עדכון תכנית פיתוח}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

{{ח:סעיף|86|שינוי סדר ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

{{ח:סעיף|87|דיווח למועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}

{{ח:סעיף|88|בקשה לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

{{ח:סעיף|89|אישור לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

{{ח:סעיף|90|הגשת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}; לעניין זה ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

{{ח:סעיף|91|בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
{{ח:תת|(ג)}} האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
{{ח:תת|(ד)}} מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
{{ח:תת|(ה)}} מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

{{ח:סעיף|92|בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}.

{{ח:סעיף|93|הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
{{ח:תת|(א1)}} מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|94|חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.

{{ח:סעיף|95|אישור חריגה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

{{ח:סעיף|96|אישור ביצוע}}
{{ח:ת}} נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

{{ח:סעיף|96א|אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94 עד 96}}.

{{ח:סעיף|97|אישור ביצוע לפרויקטים דחופים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

{{ח:סעיף|98|הצמדה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה – מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים – ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש – 50% (להלן – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 50% (להלן – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י״ז בתמוז התשע״ד (15 ביולי 2014).

{{ח:סעיף|99|הגבלות על תחילת ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

{{ח:סעיף|100|הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|101|הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|102|הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|103|הצמדה לסל מדדי הפיתוח}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}

{{ח:סעיף|104|הכרה בעלות פרויקט|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שאושר באישור הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

{{ח:סעיף|104א|הכרה בחיסכון בעלויות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החיסכון“ בשנה – סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החריגה“ בשנה – סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסכון“ בפרויקט – הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חריגה“ בפרויקט – הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
{{ח:תתת|(1)}} 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|104ב|הכרה מוקדמת בריבית בהקמה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, הריבית השנתית המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, שנצברה בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ־1.2 מיליארד שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|105|חריגה מתקציב הקמת מנהרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע): (בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:ת}} חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
{{ח:תת|(2)}} בחריגה מהתקציב – סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
{{ח:תת|(3)}} מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|106|חובת הגשת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|107|צורת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

{{ח:סעיף|108|פרטי הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

{{ח:סעיף|109|דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|110|חתימת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

{{ח:סעיף|111|חוות דעת, דוח או אישור}}
{{ח:ת}} בחוות דעת או אישור (להלן – תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

{{ח:סעיף|112|תיקון דיווח}}
{{ח:ת}} נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן – טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

{{ח:סעיף|113|מידע מבוסס אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן – מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}

{{ח:סעיף|114|הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} (להלן – דיווח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן – שנת הדיווח).

{{ח:סעיף|115|פרטי הדיווח השנתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ־12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
{{ח:תת|(3)}} פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
{{ח:תת|(4)}} פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
{{ח:תת|(5)}} העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}} בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
{{ח:תת|(6)}} אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הארנונה}} או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן – שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
{{ח:תת|(7)}} רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
{{ח:תת|(8)}} רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(9)}} רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע״מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
{{ח:תת|(10)}} רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
{{ח:תת|(10א)}} רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(11)}} נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
{{ח:תת|(12)}} דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
{{ח:תת|(13)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
{{ח:תת|(14)}} פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
{{ח:תת|(15)}} פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ב)(1)}} שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
{{ח:תת|(16)}} פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}}.

{{ח:סעיף|116|אישור רואה חשבון מבקר}}
{{ח:ת}} לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

{{ח:סעיף|117|תחזית אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

{{ח:סעיף|117א|התקשרויות עם חברות קשורות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

{{ח:סעיף|118|דוחות כספיים שנתיים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}

{{ח:סעיף|119|הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} (להלן – דיווח רבעוני).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – רבעון הדיווח).

{{ח:סעיף|120|פרטי הדיווח הרבעוני}}
{{ח:ת}} בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ״ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
{{ח:תת|(3)}} דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
{{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}

{{ח:סעיף|121|הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם}}
{{ח:ת}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן – חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} (להלן – דיווח חודשי).

{{ח:סעיף|122|פרטי הדיווח החודשי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(3)}} כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(4)}} כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(5)}} שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(6)}} קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
{{ח:תת|(7)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}

{{ח:סעיף|123|הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נודע לראשונה“ – נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} (להלן – דיווח מיידי).
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|124|חריגה מאישור ביצוע|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

{{ח:סעיף|125|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

{{ח:סעיף|126|שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח}}
{{ח:ת}} הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

{{ח:סעיף|127|אירוע פגיעה במים}}
{{ח:ת}} נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}

{{ח:סעיף|128|מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח}}
{{ח:ת}} מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

{{ח:סעיף|129|מכ״מ הגשם}}
{{ח:ת}} מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ״מ הגשם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|130|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן – יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2012).

{{ח:סעיף|131|הוראות מעבר|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו־2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
{{ח:תת|(ד)}} מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

{{ח:סעיף|132|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ח טבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|90.}} &quot;הגשת תכנון כללי
{{ח:תתתת}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(א)}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} נאמר:
{{ח:תתת|4.}} &quot;חישוב הכמות הכוללת
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 2(2.1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 7(2)(2.1)]}} לכללי התעריפים}}; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים}}, לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 – ההגדרה ”סל מדדי הפיתוח“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד או הרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 – ההגדרה ”סל המדדים“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11 – ההגדרה ”סל מדדי אחזקה ותפעול“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} – ”ההגדרה פעולות אחזקה“ {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיף 47}} – ”ההגדרה פעולות חידוש“)}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות קידוח ושאיבה'''
{{ח:תת|1.}} קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
{{ח:תת|2.}} החלפת משאבה;
{{ח:תת|3.}} החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד חשמל'''
{{ח:תת|4.}} החלפת לוח חשמל כוח;
{{ח:תת|5.}} החלפת לוח חשמל פיקוד;
{{ח:תת|6.}} החלפת שנאי;
{{ח:תת|7.}} החלפת מנוע.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
{{ח:תת|8.}} התקנת מיתקן קצה חדש.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בקווי מים'''
{{ח:תת|9.}} החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ־700 מטרים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבודות אזרחיות'''
{{ח:תת|10.}} התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
{{ח:תת|11.}} החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
{{ח:תת|12.}} התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
{{ח:תת|13.}} החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
{{ח:תת|14.}} הוספת רכיבים למערכת קיימת – הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
{{ח:תת|15.}} התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ־48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות שונות'''
{{ח:תת|16.}} החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
{{ח:תת|17.}} התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
{{ח:תת|18.}} התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|19.}} רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לאחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – קדיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן סינון וטיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד פיקוד ובקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן טיפול במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור צרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד מיגון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפעל המים'''
{{ח:תת|(1)}} קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 – ההגדרה ”המחיר לקילוואט שעה“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 – ההגדרה ”אזור מנותק“}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|וסעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעלה כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.438&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.669&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – שפכי דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – תשלובת הקישון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.924&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 – ההגדרה ”מקור מים“}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|וסעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|ו־21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מקור מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה או הוחדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני התפלת מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קליטת מי־ים מותפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנרכשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.266&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29 – ההגדרה ”סוג מים“}} {{ח:פנימי|סעיף 32|וסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות למ״ק {{ש}} (אגורות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שהופקו במפעלי התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שאינם שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39 – ההגדרה ”סל מדדי הגברת מטר“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן־גוריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסת מחקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זריעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מפעל המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ביצוע עצמי מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, לפני יום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית אב למים שפירים לנגב;
{{ח:תת|(2)}} תכנית אב ליהודה ושומרון;
{{ח:תת|(3)}} תכנית אב גליל מערבי;
{{ח:תת|(4)}} הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
{{ח:תת|(5)}} שלב א׳ באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מפעלי התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ פריט בספרי מקורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הקיים בשנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קידוח בסלעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} קידוח באבן רכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קידוח בחולות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} קידוח החדרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;a40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} קידוח תצפית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} ביתן בטון וטרומי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבנים טרומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} משאבות בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מכשירי פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מיגון ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} כלורינטורים בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מובילים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} תעלות מבטון מזוין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} תעלות רגילות ועפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מנהרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} צינורות אסבסט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} פי.וי.סי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} פלדה בלא ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} פלדה עם ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} פלדה לא מוגנת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} בטון רגילים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} בטון מאומצים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מאגרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(41)}} בריכות ומגדלי בטון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(42)}} בריכות עפר מצופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1402&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(43)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1403&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(44)}} בריכות עפר רגילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(45)}} בריכות בטון דרוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(46)}} בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(47)}} בריכות פלדה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1406&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(48)}} בריכות פלסטיק משוריין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(49)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(50)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(51)}} בטון מעל הקרקע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(52)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(53)}} מבנה אבן תת־קרקעי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(54)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1525&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(55)}} ביתן טרומי בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(56)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(57)}} משאבות בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(58)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1542&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(59)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(60)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(61)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(62)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(63)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(64)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(65)}} פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(66)}} שוחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(67)}} מיגון, מגופים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(68)}} כלורינטורים בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1547&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(69)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(70)}} משאבה אופקית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(71)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(72)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(73)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(74)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(75)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מעיינות – סכרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(76)}} מעינות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(77)}} סכרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1602&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''חיבורי צרכן'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(78)}} חיבור צרכן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(79)}} גדרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(80)}} כבישים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(81)}} דרכים סוג א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(82)}} דרכים סוג ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(83)}} דרכים סוג ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(84)}} דרכים סוג ד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(85)}} דרכי גישה להפחתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(86)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(87)}} ביתני בטון בקווים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1922&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(88)}} מיתקני התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(89)}} מיתקני טיפול סינון וטיהור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(90)}} מיתקני הכלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(91)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(92)}} מיתקני הגנה קטודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(93)}} צינורות ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(94)}} משאבות בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(95)}} דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(96)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(97)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(98)}} שנאים בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(99)}} מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(100)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 81|סעיפים 81(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:ת}} טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה לפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות המים (ש״ח מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:ת}} טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}} ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:ת}} לכל פרויקט – טבלה שתכלול את הנתונים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}}, והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה למבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטאטוס המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות צפויה מצטברת עד תום השנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד הצפוי להכרה בהשקעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:ת}} אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ־10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר א׳ התשע״א (28 בפברואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>kfdxpqzu1wypnwi2d01ngkzphyhhixl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417753</id>
      <parentid>1417745</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T11:30:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417752]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="201375" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע״א–2011}}

{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 806|כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)}}, {{ח:תיבה|866|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 469|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 334|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 377|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1324|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 1087|תיקון}}, {{ח:תיבה|2228|תיקון מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 252|ת״ט}}, {{ח:תיבה|332|תיקון}}, {{ח:תיבה|338|תיקון [תשע״ז] [צ״ל: מס׳ 2] (תיקון)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 2230|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 3440|תיקון}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1320|תיקון}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 21|סעיפים 21}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 111|111}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 112|112}}, {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יז|124יז(א)(1), (4) ו־(5)}} {{ח:חיצוני|חוק המים|לחוק המים, התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), ולאחר שקוימו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 113|סעיפים 113(א)}} {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יח|ו־124יח(ד) לחוק}}, קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה (להלן – הכללים):
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:קטע2||תוכן עניינים}}

{{ח:סעיף*}}
&lt;div class=&quot;law-toc&quot;&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-3&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4|תוספת רביעית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5|תוספת חמישית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 10|תוספת עשירית}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 12|תוספת שתים עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;div class=&quot;law-toc-2&quot;&gt;{{ח:פנימי|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}&lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;

{{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|1|מטרת הכללים}}
{{ח:ת}} מטרות הכללים הן:
{{ח:תת|(1)}} לקבוע את העלויות המוכרות למקורות לשם פעילות אספקת מים על ידה ואת ההכנסות המוכרות של מקורות, לצורך הכרתן בתעריפי המים המסופקים מאת מקורות ולצורך עדכונם של תעריפי המים מדי שנה בשנה לפי הפרש העלות והכמות הכוללת;
{{ח:תת|(2)}} לקבוע מסגרת תקציב והנחיות למקורות לצורך הכנת תכנית פיתוח, לקבוע את אופן ההכרה בעלותה ולפקח על ביצועה;
{{ח:תת|(3)}} לקבוע את חובות הדיווח החלות על מקורות כספק מים ולצורך יישום הכללים.

{{ח:סעיף|2|הגדרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ד, תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע פגיעה במים“ – אירוע הגורם או העלול לגרום לפגיעה ממשית באספקת מים המיועדים לשתייה, באיכות מים כאמור או ביכולת של מקור מים ותשתית מים המיועדים לשתייה לשמש לייעודם האמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט“ – אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית שכתובתו WWW.WATER.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל“ – האתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל שכתובתו PUA.GOV.IL;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החדרת מים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 44א|בסעיף 44א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היטל הפקה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 116|בסעיף 116 לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכמות הכוללת“ – הכמות הכוללת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מוכרות“ – סך כל ההכנסות המוכרות של מקורות, לפי כללים אלה, לצורך חישוב תעריפי המים המסופקים מאת מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרש העלות“ – ההפרש המצטבר בין ההכנסות המוכרות לבין עלות המים, מהמועד הקובע עד תום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות הממשלתית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יא|בסעיף 124יא לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי מקורות“ – השקעה במפעלי מקורות פעילים, למעט מפעלי המוביל הארצי, שהכירה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי“ – השקעה במפעלים פעילים של המוביל הארצי, שהכירה בה הרשות הממשלתית לפני מועד תחילתם של הכללים או לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, השקעה בפעולות חידוש לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} בניכוי פחת שהכירה הרשות הממשלתית על אותם מפעלים עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011) והסכום שנוסף להשקעה המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה קשורה“ – חברה־בת וחברה קשורה כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חודש הבסיס“ – החודש שקדם לחודש שבו נערך אומדן לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מ״ק“ – מטר מעוקב של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כללי התעריפים“ – {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ״ז–1987}}, כפי שיעודכנו מזמן לזמן;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת המוביל הארצי“ – מקורות המוביל הארצי ונכסים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועד הקובע“ – 1 בינואר 2011;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מועצת הרשות הממשלתית“ – מועצת הרשות הממשלתית שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124טו|סעיף 124טו לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל הרשות הממשלתית“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 124יט|סעיף 124יט לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המוביל הארצי“ – מפעל מים שמחזיקה חברת המוביל הארצי בנאמנות לטובת מדינת ישראל, לרבות מפעל מים שמחזיקה מקורות והמיועד להעברה לחברת המוביל הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל המים הארצי“ – מפעל המוביל הארצי המשמש להולכת מים מאגם הכינרת עד ראש העין;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מים“ – מערכת מיתקנים בעלי ייחוד גאוגרפי או אחר, המשמשים כולם להפקה, הספקה, החדרה, אגירה, הולכה, השבחה, ניטור או חלוקה של מים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מערכת“ – מפעל מקורות, למעט מפעל המים הארצי ומפעל התפלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל התפלה“ – מפעל מקורות המשמש להתפלת מי־ים או מים מליחים או לטיפול בהרחקת מזהמים, המנוי {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל מקורות“ – מפעל מים המצוי בבעלות מקורות או שהיא מחזיקה בו;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעלי הקידוחים“ – מפעלי מקורות המנויים בספרי מקורות בקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 432“ ובקבוצת מפעלי המים ”תת־מפעל 433“;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם הפחתה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות“ – מקורות חברת מים בע״מ;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן אשכול“ – מפעל המוביל הארצי שבאתר אשכול המשמש לסינון מי מפעל המים הארצי (מיתקן 260137);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיווג נכס“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|בתקנות הארנונה}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח החדש“ – סל מדדי הפיתוח של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הפיתוח היסודי“ – סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי היחס המצוין לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים החדש“ – סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל המדדים היסודי“ – סל המדדים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות אנרגיה“ – עלות האנרגיה הדרושה לפעילות אספקת מים, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות המים“ – סך כל עלות המים המוכרת לצורך חישוב תעריפי מקורות, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות הפלרה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה“ – עלות החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}}, המוכרת לצורך חישוב עלות המים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות קבועה“ – העלות הקבועה המוכרת לצורך חישוב עלות המים, לרבות העלויות המוכרות בעד שכר עבודה, הוצאות תחבורה כולל פחת רכב, הוצאות משרד ראשי ומשרדי המרחבים, תשלומי מסים לרשויות מקומיות, הוצאות ביטוח, הוצאות מחקרים וסקרים, הוצאות דיווח וחיבור למערכות, הוצאות אבטחה, ביטחון מים וטיפול באירועי פגיעה במים, הוצאות מערכת הבקרה (SCADA) ומכ״מ הגשם, עלויות ניטור מקורות מים, העלות הקבועה של פעילות החדרת מים ופחת בניינים וציוד והריבית והתשואה עליהם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת אחזקה“ – פעולה הדרושה לאחזקה של מפעלי מים במצב תקין, ושאינה מנויה {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}, למעט פעולות שעלותן מוכרת בעלות הקבועה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעילות אספקת מים“ – פעילות הדרושה להבטחת אספקת מים לפי דין, שמבצעת מקורות עד לנקודת החיבור של צרכניה, לרבות הפקתם, הובלתם, אגירתם, החדרתם, הטיפול בהם ומתן שירותי תשתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים|החוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן האחזקה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תחזית הצריכה“ – כמות הצריכה החזויה של מים שמקורות תספק, בחלוקה לפי מקורם ולפי המטרות והשימושים המיועדים להם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הזרמה“ – תכנית להזרמת מי קידוחים לנחלים אשר נקבעה בצו הרשאה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 20יא|סעיף 20יא לחוק}} או בהיתר לפי {{ח:חיצוני|חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות#סעיף 4|סעיף 4 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי״ח–1957}}, שניתנו למקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי מקורות“ – התעריפים הקבועים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות בריאות העם“ – {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי־שתייה), התשל״ד–1974}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הארנונה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס״ז–2007}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשלומי פיצויים“ – תשלומים ששילמה מקורות, לפי הסכם עם הוועדה המקומית, למי שנפגע מתכנית, בשל תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 197|סעיף 197(א) לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}}.

{{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הפרש העלות והכמות הכוללת}}

{{ח:סעיף|3|ריבית על ההפרש השנתי}}
{{ח:ת}} עלתה עלות המים בשנה כלשהי על ההכנסות המוכרות באותה השנה, או עלו ההכנסות המוכרות בשנה כלשהי על עלות המים באותה השנה (להלן – הפרש העלות השנתי), תיווסף או תופחת, לפי הענין, מהפרש העלות, ריבית על הפרש העלות השנתי באותה השנה, לפי שיעור ריבית החשב הכללי שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן.

{{ח:סעיף|4|חישוב הכמות הכוללת}}
{{ח:תת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת, תופחת תחזית הצריכה של מים כאמור בסעיף קטן (א), שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם, ותחזית הצריכה של כמות המים הנחרגת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, של מים כאמור תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 7(3)(ב)3.2(6) לכללי התעריפים}}, לפי שיעור החריגה הצפויה.

{{ח:סעיף|5|קביעת תחזית הצריכה}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־20 בספטמבר בכל שנה תעביר הרשות הממשלתית למקורות את תחזית הצריכה לשנה הבאה ואת ההנחות המהותיות שהונחו בבסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות רשאית להגיש לרשות הממשלתית התייחסות לתחזית הצריכה, תוך 14 יום ממועד קבלתה.
{{ח:תת|(ג)}} הגישה מקורות התייחסות כאמור, תודיע הרשות הממשלתית למקורות תוך 14 יום ממועד קבלת ההתייחסות האם החליטה לעדכן את תחזית הצריכה אם לאו.
{{ח:תת|(ד)}} הרשות הממשלתית תפרסם את תחזית הצריכה באתר האינטרנט.

{{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: עלות המים}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חישוב עלות המים}}

{{ח:סעיף|6|רכיבי עלות המים|תיקון: תשע״ו־2, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} עלות המים כוללת את כל רכיבי העלות המוכרים לצורך ביצוע פעילות אספקת מים, והיא שווה לסך כל רכיבי העלות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} עלות קבועה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}};
{{ח:תתת|(2)}} עלות האנרגיה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}};
{{ח:תתת|(3)}} עלות השבחה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}};
{{ח:תתת|(4)}} עלות פעולות המיועדות להגברת המטר לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳}};
{{ח:תתת|(5)}} עלות רכישת מים מצדדים שלישיים ורכישת שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳}};
{{ח:תתת|(5א)}} עלות מתן שירותי תשתית לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1}};
{{ח:תתת|(6)}} תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳}};
{{ח:תתת|(7)}} דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי ששילמה מקורות לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|סימן ח׳}};
{{ח:תתת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תתת|(9)}} אספקת מים לאחרים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן י|סימן י׳}};
{{ח:תתת|(10)}} השתתפות בתשלומי פיצויים לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יא|סימן יא׳}};
{{ח:תתת|(11)}} הכרה בפחת גבייה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן יב|סימן יב׳}};
{{ח:תתת|(12)}} סכום שנקבע לתשלום בהוראת שינוי לפי סעיף קטן (ו).
{{ח:תת|(ב)}} הכרה ברכיב של עלות המים יכול שתבסס על עלות בפועל, על אומדן, על עלות מחושבת או על כל דרך אחרת לקביעת עלות המים, והכל כפי שנקבע בכללים אלה.
{{ח:תת|(ג)}} רכיב עלות שלא נקבעה הוראה מפורשת בכללים לגבי אופן חישובו או זקיפתו, לא ייכלל בעלות המים.
{{ח:תת|(ד)}} השתנו ההוצאות של מקורות בעקבות הוראת דין, החלטת ממשלה או הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין, בעניין איכות המים, איכות הסביבה, תברואה, ביטחון מים או בטיחות מים, שמועד כניסתה לתוקף חל לאחר מועד תחילתם של הכללים ושעלותן אינה מוכרת בכללים, יתוקנו הכללים כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית, ובלבד שמנהל הרשות הממשלתית לא מצא כי ההוצאה נגרמה בשל רשלנות או מחדל של מקורות, ולעניין הוראה שנתן מי שהוסמך לתיתה על פי דין – שמקורות הודיעה בכתב למנהל הרשות הממשלתית על מתן ההוראה בסמוך לאחר קבלתה וטרם ביצועה ופעלה לפי הנחיותיו כל עוד הן אינן סותרות את ההוראה.
{{ח:תת|(ה)}} לא תיכלל בעלות המים עלות בעד פעילות אספקת מים יותר מפעם אחת.
{{ח:תת|(ו)}} תיכלל בעלות המים עלות שנקבעה כסכום לתשלום בהוראת שינוי שינפיק מנהל הרשות, באישור מועצת הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|7|דיווח חסר}}
{{ח:תת|(א)}} לא הגישה מקורות לרשות הממשלתית דיווח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} הדרוש לצורך חישוב רכיב של עלות המים או חלק ממנו (להלן – דיווח חסר), יכיר מנהל הרשות הממשלתית בעלות שמבוססת על הדיווח החסר לפי אומד דעתו, ובלבד שהסכום שיוכר לא יעלה על 90% מהסכום שהוכר בעד אותו חלק מרכיב העלות בשנה הקודמת.
{{ח:תת|(ב)}} הגישה מקורות דיווח באיחור או השלימה דיווח חסר (להלן – השלמת דיווח), תחושב העלות שמבוססת על השלמת הדיווח לפי הוראות הכללים ובלבד שהשלמת הדיווח הוגשה בתוך פרק זמן סביר בנסיבות העניין; ההפרש בין אומדן העלות לפי סעיף קטן (א) לבין העלות שחושבה לפי סעיף קטן זה, לא יישא ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} עד למועד הגשת השלמת דיווח.

{{ח:סעיף|8|הפחתת עלות המים בשל אי־&lt;wbr&gt;מילוי הוראות הכללים}}
{{ח:ת}} לא ביצעה מקורות פעולה שעלותה נכללת בעלות הקבועה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית מנימוקים שיפורטו בהחלטתו ולאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להפחית מהעלות הקבועה את העלות המוכרת לביצוע אותה פעולה, כפי שהחליט, עד לסכום של 2,300,000 שקלים חדשים בשנה.

{{ח:סעיף|9|עלות המים השנתית בשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות המים השנתית לשנה כלשהי שווה לסך כל רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|10|אומדן עלות המים השנתית בשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות המים לשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי העלות המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6(א)}} בעד אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}}.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: עלות קבועה}}

{{ח:סעיף|11|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|לסימן ב׳}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הקבוע“ – בשנת 2017 – 230 מיליון שקלים חדשים; בשנת 2018 – 218 מיליון שקלים חדשים; ומשנת 2019 ואילך – 205 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול“ – 33,945 מיליון שקלים חדשים בתוספת השקעה מוכרת במפעלי מקורות והשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, למעט רכיב ההצמדה על ההון ורכיב ההצמדה על החוב כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, שנעשתה מיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013), וכן למעט השקעה במפעל מים, או חלק ממנו, שחדל לשמש לפעילות אספקת מים או שוועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, קבעה כי יש לחדול מהכרה בהשקעה בו, ובלא הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51א|סעיף 51א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההכרה“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 13א|בסעיף 13א}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי אחזקה ותפעול“ – סל מדדים המורכב מהמדדים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}}, לפי היחס המצוין לצדם.

{{ח:סעיף|12|העלות הקבועה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות הקבועה לשנה כלשהי שווה לסכום הקבוע בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית מההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה באותה השנה בניכוי ההשקעה כאמור שנגרעה באותה השנה.

{{ח:סעיף|13|אומדן העלות הקבועה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן העלות הקבועה לשנה כלשהי הוא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – הסכום הקבוע לאותה השנה בתוספת מכפלה של מקדם ההכרה בסך כל ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול הצפויה ב־31 בדצמבר של השנה שקדמה לה ומחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|13א|מקדם הכרה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקדם ההכרה שווה לממוצע משוקלל של שיעור ההכרה הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4א|בתוספת רביעית א׳}}, לפי ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסוג הנכס שלו נקבע אותו שיעור הכרה, ב־31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנה שבה חושב מקדם ההכרה.
{{ח:תת|(ב)}} מקדם ההכרה כאמור בסעיף קטן (א), יעודכן אחת לשלוש שנים; מנהל הרשות הממשלתית יודיע על ערך מקדם ההכרה כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) מנהל הרשות הממשלתית יקבע, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה ובאישור מועצת הרשות הממשלתית, את מקדם ההכרה למפעלי המים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 4ב|בתוספת הרביעית ב׳}}, ובלבד שלא יעלה על מקדם ההכרה שנקבע לפי סעיף קטן (א).

{{ח:סעיף|14||תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|15|עדכון הסכום הקבוע וההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הסכום הקבוע יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל המדדים שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל המדדים היסודי.
{{ח:תת|(ב)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן ב־1 בינואר של כל שנה –
{{ח:תתת|(1)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול, למעט השקעה שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016;
{{ח:תתת|(2)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול שהתווספה מאז מועד העדכון הקודם – לפי מחצית שיעור השינוי של סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי אחזקה ותפעול שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון – סל מדדי אחזקה ותפעול של חודש דצמבר 2016.

{{ח:סעיף|16||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|17א|תוספת התייעלות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ח}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה:
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר“ – מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד השכר היסודי“ – מדד השכר הממוצע בשנת 2015;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההתייעלות“, לשנה – ההפרש בין עלות השכר המתואמת לבין עלות השכר המחושבת לאותה שנה, אם הוא חיובי;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר“ – עלות השכר לפי הדוחות הכספיים של מקורות, למעט עלות שכר הכרוכה בביצוע עבודות ומתן שירותים לאחרים;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מתואמת“, לשנה – עלות השכר לאותה שנה, בהתעלם משינויים בהנחות אקטואריות ומעלויות פרישת עובדים, ובניכוי עלויות שכר שלא נכללו בעלות השכר לשנת 2015 ושמנהל הרשות הממשלתית, באישור מועצת הרשות, החליט כי הוצאתן מביאה לחיסכון בעלויות וקיימות נסיבות מיוחדות לניכוין;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות שכר מחושבת“, לשנה – עלות השכר לשנת 2015, בתוספת מכפלה של התוספת להשקעה המוכרת במפעלי מקורות משנת 2016 ועד אותה שנה ב־0.6%, צמודה לשינוי במדד השכר הממוצע באותה שנה לעומת מדד השכר היסודי, בתוספת מכפלה של 3% בהפרש בין הוצאות הפיתוח באותה השנה לבין הוצאות הפיתוח בשנת 2015, ובניכוי סכום ההתייעלות בשנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} בעד כל אחת מהשנים 2017 עד 2020 שבה יש סכום התייעלות, ייווסף לעלות המוכרת באותה שנה ובכל אחת משלוש השנים שלאחריה הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתת|(1)}} מחצית סכום ההתייעלות באותה שנה;
{{ח:תתת|(2)}} 5 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|17ב|עריכת מפקד נכסים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד יום י״ג בטבת התשע״ח (31 בדצמבר 2017) מפקד נכסים לכל מפעלי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תערוך את מפקד הנכסים במתכונת שיאשר לה מנהל רשות המים או מי שהוא הסמיך לכך.

{{ח:סעיף|17ג|עדכון השקעה מוכרת לאחזקה ולתפעול|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול תעודכן לפי מפקד הנכסים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ההפרש בין ההשקעה המוכרת לפי מפקד הנכסים ובין ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול קטן מ־1,200 מיליון שקלים חדשים, לא תעודכן ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול; עלה ההפרש כאמור על 1,200 מיליון שקלים חדשים – תופחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בסכום ההפרש העולה על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בפריסה על פני 10 שנים.
{{ח:תת|(ג)}} לא הגישה מקורות מפקד נכסים במתכונת שאושרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17ב|סעיף 17ב}}, תפחת ההשקעה המוכרת לאחזקה ולתפעול בשיעור של 1.5% לשנה, החל משנת 2018.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: עלות האנרגיה}}

{{ח:סעיף|18|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור מנותק“ – אזור המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המחיר לקילוואט שעה“ – סכום המכפלה של תעריפי עומס–זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5|שבתוספת החמישית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקדם ההתייעלות“ – בשנת 2017 – 0.99; בשנת 2018 – 0.98; בשנת 2019 – 0.97; בשנת 2020 – 0.96; בשנת 2021 – 0.95, ובשנת 2022 ואילך – מקדם ההתייעלות בשנה הקודמת פחות 0.002;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקור מים“ – מקור מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, למעט מפעל המים הארצי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה החודשית“ – עלות האנרגיה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי עומס–זמן“ – תעריפי צריכת החשמל, לפי עומס המערכת וזמן הצריכה, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים–חשמל;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף קיבולת“ – תשלום הקיבולת השנתי, לפי סוג המתח וגודל החיבור, כפי שקובעת מזמן לזמן הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל ושהיא נוהגת לפרסם באתר האינטרנט של הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, מחולק ב־12.

{{ח:סעיף|19|עלות האנרגיה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות האנרגיה לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל עלות האנרגיה החודשית ב־12 החודשים של אותה שנה.

{{ח:סעיף|20|אומדן עלות האנרגיה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות האנרגיה לשנה כלשהי שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות האנרגיה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד התקופה שמחודש שבו נערך האומדן עד תום אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים;
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם החלה – סך כל אומדן עלויות האנרגיה בעד אותה שנה; אומדן עלות האנרגיה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיפים 21א}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 27|ו־27}}, בהתבסס על המחיר לקילוואט שעה בחודש הבסיס ועל תחזית הצריכה, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|21|רכיבי עלות האנרגיה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש עלות האנרגיה החודשית המוכרת היא סכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה, הולכה והחדרה של מים במפעלי המערכת ובמפעל המוביל הארצי, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21א|בסעיף 21א}};
{{ח:תת|(2)}} עלות האנרגיה המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים באותו חודש, כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 21ב|בסעיף 21ב}};
{{ח:תת|(3)}} סך כל מכפלת גודל החיבור של כל מיתקן המחובר לרשת החשמל בתעריף הקיבולת שלו.

{{ח:סעיף|21א|עלות האנרגיה במפעלי המערכת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעלי המערכת שאינם באזור מנותק שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה, רכשה, החדירה או הפיקה מכל מקור מים, באנרגיה למ״ק הקבועה לאותו מקור מים {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}} ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ב|עלות האנרגיה באזורים מנותקים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים באזורים מנותקים שווה למכפלת המחיר לקילוואט שעה בכמות המים שמקורות מכרה בכל אזור מנותק ובאנרגיה למ״ק הקבועה לאותו אזור {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת חמישית א׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|21ג|עלות האנרגיה במפעל המים הארצי|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות האנרגיה החודשית המוכרת בעד הפקה והולכה של מים במפעל המים הארצי שווה למכפלת סכום המכפלות של תעריפי עומס זמן במשקלות {{ח:פנימי|תוספת 5ג|שבתוספת החמישית ג׳}}, בכמות המים שמקורות הפיקה במפעל המים הארצי, באנרגיה למ״ק הקבועה למפעל המים הארצי {{ח:פנימי|תוספת 5ב|בתוספת חמישית ב׳}}, ובמקדם ההתייעלות.

{{ח:סעיף|22||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|23|התאמות לעלות האנרגיה|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר הממוצע לקילוואט שעה“ – חלוקה של הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל בכמות האנרגיה בקילוואט שעה שרכשה מאחרים באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות האנרגיה שנדרשה בפועל“ – הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות בתוספת מכפלה של כמות האנרגיה בקילוואט שעה שיוצרה במפעלי מקורות וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות במחיר לקילו וואט שעה, לפי תעריפי אנרגיה מתחדשת החלים על מיתקנים דומים, ואם מקורות מקימה, מתחזקת או מתפעלת את אותם מיתקנים בעצמה או ממקורותיה הכספיים באמצעות טורבינה הידרו־אלקטרית, גנרטור דיזל־גז היברידי או אמצעים אחרים שאישר מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(4)}} – בניכוי של 3%, ובאמצעות אמצעים אחרים – בניכוי של 5%.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של האנרגיה הדרושה להפקה ולהולכה של מים במפעלי מקורות בשנה כלשהי (להלן בסעיף זה – העלות השנתית המוכרת) תותאם באופן הזה:
{{ח:תתת|(1)}} אם בשנה כלשהי עלות האנרגיה שנדרשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי מקורות (להלן – העלות השנתית בפועל) תהיה גבוהה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בתוספת 2.5% (להלן – הרף העליון), ייווסף לעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין הרף העליון לבין העלות השנתית בפועל;
{{ח:תתת|(2)}} אם בשנה כלשהי העלות השנתית בפועל תהיה נמוכה מהעלות השנתית המוכרת בעד אותה שנה בניכוי הרף התחתון, יופחת מהעלות האנרגיה בעד אותה שנה סכום השווה ל־85% מההפרש שבין העלות השנתית בפועל לבין הרף התחתון; בסעיף זה, ”הרף התחתון“ – בשנת 2017 – 6.5%; בשנת 2018 – 5.5%; בשנת 2019 – 4.5%; בשנת 2020 – 3.5%; בשנת 2021 ואילך – 2.5%.

{{ח:סעיף|24||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|25||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|26||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|27||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|28||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: עלות השבחה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|29|הגדרות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|לסימן ד׳}}|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד כימיקלים“ – מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה וכרייה וחציבה ליעדים מקומיים בענף ייצור כימיקלים בסיסיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 180630);
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד הכימיקלים היסודי“ – מדד כימיקלים של חודש דצמבר 2016;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג מים“ – סוג מים המנוי {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת השמינית א׳}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות השבחה חודשית“ – עלות השבחה לגבי חודש מסוים, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}.

{{ח:סעיף|30|עלות ההשבחה לשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות ההשבחה לשנה כלשהי שווה לסך כל עלות ההשבחה החודשית ב־12 החודשים של אותה השנה.

{{ח:סעיף|31|אומדן עלות ההשבחה לשנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות ההשבחה לשנה כלשהי היה שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} אם השנה החלה:
{{ח:תתת|(א)}} סך כל עלויות ההשבחה החודשיות בעד התקופה מתחילת השנה עד חודש הבסיס;
{{ח:תתת|(ב)}} סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד התקופה מהחודש שבו נערך האומדן עד תום התעריף אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(2)}} אם השנה טרם התחילה – סך כל אומדן עלויות ההשבחה בעד אותה שנה; אומדן עלות ההשבחה יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}}, בהתבסס על תחזית הצריכה.

{{ח:סעיף|32|רכיבי עלות ההשבחה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} לגבי כל חודש, עלות ההשבחה החודשית שווה למכפלת כמות המים שמקורות מכרה או הפיקה מכל סוג מים בעלות למ״ק הקבועה לאותו סוג מים {{ח:פנימי|תוספת 8א|בתוספת שמינית א׳}}.

{{ח:סעיף|32א|עלות נוספת בעד הקשיה וטיפול נוסף|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} נקבעה בדין חובה לבצע הקשיה וטיפול נוסף במים שמקורם במיתקני התפלת מים מליחים, ייווסף לעלות ההשבחה החודשית סכום השווה למכפלת כמות המים שמקורות הפיקה ממיתקני התפלת מים מליחים באותו חודש ב־0.087 שקלים חדשים למ״ק.

{{ח:סעיף|33||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|34||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|35||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|36||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|37|חישוב עלות השבחת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 32א|בסעיף 32א}} {{ח:פנימי|תוספת 8א|ובתוספת השמינית א׳}} יחושבו לגבי כל חודש, לפי שיעור השינוי של מדד הכימיקלים של אותו חודש לעומת מדד הכימיקלים היסודי.

{{ח:סעיף|38||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: עלות פעולות להגברת המטר}}

{{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההוצאה השנתית הקבועה“ – 3,603,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר“ – סל מדדים המורכב מהמדדים {{ח:פנימי|תוספת 10|שבתוספת העשירית}}, לפי יחס המשקלות הרשום לצדם;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר החדש“ – סל מדדי הגברת המטר של החודש שלגביונ ערך החישוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל מדדי הגברת המטר היסודי“ – סל מדדי הגברת המטר של חודש דצמבר 2010;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת זריעה“ – התקופה שמ־1 באוקטובר של שנה כלשהי עד 31 במרס של השנה שלאחריה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעת פעילות“ – שעת טיסה הנערכת במסגרת פעולות המיועדות להגברת המטר;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית“ – תכנית לביצוע פעולות המיועדות להגברת המטר.

{{ח:סעיף|40|אישור מנהל הרשות}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש למנהל הרשות הממשלתית עד 1 באוגוסט של כל שנה תכנית לשנת הזריעה המתחילה באותה שנה.
{{ח:תת|(ב)}} אישר מנהל הרשות הממשלתית את התכנית, תיכלל בעלות המים לאותה שנת זריעה עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לפי התכנית, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}}.

{{ח:סעיף|41|עלות הגברת המטר לשנה שהסתיימה}}
{{ח:ת}} עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי תהיה שווה לסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ועלות שעות הפעילות שבוצעו בפועל, באותה שנה, ובלבד שמספרן לא יעלה על מספר שעות הפעילות המרבי שאושרו בתכנית.

{{ח:סעיף|42|אומדן עלות הגברת המטר לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן עלות הפעולות המיועדות להגברת המטר לשנה כלשהי יחושב כסך כל ההוצאה השנתית הקבועה ומכפלת המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}} במספר שעות הפעילות שאושרו בתכנית לאותה השנה, לפי סוג שעת הפעילות.

{{ח:סעיף|43|חישוב עלות הגברת המטר}}
{{ח:תת|(א)}} ההוצאה השנתית הקבועה, תחושב לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של המדד של חודש ינואר של אותה השנה לעומת המדד היסודי; סכום שהשתנה כאמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.
{{ח:תת|(ב)}} המחיר המוכר לשעת פעילות {{ח:פנימי|תוספת 11|שבתוספת האחת עשרה}}, יחושב לכל חודש, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הגברת המטר החדש לעומת סל מדדי הגברת המטר היסודי; סכומים שחושבו כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של שקל חדש שלם.

{{ח:סעיף|44|הפסקת פעולות להגברת המטר}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להודיע למקורות עד יום 31 באוגוסט בשנה כלשהי, על הפסקת ביצוע פעולות להגברת המטר, החל בשנת הזריעה המתחילה באותה השנה; הודיע מנהל הרשות הממשלתית כאמור – לא תיכלל בעלות המים עלות הפעולות להגברת המטר החל בשנת הזריעה האמורה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית}}

{{ח:סעיף|45|רכישת שירותי אספקת מים ושירותי תשתית|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} עלות מוכרת של רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה כקבוע בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה תחושב לפי התעריף הקבוע לכך {{ח:חיצוני|כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב)#תוספת 2|בתוספת השנייה לכללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש״ע–2009}}.

{{ח:סעיף|46|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן עלות רכישת מים ורכישת שירותי תשתית ממפיק לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לשנה כלשהי יחושב לפי כמויות המים ולמחיר הקבועים בהוראה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת של רכישת שירותי הולכת מים או ביוב בתחומי חברה יחושב לפי כמות המים או הביוב שמקורות צפויה להוליך באמצעות החברה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ו1|סימן ו׳1: עלות מוכרת של מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|46א|עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, תהיה שווה למכפלה של כמות המים במ״ק שלגביהם סיפקה מקורות שירותי תשתית באותו חודש, בסכום עלות האנרגיה למ״ק ועלות ההשבחה למ״ק הדרושות למתן שירותי התשתית, כפי שיורה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|הסעיף האמור}}, בתוספת 10%.

{{ח:סעיף|46ב|אומדן עלות רכישת מים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} אומדן עלות מוכרת בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי הוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} לשנה כלשהי יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 46א|בסעיף 46א}}, לפי כמויות המים הקבועות בהוראה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: תשואה על הון, הוצאות ריבית ופחת}}

{{ח:סעיף|47|הגדרות|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ – איגרות חוב צמודות למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית קבועה, שהוצאו לפי {{ח:חיצוני|חוק מלווה מדינה|חוק מלווה מדינה, התשל״ט–1979}}, הרשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע״מ, אשר יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס תקני“, לשנה – שווי ההלוואות המצטבר בניכוי סך כל סכום הגיוס המתואם בתקופה שמיום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד תום השנה שקדמה לאותה שנה, מתואם לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום גיוס מתואם“, לשנה – סכום הגיוס התקני באותה שנה בניכוי 5% לשנה מאותה שנה עד המועד שלגביו נערך החישוב, כשהוא מתואם לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד שלגביו נערך החישוב לעומת המדד הממוצע באותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות חידוש“ – הפעולות המנויות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההון“ – 35% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על ההון;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב ההצמדה על ההון“ ו”רכיב ההצמדה על החוב“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכיב החוב על ההלוואות“ – 65% מהשווי המופחת של ההשקעה המוכרת, בתוספת רכיב ההצמדה על החוב;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית מצוטטת“, לשנה – ממוצע שנתי של הריבית חסרת סיכון המתפרסמת באתר האינטרנט של החברה שזכתה במכרז משרד האוצר לציטוט שערי ריבית חסרת סיכון ופרמיות סיכון לטובת שערוך נכסים בלתי סחירים, בתוספת ממוצע המרווחים לחברות הנוטלות אשראי למשך חיים ממוצע של 10 שנים והמדורגות בדירוג אשראי זהה לזה של מקורות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ריבית שנתית מוכרת“, לשנה –
{{ח:תתת|(1)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה עד יום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992) – 4.1%;
{{ח:תתת|(2)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום ח׳ בטבת התשנ״ג (1 בינואר 1993) עד יום י״ב בטבת התשנ״ט (31 בדצמבר 1998) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1993 עד 1998, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת מחצית האחוז;
{{ח:תתת|(3)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה מיום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) עד יום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016) – ממוצע משוקלל של התשואה השנתית בכל אחת מהשנים 1999 עד 2016, לפי השווי המתואם של ההשקעה בכל שנה, בתוספת אחוז אחד;
{{ח:תתת|(4)}} על השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) – ממוצע משוקלל של הריבית המצוטטת בכל שנה משנת 2017 עד אותה שנה, לפי סכום הגיוס התקני בכל שנה, מחושב לתום אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי הלוואות מצטבר“, לשנה – רכיב החוב על ההלוואות בעד השקעה מוכרת במפעלי מקורות שנעשתה אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) עד אותה שנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מופחת של השקעה מוכרת“ – ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בניכוי הפחת עליה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי מתואם של השקעה“, בשנה – ההשקעה המוכרת באותה שנה בניכוי פחת בשיעור של 3.36% לשנה, כשהיא מתואמת לפי שיעור השינוי של המדד הידוע במועד עדכון תעריפי המים לעומת המדד הממוצע באותה השנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה להון“, לשנה – התשואה השנתית בתוספת 4.85%, ובלבד שלא תפחת מ־5.5% ולא תעלה על 7%;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תשואה שנתית“, לשנה – הממוצע המשוקלל של התשואה השנתית לפדיון ברוטו על כל אחת מסדרות איגרות החוב, בכל אחד מימי המסחר באותה שנה, כפי שפרסם בנק ישראל, כשהוא מעוגל למספר הקרוב שהוא מכפלה של עשירית האחוז.

{{ח:סעיף|48|הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות בשל שנה שהסתיימה, שווה לתשואה המוכרת על רכיב ההון לפי {{ח:פנימי|סעיף 52|סעיף 52}}, הריבית המוכרת על רכיב החוב על הלוואות לפי {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} והפחת השנתי המוכר על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות וההפחתה השנתית של רכיב ההצמדה על ההון ושל רכיב ההצמדה על החוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}, בשל אותה שנה.

{{ח:סעיף|49|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן הסכום המוכר לצורך חישוב עלות המים בעד תשואה, הוצאות ריבית ופחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 52|בסעיפים 52}}, {{ח:פנימי|סעיף 53|53}} {{ח:פנימי|סעיף 54|ו־54}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי מקורות בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|50|הכרה בהשקעה בחידוש|תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרה משנים קודמות“ – ההפרש המצטבר מהמועד הקובע עד תום השנה הקודמת ליום חישוב היתרה, בין ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות לבין סכום ההשקעה המרבי, בכפוף להתאמות לפי סעיף קטן (ד);
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההשקעה המרבי“ – 150,000,000 שקלים חדשים בשנה בתוספת היתרה משנים קודמות.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי תיווסף ההשקעה בפועל בפעולות חידוש שערכה מקורות באותה שנה, לפי מפעל המים שבו נערכו פעולות החידוש, בתוספת הריבית השנתית המוכרת שנצברה על סכום ההשקעה, ממועד ביצוע ההשקעה עד למועד ההכרה בה, ובלבד שהסכום שייווסף להשקעה המוכרת לא יעלה על סכום ההשקעה המרבי.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן(ב), מקורות רשאית להשקיע בשנה כלשהי בפעולות חידוש השקעה עודפת מעבר לסכום ההשקעה המרבי עד לסך כל של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההשקעה העודפת); ערכה מקורות השקעה עודפת, יפחת סכום ההשקעה המרבי בשנה העוקבת בסכום ההשקעה העודפת; מקורות לא תהיה רשאית לבצע השקעה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ד)}} עלתה היתרה משנים קודמות בשנה כלשהי על 40,000,000 שקלים חדשים (להלן – הסכום העודף), תפחת היתרה משנים קודמות בסכום העודף.

{{ח:סעיף|51|הכרה בסכומי העמסה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות ולהשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי ייווספו בכל שנה 37,500,000 שקלים חדשים וסכום השווה ל־3% מהוצאות הפיתוח באותה השנה; סיווג ההוצאות כהשקעה ושיוכן למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|51א|הפחתת סכומים שלא הוכרו כהכנסה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} מההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יופחתו 50% מסך כל ההכנסות {{ח:פנימי|סעיף 74א|שבסעיף 74א(2)}}.

{{ח:סעיף|52|שיעור התשואה המוכרת|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה לפני אותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בתשואה להון.
{{ח:תת|(ב)}} התשואה המוכרת בשנה כלשהי על רכיב ההון במפעל מקורות שהחל לפעול לראשונה באותה שנה שווה למכפלה של רכיב ההון באותו מפעל בשיעור התשואה האפקטיבית מהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושב לפי תשואה אפקטיבית שנתית השווה לתשואה להון.

{{ח:סעיף|53|שיעור הריבית המוכרת|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:ת}} הריבית המוכרת בשנה כלשהי שווה למכפלה של רכיב החוב על הלוואות במפעלי מקורות בריבית השנתית המוכרת לאותה שנה, ובמפעל שהחל לפעול לראשונה באותה שנה – בריבית האפקטיבית בעבור התקופה שמהמועד שבו הוכרה ההשקעה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד תום השנה, מחושבת לפי הריבית השנתית המוכרת לאותה שנה.

{{ח:סעיף|54|שיעור הפחת המוכר|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} הפחת השנתי על ההשקעה המוכרת במפעלי מקורות יהיה בשיעור קבוע מסכום ההשקעה המוכרת, בהתאם לוותק ההשקעה, לסיווגה ולמשך הקיים שלה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(א1)}} רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון יופחתו, מדי חודש, בשיעור קבוע מרכיב ההצמדה, לפי סיווגה ולמשך הקיים של ההשקעה המוכרת שבעדה נקבע רכיב ההצמדה, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 13|בתוספת השלוש עשרה}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן(א), הפחת על השקעה מוכרת במפעלי מקורות, למעט השקעה מוכרת במפעל מים שחדל לפעול ושמנהל הרשות הממשלתית החליט להמשיך את ההכרה בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|סעיף 56}}, לא יעלה על הפחת הרשום בספרי מקורות בשל אותה השקעה.

{{ח:סעיף|55|תוספת רכיב הצמדה והצמדה למדד ולסל המדדים|תיקון: תשע״ה, תשע״ו, תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} סכום רכיב ההצמדה על החוב ורכיב ההצמדה על ההון ביום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) הוא אפס; לרכיב ההצמדה על הון ולרכיב ההצמדה על החוב, ייווספו או ייגרעו, לפי העניין, מדי חודש, הפרשי הצמדה לפי סעיף קטן (א1).
{{ח:תת|(א1)}} הפרשי ההצמדה שווים למכפלה של רכיב ההון או רכיב החוב על ההלוואות, לפי העניין, בשיעור השינוי של סל המדדים של החודש שלגביו נערך החישוב לעומת סל המדדים של החודש שקדם לו.
{{ח:תת|(ב)}} הסכומים הקבועים בהגדרת סכום ההשקעה המרבי {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 50|ובסעיף 50(ג) ו־(ד)}} יעודכנו לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל מדדי הפיתוח היסודי.
{{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}} יעודכן לגבי כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל המדדים של חודש ינואר של אותה השנה לעומת סל המדדים היסודי.

{{ח:סעיף|56|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול לא תוכר ההשקעה בו החל ברבעון שבו חדל לפעול, אלא אם כן מנהל הרשות הממשלתית החליט, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, כי מפעל המים חדל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות וכי בנסיבות העניין מוצדק להמשיך ולהכיר בהשקעה בו; החליט מנהל הרשות הממשלתית כאמור, תוכר ההשקעה באותו מפעל מים כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, החל ברבעון שבו חדל לפעול או מהמועד שבו דיווחה מקורות על הפסקת פעילותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 125|סעיף 125}}, לפי המאוחר מביניהם.

{{ח:סעיף|57|מפעל מים שטרם החל לפעול|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי, לאחר שנתן למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, להכיר כהשקעה מוכרת במפעלי מקורות או כהשקעה מוכרת במפעלי המוביל הארצי, לפי העניין, בכל אחד מאלה:
{{ח:תת|(1)}} השקעה במפעל מים שבנייתו הושלמה והמפעל ערוך לביצוע פעילות אספקת מים, שטרם החל לפעול, אם מצא כי טרם החל לפעול בשל נסיבות שאינן תלויות במקורות ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(2)}} השקעה במפעל מים שבנייתו טרם הושלמה, אם הורה למקורות להפסיק את הקמתו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(3)}} השקעה בקידוח שטרם החל לפעול, אם מצא כי הרכבם של המים המופקים מהקידוח אינם ראויים לשימוש ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה;
{{ח:תת|(4)}} השקעה בתכנון, לפי כללים אלה, של מפעל מים שבנייתו טרם החלה, אם הורה למקורות להפסיק את תכנונו ובנסיבות העניין מוצדק להכיר בהשקעה, או בחלק ממנה.

{{ח:סעיף|58|הגבלות על הכרה בעלויות התקשרות עם צדדים קשורים|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־2, תשע״ט, תשפ״ב}}
{{ח:תת|(א)}} ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שאינם בגדר פעולות חידוש, שסיפקה מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי לא יעלה על 8% מסך כל ערך שירותי התכנון שסופקו למקורות באותה שנה; שירותי התכנון לפי סעיף קטן זה יינתנו לתכנון כללי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}}, בלבד.
{{ח:תת|(ב)}} לא יוכרו למקורות עלויות ביצוע של עבודות פיתוח במפעלי מים, לרבות פעולות חידוש, שביצעה בעצמה או שמתקיים בהן בשנה כלשהי אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} סך כל ההיקף הכספי של ההתקשרויות לביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, שצפוי להתבצע באותה שנה, לפי כל המכרזים שמקורות לא הגבילה בהם את אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה, שעולה על אלה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 100 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 160 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 180 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 225 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} ביצוע עצמי לפי מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים המפורטים בפסקה (1);
{{ח:תתת|(3)}} ביצוע עצמי בלא מכרז בהיקף כספי שעולה על הסכומים האלה, בניכוי מחצית מהיקף העבודות לפי מכרז נטו באותה שנה:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 260 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 300 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 270 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} בשנת 2023 ואילך – 185 מיליון שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
{{ח:תתת|(1)}} פחתו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), ייווסף לאותם סכומים, לפי העניין, בשנה העוקבת ההפרש ביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שייווספו לא יעלה על 20,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:תתת|(2)}} עלו עלויות ביצוע עצמי בלא מכרז וביצוע עצמי לפי מכרז בשנה כלשהי על הסכומים שבסעיף קטן (ב), יוכרו למקורות עלויות ביצוע של אותן עבודות שמעבר לסכומים שבסעיף קטן (ב), עד לסכום מצטבר של 20,000,000 שקלים חדשים (להלן – סכום ההכרה העודפת); קיבלה מקורות הכרה עודפת, יפחת הסכום לפי סעיף קטן (ב)(3) בשנה העוקבת בסכום ההכרה העודפת; מקורות לא תקבל הכרה עודפת שנתיים ברציפות.
{{ח:תת|(ג)}} עבודות הפיתוח שבסעיף קטן (ב) לא יכללו בשנת 2020 את העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}; שיעור הביצוע העצמי של העבודות {{ח:פנימי|תוספת 12|שבתוספת השתים עשרה}}, למעט שירותי תכנון ופיקוח, לא יעלה על שיעור הביצוע העצמי המרבי הנקוב לצדן.
{{ח:תת|(ד)}} עלה ערך שירותי התכנון של מפעלי מים שסיפקו מקורות או חברות קשורות שלה בשנה כלשהי על השיעור הנקוב בסעיף קטן (א), או עלה ההיקף הכספי של ההתקשרויות של מקורות עם חברות קשורות שלה לביצוע עבודות פיתוח במפעלי מים על הסכומים בסעיף זה או השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 12|בתוספת השתים עשרה}} – תופחת ההשקעה המוכרת בסכום העודף של ערך שירותי התכנון או בסכום העודף של ההיקף הכספי של ההתקשרויות, לפי העניין, מעבר לסכומים ולשיעורים כאמור.
{{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי בלא מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שאינו ביצוע עצמי לפי מכרז;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עצמי לפי מכרז“ – ביצוע עבודות פיתוח, לרבות פעולות חידוש, באמצעות חברה קשורה של מקורות, שהתקשרות עמה לביצוע העבודות נעשתה לפי מכרז, ובלבד שלא היתה היחידה שהגישה בו הצעה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבודות לפי מכרז נטו“ – ההפרש בין ההיקף הכספי של עבודות שבוצעו בפועל באותה שנה בביצוע עצמי לפי מכרז ובין הסכומים האלה, אם הוא חיובי:
{{ח:תתתת|(1)}} בשנת 2020 – 10 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(2)}} בשנת 2021 – 40 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(3)}} בשנת 2022 – 50 מיליון שקלים חדשים;
{{ח:תתתת|(4)}} משנת 2023 ואילך – 70 מיליון שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|58א|תנאי לפרסום מכרז ולהתקשרות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות לא תפרסם מכרז בלא הגבלה של אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה ולא תתקשר עם חברה קשורה שלה בהסכם לביצוע עבודות לפי {{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ב)}}, אלא אם כן דיווחה על כוונתה לעשות כן לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}.
{{ח:תת|(ב)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, בתוך 45 ימים ממועד קבלת דוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 117א|סעיף 117א}}, לקבוע הגבלה על ההשתתפות של חברה קשורה שלה במכרז או לא להתקשר עמה בהסכם לביצוע עבודות, לגבי סוג, מטרת מים ואמינות אספקה נדרשת מסוימים, או אם מצא כי אי־הכללת ההגבלה או ההתקשרות בהסכם, עלולים לפגוע ביכולתה לעמוד בהגבלות {{ח:פנימי|סעיף 58|שבסעיף 58(ב)}}.

{{ח:סעיף|58ב|הכרה בהוצאות ביצוע עבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} להשקעה המוכרת במפעלי מקורות תיווסף מחצית מהעלות המפוקחת, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, של ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת חברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק תאגידי מים וביוב|בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001}}, או איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק איגודי ערים#סעיף 17ה|בסעיף 17ה לחוק איגודי ערים, התשט״ו–1955}}, ובלבד שמקורות לא חייבה אותם בסכום שנוסף להשקעה המוכרת כאמור.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ח|סימן ח׳: דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי}}

{{ח:סעיף|59|הגדרות|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ח|בסימן זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי שימוש מוכרים“ – דמי השימוש בעד השימוש במפעלי המוביל הארצי שמקורות שילמה לחברת המוביל הארצי, או רשמה בספריה כמוחזקים בנאמנות לטובתה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגרות חוב“ ו”תשואה שנתית“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}}, ואולם בכל מקום, במקום ”יתרת התקופה לפדיונן היא בין שבע לעשר שנים“ יקראו ”יתרת התקופה לפדיונן עולה על עשרים שנה“.

{{ח:סעיף|60|הכרה בדמי שימוש בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי בשל שנה שהסתיימה יהיו שווים למכפלה של ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי באותה שנה בתשואה השנתית בתוספת 0.675%.

{{ח:סעיף|61|אומדן הכרה בתשואה, ריבית ופחת בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} אומדן דמי השימוש המוכרים במפעלי המוביל הארצי, לשנה כלשהי, יחושב כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 60|בסעיף 60}}, בהתבסס על ההשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בתום השנה שקדמה לשנה שלגביה נערך האומדן ועל מחצית התוספת הצפויה להשקעה המוכרת במפעלי המוביל הארצי בשנה שלגביה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|62||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|63||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|64||תיקון: תשע״ב}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן ט|סימן ט׳: היטלי הפקה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|65||תיקון: תשע״ג, תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:קטע3|פרק ג סימן י|סימן י׳: אספקת מים לאחרים}}

{{ח:סעיף|66||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|67|עלות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד כמות המים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן לשנה שהסתיימה שווה למכפלה של המחיר לקילוואט שעה, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}}, באנרגיה למ״ק שנקבעה לאזור כנרת {{ח:פנימי|תוספת 5א|בתוספת החמישית א׳}} לכל מ״ק שסופק.

{{ח:סעיף|68||תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}}

{{ח:סעיף|69|עלות אספקת מים לרשות הפלסטינית בשל שנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בעד אספקת המים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים לשנה שהסתיימה שווה לסך כל ההוצאות, למעט עלות האנרגיה, שהוצאו בפועל באספקת מים במפעלי הקידוחים, בתוספת העלות המוכרת לאנרגיה במפעלי הקידוחים בעד מים שסופקו לרשות הפלסטינית שהוכרה לפי {{ח:פנימי|פרק 2 סימן ג|סימן ג׳ בפרק השני לכללים}}.

{{ח:סעיף|70|אומדן אספקת מים לאחרים בשל שנה שטרם הסתיימה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:תת|(א)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לממלכת ירדן בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה.
{{ח:תת|(ב)}} אומדן העלות המוכרת בעד אספקת מים לרשות הפלסטינית במפעלי הקידוחים בשנה כלשהי יחושב לתקופה שעד מועד עריכת האומדן – על בסיס כמות המים שסופקה והעלות בפועל, וממועד עריכת האומדן – על בסיס תחזית הצריכה והעלות המוכרת בתקופה המקבילה בשנה האחרונה שהסתיימה.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יא|סימן י״א: תשלום פיצויים}}

{{ח:סעיף|71|השתתפות בתשלומי פיצויים|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} העלות המוכרת בשל תשלומי פיצויים בשנה כלשהי שווה ל־80% מתשלומי הפיצויים ששילמה מקורות באותה השנה עד ל־10,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|72|הסדר תשלומי פיצויים}}
{{ח:ת}} שילמה מקורות בשנה כלשהי תשלומי פיצויים בסכום העולה על 10,000,000 שקלים חדשים – תקבע מועצת הרשות הממשלתית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, את העלות המוכרת של אותם תשלומי פיצויים.

{{ח:קטע3|פרק ג סימן יב|סימן י״ב: פחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:סעיף|72א|הכרה בפחת גבייה|תיקון: תשע״ו־2}}
{{ח:ת}} למקורות יוכר כהוצאה, בכל שנה, פחת גבייה בסכום השווה ל־0.1% מההכנסות ממכירת מים כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 73|בסעיף 73}}, למעט הכנסות ממכירת מים שסיפקה מקורות לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, אם ישנן.

{{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכנסות מוכרות}}

{{ח:סעיף|73|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע עבודות לאחרים“ – ביצוע עבודות להעתקת תשתיות של מקורות לבקשת גופים אחרים, ואם עלותן נכללת בחלקה בעלות המוכרת – החלק שאינו נכלל כאמור;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממכירת מים“ – סך כל המכפלה של כמות המים במ״ק שסיפקה מקורות, לרבות מים שסיפקה לממלכת ירדן ולרשות הפלסטינית, בתעריפי מקורות שהיו בתוקף במועד שבו סופקו המים, לפי סוגי המים והצרכן, או במחיר או בתעריף שנקבעו בהוראה לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, לפי העניין, והכנסות אחרות מהפקה או מאספקה של מים, ככל שישנן, ובלבד שהתעריף המוכר למי קולחים שמקורות רכשה מאחרים לא יפחת מתעריף מקורות הקבוע לאותם מי קולחים לפי איכותם בעת הרכישה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות ממתן שירותי תשתית“ – סך כל ההכנסות שלהן זכאית מקורות בעד מתן שירותי תשתית לאחרים לפי מחיר או תעריף שנקבעו בהוראה שקיבלה מקורות מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות מפעילות אספקת מים“ – סך כל ההכנסות ממכירת מים וההכנסות ממתן שירותי תשתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות אחרת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, לרבות הכנסות ממתן זכות שימוש בנכסים והכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע, ולמעט הכנסות מביצוע עבודות לאחרים, הכנסות מפעילות מתמשכת ומהשקעה בניירות ערך סחירים ובפיקדונות;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מפעילות מתמשכת“ – כל הכנסה של מקורות, שאינה הכנסה מפעילות אספקת מים, שנובעת ממתן שירותים לאחרים לאורך זמן בתחומי פעילות החברה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות נטו ממכירת רכוש קבוע“ – התמורה המתקבלת ממכירת רכוש קבוע בניכוי כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההוצאות שהוצאו במכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(2)}} המס החל על מכירת הרכוש הנמכר;
{{ח:תתת|(3)}} אם הרכוש הנמכר הוא זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי ומתקיימים בו הוראות {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|סעיף 49יא(ב)(1), (2) ו־(4) לחוק מיסוי מקרקעין}} בשינויים המחויבים, כשבכל מקום, במקום ”הזכות הנמכרת“ יבוא ”הרכוש הנמכר“ – שווי הזכות החלופית המתואמת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין}}, בשינויים המחויבים; לעניין פסקה זו –
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק מיסוי מקרקעין“ – {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}};
{{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מבנה עסקי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 49יא|בסעיף 49יא(א) לחוק מיסוי מקרקעין}};
{{ח:תתת|(4)}} לא היה הרכוש הנמכר זכות במקרקעין ומקורות רכשה בתוך ששת החודשים שלפני המכירה או ששת החודשים שלאחריה, רכוש קבוע מסוגו של הרכוש הנמכר, לחילוף הרכוש הנמכר (להלן – הרכוש החלופי) – התמורה ששילמה בעד הרכוש החלופי, או שכירתו, מהוונת לפי ממוצע משוקלל של התשואה המוכרת על רכיב ההון והריבית השנתית המוכרת על רכיב החוב על ההלוואות, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 47|בסעיף 47}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עלות מפוקחת“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 77ב|בסעיף 77ב(ב)}}.

{{ח:סעיף|74|הכנסה מוכרת בשנה שהסתיימה|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} ההכנסה המוכרת בשל שנה כלשהי שהסתיימה במועד חישוב ההכנסה שווה לסך כל אלה, באותה שנה:
{{ח:תת|(1)}} ההכנסות מפעילות אספקת מים;
{{ח:תת|(2)}} 25% מההכנסות מפעילות אחרת שנובעת ממתן זכות שימוש במיתקני מקורות לשם ייצור חשמל שלא לשם צריכתו בידי מקורות ומחצית ההכנסות מפעילות אחרת;
{{ח:תת|(3)}} 4% מההכנסות מפעילות מתמשכת;
{{ח:תת|(4)}} 4% מההכנסות מייצור חשמל ומכירתו לאחרים – אם יוצר באמצעות טורבינה הידרו–אלקטרית, גנרטור דיזל–גז היברידי או אמצעי אחר שמנהל הרשות הממשלתית אישר לאחר ששוכנע כי הוא משולב במערכת אספקת המים כך שתחזוקתו ותפעולו חייבים להיעשות בידי עובדי מקורות, ואם יוצר באמצעים אחרים – 7%;
{{ח:תת|(5)}} 3.5% מההכנסות מביצוע עבודות לאחרים, אם הן אינן עולות ביותר מ־15% על עלותן המפוקחת או אם הצד האחר ויתר על אישור עלותן המפוקחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 77ב|סעיף 77ב}}, אחרת – ההפרש בין ההכנסות מביצוע עבודות לאחרים לבין עלותן המפוקחת.

{{ח:סעיף|74א|הכרה בהכנסות מסוימות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74}} –
{{ח:תת|(1)}} הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה שבהסכם בין מקורות והמדינה הוסדר אופן הכרתם בהכנסה המוכרת, ייכללו בהכנסה המוכרת לפי ההסכם עם המדינה;
{{ח:תת|(2)}} בכפוף לאמור בפסקה (1), לא ייכללו בהכנסה המוכרת הכנסות שנובעות ממכירת מניות בחברה קשורה או ממכירת זכות במקרקעין שהם מבנה עסקי, שהתקבלו עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024).

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|75|אומדן הכנסה מוכרת לשנה שטרם הסתיימה}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה המוכרת בשנה כלשהי שווה לסך כל אומדן רכיבי ההכנסה {{ח:פנימי|סעיף 74|שבסעיף 74}} בשל אותה שנה, שיחושבו כמפורט {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}}.

{{ח:סעיף|76|אומדן ההכנסות ממכירת מים}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסות ממכירת מים בשנה כלשהי שווה למכפלה של תחזית הרשות הממשלתית לכמות המים במ״ק שתמכור מקורות באותה שנה, בתעריפי מקורות במועד עריכת האומדן, לפי סוג המים.

{{ח:סעיף|77|אומדן הכנסות אחרות}}
{{ח:ת}} אומדן ההכנסה מפעילות אחרת וההכנסות מביצוע עבודות לאחרים בשנה כלשהי שווה לממוצע של אותן הכנסות בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה נערך האומדן.

{{ח:סעיף|77א|הקלה בהכרה ברכישת מי קולחים|תיקון: תשע״ד}}
{{ח:ת}} סיפקה מקורות לצרכניה מי קולחים שרכשה מאחרים באיכות ירודה מאיכותם בעת הרכישה, רשאית ועדת החריגים לאשר בקשה להקלה ולפיה ההכנסות ממכירת מי הקולחים יחושבו לפי איכותם בעת אספקתם, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} בקשה כאמור הוגשה לוועדת החריגים לפני קליטת מי הקולחים;
{{ח:תת|(2)}} ועדת החריגים שוכנעה כי הפגיעה באיכות מי הקולחים מוצדקת בנסיבות העניין ואינה נובעת ממעשה או מחדל של מקורות;
{{ח:תת|(3)}} לא ניתנה למקורות בעבר הקלה כאמור ברכישת מים מאותו מפעל מים;
{{ח:תת|(4)}} תקופת האישור אינה עולה על 18 חודשים.

{{ח:סעיף|77ב|עלות מפוקחת לעבודות לאחרים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לאישור ועדת השיפוט, כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, תכנון כללי של עבודות להעתקת תשתיות של מקורות שמקורות מבקשת לבצע לאחרים, למעט אם הצד האחר ויתר בהסכם על אישור העלות המפוקחת.
{{ח:תת|(ב)}} ועדת השיפוט, ובפרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 5,000,000 שקלים חדשים ואין בו מורכבות הנדסית – הגורם המוסמך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יאשרו את העלות המפוקחת לביצוע אותן עבודות, ויחולו עליו הנהלים של ועדת השיפוט, בשינויים המחויבים.

{{ח:סעיף|77ג|הכרה מדורגת בהכנסות ממכירת מים|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74|בסעיף 74(1)}}, ההכנסות ממכירת מים בעד כל אחת מהשנים 2020 עד 2022, יוכרו בתקופות האלה:
{{ח:תתת|(1)}} 70% מההכנסות ממכירת מים – בשנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(2)}} 20% מההכנסות ממכירת מים – בשנה הראשונה אחרי השנה שבה סופקו המים;
{{ח:תתת|(3)}} יתרת ההכנסות ממכירת מים – בשנה השנייה אחרי השנה שבה סופקו המים.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות על שיעור הכרה נמוך יותר מן השיעור הקבוע בסעיף קטן (א)(1) ו־(2), אם שוכנע, לגבי חיוב מסוים, כי לא היתה אפשרות לגבות אותו בשל נסיבות שאינן בשליטת מקורות.

{{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: השקעה מוכרת}}

{{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|78|הגדרות|תיקון: תשע״ד, תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור ביצוע“ – אישור שנתן מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|סעיף 96}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון כללי“ – אישור שנתנה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 89|סעיף 89}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור לעריכת תכנון מפורט“ – אישור שנתנה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91(ב)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה לבחינת צורך“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת חריגים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת שיפוט“ – ועדה שמינה מנהל הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקציב שלא נוצלה“ – סך כל התקציב לביצוע פרויקט שאישרה מועצת הרשות הממשלתית בניכוי העלות בפועל של הקמת הפרויקט, ככל שהוא חיובי;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבנה“ – מיתקן הנדסי שהוא חלק מפרויקט או ממקטע ביצוע, לרבות קו צינורות, תחנת שאיבה, מאגר, וקידוח;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע ביצוע“ – מקטע בפרויקט המאפשר אספקת מים סדירה ורציפה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה תקציבית“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(4)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עתודה לפרויקטים נוספים“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 83|בסעיף 83(א)(5)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סל פרויקטים“ – מספר פרויקטים קטנים שסכומם הכולל אינו עולה על 100,000,000 שקלים חדשים לשנה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט“ – הקמה או הרחבה של מפעל מים, הנגזרת מתכנית אב ארצית או תכנית אב אזורית, או שיזמה הרשות הממשלתית או מקורות ככל שאינה נוגדת תכניות אלה;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט בביצוע“ – פרויקט שמקורות החלה בביצועו או שניתן לגביו אישור ביצוע עד למועד אישור תכנית הפיתוח, ושההשקעה בו טרם הוכרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} עד לאותו המועד;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרויקט קטן“ – פרויקט שעלותו אינה עולה על 10,000,000 שקלים חדשים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב אזורית“ – הגדרה של השיטה המיטבית לאספקת מים על בסיס מטרות ויעדים שפורטו בתכנית אב ארצית, או ליישום מטרות ויעדים אחרים במשק המים שפורטו בתכנית אב ארצית, באזור גאוגרפי נתון עד לשנת יעד נתונה, שאישרה מועצת הרשות הממשלתית;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית אב ארצית“ – הגדרה של מטרות ויעדים למשק המים ברמה הלאומית עד לשנת יעד נתונה שאישרה מועצת הרשות הממשלתית; תכנית אב ארצית יכול שתתייחס לנושא מסוים במשק המים או לכמה נושאים;
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית פיתוח“ – תכנית לביצוע של פרויקטים על ידי מקורות שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשלוש השנים הבאות לאחר השנה שבה אושרה התכנית, ושאישרה מועצת הרשות הממשלתית לפי {{ח:פנימי|סעיף 84|סעיף 84(א)}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון כללי“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 90|בסעיף 90}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנון מפורט“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 93|בסעיף 93}}.

{{ח:סעיף|79|הגשת מסמכים}}
{{ח:ת}} על הגשת מסמכים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיפים 106(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}} {{ח:פנימי|סעיף 110|ו־110}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: תכנית פיתוח}}

{{ח:סעיף|80|הנחיות להכנת תכנית פיתוח|תיקון: תשע״א, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מועצת הרשות הממשלתית תקבע אחת לשלוש שנים (להלן – שנת האישור) מגבלת תקציב והנחיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בפרויקטים שתבצע מקורות בשלוש השנים הבאות לאחריה (להלן – הנחיות הרשות הממשלתית); הנחיות הרשות הממשלתית ייקבעו, בין השאר, לפי תכניות אב ארציות ותכניות אב אזוריות.
{{ח:תת|(ב)}} לא יאוחר מ־1 במרס של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות הנחיות מקדמיות להכנת תכנית פיתוח ולקביעת סדרי העדיפות בביצוע פרויקטים על ידי מקורות (להלן – ההנחיות המקדמיות).
{{ח:תת|(ג)}} לא יאוחר מ־1 במאי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית טיוטת הצעה לתכנית פיתוח, על בסיס ההנחיות המקדמיות.
{{ח:תת|(ד)}} לא יאוחר מ־1 ביוני של שנת האישור תעביר הרשות הממשלתית למקורות את הנחיות הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|81|הגשת הצעה לתכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 ביולי של שנת האישור תגיש מקורות לרשות הממשלתית הצעה לתכנית פיתוח (להלן – ההצעה), לפי הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי, ולעניין פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות לכלול בהצעה גם פרויקטים שמועד תחילת ביצועם מתוכנן בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח ושטרם קיבלו אישור לעריכת תכנון מפורט, אם קבע כי בשל מצב משק המים נוצר צורך דחוף בביצועם.
{{ח:תת|(ד)}} ההצעה תכלול פרטים לגבי כל הפרויקטים הנכללים בה והפרויקטים המצויים בביצוע במועד הגשת ההצעה במתכונת {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}}.
{{ח:תת|(ה)}} מקורות רשאית לכלול בהצעה סל פרויקטים.

{{ח:סעיף|82|תיקון ההצעה לתכנית פיתוח}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי להורות למקורות, לאחר שנתן לה הזדמנות, בתוך 21 ימים, להשמיע את טענותיה, לתקן את ההצעה אם מצא כי התקיים אחד מאלה:
{{ח:תתת|(1)}} ההצעה אינה כוללת פרויקטים חיוניים למשק המים;
{{ח:תתת|(2)}} ההצעה כוללת פרויקטים שאינם דרושים למשק המים בשנה שבה הם צפויים להסתיים;
{{ח:תתת|(3)}} ההצעה אינה תואמת את הנחיות הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לאישור מנהל הרשות הממשלתית הצעה מתוקנת, לפי הוראותיו, בתוך 14 ימים ממועד קבלת ההוראה או עד 1 בנובמבר, לפי המאוחר.

{{ח:סעיף|83|הגשת תכנית פיתוח לאישור המועצה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־15 בנובמבר של שנת האישור יביא מנהל הרשות הממשלתית לאישור מועצת הרשות הממשלתית את ההצעה שאישר לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|סעיף 82(ב)}}; ההצעה תכלול את כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14|שבתוספת הארבע עשרה}} לגבי פרויקטים הכלולים בה;
{{ח:תתת|(2)}} פרטים בדבר סכומי ההשקעה שאושרו לפרויקטים בביצוע ומועדי ההכרה הצפויים בהם;
{{ח:תתת|(3)}} פרטים בדבר ההשפעה הצפויה של ההכרה בפרויקטים על תעריפי מקורות;
{{ח:תתת|(3א)}} תקציב סל פרויקטים;
{{ח:תתת|(4)}} עתודה תקציבית בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(5)}} עתודה לפרויקטים נוספים בשיעור של 5% מסך כל תקציב תכנית הפיתוח המיועדת לביצוע פרויקטים שאינם נכללים בתכנית הפיתוח ושמנהל הרשות הממשלתית אישר את ביצועם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:סעיף|84|אישור תכנית פיתוח|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} לא יאוחר מ־1 בדצמבר של שנת האישור תאשר מועצת הרשות הממשלתית את תכנית הפיתוח של מקורות לשלוש השנים הבאות לאחריה ואת התקציב לביצועה.
{{ח:תת|(ב)}} מועצת הרשות הממשלתית רשאית לבקש כי תוצג לה הצעה מתוקנת.

{{ח:סעיף|85|עדכון תכנית פיתוח}}
{{ח:ת}} מועצת הרשות רשאית לעדכן, מזמן לזמן, את תכנית הפיתוח ואת התקציב שאישרה.

{{ח:סעיף|86|שינוי סדר ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות רשאית לשנות את סדר הביצוע בין פרויקטים, למעט פרויקטים שלגביהם קבעה הרשות הממשלתית כי סדר הביצוע שלהם אינו ניתן לשינוי, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשנות את שנת סיומם.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי להורות למקורות, בתוך 7 ימים ממועד קבלת דוח מיידי על שינוי סדר ביצוע בין פרויקטים ולאחר שנתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לשנות את סדר הביצוע, אם מצא כי שינוי סדר הביצוע אינו תואם את הנחיות הרשות הממשלתית או אינו יעיל מבחינת משק המים.

{{ח:סעיף|87|דיווח למועצת הרשות הממשלתית|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית ידווח למועצת הרשות הממשלתית, בתום כל שנה, על מצבם של כל הפרויקטים שנכללו בתכנית הפיתוח, לרבות הפרויקטים הנוספים שלהם ניתן אישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: אישורים}}

{{ח:סעיף|88|בקשה לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:תת|(א)}} ביקשה מקורות או הרשות הממשלתית ליזום פרויקט, תגיש לוועדה לבחינת צורך בקשה למתן אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.
{{ח:תת|(ב)}} הבקשה תוגש ותידון בוועדה לבחינת צורך לפי נהלים שעליהם החליטה הוועדה לבחינת צורך לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגשה בקשה העומדת בכל התנאים שנכללו בנהלים.

{{ח:סעיף|89|אישור לעריכת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} החליטה הוועדה לבחינת צורך כי קיים צורך בביצוע פרויקט על ידי מקורות וכי הפרויקט עומד בקריטריונים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 100|סעיף 100(ה)}}, תיתן הוועדה לבחינת צורך למקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט.

{{ח:סעיף|90|הגשת תכנון כללי}}
{{ח:ת}} נתנה הוועדה לבחינת צורך אישור למקורות לעריכת תכנון כללי לפרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלה, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי יכלול כמה חלופות הנדסיות, את ההשפעה הישירה הצפויה של כל חלופה על תכנון של תשתיות עתידיות, וכן תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, והוא ייערך ויוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת השיפוט לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}; לעניין זה ”תשתיות“ – לרבות תשתיות בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, המים והביוב והניקוז.

{{ח:סעיף|91|בחינת תכנון כללי בוועדת השיפוט}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת השיפוט תבחן את התכנון הכללי של פרויקט על כל היבטיו, לרבות החלופות ההנדסיות שהוצעו, הכדאיות הכלכלית של כל חלופה, אומדן ההשקעות המפורט, לוח הזמנים המתוכנן ומקטעי הביצוע של הפרויקט, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הוגש תכנון כללי הכולל את כל הפרטים הדרושים לפי הנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 101|סעיף 101(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} קבעה ועדת השיפוט כי קיימת חלופה הנדסית מועדפת לביצוע הפרויקט, תיתן למקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט על בסיס אותה חלופה הנדסית.
{{ח:תת|(ג)}} האישור לעריכת תכנון מפורט יכלול את החלופה ההנדסית המועדפת, מסגרת תקציב ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט.
{{ח:תת|(ד)}} מסגרת התקציב תכלול אומדן של ההשקעה הנדרשת בחלופה ההנדסית שנקבעה באישור, בתוספת סכום בשיעור שלא יעלה על 30% מהאומדן של ביצוע תכנון מפורט, פיקוח ומדידות והוצאות בלתי צפויות.
{{ח:תת|(ה)}} מסגרת התקציב תהיה צמודה לשינוי בסל מדדי הפיתוח לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ו)}} הועדה רשאית, בין השאר, בהחלטה מנומקת, לדחות את החלופות ההנדסיות שהוצעו, כולן או חלקן, ולדרוש הגשת חלופות אחרות או עריכת שינויים בחלופות המוצעות, והכל בלוחות הזמנים ובתנאים שתורה.

{{ח:סעיף|92|בחינת תכנון כללי בידי הגורם המוסמך|תיקון: תשע״א}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 91|בסעיף 91}}, תכנון כללי של פרויקט שהיקפו הכספי אינו עולה על 3,000,000 שקלים חדשים ושמנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיך לכך החליט כי אין בו מורכבות הנדסית, יכול שייבחן בידי מי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך (להלן – הגורם המוסמך), ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}, בשינויים המחויבים, ובלבד שההיקף הכספי של כל הפרויקטים שיבחן הגורם המוסמך כאמור בשנה אחת לא יעלה על 40,000,000 שקלים חדשים.
{{ח:תת|(ב)}} סבר הגורם המוסמך כי בפרויקט גלומים סיכון או מורכבות, יעביר את בחינת הפרויקט לוועדת השיפוט, ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}.

{{ח:סעיף|93|הגשת תקציב מפורט ולוח זמנים|תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} נתנה ועדת השיפוט אישור למקורות לעריכת תכנון מפורט לפרויקט, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שפורטה באישור ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שיורה האישור, בהתחשב במועד המתוכנן לתחילת ביצוע הפרויקט בתכנית הפיתוח, ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור; האמור בסעיף קטן זה לא יחול על פרויקטים שבסל הפרויקטים, שלגביהם יוגש רק לוח זמנים לביצוע ובלבד שזמן סיומם לא יעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור.
{{ח:תת|(א1)}} מקורות רשאית להגיש את התקציב המפורט של הפרויקט ולוח הזמנים המתוכנן לביצועו בחלקים של מקטע ביצוע או מבנה.
{{ח:תת|(ב)}} התקציב המפורט ולוח הזמנים כאמור בסעיף קטן (א) ייערכו ויוגשו לפי נהלים שעליהם החליט מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|94|חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} חרג התקציב המפורט של פרויקט שלא נכלל בסל הפרויקטים מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן לאותו פרויקט, תגיש מקורות לרשות הממשלתית, יחד עם התכנון המפורט של הפרויקט, בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} בבקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט יפורטו מהות החריגה והיקפה, הגורמים לה וההשפעה הכמותית של כל גורם על החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} בקשה לחריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט תיערך ותוגש לפי נהלים שעליהם החליטה ועדת החריגים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.

{{ח:סעיף|95|אישור חריגה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} ועדת החריגים רשאית, לאחר שנתנה למקורות הזדמנות להשמיע את טענותיה, לאשר חריגה ממסגרת התקציב שנקבעה באישור לעריכת תכנון מפורט אם מצאה כי החריגה מוצדקת בנסיבות העניין ועומדת בתבחינים ובתנאים שנכללו בנהלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 102|סעיף 102(ה)}}.
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סך כל סכום החריגה שיאושר לפי סעיף קטן (א) לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} העתודה התקציבית שנקבעה בתקציב תכנית הפיתוח;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה בפרויקטים שהוכרו באותה שנה.

{{ח:סעיף|96|אישור ביצוע}}
{{ח:ת}} נכלל פרויקט בתכנית הפיתוח לאותה שנה ולא חרג התקציב המפורט של הפרויקט מהאישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו, או שוועדת החריגים אישרה את החריגה, ייתן מנהל הרשות הממשלתית, או מי שהוא הסמיך לכך, אישור ביצוע לפרויקט, בתוך 14 ימים ממועד הגשת התכנון המפורט או אישור החריגה, לפי העניין; אישור הביצוע יכלול את התקציב בתוספת של 10% בשל הוצאות בלתי צפויות, ולוח זמנים מתוכנן לביצוע הפרויקט, שינקוב בשנה או במועד לסיום הפרויקט וכל אחד ממקטעי הביצוע שלו.

{{ח:סעיף|96א|אישור ביצוע לפרויקט בסל פרויקטים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} על אף האמור בכללים אלה, אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט שנכלל בסל הפרויקטים יהווה אישור ביצוע לאותו פרויקט, ולא יחולו עליו {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיפים 94 עד 96}}.

{{ח:סעיף|97|אישור ביצוע לפרויקטים דחופים|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} מנהל הרשות הממשלתית רשאי לתת אישור ביצוע לפרויקטים שביצועם יחל בשנה שבה ניתן אישור הביצוע, ושלא נכללו בתכנית הפיתוח, ובלבד שסך כל אישורי הביצוע כאמור שיינתנו בשנה כלשהי לא יעלה על העתודה לפרויקטים נוספים.

{{ח:סעיף|98|הצמדה|תיקון: תשע״ה}}
{{ח:תת|(א)}} התקציב של כל פרויקט יהיה צמוד ממועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט שניתן ביחס אליו עד מועד תחילת ביצועו (להלן בסעיף זה – מועד תחילת הביצוע), לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע במועד תחילת הביצוע לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע במועד מתן האישור לעריכת תכנון מפורט.
{{ח:תת|(ב)}} ממועד תחילת הביצוע עד מועד שנקבע באישור הביצוע לסיום הפרויקט, או מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, תוצמד יתרת התקציב שלא נוצלה עד סוף כל חודש, לשינוי בסל מדדי הפיתוח הידוע בתום אותו חודש לעומת סל מדדי הפיתוח הידוע בתום החודש שקדם לו, ובלבד שסך כל התקציב לא יקטן מהתקציב במועד תחילת הביצוע.
{{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), התקציב של פרויקט המנהרה במערכת החמישית לירושלים יהיה צמוד לשינויים בשינוי המדדים – ממוצע שערי החליפין היומיים של השקל החדש לעומת היורו שפרסם בנק ישראל באותו חודש – 50% (להלן – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו), ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – 50% (להלן – מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים), לעומת שינויי המדדים – שער החליפין של השקל החדש לעומת היורו ומדד מחירי תשומה בבנייה למגורים שפורסמו ביום י״ז בתמוז התשע״ד (15 ביולי 2014).

{{ח:סעיף|99|הגבלות על תחילת ביצוע|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תחל לבצע פרויקטים שלגביהם קבע מנהל הרשות הממשלתית כי סדר ביצועם אינו ניתן לשינוי – לא יאוחר מהמועד שנקבע באישור הביצוע לתחילת ביצועם; מנהל הרשות הממשלתית רשאי להאריך מראש את מועד תחילת הביצוע של פרויקט, מזמן לזמן, ולהתנות את ההארכה בתנאים.
{{ח:תת|(ב)}} לא החלה מקורות בביצוע הפרויקט עד המועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) –
{{ח:תתת|(1)}} אישור הביצוע יפקע ומקורות לא תהיה רשאית להתחיל בביצוע הפרויקט;
{{ח:תתת|(2)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בהוראת מנהל הרשות הממשלתית, את התכנון המפורט של הפרויקט ואת כל האישורים וההיתרים שקיבלה בקשר עם הפרויקט; הגישה מקורות לרשות הממשלתית את התכנון המפורט, האישורים וההיתרים כאמור, תוכר העלות בפועל של עריכת התכנון המפורט בעלות המים.

{{ח:סעיף|100|הרכב הוועדה לבחינת צורך וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדה לבחינת צורך, שתבחן את קיומו של צורך בביצוע פרויקטים על ידי מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של הוועדה לבחינת צורך לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש הוועדה לבחינת צורך, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו; ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות הוועדה לבחינת צורך יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} הוועדה לבחינת צורך תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון כללי, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|101|הרכב ועדת השיפוט וסדרי עבודתה}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת שיפוט, שתבחן את התכנון הכללי של פרויקטים ואת החלופה ההנדסית המועדפת לביצועם.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת השיפוט לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת השיפוט, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת השיפוט יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת השיפוט תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות למתן אישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|102|הרכב ועדת החריגים וסדרי עבודתה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} מנהל הרשות הממשלתית ימנה ועדת חריגים, שתבחן ותאשר חריגות בתכנון מפורט של פרויקטים.
{{ח:תת|(ב)}} מספר חבריה של ועדת החריגים לא יפחת מ־7, רוב חבריה יהיו עובדי הרשות הממשלתית ויהיו חברים בה גם חשב הרשות הממשלתית, או נציג מטעמו, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר.
{{ח:תת|(ג)}} מנהל הרשות הממשלתית יכהן כיושב ראש ועדת החריגים, והוא רשאי למנות את אחד או יותר מחבריה לשמש ממלא מקומו ובלבד שבאותה ישיבה או לנושא מסוים ישמש רק אחד מהם ממלא מקום.
{{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדת החריגים יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.
{{ח:תת|(ה)}} ועדת החריגים תחליט לגבי סדרי עבודתה ומהם הנהלים לבחינת בקשות לאישור חריגה מאישור לעריכת תכנון מפורט, להגשתן ולאישורן.

{{ח:סעיף|103|הצמדה לסל מדדי הפיתוח}}
{{ח:ת}} הסכומים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור השינוי של סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת סל מדדי הפיתוח שפורסמו לאחרונה לפני מועד העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון לאחר המועד הקובע, סל מדדי הפיתוח של חודש דצמבר 2010.

{{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: הכרה בהשקעה במפעל מים}}

{{ח:סעיף|104|הכרה בעלות פרויקט|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} סיימה מקורות ביצוע פרויקט או מקטע ביצוע, תוכר העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע כהשקעה מוכרת החל במועד בו החלה מקורות לספק מים באופן סדיר באותו פרויקט או מקטע ביצוע, לפי העניין.
{{ח:תת|(ב)}} העלות המוכרת של הפרויקט או מקטע הביצוע, למעט פרויקט הנכלל בסל הפרויקטים, שווה לסכום כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה:
{{ח:תתתת|(א)}} העלות בפועל של הקמת הפרויקט או מקטע הביצוע, לפי העניין;
{{ח:תתתת|(ב)}} התקציב שאושר באישור הביצוע;
{{ח:תתת|(2)}} הריבית השנתית המוכרת שנצברה על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, ממועד ההשקעה עד המועד שאושר באישור הביצוע לסיום הפרויקט או מקטע הביצוע, או עד מועד ההכרה בו, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שסך כל הסכומים שהושקעו לא יעלה על הסכום שבפסקה (1).
{{ח:תת|(ג)}} העלות המוכרת של פרויקט שנכלל בסל הפרויקטים, שווה לתקציב שנקבע לפרויקט באישור לעריכת תכנון מפורט.

{{ח:סעיף|104א|הכרה בחיסכון בעלויות|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה –
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החיסכון“ בשנה – סך כל החיסכון בכל הפרויקטים שניתן להם אישור ביצוע אחרי יום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017) ושהחלו לפעול לראשונה באותה השנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סך כל החריגה“ בשנה – סך כל החריגה בכל הפרויקטים שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חיסכון“ בפרויקט – הסכום שבו עלה התקציב שאושר לפרויקט באישור הביצוע על עלות הפרויקט בפועל, אם עלה;
{{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חריגה“ בפרויקט – הסכום שבו חרג פרויקט מהתקציב שאושר לו באישור הביצוע, אם חרג, ובלבד שלא יעלה על 50% מהתקציב שאושר כאמור.
{{ח:תת|(ב)}} להשקעה המוכרת ייווספו בכל שנה, בעד כל מפעלי מקורות שהחלו לפעול לראשונה באותה שנה, סכום השווה לכל אלה, ובלבד שלא יעלה על סך כל החריגה:
{{ח:תתת|(1)}} 90% מסך כל החיסכון שאינו עולה על סך כל החריגה;
{{ח:תתת|(2)}} 10% מסך כל החיסכון שעולה על סך כל החריגה.
{{ח:תת|(ג)}} סיווג הסכומים שייווספו להשקעה המוכרת לפי סעיף קטן (ב) ושיוכם למפעל מים ייעשו לפי כללי חשבונאות מקובלים.

{{ח:סעיף|104ב|הכרה מוקדמת בריבית בהקמה|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2020 ועד יום 31.12.2024):}}
{{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(א)}}, הריבית השנתית המוכרת לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, שנצברה בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ועד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024), על הסכומים שהשקיעה מקורות בפועל בפרויקט, תוכר בשנה שבה נצברה, ובלבד שמקורות ביצעה 90% מתכנית הפיתוח לאותה התקופה לפחות ושסך כל ההשקעות שביצעה בכל שנה לא פחת מ־1.2 מיליארד שקלים חדשים.

{{ח:סעיף|105|חריגה מתקציב הקמת מנהרה|תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע): (בוטל).}}
{{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2022):}}
{{ח:ת}} חרגה עלות הקמה של מנהרה במערכת החמישית לירושלים, מהתקציב שאושר באישור הביצוע, או חרג לוח הזמנים לביצועה מלוח הזמנים שאושר באישור הביצוע, רשאית ועדת החריגים לאשר את החריגה, בהתקיים כל אלה:
{{ח:תת|(1)}} החריגה נוצרה בשל נסיבות שלא היה ניתן לצפותן באופן סביר במסגרת התכנון המפורט ולא היה ניתן להיערך אליהן מראש;
{{ח:תת|(2)}} בחריגה מהתקציב – סכום החריגה בשל הפרויקט, בצירוף סך כל סכומי החריגה שהוכרו באותה שנה לפי סעיף זה ולפי {{ח:פנימי|סעיף 95|סעיף 95}} לפרויקטים שמועד תחילת ביצועם חל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח, לא יעלה על סך כל אלה:
{{ח:תתת|(1)}} 80% מהעתודה התקציבית שאושרה בתקציב תכנית הפיתוח של אותה השנה;
{{ח:תתת|(2)}} יתרת התקציב שלא נוצלה ולא הוכרה בפרויקטים שהוכרו באותה השנה;
{{ח:תת|(3)}} מקורות הגישה במועד דיווח מיידי בדבר הצפי לחריגה מהתקציב או מלוח הזמנים שנקבע באישור ביצוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}.

{{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: דיווחים}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}

{{ח:סעיף|106|חובת הגשת דיווחים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווחים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}.
{{ח:תת|(ב)}} הדיווחים יוגשו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת דואר אלקטרוני שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית, ובכל דרך אחרת שעליה יורה מנהל הרשות הממשלתית.

{{ח:סעיף|107|צורת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייערכו בצורה נוחה לקריאה ועמודיהם יהיו ממוספרים.

{{ח:סעיף|108|פרטי הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים יכללו את הפרטים המפורטים בכללים כסדרם בהם.

{{ח:סעיף|109|דיווחים לפי דרישת הרשות הממשלתית}}
{{ח:ת}} סבר מנהל הרשות הממשלתית כי דרוש לרשות הממשלתית לצורך יישום הכללים מידע ביחס למקורות שאינו כלול בדיווחים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}}, רשאי הוא לדרוש ממקורות כי תגיש לרשות הממשלתית דיווח בדבר המידע האמור, בתוך תקופה סבירה שנקב בדרישתו.

{{ח:סעיף|110|חתימת הדיווחים}}
{{ח:ת}} הדיווחים ייחתמו בידי המורשים לחתום בשם מקורות ויצוין בהם תאריך החתימה; בצד כל חתימה יצוין שם החותם ותפקידו במקורות.

{{ח:סעיף|111|חוות דעת, דוח או אישור}}
{{ח:ת}} בחוות דעת או אישור (להלן – תעודה) שנכללו בדיווח תובא חתימה של נותן התעודה בציון שמו ותאריך החתימה.

{{ח:סעיף|112|תיקון דיווח}}
{{ח:ת}} נודע למקורות כי פרט או מסמך הכלול בדיווח אינו נכון (להלן – טעות), תגיש מקורות לרשות הממשלתית, בסמוך לאחר שנודע לה על הטעות, דיווח מתוקן; בדיווח המתוקן יובאו בנפרד פרטי הטעות, הסיבה שבגללה נגרמה הטעות והמועד שבו נודע למקורות לראשונה על הטעות.

{{ח:סעיף|113|מידע מבוסס אומדן}}
{{ח:תת|(א)}} נכלל בדיווח מידע המבוסס על תחזית, הערכה או אומדן (להלן – מידע מבוסס אומדן), יצוין הדבר במפורש לצד המידע ויפורטו העובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.
{{ח:תת|(ב)}} עודכן בדיווח מידע מבוסס אומדן שנכלל בדיווח שקדם לו, יובאו לצד המידע פרטי העדכון, ואם ביקשה זאת הרשות הממשלתית, גם פרטים בדבר השינויים שחלו בעובדות והנתונים ששימשו בסיס למידע.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ב|סימן ב׳: דיווחים שנתיים}}

{{ח:סעיף|114|הדיווחים השנתיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל שנה דיווח שנתי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ב|בסימן זה}} (להלן – דיווח שנתי).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח השנתי, אם לא נקבע אחרת בכללים, הוא בתוך שלושה חודשים מתום השנה (להלן – שנת הדיווח).

{{ח:סעיף|115|פרטי הדיווח השנתי|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח השנתי יובאו במקובץ המסמכים והפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} הכנסות מקורות ממכירת מים בכל אחד מ־12 החודשים של שנת הדיווח, לפי חשבונות שהוציאה מקורות לצרכניה, בציון כמות המים שנמכרה, ובחלוקה לפי סוג המים והתעריף שלהם;
{{ח:תת|(2)}} הכנסות מקורות מפעילות שאינה מכירת מים, בחלוקה לפי סוג הפעילות;
{{ח:תת|(3)}} פעולות האחזקה שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח וההוצאות שהוצאו בביצוען;
{{ח:תת|(4)}} פעולות החידוש שבוצעו במפעלי מקורות בשנת הדיווח והסכומים שהושקעו בביצוען;
{{ח:תת|(5)}} העלות בפועל של החומרים הדרושים לעמידה בתקני איכות המים לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)|תקנות בריאות העם}} בשנת הדיווח, בחלוקה לחומרים הדרושים להוספת פלואוריד למים ולחומרים אחרים, ובציון כמות החומרים שרכשה מקורות;
{{ח:תת|(6)}} אישורים מיוחדים שנתנו שר האוצר ושר הפנים לרשות מקומית לשינוי חריג בתעריף הארנונה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות)#סעיף 10|תקנה 10 לתקנות הארנונה}} או לשינוי סיווג נכס של מפעל מקורות פעיל (להלן – שינוי ארנונה), באותה שנה, בציון מועד כניסת שינוי הארנונה לתוקף ותחשיב מפורט של ההשפעה של שינוי הארנונה על הארנונה החלה על מפעלי מקורות;
{{ח:תת|(7)}} רשימה מעודכנת של תחנות שאיבה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, וכן רום פני הקרקע ונתוני הספיקות, המשאבה והמנוע שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל תחנת שאיבה בספרי מקורות, וההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל תחנת שאיבה;
{{ח:תת|(8)}} רשימה מעודכנת של בריכות ומאגרים במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, מספרם המזהה בספרי חברת החשמל לישראל בע״מ, סוגם, נפחם, וכן רום פני הקרקע שלהם וגובהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, ואם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(9)}} רשימה מעודכנת של הקידוחים, מיתקני הטיפול, מיתקני ההתפלה, מיתקני ההחדרה ומיתקני ההזרמה במפעלי מקורות, בציון קווי האורך והרוחב הגאוגרפיים שלהם, מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות, הגוש והחלקה שבו הם מצויים, מספר רישיון ההפקה שניתן לגביהם, מספרם המזהה במשרד הבריאות, מספרם המזהה בספרי חברת חשמל לישראל בע״מ, שכבת הניצול (אקוויפר) שלהם, סוגם, סוג מקור המים שלהם, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, מידת המליחות של המים בהם, וכן רום פני הקרקע, רדיוסי המגן, קוטר ועומק הקידוח, ונתוני המשאבה והמנוע שלהם;
{{ח:תת|(10)}} רשימה מעודכנת של חיבורי צרכן במפעלי מקורות, בציון מספרם בספרי מקורות וקוטר החיבור ומהות השימוש שלהם;
{{ח:תת|(10א)}} רשימה מעודכנת של כל המיתקנים הכלולים במפעלי מקורות שאינם מנויים בפסקאות (7) עד (10), מספרם המזהה בספרי מקורות, המרחב, תת־המפעל ואזור הלחץ שבו הם מצויים, האם הם פעילים או אינם פעילים, אם פעילים – כמות וסוג המים ששימשו בשנת הדיווח, ואם אינם פעילים – האם הם נטושים או מפורקים, העלות המקורית והעלות המופחתת של כל מיתקן בספרי מקורות, ההשקעה המוכרת והשווי המופחת של ההשקעה המוכרת של כל מיתקן;
{{ח:תת|(11)}} נתוני מיפוי גאוגרפיים (GIS) לגבי תחנות השאיבה, הבריכות, המאגרים, המיתקנים וחיבורי הצרכן המנויים בפסקאות (7) עד (10א) ולגבי מעיינות, מרחבים, מיתקנים לעצירת שיטפונות, צנרת כללית ומפורטת וצומתי מגופים;
{{ח:תת|(12)}} דוחות מחקר שערכה מקורות או שנערכו בעבורה במהלך השנה;
{{ח:תת|(13)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שייצרה מקורות בעצמה בכל חודש במהלך השנה, וששימשה בפועל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול;
{{ח:תת|(14)}} פרטים לגבי הסכומים ששילמה מקורות בעד רכישת חשמל להפקה והולכה של מים במפעלי המערכת ולהפעלת מיתקן אשכול בכל חודש במהלך השנה;
{{ח:תת|(15)}} פרטים לגבי ההיקף הכספי הצפוי של מכרזים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ב)(1)}} שפרסמה מקורות באותה השנה, בחלוקה לפי שנים;
{{ח:תת|(16)}} פרטים לגבי העלות בפועל באותה השנה של פרויקטים שבוצעו בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}}.

{{ח:סעיף|116|אישור רואה חשבון מבקר}}
{{ח:ת}} לדיווח השנתי יצורף אישור של רואה החשבון המבקר, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, של מקורות שיכלול התייחסות לשנת הדיווח בנקודות האלה: הוצאות האחזקה בפועל, ההשקעה בפעולות חידוש בפועל, הריבית והפרשי ההצמדה שנצברו בקרן האחזקה, הוצאות משרד ראשי ומשרדי מרחבים שהתווספו להשקעה במפעלי מים והפחת השנתי על ההשקעה המוכרת.

{{ח:סעיף|117|תחזית אספקת מים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 5 בספטמבר, נתונים לגבי אספקת מים בשמונת החודשים הראשונים של השנה, מפורטים לפי סוג המים, מטרות ושימושים.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 10 בספטמבר, נתונים לגבי תחזית אספקת מים בארבעת החודשים האחרונים של השנה, מפורטים לפי סוג מים, מטרות ושימושים.

{{ח:סעיף|117א|התקשרויות עם חברות קשורות|תיקון: תשע״ט}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, עד יום 1 בנובמבר, דוח בדבר התקשרויות קיימות ומתוכננות עם חברות קשורות שלה שיכלול פרטים בדבר הפרויקטים האלה והעלות הצפויה בהם, בחלוקה לפי שנים:
{{ח:תתת|(1)}} פרויקטים המבוצעים בידי חברה קשורה של מקורות, בחלוקה לפרויקטים בביצוע עצמי בלא מכרז ובביצוע עצמי לפי מכרז, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(2)}} פרויקטים שבכוונת מקורות להתחיל בביצועם בשנה העוקבת בביצוע עצמי בלא מכרז, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 58|בסעיף 58(ה)}};
{{ח:תתת|(3)}} פרויקטים שבכוונת מקורות לפרסם בשנה העוקבת מכרז לביצועם, שלא תוגבל בו אפשרות ההשתתפות של חברה קשורה שלה.
{{ח:תת|(ב)}} הפרויקטים שבסעיף קטן (א)(1) ו־(2) יוצגו בחלוקה לפי קווים בקטרים שונים, תחנות, בריכות, מאגרים ופרויקטים אחרים.

{{ח:סעיף|118|דוחות כספיים שנתיים}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית מדי שנה בשנה, דוחות כספיים שנתיים לשנת הדיווח, מבוקרים בידי רואה החשבון המבקר של מקורות.
{{ח:תת|(ב)}} הדוחות הכספיים יוגשו במועד הגשתם לרשות החברות הממשלתיות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ג|סימן ג׳: דיווחים רבעוניים}}

{{ח:סעיף|119|הדיווחים הרבעוניים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית בתום כל רבעון דיווח רבעוני בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ג|בסימן זה}} (להלן – דיווח רבעוני).
{{ח:תת|(ב)}} המועד להגשת הדיווח הרבעוני הוא בתוך 45 ימים מתום הרבעון (להלן – רבעון הדיווח).

{{ח:סעיף|120|פרטי הדיווח הרבעוני}}
{{ח:ת}} בדיווח הרבעוני יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} שירותי התשתית שמקורות סיפקה לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון הסוג והכמות של המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של האדם שלו ניתנו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה ניתנו שירותי התשתית, התעריף או המחיר שבו ניתנו שירותי התשתית, ועלות האנרגיה ועלות ההשבחה למ״ק שעליהם הורה מנהל הרשות לשירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} רשימת הפרויקטים או מקטעי ביצוע שהסתיימו והחלו לספק מים באופן סדיר בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, העלות בפועל של כל פרויקט או מקטע ביצוע והמועד שבו החל לספק מים באופן סדיר;
{{ח:תת|(3)}} דוח התקדמות של פרויקטים בתכנון ופרויקטים בביצוע;
{{ח:תת|(4)}} פרטים לגבי מפעלי מים שחדלו לפעול בכל רבעון, מתחילת השנה עד רבעון הדיווח, בציון הנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול ופעולות שערכה מקורות לחידוש אספקת המים במפעל;
{{ח:תת|(5)}} פרטים לגבי איכות המים במקורות המים שמקורות מתפעלת ואיכות המים שמקורות מספקת, לרבות לגבי איכות המים במפעלי התפלה, בחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל ואזורי לחץ, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ד|סימן ד׳: דיווחים חודשיים}}

{{ח:סעיף|121|הדיווחים החודשיים ומועד הגשתם}}
{{ח:ת}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית, בתוך 45 ימים מתום כל חודש (להלן – חודש הדיווח), דיווח חודשי בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ד|בסימן זה}} (להלן – דיווח חודשי).

{{ח:סעיף|122|פרטי הדיווח החודשי|תיקון: תשע״ה, תשע״ו־2, תשע״ט}}
{{ח:ת}} בדיווח החודשי יובאו במקובץ הפרטים האלה:
{{ח:תת|(1)}} כמות המים שסיפקה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים והמטרות והשימושים שלהם, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ וחיבור צרכן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(2)}} כמות המים שהפיקה וכמות המים שהחדירה והזרימה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מפורטים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(3)}} כמות המים ששאבה מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(4)}} כמות המים שרכשה מקורות לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}} בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המים, שמו של האדם שממנו נרכשו המים, ההוראה שלפיה נרכשו המים והתעריף או המחיר שבו נרכשו המים, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(5)}} שירותי התשתית שרכשה מקורות מבעל תשתית לפי הוראה שקיבלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 35א|סעיף 35א לחוק}}, בציון סוג וכמות המים שלגביהם ניתנו שירותי תשתית, שמו של בעל התשתית שממנו נרכשו שירותי התשתית, ההוראה שלפיה נרכשו שירותי התשתית והתעריף או המחיר שבו נרכשו שירותי התשתית, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(6)}} קנייה ומכירה של מים מאזור לחץ לאזור לחץ בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון כמות התפוקה לפי מיתקן, כמות הצריכה, כמויות מכירה וקנייה, אגירה ופחת, ובחלוקה לפי אזורי לחץ;
{{ח:תת|(7)}} פרטים לגבי כמות האנרגיה בקילוואט שעה שצרכה מקורות במפעלי מקורות בכל חודש, מתחילת השנה עד חודש הדיווח, בציון סוג המתח שאליו מחובר המיתקן, גודל החיבור, וכמות האנרגיה שנצרכה בשעות שפל, שעות גבע ושעות שיא, ובחלוקה לפי מרחב, תת־מפעל, אזור לחץ ומיתקן, כפי שהם מופיעים בספרי מקורות;
{{ח:תת|(8)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}}
{{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}}

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ה|סימן ה׳: דיווחים מידיים}}

{{ח:סעיף|123|הדיווחים המיידיים ומועד הגשתם}}
{{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”נודע לראשונה“ – נודע לראשונה על התרחשות אירוע לאחד מבעלי התפקידים האלה במקורות: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, האחראי על ביצוע תכנית הפיתוח, מנהל מרחב, מנהל אגף הכלכלה, המזכיר, או ממלא תפקיד כאמור במקורות אף אם תואר משרתו שונה.
{{ח:תת|(ב)}} מקורות תגיש לרשות הממשלתית דיווח מיידי על האירועים המפורטים {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}} (להלן – דיווח מיידי).
{{ח:תת|(ג)}} המועד להגשת דיווח מיידי, אם לא נקבע אחרת בכללים, בתוך 45 ימים מהמועד בו נודע לראשונה על האירוע.
{{ח:תת|(ד)}} בדיווח המיידי יצוינו המועד שבו נודע לראשונה על האירוע והפרטים המופיעים להלן {{ח:פנימי|פרק ו סימן ה|בסימן זה}}.

{{ח:סעיף|124|חריגה מאישור ביצוע|תיקון: תשע״ו־2, תשע״ז־3}}
{{ח:ת}} סברה מקורות כי קיים חשש ממשי שמועד סיומו או עלותו של פרויקט בביצוע יחרוג מהעלות או משנת הסיום שאושרה באישור הביצוע שניתן לפרויקט, יובאו בדוח פרטי החריגה הצפויה, הסיבות לה והפעולות שבכוונת מקורות לנקוט כדי לצמצם את החריגה; מקורות תגיש דיווח מיידי לפי סעיף זה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לה לראשונה על האירוע.

{{ח:סעיף|125|מפעל מים שחדל לפעול}}
{{ח:ת}} חדל מפעל מים לפעול, יובאו בדוח המועד והנסיבות שבהן חדל מפעל המים לפעול.

{{ח:סעיף|126|שינוי סדר בביצוע תכנית הפיתוח}}
{{ח:ת}} הקדימה מקורות את סדר ביצועו של פרויקט שלא נועד להתבצע באותה שנה, לאותה שנה או דחתה ביצוע של פרויקט שתחילת ביצועו מתוכננת לאותה שנה, לשנה אחרת, יובאו בדוח פרטי השינוי והסיבות לעריכתו.

{{ח:סעיף|127|אירוע פגיעה במים}}
{{ח:ת}} נודע למקורות על אירוע או חשש לאירוע פגיעה במים תדווח על כך באופן מיידי.

{{ח:קטע3|פרק ו סימן ו|סימן ו׳: חיבור למערכות}}

{{ח:סעיף|128|מערכת צפייה מרחוק בנתוני פיתוח}}
{{ח:ת}} מקורות תאפשר חיבור למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בזמן אמת בנתוני פיתוח, למי שמנהל הרשות הממשלתית הסמיך לכך, באופן שיאפשר בקרה על עלויות תכנית הפיתוח ומעקב אחר התקדמותה.

{{ח:סעיף|129|מכ״מ הגשם}}
{{ח:ת}} מקורות תחבר את אתר האינטרנט למערכת מקוונת לצפייה מרחוק בנתוני מכ״מ הגשם.

{{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}

{{ח:סעיף|130|תחילה ותחולה}}
{{ח:ת}} תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם (להלן – יום התחילה), והם יחולו על עדכון תעריפים החל ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2012).

{{ח:סעיף|131|הוראות מעבר|תיקון: תשע״א, תשע״ג}}
{{ח:תת|(א)}} קבעה מועצת הרשות הממשלתית כי סכום העלויות שהוכרו למקורות בשנים 2008 עד 2010 עולה על סכום ההכנסות שהוכרו למקורות בעד אותן שנים, יוכר ההפרש בין ההכנסות לבין העלויות באותן שנים, בצירוף ריבית, בעלות המים על פני מספר שנים, כפי שתורה מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ב)}} לעלות המים ייווספו דמי שימוש במפעלי המוביל הארצי לשנים 2009 ו־2010 שתשלומם נדחה, בצירוף ריבית, במועד תשלומם, כפי שתקבע מועצת הרשות הממשלתית.
{{ח:תת|(ג)}} להכנסות המוכרות ייווספו סכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים החל במועד הקובע בעד הוצאות השקעת היסוד בהקמת מפעל המים שממנו מסופקים מים לאותם צרכנים, לפי {{ח:חיצוני|חוק המים#סעיף 34|סעיף 34 לחוק}}, ושני שלישים מהסכומים שמקורות קיבלה בפועל מצרכנים כאמור החל במועד הקובע בעד צריכת מים מעבר למים שלגביהם נקבע תשלום כאמור, שמועד חיובם קדם למועד תחילתם של הכללים.
{{ח:תת|(ד)}} מקורות תעביר לקרן האחזקה ביום תחילתם של הכללים 20,718,000 שקלים חדשים בשל ההפרש שנצבר בתקופה שקדמה למועד הקובע.

{{ח:סעיף|132|הוראת שעה}}
{{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכללים אלה, בתקופה שמיום התחילה עד יום י״ח טבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), יראו כאילו –
{{ח:תתת|(1)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 81|סעיף 81(ב) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(ב)}} לא ייכללו בהצעה פרויקטים שלא קיבלו אישור לעריכת תכנון כללי ושמקורות לא הגישה לגביהם תזכיר תכנון כללי לפני יום התחילה, ולעניין ביצוע פרויקטים שמועד תחילת ביצועם יחל בשנתיים הראשונות של תכנית הפיתוח – שלא קיבלו גם אישור לעריכת תכנון מפורט.“;
{{ח:תתת|(2)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 90|סעיף 90 לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|90.}} &quot;הגשת תכנון כללי
{{ח:תתתת}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון כללי לפרויקט או אישור לתזכיר תכנון כללי שהגישה לפני יום התחילה, תגיש מקורות לרשות הממשלתית תכנון כללי שלו, בתוך שלוש שנים ממועד האישור; התכנון הכללי ייערך ויוגש לפי נוהל שעליו תחליט ועדת השיפוט.&quot;;
{{ח:תתת|(3)}} במקום {{ח:פנימי|סעיף 93|סעיף 93(א) לכללים}} נאמר:
{{ח:תתתת|”(א)}} קיבלה מקורות אישור לעריכת תכנון מפורט לפרויקט או אישור לביצוע פרויקט שניתן לפני יום התחילה, תערוך מקורות תכנון מפורט לפי החלופה ההנדסית שאושרה ותגיש לרשות הממשלתית תקציב מפורט של הפרויקט ולוח זמנים מתוכנן לביצועו, בתוך תקופה שתופיע באישור לעריכת תכנון מפורט ובלבד שלא תעלה על חמש שנים ממועד מתן האישור, או בתוך חמש שנים ממועד מתן האישור לביצוע הפרויקט, לפי העניין.“
{{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בכללים, בתקופה שמיום התחילה עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), יראו כאילו במקום {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} נאמר:
{{ח:תתת|4.}} &quot;חישוב הכמות הכוללת
{{ח:תתתת|(א)}} הכמות הכוללת תחושב לפי תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה ולכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, לאותה שנה, בכפוף להתאמות כאמור בסעיף קטן (ב).
{{ח:תתתת|(ב)}} בחישוב הכמות הכוללת –
{{ח:תתתתת|(1)}} תחזית הצריכה של מים לכל מטרת צריכה או שימוש שאינם מפורטים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)|בכללי התעריפים}}, שהרכבם מונע שימוש בהם כמי שתייה, תופחת בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(3)(ב)3.2(1) עד (5) לכללי התעריפים}}, בהתאם לאיכותם ורמת מליחותם;
{{ח:תתתתת|(2)}} תחזית הצריכה של מים למטרת תעשייה על ידי מי שאינו ספק תוכפל בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיף 2(2.1) {{ח:הערה|[צ״ל: בסעיף 7(2)(2.1)]}} לכללי התעריפים}}; אם המים נחותים או מליחים, תוכפל תחזית הצריכה של אותם מים גם בשיעורים הנקובים {{ח:חיצוני|כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות)#סעיף 7|בסעיפים 7(2)(3)(1) עד (4) לכללי התעריפים}}, לפי איכותם ורמת מליחותם.&quot;

{{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 – ההגדרה ”סל מדדי הפיתוח“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד או הרכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד מחירי תשומות סלילה וגישור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 240010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;19.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;53.5%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} מדד הבנייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 200010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.8%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} ממוצע מחיר נמוך (Low Price) ומחיר גבוה (High Price), בשקלים חדשים, של CIS Export HR Coil Black Sea שמפרסמת Metal Bulletin Inc.‎
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.2%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 – ההגדרה ”סל המדדים“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;33.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;67.00%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11 – ההגדרה ”סל מדדי אחזקה ותפעול“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד/רכיב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(1) מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20.61%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(2) מדד תפוקות התעשייה שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 170010)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;38.12%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;(3) הממוצע ב־12 החודשים האחרונים של מדד השכר בחברות ממשלתיות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (ירחון שכר ותעסוקה, לוח ה/9, ”סך הכול חברות ממשלתיות“)&lt;/td&gt;&lt;td&gt;41.27%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2 – ההגדרה ”פעולות אחזקה“}} {{ח:פנימי|סעיף 47|וסעיף 47 – ההגדרה ”פעולות חידוש“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות קידוח ושאיבה'''
{{ח:תת|1.}} קדיחת קידוח חליפי או חירור צינורות דיפון בקידוח קיים שנכשל;
{{ח:תת|2.}} החלפת משאבה;
{{ח:תת|3.}} החלפה של 50% או יותר מהמפוקים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד חשמל'''
{{ח:תת|4.}} החלפת לוח חשמל כוח;
{{ח:תת|5.}} החלפת לוח חשמל פיקוד;
{{ח:תת|6.}} החלפת שנאי;
{{ח:תת|7.}} החלפת מנוע.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד פיקוד מרחוק'''
{{ח:תת|8.}} התקנת מיתקן קצה חדש.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בקווי מים'''
{{ח:תת|9.}} החלפת קטע בצינור זהה מעל 20% מאורך הקו או יותר מ־700 מטרים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''עבודות אזרחיות'''
{{ח:תת|10.}} התקנת דרך גישה חדשה במיתקן קיים שאין בו דרך גישה;
{{ח:תת|11.}} החלפת כיסוי קיים במאגר עקב בלאי;
{{ח:תת|12.}} התקנת כיסוי חדש במאגר קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה בציוד הגנה קתודית'''
{{ח:תת|13.}} החלפת מיתקן קיים עקב בלאי;
{{ח:תת|14.}} הוספת רכיבים למערכת קיימת – הוספת מיישר זרם, חיוץ משופר וכיוצא באלה.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''השקעה באבזרים הידראוליים'''
{{ח:תת|15.}} התקנה של אבזרים הידראוליים חדשים מ־48 אינטש ומעלה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''פעולות שונות'''
{{ח:תת|16.}} החלפת מבנה קיים במבנה חדש;
{{ח:תת|17.}} התקנת מערכת מיגון חדשה עקב בלאי ובכלל זה גלאים, מצלמות, גדר הודפת וכיוצא באלה;
{{ח:תת|18.}} התקנת מערכת טיפול במים חדשה במיתקן קיים.

{{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־2}}
{{ח:תת|19.}} רכישה והתקנה של מערכות מחשב המיועדות לתמיכה בפיתוח, עד לסכום מצטבר של 13,000,000 שקלים חדשים.

{{ח:קטע2|תוספת 4א|תוספת רביעית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לאחזקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מקדם הכרה לארנונה, אבטחה וביטוח&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ההכרה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קו&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;תחנת שאיבה – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – ציוד&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – מבנה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קידוח – קדיחה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בריכה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מאגר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן סינון וטיפול&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.86%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.40%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד פיקוד ובקרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקן טיפול במים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;חיבור צרכן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.75%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ציוד מיגון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;td&gt;–&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 4ב|תוספת רביעית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 13א|סעיף 13א(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} '''מפעל המים'''
{{ח:תת|(1)}} קטעי המנהרה במערכת החמישית לירושלים.

{{ח:קטע2|תוספת 5|תוספת חמישית|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 – ההגדרה ”המחיר לקילוואט שעה“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.58&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.33&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.49&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.38&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.31&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.83&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.57&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.66&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.79&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.81&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.77&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.55&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.93&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.56&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.65&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.96&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.50&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.47&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.97&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.73&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.87&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.34&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.48&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.62&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.39&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.37&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.99&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.53&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.84&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.67&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.92&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.93&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.91&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.89&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.33&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.21&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5א|תוספת חמישית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 – ההגדרה ”אזור מנותק“}}, {{ח:פנימי|סעיף 21ב|וסעיפים 21ב}} {{ח:פנימי|סעיף 67|ו־67}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;אזור מנותק&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בית שאן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.173&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;בקעת הירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.275&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;כנרת, למעט מים שסופקו לממלכת ירדן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.169&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מעלה כנרת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.438&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;ערבה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.784&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – אחר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.669&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – שפכי דן&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.577&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קולחין – תשלובת הקישון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.924&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ב|תוספת חמישית ב׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18 – ההגדרה ”מקור מים“}} {{ח:פנימי|סעיף 21א|וסעיפים 21א}} {{ח:פנימי|סעיף 21ג|ו־21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מקור מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אנרגיה למ״ק&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הולכת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.779&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;הפקת מים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה או הוחדרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.842&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מיתקני התפלת מים מליחים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.251&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;קליטת מי־ים מותפלים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנרכשה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.374&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.266&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 5ג|תוספת חמישית ג׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 21ג|סעיף 21ג}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;2&quot; rowspan=&quot;2&quot;&gt;סוג התעריף&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ינואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;פברואר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מרס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אפריל&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מאי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יוני&lt;/th&gt;&lt;th&gt;יולי&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוגוסט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ספטמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אוקטובר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;נובמבר&lt;/th&gt;&lt;th&gt;דצמבר&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;12&quot;&gt;אחוזים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;נמוך&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.08&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.26&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.17&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.29&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.14&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.09&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;גבוה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.23&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.16&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.25&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.35&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.42&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.32&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.15&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.24&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;פסגה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.12&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.10&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.11&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;גבע&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.02&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.04&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.61&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.00&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.27&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.07&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.05&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.30&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.01&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;עליון&lt;/td&gt;&lt;td&gt;שפל&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.03&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.54&lt;/td&gt;&lt;td&gt;7.36&lt;/td&gt;&lt;td&gt;11.22&lt;/td&gt;&lt;td&gt;14.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;17.06&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15.71&lt;/td&gt;&lt;td&gt;4.70&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.78&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3.41&lt;/td&gt;&lt;td&gt;2.77&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 6|תוספת שישית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 7|תוספת שביעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8|תוספת שמינית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 8א|תוספת שמינית א׳|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29 – ההגדרה ”סוג מים“}} {{ח:פנימי|סעיף 32|וסעיפים 32}} {{ח:פנימי|סעיף 37|ו־37}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג מים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים לחישוב&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות למ״ק {{ש}} (אגורות)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעלי המערכת&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0.90&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שפירים במפעל המים הארצי&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6.55&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שהופקו במפעלי התפלה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות מי מוצר ומי מיהול שהופקה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;28.75&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;מים שאינם שפירים&lt;/td&gt;&lt;td&gt;כמות המים שנמכרה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1.87&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 9|תוספת תשיעית {{ח:הערה|(בוטלה)}}|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע2|תוספת 10|תוספת עשירית}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39 – ההגדרה ”סל מדדי הגברת מטר“}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שם המדד&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משקל בסל המדדים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מדד 120010)
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;70%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} מחיר בנזין אוקטן 100 דל עופרת שמפרסם נמל תעופה בן־גוריון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 11|תוספת אחת עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}} {{ח:פנימי|סעיף 43|ו־43(ב)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סוג הפעילות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מחיר מוכר לשעת פעילות בשקלים חדשים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסה תפעולית&lt;/td&gt;&lt;td&gt;3,399&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;טיסת מחקר&lt;/td&gt;&lt;td&gt;6,840&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;זריעה&lt;/td&gt;&lt;td&gt;857&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 12|תוספת שתים עשרה|תיקון: תשע״ט}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 58|סעיף 58(ג)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מפעל המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שיעור ביצוע עצמי מרבי&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מבנים שניתן לגביהם אישור ביצוע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 78|בסעיף 78}}, לפני יום ג׳ בכסלו התש״ף (1 בדצמבר 2019), במפעלי המים האלה:
{{ח:תת|(1)}} תכנית אב למים שפירים לנגב;
{{ח:תת|(2)}} תכנית אב ליהודה ושומרון;
{{ח:תת|(3)}} תכנית אב גליל מערבי;
{{ח:תת|(4)}} הקטע המזרחי במערכת החמישית לירושלים;
{{ח:תת|(5)}} שלב א׳ באספקת מים ממאגר אשכול לכנרת.
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;100%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:ת}} מפעלי התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;0%&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 13|תוספת שלוש עשרה|תיקון: תשע״ו־2}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 54|סעיפים 54}} {{ח:פנימי|סעיף 64|ו־64(א)}})}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;סיווג הנכס&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מס׳ פריט בספרי מקורות&lt;/th&gt;&lt;th&gt;משך הקיים בשנים&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(1)}} קידוח בסלעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1211&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(2)}} קידוח באבן רכה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1212&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(3)}} קידוח בחולות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1213&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(4)}} קידוח החדרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1214&lt;/td&gt;&lt;td&gt;a40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(5)}} קידוח תצפית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1215&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(6)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1221&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(7)}} ביתן בטון וטרומי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1222&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(8)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1223&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(9)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1225&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(10)}} מבנים טרומים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1226&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''קידוחים – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(11)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1230&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(12)}} משאבות בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1241&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(13)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1242&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(14)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1243&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(15)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1244&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(16)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1245&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(17)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(18)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(19)}} מכשירי פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(20)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(21)}} מיגון ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1246&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(22)}} כלורינטורים בקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1247&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(23)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1248&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(24)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1253&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(25)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1255&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(26)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1256&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(27)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1257&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(28)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1258&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מובילים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(29)}} תעלות מבטון מזוין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1301&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(30)}} תעלות רגילות ועפר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1302&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(31)}} מנהרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1303&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(32)}} צינורות אסבסט
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1350&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(33)}} פי.וי.סי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1351&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(34)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1355&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(35)}} פלדה בלא ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1361&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(36)}} פלדה עם ציפוי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(37)}} פלדה עם ציפוי שהוקמו לפני שנת 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1362, 1363&lt;/td&gt;&lt;td&gt;45&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(38)}} פלדה לא מוגנת
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1364&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(39)}} בטון רגילים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1372&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(40)}} בטון מאומצים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1373&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מאגרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(41)}} בריכות ומגדלי בטון
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1401&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(42)}} בריכות עפר מצופות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1402&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(43)}} מאגרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1403&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(44)}} בריכות עפר רגילות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1404&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(45)}} בריכות בטון דרוך
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(46)}} בריכות בטון דרוך שהוקמו לפני 1995
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1405&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(47)}} בריכות פלדה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1406&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(48)}} בריכות פלסטיק משוריין
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1408&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(49)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1458&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – מבנים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(50)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1521&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(51)}} בטון מעל הקרקע
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1522&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(52)}} בטון תת־קרקעיים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1523&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(53)}} מבנה אבן תת־קרקעי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1524&lt;/td&gt;&lt;td&gt;50&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(54)}} מבנים גלויים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1525&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(55)}} ביתן טרומי בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1526&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – אבזרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(56)}} צנרת ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1530&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''תחנות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(57)}} משאבות בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1541&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(58)}} מנוע דיזל מהיר
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1542&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(59)}} מנוע חשמלי אופקי
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1543&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(60)}} מנועים חשמליים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1544&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(61)}} מתנעים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1545&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(62)}} דיזל גנרטור
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(63)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(64)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(65)}} פיקוד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(66)}} שוחות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(67)}} מיגון, מגופים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1546&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(68)}} כלורינטורים בתחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1547&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(69)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(70)}} משאבה אופקית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1551&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(71)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1553&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(72)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1555&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(73)}} שנאים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1556&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(74)}} מדי מים ומכשירי מדידה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1557&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(75)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1548&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''מעיינות – סכרים'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(76)}} מעינות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1601&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(77)}} סכרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1602&lt;/td&gt;&lt;td&gt;40&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''חיבורי צרכן'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(78)}} חיבור צרכן
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1700&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(79)}} גדרות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1901&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(80)}} כבישים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1902&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(81)}} דרכים סוג א
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1903&lt;/td&gt;&lt;td&gt;25&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(82)}} דרכים סוג ב
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1904&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(83)}} דרכים סוג ג
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1905&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(84)}} דרכים סוג ד
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1906&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(85)}} דרכי גישה להפחתה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1907&lt;/td&gt;&lt;td&gt;5&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(86)}} צריפים וסככות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1921&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(87)}} ביתני בטון בקווים ואחרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1922&lt;/td&gt;&lt;td&gt;30&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;3&quot;&gt;'''שונות – ציוד'''&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(88)}} מיתקני התפלה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1945&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(89)}} מיתקני טיפול סינון וטיהור מים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1946&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(90)}} מיתקני הכלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1947&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(91)}} מיתקני הפלרה
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1948&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(92)}} מיתקני הגנה קטודית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;1949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(93)}} צינורות ואבזרים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9930&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(94)}} משאבות בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9941&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(95)}} דיזל גנרטור בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9949&lt;/td&gt;&lt;td&gt;20&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(96)}} משאבה טבולה תת־מימית
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9953&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(97)}} מגופים, שסתומים ואבזריהם
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9955&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(98)}} שנאים בקידוחים ותחנות
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9956&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(99)}} מדי מים ומכשירי מדידה בתחנות וקידוחים
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9957&lt;/td&gt;&lt;td&gt;10&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;
{{ח:תת|(100)}} לוחות חשמל
&lt;/td&gt;&lt;td&gt;9958&lt;/td&gt;&lt;td&gt;15&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:קטע2|תוספת 14|תוספת ארבע עשרה}}

{{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 81|סעיפים 81(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 83|83(א)(1)}})}}}}

{{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 1}}
{{ח:ת}} טבלת ריכוז פרויקטים תכלול ביחס לכל אחד מהפרויקטים את הפרטים האלה; פרויקטים בביצוע יוצגו בנפרד מפרויקטים שטרם הוחל ביצועם:
{{ח:ת}} &lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה לפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם הפרויקט&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג המים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סוג האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מספר האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד האישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לתחילת הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / מועד צפוי לסיום הביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td colspan=&quot;4&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההכרה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות המים (ש״ח מ״ק)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 14 פרט 2}}
{{ח:ת}} טבלה שתכלול ריכוז של הפרטים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}} ביחס לכל הפרויקטים, בחלוקה לפי סוג הפרויקט, סוג האישור, המרחב או האזור הגאוגרפי וסוג המים.

{{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשע״ה, תשע״ז־2|עוגן=תוספת 14 פרט 3}}
{{ח:ת}} לכל פרויקט – טבלה שתכלול את הנתונים {{ח:פנימי|תוספת 14 פרט 1|שבפרט (1)}}, והפרטים האלה ביחס לכל מקטעי הביצוע והמבנים הכלולים בפרויקט:
{{ח:ת}} &lt;table&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;מספר מזהה למבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שם המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;תיאור המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סטאטוס המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;הגורם המבצע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד / המועד הצפוי לתחילת ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מועד הסיום / מועד הסיום הצפוי של ביצוע המבנה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת התקציב שנקבעה באישור&lt;/th&gt;&lt;th&gt;מסגרת תקציב מתואמת במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;אומדן מקורות במועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות מצטברת עד מועד הגשת ההצעה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;עלות צפויה מצטברת עד תום השנה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td colspan=&quot;7&quot; rowspan=&quot;4&quot;&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th colspan=&quot;3&quot;&gt;התפלגות עלויות לפי מועדי ההשקעה הצפויה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;th rowspan=&quot;2&quot;&gt;המועד הצפוי להכרה בהשקעה&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;שנה 1+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 2+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;שנה 3+&lt;/th&gt;&lt;th&gt;&amp;nbsp;&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;
&lt;table style=&quot;table-layout: fixed; width: 100%;&quot;&gt;
&lt;tr&gt;&lt;th&gt;נחיצות ודחיפות הביצוע של מקטע הביצוע והמשמעות לאי־ביצוע או לדחיית ביצוע&lt;/th&gt;&lt;th&gt;חסמים&lt;/th&gt;&lt;th&gt;סיווג&lt;/th&gt;&lt;th&gt;ציון לאמינות אספקה&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המשורתת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;th&gt;כמות המים השנתית המתווספת במקטע הביצוע (מלמ״ש)&lt;/th&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;tr&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;td&gt;&amp;nbsp;&lt;/td&gt;&lt;/tr&gt;
&lt;/table&gt;

{{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת 14 פרט 4}}
{{ח:ת}} אם עלות המים במקטע ביצוע גבוהה ביותר מ־10% מעלות המים הממוצעת בפרויקט, יצוין הדבר בנפרד ותובא בטבלה עלות המים לאותו מקטע ביצוע.

{{ח:חתימות|כ״ד באדר א׳ התשע״א (28 בפברואר 2011)}}
* '''אורי שני'''&lt;br&gt;יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>d8ioqpixjrzpd6a035vvp0uop6osx9s</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי המים (חישוב עלויות והכנסות הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470000</id>
    <redirect title="כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)" />
    <revision>
      <id>1417666</id>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="168" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]</text>
      <sha1>ml6xf5hb6p32th95m9gqw5t68oxvvb4</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470001</id>
    <redirect title="שיחה:כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)" />
    <revision>
      <id>1417667</id>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="177" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)]]</text>
      <sha1>8453bmriardibk50ppuk1tqxbf4rn4g</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470002</id>
    <revision>
      <id>1417668</id>
      <timestamp>2022-08-11T00:00:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי-שתייה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470003</id>
    <redirect title="תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)" />
    <revision>
      <id>1417691</id>
      <timestamp>2022-08-11T06:26:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="131" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)#]]</text>
      <sha1>t2cyvyp9gvhm92bdawbirl05zi66llf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק מלווה מדינה</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470004</id>
    <redirect title="חוק מילווה המדינה" />
    <revision>
      <id>1417692</id>
      <timestamp>2022-08-11T06:27:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק מילווה המדינה]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="48" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק מילווה המדינה]]</text>
      <sha1>9q602ioqsxqyh3ctxu55am6njcczdpi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470005</id>
    <revision>
      <id>1417699</id>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>[1412894] כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6541" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק), תשכ״ג–1963}}
{{ח:קטע3||כללים בדבר אי־תחולת {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|החוק}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ג, 1841|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 89|סעיף 1א}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951}} (להלן – חוק הפיקוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פנסיה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה לביטוח“ – מבטח שהוא אגודה שיתופית וכן מבטח שהוא אגודה שלגביה נמסרה הודעה לממונה על המחוז בהתאם {{ח:חיצוני|חוק העותמני על האגודות משנת 1909#סעיף 6|לסעיף 6 לחוק העותמני על האגודות משנת 1909}} (להלן – החוק העותמני על אגודות), שנתמלאו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
{{ח:תתת|(2)}} תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
{{ח:תתת|(3)}} עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
{{ח:תתת|(4)}} תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
{{ח:תתת|(5)}} אין היא מבטח מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח כלי־רכב של מנוע (סיכוני צד שלישי), 1947}}.

{{ח:סעיף|2|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|החוק}} על קרן פנסיה}}
{{ח:ת}} על מבטה שהוא קרן פנסיה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח}} ותקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 35|פסקאות (1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 37|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 39|ו־(5) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|3|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|החוק}} על אגודה}}
{{ח:תת|(א)}} על אגודה לביטוח שמספר חבריה אינו עולה על 500, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח}} שאינן מפורשות בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) להלן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 14|פסקה (1) לסעיף 2 לחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ג)}} אגודה לביטוח תגיש למפקח –
{{ח:תתת|(1)}} תקנות האגודה – לא יאוחר מיום ד׳ באדר תשכ״ד (17 בפברואר 1964) או תוך 30 יום מיום קבלת תעודת האיגוד, או מיום ההודעה לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמני על אגודות|החוק העותמני על אגודות}}, הכל לפי התאריך המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 יום מתאריך רישומו על ידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמני על אגודות|החוק העותמני על אגודות}};
{{ח:תתת|(3)}} מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים לא יאוחר מט״ו בתמוז של כל שנה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 104|סעיף 15 לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|4|אגודה שיתופית שמספר חבריה אינו עולה על 1000}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי, מטעם מיוחד שיצויין על ידו, להורות כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יחולו לגבי מבטח המאוגד כאגודה שיתופית שיפורש בהוראה, ובלבד שמספר חברי האגודה השיתופית אינו עולה על 1000.

{{ח:סעיף|5|אגודה שיתופית שאיננה עוסקת בביטוח חיים}}
{{ח:ת}} על מבטח המאוגד כאגודה שיתופית, שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח}} ותקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 35|פסקה (1) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|6|חובת המצאת דין וחשבון}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיפים 1 עד 5}} איננו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209336.pdf|סעיף 17(ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון), תשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|7|השם}}
{{ח:ת}} לכללים אלה ייקרא ”כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק), תשכ״ג–1963“.

{{ח:חתימות|ב׳ באב תשכ״ג (23 ביולי 1963)}}
* '''פנחס ספיר'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>gpavad0oiwcty6objiizqo9bo2tk3s1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>1417712</id>
      <parentid>1417699</parentid>
      <timestamp>2022-08-11T09:00:16Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>[1417711]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8039" xml:space="preserve">{{ח:התחלה}}
{{ח:כותרת|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק), תשכ״ג–1963}}
{{ח:קטע3||כללים בדבר אי־תחולת {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|החוק}}}}

{{ח:סעיף*}}
{{ח:פתיח-התחלה}}
{{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ג, 1841|כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק)}}.
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:מבוא}}
בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 89|סעיף 1א}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951}} (להלן – חוק הפיקוח), ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

{{ח:מפריד}}
{{ח:הערה|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשי״א–1951 הוחלף {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)#סעיף 89|סעיף 89 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, אגודה לביטוח שעל פי כללים אלו היתה פטורה ערב יום כ״ט בסיון התשמ״א (1 ביולי 1981) מהוראות החוק הקודם, זכאית להיתר להמשיך ולעסוק בביטוח ולא יחולו עליה הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 18|סעיפים 18}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 104|104}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 105|ו־105 לחוק האמור}}, כל עוד מתמלאות בה ההוראות המפורטות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#תוספת 2|בתוספת השניה לחוק האמור}}.}}
{{ח:סוגר}}
{{ח:מפריד}}

{{ח:סעיף|1|הגדרות}}
{{ח:ת}} בכללים אלה –
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קרן פנסיה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בתקנות מס הכנסה (כללים לאישור קרנות תגמולים, פנסיה, פיצויים וחופשה), תשי״ז–1957}};
{{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אגודה לביטוח“ – מבטח שהוא אגודה שיתופית וכן מבטח שהוא אגודה שלגביה נמסרה הודעה לממונה על המחוז בהתאם {{ח:חיצוני|חוק העותמני על האגודות#סעיף 6|לסעיף 6 לחוק העותמני על האגודות משנת 1909}} (להלן – החוק העותמני על אגודות), שנתמלאו בה הוראות אלה:
{{ח:תתת|(1)}} לפי תקנותיה משמשות כל הכנסותיה לטיפוח המטרות שלשמן נוסדה;
{{ח:תתת|(2)}} תקנותיה אוסרות עליה לשלם לחברים דיבידנד על הון המניות או לחלק ביניהם רווחים;
{{ח:תתת|(3)}} עסקיה עם חבריה בלבד או פועלת רק בין חבריה;
{{ח:תתת|(4)}} תקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או בביטוח גימלה;
{{ח:תתת|(5)}} אין היא מבטח מורשה כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח כלי־רכב של מנוע (סיכוני צד שלישי), 1947}}.

{{ח:סעיף|2|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|החוק}} על קרן פנסיה}}
{{ח:ת}} על מבטה שהוא קרן פנסיה לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח}} ותקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 35|פסקאות (1)}}, {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 37|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 39|ו־(5) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|3|אי־&lt;wbr&gt;תחולת הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|החוק}} על אגודה}}
{{ח:תת|(א)}} על אגודה לביטוח שמספר חבריה אינו עולה על 500, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח|חוק הפיקוח}} שאינן מפורשות בסעיפים קטנים (ב), (ג) ו־(ד) להלן.
{{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 14|פסקה (1) לסעיף 2 לחוק הפיקוח}}.
{{ח:תת|(ג)}} אגודה לביטוח תגיש למפקח –
{{ח:תתת|(1)}} תקנות האגודה – לא יאוחר מיום ד׳ באדר תשכ״ד (17 בפברואר 1964) או תוך 30 יום מיום קבלת תעודת האיגוד, או מיום ההודעה לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמני על אגודות|החוק העותמני על אגודות}}, הכל לפי התאריך המאוחר;
{{ח:תתת|(2)}} הודעה על כל שינוי בתקנות האגודה תוך 30 יום מתאריך רישומו על ידי רשם האגודות השיתופיות או מיום הודעתו לממונה על המחוז לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמני על אגודות|החוק העותמני על אגודות}};
{{ח:תתת|(3)}} מאזן שנתי ודין וחשבון על מספר החברים לא יאוחר מט״ו בתמוז של כל שנה.
{{ח:תת|(ד)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 104|סעיף 15 לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|4|אגודה שיתופית שמספר חבריה אינו עולה על 1000}}
{{ח:ת}} המפקח רשאי, מטעם מיוחד שיצויין על ידו, להורות כי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} יחולו לגבי מבטח המאוגד כאגודה שיתופית שיפורש בהוראה, ובלבד שמספר חברי האגודה השיתופית אינו עולה על 1000.

{{ח:סעיף|5|אגודה שיתופית שאיננה עוסקת בביטוח חיים}}
{{ח:ת}} על מבטח המאוגד כאגודה שיתופית, שתקנותיה אוסרות עליה עיסוק בביטוח חיים או ביטוח גימלה, לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 19|סעיף 2 פסקה (2) לחוק הפיקוח}} ותקנות שהותקנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 35|פסקה (1) לסעיף 4א(א) לחוק הפיקוח}}.

{{ח:סעיף|6|חובת המצאת דין וחשבון}}
{{ח:ת}} האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיפים 1 עד 5}} איננו בא לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209336.pdf|סעיף 17(ב) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח (תיקון), תשכ״ג–1963}}.

{{ח:סעיף|7|השם}}
{{ח:ת}} לכללים אלה ייקרא ”כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי־תחולת הוראות החוק), תשכ״ג–1963“.

{{ח:חתימות|ב׳ באב תשכ״ג (23 ביולי 1963)}}
* '''פנחס ספיר'''&lt;br&gt;שר האוצר
{{ח:סוגר}}
{{ח:סוף}}
[[קטגוריה:בוט חוקים]]</text>
      <sha1>25shzud59vpufsb8qejfqj6fynugcyr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי-תחולת הוראות החוק)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470006</id>
    <redirect title="כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)" />
    <revision>
      <id>1417700</id>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="102" xml:space="preserve">#הפניה [[כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]</text>
      <sha1>ggida4vzwkr41epg75iz1i0vozb71sr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת מקור:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)</title>
    <ns>117</ns>
    <id>470007</id>
    <redirect title="שיחה:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)" />
    <revision>
      <id>1417701</id>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="111" xml:space="preserve">#הפניה [[שיחה:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)]]</text>
      <sha1>8aetc21yb8ve9i75culs2pdd0p3wjp8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:כללי הפיקוח על עסקי ביטוח (אי תחולת הוראות החוק)</title>
    <ns>1</ns>
    <id>470008</id>
    <revision>
      <id>1417702</id>
      <timestamp>2022-08-11T08:00:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>OpenLawBot</username>
        <id>8112</id>
      </contributor>
      <comment>דף ריק</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="0" />
      <sha1>phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>חוק העותמני על אגודות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470009</id>
    <redirect title="חוק האגודות העותומני" />
    <revision>
      <id>1417708</id>
      <timestamp>2022-08-11T08:27:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[חוק האגודות העותומני]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="54" xml:space="preserve">#הפניה [[חוק האגודות העותומני]]</text>
      <sha1>tqqtsmrao4a50s607mddfiqktqbkbuf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470010</id>
    <revision>
      <id>1417715</id>
      <timestamp>2022-08-11T09:22:46Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16632" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 531|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות)|7467)); ((תשע&quot;ז, 1286|תיקון|7830)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]], [[+|23]], [[+|24]] [[+|ו-124יז(א)(1), (3) ו-(5)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

__TOC__

== פרק א': הוראות כלליות ==

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אזור לחץ&quot; - אזור במערכת המים של הצרכן, שהמים בו הם בעלי עומד (עֹמֶד) דומה;
:- &quot;הממונה&quot; - כהגדרתו [[בחוק תאגידי מים וביוב]];
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;חוק תאגידי מים וביוב&quot; - [[חוק תאגידי מים וביוב, התשס&quot;א-2001]];
:- &quot;חיבור צרכן&quot; - נקודת החיבור בין מערכת אספקת המים של מקורות ובין מערכת המים של הצרכן;
:- &quot;לוח מים&quot; - הסכמה בכתב בין מקורות לצרכן בדבר המועדים וכמויות המים שתספק לצרכן;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית שהתמנה לפי [[סעיף 124יט לחוק]], או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
:- &quot;מקורות&quot; - מקורות חברת מים בע&quot;מ;
:- &quot;מרחב תכנון&quot; - תכנית מיתאר מקומית החלה על כל השטח המוניציפלי של היישוב שבו פועל ספק המשנה, ובהעדרה - מרחב תכנון מקומי או מרחב תכנון מיוחד שקבע שר הפנים לפי [[חוק התכנון והבנייה, התשכ&quot;ה-1965]];
:- &quot;ספק משנה&quot; - צרכן שהוא בעל רישיון, המספק מים לאחרים;
:- &quot;צרכן&quot; - אדם שהקצאת המים שלו מפורטת ברישיון שניתן למקורות;
:- &quot;רישיון&quot; - רישיון הפקה שנתן מנהל הרשות הממשלתית לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;תכנית אב למים&quot; - תכנית הנדסית של מערכת אספקת מים כמשמעותה [[בסעיף 23(א)(2) לחוק תאגידי מים וביוב]] שהממונה אישר לפי [[סעיף 112 לחוק תאגידי מים וביוב]], או תכנית כאמור שאישרה הרשות הממשלתית.

@ 2. מעמד ההוראות
: הוראות כללים אלה הם חלק מתנאי הרישיון של מקורות.

== פרק ב': אספקת מים לספק משנה לצורכי בית ולתעשייה ==

@ 3. תחולה על אספקת מים לצורכי בית ולתעשייה
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אספקת מים לספק משנה, שנועדו לצורכי בית ולתעשייה.

@ 4. אספקת מים לפי תכנית
: (א) אספקת מים לספק משנה תיעשה בהתאמה לתכנית אב למים של אותו ספק משנה, ובהעדר תכנית כאמור - בהנחה שמערכת המים של ספק המשנה עומדת בעקרונות תכנון מקובלים (Best Practice).
: (ב) מועד תחילת אספקת המים יהיה לפי לוח הזמנים לאספקתם שאישרה הרשות הממשלתית לפי [[כללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011]].

@ 5. קביעת חיבור צרכן
: (א) מקורות לא תקבע חיבור צרכן הכרוך בהנחת תשתית נוספת במערכת אספקת המים של מקורות, אלא במיקום שאישר מנהל הרשות הממשלתית.
: (ב) חיבור צרכן ביישוב ייקבע בסמוך לגבולות מרחב התכנון של אותו יישוב, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים ולאחר שמקורות נתנה לספק המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו לעניין המיקום.
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), אם עוברות תשתיות מערכת המים של מקורות בתוך מרחב התכנון של היישוב, ניתן לקבוע את חיבור הצרכן בכל נקודה בתוך המרחב, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 6. לחץ המים בחיבור הצרכן
(א) מקורות תספק לספק משנה מים בחיבור הצרכן, כך שלחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל המפורטים להלן, ובלבד שבכל מקרה לחץ המים בחיבור הצרכן לא יעלה על 6 אטמוספרות:
:: (1) 2.5 אטמוספרות;
:: (2) מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין נקודת החיבור לבריכת האגירה השייכת לאזור הלחץ, ובהעדר בריכה - הנקודה הגבוהה ביותר באזור הלחץ;
:: (3) מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לאותה נקודה.
: (ב) מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 7. הודעה בדבר טווח העומָדים ואיכות המים
: מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת הודעה בכתב על כל אלה:
: (1) טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן שלו ועל כל שינוי שחל בטווח האמור;
: (2) תוצאות של בדיקות איכות מים שערכה למים שהיא מספקת לו.

@ 8. זמינות אספקה
: (א) מקורות תספק לספק משנה מים בכמות שתאפשר לו ולצרכניו לצרוך -
:: (1) כמות מים שנתית שלא תפחת מכמות המים שסופקה לספק המשנה בשנה הקודמת בתוספת 2%, או כמות אחרת שהורה מנהל הרשות הממשלתית, בהודעה בכתב, ובלבד שלא תעלה על כמות המים המתוכננת לספק המשנה לפי תכנית האב למים;
:: (2) כמות מים יומית שלא תפחת מ-0.4% מכמות המים השנתית שבפסקה (1);
:: (3) כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השמונה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (2); אלא אם כן הורה מנהל הרשות הממשלתית אחרת, בהודעה בכתב.
: (ב) לא היתה לספק יכולת לספק את מלוא הצריכה לכלל המטרות הנקובות ברישיונו, ובאפשרותו להפריד בין האספקה למטרות השונות, יספק תחילה את הצריכה למטרת צורכי בית.
: (ג) מקורות וספק המשנה רשאים להסכים על אספקת מים בזמינות גבוהה יותר מזו הקבועה בסעיף קטן (א) אם היא אינה כרוכה בעלות נוספת למקורות.

== פרק ג': אספקת מים לחקלאות ==

@ 9. תחולה על אספקת מים לחקלאות
: הוראות [[פרק זה]] יחולו על אספקת מים שנועדה למטרת חקלאות בלבד.

@ 10. קביעת חיבור צרכן לשטח חקלאי
: (א) חיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד, יהיה בגבול השטח החקלאי שמשרד החקלאות נתן לגביו המלצה לאספקה לחקלאות, במיקום המתאים ביותר, בהתחשב במאפייניו ההנדסיים, התפעוליים והכלכליים.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בכל אחד מהמקרים האלה, חיבור הצרכן יותקן בתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות, במיקום הקרוב ביותר לשטח החקלאי:
:: (1) השטח נמצא במרחק קטן מ-300 מטרים ממערכת אספקת המים של מקורות;
:: (2) קוטר הצינור הנדרש לצורך אספקת המים אינו עולה על 4″;
:: (3) השטח מיועד לשימוש חקלאי זמני;
:: (4) הקצאת המים הועברה בין שטחים חקלאיים באופן זמני;
:: (5) עלות אספקת המים מהתוואי הקיים של מערכת אספקת המים של מקורות ועד חיבור הצרכן עולה על 6 שקלים חדשים למטר מעוקב של מים.
: (ג) מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בנקודת חיבור שונה, ובלבד שהדבר אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 11. לחץ המים בחיבור צרכן לחקלאות
: (א) לחץ המים בחיבור צרכן שנועד לספק מים למטרת חקלאות בלבד לא יפחת מאטמוספרה אחת ולא יעלה על 6 אטמוספרות ובלבד שלחץ המים בחיבור הצרכן של מרבית צרכני מפעל המים יעמוד על 2.5 אטמוספרות, לכל הפחות; לעניין סעיף זה, &quot;מפעל מים&quot; - כהגדרתו [[בכללי המים (חישוב עלויות והכנסות, הכרה בפיתוח מפעלי מים וחובות דיווח החלות על מקורות), התשע&quot;א-2011]].
: (ב) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), במקרים המנויים [[בסעיף 10(ב)]], לחץ המים בחיבור הצרכן לא יפחת מסך כל אלה:
:: (1) אטמוספרה אחת;
:: (2) מכפלה של 0.1 אטמוספרות בהפרש הגבהים, במטרים, בין חיבור הצרכן לבין הנקודה שבה אמור היה החיבור להיקבע לפי [[סעיף 9(א)]];
:: (3) מכפלה של 0.25 אטמוספרות באורך, בקילומטרים, של הצינור המוביל את המים מחיבור הצרכן לנקודה שבה היה אמור החיבור להיקבע לפי [[סעיף 9(א)]].
: (ג) מקורות והצרכן רשאים להסכים על אספקת מים בלחץ שונה מטווח הלחצים שבסעיף קטן (א), ובלבד שמערכת המים של מקורות מאפשרת זאת והשינוי אינו כרוך בעלות נוספת למקורות.

@ 12. זמינות אספקה לחקלאות
: (א) מקורות תספק מים לצרכן ברציפות, לאורך כל השנה ובכל שעות היממה לפי לוח המים, אם יש, ובכל מקרה בכמות שתאפשר לצרכן לצרוך -
:: (1) כמות מים יומית שלא תפחת מ-0.55% מכמות המים השנתית שהוקצתה לו ברישיון;
:: (2) כמות מים שעתית שלא תפחת מהחלק השישה עשר של כמות המים היומית שבפסקה (1).
: (ב) מקורות תספק לצרכן מים כאמור בסעיף קטן (א), ברמת זמינות שלא תפחת מ-95% מכמות המים החודשית שנקבעה בלוח המים, אם יש.
: (ג) בקשה של צרכן ממקורות לשינוי בלוח המים, אם יש, תיענה בכפוף למגבלות התפעוליות של מערכת אספקת המים של מקורות.

== פרק ד': פעולות במקרה של פגיעה באספקה סדירה של מים ==

@ 13. הפסקת מים מתוכננת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) התעורר צורך בהפסקה או בשיבוש של אספקת המים בשל צורך הנדסי במערכת של מקורות או בשל פעולות שיש לעשות לצורך טיפול במערכת אספקת המים של מקורות לצרכן, תפעל מקורות לפי הוראות אלה:
:: (1) ההפסקה או השיבוש באספקת המים לצרכן יהיו לפרק זמן שאינו עולה על 24 שעות, ואם נועדו המים למטרת חקלאות בלבד - 48 שעות, אלא אם כן נתן הצרכן הסכמה לפרק זמן ארוך יותר, ובהעדר הסכמה - באישור מנהל הרשות הממשלתית;
:: (2) תמסור לצרכן הודעה על הפסקה או שיבוש באספקת המים 5 ימי עבודה מראש לפחות; בהודעה כאמור תציין את הסיבה להפסקת המים המתוכננת, מועד ומשך הזמן, מדויקים ככל האפשר, שבהם תתבצע הפסקת המים ומשך הזמן המתוכנן להפסקה האמורה.

@ 14. הפסקת מים כתוצאה מתקלה (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) מקורות תודיע לצרכן על הפסקה או שיבוש באספקת מים כתוצאה מתקלה במערכת אספקת המים של מקורות בלא דיחוי; בהודעה יפורט המועד המשוער לחידוש האספקה.
: (ב) מקורות תעדכן את הצרכן במהלך הטיפול בתקלה בדבר מצב אספקת המים ושינויים במועד המשוער לחידוש האספקה, ותודיע לצרכן על חידוש האספקה, קודם לחידושה.

== פרק ה': הוראות שונות ==

@ 15. הודעה בדבר טווח העומָדים
: מקורות תשלח לכל צרכן שיבקש זאת, הודעה בכתב על טווח העומָדים שהיא מספקת בחיבור הצרכן ועל כל שינוי שחל בטווח האמור.

@ 16. חריגה מהוראות הכללים
: (א) מנהל הרשות הממשלתית רשאי, באישור מועצת הרשות הממשלתית, לתת למקורות, לפי בקשתה, הקלה מכללים אלה, באופן חד-פעמי או לפרק זמן מסוים, אם שוכנע כי יש לכך הצדקה בנסיבות העניין ובלבד שהתועלת למשק המים מההקלה עולה על הפגיעה הצפויה ממנה, ורשאי הוא להתנות את ההקלה בתנאים.
: (ב) בטרם קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א) ייתן מנהל הרשות הממשלתית אפשרות לצרכנים שההחלטה צפויה להשפיע עליהם, להביע את עמדתם בדבר ההחלטה; על אף האמור, אם ההקלה דרושה בשל צורך דחוף, רשאי המנהל לקבל את ההחלטה אף בטרם ניתנה הזדמנות כאמור.
: (ג) ניתנה הקלה לפי סעיף קטן (א) תודיע מקורות לצרכן על ההקלה האמורה, בכתב; אם ההקלה נוגעת לקבוצת צרכנים בלתי מסוימת, יפרסמו מקורות ומנהל הרשות הממשלתית הודעה על מתן ההקלה, פרטיה והנימוקים לה, באתר האינטרנט שלהן.

@ 16א. סייג לעניין הספקה לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]] (תיקון: תשע&quot;ז)
: הוראות [[סעיפים 5(ב)]], [[6]], [[7]], [[8]], [[10]], [[11]], [[12]] [[ו-15]] לא יחולו על אספקת מים בידי מקורות לפי [[סעיף 33א(ב) לחוק]].

@ 17. שמירת המצב לעניין מערכת אספקה קיימת
: בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 18(א)]], אין בהוראות כללים אלה, כשלעצמן, כדי להתיר למקורות לשנות את לחץ המים או את זמינות האספקה במערכת אספקה שהיתה קיימת לפני מועד תחילת הכללים.

@ 18. מועד תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

@ 19. תחולה וסייג לתחולה
: (א) הוראות [[סעיף 12]] יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה, מיום ד' בטבת התש&quot;פ (1 בינואר 2020).
: (ב) הוראות [[סעיפים 5]], [[6]] [[ו-10]] לא יחולו על חיבור צרכן שנעשה לפני יום תחילתם של כללים אלה.

&lt;פרסום&gt; א' בטבת התשע&quot;ה (23 בדצמבר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>pgiw4u91ks9056zvg6pywh9j2l991ws</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470011</id>
    <revision>
      <id>1417716</id>
      <timestamp>2022-08-11T09:23:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9161" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת), התשע&quot;ה-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 353|כללי המים (תשלום מופחת בעד שאיבה נוספת)|7467)); ((תשע&quot;ז, 252|תיקון|7739)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 113 לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;גובה הרמה&quot; - גובה הרמה מזערי, במטרים, הנדרש לצרכן כדי שלחץ המים בחיבור הצרכן שלו יהיה הלחץ הקבוע לצרכן חקלאי [[בכללי קביעת תנאים ברישיון]], כפי שיחשב מנהל הרשות הממשלתית;
:- &quot;הפחתה מאושרת בתשלום&quot; - הפחתה בתעריף המים לצרכן בחיבור צרכן מסוים, שאישר ופרסם מנהל הרשות הממשלתית;
:- &quot;חציון&quot; - תקופה של שישה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר וב-1 ביולי של כל שנה;
:- &quot;כללי קביעת תנאים ברישיון&quot; - [[=כללי קביעת תנאים ברישיון|כללי המים (קביעת תנאים ברישיון) (מקורות), התשע&quot;ה-2014]];
:- &quot;כללי שירותי תשתית&quot; - [[=כללי שירותי תשתית|כללי המים (תעריפים למתן שירותי תשתית) (הוראת שעה), התשע&quot;א-2011]];
:- &quot;מחיר החשמל&quot; - המקדם לחיוב [[בפרט 3(א) בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]], או מי שהוא הסמיך לעניין כללים אלה;
:- &quot;מקדם גובה הרמה&quot; - המקדם לחיוב [[בפרט 3(ג) בתוספת הראשונה לכללי שירותי תשתית]];
:- &quot;מקדם הון ואחזקה&quot; - 2.2;
:- &quot;מקורות&quot;, &quot;צרכן&quot; ו&quot;חיבור צרכן&quot; - כהגדרתם [[בכללי קביעת תנאים ברישיון]];
:- &quot;עלות שאיבה נוספת&quot; - תוצאתה של המכפלה של גובה ההרמה של הצרכן, מקדם גובה הרמה, מחיר החשמל ומקדם הון ואחזקה;
:- &quot;צרכן זכאי&quot; - צרכן שמתקיים לגביו האמור [[בסעיף 2]] ושמנהל הרשות הממשלתית הכיר בו לפי [[סעיף 3]].

@ 2. זכאות לתשלום מופחת בעד שאיבה נוספת (תיקון: תשע&quot;ז)
: (א) צרכן שחלות עליו הוראות [[פרק ג' לכללי קביעת תנאים ברישיון]] ולחץ המים בחיבור הצרכן שלו נמוך באופן קבוע מ-2.5 אטמוספירות, והשקיע או הוציא בשל כך הוצאות שוטפות בעד שאיבת מים נוספת, זכאי לשלם תשלום מופחת בעד צריכת המים, לפי עלות השאיבה הנוספת שלו.
: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), צרכן לא יהיה זכאי להפחתה בתשלום בהתקיים אחד מאלה:
:: (1) המנה שמתקבלת מחלוקת התוצאה של מכפלת עלות השאיבה הנוספת שלו בכמות המים שצרך בחיבור הצרכן כאמור בסעיף קטן (א) בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה, בכל כמות המים שצרך למטרת חקלאות בשנה האמורה, קטנה מ-3% מתעריף המים שמסופקים בחיבור הצרכן;
:: (2) סכום עלות השאיבה הנוספת שלו ותעריף המים למים המסופקים בחיבור הצרכן, נמוך מ-70% מהתעריף הקבוע [[בסעיף 7(1)1.1.7 לכללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ&quot;ז-1987]], למעט אם המים המסופקים לו הוגדרו ברישיון ההפקה מים מליחים.

@ 3. בקשה לזכאות
: (א) צרכן הרואה את עצמו זכאי לתשלום מופחת לפי [[סעיף 2]] יגיש למנהל הרשות הממשלתית בקשה מנומקת, שתכלול את כל אלה:
:: (1) שמו, מספר הצרכן שלו אצל חברת מקורות, ואם יש בידיו רישיון הפקה לפי [[סעיף 23 לחוק]] - מספר הרישיון;
:: (2) מספר חיבור הצרכן במקורות שאליו מתייחסת בקשתו ואישור ממקורות על הלחץ בחיבור הצרכן ועל הכמות שסופקה בחיבור הצרכן בשנה הקודמת למועד הגשת הבקשה;
:: (3) תכנית הנדסית של מיתקני מערכת השאיבה הנוספת ושל מערכת האספקה אל ראשי השטח השונים של הצרכן, בפירוט נתוני הגובה של ראשי השטח ואורך הצנרת המובילה אליהם.
: (ב) הבקשה תוגש לכתובת דואר אלקטרוני או בשליחה למספר פקסימילה שיפרסם מנהל הרשות באתר האינטרנט, ורשאי הוא לפרסם באתר האינטרנט גם דרכים נוספות שבהן ניתן להגיש את הבקשה.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית יבחן את הבקשה ויחליט אם המבקש הוא צרכן זכאי, ורשאי הוא לדרוש מהצרכן מסמכים או נתונים נוספים לצורך בדיקת הבקשה.
: (ד) החליט מנהל הרשות הממשלתית כי המבקש הוא צרכן זכאי, יחשב את ההפחתה בתשלום המאושרת לצרכן לפי עלות השאיבה הנוספת ויודיע לו על כך; הזכאות להפחתה תינתן מתחילת השנה שבה הוגשה הבקשה או מהמועד שבו התמלאו התנאים להגדרת הצרכן כצרכן זכאי, לפי המאוחר; מנהל הרשות הממשלתית יצרף להחלטה פירוט של החישוב האמור.
: (ה) מנהל הרשות הממשלתית יפרסם אחת לשנה את רשימת הצרכנים הזכאים, חיבורי הצרכן שבהם הוכרה הזכאות, וההפחתה המאושרת בתשלום לכל חיבור; הפרסום ייעשה באופן שבו מפורסמים פרטי הקצאות המים ורישיונות ההפקה.
: (ו) זכאותו של צרכן זכאי תהיה בתוקף לשלוש שנים.

@ 4. אופן מתן הזכאות
: (א) מקורות תעביר לצרכן זכאי תשלום השווה לגובה ההפחתה המאושרת במכפלת כמות המים שנצרכה בחשבון.
: (ב) לצורך ביצוע התשלום לפי סעיף קטן (א) מקורות תעביר לצרכן זכאי, בחשבון הראשון שלו בכל חציון, תשלום בגובה מכפלת ההפחתה המאושרת בתשלום בכמות המים במ&quot;ק שצרך בחיבור הצרכן שלגביו הוא זכאי להפחתה כאמור, בחציון המקביל בשנה שעברה.
: (ג) נוכחה מקורות לדעת כי הצרכן צרך בחציון כמות מים שונה מזו שעל בסיסה חושב התשלום האמור בסעיף (א), תפחית או תוסיף את ההפרש בחשבון הראשון של החציון הבא ותפרט את אופן חישוב, ההפחתה או ההוספה האמורה.
: (ד) התשלום בעד התקופה שקדמה להחלטת מנהל הרשות הממשלתית כי הצרכן הוא צרכן זכאי, יינתן בחשבון הראשון שנערך לאחר ההודעה על ההחלטה האמורה.

@ 5. החזר לשנים 2010 עד 2015 (תיקון: תשע&quot;ז)
: כללים אלו יחולו גם על צרכן שיוכיח, להנחת דעת מנהל הרשות הממשלתית, כי בשנים 2010 עד 2014, כולן או חלקן, היה זכאי להפחתה בתעריף המים המשולם על ידו לפי כללים אלה, בשינויים אלה:
: (1) (((נמחקה);))
: (2) עלות השאיבה הנוספת תחושב לפי מרכיבי עלות הנכונים למועד תחילתם של כללים אלה;
: (3) על אף האמור [[בסעיף 4]], צרכן זכאי יקבל את ההחזר בחשבון המים שלו או בדרך אחרת שתוסכם בין הצרכן למקורות;
: (4) בקשה לזכאות לפי סעיף זה תוגש לפי הוראות [[סעיף 3]], בשינויים המחויבים, ולא יאוחר משלושה חודשים ממועד תחילתם של כללים אלה; בקשה שתוגש לאחר המועד האמור - לא תידון.

@ 6. תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

&lt;פרסום&gt; א' בטבת התשע&quot;ה (23 בדצמבר 2014)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>lt4j68gerex2n5iq4ieouydvjtubas3</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470012</id>
    <revision>
      <id>1417717</id>
      <timestamp>2022-08-11T09:34:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11360" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשפ&quot;א, 2968|כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים)|9326)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 112]] [[+|ו-33א]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;חברת מקורות&quot; - חברת מקורות מים בע&quot;מ הפועלת כרשות המים הארצית לפי [[סעיף 48 לחוק]];
:- &quot;צרכן&quot; - מי שנדרש לשלם את הודעת החיוב, לפי [[+|סעיפים 33א]] [[ו-48(ב) לחוק]];
:- &quot;תקופת חיוב חודשית&quot; - תקופה שלגביה נמדדה כמות המים שעברה במד המים או בוצעה הערכת צריכה, שלא תפחת מ-26 ימים ולא תעלה על 36 ימים.
:- &quot;תקופת חיוב דו-חודשית&quot; - תקופה שלגביה נמדדה כמות המים שעברה במד המים או בוצעה הערכת צריכה, שלא תפחת מ-56 ימים ולא תעלה על 66 ימים.

@ 2. תקופת חשבון
: (א) חברת מקורות תחליט מהי תקופת החיוב שלגביה היא שולחת חשבונות תקופתיים; תקופת החיוב יכול שתהיה חודשית או דו-חודשית.
: (ב) חברת מקורות רשאית לשנות את תקופת החיוב בחשבון התקופתי הראשון בשנה.
: (ג) חברת מקורות תודיע לצרכן על שינוי תקופת החיוב בחשבון התקופתי הקודם לשינוי.
: (ד) חברת מקורות תשלח לצרכן חשבון תקופתי -
:: (1) אחת לחודש - אם קבעה כי תקופת החיוב תהיה חודשית;
:: (2) אחת לחודשיים - אם קבעה כי תקופת החיוב תהיה דו-חודשית.

@ 3. משלוח החשבון התקופתי
: (א) חברת מקורות תשלח לצרכן את החשבון התקופתי לא יאוחר מ-25 ימי עסקים מתום תקופת החיוב של אותו חשבון.
: (ב) הצרכן רשאי לבחור את האמצעי שבו ישלח החשבון התקופתי - בדואר או בדואר אלקטרוני; לא בחר הצרכן - יישלח החשבון בדואר או באמצעות שליח.
: (ג) יראו את החשבון התקופתי כנשלח לצרכן, אם נשלח בדואר או באמצעות שליח - במועד מסירתו לשליח או בבית הדואר, ואם נשלח באמצעי משלוח אלקטרוני - במועד שיגורו.

@ 4. מועד אחרון לתשלום
: המועד האחרון לתשלום חיוב שנקבע בהודעת חיוב יהיה - אם נשלחה בדואר, באמצעות שליח או באמצעי משלוח אלקטרוני - 18 ימים לפחות ממועד משלוחה לצרכן.

@ 5. מתכונת החשבון התקופתי
: (א) החשבון התקופתי יכלול את כל אלה:
:: (1) שם הצרכן וכתובתו לצורך משלוח דברי דואר;
:: (2) הפרטים שלהלן לגבי חברת מקורות ותקופת החיוב של החשבון התקופתי:
::: (א) שם החברה, מספרה ברשם החברות וסמליל החברה;
::: (ב) מספר הימים שנכללו בתקופת החיוב, תאריך תחילתה ותאריך סיומה;
:: (3) תקופת החיוב של החשבון התקופתי;
:: (4) הפרטים שלהלן לגבי הצרכן:
::: (א) מספר הצרכן בספרי חברת מקורות, מספר מזהה ברשות המים;
::: (ב) פירוט המיתקנים שלגביהם ניתנת הודעת החיוב;
::: (ג) סיווג ההפקה וסוג המים;
::: (ד) סיווג מטרת הצריכה או השימוש במים;
:: (5) הנתונים האלה לגבי כל מד מים:
::: (א) שיוך מד המים למיתקן;
::: (ב) מספר מד המים;
::: (ג) תאריך וקריא מד המים בקריאה הקודמת;
::: (ד) תאריך וקריא מד המים בקריאה הנוכחית;
::: (ה) ציון אם מד המים נקרא או אם בוצעה לגביו הערכת צריכה;
::: (ו) בוצעה הערכת צריכה - כמות המים לחיוב לפי הערכת הצריכה וסיבת הערכה;
::: (ז) הוחלף מד מים בתקופת החיוב - יובאו בנפרד הפרטים שבפסקה זו הן למד המים שהוחלף והן למד המים החדש;
:: (6) הנתונים שלהלן בדבר החיוב:
::: (א) תעריף אספקה לכל סיווג אספקה וסוג מים;
::: (ב) תעריף הפקה לכל סיווג ולכל סוג מים;
::: (ג) שונה התעריף למטר מעוקב במהלך תקופת חיוב, יוצגו בנפרד הפרטים שבפסקה זו לכל אחד מהתעריפים, ותינתן בכתב מודגש, במקום המיועד להודעות, הודעה בדבר שינוי התעריפים והמועד שבו שונו;
::: (ד) במקרה של חוב קודם, ציון סכום החוב והריבית והתקופה שלגביה נוצר החוב;
::: (ה) תאריך הדפסת החשבון התקופתי, המועד האחרון לתשלום החשבון התקופתי והסכום לתשלום;
::: (ו) הדרכים שבהן רשאי הצרכן לשלם את החשבון התקופתי;
:: (7) הנתונים שלהלן בדבר בירור החיוב:
::: (א) ציון הפנייה וקישור לאתר אינטרנט של חברת מקורות שבו הסבר לאופן החיוב;
::: (ב) ציון הפנייה וקישור לאתר אינטרנט של חברת מקורות שבו יכול הצרכן לפנות כדי לברר פרטים בדבר דרישת התשלום;
::: (ג) הבהרה כי החוב נושא ריבית פיגורים עד לפירעונו המלא וכי אי-תשלומו יגרור פעולות אכיפה וגבייה לפי דין, לרבות באמצעות [[פקודת המסים (גבייה)]];
:: (8) פרט נוסף שמנהל הרשות הממשלתית אישר את הכללתו בחשבון התקופתי, לבקשת חברת מקורות.
: (ב) בכל שינוי מתכונת חשבון, לפי סעיף קטן (א), יאשר מנהל הרשות הממשלתית את שינוי המתכונת; הוראה זו תחול גם לגבי מתכונת החשבון הראשונה לפי כללים אלה.

@ 6. הגשת בקשה לבירור דרישת תשלום
: (א) צרכן הטוען כי בדרישת תשלום נפלה טעות באחד מן העניינים המנויים בסעיף קטן (ג), רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו דרישת התשלום, לפנות לחברת מקורות בבקשה לקיים בירור בעניין דרישת התשלום; בקשה לבירור תהיה ערוכה לפי נוסח [[תוספת|הטופס שבתוספת]].
: (ב) אין בהגשת בקשה לבירור כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום כאמור [[בסעיף 4]], ואולם חברת מקורות רשאית, לבקשת הצרכן, לדחות את מועד הפירעון עד מועד קבלת הודעה על תוצאות בירור לפי סעיף קטן (ד).
: (ג) העניינים שלגביהם ניתן להגיש בקשה לבירור הם אלה:
:: (1) הכמות הכלולה בהודעת החיוב;
:: (2) סיווג התעריף אינו תואם לסיווג ברישיון;
:: (3) מידע לחיוב המפורט ברישיון אינו תואם להודעת החיוב;
:: (4) טעות סופר, טעות בתיאור אדם או מיתקן, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
: (ד) חברת מקורות תמציא למבקש הודעה בכתב על תוצאות הבירור שערכה בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה לבירור.
: (ה) בהודעה על תוצאות הבירור תציין חברת מקורות כי הצרכן רשאי להשיג לפני מנהל הרשות הממשלתית ותפנה אותו לנוהל הבירור ודרכי הפנייה אל מנהל הרשות הממשלתית בהשגה, וכן תציין כי אין בהגשת השגה כדי לדחות את מועד הפירעון של דרישת התשלום.

@ 7. תחילה
: (א) תחילתם של כללים אלה, למעט האמור בסעיף קטן (ב), ביום כ&quot;א בתמוז התשפ&quot;א (1 ביולי 2021) (להלן - יום התחילה).
: (ב) תחילתו של [[סעיף 6 לכללים אלה]], באחד בחודש שלאחר יום פרסומו.

@ 8. הוראת שעה
: על אף האמור בכללים אלה -
: (1) תקופת החיוב לגבי מים שנצרכו עד יום התחילה תהיה רבעונית;
: (2) משלוח החשבון התקופתי לגבי מים שנצרכו עד יום התחילה יהיה 50 ימי עסקים.

== תוספת ==
==== ((([[סעיף 6]]))) ====
@ : {{ממורכז|'''טופס בקשה לבירור דרישת תשלום דמי מים'''}}
@ : שם הצרכן: ........................ מס' הצרכן: ............................
: מס' זהות: ........................ טלפון לבירורים: ........................
: כתובת: ........................ מס' פקסימיליה: ........................
: דואר אלקטרוני: ...............................
@ : לכבוד, {{ש}} חברת מקורות מים בע&quot;מ
@ : בירור בעניין דרישת התשלום מס' ............................ (יש לציין את מספר דרישת התשלום שלגביה מבוקש הבירור), בשל טעות שחלה בדרישת התשלום, לפי כללי המים (אמות מידה לחיוב דמי מים), התשפ&quot;א-2021.
: להלן פרטים עדכניים בדבר דרישת התשלום:
: העניינים שלגביהם אני מגיש בקשה לבירור זו הם:
: □ הכמות הכלולה בהודעת החיוב;
: □ סיווג התעריף אינו תואם לסיווג ברישיון;
: □ מידע לחיוב המפורט ברישיון אינו תואם להודעת החיוב;
: □ טעות סופר, טעות בתיאור אדם או מיתקן, בתאריך, במספר או בחישוב, או טעות טכנית אחרת בדרישת התשלום.
: להלן פירוט הבקשה ונימוקיה:
: ........................................................................................................................................
: ........................................................................................................................................
: מצורפים בזה המסמכים האלה ..................... לתמיכת בקשתי זו.
@ : {{טורים שווים | תאריך ............................ | חתימה .............................. }}

&lt;פרסום&gt; ל' בניסן התשפ&quot;א (12 באפריל 2021)
&lt;חתימה&gt; גיורא שחם, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>pg5gryepvvf8r1k5isia9jqeuj69j3h</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470013</id>
    <revision>
      <id>1417719</id>
      <timestamp>2022-08-11T09:38:32Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר), התשע&quot;א-2010</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1106" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר), התשע&quot;א-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 22|צו הכניסה לישראל (פטור מקבלת היתר למתן אשרה ורישיון ישיבה לעובד זר)|6928)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 2(ג)]] [[=החוק|לחוק הכניסה לישראל, התשי&quot;ב-1952]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור:

@ 1. פטור במקרים מיוחדים
: מתן אשרה ורישיון ישיבה לעובדים זרים המפורטים להלן, אינו טעון היתר לפי [[סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ&quot;א-1991]]:
: מי שזכאי לאשרת עולה או לתעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש&quot;י-1950]], ורוצה לשהות עד חמש שנים בישראל, כדי לבדוק את האפשרות והתנאים להשתקעות בישראל כעולה.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ט באב התש&quot;ע (9 באוגוסט 2010)
&lt;חתימה&gt; אליהו ישי שר הפנים</text>
      <sha1>30ba07ps5k8n37ysgp5g9dtveddd14b</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470014</id>
    <revision>
      <id>1417722</id>
      <timestamp>2022-08-11T09:57:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12752" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש), התשע&quot;א-2010

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 25|כללי המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש)|6928)). ''עדכון סכומים:'' ((ק&quot;ת תשע&quot;ב, 1421|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7141)); ((תשע&quot;ג, 660|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7217)); ((תשע&quot;ד, 243|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7305)); ((תשע&quot;ה, 1320|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7525)); ((תשע&quot;ו, 165|הודעת המים (תעריפים למי קולחין המסופקים ממט&quot;ש) (עדכון תעריפים)|7571)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 21]] [[+|ו-112]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אישור&quot; - אישור לפי כללים אלה, לרבות לעניין התקופה, התנאים וזהות הגורם המאושר;
:- &quot;הממונה&quot; - מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא מינה, מבין עובדי הרשות הממשלתית, להיות הממונה לעניין כללים אלה, כולם או מקצתם;
:- &quot;הסכם אספקה&quot; - הסכם בין מט&quot;ש לספק, המסדיר את תנאי האספקה ואת אחריות הצדדים לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, והכל בתנאי שהוראותיו אינן סותרות כללים אלה או את [[תקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;הסכם עבר&quot; - הסכמים שנחתמו בין מט&quot;ש לספק לפני ט&quot;ו בטבת התש&quot;ע (1 בינואר 2010) כולל הארכות הסכם שנחתמו עד לאותו מועד;
:- &quot;מועצת הרשות&quot; - מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כהגדרתה [[בסעיף 124טו לחוק]];
:- &quot;מט&quot;ש&quot; - מי שמפיק מי קולחין, באמצעות מיתקן לטיפול בשפכים, על פי רישיון הפקה;
:- &quot;מי קולחין&quot; - מי קולחין באיכות בסיסית ומי קולחין לאספקה;
:- &quot;מי קולחין באיכות בסיסית&quot; - מים שסיפק מט&quot;ש אשר לא חלה עליו החובה לייצר מי קולחין לאספקה או מים שסיפק אשר אינם עומדים באיכות הנדרשת למי קולחין לאספקה;
:- &quot;מי קולחין לאספקה&quot; - מים באיכות השקיה חקלאית בלא מגבלות או מים באיכות הנדרשת להזרמה לנחלים, כמשמעותן [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - כהגדרתו [[בסעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפעל השבה&quot; - מערכת לאספקת מי קולחין ממט&quot;ש, לצרכן קצה או לספק אחר;
:- &quot;ספק&quot; - מי שמספק מי קולחין באמצעות מפעל השבה, לפי רישיון הפקה;
:- &quot;קולחין לניצול בין-אזורי&quot; - מי קולחין ממט&quot;ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לספק אחר; ובלבד שתשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק שלא יפחת מ-7 קילומטרים מהמט&quot;ש;
:- &quot;קולחין לניצול מקומי&quot; - מי קולחין ממט&quot;ש המסופקים באמצעות ספק, לפי רישיון ההפקה, לצרכני קצה או לספק אחר אם תשתיות הספק האחר המאפשרות קליטת מי הקולחין ממוקמות במרחק של עד 7 קילומטרים מהמט&quot;ש;
:- &quot;צרכן קצה&quot; - מי שספק מספק לו מי קולחין לפי רישיון הפקה של הספק, בין אם שמו מופיע ברישיון ובין אם לאו ולמעט אם האספקה לפי הרישיון מתבצעת לספק אחר;
:- &quot;רישיון הפקה&quot; - רישיון לפי [[סעיף 23 לחוק]];
:- &quot;שפכים&quot; - כהגדרתם [[בתקנות איכות מי קולחין]];
:- &quot;תקופת החורף&quot; - התקופה שבין 1 בנובמבר לבין 30 באפריל בכל שנה;
:- &quot;תקופת הקיץ&quot; - התקופה שבין 1 במאי לבין 31 באוקטובר בכל שנה;
:- &quot;תקנות איכות מי קולחין&quot; - [[=תקנות איכות מי קולחין|תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש&quot;ע-2010]].

@ 2. הספקת מים לפי תעריפים
: (א) מט&quot;ש לא יספק מי קולחין לספק אלא לפי כללים אלה ולתעריפים הנקובים בהם.
: (ב) כללים אלה גוברים על כל הסכם שנעשה בין מט&quot;ש לספק לפני תחילתם, זולת אם נקבע בכללים אלה אחרת.

@ 3. מס ערך מוסף
: התעריפים הנקובים בכללים אלה אינם כוללים מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל&quot;ו-1975]].

@ 4. חובת התשלום
: ספק ישלם את התעריפים הנקובים בכללים אלה לפי חשבון שיגיש לו המט&quot;ש, אשר יפרט את כמות ואיכות מי הקולחין שסופקו בפועל באותו חודש, לפי רישיון ההפקה.

@ 5. משלוח החיוב
: המט&quot;ש ישלח את החשבון לספק מדי חודש לגבי החודש שקדם לו ולא יאוחר מיום 15 בחודש.

@ 6. מועד החיוב
: ספק ישלם את החשבון בתוך 21 ימים ממועד החיוב.

@ 7. הצמדה וריבית
: כל עוד לא נקבע אחרת בהסכם אספקה, תשלום לפי כללים אלה שלא שולם במועד החיוב ישולם בתוספת הצמדה וריבית לפי [[סימן ד' בפרק רביעי לחוק]].

@ 8. עדכון התעריפים (תיקון: [הודעות])
: התעריפים הנקובים בכללים אלה יעודכנו לפי האמור להלן:
: (1) בדרך שבה מעודכנים התעריפים לדמי מים לפי [[סעיף 112א לחוק]], בשינויים המחויבים לפי העניין;
: (2) באחד בינואר בכל שנה לפי הנוסחה הזו:
:: &lt;math&gt; \mathit{Ps} = \left(\methit{Pa} - \mathit{Pw}*B - \mathit{Pi}*\left(1 - A - B\right)\right)/A &lt;/math&gt;
: (3) לעניין פסקה (2) -
::- &quot;A&quot; - החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת הקיץ בשנה הקודמת להקצאה, מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
::- &quot;B&quot; - החלק בכמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו בהקצאה לניצול מקומי בתקופת החורף בשנה הקודמת להקצאה מתוך כלל כמות מי קולחין לאספקה אשר סופקו כדין בשנה האמורה;
::- &quot;Pa&quot; - 0.159 כפי שיעודכן מזמן לזמן, לפי פסקה (1);
::- &quot;Ps&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(2)]] למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת הקיץ;
::- &quot;Pw&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(1)]] למי קולחין לאספקה בניצול מקומי בתקופת החורף;
::- &quot;Pi&quot; - התעריף הנקוב [[בסעיף 9(1)]] למי קולחין לאספקה בניצול בין-אזורי.

@ 9. תעריפי קולחין לניצול מקומי (תיקון: [הודעות])
: בעד מי קולחין לאספקה לניצול מקומי, ישלם ספק את התעריפים הנקובים בסעיף זה:
: (1) בתקופת החורף - 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב;
: (2) בתקופת הקיץ - 0.297 שקלים חדשים למטר מעוקב.

@ 10. תעריפי קולחין לניצול בין-אזורי
: בעד מי קולחין לאספקה לניצול בין-אזורי, ישלם ספק תעריף בסך - 0.021 שקלים חדשים למטר מעוקב.

@ 11. תעריפי קולחין באיכות בסיסית (תיקון: [הודעות])
: בעד מי קולחין באיכות בסיסית, יחויב הספק בתעריף - 0 שקלים למטר מעוקב.

@ 12. חיוב מט&quot;ש בתעריף קולחין (תיקון: [הודעות])
: על אף האמור בכללים אלה, מט&quot;ש המנוי [[בתוספת הראשונה]], אשר ועדת החריגים, כמשמעותה [[בתקנה 5 לתקנות איכות מי קולחין]], אישרה לגביו הקלה שבשלה השפכים המטופלים במט&quot;ש אינם עומדים באיכות השקייה חקלאית בלא מגבלות ונוסף על כך קיבל הספק, את אישור הממונה לטפל במי הקולחין ולהביאם לאיכות מי קולחין לאספקה, יחולו לגביו, לפי בחירתו, ולגבי הכמויות הנקובות [[התוספת האמורה|בתוספת]], אחד מאלה:
: (1) המט&quot;ש ישלם לספק 0.159 שקלים חדשים למטר מעוקב ויחולו לגביו [[סעיפים 2 עד 8]] בשינויים המחויבים;
: (2) יראו את המט&quot;ש כמספק מי קולחין באיכות בסיסית, לפי כללים אלה.

@ 13. בירור מחלוקת, מתן הנחיות על ידי הממונה ועדיפותן
: (א) נתגלעו חילוקי דעות בדבר מחיר מי קולחין המסופקים במדידה, רשאי ספק או מט&quot;ש, לפנות לממונה להכרעה במחלוקת; הממונה יפעל בפנייה זו לפי [[סעיף 8(א) עד (ד) לחוק מדידת מים, התשט&quot;ו-1955]].
: (ב) סבר הממונה, כתוצאה מפנייה לפי סעיף קטן (א) או מכל סיבה אחרת, כי יש צורך להסדיר תנאים בהסכם האספקה או את אחריות הצדדים שאינם מפורטים בכללים אלה, לרבות לעניין אופן קליטת המים, דיווחים, מדידות, הסדרי תשלום או הסדרי חריגה באיכות, ולהוציא לעניין איכות המים עצמם, כלפי ספק או מט&quot;ש, רשאי הוא, ליתן הנחיה לגביהם ולגבי כל פעולה הנובעת ממנה.
: (ג) הנחה הממונה כאמור, יראו את הנחייתו, כתנאי ברישיון, והיא תגבור על תנאיי הסכם אספקה.

@ 14. תחילה
: תחילתם של כללים אלה באחד בחודש שלאחר יום פרסומם (להלן - יום התחילה).

@ 15. הוראת מעבר
: על אף האמור [[בסעיף 2]] -
: (א) הממונה יהיה רשאי לאשר הסכם עבר, בתנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), ובלבד שהובא לאישורו על ידי הספק או המט&quot;ש בתוך ארבעה חודשים מיום התחילה.
: (ב) שוכנע הממונה כי תשלום או חלף תשלום בעד מי קולחין לאספקה הקבועים בהסכם עבר סבירים או מוצדקים בנסיבות העניין, רשאי הוא לאשר את ההסכם ובלבד שלא יאשרו לתקופה שעולה במצטבר על 15 שנים או שעולה על תקופת הסכם העבר, לפי המוקדם; אישר הממונה כאמור, יראו את הסכם העבר שאישר, בתנאים שאישר או שקבע, כמחייבים ובאים במקום ההוראות שנקבעו לגביהם בכללים אלה.

@ 16. הוראת שעה
: על אף האמור [[בסעיף 1]], עד יום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;א (31 בדצמבר 2010) יראו מט&quot;ש כאילו סיפק מים לפי רישיון הפקה, גם אם אין בידו רישיון כאמור.

== התוספת הראשונה ==
@ 1. : מט&quot;ש השפד&quot;ן - 130,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.
@ 2. : מט&quot;ש כרמיאל - 8,700,000 מטרים מעוקבים לשנה.
@ 3. : מט&quot;ש תנובות - 2,000,000 מטרים מעוקבים לשנה.

&lt;פרסום&gt; כ' באלול התש&quot;ע (30 באוגוסט 2010)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>lsyhcxxhjf1nt1x2u5xhcwlgjxfz3fq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרא/זבים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>470015</id>
    <revision>
      <id>1417723</id>
      <timestamp>2022-08-11T09:57:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ahituvrs</username>
        <id>4152</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;==דיבורא דזבים==&quot;</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27" xml:space="preserve">==דיבורא דזבים==</text>
      <sha1>87csoghvjtmsxsho7q6cs9948q5t2ke</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי-שתייה)</title>
    <ns>0</ns>
    <id>470016</id>
    <redirect title="תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)" />
    <revision>
      <id>1417726</id>
      <timestamp>2022-08-11T10:04:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>הפניה לדף [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)]]</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="130" xml:space="preserve">#הפניה [[תקנות בריאות העם (איכותם התברואית של מי שתייה ומיתקני מי שתייה)]]</text>
      <sha1>5v0opvz2m3i2gyszeye03o67c2o6nmu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (אבזרים חוסכי מים)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470017</id>
    <revision>
      <id>1417727</id>
      <timestamp>2022-08-11T10:14:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="7246" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (אבזרים חוסכי מים), התשע&quot;א-2011

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;א, 585|כללי המים (אבזרים חוסכי מים)|6969)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 9א(א)]] [[+|ו-21(א)]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי [[סעיף 21א(א) לחוק-יסוד: הכנסת]] [[וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל&quot;ז-1977]]:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אבזר חוסך מים&quot; - אבזר או מוצר אשר התקנתו ושימוש נכון בו יגרמו לחיסכון משמעותי בצריכת המים;
:- &quot;אבזר חוסך מים אנטי ונדלי&quot; - אבזר חוסך מים שאינו ניתן לפירוק בלא מפתח מיוחד ומצמצם את האפשרות להשחתת האבזר;
:- &quot;אבזר חוסך מים מאושר&quot; - אבזר חוסך מים הנכלל ברשימה שפורסמה בהתאם להוראות [[סעיף 2]];
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;צנרת הספקת מים&quot; - צינור המוביל מים אל הצרכן ומחובר לצנרת הספקת המים הציבורית או למקור אחר של הספקת מים;
:- &quot;תו כחול&quot; - היתר לסימון אבזר חוסך מים שנתן מנהל הרשות לאבזר הנכלל בסוג האבזרים המפורטים [[בסעיף 4]].

@ 2. פרסום רשימת אבזרים חוסכי מים
: (א) הרשות הממשלתית תיתן היתר לאבזר חוסך מים שאישרה ותפרסם רשימה של אבזרים חוסכי מים מאושרים.
:: ((ראו [[https://www.gov.il/he/departments/general/water-saving-accessories | רשימת אביזרים חוסכים באתר רשות המים]].))
: (ב) הפרסום לפי סעיף קטן (א) ייעשה באתר האינטרנט של הרשות הממשלתית ובמקומות נוספים לפי החלטת הרשות הממשלתית.
: (ג) אבזר חוסך מים מאושר יסומן בתו כחול.

@ 3. חובת התקנת אבזרים חוסכי מים
: (א) בקבועות השרברבות המותקנות בצנרת הספקת המים במבנים של הגופים הציבוריים המפורטים [[בתוספת הראשונה לחוק]] (להלן - מבנה ציבורי) יותקנו אבזרים חוסכי מים מאושרים בהתאם לסוגים המפורטים [[בסעיף 4 להלן]].
: (ב) גוף ציבורי המעוניין בקבלת פטור מהתקנת אבזרים חוסכי מים במבנה או בחלק ממבנה, בהתאם להוראות [[סעיף 9א(ב) לחוק]], יגיש בקשה לרשות הממשלתית מלווה באסמכתה מקצועית מתאימה בדבר מצבו הפיזי של המבנה.
: (ג) הרשות הממשלתית רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה את רשימת המבנים שקיבלו פטור לפי סעיף קטן (ב) ואת הנימוקים לכך; ואולם פרסום כאמור לגבי פטור שניתן למבנה או לחלק ממבנה שבבעלותו או בהחזקתו של אחד הגופים המנויים [[בפסקאות (1) עד (7) להגדרה ((&quot;))מערכת הביטחון((&quot;)) שבסעיף 9ב(ג) לחוק]], יהיה לאחר התייעצות עם אותו גוף.

@ 4. סוגי אבזרים חוסכי מים מאושרים
: סוגי האבזרים חוסכי המים המאושרים לשימוש יהיו סוגי האבזרים המפורטים ברשימה להלן:
: (1) מכל הדחה דו-כמותי;
: (2) משתנה בלא מים;
: (3) וסת ספיקה לברז כיור;
: (4) וסת ספיקה לברז כיור אנטי ונדלי;
: (5) וסת ספיקה למקלח;
: (6) וסת ספיקה למקלח אנטי ונדלי;
: (7) מגביל ספיקה לברז כיור;
: (8) מגביל ספיקה לברז כיור אנטי ונדלי;
: (9) מגביל ספיקה למקלח;
: (10) מגביל ספיקה למקלח אנטי ונדלי;
: (11) ראש מקלח חסכוני;
: (12) מקלח יד חסכוני;
: (13) ברז בעל סגירה אוטומטית;
: (14) ברז בעל פתיחה וסגירה אוטומטיות;
: (15) שסתום הדחה (מזרם).

@ 5. התקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדאליים
: (א)(1) גוף ציבורי המנוי [[$ תוספת ראשונה לחוק|בפרט 5]] [[ובפרטים 11 עד 14 לתוספת הראשונה לחוק]], יתקין במבנים שבבעלותו או שבהחזקתו או בחלק מהם, המיועדים לשימוש כלל הציבור ואינם מבני משרדים, אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים המפורטים [[בפסקאות (4), (6), (8) ו-(10) לסעיף 4]].
:: (2) הוראות פסקה (1) יחולו על גוף ציבורי המנוי [[$ תוספת ראשונה לחוק|בפרטים 3]] [[ו-4 לתוספת הראשונה לחוק]], לגבי מבנים או חלק מהם שאינם מבני משרדים, אף אם אינם מיועדים לשימוש כלל הציבור.
: (ב) גוף ציבורי שהוראות סעיף קטן (א) חלות עליו, רשאי לפנות לרשות הממשלתית בבקשה לקבל פטור מהתקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים במבנה או בחלק ממנו ואישור להתקנת אבזרים חוסכי מים חלופיים, אם התקיים אחד מאלה:
:: (1) אין צורך להתקין במקום אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים;
:: (2) קיימת מניעה להתקנת אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים במקום.
: (ג) הרשות הממשלתית רשאית להיענות לבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שאם נוכחה כי התקיים האמור בפסקה (2) של אותו סעיף קטן, תפטור את הגוף הציבורי מהחובה להתקין במקום אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים.
: (ד) נוכחה הרשות הממשלתית כי במבנה או בחלק ממבנה של גוף ציבורי, לרבות גוף ציבורי שאינו מנוי בסעיף קטן (א), נגרמו נזקים חוזרים ונשנים לאבזר חוסך מים, או שאבזר כאמור הוסר ממקומו באופן חוזר ונשנה, רשאית היא להורות לאותו גוף להתקין אבזרים חוסכי מים אנטי ונדליים באותו מקום.

@ 6. דיווח
: מנהל הרשות רשאי לדרוש מהגופים הציבוריים דיווח בדבר יישום כללים אלה.

@ 7. תחילה
: תחילתם של כללים אלה באחד לחודש שלאחר פרסומם.

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ח בטבת התשע&quot;א (4 בינואר 2011)
&lt;חתימה&gt; אורי שני, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית</text>
      <sha1>d0fu0f5j84qe8fngbt5ye53ynv0ssvr</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470018</id>
    <revision>
      <id>1417730</id>
      <timestamp>2022-08-11T10:23:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="15364" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי המים (רישיון ותכנית החדרה), התשע&quot;ה-2015

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 1204|כללי המים (רישיון ותכנית החדרה)|7510)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיפים 44ב]], [[+|44ה]] [[+|ו-44כ]] [[=החוק|לחוק המים, התשי&quot;ט-1959]] (להלן - החוק), ולאחר שקוימו הוראות [[סעיף 124יח(ד) לחוק]], קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

@ 1. הגדרות
: בכללים אלה -
:- &quot;אזור החדרה&quot; - כמשמעותו [[בסעיף 44ד(3) לחוק]];
:- &quot;אתר האינטרנט&quot; - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית, שכתובתו www.water.gov.il;
:- &quot;מד מים&quot; - מד מים המודד כמויות של מים מוחדרים שהופקו;
:- &quot;מחדיר&quot; - מי שהחדיר מים לאקוויפר לפי רישיון החדרה כמשמעותו [[בסעיף 44ב לחוק]];
:- &quot;מכון מים&quot; - מכון מים או באר של מפיק, המשמשים להפקה של מים מאקוויפר שאליו החדיר המחדיר מים;
:- &quot;מנהל הרשות הממשלתית&quot; - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי [[סעיף 124יט לחוק]];
:- &quot;מפיק&quot; - מפיק שקיבל ברישיון ההפקה והאספקה כמות מים להפקה בשל פעולת החדרה שביצע המחדיר;
:- &quot;הרשות הממשלתית&quot; - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי [[סעיף 124יא לחוק]];
:- &quot;תכנית החדרה&quot; - כמשמעותה [[בסעיף 44ד לחוק]].

== פרק א': תכנית החדרה ==

@ 2. הצגת תכנית ההחדרה ודרכי ההתנגדות
: (א) תכנית החדרה תוצג לעיון הציבור לפי [[סעיף 44ה(א) לחוק]] באתר האינטרנט; העתק התכנית שיישלח לרשויות המקומיות יכלול הצעה לפרסם את התכנית באתר האינטרנט של הרשות המקומית.
: (ב) הודעה על הצגת תכנית ההחדרה לעיון הציבור תפורסם בשני עיתונים יומיים ובעיתון בשפה הערבית וכן באתר האינטרנט; ההודעה תכלול את תיאור אזור ההחדרה, את הספקים והמפיקים שנמנו בתכנית לפי [[חוק|סעיף 44ד(א)(3)]] ואת הפרטים הטכניים בדבר הדרכים להגשת הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית ההחדרה ואופן הגשתן (להלן - ההודעה).
: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), התאפשר לציבור להירשם באתר האינטרנט, באמצעות הזנת כתובת דואר אלקטרוני, לקבלת עדכון בדבר פרסום תכנית החדרה לעיון הציבור, רשאית הרשות הממשלתית לפרסם את ההודעה על הצגת תכנית ההחדרה לעיון הציבור באתר האינטרנט בלבד, ובלבד שיתקיימו התנאים האלה:
:: (1) ההודעה על הצגת תכנית ההחדרה לעיון הציבור באתר האינטרנט תפורסם בשפה העברית והערבית;
:: (2) ההודעה על האפשרות לציבור להירשם באתר האינטרנט לקבלת עדכונים תפורסם באופן קבוע באתר האינטרנט.

@ 3. הגשת עמדות בעניין תכנית ההחדרה
: (א) מפיק, ספק וצרכן מים באזור ההחדרה, רשאים להגיש בתוך 30 ימים ממועד הצגת תכנית ההחדרה לפי [[סעיף 2]], את עמדתם המנומקת בכתב באשר לתכנית ההחדרה המוצגת.
: (ב) העמדות יוגשו לרשות הממשלתית באמצעות מספר פקסימילה או יישלחו לכתובת דואר אלקטרוני שתפורסם בהודעה כאמור [[בסעיף 2(ב)]], ורשאית הרשות הממשלתית להורות על דרכים נוספות להעברת עמדות שיצוינו בהודעה כאמור.

@ 4. דיון בתכנית החדרה
: (א) הוגשה תכנית החדרה, יועברו התכנית והעמדות שהתקבלו לגביה לבחינת ועדה מקצועית מייעצת שימנה מנהל הרשות הממשלתית; בוועדה מקצועית כאמור יהיו חברים גורמים מקצועיים שעליהם יורה מנהל הרשות הממשלתית וכן נציג של משרד החקלאות, לפי המלצת המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ונציג של המשרד להגנת הסביבה, לפי המלצת המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה.
: (ב) הוועדה המקצועית המייעצת תבחן את תכנית ההחדרה והעמדות שהתקבלו ותעביר את המלצותיה בנוגע לתכנית למנהל הרשות הממשלתית, עם עותק למגיש התכנית; הוועדה המקצועית המייעצת רשאית להזמין לדיוניה גורמים נוספים שהיא מבקשת לקבל את עמדתם בנושא שנדון לפניה.

== פרק ב': רישיון החדרה ==

@ 5. תנאים ושיקולים למתן רישיון החדרה
: (א) לא ייתן מנהל הרשות הממשלתית רישיון החדרה, אלא אם כן התקיימו כל התנאים האלה:
:: (1) מנהל הרשות הממשלתית אישר את תכנית ההחדרה שהגיש מבקש הרישיון;
:: (2) מבקש הרישיון הוא תאגיד שהתאגד כדין ושעיסוקו כולל פיתוח מפעלים ומיזמים בתחום המים; על אף האמור, מנהל הרשות רשאי לתת רישיון החדרה לתאגיד שעיסוקו אינו כולל פיתוח מפעלים ומיזמים בתחום המים, אם מטרת ההחדרה היא אחת מהמטרות שנקבעו לפי [[סעיף 44ג(3) לחוק]];
:: (3) מבקש הרישיון הוא בעל זכויות מתאימות במקרקעין שלגביהם חלה תכנית ההחדרה, המאפשרות לו לבצע את התכנית;
:: (4) מנהל הרשות הממשלתית שוכנע כי מבקש הרישיון נקט את כל האמצעים למניעת מטרדים תברואיים וסביבתיים, ולמניעת פגיעה במקורות המים הראויים לניצול, לרבות מקורות מים המשמשים לשתייה.
: (ב) בבואו לשקול מתן רישיון החדרה, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לשקול, בין השאר, את השיקולים האלה והכול בכפוף למצאי המים ולמצב ההידרולוגי:
:: (1) השגת המטרה של ניצול מרב יבולי המים באגן;
:: (2) מזעור הפגיעה במשתמשים קיימים לרבות ערכי טבע ונוף;
:: (3) הבטחת איכות המים המנוצלים לאורך זמן;
:: (4) השפעת הרישיון על הסביבה ועל מקורות מים אחרים;
:: (5) לוח זמנים לביצוע תכנית ההחדרה;
:: (6) היתכנות כלכלית של תכנית ההחדרה;
:: (7) איכות המים המוחדרים לעומת איכות המים באזור ההחדרה; לעניין זה, בחינת איכות המים המוחדרים ואיכות המים בתת-הקרקע תיעשה מתוך ראייה של כלל המשתנים לקביעת איכות המים, ובשים לב לשימושים האפשריים של מקור המים שאליו מחדירים; מצא מנהל הרשות כי איכות המים המוחדרים נופלת מאיכות המים באזור ההחדרה, יבחן אם החדרת המים מבוצעת בתחום מוגבל ומוגדר מראש שבתת-הקרקע, ואם המים המוחדרים לא עלולים לחרוג מהתחום המוגבל ולא יסופקו לכל שימוש, לפני שהוכשרו והותאמו לשימוש שלו נועדו.
: (ג) מנהל הרשות הממשלתית רשאי לסרב לתת רישיון החדרה אם ראה כי יש בהחדרת המים כדי להוסיף חומרים מזהמים למים המצויים בתת-הקרקע, וזאת גם אם החומר המזהם מצוי כבר במים שבתת-הקרקע.
: (ד) אין באמור בסעיף זה כדי לחייב את מנהל הרשות להתיר החדרה אם מצא כי מסיבות הידרולוגיות או תפעוליות אין מקום לאפשר את ההחדרה.

@ 6. תקופת הרישיון
: (א) רישיון החדרה יינתן לתקופה של שנה ואולם רשאי מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון לתקופה ארוכה יותר, שלא תעלה על 3 שנים, אם ראה כי נסיבות הנוגעות לכמות המים המוחדרים, לאיכות המים ולתנאים ההידרולוגיים באזור ההחדרה מאפשרים זאת.
: (ב) התבקש רישיון החדרה לצורך החדרת מים לפי תכנית מפורטת, שרשות המים אישרה לפי &quot;תמ&quot;א 34ב/4 תכנית מיתאר ארצית משולבת למשק המים איגום מים עיליים, החדרה, העשרה והגנה על מי התהום&quot;, שהודעה על אישורה פורסמה בילקוט הפרסומים 5704, התשס&quot;ז, עמ' 3916, רשאי מנהל הרשות הממשלתית לתת רישיון החדרה שאינו קצוב בזמן אם הוכח, להנחת דעתו, כי הכמות המוחדרת באמצעות פעולת ההחדרה אינה עולה על הכמות שחלחלה אל תת-הקרקע לפני ביצוע התכנית המפורטת האמורה, וכי אין במתן הרישיון לתקופה שאינה קצובה כדי להשפיע על מצב המים שבתת-הקרקע; ואולם רשאי מנהל הרשות לבטל רישיון החדרה שאינו קצוב בזמן כאמור בסעיף קטן זה אם נוכח כי חל שינוי משמעותי שעלול להשפיע על מצב המים בתת-הקרקע מאז מועד מתן הרישיון.

@ 7. תנאי הרישיון
: מנהל הרשות הממשלתית רשאי להוסיף על הפרטים שייקבעו ברישיון לפי [[סעיף 44ז לחוק]], תנאי מן התנאים האלה:
: (1) החובה לקבל אישור מגורם בעל סמכות לפי דין בדבר מניעה או צמצום של נזק או פגיעה מפגעים כתוצאה מפעולת ההחדרה;
: (2) דרישות לעניין מדידת כמות המים המוחדרים והעברת דיווחים לרשות הממשלתית למים ולביוב לגבי כמויות המים;
: (3) החובה לדווח נתונים לעניין השפעת תהליך ההחדרה על קידוחי ההפקה באזור ההחדרה;
: (4) תנאים לעניין הפסקת פעולת ההחדרה במצבים מסוימים;
: (5) תנאים נוספים הנגזרים באופן ייחודי מנסיבות הבקשה.

== פרק ג': מדידת מים וכניסה למכון מים של מפיק מים מוחדרים ==

@ 8. דיווח על כמויות מים מופקות
: מפיק יעביר למחדיר דיווח על כמויות המים שהפיק במכון המים; דיווח כאמור יועבר אחת לחודש, בשבוע הראשון שבו; הדיווח יכלול את סך כל הכמויות שהופקו ואת קריא מד המים.

@ 9. כניסה למכון מים
: (א) לא העביר מפיק את הדיווח האמור [[בסעיף 8]], או העביר דיווח חלקי או לא מספק לדעת המחדיר, רשאי המחדיר להיכנס למכון המים לצורך רישום קריא מד המים.
: (ב) מחדיר המבקש להיכנס למכון מים לפי סעיף קטן (א), יפנה בכתב אל המפיק ויבקש לתאם מועד לכניסתו אל מכון המים לצורך קריאת מד המים.
: (ג) מפיק שקיבל פנייה כאמור בסעיף קטן (ב), ישיב למחדיר בכתב בתוך 7 ימים ממועד קבלת הפנייה ויודיע למחדיר את המועד שבו יוכל להיכנס אל מכון המים ואת זהותו של הנציג מטעם המפיק, שיתלווה אל המחדיר; המועד האמור יהיה במסגרת ימי העבודה המקובלים ובשעות העבודה המקובלות ולא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד קבלת פנייתו של המחדיר.

@ 10. אישור מנהל הרשות הממשלתית לכניסה למכון מים
: (א) סירב מפיק לבקשתו של מחדיר לפי [[סעיף 9(ב)]], רשאי המחדיר לפנות למנהל הרשות הממשלתית בבקשה לאשר לו להיכנס למכון המים לצורך קריאת מד המים.
: (ב) מנהל הרשות הממשלתית לא יאשר את כניסתו של מחדיר למכון מים אלא אם כן המפיק לא העביר דיווח מלא ומדויק לפי [[סעיף 8]] או שהעביר דיווח חלקי או לא מספק, ובעל מכון המים לא העביר את המידע גם לאחר שמנהל הרשות הממשלתית התרה בפניו על חובתו להעבירו, וכי אם לא יעבירו רשאי מנהל הרשות לאשר את כניסתו של המחדיר למכון המים בלא הסכמתו.
: (ג) אישר מנהל הרשות הממשלתית את בקשת המחדיר לפי סעיף קטן (א), יודיע על כך למחדיר ולמפיק; בהודעה כאמור יציין מנהל הרשות הממשלתית, כי האישור ניתן לפי [[סעיף 44כ לחוק]] וכי הפרעה לכניסת המחדיר שניתן לו אישור כאמור, עלולה לעלות כדי הפרה של [[סעיף 156(א)(5) לחוק]].
: (ד) קיבל המחדיר את אישור מנהל הרשות הממשלתית לפי סעיף קטן (ג), יודיע למפיק בכתב ובדואר רשום את מועד הגעתו למכון המים; המועד הנקוב יהיה בתוך זמן סביר ממועד ההודעה על החלטת מנהל הרשות הממשלתית, אך לא יאוחר מארבעה עשר ימים ממועד זה, ויהיה במסגרת ימי העבודה המקובלים ובשעות העבודה המקובלות.
: (ה) מפיק שקיבל הודעה מהמחדיר לפי סעיף קטן (ד), יגיע אל מכון המים במועד הנקוב בהודעה ויאפשר למחדיר להיכנס אל מכון המים לצורך קריאת מד המים, ולפי הוראות [[סעיף 44כ(ב) לחוק]].

@ 11. ביטול תקנות
: תקנות המים (הצעות, טענות והתנגדויות לתכנית החדרה), התשכ&quot;ו-1965 - בטלות.

@ 12. תחילה
: תחילתם של כללים אלה שלושים ימים מיום פרסומם.

&lt;פרסום&gt; י&quot;ג בניסן התשע&quot;ה (2 באפריל 2015)
&lt;חתימה&gt; אלכסנדר קושניר, יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב</text>
      <sha1>19pjwt2e1b8u81j3tbr1v7bzyx3qlpf</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מקור:כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)</title>
    <ns>116</ns>
    <id>470019</id>
    <revision>
      <id>1417733</id>
      <timestamp>2022-08-11T10:38:39Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Fuzzy</username>
        <id>29</id>
      </contributor>
      <comment>כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה), התשע&quot;ה-2014</comment>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6083" xml:space="preserve">&lt;שם&gt; כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה), התשע&quot;ה-2014

&lt;מקור&gt; ((ק&quot;ת תשע&quot;ה, 558|כללי קידום התחרות בענף המזון (פטור לפעולות ולהסדרים שעניינם מחיר לצרכן) (הוראת שעה)|7470)); ((תשע&quot;ח, 806|תיקון|7927)); ((תשפ&quot;א, 3068|תיקון|9348)).

&lt;מבוא&gt; בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7(ג)]] [[=החוק|לחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע&quot;ד-2014]] (להלן - החוק), אני קובע כללים אלה:

@ 1. הגדרות (תיקון: תשע&quot;ח)
: בכללים אלה -
:- &quot;הטבה לצרכן&quot; - הטבה בנוגע לתנאים שבהם קמעונאי מכר מצרך לצרכן ערב התערבות הספק הגדול;
:- &quot;הסדר&quot; - הסדר בין ספק גדול לבין קמעונאי הנוגע למחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעד מצרך שהספק מספק;
:- &quot;מחיר נקוב לצרכן&quot; - (((נמחקה);))
:- &quot;פעולות של ספק גדול&quot; - הכתבה או המלצה של ספק גדול לקמעונאי או התערבות של ספק גדול בדרך אחרת בעניין המחיר לצרכן שגובה הקמעונאי בעד מצרך שהספק הגדול מספק;
:- &quot;שוק מצרך&quot; - המצרך והמצרכים התחליפיים לו.

@ 2. פטור לספק גדול ולקמעונאי גדול בנוגע להסדרים ופעולות שעניינם מחיר לצרכן (תיקון: תשע&quot;ח)
: ספק גדול פטור מן האיסור הקבוע [[בסעיף 7(א)(3)(א) לחוק]], וקמעונאי גדול פטור מן האיסור הקבוע [[בסעיף 7(א)(4) לחוק]] לגבי הסדרים או פעולות של ספק גדול שמתקיימים בהם התנאים שבכללים אלה, ובכפוף לסייג [[שבסעיף 3]].

@ 3. סייג לתחולת הפטור (תיקון: תשע&quot;ח)
: פטור לפי כללים אלה לא יחול על פעולות של ספק גדול והסדרים שעיקרם בהפחתת התחרות או במניעתה.

@ 4. מעורבות של ספק גדול שעניינה הוזלת מחירו של מצרך לצרכן לעומת מחיר קודם (תיקון: תשע&quot;ח)
: ספק גדול וקמעונאי גדול פטורים לפי [[סעיף 2]] לגבי הסדרים או פעולות של ספק גדול שמתקיימים בהם כל אלה:
: (1) מעורבות הספק הגדול מוגבלת להוזלת מחירו של מצרך לצרכן בשיעור של 5% לפחות בנוגע למחיר שגבה קמעונאי בעד המצרך מהצרכן בחנות ערב ההוזלה;
: (2) מעורבות הספק הגדול אינה מהווה הכתבה, המלצה או התערבות בדרך אחרת אצל הקמעונאי כדי שלא יוזיל את מחיר המצרך לצרכן בשיעור גבוה יותר.

@ 4א. מעורבות של ספק גדול שעניינה מחיר מרבי (תיקון: תשע&quot;ח)
: ספק גדול וקמעונאי גדול פטורים לפי [[סעיף 2]] לגבי הסדרים או פעולות של ספק גדול שעניינם המחיר המרבי שיגבה הקמעונאי בעד מצרך שמספק הספק, וזאת בתנאי שמתקיימים בהם כל אלה:
: (1) חלקו של הספק הגדול בשוק המצרך אינו עולה על 15%, והוא אינו מחזיק בנתח השוק הגדול ביותר בשוק המצרך;
: (2) בשוק המצרך קיימים עוד שני מתחרים לפחות בפועל המחזיקים, כל אחד בנפרד, בנתח של 5% לפחות מאותו שוק מצרך;
: (3) מעורבות הספק הגדול אינה מהווה הכתבה, המלצה או התערבות בדרך אחרת אצל הקמעונאי כדי שלא יוזיל את מחיר המצרך לצרכן מתחת למחיר המרבי.

@ 5. מעורבות של ספק גדול שעניינה הטבת מחיר בנוגע למחיר מצרך באריזה אחרת או בנוגע למצרך אחר (תיקון: תשע&quot;ח)
: ספק גדול וקמעונאי גדול פטורים לפי [[סעיף 2]], בנוגע לפעולות של ספק גדול או להסדרים המוגבלים לכל אחד מאלה:
: (1) הטבה לצרכן הרוכש מצרך באריזה המוצגת כאריזה חסכונית, ולפיה המחיר לצרכן ליחידת מידה יהיה נמוך יותר בשיעור של 5% לפחות - בהשוואה למחיר בעד אותו המצרך הנמכר באריזה קטנה או גדולה יותר;
: (2) הטבה לצרכן הרוכש מצרך ולפיה הוא יקבל יחידות נוספות של המצרך בחינם או בהוזלה בשיעור של 5% לפחות לעומת היחידה הראשונה של המצרך;
: (3) הטבה לצרכן הרוכש מצרך ולפיה הוא יקבל מוצר אחר בחינם או בהוזלה בשיעור של 5% לפחות לעומת מחירו הקודם.

@ 6. אי-תחולה של הפטור על פעולות או הסדרים מסוימים
: מצא הממונה כי הדבר נחוץ כדי למנוע חשש לפגיעה בתחרות, רשאי הוא להורות לצדדים הנוגעים בדבר כי הפטור הקבוע בכללים אלה לא יחול על פעולות או הסדרים מסוימים שלהם ממועד שהורה; הממונה ישלח הודעה בכתב לצדדים האמורים וכן יפרסם הודעה בדבר החרגה כאמור באתר האינטרנט של הרשות.

@ 7. תחילה ותוקף (תיקון: תשע&quot;ח, תשפ&quot;א)
: תחילתם של כללים אלה ביום כ&quot;ד בטבת התשע&quot;ה (15 בינואר 2015) ותוקפם עד יום כ&quot;ה באייר התשפ&quot;ז (1 ביוני 2027).

&lt;פרסום&gt; כ&quot;ג בכסלו התשע&quot;ה (15 בדצמבר 2014)
&lt;חתימה&gt; דיויד גילה, הממונה על הגבלים עסקיים</text>
      <sha1>4b5rwkfz4ndbfqgcjzn3nvb5wlaur1i</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>